שמוחה תינכת ירישעה .pdf>> 3 םיניינעה ןכות 5 המדקה 7 2020-2016...

תכנית החומש העשירי

2020 - 2016

www.eshelnet.org.il

http://www.ashalim.org.il

2 <<

עריכת לשון: אלישבע מאיעריכה מקצועית: דרור רותם, דיאנה שמעוני, ג'וינט ישראל-אשל

הגהה: רינת צפדיה, ג'וינט ישראל-אשלעיצוב והפקת דפוס: פנינה נחמיאס, ג'וינט ישראל

תיאום הפקה: סימונה דוד, ג'וינט ישראל-אשלמנהלת הפצת ידע ופרקטיקות: חני רוזה, ג'וינט ישראל-אשל

מנהל ההוצאה לאור: רן רובנר, ג'וינט ישראלהדפסה: דפוס יובל בע"מ

כל הכתוב בחוברת זו בלשון זכר או בלשון נקבה מכוון לשני המינים כאחד © כל הזכויות שמורות לאשל, תשע"ו - 2016

הודפס בירושלים תשע"ו, 2016

תכנית החומש העשירי 2020-2016

>> 3

תוכן העניינים

5 הקדמה

7 חלק ראשון: תמצית תכנית החומש העשירי של אשל 2020-2016

9 א. מבוא

13 ב. פיתוח מענים משולבים לזקנים עצמאיים

14 ג. תעסוקה לאחר גיל הפרישה

16 ד. מענים ממוקדי לקוח לזקנים בירידה תפקודית ולבני משפחותיהם

18 ה. שיקום התפקוד ושימורו בקרב אנשים מבוגרים החיים בקהילה

20 ו. רצף מסגרות לזקנים בקהילה

23 ז. מרכז ידע אשל )מי"א(

24 ח. היערכות ארגונית

27 חלק שני: פירוט תכנית החומש העשירי של אשל 2020-2016

29 א. מבוא

38 ב. פיתוח מענים משולבים לזקנים עצמאיים

47 ג. תעסוקה לאחר גיל הפרישה

58 ד. מענים ממוקדי לקוח לזקנים בירידה תפקודית ולבני משפחותיהם

67 ה. שיקום התפקוד ושימורו בקרב אנשים מבוגרים החיים בקהילה

79 ו. רצף מסגרות לזקנים בקהילה

87 ז. מרכז ידע אשל )מי"א(

90 ח. היערכות ארגונית

93 חברי צוות התכנון וצוותי העבודה הנושאיים

96 רשימת מקורות

>> 5

הקדמה

אנו גאים להציג בפניכם את תכנית החומש העשירי של אשל לשנים 2020-2016.

בתהליך התכנון ניתחנו הן את הסביבה החיצונית של הארגון, על השינויים והתמורות שחלו בשדה הזקנה ובמערכות השירותים לזקן, והן את הסביבה הפנימית של הארגון, תוך דיוק דפוס

הפעולה ותפיסת ההשפעה שלו על מערכת השירותים לזקנים ועל מעמד הזקן בחברה.

ראינו חשיבות רבה להכין תכנית שתיתן מענה הולם לאתגרים המזומנים לנו בשנים הקרובות בתחום הזקנה, תוך שימור הנכסים הרבים שהושגו במהלך השנים על ידי אשל ושותפיה לדרך. התהליך כלל מפגשים עם כ-50 בעלי תפקידים ומומחים מכל המגזרים, המערכות והאקדמיה,

קריאת חומרים, ניתוח השדה, זיהוי אתגרים, מיפוי חוזקות וחולשות.

השאלה המרכזית שעמדה על הפרק הייתה - מהם הנושאים שבהם ראוי שנתמקד בשנים הקרובות, כך שנוכל - על ידי ריכוז המאמץ והמשאבים המוגבלים העומדים לרשותנו - להגיע ולתרומה ממשית לאיכות החיים להישגים משמעותיים בפיתוח מערכת השירותים לזקנים

של הזקנים החיים בישראל.

התוצר של תהליך המיקוד הסתכם בהגדרת המשימה המרכזית של אשל לשנים הבאות:

והמיסוד של ולדחיקת התלות ולשימור תפקוד, למניעת הידרדרות אשל תפעל לשיפור שיפור הקיים, השירותים מערך פיתוח באמצעות בקהילה, המתגוררים זקנים אנשים

האפקטיביות שלו והטמעה של גישות לתיאום טיפול ומיקוד בלקוח.

בהתאם למשימה הצבנו לפנינו שבעה יעדים לשנים הבאות: פיתוח שירותי תמיכה ותיאום הטיפול בזקן ובמשפחתו, לאנשים בירידה תפקודית הגרים

בקהילה.שדרוג תשתיות קיימות כרצף מסגרות תומכות בקהילה - פיתוח פתרונות בין הבית למוסד.

הנגשה של שירותי שיקום וחזרה לתפקוד בפריפריה.ככתובת ייעוץ וליווי לניהול חיים עצמאיים ובעלי משמעות. הקמת מרכזים לגיל השלישי

קידום פתרונות תעסוקה למבוגרים. פיתוח והפצת ידע ופרקטיקות כמאמץ משולב ומשלים לפיתוח השירותים.

רתימת טכנולוגיות כמקדמות ייעוד.

ושל כולו צוות התכנון שליווה את התהליך בחוברת שלפניכם מובאים סיכומי העבודה של צוותי העבודה שעמלו על ההגדרה והניסוח של היעדים השונים. לצוותים אלה היו שותפים נציגים של משרדי הממשלה, רשויות מקומיות, עמותות ומומחים - שותפיה הנאמנים של אשל

לאורך הדרך.

אנו מבקשים להודות לכל מי שהקדיש מזמנו וממרצו, חלק מניסיונו ומתבונתנו וסייע בגיבוש התובנות והתוצרים. תודה למובילי צוותי המשימה ולמשתתפים בהם ולחברי הוועד המנהל שליוו את התהליך בעניין ובמסירות. תודה מיוחדת לדרור רותם שהוביל את תהליך התכנון

וערך מסמך זה.

בהצלחה לכולנו באתגרים החדשים,

יוסי תמיר יוסי היימן יו"ר הוועד המנהל מנכ"ל אשל

>> 7

חלק ראשון:

תמצית תכנית החומש העשירי

של אשל2020 - 2016

>> 9

תמצית תכנית החומש העשירי 2020-2016

א. מבואבמהלך החומש הקרוב - וליתר דיוק בשנת 2019 - תציין אשל יובל להקמתה ו-50 שנות פעילות בזירת השירותים לזקנים בישראל. לאורך שנותיה אשל הקפידה על תהליך תכנון רב-שנתי מדי חמש שנים שהתווה את קווי פעילותה לעתיד הקרוב והבינוני. כמו שנת היובל רפורמה אגררית של שנה השמיטה בהיותה משנת במהותה השונה היהודית במסורת וחברתית, כך גם באשל, לקראת שנת היובל, הוקדש תהליך התכנון לבחינה מחודשת של היעדים הנגזרים ממנה, דרכי הפעולה של הארגון והמבנה התואם המשימה הארגונית,

באופן המיטבי את השגת המשימה.

תהליך התכנון

תהליך התכנון כלל מיפוי הסביבה החיצונית שהתקבל מפגישות עם מנכ"לים של משרדי הבריאות והרווחה, המשרד לשוויון חברתי, המוסד לביטוח לאומי וסגן הממונה על תקציבי תפיסת את בנפרד, אחד כל שהציגו, באוצר התקציבים באגף החברתיים המשרדים לעין. הנראה בעתיד שירותים לזקנים בפיתוח ועדיפויות צרכים מגמות, לגבי משרדם כמחציתם בעלי בארץ, הזקנה בתחום מפתח אנשי עם כ-50 התקיימו ריאיונות כן כמו וכן מיפוי של הסביבה הפנימית של אשל - ניתוח תפקידים בכירים בגופים ממשלתיים, של מערך התכניות שאשל מעורבת בהקמתן ובהפעלתן וניתוח משווה של אסטרטגיות המשימה גובשה המיפוי, מתהליכי שהופקו התובנות בסיס אשל. על של ההשפעה המרכזית שממנה נגזרו שבעה כיווני פעולה מרכזיים שיוצגו בהמשך. הוקמו חמישה צוותי

עבודה בהובלה משותפת של אשל ושותפיה ושני צוותים פנימיים נוספים.

הצורך במיקוד אסטרטגי

ניתוח הסביבה החיצונית של אשל אל מול זו הפנימית הוליד את ההבנה שתכניות אשל פרוסות בצורה רחבה מדי על פני מרבית המרחב של מערכת השירותים לזקנים )למעט טיפול ישיר בעוני שנעדר מתכניות אשל(. כנגד פריסה זו ניכר מאוד היעדרה של מערכת קריטריונים ברורה - פרואקטיבית וריאקטיבית - שתסייע ליזום, לבחור ולתעדף רעיונות או הצעות לפיתוח תכניות תוך קשירתן להשגת יעדים ברמה מערכתית. מסיבות שונות, חלקן חיצוניות ורובן פנימיות, נוצרו באשל לחצים שפיזרו את המשאבים הארגוניים שלה

באופן לא ממוקד, דבר שהקשה בעשור האחרון על השגת השפעה מערכתית.

10 <<

הנחות מוצא

הנחות המוצא לגיבוש אסטרטגיית הפעולה של אשל הן:

והשירותים הרווחה משרד ישראל: וג'וינט ישראל ממשלת בין שותפות היא אשל החברתיים, המוסד לביטוח לאומי, משרד הבריאות, המשרד לשוויון חברתי ומשרד

האוצר הם השותפים האסטרטגיים שלה.

בדגש על האוכלוסיות ייעודה של אשל - לפתח שירותים עבור הזקנים במדינת ישראל הפגיעות יותר.

אשל מממשת את ייעודה באמצעות השפעה על מערכות השירותים עבור אוכלוסיות אלו. דרך ההשפעה של אשל על המערכת היא סוגיית מפתח להבנת הרציונל לקיומה

של אשל ולאסטרטגיית הפעולה שלה.

פיתוח והפצה של ידע ופרקטיקות מיטביות בתחום הזקנה הם דרך השפעה נוספת על מערכת השירותים, המשלימה את הדרך המסורתית של פיתוח שירותים.

הממד הכלכלי ישמש אבן בוחן בתהליך הבחירה והתכנון של תכניות חדשות שאשל תפתח.

חזון אשל והמשימה המרכזית לחומש

חזון אשל:

אזרחיה הזקנים של מדינת ישראל זוכים לאיכות חיים טובה ולדימוי חיובי ונהנים ממערכת שירותים מתקדמת, איכותית ונגישה, המאפשרת להם למצות את רצונותיהם ויכולותיהם

בכל תחומי החיים.

משימת אשל )לחומש הקרוב(:

הידרדרות למניעת תפקוד, ולשימור לשיפור תפעל אשל המתגוררים זקנים אנשים של והמיסוד התלות ולדחיקת בקהילה, באמצעות פיתוח מערך השירותים הקיים, שיפור האפקטיביות שלו והטמעה של גישות לתיאום טיפול ומיקוד

בלקוח.

>> 11

המיקוד האסטרטגי בא לידי ביטוי בשלושה היבטים:

הגדרת משימה המכילה בתוכה את מדדי ההצלחה במונחים קונקרטיים יותר מאשר 1 .הגדרה כוללנית של שיפור איכות החיים של הזקן באמצעות פיתוח שירותים.

שירות מערכות בפיתוח ופחות הקיימת השירותים מערכת בטיוב פעולה מיקוד 2 .חדשות.

מתן אופן של מארגנת כתפיסה טיפול תיאום של תפיסות ויישום בלקוח מיקוד 3 .השירות לאזרח. אלה הונחו אמנם כבר כאבן יסוד בתכנית החומש התשיעי, אך יש

צורך בפעולה אקטיבית כדי ליישמן.

אסטרטגיית הפעולה

לאורך שנות פעילותה אשל מיקדה את אופן השפעתה על מערכת השירותים באמצעות פיתוח מודלים חדשים של שירותים לזקנים והפצתם הרחבה. ההשפעה הושגה על ידי פריסה בפועל של השירותים ויצירת "עובדות בשטח" בהיבט הכמותי. הדוגמאות הבולטות הן בתי האבות, מרכזי היום, קהילות תומכות, בתים חמים, מועדונים לניצולי שואה ותכניות

רבות נוספות שהפצתן הייתה תלויה בהקצאה משמעותית של אשל למטרה זו.

ראשון צעד ונעשה זו מגמה שינוי על הוחלט )החולף( התשיעי החומש במהלך כבר מתכניות ומבוקרת הדרגתית יציאה תוך לפיתוח, הארגונית האנרגיה מרב להפניית שנמצאות עמוק בתוך שלב ההפצה שלהן. מגמה זו תימשך בחומש הקרוב ותתמזג עם ייבחנו גם על פי התאמתן לכיווני הפעולה של עיקרון המיקוד: הצעות לתכניות חדשות

אשל וגם על פי הערך המוסף של אשל בתהליך פיתוחן.

השירותים, למערכת והפצתו ידע פיתוח הוא אשל של ההשפעה במודל משלים רכיב בדגש על פרקטיקות מיטביות של טיפול וניהול. תהליך זה מפוזר בין יחידות שונות ולמרות צעדים ראשונים שנעשו בשנים האחרונות לקשור למשל בין תחום התכנון והמחקר לתחום ההכשרה ולהקים מנגנונים של ניהול ידע - עדיין חסרים רכיבים חשובים, כגון פיתוח ידע

וכן קשר מבני בין התחומים הנ"ל לתחום תקשורת והוצאה לאור.

12 <<

מאסטרטגיה לכיווני פעולה

ירידה מרמת האסטרטגיה לרמת פירוט נמוכה יותר מציגה את תחומי הפעולה המרכזיים שבהם אשל בחרה להתמקד לשם השגת המשימה שהציבה לעצמה:

פעילותה של אשל תופנה לשתי אוכלוסיות יעד עיקריות: זקנים עצמאיים וזקנים הנמצאים בשלבים שונים של ירידה תפקודית. מאמץ הפיתוח של מענים אינטגרטיביים )טור ראשון מימין( יתמקד בשתי אוכלוסיות אלו בהנחה שמדובר בפיתוח מנגנונים שונים של תיאום

לכל אחת מהן.

השימור במשימת התמקדות תוך האוכלוסיות, שתי עבור השירותים רצף השלמת התפקודי, תתרכז בתחומים הבאים )טור שני מימין(: לזקנים הנמצאים בירידה תפקודית הזקן השארת תוך מיסוד המחליפים ושירותים לתפקוד וחזרה שיקום שירותי יפותחו בביתו, בקהילה; ולזקנים ברמת תפקוד גבוהה יותר הדגש יהיה: פיתוח שירותי תעסוקה,

הכנה לפרישה וחינוך פיננסי.

יהיו הבולטים התחומים מימין( שלישי )טור הפרקטיקות והטמעת הידע פיתוח בתחום אלה שזכו לפיתוח בעשור האחרון: שיטות לשימור יכולות קוגניטיביות, פעילויות לשימור עם הקשורה בדידות להפגת מענים של הטמעה הבריאות, ולקידום פיזיות יכולות תהליכים של ירידה תפקודית, ולבסוף תינתן תשומת-לב מיוחדת לפיתוח שירותים לבני משפחה מטפלים שהם גורם מרכזי בכל ניסיון לשמר יכולות ולדחוק מצבי תלות של הזקן

בסביבתו.

תחום ההדרכה יעניק תשומת לב מיוחדת לדרגי הניהול, הפיקוח ולמקבלי החלטות בשדה הזקנה, בצד העשרה בידע ובמיומנויות של הצוותים במערכת השירותים לזקנים.

1. פיתוח מערך השרותים לזקן בקהילה

1א. פיתוח יכולות של תיאום טיפול וניהול

לקוח בשירותים קיימים

מענים אינטגרטיביים לניהול לקוח

לעצמאיים

מענים אינטגרטיביים לניהול לקוח לזקנים

בירידה תפקודית

הכנה לפרישה וחינוך פיננסי

תעסוקה

רצף מסגרות תומכות לזקנים בקהילה

שיקום ושימור תפקוד

תפקוד קוגניטיבי

תפקוד פיזי

תפקוד חברתי

בני משפחה מטפלים

מודלים לתיאום וטיפול

קהילות מדיניות

מנהלים בשטח

מפקחים

אנשי מקצוע

1ב. פיתוח שירותים חסרים מתוך תפיסת

רצף השירותים

2א. פיתוח והפצה של ידע ופרקטיקות

מיטביות

2ב. הדרכה למנהלים ולאנשי מקצוע

2. מרכז ידע ולמידה

>> 13

ב. פיתוח מענים משולבים לזקנים עצמאיים

הגדרת הבעיה

בשנים האחרונות אנו עדים לעלייה משמעותית בתוחלת החיים ללא שינוי משמעותי בגיל הפרישה. נכון להיום, מי שהגיע בישראל לגיל 60, צפוי לחיות כ-27 שנים נוספות, כמחצית מהן ואף יותר באופן עצמאי. אולם המערכות הרגולטוריות בתחום הקצבאות, הפנסיה, גיל הפרישה והשירותים החברתיים לא ביצעו את ההתאמות הנדרשות על מנת לסייע למספר

גדל והולך של אנשים להתמודד עם תקופת החיים המתארכת לאחר גיל הפרישה.

תמיכה להם מעטפת מסגרת מסודרת המעניקה כיום אין העצמאיים הזקנים לקבוצת לאומית מדיניות קיימת לא להם. הצפויה והארוכה החדשה החיים לתקופת והכוונה זו בסוגיה מטפלים אינם המקומי והשלטון הממשלה משרדי הפרישה. תקופת לניהול פעילים חיים ולניהול לתכנון המבוגרת האוכלוסייה את מוסדר באופן מעודדים ואינם

ובעלי משמעות.

כל זאת בשעה שהפרט, בהגיעו לגיל פרישה, אינו מודע למורכבות ולצרכים המשתנים זו, פועל לעתים קרובות באופן נקודתי ואינו ער לתקופת החיים הארוכה בתקופת חיים

המצפה לו ולחשיבות שיש לניהולה.

לאור המשימה שאשל הציבה לעצמה לחומש הקרוב - שימור ושיפור התפקוד על מנת לדחוק את מיסודם של אנשים זקנים הגרים בקהילה - הדרך המרכזית להשיג מטרה זו עבור הזקנים העצמאיים תהיה באמצעות עידוד והכוונה של האוכלוסייה המבוגרת לניהול

ולקיום חיים פעילים, יצרניים ובעלי משמעות.

כיווני הפיתוח

על מנת לעודד זקנה פעילה ויצירת אורח חיים משמעותי יותר עבור הזקנים העצמאיים, מודל ההשפעה של אשל בחומש הקרוב יתמקד בשלושה מאמצים:

1. פיתוח מרכזים לגיל השלישי העצמאי

החיים תקופת לניהול מנגנון של עירונית-קהילתית תשתית יצירת הוא המרכזי הרעיון בנפרד ממותגת תהיה אך בקהילה, קיימים שירותים על תתבסס התשתית החדשה. ולא כשירות רווחה, תעסוקה או ביטוח לאומי, ותתמקד בעבודה פרטנית מול קהל היעד. האמורה. החיים תקופת על אחריות ליטול הלקוחות את ולכוון לעודד תהיה מטרתה פעילות זו תיעשה באמצעות אינטייק מקצועי שיסייע לזקן לאבחן את צרכיו ויעודד אותו לנהל אורח חיים פעיל ועצמאי. כחלק מהשירות האישי תתבצע הפניה לשירותים, כגון:

התנדבות, פנאי ופעילות גופנית.

14 <<

2. פיתוח סל מענים החסרים לניהול תקופת הפרישה ואחריה

גיאוגרפית בפריפריה והנגשתו הפרישה תקופת לניהול מענים סל והטמעת פיתוח וחברתית-כלכלית תוך התמקדות בנושאים שבהם לא קיים מענה מספק ברמה הארצית, הפעילות לפיתוח משלים צעד המהווה זו, פעילות פיננסי. וחינוך לפרישה הכנה כגון: הפרטנית, תתבסס על תשתיות קיימות והיכן שיתאפשר תשולב במרכזי השירות. מטרת שואבת אבן שיהוו אוניברסלי יעד לקהל מתאימות איכותיות, תכניות לייצר הפיתוח

לפעילות של מרכזי ההכוון.

3. קידום מודעות לחשיבות ניהול תקופת הפרישה

יצירת שער כניסה מובנה אשר יסייע בהגברת המודעות לחשיבות ניהול הפרישה ולקיום השירות במרכזי פרטני שירות לצריכת היעד קהל עידוד גם )ובעתיד פעילה זקנה ייבחן השימוש באמצעי תקשורת שונים על מנת לחשוף את בעלי העירוניים(. בין היתר העסקי, המגזר חולים, קופות לאומי, ביטוח עמותות, המקומי, )השלטון השונים העניין החברה למתנ"סים, ועוד( לקהל הגמלאים. חשיפה זו יכולה להתבצע במקומות העבודה,

בקמפיינים ארציים ומקומיים, בכנסים ובהשתלמויות ייעודיות.

ג. תעסוקה לאחר גיל הפרישה

הגדרת הבעיה גיל הפרישה נחשב כצומת משמעותי בחיים שבהגיעו אליו אנשים חוצים קו בלתי נראה המעביר אותם באחת מגיל העבודה לגיל הפרישה. המצב הקיים מאלץ קבוצה גדולה של עובדים שכירים לעזוב את מקום עבודתם, על אף יכולתם ורצונם של רבים מהם להמשיך אם בין מבעבר(, יותר נמוכים משרה ובהיקפי באינטנסיביות מדובר אם )גם ולעבוד מסיבות כלכליות ובין אם מתוך צורך במשמעות שמעניקה ההשתייכות לעולם העבודה. זוכים לבריאות טובה בממוצע של זקנים חדשים והמציאות שבה עליית תוחלת החיים כ-15-10שנים לאחר גיל הפרישה, מחזקת את הצורך לשנות את המעבר החד ולאפשר

תהליך הדרגתי של יציאה משוק העבודה.

כיום המערכות השונות מווסתות את תהליכי הפרישה, והן אינן מאפשרות את הגמישות הנדרשת ואינן מעודדות פרישה הדרגתית או המשך תעסוקה בשכר. שינוי מהותי במצב המתואר תלוי בשני מהלכים מרכזיים המחזקים זה את זה: שינוי במדיניות ובחקיקה מצד אחד, ופיתוח דגמים מוצלחים של תכניות, הנותנות מענה מתאים לאנשים בגיל פרישה

ואחריה, מצד שני. בחומש הקרוב אשל תתמקד במהלך השני של פיתוח מענים.

ארגון ה-OECD הציג שלוש בעיות עיקריות איתן מתמודדות כל מדינות הארגון ובהן ישראל:

היעדר תמריצים מספקים להישארות בעבודה - היעדר תגמול הולם לעבודה.

אי-העסקה של זקנים והיעדר פרקטיקות של מעסיקים להשמה, לשימור ולמניעת אפליה.

היעדר כישורים מספיקים לזקנים בשוק העבודה.

>> 15

לאור מיפוי הבעיות העיקריות בתחום תעסוקת זקנים, אשל מגדירה את משימתה באופן הבא:

קידום הביקוש וההיצע בשוק העבודה של בני +60 באמצעות יצירת הזדמנויות מחוללות שינוי בתחום תעסוקת זקנים ופעולות לשימור עובדים ולפרישה מדורגת.

כיווני הפיתוחמודל ההשפעה מתמקד בהבנת החשיבות של תחום התעסוקה כרכיב משמעותי בחייו של אדם התורם לאיכות חייו בכל התחומים. זיהוי נקודת הפרישה )בין אם מרצון ובין אם

לאו( כאירוע משברי משמעותי מחייב טיפול בשלושה כיווני פעולה: מסלולי העסקה לפרישה מדורגת )עבודה עם מעסיקים(. 1 .

איתור ביקושים סקטוריאליים )עבודה עם מעסיקים תעמוד במרכז פעילות זו(. 2 .פיתוח שירות תומך להעסקה עצמאית )עם דורשי העבודה הגמלאים(. 3 .

1. מסלולי העסקה לפרישה מדורגת

המטרה: פיתוח מסלולי העסקה אלטרנטיביים וגמישים מותאמים לבני 60 ומעלה.

קהל היעד: מעסיקים גדולים, ציבוריים ופרטיים.

דוגמאות להמחשה: פיתוח מודל העסקה במשרה חלקית, העסקה עונתית או פרויקטאלית, העסקה לפי שעות, העסקה בתפקידי ייעוץ או חניכה.

ורגולטור להגמשת תנאי העסקה למי שנמצא לקראת גיוס מעסיקים תנאים להצלחה: פרישה או פורש טרי מפאת חוק גיל פרישת חובה.

גדול ציבורי, נציבות שירות המדינה, מעסיק המשרד לשוויון חברתי, שותפים אפשריים: מעסיק פרטי.

2. איתור ביקושים סקטוריאליים

עובדים זיהו את היתרונות שבהעסקת ו"ג'נרל אלקטריק", "אינטל" כגון גדולות, חברות לעובדים והולך גובר ביקוש יש שבהם סקטורים מספר לזהות ניתן בישראל מבוגרים. מהניסיון ללמוד ניתן ועוד. טלפוניים מוקדים הסיעודי, הטיפול תחום כגון מבוגרים, המצטבר במדינות אחרות וממספר תכניות חלוץ מוצלחות בארץ כיצד למצות את היתרון

היחסי של העסקת עובדים אלה.

במשק גדולים בהיקפים הקיימים וסקטורים מקצועות פי על ביקושים איתור המטרה: הישראלי והפניית עובדים מבוגרים כמענה לביקושים אלה.

התאמה כלי ויצירת להגדרה, העונים סקטורים שלושה עד שניים זיהוי הפעולה: דרך הנדרשים לצורך התאמת הביקוש לעובדים עם היצע של עובדים מתאימים על ידי יצירת

קשר עם מעסיקים מצד אחד, ואיתור עובדים והכשרתם במידת הצורך, מצד אחר.

שותפים אפשריים: משרד הכלכלה, מעסיקים גדולים, חברות המפעילות מוקדי שירות.

16 <<

3. פיתוח שירות תומך להעסקה עצמאית

הקושי להישאר או להיכנס מחדש לשוק העבודה כשכירים מוביל לכך שרבים נאלצים אחד חלופיים. תעסוקה הסדרי גם מכך פחות לא אך חדשים, תעסוקה תחומי לחפש

ההסדרים הוא היזמות והעיסוק כעצמאי.

שלושה מסלולים עיקריים מהווים בסיס לקידום המודל המתכלל מתוך מטרה להרחיב ולהתאים את התכניות לקהלי יעד נוספים:

מסלול הסבה לשכירים בתחום המקצועי שלהם: קידום תכניות יזמות עבור שכירים המקצועיים, הניהול בכלי סיוע מתן תוך העסקתם, אופן את לשנות המבקשים מורים לדוגמה: מקצועית, תמיכה של קידום לצד שיווק או כלכלי ניהול לדוגמה

העוברים מסטטוס של שכיר לזה של עצמאי.

לאלו מענים פיתוח המקצועי: לעיסוקם משיקים בתחומים לשכירים הסבה מסלול יכול נוספים שבהם הניסיון הקודם שלהם הרוצים להמיר את כישוריהם לתחומים עסקים לקידום עצמאי יועץ להיות ההופך בנק מנהל לדוגמה: ביטוי, לידי לבוא

קטנים.

מסלול ליזמות בתחום חדש, המנותק מכישורים קודמים: רבים )בעיקר אחרי היציאה זה במסלול הפעילות עיקר חדשים. בתחומים עסק לקדם מעוניינים לפנסיה( הכנסות בבעלי התמקדות תוך עסק, לניהול הקשורים כישורים בפיתוח תתמקד

נמוכות הרוצים להגדילן משמעותית.

שותפים מרכזיים: משרד הכלכלה, המשרד לשוויון חברתי.

ד. מענים ממוקדי לקוח לזקנים בירידה תפקודית ולבני משפחותיהם

ירידה תפקודית נמצאת על פני רצף המאופיין בתהליכים פיזיים ורגשיים ואירועים הפוגעים ביכולתו של הזקן לנהל את חייו. הירידה בתפקוד גורמת להעברת חלק גדל והולך מנטל

הטיפול לבני המשפחה ולמערכות השירותים ומסכנת את עצמאותו של הזקן.

קהלי היעד לפעילות בתחום זה הם: זקנים בתחילת ירידה בריאותית ותפקודית.

נדחי גמלת סיעוד. מקבלי גמלת סיעוד )כולל זמניים(.

בני משפחה המטפלים באוכלוסיות שצוינו.

>> 17


ולדחיקת הידרדרות למניעת דיין ערוכות אינן משפחתו ובבני בזקן הטיפול מערכות המדיניות קובעי בפני מציבים הקיים השירותים ומערך הגדלה החיים תוחלת התלות. במערכות המיקוד חוסר לסוגיית הנוגע בכל להתמודדות אתגרים השירותים ונותני

הטיפול. אתגרים אלה הם:

וברמת המטה ברמת מערכות בין בתיאום והצורך בזקן המטפלים גורמים ריבוי השטח.

לתפיסות שונות רבה וחוסר סטנדרטיזציה בין הארגונים המספקים שירות בכל הנוגע מקצועיות, לסדרי עדיפויות ולתהליכי קבלת החלטות.

בהיקף, באיכות ובזמינות של שירותים בין רשויות מקומיות שונות, בעיקר אי-שוויון בין מרכז לפריפריה.

קשיי נגישות למידע ולשירותים לזקן ולבני משפחתו )מידע על שירותים וזכויות, ידע, ייעוץ והכוונה(.

סל השירותים הקיים מצומצם, בלתי גמיש ואפשרויות הבחירה בתוכו מוגבלות.

שעות הטיפול במסגרת גמלת הסיעוד אינן עונות על הצרכים של זקנים ברמת צורך גבוהה )מרותקים למיטתם או זקוקים להשגחה מתמדת(.

שחיקה פיזית ונפשית של בני המשפחה כתוצאה מנטל הטיפול והיעדר תמיכה של מערכות הרווחה.

פערי שירות מצד אחד, ותת-שימוש בשירותים קיימים של זקנים ובני משפחותיהם, מצד אחר.


מוקד ההשפעה יהיה ברשות המקומית ובמערכת השירותים שהיא מספקת לזקנים ולבני משפחותיהם יחד עם גופים אחרים ברשות. מודל השירות שיפותח יהיה מבוסס על רצף

טיפול, על התמקדות בלקוח ועל תיאום בין שירותים.

ולבני תפקודית בירידה לזקנים מתכלל מענה למתן רשותי מודל - מרכזי פעולה כיוון משפחתם.

המטרה: התאמה אישית של מענים קיימים ופיתוח מענים חדשים והנגשתם האפקטיבית זאת התפקודית. הירידה של קריטיים בצמתים/שלבים משפחותיהם ולבני לזקנים

באמצעות פיתוח מענה שיתבסס על רצף שירותים ותפיסה של תיאום טיפול.

המודל יכלול ארבעה רכיבים:

היישובי המנגנון קיימים: ולמענים לשירותים ולהכוונה לאבחון יישובי מנגנון פיתוח יהווה כתובת אחת רב-מקצועית, לניהול מתכלל של הטיפול בזקן בירידה תפקודית

ובבני משפחתו ברשות המקומית.

18 <<

קיימים: ושירותים תשתיות בסיס על פרטני ומעקב טיפול תיאום של שירות פיתוח לתיאום כפלטפורמה ייקבע אשר תומכת( קהילה יום, מרכז )לדוגמה השירות הטיפול, יהיה אחראי על המעקב אחר תכנית הטיפול בזקן ובבני משפחתו, על תיאום בין השירותים השונים שהם מקבלים, על המעקב אחר מצבם ואחר השינויים שחלים בו ועל עדכון המערכות האחרות והמעקב אחר הזקן ובני משפחתו בשלבי המעבר

בין המסגרות.

שדרוג תשתיות קיימות כשירותים רב-תכליתיים: באמצעות הנגשה, הרחבה והתאמה של סל השירותים המוצעים לזקן ולבני משפחתו בתשתיות קיימות.

פיתוח מערכת מידע תומכת ברמת היישוב ויישומה: בניית מערכת מידע אינטגרטיבית להשתמש החלטות למקבלי ומאפשרת הלקוח, בניהול התומכת לקוח, מוכוונת

בנתונים מצטברים לצורך תכנון ומדידת הצלחה.

שותפים מרכזיים: משרד הרווחה והשירותים החברתיים, משרד הבריאות, קופות החולים, רשויות מקומיות, המוסד לביטוח לאומי, עמותות, קהל היעד )זקנים ובני משפחה(.

ה. שיקום התפקוד ושימורו בקרב זקנים החיים בקהילה


אנשים זקנים רבים החיים בקהילה אינם ממצים את הפוטנציאל התפקודי המיטבי שלהם, למנוע, או לשפר היה ניתן שאותה תפקודית מהידרדרות סובלים קרובות לעתים ולכן ושיש לה השפעות שליליות עליהם, על בני משפחותיהם ועל מערכות הבריאות, הרווחה

והקהילה.

ואוסטרליה, אנגליה הברית, ארצות זילנד, ניו נורבגיה, כגון בעולם, רבות מדינות קיימת תכנית בשם לדוגמה, באוסטרליה מודל ה"חזרה לתפקוד". ביישום מתנסות "Active Service Model". מטרת העל של תכנית זו היא לעזור לאנשים לחיות בקהילה טיפוליות, מטרות קביעת לצורך הערכה כולל המודל במסגרת הטיפול עצמאי. באופן גישה מהירה לשירותים פרה-רפואיים, תרגול פעילויות יום-יומיות, קבלת ציוד עזר בפרק זמן מהיר, עידוד להשתתפות בפעילויות מקדמות בריאות בקהילה, שימוש בחונך מלווה

וחיזוק קשרים משפחתיים ורשתות חברתיות.

גם במדינת ישראל קיימים גופים רבים הפועלים לשיפור ולשימור התפקוד ואיכות החיים. גופים אלה כוללים את שירותי הבריאות הקהילתיים, שירותי הרווחה הקהילתיים, מסגרות קהילתיות המציעות שירותים מגוונים, כגון חדרי כושר, בריכות שחייה וכדומה. בכל אלה טמון פוטנציאל רב להגביר את היצע השירותים לשיקום, לשימור ולשיפור התפקוד, כמו לשיפור מודל הבניית ולחשיבותם. לקיומם והאישית הציבורית המודעות להעלאת גם ולשימור התפקוד בקהילה, בראייה רחבה זו, עשויה לשפר ולהגדיל את ההיצע ואת רצף

מתן השירותים לאדם הזקן בקהילתו ובכך לשפר את רמת תפקודו ואיכות חייו.

