1

.2גיליון מספר . לשון ומשפט

ר הוועדה לניסוח משפטי "יו, ד יוסף שטח"עו -פתח דבר

. עורכי דין ומשפטנים, הגיליון הראשון של לשון ומשפט זכה לתגובות מבורכות מצד שופטים

ימי עיון מתקיימים בפקולטות למשפטים ובאקדמיה : הפעילות בנושא הניסוח המשפטי מתרחבת

; לעניין הניסוח בפסקי דין ידרשותמתרחבת הה; אמרים וספרים נכתבים בנושאמ; ללשון העברית

בראשית השנה הבאה תערוך המדרשה . ומתקיימות השתלמויות;בנושא (בלוגים)יומני רשת ישנם

א והמרכז השתלמות לעורכי דין בנושא הניסוח המשפטי וההצגה "למשפט מעשי במחוז ת

ר יניב "ד)לתחומים נוספים הנוגעים לצרכנות ולחקיקה הנושא מתרחב . המשפטית( פרזנטציה)

"(.הנגישות לחקיקה"רוזנאי כותב מאמר שנושאו

השופט ' כב, א"בגיליון הנוכחי מובאת שיחה מרתקת עם סגן נשיאת בית המשפט המחוזי בת

.ימד באוניברסיטה ניסוח משפטיפני שנים לשל, ישעיהו שנלר

ומנגד , נגד השימוש בארמיתהיוצא ד מיכל אהרוני"בהמשך מובא מאמרה המאתגר של עו

דקאן בית הספר למשפטים במרכז , אביעד הכהן' ד תמי גרינברג ושל פרופ"מאמריהם של עו

, מוסכם על הכול שאם משתמשים בארמית. התומכים בשימוש בארמית, האקדמי שערי משפט

נראית לי . עברית בסוגרייםה החלופהוראוי לפעמים לכתוב את , הרי שהשימוש צריך להיות נכון

.השופט שנלר להשתמש בארמית במידה' עמדתו של כב

תביא את שתשתרע על כעמוד וחצי ו, מובאת הצעה לבחון כתיבת תמצית לכתבי טענות, כמו כן

ייתכן שהצעה זו תיבחן בוועדה הדנה .טענות המשפטיות העיקריותאת העובדות העיקריות וה

.השופט משה גל' בראשות כב, האזרחיבניסוח מחדש של סדר הדין

השופט ישעיהו שנלר' כב, א"שיחה עם סגן נשיאת בית המשפט המחוזי בת

אחד הקורסים החשובים שלמדתי בפקולטה למשפטים היה אצל כבודו לפני : ד יוסף שטח"עו

ר הוועדה לניסוח משפטי בלשכת עורכי "כיום אני משמש יו. עשרים שנה בנושא הניסוח המשפטי

ד רן "עו, נמצא עמי חברי לוועדה. א ואני מודה לאדוני על הסכמתו לשוחח בנושא"דין במחוז תה

.הכותב ספר על השפה המשפטית ומרצה בנושא בין היתר בהשתלמויות לשופטים, לוסטיגמן

?כיצד אדוני היה מתאר את רמת הניסוח המשפטי של המסמכים שמובאים לפניו: שאלה

בחלק לא קטן מהמקרים זהו ניסוח שקשה להבין ממנו למה הכותב :השופט ישעיהו שנלר' כב

. בחלק לא קטן מהמקרים נראה שהכותב עצמו טרם החליט למה במדויק מכוונים דבריו. מתכוון

רבים . נושא בעייתי נוסף כיום נוגע ליכולת התמצות בעיקר במסמכים שמוגשים לבית המשפט

יש . בפועל המצב הפוך. רוך יותר הוא טוב יותרמעורכי הדין חושבים בטעות שככל שהמסמך א

לכן כל שופט חפץ במסמך קצר . לזכור שלשופט נדרש זמן רב להכנת התיקים שנידונים לפניו

מסמך שכזה גורם לך לקרוא את כולו . ותמציתי שבאמצעותו ניתן לדעת מהם טיעוניו של כל צד

2

מקשה , ומייגע שגורם לאיבוד הרצףזאת לעומת מסמך ארוך . בעיון ולקלוט את כל המסרים שבו

ומביא לכך שבסופו אינך יוצא ממנו עם מסקנה ברורה וחד , על המעקב אחר הטיעון המשפטי

טעות נפוצה בקרב עורכי הדין היא עריכת כתב תביעה כמו תצהיר עדות . משמעית מה הטיעון

אלא , חות משכנעכתב טענות ארוך ומפורט לא רק פ. רצוי שכתב הטענות יהיה תמציתי. ראשית

למרות ההעדפה של התמציתיות אני חושב שנכון . גם מגביל את בעל הדין בהמשך המשפט

אי העלאת טענות חלופיות עשויה להיחשב לעתים . כל עוד הן ריאליות, להעלות טענות חלופיות

כמו כן כשכותבים את כתב הטענות חשוב לעשות זאת לאור הסיכומים . לרשלנות מקצועית

להיכתב בבוא העת באותו תיק וישקפו את העילות המשפטיות שתומכות בעמדתו של שעתידים

.בעל הדין

הנוהל בערעורים שנידונים בהרכב שבו אני יושב הוא שעיקרי טיעון בערעור לא -בנוגע לערעורים

לא קרה מקרה שבעל דין לא כמעט . עמודים 01ניים יחזיקו עד עמודים ובמקרים קיצו 7יעלו על

מגבלת העמודים מכריחה את הכותב . ח לכלול במכסת עמודים זו את כל טיעוניו החשוביםהצלי

. להחליט מה חשוב לו לטעון

?ומה בנוגע לפסקי הדין: שאלה

. לא כל פסק דין ארוך הוא בהכרח פסק דין טוב. לדעתי הדברים נכונים גם לגבי שופטים: תשובה

פירוט טענות הצדדים ואז דיון , תיאור העובדות -ת בכתיבת פסקי דין נוהגות כיום תבניות קבועו

עדיף להגיע . המבנה הזה עשוי להביא לחזרות מיותרות והוא מביא להארכת פסקי הדין. והכרעה

פסקי דין שנכתבים באולם . לפרק הדיון מהר ואגב הדיון לפרט את טענות הצדדים ולדון בהן

בעיה נוספת בשימוש בתבניות היא . חות חדיםלרוב אינם בנויים לפי התבניות הללו והם אינם פ

עוד יש לזכור שפסק דין צריך להיות חי . שבמובן מסוים מאבדים את היצירה האישית של השופט

אלא עליו , וכלומר הוא אינו יכול להפנות את הקורא לחומרים שאינם לפני, הנושא את עצמו

