prezentaion fridman rikuz

במדעי החברהשאלוני מחקר ושלבי הכנהגישות

יצחק פרידמן סדנה לסגל המורים והחוקרים במכללת אחווה

1 פרופסור יצחק פרידמן

מטרת הסדנה

2 פרופסור יצחק פרידמן

: לדון בשאלות ולנסות להשיב עליהן

מהם המאפיינים : השאלון ככלי מחקר•

העיקריים ומהן התכונות הבסיסיות של שאלון

?טוב

?(בשיטה הקלאסית)איך בונים שאלון מחקר •

ההטלה )איך בונים כלי מחקר בגישה שונה •

?(הפסיכולוגית

?מהם סוגי השאלונים במחקר

ובעקבות זאת את , מקובל לסווג את שאלות המחקר

:לפי ארבע קבוצות, שאלוני המחקר

בפועל בהתנהגותשאלות מחקר המתמקדות 1.

בעובדותאו

ידעבשאלות מחקר המתמקדות .2

3 פרופסור יצחק פרידמן

4 פרופסור יצחק פרידמן

או מצב פסיכולוגי שאלות מחקר המתמקדות ב.3

עמדותב

מניעת הטיות שאלות המיועדות להבטיח . 4

שאלוני עזר מחקריים: בדיווח בשאלונים

5 פרופסור יצחק פרידמן

באופן , תכנון נכון של השאלון)על מטרות המחקר עונה 1.

הפריטים הכללת ; ששאלות המחקר תוכלנה לקבל תשובות

(המתאימים

מלא כיסוי : האפשריעשוי לקבל את המידע המלא והמדויק 2.

ייצוג נכון של , ככל האפשר של תחום הקיום של הנושא הנחקר

שבו באופן )ידי הנשאלים שאלות שמובנות היטב על ; התחומים

(רצו השואלים

הזמן והאפשרויות מיישם את האמור למעלה במסגרת 3.

שאינו דורש , במועד שנקבעשאלון שמספק מידע )הזמינות

ושיש מה , מן הדרושמורכב ללא עיבוד , עיבוד רב של המידע

(לעשות עם המידע שהשאלון מספק

?"טוב"מהו שאלון מחקר

התכונות הבסיסיות הנדרשות מכלי מחקר

6 פרופסור יצחק פרידמן

: התכונות הבסיסיות של כלי מחקר הן ( validity) תוקף•

(reliability) מהימנות•

(usability) שימושיות•

מתייחס למידה שבה התוצאות של התוקףתהליך איסוף המידע באמצעות כלי המחקר

עשויות לשרת את השימוש הצפוי

במידע שנאסף

7 פרופסור יצחק פרידמן

:מקובל להבחין בין

(Content Validity)תוקף תוכן • תוקף קריטריון . (Criterion Validity)תוקף המתייחס לקריטריון •

מתייחס לתוקף ניבוי ולתוקף בו זמני (Construct Validity)תוקף המשתנה הנבנה •

8 פרופסור יצחק פרידמן

מתייחסת ליציבות ולהלימה הפנימית המהימנות

של הממצאים המופקים ( קונסיסטנטיות)

.מכלי המחקר

ההיבט ... על הקשר בין מהימנות לתוקף

הראשון בחשיבותו בהכנת כלי מדידה הוא

. הנדרש מציוני הכליהתוקף

9 פרופסור יצחק פרידמן

: מתייחסת בעיקר לשני היבטים השימושיות

שבשימוש ( קלות או קושי)מידת המעשיות . א

.בכלי

המידה שבה הכלי שומר על כללי האתיקה . ב

המקובלים

המבחן איננו יוצר אפליה בין בני רקע : לדוגמה

עונה ; אפשר לקבל מידע בזמן סביר; שונה במחקרלכללי האתיקה

שאלוני העזר

10 פרופסור יצחק פרידמן

שאלוני העזר נועדו לפקח על הטיית התגובות

בשאלונים משלוש הקבוצות הראשונות

:שלוש ההטיות השכיחות ביותר הן

הצגה ) (social Desirability)רצייה חברתית 1.

חיובית של מאפיינים ותגובות בהתאם למה

הצגה שלילית של , שקר, שנחשב ראוי ורצוי

(מאפיינים אישיים

11 פרופסור יצחק פרידמן

;(acquiescence)להסכמה נטייה . 2

נטייה לנקוט בדיווחים ) (extremity bias) קיצון. 3

(. קיצוניים

כלי מחקר המיועדים לסייע : שאלוני עזר באבחון הטיות בדיווח

12 פרופסור יצחק פרידמן

• Edwards Social Desirability Scale (1957) • Marlow-Crown Social Desirability Scale (1960) • MMPI Lie (L) Scale (Meel & Hathaway, 1946) • CPI Good Impression (GI) Scale (Gough, 1952) • Balanced Inventory of Desirable Responding (BIDR) (Paulhus, 1988) • Responding Desirability on Attitudes and Opinions (RD-16) (Schuessler, Hittle, &

Cardascia, 1978) • Children's Social Desirability Scale (CSD) (Crandall, Crandall, & Katkovsky, 1965)

?איך בונים שאלון מחקר

שבעת השלבים בהכנת שאלונים בחקר ...(ובכלל)עמדות

13 פרופסור יצחק פרידמן

לקבוע בבהירות מה אנחנו : שלב ראשון רוצים למדוד

.להגדיר היטב ובאופן אופרציונלי את השאלה המחקרית•

להכיר היטב מה אומרת התיאוריה ומה אומרים מחקרים קודמים על •

.הסוגיה הנחקרת

לקבוע ולהגדיר היטב את גוף הידע הדרוש לצורך מתן תשובה או תשובות •

מה לכלול ומה , כלומר. את הידע החסר לנו -ובמיוחד, לשאלה המחקרית(. ?דמוגרפיים/האם לכלול גם פרטים ביוגרפיים, למשל)לא לכלול במדידה

?מה ייעשה במידע שייאסף

.ולהגדיר איזה מידע אפשר לקבל משאלון ומה אי אפשרלקבוע •

14 פרופסור יצחק פרידמן

קביעת תחום הקיום של תוכן : שלב שני המחקר ויצירת מאגר פריטים

15 פרופסור יצחק פרידמן

היכרות טובה ביותר של הנושא הנחקר1.

היכרות עם התיאוריה הנוגעת לנושא הנחקר2.

universe of)הגדרת עולם התוכן של הנושא 3.content )( לפעמים חיונישלב איכותני)

איתור שאלונים קודמים ושימוש בהם4.

בניית מאגר פריטים5.

מחשבה על מספר הפריטים שייכללו בשאלון6.

16 פרופסור יצחק פרידמן

response set-הימנעות מ. 7

סדר הצגת הפריטים בשאלון. 8

תכנון מוקדם של עיבוד הנתונים. 9

ניסוי מוקדם. 10

...ראוי לשים לב

שאלות שמכוונות כתיבת : המחקריתהבעיה מיקוד •

אך ורק לשאלה הנחקרת

בפריטיםכפילות מניעת •

הפריטים שייכללו בכל המחקרמספר •

מנוסחים באופן )חיוביים יצירת איזון בין פריטים • (.מנוסחים באופן שלילי)ושליליים ( חיובי

17 פרופסור יצחק פרידמן

הרחבה קלה בעניין חיבור פריטים

18 פרופסור יצחק פרידמן

או המודעות של הנשאלים בכל הידעמהו . א

רצוי כמעט תמיד לכלול )הקשור לנושא הנחקר

כדי להבחין בין אנשים , היבט זה בשאלונים

(. יודעיםשיודעים לבין כאלה שאינם

על הידע של אנשים יכול להתקבל על ידי מידע הנחקרמספר קטן של שאלות ממוקדות בנושא

19 פרופסור יצחק פרידמן

של הנבדקים בנושא העניין או האינטרס מהו. ב

ישנם מעוניינים וישנם , אדישיםישנם : הנחקר

רמת המעורבות ; מעוניינים מאוד ומעורבים היטב

של הנבדקים בנושא חשובה ביותר להמשך איסוף

. מהםהמידע

העניין רמתחוקרים שמבקשים גם לסווג את ישנם . הנחקרשיש לנבדקים בנושא

20 פרופסור יצחק פרידמן

של הנבדקים כלפי הנושא הנבחר העמדותמהן . ג

: לזכור את שלושת רכיבי העמדהנא ; מה חושבים על הנושא – קוגניטיביתתגובה 1.

; מה מרגישים כלפי הנושא – רגשיתתגובה . 2

(. מה עושים בעניין הנדון – התנהגותיתתגובה . 3

שמוסיפים גם בקשה לקבלת מידע על הציפיות יש

. בכל הקשור לנושא הנחקר, לעתיד של הנבדקים

21 פרופסור יצחק פרידמן

לא )הנבדקים מרגישים כפי שהם מרגישים מדוע. ד

או שאינם יכולים , הם עצמם יודעים זאתתמיד

אבל החוקרים צריכים לנסות לברר בכל , להסביר

(זאת

חשים הנבדקים את מה שהם באיזו עצמה . ה

חשים

המדידה( טווח)פורמט : שלב שלישי

22 פרופסור יצחק פרידמן

(:Stevens, 1946סיווג לפי )על המדידה

יש מספרים אך , (nominal scale)סולם נומינלי •

(.נקבה=2; זכר=1)אין להם משמעות של סדר , מקובל של המספריםסדר , (ordinal)סולם סודר •

קבוע של רווחים שווים ומקור תכונות אבל אין להם

זאת סדרה .... 3,5,8,12,17,18,19,23)

לעשות טרנספורמציה אפשר (. מונוטונית

.מונוטונית

23 פרופסור יצחק פרידמן

אותן תכונות כמו (. interval scale)סולם רווח •

אבל לרווחים בין המספרים יש , הסולם הסודר

: שוויםרווחים )משמעות ביחס לתכונה הנמדדת

בין הציונים הנמוכים הוא כמו ההבדל בין ההבדל

(.הגבוהיםהציונים ratio scale, quotient)או סולם יחס , סולם מנה•

scale), כמו סולם סודר, שיש לו תכונות של סדר ,

ומקור , של רווחים קבועים בין כל יחידת מדידה

מדחום : הדוגמה הקלסית. או אפס מוחלט, קבוע

.100עד 0-ציונים מ, כספית

דוגמאות לסולמות מדידה מקובלים

(Turstone Scaling) רסטון'תסילום על פי •השאלות מותאמות לרמות השונות ולהיבטים השונים של עצמת

מגדירים תחילה את הרמות . אלימות של בני נוער: דוגמה. התופעה. השונות של דפוסי האלימות ומתאימים לכל רמה שאלות בשאלון

.לא מסכים –טווח התשובות יכול להיות מסכים

(Guttman Scale)סולם גוטמן •

. לרמות גבוהות יותר עם כל שאלה" מטפסים"סדרה של פריטים הצריך היה לענות , למשל, 3הרעיון הוא שמי שעונה בחיוב על שאלה

האם אתה . 2? האם אתה מעשן. 1: דוגמה. 2-ו 1בחיוב על שאלה האם אתה מעשן יותר מקופסא . 3? סיגריות ביום 10-מעשן יותר מ

.לא מסכים –טווח התשובות יכול להיות מסכים ? אחת ביום

24 פרופסור יצחק פרידמן

(Likert Scale) ליקרט סולם של מידה הוא להם התשובות שטווח ,הצהרה משפטי הם הפריטים

טוב ליקרט סולם .ועמדות אמונות ,דעות במדידת משמש .הסכמה

עוצמת את מספק הטווח .ברורים במונחים כלשהו מושג או דעה מבטא

של העיקרון .(וגוטמן רסטון'ת לסולמות בניגוד) המשיבים של הדעה – והאמצע שלילי – המנוגד הצד ,חיובי אחד צד בו שיש הוא ליקרט סולם

.ניטרלי

:דרגות 5 בן להיות יכול התשובות טווח

(נכון לא מאוד) מסכים לא מאוד1.

(נכון לא) מסכים לא2.

(יודע לא) בעניין דעה אין3.

(נכון) מסכים4.

(מאוד נכון) מסכים מאוד5.

25 פרופסור יצחק פרידמן

26 פרופסור יצחק פרידמן

1

1 2 3 4 5

עצמת

העמדה

שלילי חיובי

מאוד לא מסכים

לא מסכים

מאוד מסכים לא יודע מסכים

חיוב י

valence-מפורק לרכיבי הכיוון והעצמה של ה ליקרטטווח

כיוון

העמדה

עמדת שהיא "המקלט עיר"ל "לברוח" נטייה לנבדקים יש

.האמצע נקודת על שמוותרים חוקרים יש לכן .האמצע

27 פרופסור יצחק פרידמן

ושלושה חיוביים שלושה ,שלבים 6 בן טווח מעדיף אני

:שליליים

מסכים לא בהחלט1.

