שם הקורס: פסיכולוגיה התפתחותית

יוצר המסמך: קים רובינשטיין

2020

מספר קורס:101.1.0067מרצה: עמית דהרימתרגל: דפנה בר

סוג החומרף סיכום הרצאות

1

פסיכולוגיה התפתחותית קים רובינשטיין סמסטר א תשפ

תפקיד הפסיכולוג ההתפתחותי •

מבוא לפסיכולוגיה התפתחותית •

התפתחות עוברית •

מאפייני היילוד •

חישה ותפיסה •

טמפרמנט •

עקביות במדדי טמפרמנט •

שלבי ההתפתחות על פי פיאז'ה וגישות אלטרנטיביות •

התפתחות אמוציונלית •

חסך אמהי •

רוחות רפאים ומלאכים בחדר הילדים •

מודל ההתקשרות של בולבי ומחקרים בנושא התקשרות •

דפוסי הורות •

טיפול במשחק •

אריקסון ומאהלר •

גיל ההתבגרות •

האב •

2

תפקיד הפסיכולוג ההתפתחותי:

מגילאים בעבר היתה חשיבה שאי אפשר לטפל עם ילדים לפני התפתחות יכולת הטיפול, אך כיום מראים כי ילדים עד היום יש פסיכולוגים התפתחותיים שלא מקבלים תינוקות לפני ) צעירים מאוד חווים קשיים שבהם ניתן לטפל

(. שנתיים. מצד שני, ישנם פסיכולוגים שמטפלים בתינוקות ממש כמה חודשים לאחר הלידה-גיל שנה

מראה כי הילדים מרגישים חווים ומבינים דברים רבים. ועל כן לדוגמה, אם בדיכאון אחרי לידה תשפיע still faceסרטון ה* רבות על התינוק שלה ותוביל לצורך בטיפול.

תפקיד הפסיכולוג ההתפתחותי:

לטפל בתינוקות, פעוטות וילדים •

לאפשר הסתגלות, התפתחות והשתלבות של הילד בסביבה •

לטפל בילדים הסובלים מבעיות התפתחות, תסמונות גנטיות או טראומטיות למנוע, לאתר, לאבחן ו • ילד -ובקשיים בקשר הורה

מישורי הפעילות של הפסיכולוג ההתפתחותי:

בניית תכנית טיפולית רב תחומית שתאפשר התפתחות קוגניטיבית וחברתית תקינה •

ים במקרה הצורךטיפול במערכות היחסים הבינאישיים של הילד ושל הוריו וליווי ההור •

הדרכת אנשי צוות טיפולי וחינוכי המטפלים בילד בנוסף להורים •

רפואיים להם הילד נזקק –אפשור וסיוע לטיפולים הפרה •

קשור בהפצת הידע ההתפתחותי העדכני להורים, מטפלים ואנשי מקצוע, על מנת לתמוך – הטיפול המניעתי בנקודות שינויבצמיחה ההתפתחותית הטבעית ועזרה

במרכזים לבריאות המשפחה, במעונות ובמרכזים לגיל הרך, במחלקת ילודים ובפגיות, ערךנ –ם איתור ואבחון מוקדבמכונים להתפתחות הילד, המלווים בטיפול יחידני וקבוצתי באימהות ובאבות וילדים, ילדים בסיכון, אימהות

עוד. ים וחדבסיכון, אחים ואחיות לילדים עם צרכים מיו

בחקר תהליכים, סיטואציות והתנהגויות והבנתם, פיתוח כלים חדשים תעוסק –ת מחקרי תהתפתחותייה פסיכולוג להערכה ולאבחון, קידום ושיפור עבודת השדה באיתור, באבחון ובטיפול.

שיטות טיפול:

טיפול פרטני בילד •

ילד( -טיפול דיאדי )הורה •

טיפול טריאדי •

הדרכת הורים •

במסגרות לחינוך מיוחד ובחינוך רגיל ליווי צוותים •

הפסיכולוג ההתפתחותי מאבחן תינוקות, פעוטות ילדי גן וילדי תחילת גיל בית ספר במבחני אינטליגנציה, ← הערכת יכולות התקשרותיות, חברתיות, שפתיות ומוטורויות

המשפחה )טיפת חלב(, גננות, או על ידי ההפנייה לטיפול נעשית על ידי ההורים, רופא הילדים, אחיות לבריאות שירותי הרווחה או השירותים הפסיכולוגיים.

3

:מבוא והקשרים של התפתחות

בפסיכולוגיה ההתפתחותית יש להסתכל על ההתנהגות בתוך ההקשר )אורך של הזמן, התנהגויות קודמות, הקשר ההתנהגות האפשריות. נוכחי של ההתנהגות( ניבוי ושיעור להמשך צורות

התפתחות הפרט מההיריון/ לידה לאורך השנים ועד הבגרות. –התפתחות אונטוגנית התפתחות המין האנושי לאורך האבולוציה ביחס לתהליכים ושינויים במין כולו. –התפתחות פילוגנית

שינויים איכותיים או כמותיים, תלויי גיל וארגון של התנהגות מחדש, –התפתחות .directionalובעלי כיוון cumulativeמצטברים orderlyשהם סדירים

שינוי של טרנספורמציה וארגון מחדש, קפיצת מדרגות בין – שינוי איכותי שלב לשלב.

. שינויים הדרגתיים )שיפור( ביכולת הקיימת –כמותי שינוישינויים שקורים החל משלב ההיריון לאורך כל החיים –שינוי תלוי גיל

בהתאם לשלב ההתפתחותי ולגיל. ומייצרות דבר היכולות שהתפתחו מתארגנות –ארגון של התנהגות מחדש

חדש שלא היה קיים קודם לכן.

תינוקות מחייכים עקב פעולה עצבית ספונטנית והפעלת שרירים )גירוי פנימי( ולא מתוך חיבור ← התגוב, ורק מאוחר יותר יתבצע כה אנדוגניתתגוברגשי או חיקוי. כלומר, בהתחלה החיוך הוא

בתחילה אודיטורי ואחר כך ויזואלי(. –)כתגובה לגירוי חיצוני אקסוגנית

הליכה( ←עמידה ←שינוי בעל סדר המתרחש ברצף הגיוני של הדברים )לדוגמה: זחילה –שינוי סדיר שינויים מצטברים ומתאספים כל הזמן על היכולות הקודמות, ולרוב מבוססים עליהם. –שינוי מצטבר

נוי התפתחותי נע לכיוון המורכבות והשכלול. לעיתים, המורכבות והכלול יגמרו שי –שינוי בעל כיוון להתנהגויות שעלולות להתפרש כרגרסיה אך למעשה הן מעידות על התפתחות המורכבות והשכלול

חודשים החל לצרוח כאשר נתקל בזרים, הדבר מעיד על התפתחות 8)לדוגמה: תינוק שהיה חייכן ובגיל שנה עד לשנה(. 0.5רים שמתרחשת החל מגיל תקינה של פחד מז

:nurtureאו סביבה natureתורשה

מדבר על כך שהפוטנציאל של אדם הוא טוב מטבעו אך נהרס על ידי – Jean Jacques Rousseauז'אן ז'אק רוסו הסביבה, מטרתו היא שהסביבה תגביל כמה שפחות את האדם. כלומר, האדם הוא בעל היבט תורשתי גנטי.

ען שהאדם מגיע כלוח חלק )טאבולה ראסה( ומושפעים בהתאם לסביבה. ידוע כי גישה זו ט – John Lockeז'ון לוק במלואה )אדם אינו מגיע כלוח חלק לחלוטין והוא בעל יכולות ונטיות מולדות ללא קשר לסביבתו(.לא נכונה

הפנוטיפ )התכונות והמאפיינים של הילד( הוא ביטוי של אינטראקציה משותפת בין הגנוטיפ –המודל של סמרנהוף כלומר, הילד מתפתח בהתאם לציר הזמן אך גם בעקבות לטיפול שקיבל אצל הילדים שיוצר )התורשה( והסביבה.

( והאינטראקציה תגובה מתמשכת. תינוק ספציפי פוגע הורה ספציפי )עם מאפיינים אישיותיים ופיזיים שונים המתמשכת בין שני הסובייקטיבית היא שמייצרת את ההתפתחות.

4

בלתי פרק זמן מוגבל )בעל התחלה וסוף( בו האורגניזם פתוח להשפעות שיכולות לחולל שינויים –תקופה קריטית )לצמיתות(. הפיכים

. הפיכיםפרק זמן מוגבל )בעל התחלה וסוף( בו האורגניזם פתוח להשפעות שיכולות לחולל שינויים –תקופה רגישה כלומר, האורגניזם נמצא בתקופה אידיאלית ליצירת השינוי אך ניתן לבצע את השינויים הללו גם בזמן מאוחר יותר,

אך במחיר של זמן ארוך יותר או שינוי מוגבל בעוצמתו.

ת שמתפתחות הן בעלות תקופה קריטית וחלק בעלות תקופה רגישה. חלק מהמיומנויו ←

הילד כאורגניזם פסיבי, המעוצב על ידי העולם על ידי הגבה לגרייה מהסביבה המעצבת את –גישה פסיבית התנהגותו.

הילד הוא סוכן אקטיבי בהתפתחותו שלו. הוא משתתף בעיצוב, שליטה והכוונת ההתפתחות שלו. –גישה אקטיבית

5

:Bronfenbrenerהמודל של ברונפנברנר

ודל המראה את ההקשרים המשפיעים על הילד המשפיעים על מעל פי התפתחותו במהלך החיים. כאשר כל מעגל מייצג הקשר מסויים.

ברונפנברנר, העניין הביולוגי והסביבתי חשובים מאוד וכן המעגלים משפיעים לאורך ציר הזמן )לאורך החיים( ומשתנות בעוצמתן

ובהשפעתן ככל שהשנים מתקדמות.

ודל מסודר במעגלים, וכך ההשפעות מגיעות מבחוץ דרך המעגלים המ המקיפים אותו אל הילד.

–הקשר ביולוגי

המורשת האבולוציונית )תכונות ומאפיינים( המשותפת לכל בני • . האדם, כולל גם מאפיינים ותכונות בעלות הקשר אבולוציוני

ם המשתנים בין פרט לפרט. מאפיינים גנטיים אישיי •

השפעה של הסביבה הקדם לידתית ופוסט לידתית על המטען הביולוגי של –אינטראקציה בין גנים וסביבה • הילד

התכווצות נימי הדם ←עליה ברמת הפחמן הדו חמצני בדם ←עישון משנה את קצב זרימת הדם הדופמינרגית. עישון בזמן ההיריון משפיע על התפתחות התא ומשבש את פעילות המערכת ←

, לידה מוקדמת, משקל יילוד נמוך ומוות בעריסה. ADHDמהווה גורם סיכון ל ADHDאימהות בשבדיה, ונמצא קשר בין עישון בזמן הירין וסימפטומים של 289במחקר נבדקו

לילדים שנחשפו 4-15בגיל ADHD. מחקר נוסף מצא סיכון מוגבר ל7בקרב ילדיהם בני ה לניקוטין בעוברות.

. איתם נמצא הילד במגע ישירבני האדם, המקומות והאובייקטים – microsystem הסביבה הקרובה

התפתחות הילד. כולל את הדמות הטיפולית הראשית, הורים, סבתא הגורם המשמעותי ב –המשפחה •עלול לגרום רצונות האם וסבתא, אחאים. כל אחד במערכת משפיע ומושפע מהאחר. חוסר הקשבה ל

לפגיעה בהתפתחות הילד.

על פי מחקרים, ילדים שגדלים בהורות הומוסקסואלית גדלים בצורה זהה ומיטבית ביחס ← לילדים להורים בזוגות הטרוסקסואלים, ואף בעלי יתרון מבחינת גמישות ונטייה מינית.

טיפול אם/ טיפול פרטני על ידי קרוב משפחה או מטפלת/ משפחתון/ מעונות יום. – סביבה חינוכית •

חודשים אשר 3תינוקות מגיל 758על פי מחקר שנעשה באוניברסיטת תל אביב, אשר נערך על ←ילדים הראה -חודשים(, זמן השהות השבועי ויחס המטפלים 3בחן את גיל הכניסה למסגרת )מגיל

, המשתנה שניבא אמוציונלית של התינוק-משפיעה על ההתפתחות הסוציו הסביבה החינוכית כי על כן, ילדים שנכנסים למעונות יום נמצאים ילדים.-חזק ביותר היה יחס המטפליםהבאופן זאת

בסיכון גבוה יותר לפתח התקשרות לא בטוחה )חרדה(.

mesosystem – בין מערכות המיקרוסיסטם(, אשר לכל אחת מהן קשר מערכת הקשרים בין המיקרוקוסמוסים( עם הילד אך לקשר בין המערכות עצמן ישנה השפעה נוספת.

הקהילה שבה קיימות הסביבות הקרובות של הילד, מוסדות חברתיים, מערכות – xosystemeמעגל חברתי כלכלי כולל תנאים חברתיים וכלכליים בקבילה ובחברה הרחבה יותר, כגון שיעורי הלידות הבריאות וארגונים דתיים.

והנישואין הגודל הממוצע של המשפחה, שיעורי הפשיעה ודפוסי התעסוקה ורמת ההכנסה.

ערכים, הנורמות ותפיסות העולם.אמונות, התרבות בה הילד חי כולל ה – macrosystemהמעגל התרבותי

אחד מתפקידי ההורים הוא להעביר את הידל את תהליך –ציה )תהליך החברות( תהליך הסוציאליז •בו הילד אמור לרכוש ולהבין את הנורמות והכללים של החברה. תהליך זה יכול לעבור , הסוציאליזציה

חינוך בתרבויות שונות לאותה דרך או בצורה עקיפה )על ידי צפייה(. )על ידי הסבר ותגובות( בצורה ישירהתרבויות המושפעים מהתרבות השולטת, וגם כאן –. כמו כן, בתרבויות רבות ישנן תתי יש השפעות שונות

בהתפתחות הילד ישנה שאלה על פי אילו תרבות וערכים הוא יחונך.

ההשלכות של ענישה פיזית מצד ההורים על הילד הן התנהגויות תוקפניות אצל הילד שיופיעו בהמשך ←. לעומת זאת, בתרבויות אפרו )תרבויות שלא נהוגה בהן ענישה פיזית( ם שנעשו באירופה על פי מחקריכלפי חוץ, אך להתנהגות רגועה יותר אצל הילד ההובילבהן נהוגה ענישה פיזית הענישה אמריקאיות

להתנהגות אגרסיבית יותר כלפי פנים.

ההשפעות משתנות כפונקציה של ממד הזמן באופן תמידי. – chronosystemמימד הזמן

6

התפתחות עוברית

חשיבות הכרת שלבי ההתפתחות הקדם לידתיים:

שוניםקיימת השפעה דיפרנציאלית של גורמי סיכון בתוך שלבי ה •

התמודדות עם מצב של פגות •

התפתחות קלינית •

שלבים מוגדרים המהווים קפיצות איכותיות של ממש חלוקת התאים נמשכת ברצף לאורך כל התקופה, יחד עם כאשר איברים מסיימים את התפתחותם ומבשילים לגמרי.

נטלית:-התקופה הפרה

ניתן לחלקה לשלוש תקופות השונות שבועות, ובה תא יחיד מתפתח לכדי אורגניזם מורכב. 38-42נמשכת בין בעובר בכל שלב. איכותית זו מזו, ויש השלכות על סוג הפגיעות

: zygoteתקופת הזיגוטה

עד היום ←הביצית המופרית מתחילה להתחלק לתאים בדרכה אל הרחם ←ההפריה מתרחשת בתור החצוצרה ←המספק תזונה והגנה )מהחלל הזה, בהמשך, יתפתח האורגניזם החי( blastocystחלל מלא בנוזלים הרביעי נוצר

בה הביצית מגיעה לרחם ונצמדת לדפנות הרחם implantationהשתרשות בין היום השביעי לתשיעי מתרחשת , שהיא בעצם המפרידה בין מחזור הדם של placenta שליהבשבוע השני נוצרת ה ←)השלב שבו ההיריון נקלט(

האורגניזם שהתפתח. מה שמחבר את האם לעובר הוא חבל הטבור המעביר חומרים מזינים ומוציא האם לבין פסולת. בשלב הזה, אם תהיה פגיעה, העובר לא ישרוד )מכיוון שעדיין אין התפתחות איברים(.

לחלוטין. כאשר הביצית המופרית מתחלקת לשניים, נוצרים שני יצורים חיים בעלי מטען גנטי זהה –תאומים זהים

שיליה ושק היריון מופרדים –ימים מההפריה 3תוך השילייה משותפת אך שק ההיריון מופרד – 8ימים ל 3בין

שק הריון אחד ושיליה משותפת )מצב נדיר מאוד( – 12ל 8בין יום

ככל שעובר יותר זמן עד להתחלקות, התאומים חולקים יותר.

נוצר מצב של תאומי ראי ההפוכים בהכל )יד 12-9כאשר הביצים מתחלקת בין היום ה –תאומי ראי דומיננטית, כיון צמיחת שיער(. מצב נדיר נוסף הוא כאשר אחד מהתאומים לוקה בתסמונת בה כל

האיברים הפנימיים הפוכים )לב בצד ימין(.

זמנית, גורמות להיווצרות לשני תאומים מבחינה שתי ביציות שונות על ידי שני תאי זרע שונים בו –תאומי אחווה גנטית אינם שונים מאחים. תאומי אחווה יכולים להגרם כתוצאה מנטייה גנטית, גיל הריון מאוחר או מהריון על ידי

הפרייה.

7

: embryoתקופת העובר

. (עיכול ערכתלב, שרירים, צלעות, מ) מתפתח מוח וחוט שידרה פרימיטיביים – 4-3שבוע . )מעי, טחול( ואיברים פנימיים )כפות רגליים, אצבעות( איברים חיצונייםהתפתחות – 8-5שבוע

: fetusשליל תקופת ה

הבשלת המערכות הפיזיולוגיות. מערכת העצבים נעשית מאורגנת ומקושרת, התרחבות הריאות, – מהחודש השלישי .עובר()ניתן לדעת את מין ה איברי מין חיצוניים מתעצבים

מאחר והריאות בשלב זה עדיין לא מפותחות לגמרי, אם העובר ראיה.ו תנועה, שמיעההתפתחות – טרימסטר שני יוולד בשלב זה הוא לא ישרוד.

להגנה וויסות )החל שומןהתווספות שכבת שינה, -מחזוריות ערותהתפתחות –( 25)משבוע טרימסטר שלישי הפרעה .מהאם )הדרושים לאחר הלידה בהם המערכת החיסונית עדיין לא פועלת( נוגדנים קבלת ,(8מהחודש ה

)גיל יכולת הקיום(, age of viabilityפיזיולוגית בשלב זה תגרור הפרעה תפקודית. הטרימסטר השלישי נקרא גם ים יותר לשרוד.אם בשלב הזה העובר יולד, הוא בעל סיכויים גדול

8

:teratogen טרטוגן

גורם סביבתי חיצוני לרחם בעל השפעה שלילית שעלול לחבל בהתפתחות התקינה של העובר. זהו כל סוכן סביבתי נטלית.-שלילי, שפוגע בהתפתחות התקינה של העובר וגורם נזק במהלך התקופה הפרה

קשור ללידה מוקדמת, משקל לידה נמוך ובעיות סנסוריות. –סטרס ממושך •

תזונת האם •

אימהות מבוגרות הן בעלות דפנות רחם דקיקות יותר )מה שמקשה על קליטת הריון( בנוסף, –גיל האם • הביצית מושפעת מאורך חיי האם.

זיהום סביבתי •

דיכאון •

אלכוהול •

עישון •

קשר בין שימוש בתרופות נוגדות דיכאון וחרדה במהלך ההיריון לבין נמצא –לאוטיזם SSRIהקשר בין שימוש במעבר להשפעת הדיכאון, התרומה הייחודית של התרופה רלוונטית להתפתחות אוטיזם. מנגנון אפשרי אוטיזם.

ת מביא לרמות סרוטונין גבוהות שמשפיעות על ההתפתחוה SSRIקע גנטי בשילוב עם שימוש אימהי בלתופעה הוא ר המוחית.

יש לזכור כי גם דיכאון לא מטופל הוא טרטוגן בעל השפעות מזיקות על האם, התינוק והקשר ביניהם. )!(

גורמים המשפיעים על מידת הנזק שייגרם על ידי הטרטוגן:

מינון •

תורשה •

גיל העובר •

מספר גורמים שליליים •

סוגי השפעות של טרטוגנים:

מידי או בטווח הרחוק –זמן ההשפעה •עובר לא מקבל תזונה מיטיבה( והשפעה ארוכת טווח )מגדיל ההשפעה מיידית ) –תזונה דלה

(. בבגרות היילוד סיכויים לשבץ ולהתקפי לב

ישיר או עקיף –אופן ההשפעה •קשור בלידה מוקדמת )ישיר( ובקשיי הרדמות אצל תינוקות )תינוק שנולד בלידה –עישון

העישון וכתוצאה מכך נולד ללא מערכת עצבים מפותחת מספיק שתאפשר את מוקדמת עקב ההירדמות התקינה(.

קוגניטיבי/ אמוציונלי/ פיזי –תחום ההשפעה •

SFA השפעה פיזית, קוגנטיבית ואמוציונלי( – תסמונת האלכוהול העוברית( –פגיעות קוגניטיביות •

IQ נמוך עד לכדי פיגור קושי בכישורי שפה פרגמטיים

קשיים מהותיים בחשבון קשיים בתפקודים ניהוליים

קשיים קשביים פגיעה בתפקוד חברתי רגשי •

נרגנות ואגרסיביות קושי בהתייחסות להשלכות של מעשיהם

קושי ביחסים בין אישיים

9

מאפייני הילוד:

החודש הראשון לחיי התינוק בו הוא פגיע מאוד מבחינה פיזית – neonatal/postnatalתקופת הילוד )קיומית(.

. 55)!( יותר אנשים מתים בשנה הראשונה בחיים מאשר בכל תקופת גיל אחרת עד גיל

דקות הראשונות לחייו של 5מבחן להערכת מצב היילוד. נבחן בדקה הראשונה ולאחר – apgarמבחן אפגר -ל 0)הציונים הכוללים נעים מ 0-2גוריות שבכל אחת מהן ניתן לקבל ציון בין קט 5התינוק. המבחן בודק

(. הציונים עוזרים לנבא בצורה יעילה את סיכויי התמותה של התינוק, אך עם זאת לא נותן מידע 10 ואינדיקציה לפגיעות אחרות שעלולות להתרחש.

ומעלה. 7מהתינוקות מקבלים ציון כולל של 90% •

.דורש עזרה על מנת שהתינוק יגיע לדפוסי נשימה יציבים 5-6ציון כולל של •

או נמוך יותר דורש טיפול רפואי מידי כדי שהתינוק ישרוד. 3ציון כולל של •

גורמים המשפיעים על המצב הראשוני של הילוד:

עישון, אלכוהול, תרופות, דיכאון –סביבה תוך רחמית במהלך ההיריון •

חוסר חמצן, אפידורל –מצוקה הנגרמת בזמן הלידה •

פריטי רפלקסים ויוצר פרופיל הכולל את ההתנהגויות 18פריטים התנהגותיים ו28מבחן הכולל –מבחן ברזלטון ו של התינוק הסתגלניות, נקודות החוזק והחולשה של התינוק. מתקבלים ארבעה ציונים המשקפים את יכולותי

ביחס לארבע מטרות התפתחותיות, מטרתם לזהות מהו הטיפול הנדרש לילד בתחומים השונים. המבחן משמש יותר למחקר ופחות בשגרה היום יומית.

וויסות המערכת האוטונומית )נשימה, טמפרטורה( •

שליטה על המערכת המוטורית )כולל רפלקסים( •

• state regulation ות ובמעברים ביניהם()שליטה במצבי עורר

אינטראקציה עם הסביבה •

התקופה הראשונה שלאחר לידה גורמת לשינויים במידה הפיזיולוגית )הצפת הורמונים, שינויים בגוף, כאבים ← פיזיים( וגם במידה הרגשית אשר מעמידים אותה בסיכון לחוות דכאון/דכדוך לאחר לידה.

3-כלל כשעות לאחר לידה, הנמשך בדרך 24מהנשים חוות דכדוך לאחר לידה ב 50%כ –דכדוך לאחר לידה ימים הכולל ירידה במצב רוח. 4

מהנשים שחוות דכדוך(, המחייב 10-20%נגרם עקב הטריגר של דכדוך לאחר לידה ) –דכאון לאחר לידה התערבות מיידית.

10

רלפקסים:

תוכניות מטוריות בסיסיות של תגובה אוטומטית טבועה מראש המתעוררת עקב גירוי מסויים איתם מגיע התינוק יכולות ראשוניות = רפלקסים(. הרפלקסים מאפשרים לתינוק להגיב אל הסביבה בדרך 20סט של יותר מלעולם )

מאורגנת ומסתגלת עוד לפני התנסות למידתית.

תקינותם של הרפלקסים מסמנת תקינות של מערכת העצבים של היילוד )ביטוי מוטורי באמצעותו ניתן לדעת האם תפתחות תקינה של מערכת העצבים המרכזית בעת היעלמותם(. השינויים המוח תקין, וכן ניתן לדעת המשך ה

ברפלקסים מתרחשים לרוב בעקבות אינטראקציה של התינוק עם הסביבה.

חלק מהרפלקסים חוזרים בתקופת ההזדקנות ומעידים על התנוונות מוחית )לדוגמה: רפלקס בבינסקי(. ←

ניתן לצפות בחלק מהרפלקסים כבר ברחם ←

תינוק יבלע כאשר שמים לו חומר על השפתיים –רפלקס הבליעה •

רפלקס המציצה •

תינוק מפנה את הלחי שלו כאשר ניגע בה )מחפש את הפטמה ולאחר מכן יפעיל את –רפלקס ההפניה • אפקט המציצה(

כאשר הרגליים של התינוק נוגעות בקרקע הוא מדמה פעולת הליכה על אף שהוא אינו –רפלקס ההליכה • דע ללכת יו

כף היד של התינוק אוחזת באופן אוטומטי באובייקט שיגע בה –רפלקס האחיזה •

התכווצות האצבעות –רפלקס בבינסקי •

כאשר תינוק ירגיש שהוא עומד ליפול, הוא יקמר את הגב וינסה לבצע פעולת אחיזה עם –רפלקס מורו • הידיים.

בחודשים הראשונים התנהגות התינוק משתנה מהתנהגות רפלקסים בלתי רצונית להתנהגות מודעות ורצונית.

ציצה מבטיח אוכל, עוזרים לתינוק לשרוד ביום יום )לדוגמה: רפלקס המ –רפלקסים הסתגלותיים )אדפטיביים( רפלקס המצמוץ מונע כניסת עצמים לעיניים(.

רפלקסים שהיו בעלי ערך הישרדותי בעבר וכיום הם אינם משמשים ונחוצים לסיבה זו –רפלקסים פרימיטיביים )לדוגמה: רפלקס מורו שבעבר ככל הנראה שימש בהישרדות על העץ(

וגמה: מצמוץ, הקאה, עיטוש, נשימה( רפלקסים שנשארים כל החיים )לד –רפלקסים נשארים נעלמים במשך ששת החודשים הראשונים לאחר בשלות של המוח המדכאים את הרפלקסים –רפלקסים נעלמים

שמקורם בגזע המוח. ולכן התנהגויות רפלקסיביות ידוכאו ובהמשך יהפכו להתנהגויות רצוניות )לדוגמה: רפלקס ההליכה(.

11

מצבי הילוד:

drowsinessנמנמום •

פעילה ולא פעילה –שינה •

actively awakedעירנות פעילות •

alertly awaked/ awaked inactivityעירנות לא פעילה •

בכי •

שעות ביממה, כאשר בהתחלה שעות השינה והערות מתייחסות באופן יחסית 17-16ילוד ממוצע ישן בין – שינהיותר בלילה וער יותר ביום. השלב ההדרגתי תלוי בהתפתחות המוחית שווה בין היום ללילה ובהדרגה הוא ישן

ובסביבה )ההתנהגות ההורית(. כחלק מתהליך ההבשלה המוחית, השינה מגיעה לכזאת של אדם בוגר בצורה הדרגתית )עד לגיל שנה(.

REM/ non REMאצל תינוקות עם פגיעה מוחית, נראה שיבוש בשינה במעגלי ה ←

שינה פעילה, לא סדירה עם תנועות עיניים מהירות ונשימות לא סדירות. –)שנת החלום( REMשנת •פעילות חשמלית דומה לפעילות חשמלית בזמן עירות, אצל תינוקות יש גם תנועות גוף ושינויים בהבעות

פנים. חשובה לביצוע הפעולה העצבית הנחוצה לפיתוח המוח של התינוק.

, סדירה ללא תנועות עיניים מהירות.שינה שקטה – non REMשנת •

הבדל בין מבוגרים לילדים: מאופיינת בשיתוק מוטורי מהצוואר ומטה )על מנת שלא יקום ויזוז במהלך REMאצל מבוגרים שנת •

השינה(.

(REM)אצל תינוקות השינה מתחילה ב REMואחרי non REMאצל מבוגרים מעגל השינה מתחיל ב •

non REMעומק שונות בתוך ה אצל מבוגרים קיימות רמות •

הדרך ראשונה של התינוק לתקשר עם הסביבה. – בכי

סוגי בכי: 4ישנם wolfעל פי

בכי בסיסי המתחיל בעוצמה נמוכה ובהדרגתיות מתגבר –בכי של רעב •

פתאומי יותר וחזק יותר –בכי של כעס •

מתחיל בצווחה חדה, הפסקת נשימה וממשך באופן יותר ריתמי –בכי של כאב •

שבועות מהלידה 3מתפתח מאוחר יותר מהאחרים, בערך בגיל –בכי להשגת תשומת לב •

רוב המבוגרים במהלך ההתנסות של גידול הילדים לומדים להבחין בין דפוסי הבכי השונים. אמהות טובות יותר נשים שאינן אמהות, וכן מסוגלות לזהות טוב יותר אצל התינוקות שלהן מאשר בהבחנה בין סוגי בכי שונים על פני

תינוקות של אמהות אחרים.