. צריך להיות ארוךלמרות זאת פסק הדין לא . להכיל את כל הנדרש כדי להבינו

ב נדרש בכל כתב טענות לכלול תמצית בת שני עמודים לכל היותר של העובדות "בארה: שאלה

?מה דעתו של אדוני על דרישה זו. ושל הטענות העיקריות

ויכול לדעתהיתרון הגדול בכך הוא שהשופט מבין מיד מה הוא עומד לקרוא בהמשך : תשובה

החיסרון הוא שהתמצית עשויה לייתר את כל שאר . משךבמה הוא רוצה להתמקד בקריאה בה

מכניסים ", בכתבי טענות או בסיכומים, יש עורכי דין מיומנים שבצורה תמציתית. כתב הטענות

. ומגרים את הקורא לבדוק איך הם מוכיחים בהמשך את מה שהם טענו בתמצית" אותך לזירה

גם בגוף , חזר על אותו דבר גם בתמציתלפעמים מוצאים שהכותב -הבעיה נוצרת בחזרות הרבות

. המסמך וגם בסיכום

? אילו הערות ראוי שבית המשפט יעיר על המסמכים המוגשים לו: שאלה

עמודים 051-011בעידן נט המשפט קורה לא אחת שמוגשים לבית המשפט ערעורים בני : תשובה

דוע לא יימחק הערעור כי בדיון בקדם ערעור יידרש המערער לנמק מלכן לא אחת . כולל נספחים

3

יכול לקצובלחלופין בית המשפט . מייגע ואינו ערוך לפי תקנות סדר הדין האזרחי, הוא ארוך

הודעת ערעור ארוכה יוצרת גם איפה . למערער זמן להגשת הערעור בשנית לאחר תיקונו וקיצורו

ואילו למערער ,ואיפה לרעת המשיב כי עמדת המשיב מובעת רק בעיקרי טיעון תמציתיים מאוד

. גם מהטעם הזה ראוי שהודעות ערעור יהיו קצרות. יש גם עיקרי הטיעון וגם הודעת הערעור

. ייתכן שרצוי שתהיינה הנחיות בנוגע לאורך מוגבל של הודעות ערעור

?ומה לגבי הערות בנוגע לסגנון מתלהם או משתלח או בנוגע לתקינות הלשון: שאלה

ויותר מסמכים ובהם סגנון משתלח כלפי הערכאה הדיונית או כלפי לצערי מוצאים יותר : תשובה

ולפעמים דורש שהמסמך יוגש בשנית לאחר , במקרים כאלה אני מעיר על כך באולם. הצד שכנגד

ולכן אינני מעיר על , זה כבר עניין של חינוך ושל ידע –לגבי הלשון העברית ורמת הניסוח . תיקונו

.כך

וכיצד השופטים מתמודדים עם , בי בי דין משפיע על תוצאת הדיוןהאם אופן עריכת כת: שאלה

?הררי הנייר

אז בשלב מסוים השופט ,אם צריך לקרוא את כל החומר. על התוצאה זה לא משפיע: תשובה

אין ספק שהאריכות . שופט גם מפתח מיומנות קריאה. יקרא מהר ואולי לא ישים לב לכל הפרטים

.ורהכיום היא מכה שלא כתובה בת

?מה ניתן לעשות לשיפור המצב: שאלה

לשכת עורכי הדין צריכה לחשוב על קיום קורסי חובה לעורכי הדין בנושא , לדעתי: תשובה

כמו כן לדעתי לא . ובקורסים אלה ירצו גם שופטים( 'לשון וכו, סגנון, תמצות)הניסוח המשפטי

. נו יכולת כתיבת מכתב או חוזהיעלה על הדעת שבבחינות ההסמכה של לשכת עורכי הדין לא יבח

כשמגיעים באולם שלי לפשרה לרוב אני , למשל. פעמים רבות עורכי דין אינם יודעים לנסח חוזה

ייתכן שייווצר עוד תיק משפטי , כי אם עורכי הדין ינסחו אותו, מעדיף לנסח את הסכם הפשרה

שים כדי ללוות אותם כמו כן לדעתי צריך לקיים קורסים מיוחדים לעולים חד. בעקבות זאת

.ולסייע להם בנושא הניסוח המשפטי

הטפסים והחוזים הסטנדרטיים שהאזרחים נדרשים לחתום עליהם ארוכים ומנוסחים : שאלה

?מה ניתן לעשות בעניין זה. פעמים רבות בצורה מסורבלת

זו כמובן פיקציה . הפסיקה קבעה שחזקה שמי שחתם על מסמך קרא והבין אותו: תשובה

יטען שלא ידע על מה הוא , אחרת כל מי שירצה להשתחרר מחוזה -אך היא הכרחית , יתמשפט

משקפים משפטנות ( שהם לרוב חוזה אחיד)הניסוח המשפטי במסמכים סטנדרטיים .חתם

אחת הסיבות לכך היא פסיקת בתי המשפט שממנה עולה שהיה ראוי שדבר מה ייכתב . מתגוננת

כמו כן לרוב עורכי דין . כים עתידיים מתעבים ומסתרבליםבעקבות זאת מסמ. בחוזה מפורשות

גם אם מדובר בעניין שממש אינו , אך אינם משמיטים מהם דבר, משתמשים בחוזים קיימים

וכך החוזים הופכים מסורבלים יותר ולעתים . אלא רק מוסיפים עוד ועוד, רלוונטי לחוזה החדש

אני חושב ,למשל ,במסמכים בנקאיים. יאותיש בהם סתירות ועניינים שאינם קיימים עוד במצ

4

יהיה ניתן לכלול במסמך החדש , שאם הבנק יושיב יועץ משפטי שיעבור על המסמכים הקיימים

. את כל מה שקיים במסמך הנוכחי אך המסמך יהיה קצר בהרבה

?מה קורה במשפט הפלילי: שאלה

. כתב האישום והסיכומים אין ניירת מלבד. במשפט הפלילי יש כתב אישום והוכחות: תשובה

לכן גם במשפט הפלילי ראוי . החיסרון בכך הוא שלא יודעים מראש מה המחלוקות בין הצדדים

.לקיים מעין קדם משפט

דיבור , של דיבור מהיר ביותר, במיוחד בקרב עורכי הדין הצעירים, ישנה תופעה חדשה: שאלה

?מה המצב באולם המשפט .בצרורות

, וא חושש שמא לא יספיק לטעון הכולוה, לם עורך הדין יודע שהזמן קצובבדיונים באו: תשובה

הוא מכיר אותו , השופט כבר הכין את התיק כדבעי. זה לא תמיד לטובתו. ולכן הוא מדבר מהר

, אם עורך דין בא מוכן ומעביר את המסר בארבעה משפטים. ואינו מעוניין לשמוע טיעון ארוך

כמו כן השופטים . צריך להיות ממוקד בעל פה כמו בכתב. ותלפעמים זה שווה לשעה של חקיר

לא היו מפסיקים , אם בעבר כשעורך הדין היה נואם נאום ארוך. היום הרבה יותר פעילים מבעבר

. היום פעמים רבות יקטע אותו השופט והטיעון יעבור למתכונת של שאלות ותשובות, אותו

?מהי עמדתך. כך ויש המתנגדיםיש התומכים ב -בנוגע לשימוש בארמית : שאלה

הבעיה הגדולה יותר היא שיש . אני משתמש בארמית אבל אני חושב שאסור להגזים בכך: תשובה