מסכים לא רבה במידה2.

מסכים כך כל לא3.

מסכים4.

רבה במידה מסכים5.

מאוד רבה במידה מסכים6.

(Semantic Differential)הדיפרנציאל הסמנטי

& Osgood (Osgoodבמחקרי עמדות של נולד tannenbaum, 1955 .)

ולפיה לכל תכונה יש שני , המוצא כאן היא תיאורטיתנקודת מבטא תכונה אחת Osgoodלכן כל פריט בסולם . קטבים

.בלבד סוכן ביטוח

ישר ------- ------ ------------- ------------לא ישר

שתקן ------------- ------------ -----פטפטן מרעיש

28 פרופסור יצחק פרידמן

29 פרופסור יצחק פרידמן

דיפרנציאל

סמנטי לפי

אורית

יעקב -בנדס

(Visual Analog)חזותי אנאלוגי שעליו להגיב , מספק למשיב פריסה חזותית רציפה של התופעה

עד כמה אתה חש : "דוגמה ממחקר מרפאות כאב. בנוגע אליה "?כאב

הגרוע ביותר שחשתי אי הכאב _ _ _ _ _ _ _ _ _אין כלל כאב

פעם

.אבל מעדיפים לא לעשות זאת, אפשר לסמן מספרים על הרצף

30 פרופסור יצחק פרידמן

31 פרופסור יצחק פרידמן

יש המתייחסים רק לשלושה סוגים של טווחי (range ) ומיישמים בהתאם לנדרש לפי )מדידה

(:המקרה

, תגובה דיכוטומית)לא מסכים /מסכים; לא/כן1.

(נמדדת בינרית

(פוזיציות 5בן ) ליקרטסולם 2.

(י'וסאצטננבאום אוסגוד)דיפרנציאל סמנטי 3.

?כמה דרגות בטווח

הסולם צריך : המודל התיאורטי של התופעה•

. להיות מותאם למודל התיאורטי

; שונותיצירת •

. לדרגות הטווחמשמעות •

כלל לא /מועיל מאוד; לא/כן)בטווח דיכוטומיות •

(. מועיל

.שלבים 10או אפילו 7עד –רחב טווח •

32 פרופסור יצחק פרידמן

עזר ושאלוני תיקוף פריטי לכלול לשקול :רביעי שלב & Strahan) (Social Desirability)חברתית רצייה •

Gerbasi, 1972) , לכלול בכלי המחקרסולם שאפשר.

שמחזקים את יכולת תיקוף המשתנה הנבנה של פריטים •

..."(.אני מרגיש שחוק)"הכלי

33 פרופסור יצחק פרידמן

( הפריטים)העברת השאלון : שלב חמישי למדגם פיתוח

הערכת הפריטים: שישישלב Skewness and Kurtosisהתפלגות הפריטים לפי בדיקת • הצגת לוח מתאמים בין ציוני הפריטים לבין עצמם•-Item)הכוך -בדיקת המתאם בין ציון הפריט לבין ציון הסך•

scale correlation) לפי המתאמים בין , (reverse scoring) הציינוןהיפוך •

איננה הופכת את הציינוןיש לשים לב שהפיכת )הפריטים

(.המשמעות הסמנטית של הפריט קרונבךמקדם אלפא של •אם אפשר מבחינת גודל המדגם –גורמים ניתוח •

והמשמעות

34 פרופסור יצחק פרידמן

השאלוןקביעת אורך : שביעישלב

השפעת אורך השאלון על מהימנות הכלי• "לא טובים"ביטול פריטים •חישוב מתאמים , אם אפשר –פיצול המדגם •

החלקיםבין שני

35 פרופסור יצחק פרידמן

?איך בונים כלי מחקר בגישה שונה הטלה פסיכולוגית כגישה למדידה והערכה

36 פרופסור יצחק פרידמן

חמישה מחסומים פסיכולוגיים

37 פרופסור יצחק פרידמן

אנשים אינם מודעים בכל . מחסום המודעות. 1

המקרים לדברים שמניעים אותם לעשיית

או , או לעמדותיהם האמתיות, דברים . אליהןלהתרחשויות שהם נחשפים

החברה שאנו חיים .רציונליות-מחסום האי. 2

, בה שמה דגש על התנהגות והתנהלות לוגית

אנשים נוטים לעשות . רציונלית ומלאת תבונה

.רציונליזציה למצבים לא הגיוניים ובלתי ראויים

38 פרופסור יצחק פרידמן

, החברה מציבה נורמות. ההודאה-מחסום אי. 3

ויש מקרים , סטנדרטים וציפיות מכל חבריה

במיוחד , רבים שבהם אנשים מתקשים להודות

שאינם , כלפי זרים ולפעמים גם כלפי עצמם

.עונים על הציפיות החברתיות

39 פרופסור יצחק פרידמן

זה הוא מחסום .מחסום ההפללה העצמית. 4

אך יש בו , סוג משנה של מחסום אי ההודאה

הוא מתייחס להיבטי התנהגות . היבט שונה

ורגשות שעשויים להנמיך את רמת הערך

הפרה של , כמו דעות אתניות מוקדמות, העצמי

.פחדים, איסורים

40 פרופסור יצחק פרידמן

לעתים קרובות .מחסום האדיבות והנימוס. 5

, אנשים אינם נוטים לומר דברים שליליים

אלא , בלתי נעימים או דברי ביקורת על זולתם

. במקרים שבהם יש להם סיבה מיוחדת לכך

ולהציג " הכל בסדר"אנשים נוטים לומר ש .חזות תקינה ומסודרת

גישות בלתי ישירות לקבלת מידע במחקרי עמדות

41 פרופסור יצחק פרידמן

הנבדק מתבקש לציין :אסוציאציות חופשיות. 1

בתגובה , את הדבר הראשון שעולה על דעתו

אסוציאציות . לשאלה או לרעיון המוצגים בפניו .חופשיות נוטות להיות פחות בנות הגנה

42 פרופסור יצחק פרידמן

הנבדקים מתבקשים לנחש או לספר . דמיון. 2

. או לדון בתמונה או באירוע דמיוני, סיפור

בעשותם כך הם מקרינים את דעותיהם או

עמדותיהם וחוויותיהם על הסיפור ומאפשרים

התבוננות אל תוך השכבות העמוקות יותר של

.ודעותיהםאישיותם

43 פרופסור יצחק פרידמן

כשאנשים מתבקשים להגיב . גירוי עמום. 3

כמו התבוננות בתמונה )לגירוי עמום

ללא דמויות ברורות בקווים ברורים , מטושטשת

על הגירוי העמום את " משליכים"הם , (ומלאים

השלכה . פרשנותם האישית למראה עיניהם

חושפת את , המהווה הטלה פסיכולוגית, זאת

.מחשבותיו ודעותיו של הנבדק

44 פרופסור יצחק פרידמן

אפשר ללמוד על דעותיהם .המשגה . 4

ועמדותיהם של אנשים בהתבסס על האופן שבו

מארגנים את , הם מגדירים עצמים ומצבים

. תפיסת עולמם וממשיגים אותה

45 פרופסור יצחק פרידמן

: לכל העקרונות והגישות האלה יש מכנה משותף

הנבדקים מגיבים לפי תחושותיהם , לפיכך

ואלה חושפים את היסודות , ופרשנותם

שאותם אנחנו מבקשים לגלות , החבויים

. במחקר

, הם מתבססים על הספונטניות של הפרשנות

ואולי גם המראיינים )על העובדה שהנבדקים

אינם מודעים למטרת השאלות ( עצמם

. הנשאלות

טכניקות בלתי ישירות מעשיות לקבלת עמדותמידע במחקרי

46 פרופסור יצחק פרידמן

השלמת משפטים . 1 תמונות וקריקטורות , ציורים. 2 פרשנות של תמונות . 3 סיפורים ומשחקים . 4

"קפה-נס"מחקר ה

47 פרופסור יצחק פרידמן

מאפייני הרוכשת

רוכשות

קפה-נס

באחוזים

רוכשות

קפה טחון

באחוזים

4 48 עצלות

12 48 קניות בארגון נכשלות

16 4 נבונה צרכנית

16 4 טובה רעייה

...עד כאן להיום

תודה על ההקשבה ותשומת הלב

48 פרופסור יצחק פרידמן

49 פרופסור יצחק פרידמן

והחינוך במדעי החברה שאלוני מחקר

הכנהגישות ושלבי

יצחק פרידמן

ללת אחווהמכב צוות המחקרללסדנה חומר רקע

להכנת שאלוני מחקר במדעי החברה והחינוך

חשוון תשע"ד 3102אוקטובר

2

בנייהגישות ושלבי –במדעי החברה והחינוך שאלוני מחקר

יצחק פרידמן מחקרהלסגל תמצית הרצאה

ההרצאהמבנה

הקדמה

מבוא תיאורטי –חלק ראשון: מדידה והערכה כחקר עמדות

חלק שני: שבעת השלבים בהכנת שאלוני מחקר

חלק שלישי: הטלה פסיכולוגית כגישה למדידה והערכה

הקדמה

חושבים על שאלונים, צריך לזכור כי למרות שבדרך כלל כשחושבים על מחקר במדעי החברה

לאיסוף המידע הדרוש לנו לצורך מתן שאלון הוא רק כלי, ולא תמיד הכלי המתאים ביותר

. תשובות לשאלות המחקר

התכונות הבסיסיות הנדרשות מכלי מחקר

, מהימנות (validity)תוקף ,הן, בדרך כללשל שאלוני מחקר הטובות הבסיסיות התכונות

(reliability) ושימושיות(usability).

התוקף מתייחס למידה שבה התוצאות של תהליך איסוף המידע באמצעות כלי .תוקף .1

צריך להיות במידע שנאסף. כלומר, השאלון הצפוי המחקר עשויות לשרת את השימוש

עשוי שאלון טוב הוא זה הולענות עליהן בצורה הטובה ביותר. מטרות המחקר מכוון ל

הפריטים נכללים בו כל , מתוכנן היטבאת המידע המלא והמדויק )יג עבורנו להש

של הנושא הנחקר, התוכן תחום בכל הקשור ל (ככל האפשר שלםכיסוי ובהמתאימים

הן כך שמנוסחות בשאלון צריכות להיות שנכללות שאלות ה .ייצוג נכון של התחומיםבו

פריטי השאלון בין קיימת הלימה בין ההבנה של ש –ובמיוחד ב למשיבים, מובנות היט

התוקף של כלי המחקר מתייחס לשימוש אדגיש כי .עליולבין המשיבים השאלון מתכנני

שייעשה במידע שהופק ממנו ולפרשנות הממצאים.

. המהימנות מתייחסת ליציבות ולהלימה הפנימית )קונסיסטנטיות( של מהימנות .2

הכלי מועבר לאותה קבוצת נבדקים בהזדמנויות שהממצאים המופקים מכלי המחקר. כ

, אנחנו יכולים להסיק מכך שהתוצאות אנחנו מקבלים תוצאות דומות ביותראם ו ,שונות

שהושגו הן אמינות ואפשר לסמוך עליהן בקבלת החלטות.

מידת המעשיות )הקלות –השימושיות מתייחסת בעיקר לשני היבטים. האחד .שימושיות .3

או הקושי( שבשימוש בכלי המחקר )אורך הכלי, מספר הפריטים הכלולים בו, דרכי

המידה שבה הכלי שומר על כללי האתיקה המקובלים. –העברתו(; השני

3

סוגי השאלונים

קבוצות:שאלוני המחקר לארבע מקובל לסווג את

בהתנהגות או בעובדות יםהמתמקדשאלונים . 1

רך כלל מבחנים, אולם לא רק כאלה(דונים המתמקדים בידע )בשאל .2

עמדותבמצב פסיכולוגי או ב. שאלונים המתמקדים 3

. שאלוני עזר4

שלוש הקבוצות הראשונות הם משני סוגים: בהשאלונים

שאלונים בתחומי מחקר רחבים ושכיחים, כמו חקר תחושות רווחה, הערכה עצמית, .1

חרדה חברתית, בדידות ודיכאון, ניכור ואנומיה )הפרעה פסיכולוגית המתבטאת באי

אישיות -יכולת לזהות שמות של חפצים או לזכור שמות של אנשים(, תחושות אמון בין

כותיות ושתלטנות, גבריות ונשיות, ערכים. ועמדות כלפי הטבע האנושי, מוקד שליטה, סמ

שאלונים ייחודיים, כמו שאלוני הערכת תכניות בתחומי תוכן ייחודיים, שחיקת מורים .2

ומנהלים, עמדות כלפי מוסדות, תכניות ותהליכים.