גם אצל גברים וגם אצל נשים, בכי מוביל לעוררות פיזיולוגית חזקה. ← בדרך כלל, בכי אצל תינוקות פגים הינו אחר וצורם יותר. ← בכי של תינוק אחר, ולהרגעה על ידי השמעה של הבכי שלו עצמו. ניתן לגרום לתינוק לבכות על ידי השמעת ←

12

חיוך:

בהתפרצויות. במהלך החודשים הראשונים לאחר הלידה REMמופיע אצל תינוקות בעיקר בשנת –חיוך אנדוגני ל החיוך האנדוגני הולך ויורד. בדרך כלל אחרי החודש החמישי הוא מאוד נדיר ומופיע לעיתים רחוקות מאוד. אצ

יותר עקב חוסר בשלות של המוח הגורמת לפעילות ספונטנית מוגברת יותר(. 5או 4פגים מופיע יותר )פי

שבועות מגיע גם לגירותיים שמיעתיים )אודיטורים( וויזואליים. 4בתגובה לגירוי חיצוני. לאחר –חיוך אקסוגני התפתחות חיוך אקסוגני בתגובה לגירויים שבועות פנים אנושיות מעוררות חיוך גם כן. אצל עיוורים 12לאחר

ויזואליים נפגע )התפתחות חיוך אנדוגני וחיוך אקסוגני שמיעתי כרגיל(.

בתחילה כולל לכל הדמויות ובהמשך נהיה מובחן רק לדמויות מובחנות )מושפע מהתנסות(. אצל –חיוך חברתי ולתוספות הנלוות אליו. ילדחים עם מוגבלות שכלית התפתחותית קיים עיכוב בחיוך החברתי

חודשים 3-4צחוק מופיע בגיל ←

:pretermפגות

(. שיעורי הפגות משתנים ממדינה 400g-500gלהיריון )תינוקות במשקל 37לשבוע 24תינוקות שנולדו בין שבוע ההתפתחותיות.למדינה וכן אחוזי ההישרדות של פגים הולכים וגדלים, אך יחד איתם גם אחוזי הפגיעות

(, או במשקל לידה נמוך 2500g)פחות מ LBWישנם תינוקות שאינם פגים )נולדו בזמן( אך נולדו במשקל לידה נמוך (. כמו כן ישנה חשיבות האם משקל התינוק נמצא בהתאמה לשלב ההיריון בו התינוק 500g)פחות מ VLBWמאוד

SGAתינוק קטן לגיל הריוני /AGA appropriate for gestational ageנולד )תינוק במשקל מתאים לגילוי ההריוני small for gestational age .)

תינוק שנולד קטן לגיל ההריוני מהווה אינדקאציה לעיכוב ההתפתחות בשלב ההיריון. ←

גורמים המשפיעים על לידות תינוקות פגים:

איכות הטיפול באם •

האם )גילאי העשרה/גילאים מאוחרים( גיל •

תאומים/ שלישיות )עקב טיפולי פוריות( •

יכולות גבוהות יותר להצלת התינוק –התפתחות הרפואה •

. 2±הזמן שעבר מרגע ההפריה –גיל הריון הזמן שחלף מרגע הלידה. –גיל כרונולוגי

הוא הגיל בו אמור היה להיות אילו התינוק היה נולד –גיל מתוקן מועד.ב

מאפייני התפתחות של הפגים:

הפרעות בשינה •

רנות נמוכהע •

בכי צורמני •

פחות ווקליזציות •

פחות קשר עין •

סיכוי מוגבר לפגיעות התפתחותית ותפקודית •

טיפול בפגים:

עוזר לפג לבצע עלייה ימים. 5דקות במהלך 15-10עיסוי במשך – preterm infant massage therapyעיסוי • .מהירה מהמשקל ולקיצור משמעותי בזמן השהות בפגיה )שימוש בשמן קוקוס וחמניות(

מבוססת על נשיאת התינוק צמוד לגוף על מנת להגביר את המפגע הפיזי בין ההורה לילד. –שיטת הקנגורו •

שונה )נטיות שונות או פגיעות גופניות פיזיות שאיתם הילד נולד vulnerabilityילדים מגיעים לעולם עם רמת פגיעות האינטראקציה בין הפגיעות המולדות אל התנאים סביבתיים המסוימים יכולה או שנגרמו עקב סיבוכים בלידה(,

גדול יותר מאשר יוצר אפקט –. הצטברות של גורמי סיכון הינה בעייתית )השלם גדול מסך חלקיו risk לייצר סיכון תינוקות בסיכון שזוכים לטיפול אופטימאלי יהיו עמידים יותר לגורמי הסיכון, ואף יגיעו לרמת כל סיכון לבדו(.

. תפקוד גבוהה ממה שניבאו מרכיבי הפגיעות עימם באו אל העולםם אשר תלויה ( הינה היכולת של התינוק להסתגל ולהתמודד עם מפגעים התפתחותייresilienceחוסן )עמידות

בסביבה ובתינוק עצמו, ועשויה להשפיע בהתמודדות התינוק עם גורמי הסיכון הקיימים.

13

חישה ותפיסה:

התרגלות:

תגובה ראשונית שהתינוק מגיב לגירוי שמוצג בפעם הראשונה. התגובה כוללת שינויים –תגובת התכוונות )כיוון( פיזיולוגיים )האטה בקצב לב, התרחבות האישונים( ושינויים התנהגותיים )הפניית ראש או עיניים לכיוון מקור

הגירוי(.

ונשנית של אותו הגירוי ירידה ברמת הקשב שחלה בעקבות הצגה חוזרת – habituationהביטואציה )התרגלות( )ירידה בתגובת ההתכווננות(. תהליך למידה שמתבצע על ידי התינוק.

הפרת התרגלות שמתרחשת בתנאי שהגירוי החדש נתפס על – dishavituationדיס הביטואציה )הפרת התרגלות( ידי התינוק כחדש )אבחנה בין הגירוי הישן לגירוי החדש(.

מחקרי התרגלות אצל תינוקות:

הצגה חוזרת ונשנית של הגירוי עד התרגלות – 1שלב •

על ידי הצגת גירוי חדש הפרת התרגלות – 2שלב •

התינוק מראה דיס הביטואציה •

ראה דיס הביטואציה )התינוק אינו מצליח להבחין בהבדל בין הגירויים( התינוק לא מ •

)נצפה לראות העדפת קשב של הגירוי החדש על פני הישן( הצגה במקביל של גירוי חדש לצד ישן – 2שלב •

: Faganמבחן

הצגת תמונה של תינוק – 1שלב • הצגת תמונת התינוק ביחד עם תמונה של אדם קירח – 2שלב

התינוקות זכרו את הפרצוף של התינוק מהשלב הקודם )זיכרון( •

\)האיש הקרח( העדפה של התינוקות את הגירוי החדש הפחות מוכרהייתה •

הבחנה בין שני הגירויים ברמה התפיסתית ויזואלית •

ההביטואציה לגיל, למהירות העיבוד של אינפורמציה קשר בין מהירות נמצא Faganבמחקרים של •)חושים מפותחים המובילים לעיבוד ככל שעולים בגיל ההתרגלות מתרחשת מהר יותר. ולאינטליגנציה

מהיר יותר(.

קיימת חשיבות קריטית לשנים הראשונות )ולשנה הראשונה בפרט( לחיי התינוק, הרבה יכולות ומיומנויות כוללות תקופה קריטית שאם לא תתפתח בזמן זה יהיה קשה מאוד על בלתי אפשרי לטפל מתפתחות בשלב הזה ה

בבעיה מאוחר יותר )מבחינת שלבי התפתחות האיזורים הרלוונטיים במוח(. קיימת חשיבות למניעה, לאיתור הבעיה ולטיפול המוקדם בבעיה.

14

איבר החישה הגדול ביותר בגוף הוא העור. חוש המגע:

יילודים בחודש הראשון כבר רגישים למגע, אך לא ברור מתי הם מתחילים להבחין בין סוגי מרקמים שונים. ככל שתינוק גדל ומתרחשת חשיפה מותאמת לגירויים שונים של מגע, כך ההיכרות שלו עם הגוף שלו ועם העולם נהיית

ה חיצונית, תינוקות שנולדים באחוזון מורכבת יותר ומשוכללת יותר. באמצעות העור התינוק נחשף לטמפרטור הגבוה של משקל לידה ישנו טוב יותר ויהיו מסוגלים לחמם את עצמם )פחות רגישות לטמפרטורה חיצונית(.

קיימים הבדלים בין תינוקות ברמת הרגישות החושית שלהם:

ים לא נעים. מגע מאוד אגרסיבי ולעיתיכול להיחוות ככל מגע קטן על העור יחווה –היפרסנסיטיבי •

תינוקות שצריכים מגע מאוד עוצמתי כדי לחוש אותו, מגע עדין לא יגיע לרמת מודעות. –היפוסנסיטיבי •

תינוק שהוא היפר למרקם מסויים והיפו למרקמים אחרים )השוני ברגישות יכול –פרופיל מעורב • להשתנות בין מרקמים(.

חוסר הבחנה ומודעות של הסביבה למידת הרגישות של הילד קריטית ליצירת בטחון עצמי ומניעת חרדות אצל ← התינוק.

החושי המוקדם אשר יצר את הקושי המסוים.חלק מהגישות בלקויות למידה ינסו לחקור בעיות בויסות ←אחת מההשערות לגבי ההפרעה על הרצף האוטיסטי )קשיים בתקשורת ובקשב( היא שהיא נובעת בין היתר ←

מבעיה ביכולת לעבד את הגירוי בסביבה החושית )רגישות תחושתית מוגברת( עקב עומס והצפה תחושתית הגורמים לניתוק.

חוש הטעם:

הטעם החריף נוצר מצריבה על הלשון. –עם חריף אינו ט ←

כאשר יש העדפה ברורה למתוק מר 4ו מתוק3חמוץ, 2מלוח, 1 –תינוקות בבטן יכולים להגיב ולהבחין בין טעמים שהינה אבולוציניות )חיפוש אחר אנרגיה זמינה בטבע שאינה רלוונטית יותר כיום( ובגלל חלב האם )שהינו מתוק(.

גבוהה יותר אצל בנות. כמו כן, ההעדפה למתוק

דומות מבחינת הבעות הפנים לתגובות של בשבועות הראשונים לחייהם יהיו לטעמים תגובותיהם של ילודים ← . מבוגרים

התינוקות מגיבים בצורה אחרת לחלב האם בהתאם למה שהאם אכלה. ←

חוש הריח:

בהבעות פנים בדומה להבעות פנים אצל מבוגרים החוש הבשל ביותר עם הלידה, תינוק בן כמה שעות יגיב לריחות )לדוגמה: תות בננה אל מול ביצה מקולקלת(. כמו כן, גם תינוקות שנולדו קודם לכן עם קורטקס שעדיין לא מפותח

מספיק מתנהגים באופן דומה. לכן, ניתן להסיק כי קיים בסיס ביולוגי מולד לחוש הריח שהינו אבולוציוני.

בחין בין הריח של חלב האמא שלו לבין חלב של אמא אחרת. תינוקות שאינם יונקים יפנו את תינוק בן שבוע י ←מבטם לחלב אם על פי תחליף חלב, מה שמראה את המנגנון האבולוציוני שמושך את התינוק ליצירת הקשר עם

האם.

חוש השמיעה:

הירות החזר גלים. אי טיפול עלול בדיקת השמיעה הראשונה לתינוק מתרחשת בגיל יומיים, הכוללת בדיקה של מ לגרום לבעיות נוספות בהמשך החיים )בעיות דימוי עצמי, בעיות חברתיות(.

אך חוש השמיעה שלהם עדין לא מפותח כשל מבוגר. חוש החל מהחודש השישי להיריון התינוקות שומעים מהרחם . המוגבלות של התינוק בחוש איטי ומודגשדיבור בעיקר לרגיש במיוחד לקול האנושי, השמיעה אצל התינוקות

בתחילת חייו מאפשרת לו להתמקד בטווח התדרים הרלוונטי, בעזרתו הוא יכול להבחין מהר מאוד בין קולות של איתור מקול הקור והבחנה בין מגוון רחב בני אדם, לזהות את קולה של האם )ולהעדיף אותו(, תוך כדי יכולת טובה ל

יכולות תפיסה מוקדמות של צלילים מורכבים, כולל העדפה של בעלי . תינוקות הם האם של הברות גם לא בשפת .הרמוניה

ימים מזהים את קולה של האם ומבצעים שינוי דפוס התנהגותי מולד למשמע הקול ומפנים את 3תינוקות בגיל ← הראש למקור הרעש.

סליות, אך בהדרגה היכולת יורדת בהתאם תינוקות שמגיעים לעולם יודעים לבצע את כל הפונמות האוניבר ← לשפות שבהם הוא משתמש. לימוד שפה נוספת כשפת אם מפתח את התינוק קוגניטבית.

15

חוש הראייה:

ס"מ 20-30חוש פחות מפותח בלידה אצל יילודים )בעלי מגבלות חדות ראיה ופוקוס(, כאשר הטווח היעיל הוא )רלוונטי לזיהוי האם(.

אייה אצל יילודים: הגורמים למגבלות הר

גודל העיניים •

מרחק קטן בין העיניים •

חוסר בשלות של העדשה •

חוסר בשלות של אזורי מוח קורטיקליים •

מטרים. התינוק בעיקר יכול 6מטרים תינוק יהיה מסוגל להבחין בו ממרחק של 90אוביקט שמבוגר מסוגל לראות מ בבהירויות עם התמקדות בקווי המתאר של האובייקט.להבחין בין חפצים גדולים ובעלי ניגודיות גדולה

מציבים מול . visual preferenceמדידה על הסתכלות בעלת העדפה מתבצעת באמצעות –בדיקת חדות ראייה לב. בהנחה והתינוק מבחין בניגודיות )בעל חדות ראיה( -לוח שחלקו אפור לגמרי וחלק מורכב מפסים שחורהתינוק

לגירוי המורכב מהפסים. לאחר מכן, יתבצעו בדיקות נוספות עם לוחות חדשים עם פסים דקים יותר עד הוא יסתכל למצב בו הפסים דקים כל כך שהם נראים לתינוק כפסים אפורים )עקב חדות הראיה המוגבלת(.

הפוך לחוש חודשים חדות הראייה נהיית מפותחת מספיק עד שמגיעה לזו של מבוגר, מרגע זה הראיה ת 6מגיל ← הדומיננטי.

מתבצעת בחלק ניכר מהזמן. בהתחלה מתרחשת בעיקר בין גבולות הצורה, ולאט –סריקה חזותית אצל תינוקות לאט מתחילה לשלב פרטים שונים )כמו עיניים ופה בפנים(. נמצא כי תינוקות בני יומיים כבר מסוגלים להבחין

בשינויים בפרטים )משום שהם סורקים בעיקר את הגבולות(. בפנים של האם לעומת נשים אחרות, אך לא יבחינו

נמשכים בעיקר , ומעדיפים דוגמאות מורכבות בעלות ניגודי בהירות חזקיםתינוקות –( Fantz, 1961תפיסת פנים )פרצוף של אדם, פרצוף בעל גבולות זהים –מבנים 3. במחקר נראו לתינוקות לדוגמאות המציגות ניגודים בקצוות

לזה של אדם עם פרטים מבולגנים וגבולות של פרצוף עם דוגמה מנוגדת. בחודש הראשון לא תהיה העדפה בין הפרצוף השמאלי והאמצעי, כיון שבהתחלה המידע מקודד בנפרד )ללא היחסים בין החלקים(.

ם בתנועה. קיימת העדפה למבנה פנים וכן למבנה של פני ←שעות מעדיפים להסתכל על פניה של האם מאשר על פנים של אמהות אחרות. אך לא נמצאה 12תינוקות בני ←

העדפה לפני האב על פני גברים אחרים.

חודשים מסוגלים לארגן את 4-3בגיל , בין גיל חודש לחודשיים מסוגלים להבחין בכל קשת הצבעים –ראיית צבעים .חודשים תפיסת הצבע היא כשל מבוגר 5-6בגיל ואילו רק בע שונות הצבעים לקטגוריות צ

אינה מתפתחת מלידה אלא משלב יותר מאוחר. תפיסת עומק:

מגיעים מראיית עין אחת –רמזים מונוקולרים מבוססים על השוואת מידע משתי –ים בינוקולרים )סטראופסיס( זרמ

העיניים

בעזרת הניסוי בוחנים את קיום –( & Walk, 1960Gibsonי )ניסוי הצוק החזותתפיסת העומק אצל תינוקות. ניסוי בו מניחים תינוקות על משטח, חצי מהמשטח

רגיל ועל חציו קיימת הדמיה אשלייתית של מדרגה גבוהה )צוק( בעזרת זכוכית, תינוקות בעלי תפיסת עומק יעצרו נבחנת התגובה של התינוקות כשיגיעו למכשול.

, ולעומתם תינוקות חסרי תפיסת עומק ימשיכו במסלול. יגיעו אל הזכוכית כאשר)כמו דפיקות לב( תינוקות שאינם זוחלים ימדדו באמצעות מדדים עקיפים

כאשר דפיקות לב מואטות יעידו על מצב סקרני של , ובאמצעות ההבדל ביניהםמודע תפיסה של מצב שונה ללא סיטואציה של פחד כיון שהוא אינו, חקירה

דפיקות לב ובחן באמצעותהמוסכנה חד למשמעות של העומק )ולא על מצב של פ מואצות(.

16

בניסוי נוסף שנעשה על משטח הצוק החזותי נבחנת ההירמזות החברתית אצל התינוק. כאשר –הירמזות חברתית בסביבה כדי לפענח את המצב הלא ברורפעוט וילד יחפשו רמז המצב הינו עמום )לא ניתן לדעת כיצד לפענח אותו(,

)לדוגמה יחפשו את מבט ההורה ומתוכו ינסו להבין מה עליהם לעשות או מול מה הם עומדים(.

כאשר נעלה את העומק לנקודה שבה כאשר התינוק יגיע אליה, התינוק יסתכל ולא יהיה לו ברור האם הנקודה אימהות שיביעו הבעה של שמחה התינוק האם, בקבוצת עמוקה או רדודה. התינוק ירים את המבט ויסתכל על

. בקבוצה אחרת בה האמהות יביעו הבעה של פחד, כל התינוקות לא יחצו. בקבוצה שלישית, ימשיך להתקדםבה האמהות יביעו פרצוף כועס, התינוקות יסתכלו לסירוגין על האמא והמצוק כיוון שהמבט של האם לא יהווה

שממנו הוא יכול להסיק על דרך הפעולה הדרושה. רמז אינפורמטיבי לתינוק

תינוקות רבים פוזלים בשלבים הראשונים של החיים שלהם עקב חוסר בשילות של המוח שאחראי על התיאום ←בין העיניים, חולשה בשרירים שאחראים על המיקוד בעיניים או עקב אשליה של פזילה הנוצרת מהקרבה בין

חודשים 2באופן ספונטני והילד מפסיק לפזול, אך לפעמים יש צורך בתיקון רצוי בין העיניים. הפזילה לרוב משתנה שנים )התקופה הקריטית(. 2 –

במידה רבה הוא עדיין חסר את ההתנסות ואת הידע כיצד להשתמש בפועל ,גם אם התינוק מסוגל לתפוס עומק ←בוודאות לתפוס עומק ולהשתמש בכל סוגי חודשים תינוקות מסוגלים 9אף על פי שבגיל ,כך למשל. במידע זה

)נמצא שתינוקות בתרבויות מערביות ולא מערביות מנסים לתפוס אובייקט בתמונה דו מימדית(. הרמזים

לים ד הקשורים לאינטראקציה שלהם עם חפצים בג scale errorsחודשים( עושים טעויות הערכה 18-30פעוטות ) ← . ודלם בצורה נכונהשונים, אף על פי שהם תופסים את ג

17

:טמפרמנט

בעלות בסיס גנטי, המופיעות )מה הילד עושה ואיך( אישיים בנטיות התנהגות -הטמפרמנט הינו אוסף ההבדלים הבין)בחלק מהתיאוריות מדובר על מרגע הלידה/ בתיאוריות אחרות בשלבים מאוחרים לאחר חייםבמוקדם בשלב

יבואו – יציבות לרוחב) והינן יחסית יציבות (אינן תלויות סוציאליזציההפרונטלי שהבשלת אזורים מסוימים במוח ( Goldsmith, 1987)יישאר יחסית יציב לאורך זמן( – יציבות לאורךלידי ביטוי במגוון מצבים,

ככל שהילד גדל, יכולת הסביבה לשנות את מאפייני הטמפרמנט שלו הולכים וקטנים. ←← Dipetro et al, 1996 – להריון נטו להיות יותר פעלתניים, יותר 20עוברים שהיו מאוד פעילים ברחם בשבוע ה

ליים בשלב ההיריון . כלומר קיים קשר בין המאפיינים הטמפרמנטחודשים 6ו 3קשים להסתגל ופחות צפויים בגיל ליציבות בהמשך החיים.

סביב הטמפרמנט מתפתחת האישיות, תוך אינטרקציה מתמדת עם הסביבה )הרגלים/ ערכים/ מיומנויות/ דימוי עצמי/ קוגניציה חברתית/ תפיסת עצמי/ ...(.

:Thomas & Chessהמודל של ילדים, אשר הוריהם עברו ראיון מובנה שכלל דיווח על סגנון התגובות של התינוק. המחקר 141מחקר אורך הכלל

בחן את השפעת הסביבה על התנהגות ותגובות הילדים בעקבות הידיעה שאותם גירויים נחווים על ידי ילדים שונים מאפיין ולות ומגיב לדרישות הסביבה שהינה בצורה שונה בהתאם לטמפרמנט )הדרך הטיפוסית שבה הילד מבצע פע

ממדי טמפרמנט: 9(. הילדים דורגו על פני מולד

activityרמת פעילות •

מידת הסדירות והיכולת של ילד להיכנס למחזורים ולסדר )שינה/ אוכל( – rhythmicityריתמיות •

דמויות חדשותהנטייה הטבעית במפגש עם מצב או – withdrawal–approachהתקרבות/ נסיגה •

התגובות האופייניות למצבים חדשים ועד כמה התגובה הראשונית – adaptabilityהסתגלות/ סתגלתנות • משתנה עם הזמן

intensityעוצמת תגובה •

עוצמת הגירוי שנדרשת כדי להנפיק תגובה - thresholdסף תגובה •

moodמצב רוח כללי •

מוסח מגירוייםעד כמה הילד – distractibilityרמת היסחיות •

היכולת להתמיד בפעולה לאורך זמן למרות הפרעות – persistenceattention span andטווח קשב •

מהילדים 15%כ הסתגלות איטית מהילדים 10%כ קשה מהילדים 40%כטמפרמנט קל תינוקות נוחים • דפוס קבוע של שינה ואכילה •מסתגלים בקלות למצבים ואנשים •

חדשים מצב רוח כללי טוב • עוצמת תגובות שאינה קיצונית •

הורים לתינוקות אלו חווים גידול •

נוח יחסית ורגוע של תינוקם

תינוקות "עצבניים" יותר •לא מפתחים רגולריות של דפוסי •

שינה ואכילה נלחצים משינויים ומגיבים •

בעוצמות גבוהות בים לבכות ולהיות במצב רוח מר •

שלילי

הורים לתינוקות אלו בדרך כלל •מותשים ויותר אובדי עצות לגבי

דרכי ההרגעה של התינוקות

לוקח יותר זמן להסתגל •למצבים חדשים, אך לאחר תהליך הדרגתי הם מגיעים

להסתגלות עצמת התגובות שלהם בינונית •

)נמוכה יותר משל בעלי הטמפרמנט הקשה(

מידת ההתאמה בין הטמפרמנט של הילד לבין הסביבה. – goodness of fitטיב ההתאמה

)התאמה בקרב תינוקות של הורים רגישים וחיובים, העוזרים לתינוקם להתמודד עם האמוציות השליליות שלו ←ה"קושי הטמפרמנטלי" אותו תה ירידה משמעותית במידת י, היבין דרך הטיפול וההתייחסות לטמפרמנט של הילד(

( Feldman et al., 1999הפגינו התינוקות )טרמפרמנט קשה יכול להוות יתרון במצבים ובתרבויות מסוימים, עקב העובדה שהוא דורש יותר משאבים ←

ותשומת לב מההורה.

18

: Thomas & Chessביקורת על המודל של

רים ושאלות כלליות סיווג התינוקות נשען על דיווח סובייקטיבי של ההו •

גבוה –מהמשפחות היו ממעמד סוציו אקונומי בינוני 85%רק •

מהתינוקות לא התאימו לאף קטגוריה 35% •

:Mary Rothbartהמודל של

. שני הגורמים הינם ויסות עצמיו תגובתיות, מרכיבי הטמפרמנט של התינוק מורכבים מRithbartעל פי המודל של ביולוגי )מושפעים מהתורשה( בעלי מקור

באים לידי ביטוי ה בתגובתיות של מערכת העצביםהבדלים בין אישיים ישנם – reactivityתגובתיות •התעוררות של תגובות מוטוריות, רגשיות, אוריינטציה ושל המערכת האוטונומית והאנדוקרינולוגית ב

(.מרכיב מולדמהשלבים הראשונים של החיים ). ניתן להבחין בהבדלים אלו החל בגוף בתגובה לגירויים

נטייה להגיב בכעס מצבים מתסכלים •

נטייה להגיב בפחד כלפי גירויים חדשים •

נטייה להגיב באמוציונליות חיובית •

נטייה להתקרבות כלפי גירויים חדשים •

מטרה רצויה ו/או את ההתנהגות כדי לפעול להשגת היכולת לנטר ולווסת – self regulationויסות עצמי •, אשר מתפתחת בהדרגה. לתינוק שנולד להסתגל לדרישות הקוגניטיביות והחברתיות של מצבים פרטניים

ישנם הבדלים אסטרטגיות מועטות לויסות )שינה/ הסטת מבט/ בכי( והתפתחותן תלויה בסביבת הטיפול. יכולות הויסות . הקוגניטיבית והרגשית(יכולת הוויסות העצמית )הפיזית, תינוקות בבין אישיים ב

, עקב התפתחות יכולות הקשב )בשלות של המוח(. מתפתחות ומתייעלות ככל שהילד גדל, אשר תלוי במידה רבה Effortful Control ECמדד הטמפרמנט הקשור לויסות נקרא Rithbartבמודל של

בהיבטים ניהוליים של קשב.

שיטות למדידת טמפרמנט:

שאלוני דיווח עצמי עליהם נדרש לענות ההורה, באמצעותם ניתן ציינון לילד בנפרד לכל סולם ומדד. – שאלונים

מהימנות גבוהה •

ניסוחים מאוד ספציפיים המתייחסים לסיטואציות ספציפיות •

טווח זמן מוגדר וקצר )שבוע/ חודש אחרון( •

מותאמים לגילאים שונים ובהתאם להתנסויות המצופות •

Q, TBAQ, CBQIB :דוגמאות לסוגי שאלונים ←

. אפיזודות שבכל ישיר ושיטתי על התנהגות הילד כלי מובנה להערכת טמפרמנט במעבדה המתבצע באופן –ת תצפיו אחת מהן הילד הנבחן מוצב בסיטואציות מוגדרות.

טמפרמנט והסתגלות:

ויסות עצמי טוב בגיל . תיות, מקובלות חברתיתקשר בין יכולות ויסות לבין יכולת אמפטית, מיומנויות חברקיים . ( קשור להסתגלות טובה יותר לבית הספר, להישגים לימודיים טובים יותרEffortful Controlהגן )ילדים גבוהים ב

. ( Kochanska et al. 1997)כמו כן, ויסות עצמי גם מנבא מוסר כפי שנמדד בגיל בית ספר

לדחות סיפוקים. נאמר להם כי אם יוכלו להתאפק ולא לאכול 5 – 3נבדקה היכולת של ילדים בני –ניסוי המרשמלו ים כפולה. מהחדר )מספר דקות(, הם יקבלו כמות מרשמלואמהמרשלמו בזמן שהנסיין יוצא וחוזר

כאשר המרשמלו נמצא מול העיניים של הילד וכאשר המרשמלו מוחבא כך –הניסוי נבדק בשני תנאים אותם ילדים שחיכו יותר, היו בגיל ההתבגרות יותר קומפטנטיים חברתית . שאינו נמצא מול הילד

. ואקדמית, יותר מסוגלים לעמוד בפני פיתויים ולהתמודד עם מצבים מתסכלים

ניתנה 1תנאים דומים בהם 3בניסוי המשך שנעשה על ידי חוקרת ישראלית, נבדקו תנאי הניסוי המקורי וכן )על היכולת ניתנה לילד הגלימה בצירוף מילות עידוד2, תנאי בו גלימת סופרמן לפני היציאה מהחדרלילד

נאמר לילד כי עליו לדמיין לא ניתנה הגלימה אך 3של גיבור על להתאפק ולדחות סיפוקים(, וכן תנאי בו מצב שכזה. תוספת הגלימה שיפרה את יכולת הילדים להתאפק וכן מילות העידוד לגבי יכולות גיבור העל

שיפרו את תוצאות הילדים בניסוי, בנוסף, נמצא כי התנאי עם הגלימה המדומיינת פעלה באופן זהה לתנאי בו ניתנה גלימה אמיתית.

19

מפרמנט:הבדלים בין תרבותיים בט

כקבוצההשוואה בין תינוקות סינים ויפניים לבין ילדים לבנים מצפון אמריקה נמצא כי התינוקות הסינים והיפניים היו:

פחות פעלתניים וקולניים •

פחות מחייכים וצוחקים וגבם פחות בוכים –פחות אקפרסיבים מבחינה רגשית •

שים אנשים זריםיותר חרדים ונצמדים להוריהם במקומות חדשים וכאשר פוג •

קל יותר להרגיעם והם היו טובים יותר בלהרגיע את עצמם •

השינויים המתוארים היו בהשוואת הקבוצות, אך בתוך כל אחת מהקבוצות קיימות שונות נוספת. יתכן כי השונות הדרישות.בין הקבוצות נבעה מאופי גנטי שהתעצב עקב התרבות וצורת החיים במהלך השנים בעקבות

20

Withdrawal –Does Temperament Underlie Infant Novel Food Responses? Continuity of Approach(Moding & Stifter, 2018) From 6 to 18 Months

רקע תיאורטי:

תינוקות שהראו התנהגות מסוימת התנהגות פתוחה וחיובית לגירויי משחק חדשים הינה יציבה לאורך הילדות )( ומנבאת התנהגות דומה בגיל שנתיים, ובהתאמה סיווג טמפרמנטלי חודשים הראו אותה גם בגיל שנתיים 9ל בגי

9רצו לבדוק את יציבות התכונה מתחת לגיל ,מאמר זהבמדדי אפקט חיובי, אפקט שלילי ונסיגה/ התקרבות. ב לחוויות חדשות באופן כללי.המחקר נערך על אכילה וצעצועים, אך מעיד על התגובה של תינוקות חודשים.

