קיצורים

AB The Anchor Bible

BDB Brown, F., Driver, S. R. and Briggs, C.

1st. Hebrew and English Lexicon. Oxford:

Clarendon

2nd. Press.

BHS Biblia Hebraica Stuttgartensia

BK Biblischer Kommentar

ICC International Critical Commentary

ITC International Theological Commentary

JBL Journal of Biblical Literature

JSS Journal of Semitic Studies

LBI Library of Biblical Interpretation

Luther Bibel Die Bibel mit Wortkonkordanz zur

Lutheruber setzung. Stuttgart: Deutsche

Bibelgesellschaft

LXX Septuaginta

NEB New Eglish Bible

NICOT The New International Commentary on the

Old Testament

NIV The New International Version of the

Holy Bible

1

NRSV New Revised Standard Version

OTL Old Testament Library

TOTC Tyndale Old Testament Commentaries

WBC Word Biblical Commentary

העניינים תוכן

מבוא. א

הזה העיון של המטרה. 1א.

הזה העיון של והשיטה ההיקף. 2א.

תהליך. המקראית העברית של הטקסט ואופי ההתהוות ב

המקראית בעברית הטקסט של ההיסטוריה. 1ב.

. 1ב. השלב. - הראשון א כ) הספירה( לפני 400 חיבור

.1ב. הטקסט את לשמר הנטייה. 1א.

.1ב. הטקסט את לשנות הנטייה. 2א.

. 1ב. השלב. (100 כ- הספירה לפני 400כ) השני ב לספירה

.1ב. הטקסט את לשמר הנטייה. 1ב.

.1ב. הטקסט את לשנות הנטייה. 2ב.

. 1ב. התוצאה. והשני הראשון השלבים מן ג

. 1ב. השלב. (1000- לספירה 100כ) השלישי ד לספירה

המסורה טקסט. 2ב.

. 2ב. עמדת. המסוראיים של המסורת א

. 2ב. התוצאה. המסוראיים של המסורת עמדת מן ב

' אנקליטי. ' מ שמיות לשפות משותפת מורפמה- ג

(Eblaite) אבלאית של -WM. 1ג.

2

. 1ג. אבלאית. א

. 1ג. הקשר. עתיקה עברית ובין אבלאית בין ב

. 1ג. חיבור מילת עם המשולב אנקליטי MA-ג.

באכדית MA-. 2ג.

. 2ג. אכדית. א

. 2ג. הקשר. עתיקה עברית ובין אכדית בין ב

. 2ג. אנקליטי MA-ג.

באוגרית M-. 3ג.

. 3ג. אוגרית. א

. 3ג. הקשר. עתיקה לעברית אוגרית בין ב

. 3ג. אנקליטי M-ג.

המצריים בהירוגליפים -M(Y). 4ג.

. 4ג. הירוגליפים. מצריים א

. 4ג. אנקליטי M(Y)ב.

' 5ג. אנקליטית. ' העתיקה בעברית מ

' אנקליטית. ' מ כית'' בעברית שנמצאת ד המסורה( טקסט) תנ

' 1ד. אנקליטית. ' חיבור למילת המסופחת מ

. 1ד. רות. ה, א ' ד ומאת'

. 1ד. ישעיה. ו, ב ' ח ומשוש'

. 1ד. נחמיה. יא, ג ' ה ומאת'

. 1ד. עמוס. י, ד ' ו ומסרפו'

. 1ד. אחרים. ה

. 1ד. מאפיין. המסורה בטקסט הגלוי הטקסט ו

3

. 1ד. הפונקציה. Wm- של התחבירית ז

' 2ד. אנקליטית. ' נסמך בשרשרת מ

. 2ד. בראשית. ו, א שעיר' בהררם' יד

. 2ד. במדבר. יז, ב ' ) כד , פסוק' מיעקב מיעקב'( וירד' יט מישראל

. 2ד. דברים. יא, ג קמיו' מתנים' לג

. 2ד. תהילים. טז, ד מים' אפיקי' יח

. 2ד. תהילים. ג, ה משהר' מרחם' קי

. 2ד. ישעיה. ט, ו חורי' וארגים' יט

. 2ד. הושע. ג, ז שפתינו' פרים' יד

. 2ד. מאפיין. ' ח אנקליטית' נסמך בשרשרת הנמצאת מ

' 3ד. אנקליטית. ' השם כינוי של סיומת עם עצם לשם הדבוק מ

. 3ד. דברים. ג, א ' לג עמים'

. 3ד. ישעיה. יב, ב מעולל' נגשיו' ג

. 3ד. תהילים. יט, ג מקרב-' נפשי' נה

. 3ד. מאפיין. ' ד אנקליטית' השם כינוי של סיומת אחרי מ

' 4ד. אנקליטי. ' עצם לשם המסופח מ

. 4ד. תהילים. ' כט א ' ) , ( אלים, ז פט א

. 4ד. תהילים. ט, ב ' מט נפשם'

. 4ד. ירמיה. ו, ג ' כב ערים'