>> 19


מודל ההשפעה של אשל מבוסס על פיתוח והטמעה של שלושה כיוונים מרכזיים:

1. מערך אזורי מתכלל לשיקום קהילתי )ממש"ק(

המטרה: תכנון יעיל של משאבי שיקום וחזרה לתפקוד באזור.

קהל היעד: גופים וארגונים העוסקים בשיקום והחזרה לתפקוד.

המחשת הכיוון: הממש"ק יקדם שיח ושיתופי פעולה בין קובעי מדיניות, שירותים שיקומיים, י שירותים. שיח ל שירותים קהילתיים וגופי עניין מרכזיים )key stakeholders( באזורים ד

זה יתבסס על מיפוי צרכים ומשאבים הקיימים באזור ויעסוק בנושאים הבאים: מיצוב והנגשה של שירותי שיקום ושימור תפקוד קיימים.

עיצוב ופיתוח שירותים מותאמים לצורכי האזור. הבניית ממשקים ושיתופי פעולה בין הגופים והשירותים הפועלים באזור.

שותף מרכזי: משרד הבריאות.

2. מרכזי שיקום בקהילה

המטרה: צמצום פערים של זמינות שירותי שיקום באזורי פריפריה.

קהל היעד: אנשים זקנים עם ירידה תפקודית בינונית.

המחשת הכיוון: הטמעת שיטות שיקום ושימור תפקוד בעלות היתכנות כלכלית במתקנים קיימים:

קידום אוריינטציה שיקומית בתוך שירותים קיימים לאנשים עם ירידה תפקודית. כגון באזור, מרוחקים במתקנים שיקום מרכז ידי על שיינתן לווייני שיקום שירות

מתקני ספורט ופנאי.

מודלים ופרקטיקות להתערבות במצבי סיכון

מרכזי שיקום בקהילה מערך אזורי מתכלל לשיקום קהילתי )ממש"ק(

תכנון, פיתוח ועידוד ממשקים ושיתופי פעולה בין שירותים שיקומיים באזורים

י שירותים. ל ד

הנגשת שירותי שיקום י שירותים תוך ל לאזורים ד

התבססות על תשתיות קיימות.

התערבות במצבי סיכון לירידה תפקודית.

מיצוי הפוטנציאל התפקודי של אנשים עם ירידה תפקודית בינונית

מניעת הידרדרות, שיפור / שימור תפקוד, הגברת השתתפות בסביבת הפעילות היום-יום, דחיקת תלות

20 <<

בריאות בשירותי לזקנים, מסגרות בתוך מחשב מבוססות כושר/שיקום תכניות וכדומה.

שיקום מבוסס על גישה פסיכו-חינוכית במכללות )מודל מרכז שיקום לאחר אירוע .)Cabrillo College -מוחי ב

הטמעת פרקטיקות, כגון נוירו-אינפרא והליכה נורדית, ככלי לשיקום.

בקהילה, רווחה שירותי בקהילה, בריאות שירותי הבריאות, משרד מרכזיים: שותפים שירותי ספורט ופנאי בקהילה.

3. מודלים ופרקטיקות להתערבות במצבי סיכון לירידה תפקודית

תפקודית להידרדרות סיכון עתירי למצבים שיקום ופרקטיקות מודלים פיתוח המטרה: במרחב הביתי.

קהל היעד: אנשים זקנים עם ירידה תפקודית.

המחשת הכיוון: מעבר מאשפוז לקהילה.

היסטוריה של נפילה אחת לפחות וגורם סיכון אחד נוסף. תחלואה כפולה - מחלות כרוניות מרובות ודיכאון ו/או ירידה קוגניטיבית.

איגודים חולים(, וקופות חולים )בתי בריאות משרד הבריאות, שירותי שותפים מרכזיים: מקצועיים רלוונטיים, גופי הכשרה.

ו. רצף מסגרות לזקנים עם ירידה תפקודית בקהילה


קיימת הסכמה כי הטיפול המוסדי יקר לעומת הטיפול בבית ובקהילה וכי האלטרנטיבה בבית טיפול היא מדיניות קובעי ידי על והן ומשפחותיהם זקנים ידי על הן המועדפת ובקהילה. עם זאת קיים גידול מתמיד בשיעור הזקנים הזקוקים לעזרה למשך פרקי זמן

ארוכים יותר ממה שידענו בעבר.

המפתח למתן תשובה לשתי הסוגיות גם יחד הוא בפיתוח מענים בתוך הקהילה שישאירו את האדם הזקן בביתו ובקהילתו, תוך שהם מציעים לו סל מספק של מענים במחירים

סבירים.

לו ולהבטיח בקהילה להזדקן לזקן לאפשר היא שונות במדינות כיום הקיימת המגמה איכות חיים גבוהה, תוך הקטנה של ההוצאה הציבורית. מגמה זו מעלה מספר סוגיות:

כיצד לדחות ככל האפשר ירידה תפקודית ולמצות את הפוטנציאל הקיים אצל הזקן בדרגות התפקוד השונות, תוך שימור האוטונומיה שלו.

>> 21

חבילת שירותים עבורו "לתפור" יכולת עם ללקוח יותר רבה בחירה לאפשר כיצד אישית הנותנת מענה מיטבי לצרכים האישיים שלו.

כיצד להבטיח ראייה כוללת של צורכי הזקן וצורכי משפחתו המשמשת כעמוד התווך העיקרי בטיפול בו.

כיצד ליצור רצף שירותים ושקיפות ללקוח בקבלת מענה לצרכיו, במציאות של פיצול שירותים וחסמים בירוקרטיים המקשים על כך.


המטרה: לפתח על בסיס תשתיות קיימות בקהילה מענים לזקנים, במצבי תפקוד נמוכים, שלהם המעבר את הניתן ככל לדחוק מנת על בביתם, להתגורר להמשיך המעוניינים

למוסדות.

עקרונות הפעולה כיבוד האוטונומיה של הפרט ומתן אפשרויות בחירה.

התייחסות למטפל העיקרי כלקוח של השירות. התבססות על תשתיות קיימות.

הוכחת ישימות כלכלית של המודלים ואפשרות לפריסה ארצית.

1. מרכזי שירות אזוריים

מוסדות בסיס על נפש ותשושי סיעודיים לחולים ביתיים מענים פיתוח המטרה: גריאטריים.

יהיו מעוניינים בכך המודל: מוצע כי מבין כ-330 מוסדות הפזורים בארץ, מוסדות אשר יפתחו שירותים לזקנים בקהילה. התכנית מתבססת על דגם הקיים בארצות הברית שבו זקנים לאחר שעברו אירוע רפואי מתאשפזים במוסד, אך לאחר תקופה מצבם משתפר והם רוצים לשוב לביתם. עם זאת מצבם עדיין דורש סיוע רב. מוצע כי ה"קוד" המאפשר את החזקתם הכלכלית במוסד יועבר לטיפול בהם לקהילה. המוסד שבו שהו ממשיך במתן שירותים במסגרת הבית, והזקן יכול ליהנות מטיפול של אנשי מקצוע העובדים במסגרת

המוסדית, בעלי ידע בטיפול בזקנים סיעודיים, ובד בבד ליהנות מהמסגרת הביתית.

שותפים מרכזיים: משרד הבריאות כשותף מרכזי, משרד הרווחה והשירותים החברתיים, קופות החולים, המוסד לביטוח לאומי וארגון בתי אבות.

2. דיור מוגן בקהילה

המטרה: פיתוח מענים לזקנים עצמאיים ותשושים קל בקהילה באמצעות דיור מוגן.

סיבות כי ובידיעה בביתם, להישאר מעוניינים זקנים כי ההנחה על בהתבסס המודל: הכניסה העיקריות לדיור מוגן הן בדידות, חוסר ביטחון ורצון להיות מוכן לקראת הבאות, מוצע לפתח מודל שעל פיו דיורים מוגנים יספקו לזקנים הנמצאים בביתם בקהילה מענה

22 <<

המוגן הדיור בקהילת לחברים המאפשר שירותים סל תכלול התכנית צרכים. לאותם הביתי להצטרף לכל הפעילויות החברתיות והתרבותיות של הדיור המוגן על פי בחירתם.

הסל יהיה מדורג, והחברים בתכנית יוכלו לבחור לאילו פעילויות להצטרף.

כל זקן שיצטרף לתכנית, יחובר למוקד השירות בדיור המוגן ויוכל לפנות אליו 24 שעות ביממה באופן שיספק לו רשת ביטחון. במקרים שעליהם יוחלט מראש יישלח נציג מהצוות רופא יישלח נפילה תישלח אחות, במקרה של מחלה לבית הזקן, לדוגמה במקרה של

מהדיור המוגן ועוד.

מט"ב, לאומי, לביטוח המוסד החברתיים, והשירותים הרווחה משרד מרכזיים: שותפים ספקי דיור מוגן, ארגון א.ב.א.

3. מרכז יום משודרג

המטרה: פיתוח מענים לזקנים עם ירידה תפקודית המתגוררים בביתם והיכולים להישאר ולהתגורר בקהילה.

המודל: שדרוג מרכז היום כמוקד שירות על ידי בניית סל שירותים מורחב המאפשר שהות הזקן בו עד לשעות הערב. מרכז היום ידאג לכל צורכי הזקן, פרט ללינה. במקרים שבהם נדרשת לינה, כמו לדוגמה עקב יציאת מטפל לחופשה, תתאפשר לינת המטופל במרכז

היום בהשגחה.

4. הזדקנות במקום - בדיור המוגן: כיוון פיתוח עתידי

להשאיר את הדייר במסגרת הדיור המוגן מרגע כניסתו ועד לרגע מותו, על פי המטרה: בחירתו ובחירת בני משפחתו.

המודל: עדיין לא קיים ועל מנת להשיג את המטרה יהיה צורך לפתח תכנית המאפשרת הישארות ביחידת הדיור גם במקרים של שינוי במצבי תפקוד שונים.

מוצע כי הדיון בכיוון זה ייערך בעוד כשנתיים שכן הוא דורש שינוי, רגולציה ובניית מודל עסקי שיאפשר לבנות את השירות המוצע תוך יצירת רווח כלכלי מחד גיסא, ומתן מענים

מיטביים לדייר מאידך גיסא.

>> 23

ז. מרכז ידע אשל )מי"א(


עד שנת 2015 היו קיימים באשל מספר צמתים העוסקים בהיבטים שונים של הידע:

מפתחים ומקיימים תכניות הדרכה בנושאים שונים. במסגרת תהליך מרכזי הדרכה: מומחים, איתור ספרות, סקירות כגון: ידע, ניהול תהליכי מתקיימים תכנית פיתוח למידה של תחום התוכן ועוד. במהלך הפעלת הקורסים הקיימים מתקיימים תהליכים

של הפצת ידע, איסוף ידע מהשטח, פיתוח ידע במסגרת של פרויקט גמר ועוד.

הוצאה לאור: ההוצאה לאור באשל עוסקת בתהליכי פיתוח, איסוף ועיבוד מידע לכדי אשל של לאור ההוצאה תרמה השנים במהלך הזקנה. לעולם הפצה בני מוצרים לפיתוח מדף הספרים בעברית בתחום זקנה והפכה להוצאה מרכזית ומובילה בתחום זה. בנוסף לכך עוסקת ההוצאה לאור בהפקת פרסומים מקצועיים, ביצירת סרטים,

בתהליכי הפצת מידע לקהל הרחב ובשינוי תדמית הזקנים בחברה הישראלית.

אחראית על פיתוח כלים לשימור, ארגון ושיתוף בידע, ביצוע סקירות מנהלת הידע: היחידות של הפעילות בשגרת והמנגנונים הכלים הטמעת תקופתיות, ספרות

והתחומים השונים ועוד.

פיתוח במסגרת ידע פיתוח תהליכי מתקיימים הפיתוח בתחומי הפעולה: תחומי תכניות חדשות, פיתוח של כלים ושיטות עבודה עבור השטח, זאת לצד איסוף של

Best Practices מהשטח תוך קיום תהליכי שיתוף והפצה של הידע.

על מנת למצות את תהליכי הפיתוח, הלמידה וההפצה של הידע כמרכיב משלים בהשפעה ארגונית מסגרת תחת הקיימות היחידות בין לחבר הוחלט לזקן, השירותים מערכת על והבניית ממשקי יחידת פיתוח הידע ידע אשל. האתגר המרכזי הוא בהקמת אחת, מרכז

העבודה עם היחידות האחרות ובין מרכז הידע כולו לתחומי הפעולה של אשל.

מטרות מרכז ידע אשל

והמשגת הידע חילוץ באמצעות בתחומים המתקיים הידע פיתוח בתהליכי תמיכה המודלים והפרקטיקות לכדי מוצרים ברי הפצה.

הפצה רחבה של פרקטיקות מיטביות לקהלי יעד ממוקדים באמצעות יצירת שותפויות עם מערכות הרווחה, הקהילה והבריאות.

פיתוח מקצועי רחב של עולם הזקנה באמצעות הכשרות בנושאים מקצועיים וניהוליים לבעלי תפקידים מוגדרים.

ואירועים, כנסים סרטים, הפקות, ייזום באמצעות הזקנה לנושא מודעות קידום להעלאת נושא הזקנה בפני קהלי יעד שונים בדרכים יצירתיות.

24 <<

מבנה מרכז ידע אשל

המרכז יהיה בנוי משלוש יחידות:

פיתוח וניהול ידע: תכלול שתי פונקציות של פיתוח ידע וניהול ידע, תתמוך בתהליכי פיתוח שלב בכל בהטמעה. וכלה היישום דרך התכנון משלב השירותים פיתוח מהתכניות אינטגרלי כחלק יוגדרו אשר ולמידה ידע של שונות תשומות נדרשות ויתוקצבו במסגרתן. יחידת פיתוח הידע תסייע בהגדרת הצרכים והתאמת המענים. הפורטל באמצעות בארגון והמידע הידע להנגשת אחראית היחידה תהיה כן כמו הארגוני, לניהול מאגרי המידע של אשל ולפיתוח המקצועי של הצוות. בנוסף תסייע

היחידה לתחום התכנון בגיבוש מדיניות בנושא הערכה ומדידה.

הפקה והפצת ידע ופרקטיקות: תכלול שני תפקידים מרכזיים: הראשון הוא "אריזה" של פרקטיקות טיפול וניהול בזקנה המפותחות באשל, והפצתן למערכות השירותים של ההפקה תהליכי וריכוז ניהול הוא השני התפקיד שונים. באמצעים לזקנים ספקים מול אל וכנסים( אירועים והפקות מדיה דפוס, )הפקות השונים המוצרים

שונים תוך פיקוח על כל שלבי ההפקה ואבטחת האיכות של המוצרים הסופיים.

לשמש ימשיכו )בהקמה( שבע ובאר ביאליק קריית השומר, תל הדרכה: מרכזי פלטפורמה להכשרות אנשי מקצוע בנושא הזקנה. ייתכן כי בעתיד ישמשו פלטפורמה למרכזי ההכשרה של כלל הג'וינט. מרכזי ההכשרה יפתחו קורסים והכשרות בשיתוף עם המערכות הרלוונטיות למגוון בעלי תפקידים, ובהם: מנהל המדור לזקן, מפקחים

מחוזיים, מנהלי מרכזי יום, מנהלי בתי אבות ומנהלי עמותות לזקן.

ח. היערכות ארגונית

שותפים אסטרטגיים

אשל מייחסת חשיבות עליונה לחיזוק ולהידוק יחסי העבודה עם השותפים האסטרטגיים האחרונה בשנה - בישראל לשותפים באשר היהודי. והעולם הממשלה משרדי מקרב מיושם תהליך מסודר של עבודת מטה משותפת בין אשל למשרדי הממשלה. בתהליך זה נערכות פגישות תקופתיות של מטה מול מטה לצורך תיאום, קביעת סדר יום משותף ויישור קו בתחומי פעולה משותפים. נדבך נוסף לקשר הבין-ארגוני יבוא לידי ביטוי בצוותי

פיתוח משותפים על פי סדר עדיפויות לפיתוח שייקבעו במשותף.

חיזוק הקשר עם העולם היהודי יתמקד במקבלי ההחלטות בהנהלת הג'וינט ובעיקר עם יימשך המאמץ להרחיב את הקשרים תת הוועדה של אשל בבורד האמריקני. בת בבד בין אשל לבין הפדרציות היהודיות בצפון אמריקה ועם ארגונים יהודיים אחרים באירופה

ובמדינות נוספות.

>> 25

מבנה ארגוני

על מנת לבצע ביעילות את היעדים לחומש הקרוב, אשל תתאים את המבנה הארגוני שלה לאסטרטגיית הפעולה שאימצה, למודל ההשפעה ולהגדרת המשימה המרכזית:

תחום עצמאיים, תחום שירותים: לפיתוח תחומים בשלושה לעבוד תמשיך אשל תחתיו ינהל תחום כל תפקוד. ושימור שיקום ותחום בקהילה תומכים שירותים שלושה עד ארבעה נושאים מרכזיים המבטאים את כל כיווני הפיתוח המרכזיים של

אשל לאור יעדי החומש.

ישירה בכפיפות נפרדת פעילות יחידת במסגרת ינוהלו השואה לניצולי תכניות למנכ"ל.

לצד תחומי פיתוח השירותים יוקם תחום חדש - תחום מרכז הידע. תחום זה ירכז תחתיו את תהליכי פיתוח הידע, ניהול הידע, הפצת פרקטיקות, הפקות ושיווק.

לצד תחומי הפעילות יפעלו שלושה תחומי מטה: תכנון, כספים וקשרי החוץ.

. כהכנה למעבר זה התאפשר המעבר לעבודה במבנה החדש החל ב-1 בינואר 2016 שבהם נושאים סומנו במקביל האפשר. במידת התחומים, בין לעבור אשל לצוות

יידרש גיוס של כוח אדם חדש. תהליכי הגיוס הסתיימו בתחילת ינואר 2016.

ועדות מקצועיות

כנגזרת מהמבנה הארגוני החדש חלו שינויים והתאמות של הוועדות המקצועיות לתחומי הפעילות. לכל אחד משלושת תחומי הפעילות וכן למרכז הידע הוקמה ועדה מקצועית

מלווה.

ארבע הוועדות המקצועיות הן:

ועדה לתחום עצמאיים: הוועדה תתמקד בפיתוח מרכזי הכוון לגיל השלישי, בהכנה לפרישה, בחינוך פיננסי ובקידום פתרונות תעסוקה למבוגרים.

לתיאום מודלים בפיתוח תתמקד הוועדה בקהילה: תומכים שירותים לתחום ועדה הטיפול בזקנים בעלי ירידה תפקודית לבני משפחותיהם, בשדרוג תשתיות קיימות

כחלופות מיסוד ובתכניות לבני משפחה.

הוועדה תתמקד בפיתוח מנגנון לתכנון ולאיגום ועדה לתחום שיקום ושימור תפקוד: שירותי שיקום ברמה האזורית ובפיתוח מרכזי שיקום בקהילה.

ובהפצת למידה תהליכי בקידום תתמקד הוועדה ידע: ומרכז תכנון לתחום ועדה ואנשי מקצוע במערכות השירותים ופרקטיקות בקרב קובעי מדיניות, מנהלים ידע

לזקנים.

והרכב פעילותה דרך הוועדה, תפקיד של מחדש להגדרה זו הזדמנות ניצלה אשל המשתתפים בה.

26 <<

יציאה מתכניות

שינוי המיקוד בתכניות אשל כרוך באופן טבעי ביציאה מתחומי פעולה ומתכניות קיימות. היציאה תיעשה באופן הדרגתי שעשוי להימשך בין מספר חודשים לשנתיים, תוך שמירה מוקפדת על הנכסים שנוצרו בדמותם של שירותים שונים שפותחו על ידי אשל ושותפיה ופועלים למען רווחת הזקנים. אשל עושה מאמץ מיוחד להעביר בצורה מסודרת תכניות שלא נועדו להיכלל בתכנית החומש, לאחריותם המלאה של גופים ממשלתיים, עירוניים ומלכ"רים. במקרים שבהם לא תימצא כתובת להעברת האחריות, וכאשר מדובר בתכנית ראויה, אשל תפעל להפצת התכנית ולהטמעתה הרחבה במערכת השירותים באמצעות

הפצת פרקטיקות מיטביות במרכז הידע.

תהליכי העבודה והקמת מערכת לניהול מידע על תכניות

שלו, המקצועיות התשתיות ואת הארגון של העבודה תהליכי את לפתח תמשיך אשל תגבש מדיניות בנושא מחקר, הערכה ומדידה של תכניות וכן תתמוך בתהליכי פיתוח של

התכניות.

במהלך 2015 פותחה מערכת ממוחשבת לניהול מידע על תכניות אשל שסייעה לתהליך התכנון של 2016. המערכת כוללת מידע גנרי ורב-שנתי של כל תכניות אשל. בנוסף לכך

המערכת כוללת את תכניות העבודה לשנת 2016 עבור כל תכנית.

בשנת 2016 המיקוד יהיה במאמצים הבאים:שלב כגון: מוסכמות, הגדרות על שדות הדורשים בדגש על התכניות טיוב המידע

התכנית )DNA(, סטטוס התכנית )ממשיכה/ביציאה(. הדרכת עובדי אשל לשימוש במערכת ומעקב אחר ההטמעה של המערכת בקרב

העובדים כחלק משיפור תהליכי העבודה בארגון. .) SAP-שיפור הממשק בין מערכת המידע על תכניות לבין המערכת הכספית )ה

הבניית הממשקים בין מערכת המידע לבין הפורטל הארגוני. אפיון הממשק עם הגופים המפעילים.

תקציב

אשל תפעל לייצוב המקורות התקציביים שלה ולהגדלתם. לראשונה בתולדותיה נחתם בימים אלה הסכם תלת-שנתי בין ג'וינט ישראל-אשל לבין ממשלת ישראל אשר מגדיל המוסד כספי עם ביחד אותה, ומביא הממשלתית ההשתתפות את משמעותי באופן לביטוח לאומי, לכ-50 אחוז מתקציב אשל. להסכם זה תורם גם משרד האוצר את חלקו,

בנוסף למשרדי הבריאות, הרווחה והשירותים החברתיים, והמשרד לשוויון החברתי.

אשל תמשיך את השתתפותה במימון תכניות בנייה תוך מתן דגש לפרויקטים קהילתיים, יום תרד ובהרחבה של מרכזי וכן בשיפוץ מוסדות פרטיים. עם זאת המעורבות בבנייה ובפיקוח על וגם במידת המעורבות הישירה שלה בניהול בהדרגה גם בהיקף התקציבי

ביצוע הפרויקטים.

>> 27

חלק שני:

פירוט תכנית החומש העשירי

של אשל2020 - 2016

>> 29

תכנית החומש העשירי של אשל 2020-2016

א. מבוא

תהליך התכנון

במהלך החומש הקרוב - וליתר דיוק בשנת 2019 - תציין אשל יובל להקמתה ו-50 שנות פעילות בזירת השירותים לזקנים בישראל. לאורך שנותיה אשל מקפידה על תהליך תכנון רב-שנתי, מדי חמש שנים, שמתווה את קווי פעילותה לעתיד הקרוב והבינוני. כמו שנת רפורמה של שנה בהיותה השמיטה, משנת במהותה השונה היהודית, במסורת היובל ל"חריש התכנון תהליך הוקדש היובל, שנת לקראת באשל, גם כך וחברתית, אגררית עמוק" ולבחינה מחודשת של המשימה הארגונית, היעדים הנגזרים ממנה, דרכי הפעולה

של הארגון והמבנה התואם באופן המיטבי את השגת המשימה.

תהליך התכנון נמשך לאורך שנת 2015 על פי השלבים הבאים:

מתווה לתכנון הרב שנתי

יועץ חיצוני, מומחה לאסטרטגיה ארגונית, שהנחה את אל צוות התכנון הפנימי הצטרף הסביבה מיפוי כלל התהליך פעולה. כיווני וגיבוש ההכרעות שלב לסיום עד התהליך המשרד והרווחה, הבריאות משרדי של מנכ"לים עם מפגישות שהתקבל החיצונית, החברתיים המשרדים תקציבי על הממונה וסגן לאומי לביטוח המוסד חברתי, לשוויון באגף התקציבים באוצר. כל אחד מהם הציג בנפרד את תפיסת משרדו באשר למגמות, לצרכים ולעדיפויות בפיתוח שירותים לזקנים בעתיד הנראה לעין. כמו כן התקיימו ריאיונות עם כ-50 אנשי מפתח בתחום הזקנה בארץ, כמחציתם בעלי תפקידים בכירים בגופים

30 <<

ממשלתיים. נערך מיפוי של הסביבה הפנימית של אשל - ניתוח של מערך התכניות שאשל מעורבת בהקמתן ובהפעלתן וניתוח משווה של אסטרטגיות ההשפעה של אשל. על בסיס התובנות שהופקו מתהליכי המיפוי, גובשה המשימה המרכזית שממנה נגזרו שבעה כיווני פעולה מרכזיים, שיוצגו בהמשך. הוקמו חמישה צוותי עבודה בהובלה משותפת של אשל ושותפיה, ושני צוותים פנימיים נוספים. הצוותים עבדו במשך כחודשיים והציגו בספטמבר העשירי החומש תכנית ליבת אשל. של המנהל הוועד בפני שלהם התכנון תוצרי את הערות בעקבות שתוקנו לאחר הצוותים, עבודת את המסכמים מהמסמכים מורכבת

הוועד המנהל.

הצורך במיקוד אסטרטגי

ניתוח הסביבה החיצונית של אשל אל מול זו הפנימית הוליד את ההבנה כי מטרת העל של החומש הקרוב היא הצורך במיקוד אסטרטגי.

אשל. של לפעילותה רלוונטיות מערכות שש סימן וניתוחה החיצונית הסביבה מיפוי רואה את הצלחתה נבעה מהעובדה שאשל פי מערכות הבחירה לארגן את השדה על ומההבנה המרכזיות, במערכות יוטמעו אשר שירותים בפיתוח - מערכתית בהשפעה אופני כל מערכת על השפה המקצועית, והבנה של היכרות הוא שהמפתח להצלחתה

הפעולה והצרכים הייחודיים שלה.

המיפוי הסתכם בתמונה הבאה:

מיפוי תחום הזקנה על פי שש מערכות המשפיעות על הזקן בישראל

םכי

צרל

שת

חושפ

מ

קהלי יעד - ציר התפקוד

בתיחולים

מערכת הסיעוד

הביתי

מערכת הרווחה המקומית

המערכת המוניציפלית שוק העבודה

מערכת הרפואה הקהילתית

המערכת המוסדות

תפקוד מלא

בריאות

תוכן, פנאי וחברה

ביטחון בבית וצורכי

יום-יום

תלות גבוהה

>> 31

תכניות אשל מוינו לקטגוריות הבאות )ההתייחסות לתכניות מרכזיות בלבד(:

בריאות מונעת - תכניות קידום בריאות, ספורט עממי. 1 .

שיקום ודחיית מיסוד - הקמת מרכזי שיקום בקהילה. 2 .

תעסוקה והתנדבות - השמה בעבודה בשוק הפתוח, תכניות לעידוד התנדבות בקרב 3 .זקנים או למענם.

רפואה גריאטרית - התמחות רופאים בגריאטריה, מודל רופא גריאטר בחדר מיון. 4 .

תכניות למוגבלים בקהילה - מרכזי יום, קהילה תומכת, הפגת בדידות. 5 .

הפגת בזקנים, המטפלים משפחה לבני תכניות חמים, בתים - לעצמאיים תכניות 6 .בדידות.

תכניות לסיעודיים - תכניות לזקנים בבתי אבות, תכניות למרותקי בית בקהילה. 7 .

ביטחון וצרכים בבית - מניעת התעללות, טיפול משולב. 8 .

סיעוד בבית - שילוב הקהילה התומכת בסל השירותים של חוק הסיעוד. 9 .

ניצולי שואה - התייחסות כוללנית לצורכיהם על פני רצף הצרכים והתפקוד. 10 .

מפת תכניות אשל על צירי הצרכים והתפקוד נראתה כך:

מיפוי תכניות אשל על פי צרכים

מיפוי הסביבה הפנימית: פריסת התכניות של אשל והצלבתן עם מפת המערכות הולידו את ההבנה שהתכניות פרוסות רחב מדי על פני מרבית מערכות השירותים לזקנים )למעט טיפול ישיר בעוני שנעדר מתכניות אשל(. כנגד פריסה זו, ניכר מאוד היעדרה של מערכת קריטריונים ברורה - פרואקטיבית ורייאקטיבית - שתסייע ליזום, לבחור ולתעדף רעיונות או הצעות לפיתוח תכניות, תוך קשירתן להשגת יעדים ברמה מערכתית. מסיבות שונות,

םכי

צרל

שת

חושפ

מ


סיעוד בבית

ביטחון וצרכים בבית

רפואה גריאטריתבריאות מונעת

עוני של זקנים

פעילות חברתית והפגת בדידות תעסוקה

שיקום ודחיית מעברלסיעודיות

מוסדות

תפקוד מלא

בריאות



יום-יום

תלות גבוהה

32 <<

חלקן חיצוניות ורובן פנימיות, נוצרו באשל לחצים שפיזרו את המשאבים הארגוניים שלה באופן לא ממוקד, דבר שהקשה בעשור האחרון על השגת השפעה מערכתית.

ממצאי דוח אשל של שולחנה על הונח 2014 בדצמבר כאשר ביטוי מצאה זו תובנה ויינברג מבולטימור ידי קרן MDRC, שנתבקש על הבדיקה של מכון המחקר האמריקני

לבחון את דרך הפעולה של אשל ומידת האפקטיביות שלה.

ליקויים מספר על הדוח הצביע שנותיה, במהלך אשל לפעולות והוקרה הכרה בצד מרכזיים, שהמשותף ביניהם הוא פער גדול מדי בין סוגיות מרכזיות שאשל זיהתה במערכת השירותים לזקנים לבין מידת היכולת של מאגר התכניות שלה להתמודד באפקטיביות עם סוגיות אלה. במלים אחרות, המסמך הצביע על אי-בהירות של אסטרטגיית הפעולה

של אשל, המקשה לקשור בין התכניות הפרטניות לאסטרטגיה זו.

של ליכולות מותאמת בהירה, אסטרטגיה לגבש הייתה הדוח של המרכזית ההמלצה אשל ומוסכמת על השותפים שלה, לצורך מתן מענה לבעיות ולפערים מרכזיים במערכת השירותים; למיין תכניות קיימות וליזום תכניות חדשות על פי מידת תרומתן הפוטנציאלית

למימוש מטרות אשל. ובשפת הדוח:

"In sum, setting the course for “the New Eshel” means focusing its pro��gram development on a few systemic problems that play to Eshel’s strengths, re�aligning its present program portfolio, and formalizing a hand�off model with the government of Israel, municipalities and non�profit partners."

הנחות המוצא

הנחות המוצא לגיבוש אסטרטגיית הפעולה של אשל הן:

והשירותים הרווחה משרד הג'וינט: לארגון ישראל ממשלת בין שותפות היא אשל החברתיים, המוסד לביטוח לאומי, משרד הבריאות, המשרד לשוויון חברתי ומשרד

האוצר הם השותפים האסטרטגיים שלה.

יחסיים ויתרונות יכולות ועל משותפים אינטרסים על בנויה אסטרטגית שותפות משאבים לזירה מביאה שאשל היא ההנחה השותפים. הארגונים של משלימים גמישים )כסף ופניות של כוח אדם מקצועי( המיועדים לפיתוח של תכניות חדשניות לא ובמידה ובטעייה בניסוי לעתים, כרוכות, אשל פעולות הראשונית. ולהטמעתן מבוטלת של סיכון. הגם שמדובר במשאבים קטנים, יחסית, הם אינם זמינים בתוך מביאים הממשלה משרדי הלאומי. הביטוח קרנות למעט הממשלתית, המערכת לשותפות את חלקם במימון תקציב אשל ואת יכולת היישום הרחב של תכניות אלה והאחריות הישירה שלהם על אוכלוסיות היעד. קיים מתח מובנה מתוקף סמכותם בין גוף ביצוע לגוף פיתוח, גם כאשר שניהם שייכים לאותה מערכת ארגונית ולא כל שכן כאשר מדובר בשני גופים אוטונומיים. לכן זיהוי אינטרסים משותפים חייב להיות

>> 33

מעוגן גם בהבנה משותפת של הפערים והצרכים בעולמם של הזקנים, אך לא פחות ברמת והן המטה ברמת הן הארגוניים, האילוצים ובהבנת העבודה בתהליכי מכך שדה השירותים. בנוסף לכך היות שגם בין המשרדים לבין עצמם אין זהות מלאה של

אינטרסים, על אשל לעשות את עבודת הזיהוי עם כל משרד בנפרד.

באשר למוסד לביטוח לאומי, השותפות מתמקדת בעיקר באגף הקרנות של המוסד )קרן הסיעוד והקרן למפעלים מיוחדים(. לכן מדובר בקשר בין שני גופי פיתוח, עובדה מעלה גיסא, ומאידך המשותפת, השפה בזכות השותפות על גיסא, מחד המקלה,

מתחים של תחרות הנובעים מהדמיון בין הגופים.

בדגש על האוכלוסיות ייעודה של אשל - לפתח שירותים עבור הזקנים במדינת ישראל הפגיעות. סוגיית האוניברסליות של השירותים שאשל מפתחת התחדדה מאוד בשני העשורים האחרונים. יש לזכור כי אשל החלה לפעול בשנות ה-70 )של המאה הקודמת(, שבהם ובשנים בארץ לזקנים שירותים של מוחלט כמעט היעדר של במציאות האידיאולוגיה של מדינת הרווחה שלטה בכיפה, וההעדפה של שירותים אוניברסליים פרסה שאשל התומכות והקהילות היום מרכזי האבות, בתי מאליה. מובנת הייתה ברחבי הארץ, הציעו שירות איכותי לזקנים באשר הם, ללא אבחנה על פי מעמד סוציו-

אקונומי. מי שידו לא השיגה לשלם עבור השירות סובסד על ידי המדינה. גישה זו, שאינה מכתימה את השירות, תרמה ללא ספק להצלחתם ולהתקבלותם של שירותים אלה.

הארצית הפוליטית המערכת מתוך הן הלחצים, התגברו ה-90 שנות אמצע מאז והן ממערכת התורמים בחו"ל, להפנות משאבים בצורה סלקטיבית יותר לאוכלוסיות במצוקה ובעיקר לזו השרויה בעוני. האסטרטגיה של אשל תשלב בין שני העקרונות: פיתוח מענים אוניברסאליים תוך מתן דגש ביישומם לאוכלוסיות פגיעות באזורים דלי

שירותים בפריפריה הגיאוגרפית והחברתית.