מחקרים קודמים בתחום, מצאו כי

Forestellחודשים שסווגו עם יותר התקרבות הראו הסכמה רבה יותר לאוכל חדש ) 4-9תינוקות בגילאי •and Mennella, 2012 )

חודשים שסווגו במדדי התקרבות גבוהים הראו יותר הבעות פנים חיוביות ונטרליות 12תינוקות בגיל •(Moding, Birch, and Stifter, 2012 .)

במחקרים אלו, היא עצם היותם מחקרי רוחב. על מנת לבדוק יציבות, יש לבצע מחקר אורך הכולל מספר הבעייתיות מדידות בזמנים שונים, דבר המאפשר יכולת ניבוי.

נסיגה הוא עקבי לאורך מצבים וזמנים –האם מימד התקרבות מטרות המחקר:

לצעצועים חדשים לבין אוכל חדש infants approach – withdrawalבחינת הקשר בין •

בחינת התפתחות תגובות התינוק לגירויים חדשים בשנה הראשונה •

לאורך זמן approach – withdrawalהאם התייחסות התינוקות לאוכל חדש מנבאת התנהגויות •

:שיטה

2המידע נאסף כחלק ממחקר אורך שבחן את התינוקות בגילאי אמהות וילדים )מחציתם בנות(. 160 – משתתפים, רובן 30, בממוצע גילאים 18ל חודשים.הילדים במדגם נולדו במועד )לא פגים(, לאימהות מעל גי 4,6,12,18שבועות, נשואות.

– הליך

חודשים: 6גיל • מטלת צעצוע חדש

הוצג לתינוק צעצוע חדש וחריג מטלת אוכל חדש

חודשים: 12גיל • מטלת אוכל חדש מטלת צעצוע חדש

חודשים: 18גיל • ביילימטלת

הערכה פסיכולוגית התפתחותית שמטרתה מסוכן ומאייםלבדוק האם הילד מבין שהחדר

חדר מאייםמטלת חדר בו משחקים רבים, חלקם מעט מאיימים

– כלים

שלילית, ווקליזציה שלילית טרלית/יהמקודדים בחנו וחיפשו עבור התנהגות חיובית/ נ –ש מטלת אוכל חד • . )בכי(, הרחקה )פיזית( סירוב )סגירת הפה הרמטית( והבעות גועל

פיזית מהצעצוע, ווקליזציה שלילית, התנגדות, חקירה, התנהגות חיובית, התרחקות –מטלת צעצוע חדש • . התעניינות ויזואלית ושעמום

. מתייחס לשאלה האם 4-0חודשים בשתי המטלות. נבחן בסולם של 12ו 6נמדד בגיל –רגישות אימהית • . התנהגות האם השפיעה על התנהגות התינוק

נבדקו רמת פעילות, רמת התגייסות למטלה והתעניינות במשחקים, –חודשים 18מטלת טמפרמנט בגיל •וווקליזציה ספונטנית, התקרבות פיזית לאמא, משך זמן המשחק בצעצועים החדשים, ומשך זמן המשחק

בצעצוע הראשון, אפקט, סיווג לקבוצת טמפרמנט.

21

תוצאות:

תמיכה בהשערות המחקר

(. המימד הטמפרמנטלי הוא יציב) הצעצועמתאם מובהק בין מטלת האוכל ומטלת התקבל •

פתוחים חודשים התינוקות יותר 18ישנה התפתחות בהתייחסות למצבים חדשים )צעצועים ואוכל(.בגיל •ילדים נרתעים חודשים. 12להתנסות בצעצועים ובאוכל החדשים, אך אין אינטרקציה מובהקת לעומת גיל

אך הדפוס ההתפתחותי דומה בין אוכל וצעצועים. חודשים, 18חודשים מאשר בגיל 12יותר בגיל

חודשים 12הנסיגה וההתקרבות בגיל –ש חודשים מתוך מטלת אוכל חד 18ניבוי מדדי טמפרמנט בגיל • 18חודשים לא ניבאה את ההתנהגות בגיל 6חודשים, אך ההתנהגות בגיל 18ניבאה את ההתנהגות בגיל

. הניבוי התקבל רק מגיל שנה חודשים.

דיון:

.התקרבות לעומת נסיגה הינו גורם עקבי לאורך מצבים וזמנים •

רק לגבי ש )עד המחקר נמצא עקבי מדד התקרבות לעומת נסיגה נמצא עקבי גם בבדיקת אוכל חד • . (צעצועים

חודשים ביותר שיתוף 18חודשים הגיבו בגיל 12תינוקות שהגיבו ביותר התקרבות לאוכל החדש בגיל • מטלת החדר המסוכןפעולה והתקרבות ב

חודשים הסכימו פחות לנסות אוכל חדש 12נמצא קו התפתחות בהתייחסות לאוכל חדש: תינוקות בני • חודשים )תואם למחקרי צעצועים קודמים( 6ביחס לגילאי

כנקודת מפנה. בגיל זה האינהיבציה 9ציר ההתפתחות הכללית מתייחס לגיל –רקע תיאורטי לפרשנות אפשרית חשיבות לשמירה מפני סכנות והסתגלות למציאות, מה שמקשה על תינוקות לקבל אובייקטים חדשים. היא בעלת

חודשים 18חודשים לא ניתן לנבא התנהגות בגיל 6על פי תיאוריה זו, ניתן להסביר את העובדה שבגיל

ביקורת:

חודשים 6גודל מדגם נמוך בגיל •

לא רנדומלית של אימהות בעיקר ממעמד סוציואקונומי נמוך נשירה •

)יתכן וחלק מהתינוקות היו זקוקים לגירוי חזק יותר או טעם לא נבדקו יכולת ויסות חושי אצל התינוקות • חזק יותר/ תינוקות בעלי רגישות יתר(

לא נבדקו שאלוני טמפרמנט הוריים, והשוואה שלהם למטלה במעבדה. •

22

של פיאז'ה: התיאוריה

רדות. התפתחות על פי פיאז'ה, האינטליגנציה אצל האדם היא מנגנון ביולוגי הדרוש לצורך הסתגלות והישהאינטליגנציה מתרחשת בשלבים מובחנים איכותית זה מזה, כתוצאה מהתפתחות של יכולות לוגיות חשיבתיות

כלליות.

. בשלב הראשון על פי סט של רפלקסים המהווים את הבסיס לדפוס מאורגן של התייחסות לסביבהתינוק נולד עם לתפוס בזכות החושים והפעולות המוטוריות שלו.פיאז'ה, החשיבה של הילד מוגבלת למה שהוא מסוגל

, באמצעותה מתבצעת מבנה קוגניטיבי שמכיל את הידע לגבי מצבים שוניםיחידת הידע הבסיסית. –סכמה הסתגלות. ישנם סוגים שונים של סכימות הנמצאות בשיפור ועדכון מתמיד בהתאם להתפתחות.

סכמות רצוניות ←מעבר מסכמות רפלקסיביות ואוטומטיות •

מבנה של סכמות מופשטות יותר )מאפשר מעבר לייצוגים מופשטים ←מעבר מסמכות סנסומוטוריות • מבלי לבצע פעולה(.

החזרה על הסכימות מבטיחה שהשינוי הקוגניטיבי אכן יתרחש, כיון שכל חזרה דורשת הפעלה בסביבות אשר מאפשר את העדכון וההתפתחות. וסיטואציות שונות,

תהליך המערב בנייה של סכימות שנבנות דרך האינטראקציה עם הסביבה )שינוי כדי לבצע תפקוד יעיל –הסתגלות יותר במצב המסוים(. תהליכי ההטמעה וההתאמה עובדים בשילוב וסינכרון, כאשר בתחילת החיים מתרחשים יותר

תהליכי אקומודציה.

)היכולת( הקיימת )הפעלת הסכימה על הטמעת המצב החדש בתוך הסכימה –טמעה( אסימילציה )ה • אובייקט חדש(. שימוש בידע שנצבר על מנת להבין ולהתמודד עם חוויות חדשות.

על מנת שתוכל להכיל את המצב החדש או יצירת התאמה )שינוי( של הסכימה –אקומודציה )התאמה( • מהאסימילציה(. סכימה חדשה )שינוי הסכימה כתוצאה

כאשר הסכימות הקיימות מספיקות על מנת להסתגל בסביבה הנוכחית. האיזון מופר כאשר הניסיון –איזון להטמעת מצב חדש בסכימה קיימת אינו מצליח, ויש צורך ביצירת סכימות חדשות. כלומר, הפרת האיזון ותהליך

האיזון מחדש מתבצע בעזרת ההטמעה וההתאמה.

צירוף ואינטגרציה של סכימות שונות למבנים מורכבים יותר. יכולת הארגון הינה נטייה מולדת וטבעית –ארגון שמתבצעת בהתאם לתהליך ההתפתחותי.

, כלומר כל הילדים עוברים דרך אותו רצף של שלבים רצף אוניברסליעל פי פיאז'ה, ההתפתחות מתבצעת על פי שבה ינועו הילדים דרך התורשה וגם הסביבה משפיעים על המהירות והאיכותהקשורים היררכית. עם זאת, גם

השלבים.

השלבים בהתפתחות על פי פיאז'ה:

בכל שלב החשיבה מסודרת בדרך מסוימת, המעבר משלב לשלב מתבצע בהתאם לתהליכים של בשילה.

השלב הסנסומוטורי •

אופרציונלי –השלב הפרה •

שלב האופרציות הקונקרטיות •

אופרציות הפורמליותשלב ה •

23

השלב הסנסומוטורי:

חודשים )שנתיים(. בו התינוק חווה את העולם דרך חושיו, ומתבצעת בנייה מוגבלת של 24מתרחש מלידה עד גיל הסכמות הראשונות המשלבות מידע חודשי עם פעילות מוטורית. התינוקות בשלב זה הם בעלי אינטליגנציה

יכולת הסתגלות מרבית לסביבה.סנסומוטורית המאפשרת

עיקרי ההישגים של השלב הסנסומוטורי:

ההבנה שאובייקט ממשיך להתקיים גם אם אינו נתפס באמצעות החושים )ללא תלות –קביעות אובייקט • באינטראקציה איתו(. קביעות האובייקט מתפתחת בהדרגה במהלך שלב התפתחותי זה.

מבצעים פעולות מקריות שמובילות לתוצאות מקריות אך בהדרגה בתחילה, התינוקות –התנהגות מכוונות • הן יובילו לתוצאה חושית שתגרום לתינוק לבצע את הפעולות בצורה מכוונת.

שילוב סכימות על מנת להשיג מטרה מסויימת –שילוב אמצעי מטרה •

)הטמעה( פיתוח יכולת קוגנטיבית המאפשרת אימון של סכימות קיימות –התפתחות יכולות המשחק •

העתקת התנהגות שלא הייתה קיימת קודם לכן )צורה של התאמה( –חיקוי •

מכניזם בסיסי ללמידה סנסומוטורית. התנהגות שמחוללת תגובה חושית – circular reactionתגובה מעגלית . באמצעות החזרתיות, חזרה על ההתנהגות הזו באופן מכוון מעניינת )בדרך כלל במקרה( שגורמת לתינוק לבצע

התינוק מבסס את התגובה החדשה והופך אותה לסכימה.

הקושי להבחין בין נקודת המבט של התינוק לנקודת מבט של האחר )תפיסה אובייקטיבית של –אגוצנטריות המציאות(. התינוק מפרש את העולם מתוך עולם המושגים והמונחים שלו, כמו כן, ההנחה כי אובייקטים קיימים

אם להתפתחות בעולם מתוך ההנחה )והם אינם בעלי קיימות עצמאית(. האגוצנטריות נעלמת בהדרגתיות בהת יכולת קביעות האובייקט.

חודשים(: 1-0סכמות של רפלקסים ) .1

הנובעת מסט של רפלקסים מולד איתו מגיע התינוק לעולם ובאמצעותו הוא מסתגל פעילות רפלקסיבית לעולם. הרפלקסים משתנים בהתאם לאינטראקציה של התינוק עם האובייקטים בסביבה.

אין קביעות אובייקט בשלב זה. •

חודשים(: 4-1תגובה מעגלית ראשונית ) .2)ולא לאובייקטים חיצוניים(. הקשורות לגוף של התינוק עצמו הפעלה חוזרת של סכימות סנסומוטוריות

, המעיד על יכולת צפייה של אירועים מסוימים.התחלת ארגון של סכימותכתוצאה מהחזרתיות, מתבצעת ( out of sight is out of mindאובייקט בשלב זה, התינוק לא יחפש אובייקט שנעלם ) אין קביעות •

חודשים(: 8-4תגובה מעגלית שניונית ) .3, על ידי כך שהתינוק מבין את הקשורות לאובייקטים חיצונייםהפעלת חוזרת של סכימות סנסומוטוריות

התוצאה של התהליך התבצעה בדיעבד הקשר בין ההתנהגות המוטורית לתוצאה החושית. ההבנה לגבי )התינוק לא יודע כי זאת תהיה התוצאה(, אך ברגע שהתרחשה התוצאה התינוק יחזור על הפעולה.

.קביעות לאובייקט המוסתר חלקיתאין קביעות אובייקט, אך קיימת •

חודשים(: 12-8תיאום בין תגובות מעגליות שנוניות וההשלכות שלהן על מצבים חדשים ) .4שהתקיימו בנפרד, ויצירת רצף פעולות על מנת להגיע למטרה מסוימת. תכנון וביצוע תיאום בין סכימות

השלב כולל התמצאות, מרחב והבנת כללים פיזיקליים בסיסיים.בשלב זה, קיימת התחלה לקביעות אובייקט, אך עדיין על פי התינוק לאובייקט אין קיום עצמאי. התינוק •

. A not Bאבל יעשה טעות מסוג (, 1מפית – A)יצליח לחפש ב חבא ונשאר במקומו יחפש אובייקט שמו על אף שראה 1)יחפש במפית כלומר התינוק יחזור לחפש את האובייקט במקום האחרון בו הוא מצא אותו

( כיוון שהאובייקט מקושר לפעילות המוטורית האחרונה 2שהחביאו את המפתחות מתחת למפית תו ולא לפעולה האחרונה שנעשתה אליו. שהתינוק ביצע אי

מראים לתינוק צרור מפתחות ונותנים לו לשחק איתו. תחילת הניסוי ב –קביעות אובייקט בדיקת ניסוי ל. נבחן האם הילד ימשיך לחפש את המפית במבטו )או 1לאחר מכן, מול עיניו, מחביאים אותו מתחת למפית מספר

בפעולה( והאם ימצא אותה. , 2ר בהמשך )במידה והילד הרים את המפית ומצא את הצרור(, שוב יחביאו את הצרור אך מתחת למפית מספ

ותבחן תגובת הילד.

24

חודשים(: 18-12תגובה מעגלית שלישונית ) .5וריאציות שונות תגובה מעגלית שאינה מתבצעת באופן מלא ושלם כל פעם מחדש, אלא התינוק מייצר

על מנת ליצור תגובות חדשות )סכימות חדשות בצורה של ניסוי וטעייה(. בצורה מכוונת ושיטתית A)לנגד עיניו(, אך עדין יעשה טעות מסוג יחפש אובייקט שהוזז ממקומו באופן גלויבשלב זה, התינוק •

not B .אם הוא מוחבא באופן סמוי

חודשים(: 24-18כוונות של אמצעים חדשים דרך קומבינציות מנטליות ) .6 שלב מעבר מהשלב הסנסורי מוטורי לשלב החשיבה הייצוגית.

)ניצני החשיבה הסימבולית(. התינוק מתחיל לפתור בעיות בצורה סימבוליתמתחילים בשלב זה התינוקות )ללא פעולה(, מה שמאפשר תכנון פעולה שמקטין את התגובות המעגליות של לחשוב בצורה מנטלית

". חיקוי מושהה ומשחקי "כאילו התינוק. מתאפשרת פעילות של יכול לחפש אובייקט שהוזז ממקומו גם באופן סמוי., הוא קיימת קביעות אובייקטלתינוק בשלב זה •

25

גישות אלטרנטיביות לפיאז'ה:

הביקורת של פיאז'ה מתייחסת הן לתיאוריה )קצב ההתפתחות והגילאים( והן על הפרשנות של הממצאים שנבדקו.

: core knowledge prespectiveגישת הידע הגרעיני

מערכות ידע מורכבות המאפשרות למידה מהירה של מגוון אספקטים התינוק מגיע לעולם עם גישה זו טוענת שחיוניות . יכולות מולדות גרעיניות אלו שרדו בתהליך אבולוציוני היות והן וחוקים המרכיבים את עולמנו

. שיטה זו מבקרת את צורת הניסוי של פיאז'ה, וטוענת כי מערך הניסוי שלו מבוסס על יכולות וסכימות להישרדותנו פות מלבד היכולות הבסיסיות שנבדקו. כלומר, היכולות הבסיסיות )שאותן התכוון פיאז'ה לבדוק(, אכן קיימות נוס

אצל התינוקות אך הסכימות המורכבות יותר, אשר משפיעות על תוצאות הניסויים, טרם התפתחו, מה שמוביל למסקנה מוטעית.

ימת )הביטואציה( ממנה מייצרים שני מצבים: מרגילים את התינוק לסיטואציה מסו –שיטת הפרת ציפייה

.האובייקטים פועלים על פי חוק פיזיקלי מסויים –מצב אפשרי •

סיטואציה בלתי אפשרית בה מופר החוק הפיזיקלי. –מצב בלתי אפשרי •

לאחר מכן, בוחנים את משך זמן ההסתכלות של התינוק בכל אחד מהמצבים על מנת לבחון איזה מהמצבים יתפסו מכך, ניתן ללמוד האם התינוק ביסס את היכולת הקוגניטיבית הרלוונטית או לא.על ידי התינוק כגירויים חדשים.

,Kellman & Spelkeאובייקט מוסתר בחלקו ) •חודשים. 3.5קות בגילאי נערך על תינו –( 1983

במידה והתינוק תופס את המוט בשלב ההתרגלות כמוט שלם, בשלב המבחן הוא יבצע הסתכלות רבה

יותר על המוט החתוך, ולהפך. נמצא כי התינוקות הסתכלו יותר על המוט הקטוע )כלומר הם תפסו

את המוט בשלב ההתרגלות כשלם(.

–( Baillargeon & DeVos, 1991ניסוי הגזר ) •חודשים. בשלב 3.5נערך על תינוקות בגיל

ההסתגלות, התינוק יצפה בגזרים קטנים וגדולים עוברים משני צידו של מסך שלם. לאחר מכן, יוצג

בפניו מסך עם "חלון". במצב האפשרי, גזר קטן יעבור משני צדדי המסך מבלי להופיע בחלון.

במצב הבלתי אפשרי, גזר גדול )ארוך( יעבור משני י המסך מבלי להופיע בחלון.צדד

26

נערך על –( Baillargeon, 1987ניסוי המחסום ) •חודשים. בשלב ההסתגלות, 5תינוקות בגיל

התינוק יצפה במשטח שעליו מוט שנע ומבצע מעלות. במצב אפשרי, קיים 180תנועה של

180מחסום שמונע מהמוט להשלים את המעבר ללתי אפשרי, . במצב הב112מעלות ונעצר לאחר

המוט ממשיך את הסיבוב גם לאחר המחסום –ובחזור, לאחר שהוא עובר את המחסום

המחסום חוזר להופיע.

נערך על –( Baillargeon, 1986ניסוי המכונית ) •חודשים. בשלב ההסתגלות, 6-8תינוקות בגילאי

התינוק יצפה במשטח נסיעה שחלקו מוסתר באמצעות מסך. המסך יורם והתינוק יוכל להאות

כי המשטח פנוי לנסיעה, לאחר מכן ירד חזרה, ותעבור משאית על המסלול משני צידי המסך.

במצב האפשרי, כאשר המסך יעלה יופיע מחסום י של הנסיעה, לאחר מכן המשאית תעבור בצד השנ

במסלול הנסיעה. במצב הבלתי אפשרי, כאשר המסך יעלה המחסום יופיע על מסלול הנסיעה,

ולאר חכן המשאית תעבור במסלול הנסיעה.

על פי גישת הידע הגרעיני, ההבדל בתוצאות הניסויים מהגישה של פיאז'ה נובעים ממספר סיבות:

שבודקת את קביעות האובייקט אצל התינוק דורשת גם A not Bמטלת ה –ה התפתחות זיכרון העבוד •זיכרון עבודה, לכן, גם אחרי גיל שנה תינוקות עשויים לעשות טעות מסוג זה ככל שמאריכים את זמן

ההמתנה ומאתגרים יותר את זכרון העבודה.

יכולת עיכוב של תגובה שכבר חוזקה •

מוטוריות וכדומהיכול תכנון וביצוע של רצף פעולות •

ניסוי שבדק את פעילות התינוק –הנטייה של התינוק ללמוד ולקלוט אינפורמציה ממודל אנושי/ חברתי •ניסוי בו התינוק כלל לא רואה 3נסיין שלא יוצר עם התינוק קשר עין ו2נסיין תקשורתי ונחמד, 1במצב של

התינוקות ירדה באופן מובהק.את הנסיין הראה שבמקרה השלישי כמות הטעויות של

( בניסוי B) 2נמצא כי תינוקות לעיתים מסתכלים נכונה על מפית –not B A (Diamond, 1991 )הסברים לטעות ( נובעת A) 1(. הטענה היא שהושטת היד אל מפית A) 1לבדיקת קביעות אובייקט, ובכל זאת מושיטים יד אל מפית

המסוים, ומשום שלתינוק חסרות יכולות אינטגרציה בין יכולת מחיזוק התגובה של הושטת היד למקום האינהיבציה והזיכרון העובד שלו, הוא מתקשה להימנע מהפעולה הדומיננטית.

ניסוי נוסף שנעשה על –ניסוי תמיכה וכוח המשיכה חודשים. בשיט הפרת הציפייה. במצב 7-9תינוקות בגיל

ורך המסילה האפשרי, התינוקות רואים קובייה שזזה לאהמפוספסת. במצב הבלתי אפשרי, הקובייה ממשיכה לנוע

על אותו קו רציף גם לאחר שהסתיימו גבולות המשימה )ופועלת בניגוד לכוח המשיכה(. התינוקות בניסוי זה

הסתכלו יותר על המצב הבלתי אפשרי, מה שמראה על הבנה של כוח המשיכה.

27

נערך על –( ,1992Wynnהבנה בסיסית של כמויות )חודשים. במצב ההסתגלות, מונח אובייקט 5תינוקות בגיל

בתוך החלל והוא מכוסה על ידי מסך. לאחר עליית המסך, ניתן לצפות מהצד בהכנסת אובייקט נוסף בחלל וכי היד

נשארת ריקה לאחר הנחת האובייקט במקומו מאחורי טים אובייק 2המסך. במצב האפשרי, המסך יורד ומופיעים

מאחוריו. במסך הבלתי אפשרי, המסך יורד ומופיע אובייקט אחד בלבד. התינוקות הסתכלו בניסוי זה יותר על המצב הבלתי אפשרי, מה שמראה על הבנה בסיסית של כמויות.

יקורות נוספות על פיאז'ה:ב

חודשים. 5-7כיום על פי הידוע, קביעות אובייקט מלאה כבר מתרחשת בגילאי

לפי פיאז'ה, כל חוש מקבל מידע באופן נפרד ולאורך ששת השלבים של השלב –ין חושי שילוב ב •השילוב בין הסנסומוטורי הסכמות של החושים מתחילות להשתלב. אולם, קיימות עדויות כיום לכך ש

החושים מתבצע מוקדם יותר ממה שפיאז'ה מתאר.

יכולת חיקוי אמיתית. כיום יש טענות שסבורות כי על פי פיאז'ה, רק מגיל שנה מתרחשת –יכולת חיקוי • שלב זה קורה מוקדם הרבה יותר.

28

אופרציונלי: –השלב הפרה

שנים, בו הילד מתחיל להשתמש בשפה וסמלים כדי לייצג את העולם. בשלב זה החשיבה נעשית 2-7מתרחש בגילאי יותר מושגית, ופחות מופשטת.

המראיין , כאשר מתחקרים את הילד במטרה להבין את צורת החשיבה שלוו לילד בעיהמציגים –הריאיון הקליני שוני . נועד על מנת להבחין באין שאלות סטנדרטיות ומובנות. מתאים את השאלות לתשובותיו של הילד הספציפי

לעומת צורת החשיבה של מבוגרים. האיכותי בחשיבה של ילדים

דוגמת הפרחים:

ייצוגי פעולה מנטליים המבוססים על חוקי הלוגיקה. –אופרציות

שנים. לאחר שהתפתחה יכולת ייצוגית, אך ההמשגה 4-2גילאי – pre conceptualהשלב הקדם מושגי • אינה מלאה ולא קונקרטית.

שנים. קיימים מושגים ויכולת התמודדות אך בצורה 7-4גילאי – intuitiveהשלב האינטואיטיבי • אינטואיטיבית בלבד )ללא יכולת של מתן הסבר על דרך הפתרון והחוק הלוגי שנעשה בו שימוש(.

התפתחות והשתכללות ייצוגים פנימיים:

התינוק התינוק מתחיל להגיד מילים ראשונות בסביבות גיל שנה, אשר הינן מילים איתם נמצא –שפה •במגע ישיר ביום יום שלו. על פי פיאז'ה, ההתפתחות הייצוגית קודמת להתפתחות השפה, כיון שהשפה

.מאפשר להצגת דברים בצורה יותר פשוטה וברורהמשמשת ככלי ש

דרגות. 3מאפשר לילד לייצר יחסים סימבוליים חדשים. המשחק מתפתח ב –משחק דמיוני/ סוציודרמטי •)מאובייקט שמדמה חזותית את התרחקות הדרגתית מקונקרטיותוני מבצע בתחילה, המשחק הדמי

האובייקט הרלוונטי במציאות לחפץ אחר שמהווה סימבוליות, בהמשך, התינוק גם יוכל לבצע משחק ←דמיוני ללא האובייקט( . כלומר, עובר ממשחק שמתעסק בילד לעיסוק בהפעלת ממרכוז בעצמי לאחרבהמשך, המשחק עובר

←אובייקטים אחרים )הילד יכול לבצע בעצמו ולהפעיל אובייקטים אחרים להמשך המשחק( של הסכמות )כלומר, מביצוע פעולה אחת עד לתסריט עלייה במורכבות הקומבינציותלבסוף, מתבצעת

ר ולבצע תפקיד מותאם.שלם(, ובנוסף, מתבצעת יכולת להתחבר למשחק של אח התפתחות הציור: •

הנעשה ציור מציאותי ←שנים( 3-4)גילאי ייצוג ראשוני של אובייקטים ←שנים( 1-2)גילאי שרבוט +( 5בהדרגה מורכב יותר )גיל

מגבלות השלב הפרה אופרציונלי:

אגוצנטריות •

קושי להבחין בין מראית עין ומציאות •

מרכוז •

חשיבה אנימיסטית •

בנת סיבתיותקושי בה •

חשיבה בלתי הפיכה •

29

אגוצנטריות:

אגונצטריות ביחס לנקודת המבט הסימבולית שלהם, הילדים אינם מודעים לנקודות מבט אחרות מאשר שלהם )קושי בהבחנה בין נקודת המבט עצמית אל המציאות(.

: אגוצנטריות תפיסתית •הרים ששונים זה מזה, כאשר ניתן לצפות בהם מכל זווית. לאחר שהילד 3על לוח ישנם –ההרים 3מטלת

בוחן את ההרים מכל הזוויות הוא מתיישב ליד השולחן, כאשר מולו מונחת בובה )שרואה את ההרים תמונות, שמתארות צילום של ההרים מנקודת מבט 4מנקודת מבט שונה מזו של הילד(. לילד מוצגות

ליו לבחור את התמונה שמתארת את נקודת המבט של הבובה. הילדים בשלב הפרה אופרציונלי אחרת ועשנים ידעו לבחור את 8-9בחרו בתמונה שמתארת את נקודת המבט שלהם. לעומתם, ילדים בגילאי

התמונה שמתארת את נקודת המבט של הבובה. :אגוצנטריות תקשורתית •

ל פי פיאז'ה, ילדים בשלב זה מדברים לרוב בקול רב כאשר הם דיבור אגוצנטרי )ילד שמדבר לעצמו(. עעסוקים בדעתם ובנושאי השיחה הרלוונטיים להם, ללא כל רצון להבין או לחשוב מה הצד של האחר

בשיח. פיאז'ה טען כי דיבור אגוצנטרי פוגע ביכולות החשיבה, וככל שהילדים באים במגע עם ילדים אחרים ולים להתגבר על האגוצנטריות. זאת משום, שחשיבת המבוגר שונה מזו של ילד, ופחות עם מבוגרים הם יכ

וחשיבת הילדים, שדומה זו לזו היא קלה יותר להבנה עבור הילדים.

קושי להבחין בין מראית עין ומציאות:

קיים חוסר ביכולת להבחין בין הדרך שבה דברים מופיעים והאופן שהם במציאות. ככל שמתרחש יותר משחק, בה 6דמיוני, כך מתפתחות יכולות ההבחנה בין מראית העין והמציאות. על פי פיאז'ה, הבחנה זו מתרחשת בגיל

קביעות הזהות נשמרת למרות שינויים שאינם רלוונטיים. התפתחות קביעות הזהות קשורה להתפתחות של זהות מגדרית.