. 4ד. מאפיין. ' ד אנקליטית' עצם לשם המסופחת מ

' הדבוק. 5ד. המסופח' לפועל מ

. 5ד. בראשית. לג, א מכל' ואכל' כז

. 5ד. איוב. ז, ב ' יז כלם'

4

. 5ד. איוב. ט, ג משרש' הפך' כח

. 5ד. תהילים. ט, ד ( ' מו , חזו) ה מפעלות' סו

. 5ד. תהילים. ז, ה מסבל' הסירותי' פא

. 5ד. ישעיה. ב, ו מעיר' שמת' כה

. 5ד. ישעיה. י, ז מאבן' סקלו' סב

. 5ד. מאפיין. ' ח אנקליטית' לפועל המסופחת מ

' 6ד. אנקליטית. ' יחס למלת המסופחת מ

. 6ד. תהילים. ג, א משיר' לנו' קלז

. 6ד. ירמיה. לב, ב יעזר' ים עד' מח

המסקנות. ה

ביבליוגרפיה

מבוא. א

הזה העיון של המטרה. 1א.

5

ך'' תהליך. טקסט הוא כעת קוראים שאנחנו התנ מאוד ארוך מסורה

אין. טקסט ליצור היה ומסובך משתנות, שכשהיסטוריה ספק המסורה משתנה

המורפמות. גם אבל, מזיכרון נעלמים בשימוש שאינן השפות מסורת האנשים

כשאנשים. המורפמות את משמרת (written tradition כתובה קוראים העתיקות

הם, ספרים להבין ומנסים להם מוכרות שאינן מורפמות מוצאים עתיקים

הניסוי. מוטעה. לתוצאה להביא עלול הזה אותן

כיים'' הטקסטים את למעבירים ך" כלפי כבוד היה הבאים לדורות התנ התנ

אף. קפדנים היו הם ולכן הם, את להבין יכלו לא שהם פי על מאוד הטקסט

אלא, בצורה אותן שינו לא עמדה. קריאת את שימרו פזיזה של זאת הטקסט

מורפמות את להבין יכולים אין שלעתים לכך גרמה הבאים לדורות המעבירים

דוגמא. בתקופה הטקסט ' היא לכך מאוחרת אנקליטית' מ בשפות שמוצאים ה

הסופרים. שמיות את שאחריהם לדורות העבירו מאוחרת בתקופה העתיקות

' אנקליטית' מ לעומת. להבין יכלו שלא פי על אף ה במסורת זאת אותה

vowel התנועה tradition) מכיוון, שינוי לפי שינוי אפשרות הייתה תקופות

. המסורת ידי על נמסרה התנועה שמסורת התוצאה" פ דו היא הסופית שבע

כך. ותנועה קדום עיצור של קיום רגיל. שאינו דקדוק נוצר מחודשת

הם. הפרשנים את מבלבלת זו בעיה דרך אותה לפתור מנסים המודרניים

והתוצאה, להם שיש הדקדוק , הטקסט את מעקמת כעת למעשה. המקורי

כך. בצורה אותיות משמיטים או מוסיפים היו המודרניים הפרשנים פזיזה

עמדת. הטקסטים את פירשו מעמדת שונה המודרניים הפרשנים הקשים

ך'' כבוד רחש להם שהיה הסופרים בתום. הלאה אותו למסור וניסו לתנ

צריך, הטעות לעשות לא כדי ך'' פנימי עיון לערוך כזו יד ובכתבי בתנ

. ובתרגומי אחרים עתיקים אולם'' ך ך'' תרגומי התנ בתקופה תורגמו התנ

, כתיבת לזמן כך כל מאוחרת ולכן'' ך הקושי. אותה להם יש התנ בעיון בעיה

6

ך'' הפנימי , שהנתונים הוא בתנ נתוני. מאידך דומים עתיקות שמיות מוגבלים

. מנתוני יותר ושופעים בלשון העתיקה לעברית משום'' ך העיון כך התנ

עזרה נותן העתיקות השמיות השפות ובין העתיקה העברית בין ההשוואתי