אשל מממשת את ייעודה באמצעות השפעה על מערכות השירותים עבור אוכלוסיות אלו. דרך ההשפעה של אשל על המערכת היא סוגיית מפתח להבנת הרציונל לקיומה

של אשל ולאסטרטגיית הפעולה שלה, כפי שיובהר בהמשך המסמך.

פיתוח כלי השפעה משלים וחשוב של אשל, מלבד פיתוח של שירותים חדשניים, הוא והפצה של ידע ופרקטיקות בתחום הזקנה. הצורך בארגון הידע המקצועי באשל, על במסגרת תפיסתי לפיתוח זוכה להשפעה, נוספת כאסטרטגיה וניצולו היבטיו, כל

הדיון על מודל ההשפעה של אשל.

שמש אבן בוחן בתהליך הבחירה והתכנון של תכניות חדשות שאשל הממד הכלכלי י תפתח. ישראל מתמודדת כבר היום עם גידול בצורכי הזקנים. ב-20 השנים הבאות יוכפל מספר הזקנים, והצרכים שלהם יגדלו בהתאם. לאור זאת כל פיתוח של תכנית חדשה או שדרוג של תכניות קיימות, צריך לקחת בחשבון את המשמעויות הכלכליות של בהרחבה הכרוך התקציבי הנטל את הניתן, ככל למזער, מנת על יישומן של מערכת השירותים. ניתוח עלות-תועלת של כל מענה מוצע, מול חלופות אפשריות,

הוא הכרח מתבקש לנוכח תחזיות אלו.

34 <<

חזון אשל והמשימה המרכזית לחומש

חזון אשל:

אזרחיה הזקנים של מדינת ישראל זוכים לאיכות חיים טובה ולדימוי חיובי ונהנים ממערכת שירותים מתקדמת, איכותית ונגישה, המאפשרת להם למצות את רצונותיהם ויכולותיהם

בכל תחומי החיים.

על בסיס המיפוי מצד אחד, והבנת הצורך במיקוד אסטרטגי, מצד אחר, הוגדרה המשימה המרכזית של אשל לחומש הקרוב באופן הבא:

הידרדרות למניעת תפקוד, ולשימור לשיפור תפעל אשל המתגוררים זקנים אנשים של והמיסוד התלות ולדחיקת בקהילה, באמצעות פיתוח מערך השירותים הקיים, שיפור האפקטיביות שלו והטמעה של גישות לתיאום טיפול ומיקוד

בלקוח.

הגדרת המשימה מכילה בתוכה את מדדי ההצלחה במונחים קונקרטיים יותר מאשר הגדרה כוללנית של שיפור איכות החיים של הזקן באמצעות פיתוח שירותים.

מיקוד הפעולה הוא בטיוב מערכת השירותים הקיימת ופחות בפיתוח מערכות שירות חדשות.

מתן אופן של מארגנת כתפיסה טיפול תיאום של תפיסות ויישום בלקוח מיקוד השירות לאזרח. אלה הונחו אמנם כבר כאבן יסוד בתכנית החומש התשיעי, אך יש

צורך בפעולה אקטיבית כדי ליישמן.

>> 35

לאור המשימה הזו נתחם מחדש מרחב הפעולה של אשל על פני מפת תחום הזקנה:

מיקום המשימה על ציר התפקוד, הצרכים והמערכות

אסטרטגיית הפעולה

לאורך שנות פעילותה אשל מיקדה את אופן השפעתה על מערכת השירותים באמצעות ידי והפצתם הרחבה. ההשפעה הושגה על פיתוח מודלים חדשים של שירותים לזקנים פריסה בפועל של השירותים ויצירת "עובדות בשטח" בהיבט הכמותי. הדוגמאות הבולטות הן בתי האבות, מרכזי היום, קהילות תומכות, בתים חמים, מועדונים לניצולי שואה ותכניות

רבות נוספות, שהפצתן הייתה תלויה בהקצאה משמעותית של אשל למטרה זו.

ראשון צעד ונעשה זו מגמה שינוי על הוחלט )החולף( התשיעי החומש במהלך כבר מתכניות ומבוקרת הדרגתית יציאה תוך לפיתוח, הארגונית האנרגיה מרב להפניית שנמצאות עמוק בתוך שלב ההפצה שלהן. מגמה זו תימשך בחומש הקרוב ותתמזג עם ייבחנו גם על פי התאמתן לכיווני הפעולה של עיקרון המיקוד: הצעות לתכניות חדשות

אשל וגם על פי הערך המוסף של אשל בתהליך פיתוחן.

השירותים למערכת והפצתו ידע פיתוח הוא אשל של ההשפעה במודל משלים רכיב בדגש על פרקטיקות מיטביות של ניהול וטיפול. תהליך זה מפוזר בין יחידות שונות, ולמרות צעדים ראשונים שנעשו בשנים האחרונות לחבר, למשל, בין תחום התכנון והמחקר לתחום ההכשרה ולהקים מנגנונים של ניהול ידע - עדיין חסרים רכיבים חשובים, כגון פיתוח ידע

וכן קשר מבני בין התחומים הנ"ל לתחום התקשורת וההוצאה לאור.

םכי

צרל

שת

חושפ

מ


בתיחולים

מערכת הסיעוד

הביתי

מערכת הרווחה המקומית

המערכת המוניציפלית

מערכת הרפואה הקהילתית

המערכת המוסדות

תפקוד מלא

בריאות



יום-יום

תלות גבוהה

מניעת הידרדרות, שימור תפקוד ודחיקת התלות

שוק העבודה

36 <<

מאסטרטגיה לכיווני פעולה

המרכזיים הפעולה תחומי את מציגה יותר מפורטת לרמה האסטרטגיה מרמת ירידה שאשל בחרה להתמקד בהם לשם השגת המשימה שהציבה לעצמה:

אשל 2020-2016: תיאוריית השפעה

התרשים מבליט את שתי אסטרטגיות הפעולה של אשל - הראשונה, מימין, היא המשך הדרך המסורתית של פיתוח שירותים בדגש על תשתיות ונכסים בני-קיימא, והשנייה היא

פיתוח מקצועי של שדה הזקנה דרך איגום וניהול משאבי הידע באשל במרכז אחד.

שתי התיבות מימין )1א ו- 1ב( מבטאות את המיקוד של פיתוח השירותים בשני כיוונים: האחד, פיתוח והטמעה של תפיסת ניהול הטיפול כדרך ליצירת אינטגרציה, והשני - תיאום מערכת את מארגנת במרכז" "הלקוח גישת הלקוח. של מבטו מנקודת שירותים בין השירותים באופן שמעלים כמה שיותר את הפיצול בתוך מערכת השירותים והופך אותם "שקופים" ללקוח. ההנחה היא שהפיצול הקיים יימשך, משום שהוא טבוע עמוק במערכת וכל רפורמה שתופעל - אם תצליח - תיתן פתרון חלקי בלבד לפיצול זה. לכן יש לפתח עבור הזקן הנזקק למערכת השירותים מנגנוני אספקה שיצמצמו, ככל הניתן, את כשלי הפיצול ואת חוסר הרציפות של המערכת. הכיוון השני )1ב( הוא פיתוח שירותים חסרים בתוך מערך השירותים הקיים, על מנת להשלים את רצף השירותים הנדרש, כדי להשיג

את היעד של צמצום התלות ודחיקת המיסוד.

שתי התיבות משמאל )2א ו- 2ב( מפרטות אף הן שני כיווני פעולה של אסטרטגיית הידע: ,)best practices( מיטביות פרקטיקות של ו"אריזה" תיעוד חילוץ, ידע, פיתוח - האחד שפותחו ו/או נבדקו על ידי אשל, והטמעתן בתוך ארגוני השירות המתאימים; הכיוון השני, אשל. של ההדרכה מרכזי באמצעות מקצוע ולאנשי למנהלים הכשרות הוא המשלים, מרכז הידע יעסוק גם בניהול הפנימי של הידע המקצועי, על מנת לנצלו ביעילות ולשפר את רמת הזמינות שלו לצוות של אשל. שני המאמצים המתוארים מכוונים להשיג באופן הגר הזקן של התלות ודחיקת התפקוד שימור - הארגון משימת את ומשלים מתואם

בקהילה.

1. פיתוח מערך השירותים לזקן בקהילה

שימור תפקוד ודחיקת התלות של אנשים זקנים בקהילה

פיתוח התשתית )HW( למערך שירותים אפקטיבי

הטמעת האתוס, המחויבות והכלים )sw( לאפקטיביות גבוהה






מיטביות

2ב. הדרכות למנהלים ולאנשי

מקצוע


>> 37

תחומי פעולה מרכזיים

המרכזיים הפעולה תחומי את מציגה יותר מפורטת לרמת האסטרטגיה מרמת ירידה שאשל בחרה להתמקד בהם להשגת המשימה שהציבה לעצמה:

פעילות אשל תופנה לשתי אוכלוסיות יעד עיקריות: לזקנים עצמאיים ולזקנים הנמצאים בשלבים שונים של ירידה תפקודית. מאמץ הפיתוח של מענים אינטגרטיביים )טור ימני( יתמקד בשתי אוכלוסיות אלה, בהנחה שמדובר בפיתוח מנגנונים שונים של תיאום לכל

אחת מהן.

השימור במשימת התמקדות תוך האוכלוסיות, שתי עבור השירותים רצף השלמת התפקודי, תתרכז בתחומים הבאים )טור שני מימין(: לזקנים הנמצאים בירידה תפקודית - שיקום וחזרה לתפקוד ושירותים המחליפים מיסוד תוך השארת הזקן בביתו ובקהילה; יותר - הדגש יהיה על פיתוח שירותי תעסוקה, ולזקנים הנמצאים ברמת תפקוד גבוהה

הכנה לפרישה וחינוך פיננסי.

יהיו מימין(, התחומים הבולטים )טור שלישי והטמעת הפרקטיקות הידע פיתוח בתחום אלה שזכו לפיתוח בעשור האחרון: שיטות לשימור יכולות קוגניטיביות, פעילויות לשימור יכולות פיזיות ולקידום הבריאות, הטמעה של מענים להפגת בדידות, הקשורה מאוד עם תהליכים של ירידה תפקודית ולבסוף - תשומת-לב מיוחדת תינתן לפיתוח שירותים לבני של תלות מצבי ולדחוק יכולות לשמר ניסיון בכל מרכזי גורם שהם מטפלים, משפחה

הזקן בסביבתו.

תחום ההדרכה ייתן תשומת לב מיוחדת לדרגי הניהול, הפיקוח ולמקבלי החלטות בשדה הזקנה, בצד העשרה בידע ובמיומנויות של הצוותים במערכת השירותים לזקנים.

1. פיתוח מערך השרותים לזקן בקהילה



מענים אינטגרטיביים לניהול לקוח

לעצמאיים

מענים אינטגרטיביים לניהול לקוח לזקנים

בירידה תפקודית

הכנה לפרישה וחינוך פיננסי

תעסוקה

רצף מסגרות תומכות לזקנים בקהילה

שיקום ושימור תפקוד

תפקוד קוגניטיבי

תפקוד פיזי

תפקוד חברתי


מודלים לתיאום וטיפול

קהילות מדיניות

מנהלים בשטח

מפקחים

אנשי מקצוע




מיטביות

2ב. הדרכה למנהלים ולאנשי מקצוע


38 <<

ב. פיתוח מענים משולבים לזקנים עצמאיים

רקע

בשנת 1974 טענה Bernice Neugarten, פסיכולוגית מאוניברסיטת שיקגו, שאוכלוסיית הזקנים במדינות מתועשות אינה אחידה ושמהות הזקנה אינה בהכרח קשורה רק לעוני, לחולי ולבדידות. בעבודתה היא יצרה הבחנה בין "הזקנים הצעירים" לבין "הזקנים הזקנים" וטענה שהראשונים, בשנות ה-60 לחייהם, הם במקרים רבים אנשים בריאים באופן יחסי, מבוססים כלכלית, משכילים ומעורבים חברתית ופוליטית. כמו כן היא שיערה שקבוצת גיל זו תפתח מגוון צרכים חדשים בנוגע לשימוש משמעותי בזמן הפנוי ולמקסום האפשרויות להשתתפות קהילתית )Neugarten, 1974(, וקראה לפתח מדיניות חברתית, המבוססת

על צורך ולא על גיל.

בישראל, משנת 1948 ועד לשנות ה-80, גדלה אוכלוסיית בני ה-65+ מ-4% ל-8.6% מכלל האוכלוסייה, בעיקר כתוצאה מגידול בקבוצת הגיל של "הזקנים הצעירים", מ-2.9% ועד ל-5.9% מכלל האוכלוסייה. משנות ה-80, התייצב גודלה של אוכלוסיית הזקנים הצעירים סביב ה-5.5%, ובסוף שנת 2013, היא מנתה 469 אלף איש, שהם 5.8% מכלל האוכלוסייה בישראל )ראו לוח מס' 1(. לפי תחזיות האוכלוסייה של הלמ"ס, בשנים 2013-2020 צפוי גידול נוסף בקבוצת הזקנים הצעירים )42%(, שיהיה גדול באופן משמעותי מהגידול הצפוי בקבוצה של בני ה-75+ )16%(. מבחינת החלוקה הפנימית של אוכלוסיית בני 65+ לקבוצות במדינות למצב בדומה בישראל, הזקנים מכלל כמחצית הצעירים הזקנים מהווים גיל,

מפותחות אחרות בעולם )באר וברודסקי, 2015(.

יותר ממחציתם נשים ומעט נכון לשנת 2013, מרבית הזקנים הצעירים נשואים )69%(, )54%(. כרבע מהם נולדו בישראל )24%(, 17% הם עולים מברית המועצות לשעבר ו-8% בערים גרים הזקנים מכלל 74% בעיקרה; עירונית היא הזקנים אוכלוסיית ערבים. הם

מרכזיות, כגון חיפה, תל אביב וירושלים; 26% מהזקנים גרים בפריפריה.

לוח מס' 1: בני 74-65 מכלל האוכלוסייה בישראל, שנים נבחרות )%(

38

), ומעט יותר ממחציתם נשים 69%, מרבית הזקנים הצעירים נשואים (2013נכון לשנת

8%-לשעבר ו ת המועצותברימ םהם עולי 17%), 24%). כרבע מהם נולדו בישראל (54%(

מכלל הזקנים גרים בערים 74%וסיית הזקנים היא עירונית בעיקרה; הם ערבים. אוכל

מהזקנים גרים בפריפריה. 26% ;מרכזיות, כגון חיפה, תל אביב וירושלים

מדווחים שמצבם כיום, , שיעור גבוה יותר מקרב הזקנים הצעירים 2002בהשוואה לשנת

ההשכלה שלהם עלתה ), רמת 2002בשנת 46%לעומת 54%הבריאותי טוב או טוב מאוד (

), וחל גידול באחוז 2002בשנת 20%בעלי תואר אקדמי לעומת 28%באופן משמעותי (

מבני הזקנים הצעירים 60%). 2002בשנת 14%לעומת 27%המשתייכים לכוח העבודה (

מרוצים ממצבם הכלכלי וחל גידול באחוז המדווחים על הצלחה בכיסוי ההוצאות החודשיות

52%). לאחוז גבוה יותר יש כיסוי פנסיוני (2002בשנת 59%לעומת 72%של משק הבית (

). 2015) (באר וברודסקי, 2002בשנת 36%לעומת

, חלה 2002השיפור במצבם הבריאותי והכלכלי ניכר גם ברווחתם הנפשית. בהשוואה לשנת

), וחלה 2002בשנת %47לעומת %36( 2ירידה באחוז הזקנים הצעירים החשים בדידות

78%לעומת 84%ה בשיעור הזקנים הצעירים המרוצים או מרוצים מאוד מהחיים (יעלי

) (שם, שם).2002בשנת

בעשורים האחרונים חלה עלייה בתוחלת החיים בגיל המבוגר, אשר הביאה להתארכות

ניסה 2004תקופת החיים שלאחר הפרישה משוק העבודה. שינוי חוק גיל הפרישה בשנת

אך ,או לשמר את משך הזמן שבו אנשים חיים אחרי פרישה צמצםזו ול להתמודד עם מגמה

המשיך לעלות (ראו לוח 3לאחר גיל הפרישה האפקטיבישלמרות זאת, מספר שנות החיים

).3מס'

.לפעמים/מדי פעם או לעתים קרובותנוסח השאלה מתייחס לתחושת בדידות 2 40בודה בתקופה של חמש שנים, עבור בני גיל הפרישה האפקטיבי מחושב על פי ממוצע גיל היציאה משוק הע 3

ומעלה.

>> 39

בהשוואה לשנת 2002, שיעור גבוה יותר מקרב הזקנים הצעירים כיום, מדווחים שמצבם הבריאותי טוב או טוב מאוד )54% לעומת 46% בשנת 2002(, רמת ההשכלה שלהם עלתה גידול באחוז וחל באופן משמעותי )28% בעלי תואר אקדמי לעומת 20% בשנת 2002(, המשתייכים לכוח העבודה )27% לעומת 14% בשנת 2002(. 60% מבני הזקנים הצעירים ההוצאות בכיסוי הצלחה על המדווחים באחוז גידול וחל הכלכלי ממצבם מרוצים יש כיסוי יותר החודשיות של משק הבית )72% לעומת 59% בשנת 2002(. לאחוז גבוה

פנסיוני )52% לעומת 36% בשנת 2002( )באר וברודסקי, 2015(.

השיפור במצבם הבריאותי והכלכלי ניכר גם ברווחתם הנפשית. בהשוואה לשנת 2002, )36% לעומת 47% בשנת 2002(, ירידה באחוז הזקנים הצעירים החשים בדידות1 חלה וחלה עלייה בשיעור הזקנים הצעירים המרוצים או המרוצים מאוד מהחיים )84% לעומת

78% בשנת 2002( )שם, שם(.

בעשורים האחרונים חלה עלייה בתוחלת החיים בגיל המבוגר אשר הביאה להתארכות תקופת החיים שלאחר הפרישה משוק העבודה. שינוי חוק גיל הפרישה בשנת 2004 ניסה להתמודד עם מגמה זו ולצמצם או לשמר את משך הזמן שבו אנשים חיים אחרי פרישה,

אך למרות זאת, מספר שנות החיים שלאחר גיל הפרישה האפקטיבי2 המשיך לעלות.

לוח מס' 2: כמה שנים חיים לאחר גיל הפרישה האפקטיבי בישראל - גברים ונשים

התארכותו של פרק חיים זה, וההכרה בכך שתקופת הזקנה איננה בהכרח תקופה של חולי ועוני, הביאה להתפתחות המושג "הזדקנות מוצלחת" )Successful Aging( כמושג רב-ממדי, המתייחס לדרכים השונות שבאמצעותן ניתן להימנע מחולי, לשמור על תפקוד שנערכו מחקרים פרודוקטיבית. חברתית בפעילות מעורבות ועל גבוה וקוגניטיבי פיזי חברתיים, תפקידים חברתית, מעורבות כמו משתנים, בדקו מוצלחת להזדקנות בנוגע השתתפות ופעילות, קשרים חברתיים וחליפין, ו/או קשרים חיוביים עם אחרים. משתנים אלה נמצאו קשורים במיוחד לבריאות טובה ולתפקוד נפשי וגופני גבוהים, הכלולים גם הם

בהגדרת הזדקנות מוצלחת )כנס ים המלח, 2011: 45(.

1( נוסח השאלה מתייחס לתחושת בדידות לפעמים/מדי פעם או לעתים קרובות.2( גיל הפרישה האפקטיבי מחושב על פי ממוצע גיל היציאה משוק העבודה בתקופה של חמש שנים, עבור בני 40

�http://www.oecd.org/els/public�pensions/ageingandemploymentpolicies�statistics ומעלה. הנתונים מ-naverageeffectiveageofretirement.htm

39

ואחרי המילה בישראל לעשות רווח לוחיש לתקן ב

ופת הזיקנה איננה בהכרח תקופה של חולי התארכותו של פרק חיים זה, וההכרה בכך שתק

-) כמושג רבSuccessful Agingועוני, הביאה להתפתחות המושג "הזדקנות מוצלחת" (

באמצעותן ניתן להימנע מחולי, לשמור על תפקוד פיזי שממדי, המתייחס לדרכים השונות

בנוגע על מעורבות בפעילות חברתית פרודוקטיבית. מחקרים שנערכוו וקוגניטיבי גבוה

כמו מעורבות חברתית, תפקידים חברתיים, השתתפות ,להזדקנות מוצלחת בדקו משתנים

נמצאו הופעילות, קשרים חברתיים וחליפין, ו/או קשרים חיוביים עם אחרים. משתנים אל

וגופני גבוהים, הכלולים גם הם בהגדרת נפשיקשורים במיוחד לבריאות טובה ולתפקוד

).45: 2011ם המלח, הזדקנות מוצלחת (כנס י

המונח "הזדקנות מוצלחת" זכה לביקורת על היותו ממוקד יתר על המידה בשיפוט

חיצוני, הבוחן את מצבו הרפואי והתפקודי של הזקן, מבלי לקחת בחשבון את -אובייקטיבי

קנה פעילה" י, מקובל יותר לדון ב"ז2000-ה מאז תחילת שנות .החוויה הסובייקטיבית שלו

)Active Aging(בשנת ארגון הבריאות העולמי עקבות פרסום מסמך מדיניות של ), ב

קנה י"ז הוגדר המונח. במסמך Active Ageing - A Policy Framework , שנקרא:)2002

אישי, ולביטחון להשתתפות חברתית לבריאות, ההזדמנויות מיצוי של פעילה" כתהליך

מונח זה חל הן על יחידים והן על איכות החיים של האוכלוסייה המזדקנת. את שפרהמ

קנה פעילה מאפשרת לאנשים לממש את הפוטנציאל הפיזי, החברתי, יקבוצות באוכלוסייה. ז

קנה, ולהשתתף בחברה, תוך מתן הגנה נאותה, ביטחון וטיפול, יוהנפשי בתקופת חיי הז

כאשר זה נדרש. המילה "פעיל" מתייחסת להמשך ההשתתפות החברתית, הכלכלית,

בותית, הרוחנית והאזרחית, ולא רק ליכולת להיות פעיל גופנית או להשתתף בכוח התר

שהם חולים או חיים עם מוגבלות, כהעבודה. אנשים מבוגרים, אשר פרשו משוק העבודה,

יכולים להישאר "תורמים פעילים" עבור משפחתם, עמיתיהם, הקהילות והאומות שלהם

)WHO, 2002 .(

-http://www.oecd.org/els/public-pensions/ageingandemploymentpolicies -הנתונים מ

statisticsonaverageeffectiveageofretirement.htm

40 <<

בשיפוט המידה על יתר ממוקד היותו על לביקורת זכה מוצלחת" "הזדקנות המונח אובייקטיבי-חיצוני, הבוחן את מצבו הרפואי והתפקודי של הזקן, מבלי לקחת בחשבון את החוויה הסובייקטיבית שלו. מאז תחילת שנות ה-2000, מקובל יותר לדון ב"זקנה פעילה" )Active Aging(, בעקבות פרסום מסמך מדיניות של ארגון הבריאות העולמי )בשנת 2002(, שנקרא: Active Ageing � A Policy Framework. במסמך הוגדר המונח "זקנה פעילה" ולביטחון אישי, המשפר כתהליך של מיצוי ההזדמנויות לבריאות, להשתתפות חברתית את איכות החיים של האוכלוסייה המזדקנת. מונח זה חל הן על יחידים והן על קבוצות החברתי, הפיזי, הפוטנציאל את לממש לאנשים מאפשרת פעילה זקנה באוכלוסייה. וטיפול, נאותה, ביטחון ולהשתתף בחברה, תוך מתן הגנה והנפשי בתקופת חיי הזקנה, הכלכלית, החברתית, ההשתתפות להמשך מתייחסת "פעיל" המילה נדרש. זה כאשר התרבותית, הרוחנית והאזרחית, ולא רק ליכולת להיות פעיל גופנית או להשתתף בכוח העבודה. אנשים מבוגרים, אשר פרשו משוק העבודה, כשהם חולים או חיים עם מוגבלות, יכולים להישאר "תורמים פעילים" עבור משפחתם, עמיתיהם, הקהילות והאומות שלהם

.)2002 ,WHO(

הגורמים שנמצאו קשורים למידה שבה אנשים ייהנו מאיכות חיים טובה בהזדקנותם הם אישיים והתנהגותיים וכוללים שמירה על תזונה נבונה, פעילות גופנית סדירה והימנעות מעישון, לצד גורמים הקשורים לזמינותם של שירותי הבריאות והרווחה, לסביבה הפיזית והחברתית שבה חי האדם ולגורמים כלכליים. לכן על האדם לקחת אחריות אישית על חייו בפרק זמן זה של ראשית הזקנה, להתכונן אליה ולהימנע, ככל הניתן, מגורמי סיכון. בנוסף לכך החברה צריכה לקיים מדיניות חברתית, המבטיחה סביבה "ידידותית לזקנים"

.)2002 ,WHO( ולהפגין סולידריות בין-דורית

זקנה פעילה הוא מושג בעל מספר משמעויות:

זמן עבודתם במקום להישאר מזדקנים עובדים המעודדת למדיניות עדיפות מתן ארוך יותר.

מדיניות המזמינה את האוכלוסייה הזקנה לתרום לחברה, במקומות העבודה, כבני משפחה פעילים, כמתנדבים או בכל תפקיד יצרני אחר.

מדיניות המעודדת את האוכלוסייה הזקנה לקיים פעילות של אורח חיים בריא.

שילוב של אחריות אישית עם מדיניות מותאמת כלפי הזקנים הצעירים, יגרום, קרוב לוודאי, למיצוי התועלת שקבוצה זו יכולה להביא הן לחברה והן לאיכות החיים של חבריה.

חשיבות ההכנה לפרישה - הכנה לשלב הבא של החיים

עבור מרבית האנשים, העבודה היא רכיב משמעותי מרכזי בחייהם והפרישה ממנה היא במקרים רבים, תקופת מעבר הכרוכה במשבר. בפני היוצאים לגמלאות ניצב אתגר חדש למצוא אפשר אותם ומשמעות, שייכות ערך, תחושת למתן חלופיים מקורות למציאת בפעילות ספורטיבית, פנאי, התנדבות וכדומה. "כל אדם בכל מצב מסוגל למצוא משמעות

בחייו", כתב ויקטור פרנקל.

>> 41

הענקת על אישית אחריות לוקח האדם כאשר סובייקטיבית. תחושה היא משמעות משמעות לחייו, הוא יכול להפוך את המעבר לגיל השלישי לתקופה של גילויים, שליטה זו בחיים, מציאת משמעויות חדשות, הצבת מטרות, התפתחות וצמיחה אישית. תפיסה חיים מסלול לעצמם ולבנות מטרות להציב עליהם המבוגרים. בפני גבוה "רף" מציבה

ייחודי, המתאים לצרכיהם, ליכולותיהם ולשאיפותיהם.

לעודדם גמלאים, של ליזמות פתוחה דלת להשאיר אחריות מוטלת הקהילה על גם המשכיות, בעלת ובפעילויות במסגרות החיים את לעצמם ולארגן להתפתח להמשיך לאחר אישית והתפתחות צמיחה והשתייכות. הערכה סיפוק, משמעות, להם שתעניק והכוונה. תמיכה ומצריכים בקשיים, לעתים הכרוכים ממושכים, תהליכים הם הפרישה על כן יש צורך במסגרת תומכת ומנחה, מעוררת חשיבה ודיאלוג שעשויה לכוון את האדם

המזדקן בעת תכנון המשך חייו.

שירותים קיימים בישראל לאוכלוסיית הזקנים העצמאיים

מיפוי מערכת השירותים והגורמים הפועלים בתחום הזקנה בארץ מראה כי בין היישובים הזקנים אוכלוסיית על הסוציאלית ובאחריות בתפיסה גבוהה שונות קיימת השונים "מרכז של מסוים דגם ליצירת הביאה מקומית יזמה שבהם יישובים ישנם הצעירים. הכוון" עבור אוכלוסייה זו, וישנם יישובים שלא קיים עבורה שום שירות ייעודי. באופן כללי )כפרי, היישוב מאופי המושפעים שונים, מודלים לשלושה מתכנסות שנסקרו התכניות עירוני(, מהגורם המפעיל )רשות, עמותה( ומהמצב הסוציו-אקונומי של התושבים. השונות בין המודלים באה לידי ביטוי, הן בפן המקצועי ובתפיסת האחריות הכוללת על אוכלוסייה

זו, והן במידת המעורבות של הלקוחות.

מודל 1: מרכז רב-שירותים

מודל זה פותח ופועל בעיקר במועצות אזוריות. המועצות האזוריות שנבדקו מתאפיינות המשמעותי הגורם את המהוות הזקן, למען העמותות של ומקצועית ענפה בפעילות במרחב הכפרי לפיתוח ולהפעלה של תכניות לזקנים. התפיסה המקצועית במקומות אלו היא של אחריות כוללת על אוכלוסיית הזקנים ולא רק כספק של שירותי רווחה ובריאות. ההתייחסות לזקנים באה לידי ביטוי ברצף של שירותים, החל מהיציאה לגמלאות וכלה בשירותים לזקנים, הנמצאים בירידה תפקודית ובמסגרות מוסדיות שונות. מתוך תפיסה למרכזי בסמוך או בתוך כלל, בדרך ממוקמים, עצמאיים לזקנים מרכזים זו, מקצועית בתחומי רוב פי על מתמקד עצמאיים, לזקנים השירות רב-שירותיים. למרכזים או יום הפנאי והתרבות וההשתתפות כרוכה בתשלום. בחלק מהמקומות קיים סוג כלשהו של הליך קבלה )"אינטייק"( וניסיון לבנות תכנית לפעילות משמעותית בהפניה להתנדבות או

לתעסוקה )גליל עליון, עמק הירדן, גלבוע(.

42 <<

מודל 2: בית הגמלאי/האזרח הוותיק

מודל זה, הנמצא בעיקר ביישובים עירוניים, פועל, בדרך כלל, באמצעות העמותה המקומית למען הזקן ובמידת האפשר בנפרד או בסמוך למסגרות לזקנים בירידה תפקודית )למשל, מרכזי יום(. הפעילות משווקת בעיקר על ידי פרסום ביישוב, ההשתתפות כרוכה בתשלום וכאשר ההכנסות אינן מכסות את העלויות, הפעילות לרוב מופסקת. ביישובים העירוניים, בין המקום המספק שירותים פיזית בניגוד למועצות האזוריות, הודגש הצורך בהפרדה בחלק סטיגמטי. מדימוי הסובלות תפקודית, בירידה לזקנים המסגרות לבין לעצמאיים מהמקומות, כאשר מחוסר בררה הפעילות מתקיימת באותו מקום או בסמוך לו, דווח על

קושי בשיווק הפעילות לעצמאיים )רחובות, נס ציונה, עפולה, רעננה(.

מודל 3: פעילות של הרשות המקומית

לזקנים פעילות של לפיתוח הביאה המקומית הרשות של המדיניות יישובים במספר גורם מקצועי מתכלל. במקומות אלו, הרשות המקומית, באמצעות עצמאיים באמצעות הגורם הנבחר, לוקחת את האחריות לקביעת המדיניות, והפעילות מתבצעת באמצעות לשיתופי בהתאם מתנ"סים(, קהילתיים, מרכזים הזקן, למען )עמותות שונים גופים זה במודל מקצועיותם. ומידת הפעילות את לבצע יכולתם לקיים, שביכולתם הפעולה קיימת מעורבות מסוימת של הלקוחות בקביעת התכנים והפעילות, וקהל היעד, הנהנה

מהפעילות, הוא יחסית רחב )רמת השרון, חולון, שדרות(.

וחלקם פחות, אך יותר - חלקם מוצלחים המודלים השונים הפועלים ברשויות השונות הם מעידים על החשיבות ביצירת פתרונות המותאמים למגוון הרחב של הרשויות בארץ. עובדה זו מחייבת את אשל, בחומש הקרוב, לפתח תכניות בעלות בסיס עבודה ומטרות את לשפר כדי זאת שני. מצד ההפעלה בשיטת גמישות בעלות אך אחד, מצד דומות

יעילותן ושילובן של התכניות במסגרת הרשויות המקומיות השונות בארץ.


אנו עדים להארכה משמעותית בתוחלת החיים ללא שינוי משמעותי בשנים האחרונות בגיל הפרישה. נכון להיום, מי שהגיע בישראל לגיל 60, צפוי לחיות כ-27 שנים נוספות, הקצבאות, בתחום הרגולטוריות המערכות אולם עצמאי. באופן יותר( )ואף כמחציתן הפנסיה, גיל הפרישה והשירותים החברתיים לא ביצעו את ההתאמות הנדרשות על מנת להתמודד עם משך החיים בפרישה ועם מספרם הגדל והולך של אנשים הנמצאים בשלב

זה של החיים.

להבדיל מהמעבר לשלב הבגרות בחיים של בני ה-20+, המלווה במערכת חינוך מסודרת חיילים להכוונת הקרן על-יסודי, חינוך באמצעות ומקומית ממשלתית ובמעטפת מסודרת מסגרת כיום אין ומעלה ה-60 שלבני הרי וכדומה, צעירים מרכזי משוחררים, והארוכה הצפויה והכוונה לתקופת החיים החדשה המעניקה להם מעטפת של תמיכה

>> 43

והשלטון הממשלה משרדי הפרישה. תקופת לניהול לאומית מדיניות קיימת לא להם. המקומי אינם מטפלים בסוגיה זו ואינם מעודדים באופן מוסדר את האוכלוסייה המבוגרת השנים שבחמש העובדה אף על זאת משמעות. ובעלי פעילים חיים ולניהול לתכנון הקרובות, קבוצת הגיל של הזקנים העצמאיים )גילאי 65-74 בקירוב( צפויה להיות קבוצת

גיל המבוגרים הגדלה בצורה המשמעותית ביותר3 )באופן יחסי ובמספרים מוחלטים(.

הבעיות הקיימות ברמת המערכת משתקפות היטב גם ברמת הפרט. במרבית המקרים, לא לרוב, החיים. של זה שלב על אחריות בלקיחת ולחשיבות לצורך מודע לא הפרט קיימת אצלו המודעות בנוגע למורכבות, לצרכים המשתנים של תקופת חיים זו, לאורכה ולמשמעותה הכלכלית. כמו כן אם התקבלה אצלו ההחלטה לנהל תקופת חיים זו, הרי שאין בנמצא גורם מקצועי-מערכתי שיוכל לסייע לו. מדובר בצורך ובשירות שאינו רווחתי, ולרוב אף סטיגמטית. כתוצאה כן פנייה לשירותי הרווחה המקומיים אינה רלוונטית ועל יציאתו של האדם לגמלאות ועם השינויים המתרחשים באורח חייו, הוא פועל, מכך עם לעתים קרובות, באופן נקודתי ועם מודעות מועטה בלבד לצורך בהכנה לתקופה זו בחייו. תקופה שבניהול וליתרונות לפניו העומדת הארוכה החיים לתקופת מודע אינו האדם למעלה זו, שבסוף העשור תמנה כי קבוצה נמצא ומשמעותית. פעילה זקנה ובקיום זו מ-600 אלף איש4, נופלת בין הכיסאות בכל הנוגע למתן שירותים, לעידוד ולהכוונה לקיום אורח חיים עצמאי ומשמעותי. לאוכלוסייה זו אין כתובת אחת לקבלת מידע וידע על אודות

האפשרויות הניצבות בפניה )באר וברודסקי, 2015(.