עורכי דין שאינם מכירים את הביטויים ואז הם משתמשים בצורה שגויה בארמית ובמטבעות

. לשון

?כיצד משפיעה הטכנולוגיה על הניסוח המשפטי: שאלה

היום מרבים לצטט . פעם היו מגיעים לבית המשפט עם ספרים. עיה אדירהיש כאן ב: תשובה

מאגרי המידע עומדים גם . זה כלל אינו מרשים. פסקי דין כדי להרשים 21ומאזכרים לעתים

עדיף להביא פסק דין מרכזי אחד . אני חושב שלא צריך להרבות באסמכתאות. לרשות השופטים

פעמים רבות לצד ריבוי האסמכתאות הניתוח שלהן לוקה .ולהצביע על השלכותיו לעניין הנדון

כלל יש עורכי דין שטוענים בלי להסתמך היא ש, וקשה לא פחות, בעיה נוספת. וזה בעייתי, בחסר

. על פסיקה

?האם לדעתך יש מקום לשנות דברים בסדרי הדין: שאלה

אה תמליץ על ישנה ועדה בראשות השופט משה גל שבוחנת עתה נושאים אלה וכנר: תשובה

. שינויים

בחוק החוזים הנוגע לפרשנות 2' נשמח לדעת מה עמדתו של אדוני לגבי תיקון מס, לסיום: שאלה

. לנוכח העמדות השונות בבית המשפט העליוןחוזה

5

לחוק החוזים בשל העובדה ( א)25היום בתי המשפט נדרשים יותר להשתמש בסעיף : תשובה

אני דוגל , עם זאת מכיוון שאני הגעתי מהפרקטיקה. ה מבעברשחוזים מנוסחים בצורה פחות טוב

לכן אינני חושב שצריך להגיע למצב שבו עורך דין מנסח חוזה ואומר ללקוח . ביציבות ובוודאות

. שאין לדעת מה יאמר בית המשפט כשיידרש לפרש את החוזה

.וביםהנה בשעה קלה הקפנו נושאים רבים וחש. תודה רבה אדוני: ד יוסף שטח"עו

ד עדי אברונין"עו -ב "בדומה לארה, הצעה לתמצות כתבי טענות

ית אורכם של יאביב והמרכז של לשכת עורכי הדין נדרשה לסוג-הוועדה לניסוח משפטי במחוז תל

ולהקל על השופט הדן בתיק לבחון את טענות את ההליכים המשפטיים דין והדרך לייעל -כתבי בי

.כדבעי ולהכירןהצדדים

.ם נכונים גם כלפי הצדדים ועורכי דינםהדברי

היקפם של כתבי הטענות הולך וגדל וכתבי הטענות בהליכים משפטיים , כידוע לעוסקים בתחום

הצגה לא ברורה ולא עקבית של הטיעונים , תוך חזרה על דברים, מחזיקים עמודים על גבי עמודים

גוף , נתבע/יקרי עמדת התובעע, מבוא, כתב הטענות באמצעות כתיבת פתח דבר" ניפוח"וכן

.סיכום ואחרית דבר, הטענות

-ד"התשמ, תקנות סדר הדין האזרחיהתנהלות זו אינה עולה בקנה אחד עם לשונן ותכליתן של

את עיקרי יכללוכי כתבי טענות , המשנה-אשר במסגרתן הבהיר מחוקק, "(התקנות: "להלן) 4891

( ב), 303, (ב) 314, (א) 313, 235, (5) 9תקנות : הראו לדוגמ – בתמציתיותכתבו יאשר י, העובדות

.תקנותל( א) 345 -ו 334,

:כי, בו קבעש סופר מדיקעמד על כך הנשיא גרוניס בעניין

ובלא קשר )כל המצוי בנעשה בבתי המשפט מודע לכך שבצד גידול במשקל הסגולי של הליכים "

ב "נספחים וכיו, תצהירים, תקיימת תופעה של כתבי טענו( למספרם של ההליכים המוגשים

במילים . נתקלים אנו במסמכים בעלי היקף גדל והולך. המשתרעים על פני עוד ועוד עמודים

Anton Hubner'נ (לייט מדיק) מדיק סופר 405/00 א"רע" )הניירת מתרבה ומתרבה, אחרות

Cmbh&Co. Kg, 3' בפס, 089( 33) 2100 עליון דינים.

שכן ברור , ם ביצירת כללים מלכתחילה בנוגע להיקף כתבי טענותהוועדה מודעת לקושי הקיי

ושוויה רבים הכוללת צדדים ומורכבת תביעת ענק כדין לוועדה שאין דינה של תביעה לנזקי פח

.מיליוני שקלים

תמצות טענות הצדדים יחייבאשר , כי יש מקום להתקין בתקנות כלל, עם זאת הוועדה סבורה

.כתב ההגנה וסיכומי הצדדים, כתב התביעה - המרכזייםבמסגרת כתבי טענותיהם

6

כי בנוגע לעתירות המוגשות לבית המשפט העליון בארצות הברית , עיון במשפט המשווה מלמד

כתב טענות ינוסח כך שהוא כולל את השאלה במחלוקת ללא פרטים מיותרים וללא שקיים כלל

:חזרות

"1. A petition for a writ of certiorari shall contain, in the order indicate:

(a) The questions presented for review, expressed concisely

withoutin relation to the circumstances of the case,

unnecessary detail. The questions should be short and

should not be argumentative or repetitive"… The questions

and noshall be set out on the first page following the cover,

other information may appear on that page. The statement of

any question presented is deemed to comprise every

subsidiary question fairly included therein. Only the

questions set out in the petition, or fairly included therein,

will be considered by the Court."

:הנוגע לאופן הגשת עתירה לבית המשפט העליון כמפורט באתר אוניברסיטת קורנל 03כלל ראו

t/rule_14http://www.law.cornell.edu/rules/supc

כתב )בכל כתב טענות שכי תותקן תקנה בתקנות סדר הדין האזרחי , אפוא ,הצעת הוועדה היא

מילים את 511יציג בעל הדין בפתח הדברים ובהיקף שלא יעלה על ( כתב הגנה וסיכומים, תביעה

.עיקרי טיעוניואת תמצית המקרה ו

ליברלית ורחבה בכל הנוגע לאותו המפורשות בצורהעוסקות בתמצות הטענות הקיימות תקנות ה

הוראה קוגנטית בתקנות המתייחסת לתמצות הטיעונים בהגשת מילים ברורה וחדה . "תמצות"

.לקיומה ככתבה וכלשונה, כך אנו מקווים, תביא

כתב שלהיה בדף הראשון ת -והיא בלבד - התמציתכי , בדומה לכלל בארצות הברית, ניתן להורות

.הטענות

7

אימוץ הצעה זו יאפשר לבית המשפט להבין מיד בתחילת הקריאה של כתב הטענות , רתכך או אח