חתול ושואלים אותו שאלות בסיסיות עליו. נותנים לילד לשחק עם –( Devries, 1969מחקר קביעת זהות )לאחר מכן, מול עיני הילד, מלבישים על החתול מסיכה של כלב, ושואלים אותו שוב שאלות בסיסיות על החיה. תשובות הילד השתנו והוא עונה על התשובות בהתייחס לכך שהחיה מולו הינה כלב ולא חתול, על

אף שראה שזוהי רק מסיכה.

מרכוז:

. הילד מתרכז בהיבט לשלב ביחד, סימולטנית, כמה פיסות מידע הרלוונטיות למצב או לבעיה בפניה עומדיםהקושי אחד בלבד של הבעיה.

חשיבה אנימיסטית:

. בתחילה, הילד מתקשה להבחין בין אובייקטים יחוס חיים )תכונות ביולוגיות ופסיכולוגיות( לאובייקטים דוממיםהאנימיזם נובע מתוך האגוצנטריות של הילד, למעשה הסתכלות הילד על האובייקטים כולם בעולם חיים לדוממים.

כחווים את אותה מציאות כמוהו, הוא מצפה לתגובות והתייחסויות זהות מהאובייקטים בצורה זהה לתגובות שהוא עשוי לבטא.

קושי בהבנת סיבתיות:

חד לשני בזמן ובמקום, הדבר לעיתים מוביל למסקנות שגויות.כאשר מתחברים יחד שני אירועים הקורים קרוב א

הולכים לישון בגלל שחשוך ולא חשוך בגלל שהולכים לישון ←

: irreversibilityחשיבה בלתי הפיכה

. חוסר היכולת לעבור באופן מנטלי אחר רצף של שלבים בבעיה ולהפוך את הכיוונים, ולחזור לנקודת ההתחלה

כיצד הדבר יתכן? האמא יכולה להיות גם ילדה – 2נכנסו לחדר סבתא, אמא וילדה. ספרתי אותן ויש ← של הסבתא וגם אמא בעצמה )היפוך(.

30

השפעת המגבלות בשלב הפרה אופרציונלי על משימות שונות:

תנה )שימור ההבנה שתכונות מסוימות של האובייקט נשארות זהות גם כאשר המראה החיצוני שלהן מש –שימור נפח נוזל/ מסה/ אורך/ מספר/ ...(. בשלב הפרה אופרציונלי, על פי פיאז'ה, הילד אינו מסוגל לבצע שימור של מהות

מתבצעת תקופת המעבר, בה מטלת השימוש מלווה בהתלבטויות המראים התייחסויות 5-6האובייקט. רק בגיל יתים אף יענו נכון אך ללא יכולת לנמק את הבחירה.ליותר מהיבט אחד של הבעיה )עדיין לא בו זמנית(, ולע

כוסות בעלות אותו כמות 2מוצגות לילד – שימור נפח נוזלשל מים. הילד מסתכל ומזהה כי כמות המים זהה. מול

עיני הילד, מעבירים תכולת כוס אחת לכלי אחר רחב ונמוך. לאחר מכן, הילד מתבקש לציין באילו מהכוסות יש

יותר של מים. ילדים בשלב הפרה אופרציונלי כמות גדולה יבחרו בכוס הגבוהה יותר ככוס בעלת נפח הנוזל הגדול

יותר.

חסרי יכולות שימור יטענו שמספר המטבעות המסודרים בטור באופן דומה, ילדים – שימור מספר יותר.במרווחים קבועים זה מזה, גדול מאותו מספר כדורים המסודרים ברווחים קטנים

בניסוי נוסף שנערך, הנסיין מביא לילד ביסקוויט אחד קטן, ומניח לצדו )לצד המראיין( שני – שימור מסהביסקווטים גדולים יותר )כל אחד מהביסקוויטים גדול מהביסקוויט שהובא ליד, וכן שניהם יחד גדולים

ב. לאחר מכן, הנסיין מחלק יותר(. לשאלה אם כמות הביסקוויטים שחולקה הינה שווה הילד משיב בחיו, ורק לאחר מכן הילד משיב כי שני האובייקטים, שלו ושל הנסיין, זהים. 2את הביסקוויט של הילד ל

כלומר, הוא מייחס ההשוואה לכמות האובייקטים ולא למסה של כל אחד מהם.

השלב הפרה אופרציונלי הוא שלב בוא לא מתבצע שימוש עקב:

עין והמציאות הקושי להבחין בין מראית •

קושי בשילוב של מספר היבטים ביחד -מרכוז •

היעדר הפיכות •

4קיבוץ של אובייקטים על בסיס מאפיינים משותפים. בגיל –סיווג על פי ממד אחדקיימת יכולת סיווג המתבססת על ממד 5מתחילות התפתחות יכולות הסיווג, כאשר בגיל

צורה(, עקב מגבלת המרכוז. אחד בלבד )צבע/

אובייקט יכול להיות בו זמנית גם חלק ממשהו וגם שלם של משהו אחר. –סיווג היררכי

31

ביקורת על השלב הפרה אופרציונלי:

על פי חוקרים אחרים, חלק מהמגבלות והחשיבה המוגבלת שפיאז'ה מתאר, היא תוצר של המשימות שבהן פיאז'ה באלמנטים שפחות מוכרים לילד בחיי היום יום שלו, ולטענת החוקרים שימוש השתמש. כלומר, פיאז'ה השתמש

באלמנטים אחרים מוכרים יותר היו מובילים לתוצאות אחרות.

מושפע הגיל שבו ילדים מראים יכולת הבנת פרספקטיבה אחרת על פי טענת החוקרים, –אגוצנטריות • . (Borke, 1975) ויזואלי וסוג התגובה הנדרש מהילדומאוד מסוג המיצג ה

ההרים ביצעו שימוש באובייקטים של נחל, סירה, פרה ובניין, ובמקום 3במחקר שנעשה, במקום שימוש בהבניין ביצעו שימוש בבובה של אלמו )רחוב סומסום( שזזה במשטח בצורה תיאטרלית. בכל פעם, התבקשו

כן הצליחו לבחור בתמונה שמתארת את נקודת המבט שהבובה רואה. בתוצאות המחקר, נמצא כי הילדים לבחור בתמונה שמתארת את נקודת המבט של אלמו.

בניסוי נוסף, ביצעו שימוש בהרים המקוריים של פיאז'ה אך במקום בחירת התמונות הילדים התבקשו לסובב שולחן שמהווה העתק )ללא הבובה( על מנת לתאר את נקודת המבט של הבובה. גם בניסוי זה, נמצא

את נקודת המבט של האחר. השערה לגבי השינוי בתוצאות נוגע לגבי המעבר כי הילדים מסוגלים לראות מתלת ממד )במציאות( לדו ממד בתמונה.

בצורת הדיבור של הילדים ניתן לראות עדויות לחשיבה שאינה לא אגוצנטרית, על ידי התאמה –שפה •כאשר הוא מדבר עם ילד בן 4בשפת הדיבור לגורם אתו הוא מנהל שיחה )שינוי בצורת הדיבור של ילד בן

שנתיים לעומת שיחה עם מבוגר(.חלק מתהליך התפתחותי בעל על פי ויגוצקי, לא מדובר בדיבור אגוצנטרי כפי שמאתר פיאז'ה אלא על

, הנשלט על ידי חשיבה לוגית שתפקידו לקשר בין הפעולה לבין החשיבה )השפה ככלי להשגת מטרהמו כפי שהוא דיבר עם אנשים אחרים ולכן משתמש באותו דיבור פרטי מטרות(. בהמשך, הילד מדבר עם עצ

על מנת לפתור בעיות )הגדרת הבעיה < שיום < שאילת שאלות לגבי הבעיה < חשיבה על דרכי פתרון הדיבור הפרטי מראה על הפנמה שבהמשך אפשריים < הוראות פעולה לצורך כיוון ההתנהגות(. כלומר,

תהפוך לדיבור פנימי.

( בניסוי שנעשה הוצגה לילדים Siegel, M., & Share, 1990) –שי להבחין בין מראית עין לבין מציאות קו •כוס מיץ, לאחר מכן הונח בפנים ג'וק. לאחר הוצאת הג'וק, הנסיין הציע לילד לשתות את כוס המיץ. ילדים

ם לשתות מהמיץ )עקב שנים סירבו לשתות מכוס המיץ. על פי פיאז'ה, הילדים היו אמורי 2.5בגילאי הקושי להבחין בין המראית עין לבין המציאות(, הסירוב שלהם הוא שמראה על כך שהם כן מסוגלים

להבחין ביניהם במידה מסוימת.

יכולים לארגן בקטגוריות באופן נכון ילדי הגן המתנגדים לפיאז'ה, טוענים כי –חשיבה אנימיסטית • . ופשוטים שים באובייקטים מוכריםגירויים כחיים או דוממים כאשר משתמ

(Massey & Gelman, 1988 )– שנים תמונות של בעלי חיים לא 4-3במחקר, הראו לילדים בגילאימוכרים, ואובייקטים דוממים עם וללא גלגלים. שאלו את הילד לגבי כל אחד מהאובייקטים האם

הוא מסוגל לנוע בכוחות עצמו. רוב הילדים ידעו לנבא בצורה מדויקת האם הם מסוגלים לעלות טיים לתנועה. ולרדת, על בסיס המאפיינים הרלוונ

(Dolgin & Behrend, 1984) – בניסוי זה, לקחו משאיות וחיות מפוחלצות )אשר נראות כמואובייקטים חיים(. גם בניסוי זה, הילדים הצליחו לנבא מה מהאובייקטים יצליח לנוע בכוחות

עצמו ואילו אובייקטים לא. ובמידת המוכרות שלהם לילד. ביקורת רבה מתעסקת באובייקטים בהם פיאז'ה בוחר להשתמש *

שורות של סוכריות כאשר 2, הוצגו לילדים m&mשנעשה באמצעות סוכריות שימור מספרניסוי –שימור •אחת מהן מכילה כמות סוכריות גדולה יותר. נאמר לילדים כי הם יכולים לבחור איזו שורה שירצו ולאכול

בוחרים בשורה בעלת מספר הסוכריות הגדול יותר. על פי טענה אותה, ונמצא בתוצאות המחקר כי הילדים זו, הילדים מסוגלים להבחין בשוני הכמותי והתוצאות שנבעו מהמחקרים של פיאז'ה יתכן ונגמרו מעצם

השאלה עצמה שהייתה מורכבת מידי.

32

תר מדויקים כתוצאה ישנם עקרונות בסיסיים מולדים שבהדרגה עוברים עידון ונעשים יו –גישת הידע הגרעיני .מאינטראקציה עם הסביבה ולמידה

בניסוי שבדק את התגובה של תינוקות בני יומיים לכרטיסיות –( Antell & Keating, 1983שימור מספר )נקודות במיקומים שונים(, נמצא כי התינוקות 2מנוקדות )לאחר הביטואציה שנעשתה לגירוי כרטיסיה עם

הנקודות. 3ות למראה הכרטיסייה בעלת הראו תגובה של הפרת התרגל

( בחן השפעה של צבע, גודל ופיזור הנקודות. נמצא שתינוקות מבדילים Xu & Spelke, 2000ניסוי המשך ) גם בין כמויות יחסיות גדולות וזאת גם כאשר מבקרים משתנים מתערבים )כגון סך השטח הצבוע(.

(.Lipton, 2003כמויות גם באופנות השמיעתית )בנוסף, נמצא כי תינוקות מבחינים בין

(Wynn, 1992) – חודשים מראים דיס 6תינוקות בני –נמצא שתינוקות "סופרים" פעולות פיזיות הביטואציה לאחר שהורגלו לבובה שקופצת מספר קבוע של פעמים, וכעת קופצת כמות חדשה של פעמים.

מגבלות להבנה כמותית: •

2ההבחנה בין כמויות מוגבלת ליחס של פי •

0קושי בהבנה של משמעות •

33

:שלב האופרציות הקונקרטיות

שנים, בו קיימות אופרציות מנטליות אך עדיין קונקרטיות )המאפשרות סידור ומיון( אשר 6-12מתרחש בגילאי פועלות על פי חוקי הלוגיקה. עיקרון ההפיכות בשלב זה מאפשר להבין כי קיימות פעולות אשר יכולות לבטל פעולה

אחרת )שימור מושג(.

ל השאלה מה משפיע על משך הזמן שהמטוטלת תהיה כאשר ילד מתבקש לענות ע –ניסוי המטוטלת המשקל/ עוצמת הדחיפה/ הגובה ממנו /אורך החוטבתנועה הוא מסוגל להבחין בין האופציות השונות )

מתחילה התנועה(, אך כאשר הוא מנסה לבחון את האופציות הוא בוחן כל פעם יותר מגורם אחד )דרך בשלב האופרציות הפורמליות(. שיתרחש רק –בדיקה פחות שיטתית ומסודרת

בשלב האופרציות הקונקרטיות מגבלת המרכוז ירדה )ניתן לשלב מספר פיסות מידע יחד( וכן מראית העין –שימור מול המציאות התמתנה. על כן, ילדים בשלב זה מסוגלים לשמר ולנמק את תשובותיהם.

( ברוחב מפצה על שינוי בגובהפיצוי ההבנה ששינוי בממד אחד מפצה על שינוי באחר ) –פיצוי •

הבנה שאפשר להחזיר את המצב לקדמותו ולבטל את השינוי )הצורה( כאשר תכונה אחרת, –הפיכות •ניתן להחזיר את המים לכוס המקורית ובכך נראה כי כמות המים נשארה המשמעותית נשארה ללא שינוי )

( זהה

הבנה שהממד הרלוונטי לא השתנה או התייחסות לזהות שנשמרה בממד זה –קריטריון לא נוסף ולא נגרע • (. העברת המים לכוס אחר אינה רלוונטית לכמות המים כיון שכמות כל המים מהכוס הראשונה הועברו)

על פי פיאז'ה, תהליך ההתפתחות של יכולות מסוימות מתבצע באופן אופקי. – horizontal decalageמפל אופקי רוכשים יכולות שימור שונות בטווח גילאים שונה בשלבים איכותיים השונים זה מזה. ככל שהשימור יותר ילדים

מופשט, כך הוא יירכש בשלב מאוחר יותר.

אם יכולות השימור נשענות על אותן אופרציות קונקרטיות היינו מצפים כי כלל יכולות השימור יירכשו בזמנים ← עט את העיקרון של פיאז'ה להתפתחות.קרובים זה לזה, מה שנוגד מ

על פי פיאז'ה, קיימת גם התפתחות של מפל אנכי בה ההתפתחות של הילד בתוך – vertical decalageמפל אנכי ניווט ←אופרציות גיאומטריות ←אותו תחום משתנה כתלות באופרציות והסכמות שהוא רוכש. סכמות מרחביות

במרחב

ט שלישי. הסקה על יחסים בין שני אובייקטים מתוך ידיעת יחסו של כל אחד מכל לאובייק –היסק טרנזיטיבי ילדים בשלב זה מסוגלים לענות על שאלות הסקה שכאלו, אך רק כאשר הם נשענים על הנחות קונקרטיות ולא

מופשטות )יתקשו לבצע הסקה מתוך חוקים לוגיים שלא מתקשרים למציאות(

ר תמונה נניח והייתה לך עין שלישית והיית יכול להחליט לגבי מיקומה על גופך. ציי" –בעיית העין השלישית "שתראה לי היכן היית ממקם את העין הנוספת ותסביר למה מיקמת אותה שם

)שלב האופרציות הקונקרטיות( ימקמו את העין השלישית במצח, מתוך חשיבה קונקרטית – 9ילדים בני •הגיונית וחסרת דמיון על מיקום העיניים בגוף )אם אחת מהעיניים תפגע עדיין לא תפגע יכולת הראיה/

יהיה ניתן לראות כל דבר טוב יותר(.

יותר של תגובות שאינן מבססות על ניסיון )שלב האופרציות הפורמליות( מראים מגוון רב – 12ילדים בני •קודם, כאשר הרציונלי מאחורי התגובות העיד על דמיון רב וחשיבה יצירתית. בנוסף, ילדים בשלב זה נהנו

. 9ממטלה זו הרבה יותר מהילדים בני ה

34

ביקורת על שלב האופרציות הקונקרטיות:

ר מוקדם ממה שפיאז'ה מתאר )הערכת חסר של על פי חוקרים אחרים, החשיבה המדעית מתחילה הרבה יותפיאז'ה(. בשלב האופרציות הפורמליות )שיא התפתחות החשיבה על פי פיאז'ה(, ילדים נמצאים ברמה נמוכה הרבה

יותר ממה שפיאז'ה מתאר, ובצורה הרבה יותר ממוקדת לתחומי עניין והתמחות אישיים.

ביקורת כללית על פיאז'ה:

הערכת ו , שמקורה בשיטת המחקר שלו )לדוגמה: קביעות אובייקט(סר של היכולות בינקותהערכת חפיאז'ה ביצע . כיום ידוע כי שלבים מוגדרים לרוחבבנוסף, על פי פיאז'ה, המידה שבה ניתן לדבר על . יתר של יכולות בבגרות

התרבות הלבנה השלבים בהתפתחות יכולות מסוימות חורגים מהשלבים המדויקים. במחקר, התבסס פיאז'ה על ידת תאמתה לתרבויות שונות כבעייתית.וממידת האוניברסליות של התיאוריה במערב אירופה, מה שהופך את

35

התפתחות אמוציונלית בינקות:

נטייה התנהגותית, הבעות פנים, תגובות פיזיולוגיותתבניות תגובה למצבים מסוימים, אשר כוללות –אמוציות התפתחות האמוציות במהלך האבולוציה התרחשה למטרות הישרדות ותקשורת. .רגשותו

( emotionאמוציות ) ≠ ( feelingsרגשות )

(, אשר טען שהבעות פנים אמוציונלית הן תוצר 1872חקר הבעות הפנים האמוציונלית החל על ידי דארווין )האבולוציה, נוצר קשר בין הבעות הפנים לאמוציות והפך אבולוציוני של התנהגויות שהיו אדפטיביות. במהלך

למולד.

בעקבותו נוצרת תסכול , הגורם למתעורר כאשר מכשול כלשהו עומד בדרך להשגת המטרה כעס דוגמה:, הנועדו הנמכת הגבות וכיווץ העפעפיים. אפיונים של הבעת הפנים במהלך כעס כוללים לפעולה מוכנות

חשיפת על מנת לאפשר כניסה רבה יותר של חמצן ו הרחבת הנחירייםראייה, להצל על העיניים ומיקוד ה כהכנה לנשיכה. שיניים

מבוסס על הידע האנטומי של אותה תקופה ועל התיאוריה של דארווין. – (Ekman & Friesenאטלס הבעות הפנים )ו, כאשר לכל הבעת הלל הבעות פנים מתקבלות על ידי שילוב שלושת החלקיםחלוקה של הפנים לשלושה אזורים,

פנים פרוטוטיפית ישנן מגוון וריאציות וגוונים.

מצח וגבות –חלק עליון •

האף עיניים, עפעפיים ושורש –חלק אמצעי •

רוחב האף, הלחיים, הפה, והסנטר. –חלק תחתון •

5שמחה, עצב, כעס, פחד, גועל והפתעה. כאשר לכל אמוציה –האמוציות הבסיסיות 6האטלס מכיל הבעות פנים לגרסאות של הבעות פנים. נמצאה התאמה בין תרבויות עבור שמחה, עצב, גועל וכעס, כאשר רק הפתעה ופחד לא היו

מובחנות.

ומרכיבים ייחודיים לכל תרבות להבעות הפנים מרכיב אוניברסלי כוללת –( Ekmanתרבותית )–יאוריה נוירות המשפיעים על ההבעה של האמוציות.

הגורמים אשר גורמים להתעוררות האמוציה – elicitorsמעוררים •

קובעים מתי מקובל להביע את אותה האמוציה, חוקי ההבעה משתנים גם – display rulesחוקי הבעה • בהתאם למין )תיווך תרבותי(.

תגובת הסביבה להבעת האמוציה – consequencesתוצאות •

36

הבעת אמוציות בינקות:

אמוציות מסדר ראשון •

התפתחות האמוציות הראשוניות •

אמוציות מורכבות •

(:Camposאמוציות מסדר ראשון בינקות )1

אמוציות שנחשבות כאמוציות מסדר ראשון. ככל שהתינוק ילך ויגדל, האמוציות ילכו ויעשו ברורות 7קיימות יותר, בשלבים הראשונים לחיים אבחון האמוציות יעשה על ידי ההקשר, כאשר יותר קל להבחין בין אמוציות

חיוביות לאמוציות שליליות.

* לא חלק מהרגשות של אקמןעניין • כעס • פחד • הפתעה • * תוספת חדשה דאגה • גועל • עצב • שמחה •

אמוציה בעלת הבעת פנים אוניברסלית •

קשורה למטרה הישרדותית •

ניתנת לביטוי ביותר מאופנות אחת •

מווסתת אינטראקציה חברתית גם ללא התנסות קודמת •

צריכה להופיע במהלך השנה הראשונה לחיים •

התפתחות האמוציות הראשוניות:2

Discrete Emotion Theory (Izzard, 1991; Tomkins, 1962) – משלב מוקדם מובחנותו מולדותהאמוציות הן מאוד בחיים ונפרדות זו מזו.

Unfolding of Emotions (Lewis; Sroufe) – במהלך החודשים הראשונים לחיי התינוק, מתוך החלוקה הראשונית unfolding( מתבצעת התפצלות ואבחנה excitement( וחיוביות )התרגשות distressשל אמוציות שליליות )מצוקה

כתוצאה מאינטראקציה עם הסביבה.

יין( ושלילית )מצוקה(. בהדרגה, בששת , חיובית )שביעות רצון/ ענאמוציות כלליות 2נולד בעל לוויס טען כי התינוק . האמוציות הראשוניות מתפתחות ומתפצלות מתוך שני הציריםהחודשים הראשונים לחייו,

חיוביות שליליות ↓ contentmentשביעות רצון ↓ interestעניין ↓ distressמצוקה

3המצוקה מתפתחת בגיל . אשר sadnessחודשים לעב

מהפסקת מתרחש כתוצאה גירוי מעניין הגורם להאטת

תהליכים קוגניטיביים והמערכת המוטורית

)התכנסות פנימה וחקירה(, גם עצב, יכול לפתח קשרים

חברתיים תוך עירור אמפתיה ורצון לעזור.

אשר distressהמצוקה מתרחשת כאשר צרכי התינוק 3אינם מסופקים, בהדרגה בגיל חודשים תתפתח אמוציה של

, שהינו בעל אלמנט disgustגועל הישרדותי להעלמת גורמים

רעילים.

היכולת להיות קשוב ולשים לב לגירויים בסביבה מתפתחת

, אשר surpriseלהפתעה מתרחשת כאשר הילד נתקל

בגירוי שהוא לא ציפה לפגוש, המפר ציפייה מסוימת.

חודשים 3מתפתחת בגיל לאחר שהם joyלשמחה

פנים היתקלות בגירוי מוכר/מוכרות. מבחינה אבולוציונית, השמחה מפתחת אינטראקציה,

תמיכה חברתית וקשרים חברתיים אשר הכרחיים

להישרדות.

joyשמחה surpriseהפתעה ↓ disgustגועל ↓ sadnessעצב חודשים מופיע 4לקראת גיל

, אשר מצריך את angerכעס ההבנה של אמצעי מטרה

ניתן )המטרה נחסמה ולא להתנהג בדרך מסויימת על

מנת להשיג אותה(, הכעס גורם להגברת אנרגיה.

חודשים תינוקות מפחים 6בגיל , הנוצר כתגובה מרעש, fearפחד

גירויים לא מוכרים, תנועות פתאומיות. בפחד, הקשב ממוקד על המטרה המאיימת, שבהדרגה

יעזור להתפתחות התנהגויות להגנה עצמית. הפחד נועד על

מנת לגייס את הסביבה לעזרה )בצורה רבה יותר בהשוואה

לכעס או תסכול(.

fearפחד angerכעס

37

אל האם. הפחד מזרים מתאפיין במקביל להופעת החיוך הסלקטיבי להופיע מתחיל –חודשים( 10-6) פחד מזריםעלול להוביל לנטייה התנהגותית של ) הבעת פנים קפואה, חוסר שביעות רצון ולעיתים אף רתיעה של ממשב

. ההנחה היא שהתופעה הזו היא אוניברסלית, אשר (היצמדות להורה כתוצאה ממפגש עם אדם זר או התרחקות . ולנסיבות לסביבה, באה לידי ביטוי באופן שונה בין אינדיבידואלים שונים, בהתאם לטמפרמנט של הילד

קיים הבדל ראשית, . מובחנות ובלתי תלויות זו בזו ההתנהגויות הללושתי פחד מזרים אינו נובע מחרדת נטישה, ←חודשים בחרדת נטישה(. בפחד מזרים, לא מתקיימת 13-18בפחד מזרים, חודשים 7-9בשיא של שתי התופעות )

מחאה או פחד כאשר האם עוזבת )אין ביטויי חרדה ממשיים לפרידה מאמא(, אך כן יהיו ביטויים כאשר הזר ניגש, נטישה של האם בשיא הפחד קיים קשר בין השניים,עם זאת, כן הפחד מזרים מופיע גם בנוכחות האם. בנוסף לכך ו

עלולה להגביר את הפחד מזרים, אך אין קשר בין שתי התופעות.

Sroufe – מערכות בסיסיות 3התפצלויות מתרחשות בתוך

anger/ frustrationפחד/ חשש anger/ frustrationכעס/ תסכול joy/ pleasureהנאה 0 Endogenous smile Startle/ Pain Distress 3 Laughter Wariness Frustration 7 Joy Fear Anger

18 Self affection Shame Rage 24 Pride/ Love Guilt Aggressive Behavior

38

אמוציות מורכבות:3

Campos :

אין אמוציות בעלות מטרה חברתית שמשמשות תפקיד בתוך הקשר חברתי. הן שונות מהאמוציות הבסיסיות בכך ש והוא יותר סובייקטיבי )מוגדרים על ידי האינדיבידואל הגירוי שמעורר אותן אינו ברור, הבעת פנים מוסכמתלהן

. התפתחות האמוציות המורכבות תלויה בהתפתחות אין עדויות לקיומן של אמוציות אלה בבעלי חייםעצמו(, וכן של יכולות קוגניטיביות.

ונלית למודעות חודשים( ההבנה של התינוק ש"אני" זה "אני", ההגדרה האופרצי 21 – 16)גילאי –מודעות עצמית (. קשור למידת התמיכה באוטונומיה שהילד MSR mirror self recognitionעצמית כוללת זיהוי עצמי במראה )

מקבל מההורה, בתרבויות שתומכות אוטונומיה יתבצע זיהוי מוקדם יותר. עם זאת, אין קשר לכמות החשיפה ש במילים כמו "אני"/ "לבד"/ "שלי", המלווה למראות בסביבת הילד. זיהוי עצמי מתרחש גם בתמונות, ושימו

לעיתים קרובות בהתנהגות רכושנית. מודעות עצמית מתרחשת גם ברמה הגופנית.

על מנת לבדוק את הזיהוי העצמי במראה, מורחים על הילד כתם )אודם/ צבע( על –ניסוי הזיהוי במראה , נרצה לבחון האם הוא מנסה להוריד הפנים במהלך משחק, מבלי שהוא שם לב. כאשר הילד יתקל במראה

ממנו את הכתם )סימן שהילד מזהה שהדמות על המראה זה הוא(.

ילדים על עגלת סופר שעומדים על שטיחון, העגלה בוחן מודעות עצמית גופנית. –פרדיגמת עגלת הסופר חודשים )זיהוי עצמי גופני(, הילדים קולטים 18רק בגיל שקשורה לשטיחון לא זזה על אף מאמצי הילדים.

שקיימת השפעה לנוכחות שלהם על השטיח, וברגע שיזוזו הם יוכלו להזיז את העגלה.

Lewis :

)גיל שנתיים( הבנת סטנדרטים, חוקים ומטרות חברתיות חודשים( 18) מודעות עצמית וזיהוי עצמי מניםחשיפה עצמית, מקושרת לסמ – מבוכה • פיזיולוגיים הבנה של קניין, נפרדות, השוואה לאחר –ה קנא • יכולת הבנת המצב הרגשי של האחר, –ה אמפתי • בא לידי ביטוי אצל ילדים בפעולות ניחום

הערכת ההתנהגות אל מול סטנדרטים מסוימים תחושת הישג, השוואה חברתית ומטרות – גאווה • הקשורה בצורה ישירה לפעולה ארוכות טווח שהתרחשה על ידי העצמי. כשלון בעמידה בסטנדרטים, או לאחר פעולה – בושה • שנחשבת לא בסדר, שמביאה לחוסר יכולת תפקוד. כשלון נקודתי במשימה, אשר בעקבותיה – אשמה • ישנה יותר יכולת לבצע תיקון של המצב )מיקוד בתוצאות בניגוד לבושה(.

אחד הסימנים הראשונים לקנאה. תלוי מאוד בהתנהגות ההורים ליחס בין הילדים )השוואות(, – קנאה בין אחיםבגיל, בהפרשי גילאים, במין כל אחד מהאחים והאישיות של כל אחד מהילדים. בניגוד לדברים רבים, הקשר האחי

רגשות חיוביים גדולים הינו קשר מורכב כולל רגשות חזקים שליליים כמו קנאה ותחרותיות אך איתם מחזיק גם כמו אהבה ועזרה הדדית.