. הטיה משלוש הקבוצות הראשונות שאלוני העזר נועדו לפקח על הטיות התגובה בשאלונים

על בסיס כלשהו, השונה מן שיטתית להגיב לטווח מדידה בפריטי שאלוניםבתגובה היא נטייה

במיוחד כשמדובר ,נושא לחששות של חוקריםהתוכן הייחודי של הפריט. הטיות תגובה מהוות

בשאלוני דיווח עצמי. דיווחיהם של אנשים על מאפייניהם, עמדותיהם והתנהגותם עשויים לכלול

התכנים שלשמם נועד השאלון. שלוש ההטיות השכיחות ערכתההטיות שיטתיות, שמסתירות את

)הצגה חיובית של מאפיינים ותגובות בהתאם (social Desirability)רצייה חברתית . 1 :ביותר הן

. נטייה להסכמה 2 ;(אישייםהצגה שלילית של מאפיינים , למה שנחשב ראוי ורצוי, שקר

(acquiescence) קיצון 3-ו .(extremity bias) ין הבולטים ב. ()נטייה לנקוט בדיווחים קיצוניים

:אלוהם , שמיועדים לסייע באבחון הטיות בדיווח, כלי המחקר הקיימים

Edwards Social Desirability Scale (1957)

Marlow-Crown Social Desirability Scale (1960)

MMPI Lie (L) Scale (Meel & Hathaway, 1946)

CPI Good Impression (GI) Scale (Gough, 1952)

Balanced Inventory of Desirable Responding (BIDR) (Paulhus, 1988)

Responding Desirability on Attitudes and Opinions (RD-16) (Schuessler,

Hittle, & Cardascia, 1978)

Children's Social Desirability Scale (CSD) (Crandall, Crandall, & Katkovsky,

1965)

& ,Robinson, Shaver-רוט מלא של השאלונים ומטרותיהם הייחודיות אפשר למצוא ביפ

Wrightsman, (1991).

4

מבוא תיאורטי –חלק ראשון: מדידה והערכה כחקר עמדות

מדעני החברה סבורים שתגובות המבטאות הערכה חושפות את עמדותיהם של אנשים כלפי

מחקרי כמעט כל מחקר הערכה הוא למעשה מחקר עמדות. שמושאי ההערכה. אפשר אפוא לטעון

עמדות שכיחים ביותר במחקר מדעי החברה, ואפשר לומר שמרבית כלי המדידה הם למעשה כלים

עמדה היא נטייה פסיכולוגית . ראשוןשטחי הדברים נראים כך במבטלמדידת עמדות, גם אם אין

היא עמדה הערכתית המבוטאת על ידי הערכת ישות מסוימת, בדרגה מסוימת של חיוב או שלילה.

, או בידע תגובה הערכתית, חיובית או שלילית, כלפי משהו או מישהו, המוצגת באמונותלפיכך

כוללת שלוש אפשרויות עמדה. (Eagly & Chaiken,1993, p.1) או בכוונת התנהגות ,בהרגשות

מתייחסים כשהרכיבים האלה קוגניטיבית, רגשית או התנהגותית, הערכה, גלויות וסמויות:של

– שיב )לשאלון שלנו(האדם שמתבקש להמה :לשאלה

רכיב זה ה ?אובייקט הנחקר(בנושא או בכל הקשור ב) , חושב, או מאמיןיודע .1

רכיב זה מורכב מן המידע או הידע המצוי בידי הנשאל על ל העמדה.ש הקוגניטיבי

הנושא הנחקר, או שהוא מבטא את האמונות שלו בכל הקשור לנושא הנחקר.

של )אפקטיבי( רכיב הרגשיזה ה ?כלפי )הנושא או האובייקט הנחקר( מרגיש .2

הרכיב הזה משקף את האמוציות )מה מרגיש בנוגע ל...(: חשש, פחד, העמדה.

וכיוצא באלה רגשות חיוביים או שליליים. ,, מבורך, מגעיל/דוחההנאה, עונגחיבה,

הרכיב ההתנהגותי )הנטייה זה ? בקשר לנושא או האובייקט הנחקר() מוכן לעשות .3

יה הקשורה לנושא , שהוא המוכנות )המוצהרת( לנקוט פעולה או עשילפעולה(

הנחקר )האם תמליץ לחבריך להשתתף בקורס הכנה לבחינות לכניסה

לאוניברסיטה או למכללה? ההמלצה היא פעולה מתוכננת(.

רכיבים היוצרים את העמדה השאלות בנושא עמדות צריכות, לפיכך, לכלול את שלושת היבטי

הנחקרת.

העמדה שלמאפייני הרכיבים

להשתנות בערכיות עשוי הםכל אחד מו ,שלהם גיווןובמידת ה ערכיותמאופיינים ברכיבי העמדות

ובמידת הגיוון שלו.

. עמדה יכולה להיות מתוארת כרצויה, (valence)היא כיוון העמדה ורמת הכיוון ערכיות.

מי ש"אינה טובה". זה הכיוון של כבלתי מקובלת וכמקובלת וכ"טובה", או כמובן כבלתי רצויה, כ

של valence-עמדה. לכיוון העמדה ישנם ערכים כמותיים )טווח ההשתנות של כיוון העמדה(. הה

יכולים להשתנות ממאוד הרכיבים הקוגניטיבי והרגשיעמדה הוא שילוב של כיוון ודרגת הכיוון.

)המבוטא בדרך כלל על ידי פעולה כמו עזרה, סיוע, הרכיב ההתנהגותישליליים עד מאוד חיוביים.

יכה( יכול להשתנות מרצון מוצהר לעשייה ועד הימנעות, התנגדות או תקיפה. תמ

ממד הערכיות חשוב לנו ביותר בתכנון הכלי למדידת עמדות, משום שהוא מכוון את האופן שבו

יוגדר טווח המדידה של השתנות העמדה.

5

הדפוס הקלאסי של מדידת ערכיות העמדה הוא משלילי קיצוני דרך נקודת אפס לכיוון של חיובי

Renesis)קיצוני. הדפוס הזה מדידת טווח ההשתנות של תופעה נוצר על ידי רנסיס ליקרט

Likert) עוד בעשור הרביעי של המאה הקודמת, והפך להיות הדפוס השכיח ביותר של טווח

.המדידה של משתנים

המאפיין הזה מתייחס למספר ולסוג האלמנטים או החלקים שמהווים את . (multiplexity)גיוון

הרכיב הקוגניטיבי יכול להיות מגוון החל רכיב העמדה )או את כל שלושת הרכיבים גם יחד(.

מרמה מינימלית של ידיעה או ידע עד רמה של ידע מקיף ביותר על נשוא העמדה. הרכיב הרגשי

יות מגוון על פי מידת ההבחנה ברגשות. הרכיב ההתנהגותי יכול להיות מגוון על פי מידת יכול לה

המורכבות של הפעולה המוצהרת, שהמדווח מתכוון לנקוט.

בחקר .(Katz & Stotland, 1959) העמדה עצמה אינה ניתנת לצפייה, אלא באמצעות רכיביה

הנחקר )ההיבט צפייה ישירה אפשרית כשהנשאל מבטא את הידוע לו על הנושא עמדות

ומה בדעתו לעשות בקשר לנושא שעליו הוא נשאל)ההיבט הרגשי( , את שהוא מרגיש הקוגניטיבי(

. המידע המצטבר בשלושת ההיבטים האלה מהווה את עמדתו בנוגע לנושא )ההיבט ההתנהגותי(

. אציין כי לא בכל המקרים אפשר לקבל מידע על כל אחד (Katz & Stotland, 1959)הנחקר

הקשר בין המשתנים משלושת רכיבי העמדה, אולם יש לשאוף לקבל מידע מלא בהקשר זה.

.1הנצפים והמוסקים בחקר עמדות מוצג בתרשים

: תופעות הניתנות לצפייה ותופעה מוסקתמדידת עמדות: 0תרשים

שמתייחס לאובייקט העמדה יכול להיות כל בקשת התייחסות לקביעת עמדה כלפי נושא הגירוי

לדוגמה: הבעת דעה על תכנית לימודים, על פעולה כלשהי, על מוסד, או על )או שאלה מסוימת

. סביר שלנשאל יש עמדה מוגדרת, אלא שזו איננה ניתנת לצפייה ישירה. (אנשים מסוימים

גירוי שמתייחס לאובייקט

עמדה

עמדה

לא ניתן לצפייה ישירה

)הסקה(

ישירה ניתן לצפייה

תהליכים קוגניטיביים

תגובות רגשיות

תגובות התנהגותיות

ישירה ניתן לצפייה

6

ניתנות לצפייה ישירה, ובהתבסס ,התגובות הרגשיות וההתנהגותיותהתהליכים הקוגניטיביים,

(.1על ממצאי הצפייה אפשר להסיק על עמדת הנשאל כלפי הנושא הנחקר )ראו תרשים

כמערכת העמד

כלפי משהו או מישהו. עמדהשנקראת מערכתקשורים אלה באלה ויוצרים העמדה שלושת רכיבי

אנו מבקשים להדגיש את הקשרים ההדוקים שבין שלושת רכיבי העמדה. "מערכת"במילה

, הפעולות שאדם עושה בכל הקשור לנושא מסוים מכוונות על ידי העמדה שלו/ה כלפי אותו נושא

מתוך התבוננות כיוון שכך, הפעולות של האדם משקפות את עמדותיו, ו. או נובעות ממנה

על ידי ידיעת העמדה של אדם כלפי נושא תו נושא. בפעולותיו אפשר להסיק על עמדותיו באו

)אולם דבר זה בהחלט איננו ודאי, ועל מסוים אפשר להסיק על התנהגותו הצפויה באותו נושא

שינוי במידע ו. הידיעה מושפעת מההרגשות, הקשר בין עמדות לפעולה נעשו מחקרים לאין ספור(

יכול ליצור שינוי ברגשות.

הקשר המעגלי שבין רכיבי העמדה כמערכת: 3תרשים

אשכולות העמדות

משנה, המהוות את העמדה הכללית -עמדה בנושא מוגדר כמעט תמיד מורכבת ממקבץ של עמדות

עמדות )שאינן בהכרח כלפי הנושא המוגדר. עמדה בנושא מסוים יכולה אפוא להיחשב כמערך של

., רגשיים והתנהגותיים ברמות שונותםם קוגניטיבייימרכיב בנויהכל אחת מהן קונסיסטנטיות(, ו

במחקר חשוב להקיף לפיכך, אשכול )או אשכולות( של עמדות כלפי נושא מסוים. מהווהמערך זה

. הבאה אמחיש זאת בדוגמה ככל האפשר את כל רכיבי האשכול של העמדות בנושא מסוים.

קורס להכנה למבחן בגרות באנגלית. התלמידים שהשתתפו בקורס לא מכבר בבית הספר הסתיים

היו אלה שנמצאו מתקשים בלימודי האנגלית והיו זקוקים לתגבור ולשיפור, הן בתחומי התוכן

ם. הקורס היה מכוון לעסוק בשני ההיבטים הללו. בתום ה)השפה( והן בכישורי הלמידה של

הישגיו. אולם את ביטאש ,בחנו התלמידים על חומר הלימוד וכל אחד מהם קיבל ציוןהקורס נ

רכיב קוגניטיבי

רכיב רגשי

רכיב התנהגותי

7

, או במלים אחרות,מתכנני הקורס ומבצעיו ביקשו לדעת את דעתם של התלמידים על הקורס

לדעת מה חושבים התלמידים על הקורס". "מטרתם הייתה

מש זוויות התבוננות, המרכיבות חשף לפחות חכלפי הקורס להכנה לבחינה עתידית ניתוח העמדה

: (3 )ראו תרשים של התלמידים כלפי הקורס, ואלו הןהכללית את עמדתם

עמדה כלפי תכני הקורס .1

המורה בקורסעמדה כלפי .2

ת ההוראהעמדה כלפי שיטו .3

עמדה כלפי השימוש העתידי במידע שנרכש בקורס )נוסף על ההישגים הצפויים במבחן .4

הבגרות

ם הפיזיים שבמסגרתם התקיים הקורס עמדה כלפי התנאי .5

האמונה היא שכשיתקבל מידע טוב בכל חמש זוויות ההתבוננות הקיימות אפשר יהיה לחשוב

מה חושבים התלמידים על הקורס שלהם. השמטת זוויות ידעו אל נכוןשמתכנני הקורס ומבצעיו

התבוננות עלולה הייתה לתת תמונה חלקית בלבד של עמדת התלמידים על הקורס.