עובדה זו באה לידי ביטוי בסביבת השירותים השונה, המצויה ברשויות המקומיות השונות ולא מקומיות מיזמות נוצרה זו לאוכלוסייה השירותים מפת לעיל, שנכתב כפי בארץ. אוכלוסיית לטובת נקודתית בראייה נבנו והשירותים ממדיניות ארצית. תכניות הפעולה הסביבה, מתוך כוונה לשווק ולהציע לאוכלוסייה המבוגרת שירותים שונים ובעיקר תכניות פנאי. אולם גם במקומות שבהם שירותים אלה מפותחים ומתקדמים, לא קיימת תפיסה מקצועית לגבי החשיבות שבניהול עצמי של המבוגר את תקופת החיים החדשה שאליה הוא נכנס. פעמים רבות, השירות המקומי יפנה לשירותים, כגון חוגי פנאי, התנדבות וסיוע תעסוקתי, אך לא תיעשה עבודה אישית מול הלקוח המבוגר בכל הנוגע לניהול עצמי של תקופת חיים זו ואיתור הרכיבים שייצרו אצלו משמעות לתקופת החיים האמורה. יש לציין כגון חברת טבע, מוסדות אקדמיים גדולים, המעסיקים עובדים רבים, וגופים כי חברות ושירות המדינה, מציעים תכניות נקודתיות לתכנון תקופת החיים שלאחר הפרישה. אולם אין זאת תופעה רחבה ולרוב תכניות אלה אינן נותנות מענה לאלה השייכים לפריפריה

החברתית-כלכלית.

3( מתוך "האוכלוסייה המבוגרת בישראל - מסמך רקע לגיבוש תכנית החומש של אשל 2020-2016", לוח 3.4( קשישים בישראל - שנתון סטטיסטי 2014: לוח 1.43ב.

44 <<

עקרונות מנחים

כאמור, המשימה המרכזית של אשל בחומש הקרוב היא מניעת הידרדרות, שימור ושיפור והמיסוד של אנשים זקנים המתגוררים בקהילה. כאשר מדובר ודחיקת התלות תפקוד באוכלוסיית העצמאיים, הדרך המרכזית להשגת משימה זו תיעשה על ידי עידוד והכוונה של האוכלוסייה המבוגרת לניהול ולקיום חיים אקטיביים, עצמאיים ובעלי משמעות. תמרוץ ומתן סיוע לצרוך שירותים מכל הסוגים יחזקו אוכלוסייה זו מבחינה פיזית ונפשית, יכינו

אותה טוב יותר לתקופת החיים האמורה וכתוצאה מכך יגדילו את רווחתה.

להכוונת המיועדים ההתערבות כלי ייבנו בסיסם שעל מנחים עקרונות מספר להלן המערכות הממשלתיות, המקומיות והמקצועיות לפתרון האמור:

שיתוף האוכלוסייה מעורבות פעילה של המבוגרים בתכנון, באפיון ובהפעלת התכנית: מההבנה נובע התכנית בתכנון ומעורבותה השירות( של )הלקוחות המבוגרת שקבוצות וקהילות מסוגלות להשפיע על חייהן וסביבתן באמצעות בניית תשתית של השתתפות ושותפות. תפיסה זו נשענת על עקרונות מנחים של אמונה בכוחותיו של הפרט, ייצוג עצמי, טיפוח אזרחות פעילה, יכולת וזכות להשפיע על קבלת החלטות. פרופיל הפורשים בגילאי 60+ מגוון ואיננו קבוע. אוכלוסייה זו ברובה פעילה ובעלת דעה מגובשת. לחבריה יש רצון להמשיך ולהיות מחוברים לקהילה, להתגורר בביתם, בסביבה המוכרת להם ובקרבת אוכלוסייה צעירה. כפעילים קהילתיים יש ביכולתם לסייע הרשויות תפקיד להם. המיועדים השירותים בעיצוב משמעותיים להיות

לאוכלוסייה זו במימוש הפוטנציאל הטמון בה.

יש צורך כחלק מתיאוריית ההשפעה של אשל, יעד נרחב - מענה אוניברסלי: קהל אשר ארצית, ובפריסה נרחב יעד לקהל מענה לתת תוכל שתפותח שהתכנית תואמת את המגוון הרחב של האוכלוסיות ושל הרשויות המקומיות בישראל. עיקרון זה משמעותי ונועד לוודא פתרון הסלמתי )Scalable( שיאפשר את הטמעת התכניות בצורה נרחבת, אשר תיתן מענה לאומי ויעיל. עם זאת יש להדגיש שפעילות הפיתוח עקרונות פי על פגיעות ובאוכלוסיות חלשים באזורים ממוקדת תהיה שתיעשה

הג'וינט.

פלטפורמה בסיס על תכנית בניית העירונית-קהילתית: לסביבה המחובר שירות מקומית-עירונית. במסגרת סקירת השירותים לאוכלוסייה האמורה נמצא שלסביבה העירונית והקהילתית יש משמעות רבה בכל הנוגע למגוון ולטיב השירותים הקיימים. בתקופת החיים האמורה, לאוכלוסייה המבוגרת יש העדפה ברורה לקבלת שירותים בסביבה הביתית-עירונית הקרובה למקום מגוריהם. פעמים רבות התשתית העירונית היא זו שיכולה ביתר קלות להיות בקשר עם האזרח המבוגר ולכוון אותו להשתמש בשירותים קהילתיים. כמו כן לתשתית הקהילתית משמעות רבה גם להמשך החיים, מענה לתת היכולה זו היא הקהילתית והסביבה מידרדר התפקודי המצב כאשר ולסייע לזקן להישאר בביתו. לשימוש בפלטפורמה מקומית קיימת יש גם משמעות

כלכלית של חיסכון במשאבים וניצולם בצורה מיטבית.

>> 45


הזקנים קהל עבור יותר משמעותי חיים אורח ויצירת פעילה זקנה לעודד מנת על העצמאיים, מודל ההשפעה של אשל בחומש הקרוב יתמקד בשלושה מאמצים: פיתוח מודל עבודה פרטני מול קהל היעד; קידום מודעות על אודות החשיבות של ניהול עצמי של הפרישה וקיום אורח חיים פעיל; מתן מענה פיתוחי לשירותים החסרים על הרצף עבור

אוכלוסיית הזקנים העצמאיים.

פיתוח מרכזים לגיל השלישי העצמאי

הרעיון המרכזי במישור זה הוא יצירת תשתית עירונית-קהילתית של מנגנון לניהול תקופת החיים החדשה. התשתית תתמקד בעבודה פרטנית מול קהל היעד, ותתבסס על שירותים קיימים בקהילה, אך תהיה ממותגת בנפרד ולא כשירות רווחה, תעסוקה או ביטוח לאומי. האמורה. החיים תקופת על אחריות ליטול הלקוחות את ולכוון לעודד תהיה מטרתה פעילות זו תיעשה באמצעות אינטייק מקצועי, שיסייע לזקן לאבחן את צרכיו ויעודד אותו כגון ועצמאי. כחלק מהשירות האישי תתבצע הפניה לשירותים, לנהל אורח חיים פעיל

התנדבות, פנאי ופעילות גופנית.

במסגרת תכנית העבודה לשנת 2016 העבודה תתמקד בפעולות הבאות:השירותים במרקם העצמאי השלישי לגיל המרכז שילוב העבודה: מודל פיתוח

החברתיים של הרשות המקומית. פיתוח מודל העבודה הפרטני: הגדרת העבודה המקצועית ותחומי האחריות בעבודה

הפרטנית מול קהל המבוגרים. איתור שותף מרכזי לפיתוח התכנית: משרד ממשלתי מוביל, וגורם או גורמים שונים

אשר יפעילו את הפעילות הפרטנית, ורתימת השותפים השונים לתכנית. איתור מספר ראשוני של יישובים, שיהיו מועמדים להפעלת תכנית הפיילוט.

יהיו משמעותיות ויתמקדו בעיקר בשעות במהלך שנת 2016 התשומות התקציביות לא עבודה.

פיתוח סל מענים החסרים לניהול תקופת הפרישה ואחריה

והנגשתו בפריפריה הגיאוגרפית והטמעת סל שירותים לניהול תקופת הפרישה, פיתוח ברמה מספק מענה קיים לא שבהם בנושאים התמקדות תוך והחברתית-כלכלית לפיתוח משלים צעד המהווה זו, פעילות פיננסי. וחינוך לפרישה הכנה כגון הארצית, במרכזי תשולב שיתאפשר והיכן קיימות, תשתיות על תתבסס הפרטנית, הפעילות השירות האישיים. מטרת הפיתוח לייצר תכניות איכותיות, מתאימות לקהל יעד אוניברסלי,

שיהוו אבן מרכזית לפעילות של מרכזי ההכוון האישיים.

במסגרת תכנית העבודה לשנת 2016 הפעילות בנושא זה תתמקד בפיתוח תכנית הדרכה מקיפה בנושא חינוך פיננסי והכנה לפרישה. לשם כך תחוזק השותפות עם המשרד לשוויון

חברתי ועם אגף שוק ההון במשרד האוצר.

46 <<

קידום מודעות לחשיבות ניהול תקופת הפרישה בפני קהל היעד

סיוע בהגברת המודעות לחשיבות ניהול הפרישה ולקיום זקנה פעילה ובעתיד גם עידוד השימוש ייבחן היתר בין העירוניים. השירות במרכזי פרטני שירות לצריכת היעד קהל המקומי, )השלטון השונים העניין בעלי את לחשוף מנת על שונים תקשורת באמצעי לקהל ועוד( למתנ"סים, החברה העסקי, המגזר חולים, קופות לאומי, ביטוח עמותות, ומקומיים, ארציים בקמפיינים העבודה, במקומות להתבצע יכולה זו חשיפה הגמלאים.

בכנסים ובהשתלמויות ייעודיות.

המודעות כנסי לקיום המרכזיים השותפים לרתימת תפעל אשל ,2016 שנת במהלך ולפיתוח מודל ההפעלה והמודל התקציבי של התכנית, אשר יאפשרו, בעתיד, בסיס תפעולי לקיום אשל של התקציבית המסגרת תקופתיים. פרישה כנסי לקיום ארצית בפריסה

כנסים אלה תתמקד במתן המעטפת המקצועית לרשויות השונות לביצוע הכנסים.

עולה העולמי5 הבריאות ארגון ידי על גם היתר, בין בנושא, שנעשו מקיפים ממחקרים ולהזדקנות התפקוד לשימור ומשמעותי פעיל חיים אורח קיום של המרכזית התרומה בריאה של האוכלוסייה. אולם, כפי שפורט לעיל, נכון להיום, לא קיימת במדינת ישראל מדיניות מתכללת לנושא. בפער רצף השירותים, המיועדים לעידוד זקנה פעילה )בדגש תוך מתן בזקנים העצמאיים, אשל של והכנה לפרישה(, תתמקד העשייה על תעסוקה

דגש לצורך בניהול עצמי של תקופת החיים של הזקנה העצמאית.

http://apps.who.int/iris/bitstream/10665/67215/1/WHO_NMH_NPH_02.8.pdf )5

>> 47

ג. תעסוקה לאחר גיל הפרישה


גיל הפרישה נחשב כצומת משמעותי בחיים. בהגיעו אליו אנשים חוצים קו בלתי נראה, המעביר אותם באחת מגיל העבודה לגיל הפרישה. המצב הקיים מאלץ קבוצה גדולה של עובדים שכירים לעזוב את מקום עבודתם, על אף יכולתם ורצונם של רבים מהם להמשיך ולעבוד,6 בין אם מסיבות כלכליות ובין אם מתוך צורך במשמעות שמעניקה ההשתייכות לעולם העבודה. התארכות תוחלת החיים והמציאות שבה אזרחים ותיקים חדשים זוכים לבריאות טובה בממוצע של כ-15-10 שנים לאחר גיל הפרישה, מחזקת את הצורך לשנות

את המעבר החד ולאפשר תהליך הדרגתי של יציאה משוק העבודה.

את מאפשרות אינן הפרישה, תהליכי את המווסתות השונות, המערכות שכיום, אלא שינוי בשכר. תעסוקה המשך או הדרגתית פרישה מעודדות ואינן הנדרשת הגמישות מהותי במצב המתואר תלוי בשני מהלכים מרכזיים המחזקים זה את זה: שינוי במדיניות ובחקיקה מצד אחד, ופיתוח דגמים מוצלחים של תכניות, הנותנות מענה מתאים לאנשים בגיל פרישה ואחריה, מצד אחר. בחומש הקרוב, אשל תתמקד במהלך השני של פיתוח

מענים.

רקע

שיעור ההשתתפות7 בשוק העבודה של אזרחים ותיקים לאחר גיל פרישה )גברים מעל לגיל 67 ונשים מעל 62( עדיין נמוך יחסית לפוטנציאל התעסוקה של אנשים בגילאים אלו ועמד בשנת 2011 על כ-18% בלבד. עם זאת, בתחום זה חלו שינויים משמעותיים, כאשר שיעורי התעסוקה בקרב אזרחים בגילאי 65 ומעלה עלו מ-9.1% ליותר מ-14% מתחילת העשור בישראל. עלייה זו באה לידי ביטוי בקרב הקבוצות הצעירות יותר מכלל האזרחים המבוגרים, כפי שניתן לראות בקרב גילאי 70-65, אשר שיעורי התעסוקה שלהם )כמעט( הוכפלו במהלך תקופה זו. אם בשנת 2004 עמד שיעור התעסוקה בקרב קבוצת גיל זו על 17%, בתוך פחות מעשר שנים שיעורי התעסוקה הכפילו עצמם ועמדו בשנת 2013 על

כ-34%.

עלייה זו בולטת במיוחד בקרב אזרחים ותיקים בישראל, ששיעור התעסוקה שלהם גבוה באופן ניכר מאשר זה שבקרב רבות ממדינות ה-OECD. עם זאת, כאשר בוחנים את שיעורי התעסוקה ביחס לגילאים צעירים יותר, ניתן לראות, כי בכל המדינות המפותחות ובכלל זה בישראל יש שיעור גבוה של בלתי מועסקים, כאשר 29% מהגברים ו-47% מהנשים

בגילאי 64-55 אינם עובדים )איור 1(.

6( גם אם מדובר באינטנסיביות ובהיקפי משרה נמוכים יותר מבעבר.7( שיעור ההשתתפות בשוק העבודה כולל את המועסקים והן את אלו המחפשים עבודה אך אינם עובדים. שיעור

התעסוקה כולל את אלה שעובדים בלבד.

48 <<

איור 1: העלייה בשיעורי התעסוקה בישראל לפי קבוצות גיל 1990-2010 )זהר, 2012(

על אף רצונם של האזרחים הוותיקים לעבוד, המציאות מראה, כי בשוק הישראלי עדיין של תעסוקה חשבון על צעירים של והעדפה )ageism( מובנית גיל אפליית קיימת אזרחים להעסיק רצונם על מצהירים המעסיקים מקרב שרבים פי על אף מבוגרים. ולאזרחים מבוגרים לעובדים שכר משלמים מעסיקים של מאוד נמוך שיעור ותיקים,

ותיקים )זוהר, 2014(.

איור 2: שיעורי התעסוקה - ישראל, OECD, האיחוד האירופי וארה"ב )הכהן, 2014(

52

,(זהר 2010-1990 גיל קבוצות לפי בישראל התעסוקה בשיעורי העלייה :1 איור2012(

כי בשוק הישראלי עדיין קיימת ,על אף רצונם של האזרחים הוותיקים לעבוד, המציאות מראה

אף על צעירים על חשבון תעסוקה של מבוגרים.של והעדפה (ageism)מובנית ית גילאפלי

פי שרבים מקרב המעסיקים מצהירים על רצונם להעסיק אזרחים ותיקים, שיעור נמוך מאוד

). 2014 זוהר,של מעסיקים משלמים שכר לעובדים מבוגרים ולאזרחים ותיקים (

)2014 ,(הכהן וארה"ב האירופי האיחוד ,OECD ישראל, - התעסוקה שיעורי :2 יורא

52

,(זהר 2010-1990 גיל קבוצות לפי בישראל התעסוקה בשיעורי העלייה :1 איור2012(

כי בשוק הישראלי עדיין קיימת ,על אף רצונם של האזרחים הוותיקים לעבוד, המציאות מראה

אף על צעירים על חשבון תעסוקה של מבוגרים.של והעדפה (ageism)מובנית ית גילאפלי

פי שרבים מקרב המעסיקים מצהירים על רצונם להעסיק אזרחים ותיקים, שיעור נמוך מאוד

). 2014 זוהר,של מעסיקים משלמים שכר לעובדים מבוגרים ולאזרחים ותיקים (

)2014 ,(הכהן וארה"ב האירופי האיחוד ,OECD ישראל, - התעסוקה שיעורי :2 יורא

>> 49

מיפוי הבעיה וזיהוי פערים בין מצוי ורצוי

על אף השיפור במצב התעסוקה נשאר פער משמעותי בין היצע העובדים המבוגרים לבין הביקוש אליהם. ארגון ה-OECD הציג שלוש בעיות עיקריות, עמן מתמודדות כלל מדינות

.)Sonnet, Olsen & Manfredi, 2014( ובכלל זה ישראל OECD-ה

מחקרים היעדר תמריצים מספקים להישאר בעבודה - היעדר תגמול הולם לעבודה: רבים בעולם ובארץ מראים כי אחד התמריצים המשמעותיים לעידוד תעסוקה הוא נוספת )שנור, הזכאות לקבלת פנסיה, דבר הנובע מהערך הקיים של שנת עבודה 2015(. כמו בעולם, מחקר של המועצה הישראלית לכלכלה )בריל, 2015( מראה כי

על כל שנת עבודה, ניתן להגדיל ב-8% את שיעור הפנסיה.

לשימור להשמה, מעסיקים של פרקטיקות והיעדר ותיקים אזרחים של אי-העסקה ולמניעת אפליה: בשנים האחרונות הופעלו פרויקטים רבים לעידוד ולסיוע לאזרחים מבוגרים להיקלט/להישאר בשוק העבודה, אך המענים עדיין חלקיים. סוגיה זו באה לידי ביטוי גם בישראל ומחייבת השקעה של הממשלה בתשתיות הקיימות, התאמת של והשימור השילוב לעידוד נוספות ופרקטיקות תודעתי שינוי העבודה, מקומות

מבוגרים בכוח העבודה )בריל, 2015(.

של ויעילותם מצומצמים האדם עבור הקיימים המענים מספר הפרט: ברמת 1 .רבים מהם טרם הוכחה. כמו כן, מנגנוני הסיוע למיצוי המענים הקיימים נמוכים.

המדינה אינה מספקת מערכת מענים מגוונת מספיק, שתענה ברמת המדינה: 2 .על הצרכים ההטרוגניים של האוכלוסייה בגילאים המבוגרים, כגון תכניות לעידוד

"גיוון תעסוקתי".

הכשרה, של בעיות העבודה: בשוק ותיקים לאזרחים מספיקים כישורים היעדר רכישת מסוגלות תעסוקתית, המתאימה את הפרט לעולם עבודה דינמי, לצד תנאי עבודה שאינם מתאימים לצרכים וליכולות של אזרחים מבוגרים, הם חלק מהחסמים לפתח שיש מרכזיים פעילות מסלולי הם אלה כל לעבודה. החזרה על המקשים

בשנים הקרובות עבור אזרחים מבוגרים לפני פרישתם מהעבודה ולאחריה.

העבודה בשוק הנדרשים הכישורים בסוג המהירים השינויים הפרט: ברמת 1 .מקשים על אנשים מבוגרים - בכל הגילאים ובכל רמות השכר - להישאר בשוק

זה.

ברמת המדינה: מנעד המענים שהמדינה הצליחה לספק עבור העובדים, מחפשי 2 .העבודה והמעסיקים, עדיין מצומצם. מצב זה מונע מהמדינה לנצל באופן מיטבי לצורכי שיתאימו כך כישוריהם את ולחזק גיסא, מחד המבוגרים כישורי את

השוק, מאידך גיסא.

50 <<

הגישה המרכזית להתמודדות: טיפול מוקדם ומניעת נשירה משוק העבודה

מחקרים מראים כי כאשר אדם נמצא מחוץ לשוק העבודה לאורך תקופה ארוכה, הסיכוי מבוגרים, בגילאים יותר גדולה משמעות מקבל זה מצב יותר. קטן לעבודה לשוב שלו אחרים. רבים ומחקרים )2015 )שנור, ברוקדייל מכון של במחקר לראות שניתן כפי המחקרים מראים שככל שאדם מתרחק מעולם העבודה, קיים קושי משמעותי - כלכלי, חברתי ומשפחתי - להחזירו לשוק העבודה. על כן הגישה העיקרית להתמודדות, שאשל לפעול לשימור עובדים הן במקומות עבודה )Workplace( והן בכוח העבודה אימצה, היא )Labor force( בשלב מוקדם ככל שניתן. זאת מתוך רצון להקטין את שיעור היציאה משוק

העבודה.8

החלופה המסורתית לקידום תעסוקה של אזרחים ותיקים )ועובדים מבוגרים בכלל( היא זאת הטיפול בשלבים אלו פחות אפקטיבי. ככל עובדים. עם סיוע לאנשים שאינם מתן שהגיל מבוגר יותר, כך הסיכוי להשמה ולמציאת מקום עבודה נמוך יותר )שנור, 2015(. התקופה את הממצים האבטלה, דמי מקבלי של הגבוה בשיעור ביטוי לידי בא הדבר

המרבית לזכאות החל מגיל 50, כפי שאפשר לראות באיור 3 )טולידנו, 2014(.

איור 3: שיעור מקבלי דמי אבטלה הממצים את התקופה המרבית לזכאות )טולידנו, 2014(

סקר שבדק מדוע מובטלים אינם משתתפים במעגל העבודה מראה כי רק מעטים מאוד )1.5% בקרב גברים ו-0.3%( מדווחים על קושי במציאת עבודה כגורם המרכזי. עם זאת בגילאים )במיוחד עבודה מחיפוש שהתייאשו אנשים הם בסקר המרואיינים מן רבים

המבוגרים(.

8( זו אינה רק בעיה אישית של הפרט, אלא חלק מבעיה מבנית שבה מנסים לטפל. אחת הדוגמאות לכך הוא המעבר מפנסיה תקציבית לפנסיה צוברת, המהווה תמריץ חיובי לעבודת מבוגרים, כאשר כל שנת עבודה נוספת מעבר לגיל

הזכאות לפנסיה מזכה בתוספת של כ-8% לפנסיה )בריל, 2015(.

54

עת נשירה משוק העבודהגישה המרכזית להתמודדות: טיפול מוקדם ומניה

מחקרים מראים כי כאשר אדם נמצא מחוץ לשוק העבודה לאורך תקופה ארוכה, הסיכוי שלו

כפי שניתן ,לשוב לעבודה קטן יותר. מצב זה מקבל משמעות גדולה יותר בגילאים מבוגרים

מחקרים מראיםה) ומחקרים רבים אחרים. 2015לראות במחקר של מכון ברוקדייל (שנור,

–משפחתי וכלכלי, חברתי –קיים קושי משמעותי ,כל שאדם מתרחק מעולם העבודהשכ

לפעולהיא ,אימצה , שאשללהחזירו לשוק העבודה. על כן הגישה העיקרית להתמודדות (Labor force)והן בכוח העבודה (Workplace)לשימור עובדים הן במקומות עבודה

8קטין את שיפוע הירידה משוק העבודה.מתוך רצון לה . זאתבשלב מוקדם ככל שניתן

) היא מתן בכלל החלופה המסורתית לקידום תעסוקה של אזרחים ותיקים (ועובדים מבוגרים

אינם עובדים. עם זאת הטיפול בשלבים אלו פחות אפקטיבי. ככל שהגיל שסיוע לאנשים

. הדבר בא )2015(שנור, מציאת מקום עבודה נמוך יותר למבוגר יותר, כך הסיכוי להשמה ו

הממצים את התקופה המרבית לזכאות ,לידי ביטוי בשיעור הגבוה של מקבלי דמי האבטלה

).2014 ,דנוי(טול 3, כפי שאפשר לראות באיור 50מגיל החל

דנו,י(טול לזכאות המרבית התקופה את הממצים אבטלה דמי מקבלי שיעור :3 איור2014(

ד וכי רק מעטים מא במעגל העבודה מראה סקר שבדק מדוע מובטלים אינם משתתפים

) מדווחים על קושי במציאת עבודה כגורם המרכזי. עם זאת 0.3%-בקרב גברים ו 1.5%(

ייאשו מחיפוש עבודה (במיוחד בגילאים המרואיינים בסקר הם אנשים שהתמן רבים

המבוגרים).

מהווהה ,צוברת לפנסיה תקציבית מפנסיה המעבר אוה לכך הדוגמאות אחת. לטפל מנסים בהש ,מבנית מבעיה חלק אלא, הפרט של אישית בעיה רק אינה זו 8

.)2015, בריל( לפנסיה 8%-כ של תבתוספ מזכה לפנסיה הזכאות לגיל מעבר נוספת עבודה שנת כל כאשר, מבוגרים לעבודת חיובי תמריץ

>> 51

גיבוש תפיסה מקצועית לטיפול בבעיה

א. הגדרת המטרה

משימתה את מגדירה אשל מבוגרים, תעסוקת בתחום העיקריות הבעיות מיפוי לאור בנושא זה באופן הבא:

קידום הביקוש וההיצע בשוק העבודה של בני 60+ באמצעות יצירת הזדמנויות ופרישה עובדים לשימור ופעולות מבוגרים תעסוקת בתחום שינוי מחוללות

מדורגת.

ב. מודל ההשפעה ובחינת כיווני הפעולה

מודל ההשפעה מתמקד בהבנת החשיבות של תחום התעסוקה כרכיב משמעותי בחייו של אדם, התורם לאיכות החיים. מכאן, זיהוי נקודת הפרישה )בין אם מרצון ובין אם לאו(

כאירוע הכרוך במשבר משמעותי מחייבת טיפול בשלושה כיווני פעולה:

מסלולי העסקה לפרישה מדורגת )עבודה עם מעסיקים(.

איתור ביקושים סקטוריאליים )עבודה עם מעסיקים תעמוד במרכז פעילות זו(.

פיתוח שירות תומך להעסקה עצמאית )עם דורשי העבודה הגמלאים(.

ג. שותפים אפשריים ותשתיות לקידום כיווני הפעולה

הקיים התשתיות מערך על תתבסס התעסוקה בתחום הקרובות בשנים אשל פעילות חרדים, )כגון מגוונות אוכלוסיות עבור והתעסוקה, ההכוון מרכזי כדוגמת בישראל, מיעוטים או אנשים עם מוגבלות(, לצד התשתיות הקיימות באשל ובתבת. התשתיות, כגון מערך קשרי המעסיקים של תבת9 יאפשרו לקדם מענים עבור כלל הלקוחות, תוך הדגשת ברשויות הממשלה, במשרדי הקיימות התשתיות זאת, לאור הצדדים. לשני הכדאיות המקומיות, באשל ובתבת יהוו בסיס עיקרי להתאמת השירותים בכל אחד מאפיקי הפעולה

המרכזיים.

ד. חסמים צפויים

סוגי ארבעה עם להתמודד צפוי בהמשך, יופיעו אשר הפעולה, וכיווני המענים פיתוח חסמים:

אישיים: חסמים הנוגעים לתפיסתם העצמית של מבוגרים שפרשו מעבודה, לדימוי ביכולתם אמונה לצד המעסיקים, ובקרב העבודה בשוק שלהם הנמוך העצמי את זו אוכלוסייה בקרב ומנציחים נוטעים אלה העבודה. בשוק מחדש להשתלב

האמונה, שפרישה היא מצב שאינו ניתן לשינוי.

ללא העבודה את שהופכים רגולטוריים חסמים מספר קיימים כיום רגולטוריים:

9( מערך קשרי המעסיקים של תבת מבוסס על המודל של גישת ה'לקוח הכפול' )Dual Client( , המתבססת על ההבנה, כי הן המעסיק והן האדם המבוגר הם לקוחות הצריכים לקבל תמיכה וסיוע.

52 <<

משתלמת, כגון התמרוץ הכלכלי השלילי לאנשים בגילאים מבוגרים להישאר בשוק המרוויחים לאנשים רק כלכלית משתלמת בעבודה הישארות )לדוגמה, העבודה מעל 8,000 ₪(. חסמים אלה ואחרים, הנובעים מיציאה לפרישה על פי גיל, מהווים אבן נגף בחשיבה יצירתית על אפשרויות מגוונות להעסקה חלופית, גמישה ומדורגת,

כולל הגדלת ההכנסה ושמירה על הפנסיה.

התעסוקה שירותי מבוגרים, של התעסוקה בשיעורי העלייה אף על ארגוניים: מתקשים התעסוקה( )שירות והארציים מקומיים( תעסוקה מרכזי )כגון המקומיים

לתת מענה הולם למבוגרים בגילאי 60+.

תפיסה או מבוגרים להעסקת עידוד היעדר כגון מבניים, חסמים מספר מבניים: של שילוב על מקשים המבוגרים, של היכולות למגוון באשר נמוך ודימוי מקובעת ותיקים בשוק העבודה. כל המערכות צריכות למצוא את המענים שיסייעו אזרחים

להקטנת קושי זה.


א. מסלולי העסקה לפרישה מדורגת

לצד הדיון על אודות הצורך להעלות את גיל הפרישה, להלן שניים מהפתרונות הבולטים ביותר בקידום תעסוקה בגיל השלישי:

. פיתוח של מענים מהירים עבור אנשים שעזבו/פרשו ממקום עבודתם

קידום הסדרי פרישה מדורגים, כפי שקיים באוסטריה )שנור, 2015(.10

פרישה מדורגת היא אחת הדרכים היעילות והאפקטיביות ביותר לקידום תעסוקה בגיל )במידת והמעסיקים העובדים עם רציף קשר על שמירה מחייב זה תהליך המבוגר. האפשר(, קידום הקשר בין מעסיקים לבין עובדים, שכנוע המעסיקים ביתרונות שבהעסקת הדדי וסיוע תמיכה בקבוצות להיפגש למשתתפים אפשרות מתן וכן מבוגרים עובדים

)שנור, 2015(.

10( לפי יצחק שנור, חוקר במכון מאיירס-ברוקדייל )2015(, באוסטריה יש הסדר המאפשר הפחתה של היקף המשרה, העובד מקבל בין 70% ל-80% משכרו והפער מושלם מקרן הפנסיה.

>> 53

תמצית כיוון הפעולה

פיתוח מסלולי העסקה אלטרנטיביים וגמישים, מותאמים לבני המטרה המרכזית: .+60

מעסיקים גדולים, ציבוריים ופרטיים. קהל היעד:

מודל העסקה במשרה חלקית.המחשת הכיוון: מודל העסקה עונתי/פרויקטאלי.

מודל העסקה לפי שעות/תפקידי ייעוץ/מנטורינג-חניכה.

מעסיק ציבורי, מעסיק פרטי, המשרד לשוויון חברתי, נציבות שותפים מרכזיים:שירות המדינה, המועצה הלאומית לכלכלה.

גיוס מעסיקים ורגולטור להגמשת תנאי העסקה למי שנמצא תנאים להצלחה:לקראת פרישה או פורש טרי מפאת חוק גיל פרישה חובה.

למידת עמיתים ומודלים מהעולם באמצעות מפגשים. סקירת ספרות נוספת.

בינוניתהערכת היתכנות:

יעד מרכזי לחומש הקרוב:

יצירת שניים עד שלושה מקרי הצלחה מדגימים של מסלולי העסקה, אחד מהם בסקטור הציבורי, שיעכבו משמעותית את

פרישת העובדים מחמת גיל.

יעדים מרכזיים לשנת 2016:

איתור שני מעסיקים לתהליך. בניית מודלים להעסקה, המאפשרים פרישה מדורגת. בחינת מודל של משרת "אזרח ותיק" בשירות הציבורי.

דיוק התפקיד והערך המוסף של אשל בתהליך.

ב. ניתוב לביקושים סקטוריאליים

הגידול במספר האזרחים הוותיקים טומן בחובו אתגרים כלכליים וחברתיים לא פשוטים, אולם במקום להתייחס לתופעה זו כבעיה, במדינות רבות בעולם מדגישים את היתרונות הטמונים בהזדקנות האוכלוסייה ובצורך להתנהל בצורה טובה יותר מול אתגרים אלה. על כן, אל מול שיעורי התעסוקה וההשתתפות הגבוהים בישראל, במספר ענפים ניתן לזהות ההיי-טק, בתעשיית כגון העבודה, משוק עובדים של יותר ומשמעותית מהירה עזיבה שבה מועסקים למעלה מ-9% מהאוכלוסייה )הכהן, 2014(. לצד זאת, ניתן לזהות מספר הטיפול הסיעודי, תחום כגון לעובדים מבוגרים, והולך גובר ביקוש יש שבהם סקטורים

מוקדים טלפוניים, ועוד.

הזיהוי של סקטורים אלה יאפשר למקסם את הניסיון הנלמד על ידי מעסיקים בישראל זיהו 2014(, אשר ,AARP( ו"ג'נרל אלקטריק" "אינטל" כגון כפי שעשו חברות, - ובעולם את היתרונות שבהעסקת אזרחים ותיקים. היות שעבודה מול מעסיקים מהווה את אחד הערוצים האפקטיביים לשימור מקום העבודה של האדם ועידוד קליטתו מחדש, הגישה

למעסיק ולעובד תהיה מושתתת על הנחה של כדאיות לשני הצדדים.

54 <<

פעילות לפי ענפים ו/או משלחי יד: זיהוי היתרונות המשותפים )win-win( לכל הצדדים הוביל העבודה, מקומות של ההיצע בצד והן הביקוש בצד הן טיפול תוך המעורבים הגובר הביקוש על נשען האלה הפרויקטים מן אחד פרויקטים. מספר של לקידומם למטפלים והשמתם בתכניות הנוגעות לפעילות חברתית עם מטופלים בירידה קוגניטיבית ועם אנשים בודדים. הבנה זו הובילה בישראל לקידום תכנית פיילוט של מבוגרים בני 60+,

העוסקים בפעילות פרטנית עם זקנים בביתם בתחום השיקום.