Uzefovsky, Paz, & Davidov, (2019) – שני סרטונים בהם דמות מרובעת עם במחקר הראשון, מוצגים לתינוקהדמות היא חברותית ונעימה, ושתי הדמויות ,1סרטון . בעיניים עולה במעלה הר ופוגשת דמות עגולה באמצע הדרך

בשלב , והדמות המרובעת מביעה מצוקהוהדמות העגולה מתנהגת כבריון ,2סרטון ייטרלי. בנ מביעות רגש חיובי .הבא התינוקות בחרו בין שתי הדמויות המרובעות בדמות שהייתה במצוקה

הראו לתינוקות סרטונים עם אותן דמויות, רק שהפעם הן הביעו את הרגש בלבד, והתינוקות לא ראו השני,מחקר ב .במקרה הזה, התינוקות לא הראו העדפה לאף אחת מהדמויות. מה הוביל להבעה הרגשית של הדמויות

י. נותנים לתינוקות מחקר שנערך על תינוקות בני שנתיים וחצ –( Barrett et al, 1993השוואה בין בושה לאשמה )לשחק עם בובה, וברגע שהם לא שמים לב מחליפים הם את הבובה בבובה מתפרקת. תגובת ההתנהגות של התינוק

ניסיון לתקן בה כאשר הנסיין חוזר למעבדה הם מראים לו ומספרים לו מה קרה. לעומת –יכולה להיות אשמה החבאת הבובה הימנעות מיצירת קשר עין –ם של בושה זאת, ישנה תגובת התנהגות של תינוקות שמביאים סימני

הורים אשר מבצעים התמקדות באפשרויות להתמודדות בחינוך, עם הנסיין ואי הזכרת הבובה בשיח עם הנסיין. הורים שיבצעו הכוונה על הענשה וגינוי על הפעולה, מנגד, .יעודדו התנהגויות של אשמה אצל התינוק שלהם

לדים. מעודדים בושה אצל הי

39

חסך אימהי:

rivationp פריבציה חסך שמתרחש עם הלידה או מיד לאחריה

privation–de דפריבציה חסך שמתרחש לאחר תקופה מסוימת של קשר

מוחלט אין דמות טיפולית כלל

פונקציונלי יש דמות אך היא אינה

מתפקדת

מוחלט אין דמות טיפולית כלל

פונקציונלי אינה יש דמות אך היא

מתפקדת

של המאה הקודמת, חלק גדול מהיתומים שגדלו במוסדות מתו. ברוב המקרים הדבר נבע מבעיות 40עד שנות ההגיינה ותזונה לקויה, ועקב זמן האשפוז הארוך. לאחר מלחמת העולם השנייה, חל שיפור בתנאי המוסדות, ושיפור

בלבד(. 10%התמותה של הפעוטות ירד משמעותית )לכ

:(Spitzמתוך נקודת מבט תיאורטית ) מחקר

שניתן לפרוק עליו את הדחף )השד של האם( ין אובייקט לבידינלי כאשר אין דמות של אם, א – הסבר פסיכואנליטיוכלפי גופו. האנרגיה הילד מפנה את האינסטינקטים כלפי עצמו. בעקבות כך, התוקפני או האנרגיה הלבידינלית

)נועדת להרגעה עצמית(, וכך גם היצר התוקפני )יצר המוות(. אירוטית–אוטו הלבידינלית הופכת להיות

סוגי מוסדות: 2על בסיס ההשערה הזו, התבצעה השוואה בין

ילדים גדלים בהם עם האמהות שלהם )בדרך כלל אמהות צעירות המגיעות מרקע – Nurseryבתי ילדים • עברייני, בעיות הסתגלות או עם הפרעות נפשיות שונות(.

ילדים אשר נולדו לאמהות ללא כל רקע פסיכיאטרי מורכב, אשר אינן – Founding Homeבתמי יתומים •(, אך הם בעלי de–privationחודשים ) 3ם בגיל יכולות לטפל בהם יותר. התינוקות הופרדו מהאמהות שלה

קשר התחלתי טוב יותר מאשר ילדים שנולדו לאימהות בבתי ילדים.

במחקר, הודגש ההבדל בהתפתחות עקב השוני בדמויות המטפלות. החסך בבתי היתומים בדמות טיפולית אחת אישית יצר את הקושי ההתפתחותי בתפקוד הילדים.

מתרחש אצל ילדים אשר עברו מצב של חסך, במיוחד במהלך חצי השנה השנייה לחייהם. – ידיכאון אנקליטי/ תלות

בכי רב, צורך בתשומת לב רבה. תלות ואחיזה בכל אדם אשר מבצע קשר עין. –חודש ראשון לפרידה יבבה ממושכת, ירידה באכילה, ירידה במשקל, האטה בהתפתחות הכללית, הפרעות –חודש שני לפרידה

ארוטיות. –בשינה והופעת התנהגויות אוטו הרתעות ונסיגה של התינוקות מקשר. הימצאות רוב הזמן בתנוחה פאטוגנומנית –חודש שלישי לפרידה

ייה למחלות. )התכנסות פנימה(, איטיות בתנועה, ירידה במשקל וחוסר תזוזה. נטהבעת פנים קפואה, גוף נוקשה וחסר תנועה והמשך העיכוב ההתפתחותי. התינוק –לאחר החודש השלישי

עובר מעין השלמה עם האובדן.

DC Development Quootient – מדד התפתחותי המקביל לIQ בתינוקות ופעוטות, המעריך מגוון תחומים . 100)תפיסה, מוטוריקה, שפה(. ממוצע המבחן

מדדים לאחר הפרידה:

נקודות 12.5ירידה ממוצעת של –חודשים 3עד נקודות 14ירידה ממוצעת של –חודשים מהפרידה 5-3

נקודות 25ירידה ממוצעת של –חודשים 5לאחר

לאחר איחוד מחדש עם האם:

נקודות 25עליה של –חודשי חסך 3 עד נקודות 12.5עליה של –חודשי חסך 5-3

נזק בלתי הפיך –חודשי חסך 5מעל ל

5של יותר מ de–privationחצי הראשון של השנה הראשונה או דפריבציה שהתרחשה ב privationפריבציה . תינוקות שפיתחו הוספיטליזם סבלו םבהוספיטליזתהליך התדרדרות שיכול להמשיך ולהתמזג גורם לחודשים,

ששרדו רובם היו בעלי עיכוב . מבין התינוקותהחלשות של הגוף, נטיה למחלות וזיהומים ושיעורי תמותה מוגבריםמהיו בריאים וסקרנים, שגדלו בסביבה עם אם בעלת בעיות נפשיות/ הסתגלותיותילדי בית הילדים, .התפתחותי

. בם היו מסוגלים להבין מחוות פשוטותחלקם דיברו ורו

40

:(Skeelsשדה ) תמחקר מתוך עבוד

קבוצת ביקורת קבוצת ניסוי 12 13 מספר הנבדקים

16.6 חודשים 19.4 גיל ממוצעIQ 86.7 64.3 ממוצע

5במוסד בין הילדים שהו . ילדי קבוצת הניסוי הועברו למוסד למפגרות וכל תינוק אומץ על ידי אחת החוסות . שנה 21 לאחרבשלב האימוץ, וערכו אחריהם מעקב אצל הילדים IQבדקו את ה. עד שאומצושנים 2 – חודשים

בזמן האימוץ קבוצת ביקורת קבוצת ניסוי

12 13 מספר הנבדקיםIQ 60.5 ↑ 95.9 ממוצע ↓

בזמן האימוץ קבוצת ביקורת קבוצת ניסוי

3 12 שנות לימוד 1התחתנו, 2 התחתנו 11 חתונה

התגרש כולם קיימו את

עצמם. הילדים שלהם היו בעלי

IQ בטווח הנורמהולמדו במוסדות

רגילים

מת בגיל 1 4ההתבגרות, 3מאושפזים )

1במוסד מפגרים, במוסד לחולי

נפש(.

41

מחקרי חסך בשנים האחרונות:

אחד . כאשר לקויות בתחום של התפתחות רגשית/חברתית בקרב ילדים במוסדותמחקרים שונים מצביעים על אחד . חברותיות בלתי מובחנת וזיהוי לקוי של רמזים חברתייםהמאפיינים הנפוצים אצל ילדים כאלה הוא

ת, אשר מהווים אבני הבסיס ההסברים אשר הוצעה ללקות זו היא שמקורה בזיהוי לקוי של הבעות פנים אמוציונליו .לאינטראקציה חברתית תקינה

Sloutsky et al. (1997 )– שנים שגדלו במוסדות ברוסיה. קבוצת הביקורת כללה ילדים 7-6מחקר שבדק יתומים בנימסגרת טיפולית לגיל הרך(. נמצאו –רגילים שגדלו עם הוריהם בבתיהם )אך בילו את מרבית שעות היום במעון יום

. ילדי המוסד זיהו פחות טוב הבעות של כעס, שמחה פחד דלים משמעותיים בזיהוי הבעות פנים אמוציונליותהב והנאה. לא נמצאו הבדלים בזיהוי של הבעות של עצב וגועל.

Parker & Nelson (2005 )– .נמצאו הבדלים משמעותיים בינם לבין מחקר שנערך בקרב ילדי מוסדות ברומניה . בפעילות המוחית למראה פנים עם הבעת שמחה, כעס, פחד ועצבקבוצת הביקורת

Rutter et al. (2001 )– 3שנים, אשר אומצו באנגליה לפני גיל 6ו 4ילדים מרומניה בגילאי 165קבוצת הניסוי כללה ילדים אנגליים אשר 52וחצי לאחר תקופה של שהות במוסדות ברומניה בתנאים קשים. קבוצת הביקורת כללה

שנים נמצא 6ו 4בגיל וחצי שנים אך ללא תקופת חסך בבית יתומים. 3אומצו באנגליה בינקות, אומצו לפני גיל . חסך היה קשור בבעיות בהתקשרות, קשב, היפראקטיביות, סימפטומים בטווח האוטיסטי ובעיות קוגניטיביותש

תיאר, ילדים Spitzלא נמצא קשר לבעיות התנהגות ולקויות חברתיות ולא נמצאו ליקויים גלובליים כפי שספיץ רבים הראו בעיות רק בתחום אחד או שניים.

חודשים(. נמצא כי 6)בהתמקדות בילדים שחוו חסך מעגל לגיל 15, התבצע בדיקה של מצב הילדים בגיל 2010ת בשנסימנים 4אשר כוללת , DSP deprivation specific psychological patternהילדים סבלו מתסמונת הנקראת

זם, התקשרות לא מעוכבת, בעיות קשב סממנים דמויי אוטי –המהווים יחד הלשכות ספציפיות של חסך פסיכולוגי . לא נמצאו השפעות משמעותיות של טיב 15, אשר נשארו יציבות עד מעל לגיל ופעלתנות יתר ולקויות קוגניטיביות

הסביבה המאמצת בהקשר זה.

.DSPנמצא כי משך החסך משפיע על משתנה מתווך נוסף, היקף הראש, שהוא בעל השפעה על הופעת ה

Crockenberg, Rutter, et al. (2008 )– מוסדות יתומים באותה עיר וכלל את כל הילדים והצוותים. 3מחקר שבחןהמוסדות היו סבירים מבחינת תנאים פיזיים, סניטריים, מזון ציוד, כמות צעצועים ושירותים מקצועיים והיו בעלי

תחלופה גדולה וחוסר יציבות של המטפלים.

התערבות מחקרית:

אימון והדרכה אינטנסיביים לצוות, במטרה להגביר את הידע והמודעות שלהם לגבי כל –מוסד א . ההיבטים של התפתחות ילדים, ובמיוחד לגבי החשיבות בחום, תשומת לב, וטיפול רגיש

שכלל צמצום כמות הילדים פר מטפל, ושימת דגש שינוי מבני מהותי בתוספתאותה התערבות – מוסד ב על מפגשים יומיים עם המטפל הקבוע.

(קבוצת ביקורת)לא נעשתה כל מניפולציה – מוסד ג

תה מוצלחת. במוסד שבו היה גם שינוי מבני השיפור היה עוד יותר גדוליההדרכה של הצוותים היבמחקר נמצא כי רים התפתחותיים משמעותיים אצל הילדים במוסדות שעברו התערבות, ההתערבות הביאה לשיפובמצב התינוקות.

. חודשים 9במיוחד במוסד שעבר גם את השינוי המבני, ובמיוחד בקרב הילדים שנחשפו לשינוי זה במשך פחות . נמצאו גם אצל הילדים התקינים וגם אצל הילדים עם פיגור)גם במדדים פיזיים( ו השיפורים נמצאו בכל הממדים

42

וחות רפאים בחדר הילדים:ר

כרונות לא מעובדים מעברם של ההורים שעלולים “לפלוש” לתוך יז שהינן "רוחות רפאים"בכל חדר ילדים ישנן ההורה הנתון להשפעת , ולהשתכן ב”חדר הילדים” כאורחים בלתי קרואים.מרחב היחסים שלהם עם ילדיהם

חדירה של .כרונות לגביהם נשארו "נעולים" מחוץ לתודעהישהזרגעים קשים enacting-reלשחזר יכול הרוחות רוחות רפאים מהעבר יכולה להתרחש בכל משפחה, גם במשפחות אוהבות ומתפקדות.

במקרים אלו, ישנן רוחות המשתכנות . לא בהכרח פוגעות בתפקוד כאשר מדובר ברגעים קלים בלבדרוחות הרפאים במצבים לרוב על בסיס סלקטיבי, בהתאם לנושא ספציפי )האכלה/ שינה/ ניקיון( על פי הפגיעות בעברו של ההורה.

כאלו, גם כאשר בין ההורה לילד קיימים קשרים חזקים, ההורים עלולים לחוש חסרי אונים בפני ה'חדירה' ולחפש שזוכרים את הילדות הטראומתית שלהם מבחינת החוויה הרגשית, יכולים להיות לרוב, הורים עזרה מקצועית.

הורים שכאלו, לרוב יצרו ברית חזקה עם המטפל, יראו נכונות הורים שימנעו משחזור כזה בקשר עם הילדים שלהם. ולרוב יתרחש שיפור בקשר בעקבות הטיפול.

ההורה . נושא בנטל העבר של הוריו מרגע שנולד התינוק, הוא במשפחות בהן רוחות הרפואים השתלטו על הקשר, אינו רואה בילד ישות נפרדת שהתנהגותו מונעת ממצבים פנימיים פרטיים אלא מגיב כאילו היה הילד משתתף

. התעללות והזנחה י דרכי טיפול הכוללותל ידרוחות הרפאים מקבלות צורה ממשית ע. בזיכרונותיו של ההורה במקרים .ההתפתחותיים של התינוק גוברת על צרכיו הפועל מתוך תחושה פנימית,תגובת ההורה, המיידיות של

בה הילד הופך כעת לשותף שקט. חזרה על טרגדיה משפחתית אלו, הרוחות משתכנות בחדר הילדים ומתבצעת אינו מבין כי הרוחות שהשתכנו במשפחה מספר דורות, אינן מזוהות כמייצגות את עברו של ההורה, כלומר הוא

לרוב, המטפלים יחוו יהיו מוכנים ליצור ברית עם המטפלים קיימת בעיה בקשר עם הילד. הורים שכאלו, ייתכן ולא . כפולשים

של סלמה פרייברג בסן פרנסיסקו בשנות השבעים, שיתפו בסיפורים האמהות שהופנו לטיפול במרכזה התעללות פיזית, ו נטישה מצד ההורה, ום על בטחונן הבסיסיאי שחוו בילדותן שכללו מאווירת הטרור מחרידים

יחד עם זאת, ישנן משפחות שלמרות היסטוריה של טרגדיה בחיי ההורים, הצער לא הוטל על חיי . מינית או רגשית . הילדים

סוגי הורות:

הורים אשר מביאים את היחסים שחוו אל הילדים שלהם עצמם. –הורות מוצפת בסבל ופגיעה

ההורים שזוכרים את הילדות הטראומטית שלהם ומתייחסים לשלב ההורות –הורות כהתחדשות ותיקון כהזדמנות להתחדשות ותיקון.

על ערך תיאור הטראומות באופן מנותק רגשית מהחוויה הוא ב – הדחקת רגשות הקשורים לאירועים קשים מהעברעם המעבר להורות, "רוחות הרפאים" פולשות ויכולות )בשל הנתק הרגשי( לגרום להורה להגיב . הישרדותי הגנתי

של הרגשות משחררת את הילד re-experience החוויה מחדש למצוקה של הילד בחוסר אונים, אדישות או זעם. .מלהיות מיכל להשלכות

קיימות טראומות לא מעובדות בעברו של ההורה, אשר כ. רים מדור לדורדפוסי הורות משתחז –ת העברה בין דורי הן עלולות להיות מועברות ממנו אל הילד באופן לא מודע, חסר שליטה, כמו בתסריט ידוע מראש.

כאשר ההורים מעזים להתחבר לרגש שהתלווה לאירועים הכואבים מילדותם, –קטיעת העברה בין דורית מתבצע גירוש של רוחות הרפאים המאפשר הזדהות עם הילד הפגוע )העצמי של הילדות(. בניגוד להורה

שאינו זוכר את חרדת הילדות, אצלו מתבצעת הזדהות עם הדמויות המפחידות מהעבר מה שמוביל להטלת ל הילד. העבר של ההורה ע

הורים שפיתחו הזדהות פתולוגית עם הדמות התוקפת והמסוכנת בשלב מוקדם של ילדותם – הזדהות עם התוקפן. הניתוק הרגשי גרם להזדהות ולאימוץ הייחוסים השליליים של התוקפן על אותם המאיימת, כמנגנון הגנה

התנהגויות.

43

:מלאכים בחדר הילדים

מהילדות המאופיינות ברגשות משותפים עוצמתיים בין ההורה לילד בהן הילד מרגיש שמבינים חוויות טיפוליות .אותו, שהוא מקובל ואהוב

כמו כן, מספקות לילד תחושת בטחון וערך עצמי.הן ה"מלאך". הטוב הפנימי ואהבה ללא תנאי מרכיבות את מהות ם גדילה איתור ה"מלאכים" ככוחות המקדמי ה.פועלים מחדש כשהילד הופך להורה, ומפריעים למעגל ההזנח

ברגעים קשים, ה"מלאכים בחדר איתור רוחות הרפאים.מ לא פחותבחייהם של הורים שעברו התעללות חיוני , נלחמים בהם, על מנת לשמור את השריון המגן של אהבת ההורים "רוחות הרפאים"ניצבים אל מול הילדים"

זקים הנגרמים מפלישה של השפעות שליליות מהעבר. , ומתקן את הנהמקיף ילדים קטנים

הורים שעברו טראומות בילדות ושיכולים לסייע להקל על הפחדים והכאב של ילדיהם הנם בעלי גישה לא רק לרגשות המוקדמים של הפגיעות אלא גם לזיכרונות של להיות אהוב ומוגן על ידי דמות התקשרות מיטיבה.

על מנת להרגיש ביטחון, הורים אלה הזדהות עם התוקפן השתמש במנגנון הגנה של במקום ל –מלאכים כגורם מגן הפנמת ,תהליך זה מוביל ל"הזדהות עם המגן" , המשרה כוח וטוב לב."מלאכים מחדר הילדים"מאמצים מודל של

לשבירה של מעגל הזדהות זו הכרחית הילד/ה תכונות של דמות טיפולית שעוררה תחושות של להיות אהוב, ומוערך. . ההתעללות

44

Bowlby (1990-1907:)בולבי

, Iפסיכיאטר ופסיכואנליטיקן. מבצע סקירה על מצבם של הילדים שנשארו ללא בית לאחר מלחמת העולם ה, ולא החסך החסך הפסיכולוגי. מתוך עבודת המחקר, בולבי טוען כי WHOבמסגרת ארגון הבריאות העולמי

השנים הראשונות הן בדומה לפרויד, בולבי טוען כי .הוא הגורם העקרי להפרעות אצל הילדים הרפואי,הכלכלי או המוטיבציה הבסיסית ביצירת קשרים . בשונה מפרויד, הוא היה בעל פרשנות שונה. פרויד טען, כי החשובות ביותר

. בולבי טען, כי לסיפוק הדחף הקשר עם האם הוא משני )האיד( ועל כן עם הסביבה היא סיפוק דחפים מולדיםקיימת חשיבות למידת הרציפות , כפי שהראו מחקרי החסך, וכי סיפוק הצרכים וטיפול רגיש אינם מספיקים

, אלא עומד בפני עצמו. הקשר הוא אינו תוצר לוואי של ההזנה. כלומר, והקביעות של הדמות המטפלת

אכלה השמלווה את ה holding י(, ממרכיב ההחזקההפריד באופן אמפירי בין מרכיב ההזנה )הדחפ –הארלו . הארלו הפריד קופיפיהם מאמותיהם, ויצר שני סוגי תחליפים לדמות האמהית.את הקשר עם המטפל ומבסס

הארלו רצה לבדוק היכן שהו הקופיפים יותר לאורך היום, ומצא כי לאורך היום הקופיפים שהו יותר ליד תחליף תחליף האם מבד מספק האם הלא מזינה מבד. גם בזמן מצוקה או פחד, הקופיפים פנו לתחליף הזה. כלומר,

צרכים רבים יותר, אולי אף יותר מספק holding. כלומר, מרכיב ההחזקה פונקציה של הגנה וחיק בטוח לחקירה ממרכיב ההזנה הפיזית. לאורך השנים, הקופיפים שגדלו עם תחליפי האם, פיתחו הפרעות שונות.

סוגי תחליף אם:

אם מזינה מברזל •

אם לא מזינה מבד •

ללא דמות טיפולית )בית חולים( על ילדים שהופרדו מאימהותיהם ושהו במוסדביצעו תצפיות –בולבי ורוברטסון הפרידה מהאם יוצרת , בעלי שונות בין הילדים בזמן הפרידה מהדמות ההורית. נמצא כי אצל כלל הילדים קבועה

, הופיעה אחת משתי התנהגויות: םאימהותיהתחושת אובדן וכעס. כאשר הילדים נפגשו מחדש עם

.התרפקות על האם שעשויה להמשך שבועות, חודשים ואף יותר •

.קבוע ל האם כאובייקט אהבה שיכול להיות זמני אודחיה ש •

. הרעב" של הילד לאהבת אימו ולקרבתה, גדול כמו הרעב שלו לאכולכלומר, "

בולבי טוען שהתגובות הללו דומות אצל מבוגרים אשר חוו משברים ופרידות שכאלו בגיל צעיר. אותם מבוגרים יכולים להביע שני סוגי תגובות:

. ם לדרוש יותר מאחרים, ומביעים חרדות וכעסים כאשר התגובות הללו לא מתממשותנוטימבוגרים אשר • .הפרעת אישיות תלותיתמצב קיצון שכזה יאובחן כ

מצב קיצון שכזה יאובחן ת.מבוגרים אשר יתקשו לבצע קשרים ארוכי טווח, לבטא אמוציות ולחוש אמוציו • .אנטי סוציאליתאישיות הפרעת כ

45

אתולוגיה:

ethos – אלמנטים אובייקטיבים או אוניברסליים, הרגלים אופיינייםlogos – תיאור

. חקר דפוסי ההתנהגות של בעלי חיים )כולל האדם( בסביבת הגידול הטבעית שלהם, בפרספקטיבה אבולוציונית

לסביבה כך שסיכויי הישרדות שלהם שורדים אלה שגופם וכן דרכי ההתנהגות שלהם מותאמים ביותר –דרווין חקירה בצורה שיטתית התנהגותם של בעלי חיים בסביבתם . בעקבות דארווין, זואולוגים מבצעים משופרים , מה הסיבה להתנהגות מסוימת ומה הפונקציה שלה. הטבעית

ינה כללית, אלא די גירוי ספציפי והיא אמשתחררת על יאשר התנהגות לא נלמדת –אינסטינקט )לורנץ וטיברגן( ספציפית/ ייחודית למין מסויים.

סוגים של התנהגות אינסטנקטיבית:

• FAP fixed act pattern – תנועות סטריאוטיפית בעלות סדר קבועסדרה של. לדוגמה: עשיית צרכים על ידי כלב וכיסוי לאחר מכן.

• Goal set/ Goal corrected behavior – והן המטרה שלהן קבועהאשר התנהגויות גמישותסט של , מתאימות את עצמן בהתאם למשוב שיתקבל.

לדוגמה: ציפור שמתבייתת על הטרף, מעוניינת לשמור על קרבה ולטרוף אותה, אך הדרך בה היא תצוד אותם תשתנה בהתאם למקום, בהתאם לחיה הנטרפת או לסביבה.

שנפוץ בעיקר אצל ברווזים ותרנגולות. goal setסוג של התנהגות –החתמה/ הטבעה

בעלי חיים החיים בקבוצות •

בעלי יכולת תנועה מיד אחרי הלידה •

נמצאים בסכנה מפני טורפים •

לאובייקט חברתי ומראה נטייה חזקה לשמור קירבה וללכת )נחתם( נקשר תהליך בו הגוזל שאך זה בקע מהביצה . ושביעות רצון כאשר היא שבה נעלמתכאשר דמות זו בנוסף הגוזל מראה מצוקה רבה. אחרי אובייקט זה

ככל וכן , אשר אינו קבוע מראש )דמות בוגרת הנמצאת בקרבתו(, releaserאינסטינקט ההחתמה משתחרר בעקבות (. הגירוי האפקטיבי ביותר זה בוגר מאותו המין) שהדמות קרובה יותר כך גוברים הסיכויים שתהיה החתמה אליה

. לתופעת גוזלים יכולים לעבור החתמה גם לבני אדם אם זו הדמות הנמצאת בתקופה הקריטיתהראה ש ץלורנ .ערך הישרדותיההחתמה

ניתח את ומבצע בולבי לוקח מהאתולוגיה את חשיבות הסלקציה הטבעית וערכן ההישרדותי של מערכות התנהגותהוא הרבה יותר איטי תהליך ההתקשרות בבני אדםם. בולבי טוען כי ההתנהגות האנושית במונחים אתולוגי. מטרת המערכת היא ית הישרדותיתימערכת התנהגות מולדת ובעלת פונקצוהדרגתי, אך הוא בעל בסיס דומה של

לייצר קרבה עבור הדמות המוטבעת.

בין האם לילד תנועות בעלות מקור ביולוגי בעזרתן נוצרת התקרבות – התנהגויות של סיגנלים

לדוגמה: חיוך/ בכי

התנהגויות שמביאות את הילד אל האם – התנהגויות של התקרבות

לדוגמה: התרפקות/ אחיזה.

, כלומר, המטרה הופכת להיות שמירת הקרבה set goalהתנהגויות אלו יוצרות בהדרגה אינטגרציה והופכות להיות שימוש בטווח של התנהגויות שונות. הדמות המטפלת לא אל הדמות המטפלת, ועל מנת להגיע למטרה זו נעשה

חייבת להיות האם הביולוגית, אלא יכולה להיות גם האב, אחד מהסבים, הורה מאמץ או כל דמות אחרת שמספקת את הקשר הזה.

46

שלבי ההתפתחות של התקשרות:

המוטיבציה של התינוק ליצירת קשר עם הדמות בניגוד לגישה הפסיכואנליטית, על פי תיאוריית ההתקשרות, ההתקשרות מתבססת בסדרה . , שכן יש לה ערך הישרדותיהטיפולית היא ראשונית ובסיסית והמקור שלה ביולוגי

כל הילדים מפתחים . הראשונה של שלבים במהלך השנתיים הראשונות לחיים, ובעיקר החל מהחצי השני של השנהתהליך ההתקשרות הוא תהליך איטי שמוחל על הדמות המשמעותית, . , אך השאלה היא מה טיבההתקשרות

ישנם נטיות מולדות . בתחילה הוא מתבצע בצורה אינסטנקטיבית אך בהדרגה נעשה מותאם יותר לילד ולמטרהדמות ההתקשרות אינה ירת התקשרות זו. עם זאת, עם דמות ועם התנהגויות ספציפיות ליצ ליצירת התקשרות

ותלויה בסביבת הילד, ובדמות הרציפה והקבועה שתהיה בחייו של הילד. מולדת

12-8מלידה עד גיל ) Orientation and signaling with limited discrimination השלב הקדם התקשרותי .1. בשלב זה, אין דמות שהיא שונה מאחרים ן מובחשימוש בסיגנלים לאנשים שונים באופן לא –( שבועות

עבור התינוק )התינוק מגיב לדמות המטפלת כשם שהוא מגיב לכל שאר הדמויות(, השימוש בסיגנלים , שמטרתו להפעיל את releaserהסיגנל הוא סוג של התינוק גורם לדמויות ליצור אתו קרבה. בולבי טען ש

(. בנוסף, בין מערכת ההתקשרות למערכת הטיפול אצל האםקשר ההתנהגות מצד הדמות המטפלת )יוצר . שלב זה מסתיים, כאשר הילד ליצירת התנהגויות של התקרבות מצד התינוק releaserהאם מהווה

מסוגל להבחין בין האם לבין הדמויות המטפלות בעזרת חוש הראייה )הופעת חיוך סלקטיבי(.

g directed toward one or more discriminated Orientation and signallin התקשרות בהתהוות .2figures (3 חודשים 7-6עד חודשים )– לאדם מסוים או שימוש במערכת סיגנלים באופן יותר מובחן

. התינוק בשלב הזה מפנה התנהגויות קרבה בצורה שונה לאנשים שונים, ומסוגל להבחין בין למספר אנשיםדמויות מוכרות ללא מוכרות. התינוק נרגע בצורה טובה יותר בעזרת דמויות מסוימות, בשלב זה אין

התקשרות מלאה אלא העדפה. התינוק מתחיל לזחול, ולכן מתחיל בצורה אקטיבית יותר מבעבר להתרחק ולהתקרב לדמות המטפלת.

גיל ) – Clear cut attachment שמירה על קרבה לדמות מובחנת על ידי תנועתיות ועל ידי מערכת סיגנלים .3 מסוגל לשנות ולכוון את ההתנהגות בהתאם למטרה הילדבשלב זה, –( שלוש- חצי שנה עד שנתיים וחצי

זחילה אל האם כאשר היא קרובה(. בשלב /)בכי בקול חזק יותר ככל שהדמות המטפלת נמצאת יותר רחוק, ניתן לצאת ממנה ולחקור את העולם דמות ההתקשרות הופכת להיות עוגן של בסיס בטוח לחקירהזה,

. הילד בשלב זה מסוגל להבין יותר את הקשר בין האמצעים לחזור אליה לקבלת הגנה, ובעת מצוקהלמטרות, משתפרת הכוונתיות ויכולת יצירת סדר פעולות קוגניטיבית להשגת מטרה, הבנת הציפיות

)אשר הינה קריטית על מנת יכולת קביעות האובייקט של הילד משתפרתוההשלכות של המטרות, וכן ליצור התקשרות(.