מדידת עמדות

עמדות כלפי לימודים בקורס להכנה לבחינת בגרותה: אשכול 2תרשים

עמדה כלפי לימודים בקורס

לבגרותלהכנה

עמדה כלפי תכני הקורס

עמדה כלפי י שימוש עתיד

שנלמד במידע

עמדה כלפי שיטות ההוראה

עמדה כלפי המורה בקורס

עמדה כלפי התנאים הפיזיים

8

)ובכלל...(שלבים בהכנת שאלונים בחקר עמדות שבעת החלק שני:

הנוכחית( אינה פעולה טכנית, אלא כוללת הכנת כלי מחקר )שאלונים, במקרה שלנו בהרצאה

הכוללת היכרות חשובים של המשגה, יצירת מסגרת או בסיס תיאורטי, ועבודת הכנה היבטים

מעמיקה ביותר של הנושא הנחקר. השילוב בין היכרות יסודית ורחבה של הנושא הנחקר ובקיאות

זאת אתמקד בתיאור הרצאה בהבתהליך בניית כלי מחקר הכרחי להשגת כלי מחקר תקף ומהימן.

, כלומר בשאלונים שעניינם ערכהשלבי ההכנה של שאלונים מן הסוג הנפוץ ביותר במדידה ובה

שבעה עיקריים, מסגרת של בחרתי לכנס את השלבים לחקר עמדות )גלויות, עקיפות או נסתרות(.

ביניים.-אחד מהם מכיל מספר שלבי כלכשל

ואיך הדבר ייעשה ה אנחנו רוצים למדודמ באופן ראשונישלב ראשון: לקבוע

.מחקריתההשאלה ב ובאופן אופרציונלי את טלהגדיר הי .1

.מה אומרת התיאוריה ומה אומרים מחקרים קודמים על הסוגיה הנחקרתלהכיר היטב .2

ולהגדיר היטב את גוף הידע הדרוש לצורך מתן תשובה או תשובות לשאלה לקבוע .3

מה לכלול ומה לא לכלול במדידה . כלומר, לנואת הידע החסר -, ובמיוחדהמחקרית

(. מה ייעשה במידע שייאסף? מידע ?/דמוגרפייםביוגרפייםלמשל, האם לכלול גם פרטים )

מהווה מידע מכביד ומיותר, שאין הנדרשותשנאסף ואין צפוי שיוכל לשמש למטרות

לטרוח באיסופו.

.ראפשר לקבל משאלון ומה אי אפשאיזה מידע לקבוע ולהגדיר .4

ובחירת הפריטים לשאלון שלב שני: יצירת מאגר פריטים

.באופן מקורי או חיבורםאיתורם – והפריטים שייכללו ב קביעתהוא בבניית שאלון השניהשלב

תבסס על העקרונות והכללים הללו:משלב זה

נקודה זאת ראוי להדגיש ולחזור ולהדגיש. היכרות טובה ביותר של הנושא הנחקר. .0

אם אין הדבר ו המחקר,ההנחה היא שמחבר השאלון מכיר היטב את התחום שבו עוסק

על ידי הפעלת הנושא הנחקר )של יש צורך בשלב של היכרות עמוקה ויסודית –כך

; העברת שאלונים עם שאלות פתוחותמקדיםמחקר איכותני עשיית קבוצות מיקוד;

להלן שתי דוגמאות להמחשה.. וכיוב( לאיסוף מידע המוליך ליצירת תחומי תוכן, היגדים

הצגנו )הח"מ בשלב ההיערכות : מחקר להכנת כלי מדידה של חרדת מבחן. 1 דוגמה

: תאר לך פתוחואורית בנדס יעקב( בפני מדגם של תלמידים בקשה שנרשמה באופן

(, איך הוא "מה עובר לו בראש"תלמיד שידוע כחרד מאוד במבחן; איך הוא חושב )

באופן כזה הגענו לרכיב של הגינוי החברתי הוא אומר לעצמו ולאחרים?מתנהג? מה

רק שני רכיבים: ההיבט הקוגניטיבי וההיבט הרגשי. השעד כה כללתופעה בחרדת מבחן,

בשלב ההיערכות אפשר להעביר מחקר על שביעות רצון מתפקיד ובעבודה. :2 דוגמה

הב במיוחד? מהם הדברים שאלון שכולל שאלות פתוחות: מהם הדברים שאתה או

שאינך אוהב במיוחד בעבודתך ובתפקיד שאתה ממלא?

9

ראיונות מוקדמים הם כלי חשוב ביותר להיכרות טובה עם הנושא הנחקר, במסגרת

ההיערכות לביצוע המחקר. ראיונות אלו הם משני סוגים:

נערכים אלה נקראים גם ראיונות עומק או ראיונות בסגנון חופשי, ש ראיונות גישוש. .א

באופן יחידני או קבוצתי. מטרתם של הראיונות האלה היא היוריסטית בעיקרה,

כלומר, נועדו לפתח רעיונות והשערות מחקר ולא בהכרח לאיסוף מידע ונתונים.

כמובן שהמידע שנאסף בראיונות הגישוש יכול לספק חומרים להמשך המחקר )כמו

יים(. בראיונות האלה החוקר לשמש בסיס לפריטי שאלון או לראיונות סטנדרט

בשאלה איך ומה אנשים חושבים ומרגישים בכל הקשור בנושא הנחקר. מתעניין

חשוב להדגיש כי המטרה העיקרית של ראיונות הגישוש היא איסוף רעיונות ולא

איסוף נתונים. ראיון גישוש טוב הוא זה שבו המרואיין מדבר במשך מרבית הזמן, או

באופן ספונטני את מחשבותיו בנושא הנחקר. אפילו כולו, ומתאר

בראיונות האלה, שיכולים להיערך הן בעל פה )במסגרת ראיונות סטנדרטיים. .ב

השאלות מוגדרות, אך התשובות והן בכתב )בשאלונים( פנים אל פנים( –אישית

. גם הראיונות האלה נועדו לאסוף רעיונות ומידע ולא נתונים יכולות להיות פתוחות

סטטיסטיים.

היכרות מחודשת עם התיאוריה או התיאוריות הקשורות בנושא היכרות עם התיאוריה. .3

.הנחקר

עולם התוכן של הנושא הנחקר )היכרות עם המושג (universe of content)עולם התוכן .2

ואת המשקל של כל אחת מן את עולם התוכן (. לבנות את היחידות המרכיבות של תופעה

טרה: להבטיח שכל הרכיבים או הגורמים המרכזיים בנושא הנחקר המ .שלוהיחידות

אמנם יזוהו וייכללו. זה חיוני לצורך תוקף התוכן של כלי המחקר.

דוגמה: עולם התוכן של מושג השחיקה, המורכב משלושה רכיבים: תשישות נפשית

בכל רכיב מצויים דפוסי התנהגות, דעות ועמדות פרסונליזציה.-וגופנית; אי הגשמה; ודה

.4ראו תרשים רבים.

: תחום התוכן של מושג השחיקה הנפשית של עובד ההוראה4תרשים

תשישות נפשית

פרסונליזציה-דה אי הגשמה

10

ואין זה סוד שהכנת .של חוקרים אחריםכמובן גם בכלל זה .שאלונים קודמיםאיתור .4

של שאלון מקורי היא מלאכה מורכבת, ארוכה ומתישה לפעמים. אם ישנה אפשרות

עדיף ביותר. –להשתמש בשאלונים קיימים

שאלות שמכוונות אך ורק בחירה או כתיבה של יש להקפיד על מכוונות לנושא הנחקר. .5

. לשאלה הנחקרת

)ראו ידע וניסיוןהמצריכה חיבור פריטים לשאלון היא תורה מורכבת .פריטיםהמאגר .6

& Crockerבספרם של רשימה חלקית של ספרות בנושא הזה ברשימת המקורות(.

Algina (1986) כאן (.1)ראו נספח מספר יש הנחיות איך לנסח שאלות בשאלוני מחקר

בסיסיים אלו: היבטיםחמישה חשוב להביא בחשבון פריטי שאלון בכתיבת אציין כי

היבט ב להתחשברצוי . בכל הקשור לנושא הנחקר של הנשאליםהמודעות או הידע .א

כדי להבחין בין אנשים שיודעים לבין כאלה שאלונים,כתיבת פריטים לזה בה

. מידע על הידע של אנשים יכול )במה מדובר בנושא הנחקר( שאינם יודעים

.להתקבל על ידי מספר קטן של שאלות ממוקדות בנושא הנחקר

את/ה שבע רצון מהשירות הרפואי..." האם בטוח דוגמה: פריט כמו "באיזו מידה

? ויש לו ידיעה או דעה בנושא הזה שהנשאל אמנם משתמש בשירות רפואי רלבנטי

עניינים תשל הנבדקים בנושא הנחקר )ישנם אדישים, ישנם מ העניין או האינטרס. ב

ה עניינים מאוד ומעורבים היטב; רמת המעורבות של הנבדקים בנושא חשובתוישנם מ

העניין ישנם חוקרים שמבקשים גם לסווג את רמת .ביותר להמשך איסוף המידע מהם(

. שיש לנבדקים בנושא הנחקר

. 1של הנבדקים כלפי הנושא הנבחר )נא לזכור את שלושת רכיבי העמדה: העמדות ג.

מה מרגישים כלפי – רגשית. תגובה 2מה חושבים על הנושא; – קוגניטיביתתגובה

מה עושים בעניין הנדון(. יש שמוסיפים גם בקשה – התנהגותית. תגובה 3-הנושא; ו

לקבלת מידע על הציפיות לעתיד של הנבדקים, בכל הקשור לנושא הנחקר.

)הנושא הנחקר(: עמדות ודעות בקשר למסתננים מארצות אפריקה המציפים הדוגמ

בעיקר את דרום תל אביב:

:ככל הידוע לי המסתננים הם אנשים חסרי השכלה ומוסר, ההיבט הקוגניטיבי"

שאי אפשר לצפות מהם להתנהגות תרבותית" )מסכים/לא מסכים(; "ככל הידוע לי

המסתננים הם אנשים שנמלטו מפרעות וסכנת חיים בארצם" )מסכים/לא

.מסכים(

:המחשבה שאפגוש מסתנן אפריקאי ליד מקום מגוריי מעוררת בי היבט הרגשות"

אימה" )מסכים/לא מסכים(;

:)אתה ההיבט ההתנהגותי )תיאור של פעולה כלפי נשוא העמדה במצב נתון"

ברחוב דיזנגוף. אדם שחור, נראה כאריתראי, מתקרב אליך. אתה מבקר בתל אביב

נכנס לעימות אתו ומגרש אותו מקרבתך" )מסכים/לא מסכים(; "בסביבת מגוריך

11

מתרועע עם בת השכנים. אינך עושה דבר וממשיך את נראה אדם שחור, אריתראי,

שגרת חייך בלתי מופרעת" )מסכים/לא מסכים(; "משפחה אריתראית הכוללת

בעל, אישה ושני ילדים, באים לגור בדירה הסמוכה לשלך. אתה מזמין אותם

לארוחת ערב בביתך" )מסכים/לא מסכים(.

אלון מדידה צריך להיות בעל פריט בש הפונקציה המבחינה של פריטי השאלון. ד.

כושר הבחנה. אנשים בעלי עמדה או דעה שונה צריכים להגיב באופן שונה שיטתית

לפריט בשאלון.

מדוע הנבדקים מרגישים כפי שהם מרגישים )לא תמיד ת המודעות:עצמו מודעותה. ה

ר הם עצמם יודעים זאת, או שאינם יכולים להסביר, אבל החוקרים צריכים לנסות לבר

.הנבדקים חשים את מה שהם חשים. באיזו מידה בכל זאת(

של פריטים בעלי אותו תוכן או תוכן דומה מאוד )המשיכה אל או חפיפה מניעת כפילות .7

הפריטים הכפולים או הדומים ביותר אלה לאלה היא פיתוי גדול, וזאת בעיקר כדי

אין פריטים חופפים בשאלון אידיאלי כמעט ש להעלות את רמת המהימנות של הסולם(.

בתוכנם.

ואורך השאלון. יש לחשוב על מורכבותו המחקר ישייכללו בכלואופיים, מספר הפריטים .8

של השאלון ועל האוכלוסייה שאליה הוא מיועד. חשוב לדעת שאין שאלון אחד שיש

ביכולתו לתת תשובות על כל השאלות המעניינות אותנו, ולכן יש לקבוע סדר עדיפויות

ל, במידע שייאסף ולהתמקד בחיוני ביותר בלבד. יש להימנע מהכללת פריטים במספר גדו

ועם זאת חשוב לקבל מספר מינימלי של פריטים כדי לקבל רמה גבוהה של מהימנות;

המהימנות מושפעת ממספר הפריטים בכלי המחקר.

פריטים חיוביים )מנוסחים באופן רצוי ביותר לכלול פריטים "חיוביים" ו"שליליים". .9

.באופן מאוזן ככל שאפשר חיובי( ושליליים )מנוסחים באופן שלילי(

רצייה חברתית, למשל, או מריכוז של פריטים חיוביים )או .response set-הימנעות מ .01

שליליים(, שהתגובה עליהם תהיה דומה. המשיבים יאמצו לעצמם דפוס תגובה ויישמו אותו

בנוגע לכל הפריטים, ללא הבחנה.