, העברית להבנת גדולה עוזר. במיוחד את למצוא כזה עיון העתיקה

קודם. בטקסט הנעלמות המורפמות שנמצאו מורפמות מחפשים כל המסורה

היות, בטקסט נמצאים לא אבל העתיקות השמיות בשפות במשותף המסורה

בטקסט נעלמה ואך המורפמה הייתה העתיקה בעברית שגם אפשרות שיש

אחרי. ומאשרים המסורה בטקסט המוזרה הקריאה את מחפשים כן המסורה

לימוד. כמורפמה אותה לקרוא אפשר אם , העתיקה עוזר, למשל להבין אוגרית

אפשר. טקסט את lbn ilm“ אוגריתב ’l‘ הקריאה יחסת את לזהות העברית

mt” ! הבן '' ''. של הו דהיינו, מות ' האל אינה' אלא ’to, for, from‘ יחס מלת רק ל

באמצעות. יחסת גם ' לאשר יכולים זאת הקריאה הוא' ל גם הקריאה יחסת ש

( ' תהילים: ' לרכב ( בעברית מתורגם, לד ''. כדלקמן סח ! רוכב'' 1הו

' תפקיד שמחפש היא הזה העיון של המטרה אנקליטית' מ שמיות בשפות ה

' קיום והוכחת העתיקות אנקליטית' מ ך'' ה המורפולוגית, השיטה באמצעות בתנ

,' , , , ומשווה, וכו גיאוגרפית התרבותית התחבירית ' תפקיד בין הסמנטית מ' ה

דרך. העתיקות שמיות בשפות התפקיד ובין בעברית אנקליטית זאת האחרות

, למצוא, לדעתי הקריאות את ולשחזר המסורה בטקסט הקשריות עקביות אפשר

2העתיקות. המקוריות

1 Nahum M. Waldman, The recent Study of Hebrew (Indiana: Hebrew Union College Press, 1989), p.63; William L. Holladay, A Concise Hebrew and Aramaic Lexicon of the Old Testament (Michigan: William B. Eerdmans Publishing Company, 1978), pp.169ff.

' מגלה הזה בספר הוא' ל הוכחה. או הקריאה יחסת אלא יחס מלת לא ש ההדגשה את למצוא שיכולים נתונים הרבה יש אוגרית בטקסטי ואילו חסרה פנימית מקראית

דרך. ישעיה: מספרים המורפמה את למצוא יכולים הזה העיון המורפמה ; אחרים כ, לח; תהילים , , ; קהלת, יא י קלה יט ; פט איכה, ד ; ט דברי, ג כא, א הימים ד וכו'. כח

מקוריים. תנועה או עיצור מבחינה ולא משמעות מבחינה- עתיקה מקורית קריאה 27

הזה העיון של והשיטה ההיקף. 2א.

היות, הסופרים עמדת מאוד חשובה זה בעיון שלעמדת והמסוראיים

' שנשאר האפשרות תלויה שלהם המסירה אנקליטית' מ ך'' ה על. בתנ האחרון

בטקסט נשארת העתיקה שהמורפמה האפשרות את אוכיח קודם כן

. של והמסירה היצירה תהליך שמעיין השיטה באמצעות המסורה ך'' התנ

שמיות לשפות העתיקה העברית בין ההקשר לסקור שצריכים כיוון

אחקור, השמיות והשפות העתיקה העברית של היחסים את העתיקות

בסוף. שמיות בשפות הדבוק של התפקידים ואת העתיקות אאשר העתיקות

' הדבוק את בטקסט' את ואסדר הקלאסי העברית בדקדוק שאין המסורה מ

. השימוש שיטת'' ך , היא האישור בתנ , ותרבותית, תחבירית סמנטית מורפולוגית

וכו'.

תהליך. הטקסט של ואופיו התהוותו ב

מקראית בעברית

בעברית הטקסט של ההיסטוריה. 1ב.