(. בשלב זה, קיימת גיל שלוש שנים והלאה) – goal corrected partnership עם האם היווצרות של שותפות .4התאמה גבוהה יותר בין רצונות הילד, כוונותיו, המניעים שלו ורגשותיו אל הדמות הטיפולית. הילד

האגוצנטריות יורדת מתאים את עצמו גם להתנהגות הדמות הטיפולית וגם לכוונותיה ולרצונותיה, כיוון ש . כמו כן, הילד גם מנסה להתאים את התנהגות הדמות המטפלת את כוונותיו ורצונותיו שלו. בשלב זה

סוגי התקשרות:

ההבדל בין סוגי ההתקשרות נובע מסוג הטיפול שהתינוקות חוו.

התינוק מרגיש בטחון בקשר ויוצר דפוס של יחסים בהם התינוק סומך על הקרבה הפיזית –התקשרות בטוחה והריגשית של הדמות הטיפולית. בזמן פרידה התינוק יחוש מצוקה.

התינוק אינו סומך על הזמינות הפיזית והרגשית של הדמות המטפלת. התינוק מתקשה –התקשרות לא בטוחה והתינוק אינו משתמש בדמות המטפלת כדמות הרגעה )היא אינה דמות להשתמש בה כבסיס בטוח לחקירה,

מווסתת(

47

מערכות ההתנהגות:

מטרתה היא קבלת הגנה מהדמות הטיפולית )דפוס מסויים בתוך מערכת היחסים(. –מערכת התקשרות •

מתעוררת כאשר יש גירוי מאיים בסביבה )דלת נטרקת/ רעש חזק/ פחד ויזואלי/ –מערכת הפחד • . התרחקות מהגירויים שעלולים ליצור נזקהתרחקות מאיימת של האם/ גירוי פנימי(. מטרת המערכת היא

מטרת המערכת היא התרחקות מדמות ההתקשרות במטרה לחקור את –מערכת החקירה/ אקספלורציה • הסביבה.

מפעילה את היכולת והרצון לבצע פעולות כחלק מקבוצה ביחד. צורך – bonding התחברותמערכת ה •אבולוציוני, שהינו שונה ממערכת ההתקשרות, בעצם היותה מתייחסת בדרך כלל לקבוצת השווים )ולאו

דווקא לדמות טיפולית שהינה בוגרת יותר(.

על מנת להגן על הצאצאים שלו. על מנת מערכת שמופעלת על ידי המבוגר )ההורה(, –מערכת טיפולית •מערכת התנהגות שכלל המערכות יתפתחו כמו שצריך, על הילד לגדול בסביבת גידול מתאימה, כלומר

לשמור על . הפונקציה של המערכת הזו הינה לספק הגנה ומטרת המערכת היא משלימה אצל המבוגרלהגנה, ההתנהגות של הדמות המטפלת . כאשר מערכת הפחד אצל הילד מופעלת והוא זקוק הצאצאים

במצבים הללו היא שתקבע את סוג ההתקשרות של הילד אל הדמות. ההתנסויות הממשיות שהילד חווה

בין המערכות השונות קיימת אינטראקציה, והן עשויות להפעיל או לכבות זו את זה. לכל אחת מהן התנהגויות ספציפיות והן התנהגויות שבאות לידי ביטוי בכלל המערכות, בהתאם לפונקציה שההתנהגות הזו ממלאת.

שיש לאדם על המציאות החיצונית ועל ים( )ייצוגים קוגניטיביים/ רגשיים/ פנימי מודלים –מודל עבודה פנימי הם(. כלומר, הציפיות של הילד על העצמי, האחר ואופי היחסים ביני) היכולת שלו לתפקד באותה מציאות חיצונית

מהדמות המטפלת בהתבסס על העולם החברתי ועל דפוס ההתקשרות שנוצר. בהתאם לשלב השלישי בדפוס הילד במצבים של צורך וסכנה, על בסיס ההתנסויות הספציפיותנות ההתקשרות המודלים הללו מתחילים להב

. כלומר, הילד מסוגל לנבא את תגובת הדמות בהתאם מפתח את המודל שיש לו על דמויות טיפוליות על ידי הכללהבעקבות התנסויות וחוויות חיים המודל יכול להתחזק או לכל סוג התנהגות ועקב היותו של המודל דינמי,

השפעה על ההתנהגות, , ואלטרנטיבות שונות לפעולה, קליטת אינפורמציה. המודל מאפשר שקילת תלהשתנו .הרגשות, דרך עיבוד המידע והזיכרון

כאשר מערכת הפחד מופעלת, היא משביתה ←הפעלת מערכת החקירה ←ילד בעל דפוס התקשרות בטוח, מסוגל לצאת ולחקור את העולם אצל ילד בטוח דמות האם מצליחה להרגיע את ← גורמת לחיפוש דמות האם ←את מערכת החקירה ומפעילה את מערכת ההתקשרות

התינוק מהר מאוד מה שמאפשר לו לצאת ולחקור בחזרה

מערכת הפחד תופעל אצל ילדים אלו בקלות ←כת החקירה ילדים חרדים לעיתים כלל לא ירצו לחקור, כאשר כן ירצו לחקור, תופעל מערהם יחפשו את דמות האם אך דמות האם אינה מצליחה לווסת ←הפעלת מערכת ההתקשרות ←יותר, כל דבר חדש עשוי להפחיד אותם

סוגלים להפעיל את הם לא יהיו מסוגלים לצאת ולחקור בחזרה. ילדים בעלי דפוס התקשרות חרד לא מ ←ולתת להם את ההגנה הדרושה מערכת ההתקשרות אל הדמות הטיפולית, גם במצב של אימה ופחד.

48

:(תלמידה של בולבי Ainsworth) the strange situationמבחן המצב הזר

8דקות, 20עד 15שנים. כולל פרוצדורה שאורכה כ 1-1.5כלי במעבדה למדידת דפוס ההתקשרות אצל ילדים בגילאי עולה. stressאפיזודות )שלבים( בסדר לחץ

שלבי המבחן:

←האם והילד נכנסים לחדר והנסיינית מציגה להם את החדר ולאחר מכן הנסיינית עוזבת – היכרות עם החדר. 1 ←נבחנת הפעלת מערכת החקירה של הילד – קירת צעצועים. ח2שהתינוק לא מכיר ואינו ראה מעולם, בתחילה היא יושבת על אחד הכיסאות וקוראת זרה אישה טרפת . מצ3

←בעיתון, לאחר מכן היא משוחחת עם האם ולבסוף פונה לתינוק בצורה ישירה ←ישה הזרה לבדו, שלב אשר מייצר מצוקה אצל התינוק והתינוק נשאר עם הא פרידה ראשונה – אם עוזבת. 4. מערכת הפחד והזהירות עובדת בשלב זה והילד צריך להפעיל . הזרה עוזבתמפגש מחודש ראשון – אם חוזרת. ה5

← בשלב זה מובחנות ההתנהגויות השונות המעידות על דפוסי ההתנהגות השוניםאת מערכת ההתקשרות, ←בה התינוק נשאר לבדו שנייהפרידה – אם עוזבת. ה6 ← זרה נכנסת. ה7שהינו אפילו עוצמתי יותר, ונבדקת מובחנות הקשר )האם גם הזרה מצליחה מפגש מחודש שני – אם חוזרת. ה8

לנחם את הילד(.

, Ainsworthעל פי

• B secure – והפיזית של הדמות . דפוס יחסים בהם התינוק סומך על הזמינות הרגשית התקשרות בטוחההמטפלת, והוא יכול להשתמש בה כבסיס פתוח לצאת ולחקור את העולם ולחזור אליה בזמן מצוקה.

כאשר תינוק בעל התקשרות בטוחה יכנס לחדר, הוא יצא בשלב השני ויחקור את הצעצועים. כשנכנסת . כאשר האם תצא מהחדר, הזרה, התינוק אינו חשדן מידי ואפילו ישתף איתה פעולה כאשר היא תפנה אליו

התינוק יחוש מצוקה, יבכה, יזחל לדלת ויחפש את האם. כאשר האם תחזור, התינוק יחפש את הקרבה שלה בצורה פעילה )התקרבות, זחילה, סימני ידיים(, האם תאסוף אותו, תצליח לווסת את התינוק

במהירות ולאחר מכן התינוק יחזור לחקור.

• C resistant –anxious דפוס יחסים בהם התינוק לא שרות לא בטוחה חרדה אמביוולנטית/ מתנגדתהתק .סומך על הזמניות הפיזית והנפשית של הדמות הטיפולית, הדמות הטיפולית לא מהווה בסיס בטוח עבור התינוק ולא מצליחה לווסת אותו. כאשר התינוק יכנס עם האם לחדר, הוא יתקשה מאוד להפרד ממנה.

לחקור, כל דבר קטן יעורר אצלו רמת סטרס ומצוקה גבוהים, מה שיחזיר אותו חזרה כאשר התינוק יצאאל הדמות המטפלת. כאשר האם יוצאת, התינוק יחוש מצוקה ויבכה ויחפש את הקרבה של האם. כאשר האם תחזור, האמביוולנטיות תבוא לידי ביטוי, הוא ידחה את האם ויתנגד אליה )ידחוף את האם וינסה

, ולא מנסה להתקרב ודוחה את האם בו זמניתשר היא תנסה להרים אותו(. כלומר, התינוק לרדת כא מצליח להרגע, לבצע וויסות ולחזור לחקור.

• A anxious avoidant – דפוס יחסים בהם התינוק לא סומך על .התקשרות לא בטוחה חרדה נמנעתלא מהווה בסיס בטוח עבור התינוק הזמניות הפיזית והנפשית של הדמות הטיפולית, הדמות הטיפולית

ולא מצליחה לווסת אותו. התינוק יצליח להפרד בקלות מדמות האם בכניסה לחדר, ויחקור את העולם. התינוק לא יגלה יחס מיוחד כאשר הזרה נכנסת או כאשר האם יוצאת. גם כאשר האם חוזרת, התינוק לא

בצורה ימנע מלגשת לדמות האםוקה הוא יראה סימנים של התקרבות. גם כאשר התינוק ימצא במצ, ניתן לדעת זאת באמצעות מדדים פיזיולוגיים )בדיקת ההורמונים המופרשים בשתן של התינוק פעילה

והימצאות הורמוני סטרס(.

מעבר לשלושת הדפוסים שנמצאו בניסוי, נאמר כי קיימים רצפים ושילובים שונים בין הסוגים השונים. ←

ההבדלים ביניהם הוא בסוג הדפוס – כל הילדים מפתחים התקשרות

49

סוגים נוספים של דפוסי התקשרות:

היעדר אסטרטגיה –( Ainsworth)מרי מיין, תלמידה של disorganized attachmentהתקשרות חרדה לא מאורגנת קיפאון או ניתוק למשך דקות , מתרחש במצב הזר. להתמודדות עם סטרס בנוכחות הדמות המטפלת עקבית

"ערבוב" של התנהגויות ו חשש או פחד מדמות ההתקשרות, סטריאוטיפיות, התנהגויות חסרות כיוון מוגדר, ארוכות. סוג התקשרות כזה, בהנחה ואינו מקושר להפרעה התפתחותית או נוירולוגית וסים האחריםאופייניות לאחד מהדפ

דמויות הוריות מאיימות, אלימות ולא צפויות שבאופן יכול לנבוע מדמות התקשרות שמעוררת אצל הילד פחד )קת עקב חוסר (. במצב הפרדוקסלי הזה, הדרך של הילד לוויסות מתפרמקביל גם מרגיעות ומנחמות את התינוק

הורה שמתמודד עם היכולת של הילד לצפות את התנהגות הדמות המטפלת. דרך התמודדות זו לעיתים גם תנבע מ)אבל לא פתור( שמעוררת את ההתנהגות המאיימת והלא צפויה )הילד לא מסוגל להבין את הטריגר הבזקי טראומה

ורם סיכון התפתחותי לפתולוגיה בהמשך. דפוס להתנהגות(. תינוק שמאובחן עם דפוס התקשרות זה הוא בעל גההתקשרות הזה אינו תלוי בטמפרמנט ובבעיות פיזיולוגיות אחרות והינו יציב לאורך זמן, ונמצא לרוב אצל

משפחות ממעמד סוציו אקונומי נמוך יותר ובאוכלוסיות קליניות.

ה"רעב" מתרחשת במקרה הקיצוני של חסך ממושך. – dishinibited attachmentהתקשרות לא מעוכבת להתקשרות ללא דמות שאיתה ניתן ליצור עימה את הקשר יוצר מצב בו הילד מראה וההשתוקקות של הילד

)במבט/ תלות פיזית(. ניתן להבחין בהתנהגות שכזו בבתי יתומים של , היתלות בהםהתנהגות לא מובחנת כלפי זרים הסיווג אינו מוחשב כדפוס התקשרות אלא כהפרעה שמונעת ליצור התקשרות.ילדים המיועדים לאימוץ.

← DC התקשרות תגובתית הפרעת. שם מופיעה ספר אבחנה המיועד לפעוטות ותינוקותRAD בו אין לתינוק דמות התקשרותלמרות היותו מסוגל לייצר התקשרות ובעקבות כך נוצר העדר התקשרות ותגובתיות חברתית ורגשית לא תקינה. אבחנה נוספת

הכוללת נטייה חוזרת ונשנית לפנות למבוגרים לא מוכרים ולהיות איתם באינטרקציה הפרעת חברותיות חסרת מובחנותהיא הרתיעה המצופה.מבלי להפגין את

50

השפעת ההתקשרות בהמשך החיים:

מחקרי אורך מראים שילדים עם היסטוריה של התקשרות בטוחה הינם:

עמידים, בטוחים בעצמם וחברותיים יותר •

אמפטיים יותר לסבלו של האחר •

יוצרים מערכות יחסים עמוקות יותר •

Main ,1983 – 21חודשים לתפקודים קוגניטיביים ויכולות שפתיות בגיל 12קשר בין סגנון ההתקשרות בגיל קיים פעוטות עם התקשרות בטוחה הינם: . חודשים

בעלי אוצר מילים רחב יותר •

בעלי טווח קשב רחב יותר •

בשנים האחרונות ישנם מחקרים רבים הבוחנים את השפעת ההתקשרות להמשך ההתנהגויות בהמשך החיים, בעיקר אל האם.

יכולת חברתית בעיות החצנה, בעיות הפנמה וטמפרמנט: –שרות על מספר מימדים בדיקת השפעת ההתק

התקשרות בטוחה בילדות המוקדמות מנבאת יכולת חברתית טובה יותר בקבוצת השווים, פחות בעיות • החצנה והפנמה. ההשפעה של ההתקשרות מתבצעת באופן יציב לאורך הילדות.

סוגיה נמצא קשורה ליכולת חברתית טובה פחות.התקשרות לא בטווחה על כלל •

התקשרות נמצאת נמצאה כקשורה לבעיות החצנה ובעיות הפנמה. •

התקשרות אמביוולנטית לא נמצאה קשורה באופן מיוחד לבעיות החצנה או הפחנמה. •

אצל גברים עם התקשרות לא בטוחה נמצא קשר גדול יותר לבעיות החצנה. •

51

ההתקשרות: גורמים המשפיעים על איכות

התייחסות( התאמת התגובה )לסיגנלים של /רגישות /בעיקר התגובתיות של האם )עקביות – אינסוורת' ומיין. על מנת להיות רגיש ולפתח התקשרות אצל הילד, יש צורך בנוכחות פיזית של הדמות המטפלת ומסוגלות הילד(

ונתינת תגובה מהירה ויעילה. פיזית לקליטת האיתותים מהילד, הבנת הסיבה אליהם

מהמקרים הפרשנות לצרכי התינוק על ידי הדמות הטיפולית נעשה באופן 70%בשנה הראשונה לחיי התינוק, ב שגוי.

האם קולטת ברגישות את הרמזים של הילד, והתגובתיות שלה מותאמת אליו – (Bהתקשרות בטוחה ) •

האם לא קולטת ברגישות את הרמזים של הילד ופועלות על – (Cמתנגדת/אמביוולנטית )התקשרות חרדה • שלה, אך אין דחייה של הילד חוסר עקביות בתגובתיותפי צרכיה באותו הרגע.

את ניסיונות בצורה פעילה האם לא קולטת את הרמזים של הילד ודוחה – (Aהתקשרות חרדה נמנעת ) • התנהגות של חוסר סבלנות ופגיעה בתינוק.. לעיתים יחוו ההתקרבות שלו

ילד יפתח התקשרות בטוחה אל דמות טיפולית רגישה לצרכיו, ולא לדמות טיפולית מושלמת. !

De Wolff & Van Ijzendoorn (1997 )– נבדקים תוך בדיקה של מספר 1099מטה אנליזה של מחקרים רבים עם משתנים הוריים לבחינת ניבוי סוג ההתקשרות.

היכולת של האם לתפוס נכונה את הסיגנלים של הילד ולהגיב אליהם בתזמון נכון – (Sensitivityרגישות ) • ובאופן מותאם

ילדשכיחות התגובות לסיגנלי ה – (Availabilityזמינות ) •

העדר התנהגות אימהית חודרנית או מפריעה – (Cooperationשיתוף פעולה ) •

שכיחות ואיכות מגע גופני – (Physical Contactמגע גופני ) •

המידה שבה האינטראקציה הינה חליפית ומתגמלת באופן הדדי – (Mutualityסינכרוניזציה/הדדיות ) •

נוכחות של רגש חיובי מצד התינוק והאם במהלך האינטראקציה – (Positive Attitudeאפקט חיובי ) •

. 24נמצא כי למשתנה הרגישות היה את כושר הניבוי הרב ביותר, אך גודל האפקט בינוני

קוהרנטי ומדויק את התנהגות התינוק במונחים של המצבים עקבי, היכולת לפרש באופן תכוף, –מנטליזנציה )התייחסות לתינוק כדמות בעל עולם פנימי והרהור על תוכנו ופירושו(. יכולת המנטליזציה משפיעה המנטאליים שלו

יכות ההתקשרות בנפרד(. על סוג ההיקשרות בנפרד ממשתנה הרגישות ההורית )כל אחד מהמשתנים משפיעים על א התייחסות למדדי מנטליזציה )מאפשרים להעריך את המנטליזציה בצורה אופרציונלית(:

, היכולת לראות דברים מנקודת מבטו של הילד –ת תובנה הורי •

• mindedness-mind – נטיית ההורה להתייחס לילד כאינדיבידואל עםmind משלו

המיינד של התינוק שלו במיינד שלו" ולבצע התבוננות פנימית יכולת ההורה "להחזיק את –ת רפלקטיביו • כאשר מדבר על התינוק ויחסיו עמו

המנטליזציה וההקשרות האימהית כל אחד בפני עצמו מנבא את –( Zeegers et al., 2017)ניבוי הבטחון בהתקשרות הביטחון בהתקשרות, לכל אחד מהמשתנים יכולת תרומה ייחודית לניבוי. בנוסף להשפעה הישירה, למנטליזציה

קיימת השפעה עקיפה על הבטחון בהיקשרות דרך ההתקשרות האמהית.

52

:iewAdult Attachment Interv AAIייצוגי ההתקשרות בבגרות

18מובנה שעורך שעה המבוסס על -ראיון סמי, של ההורה ייצוגי ההתקשרותמרי מיין פיתחה ראיון הבודק את )כולל התשובות, אופן מתן התשובה והערות ביניים(. מתבצע אתגר על כולו משוכתב באופן מלא ומדויק, שאלות

)הפתעת הלא מודע( על ידי עירור נקודות מהיחסים כולת הרפלקטיביות שלו הייכולת ההבעה של המרואיין ו המוקדמים שלו בחייו, דרך תיאור וקוהרנטיות )אחידות החלקים בראיון ובהירות השיח(. ככל שהנבדק עונה על

.התגלות של סתירות וסטיות חבויותשאלות במהלך הראיון, יש מקום יותר ל יותר

מהלך הראיון:

מתבקש לתאר באופן כללי את יחסיו עם הוריו בילדות ההורה •

יו שלו הורמ אחד לחשוב על חמישה מאפיינים שמייצגים בדרך הכי טובה את היחסים עם כל •

שידגימו כל תיאורלספר על זיכרונות אפיזודיים ספציפיים •

הגיב הגיב וכיצד המרואיין כילדשלו כיצד ההורה (מחלה /פציעה /בזמן פרידה)שאלות לגבי חוויות של מצוקה •

)האם היו חוויות שפגעו באופן משמעותי בהתפתחות שלו, לספר כיצד חוויות אילו השפיעו על אישיותו כמבוגר • זו(מדוע הן השפיעו, למה לדעתו הוריו התנהגו בדרך

המרואיין נשאלך לגבי טיב יחסיו הנוכחיים עם הוריו •

הוא נשאל כיצד ההורות של ההורים שלו משפיעה על ההורות שהוא מבצע כעת –אם המרואיין הורה בעצמו •

: AAIסיווגי התקשרות על פי ה

Secure/Autonomous Free (F) – ומאוחד )לאו דווקא חיובי(, מענה על שאלות נרטיב קוהרנטימבוגרים בעלישלהם מצליחה להתבצע אל הערכת דפוסי ההתקשרותבצורה נרחבת אך לא יותר מידי )מחזיר את התור למראיין(.

מול כל אחד מההורים בנפרד. המרואיין מרגיש חופשי לחקור את היחסים ואת הרגשות שעולים במהלך הראיון, אות שמתוארים על ידו. במידה ואחת מהדמויות הטיפוליות מצטיירות כשליליות, התיאור שעולה מותאם לדוגמ

)מנסה לחשוב על הסיבה, מביע יכולת סלחנות(. השיח מתנהל בשפה רפלקטיביהתיאור של ההורה אליהם יהיה .בדרך כלל מקושר לדפוס התקשרות בטוח אצל התינוקותפתוחה וחופשית.

Dismissing/Detached (D) – עבורם, ממעטים לדבר על חוויות הקשורות להתקשרות ועל המשמעות שלהםוחסר עקביות פנימי, וכן כולל תגובות של חסימה )אני אינו קוהרנטיההשפעה שלהם על חיי יום יום. השיח שמתנהל

ו רצון לשדר לא זוכר(. תיאור ההורים יכול להיות חיובי ונורמלי, אך לעיתים מעיד על ניסיון המרואיין להחביא אחוזק מסויים. בהמשך הראיון, לא יצפו עדויות לתיאור המרואיין )חוסר הלימה ואף סתירה לתיאור(. המראיין

מתקשה להבין את ההיסטוריה המשפחתית של המרואיין, והמרואיין ממעיט בחשיבותן של חוויות קשות שחווה. בדרך כלל מקושר לדפוס התקשרות נמנע ומה". כלומר, מוצג דפוס של מחשבות שמאפשר להיתקשרות להיות "רד

.אצל התינוקות

Preoccupied/Entangled (E) – מרואיין שעוסק בצורה מוגזמת ומבולבלת ביחסי ההתקשרות, כלומר השיח הואבעל הרבה מלל אך אינו פורה, מעורפל, לעיתים פסיבי מאוד וכעוס. נראה כי העיבוד שנערך אינו בוצע בצורה טובה,

טים של המרואיין ארוכים ומסובכים תחבירית, או מלאים בניסוחים מעורפלים בעיקר סביב דמות ההורה המשפ. לעיתים המרואיין פונה להורה שלכאורה נמצא קושי ברפלקטיביות ונרטיביותהפוגענית. כלומר, המרואיין מפגין

גון פסיכולוגי אך בצורה חסרת בחדר ומנהל איתו שיחה או מצוטט דברים שנאמרו. המרואיינים מדברים בז'רביסוס. המרואיין מתקשה לנהל שיחה בתורות והתמקדות בנושאים מסויימים, תוך השאבות למצב ילדותי

.בדרך כלל מקושר לדפוס התקשרות אמביוולנטי אצל התינוקות. נמוכה המידע שניתן קוהרנטיותולזכרונות.

Unresolved/Disorganized (U) – לאורך השיחה. מתרחשות גלישות לאורך השיחה, אסטרטגיה אחתקושי לארגןשבעיקר מתרחשות סביב נושאים של אובדן לא (discourseגלישות באופי השיחה ) או (reasoningגלישות היגיון )

מעובד/ טראומה/ התעללות אשר מפריעים לאותו מבוגר. גלישות לא רצוניות שיתרחשו במהלך הראיון יתרחשו .בדרך כלל מקושר לדפוס התקשרות לא מאורגן אצל התינוקותה גם במהלך היחסים עם הילד. בצורה דומ

53

העברה בין דורית:

וסיווג ההתקשרות AAIבין סיווג ייצוגי ההתקשרות של האם על פי ה 70-80%בין מצאה התאמה טובה – מרי מיין . של התינוק על פי מצב הזר

Fonagy et al. ,1991 – יצוגים התקשרות של אימהות בזמן ההיריון וכאשר התינוקות היו בני שנה מחקר בו נבדקו ינמצא )ייתכן כי ילד ממשי משפיע על הייצוג אצל ההורה על הקשרים שלו עם ההורים(. בדקו את הילדים במצב הזר

מהתינוקות שמוינו 80%ל . ין ייצוגי ההתקשרות של האימהות לדפוסי ההתקשרות של תינוקותיהן קשר ניבויי ב .כבטוחים בגיל שנה היו אימהות אוטונומיות

Steele et al., 1996 – טיב ההתקשרות של התינוק עם כל אחד מהוריו נובא על ידי הAAI של כל הורה .

. במחקר סבתותיהן( 100אימהותיהן ו 100סטודנטיות, 100נבדקות ) 300במחקר השתתפו - 2005פריאל ובסר, קשר בין שלושת הדורות נמצא . , מאפייני אישיות ועודהנבדקות שאלונים לגבי ייצוגי ההתקשרות שלנערכו

מתווך על ידי סגנון )סבתות לנכדות( היה 3ל 1)העברה בין דורית(, כאשר הקשר בין הדור ה בסגנונות ההתקשרות . התקשרות של האםה

שבירת מעגל ההעברה הבין דורית )במקרים של דפוס התקשרות שאינו חיובי( מתקשה להתרחש, משום שמהות היחסים )מצבי סטרס ועזרה לאחר במצבי סטרס( נשארת בין הדורות, גם אם קיימת מודעות לבעייתיות שבהם

משום שהמודעות אינה מספיקה.

מבחינה זו, גם . מרכיב היכולת הרפלקטיבית של ההורההמרכיב המשמעותי בדמות הטיפולית הוא Fonagyלדעת העמקת המודעות ושינוי מודע של דפוסי הורים עם מודלי עבודה פנימיים בעייתיים, יכולים לעבור תהליך של

לת הרפלקטיבית . כלומר, הייצוגים של הקשר עם ההורים, הרגישות והיכו כלפי ילדיהם התגובתיות שלהם משפיעים על דרך ואופי הטיפול של ההורה בילד, ובהתאם לסוג ההתקשרות שיתפתח.

שמאפשר רכישת דפוסים חדשים. בנוסף טיפול פסיכולוגישבירת מעגל ההעברה בין דורית יכולה להתרחש על ידי לייצר שינוי, זאת משום ( יכולה גם היאמערכת יחסים חיובית עם אדם בעל דפוס התקשרות בטוחלכך, חתונה )

שההורה הבטוח יכול להשפיע בצורה ישירה על הילד, וכן בן/ בת הזוג יכולים להשפיע על ההורה בעל דפוס (. התקשרות נרכשתההתקשרות הבעייתי ולשינוי בדפוס ההתקשרות שלו )

ריבוי דמויות התקשרות:

Monotropy ( )יכולות קיימת נטייה חזקה ליצור התקשרות עיקרית עם דמות אחת ראשית ולאחריה –בולבי. כלומר יתווצרו היררכיות של התקשרויות, כאשר ישנה אחת עיקרית להיווצר התקשרויות עם דמויות נוספות

וצר וראשית יותר עם האם, שהיא זאת שתעצב את מודל העבודה הפנימי של התינוק, ונוסף על כך יכולות להיו התקשרויות נוספות השונות בעוצמתן ובחשיבותן.

Cohen & Campus (1974 )– ניסוי בו בוצעו שלושה מצבים

בחדר יושבים נסיין ואם •

בחדר יושבים נסיין ואב •

בחדר יושבים אם, אב ונסיין •

. רב יותרבמצב א' או ב' הילד שהה זמן רב יותר בקרבת ההורה, אם כי הזמן בו שהה ליד האם יחסית לאב היה ההתקשרות לאם . מסקנות הניסוי הצביעו על כך שמהזמן ליד האב 33%מהזמן ליד האם ו 66%במצב ג' הילד שהה

.חזקה יותר מאשר ההתקשרות לאב

בשנה במחקרים חדשים יותר, נמצא כישנה הראשונה לחיים ההתקשרות לאם יותר חזקה מההתקשרות לאב, אך , ויכול להיות שדפוס ההתקשרות יהיה שונה עם כל אחת השנייה תתפתח התקשרות משמעותית עם שני ההורים

מהדמויות עקב השוני ביניהם.

Sroufe (1993 )- השפעה בגיל ביה"ס, נמצאה . את המצב הזר עד גיל ההתבגרות עקב אחר תינוקות מגיל שנה שעברוטיב ההתקשרות עם האם השפיע בעיקר על ההבנה של אמוציות מורכבות ועל .שונה להתקשרות עם האם ועם האב

טיב ההתקשרות עם האב השפיע בעיקר על תחושת .היכולת לפתח אסטרטגיות התמודדות יעילות עם מצוקה . מודדותו העולם החברתי, מצבו בקרב קבוצת השווים ובעיות התנהגות בגיל ההתבגרותהביטחון של הילד בהת

Schwartz, 2018-Dagan & Sagi – מחקר שבדק את השפעת כל אחת מרשת ההתקשרויות השונות )כל אחד מסוגיההתקשרות עם כל אחד מהדמויות ההוריות( על התפתחות הילד. נמצא כי ילדים שמתפתחים עם לפחות רשת אחת

התקשרויות בטוחות )כלומר איכות ההתקשרות משפיעה 2בטוחה, ההתקשרות שלהם דומה לילדים שהתפתחו עם מות(. קיימת מחלוקת לגבי חשיבות ההורה שאיתו קיימת ההתקשרות הבטוחה.ולא הכ

54

הבדלים בין תרבותיים:

ישנו דמיון באחוזי ההתקשרות הבטוחה , כאשר בתרבויות מערביות ולא מערביות נמצאו שלושת סיווגי ההתקשרותבתרבותיות השונות משפיעים על התפלגות של ותהליכי הסוציאליזציה השונות שיטות הגידול . מעבר לתרבויות

.דפוסי ההתקשרות הלא בטוחה

רוב התינוקות הלא בטוחים , אין דפוס התקשרות נמנעהתרבות היפנית מעודדת קרבה ועל כן – פןי • .)יתכן כי עקב תגובה קיצונית למצב שאינו מוכר לתינוק( מסווגים כמתנגדים

בשבט זה האמהות נוהגות לשאת את התינוק באופן צמוד ולהגיב אליו באופן –( Dogonשבט ה ) מאלי • .אף ילד עם התקשרות נמנעתבשבט זה לא נמצא צמוד,

נמנעים 17%מתנגדים ו 12%בטוחים, 71% – ארצות הברית •

. על פי טענת החוקרים, התוצאות נובעות מכך מתנגדים 11%נמנעים ו 49%בטוחים, 40%ק ר – גרמניה • שהגרמנים הם בעלי דרך חינוך שמעודדת מרחק, צייתנות וחוסר תלות של הילד בהורה.