עשרות עמודים של מ דרש לחלץיכך בית המשפט לא י. מהם טיעוני אותו צד ומהם עיקרי טיעוניו

.הדבר נכון גם לגבי הצדדים, כאמור. ופעמים אף להחמיצה כתבי טענות את לוז עמדת בעל הדין

תמיד יוכל –סמוכים ובטוחים שמבין שלל עמודי כתבי טענותיהם ובליל המלל בעלי הדין יהיו

.בפניו שטוחותבו הנקודות המרכזיות של טיעוניהם יהיו שהשופט לחזור לאותו תמצות

ד מיכל אהרוני"עו - ?למה לוותר על הארמית בכתיבה המשפטית

(.?אלא מה, ארמית)על עניין זה אני כותבת בדחילו ורחימו

לם המשפט נשאר שמורת הטבע האחרונה בחברה החילונית בישראל שבה פורחת הארמית עו

ניכוש הארמית מהכתיבה ? מדוע לחבל בשמורת טבע זו. במידה מסוימת ומשמשת שפה חיה

המשפטית עלול להיות צעד נוסף ברידוד השפה הכללי ובהשכחת המורשת התרבותית שראשיתה

. יהם של חכמי ישראל לדורותיהםל ובכתב"והמשכה בספרות חז, במקרא

שלוש הסיבות המרכזיות . אף על פי כן אני מציעה לוותר בכאב על הארמית בכתיבה המשפטית

:לכך הן אלו

בעולם . הארמית היא חומה נוספת המונעת נגישות של הציבור אל הטקסט המשפטי .א

שיח המשפטי את ה, לפחות באופן ראשוני ובסיסי, יש לציבור זכות להבין, שכולו משפט

.שמתנהל בעניינו

בארץ חי גם ציבור לא קטן של אזרחים ותושבים הנזקקים למערכת המשפט והיא .ב

בוויכוח בין . תרבותי לשפה זו-ולציבור זה אין כל קשר לאומי, מכריעה את גורלם

את התרבות ; לגבור האוניברסאליות, לדעתי, אוניברסאליות ללאומיות במשפט צריכה

. ר באותם תחומי חיים שאינם קשורים בהחלטות חורצות גורלהלאומית יש לשמ

למרבה הצער יש לא מעט עורכי דין שאינם שולטים בארמית ואינם מבינים את משמעות .ג

והשימוש בה , הארמית היא אחת מנקודות התורפה של הכתיבה המשפטית. הביטויים בה

מה עשרות כתבי טענות סקירה של כ, למשל. יוצר את התקלות הלשוניות המביכות ביותר

= מאן , אין= לית " )לית מאן דפליג"העלתה שלוש צורות שונות של הביטוי השגור למדי

"לית מאן דפילג" –האחת (: אין מחלוקת בדבר, כלומר אין חולק, שחולק= דפליג , מי

-לית מאן דה" –השנייה (. שכן צורה זו חזרה לאורך כל הטקסט, לא שגיאת הקלדה)

".אין לית מאן דפליג"הנאה מכולן , והשלישית, (היה זה תואר אצולה משל) "פליג

ם את "כך תיאר הרמב. ם"הרמב –אסיים בדברי אחד מגדולי חכמי ישראל אם לא הגדול שבהם

": משנה תורה"מניעיו לבחירת השפה שבה יכתוב את חיבורו ההלכתי הגדול

מאנשי אומתנו כי אם יחידים ומלות ממנו לפי שלא יבינוהו וכן לא אחברהו בלשון התלמוד "...

הקדמה ." )אבל אחברהו בלשון המשנה כדי שיקל זה לרוב, זרות וקשות אפילו לבקיאים בתלמוד

(.לספר המצוות

8

על פני שימור הארמית -בהירות החוק לכול –ם העדיף את עקרון החוקיות "כלומר הרמב

נראה שזהו אילן גבוה מספיק להיתלות . ורוועל כן הוא בחר בעברית של המשנה לחיב, התלמודית

.ואידך זיל גמור, ובהך סגי לנא, בו בטיעון זה

ד תמי גרינברג ומיכל"עו - לא ניתן לנתק את השפה הארמית מהכתיבה המשפטית

אייבשיץ

(יגאל אלון) "ההווה שלו דל ועתידו לוט בערפל, עם שאין לו עבר"

ראה בית המשפט שאלה משפטית הטעונה ":קובע 0981 –ם "תשה ,וק יסודות המשפטחב 0סעיף

יכריע בה לאור עקרונות , בהלכה פסוקה או בדרך של היקש, ולא מצא לה תשובה בדבר חקיקה, הכרעה

."היושר והשלום של מורשת ישראל, הצדק, החירות

בהסתמך על סעיף זה נעשה שימוש תדיר בסוגיות המשפט העברי במסגרת פסקי דין של בתי

נדרשים סטודנטים למשפטים ,במוסדות להשכלה גבוהה ,לא בכדי. בערכאות השונות המשפט

. ללימודי משפט עברי כחלק מהכשרתם כמשפטנים

, הבבלי והירושלמי שלשונם התלמוד הםהמשפט העברי נסמך שעליהםהרבים מהמקורות שניים

ןשות לה כמוההתנתקות עולם המשפט מהשפה הארמית וההתכח .רובה ככולה ארמית, כידוע

. ממנו יונק עולם המשפט את תוכנו ומהותושכהתנתקות ממקורות המשפט העברי

: הקשר בין הלשון הארמית לשפה העברית בל יינתק .א

שפה עוברת גלגולים רבים במרוצת הזמן , כפועל יוצא. חיצוניות רבותשפה היא תוצר של השפעות

שינוי אחד מני רבים. ה גם על השפה העבריתתופעה זו לא פסח. והיא אינה קופאת על שמריה

. מילים מארמית אל השפה העבריתן של חדירת הואבמרוצת השנים שעברה השפה העברית

בלית , לאלתר, סבתא, סבא, אבא: הלדוגמ, מילים רבות השגורות בפינו מקורן בלשון הארמית

ת לשון המשפט מהמילים א" לזקק"כי יש , אם נאמר .סרק ועוד כהנה וכהנה, ערטילאי, ברירה

הרי שעלינו לפעול באופן קוהרנטי ולהסיר את כל , וממטבעות הלשון הארמיים השגורים בה

.המילים והניבים הארמיים שנשתרשו בשפת המשפט ללא יוצא מן הכלל

אלה כגון, האם יעלה על הדעת להסיר מלקסיקון המשפט מילים השאולות מהשפה הארמית

מדוע שנדיר משפת המשפט מילים , אם כך. ור כי התשובה לכך שליליתבר !?שהוזכרו קודם לכן

מה הופך מילה או מטבע לשון מסוימים בארמית ללגיטימיים ולעדיפים ? וניבים אחרים בארמית