המקראית

. 1ב. השלב. כ- תקופת) הראשון א 400 חיבור

הספירה( לפני

8

אין, בחקירת . חוץ רבים נתונים העברית הנתונים'' ך ך'' החיצונים מהתנ לתנ

שנה- הם מתקופת, לפני עשירית מאה) מגזר לוח אוסטרכון(, הספירה שלמה

ostracon) שמינית מאה ראשון) שומרון , מתקופת" ס ירבעם או יואש לפנה

,)(, שמינית מאה אחרון) חזקיהו של שילוחם כתובת המכתב" ס מן לפנה

מתקופת, לפני השביעית המאה אחרון) השביהו מצדה יאשיהו(, הספירה

'. לפני שישית מאה ראשון) ערד ואוסטרכון רכיש ומכתב וכו( ישנם 3הספירה

, מנתונים ללמוד שניתן סממנים כמה . אותיות- ראשית מקראיים שלמות- חוץ לא

scriptio defectiva) העברית כתובת בתוך בעיקר נמצאת , שנית. העתיקה

למשל. בצורה קראו בפונולוגיה Samaria שומרון מחרס בשבר מצומצמת

Ostraca) המילה כתובה ' שהיא' ' עם מילה אותה ין של' המקראית העברית יין

לכן. של כפולה תנועה צמצמו והכנענית שומרון בעברית גם התיכונית

השמיות- , (proto-Semites) קדם במורפולוגיה. /h/ נסתר סופית מוצאים שלישית

שמית- ) פיניקית בכותרת קיים ואינו הכנענית בשפה מזמן שנעלם מהפרוטו

Phoenician) אמרנה אל מפרשנות חוץ עתיקה (El Amarna Commentary) או

ך'' גם זו סופית מוצאים לפעמים. ( Biblos)ביבלוס , בתנ בראשית) יא, כגון מט

,' כלומר' בנתונים'(. העיר' עירה , גם קיים החיצוניים שלו , ( ' קל' להיות הית

נסתרת, (. פרפקט '' ' הטיפוס= ' ך בתנ as)ככתיב אחת פעם רק נמצא הזה היתה

Ketiv )'' ך (. מלכים) בתנ , זאת' לז ט כית'' שבעברית אומרת ב הסטנדרטית התנ

' היא' מקראיים- הנתונים 4המאוחר. הטיפוס הייתה שהעברית מאשרים החוץ

, השתנתה העתיקה ומורפולוגיה, פונולוגיה אם. תהליך לפי באיות מה, היסטורי כן

כית'' העברית של בעייתה הייתה זו? התהליך לפי שהשתנתה התנ ההיסטורי

בשלב. שימור בין הסכסוך הייתה משום. תופעה נגלה הראשון לשינוי זאת

3 Raphael Kutscher ed., A History of the Hebrew Language (Jerusalem: The Magnes Press, 1982), p.64.4 Ibid., pp.65-67.; cf. John Elwolde tr. Angel Saenz-Badillos, A History of the Hebrew Language (Cambridge University Press, 1993), p.57.

9

יש, אינם מקראיים החוץ שהנתונים לשמר שצריכים התורפה פקטור פה רבים

אף, התיכון המזרח של הסופרים ממנהג לשמר ניסו שהם ברור זה כן פי על העתיק

5הטקסטים. את ולשנות

.1ב. הטקסט את לשמר הנטייה. 1א.

ך'' את לשמר הסופרים התאמצות היה יכולו שבגללו העיקרי הכוח היא התנ

ך'' , שינויי למרות להישאר התנ שספרים. העובדה כספר אחרים ההיסטוריה

( ב שמואל) הישר או, יח ( ב הימים דברי) המלכים כספר א לא, יא יכלו טז

מאשרת, ך'' את לשמר ניסו שהסופרים בעקיפין להישאר 6המקודש. התנ

הטקסטים את במדויק הבאים לדורות להעביר התאמצו הסופרים

עדות. ך'' ישנה זו למציאות המקודשים ; דברים) בתנ יהושע, ט ; מא - לו, לה לד

לה, א שמואל ובספרות'( י הברית. התיכון המזרח וכו Hittite) החתית העתיק

Treaties) , שדומה אומרת, לחלק מאוד למשל '' מהתורה אם: מישהו כדלקמן

או[ הלוח] את ישבור , למישהו יגרום הזה כלומר... האלים האוראקל אדוני לשנות

וגם.'' יהרוס לשנות שמנסים לאנשים קללה אומר במסקנה חמורבי בקוד אותך

כים'' הטקסטים 7הקוד. את של המיוחד לתעמיד הודות היטב שומרו התנ

על. התיכון המזרח של הכללי והמנהג הסופרים .W. Fזאת, אודות העתיק

Albright 8כדלקמן. אומר

5 Bruce K. Waltke and M. O’Connor, An Introduction to Biblical Hebrew Syntax (Florida: Rose Printing Co., 1980), p.16.6 Ibid.7 James B. Pritchard ed., Ancient Near Eastern Texts relating to the Old Testament (Princeton: Princeton University, 1969), pp.178-180; Rykle Borger, Babylonische-Assyrische Lesestueke vol.1, (Roma: Pontificium Institutum Biblicum, 1979), pp.45-50, 310-314.8 W. F. Albright, From the Stone Age to Christianity (Garden City, New York: Doubleday/Anchor, 1957), pp.78-79.

10

מסמכים אלפי של הנתונים הרבה של והמוארך המקורב המחקר

הקרוב מהמזרח ורלוואנטיים

גדולה יותר זהירות עם הועתקו וחילונים קדושים שמסמכים מוכיח העתיק

של שנכונים מן

. בזמנים סופרים העתקת רומאיים- גראכו

קונסרבטיבי היה הסופרים של הטקסט מוסר שתעמיד לנו ידוע לבסוף

כלומר. שינוי לפי בשפה שהיה השינוי למרות את שימרו הם שמא ההיסטוריה

disappear נעלמת קריאה הוא מסוים שטקסט פי על אף במקור הטקסטים

ed reading) שלהם. השפה במנהג

.1ב. הטקסט את לשנות הנטייה. 2א.

הסופרים, לעומת שמובנים טקסטים דרך העם את ללמד חייבים היו זאת

שינו. פי- אותיות חופשית בצורה להם למרות, אותה של הדקדוק על תקופה

בהבדלים בעקיפין נגלית זו תופעה 9הקאנוני. הטקסט כלפי שרחשו הכבוד

למשל. המקבילים הטקסטים בןי המשתקפים יו, בתהילים במקרא ' יש יח מ' ה

ם- ויראו) האנקליטית ואילו( אפקי , בשמואל ים יו' כב ים( אפקי ויראו) ב

. הוסרה ' דוגמאות' האנקליטית מ 10המקבילים. בטקסטים יש דומות ה

. 1ב. השלב. כ- הספירה לפני 400כ) השני ב

100) לספירה

9 B. K. Waltke and M. O’Connor, op. cit., p.17.- מלכים10 כ, יג ; ישעיה= יח מלכים- לט , ב לו - ל, כה יח ישעיה; ירמיה= כד - נב ד, ב ד, מיכה= ב

; תהילים- ג - יד א , ; יח= יד מ - נג , ; יב= ח נז ; ע - , ; - , תהילים= יד ז ס ו ב יו, הימים דברי= בו קח ; הם- לו מלכים- בין המוקבלים בטקסטים נגלים לד הים. דברי ובין שמואל

11

את ולשנות לשמר הנטיות שתיהן היו הראשון השלב כמו השני בשלב גם

אבל. בלית: היה לא הטקסט שינוי הטקסטים . הם בררה מטרה " אותו" שיפרו

.1ב. הטקסט את לשמר הנטייה. 1ב.