המטרה המרכזית:

איתור מקצועות )ביקושים( נדרשים וחסרים ברמה לאומית ובהיקפים גדולים ומשמעותיים למשק.

בני 60+ בעלי פוטנציאל השמה ויתרון במקצועות מבוקשים בענפי קהל היעד:תעסוקה שבהם קיימת דרישה מתמדת לעובדים.

המחשת הכיוון:

זיהוי של שלושה עד ארבעה סקטורים של מעסיקים עם פוטנציאל גבוה לקליטת עובדים מבוגרים בעלי יתרון בתחום, לדוגמה:

• Call centers תחום הסיעוד

שותפים מרכזיים:

משרד הכלכלה, מעסיקים גדולים, חברות המפעילות מרכזי שירות.

תנאים הכרחיים להצלחה:

זיהוי ויצירת הביקוש בקרב שניים עד שלושה סקטורים. למידת מודלים מהעולם.

סקירת ספרות. יצירת מקרי הצלחה מדגימים ושיווקם/פרסומם.

הערכת היתכנות:

נמוכה - בינונית


יצירת שני מקרי הצלחה מדגימים של שילוב בני 60+ במקצועות נדרשים בהיקפים לאומיים.


איתור מקצועות מבוקשים ברמה לאומית, המתאימים לעובדים בגילאים מבוגרים.

תהליך רתימה של הסקטורים הרלוונטיים להעסקה של מבוגרים והצפת הערך הכלכלי שלהם.

תחילת עבודה עם שניים עד שלושה סקטורים לקליטה מוצלחת של עובדים מבוגרים.

דיוק התפקיד והערך המוסף של אשל בתהליך.

>> 55

ג. פיתוח שירות תומך להעסקה כעצמאים

שאזרחים לכך מוביל כשכירים העבודה לשוק מחדש להיכנס או להישאר הקושי מבוגרים רבים נאלצים לחפש תחומי תעסוקה חדשים וכן הסדרי תעסוקה חלופיים. אחד המסלולים העיקריים לכך הוא היזמות ומסלול להעסקה כעצמאים. הנתונים מראים כי כשכירים, התעסוקה למסלולי בניגוד המבוגרים. בקרב יחסית גבוה העצמאים שיעור עצמאים נשארים לאורך זמן רב יותר בשוק העבודה )איור 4(. יתרה מכך שיעור העצמאים מקרב העובדים גדל עם הגיל ומגיע בגילאים 69-65 ו-74-70 עד לכדי 21.8% ו-31.1%

)בהתאמה( לעומת 15.4% בלבד בקרב גילאי 64-55 )זהר, 2014(.

איור 4: שיעור העצמאים לצד שיעור השכירים לפי קבוצות גיל )זהר 2013, 2014(

- השאלה את מעוררות )וכיזמים( כעצמאים התעסוקה בהסדרי הגלומות האפשרויות כיצד ניתן להרחיב מודלים אלה שיכללו אזרחים ותיקים רבים יותר ויממשו את הפוטנציאל הגלום במסלול היזמות עבור האוכלוסייה המבוגרת יותר. היזמות העסקית מושפעת בצורה ישירה מגילו של היזם. מחקר שהתפרסם ב"אוקספורד אקונומיקס" מראה שאנשים בגיל יותר.11 23% מהעסקים שהוקמו ו-60 פותחים עסקים בקצב כפול מאנשים צעירים 50בארה"ב בשנת 2011 הוקמו על ידי אנשים בגילאים 64-55 ו-26% נוספים על ידי אנשים בגילאים 54-45. יש לכך סיבות רבות, ביניהן: יש מעט משרות פנויות המחפשות אנשים מעל גיל 50, לאנשים בגיל זה יש יותר כסף או אשראי ויש להם יותר ניסיון. עם זאת חסרים ,OECD( עדיין מחקרים ארוכי טווח על אודות התכניות לקידום יזמות בגילאים המבוגרים

.)2011

11( הסיבות לכך מגוונות ובראשן הקושי במציאת עסקים חדשים והמשאבים הפנויים והזמינים יותר לאנשים אלו . )AARP, 2014(

59

15.4%(בהתאמה) לעומת 31.1%-ו 21.8%עד לכדי 74-70-ו 69-65ם הגיל ומגיע בגילאי

. )2014(זהר, 64-55בלבד בקרב גילאי

)2014 ,2013 (זהר גיל קבוצות לפי השכירים שיעור לצד העצמאים שיעור :4 איור

כיצד -האפשרויות הגלומות בהסדרי התעסוקה כעצמאים (וכיזמים) מעוררות את השאלה

וטנציאל הגלום שיכללו אזרחים ותיקים רבים יותר ויממשו את הפ הניתן להרחיב מודלים אל

היזמות העסקית מושפעת בצורה ישירהבמסלול היזמות עבור האוכלוסייה המבוגרת יותר.

60-ו 50מראה שאנשים בגיל מגילו של היזם. מחקר שהתפרסם ב"אוקספורד אקונומיקס"

מהעסקים שהוקמו בארה"ב בשנת %23 11.פותחים עסקים בקצב כפול מאנשים צעירים יותר

. 54-45 םנוספים על ידי אנשים בגילאי 26%-ו 64-55די אנשים בגילאים הוקמו על י 2011

, לאנשים 50מחפשות אנשים מעל גיל היש מעט משרות פנויות : ביניהן ,יש לכך סיבות רבות

עם זאת חסרים עדיין מחקרים ארוכי בגיל זה יש יותר כסף או אשראי ויש להם יותר ניסיון.

.(OECD, 2011)זמות בגילאים המבוגרים אודות התכניות לקידום יעל טווח

סלולי יזמות לשכירים הפורשים לגמלאותמ

לם ובעיקר בישראל יהווה רכיב עיקרי בקידום הקמת מודל מתכלל הנשען על הניסיון בעו

בהם המדינה פועלת באופן מוגבל. לאור הניסיון שתכניות ליזמות, תוך ניסיון לחזק תחומים

, תכנית פעולה 13והעסק 'ייעול לשכיר' 12הנצבר בישראל, כגון תכנית 'גמלאים בונים עסקים'

העסקה עצמית ופיתוח יזמות. זו תוכל לסייע לאיתור פתרונות תעסוקה מגוונים וביניהם

(AARP, 2014) אלו לאנשים יותר והזמינים הפנויים והמשאבים חדשים עסקים במציאת הקושי ובראשן מגוונות לכך הסיבות 11

.משמעותיים שינויים העוברים הקיבוצים ומשקי הכפרי המגזר עבור עליון גליל אזורית במועצה שפותח מודל 12

15-24 25-29 30-34 35-39 40-44 45-49 50-54 55-59 60-64 65-69 70-74 75+

56 <<

מסלולי יזמות לשכירים הפורשים לגמלאות

הקמת מודל מתכלל הנשען על הניסיון בעולם ובעיקר בישראל יהווה רכיב עיקרי בקידום לאור מוגבל. באופן פועלת המדינה שבהם תחומים לחזק ניסיון תוך ליזמות, תכניות לשכיר'13, 'ייעול והעסק עסקים'12 בונים 'גמלאים תכנית כגון בישראל, הנצבר הניסיון תכנית פעולה זו תוכל לסייע לאיתור פתרונות תעסוקה מגוונים וביניהם העסקה עצמית

ופיתוח יזמות.

של העבודה לצד המתכלל, המודל לקידום בסיס מהווים עיקריים מסלולים שלושה המשרד לשוויון חברתי, מתוך מטרה להרחיב ולהתאים את התכניות לקהלי יעד נוספים.

מסלול הסבה לשכירים בתחום המקצועי שלהם: לאור הקושי של עובדים מבוגרים יזמות תכניות קידום הוא העיקריים הפעולה מכיווני אחד העבודה, בשוק להיקלט הניהול בכלי סיוע מתן תוך העסקתם, אופן את לשנות המבקשים שכירים עבור מקצועית. תמיכה של קידום לצד שיווק(, או כלכלי ניהול )לדוגמה, המקצועיים

לדוגמה: מורים העוברים מסטאטוס של שכיר לסטאטוס של עצמאי.

יכול הקריירה שנות לאורך הנצבר הניסיון המקצועי: לעיסוקם משיקים בתחומים זה, מסלול במסגרת מקבילים. בתחומים כישוריהם לנצל הרוצים לאנשים לסייע יפותחו מענים לאנשים המעוניינים להמיר את כישוריהם לתחומים נוספים, שבהם הניסיון הקודם שלהם יכול לבוא לידי ביטוי. לדוגמה: מנהל בנק ההופך להיות יועץ

עצמאי לקידום עסקים קטנים.

לצד היזמות המקצועית עבור מסלול ליזמות בתחום חדש המנותק מכישורים קודמים: אנשים הרוצים להמשיך בתחומי העיסוק שלהם, אנשים מבוגרים רבים )בעיקר אחרי היציאה לפנסיה( מעוניינים לקדם עסק בתחומים חדשים. להבדיל מתכניות היזמות במקצועות שרכשו, עיקר הפעילות במסלול זה תתמקד בכישורים הקשורים לניהול בהתמקדות וכן משמעותית פרנסה להוסיף הרוצים באלה התמקדות תוך עסק

בקהלי יעד בעלי משאבים נמוכים, המסתפקים בתוספת של הכנסות נמוכות.

12( מודל שפותח במועצה אזורית גליל עליון עבור המגזר הכפרי ומשקי הקיבוצים העוברים שינויים משמעותיים.

13( עסק המדגיש את הטיפול הפרטני לאנשי מקצוע, במקביל לחברות ולארגונים המתבקשים להתקשר באופן מסודר, תוך הבטחת תנאי העובדים והסדרת יחסי הלקוח. אחד השירותים של החברה הוא מתן אפשרות לאנשי

מקצוע לספק שירותים באופן ישיר, אך הם לא ייחשבו כעצמאים לפי חוק.

>> 57


המטרה המרכזית:

לפתח שירות מתמחה לבני 60+, המתמקד בפתיחת עסקים � Back to Business )B2B( - ובהטמעת המודל במרכזי היזמות בארץ

שם זמני.

בני 60+ עד שנתיים מחוץ לשוק העבודה ברמת תפקוד גבוהה.קהל היעד:

הפעלת שירות B2B במרכז ייעוץ קיים להקמת עסקים, המתמחה המחשת הכיוון:בליווי של בני 60+ בהקמת עסק.

שותפים מרכזיים:

משרד הכלכלה - שותף אסטרטגי, המשרד לשוויון חברתי

תנאים להצלחה:

רתימה של משרד הכלכלה לפיילוט ומחויבות להמשך; שותפות עם תבת

למידת פרקטיקות מהעולם באמצעות למידת עמיתים סקירת ספרות.

הערכת היתכנות:

גבוהה


שירות B2B פועל במחצית משירותי הגופים הפועלים בשטח.


רתימת השותפים והסכמה לצאת לדרך: משרד הכלכלה, אשל ותבת.

אישור פיילוט בוועדות אשל ותבת, שיתבצע בשלושה מקומות, תוך רתימת המשאבים המשותפים של כלל השותפים ותחילת

הפיילוט. הקמת צוות פיתוח המלווה את כתיבת המודל.

58 <<

ד. מענים ממוקדי לקוח לזקנים בירידה תפקודית ולבני משפחותיהם

ובאירועים ורגשיים פיזיים בתהליכים המאופיין רצף פני על נמצאת תפקודית ירידה הפוגעים ביכולתו של הזקן לנהל את חייו. כל אלה מסכנים את עצמאותו של הזקן, וגורמים

להעברת חלק גדל והולך מנטל הטיפול בו לבני משפחתו ולמערכות השירותים.

מאיצים ואירועים שלבים באמצעות לתאר ניתן התפקודית הירידה של הרצף את והשלכותיהם על אוכלוסיית היעד ועל בנימשפחותיהם, כפי שמתואר בטבלה שלהלן:

רצף ירידה תפקודית - שלבים ומאיצים

מצב בן המשפחהמצב הזקןשלב

טרום ירידה תפקודית

החמרת תחלואה כרונית, קושי ראשון ב-IADL, חשש התחלתי

ליציאה מהבית )כלכלי, בטיחותי, תפקודי וכד'(

חוסר מודעות למצב

התחלת ירידה תפקודית

תחלואה כרונית מתקדמת יותר, קושי ראשון בתפקוד

)Basic ADL(

חוסר מודעות לתפקיד, חוסר ידע איך לעזור

מוגבלות תפקודית מתמשכת

קושי ממשי לצאת מהבית, לנהל את משק הבית -

מורכבות של צרכים טיפוליים וחברתיים

ארגון וסידור השירותים, ריבוי משימות כחלק משגרת חיים, תחושת

הקלה לצד דאגה מתמדת ושחיקה גוברת, התמודדות עם הכנסת עובד

זר הביתה

סיעודי מלא או תחלואה קשה

מרותק לבית, מורכבות של צרכים טיפוליים וחברתיים

השלכות לאורך זמן, התמודדות עם הכנסת עובד זר הביתה או סידור

מוסדי

חוסר יציבות, סובל לקראת סוף חייםמסימפטומים

התמודדות עם פרידה, קבלת החלטות בעלות השלכות רגשיות,

אינטנסיביות טיפולית

אירועים מאיצים

מחלה חולפת )שפעת, דלקת אירוע מאיץריאות, זיהום בדרכי השתן(,

נפילה ללא שבר, בלבול חולף

בלבול, חוסר אונים, בהלה ולאחר מכן התאוששות/רגיעה

חשיבה על פתרונות מיידיים קצרי טווח

אירוע חריף/משבר רפואי

סובל מאירוע מוחי, שברים המצריכים ניתוח, מורכבות

רפואית

התחלת תפקוד כמטפל לאורך זמן, שינוי משמעותי בסדר היום. היבטים

רגשיים: הכחשה, דכאון, חרדה, כעסים

>> 59

ובני משפחותיהם, להציף מטרת המסמך - להאיר את סוגית הזקנים בירידה תפקודית את הפערים הקיימים בין הצרכים שלהם למענים הקיימים כיום בישראל ודרך אספקתם

ולהציע כיווני פיתוח אפשריים להתמודדות עם הבעיה.

קהלי יעד זקנים בתחילת ירידה בריאותית ותפקודית.

נדחי גמלת סיעוד. מקבלי גמלת סיעוד )כולל זמניים(.

בני משפחה המטפלים באוכלוסיות שצוינו.


מערכות הטיפול בזקן ובבני משפחתו אינן ערוכות דיין למניעת הידרדרות ולדחיקת תלות. תוחלת החיים הגדלה והולכת ומערך השירותים הקיים מציבים בפני קובעי המדיניות ונותני

השירותים אתגרים להתמודדות בכל הנוגע לסוגיית חוסר המיקוד במערכות הטיפול:

ברמת הן ביניהם, תיאום ללא בזקן המטפלים הגורמים ריבוי מערכות: בין תיאום המטה והן ברמת השטח, באופן המביא לשימוש לא יעיל במשאבים ולפגיעה ברצף

הטיפול בזקן ובמשפחתו.

שונות רבה וחוסר סטנדרטיזציה בין הארגונים המספקים שירות, תפיסות מקצועיות: בכל הנוגע לגישות טיפוליות, לסדרי עדיפויות ולתהליכי קבלת החלטות.

שירותים על )מידע משפחתו ולבני לזקן בנגישות קושי ולשירותים: למידע נגישות וזכויות, ידע, ייעוץ והכוונה(.

הסל מוגבל, בלתי גמיש ומאפשר יכולת בחירה מוגבלת לזקן סל השירותים הקיים: ולבני משפחתו.

שיתוף הזקן ובני משפחתו בקביעת תכנית טיפול המותאמת לצרכיהם - מוגבל ואינו מספק.

ונפשית, נגרמת כתוצאה מנטל הטיפול בזקן ומחוסר שחיקת בני המשפחה, פיזית מודעות של המערכות, בני המשפחה עצמם וכלל האוכלוסייה ל"תפקיד" שממלאים

בני המשפחה.

של יוצא פועל הוא משפחותיהם, ובני זקנים של קיימים, בשירותים תת-שימוש הבעיות שצוינו לעיל.

מיפוי הבעיה

מצב בריאותי ותפקודי

ו/או גופניות תפקודיות ולמגבלות מוגברת כרונית לתחלואה קשורה ההזדקנות קוגניטיביות )יקוביץ, 2014(. בסקר החברתי של הלמ"ס, שבוצע ב-2012 )הלמ"ס, 2013(,

60 <<

נבדקו שלוש רמות תפקוד: יכולת לבצע פעולות יום-יומיות - ADL; ניידות - יכולת ללכת או לרדת במדרגות; יכולת לנהל משק בית -IADL . הנתונים מלמדים כי 39% מבני 65+

מצביעים על קושי רב ו/או אינם יכולים לבצע כלל לפחות אחד מהתפקודים הללו.

מספר הזקנים הסובלים מירידה קוגניטיבית )דמנציה בשלביה השונים( עמד על 149,000 זקנים ב-2010, מהם 88,000 זקנים סובלים מדמנציה ברמה בינונית וקשה.

לאור האמור לעיל ואם שיעורי המוגבלות יישמרו בהתאם לשיעורים שהיו קיימים ב-2013, יגדל באופן הבא: מספר המוגבלים הצפי הוא שמספר הזקנים המוגבלים בשנת 2025 ב-ADL צפוי לגדול פי 2.4 ממספרם ב-2013 מ- 109,000 ל-187,000; מספר המוגבלים בניידות צפוי לגדול מ-274,00 ל-460,000; מספר המוגבלים בביצוע פעולות במשק הבית

-IADL צפוי לגדול מ-240,000 ב-2013 ל-402,000 )ברודסקי ובאר, 2015(.

זקנים, 159,000 על 2012-2013 בשנים עמד סיעוד לגמלת הזכאים הזקנים מספר המהווים 17.6% מאוכלוסיית הזקנים בארץ. יש להדגיש כי הנתון אינו משקף את מספר המוגבלים כיוון שלמעלה ממחצית הפונים לקבלת גמלה נדחים בשל רמת מוגבלות לא

מספקת או בשל רמת הכנסה גבוהה )יקוביץ, בריק וקטן, 2014(.


על מצביע 2006 בשנת שנערך לסטטיסטיקה המרכזית הלשכה של החברתי הסקר כך שכ-23% מהאוכלוסייה הבוגרת של מדינת ישראל מטפלת באדם אחר, לרוב קרוב משפחה, הסובל ממחלה ו/או ממוגבלות, דהיינו, למעלה ממיליון איש. כמחציתם )51%( הן נשים, 40% מתוכם הם בגילאי 64-45, כ-13% מהתומכים הם בני 65 או יותר. בקרב כלל האוכלוסייה, כ-40% מבני 64-45 מטפלים בזקנים אשר מרביתם )74%( מטפלים בהורה וכ-20% מטפלים בבן/בת הזוג. היתר מטפלים בבן משפחה או בהורה של בן/בת הזוג אחר )ברודסקי, שנור ובאר, 2013(. בני המשפחה מעורבים בטיפול בזקן בתחומים רבים,

בסיוע אינסטרומנטלי )סידורים, סיוע בניידות וכדומה( ובסיוע אישי-חברתי.

בעשר השנים הבאות )עד 2025(, חלקם של בני ה-65+ באוכלוסייה יעלה מ-9.9% כיום יחס התמיכה בהורים ומעלה. ל-13.2%. בעקבות זאת צפוי לעלות גם שיעור בני ה-80 צפוי לגדול מ-203 זקנים בני 80+ לכל 1,000 בני משפחה מטפלים ב-2013 ל-239 זקנים לכל 1,000 בני משפחה ב-2025 )הלמ"ס, קובצי אוכלוסייה(. מצב זה יביא לצמצום מספר

המטפלים הפוטנציאליים ולהגברת הנטל עליהם.

בשנים האחרונות, בשל שינויים במדיניות שירותי הבריאות, נדרשים בני המשפחה לסייע ובמצבים שבעבר הלא רחוק היו נחלתם של אנשי מקצוע בלבד. לזקנים גם בתחומים הטיפול שנותנים בני המשפחה נעשה יותר מורכב ודורש מהמטפלים הבלתי פורמליים ומיומנויות במגוון רחב של תחומים. משימות הטיפול, במיוחד בעידן נגישות ידע, הבנה, של השונים החיים ממדי על ומשליכות עומס יוצרות המשפחה, במבנה שינויים של המטפל - התעסוקתיים, החברתיים, הנפשיים, הכלכליים והבריאותיים. לעומס הגובר על עצמם, המטפלים על שליליות השלכות להיות עלולות בזקנים המטפלים משפחה בני

>> 61

על שוק העבודה וגם על הזקנים המטופלים. בין היתר, עומס זה עלול להיות מהגורמים על עולה שיותר משני שליש מהתומכים מדווחים ולאלימות. ממחקרים שונים להזנחה קשיים פיזיים המשפיעים על בריאותם; יותר משני שליש מהם מדווחים על פגיעה בתפקוד החברתי ובפנאי והרוב )90%( מדווחים על עומס רגשי. רבים מבני המשפחה המטפלים העבודה בין הדואליות בניהול הקושי במקביל. תפקידים שני וממלאים עובדים עדיין ובתפקוד ביעילות פגיעה העבודה, בזמן ריכוז קשיי כגון לקשיים, להביא עלול לטיפול ואף לעזיבת ובקריירה ימי חופש, הפסד שעות עבודה, פגיעה בקידום בעבודה, לקיחת מקום העבודה או יציאה לפנסיה מוקדמת. לכל אלה השלכות כלכליות רחבות על העובד,

מקום העבודה וכלכלת המדינה.

בדידות

אנשים זקנים מוגבלים ובני משפחה אשר מטפלים בהם, מהווים קבוצת סיכון מובהקת בדידות עם התמודדות דרכי לבחינת הוועדה בדוח בדידות. תחושות של להתפתחות "בדידות היא תופעה אנושית החוצה כי )דוח הוועדה, 2014( מצוין זקנים בקרב אנשים נעוצה הזקנה בגיל זו לתופעה מיוחדת תשומת-לב למתן ההצדקה הגילים. כל את בתחומי באבדנים הכרוכים לזקנה אופייניים תהליכים עם בדידות של שהשילוב בכך חיים שונים - יוצר או מאיץ מצבי סיכון פיזיים, בריאותיים ונפשיים, הפוגעים משמעותית באיכות החיים של הזקן ובתוחלת החיים שלו. שילוב זה גם מקטין את יכולתו לגייס כוחות ומשאבים אחרים כדי להתמודד עם מצבים אלה" )שם עמ' 7(. הנתונים על היקף תופעת הבדידות בקרב בני 65 ומעלה בארץ נעים בין 47% - נתוני מחקר עדכני שהוצגו במסגרת פרויקט SHARE, שהציג את שכיחות תופעת הבדידות בקרב בני 65 ומעלה מ-12 מדינות אירופה )Sundstrom, Fransson, Malmberg et al., 2009(, 36% בסקר חברתי של הלמ"ס �Stessman, Rotte ( ירושלים 2008(, לבין 24%-28% במחקר האורך של זקני )הלמ"ס,

berg, Shimshilashvili et al., 2014(. "בודדים" נחשבו מי שענו: "לעתים רחוקות", "לעתים קרובות" ו"לעתים קרובות מאוד".

דוח הוועדה מציין את הקשר ההדוק בין אבדנים חברתיים ורגשיים ומוגבלות תפקודית לבין האפשרות הגוברת לחוות תחושת בדידות. הדוח מדגיש את התרומה השלילית שיש הבדידות תחושת נמצאה במחקרים הזקן. של הבריאותי מצבו על הבדידות לתחושת כגון: בזקנה, הרווחות נוספות ולמחלות לבביים סיכון למצבי גבוה, דם ללחץ כקשורה כמו והרגשית; הנפשית הבריאות על שליליות השלכות גם ידועות ושבץ. סרטן סכרת, כן נמצא קשר חיובי מובהק בין רמה גבוהה של תחושת בדידות לבין רמות גבוהות של

דיכאון.

62 <<

פערים בין המצוי לרצוי

רוצים הזקנים של )90%( המוחלט הרוב כי מראה ב-2011, שנערך ,AARP-ה של סקר להזדקן בביתם בקהילה.

כ-97% מהזקנים בארץ חיים בביתם, בקהילה. זו היא האפשרות המועדפת על ידי זקנים החיים הזקנים בשיעור מתמיד גידול קיים המדיניות. קובעי על גם כך ומשפחותיהם, בקהילה וזקוקים לעזרה למשך פרקי זמן ארוכים. מגמה זו צפויה להתחזק עם העלייה לצד ובקהילה, בבית תומכים לשירותים גובר ביקוש עמה תביא והיא החיים, בתוחלת מודעות גוברת של זקנים ומשפחותיהם לזכויותיהם ולרצונם להיות מעורבים באופן פעיל

בקביעת המענים לצורכיהם ובהחלטה על דרכי הטיפול בהם )יקוביץ, 2011(.

החוקרים יקוביץ, בריק וקטן )יקוביץ, בריק וקטן, 2014( קובעים כי טיפול ממושך בזקנים בבית ובקהילה דורש התמודדות עם בירוקרטיה, עם חוסר יעילות ועם פיצול וקשיי נגישות לשירותים, וכי נדרשים תיאום, שיתוף פעולה ושילוב בין שירותי הבריאות והרווחה. החוקרים מוסיפים ומדגישים כי מערכת השירותים שפותחה ונותנת מענים לזקנים במדינת ישראל בין מערך השירותים המוצעים, קיימים פערים גיסא, גיסא. מאידך ורחבה, מחד מגוונת - טיפול ממוקד לקוח, תוך נותנים לבין המצב הרצוי דרך אספקתם והמענה שהם אכן

פיתוח יכולות של תיאום טיפול והכוונה במערכת השירותים.

להלן הסוגיות והבעיות העיקריות המחייבות התייחסות:

שירותים, הקצאת של שונים בהיבטים עוסקים רבים ארגונים שירותים: בין פיצול ובני הזקנים על מקשה הפיצול תיאום. ללא דומים שירותים מספקים מהם רבים צורכי של כוללנית ראייה בהיעדר מאופיין משאבים, לבזבוז גורם משפחותיהם, בין לאיבוד" "הולכים ובני משפחותיהם ובהיעדר רצף. הזקנים ובני משפחתו הזקן הארגונים והשירותים השונים המוצעים להם. נכון לעכשיו, אין אפשרות לקבל מידע אין עצמן, לבין שירותים המספקות המערכות בין תיאום אין אחת, ממערכת כולל

ראייה כוללת של הזקן ובני משפחתו, אין תיאום ואין רצף טיפול.

אשר חוקים ישנם ישראל במדינת השירותים: ובזמינות באיכות בהיקף, אי-שוויון הכללית לאוכלוסייה שירותים בהקצאת מלא לשוויון היתר, בין לדאוג, אמורים פערים ישנם למעשה, אך, הסיעוד(. וחוק ממלכתי בריאות )חוק לזקנים ובתוכה

ברמת השירותים ובהיקפם ביישובים השונים.

הלא המערכת מטפלים(: משפחה )בני פורמלית הלא הסיוע מערכת היחלשות פורמלית חיונית ביותר בסיוע לזקנים. התפתחויות סוציו-דמוגרפיות, שהואצו בשנים זו לסייע לזקנים לאורך זמן. מערכת יכולתה של מערכת האחרונות, משפיעות על ואין הלא-פורמלית למערכת מספקת במידה מסייעת אינה הפורמלית השירותים

בנמצא די שירותים תומכים, הגורמים להקטנת עומס הטיפול.

מספר השעות הניתן כיום לזכאי גמלת סיעוד שעות הטיפול במסגרת גמלת סיעוד: ברמות הגבוהות, דהיינו, לזקנים מרותקים למיטה ו/או הזקוקים להשגחה מתמדת,

>> 63

אינו מספק ואינו עונה על צורכיהם. יתרה מזאת, סל השירותים הקיים של גמלת סיעוד הוא סל מצומצם, שלא התחדש כבר למעלה מ-30 שנים, בעוד שצורכי הזקנים ובני

משפחותיהם השתנו.

קיימים פערים ברמות שונות בין הצרכים של הזקנים לבין מענים מחסור בשירותים: קיימים, למשל זקנים שרוצים להמשיך ולגור בקהילה, ובני משפחותיהם מתקשים למצוא, גם בתוספת תשלום, שירותים הנחוצים להם. לדוגמה: מרכזי יום הפתוחים מענים ולחגים, שבוע לסופי הערב, לשעות מענה נותנים אינם הצהרים שעות עד

לבני משפחה, לזקנים עם דמנציה וכדומה.

קיים תת-שימוש מוכח של זקנים ובני משפחותיהם בשירותים תת-שימוש בשירותים: המוצעים להם. נתון זה מחייב בדיקה והתייחסות.

לסיכום, לאור הגידול הצפוי במספר הזקנים המעוניינים להזדקן בקהילה, תהיינה לפערים בריאות סיעוד, לשירותי והולכת גוברת בהזדקקות ביטוי לידי שיבואו השלכות שצוינו מסגרות במציאת ולצורך בקהילה לזקנים השירותים של משמעותית להגדלה ורווחה, לזקנים השירותים מערך של אחרת בהתארגנות צורך יהיה בקהילה. לזקנים תומכות באמצעות הגברת התיאום בין השירותים תוך מיקוד בלקוח. כמו כן חשוב מאוד להעלות את המודעות לצורכיהם של בני משפחה מטפלים ולפתח שירותים עבורם כאוכלוסיית

יעד בפני עצמה.


מודל ההשפעה של אשל )בתרשים שלהלן( מניח שני עקרונות מרכזיים: מוקד ההשפעה יהיה ברשות המקומית ובמערכת השירותים שהיא מספקת לזקנים

ולבני משפחותיהם, יחד עם גופים אחרים ברשות. מודל השירות שיפותח יהיה מבוסס על רצף טיפול, על התמקדות בלקוח ועל תיאום

בין שירותים.המענה - מודל ההשפעה

טיפול ממוקד לקוח תוך יצירת רצף טיפול במודל יישובי

פיתוח מנגנון יישובי לאבחון ולהכוונה למענים קיימים

פיתוח שירות לתיאום טיפול ומעקב על בסיס תשתיות קיימות

ופיתוח מערכות מידע תומכות

שדרוג תשתיות קיימות בשירותים רב תכליתיים

התאמה אישית של מענים קיימים וחדשים והנגשתם האקטיבית לזקנים ובני משפחותיהם בצמתים

קריטיים של הירידה התפקודית

מניעת הידרדרות ודחיקת תלות

64 <<

כיוון הפעולה: מודל רשותי למתן מענה מתכלל לזקנים בירידה תפקודית ובני משפחתם

אנשי עם ובהתייעצות בתיאום היישובית, ברמה וייושם יגובש המוצע הרשותי המודל מקצוע. המודל יעבוד על פי גישת ניהול ממוקד לקוח בשלבים שונים של ירידה תפקודית,

תוך יצירת רצף טיפול אשר יתבטא בשני אופנים:

רצף בין שירותים ומערכות הנותנים שירות לזקן באותה נקודת זמן.

רצף המתייחס לשלבי המעבר בין שירותים שונים )כגון מעבר משירות לתשושים לשירות לסיעודיים עקב החמרה במצב התפקודי(.

נקודות המעבר נמצאו כנקודות קריטיות שבהן הזקנים ובני משפחותיהם עלולים "ליפול שירותים, של והתאמה אבחון יאפשר המודל מצבם. את להחמיר ובכך הכיסאות" בין בהתאם לצורכי הזקן ומשפחתו, ובניית מענים אינטגרטיביים וגמישים על בסיס שירותים

קיימים ברשות תוך יצירת רצף שירותים והרחבתם בהתאם לצרכים.

ביישוב: ולמשפחתו לזקן מרכזיים שירותים במענה: חלק לקחת שיכולות פלטפורמות מרכזי יום, קהילות תומכות, חוק סיעוד, מועדוני מופת, בתי אבות, בתי דיור מוגן.

הבריאות, משרד החברתיים, והשירותים הרווחה משרד לתהליך: חיוניים שותפים קופות החולים, רשויות מקומיות, המוסד לביטוח לאומי, עמותות, קהל היעד )זקנים ובני

משפחה(.

מקצועית פתיחות חוסר תקציביים, מקצועיים, מנהליים, פוליטיים, אפשריים: חסמים לקבלה/חשיבה על שינוי המצב הקיים, קשיים בהעברת מידע בין ארגונים.

רכיבי המודל

המודל יכלול ארבעה רכיבים עיקריים:

1 פיתוח מנגנון יישובי לאבחון ולהכוונה לשירותים ולמענים קיימים: המנגנון היישובי יהווה ובבני תפקודית בירידה בזקן הטיפול של מתכלל לניהול רב-מקצועית, אחת, כתובת יסייע בידי אנשי המקצוע לאבחן את מצב משפחתו ברשות המקומית. המנגנון היישובי הזקן ובני משפחתו ואת צורכיהם כנגזרת שלו ויאפשר מתן טיפול איכותי לזקנים המצויים בשלבים השונים של ירידה תפקודית ולבני משפחותיהם. יישום גישה זו מחייב רצף טיפול

ותיאום בין השירותים הקיימים לאוכלוסיות אלו.

במסגרת המנגנון היישובי תוקם ועדה רב-מקצועית )מורכבת מנציגי שירותים רלוונטיים ביישוב(, בניהול אגף הרווחה ברשות המקומית, אשר תאפשר באופן מובנה תהליכי איתור,

אבחון, תכנון, מעקב, הפקת לקחים ובניית תכנית טיפול דינמית.

השלכות לתכנית העבודה של 2016: המשך העמקה ולמידת חומרים מחקריים ותיאורטיים הקיימים בארץ ובעולם, קיום תהליך חשיבה מובנה ומוסכם עם משרדי ממשלה ושותפים,

עריכת קבוצות מיקוד של אנשי מקצוע, בניית תכנית הפיילוט ותקצובה.

>> 65

קיימים: ושירותים תשתיות בסיס על פרטני, ומעקב טיפול תיאום של שירות פיתוח .2השירות )לדוגמה, מרכז יום, קהילה תומכת(, אשר ייקבע כפלטפורמה לתיאום הטיפול, בין התיאום על משפחתו, ובני הזקן של הטיפול תכנית אחר המעקב על אחראי יהיה השירותים השונים, על המעקב אחר מצבם והשינויים החלים בו וכן על עדכון המערכות

האחרות והמעקב אחר הזקן ובני משפחתו בשלבי המעבר בין המסגרות.

המשולב הטיפול מפיילוט ולמידה לקחים הפקת :2016 של העבודה לתכנית השלכות ומפיילוט מרכזי שקד לבני משפחה מטפלים, פיתוח מודל עבודה לתיאום טיפול ברשות אחר מעקב שתאפשר תומכת מידע מערכת פיתוח עליו, והסכמה השותפים כלל עם תכנית הטיפול - למידה על מערכות מידע קיימות והתחלת אפיון ותכנון, הכשרת אנשי ובחירת לפיילוט מוסכם מימון מודל של ובנייה תכנון ופרקטיקה, ידע ופיתוח מקצוע

רשויות לפיילוט.