?על רעותם מבלי שנידרש להסירם מלקסיקון שפת המשפט

, כי השפה הארמית נטמעה היטב בשפה העברית בכלל ובשפת המשפט בפרט, אין לנו אלא לומר

. עד אשר לא ניתן לעקור משפת המשפט את השפה הארמית

: אין לנקוט דין שונה לגבי טעויות בשימוש בלשון הארמית וטעויות בשפה העברית. ב

9

מית ולפיכך טועים בשימוש יש לא מעט עורכי דין שאינם שולטים בארשראנו את הטענה ק

לא רק בכתיבה או בהבנה שגויה של מילים " חוטאים"אנשי המשפט , לצערנו. במונחים ארמיים

אלא גם במילים ובמטבעות לשון הנשענים על , ומטבעות לשון השאולים מהשפה הארמית

או "זורעת חול"דין לא אחת שימוש במונח -כך למשל מצאנו בכתבי בי. השפה העברית" טהרת"

. מספר ועוד כהנה וכהנה שיבושיםהטעויות בשם , "עושה ימיו כלילות"

למנוע שימוש לא כדיכי אם נטיל איסור על שימוש בשפה הארמית בשפת המשפט , אפוא, יוצא

" הטהורה"כי אז יהיה עלינו לאסור גם שימוש במילים ובמטבעות לשון מהשפה העברית , נכון

. ון הדיוטותונתיר לעשות שימוש אך ורק בלש

ארמיים ועבריים כאחד ובלבד -הנכון בעינינו הוא שלא לוותר על שימוש במטבעות לשון ופתגמים

ד "בין אם הדבר ייעשה על ידי השתלמויות ייעודיות לחברי לשכת עוה. שייעשה בהם שימוש נכון

ים אלו בנקיטת צעד. ובין אם על ידי פרסומים של הטעויות הנפוצות בקרב קהילת המשפטנים

–שימור מקורות המשפט העברי והשניה -האחת : נמצאנו תופסים שתי ציפורים במכה אחת

. שמירה על לשון בהירה וחפה מטעויות

באמצעות ניתנת לפתרון , לציבורהשימוש בארמית מונע הנגשת הטקסט המשפטי שגם הטענה

בדומה , בו משתמשיםשי תרגום לעברית סמוך למונח או לביטוי הארמ יתשימוש בארמית בלווי

.םילשימוש שנעשה במונחים לטיני

נסיק כי אכן " :0953נסיים את דברינו בציטוט מפסק דין שניתן על ידי בית המשפט העליון בשנת

, כאל קניינה המיוחד, בכל תקופותיה ובכל תפוצותיה, התייחסה האומה היהודית אל המשפט העברי

.(077, 030 ד ח"פ, סקורניק' יק נסקורנ 090/50א "ע" )כחלק מנכסי צאן ברזל של תרבותה

..ואידך זיל גמור

אביעד הכהן' פרופ -רחמנא ליצלן ? בלי ארמית

[הקדמת דברים]=אקדמות מילין

, תוך כדי סידור הקידושין. הרב מנחם הכהן, לפני שנים הרבה נוכח דוד בן גוריון בחופה שערך אבי

והלא גם בתורה !". "דברו עברית? למה ארמית: "יון בכעסקרא בן גור, משהחלו בקריאת הכתובה

(.מז, בראשית לא" )יגר שהדותא. "ןהקשה בן גוריו, "?היכן? בתורה. "השיבוהו, "דיברו ארמית

". יעקב קרא לו גלעד. ה אמר לבן הארמיז? יגר שהדותא", והשיב בן גוריון בחדות שאפיינה אות

להדיר , "בדחילו ורחימו", המבקשת, ד אהרוני"היפה של עו נזכרתי במעשה זה אגב קריאת מאמרה

, שקיימות" חומות"הנמכת ה, לטענתה. וזאת מכמה סיבות, את הארמית מן הכתיבה המשפטית

ד "מנמקת עו, לצד זה. תנגיש אותו מעט יותר לקוראיו, בין הציבור לטקסט המשפטי, לטענתה

, שאותה, על פני התרבות הלאומית" אוניברסאליות"אהרוני את דבריה גם ברצון להגביר את כוח ה

גם ". באותם תחומי חיים שאינם קשורים בהחלטות חורצות גורל"יש לשמר רק , כך לדבריה

10

מביאים אותה למנוע אותם מליפול , של עורכי דין שאינם שולטים בארמית" טעויותיהם המביכות"

. בפח היקוש של שימוש לא נכון בארמית

. אך אין להסכים עמם, ברים שובים את הלבבמבט ראשון הד

"?השמנה היא אם רזה" .א

פה נקבל ש, לפתחה ולטפחה, לייפותה ולנאותה, הרי שבמקום להעשיר את השפה, לו תתקבל ההצעה

תלמיד " ]=צורבא מרבנן"שתעיד על בעליה כי הוא אולי , ית ממשאנורקט, דלת שומן ותוכן, "רזה"

. בור ובער, [מן התורה" ]=ץ מדאוריתאעם האר"אך , חכם משפט, [חכמים

אמר פעם אבא אבן על פוליטיקאי מסוים , "מילים 211בן , גדול מאד, יש לו אוצר מלים עצום ורב"

איני מבין , המשיך אבן, "הגדול הזה' עושר'אך לנוכח ה", שנודע ברוחב לשונו ולאו דווקא לטובה

"... במאה מלים בלבד, מדוע הוא עושה שימוש רק במחציתו

הלל הזקן . להפך. אינם צריכים להיות מושא הערכה, עד כדי רדידות" נגישה", בורות ושפה דלה

". ומקרבן לתורהאוהב את הבריות , ורודף שלום, אוהב שלום, הווי מתלמידיו של אהרן: "ציוונו

טוחה באמצעות רידודה ושי, "אל הבריות את התורהמקרב "לא נאמר ...(: עוד מילה ארמית)ודוק

צריך להיעשות , קירוב הבריות לתורה: לאמור". לתורה -את הבריות – ומקרבן"אלא , של התורה

. עשירות יותר, שיעלו את הבריות למדרגות גבוהות יותר, באמצעות לימוד והוראה

. וכך מקל וחומר במשפט, כך בכל תחומי החיים

אינו יודע ולא שמע מעולם על החטא אך מי ש. פרקליט בור בענייני משפט עושה מלאכתו רמייה"

על , אינו יכול להיחשב לאדם משכיל, אבי אבות כל החטאים והעוונות והפשעים שבעולם, הקדמוני

ולא " בראשית"ועל החטא הקדמוני מסופר דווקא בספר . כל פנים לא לפרקליט יהודי משכיל

ובשאר ספרים על עוונות ( Glanville Williams)או אצל גלנויל ויליאמס ( Halsbury)בהאלסבורי

זה האוצר היקר ביותר שהותיר לנו , ך"לא ימוש מפיכם ספר התנ: "וסיים בקריאה גדולה, "וחטאים

, רחוקלעמוד מ, כלום נאה לנו לאנשי המשפט בארץ אבות. והגיתם בו יומם ולילה, הגניוס היהודי