Qumran קומראן בטקסט גם texts) שהסופרים הוכחה למצוא אפשר

הטקסט. הטקסט את לשמר ניסו המאוחרים כי" המקורי הוא מקומראן התנ

, 130 עד הספירה לפני 100 בערך מן הטקסט ומראה זהה הטקסט טיפוס לספירה

על( לפני 1,000 בערך) המשומרים הטקסטים עם המסוראיים. ידי הספירה

שקודקס, הטקסטים את משמר קומראן מקודקס יותר המאוחר המסורה העובדה

אומרת, המקורים 11במדויק. הטקסטים את שימרו האחרונים שהסופרים היטב

.1ב. הטקסט את לשנות הנטייה. 2ב.

כתב, באותיות הוחלף הראשון העתיקה העברית של הכתב מראה מרובות

לכן 12מוסמכים. משפירים שהיו הסופרים ידי על מבבל החזרה אחרי ארמית

העברית- של כתב באותיות כתובים היו קודקסים מעט רק רוב ואילו קדמוני

אז. באותיות כתובים מאוחרים מקראים וטקסטים קומראן קודקס רבועות

מופק, אותיות שינוי בגלל . הטקסטים שינוי כתב הכרה- 13חסר

הסופרים. את שיפרו הם במכוון גם והמבנה הטיפוס את הביאו הטקסטים

הם. הקדומה העברית של המבנים את הכללים למבנים החליפו למודרניזציה

כדי. הם, את ולהבהיר להוסיף המוזרים מהטקסטים מילים הוסיפו הטקסטים

נוסף. בטקסטים הערות ושיבצו המקבילים המירו הם כן על המקוריים

השלילים, האלים שמות את ושינו החוצפן הביטוי את כבוד רושם לביטויים11 B. Waltke and M. O’Connor, op. cit., p.18.12 Ibid., p.19; Ernst Wuerthwein, The Text of the Old Testament (Grand Rapids, Michigan: William B. Eerdmans Publishing Co., 1981), pp.3-4; M. Fishbane, Biblical Interpretation in Ancient Israel (Oxford: Clarendon, 1985), pp.23-43.13 B. K. Waltke and M. O’Connor, loc. cit.