3. שדרוג תשתיות קיימות כשירותים רב-תכליתיים לזקן ולבני משפחתו: באמצעות הנגשה, הרחבה והתאמה של סל השירותים המוצעים לזקן ולבני משפחתו בתשתיות קיימות.

היקף השירותים הקיים כיום לזקנים בירידה תפקודית אינו הולם את הצרכים לזקן: הקיימים והמשתנים מעת לעת. יש לתת את הדעת לסוגיית אי השוויון בהיקף, באיכות

ובזמינות השירותים ויש לתכנן מענים גמישים לצרכים ייחודיים.

כאמור, הטיפול בזקן הנמצא בירידה תפקודית מחייב גם התייחסות לבני המשפחה: לספק אפוא, היא, המטרה עצמה. בפני צרכים בעלת כאוכלוסייה המשפחה לבני רצף מענים לצרכים המשפחתיים בשלבי הטיפול השונים, לאורך תקופה המתארכת והולכת. יהיה צורך לבנות, בעצה אחת עם השותפים, רצף מענים אשר יכלול מענים התפקודי המצב החרפת עם ראשוניים מענים בתפקוד, ירידה טרום - מקדימים

ומענים מתמשכים במטרה להפחית את העומס והנטל ולאפשר שגרת חיים.

הפיילוט מתכניות לקחים והפקת למידה :2016 של העבודה לתכנית השלכות הנערכות בקהילות תומכות )שלושה פיילוטים , בחינת שינויים נוספים נדרשים, למידת משמעויות השינויים הצפויים בחוק הסיעוד )רפורמת ליצמן( ובחינת ההתאמה של המודל לשינויים אלה, חשיבה עם השותפים על השינויים הנדרשים לשדרוג מרכזי

היום ותשתיות רלוונטיות נוספות.

משולבת מידע מערכת בניית ויישומה: היישוב ברמת תומכת מידע מערכת פיתוח .4מוכוונת לקוח התומכת בניהול הלקוח מצד אחד, ומאפשרת למקבלי החלטות להשתמש

בנתונים מצטברים, מצד אחר, לצורך תכנון ומדידת הצלחה.

לפיתוח השותפים עם להסכמה והגעה הידברות :2016 של העבודה לתכנית השלכות תכנית פיילוט ושותפות בבנייתה ובתקצובה, בניית תכולת המידע בצורה מוסכמת אשר

מודעת ומטפלת בסוגיות הסודיות ובשיתוף המידע.

66 <<

מדדי הצלחהטיפוליות, סדרי גישות על מטרות משותפות, הסכמה עם השותפים ברמת המטה

עדיפויות, מדדי ההצלחה של התכנית ומנגנוני מימון, תיאום והפעלה.

מנגנון יישובי )ועדה רב-מקצועית(, בניהול אגף הרווחה ברשות המקומית, המאפשר באופן מובנה תהליכי איתור, אבחון, תכנון, מעקב, הפקת לקחים ובניית תכנית טיפול

דינמית.

תוך השותפים עם ברשות טיפול לתיאום עבודה מודל על מובנה חשיבה תהליך הכשרת אנשי מקצוע ופיתוח ידע ופרקטיקה.

שירות פעיל של תיאום טיפול ומעקב על בסיס תשתיות קיימות.

סל שירותים מונגש, מורחב ומותאם, המבוסס על תשתיות קיימות, מוצע לזקן ולבני משפחתו, תוך פיתוח תקשורת ושיתוף במידע בין השירותים השונים ביישוב.

תכניות הטיפול המשולב והתכניות הנמצאות בשלבי פיתוח לבני משפחה משולבות במודל היישובי המתפתח.

של ובתקצובה בבנייתה שותפות תוך פיילוט, תכנית לפיתוח השותפים הסכמת בנתונים סטטיסטי שימוש המאפשרת לקוח, מוכוונת משולבת מידע מערכת מצטברים עבור מקבלי ההחלטות, בחינת מדדי הצלחה, בניית תכולת המידע בצורה

מוסכמת המטפלת בבעיות הסודיות ושיתוף במידע.

תכניות פיילוט מתוכננות ביחד עם השותפים יוצאות לדרך.

>> 67

מבוגרים אנשים בקרב ושימורו התפקוד שיקום ה. החיים בקהילה


אוכלוסיית העולם מזדקנת בקצב מהיר. בין השנים 2000 ל-2050 היחס של אוכלוסיית העולם מעל גיל 60 יכפיל את עצמו מ-11% ל-WHO( 22%, 2015(. במדינת ישראל, בסוף שנת 2013, מנתה האוכלוסייה הזקנה )בני 65+( 844 אלף נפש, שהיוו 10.6% מהאוכלוסייה. בד בבד עם הזדקנות האוכלוסייה הכללית, אנו עדים להזדקנותה של אוכלוסיית הזקנים עצמה. בעוד שב-1980 היה אחוז בני ה-80+ 14% מתוך בני 65+, הרי שב-2012 היו בני 80+ 27% מתוך בני 65+ )ברודסקי, שנור ובאר, 2013(. רוב האנשים מעל גיל 65 צפויים לחיות חיים של בריאות ותפקוד לאורך שנים, אך גם אלה החווים ירידה תפקודית פיזית, נפשית או קוגניטיבית, בעקבות תהליכי הזדקנות, מחלות, אירועים חריפים, ועוד, יכולים

לחזור לתפקוד מלא או חלקי.

עובדה ידועה היא שהיכולת התפקודית יורדת בהדרגה עם ההזדקנות וכוללת, בין היתר, ירידה תפקודית במערכות פיזיולוגיות שונות, כגון, מערכת הלב-ריאה, מערכת השרירים העצם ובחוזק העצם במסת ירידה )לדוגמה, העצמות ומערכת אטרופיה( )לדוגמה, נמצאת הזקנים אוכלוסיית לכך בהתאם אוסטאופורוזיס(. לפתח הסיכון את המעלה יגרמו אשר ממושכים ולאשפוזים לשברים להוביל העלולות לנפילות מוגבר בסיכון לירידה נוספת בתפקודים הפיזיולוגיים, כמו סיבולת לב-ריאה וכוח שריר, ולהגברת הסיכון לירידה תפקודית ולתמותה )Shephard, 2002(. ברם לא רק ירידה בתפקוד של המערכות הפיזיולוגיות השונות עלולה להביא להידרדרות ביכולת התפקודית בקרב אנשים זקנים אלא גם גורמים שכיחים נוספים, כדוגמת מחלות כרוניות מרובות, תסמונות גריאטריות

ותפקודים נוירו-פסיכיאטריים.

עם העלייה בגיל, שכיחה הופעתן של מחלות כרוניות מרובות )שניים מתוך שלושה אנשים כרוניות מחלות עם לאנשים .)80 גיל מעל אנשים ארבעה מתוך ושלושה 65 גיל מעל מרובות יש מוגבלות גדולה בהרבה מאשר לכל מחלה בנפרד. כמו כן הם נמצאים בסיכון גבוה לאירועים חריפים, לדוגמה, אירוע מוח, שהוא הגורם העיקרי למוגבלות קשה באדם בניידות, במגבלה היתר, בין המתבטאת, ,)Strong, Mathers & Bonita, 2007( המבוגר �Langhorne, Stott & Robertson, 2000; Indredarik, Rohweder, Naa תביכולת התפקודי )

sund et al., 2008( וברמת סיכון גבוהה לנפילות )Aizen, 2014(. השיקום הרפואי לאחר שבץ מוחי הוא חלק משמעותי בטיפול בו. ייחודו של השיקום בקרב אוכלוסייה זו הוא בחשיבות ההמשכיות לאורך זמן, העשויה להיטיב עם מצבו של המטופל, גם לאחר תקופה ארוכה

יחסית של שיקום )חוזר מנכ"ל משרד הבריאות, יולי 2011(.

המבוגר. בגיל התפקודית ביכולת לפגיעה לגרום עלולות הן אף גריאטריות תסמונות גריאטריות מוגדרות כמצב קליני הכולל מכלול של תסמינים שאינם קשורים תסמונות

68 <<

למחלה מסוימת. תסמינים אלה מביאים לעלייה בשיעור התמותה, למגבלה, לאשפוזים ממושכים ולירידה באיכות החיים )Ironside, Tagliareni, McLaughlin et al., 2010(. חמשת לחץ, פצעי בשתן, אי-שליטה נפילות, כוללים: ביותר השכיחים הגריאטריים התסמינים

.)Inouye, Studenski, Tinetti et al., 2007( דליריום ודמנציה

בעיות נוירו-פסיכיאטריות אף הן שכיחות בגיל המבוגר. ההפרעות השכיחות ביותר כוללות WHO, 2013(. בנוסף לכך מנתונים שדווחו על דמנציה, דיכאון וחרדה )ברודסקי, 2007; ידי וורניקה ושות' )Wernicke, Linden, Gilberg et al, 2000( עולה שבעיות פסיכו-פתולוגיות נמצא פסיכיאטרית מחלה של קליני שאבחון בעוד הזקנים, מהאנשים ב-73% נמצאו ב-40% מהם. לנתונים אלה חשיבות רבה כיוון שבעיות נוירו-פסיכיאטריות אף הן עלולות להביא למגבלה תפקודית, להעמיס רבות על מערכת הבריאות ולפגוע באיכות החיים של

המטופל ושל בני משפחתו.

לאור הירידה בתפקודים הפיזיקליים, מחלות כרוניות מרובות, הופעת תסמונות גריאטריות וירידה בתפקודים נוירו-פסיכיאטריים בקרב אנשים זקנים, והאירועים החריפים הנובעים פעולות בביצוע ומתקשים בקהילה הגרים ה-65+ בני ששיעור מפתיע, זה אין מהם, הקשורות למשק הבית ולניידות עומד על 32% ו-36%, בהתאמה )ברודסקי, שנור ובאר, 2015(. בנוסף לכך אם יישמרו שיעורי המוגבלות, צפוי שמספר האנשים המוגבלים יגדל בהתאם לגידול הצפוי בקבוצות הגיל השונות באוכלוסייה. פירוש הדבר הוא שבשנת 2035 צפוי מספר האנשים הזקנים, המוגבלים בפעולות היום-יומיות, להגיע לכ-260 אלף נפש - פי 2.4 ממספרם כיום. באשר למוגבלות בניידות התחזית מדברת על 614 אלף אנשים זקנים מוגבלים ב-2035 לעומת 274 אלף היום. בהקשר לביצוע פעולות הקשורות למשק הבית, המספר החזוי של אנשים זקנים מוגבלים צפוי להגיע לכ-540 אלף נפש, לעומת

כ-240 אלף נפש בשנת 2013 )באר, ברודסקי, 2015(.

הפערים העיקריים בין מצוי לרצוי: רמת המערכת ורמת הפרט

הדוח העולמי על הזדקנות ובריאות של ארגון הבריאות העולמי )WHO, 2015(, שפורסם לאחרונה, מציב את מקסום הכישורים התפקודיים כמטרה העיקרית להשגת "הזדקנות ירידה עם אנשים עבור ציבוריים ושירותים מדיניות פיתוח שבמסגרת וממליץ בריאה" תפקודית יש לפעול כדי להאט את הידרדרותם. שיקום נועד לאפשר לאדם לחזור לתפקוד מרבי מבחינה פיזית, חברתית ונפשית במטרה לקיים אורח חיים פעיל ובריא במשפחה החיים בתוחלת הדרמטית העלייה לאור רב-תחומי. הוא השיקום מערך ולכן ובחברה, ובמספר האנשים הזקנים עם מוגבלות החיים בקהילה, פלח האוכלוסייה המבוגר הנזקק Darrah, Magil�Evans & Adkins,( לתכניות שיקום קהילתיות, עולה באופן משמעותי 2002; Elrod & DeJong, 2008; Kroll & Neri, 2003; Neri & Kroll, 2003; Dejonget al., 2002( וכולל אנשים המשתחררים מאשפוז כללי לאחר אירוע חריף שגרם לירידה בעקבות לשיקום הזקוקים ואנשים שיקומי, אשפוז לאחר ששוחררו אנשים בתפקודם,

ירידה תפקודית )פרג וזיו-נר, 2013(.

>> 69

)התשנ"ד, ממלכתי בריאות ביטוח בחוק המעוגנת זכות הוא שיקום ישראל במדינת על הבריאות, משרד לפי מבוטח. המטופל שבה החולים קופת באחריות ונמצא )1994מנת להשיג את השיפור המיטבי במצבו של המטופל, חשוב מאוד שהשיקום יתבצע ללא דיחוי )משרד הבריאות, 2015(. שיקום יכול להתבצע באשפוז, בקהילה או בבית. קיימים מרכזי שיקום באשפוז שמספר המיטות בהם לא מספיק, ובעקבות פריסתם הדלילה הם אינם זמינים למשפחות רבות, ולכן יש חשיבות רבה למסגרות שיקום בקהילה. המסגרות שיקום שירותי המספקים יום, שיקום מרכזי )1( כוללות: בקהילה הקיימות השיקומיות ואינן מסוגלות לענות על צורכי האוכלוסייה הזקוקה רב-מקצועיים. יחידות אלו ספורות לשירותי שיקום. בשנת 2014 מופו 21 מרכזי שיקום יום, מעל מחציתם נמצאים במרכז יחידות לטיפול )2( ואין נתונים על היקף פעילותם; )אופיר ובר-קול-אופק, 2014( הארץ קיימת לביתם. המרותקים לחולים ומיועדות ומעקב, טיפול להמשך המשמשות בית, שונות גדולה בין היחידות מבחינת היקף הטיפול הניתן בהן, ולרוב הן אינן כוללות גישה-רב מקצועית לשיקום; )3( מכוני פיזיותרפיה וריפוי בעיסוק, המיועדים לחולים ניידים. מכונים

אלו לרוב עמוסים ונעדרי מרחב טיפולי מתאים.

לאור האמור לעיל, אין זה מפתיע שעל פי הנתונים רק חלק מהמטופלים אכן מקבלים והקבלה ההפניה ושתהליך )2013 וזיו-נר, )פרג בקהילה ומספק שיקומי מתאים טיפול לאומי סקר .)2012 ,62 המדינה מבקר )דו"ח לקוי לעתים ובקהילה באשפוז לשיקום שיקום מקבלי ששיעור כך על מצביע )2013( ולקסר צוקר החוקרות ידי על שנעשה לאחר מהאנשים לשליש קרוב וכי לכ-90%, ומגיע גבוה הוא הירך בצוואר שבר לאחר שבץ מוחי לא נשלחו לשיקום )20% הוגדרו במצב בינוני(. כמו כן החוקרות מצביעות על פערים גיאוגרפיים ועל כך שמגוון וכמות הטיפול בקהילה לוקים בחסר. חשוב לציין שרוב מתייחסות ואינן מוחי ושבץ בירך שבר במצבי שיקומיים למענים מתייחסות הסקירות כגון נוירולוגיות, או בעקבות מחלות ירידה תפקודית אחרת למענים שיקומיים בעקבות קשה ולכן וכדומה, de�conditioning תשישות, כגון: גריאטריים, מצבים או פרקינסון להעריך את כלל הפערים. עוד חשוב לציין שצורכי שיקום שאינם מקבלים מענה מהיר או מענה לאורך זמן, עלולים להוביל להחמרה ביכולת התפקודית של האדם, להגביל את יכולת ההשתתפות )participation( שלו, להחמיר את מצב בריאותו, להעלות את התלות Darrah et al., 2002; Elrod & DeJong, 2008; Kroll( בזולת ולהפחית את איכות החייםאלו שליליות לתוצאות .)& Neri, 2003; Neri & Kroll, 2003; Dejong et al., 2002 Chi et al.,( ישנן השלכות חברתיות וכלכליות רחבות יותר על הפרט, המשפחה והקהילה

.)2009; Hatano et al., 2009; Fulda et al., 2009

גישות אפשריות להתמודדות עם הבעיה - סקירה בינלאומית

בפיתוח מאמצים משקיעות רבות מדינות בקהילה, שיקום שירותי במתן הצורך לאור אסטרטגיות ומודלים כדי להתמודד עם הדרישות הגדלות בטיפול באנשים זקנים בקהילה או rabblement( )קימום( לתפקוד" ה"חזרה מודל .)Copenhagen Summit, 2015(restorative care( הוא מודל חדש ומבטיח, שעשוי להעלות את איכות הטיפול השיקומי

70 <<

בקהילה ולסייע בגיבוש מערך של מענים לצורכי אנשים זקנים החיים בקהילה. מטרתה של גישת ה"חזרה לתפקוד" היא לספק שירותים לאנשים זקנים עם קשיים תפקודיים )על רקע פיזיקלי, קוגניטיבי או נפשי(, כדי לשפר את רמת העצמאות שלהם בביצוע פעילויות חברה. בחיי ושותפים פעילים ולהיות ובקהילה בבית להזדקן להם לאפשר יום-יומיות, לפי שיטה זו, ההתערבות היא ממוקדת מטרה )המטופל בוחר את המטרות הרלוונטיות Kent et al., 2000;( לו(, והיא מתבצעת בביתו של האדם ובסביבת החיים המידית שלו

.)Tuntland, Espehaug, Forland et al., 2014

מדינות רבות בעולם, כגון נורבגיה, ניו זילנד, ארצות הברית, אנגליה ואוסטרליה, מתנסות Active" בשם תכנית קיימת באוסטרליה לדוגמה, לתפקוד". ה"חזרה מודל ביישום זו היא לעזור לאנשים לחיות בקהילה באופן Service Model". מטרת העל של תכנית מטרות קביעת לצורך הערכה כולל המודל במסגרת הטיפול האפשר. במידת עצמאי, טיפוליות, גישה מהירה לשירותים פרה-רפואיים, תרגול פעילויות יום-יומיות, קבלת ציוד שימוש בקהילה, בריאות מקדמות בפעילויות להשתתפות עידוד מהיר, זמן בפרק עזר בחונך מלווה וחיזוק קשרים משפחתיים ורשתות חברתיות. מחקרים אקראיים עם קבוצת ביקורת בנושא "חזרה לתפקוד" אינם רבים, אך מצביעים על כך, ששיטה זו עשויה להביא לשיפור במישורים שונים: תפקוד גופני )Parsons et al., 2013(, ביצוע פעולות של טיפול ,)Tinetti, Baker, Gallo et al., 2002( איכות חיים ,)self�care( )Lewin et al., 2013( עצמי.)Stuck et al., 2002( תפקוד יעיל בבית והפחתה בצורך באשפוז או במגורים בדיור מוגן

כיוון נוסף שנבחן הוא ארגון מחדש של שירותים כדי לשפר את איכות הטיפול, להנגיש את השירות ולהרחיבו לקהלי יעד נוספים שטיפולי שיקום וחזרה לתפקוד יכולים לשפר את איכות חייהם ולחסוך משאבים למערכת. דוח שירותי הבריאות הלאומיים )NHS( באנגליה נתונים כגון: החשיבות של ,best�practices על והצביע אזורים שם ב-10 ניסיונות בחן תוצאות, מבוסס לטיפול תמריצים ייצור או זיהוי מקומיים, קליניים תומכים מקומיים, סדנאות לשיפור מהיר וכדומה )NHS, 2014(. בארצות הברית מתפתחים שיתופי פעולה בין שירותי בריאות ושירותים גריאטריים, כגון הנגשת שירותי שיקום בקהילה במתקן של ישנן כן )Leading Age, 2015(. כמו וזאת בעקבות מודלים חדשים של מימון דיור מוגן, דוגמאות מעניינות לניצול תשתיות קיימות, כמו מרכז שיקום לאנשים אחרי אירוע מוחי תפקודים לשיפור קורסים מספר סמסטר בכל המציע בקליפורניה, קברילו במכללת שונים לאנשים שסיימו את תהליכי השיקום תוך ניצול התשתית הפיזית והמקצועית של

.)2015 ,Cabrillo College( המכללה ושילוב המטופלים במסגרת אוניברסלית

כיוון שהיא בעלת השפעה רבה על גופנית מהווה אף היא רכיב חשוב בשיקום פעילות הבריאות הפיזית, הקוגניטיבית והנפשית. עם זאת רק 41% מבני 65+ עוסקים בפעילות מאיירס-ג'וינט-מכון בתוך מ-2003-2004 )נתונים יותר או בשבוע פעמים שלוש גופנית ידי גיל, מצב בריאותי, מצב סוציו- ברוקדייל, 2010(. עיסוק בפעילות גופנית מושפע על

רכיב היא גופנית שפעילות כיוון .)Rimmer, 2006( חברתית תמיכה ומקורות אקונומי ניתן ללמוד ממודלים הקיימים בעולם זקנים, חשוב מאוד בתהליך השיקום של אנשים מודלים של מספר תיאור קצר להלן גופנית. מוגבלות בפעילות עם אנשים על שיתוף

ממדינות שונות בעולם:

>> 71

גרמניה: רשויות השיקום הגרמניות יצרו הסכם בין כל הסוכנויות המספקות שירותי שיקום המסדיר את המטרות, את התכנים ואת אופן מתן שירותי ספורט שיקומי ואימון תפקודי על ידי גורמים מתאימים בקהילה. סוג כזה של אימון שיקומי מאושר על ידי יחידות 50 וכולל כלל, למשך תקופה של שישה חודשים, סוכנויות השיקום, בדרך

.)Schule & Huber, 2004( פעילות שניתנות בטווח מרבי של עד 18 חודשים

, )Røe, Dalen, Lein et al., 2008( נורבגיה: בנורבגיה פועל מרכז לספורט בריאותיהמספק תכנית שיקום פנימייתית, המובנית על ידי צוות רב-מקצועי, לפרק זמן של מספר שבועות, למסגרות של עד 30 משתתפים במשך כל פרק זמן נתון. המשתקמים מופנים למרכז על ידי סוכנויות השיקום השונות, ויש להם זכאות לפחות פעם בחיים

להשתתף במסגרת כזו.

איטליה: משנת 2005 החלו רשויות הבריאות של העיר אמפולי, שבה 22% מהתושבים הם מעל גיל 65, להפעיל מערך מקיף של פעילות גופנית מותאמת לאוכלוסיות עם מוגבלות ברחבי הקהילה )Macko, Benvenuti, Stanhope et al., 2008(. הפעילות מבוססת על שיתוף פעולה בין רשויות הספורט והבריאות בעיר. אולמות של מתקני ספורט מופעלים לצורך הפעילות השיקומית בשעות "מתות", למשל בשעות הבוקר. הפעילות מועברת על ידי מורים ומדריכים לחינוך גופני וספורט בהנחיה ובפיקוח של

.)Stuart, Benvenuti, Macko et al., 2009( פיזיותרפיסטים

מותאמת גופנית פעילות לארגון ביותר המובנים המודלים אחד הברית: ארצות מבוגרים אזרחים של להפעלתם מודל זהו פרנסיסקו. סן בעיר פותח בקהילה שונים לרכיבים מתייחס המודל לבריאות". בתנועה "מבוגרים המכונה )seniors(של התהליך שכוללים: )א( שיווק וגיוס; )ב( מסמכי קליטה; )ג( פעילויות; )ד( מקדמי הצוות לחברי הדרכות כוללת הפעילות לכך בנוסף תמיכות. )ה( פעילות; ומשמרי השתתפו אשר עצמם, המבוגרים מקרב פעילות לנאמני שונות והכשרות השונים

בשיווק, בגיוס ובתמיכה.

שלו הייחודיות את יש מודל שלכל אף שעל עולה שלעיל התכניות מסקירת לסיכום, אחד משותף מכנה התכניות לכל אישית(, הכוונה לעומת קבוצתית פעילות )לדוגמה, לבין שיקום, ומרכזי חולים קופות כגון ובריאות, שיקום גורמי בין פעולה שיתוף בולט:

גורמים בקהילה, כמו אגודות ספורט ומתנ"סים.

כיווני הפעולה

מהסקירה שהובאה לעיל עולה שאנשים זקנים רבים בקהילה אינם ממצים את הפוטנציאל התפקודי המיטבי שלהם, ולכן לעתים קרובות סובלים מהידרדרות תפקודית שניתן היה לשפר או אף למנוע, ושיש לה השפעות שליליות עליהם, על בני משפחותיהם ועל מערכות

הבריאות, הרווחה והקהילה.

עם זאת במדינת ישראל קיימים גופים רבים הרלוונטיים לשיפור ולשימור תפקוד ואיכות הקהילתיים הרווחה שירותי חולים(, )קופות הקהילתיים הבריאות שירותי ביניהם חיים,

72 <<

)מרכזי יום, מועדונים( ומסגרות קהילתיות )בריכות שחייה, חדרי כושר, גינות קהילתיות, מרכזים קהילתיים, מרכזי תרבות(. בגופים אלה טמון פוטנציאל רב להגביר את ההיצע ולהנגיש את השירותים, בד בבד עם תמיכה בהתמדה ובהעלאת המודעות. הבניית מודל לשיפור ולשימור התפקוד בקהילה, בראייה רחבה זו, עשויה לשפר ולהגדיל את ההיצע ואת רצף מתן השירותים לאדם הזקן בקהילתו ובכך לשפר את רמת תפקודו ואת איכות או משמר לשיקום הזקוקות השונות היעד אוכלוסיות את מציגה 1 מספר טבלה חייו.

משקם, שירותים מוצעים ומקורות מימון לפי מסלולי שיקום שונים.

אוכלוסיית היעד - אנשים בירידה תפקודית בינונית ברי-שיקום

תכנית הפעולה תתמקד באנשים בירידה תפקודית בינונית ברי-שיקום, שיוגדרו להלן. יש לציין שאנשים במעגלים רחבים יותר יכולים לשמור ולשפר את תפקודם על ידי שמירה על אורח חיים הכולל פעילות גופנית, אימון המודעות, תזונה, קשר חברתי, פעילות משמעותית זו, אך יוטמעו גם בתכנית ורוחנית. אשל פיתחה מענים קהילתיים בנושאים אלו, חלקם

המשך הטמעתם והנגשתם הרחבה אינן במוקד.

ירידה חווים אשר בקהילה, המתגוררים ,65 מגיל החל ולנשים לגברים נועדה התכנית לדוגמה, )activities of daily living( היום-יום בפעילויות בינונית מתמשכת תפקודית instrumental( ניידות, אכילה, שתייה ורחצה, ובפעילויות האינסטרומנטליות של היום-יוםactivities of daily living( לדוגמה, ניידות בקהילה, הכנת ארוחות, ניקיון ועריכת קניות, כתוצאה מאירוע אקוטי כגון נוירולוגי, אורתופדי, כירורגי( או תחלואה כרונית. הערכת רמת

הירידה ביכולת התפקודית תכלול את הסעיפים הבאים:ליקויים במבנה הגוף ובתפקודו )body functions and structures(: תחת סעיף זה יש לכלול מידע בנוגע לליקוי, אובדן או חריגה במבנה או בתפקוד הפיזיולוגי, האנטומי ירידה כוח שריר, יכולה להתבסס על מבדקי זו ו/או הפסיכולוגי של הגוף. הערכה בטווחי תנועה על רקע שינויים ניווניים, סטטוס פסיכולוגי )לדוגמה, דיכאון(, תפקודי

דיבור ושפה וכדומה.: סעיף זה יכלול מידע בנוגע למגבלות של )activity limitations( מגבלות בפעילות )activity limitation( האדם לבצע פעילויות בחיי היום-יום. הערכת מגבלות פעילותיכולה להתבצע באמצעות בדיקת היכולת לבצע פעילויות יום-יום ואינסטרומנטליות, מבדקי שיווי משקל והערכת רמת סיכון/נטייה לנפילות, יכולת מוטורית ורמת ניידות.

בנוגע מידע תכלול זו הערכה : )participation limitation( בהשתתפות מגבלות לרמת המעורבות של האדם והמחסומים העומדים בפניו להשתתפות בחיי הקהילה והחברה. את המידע אפשר להשיג באמצעות שיחה עם המטופל ושאלונים של איכות

חיים. אנשים בעלי יכולת קוגניטיבית תקינה או עם ירידה קלה בתפקודים הקוגניטיביים על

פי קריטריונים שייקבעו. אנשים המקבלים גמלת סיעוד ברמה נמוכה )רמת תפקוד גבוהה( מהמוסד לביטוח

לאומי )גמלת סיעוד דרגה 1 הכוללת חמש עד שש שעות טיפול שבועיות(.

>> 73

אנשים בעלי זכאות זמנית לגמלת סיעוד מביטוח לאומי. נדחי גמלת סיעוד: אנשים אשר חווים ירידה תפקודית, אך לא עמדו בקריטריונים של

הסף לקבלת סיעוד; אנשים בעלי נכונות להשתתף בתכנית ולהשיג את מטרותיה.

זכאותם של אנשים אלו לשירותי שיקום/שמירה ושיפור תפקוד משתנה וכוללת: הבריאות( סל או החולים קופת )במסגרת הפעיל השיקום את סיימו אשר אנשים לבבי( או מוחי אירוע )לדוגמה, כלשהוא מקדים מחלתי/טראומטי אירוע לאחר ושעדיין זקוקים למסגרת המשכית של פעילות משמרת-הישגים, או אנשים עם ירידה זכויות את מיצו אשר מקדים, מחלתי/טראומטי מאירוע כתוצאה שלא תפקודית,

השיקום/טיפול שלהם. אנשים הזכאים לשירותי שיקום בסל או בשב"נ או זכאים לשירותים אלו ממקורות מימון

אישיים )לדוגמה, ביטוח בריאות פרטי( והמעוניינים להרחיב את היקף פעילותם. אנשים שטרם נקבעה להם זכאות לשירותי שיקום.

קריטריונים לאי-הכללה

אנשים המוגדרים על ידי המוסד לביטוח לאומי כתלויים במידה רבה מאוד או לחלוטין בעזרת הזולת ברוב פעולות היום-יום )גמלות סיעוד דרגות 2 ו-3, הכוללות למעלה

מחמש עד שש שעות שבועיות של טיפול אישי בבית(.

אנשים המוגדרים כבעלי נכות קשה, בהתאם להוראת תקנון עבודה סוציאלית, סעיף :)2011( 5.25

% נכות רפואית לצמיתות )על פי אישור ועדה רפואית של המוסד לפחות 100. 1לביטוח לאומי(.

הלבשה, )אכילה, ראשוניים יום-יום מתפקודי בשלושה בלפחות בזולת תלות 2 .רחצה, ניידות, שליטה על סוגרים(.

קביעת מידת ההתאמה של האדם לתכנית תבוצע על ידי

הערכה שתתבצע בשחרור ממסגרת שיקומית/אשפוזית.

ממקצועות באחד ומטפל )גריאטריה/שיקום( רופא הכוללת רב-מקצועית הערכה הבריאות של הגורם המפנה או של צוות התכנית, כגון פיזיותרפיסט, מרפא בעיסוק,

קלינאי-תקשורת, פסיכולוג

הערכת תפקוד מהביטוח הלאומי.

הערכה גריאטרית רב-מקצועית על פי חוזר משרד הבריאות.

הערה: על ההערכות להיות מבוססות על כלי הערכה תקפים ומהימנים המקובלים בעולם השיקום.

74 <<

טבלה 1: מסלולי שירות לשימור התפקוד ולשיפורו על פי אוכלוסיית היעד, שירותים מוצעים ומקורות מימון קיימים ואפשריים

שיקום/קימום/שימור תפקוד שלא במסגרת הסל

שיקום פעילבמסגרת הסל

שיקום משמרבמסגרת או שלא במסגרת

הסל

אוכלוסיית היעד

הפוטנציאלית

ירידה תפקודית בינונית

לאחר אשפוז אקוטי נידחי חוק סיעוד/

מקבלי חוק סיעוד ברמת תפקוד גבוהה

לאחר אירועים חריפים, כגון:

אירוע מוחי, שבר בירך תשישות/ירידה בתפקוד

חמורה

אחרי שיקום פעיל סיכון גבוה לנפילה

שירותים מוצעים

קיים עם המתנה במסגרת מרכזי יוםופריסה לא

מספקת

כיסוי מוגבל )12 טיפולים בשנה(

שירותים משלימים

פוטנציאליים

במסגרת מועדונים מאושרים

הבית כמרחב טיפול מועדף עבור האדם

הזקן

הבית כמרחב טיפול מועדף עבור

האדם הזקן

הבית כמרחב טיפול מועדף עבור האדם

הזקן

מקורות מימון קיימים

גמלת סיעוד )מרכז יום(

ביטוחי בריאות השתתפות עצמית

שירותי בריאות נוספים

ביטוחי בריאות


ביטוחי בריאות

מקורות מימון משלימים

פוטנציאליים


ביטוחי בריאות פרטיים

במסגרת הרחבת אופציות של גמלת הסיעוד )אם יידונו(

רפורמת סיעוד





בהמשך לנתונים אלה, מטרתה של אשל, אשר תבוא לידי ביטוי בכיווני הפעולה המוצעים, הוא מיצוי הפוטנציאל התפקודי של אנשים זקנים עם ירידה תפקודית בינונית, באמצעות

פיתוח והנגשה של רצף שירותים שיקומיים ברמה אזורית ויישובית.

עקרונות מנחים

לצורך השגת המטרה ייושמו עקרונות מנחים, הן ברמת הפרט והן ברמת המערכת:

ברמת הפרט

� Person�centered and lif ( תפיסה כוללנית, מוכוונת אדם, מבוססת אורח חייםstyle based(, הכוללת:

שילוב נקודת מבט המטופל לאורך כל המסלול. 1 .

>> 75

ובסביבות הזקן של היום בסדר והתחשבות התייחסות תוך תדירה, פעילות 2 .שבהן הוא מעוניין לפעול/להשתתף.

שילוב עקרונות אורח חיים בריא )לדוגמה, תזונה נכונה ופעילות גופנית( יחד עם 3 .קידום תפקוד.

שיקום מוכוון מטרה ומבוסס תוצאה )Goal and Outcome based( - התאמת מטרות ותכנית פעולה אישית ורב-תחומית )במידת הצורך( ארוכת-טווח.