"? להתייחס בזלזול או אפילו בשוויון נפש בלבד לאוצרות תרבותנו

מ הנשיא ושופט ההרכב "מ, דברים נוקבים אלה אמר על פה לפני שנות דור שניאור זלמן חשין

פורסמו הדברים כמאמר , לימים. בטקס הסמכת עורכי דין חדשים, הראשון של בית המשפט העליון

ספר ספריו של –ך "התנ", המדברת בעד עצמה, הכותרתתחת " הד המשפט"קצר בחוברת

". המשפטן

בבוא עורכי דין להיבחן בפניו . לא רק נאה דרש אלא גם נאה קיים, למותר לומר, ז חשין"השופט ש

היה בוחן את ידיעותיהם לא רק בחוכמת , (שבאותם ימים היו רק בחינות על פה)בבחינות הלשכה

. והיהודית העולמית, המשפט אלא גם בתרבות

11

שכתב כי , השופט מישאל חשין, המשנה לנשיא, ייבדל לחיים טובים וארוכים, הוסיף עליו בנו

לה ראוי אספקלריה. לנפש, למחשבה, למציאות אספקלריה - להיות היא ואמורה - היאהלשון "

ןה ובמשמעות במובן הן, לשקף היא שאמורה את - ובמדויק - תשקף כי, ומצוחצחת יהינק שתהא

-אבו מאל'ג' נ ישראל תמדינ 3350/11 פ"ע] וידע יבין והמבין. יןיוענ יןיענ בכל וכך בענייננו כך. בצליל

הלשון היא המכשיר אשר באמצעותו ניתן : "וכיוצא בו כתב הנשיא ברק[. 333( 3)נה ד"פ, אלהווא

אך הלשון היא . הלשון היא המכשיר שבאמצעותו אנו יוצרים קשר עם זולתנו. ביטוי לחופש הביטוי

באמצעותה אנו חושבים ויוצרים מושגים ומעבירים .הלשון היא כלי חשיבה. יותר מכלי תקשורת

הלשון . הלשון והביטוי חד הם. חשיבה אך הלשון אינה רק כלי תקשורת או... אותם לזולתנו

תבהתפתחות האנושי ,של הלשון בקיום האנושי מכאן מרכזיותה. קובעת את המובן של המחשבה

([0993) 210( 5)ד מז"פ, נצרת עילית' מ נ"ראם מהנדסים קבלנים בע 015/92א "ע. ]ובכבוד האדם

הלשון כתבנית נוף מולדתו ותרבותו של המשפטן .ב

". אינו אלא תבנית נוף מולדתו", שורר המשורר, "האדם"

פרדס , דת)ם פרסיי( קטיגור, סניגור, פרקליט)כמו גם מונחים יוונים , חלק מניבי הלשון הארמית

היו זה כבר נכסי צאן ברזל של הלשון העברית וחלק בלתי נפרד מנוף , ושאר מיני לשונות( ועוד

. מולדתו ותרבותו של כל משפטן ובן תרבות

בר ", "גלימה", "דווקא", "גושפנקא!(. "מקורה יווני, גם דוגמא, אגב) ותביא רק מקצת דוגמאנ

מותב ", "בר פלוגתא"ו" בר סמכא","לאלתר", "וקייםהכל שריר ובריר ", "שכיב מרע", "סמכא

, "מניה וביה", "?מאי קמשמע לן", "אדרבא", "בצוותא חדא", "לא מיניה ולא מקצתיה", "תלתא

, "קושיא", "השופט קמא", "להלן", "לעיל", "לקמן", "מעיקרא דדינא פירכא", "תרתי דסתרי"

בלשון , מזורז והוחל להשתמש בהטיותיה' עברות'שעברה " )נפקא מינה", "אתר", "כנופיה", "בעיה"

, (זו הצרה" )דא עקא", "בדיעבד", "איפכא מסתברא", "שופרא דשופרא", )!("מינות-נפקא: "רבים

שהיו,ביטויים וניבי לשון ארמיים, ועוד כהנה וכהנה מונחים, (רע מזל" )ביש גדא", (בן אדם" )ברנש"

דוגמת , שחלק מהם, עד כדי כך) לשון העברית בכללזה כבר לבשר מבשרה ועצם מעצמיה של ה

האמנם . ושל לשון המשפטנים בפרט, ( לא נודע כי באו אל קרבה, "סגי נהור"ו, "פירכא", "מסקנה"

? את כל אלה יש להדיר ולשכח

? (עוד מילה בארמית, אופס) אסמכתאותכלום זקוקים אנו לעוד , אחר כל אלה

באו לעולם גם יצורי כלאיים , מלים ארמית לתוככי השפה העברית אגב השגרתן של כל כך הרבה

דוגמת ...( רק לא עברית, גם אנגלית, גם ערבית: שהיא הכל, של ימינו" יאללה ביי"מעין קריאת )

אדם המורשה לשהות בנכס מקרקעין על אף שאינו , בן רשות" ]רשותבר ", "במרומים[ עדי]=שהדי "

"מילתא זוטרתא", "עדיףברי –ברי ושמא "ניבים דוגמת , "תוקף בר רשיון"ו, [בעליו או שוכרו

" טיעון שאינו מעלמא הדין"; המפורסם" כיבוש לאו ברדחף "; [זוטרפקיד : וממנו, דבר קטן]=

. ועוד[ מן העולם הזה]=

12

ממנה , מיניה וביה" נטרול מוקשי הארמית"באמצעות , סינון השפה העברית ושפת המשפטנים בפרט

והנצחת , האדרת הבורות, הדרה תרבותית, עשוי להביא עמו את רידוד השפה והשטחתה ,ובה

ייווצר נתק מלאכותי ולא רצוי בין הלשון המשפטית העברית לבין , אם כך ייעשה. הבערות

. בת אלפי השנים, מקורותיה העשירים ומורשתה העתיקה

אינו תואר אצולה הולנדי " יתרתי דסתר"האמנם מבקשים אנו שאדם משכיל ומשפטן לא ידע ש

ואינו , וחובה לציית לו, "דין הוא –דין המלכות "הוא כלל שלפיו " ושדינא דמלכותא דינא( סתרי-דה)

גג , "מאיגרא רמא"או שנפילה ; (מלכותא-דינה דה)שמה של ישראלית המתגוררת כיום באמסטרדם

ח במיוחד אלא ירידה לבור אינה התמכרות לבירה גרמנית מסוג משוב" בירא עמיקתא"ל, גבוה

אינם עוסקים לא " מניה וביה"וש, אינם אחיו של הבבא סאלי" בבא בתרא"ו" בבא קמא"ש? עמוק

, או תופעה פסיכולוגית" מניה וביה"ד בור שטען בלהט "כמאמר עו)המניות הנסחרות בבורסה

?שסופה דיפרסיה, "מניה"

". דתי"בעניין , 1רחמנא ליצלן, חס וחלילה, דוברנדגיש שלא מ, כדי להוציא מלבם של טועים