ובפורמט ראויארגון הפריטים בסדר מתקבל על העת סדר הצגת הפריטים בשאלון.. 00

)להתחיל בפריטים בעלי אופי ותכנים מוכרים, אחרת השאלון נתפש כמבחן או כחידון(.

.טסט(, וניתוח הממצאים כסימולציה-של הכלי )פרי ניסוי מוקדם .03

לתכנן בקווים כלליים את האופן שבו יעובדו הנתונים תכנון מוקדם של עיבוד הנתונים.. 02

)סוג העיבודים הסטטיסטיים, הקשרים המתוכננים להיבחן בין שייאספו בעזרת השאלון

המשתנים הנמדדים בשאלון(.

צריך לזכור כי לא בטוח שהמשיבים לשאלון מבינים את תכני הפריטים ניתוח פריטים.. 04

. מה שקובע הוא איך שהמשיבים עצמם הבינו את כפי שכותב השאלון חשב או רצה שיבינו

פשר לדעת על ידי בדיקת המתאמים בין הפריטים לבין עצמם(. תוכן הפריטים. )את זה א

12

הנוגעות לחיבור פריטי שאלון הערות כלליות. 05

. מילים שונות בניסוח שאלות מספקות תשובות שונות באותו עניין ונושא )משפטים חיוביים 1

.ושליליים, למילים יש משמעות שונה בתרבויות שונות(

ת רצון מעבודתך? במקום איך /תשובות טעונות )האם את/ה שבע. מילים טעונות מייצרות 2

אתה חש בעבודתך?(

. מילים בעלות משמעות פוליטית )האם אתה חושב שיש למנוע מהחרדים הקצבות משום 3

שאינם משרתים בצבא ואינם עובדים? במקום: מהי המדיניות הנכונה בכל הקשור לתרומה

(.?לציבור

ונים הם מתנדבים שיש לראות אותם ככאלה )הם "עושים לנו . יש לזכור: המשיבים לשאל4

בזה שהם משיבים לשאלותינו(. "טובה

מוכנים לענות לשאלות רגישות לזר ולא לקרוב, וההיפך. אין אנשים . יש מצבים שבהם 5

לראות כל שאלה כ"רגישה" מבלי לבדוק את מידת רגישותה.

)ראו רשימה בעמוד כת הרצייה החברתית. הטיה בעניין רצייה חברתית. יש סולמות להער6

3).

.. אתיקה: משמעות ההסכמה מדעת7

הצהרה על שאלון כאנונימי )כמובן ללא בקשה לציין פריטים מזהים( . סוגיית האנונימיות.8

יכולה לסייע להיענות רבה יותר למילוי השאלון.

"מה אנחנו יש שהידיעה . עד כמה צריכים הנשאלים לדעת במה המדובר בשאלונים.9

מבקשים לדעת" בשאלון עלולה להטות תשובות ותגובות, כדי להתאים תשובות למה שנראה

למשיבים כהיענות למשאלותיו של השואל.

:למה לשים לב ,. שאלות הקשורות בענייני התנהגות10

.האם השאלה מאיימת או מפחידה .א

.בשאלות סגורות יש להבטיח שכל האופציות נכללות .ב

.ככל האפשר ניסוח ממוקד .ג

)ישנם פריטי שאלון המכילים במשפט אחד להימנע מיותר משאלה אחת בכל פריט .ד

יותר מעניין אחד או שאלה אחת: "האם אתה מחבב את המארחים אותך ומוכן

שאלה אחת; מוכן לעשות כל מה שהם -לעשות כל מה שהם מבקשים ממך?" מחבב

שאלה שנייה(. –מבקשים ממך

זוכרים יותר מדי רחוק משיבים אינםשמעוניינים לדעת עליה )מתי הייתה ההתנהגות .ה

בזמן(.

.שימוש במילים שהנבדקים מבינים .ו

לא תמיד שאלות קצרות טובות יותר. אורך שאלות קצרות עדיפות בדרך כלל. אולם .ז

השאלה יכול להביא בחשבון צורך להבהיר את השאלה.

המדידה של פורמטהטווח והקביעת שלב שלישי:

יש המציעים לחשוב על טווח ההשתנות של התופעה הנחקרת כבר בשלבים הראשונים של

את פורמט תכני השאלות וועל הבסיס הזה לקבוע את עוד לפני חיבור פריטי השאלון, ההיערכות,

את המרכזיות שבהן אפרט להלן. ישנן מספר שיטות וגישות לפורמט המדידה.המדידה.

13

.(Turstone Scaling)סילום על פי ת'רסטון .1

מותאמות לרמות השונות ולהיבטים השונים של עצמת התופעה. דוגמה: השאלות

אלימות של בני נוער. מגדירים תחילה את הרמות השונות של דפוסי האלימות ומתאימים

לא מסכים. –לכל רמה בשאלון. טווח התשובות יכול להיות מסכים שאלות שאלה או

לדים(: דוגמה )מתחום האלימות של י

:אף פעםמ""האם את/ה מקלל את חבריך המרגיזים אותך?" )שכיחות "

(."תמידעד "

האם את/ה מכה את חבריך כשהם תוקפים אותך פיזית?" )שכיחות: אף"

תמיד(.----פעם

האם אתה מכה חזק ביותר את חבריך, גם אם הם רק מרגיזים אותך"

תמיד(.----פעם)אבל אינם תוקפים אותך פיזית(?" )שכיחות: אף

(Guttman Scale)סולם גוטמן .2

סדרה של פריטים ה"מטפסים" לרמות גבוהות יותר עם כל שאלה. הרעיון הוא שמי

. 2-ו 1, למשל, צריך היה לענות בחיוב על שאלה 3שעונה בחיוב על שאלה

דוגמה:

אתה האם ". 3 "סיגריות ביום? 10-האם אתה מעשן יותר מ". 2 "האם אתה מעשן?". 1

.(לא מסכים –טווח התשובות יכול להיות מסכים ) "מעשן יותר מקופסא אחת ביום?

(Likert Scale)סולם ליקרט .3

מידה של יהמשפטי הצהרה, שטווח התשובות להם הבסולם ליקרט היו הפריטים במקור

מדידת דעות, אמונות ועמדות. סולם ליקרט טוב מבטא אלה שימשו בעיקר להסכמה.

של סולם ליקרט הוא שיש בו צד הבסיסי העיקרון ג כלשהו במונחים ברורים. דעה או מוש

מספק את התגובות לכל פריט טווח ניטרלי. –שלילי והאמצע –אחד חיובי, הצד המנוגד

5בן הואעוצמת הדעה של המשיבים )בניגוד לסולמות ת'רסטון וגוטמן(. טווח התשובות

מסכים(; לא סר הסכמה: כלל לא מסכים; שתי דרגות של תגובה שלילית )חו דרגות:

; שתי דרגות של עמדה )אין לי דעה או עמדה( דרגה אחת של עמדה ניטרלית או אפס

. נכון ולא 3. נכון במידה רבה; 2מאוד )בהחלט( נכון; . 1)מסכים, מסכים מאוד(: חיובית

. מאוד )בהחלט( לא נכון.5. לא נכון במידה רבה; 4נכון במידה שווה;

ח המדידה על שם ליקרט בנוי כשהוא מבטא את שני ההיבטים של מושג הערכיות טוו

(valence) :בגרף בן שני הצירים הכיוון. ועצמתהעמדה )משלילי לחיובי( כיוון X ו-Y

–העמדה כיוון מייצג את X-( וציר המהות כמותית) עצמת התגובהאת מייצג Y-ציר ה

שלילית(, העמדה בנוגע לתופעה הנחקרת שלילי ) הוא איכותני, ומייצג מעבר מהיבט

הוא נקודת התפלגותה הבסיס שלעמדה חיובית(. לתופעה הנחקרת )יש בנוגע ילחיוב

רצף הטווח איננו לינארי, והוא עובר מעצמה שלילית גבוהה דרך נקודת האפס אפס.

האם .Vלהתפלגות הציונים של סולם ליקרט יש דפוס של האות לעצמה חיובית גבוהה.

נקודת האפס )"לא יודע"( מעניינת אותנו?

14

של העמדה valence-: ציוני סולם ליקרט כביטוי לרכיב ה4תרשים

יש לנבדקים נטייה "לברוח" ל"עיר במשך שנות השימוש הרבות בסולם ליקרט נמצא כי

)ונשארים חוקרים שמוותרים על נקודת האמצע המקלט" שהיא עמדת האמצע. לכן יש

ושלוש ותשלוש חיובי –או שש שתיים חיוביות ושתיים שליליות, – זיציותופ ארבעעם

.(ותשלילי

לזכור שהציון שהנבדק מקבל על סולם ליקרט יכול להתפרש רק במונחים של המקום יש

היחסי בהתפלגות הכוללת של המדגם. אין לציון משמעות של ציון מוחלט )סולם ליקרט

אינו סולם מנה(.

. ראו דוגמה שהוכנה על ידי אורית (Semantic Differential)הדיפרנציאל הסמנטי .4

בנספח -יעקב -בנדס

(. נקודת המוצא Osgood & Tannenbaum, 1955) Osgoodנולד במחקרי עמדות של

כאן היא תיאורטית, ולפיה לכל תכונה יש שני קטבים. לכן כל פריט בסולם אוסגוד

מבטא תכונה אחת בלבד.

סוכן ביטוח

לא ישר ------ -------------- ------------- ------------- ------------ ----------ישר

פטפטן מרעיש --------------- ------------- ------------- ------------ -------שתקן

(Visual Analog)אנאלוג חזותי .5

מספק למשיב פריסה חזותית רציפה של התופעה, שעליו להגיב בנוגע אליה. דוגמה

ממחקר מרפאות כאב: "עד כמה אתה חש כאב?"

__________________הכאב הגרוע ביותר שחשתי אי פעםאין כלל כאב _________

1 2 3 4 5

עצמת העמדה

שליליחיובי

מאוד לא לא מסכים מסכים

מאוד מסכים לא יודע מסכים

כיוון העמדה

15

אפשר לסמן מספרים על הרצף, אבל מעדיפים לא לעשות זאת.

אופציות בינאריות .6

כמו סולמות ת'רסטון וגוטמן תשובות של כן/לא גם בשאלות שלא מן הסוג של גוטמן

ות'רסטון.

סוגיות הקשורות בטווח התגובות:

, ויצירת שונות )כן/לא; מועיל מאוד/כלל לא מועיל(בטווח )בינומיות( דיכוטומיות .א

.בתגובות

איך יודעים .)עדיף( שלבים 10או אפילו 7עד –טווח רחב דרגות הטווח. לשמשמעות ה .ב

.test-retestבאופן אמפירי מה עדיף? מבחן

אפשרויות: 3יש ואיך לסמן אותן? כמה דרגות בטווח .ג

)עדיף(; 10, או 7, או 6, או 5 –רק בכותרת, קצוות בלבד .1

;(דרגות מסומנות 7או 6ת מסומנות; דרגו 5רק בכותרת, עם פירוט מלא של כל דרגה; ) .2

רק בקצוות או פירוט מלא של כל דרגה. זה מודל עדיף –מתחת לכל פריט בשאלון .3

.צעירים )אבל גם בנוגע למבוגרים( במיוחד בכל הקשור בילדים

של הסולם צריך להיות מותאם למודל התיאורטיופעה: המודל התיאורטי של הת .ד

. התופעה

ושאלוני עזר רלבנטיים לשקול לכלול פריטי תיקוף רביעי:שלב

( )שהוא נוסח מקוצר Starahn,& Gerbasi, 1972) (Social Desirability)רצייה חברתית .1

שאפשר לכלול Marlowe-Crowne: Social Desirability Scale)של השאלון הקלאסי:

בכלי המחקר.

. פריטים שמחזקים את יכולת תיקוף המשתנה הנבנה של הכלי.2

: העברת השאלון )הפריטים( למדגם פיתוח חמישישלב

: הערכת הפריטיםשישישלב

Skewness and Kurtosisבדיקת התפלגות הפריטים לפי .1

הצגת לוח מתאמים בין ציוני הפריטים לבין עצמם .2

(Item-scale correlation) להכו-המתאם בין ציון הפריט לבין ציון הסךבדיקת .3

(, לפי המתאמים בין הפריטים )יש לשים לב שהפיכת reverse scoringהיפוך הציינון ) .4

הציינון איננה הופכת את המשמעות הסמנטית של הפריט(.