מבין הלא בטוחים, אחוז אחוז ההיתקשרות הדומה קרוב לאחוזים בשאר המדינות המערביות. – ישראל •. עם זאת, הנתונים בישראל מבוססים על מדגם יוולנטיים ומעט נמנעיםאמב-גבוה יותר של חרדים

מקיבוצים.

התקשרות ולינה משותפת:

van Ijzendoorn & Sagi, 1999 – מחייה בבית הילדים עם זמן בישראל, בקרב הילדים שגדלו בלינה משותפת(תה פחות יהיבנוסף לכך, נמצא כי . אחוז גבוה יותר של התקשרות אמביוולנטית/מתנגדתנמצא הורים מוגבל(

.דורית של דפוסי ההתקשרות העברה בין

Aviezer et al., 2002 – בגיל ההתבגרות, ילדים אלה מסווגים כפחות בשלים מבחינה אמוציונאליתנמצא כי.

לא נמצא . (50%שיעור ההתקשרות הבטוחה אלה המטפלת היו יחסית נמוכים )סביב ה -ההתקשרות אל המטפלת נמצא קשר בין טיב ההתקשרות , אך ר בין טיב ההתקשרות אל המטפלת עם טיב ההתקשרות עם ההוריםקש

שילדים שונים פיתחו עם אותה מטפלת

תוך יכולת ניבוי לגבי המשך המטפלת( /האב /רוב הילדים פתחו לפחות התקשרות בטוחה אחת )עם האם, הניבוי החזק הבודד הטוב ביותר להמשך ההתפתחותטיב ההתקשרות אל המטפלת היווה המנבא ההתפתחות.

ביותר התבצע בשילוב שלושת ההתקשרויות.

Scharf, 2001 – קבוצות 4השתווה בין

ילדי קיבוץ שגדלו בבתי ההורים •

ילדי קיבוץ שגדלו בלינה משותפת •

ילדי קיבוץ שגדלו תחילה בלינה משותפת ועברו במהלך הילדות לגור עם משפחותיהם •

גדלו בעיר עם משפחותיהם ילדים ש •

. כלומר לינה משותפת הגדלים בלינה משותפת היה אחוז גבוה יותר של בעלי דפוסי התקשרות לא בטוחיםבקרב מהווה, על פי שרף, גורם סיכון.

Weiss. 2004 - בניבוי דפוס ההתקשרות של הילדים רמת האכפתיות של קבוצת השווים היוותה גורם משמעותיעל פי וייס, קיימת רשת התקשרויות, וקבוצת השווים בקיבוץ מהווה דמות התקשרות ומתקיים תהליך בקיבוץ.

קבוצת השווים הפנמה של הקבוצה אל תוך הילד. משום שהילדים בקיבוץ גדלים מגיל צעיר אל תוך הקבוצה, , קבוצת השווים אינה יכולה לספק תחליף מספק לדמות היתקשרות עם זאת מהווה דמות התקשרות בפני עצמה.

טיפולית הורית.

55

השפעות תורשתיות על התקשרות:

.תורשתיות קטנה מאודמחקרים המשווים תאומים זהים ללא זהים, רובם אכן מצביעים על

van Ijzendoorn & Sagi, 1999 – טמפרמנט של הילד לטיב רים מובהקים אבל מאוד חלשים בין קשקיימים אמביוולנטית. –. בעיקר בסוגי טמפרמנט הקשורים לאפקט שלילי וסוגי התקשרות לא בטוחה ההתקשרות

Seifer & Schiller, 1995 – הקשרים החלשים בין הטמפרמנט לטיב ההתקשרות, יתכן ונובעים מהסיבה. התקשרויות חרדות נובעות מחוסר ההתאמה בין ההורה לבין goodness of fitשההתקשרות תלויה כנראה יותר ב

צרכי הילד.

השפעות נפרדות של טמפרמנט והתקשרות עלאנליזות( מהשנים האחרונות מצביעים על מחקרי על )מטההתפתחותו של הילד, ועל הסתגלותו בהמשך החיים, אבל גם על השפעות הדדיות ואינטראקציה בין שני מושגים

כיום . (irritability and negative emotionality) אלה, בעיקר בממדי טמפרמנט של אמוציונליות שלילית ורגזנותשפיע בדרגות שונות של עוצמה, כפונקציה המחקר מתמקד בעיקר בכך שחשיפה לאותה סביבה אברסיבית יכולה לה

.של המבנה הגנטי האישי של הילד

, 2006Kranenburg & van IJzendoorn-Bakermans – הנטייה הגנטית המולדת של הילד מתייחסת לדרך בה הילדים חווים את העולם, ומשפיע על מידת הפגיעות שהם יחוו מסיטואציה.

.לבין רגישות אימהית DRD4טראקציה בין האלל של הגן בעיות החצנה של הילד הושפעו מהאינ •

טראומה של האם והתנהגות הורית חריגה שלה היתה קשורה להתקשרות לא מאורגנת של בנה אליה, רק • (R7חזרות ) 7עם DRD4בקרב אותם ילדים עם צורת גן

אצל ילדים עם הצורה הקצרה של גן . HTT-5גן נוסף שנמצא רלבנטי בהקשר זה קשור לטרנספורטר של סרוטונין לעומת זאת, אצל ילדים עם הצורה הארוכה של גן . הית לבין בטחון הילד בהתקשרותזה היה קשר בין רגישות אימ

.זה לא נמצא הקשר הזה

עקביות:

היציבות גדולה יותר היא בהתקשרות הבטוחה סוג ההיתקשרות נשאר יציב לאורך החיים לאורך ולרוחב. נמוכות, SESבות חיים, ושברמותהיציבות של דפוסי ההתקשרות תלויה כנראה בנסי. ובהתקשרות הלא מאורגנת

. היציבות של דפוסי ההתקשרות נמוכה יותר

ישנם מחקרים עם מבוגרים המבחינים בין "בטוחים" משני תת סוגים:

בעלי התקשרות בטוחה שהיו בעלי בעלי התקשרות בטוחה שהיו בעלי התקשרות בטוחה גם בילדות •

בתוך יכולת הרפלקטיביתתפתחות המהסיבות לכך נובעת מה(. אחת 40%התקשרות לא בטוחה בילדותם ) •מערכות יחסים אחרות, וחוויות חיים והתנסויות מתקנות בהמשך החיים שיצרו קשר יציב הן שתרמו

לשינוי דפוס ההתקשרות.

56

קות בחנו האם קיימים מודלי עבודה פנימיים אצל תינו –( Johnson, Dweck & Chen, 2007) מודלי עבודה פנימייםחודשים עליהם ביצעו את מבחן המצב הזר, ולאחריו 6-12בצורה מותאמת לדפוס ההתקשרות. נערך על תינוקות בין

הראו לתינוקות סרטון. בסרטון, אליפסת "האם" ואליפסת "התינוק" יורדים במדרון ההר, האם נעצרת והתינוק , "האם" אינה מגיבה 2ינוק, בתרחיש , "האם" חוזרת ולוקחת איתה את הת1נשאר מאחור ובוכה. בתרחיש

וממשיכה הלאה. נבדק כמה זמן התינוק מסתכל על כל אחד מהתרחישים, ככל שהתינוק יסתכל על תרחיש מסוים כך ניתן להסיק כי הוא מופתע ממנו יותר.

2תינוקות בעלי תרחיש בטוחה הסתכלו יותר על תרחיש •

1בהסתכלות על תרחיש לא היה הבדל בין סוגי ההתקשרות •

מעגלי התאמה ושיבוש:

. השיבוש 𝟕𝟎%אחוז הפעמים בהם האם טועה בפירוש המענה אליו התינוק זקוק הוא בשנה הראשונה לחיים, בקשר בין התינוק לאם )השגייה בפרשנות(, גורם לאמהות להבין את הטעות ולתקן. כלומר, קיימת חשיבות רבה

לתיקונים ולדרך בה הדמות המטפלת תתמודד איתם. אם רגישה דיה, תבין כי היא טעתה ותתקן.

בעל תינוק במחקר, האם מתבקשת באמצע משחק עם הילד להפסיק להגיב לקריאותיו. - Still face מחקר ה .תעקש להחזיר את אימו המגיבה במקום זאת הקפואהיתאמץ וי הבטוחהתקשרות

57

:דפוסי הורות

מאפיינים מבחינים בין דפוסי הורות:

קבלה ומעורבות •

שליטה התנהגותית •

הענקת אוטונומיה •

:(באומרינד)דפוסי הורות

תמיכה באוטונומיה שליטה קבלה ומעורבות ההורותסגנון

הורים authoritativeסמכותייםparenting

הורה חם, מגיב, קשוב, סבלני ורגיש לצרכי הילד

מציגים דרישות הגיוניות להתנהגות בוגרת, ואוכפים

בצורה עקבית ומסבירים אותן

מאפשרים לילד להחליט בהתאם למה שהילד

מעודדים את הילד מסוגל.להביע מחשבות, רגשות

כשיש חוסר ותשוקות.הסכמה, הם מחליטים

.יחד, אם זה אפשרי

הורים authoritarianסמכותנייםparenting

מציגים דרישות מוגזמות ההורה קר ודוחה להתנהגות בוגרת,

משתמשים בכוח ובענישה במקרים של חוסר ציות.

לעיתים משתמשים בשליטה פסיכולוגית, מפעילים

מניפולציה וחודרנות

מחליטים עבור הילד ומצפים לציות מוחלט.

כמעט ולא מקשיבים .לנקודת המבט של הילד

הורים מתירנייםpermissive parenting

חם אך מפנק יותר מידי או לא קשוב

מציב דרישות מועטות או כלל אין דרישות להתנהגות

תפתח מלרוב . בוגרתבעקבות רצון של ההורה

פחד להיות חבר של הילד, מסמכות, רצון לפנק את

ו של הורי הילד, או בעקבות . היו סמכותינייםש ההורה

מאפשרים לילד לקבל הרבה החלטות לפני שהוא

מסוגל לקבל אותן

הורים לא מעורבים/ מזניחים דוחים/

uninvolved parenting

רישות מועטות או מציב ד מנותק רגשית או נסוגכלל אין דרישות להתנהגות

תפקיד ב . ההורה חסרבוגרתההורי / הסמכותי מול הילד

)לעומת מתירני(.

אדישים להחלטות של הילד ולנקודת מבטו

58

הקשר בין דפוסי הורים להסתגלות:

ניאבות נוטים להביע סגנון הורים סמכות ←

דפוס ההורות הסמכותי קשור לתוצאות חיוביות אצל ילדים. יתכן כי דפוס ההורות תלוי הקשר תרבותי )הדפוס ← האופטימלי התרבויות השונות(.הסמכותי הוא

מתארת מצב של הורות יתר, כלומר הורים המעורבים יתר על המידה, שולטים מחליטים –ר הורות הליקופטושומרים על הילד בצורה מוגזמת. סוג הורות זה ממשיכה גם בבגרות, ובבסיסו ניצבת חרדה לבטחון ואושר הילד,

זה מוביל לתחושת מסוגלות נמוכה אצל הילד, דירוג רווחה פסיכולוגית ולעיתים גם על תפקוד ההורה. סוג הורות נמוך, חרדה והתפתחות אישיות נרקיסיסטית.

גיל ההתבגרות ילדות סגנון ההורות

הורים authoritativeסמכותייםparenting

הערכה עצמית גבוהה, מצב רוח טוב, שליטה עצמית, התמדה, הישגים

בלימודים, שיתוף פעולה

הערכה עצמית גבוהה, הישגים בלימודים, בגרות חברתית ומוסרית

הורים authoritarianסמכותנייםparenting

נסיגה ומרדנות, תוקפנות, מצבי , חרדהרוח שליליים, עוינות בתגובה לתסכול,

. קשיים בלימודים

מסתגלים פחות טוב יחסית לילדים עם הורים בדפוס סמכותי, אך מגיעים

להישגים לימודיים ופחות התנהגות אנטי חברית יחסית לילדים להורים בדפוסים

. המתירני והלא מעורב

מתירנייםהורים permissive parenting

אימפולסיביים, חוסר ציות, דורשים ותלותיים במבוגרים. ביצוע פחות טוב

במשימות שדורשות התמדה

הישגים לימודיים נמוכים, התנהגות . י סוציאליתטמרדנית ואנ

הורים לא מעורבים/ מזניחים דוחים/

uninvolved parenting

שחק, ליקויים בקשר, בקוגניציה, במ ובמיומנויות רגשיות וחברתיות

הישגים לימודיים נמוכים, דכאון, כעס והתנהגות אנטי סוציאלית

59

טיפול במשחק:

GAME PLAY מרחב מובנה • בעל כללי משחק קבועים • ניתן להיות טוב במשחק הספציפי • ניתן לנצח/ להשתפר/ להפסיד •

מרחב חופשי • כולל העמדת פנים ובניית עולמות • אין מטרות מוחלטות )יכולות להיות מטרות סובייקטיביות( • בנייה ויצירה מתמדת של האובייקטים תוך כדי • לא ניתן לנצח/ להשתפר/ להפסיד •

סיבות לטיפול באמצעות משחק:

ילדים רבים שמגיעים לטיפול עדיין לא רכשו שפה, או בעלי עיכוב –ערוץ עוקף תקשורת מילולית • התפתחותי שפתי המקשה על הבנת והעברת מידע בדרך זו

מציאת הקונפליקטים והחרדות בעולם הפנימי של הילד ועזרה להוציא –ביטוי של תכנים לא מודעים • אותם החוצה

עמים רבות לא ירצו, לעיתים ממקום שהם לא גם ילדים שיודעים לדבר פ –השפה כטריטוריה של המבוגר • יודעים כיצד, לעיתים יבחרו רק בתגובות שיגרמו לריצוי אצל המבוגר.

שבו מחשבה, תחושה תהליך ספונטני ויצירתי"... המשחק אינו בילוי זמן חסר מחשבה או מנוחה מהעבודה. זהו . האדם המשחק חופשי מתוצאות הרסניותמופרדות מהפחד מכישלון או ועשייה יכולים לשגשג, מכיוון שהן

משנים את להמציא ולהיות יצירתי. משחק הינו דרך להטמיע מידע חדש ולהפכו לחלק מאיתנו. בתהליך זה אנחנו ההיפך הוא הנכון: האוטונומיה שלנו אינה מאוימת. ש . אנו מעזים לשנות מכיווןעצמנו ואת נקודת מבטנו על העולם )לינט מקמאהון/ תרפיה במשחק( ."חושה נהדרת של אוטונומיה גוברתתתהליך המשחק מעניק לנו

מהות המשחק:

מקשר בין המציאות הנפשית והפנימית ומשליך אותם על העולם החיצוני, –גשר בין פנטזיה ומציאות • כאמצעי להטמעה )אסימילציה( על העולם

מפחית חרדה •

תנאים ליצירת משחק:

טיפולית( המבוססת על אמון בין המטופל למטפליצירת קשר )ברית •

מסגרת בטוחה, תחומה בזמן ומקום •

מגוון משחקים, חפצים וחומרים שניתן לחקור ולעשות בהם שימוש ללא סכנה •

הילד הוא השולט בתוך הגבולות המחזיקים •

אין למתרחש במשחק השלכות רציניות על המתרחש מחוצה לו •

חיים הרגילים השהייה של החוקים והמנהגים של ה •

סיבות לפנייה לתרפיה במשחק:

מרבית הילדים עושים שימוש במשחק באופן ספונטני וטבעי בשילוב עם הורות "טובה דיה" )הורים אשר מסוגלים על כן, ילדים יזדקקו לאותו מרחב משחק( כדי להתמודד עם משברים, מעברים התפתחותיים ואירועי חיים.

לתרפיה במשחק כאשר

ינה מאפשרת להם משחק ספונטני במסגרת בטוחההמציאות א •

חווים התרחשויות מטלטלות ושינויים תכופים •

מתמודדים עם אבדן או חסך בטיפול הורי רגיש •

חוו אירוע/ים טראומתי/ים שלא התאפשר לעבדם •

עיכוב /עקב הפרעה /יום )משום שטרם פיתחו-מתקשים להשתמש בשפה כאמצעי תקשורת בחיי היום • שפתי(

דים עם תנודות ועצמות רגשיות שלא מסוגלים לעבד בעצמם ו/או להביע בערוצים אחריםמתמוד •

60

סוגי משחק כאקט טיפולי:

כפיצוי על היעדר התנסויות חושיות ראשונות שלוו בהכלה וטיפול רגיש – משחק רגרסיבי וחושי •

מצעי להחזרה של תחושת שליטה בעצמי ובסביבהא –י משחק פיז •

כאמצעי לעיבוד תהליך הנפרדות וגיבוש הייחודיות )מאהלר( –ת משחקי תורו •

כאמצעי להבין את העולם, כיצד הוא פועל ומה מקומי בו –י משחק העמדת פנים חברת •

כאפשרות לגלם מחדש אירועים ותחושות פנימיות באופן בטוח –י משחק סימל •

גישות שונות דוגלות . וביטוי מילולי של התכניםפרשנות של המשחק מאפשרת מעבר משימוש בסמליות למודעות ←אי מתן פרשנות תוך כדי המשחק, ודנות בתזמון שלהם ובמידת הפרשנות )שיקוף פשוט אל מול פרשנות /במתן

כתלות גם בגיל הילד ובמסוגלות שלו. ,עמוקה(

עקרונות טיפוליים בתרפיה לא מכוונת במשחק: 8

וידידותיים מוקדם ככל האפשרפיתוח יחסי קרבה חמים .1 קבלת הילד בדיוק כפי שהוא )גם דברי שבח ועידוד הם ביטוי לשיפוטיות( .2מתן אפשרות לילד להרגיש בטוח ופתוח להוצאות התכנים הפנימיים –כינון תחושה של מתירנות ביחסים .3

שלו בחדר ותו ערנות לתחושות אותן מביע הילד ושיקופן באופן שיאפשר לו תובנה להתנהג .4 כבוד כלפי יכולתו של הילד לפתור את בעיותיו בעצמו. קבלת שינויים והחלטות הן באחריותו של הילד. .5הילד מוביל את הדרך, המטפלת הולכת בעקבותיו ואינה מנסה לכוון את פעולותיו או את השיחה בשום .6

מתן עזרה באופן נקודתי בהתאם לצורך או לבקשת הילד* דרךזהירות ממתן פרשנות למשחק לפני שהילד מוכן * א תהליך הדרגתי שאין לזרז אותוהכרה בכך שהתרפיה הי .7

לכך( ולהפיכת הילד מודע לאחריותו settingהצבת הגבלות רק במידה ההכרחית לעיגון התרפיה בעולם ) .8

ביחסים

61

התיאוריה הפסיכו סוציאלית )אריק אריקסון(:

. האישיות היא תוצר של לגורמים החברתיים בעיצוב האישיותחשיבות רבה , המקנה חברתית תיאוריה פסיכוקונפליקט מתמיד בין אותם צרכים ביולוגיים ודחפים פנימיים אל הכוחות החברתיים הנמשך לאורך כל החיים.

, אחד כולל היחלצות שני פתרונות אפשרייםקיים משבר ולו בכל שלב, כאשר שמונה שלביםהתיאוריה כוללת מעבר להתמודדות עם המשבר של השלב הבא(, הפתרון השני כולל היכנעות לדחפים וללחצי מהמשבר )ומאפשר

החברה, מה שמקשה על ההסתגלות וההתמודדות עם הסוגיה ההתפתחותית הבאה.

, כלומר כל שלב הוא בעל חשיבויות נוספות מלבד תפקיד חשוב להשפעת החברה, אריקסון מניח בשונה מפרויד ואינה נפסקת בסוף גיל ההתבגרות. ההתפתחות היא תהליך הנמשך לאורך כל חיי האדםי סיפוק הדחף וטוען כ

, בכל שלב מתבצע פתרון של המשבר אך אין קיבעון של תפיסת העצמי. על פי אין קיבעון בנוסף, אריקסון טען כי ו, שאם האדם כרצף של שלבים, שלכל אחד מהם משבר ייחודי משלמתואר מהלך החיים התיאוריה של אריקסון,

, "אחדות האני"תהליך המוביל ליעד ההתפתחות היא . יתגבר עליו בצורה נכונה, יוכל להפיק ממנו רווח לעתיד . ושל מעגל חיי כבעלי ערך, ותוצאתה תחושה של השלמה וסיפוק יקבלה של עצמ הכולל

.גיבוש זהות הוא התחום היחיד בתיאוריה של אריקסון שעורר מחקר אמפירי רב*

62

מקביל לשלב האוראלי של פרויד. התקופה התלותית ביותר בחייו של –שנים( 1-0אמון בסיסי לעומת חשדנות )התינוק בו הוא תלוי בדמויות המטפלות. על פי אריקסון, האיבר החשוב ביותר בשלב זה הוא הפה, כאשר התינוק חי

ואוהב דרך הפה ומביע דרכיו את צרכיו. ההקשר החברתי בשלב זה הוא בין הילד לאמו, נקבע בהתאם לתשובה אם הקשובה לצרכי התינוק, מעניקה לו אהבה שאלה האם במהלך השנה הראשונה הילד יוכל לבטוח באמו. ל

, אשר תאפשר בהדרגה אמון בסיסיוביטחון ומרגישה בנוח בתפקיד שלה כאמא יוצרת אצל התינוק תחושה של , ויכול לשלוט בדחפים לתינוק גם לבטוח באנשים אחרון. אם שכזו, תיצור אצל הילד תחושה שהוא בטוח בעצמו

, שתאפשר לו לבטוח גם באנשים אחרים לאחר תחושת תקווהשלו. תחושת האמון הבסיסי תתפתח בהמשך לבמידה והאם לא תהווה דמות כזו אצל הילד, תתפתח אצל התינוק שיאכזבו אותו ולהאמין שהם יתקנו את המצב.

. חשדנות בסיסית

מקביל לשלב האנאלי של פרויד. בשלב זה התינוק מתחיל לשלוט –שנים( 3-1אוטונומיה לעומת בושה וספק )בסוגרים ובהפרשות, ובמקביל מתחילה הגמילה מהחיתולים תוך הבשלה של מערכות פיזיולוגיות. על פי אריקסון,

השאלה של להחזיק או להרפות מתייחסת גם לשליטה בסוגרים, אך לא רק, אלא מתייחסת לענייני שליטה בכלל , מצד שני, חוויות אוטונומיה ל התינוק. הילד זוכה בשלב זה לעצמאות רבה יותר המובלת לתחושה של בחיים ש

עקב בושההעצמאות אינן מושלמות כיוון שבהתחלה הילד חווה בהן כישלון. חוויות הכישלון גורמות לחוויה של התינוק. הורים שיאמינו בתינוק של בעצמאות וביכולת הטלת ספקהיכולות המוגבלות של התינוק באותו השלב, ול

ויאפשרו לו חופש פעולה בהתאם למצב ויכולותיו, ידעו לקבל כישלון ללא שיפוט יעזור לפיתוח תחושת האוטונומיה. הורים אשר יבצעו שיפוט ותחושת אשמה אצל התינוק על האוטונומיה המוגבלת, יגרמו לבושה וספק אצל התינוק.

. כוח רצון תוצר השלב הינו

מקביל לשלב הפאלי של פרויד. בשלב זה, הידל משתחרר מהתלותיות בהורים –שנים( 6-3זמה לעומת אשמה )יולאחר רכישת אמון בסיסי ואוטונומיה, חווה חקירה של העולם ויוזם פעולות )חלק מהיוזמה כוללת גם יוזמה כלפי

תחושת עשוי לגרום לילד להתפתחות האם כחלק מהתסביך האדיפלי(. הורה שיבהל מנטיות היוזמה של התינוק, , לתינוק שגם כך נמצא במצב שאינו יציב. תיעול הרצון ליזום של הילד למקומות בהם הדבר מתאפשר אשמה

בחיים. מטרותופתרון התסביך, יעזור לילד להציב לעצמו

ה חברה יותר מקביל לשלב החביון של פרויד. בשלב זה, מתבצעת כניס –שנים( 11-7חריצות לעומת נחיתות )לחברה. הילד לומד להשתמש במכשירים, מקבל ידע על העולם וצריך לקבל על עצמו את כללי החברה. במערכות

חסרות מערכות לימודים פורמליות, הילד לוקח והופך להיות שותף בעולם המבוגרים. על פי אריקסון, הילדים חברה, מציבה דרישות חדשות איתן נאלץ הילד נמצאים במצב של סערה בחיברות. הכניסה למסגרות ולקבוצות ה

וחריצות, תחושת יכולתלהתמודד. הצלחה בהתמודדות עם המצבים והאתגרים החדשים, יעזרו לילד לתפתח שעשויים להיגרם במצב של חוסר הצלחה. רגשי נחיתותלעומת

רחש בגיל ההתבגרות וכולל מקביל לשלב הגניטלי של פרויד. מת –חודשים( 18-12זהות לעומת בלבול תפקידים )החשוב בעיקר בגלל השינויים גיבוש זהותשינויים גופניים ופיזיים. על פי אריקסון, המשימה בשלב זה קשורה ל

)סוג של פסק מורטוריום חברתיהרבים שנחווים בשלב זה. כאשר ההורים והחברה יאפשרו חקירה של הזהויות, עקב מגוון האפשרויות בלבול תפקידיםהחקירה. חלק מהמתבגרים, חווים זמן(, על ידי מתן יחס סבלני ואיפשור של

לעצמי, לזהות שהתגבשה ולאחר שתהווה את הבסיס ביצירת נאמנותוהשינויים שנחווים. חקירה נכונה, תאפשר קשרים ידידותיים וקשרי אהבה.

אינטימיות לעומת בדידות )בגרות מוקדמת(

)בגרות( פוריות לעומת קיפאון

שלמות האגו לעומת ייאוש )בשלות/ זקנה(

63

אינדיבידואציה )מאהלר(: –תיאוריית הספרציה

השאיפה הבסיסית של נקודת המוצא של התינוק היא תלות בהורים, וחווית העולם בצורה כאוטית ואינה מאורגנת. בהדרגה, מתבצע תהליך של היפרדות .לכיוון יצירת עצמאות, נפרדות מההורים, ויצירת אישיות ייחודיתנוטה הילד

.ממצב של אוטיזם למצב של ספרציה )היפרדות( ואינדיבידואציה )בניית אישיות ייחודית(גופנית ונפשית

התיאוריה כוללת תיאור התפתחותי של התפקוד הנפשי התקין אשר מאפשר המשגת האזור ההתפתחותי אשר נפגע זו, התווספו ציר ההבחנה ואינטגרציה וציר היכולת לבסס ייצוגים לצורך המשגה וטיפול. בהתבסס על תיאוריה

פנימיים אל ספר האבחנות. כמו כן, התאוריה היוותה בסיס למחקר אשר אושש את ציר ההפרדות ואת תרומתו להתפתחות האישיות הבוגרת.

חודש(: 1 –השלב האוטיסטי הנורמלי )לידה

נובע . הניתוק האוטיסטי, של התינוק אל העולם החיצוני צורה )נורמטיבי(ניתוק בולט וחוסר בחודש הראשון, קיים אין ספרציה או )יכולות ראיה, שמיעה, תפיסה וקוגניציה(. בשלב זה בכל התחומים התינוק ממגבלות בשלות

המושקעת פנימת התינוק אנרגי)ביצת ציפור(. מערכת סגורהשל התינוק, והוא חווה את העולם כ אינדיבידואציה . חוויה הזייתית של סיפוק הצרכיםבהתפתחות המערכות הפנימיות והוא חווה

חודשים(: 4 – 1השלב הסימביוטי )

סימביוזהוהוא בעל חשיבות על המשך החיים. בשלב זה, התינוק חווה מהות ההתפתחותשלב זה מהווה את הכרה )התמזגות( שלו ושל האם לאחד, תוך חוויה תלותית וחסרת גבולות לקשר שביניהם. התינוק הוא בעל

אך אינו מסוגל להפריד בין החוץ לבינו. הורדת המתחים מגיעה מבחוץומבין כי מעומעמת בעולם החיצוני,

אב טיפוס של קשר הווה. החוויה הסימביוטית מחוויה מרכזית להמשך ההתפתחות התקינהשלב זה מהווה שמבוסס על דאגה, אינטנסיביות רגשית ופיזית ומקושר אל האחר. תפקיד האם בשלב זה חיוני ומהותי, והיווצרות

החוויה הסימביוטית תלויה באפשור האם והתאמתה אל צרכי התינוק. כאשר שלב זה לא יסופק כראוי, הילד יחווה ורך בצרכים סימביוטיים גם בהמשך. החוויה הסימביוטית מתארת קושי בהכרת הזולת ובהכרת העצמי ויחווה צ

שלב נורמטיבי הכולל בתוכו ניתוק, אך היא עלולה במקרים של יתר או חוסר לגרום לפגיעה בתפיסת המציאות ששל הילד.