ברמת המערכת. )Data�driven( תהליך תכנון אזורי מבוסס נתונים

פעילות מעוגנת בקהילה - שירותים, תשתיות, אנשי מקצוע, לקוחות.. )Cost�effective( היתכנות כלכלית


מודל ההשפעה של אשל מבוסס על פיתוח והטמעה של שלושה כיוונים מרכזיים:ממשקים ועידוד פיתוח תכנון, )ממש"ק(: קהילתי לשיקום מתכלל אזורי מערך

י שירותים. ל ושיתופי פעולה בין שירותים שיקומיים באזורים די שירותים, תוך התבססות ל מרכזי שיקום בקהילה: הנגשת שירותי שיקום לאזורים ד

על תשתיות קיימות.מודלים ופרקטיקות להתערבות במצבי סיכון לירידה תפקודית. הנגשת שירותי שיקום

י שירותים, תוך התבססות על תשתיות קיימות. ל לאזורים ד

שלושת כיווני הפיתוח הללו מזינים אחד את האחר ויישומם במשולב עשוי להביא לשיפור ובאיכות השירותים השיקומיים הניתנים לאדם הזקן. כמו כן הפיתוח המשולב בנגישות בתחומי מקצוע ואנשי קיימות תשתיות של וניצול שימוש תוך שירותים לרצף יתרום אשל תתרום בכך באזור. הקיימים כלכליים משאבים ושל והקהילה הרווחה הבריאות, ודחיית הזקן של התפקוד רמת ושימור/שיפור הידרדרות ולמניעת הפוטנציאל למיצוי

תלותו בזולת. )ראו איור מספר 1(.

איור מספר 1: מודל ההשפעה של אשל

מערך אזורי מתכלל לשיקום קהילתי )ממש"ק(

מודלים ופרקטיקות להתערבות מרכזי שיקום בקהילהבמצבי סיכון

מיצוי הפוטנציאל התפקודי של אנשים עם ירידה תפקודית בינונית*

מניעת הידרדרות, שימור / שיפור תפקוד, הגברת השתתפות בסביבת הפעילות היום-יומית, דחיקת תלות

76 <<

עשייתה של אשל תהיה מבוססת על נתונים ותעסוק בחשיבה מקצועית וכלכלית למתן ולמימון שירותי שיקום איכותיים, לשימור ולשיפור תפקוד ואיכות חיים של זקנים החיים בקהילה בפריסה רחבה/קרוב לבית. המודל המקצועי, ברמת הפרט, יכלול תהליכים של איתור, הערכה, קביעת מטרות ותכני פעולה אישיים, מקורות תמיכה לעשייה ולהתמדה ומעקב ארוך-טווח. דרכי הפעולה ברמת המערכת יכללו עידוד ותמיכה בתקשורת ובשיתוף פעולה בין גופים בריאותיים )מרכזי שיקום בקהילה, שירותי בריאות קהילתיים( וקהילתיים שחייה, )בריכות קהילתיות מסגרות נופשונים; יום, מרכזי - קהילתיים רווחה )שירותי חדרי כושר, גינות קהילתיות, מרכזים קהילתיים, מרכזי תרבות, שירותי תחבורה(. המודל הכלכלי יהיה מבוסס על מנגנונים מעוגנים בחוק כחלק מתמהיל של סוגים ומקורות שונים והשתתפות סיעוד גמלאות ופרטיים, ציבוריים בריאות )ביטוחי המוצע השירות למימון ולמתן השירותים שהזקן זכאי עצמית(. פיתוח מודל זה מכוון להרחבת מקורות המימון להם. הרחבת מתן השירותים לזקן צפויה להביא לשיפור ולשימור מצבו התפקודי ובכך

להקטין את העלויות העתידיות של גופים, כגון קופות חולים והמוסד לביטוח לאומי.

להלן תיאור מורחב של שלושת כיווני הפיתוח המרכזיים שצוינו לעיל.

א. מערך אזורי מתכלל לשיקום קהילתי )ממש"ק(

המטרה המרכזית: תכנון יעיל של משאבי שיקום וחזרה לתפקוד באזור.

קהל היעד: גופים וארגונים העוסקים בשיקום ובהחזרה לתפקוד.

המחשת הכיוון: ממש"ק יקדם שיח ושיתופי פעולה בין קובעי מדיניות, שירותים שיקומיים, שירותים. י ל ד באזורים )key stakeholders( מרכזיים עניין וגופי קהילתיים שירותים

שיח זה יתבסס על מיפוי של צרכים ומשאבים קיימים באזור ויעסוק בנושאים הבאים: מיצוב והנגשת שירותי שיקום ושימור תפקוד קיימים.

עיצוב ופיתוח שירותים מותאמים לצורכי האזור. הבניית ממשקים ושיתופי פעולה בין הגופים והשירותים הפועלים באזור.

שותף מרכזי: משרד הבריאות.

תנאים הכרחיים להצלחה: גיוס רוב הגורמים הרלוונטיים.

זיהוי או יצירת תגמולים )incentives( לשיתופי פעולה. הערכת היתכנות.

תיעוד ובחינה של ממש"ק ושל שיתופי פעולה שייווצרו סביב יעד מרכזי לחומש הקרוב: ארגונים, הנגשתם ואיכותם של שירותי שיקום.

ראשון אזורי מנגנון והתנעת החלטות, תומך נתונים מסד יצירת ל-2016: מרכזי יעד בדרום.

>> 77

ב. מרכזי שיקום בקהילה

המטרה המרכזית: צמצום פערים בזמינותם של שירותי שיקום באזורי הפריפריה.

קהל היעד: אנשים זקנים עם ירידה תפקודית בינונית.

המחשת הכיוון: הטמעת שיטות שיקום ושימור תפקוד בעלות היתכנות כלכלית במתקנים קיימים, בכלל זה:

קידום אוריינטציה שיקומית בתוך שירותים קיימים לאנשים עם ירידה תפקודית. שירות שיקום לווייני שיינתן על ידי מרכז שיקום במתקנים מרוחקים באזור )כדוגמת

מתקני ספורט ופנאי(. תכניות כושר/שיקום מבוססות מחשב בתוך מתקני שירות לזקנים, בשירותי בריאות

וכדומה. שיקום מבוסס על גישה פסיכו-חינוכית במכללות )מודל מרכז שיקום לאחר אירוע

.)Cabrillo College-מוחי ב הטמעת פרקטיקות, כגון נוירו-יפרה והליכה נורדית ככלי לשיקום.

בקהילה, רווחה שירותי בקהילה, בריאות שירותי הבריאות, משרד מרכזיים: שותפים שירותי ספורט ופנאי בקהילה.

תנאים הכרחיים להצלחה: מודל עסקי מוכח.

בדיקת היתכנות )עלות, מקורות מימון, שותפים, המשכיות(. איתור מקורות מימון: סל שירותי הבריאות, ביטוחי בריאות וסיעוד )קיימים ועתידיים(,

השתתפות עצמית.

יעד מרכזי לחומש הקרוב: הטמעת מודל אחד לפחות בשירותים קיימים ותכנית להמשך הטמעה.

יעדים ל-2016: קביעת קריטריונים למודלים, לרבות בחינת מודלים כלכליים ומדדי תוצאה.

בחינת תשתיות מתאימות ל"אירוח" מרכז שיקום בקהילה.

ג. מודלים ופרקטיקות להתערבות במצבי סיכון לירידה תפקודית

סיכון עתירי למצבים שיקומית בראייה ופרקטיקות מודלים פיתוח המרכזית: המטרה להידרדרות תפקודית במרחב הביתי.

המחשת הכיוון: מעבר מאשפוז לקהילה.

היסטוריה של נפילה אחת לפחות וגורם סיכון אחד נוסף. תחלואה כפולה - מחלות כרוניות מרובות ודיכאון ו/או ירידה קוגניטיבית.

78 <<

איגודים חולים(, וקופות חולים )בתי בריאות שותפים מרכזיים: משרד הבריאות, שירותי מקצועיים רלוונטיים, גופי הכשרה.

תנאים להצלחה: הכרה מקצועית ביעילות שיטת הטיפול.

מודל כלכלי.

יעד מרכזי לחומש הקרוב: איתור שתיים עד שלוש תכניות ראויות להפצה.

יעדים ל-2016: בניית תכנית למדידת ההתערבויות.

תכניות ממשיכות פועלות. הפעלת פיילוט ראשון מתוך כיווני הפיתוח.

>> 79

ו. רצף מסגרות לזקנים בקהילה

רקע

ההזדקנות ישראל. במדינת כיום תאוצה המקבל החדש הסלוגן הוא בבית" "נשארים מושגים לפתח מקצוע ואנשי מדיניות קובעי מניעה מערביות מדינות של המהירה ושירותים המיועדים לתת מענה לצרכים המורכבים, השונים והמשתנים של אוכלוסיית "הזדקנות בפרט. בתפקודם ומוגבלים כרוניים חולים שהם זקנים ושל בכלל, הזקנים

במקום" )Aging in place( היא אסטרטגיה מנחה במתן מענה לצרכים אלה.

חשוב לציין כי ההזדקנות קשורה לתחלואה כרונית מוגברת ולמגבלות תפקודיות, גופניות ו/או קוגניטיביות. הנתונים מראים שמוגבלות פיזית נדחתה לגילאים גבוהים יותר מאשר בעבר, וכי רוב הזקנים מעל גיל 65 בריאים ועצמאיים מבחינה תפקודית. משמעות הדבר

היא שבעתיד יוכלו זקנים לחיות בקהילה עד גיל מאוחר כשהם עצמאיים בתפקודם.

סקרים מראים כי הרוב המוחלט של הזקנים )90%( רוצה להזדקן בביתם בקהילה. המעבר לצרכים מענה לספק עוד יכול אינו שהבית מעיד ממושך טיפול של מוסדית למסגרת המשתנים של הזקנים, וזאת עקב ההידרדרות ביכולתם לטפל בעצמם, תחושת בדידות,

בידוד חברתי וקשיי נגישות בתוך הבית ובסביבתו.

האפשרות וכי ובקהילה, בבית הטיפול לעומת יקר המוסדי הטיפול כי הסכמה קיימת בבית טיפול היא מדיניות, קובעי ידי על והן ומשפחותיהם זקנים ידי על הן המועדפת, ובקהילה. עם זאת קיים גידול מתמיד בשיעור הזקנים הזקוקים לעזרה למשך פרקי זמן בבית תומכים לשירותים הביקוש גדל מכך כתוצאה בעבר. שידענו ממה יותר ארוכים, לזכויותיהם ומשפחותיהם זקנים של גוברת למודעות נוגעת אחרת תופעה ובקהילה. ולרצונם להיות מעורבים באופן פעיל באופן אספקת המענים והתאמתם לצורכיהם. מגמה זו צפויה להתחזק עם העלייה בתוחלת החיים והשינויים במאפיינים הדמוגרפיים )כדוגמת

רמת השכלה ורמת הכנסה( של אוכלוסיית הזקנים.

המגמה הקיימת כיום במדינות שונות לאפשר לזקן להזדקן בקהילה ולהבטיח לו איכות חיים גבוהה תוך הקטנה של ההוצאה הציבורית מעלה מספר סוגיות:

כיצד לדחות ככל האפשר ירידה תפקודית ולמצות את הפוטנציאל הקיים אצל הזקן בכל רמה תפקודית תוך שימור עצמאותו.

כיצד לאפשר יותר בחירה ללקוח עם יכולת "לתפור" עבורו חבילת שירותים אישית הנותנת מענה מיטבי לצרכים האישיים שלו.

כיצד להבטיח ראייה כוללת של צורכי הזקן וצורכי משפחתו המשמשת לעמוד התווך העיקרי בטיפול בו.

כיצד ליצור רצף שירותים ושקיפות ללקוח בקבלת מענה לצרכיו במציאות של פיצול שירותים וחסמים ביורוקרטיים המקשים על כך.

80 <<

בעבודתה של פרופ' אסתר יקוביץ "תכניות חדשניות לטיפול בזקנים המוגבלים בתפקודם - תפיסות חדשות ומודלים חדשניים של שירותים" )יקוביץ, 2011( מוצגת גישת ההתמקדות בלקוח )Consumer�centered/directed( ששימשה נקודת מוצא לתפיסת צוות העבודה

שעסק בסוגיית מסגרות תומכות לזקנים בקהילה.

מול תפיסות ישנות של טיפול בזקן, שהן בעלות אוריינטציה לארגון, מתפתחות תפיסות Fine &( הטיפול של האינדיבידואליזציה על המדברות ללקוח אוריינטציה עם חדשות בטיפול: המעורבים הצדדים של הזכויות איזון ועל )Yeatman, 2009; Fine, 2010המבוססת לפעילות מתייחסים הטיפול צורכי משפחה(. )בן העיקרי והמטפל המטופל משמעותו האישי הטיפול בזה. זה קשורים והמטפלים הטיפול מקבלי שבה יחסים, על מכאן והמטפל כאחד. של המטופל הייחודיות מידותיהם את "תפירת חליפה" ההולמת התפתחו גם המושגים של ניהול טיפול, תכניות טיפול אישיות, או חבילות טיפול אישיות, המבטאים גמישות והיענות לצרכים האישיים של הלקוח. תמהיל של חבילת טיפול אחת יהיה להתאים את חבילות הטיפול וניתן טיפול אחרות, יהיה שונה, אפוא, משל חבילות בהתאם לשינוי נסיבות החיים של הזקן. לפי תפיסה זו, למשל, זקן יוכל להעדיף לעסוק בתחביב שלו בתוך הבית במקום לבקר במרכז היום, אך לצורך זה תהיה נחוצה לו עזרה ברכישת חומרים. אולם מגבלות תקציביות, כמו גם חוקים ותקנות וביורוקרטיה מסורבלת, מוציאים מכלל אפשרות מתן סיוע בנושאים היכולים לשמש אמצעי למימוש עצמי, בעיקר

במצבי מוגבלות.

כתוצאה משינויים דמוגרפיים מפליגים ועלייה בשיעור הזקנים עם מוגבלויות בשני העשורים להכיר אמריקה ובצפון באירופה מפותחות במדינות מדיניות קובעי החלו האחרונים, בשילוב לצורך מתייחסות אלה רפורמות הממושך. הטיפול במערכת ברפורמה בצורך מערכות טיפול ובניהול סל שירותים )Managed service package(. נקודת המוצא היא כי מתן אפשרות לשליטה בחיים מקדמת את רווחתו של הזקן. בהקשר של מתן שירותים לזקנים המוגבלים בתפקודם, המודלים המסורתיים של אספקת שירותים מדגישים את הפגיעות, את התלות ואת מוגבלותו של הזקן ומכאן את הצורך להגן עליו. הגישה הנובעת מכך היא של טיפוח התלות, והיא עומדת בניגוד לתפיסה של טיפוח עצמאותו של הזקן )Benjamin, 2001(. בעקבות השינוי בתפיסה התפתחה גישה המתמקדת בצרכן, בעיקר ביחס לשירותים בבית ובקהילה. גישה זו מעצימה את הצרכנים ומשפחותיהם באמצעות

.)Kodner, 2003( מתן שליטה על דרך השימוש בגמלת הסיעוד ועל תכנית הטיפול

כמו כן גישה זו מחדדת את ההתייחסות לצרכיו האישיים והכוללניים של הזקן ושמה דגש AARP,( על הזדקנות נורמלית/פעילה/בריאה במקום הזדקנות לא בריאה/לא נורמליתBenjamin, 2001; Kodner, 2003 ;2006(. הגישה שמה דגש על מתן חופש בחירה רב יותר, על שליטה, ועל מתן אוטונומיה לצרכנים להחליט לאיזה שירותים הם זקוקים וכיצד להשתמש בזכאויות המוקנות להם. הגישה הזו מניחה כי רוב השירותים התומכים אינם בעלי אופי רפואי אלא בעלי אופי של טכנולוגיה פשוטה )low tech( ואינם מחייבים הכשרה

נרחבת או פיקוח חיצוני.

>> 81

ישראל - פערים בין מצוי לרצוי

בבואנו לבחון את השירותים הקיימים כיום בישראל, לטובת אוכלוסיית הזקנים המוגבלים בזקנים המטפלות במערכות מרכזיים ופערים סוגיות למספר להתייחס יש בתפקודם,

אלו:

היחלשות מערכת הסיוע הלא פורמלית: נשים רבות מצטרפות למעגל העבודה, וחל עומדת המשפחות ברוב כאשר החד-הוריות, המשפחות במספר משמעותי גידול אישה בראש המשפחה ועליה לעסוק בעבודה ובגידול הילדים )יקוביץ וקטן,2001(. תהליכים אלו מצמצמים את מספר המטפלים הפוטנציאליים מקרב בני המשפחה ומטילים נטל כבד על אותם מטפלים, הממשיכים במלאכת הסיוע. לעומס הגובר על בני משפחה המטפלים בזקנים עלולות להיות השלכות שליליות לא רק על המטפלים היתר, בין ביטוי, לידי באות אלו השלכות המטופלים. הזקנים על גם אלא עצמם, בלבד מועט סיוע כיום מציעה הפורמלית השירותים מערכת ובאלימות. בהזנחה למערכת הלא פורמלית, ובקהילה אין מספיק שירותים תומכים העשויים להקטין את ובתשושי למיטותיהם המרותקים בזקנים המטפלים לאלה במיוחד הטיפול, עומס

נפש, הזקוקים לעזרה רצופה שבעה ימים בשבוע.

בהיבטים רבים העוסקים ארגונים כיום קיימים ביניהם: תיאום וחוסר ארגונים ריבוי שונים של הקצאת שירותים, והם כוללים: מימון, קביעת סל שירותים, ייצור השירותים, אספקתם לצרכנים ובקרה על התהליך. לדוגמה: בשירותי הסיעוד מעורבים משרד הרווחה מחלקות החולים, קופות לאומי, לביטוח המוסד הרווחה, משרד הבריאות, המקומיות, עמותות וגופים פרטיים. הפיצול הארגוני והביורוקרטיה הסבוכה מקשים משאבים לבזבוז ומביאים במערכת להתמצא משפחותיהם בני ועל הזקנים על

ולחוסר יעילות.

פערים קיימים השונים היישובים בין השירותים: ובזמינות באיכות בהיקף, שוויון אי בהיקף ובאיכות השירותים המסופקים לזקנים כמו גם פערים ביכולתם של הזקנים משרדי של ההקצאה ברמת מהבדלים נובעים הפערים שונים. שירותים לרכוש הממשלה השונים וקופות החולים לשירותים לזקנים ביישובים שונים. לדוגמה ניתן לציין את הפערים במספר המחלקות הגריאטריות ופיזורן הארצי. עבור חלק מהזקנים

השירותים הקיימים אינם ברי-השגה עקב עלותם הגבוהה.

שעות הטיפול המסופקות במסגרת חוק סיעוד: גמלאות הסיעוד כוללות שלוש רמות של מוגבלות כאשר הרמה הגבוהה ביותר מקנה 18 שעות טיפול בשבוע. מספר שעות זה אינו נותן מענה לצרכים של זקנים המרותקים לביתם ו/או הזקוקים להשגחה בכל לזקנים המסופק השירותים שסל לציין גם יש בשבוע. ימים שבעה היממה, שעות במסגרת חוק הסיעוד מצומצם וסטנדרטי ואינו מאפשר מענה אישי לצרכיו הייחודיים

של הזקן.

אשפוז סיעודי: נכון להיום האשפוז הסיעודי אינו כלול בסל שירותי הבריאות המסופקים במסגרת חוק ביטוח בריאות ממלכתי, ומימונו כרוך בהקצאת תקציבים של הממשלה

82 <<

הסיעודי האשפוז מימון רבים במקרים משפחתו. ובני הזקן ובהשתתפות )קודים( מהווה נטל כלכלי כבד על בני המשפחה ומחזק את רצונם לדחות את המיסוד.

לזקנים ראוי פתרון מציעים היום שמרכזי אף על היום: מרכז בשירותי תת-שימוש מוגבלים, שיעור השימוש בהם נמוך במקומות רבים בארץ.

על בעיקר אמנם ממומנים לזקנים השירותים מרבית לזקנים: השירותים הפרטת ידי הממשלה והרשויות המקומיות, אך מסופקים על ידי מספר רב של ארגונים לא מוסדיים שירותים ובכללם הפרטיים, השירותים על בפיקוח הקשיים ממשלתיים. המסופקים על ידי ארגונים פרטיים, משתקפים, בין השאר, בפעילותם של מוסדות,

עובדה המרחיקה לא מעט בני משפחה מהכנסת יקיריהם למוסדות.


הנחות בסיס

מנקודת המבט של אנשים זקנים ובני משפחותיהם, רוב הזקנים מעדיפים להישאר בביתם כל עוד הדבר אפשרי.

מנקודת המבט של קובעי המדיניות, טיפול מוסדי יקר הרבה יותר מהטיפול הקהילתי. ההוצאה הציבורית הגבוהה על הטיפול המוסדי מחייבת חשיבה על מסגרות תומכות יספקו לזקנים מוגבלים בתפקודם חלופות ופיתוח שירותים אשר לזקנים בקהילה

טיפול במסגרת הבית והקהילה.

נמוכים, מטרה: לפתח על בסיס תשתיות קיימות בקהילה מענים לזקנים במצבי תפקוד המעוניינים להמשיך ולהתגורר בביתם כדי לדחוק ככל הניתן את מעברם למוסדות.

עקרונות הפעולה כיבוד האוטונומיה של הפרט ומתן אפשרויות בחירה.

התייחסות למטפל העיקרי כלקוח של השירות. התבססות על תשתיות קיימות.

הוכחת ישימות כלכלית של המודלים ואפשרות לפריסה ארצית.

מוצע לבחון אפשרות לפתח את ארבעת המודלים הבאים:

א. מרכזי שירות אזוריים

תיאור התכנית: בישראל קיימים כיום כ-330 מוסדות לזקנים )דיורים מוגנים, בתי אבות, מרכזים גריאטריים, ועוד(, הפזורים על פני כל הארץ. בהנחה כי מרחק של 30 ק"מ הוא מרחק סביר למתן שירות )אם כי את סוגיית המרחק יש עדיין לבדוק( מוצע כי מוסדות דגם על מתבססת התכנית בקהילה. לזקנים שירותים יפתחו בכך מעוניינים יהיו אשר זקנים, לאחר שעברו אירוע רפואי, מתאשפזים במוסד, אך הקיים בארצות הברית שבו

>> 83

לאחר תקופה מצבם משתפר, והם רוצים לשוב לביתם. עם זאת מצבם עדיין דורש סיוע רב. מוצע כי ה"קוד" המאפשר את החזקתם הכלכלית במוסד יועבר לטיפול בהם לקהילה. המוסד שבו שהו ממשיך במתן שירותים במסגרת הבית, והזקן יכול ליהנות מטיפול של אנשי מקצוע העובדים במסגרת המוסדית, בעלי ידע בטיפול בזקנים סיעודיים ובד בבד ליהנות מהמסגרת הביתית. ההשערה הראשונית היא כי בישראל מתגוררים כיום כ-250 דיירים במסגרות מוסדיות אשר היו יכולים ורוצים לשוב הביתה. מתוך בסיס זה פותחה יפתחו שירותים לזקנים בעלי מוגבלות תפקודית כי מסגרות מוסדיות חשיבה המציעה יום וחברות יכולים להיות מוסדות גריאטריים, בתי אבות, מרכזי בביתם. מרכזי השירות

סיעוד.

"מרכזי שירות" ידי על נפש בקהילה ולתשושי סיעודיים לחולים פיתוח מענים המטרה: בפריסה ארצית.

ממרכז ק"מ 30 עד של בטווח המתגוררים נפש ותשושי סיעודיים +65 בני היעד: קהל השירות הארצי.

מרכז להוות מעוניינים שיהיו מוסדות ארבעה עד שלושה של בחירה לפיילוט: דוגמה ורכיביו, הכשרת הצוות למתן שירות בבית, שיתופי פעולה שירות אזורי, פיתוח השירות אפשריים עם גורמים בקהילה, קביעת קריטריונים להצלחת התכנית, שירות ממוקד לקוח

לזקנים אשר יצטרפו לתכנית.

על וכמפקח )"קוד"( התכנית כמממן הבריאות משרד הוא המרכזי השותף שותפים: זקנים עבור השירות לפיתוח עקרונית הסכמה קיימת ראשונית בבדיקה השירות. המתגוררים במוסד, ויש להם אפשרות ורצון לעזוב את המסגרת המוסדית ולחזור לביתם. הנושא עדיין לא נידון בהרחבה, ועדיין לא נקבעה תכנית פעולה. ההסכמה, בשלב הראשון, היא לא לאפשר לכל אדם המעוניין להישאר בביתו, לקבל טיפול סיעודי ממסגרת מוסדית, אך נראה כי אם אכן הרפורמה בביטוח הסיעוד הציבורי תקרום עור וגידים, אזי הרצון של קופות החולים יהיה לפתח שירותים מסוג זה בבית ולאפשר לכמה שיותר זקנים להישאר נוספים שותפים מוסדיים. מאשפוזים ולהימנע בבית הולמים שירותים לקבל בביתם, לתהליך הם משרד הרווחה והשירותים החברתיים, קופות החולים, המוסד לביטוח לאומי

וא.ב.א - ארגון בתי אבות.

תנאים הכרחיים להצלחה הסכמת משרד הבריאות לתכנית ושינוי נהלים בהתאם.

הסכמה ושיתוף פעולה עם קופות החולים. בניית מודל עסקי.

הסכמת המוסדות לרעיון המוצע. הסכמת הזקנים ובני משפחותיהם להשתתף בפיילוט.

יעד מרכזי לתכנית החומש: יצירת מודל מוכח להפעלת מרכזי שירות אזוריים, בעל תשתית כלכלית יציבה ומוכנות להפצה רחבה.

מקומה של אשל בהפעלת התכנית: תפקידה של אשל בתכנית זו הוא לפתח מודל מקצועי

84 <<

גורמי הקהילה השונים, משרד הבריאות בין נרחבים יצירת שיתופי פעולה תוך וכלכלי, והמוסדות, לפיתוח שירות סיעודי בבית הזקן. הדגש במודל זה יושם על עצמאותו המרבית האפשרית של הזקן, ובעיקר על שמירת האוטונומיה שלו והיכולת שלו ושל בני משפחתו

לקבל החלטות לגבי הטיפול היום-יומי בו.

הבריאות משרד מצד אי-הסכמה להתעורר עלולה התכנית: להפעלת העיקרי החסם כי ניתן להניח לגביהם, לשלם את עלות הקוד לטיפול בקהילה לאותם זקנים אשר לא היו מגיעים למוסד במימון משרד הבריאות. ברור למדי כי עבור זקנים השוהים במוסדות והן עבור הן עבור הזקנים עצמם כאן קוד, הבעיה תפחת, שכן הרווח ידי על וממומנים את תמנע אכן שהתכנית להוכיח הוא הקושי להוכחה. יותר פשוט הבריאות, משרד

העברתם של זקנים למסגרת מוסדית.

ייתן ביטחון למסגרות חסם נוסף שיש להתייחס אליו הוא בניית מודל עסקי הולם אשר המוסדיות.

יהיו אשר מוסדות וגיוס הבריאות משרד נציגי עם מתאים מודל בניית העבודה: תהליך מוכנים להוות מרכז שירות אזורי.

ב. דיור מוגן בקהילה

תיאור התכנית: בהתבסס על ההנחה כי זקנים מעוניינים להישאר בביתם, ובידיעה כי סיבות הכניסה העיקריות לדיור מוגן הן בדידות, חוסר ביטחון ורצון להיות מוכן לקראת הבאות, מוצע לפתח מודל על פיו דיורים מוגנים יספקו לזקנים הנמצאים בביתם בקהילה מענה על אותן הסיבות שעבורן זקנים נכנסים לדיור מוגן. התכנית תכלול מתן שירותים בבית הזקן על מנת לאפשר לו להישאר בביתו ככל שניתן, תוך מתן דגש על דחיקת התלות

והמיסוד. המטרה היא להביא את יתרונות הדיור המוגן לביתו של הזקן בקהילה.

זקנים לכניסת המרכזיים הגורמים אחד המהווה הבדידות, בעיית את לפתור מנת על לדיור מוגן, ייבנה סל שירותים המאפשר לחברים בקהילת הדיור המוגן הביתי להצטרף לכל הפעילויות החברתיות והתרבותיות של הדיור המוגן על פי בחירתם. הסל יהיה מדורג,

והחברים בתכנית יוכלו לבחור לאילו פעילויות ברצונם להצטרף.

כל זקן שיצטרף לתכנית יחובר למוקד השירות בדיור המוגן ויוכל לפנות אליו 24 שעות נציג יישלח יוחלט מראש ביטוחן עבורו. במקרים שעליהם ליצור רשת ביממה על מנת מהצוות לבית הזקן, לדוגמה במקרה של נפילה תישלח אחות ובמקרה של מחלה יישלח

רופא מהדיור המוגן, ועוד.

מטרת-על: פיתוח מענים לזקנים עצמאיים ותשושים קל בקהילה על ידי דיור מוגן.

קהל היעד: בני 65+, עצמאיים ותשושים קל, המתגוררים בסמוך לדיור המוגן.

דוגמה לפיילוט: בחירת שלושה עד ארבעה דיורים מוגנים אשר יפתחו את השירות ויכשירו דיירי הדיור המוגן בשעות הפעילות. ושילובו בקרב צוות למתן מענים בבית הזקן אנשי ייקבעו קריטריונים לסל השירותים ולהצלחת התכנית. המימון יהיה על ידי הזקנים עצמם.

>> 85

המוסד ו/או החברתיים והשירותים הרווחה משרד עם להסכמה להגיע ניסיון ייעשה ממוקד יהיה השירות תומכת. קהילה כדוגמת בעלויות, השתתפות לגבי לאומי לביטוח

לקוח וייבנה סל שירותים התואם את צורכי כל זקן וזקן.

לביטוח המוסד החברתיים, והשירותים הרווחה משרד א.ב.א, מוגנים, דיורים שותפים: לאומי, מט"ב.

תנאים הכרחיים להצלחה: בניית מודל עסקי והסכמה עם אחד השותפים לסיוע במימון סל השירותים.

תהליך העבודה: בניית מודל מתאים עם אחד או יותר מהשותפים הפוטנציאליים )משרד עם שירותים סל בניית מט"ב(, לאומי, לביטוח המוסד החברתיים, והשירותים הרווחה

שלושה עד ארבעה דיורים מוגנים, הפעלת המודל, בדיקת הצלחתו והפצתו.

חסמים אפשריים: קושי בגיבוש מודל כלכלי ובאיתור גורם מממן.

ג. מרכז יום משודרג

ירידה תפקודית המתגוררים בביתם והיכולים תיאור התכנית: פיתוח מענים לזקנים עם להישאר ולהתגורר בקהילה בתנאי שיקבלו שירותים ממוקדים לשעות רבות של היום, כדי שבני משפחותיהם יוכלו להמשיך ולטפל בהם במסגרת הביתית. מרכזי היום יהוו מוקד לשירות ולטיפול עבור זקנים אלה במשך שעות ארוכות של היממה ולעתים אף בלילותעל

פי הצורך.

מרכז היום יהיה מוקד השירות על ידי בניית סל שירותים מורחב המאפשר שהות הזקן שבהם במקרים ללינה. פרט הזקן, צורכי לכל ידאג היום מרכז הערב. לשעות עד בו נדרשת לינה, כמו לדוגמה בעת יציאת מטפל לחופשה או בעת חופשה הכרחית עבור בני

המשפחה המטפלים, תתאפשר לינת המטופל במרכז היום בהשגחה.

מקבלי וכן בקהילה המתגוררים נפש, ותשושי סיעודיים תשושים, ,+65 בני היעד: קהל גמלת סיעוד.

דוגמה לפיילוט: פיתוח סל שירותים רחב המאפשר שירות ממוקד לקוח, הכשרת הצוות ובניית מערך טיפול במרכז היום עד לשעת הערב, כולל אפשרויות לינה.

שותפים: מרכזי יום, משרד הרווחה, המוסד לביטוח לאומי, קופות החולים.

כמו גורם בשיתוף פעולה תכנית והכנת עסקי מודל בניית להצלחה: הכרחיים תנאים המוסד לביטוח לאומי או משרד הרווחה.

חסמים אפשריים: אי-הסכמה עם שותף מרכזי לגבי מימון.

86 <<

ד. הזדקנות בתוך הדיור המוגן - כיוון פיתוח עתידי

הכוונה בפיתוח תכנית עתידית, שמטרתה להשאיר את הדייר במסגרת הדיור המוגן מרגע כניסתו ועד לרגע מותו, על פי בחירתו ובחירת בני משפחתו.

הוא אחד נושא ההזדקנות במקום כי כיום ברור לעיל, כפי שהוצג בסקירה הספרותית הנושאים המרכזיים המובילים אנשי מקצוע בתחום. על מנת לאפשר לדיירי הדיור המוגן להזדקן ולמות בדירתם/ביתם יש לפתח תכנית המאפשרת הישארות ביחידת הדיור גם

במקרים של שינוי במצבי התפקוד השונים.

מוצע כי הדיון בכיוון זה ייערך בעוד כשנתיים שכן הוא דורש שינוי רגולציה ובניית מודל עסקי שיאפשר לבנות את השירות המוצע, תוך יצירת רווח כלכלי מחד גיסא, ומתן מענים

מיטביים לדייר, מאידך גיסא.

>> 87

ז. מרכז ידע אשל )מי"א(

חשיבות ניהול הידע

בעידן הנוכחי כמות המידע המיוצרת עצומה, דינמית ומשתנה באופן תדיר. הידע המקצועי הוא כלי עבודה מרכזי בכל פעולה או החלטה שאנו נדרשים לבצע. ניהול הידע הוא תהליך שתכליתו מיצוי מרבי של המידע והידע הקיימים בארגון ובסביבתו, לשם קידום מטרותיו. האתגר המרכזי בארגונים הוא להפוך את המידע והניסיון, שבהם מחזיקים אנשי מקצוע, בעלי תפקידים בארגון ממידע סמוי, לא מאורגן, לא שיטתי ולא נגיש למידע מאורגן, גלוי וזמין. במילים אחרות להפוך את הידע מנכס של האדם הבודד לנכס של הארגון ושל קהלי

היעד שלו.

ניהול ידע הוא תהליך מחזורי, הכולל מספר רכיבים ברמת המקרו )חוצה ארגון או כלל ארגוני( וברמת המיקרו )בתוך יחידה או בתוך תחום ייחודי(:

ניהול ידע אפקטיבי תורם ל: חיסכון במשאבים, כגון מניעת כפל תהליכים, קיצור משכי הגעה למידע.

הגברת השימוש במידע ובידע המקצועי והניהולי הקיים בעמותה. התמקצעות פנים-ארגונית: שכלול תהליכי הלמידה של העמותה כארגון ושל בעלי

התפקידים כפרטים. בידע שימוש פועלת: היא שבהם המקצועיים בתחומים כמובילה העמותה מיצוב )במתן בשוק בתחומה כמובילה להתמקם לעמותה יסייע אשר ופיתוחו המקצועי שירות מקצועי, בפיתוח מתודולוגיות עבודה מקצועיות, בעלת אנשי מקצוע מובילים

בתחומם, ועוד(. וזמין. עדכני מהימן, ידע על מבוססים ההחלטות קבלת תהליכי אפקטיבי: ניהול ידע", "עובדי - בתחומם המומחים והעובדים המתנדבים של המחויבות הגברת לעמותה. חיזוק הקשר עם מקבלי השירותים ועם התורמים באמצעות הנגשת מידע

ומכוונות לצורכיהם.