אם אפשר מבחינת גודל המדגם והמשמעות –ניתוח גורמים .5

קרונבךמקדם אלפא של .6

16

)לאחר קבלת הממצאים ממדגם הפיתוח( : קביעת אורך השאלוןשביעישלב

השפעת אורך השאלון על מהימנות הכלי .1

ביטול פריטים "לא טובים" .2

אם אפשר, חישוב מתאמים בין שני החלקים –פיצול המדגם .3

17

שלישי: הטלה פסיכולוגית כגישה למדידה והערכהחלק

ססת על גישה ישירה, שלפיה הנבדקים נשאלים שאלות מתב הגישה הקלאסית לחקר עמדות

ישירות בכל הקשור לדעתם על נושא המחקר. לגישה זאת יש כמובן יתרונות, אולם גם חיסרון

החיסרון הוא בכך שלאנשים לא תמיד קל לנתח, לפרש ולהבין את התהליכים המנטליים מובנה.

גנה, המסיטים את הפרשנות של אירועים הטבע האנושי רווי במנגנוני ה ,. נוסף על כךשל עצמם

אנשים חוששים למסור מידע מלא או נכון, קיימות אי הבנות, הם עשויים .לא נכוניםלכיוונים

עצמם באור חיובי גם כשאין הדבר כך, להימנע מדיווח על איסורים חברתיים, וייתכן גלהצי

הנבדקים מגייסים לעזרתםשאינם לוקחים ברצינות רבה מדי את החוקרים ואת המחקר שלהם.

באי רצון להיחשף ןשמקור מחרדותוזאת כדי להימנע ,, בדרך כלל באופן בלתי מודעמנגנוני הגנה

,Oppenheimer)או להציג דעות ועמדות בלתי רצויות מבחינה חברתית ואישית. אופנהיימר

1992, pp: 211-212) חשוף את מתאר חמישה מחסומים פסיכולוגיים המונעים מנבדקים מל

ואלו הם:כשהם נשאלים שאלה ישירה, תיות בכל הקשור במסירת מידע במחקר, דעותיהם האמ

אנשים אינם מודעים בכל המקרים לדברים שמניעים אותם לעשיית דברים, . מחסום המודעות .0

)אנשים ללא ילדים עשויים לגדל ןאו לעמדותיהם האמתיות, או להתרחשויות שהם נחשפים אליה

כשיישאלו על הסיבה לכך שהם יאמרו שמדובר בתחליף,חתולים כתחליף לגידול ילדים, אך לא

מגדלים חתולים(.

החברה שאנו חיים בה שמה דגש על התנהגות והתנהלות לוגית, רציונליות.-מחסום האי .3

למצבים לא הגיוניים ובלתי ראויים. רציונלית ומלאת תבונה. אנשים נוטים לעשות רציונליזציה

)כשנהגים בתגובה לשאלות ישירות אנשים עשויים, או עלולים, להימנע מתגובות שאינן רציונליות

גברים מתבקשים לדרג את הסיבות לכך שאנשים בוחרים לרכוש מכונית מסוימת, הם נוטים

ה חבריהם חושבים לציין בראש הרשימה בטיחות ואמינות. אולם כשהם מתבקשים לציין מ

כחשוב בשיקולים לרכישת מכונית מסוימת הם מציינים "סגנון", "פאר", "רושם והופעה" במקום

הראשון(.

. החברה מציבה נורמות, סטנדרטים וציפיות מכל חבריה, ויש מקרים ההודאה-. מחסום אי2

שאינם עונים במיוחד כלפי זרים ולפעמים גם כלפי עצמם, ,רבים שבהם אנשים מתקשים להודות

בכישלון, הודאהה-כיוון שכך, שאלה ישירה עלולה להיתקל במחסום איעל הציפיות החברתיות.

עמידה בנורמות או בציפיות אישיות וחברתיות. -או באי

אי ההודאה, אך יש בו היבט םמחסום זה הוא סוג משנה של מחסו ההפללה העצמית. ם. מחסו4

שונה. הוא מתייחס להיבטי התנהגות ורגשות שעשויים להנמיך את רמת הערך העצמי, כמו דעות

אתניות מוקדמות, הפרה של איסורים חברתיים ומוסריים, פחדים בלתי רציונליים וכיוצא באלה

חרדות.

מר דברים שליליים, בלתי לעתים קרובות אנשים אינם נוטים לו . מחסום האדיבות והנימוס.5

, אלא במקרים שבהם יש להם סיבה מיוחדת לכך. הם נוטים על זולתם נעימים או דברי ביקורת

לומר ש"הכול בסדר" ולהציג חזות תקינה ומסודרת כראוי.

,גישה ישירה לשאלת שאלות ולקבלת תשובות עליהן עשויה אפוא להיכשל במקרים לא מעטים

יפה לשאלת שאלות ולניסיון לקבלת תשובות עשויה להיות מועילה ישנה אפשרות שגישה עקו

18

הנשאלים באותו נושא. הגישה -יותר. גישה עקיפה עשויה להתגבר על קשייהם של הנבדקים

העקיפה יכולה להשיג מידע משלים למידע שיתקבל בגישה ישירה, אך יש מקרים שבהם הגישה

לעשות אם ינקוט גם עמדות ודעות ייטיב אפוא העקיפה תניב מידע שונה ואפילו מנוגד. מחקר על

בגישה עקיפה במקרים שיש חשש שבהם מהמחסומים הפסיכולוגיים עלולים לא להציג עמדות

. ((Campbell, 1967 אמתיות

שאנחנו כאן היא לנסות לחקור את עמדותיהם ודעותיהם של אנשים תוך שאני מביא ההצעה

)שנקרא (projection)הטלה יכולוגיים, ושימוש במנגנון ההפסמנגנוני ההגנה מתגברים על כמה מ

הטלה מוגדרת ., שגם הוא מנגנון הגנה פסיכולוגי("הקרנה"או "מנגנון השלכה"גם

בפסיכואנליזה הקלאסית כתהליך שבו האדם מייחס לזולת את תכונותיו שלו, את ריגושיו,

של כל אלה אצל האדם עצמו )ההכחשה נטיותיו וכיוב. בדרך כלל ייחוס זה מלווה בהכחשת קיומן

גם היא אחד ממנגנוני ההגנה הפסיכולוגיים(. ההגנה הפסיכולוגית היא מפני קונפליקטים,

שנובעת מקונפליקטים שנדחקו. בתיאוריות שמקצתם אינם מודעים במלואם, או מפני חרדה

שלו, או תהליכים פסיכודינמיות התהליך שבאמצעותו האדם מייחס לזולתו את ערכיו ורגשותיו

כהיבט נורמלי של התפתחות פסיכולוגית תקינה. ,נחשב תקין ,סובייקטיביים אחרים

עים, מחשבות , שהאדם עושה בו שימוש על ידי החצנת אירומנגנון ההטלה הוא בלתי מודע

לדון בהם אחרת. קיימים לא מעט שאיננו מסוגליכול לדון בנושאים ותפיסות, ובאופן כזה האדם

מטרתם לספק מידע או תובנה בנוגע לאישיות וים פסיכולוגיים שעושים שימוש בהטלה, מבחנ

הרורשאך, נימבח םדוגמה לכך ה. האדם דרך תגובותיו למצב או לאובייקט לא מובנה או עמום

סת אלה ה. במבחנים (Thematic Apperception Tests – TAT) רעיונותומקבץ של מבחני התפ

שלא היו עולים על פני השטח בגישה מחקרית ,ם, עמדות, משאלות ואמונותיכולים לעלות צרכי

)דוגמה: הסטודנטית החרדה לפני הרצאה בפני עמיתיה ואורחים, נשאלה: "למה את אחרת

אולם כשנשאלה: "מה לדעתך עובר על סטודנט שעומד להרצות בפני .חרדה?" והתקשתה לספר

ות וגם העלתה מחשבות באשר לאפשרויות להתגבר קהל?" ידעה לפרט היטב את התחושות, הדאג

על הקשיים של אותו סטודנט(.

י עמדותבלתי ישירות לקבלת מידע במחקרעקרונות וגישות

בלתי ישירות לקבלת מידע במחקר במדעי החברה, שהמרכזיות בהן הן קיימות מספר טכניקות

אלו:

, בתגובה הנבדק מתבקש לציין את הדבר הראשון שעולה על דעתו אסוציאציות חופשיות: .0

לשאלה או לרעיון המוצגים בפניו. אסוציאציות חופשיות נוטות להיות פחות בנות הגנה.

הנבדקים מתבקשים לנחש או לספר סיפור, או לדון בתמונה או באירוע דמיוני. בעשותם .. דמיון3

וחוויותיהם ומאפשרים התבוננות אל תוך השכבות כך הם משליכים את דעותיהם או עמדותיהם

העמוקות יותר של אישיותם ודעותיהם.

כשאנשים מתבקשים להגיב לגירוי עמום )כמו התבוננות בתמונה מטושטשת, ללא . גירוי עמום. 2

, הם "משליכים" על הגירוי העמום את פרשנותם האישית (דמויות ברורות בקווים ברורים ומלאים

19

ו של ו ודעותי, חושפת את מחשבותיהם. השלכה זאת, המהווה הטלה פסיכולוגיתלמראה עיני

הנבדק.

אפשר ללמוד על דעותיהם ועמדותיהם של אנשים בהתבסס על האופן שבו הם המשגה. .4

.וממשיגים אותה מגדירים עצמים ומצבים, מארגנים את תפיסת עולמם

מתבססים על הספונטניות של הפרשנות, על לכל העקרונות והגישות האלה יש מכנה משותף: הם

העובדה שהנבדקים )ואולי גם המראיינים עצמם( אינם מודעים למטרת השאלות הנשאלות.

לפיכך, הנבדקים מגיבים לפי תחושותיהם ופרשנותם, ואלה חושפים את היסודות החבויים,

שאותם אנחנו מבקשים לגלות במחקר.

ת מידע במחקרי עמדותמעשיות לקבלבלתי ישירות טכניקות

טכניקות קיימות מספר טכניקות מעשיות לניצול עקרונות ההטלה במחקרי עמדות. להלן כמה

. (Oppenheimer, 1992, pp: 214-228) שכיחות ביותר

לנבדקים ניתנים חלקי משפטים, המבטאים . (Hoeflin & Kell, 1959). השלמת משפטים 0

עמדות או דעות בנושאים שונים, והם מתבקשים להשלים את המשפטים המקוטעים. באופן כזה

הנבדקים מביעים את דעותיהם ועמדותיהם מבלי לחוש בכך באופן גלוי ומלא.

פים הנבדקים נחש. (Atkinson, 1958, Caudill, 1958). ציורים, תמונות וקריקטורות 3

ן כותרות ולהסביר מה משעשע במצבים המוצגים הלקריקטורות, והם מתבקשים לתת ל

בקריקטורות.

בפני הנבדקים מוצגות תמונות, .(Atkinson, 1958, Caudill, 1958). פרשנות של תמונות 2

המצוירות )בדרך כלל( בקווים גסים ביותר, כך שקשה לזהות אותן כדמויות מוכרות. התמונות

ות אירוע או מצב בהתהוותו, והנבדקים מתבקשים לתאר מה הם רואים בתמונה ולספר את מתאר

סיפורה.

בפני הנבדקים מובאים סיפורים בלתי .(Bene, & Anthny, 1959). סיפורים ומשחקים 4

גמורים. אלה מציגים דמויות מיוחדות, בעלות מאפיינים שמעניינים את החוקרים במיוחד,

לסיים את הסיפור, או להציע כיווני סיום לסיפורים או למשחקים.והנבדקים מתבקשים

קפה"-מחקר ה"נס

כולוגיה ימדווח על מחקר, שברבות הימים נכנס לקלסיקה של המחקר בפס (Haire, 1950)הייר

לדעת ביקשהייר קפה".-ניתן לו השם "מחקר הנסבאופן לא רשמי , שבמחקרי שיווקוהחברתית

קפה?" אלו -. הוא שאל עקרות בית: "האם אתן צורכות נסהקפ-מדוע אנשים נמנעים מלרכוש נס

קפה -של הנסשאמרו "לא" נשאלו לסיבת הדבר. התשובה שהתקבלה הייתה בדרך כלל שהטעם

נקודת המוצא שלו הייתה רך אחרת.ד. הייר חשד שזו אינה התשובה הנכונה, וניסה דיו אינו טוב

לא הטעם של הקפה הוא זה שמנע מעקרות הבית מלרכוש מוצר זה )כפי שאפשר היה שהמחשבה,

נראה , וקפה נתפסים כאנשים שונים-כי משתמשי הנסהאמין הייר .(להבין כששאלו שאלה ישירה

קפה לעומת הקפה הטחון -כי ההבדל נעוץ בתפיסתן של עקרות הבית את נחיתותו של הנסהיה לו

קפה -הנסרוכשי יםה בפניו הייתה באילו תחומים או מאפיינים שונאולם הבעיה שעמדהטרי.

20

הקפה הטחון, ואיך מגלים את הבדלי התפיסה האלה בקרב ציבור הקונות )או הקונים( מרוכשי

הפוטנציאליים.