רצינו לגדל דור של אפיקורסים : "קונן לפני שנות דור, ממנהיגי תנועת העבודה, כבר ברל קצנלסון

וכל הבור , דומה שלעתים עם הספר היה לעם הארץ, למגינת לב". וגידלנו דור של עמי הארצות

. משובח מחברו –מחברו

כדי " שומר מסורת"או " דתי"אינו צריך להיות , ובקי בגנזי לשונה, ורשתוהגאה במ, אדם משכיל

ולא לשאוף למכנה המשותף הנמוך , גם הלשוניים, להכשיר את שפתו ולהרחיב כל העת את אופקיו

. ביותר

הוא . דיבר לא פעם על דלותה הבלתי נסבלת של לשון המשפטנים בישראל, ר משה זילברג"השופט ד

, שבה כמה קומות, הרשומה על שמם בטאבו, שים שיש לפניהם טירה רחבת ידייםדימה אותם לאנ

ואילו הם מעדיפים להתגורר בחדרון , מלאים באוצרות רבים, עליות ומרתפים, עשרות אולמות

.שגם הוא אינו בבעלותם, ת אמות"ת על דל"דל, קטנטן

ברכה הם , בלשון המשפטית גם, ושימוש בהן, בקיאות ברובדי הלשון של השפה העברית לדורותיה

המאיימת להשתלט על כל אורחות " לעז"יש בהם גם כדי ליצור מחסום בפני סכנת ה. ולא קללה

(. 45-41' עמ, 2103אפריל , עורך הדין, !"דבר עברית תחילה, משפטן", אביעד הכהן: ראו)חיינו

( עוד מונח ארמי" )המהדרין מהדרין מן"כל אותם , הטהרנים!( מונח יווני)הימנות עם חיילי לגיון

חשש "כל , כעפר הארץ, "עפרא דארעא"לבער מן העברית כ, שמבקשים לקצץ בנטיעות הלשון

. רעת מראה ודקת בשר, תביא עמה שפה דלה וריקה, "ארמית

1

אברהם גרוסמן על תשובה הלכתית מימי הביניים שבה סופר על ' בהקשר זה סיפר פעם ההיסטוריון פרופ

שאל , "איני מבין". "א ליצלן יכה אותהרחמנ"שמא , שחששה מפני בוא בעלה לביתו, אישה מוכה, מרים אשת לוי

', רחמנא ליצלן, 'מדוע חששה במקרה זה שדווקא מישהו אחר, אם לוי בעלה נהג להכותה", אחד הסטודנטים

"?הוא זה שיכה אותה

13

, מן השפה גם מילים ומונחים ארמיים שגורים" נטרל"ושמא לא ירחק היום ועל דרך זו נידרש ל

גם , ואם תרצו, "אמא", "אבא: "ות שכל תינוק דובר עברית מוציא מפיודוגמת המלים הראשונ

ף הסופית שבהם מעידה על מוצאם "שהאל" )סבתא רבה"ו" סבא רבה", "סבתא"ו" סבא"

? !(הארמי

את השפה " להנגיש", הכן כשלעצמו, הרצון. לא טובה היא, הליכה בדרך קלוקלת ועקלקלה זו

יא עמו גם הדרת מונחים עבריים מקוריים שאדם מן היישוב לא עלול להב, את חומותיה" הנמיך"ול

. וכיוצא באלה, "שיבוב", "עשיית עושר ולא במשפט"יבינם לעולם דוגמת

אך שימוש כזה . ואין כל חובה להשתמש בהן, במלים הארמיות" קדושה"אין צריך לומר שאין כל

זיקה שקובעת , המשפט הישראלי עשוי לחזק את הזיקה למקורותיו ההיסטוריים והתרבותיים של

משפט ועסקים י , "עשיית עושר ולא במשפט העברי", אביעד הכהן: לעניין זה ראו)ברכה לעצמה

(. 232-083, (ט"תשס)

המשפט הישראלי החילוני הוא : "בעניין זה ראוי להזכיר את דבריו הנכוחים של הנשיא משה לנדוי

ולכל אחד , הוא מורכב מרבדים שונים. אדם ללא צל בחינת -משפט ללא שורשים היסטוריים משלו

אבל ההיסטוריה אינה שלנו ויש משהו מלאכותי מאד ואף . מאלה מקורות היסטוריים משלו

סיונות המשפטנים שלנו להעלות פרטי פרטים מן ההיסטוריה המשפטית האנגלית מלפני יתיטי בנאפ

זו הבעיה הגדולה של . ישראל של היוםעל מנת שאלה יספקו לנו פתרונות לצרכי מדינת , דורות

כואבים את הכאב על כך שעד -נו יאף מן החילוניים שבינ -המשפט הישראלי המודרני ורבים מאתנו

כה לא נמצאה דך הסינתיזה בין המשפט העברי כנכס תרבותנו הלאומית לבין דרישותיה של חברה

. [315' עמ, (ט"תשכ)ם א משפטי, "קול דעת בעשיית משפטיהלכה וש". ]מודרנית כשלנו

העשרת השיח עשויים להביא ל, והשגרתם בלשון המשפטית –ארמיים ואחרים –שימוש בניבי לשון

לא טורח , שמחה יש באלה. ולומדיה הספרות המשפטית ישל קורא הםהרחבת אופקילהמשפטי ו

ללמוד דבר כאשר חכמי התלמוד נקטו לשון שממנה אפשר היה: "כמאמרו של חיים כהן. ומעמסה

דבר !" ]=מילתא אגב אורחא קא משמע לן: "ששו ושמחו, חדש ונוסף שבעצם אינו שייך לנושא דיונם

אלא מלשונו אנו למדים גם דבר , לא זו בלבד שקבע לנו הלכה פלונית[. חדש השמיענו בדרך אגב

". פלמוני

לשון העשרת הגם ל ןתעשוי לתרום את תרומ" גבוהה"ו" עשירה"שימוש בלשון משפטית : יתר על כן

. גופה העברית

, "ביאליק של הלשון העברית"ה, מ נשיא בית המשפט העליון"מ, ר משה זילברג"שופטים דוגמת ד

על משקל , פילגש" ]=לחינה"דוגמת , תרמו ללשון העברית מונחים חדשים, כהגדרתו של מנחם אלון

תרגום מופלא לניב , "שני רכשים הרכיבו על"או ניבי לשון נהדרים דוגמת [ הארמית" לחינתא"

פסקי דינו . על שני סוסים בו זמנית" טיעון"הרכבת : שפירושו" ארכביה אתרי רכשיה"הארמי

-שתיקה "כתב ש, למשל, כך. וכמובן אף מקום הארמית לא נעדר מהם, מלאים בכל טוב הלשון

פשוטים , יים וידועיםגלו"ובמקום אחר העיר שהדברים ; (631, בד "פ) ["דומה]= כהסכמה דמיא

הובא תרגום המונח היפה ומקורו , ולמען אותם שאינם יודעים) כביצה בכותח', ביעתא בכותחא'כ