הטמעתהידע

בשגרות

איסוף ועיבוד הידע/המשגה

שימור ואחזור המידע/

ידע

פיתוחידע

חדש

איתור ידע קיים

Best()Practice

88 <<

ניהול הידע באשל

פיתוח ידע

הידע ופיתוחו מהווים רכיב מרכזי בכל הפעילויות שאשל מבצעת - פיתוח תכניות חדשות, הפצה של תכניות קיימות, קיום ופיתוח תהליכי הכשרה, מחקר והערכה, וכדומה.

בשונה מארגונים מבוססי מוצרים, שבהם פיתוח הידע הוא תהליך תמך לשאר תהליכי הליבה, באשל פיתוח הידע מהווה את ליבת העשייה.

פיתוח הידע הוא רכיב משמעותי בתהליך הכולל של ניהול הידע הארגוני.

עד שנת 2015 היו קיימים באשל מספר צמתים העוסקים בהיבטים שונים של הידע:

מפתחים ומקיימים תכניות הדרכה בנושאים שונים. במסגרת תהליך מרכזי הדרכה: מומחים, איתור ספרות, סקירות כגון: ידע, ניהול תהליכי מתקיימים פיתוח תכנית למידה של תחום התוכן, ועוד. במהלך הפעלת הקורסים הקיימים מתקיימים תהליכים

של הפצת ידע, איסוף ידע מהשטח, פיתוח של ידע במסגרת פרויקט גמר, ועוד.

ועיבוד מידע לכדי מוצרים בני הפצה עוסקת בתהליכי פיתוח, איסוף הוצאה לאור: לעולם הזקנה. במהלך השנים תרמה ההוצאה לאור של אשל לפיתוח מדף הספרים לכך בנוסף בתחום. ומובילה מרכזית להוצאה והפכה הזקנה, בתחום בעברית ההוצאה לאור עוסקת בהפקת פרסומים מקצועיים, ביצירת סרטים, בתהליכי הפצת

מידע לקהל הרחב ובשינוי תדמית הזקנים בחברה הישראלית.

ביצוע על בידע, ולשיתוף לארגון לשימור, כלים פיתוח על אחראית הידע: מנהלת סקירות ספרות תקופתיות, הטמעת הכלים והמנגנונים בשגרת הפעילות של היחידות

והתחומים השונים, ועוד.

תכניות חדשות במסגרת ידע פיתוח תהליכי מתקיימים בתחומים הפעולה: תחומי ופיתוח של כלים ושיטות עבודה עבור השטח. זאת לצד איסוף של BP מהשטח, תוך

קיום תהליכי שיתוף והפצה של הידע.

על מנת למצות את תהליכי הפיתוח, הלמידה וההפצה של הידע כמרכיב משלים בהשפעה ארגונית מסגרת תחת הקיימות היחידות בין לחבר הוחלט לזקן, השירותים מערכת על אחת, מרכז ידע אשל. האתגר המרכזי הוא בהקמת יחידת פיתוח הידע והבניית הממשקים

בינה לבין היחידות האחרות, ובין מרכז הידע כולו לבין תחומי הפעולה של אשל.

מטרות מרכז ידע אשל

והמשגת הידע חילוץ באמצעות בתחומים המתקיים הידע פיתוח בתהליכי תמיכה המודלים והפרקטיקות לכדי מוצרים ברי הפצה.

הפצה רחבה של פרקטיקות מיטביות לקהלי יעד ממוקדים באמצעות יצירת שותפויות עם מערכות הרווחה, הקהילה והבריאות.

>> 89

פיתוח מקצועי רחב של עולם הזקנה באמצעות הכשרות בנושאים מקצועיים וניהוליים לבעלי תפקידים מוגדרים.

ואירועים, כנסים סרטים, הפקות, ייזום באמצעות הזקנה לנושא מודעות קידום להעלאת נושא הזקנה בפני קהלי יעד שונים בדרכים יצירתיות.

מבנה מרכז ידע אשל

המרכז יהיה בנוי משלוש יחידות:

ניהול ידע, והשנייה של תכלול שתי פונקציות: האחת של פיתוח ידע: וניהול פיתוח ידע. יחידה זו תתמוך בתהליכי פיתוח השירותים משלב התכנון, דרך היישום וכלה בשלב ההטמעה והביסוס. בכל שלב פיתוח נדרשות תשומות שונות של ידע ולמידה, יחידת פיתוח הידע תסייע בהגדרת הצרכים ובתפירת המענים בכל שלב. תשומות במסגרתן. ויתוקצבו מהתכניות אינטגרלי כחלק יוגדרו הנדרשות והלמידה הידע בנוסף לכך היחידה תהיה אחראית להנגשת הידע והמידע בארגון באמצעות הפורטל הארגוני, לניהול מאגרי המידע של אשל ולפיתוח המקצועי של הצוות. בנוסף יחידת

פיתוח הידע תסייע לתחום התכנון בגיבוש מדיניות בנושא הערכה ומדידה.

הוא הראשון מרכזיים: תפקידים שני זו ליחידה ופרקטיקות: ידע והפצת הפקה למערכות והפצתן באשל המפותחת בזקנה, וניהול טיפול פרקטיקות של "אריזה" השירותים לזקנים באמצעים שונים. התפקיד השני הוא ניהול וריכוז תהליכי ההפקה של המוצרים השונים )הפקות דפוס, מדיה והפקות אירועים וכנסים( אל מול ספקים

שונים תוך פיקוח על כל שלבי ההפקה ואבטחת האיכות של המוצרים הסופיים.

המרכזים בתל השומר, בקריית ביאליק ובבאר שבע )בהקמה( ימשיכו מרכזי הדרכה: לשמש פלטפורמה להכשרות אנשי מקצוע בתחום הזקנה. ייתכן כי בעתיד ישמשו קורסים יפתחו ההכשרות מרכזי הג'וינט. כלל של ההכשרה למרכזי פלטפורמה מנהלי בהם: תפקידים בעלי למגוון הרלוונטיות המערכות עם בשיתוף והכשרות המדור לזקן, מפקחים מחוזיים, מנהלי מרכז יום, מנהלי בתי אבות ומנהלי העמותות

לזקן.

90 <<

ח. היערכות ארגונית

שותפים אסטרטגיים

אסטרטגיים שותפים עם העבודה יחסי ולהידוק לחיזוק עליונה חשיבות מייחסת אשל האחרונה בשנה - בישראל לשותפים באשר היהודי. והעולם הממשלה משרדי מקרב מיושם תהליך מסודר של עבודת מטה משותפת בין אשל למשרדי הממשלה השותפים בה. בתהליך זה נערכות פגישות תקופתיות של מטה מול מטה לצורך תיאום, קביעת סדר יתבטא נוסף לקשר הבין-ארגוני נדבך קו בתחומי פעולה משותפים. ויישור יום משותף

בצוותי פיתוח משותפים, על פי סדר עדיפויות לפיתוח שייקבע במשותף.

ובעיקר הג'וינט, בהנהלת ההחלטות במקבלי יתמקד היהודי העולם עם הקשר חיזוק עם תת הוועדה של אשל בבורד האמריקני. בנוסף יימשך המאמץ להרחיב את הקשרים בין אשל לבין הפדרציות היהודיות בצפון אמריקה ועם ארגונים יהודיים אחרים באירופה

ובמדינות נוספות.

מבנה ארגוני

על מנת לבצע ביעילות את יעדיה לחומש הקרוב, אשל תתאים את המבנה הארגוני שלה לאסטרטגיית הפעולה שאימצה, למודל ההשפעה ולהגדרת המשימה המרכזית:

תחום עצמאיים, תחום שירותים: לפיתוח תחומים בשלושה לעבוד תמשיך אשל תחתיו ינהל תחום כל ושימורו. תפקוד שיקום ותחום בקהילה תומכים שירותים שלושה עד ארבעה נושאים מרכזיים המבטאים את כל כיווני הפיתוח המרכזיים של

אשל, לאור יעדי החומש.

ישירה בכפיפות נפרדת פעילות יחידת במסגרת ינוהלו השואה לניצולי תכניות למנכ"ל .

לצד תחומי פיתוח השירותים יוקם תחום חדש - תחום מרכז הידע. תחום זה ירכז תחתיו את תהליכי פיתוח הידע, ניהול הידע, הפצת פרקטיקות, הפקות ושיווק.

לצד תחומי הפעילות יפעלו שלושה תחומי מטה - תכנון, כספים וקשרי החוץ.

. כהכנה למעבר זה התאפשר המעבר לעבודה במבנה החדש החל ב-1 בינואר 2016 שבהם נושאים סומנו במקביל האפשר. במידת התחומים, בין לעבור אשל לצוות

נדרש גיוס של כוח אדם חדש. תהליכי הגיוס יסתיימו בתחילת ינואר 2016.

>> 91

ועדות מקצועיות

כנגזר מהמבנה הארגוני החדש, אשל תבצע שינויים והתאמות של הוועדות המקצועיות ועדה תהיה הידע למרכז וכן הפעילות תחומי משלושת אחד לכל הפעילות. לתחומי

מקצועית, שתלווה אותו.

יופעלו ארבע ועדות מקצועיות:

ועדה לתחום עצמאים: הוועדה תתמקד בפיתוח מרכזי הכוון לגיל השלישי, בהכנה לפרישה, בחינוך פיננסי ובקידום פתרונות תעסוקה למבוגרים.

לתיאום מודלים בפיתוח תתמקד הוועדה בקהילה: תומכים שירותים לתחום ועדה הטיפול בזקנים בעלי ירידה תפקודית ובבני משפחותיהם, בשדרוג תשתיות קיימות

כמסגרות תומכות לזקנים בקהילה ובתכניות לבני משפחה.

הוועדה תתמקד בפיתוח מנגנון לתכנון ולאיגום ועדה לתחום שיקום תפקוד ושימורו: שירותי שיקום ברמה האזורית, ובפיתוח מרכזי שיקום בקהילה.

ובהפצת למידה תהליכי בקידום תתמקד הוועדה ידע: ומרכז תכנון לתחום ועדה ואנשי מקצוע במערכות השירותים ופרקטיקות בקרב קובעי מדיניות, מנהלים ידע

לזקנים.

והרכב פעולתה דרך הוועדה, תפקיד מחדש מוגדר אשל הארגוני השינוי במסגרת המשתתפים בה.

יציאה מתכניות

שינוי המיקוד בתכניות אשל כרוך באופן טבעי ביציאתה מתחומי פעולה ומתכניות קיימות. היציאה תיעשה באופן הדרגתי שעשוי להימשך בין כמה חודשים לשנתיים, תוך שמירה מוקפדת על הנכסים שנוצרו בדמותם של שירותים שונים שפותחו על ידי אשל ושותפיה, ופועלים למען רווחת הזקנים. אשל עושה מאמץ מיוחד להעביר בצורה מסודרת תכניות, שלא נועדו להיכלל בתכנית החומש, לאחריותם המלאה של גופים ממשלתיים, עירוניים ומלכ"רים. במקרים שבהם לא תימצא כתובת להעברת האחריות, וכאשר מדובר בתכנית ראויה - אשל תפעל להפצת התכנית ולהטמעתה הרחבה במערכת השירותים באמצעות

היחידה להפצת פרקטיקות מיטביות במרכז הידע.

תהליכי עבודה והקמת מערכת לניהול מידע על תכניות

שלו, המקצועיות התשתיות ואת הארגון של העבודה תהליכי את לפתח תמשיך אשל תגבש את המדיניות בנושא מחקר, הערכה ומדידה של תכניות ואת תהליכי הפיתוח של

התכניות.

במהלך 2015 פותחה מערכת ממוחשבת לניהול מידע על תכניות אשל שעמדה לטובת

92 <<

אשל. תכניות כל על ורב-שנתי גנרי מידע כוללת המערכת .2016 של התכנון תהליך בנוסף לכך המערכת כוללת את תכניות העבודה לשנת 2016 עבור כל תכנית.

בשנת 2016 המיקוד יהיה במאמצים הבאים:

טיוב המידע על התכניות, בדגש על שדות הדורשים הגדרות מוסכמות, כגון: שלב התכנית )DNA(, סטטוס התכנית )ממשיכה/ביציאה( וכדומה.

הדרכת עובדי אשל לשימוש במערכת, ומעקב אחר הטמעתה בקרב העובדים, זאת כחלק משיפור תהליכי העבודה בארגון.

.) SAP-שיפור הממשק בין מערכת המידע על תכניות לבין המערכת הכספית )ה

הבניית הממשקים בין מערכת המידע לבין הפורטל הארגוני.

אפיון הממשק עם הגופים המפעילים.

תקציב

נחתם בתולדותיה לראשונה ולהגדלתם. שלה התקציב מקורות לייצוב תפעל אשל מגדיל אשר ישראל, ממשלת לבין ישראל-אשל ג'וינט בין תלת-שנתי הסכם לאחרונה המוסד כספי עם ביחד - אותה ומביא הממשלתית ההשתתפות את משמעותי באופן לביטוח לאומי - לכ-50 אחוז מתקציב אשל. להסכם זה תורם גם משרד האוצר את חלקו,

בנוסף למשרדי הבריאות, הרווחה והשוויון החברתי.

אשל תמשיך את השתתפותה במימון תכניות בנייה, תוך מתן דגש לפרויקטים קהילתיים, וכן בשיפוץ מוסדות פרטיים. עם זאת מעורבותה של אשל בבנייה ובהרחבה של מרכזי יום תרד בהדרגה, גם בהיקף התקציבי וגם במידת המעורבות הישירה שלה בניהול ובפיקוח

על ביצוע הפרויקטים.

>> 93

חברי צוות התכנון וצוותי העבודה הנושאיים

תפקידארגון/משרדשםצוות תכנון מרכזי

מנהל תחום תכנון, מחקר והכשרהג'וינט ישראל-אשלדרור רותם - יו"ר

משנה למנכ"לג'וינט ישראל-אשלדיאנה שמעוני

יועץ לתכנון אסטרטגימשרד ייעוץמיכה פריינד

רכזת לוגיסטיתג'וינט ישראל-אשלרינת צפדיה

צוות עצמאיים

ראש תחום תשתיותג'וינט ישראל-אשלדב בארי - יו"ר

משרד הרווחה והשירותים תמי מרוזהחברתיים

מפקחת ארצית

מיטל הוברט-אשכנזי

ראש תחום רווחההמשרד לשוויון חברתי

ראש תחום חינוךהמשרד לשוויון חברתישלום בוחבוט

העמותה למען הזקן - רמי שלעאטהסחנין

מנכ"ל

מנהל המחלקה לאזרחים בוגריםהחברה למתנ"סיםיעקב לוין

ראש מינהל גיל הזהבעיריית רמת השרוןלאה אורן

ממונה על המינהלים הקהילתייםעיריית ירושליםאיילה וול

מאיירס-ג'וינט-מכון ד"ר מיכל לרוןברוקדייל

חוקרת בכירה, תחום זקנה

מנהלת תכניות בכירהג'וינט ישראל-אשלמגי גד

מנהלת תכניות בכירהג'וינט ישראל-אשלחני רוזה

מנהלת תכניות, פעילות גופנית ג'וינט ישראל-אשלנעמי חנוכיוספורט עממי

צוות ירידה תפקודית

מנהלת קרן הסיעודהמוסד לביטוח לאומיאורנה בר - יו"ר

ראש תחום אוכלוסיותג'וינט ישראל-אשלרונית ניסנבוים - יו"ר

משרד הרווחה והשירותים שאול צורהחברתיים

מפקח ארצי

משרד הבריאות - אגף ד"ר אירית לקסרגריאטריה

מנהלת המחלקה לקביעת סטנדרטים ובקרה

מנכ"ליתהעמותה למען הזקן-חיפהדניאלה אלרון

94 <<

תפקידארגון/משרדשםהעמותה למען הזקן-כפר זהבה באום

סבארכזת תוכניות חברה וקהילה

חוקרת בכירה, תחום זקנהמאיירס-ג'וינט-מכון ברוקדיילד"ר שירלי רזניצקי

אחינועם בן-עקיבא מליניאק

מנהלת תכניות בני משפחהג'וינט ישראל-אשל

מנהלת ידע ומידעג'וינט ישראל-אשלנעמי קרן

מנהלת תכניות דמנציה ומניעת ג'וינט ישראל-אשלד"ר שרה אלוןהתעללות

מנהלת תכניות קהילתיותג'וינט ישראל-אשלציונה קרן

סמנכ"ל כספיםג'וינט ישראל-אשלארז אליהו

צוות שיקום וחזרה לתפקוד

ד"ר איריס רסולי - יו"ר

משרד הבריאות-אגף גריאטריה

מנהלת המחלקה לשירותי גריאטריה בקהילה

ראש תחום רווחה ובריאותג'וינט ישראל-אשלרנדי גרבר - יו"ר

חוקרית בכירהמאיירס-ג'וינט-מכון ברוקדיילדר' איילת ברג ורמן

אחות מפקחת ארצית באגף המוסד לביטוח לאומירוני דינורהסיעוד

מנהלת המחלקה לעבודה משרד הבריאותעדינה אנגלרדסוציאלית בגריאטריה

אחראית תחום גריאטריה משרד הבריאותיעל רותם-גליליבמחלקה הארצית לפיזיותרפיה

סגנית מנהלת השירות הארצי משרד הבריאותד"ר מעיין כץלריפוי בעיסוק

מנהלת תחום תכנון מדיניותמשרד הבריאותנעמה רון

מנהלת תכניות גינון וסביבהג'וינט ישראל-אשלד"ר הדס מוטרו

מנהל תכניות קידום בריאותג'וינט ישראל-אשלנאסים עאסי

מומחית לשיקוםיועצת פרטיתד"ר שרון ברק

צוות תעסוקה

ראש תחום חרדיםג'וינט ישראל-תבתראובן גורבט - יו"ר

מנהלת תכניות בכירהג'וינט ישראל-אשליהודית גליק - יו"ר

המועצה הלאומית לכלכלה ניר בריל-משרד ראש הממשלה

כלכלן ראשי

מנהלת אוכלוסיות מיוחדות אנשים משרד הכלכלהדפנה מאורעם מוגבלויות

מ"מ ראש תחום דיור ושיכוןהמשרד לשוויון חברתייפית בר

>> 95

תפקידארגון/משרדשםמאיירס-ג'וינט-מכון יצחק שנור

ברוקדיילחוקר, תחום זקנה

סמנכ"לית משאבי אנושחברת הולנדיהדיקלה הורניאן

ראש תחום תשתיותג'וינט ישראל-אשלדב בארי

סגנת מנהל כספיםג'וינט ישראל-אשלאורית מאירוביץ

מומחה בתחום התעסוקהיועץ פרטיגל זוהר

צוות רצף מסגרות תומכות בקהילה

מנהלת אגף הסיעודהמוסד לביטוח לאומיארנה זמיר - יו"ר

אירית פישר-רייף - יו"ר

מנהלת תכניות בתחום המוסדיג'וינט ישראל-אשל

חוקרת בכירהאוניברסיטית בן גוריוןפרופ' אסתר יקוביץ

מנהלת המחלקה לשירותים משרד הבריאותד"ר פנחס ברקמןמוסדיים

מנהלת המחלקה לשירותים משרד הבריאותד"ר פנחס ברקמןמוסדיים

משרד הבריאות אגף ד"ר אירית לקסרגריאטריה

מנהלת המחלקה לקביעת סטנדרטים ובקרה

משרד הרווחה והשירותים דלית רוזינקהחברתיים

מפקחת ארצית

סמנכ"למשעןאריה רוטשטיין

מאיירס-ג'וינט-מכון שמואל בארברוקדייל

חוקר, תחום זקנה

מנכ"לפרוטיאה בהריחיאל גיסנהולץ

מנכ"לבית בפרדסאביאל רוזוולד

האגודה לחבר הוותיק עמירה למדניבעמק חפר

מנכ"ל

מנהלת תכניות בתחום הדמנציהג'וינט ישראל-אשלנטע כהן

צוות מרכז ידע אשל )מי"א(

משנה למנכ"לג'וינט ישראל-אשלדיאנה שמעוני - יו"ר

מנהל תחום תכנון, מחקר והכשרהג'וינט ישראל-אשלדרור רותם

מנהל הוצאה לאורג'וינט ישראל-אשלטוביה מנדלסון

מנהלת ידע ומידעג'וינט ישראל-אשלנעמי קרן

מרכזת קורסיםג'וינט ישראל-אשלארית לק

יועצת לניהול ידעניהול ידע ופיתוח הדרכהאורטל שמלץ

96 <<

רשימת מקורות

מפת :2014 בישראל יום שיקום מרכזי .)2014( )עורכות(. ה. ובר-קול-אופק, ש. אופיר, התמצאות ופרטי קשר.

באר, ש. וברודסקי, ג. )2015(. האוכלוסייה המבוגרת בישראל - מסמך רקע לגיבוש תכנית החומש של אשל לשנים 2016-2020. מאיירס - ג'וינט מכון ברוקדייל.

ברודסקי, ג., שנור, י. ובאר, ש. )2014(. קשישים בישראל: שנתון סטטיסטי 2013. ירושלים: - ואשל משאב, מאגר מידע ארצי לתכנון בתחום הזקנה, מאיירס-ג'וינט מכון ברוקדייל

האגודה לתכנון ופיתוח שירותים למען הזקן בישראל.

בריל, נ. )2015(. פגישת צוות תעסוקה.

נ. ואדמון, ט. )2014(. הסקר החברתי 2011-2012, הלמ"ס. נדלה מתוך: גלז, ט., דוברין, http://www.cbs.gov.il/statistical/seker�chevrati�h136.pdf

דוח מבקר המדינה 62. )2012(. שיקום רפואי לקשישים.

דוח הוועדה לבחינת דרכי התמודדות עם בדידות בקרב אנשים זקנים, אשל 2014, נמצא ב: https://www.btl.gov.il/Funds/Special%20Activities/Documents/DochVaadatBdidut.

pdfהוראות תקנון עבודה סוציאלית )תע"ס 5.25(. )2011(. סיוע במימון טיפול אישי לנכה קשה

בקהילה.

הכהן, ר. )2014(. תעסוקת מבוגרים בישראל - סקירה בנושא מצבם של אנשים לאחר גיל 45 בשוק העבודה הישראלי.

ירושלים נבחרות. שנים אוכלוסייה, קובצי לסטטיסטיקה, המרכזית הלשכה http://www. מתוך: נדלה .2008 החברתי, הסקר לסטטיסטיקה, המרכזית הלשכה

cbs.gov.il/reader/?MIval=cw_usr_view_SHTML&ID=927זהר, ג. )2012(. תעסוקת אנשים עם מוגבלות בשוק החופשי ואחריותם של משרדי עבודה http:// :ברחבי העולם אל מול שינויים במדיניות ובמאפייני האוכלוסייה. נדלה מתוך

www.kshalem.org.il/uploads/pdf/article_2595_1386246855.pdfזהר, ג. )2014(. תעסוקה וכלכלה בתכנית חיים בגיל. ירושלים.

ישראל השלישית לתכנון פרישה, תמונת מצב של שוק העבודה ועידת .)2015( ג. זהר, לבני ה-50 פלוס ב-OECD - יציאה כפויה משוק העבודה בגיל מוקדם והפגיעה הכלכלית ,)ICFFP( פיננסי וחסכון לתכנון הבינלאומית המכללה הפיננסי. ובחסכון הבית במשק

הרצליה.

חביב, ג'. )2011(. היערכות המדינה לקראת הזדקנות האוכלוסייה. כנס ים המלח ה-12.http://www. :טולידנו, א. )2014(. רציפות בתקופת תשלום דמי אבטלה. נדלה מתוך

btl.gov.il/Publications/research/Documents/mechkar_117.pdfיקוביץ, א. )2011(. תכניות חדשניות לטיפול בזקנים המוגבלים בתפקודם. סקירת ספרות,

המוסד לביטוח לאומי.

>> 97

יקוביץ, א. וקטן, י. )2001(. נייר עמדה מספר 1 - השירותים לאוכלוסייה הזקנה בישראל: הצורך בעיצוב תכנית-אב לאומית. האגודה הישראלית לגרונטולוגיה.

יקוביץ, א. )2014(. הזדקנות במקום - מתיאוריה למדיניות ולפרקטיקה. גרונטולוגיה וגריאטריה, מ"א )2(, עמ' 99-113.

יקוביץ, א., בריק, י. וקטן, י. )2014(. השירותים לאוכלוסייה הזקנה בישראל: הצורך בעיצוב תכנית אב לאומית - נייר עמדה. גרונטולוגיה וגריאטריה, מ"א )2(, עמ' 11-73.

משרד הבריאות. )2011(. מינהל רפואה - היערכות לטיפול בשבץ מוחי חד. חוזר מנכ"ל מספר 2011/29.

http://www.health.gov.il/:משרד הבריאות. )2015(. שיקום רפואי לקשיש. נדלה מתוך .Subjects/Geriatrics/Pages/MedicalReabilitation.aspx

פרג, א. וזיו-נר, צ. )2013(. המלצות למדיניות שיקום בקהילה. בתוך: שיקום רפואי: חזון ואתגר לגיבוש תכנית לאומית. משרד הבריאות. עמ' 37-45.

הניתן הטיפול השיקומי היקף לבדיקת לאומי סקר ממצאי .)2013( א. ולקסר, ע. צוקר, ואתגרים לגיבוש תכנית לאומית. משרד הבריאות. לקשישים. מתוך: שיקום רפואי: חזון

עמ' 103-130.

שנור, י. )2015(. תכנית תעסוקה לבני 60 ומעלה. מאיירס-ג'וינט מכון ברוקדייל.

שנור, י., וולדה-צדיק, א. וברודסקי, ג. )2013(. תמונת מצב ומגמות בתעסוקה של בני 45-75. מאיירס-ג'וינט מכון ברוקדייל.

AARP. )2006(. European experience with long�term care: France, the Netherlands, Norway, and the Untied Kingdom. Retrived from: http://assets.aarp.org/www.aarp.org_/cs/gap/ldrstudy_longterm.pdfAARP. )2014(. The longevity economy � Generating economic growth and new opportunities for business. Retrieved from: http://www.aarp.org/con�tent/dam/aarp/home�and�family/personal� technology/2013�10/Longevi�ty�Economy�Generating� New�Growth�AARP.pdfAizen, E. )2014(. Falls in patients with stroke. Harefuah, 153: 8�195.Benjamin, A.E. )2001(. Consumer directed services at home: A new model for persons with disabilities. Health Affairs, 20 )6(, 80�95. Cabrillo College. )2015(. Stroke and disability learning center. Retrieved from: https://www.cabrillo.edu/academics/strokecenter/Chi, MJ. et al. )2009(. Social determinants of emergency utilization associated with patterns of care. Health Policy )Amsterdam, Netherlands(, 93: 137�142.Copenhagen Summit.)2015(. 2015/2016 theme: Rehabilitation and reablement. Retrieved from: http://www.ifa�copenhagen�summit.com/about�the�copenhagen�summit/2015�2016�theme/Darrah, J., Magil�Evans, J. & Adkins, R. )2002(. How well are we doing? Families of adolescents or young adults with cerebral palsy share their perceptions of service delivery. Disability and Rehabilitation, 24: 542�549.

98 <<

Dejong, G. et al. )2002(. The organization and financing of health services for persons with disabilities. The Milbank Quarterly, 80: 261�301. Elrod, C.S. & DeJong, G. )2008(. Determinants of utilization of physical rehabilitation services for persons with chronic and disabling conditions: an exploratory study. Archives of Physical Medicine and Rehabilitation, 89:114�120.Fine, M. )2010(. Individualizing care. The ongoing revolution. Paper presented at the International Conference on <transforming care: Provision, quality and inequality. Copenhagen, Denmark: The Danish National Center for Social Research.Fine, M.D & Yeatman, A. )2009(. Care for the Self: Community aged are packages. )Book( p.165�186, Publisher: Basingstoke, UK : Palgrave MacmillanFulda, K.G. et al. )2009(. Unmet mental health care needs for children with special health care needs stratified by socioeconomic status. Child and Adolescent Mental Health,14: 190�199.Hatano, T. et al. )2009(. Unmet needs of patients with Parkinson’s disease: Interview survey of patients and caregivers. The Journal of International Medical Research, 37: 717�726.Indredavik. B., Rohweder, G, Naalsund, E. & Lydersen, S )2008(. Medical com�plications in a comprehensive stroke unit and an early supported discharge service. Stroke, 39 )2(: 414�420. Inouye, S.K., Studenski, S., Tinetti, M.E. & Kuchel, G.A. )2007(. Geriatric syn�dromes: Clinical, research, and policy implications of a core geriatric con�cept. J Am Geriatr Soc., 55 )5(:780�791.Ironside, P.M., Tagliareni, M.E., McLaughlin, B., King, E. & Mengel, A. )2010(. Fostering geriatrics in associate degree nursing education: An assessment of current curricula and clinical experiences. J Nurs Educ., 49 )5(: 246�252.Kent, J. et al. )2000(. Leicestershire County Council: External evaluation of the Home Care Reablement Pilot Project. Leicester: Centre for Group Care and Community Care Studies, De Montfort University. Kodner, DL. Kyriacou, CK. )2003(Bringing managed care home to people with chronic, disabling conditions: prospects and challenges for policy, practice, and research. J Aging Health. 15)1(:189�22.Kroll, T. & Neri, M.T. )2003(. Experiences with care co�ordination among people with cerebral palsy, multiple sclerosis, or spinal cord injury. Disability and Rehabilitation, 25:1106�1114. Langhorne, P., Stott, D.J. & Robertson, L. )2000(. Medical complications after stroke: A multicenter study. Stroke, 31 )6(:1223�1229.

>> 99

Leading Age. )2015(. Expanding the world possibilities for ageing. Retrieved from: http://www.leadingage.orgLewinetal, A. )2013(. A randomized controlled trial of the Home Independence Program, an Australian restorative home�care program for older adults. Health and Social Care in the Community, 21)1( 69�78.Macko, R., Benvenuti, F., Stanhope, S., Macellari, V., Taviani, A., Nesi, B., Weinrich, M. & Stuart, M. )2008(. Adaptive physical activity improves mobility function and quality of life in chronic hemiparesis. Journal of Rehabilitation Research & Development, 45, 223�328.Neri, M.T. & Kroll, T. )2003(. Understanding the consequences of access barriers to health care: Experiences of adults with disabilities. Disability and Rehabilitation, 25: 85�96.Neugarten, B. L. )1974(. Age groups in American society and the rise of the young�old. The Annals of the American Academy of Political and Social Science, 415 )1(, 187�198.NHS Improving Quality. )2014(. Improving adult rehabilitation services in England: Sharing best practice in acute and community care. Retrieved from: http://www.nhsiq.nhs.uk/media/2487824/improving_adult_rehabilitation_services_in_england.pdf. 2015. OECD. )2011(. Trends in retirement and in working at older ages. Government at a glance. Retrieved from: http://dx.doi.org/10.1787/pension_glance�2011�en 2011Parsons et al. )2013(. A randomised controlled trial to determine the effect of a model of restorative home care on physical function and social support among older people. Archives of Physical Medicine and Rehabilitation, 94: 1015�1022.Rimmer, J.H. )2006(. Use of the ICF in identifying factors that impact participation in physical activity/rehabilitation among people with disabilities. Disability and Rehabilitation, 28:1087�1095.Røe, C., Dalen, H., Lein, M. & Bautz�Holter, C. )2008(. Comprehensive rehabilitation at Beitostølen Health Sports Centre: Influence on mental and physical functioning. Journal of Rehabilitation Medicine, 40, 410�417.Schűle.•K,•&•Huber,•G.• (2004).•Essentials•of•sport• therapy•[Grundlagen•der•Sporttherapie] )2nd ed.(, Munich )Germany(, Elsevier: Urban & Fischer.Shephard, R.J. )2002(. Gender, physical activity, and aging. Boca Raton: CRC Press.Sonnet, A., Olsen, H. & Manfredi, T. )2014(. Towards more inclusive ageing and employment policies: The lessons from France, The Netherlands, Norway and Switzerland. De Economist, 162 )4(, 315�339. doi:10.1007/s10645�014�9240�x

100 <<

Stessman, J., Rottenberg, Y., Shimshilashvili, I.,. Ein�Mor, E. & Jacobs, J.M. )2014(. Loneliness, health, and longevity. Journal of Gerontology: Medical Science 69 )6(:744�750.Strong, K., Mathers, C. & Bonita, R. )2007(. Preventing stroke: Saving lives around the world. Lancet Neurol, 16:182�187.Stuart, M., Benvenuti, F., Macko, R., Taviani, A., Segenni, L., Mayer, F., Sorkin, J.S., Stanhope, S.J., Macellari, V. & Weinrich, M. )2009(. Community�based adaptive physical activity program for chronic stroke: Feasibility, safety, and efficacy of the Empoli model. Neurorehabilitation and Neural Repair, 23, 726�734.Stuck et al. )2002(. Home visits to prevent nursing home admission and functional decline in elderly people. Systematic review and meta�regression analysis. JAMA, 287 )8( 1022�1028. Sundström, G., Fransson, E., Malmberg, B. & Davey, A. )2009(. Loneliness among older Europeans. Eur J Ageing, 6 )4(: 267�75Tinetti, M., Baker, D., Gallo, W.T., Nanda, A., Charpentier, P. & O’Leary, J. )2002(. Evaluation of restorative care vs usual care for older adults receiving an acute episode of home care. JAMA, 287 )16(: 2098�2105.Tuntland, H., Espehaug, B., Forland, O., Drange, A.H., Kjerstad, E. & Kjeken, I. )2014(. Reablement in community�dwelling adults: Study protocol for a randomised controlled trial. BMC Geriatrics, 14:139.Wernicke, T.F., Linden, M., Gilberg, R. & Helmchen, H. )2000(. Ranges of psychiatric morbidity in the old and very old results from the Berlin Aging Study )BASE(. Eur Arch Psychiatry Clin Neuroscie, 250 )3(: 111�119.WHO. )2002(. Active ageing: A policy framework. Madrid, Spain.WHO � Global Health Observatory Data Repository: Retrieved from: http://apps.who.int/gho/data/node.main.688WHO � Global Health Observatory Data Repository: Retrieved from: http://apps.who.int/gho/data/node.main.688WHO. )2015(. World Report on Ageing and Health. Retrieved from: http://www.who.int/ageing/events/world�report�2015�launch/en/ WHO. )2013(. Mental health and older adults. Fact sheet No 381. Geneva: WHO. Retrieved from: http://www.who.int/mediacentre/factsheets/fs381/en/WHO. )2015(. Ageing life course. Retrieved from: http://www.who.int/ageing/en/