12

ולפעמים, את שכולל לביטוי קרוב הפסיקות את הסירו החליפו האלוהים

הם 14המפורש. השם או הקדוש השם על לשמור כדי עיצור בטקסט טיפוסים

' התנועה אותיות את להוסיף המשיכו ' ' שלא' ה ו י העברית בטקסט היו כ

ההכרה- השינוי את עשו הסופרים כך 15הקדומה. תיאולוגית ראות בנקודת תת

הטקסטים. מודרניזצית בשביל מעט לשנות וניסו

. 1ב. התוצאה. והשני הראשון השלבים מן ג

כאן. שינוי לפי שינוי ובין שימור בין המתיחות הייתה זה כמו נגרמו היסטוריה

כלומר. שתי איזה, שאלות ואם? לקח והשינוי מהשימור ראשית שינו עדיפות

עד, את השינוי? הוגבל מידה איזו הטקסטים

, בעניין השערות כמה ישנן אף: הראשון לשנות חופש להם שהיה פי על זה

הם, את משום. בלית רק זה בחופש השתמשו הטקסטים לא שהשינוי ברירה

הטקסט. את שינו הם נמנע בלי במקרה רק ולכן השימור אלא מטרה היה

לאבד שגורמת גדולה בעיה הייתה האלוהים על הקודש מחלל טקסט למשל

לפי, תוקף את הם, לטקסט הכבוד למרות כך השימור צריכים היו המסור

גם. לשנות שהסופרים אומרים בעקיפין (Qere והקרי (Ketiv הכתיב אותו

כלומר. ומעט זהיר שינוי עשו (consonant texts) העיצור שטקסטי פי על אף מאוד

הם, למצב התאימו לא המסורים יצרו זאת תמורת אלא העיצור את שינו לא משפט

(. חדשה קריאה מסורת לבסוף) קדומות שמורפמות סבירה אפשרות ישנה קרי

דוגמה. בטקסט נשארו . היא לכך המאוחר ' האנקליטית' מ ה

הסופרים. שיצרו השינויים ידי על נעשתה הטקסטים של המודרניזציה מקרה בכל

הקדומות שהמורפמות אפשרות הייתה הטקסטים מודרניזצית בתהליך כך משום

14 Ibid.15 Ibid.

13

' כמו האנקליטית' מ כשחושבים אבל 16הטקסט. להבנת מכשול כשהיו הושמטו ה

לא, הטקסטים על הסופרים תעמיד את המורפמות את הסירו הם תמיד הקדושים

' למצב מתאימות שלא ' האנקליטית. מ ה בקלות להשתנות יכולה במיוחד משפט

'. תכונת עקב אחרות לקריאות למשל' " תחילית מוסיפים אם מ לפני" פועל, מ

ששורשו עצם שם או בינוני פועל בניין או פיעל כבניין המילה את לקרוא יכולים

" תחילית וכשמוסיפים 17זהה. לפני" יכולים, שם מ יחס כמלת אותה להבין עצם

.' שינו, הטקסט את לשמר הניסיון שבמהלך לשער אפשר 18מן' קריאת את העיצור

' האנקליטית' מ ' לקריאה ה ' האנקליטית, מ וה לשנות היה אפשר שאי- אחרת

, אחרת לקריאה . בטקסטים- לכן ' מוצאים הקדומים הושמטה אנקליטית' מ

המאוחרים. בטקסטים מאשר יובר קרובות לעתים

' שתנועת מניחים אנו אם האנקליטית' מ צריך, ה ' את לחפש שונתה מ' ה

המסורתי. הטקסט של השונות הקריאה בצורות האנקליטית

. 1ב. השלב. 1000- לספירה 100כ) השלישי ד

לספירה(

הטקסטים, את ולברר לשמר מרצון השתנתה זו תקופה של הסופרים גישת

הקדומות העבריות בכתובות באותיות 19הטקסטים. את ולתקן לשמר להתאמצות

חוץ. במקרא רק אלא, (scriptio plena) המושלם הכתב נמצא לא מזה המאוחר

' בפונולוגיה גם היה' ואילו, בעברית מצומצם בת של העברית במקרא הקדומה

.1ב. את ראה 16 ' הוסר אחד שבפסוק לראות יכולים. 2א. האנקליטית' מ אחר בפסוק אבל הנשאר. הוא

' תחילית מוסיפים אם 17 לפי' ' הפועל מ ומשנים' מתקבל, קריאת את דבר ' התנועה מדבר''( של בינוני פיעל) או' ' ) לדבר שם' עצם(. מדבר

ה, ברות.: 1ד. את ראה 18 - את קראו ד ' חיבור' למלת ' + ומאת מלת' ', מרוחבת יחס ו מאת'חיבור- בעצם הוא הזה המלים צירוף אבל ' מלת ' האנקליטית+ מ '. ה את+ '

19 Ibid., P.21.14

'. הייתה המילה המתכונת סופית. גם ניכר השינוי 20בית' ' נסתר במורפולוגיה ה'

ך'' קיימת הייתה שלפעמים . של הטיפוס הייתה בתנ היא- עברית השתנתה הפרוטו

.' ו' 21ל

הם. בתקופה בולט היה המסוראיים מעשה לכל מעל האסכולות את יצרו זו

ארץ, הגליל- של וטבריה ישראל בבבל את לשמר כדי 1000 ובין 600 בין שפת

, את ולכתוב העיצורים ואחרים, הטעמים לפני. של התנועות מעשיהם הטקסטים

התנועות, 22פה. בעל רק הבאים לדורות והועברו בטקסטים היו לא והטעמים אלה

המסורה טקסט. 2ב.

. 2ב. עמדת. המסוראיים של המסורת א

הדעה. שנים הן אייםהמסור של המסורת מעמדת על הדעות הראשונה סוגים

והדעה, העיצורים של היוצרים היו שהם היא שהם היא השנית והתנועות

על היטב ששימרו השומרים היו והם הטקסטים את במכוון שינו לא מעולם

המסורה. לפני קיימים שהיו והתנועות העיצורים

ובין העתיקה העברית היגוי בין השוויון לגבי סקפטית היא הראשונה הדעה

הלמדנים. היגוי סידרו המסוראיים שאולי חושבים הזה הצד של המסורה

P. E. Kahle 23איסלאם. או סוריה של הלשונית ההשפעה דרך מלאכותי באופן

לפני מהתנועות שונות תנועות יצרו שהמסוראיים לכך עדויות שלוש את מביא

, כשמשווים. הראשון המתורגמים, הטקסטים של לתעתיק הטקסטים את המסורה

, בטקסטים נמצא לא גרוני הגה , סופית. במקור השני ) נוכח כינוי המתורגמים

20 Raphael Kutscher ed., op. cit., pp.65-66.21 Ibid., p.66.22 Ibid.23 Ernst Wuertwein, The Text of the Old Testament (Michigan: Eerdmans Publishing Co., 1979), pp.26f.