חודשים(: 10 – 6הבחנה )

, הכוללים חקירת הגבולות בינו לבין האם ניסיונות ספרציההחוצה של הילד מתוך הסימביוזה. הילד מבצע בקיעהחרדת בין העצמי לבין האחר. בשלב זה, בעקבות התפתחות יכולות ההבחנה, הילד מפתח הבחנהוהנובעים מתוך

בשלב זה הוא לאפשר את הבקיעה החוצה תוך כדי מתן סביבה תומכת. אמהות אשר לא יאפשרו תפקיד האם. זרים גרסיה של הילד חזרה למצב הסימביוטי או לפיתוח עצמאות מזוייפת.זאת לילדיהן, עלולות לגרום לר

חודשים(: 15 – 10אימון )

לומד ומתאמן . הילד התפתחות כיחסי גומלין של בשלות פיזית, התנהגותית וקוגניטיביתבשלב זה, מתבצעת כבסיס בטוח וביתי, , ומתפעל מיכולותיו שלו. עם זאת, הילד עדיין זקוק לדמות האםלהתרחק ולחקור את העולם

ומבצע תדלוק רגשי )בצורה פיזית או במרחק( בשעת הצורך. עד שלב זה, תפקיד האב היה בסיוע לקיום הדיאדה בין הדיאדה לתינוק מרחוק. בשלב זה, האב עוזר לילד לצאת מהסימביוזה בתור דמות האחר, כלומר מהווה דמות

מטפלת משניים אשר דוחפת לספרציה אצל התינוק.

חודשים(: 24 – 14תקרבות מחדש )ה

הבא. הצורך המחודש בהתקרבות נובע מהצורך לחלוק רגשית, עולה צורך מחודש בהתקרבות אל האםבשלב זה, כאב על האובדן של הקרבה הטוטאלית מהתחלת ההכרה בקשיים של הילד בהתנסויות שלו בעולם, וכן הוא חווה

ת עצמאי ומופרד אך מצד שני חווה מוגבלות ותלות בסיטואציות . הילד מצד אחד רוצה להיוחרדת פרידהו לאםזמינות . הפתרון הנדרש מצד הדמות המטפלת היא התנהגויות סותרותמסויימות, דבר אשר מוביל את הילד ל

, אשר תאפשר את המשך עידוד העצמאות תוך כדי מתן עזרה נדרשת בעת הצורך.ויצירת מרחק אופטימלי מהאם

שלוש שנים(: –קביעות אובייקט רגשי )שנתיים אינדיבידואציה ו

. הילד יכול ומסוגל להישען על ייצוג פנימי סמלי וקבוע של דמות ההורה המושקעת באופן חיובי בילדבשלב זה קיים הדמות הפנימית של האם, גם ללא נוכחות פיזית שלה לידו. תהליכי הספרציה והאינדיבודאציה מתגבשים לכדי

קביעות העצמיהילד ו של יציבות פנימית

64

ביקורת על תיאוריית הספרציה אינדיבידואציה:

התינוק מגיב והינו פחות מנותק מכפי שמאהלר מתארת אותו )כן ערני, לומד –מהות השלב האוטיסטי • וזוכר ולא מבצע ניתוק מוחלט, על אף חוסר האונים והתלות(.

חשש שיתפרש כסיבה להפרעה האוטיסטית –שימוש בשם כשלב אוטיסטי נורמלי •

דגש רב מידי על דמות האם •

65

גיל ההתבגרות

. התחלת השינויים הפיזיולוגיים עד גיבוש הזהותגיל ההתבגרות מסמן את

מתחילים השינויים הפיזיולוגיים )מראה שלב זהב .בערך 14עד 12מגיל – תקופת ההתבגרות המוקדמת • .חיצוני, הורמונים( והתעסקות בהתחלת הנפרדות מההורים תוך התעסקות במצב החברתי

מתעסק בעצמאות, קבלת עצמאות . בשלב זה המתבגר17עד 15מגיל – תקופת ההתבגרות התיכונה •לת המחשבה על העתיד בנוסף, באוכלוסיות בחו"ל מתבצעת התח. והפרדה מההורים והבית )מרד(

עבודה(, בישראל מתבצע עיסוק בצבא, הכנה לצבא, כושר קרבי. /)לימודים

קיים עיסוק בישראל זהו שלב הצבא, ולכן. 20ועד תחילת שנות ה 18מגיל – תקופת ההתבגרות המאוחרת •במדינות אחרות, מתבצעת המחשבה בחיים הבוגרים יותר, בעיסוק שלאחר בחיים שלאחר הצבא.

לימודים ובתוכניות לעתיד. ה

בשנים האחרונות סיום גיל ההתבגרות מתארך )גיל יותר מאוחר( וכן מתחיל יותר מוקדם )הקדמת זמן קבלת ← הוסת אצל בנות(

תיאוריות רבות טוענות כי אין סערה משמעותית שמתרחשת בגיל ההתבגרות. על פי אנה –סערת גיל ההתבגרות פרויד, קיימת סערה והיא בעלת חשיבות.

הסברים אפשריים להבדלים בין התיאוריות לגבי קיום הסערה:

התייחסות לשלבי התבגרות שונים, התבגרות מוקדמת )הבשלת התהליכים הפיזיולוגיים והורמונליות • לעומת מאוחרת רבה(

התייחסות להמשך הקשר עם ההורים ביחס לקשר הקודם שהיה. יחסים לא טובים לפני גיל ההתבגרות • שהחריפו במהלך גיל ההתבגרות, מה שעשוי להתפרש כסערה

סערה פנימית לעומת ביטוי חיצוני לסערה •

גיל ההתבגרות במבט בין תרבותי:

תרבויות מערביות

תרבויות לא מערביות

תקופת התלות בהורים הולכת ומתארכת •התלות הכלכלית והאינסטרומנטלית עשויה •

לייצר מתח החברה המערבית משדרת מסרים לא עקביים •

תהליך הדרגתי וממושך או טקס מעבר • דוגמה: שבט ההדזבה בטנזניה

66

זהות אישית והדרך לגיבושה:

הבנת יחסיו של אדם עם אחרים תכוללהתחושת עצמי שלמה, לכידה ומכוונת כלפי מטרה, הזהות האישית הינה כוללת את כל הערכים, העקרונות והתפקידים המסוימים שהמתבגר אימץ וכן והבנת ערכיו ותפקידיו בחברה

החברה שילוב ההתנסויות מהעבר, השינויים שחלים כל הזמן ואת הציפיות של . בגיבוש הזהות, מתבצע לעצמו

בחירת מקצוע והכנה לקראתו, עמדות מוסריות ודתיות, עמדה פוליטיתהדרך לגיבוש הזהות האישית כוללת .תפקיד חברתיו

תהליכי גיבוש זהות אישית:

חברתית-שמונה שלבי ההתפתחות הפסיכו –אריקסון

← ( 1-0אמון לעומת חשדנות )גיל –השלב האוראלי סנסורי –שלבי הינקות ← ( 3-1אוטונומיה לעומת בושה )גיל –השלב השרירי אנאלי –שלב הילדות המוקדמת

← ( 6-3השלב הלוקומוטורי גניטלי יוזמה לעומת אשמה )גיל –שלב גיל המשחק ←( 12-6יצרנות חריצות לעומת רגשי נחיתות )גיל –שלב החביון –שלב גיל בית הספר

← ( 18-12בלבול תפקידים )גיל –זהות לעומת טשטוש זהות –יל ההתבגרות שלב ג ←( 35-18אינטימיות לעומת בדידות )גיל –שלב הבגרות המוקדמת

← ( 50-35פוריות לעומת קיפאון )גיל –שלב הבגרות ( 50שלמות לעומת יאש )החל מגיל –אחדות האני –שלב הבגרות המאוחרת

תפקידם של היחסים הבינאישיים בהתפתחות הזהות הזהות האישית מוגדרת על ידי – (Youniss, 1983יוניס )תהליך גיבוש הזהות מתבצע על ידי האישית )נקודת מבטו הייחודית ואת הקשר שלה לנקודת מבטם של אחרים(.

. תגור ואישור הנכון והלא נכון על ידי הסביבהיא

גיבוש הזהות האישית על פי שני מימדים, חקירת הזהות וההתחייבות התייחס לשלבי –( Marcia, 1980מרסיה ) לזהות בוגרת.

התחייבות לזהות בוגרת כן לא

תת זהו

קירח

א ל

ערפול זהות Identity diffusion

גיבוש בטרם עתforeclosure

כן

גיבוש מעוכב moratorium

השגת זהות Identity achievement

מתבגר שהינו חסר תוכניות לעתיד וחסר התעסקות בנושא. בתחילת הדרך לגיבוש הזהות –ערפול זהות האישית, המצאות בשלב זה תחשב כתקינה. בשלבים יותר מאוחרים של ההתבגרות, הימצאות במצב של

ערפול זהות תעיד על חוסר תקינות מסויימת.

בלי לעבור את שלב החקירה. שלב זה מתרחש בדרך המתבגר התחייב לזהות בוגרת מ –גיבוש בטרם עת כלל עקב דחיפה של ההורים לכיוון מסויים )ילד שנולד לתוך עסק משפחתי והוא חסר הזדמנות לבחון את

מידת החיבור שלו לתחום העיסוק המסויים(.

וחוסר מבחינה תקינה, נצפה שלאחר שלב ערפול הזהות יגיע שלב זה, שמעיד על חקירה –גיבוש מעוכב התחייבות.

השלב הסופי בהתפתחות זהות תקינה. –השגת הזהות

ככל שהגיל עולה, כך יש יותר משיגי זהות ופחות ערפול זהות •

מוכוונות , נמצאו במתאם עם רמות גבוהות יותר של הערכה עצמית תבגרים שהגיעו לשלב השגת הזהותמ •ומידת תחכום קוגנטיבי רב יותר, ניברסיטהבחירת מסלול לימודים תובעני יותר באו, גבוהה כלפי מטרה

.אחריות אישית גבוהה יותר

גיבוש בטרם עת נמצאו במתאם עם רמות חרדה נמוכות •

67

הבדלים ביצירת זהות בקרב מתבגרים:

מתמודדים בנוסף עם תהליך גיבוש הזהות האישית גם בתהליך גיבוש הזהות המינית –קהילת הלהט"ב •

נמצא הבדל בתהליך גיבוש הזהות האישית בין בנים לבנות, כאשר בחשיבה על העתיד –בנים אל מול בנות •בחשיבה על תעסוקה, בנות גם מתעסקות ביחסים בין אישיים ובשילוב התעסוקה עם חיי הזוגיות

והמשפחה.

מקרי הקיצון. האחד, של בני מיעוטים שינסו 2בדרך כלל, יופיעו אחד מ –קבוצות מיעוט )עולים חדשים( •להשתלב ולהתנהג בצורה חסרת כל זכר לתרבות הקודמת, מה שעשוי לגרום לגיבוש זהות בטרם עת, עקב ניסיון להטמע בתרבות הנוכחית וללכת על פי המסלול הנורמטיבי והמקובל. מנגד, ילדים להורים שחיים

ות ונמנעים מהשתלבות בחברה המקומית, עשויים לחוות קונפליקט רב בגיבוש הזהות בקהילות סגור שלהם.

תהליך גיבוש הזהות מעין קפאון של גורם למעייןהצבא הישראלי –השפעת השירות הצבאי על גיבוש הזהות ות.העצמית. עם כי יש הטוענים כי השירות הצבאי אף ממריץ לעיתים או משפר את תהליך גיבוש הזה

שרות קרבי שנחווה כמוצלח נמצא במתאם עם פיתוח בגרות רגשית ואישיותית •

שרות כקצין נמצא קשור לפיתוח יכולת אינטימית עם ביחסים עם ידידים ובקשר רומנטי •

68

האב:

התסביך האדיפאלי:

האישיות של הילד. פרויד שם במוקד התיאוריה שלו את דמות האב, שעל פיו הוא הגורם המשמעותי בעיצוב

גבריות ≠אבהות !

בסיפור מתוארים מלך ומלכה הנמצאת בהיריון, כאשר חוזים לה שהילד שעתיד להיוולד לה בבוא היום יהרוג את האב –אדיפוס )סופלקס( ויתחתן עם האם. בתגובה, כאשר נולד הבן הוא מופקד בידי שומרי הממלכה אשר מצווים להרוג אותו. שומרי הממלכה לא הורגים אותו,

אדיפוס מנסה לברוח מהמלך והמלכה, על מנת לא להגשים את הנבואה, אך מוצא עצמו מגשים ואדיפוס בבגרותו גדל ומגלה על הנבואה. אותה מבלי להבחין.

שלב פאלי ←שלב אנאלי ←שלב אוראלי

מערך אוניברסלי בחיי הנפש של האדם שמארגן את החיים הרגשיים שלו )של הבנים והבנות(. –התסביך האדיפאלי פרויד הינו מכריע בהתפתחות האישיות. התסביך האדיפלי מבוסס על סיפורו של פתרון התסביך האדיפלי, על פי

סופוקלס על אדיפוס מהמיתולוגיה היוונית.

יצירת הסכמים חברתיים וסידור המערך האנושי •

התפתחות הילד האנושי •

רבותיות על פי פרויד, האיסור על מין בתוך המשפחה והאיסור על רצח בתוך המשפחה הם טאבו התנהגותי בתשונות. האדם נולד עם דחפים של תוקפנות ומיניות טבועים, אשר מופנים בשלב הראשון לאנשים הקרובים אל

מפנה את החלקים התינוק והפניית הדחפים גורם לבהלה והכחשה )בשלב הפאלי(. כלומר נוצר תהליך בו הילד )תוך רצון לתפיסת ההורה מהמין שלו מפנטז על הסתלקותו של , ובמקביל המיניים כלפי ההורה מהמין השני

מקומו(. בעזרת התסביך האדיפלי הילד לומד כי הוא אינו יכול להשיג את כל מבוקשיו, והוא כולל תסכול והצבת גבולות ומגבלות ובנוסף מגלה את התחרות והשונות.

ויתור הילד על היחסים המיוחדים עם ההורה אליו הוא על התסביך האדיפלי להיות מוכרע, ולהיפתר על ידי (, המתרחש מתוך אימת הסירוס והענישה, תוך הפנמת הבן הזכר מוותר על אהבת האם ומזדהה עם האב) משתוקק

המקובלים. הפתרון של התסביך הפאלי כולל ההיררכיה במערכת המשפחתית ובעולם וקבלת ההסכמים החברתיים פתרון חלקי של הבעיה, הילד רוצה להתחתן עם האם אך מסתפק בבת זוג )שאולי תהיה דומה לדמות האם(. על פי

פרויד, בעיות בזוגיות עלויות להיגרם כתוצאה מחוסר פתרון מספק של השלב הפאלי. ילד שלא יתגבר על שלב זה לא ות, אנושיות, את הקושי של העצמי או של האחר. כמו כן, במקרים בהם קיים מערך יוכל לשאת שונות, אחר

משפחתי אחר )לדוגמה בגירושים(, חל שיבוש בהכרעת השלב.

)על כך שהולידה אותה עם מרכיב מיני חסר וכעס כלפי האם, התהליך כולל הבנה של תסביך אלקטרהאצל בנות, ביפות ולהתקשט על מנת לפצות על חוסרים אלו. על פי פרויד, התהליך אצל חסר(. על פי פרויד, נשים נוהגות להתי

בנות הינו מורכב יותר, בניגוד לבנים אשר יוצאים ומקושרים פיזית לאם בלידה כלפיה מתרחשת ההתקה של היחסים הראשוניים. לעומת זאת, אצל בנות, התהליך כולל יציאה מהאם, כעס רב על האם ופנטזיה על האב ולאחר

מכן, בשלב הפתרון נדרשת השלמה עם האם בחזרה שהינה מורכבת יותר. * תיאוריות פסיכואנליטיות חדשות מתייחסות דווקא לגבר כבעל מרכיב חסר )הרחם שמאפשר ליצור חיים חדשים(

אצל ילדים לאחר השלב הפאלי, נצפה לשינוי במשחק, למשחק פחות יצרי ויותר בעל חוקים וכללים המרסנים את חפים. הד

התסביך האדיפלי מייצר קונפליקט נאמנות לאם, לאב ולילד בו בני הזוג צריכים להיות מחויבים זה לזה יותר מאשר לילד. במידה ולא, יגרמו קשיים ותתרחש קריסה של הזוגיות.

69

:האב הקדם אדיפלי

מו כן, מתרחשת ירידה מוקד התיאוריות הפסיכואנליטיות לאחר פרויד מתעסקות באם ובדיאדת האם והתינוק. כשנים ולקשר שנוצר בשלבים הקדם אדיפלים. האב לא מסולק לחלוטין מהתיאוריות, אלא מוסט 1-3בזמנים לגיל

הצידה.

מתעסק במושג של "אם טובה דיה", בתוכו האב משתלב ומאפשר לאם להיות בתוך העיסוק האמהי –ויניקוט . בשנים הראשונות יש תלות מוחלטת של התינוק באם, ללא הכרה primary maternal preoccupationהראשוני

באב. הקשר לאב בתיאוריה הוא דרך התלות של האם באב על מנת לאפשר את האמהות.

בשלב האימון בתהליכי הספרציה והאינדיבידואציה, תפקיד האב הינו ביצירת חוויות סקרניות במיוחד –מאהלר )נתפס כמונע מהתינוק לחזור חזרה אל הסימביוזה(. האב מעודד ספרציה במהותו, בעזרת בשלב ההתקרבות מחדש

ם אגרסיביים וליבידינלייםמודל לויסות דחפיאינטראקציה פיזית, אתגרית ודורשת יותר מהתינוק. האב מהוה )מיניים( אצל הילד, ומונע מהתינוק להפנות את הדחפים כלפי האם, עצמו או כלפי הסביבה.

, על ידי יצירת דיאדה מעבר מהורות נשית להורות בעלת אופי גבריתבשלב הראשון, הפעוט עושה –ג'סיקה בנג'מין להיות סובייקט בזכות עצמו. אחרת שונה במהותה )אך לא בהכרח מתחרה( המסייעת לילד

מתוך המחקרים ההתפחותיים שערך, הראה כי תינוקות גדלים בסביבות מרובות אובייקטים ולכן מסוגלים –סטרן מוכנות אבולוציונית להתמודד עם מספר דמויות מטפלות בו להסתגל לסביבות אלו בצורה קלה ונוחה, בעזרת

דות מההתחלה.. כלומר, מסוגל ליצור דיאדות וטריאזמנית

70

לידה ודיכאון:

הזדהות במהלך ההיריון של האישה, גברים חווים שינויים הורמונליים הכוללים הקאות, בחילות ודיכאון כחלק מכל השינויים ההורמונליים קורים יותר ביחסים זוגיים שיש בהם .תהליכים כימייםאך גם בעקבות עם האישה

ואינטימיות, מה שעשוי להסביר את המנגנון.תקשורת, שותפות

, אך אצל אבות המטפלים בצורה פעילה בילדים הירידה גדולה יותר.בהורמונים הזכריים לאורך החייםטבעית * אצל גברים מתרחשת ירידה

הורמון המגביר את תנובת החלב אצל האישה שמניקה, אך נמצא גם אצל יונקים אחרים )יונה –פרולקטין •זכר שיוזרק אליו ההורמון יתחיל לדגור ולהאכיל את הגוזלים(. אצל אבות, מתרחשת עליה טבעית ממין

בפרולקטין במהלך ההיריון בשבועות שלפני הלידה.

הורמון המופרש בעת לחץ, וכן מאפשר לתת אינדיקציה לגבי הקשר אם תינוק )רמה גבוהה –קורטיזול •שבועות שלפני 3אמפתית יותר(. אצל אבות, רמת הקורטיזול בנקשרת עם זיהוי הריח של התינוק ותגובה

הלידה כפולה מרמת הקורטיזול בתחילת ההיריון.

הורמון שבאופן טבעי אצל חיות ממין זכר נמצא באחוזים גבוהים בשלב ההזדווגות, –טסטוסטרון •למלא תפקידי הגנה ולאחריו יורד )ציפור ממין זכר שיוזרק לה טוסטסטרון תתפנה יותר לשמור על הקן ו

ברמת הטסטוסטרון אצל גברים. 33%מאשר לטפל בצאצאים(. אצל אבות, לאחר הלידה מתרחשת ירידה ב

הורמון נשי אשר קיים אצל גברים באחוז נמוך באופן טבעי, עולה מעט אצל אבות לאחר לידה. –אסטרוגן •

החולים, החליפו לביתהלידות עברו מביתיות כאשר . בעבר לידות היו זירה נשית לחלוטין –הגבר בחדר הלידה הנוכחות של הבעל בתהליך הלידה החלה לצבור תאוצה החל בשנות , והרופאים והמיילדת את נשות המשפחה

בהיריון באה לידי ביטוי נקודת השיא של שותפות "הגבר החדש" . השבעים של המאה הקודמת והפכה לנורמהכיום, לכאורה, ברור כי . , דרך קורס ההכנה ללידה ועד לנוכחות בלידה עצמהסאונד-ובלידה, מבדיקות האולטרה

רבים מהגברים הצעירים חווים את הלידה כאירוע , נורמה זאת יוצרת בעיות לא מעטות. הבעל משתתף בלידה. חלק מהגברים, טראומטי ומלחיץ, בין השאר בשל הפער בין הציפיות הרומנטיות לבין המציאות המדממת

ים לחזור ליחסים אינטימיים עם בת הזוג שלהם לאחר הלידה. מתקש

הורים לתינוקות שנולדו פגים 60קבוצת הניסוי כללה –אבות לפגים ודיכאון אחרי לידה )ד"ר נועה גרון סלע( /מצב רוח ירוד) סימני דיכאוןהורים. ההורים לתינוקות הפגים, הראו 90ואושפזו בפגיה, קבוצת הביקורת כללה

לאחר שישה חודשים הסימנים נעלמו בקרב האימהות, אך אצל נמצא כי (. עם זאת, תחושת חוסר תקווה /עייפות)לא נמצא לפתח דיכאון הם בעלי נטייה כפולה אבות הנוטים לביקורת והחמרה עצמית. נמצא כי האבות נשארו

ההבדל בין אבות לאמהות נובע מהעדר תמיכה לאבות מהמערכת ש היא הערכת החוקרים. קשר זה אצל אמהות( חוויםורבים האישה מטפלת בתינוק, לכן נשארת עם תחושת שליטה. אבות שפחות מע. הרפואית ומהחברה כולה

.פחות תחושת שליטה ויותר דכאון וחרדה

מצב בו הילד נפטר במהלך ההריון, לעיתים יש צורך ביילוד מלא )כולל צירים( של תינוק מת. קיימים –לידה שקטה הנשים מתבוססות בצערן וחוזרות שוב ושוב לרגע שבו הכל . הבדלים בין בני הזוג בהתמודדות עם לידות שקטות

בשלב מאוחר . האבות נוטים לחזור במהירות רבה מדי למסלול החיים, ולא מרבים לבטא את הצער ןאיךן קרסלעתים התוצאה היא ריחוק ופגיעה . האבל הלא מעובד מופיע באופנים אחרים כמו דיכאון או התקפי זעםיותר,

. בזוגיות ועלול להוביל לפרידה

71

הולדתו של אב:

בשנים האחרונות מתרחשים שינויים בדפוסי האבות. האבות כיום, עסוקים יותר במטלות הקשורות לילדים ובמטלות הבית, גם בתחומים שבעבר נחשבו כנחלת הנשים בלבד. ביחד עם מעורבות זו, חל דיון בזהות האבהית.

תי, נוקשה ומפרנס( שכמותו הם לאבות החדשים, אין מודל להתחקות אחריו, אלא רק המודל של האב הישן )סמכולא רוצים להראות. בניית הזהות לעיתים נעשית בהתבסס על דמות האם שהייתה להם והסרת חוץ המציאות

)היררכיה וסמכותיות(.

* כיום גם אבות יכולים לצאת לחופשת לידה, ולקבל משרת אב, המאפשרת שילוב ההורות ביחד עם העבודה.

ת: בעיות ביצירת הזהות האבהי

החברה מעוניינת במעורבות האב, אך עדיין מפילה על האב את תפקיד –מסרים כפולים שהחברה מעבירה • המפרנס והאב המסורתי.

שעות עבודה ארוכות המובילות לקושי באיזון בין –עולם התעסוקה מקשה על האבות להיות מעורבים • העבודה לבית.

להתקל במסרים בדינמיקה לאחר הלידה, ניסיונות האב למעורבות עשויים –בין בני הזוג דינמיקה • מבולבלים וסותרים הגורמים לרגרסיה לתפקיד האב המסורתי

אבות מתלבטים לגבי התפקיד שלהם כבעלי סמכות )בהתאם לדמות הגברית –היעדרות סמכות גברית •כות הגברית, מה שיקשה על התפקוד איתה גדלו(, ובהדרגה נכנסים למטלת ההורות תוך זניחה של הסמ

הזוגי כהורים.

היכולת של ההורה לגבש זהות אבהית מקשה על היכולת של האב לפתח את הזהות שלו כהורה. למשל במצב של גירושים כשהילד בגיל מאוד צעיר, המדינה תקבע כי הילד ילך עם האם ולא עם האב )מסר כפול מהסביבה(.

לתפקיד האב:התייחסויות שונות 2קיימות

בדרכים שונות מהאםתפקיד האב הוא ייחודי ומקדם את הספרציה של הילד •

אין הבדל מהותי בין תפקידי האב והאם )האב מסוגל למלא גם תפקידים "אמהיים"( •

קבוצות של הורים לילדם הראשון 3במחקר נלקחו –מוח אבהי לעומת מוח אמהי )פרופ' רות פלדמן(

הטרוסקסואליות מטפלות עיקריות ביילודאמהות •

אבות הטרוסקסואליים מטפלים משניים •

אבות הומוסקסואליים שמגדלים את ילדם כמטפלים עיקריים ללא מעורבות של אם •

המחקר כלל ביקור בבית וצילום ההורים באינטראקציה עם הפעוטות, ולאחר מכן צפיה בסרטונים בעת שעברו נבדקו רמות האוקסטוצין של ההורים בדגימת רוב, איכות הקשר בינם לבין הפעוט בעזרת מדדי . fMRIסריקת מוח

פעוט ורמת המעורבות של כל הורה בטיפול בפעוט. -סינכרוניות הורה

תתי מערכות: 2נמצא כי קיימת רשת מוחית הורית המורכבת מ

• emotional processing – וד רגש בצורה אוטומטית עיבמערכת תת קורטיקלית לימבית האחראית ל מערכת זו מאפשרת להורה לזהות את אותות התינוק ולהגיב במהירות למצוקה שלו ומיידית.

• mentalizing – המאפשרת הבנה תהליכי מנטליזציהמערכת קורטיקלית קדמית צדית האחראית על ,הפעוט חברתית ואמפתיה. המערכת מופעלת בצורה מוגברת כאשר ההורה נמצא באינטרקציה עם

ומאפשרת לו לזהות את צרכי התינוק בצורה טובה יותר ואף לצפות אותם מראש, ולהגיב אליהם בצורה , הבנה של הצורך על פני הרגש. המשגות קוגניטיביות יותר ופחות רגשיותמותאמת. מערכת זו היא בעלת

ותיים: הבדלים משמע 3ברוב איזורי הרשת ההורית הפעילות היתה דומה, עם זאת, נמצאו

אצל אימהות מאשר אצל אבות מטפלים משניים, 5רמת הפעילות של המערכת הרגשית היתה גבוהה פי • לרמת אוקסיטוצין וסינכרוניות עם הפעוטכמו כן נמצאה קשורה

אצל האבות המטפלים המשניים ביחס לאימהות ונמצאה 4פעילות מערכת המנטליזציה היתה גבוהה פי •. כלומר כאשר האב הינו דמות הטיפול המשנית הוא ייתן קשורה למדדי סינכרוניות ורמות אוקסיטוצין

ייצוג קוגניטיבי יותר לצרכי התינוק.

פעילות המערכת הרגשית שלהם ה.אצל האבות המטפלים העיקריים שתי המערכות פעלו בעוצמה גבוה •יתה גבוהה באופן דומה לאימהות ופעילות המערכת המנטלית היתה דומה לזו של האבות המטפלים ה

המשניים

72

מחקר שבחן איך אבות מייצרים את הזהות האבהית שלהם, אילו כוחות –אבות מצפים )ד"ר רועי אסטליין( לל ראיונות עם זוגות ולאחר מכן משפיעים על הזהות הזו וכיצד היא משפיעה על החוויה ההורית והזוגית. המחקר כ

קיים פער בין הציפיות לבין התחושות חודשים אחריה. נמצא 6עם אבות בנפרד, בטווח זמן שבין טרום הלידה ועד .לגבי האבהות בפועל

המציאות הציפיות אב חדש אב חדש

אב ישן אב חדש אב ישן

אב ישן

האבות, בעיקר אצל אבות שציפו להיות מעורבים ובעלי השפעה )בדרך במקרה של חוסר התגשמות הציפייה אצל כלל היו בעלי השכלה ומודעות גבוהה יותר והרגישו ציפייה חברתית למעורבות שלהם(, אך בפועל הרגישו כי הם

, אינם מעוניינים ואינם יודעים כיצד לטפל בתינוק, וכן בת הזוג שלהם לא מאפשרת להם את ההתערבות הזו. לרוב הדמות הדומיננטית במקרים כאלו תהיה הסבתא.

במקרים שבהם ציפיות האב זהות לאב הישן, האבות דיווחו פחות על פערים ובלבול )לא פחות קשיים(. במקרים כאלה, מתבצעת פחות פגיעה בתפיסת האב את עצמו.

על פי פרויד, מות האב הוא האירוע המשמעותי ביותר בחייו –השפעתו האפשרית של היעדרות האב )דר עמית פכנר( . יותר דפוסים של התקשרות נמנעתשל גבר. אבות שגלו ללא דמות אב או שאיבדו אותו במהלך החיים, מביעים

ת שעשויות להחליף את דמות האב במהלך החיים, מתרחש חיפוש אחר דמות האב, דמויות גבריות קונקרטיושנעלמה )גיבורי תרבות או "האב האולטימטיבי", כלומר פנייה לדת(. פנייה לדעת לעיתים מתבצעת גם כחלק

(. על פי פכנר, רגשות האם אשמה אדיפלית/ אשמת השורדים/ אשמת הנפרדותמניסיון להפחית את האשמה )הסביר את תחושת האשמה. בנוסף, נמצא כי אבות שהתיימו , אשר עשויה ליכולים להוביל לפעילות עבריינית

. יותר אמפטייםמאביהם במהלך החיים התגלו כ