חיבר שתי רשימות של מצרכים שנרכשו, שהיו זהות לחלוטין במצרכים שנרשמו בהן, להוציא הייר

קפה. הרשימות האלה -נס –טרי, וברשימה השנייה אחת נרשם קפה טחון פריט אחד: ברשימה

נמסרו לעקרות בית, שנתבקשו לנסות לשייך כל רשימה לרוכשת, ולאפיין אותה. הנבדקות עיינו

של כל המאפיינים תיאור באופן חופשי )ראיון סטנדרטי( היטב ברשימות, הבחינו בהבדל ורשמו

קפה תוארו באופן שונה באופן -רכשה. עקרות הבית שרכשו נסלפי רשימת המצרכים שעקרת בית

המאפיינים של שתי קבוצות הנשים הדמיוניות מהותי מעקרות הבית שרכשו קפה טחון טרי.

להלן. 1האלה מופיעים בלוח

מאפייני הרוכשת

רוכשות

קפה-נס

באחוזים

רוכשות

קפה טחון

באחוזים

4 48 עצלות

12 48 נכשלות בארגון קניות

16 4 צרכנית נבונה

16 4 רעייה טובה

(Haire, 1950): התפלגות מאפייני עקרות הבית רוכשות שני סוגי הקפה 0לוח

תית( של יש עניין לדעת את דעתם )האמ שהתובנה שאפשר להסיק ממחקר זה היא מידית. כ

פריטים תלמידים על תכנית או פעולה מסוימת בהשוואה לתכנית אחרת, אפשר להגיש להם

המתארים מאפייניהם הגלויים של אנשים שונים, שכמה מהם השתתפו בתכנית או באירוע

המוערך וכמה מהם השתתפו באירוע אחר לגמרי, ולבקש לתאר את תכונותיהם של אנשי שתי

.4ערך מופיע בנספח מספר Haire-הקבוצות. תיאור מפורט מעט יותר של המחקר ש

21

מקורות

Atkinson, J. W. (Ed.). (1958). Motives in fantasy, action and society. New York: Van

Nostrand.

Bene, E., & Anthony, E. J. (1959). The family relations test. Manual published by the

National Foundation for Educational Research, Slohgh, Bucks.

Bradburn, N., Sudman, S., & Wansink, B. (2004). Asking questions – a definitive

guide to questionnaire design. San Francisco, CA: Jossey-Bass.

Caudill, W. (1958). The psychiatric hospital as a small society. Cambridge, Mass:

Harvard University Press.

Campbell, D. T. (1967). The indirect assessment of social attitudes. In M. Fishbein

(Ed.), Readings in attitude theory and measurement, pp. 163-179. New York: Wiley.

Crocker, J. & Algina, L. (1986). Introduction to classical and modern test theory.

New York: Holt, Rinehart and Winston

DeVellis, R.F. (2012) Scale development – theory and applications (3rd

Edition).

Thousand Oaks, CA: Sage.

Eagly, A. H., & Chaiken, S. (1993). The psychology of attitudes. Fort Worth, TX:

Harcourt Brace Janovich.

Hair, M. (1950). Projective techniques in marketing research. Journal of Marketing,

14, pp. 649-656.

Hoeflin, R., & Kell, L. (1959). The Kell and Hoeflin incomplete sentences blank:

youth-parent relations. Monographs of the Society for Research in Child

Development, 24, # 72.

Katz, D., & Stotland, E. (1959). A preliminary statement to a theory of attitudes of

structure and change. In S. Koch (Ed.), Psychology: a study of a science (Vol. 3,

pp.423-475). New York: McGraw-Hill.

Miller, D.C. (1991). Handbook of research design and social measurement (5th

Edition). Newbury Park, CA: Sage.

Oppenheim, A. N. (1992). Questionnaire design, interviewing, and attitude

measurement (2nd

ed.). New York: Continuum.

Robinson, J.P., Shaver, P.R., & Wrightsman, L.S. (1991). Measures of personality

and social psychological attitudes. San Diego, CA: Academic Press.

22

Starahn, R., & Gerbasi, K. (1972). Short, homogeneous version of the Marlowe-

Crowne Social Desireability Scale. Journal of clinical Psychology, 28, 191-193.

1 ספחנ

Crocker, J. & Algina, L. (1986) מתוך

23

2נספח

Bradburn, Sudman, & Wansink,(2004):מתוך

שאלות למדידת עמדות

24

: 3נספח

דוגמה לדיפרנציאל סמנטי הקשורה ברעיונות לצמצום פערים,

יעקב-שהוכנה על ידי אורית בנדס

25

4נספח

(Haire, 1959קפה של הייר ) -מחקר הנס

במדעי החברהשאלוני מחקר ושלבי הכנהגישות

יצחק פרידמן סדנה לסגל המורים והחוקרים במכללת אחווה

1 פרופסור יצחק פרידמן

מטרת הסדנה

2 פרופסור יצחק פרידמן

: לדון בשאלות ולנסות להשיב עליהן

מהם המאפיינים : השאלון ככלי מחקר•

העיקריים ומהן התכונות הבסיסיות של שאלון

?טוב

?(בשיטה הקלאסית)איך בונים שאלון מחקר •

ההטלה )איך בונים כלי מחקר בגישה שונה •

?(הפסיכולוגית

?מהם סוגי השאלונים במחקר

ובעקבות זאת את , מקובל לסווג את שאלות המחקר

:לפי ארבע קבוצות, שאלוני המחקר

בפועל בהתנהגותשאלות מחקר המתמקדות 1.

בעובדותאו

ידעבשאלות מחקר המתמקדות .2

3 פרופסור יצחק פרידמן

4 פרופסור יצחק פרידמן

או מצב פסיכולוגי שאלות מחקר המתמקדות ב.3

עמדותב

מניעת הטיות שאלות המיועדות להבטיח . 4

שאלוני עזר מחקריים: בדיווח בשאלונים

5 פרופסור יצחק פרידמן

באופן , תכנון נכון של השאלון)על מטרות המחקר עונה 1.

הפריטים הכללת ; ששאלות המחקר תוכלנה לקבל תשובות

(המתאימים

מלא כיסוי : האפשריעשוי לקבל את המידע המלא והמדויק 2.

ייצוג נכון של , ככל האפשר של תחום הקיום של הנושא הנחקר

שבו באופן )ידי הנשאלים שאלות שמובנות היטב על ; התחומים

(רצו השואלים

הזמן והאפשרויות מיישם את האמור למעלה במסגרת 3.

שאינו דורש , במועד שנקבעשאלון שמספק מידע )הזמינות

ושיש מה , מן הדרושמורכב ללא עיבוד , עיבוד רב של המידע

(לעשות עם המידע שהשאלון מספק

?"טוב"מהו שאלון מחקר

התכונות הבסיסיות הנדרשות מכלי מחקר

6 פרופסור יצחק פרידמן

: התכונות הבסיסיות של כלי מחקר הן ( validity) תוקף•

(reliability) מהימנות•

(usability) שימושיות•

מתייחס למידה שבה התוצאות של התוקףתהליך איסוף המידע באמצעות כלי המחקר

עשויות לשרת את השימוש הצפוי

במידע שנאסף

7 פרופסור יצחק פרידמן

:מקובל להבחין בין

(Content Validity)תוקף תוכן • תוקף קריטריון . (Criterion Validity)תוקף המתייחס לקריטריון •

מתייחס לתוקף ניבוי ולתוקף בו זמני (Construct Validity)תוקף המשתנה הנבנה •

8 פרופסור יצחק פרידמן

מתייחסת ליציבות ולהלימה הפנימית המהימנות

של הממצאים המופקים ( קונסיסטנטיות)

.מכלי המחקר

ההיבט ... על הקשר בין מהימנות לתוקף

הראשון בחשיבותו בהכנת כלי מדידה הוא

. הנדרש מציוני הכליהתוקף

9 פרופסור יצחק פרידמן

: מתייחסת בעיקר לשני היבטים השימושיות

שבשימוש ( קלות או קושי)מידת המעשיות . א

.בכלי

המידה שבה הכלי שומר על כללי האתיקה . ב

המקובלים

המבחן איננו יוצר אפליה בין בני רקע : לדוגמה

עונה ; אפשר לקבל מידע בזמן סביר; שונה במחקרלכללי האתיקה

שאלוני העזר

10 פרופסור יצחק פרידמן

שאלוני העזר נועדו לפקח על הטיית התגובות

בשאלונים משלוש הקבוצות הראשונות

:שלוש ההטיות השכיחות ביותר הן

הצגה ) (social Desirability)רצייה חברתית 1.

חיובית של מאפיינים ותגובות בהתאם למה

הצגה שלילית של , שקר, שנחשב ראוי ורצוי

(מאפיינים אישיים

11 פרופסור יצחק פרידמן

;(acquiescence)להסכמה נטייה . 2

נטייה לנקוט בדיווחים ) (extremity bias) קיצון. 3

(. קיצוניים

כלי מחקר המיועדים לסייע : שאלוני עזר באבחון הטיות בדיווח

12 פרופסור יצחק פרידמן

• Edwards Social Desirability Scale (1957) • Marlow-Crown Social Desirability Scale (1960) • MMPI Lie (L) Scale (Meel & Hathaway, 1946) • CPI Good Impression (GI) Scale (Gough, 1952) • Balanced Inventory of Desirable Responding (BIDR) (Paulhus, 1988) • Responding Desirability on Attitudes and Opinions (RD-16) (Schuessler, Hittle, &

Cardascia, 1978) • Children's Social Desirability Scale (CSD) (Crandall, Crandall, & Katkovsky, 1965)

?איך בונים שאלון מחקר

שבעת השלבים בהכנת שאלונים בחקר ...(ובכלל)עמדות

13 פרופסור יצחק פרידמן

לקבוע בבהירות מה אנחנו : שלב ראשון רוצים למדוד

.להגדיר היטב ובאופן אופרציונלי את השאלה המחקרית•

להכיר היטב מה אומרת התיאוריה ומה אומרים מחקרים קודמים על •

.הסוגיה הנחקרת

לקבוע ולהגדיר היטב את גוף הידע הדרוש לצורך מתן תשובה או תשובות •

מה לכלול ומה , כלומר. את הידע החסר לנו -ובמיוחד, לשאלה המחקרית(. ?דמוגרפיים/האם לכלול גם פרטים ביוגרפיים, למשל)לא לכלול במדידה

?מה ייעשה במידע שייאסף

.ולהגדיר איזה מידע אפשר לקבל משאלון ומה אי אפשרלקבוע •

14 פרופסור יצחק פרידמן

קביעת תחום הקיום של תוכן : שלב שני המחקר ויצירת מאגר פריטים

15 פרופסור יצחק פרידמן

היכרות טובה ביותר של הנושא הנחקר1.

היכרות עם התיאוריה הנוגעת לנושא הנחקר2.

universe of)הגדרת עולם התוכן של הנושא 3.content )( לפעמים חיונישלב איכותני)

איתור שאלונים קודמים ושימוש בהם4.

בניית מאגר פריטים5.

מחשבה על מספר הפריטים שייכללו בשאלון6.

16 פרופסור יצחק פרידמן

response set-הימנעות מ. 7

סדר הצגת הפריטים בשאלון. 8

תכנון מוקדם של עיבוד הנתונים. 9

ניסוי מוקדם. 10

...ראוי לשים לב

שאלות שמכוונות כתיבת : המחקריתהבעיה מיקוד •

אך ורק לשאלה הנחקרת

בפריטיםכפילות מניעת •

הפריטים שייכללו בכל המחקרמספר •

מנוסחים באופן )חיוביים יצירת איזון בין פריטים • (.מנוסחים באופן שלילי)ושליליים ( חיובי

17 פרופסור יצחק פרידמן

הרחבה קלה בעניין חיבור פריטים

18 פרופסור יצחק פרידמן

או המודעות של הנשאלים בכל הידעמהו . א

רצוי כמעט תמיד לכלול )הקשור לנושא הנחקר

כדי להבחין בין אנשים , היבט זה בשאלונים

(. יודעיםשיודעים לבין כאלה שאינם

על הידע של אנשים יכול להתקבל על ידי מידע הנחקרמספר קטן של שאלות ממוקדות בנושא

19 פרופסור יצחק פרידמן

של הנבדקים בנושא העניין או האינטרס מהו. ב

ישנם מעוניינים וישנם , אדישיםישנם : הנחקר

רמת המעורבות ; מעוניינים מאוד ומעורבים היטב

של הנבדקים בנושא חשובה ביותר להמשך איסוף

. מהםהמידע

העניין רמתחוקרים שמבקשים גם לסווג את ישנם . הנחקרשיש לנבדקים בנושא

20 פרופסור יצחק פרידמן

של הנבדקים כלפי הנושא הנבחר העמדותמהן . ג

: לזכור את שלושת רכיבי העמדהנא ; מה חושבים על הנושא – קוגניטיביתתגובה 1.