15

pronominal suffix 2per. Masc. Sg).הייתה -‘ak’ ל אותה שינו המסוראיים ואילו-’

eka’ , בטקסט. ' עיצורים שישה המסורה השלישי מודגשים' אבל, בגדכפת בהיגוי

מתעקש הוא 24המסורה. לפני בטקסטים זה על ההוכחה אין Kahle לפי

25הארמית. השפעת דרך הזו הקריאה את למקרא הביאו שהמסוראיים

, ניגוד טען להשלים יכולים הזאת ההוכחה על מאחר. הראשון שביוונית כדלקמן

האותיות, אותיות את לכתוב יכולים לא בטקסטים נמצאים לא הגרוניות גרוניות

, גם. דהיינו אינם הערבית מטקסט ביוונית המתורגמים הטקסטים המתורגמים

אף, האותיות את כותבים האותיות נמצאות הערבית שבטקסטי פי על הגרוניות

, 26הגרוניות. היות את לכתוב מתאימה לא שהיא השפה היא שהיוונית שנית

אלה, המודגשים העיצורים , 27היוונית. בטקסט קיימים לא בהיגוי בכתב יד שלישית

' נוכח השם כינוי של הסופית פעמים הרבה נמצאים קומראן של שזהו'- כתיבה כה

'. של (scriptio plena) מושלמת ' הסופית הייתה כבר המסורה שלפני אומרת זאת 28ך

'. הזו כה'-

המסוראיים, הם. התנועה את היוצרים היו לא כלומר המשמרים היו והעיצור

תקופת לפני קבועה הייתה כבר שהיא והעיצור התנועה על המסורת של הנאמנים

להפך. הם, וקריאה בכתיבה עניינו שהם מפני המסורה להעביר השתדלו מדויקת

29להבין. בעיה היה בטקסט כי אף המסורים הטקסטים את במדויק הבאים לדורות

אין, , שביונה ספק למשל המילה, ג ' א היא' '. של שגיאה כתיבה אניה בכל' אניה

מדורות הועברו שהם התנועה לפי אותה הבאים לדורות העבירו המסוראיים זאת

שעברו.

24 James Barr, Comparative Philology and the Text of the Old Testament (Oxford: oxford University Press, 1983), pp.214f; R. Kutscher ed., op. cit., pp.19-21.25 R. Kutscher, op. cit., p.22.26 Ibid., p.20.27 Ibid.28 Ibid., p.32.29 J. Barr, op. cit., pp.203ff.

16

בתקופה שנמצאו המורפמות יש 30לשוני. לשינוי להתאים ניסו לא הם אפילו

המסוראיים. בתקופה נעלמו אך קדומה את הבאים לדורות העבירו המאוחרת

והם שלהם בתקופה ההן במורפמות השתמשו לא הם חרף הקדומות המורפמות

אגב. להבין יכלו לא טעות, להבין או הבנה אי גורמים האלה המורפמות אותם

דוגמה. טקסט את קוראים אנחנו כשכעת . ה היא מהם המסורה ' האנקליטית' מ

. 2ב. התוצאה. המסוראיים של המסורת עמדת מן ב

כך, שכבר כמו ' אמרתי ' האנקליטית, מ שה הקדומה, בעברית קיימת האפשרות

לעברית מאוד הקרובות הקדומות השמיות בשפות העיון ידי על מוכחת בעקיפין

, משום. דהיינו ' העתיקה האנקליטית' מ הקדומות השמיות בשפות כללי הייתה שה

אין, ' ספק האחרים האנקליטית' מ שהיה העתיקה בעברית גם קיימת הייתה שה

הגישה. שפה המורפמות את למצוא מאפשרת והמסוראיים הסופרים של שמית

כלומר. המסורה בטקסטי גם הקדומות את שינו לא הסופרים המאוחרים

אבל. עוד כל המקודשים הטקסטים בטקסט הנאמנת המסורת לעומת אפשרי

במסורת, the other reading) האחרת הקריאה מסורת יצור היה התנועה העיצור

tradition) בתהליך , שהיו. המסוראיים מסרו, המעבירים מודרניזציה הנאמנים

למרות המסורה לפני בתקופה קיימת שהייתה והתנועה העיצור מסורת את בדיוק

אחרת. לקריאה שונתה ההיא הקריאה כי מוזרה קריאה הייתה ההיא שהקריאה

זאת. מערכת את המציאו המסוראיים ביותר חשובה הכי התרומה הייתה התנועה

מאז. בתרומות רק לא בדיוק הבאים לדורות להעביר יכלו המסוראיים המסוראיים

בזכות. את גם אלא העיצרים את כעת, התוצאה התנועות יכולים אנחנו הזאת

, המשונות התנועה קריאות את גם לקרוא טקסטי. דהיינו המסורה, והקבועות

30 B. K. Waltke and M. O’Connor, op. cit., p.24.17

הם, אנו שכעת מחמת בהם נעלמות הקדומות שהמורפמות הטקסטים קוראים

דוגמה. שינוי ' היא מהם התנועה ' . ' האנקליטית' מ ה האנקליטית מ את איבד ה

יכלו שהסופרים האחרת לקריאה שונתה והיא ארוך מסורת בתהליך משמעותו

לחלקיקים להבין ניסו המסורה לפני הסופרים כלומר 31התנועה. שינוי דרך להבין

שהם, את אחרים באמצעות, להבין יכלו לא המורפמות התנועה מסורת שינוי אותן

ידי על הקבועים הטקסטים היו האלה הקריאות 32העיצור. מסורת שינוי ולא

- של התנועה מערכת לכך. אי שקוראים, לאנשים המסורה את המודרניים

קשה, הטקסטים שינוי לידי שנעלמות הקדומות המורפמות מציאת האלה

התנועה.