14

נישואין : "בלשון קדמונים, וכמה יפה היא פתיחת אחד מפסקי דינו. (501, ד ה"פ)שולי העמוד ב

;(838, ד ח"פ, ש"היועמ' גנור נ[ )?מי מהם עדיף]=? הי מינייהו עדיף -אזרחיים ונישואין דתיים

, במידה הראויה, (מעט שם, מעט פה)=זעיר פה זעיר שם –תיבלו את פסקי דינם , שופטים אחרים

והיו דבריהם מאירים , לטינית וצרפתית, ארמית ואנגלית, במונחים וניבי לשון מלשונות הרבה

. משמחי לב ומשובבי נפש, ומזהירים

יזיה נשמע מסוף ופורסמות הוא שהקול היוצא מתיבת הטלומן המ: "כתב השופט אלון, למשל, כך

הוצאת ספרים 7/79א "ע) "[ואין מקום שפנוי ממנו]" ולית אתר דפנוי מיניה ,העולם ועד סופו

לגוברין לא כך ראוי להם : "והשופט חשין כתב; (349(2)ד לה"פ', רשות השידור ואח' נ" החיים"

מאיה 0549/93א "ע" )כאשר סוגרות עליהם נסיבות חייהםכי ינהגו גם [ לאנשים יהודים]= יהודאין

(. 725( 5)ד מח"פ, פנפורד' נ

לא ממש מונחים " )פרטיקולארית"ל" אוניברסאלית"אשר לטענת הכותבת בדבר המתח בין שפה

הן בהכרזת העצמאות שלה . הרי שמדינת ישראל כבר הכריעה בדבר, (עבריים מקוריים ונגישים לכל

הן בזיקתה , כתשתית לערכי היסוד שלה" חזונם של נביאי ישראל"וב" ספריםספר ה"המדברת ב

חוק " )ערכיה של מדינת יהודית"ול( 0981-ם"תש, חוק יסודות המשפט" )מורשת ישראל"העמוקה ל

כוללים פרקים , וכולם יחדיו, כל אחד מאלה. (חופש העיסוק: כבוד האדם וחירותו וחוק יסוד: יסוד

(. רבנית-וחלק ניכר של הספרות ההלכתית, שני התלמודים, פר דניאלע ס"ע)שלמים בארמית

ולא , שאמורה להפרות ולהעשיר את השיח המשפטי, ניתוק מכל אלה הוא ניתוק ממורשת עשירה

.לדלל אותו

את האמור " יתרגם", ויהא זה עורך דין או שופט –אין מניעה שבמקרים ראויים המשפטן , אכן

. יביא את מקורו או את תרגומו –ארמי או עברי –קורי ולצד הביטוי המ, בלשונו

, מאמריו ופסקי דינו כתובים בלשון בהירה ביותר, שספריו, ל"כך נהג מורי ורבי השופט אלון ז

" הנגיש"על מנת ל. שרבים בהם הלשונות הארמיות, ורוויים באוצרות ששאב מן המשפט העברי

לעברית " תרגם"ו, צד כל מקור את שם כותבו וזמנוהקפיד השופט אלון לציין ב, אוצרות אלה לכל

שערי משפט , "חכם המשפט וחכם במשפט: מנחם אלון: "ראו בהרחבה)את המונחים הארמיים

וגם מי שאינו מצוי בסתרי , הראויה" הנגשה"אם נלך בדרך זו לא תיפגע ה(. 97-9' עמ, (ג"תשע)

. הלשון יוכל לברר את מקורה ופירושה

"עולם מלא" .ג

, תרבות, משקפת היסטוריהלשון ה. להעברת מסרים טכנילשון אינה רק אמצעי : צרם של דבריםק

. היא ולם מלאע -הלשון . ערכים

15

. אינה ערובה לבהירות יתר, הלשון המשפטית באמצעות רידודהערך זלת הו ואין צריך לומר ש

ויכול הוא לכתוב , ודשיהא סתום ורד, טהורה וטהרנית" עברית"יכול אדם לכתוב טקסט משפטי ב

, !(יצילנו האל –רחמנא ליצלן , ואפילו לטיניים)עבריים וארמיים , טקסט רצוף ניבים ומטבעות לשון

. שיהא בהיר וברור לכל

הצר כבר , מג של לשון וניסוח משפטיים-אמן הלשון ורב, מ נשיא בית המשפט העליון"מ, חיים כהן

: והעיד עליה, על לשונם הקלוקלת של המשפטנים, ...(".מחד גיסא", אם תרצו, או)מצד אחד

לשמצה .[ ה.א–... שוב ארמית, אופס]לשונם המקצועית של אנשי המשפט הייתה מקדמת דנא "

אדם מן היישוב לא הבין אותה . אם בשל קשיותה ואם בשל קיצורה, אם בשל סרבולה, ולשנינה

ידי הוקעת המשפט כמעין מיסטיקה שרק הגיעו דברים ל. וראה בה שפת סתר של בעלי מונופולין

". חכמי הרזים מוצאים בה את ידיהם ורגליהם

תבע חיים כהן את עלבונה של השפה וביקש , "...(מאידך גיסא", אם תרצו, או)ומצד שני , אך בה בעת

הם הגוף אשר , ולשון המשפט בכלל, לשון החוק בפרט: "להעשירה ולהעלות את רמתה ולא לרדדה

ראוי הוא , ואך כשהוא יפת תואר ויפת מראה ומטופל יפה, שמתם של החוק או המשפטבו שוכנת נ

".לשמש להם אכסניה

ונטלת הימנה , הארמית שבהכל את -ומלשון המשפט העברית בפרט –טול מן הלשון העברית

. רוחה ונשמתהנתח נכבד מ...( עוד ביטוי ארמי, ממנה)

הצורה שבה ניתנים דברי . ים מן השמים לצרכי דין ומשפטצורה ותוכן ירדו כרוכ: "קצרם של דברים

פה וראוי י: "א"יבלחט, וכמאמר בנו. ז חשין"כמאמר השופט ש, "רוחם ונשמתם, למעשה, חוק היא

, עברית אנו-דוברי", אכן. "לשון מעברנו-בביטויים ובמטבעות -ושימוש תדיר -לנו כי נעשה שימוש

ביטויים -קדם -סיר ירוקת שעלתה על ביטויים ומושגים מימיונכון יהיה כי נ, שפתנו היא עברית

3191/97ץ "בג]. "הבא-נצחצח אותם ונביאם אל ביתנו בברכת ברוך, נבריש אותם -שלנו ומשלנו

לא השלכת הלשון : רוצה לומר[. 731( 2)ד נב"פ, הדרום הממונה על מחוז' עורך דין יוסף פנחס כהן נ

תוך חידוש הישן , אלא סיגולה והתאמתה ללשון ימינו, בכללהוניבי הלשון הארמיים , הקדומה

. וקידוש החדש

". ובריר וקיים, והכל שריר"

16