; מה מרגישים כלפי הנושא – רגשיתתגובה . 2

(. מה עושים בעניין הנדון – התנהגותיתתגובה . 3

שמוסיפים גם בקשה לקבלת מידע על הציפיות יש

. בכל הקשור לנושא הנחקר, לעתיד של הנבדקים

21 פרופסור יצחק פרידמן

לא )הנבדקים מרגישים כפי שהם מרגישים מדוע. ד

או שאינם יכולים , הם עצמם יודעים זאתתמיד

אבל החוקרים צריכים לנסות לברר בכל , להסביר

(זאת

חשים הנבדקים את מה שהם באיזו עצמה . ה

חשים

המדידה( טווח)פורמט : שלב שלישי

22 פרופסור יצחק פרידמן

(:Stevens, 1946סיווג לפי )על המדידה

יש מספרים אך , (nominal scale)סולם נומינלי •

(.נקבה=2; זכר=1)אין להם משמעות של סדר , מקובל של המספריםסדר , (ordinal)סולם סודר •

קבוע של רווחים שווים ומקור תכונות אבל אין להם

זאת סדרה .... 3,5,8,12,17,18,19,23)

לעשות טרנספורמציה אפשר (. מונוטונית

.מונוטונית

23 פרופסור יצחק פרידמן

אותן תכונות כמו (. interval scale)סולם רווח •

אבל לרווחים בין המספרים יש , הסולם הסודר

: שוויםרווחים )משמעות ביחס לתכונה הנמדדת

בין הציונים הנמוכים הוא כמו ההבדל בין ההבדל

(.הגבוהיםהציונים ratio scale, quotient)או סולם יחס , סולם מנה•

scale), כמו סולם סודר, שיש לו תכונות של סדר ,

ומקור , של רווחים קבועים בין כל יחידת מדידה

מדחום : הדוגמה הקלסית. או אפס מוחלט, קבוע

.100עד 0-ציונים מ, כספית

דוגמאות לסולמות מדידה מקובלים

(Turstone Scaling) רסטון'תסילום על פי •השאלות מותאמות לרמות השונות ולהיבטים השונים של עצמת

מגדירים תחילה את הרמות . אלימות של בני נוער: דוגמה. התופעה. השונות של דפוסי האלימות ומתאימים לכל רמה שאלות בשאלון

.לא מסכים –טווח התשובות יכול להיות מסכים

(Guttman Scale)סולם גוטמן •

. לרמות גבוהות יותר עם כל שאלה" מטפסים"סדרה של פריטים הצריך היה לענות , למשל, 3הרעיון הוא שמי שעונה בחיוב על שאלה

האם אתה . 2? האם אתה מעשן. 1: דוגמה. 2-ו 1בחיוב על שאלה האם אתה מעשן יותר מקופסא . 3? סיגריות ביום 10-מעשן יותר מ

.לא מסכים –טווח התשובות יכול להיות מסכים ? אחת ביום

24 פרופסור יצחק פרידמן

(Likert Scale) ליקרט סולם של מידה הוא להם התשובות שטווח ,הצהרה משפטי הם הפריטים

טוב ליקרט סולם .ועמדות אמונות ,דעות במדידת משמש .הסכמה

עוצמת את מספק הטווח .ברורים במונחים כלשהו מושג או דעה מבטא

של העיקרון .(וגוטמן רסטון'ת לסולמות בניגוד) המשיבים של הדעה – והאמצע שלילי – המנוגד הצד ,חיובי אחד צד בו שיש הוא ליקרט סולם

.ניטרלי

:דרגות 5 בן להיות יכול התשובות טווח

(נכון לא מאוד) מסכים לא מאוד1.

(נכון לא) מסכים לא2.

(יודע לא) בעניין דעה אין3.

(נכון) מסכים4.

(מאוד נכון) מסכים מאוד5.

25 פרופסור יצחק פרידמן

26 פרופסור יצחק פרידמן

1

1 2 3 4 5

עצמת

העמדה

שלילי חיובי

מאוד לא מסכים

לא מסכים

מאוד מסכים לא יודע מסכים

חיוב י

valence-מפורק לרכיבי הכיוון והעצמה של ה ליקרטטווח

כיוון

העמדה

עמדת שהיא "המקלט עיר"ל "לברוח" נטייה לנבדקים יש

.האמצע נקודת על שמוותרים חוקרים יש לכן .האמצע

27 פרופסור יצחק פרידמן

ושלושה חיוביים שלושה ,שלבים 6 בן טווח מעדיף אני

:שליליים

מסכים לא בהחלט1.

מסכים לא רבה במידה2.

מסכים כך כל לא3.

מסכים4.

רבה במידה מסכים5.

מאוד רבה במידה מסכים6.

(Semantic Differential)הדיפרנציאל הסמנטי

& Osgood (Osgoodבמחקרי עמדות של נולד tannenbaum, 1955 .)

ולפיה לכל תכונה יש שני , המוצא כאן היא תיאורטיתנקודת מבטא תכונה אחת Osgoodלכן כל פריט בסולם . קטבים

.בלבד סוכן ביטוח

ישר ------- ------ ------------- ------------לא ישר

שתקן ------------- ------------ -----פטפטן מרעיש

28 פרופסור יצחק פרידמן

29 פרופסור יצחק פרידמן

דיפרנציאל

סמנטי לפי

אורית

יעקב -בנדס

(Visual Analog)חזותי אנאלוגי שעליו להגיב , מספק למשיב פריסה חזותית רציפה של התופעה

עד כמה אתה חש : "דוגמה ממחקר מרפאות כאב. בנוגע אליה "?כאב

הגרוע ביותר שחשתי אי הכאב _ _ _ _ _ _ _ _ _אין כלל כאב

פעם

.אבל מעדיפים לא לעשות זאת, אפשר לסמן מספרים על הרצף

30 פרופסור יצחק פרידמן

31 פרופסור יצחק פרידמן

יש המתייחסים רק לשלושה סוגים של טווחי (range ) ומיישמים בהתאם לנדרש לפי )מדידה

(:המקרה

, תגובה דיכוטומית)לא מסכים /מסכים; לא/כן1.

(נמדדת בינרית

(פוזיציות 5בן ) ליקרטסולם 2.

(י'וסאצטננבאום אוסגוד)דיפרנציאל סמנטי 3.

?כמה דרגות בטווח

הסולם צריך : המודל התיאורטי של התופעה•

. להיות מותאם למודל התיאורטי

; שונותיצירת •

. לדרגות הטווחמשמעות •

כלל לא /מועיל מאוד; לא/כן)בטווח דיכוטומיות •

(. מועיל

.שלבים 10או אפילו 7עד –רחב טווח •

32 פרופסור יצחק פרידמן

עזר ושאלוני תיקוף פריטי לכלול לשקול :רביעי שלב & Strahan) (Social Desirability)חברתית רצייה •

Gerbasi, 1972) , לכלול בכלי המחקרסולם שאפשר.

שמחזקים את יכולת תיקוף המשתנה הנבנה של פריטים •

..."(.אני מרגיש שחוק)"הכלי

33 פרופסור יצחק פרידמן

( הפריטים)העברת השאלון : שלב חמישי למדגם פיתוח

הערכת הפריטים: שישישלב Skewness and Kurtosisהתפלגות הפריטים לפי בדיקת • הצגת לוח מתאמים בין ציוני הפריטים לבין עצמם•-Item)הכוך -בדיקת המתאם בין ציון הפריט לבין ציון הסך•

scale correlation) לפי המתאמים בין , (reverse scoring) הציינוןהיפוך •

איננה הופכת את הציינוןיש לשים לב שהפיכת )הפריטים

(.המשמעות הסמנטית של הפריט קרונבךמקדם אלפא של •אם אפשר מבחינת גודל המדגם –גורמים ניתוח •

והמשמעות

34 פרופסור יצחק פרידמן

השאלוןקביעת אורך : שביעישלב

השפעת אורך השאלון על מהימנות הכלי• "לא טובים"ביטול פריטים •חישוב מתאמים , אם אפשר –פיצול המדגם •

החלקיםבין שני

35 פרופסור יצחק פרידמן

?איך בונים כלי מחקר בגישה שונה הטלה פסיכולוגית כגישה למדידה והערכה

36 פרופסור יצחק פרידמן

חמישה מחסומים פסיכולוגיים

37 פרופסור יצחק פרידמן

אנשים אינם מודעים בכל . מחסום המודעות. 1

המקרים לדברים שמניעים אותם לעשיית

או , או לעמדותיהם האמתיות, דברים . אליהןלהתרחשויות שהם נחשפים

החברה שאנו חיים .רציונליות-מחסום האי. 2

, בה שמה דגש על התנהגות והתנהלות לוגית

אנשים נוטים לעשות . רציונלית ומלאת תבונה

.רציונליזציה למצבים לא הגיוניים ובלתי ראויים

38 פרופסור יצחק פרידמן

, החברה מציבה נורמות. ההודאה-מחסום אי. 3

ויש מקרים , סטנדרטים וציפיות מכל חבריה

במיוחד , רבים שבהם אנשים מתקשים להודות

שאינם , כלפי זרים ולפעמים גם כלפי עצמם

.עונים על הציפיות החברתיות

39 פרופסור יצחק פרידמן

זה הוא מחסום .מחסום ההפללה העצמית. 4

אך יש בו , סוג משנה של מחסום אי ההודאה

הוא מתייחס להיבטי התנהגות . היבט שונה

ורגשות שעשויים להנמיך את רמת הערך

הפרה של , כמו דעות אתניות מוקדמות, העצמי

.פחדים, איסורים

40 פרופסור יצחק פרידמן

לעתים קרובות .מחסום האדיבות והנימוס. 5

, אנשים אינם נוטים לומר דברים שליליים

אלא , בלתי נעימים או דברי ביקורת על זולתם

. במקרים שבהם יש להם סיבה מיוחדת לכך

ולהציג " הכל בסדר"אנשים נוטים לומר ש .חזות תקינה ומסודרת

גישות בלתי ישירות לקבלת מידע במחקרי עמדות

41 פרופסור יצחק פרידמן

הנבדק מתבקש לציין :אסוציאציות חופשיות. 1

בתגובה , את הדבר הראשון שעולה על דעתו

אסוציאציות . לשאלה או לרעיון המוצגים בפניו .חופשיות נוטות להיות פחות בנות הגנה

42 פרופסור יצחק פרידמן

הנבדקים מתבקשים לנחש או לספר . דמיון. 2

. או לדון בתמונה או באירוע דמיוני, סיפור

בעשותם כך הם מקרינים את דעותיהם או

עמדותיהם וחוויותיהם על הסיפור ומאפשרים

התבוננות אל תוך השכבות העמוקות יותר של

.ודעותיהםאישיותם

43 פרופסור יצחק פרידמן

כשאנשים מתבקשים להגיב . גירוי עמום. 3

כמו התבוננות בתמונה )לגירוי עמום

ללא דמויות ברורות בקווים ברורים , מטושטשת

על הגירוי העמום את " משליכים"הם , (ומלאים

השלכה . פרשנותם האישית למראה עיניהם

חושפת את , המהווה הטלה פסיכולוגית, זאת

.מחשבותיו ודעותיו של הנבדק

44 פרופסור יצחק פרידמן

אפשר ללמוד על דעותיהם .המשגה . 4

ועמדותיהם של אנשים בהתבסס על האופן שבו

מארגנים את , הם מגדירים עצמים ומצבים

. תפיסת עולמם וממשיגים אותה

45 פרופסור יצחק פרידמן

: לכל העקרונות והגישות האלה יש מכנה משותף

הנבדקים מגיבים לפי תחושותיהם , לפיכך

ואלה חושפים את היסודות , ופרשנותם

שאותם אנחנו מבקשים לגלות , החבויים

. במחקר

, הם מתבססים על הספונטניות של הפרשנות

ואולי גם המראיינים )על העובדה שהנבדקים

אינם מודעים למטרת השאלות ( עצמם

. הנשאלות

טכניקות בלתי ישירות מעשיות לקבלת עמדותמידע במחקרי

46 פרופסור יצחק פרידמן

השלמת משפטים . 1 תמונות וקריקטורות , ציורים. 2 פרשנות של תמונות . 3 סיפורים ומשחקים . 4

"קפה-נס"מחקר ה

47 פרופסור יצחק פרידמן

מאפייני הרוכשת

רוכשות

קפה-נס

באחוזים

רוכשות

קפה טחון

באחוזים

4 48 עצלות

12 48 קניות בארגון נכשלות

16 4 נבונה צרכנית

16 4 טובה רעייה

...עד כאן להיום

תודה על ההקשבה ותשומת הלב

48 פרופסור יצחק פרידמן

49 פרופסור יצחק פרידמן