' את אחקור הבא בפרק האנקליטית' מ ואחר, השמיות בשפות ה כך האחרות

' הימצאות את להוכיח אנסה האנקליטית' מ את ואנתח המסורה בטקסט ה

האחרות. השמיות בשפות האנקליטי עם השוואה שיטת דרך הפקידות

' ' אנקליטית. מ משותפת מורפמה- 33ג

שמיות לשפות

' האנקליטית' מ הקדומות. השמיות בשפות משותפות מתופעות דוגמה היא ה

' האנקליטית' מ אך, בשפות מגוון באופן משומש הייתה ה ' השמיות מ' ה

למרות. שפות בהיסטוריית להיכחד התחיל האנקליטית כשאנשים גם זאת השמיות

31 Ibid., p.158.ה, ברות מופיעה כזאת דוגמה 32 .(.1ד. את ראה) ד. (suffix) סופית להוסף דומה (enclitic) האנקליטי 33 אבל זה שונים הם בתפקיד בדמות

הוסף. ואילו, מלת של השיכות יחס או המושא הוא סופית מזה קשור לא האנקליטי גזעהגזע. למלת דבוק (particle)חלקיק ורק גזע למלת

18

' השתמשו לא האנקליטית' מ ' בחיים ב ' האנקליטית, מ ה קיימת הייתה כללים

באכדית. קרובות לעתים מופיע אנקליטי 'ma'- בייחוד 34בהמשך. בפיוט

' מהאכדית חוץ האנקליטית' מ היא. 35דרומיות בשמיות נמצאת ה כמעט וכנענית

הדרומית. בערבית משומש ביסודיות הייתה היא ואילו הצפונית בערבית נעלמת

' בכנענית כמו דהיינו האנקליטית' מ משומשת הייתה( 'ai' אחר חלקיק גם) ה

) המקור את להוות בשביל משומשת הייתה והיא הדרומית בערבית פעמים הרבה

infinitive) .מופיע מסוים בדיאלקט לפעמים ' האנקליטית' מ כפולה בתנועה ה

36יותר. להדגיש כדי (two syllable) הברות ובשתי

' האנקליטית' מ אבל (classical Ethiopic) קלאסית בחבשית גם מופיעה עדיין ה

והיא, מוגבל במראה מופיעה אחר לחלקיק בהקשר מופיעה קרובות לעתים מאוד

כשהיא. מילה או היא, אחרת מצד. כוח את מעניקה מופיעה אחר תקיף

חיבור- . 'ma' מלת התפקיד 37האכדית. של 'ma'- לתפקיד מאוד דומה שלו נשאר

קיימים, לעומת ' שפות זאת האנקליטית' מ השמיות מהשפות פחות נמצאת שה

כלומר. היא, והארמית הקלאסית בערבית האחרות פחות נמצאת הקדומה

אבל. השפתיים של ראשון בשלב בו פעמים הרבה יותר השתמשו אולי מהאחרות

, הרבה. בערבית השם- האלה שאלה- היו (indefinite pronouns) סתמים כינוי מלת

' השתמשו גם. 'ma' סופית פלוס האנקליטית' מ מילה אל סתמי כוח לתת ב

השימוש. ' בפיוט לשימוש דומה כזה מסוימת ,' ' ,' ' , וכו. כמו במו דהיינו העברית

)'umma'- הפועל שתואר שהסופית ספק העברית אין. בפיוט מופיעים '-ל שווה

um' הייתה( של כעת. קיימת האכדית ' 'halumma' רק בערבית '( של הלום34 Horace D. Hummel, “Enclitic Mem in early Northwest Semitic, especially Hebrew” JBL 76 (1957), p.85.

, דרומית ערבית 35 וערבית, חבשית דרומיות. לשמיות שייכות כתובת של דרומית מודרניתמערבית- לשמית שייכת כתובת של הדרומית שהערבית אומר R. M. Voigt אבל שהיא דרום”Rainer M. Voigt, “The Classification of Central Semiticתיקון: שמית של אחד גזע JSS

XXXII (Spring 1987), p.15.36 Ibid., p.87.37 Ibid.

19

, . נשארת( בארמית נשאר ' דוגמה העברית האנקליטית' מ יחס- דבוק שה ', למלת כ'

' קיימת לא אבל האנקליטית' מ יחס- אחרי ה '. מלת ' ' ל' ו 38ב

' בכל ' האנקליטית, מ ה פחות יחסית הקדומה ובארמית הקלאסית בערבית זאת

על. ' של היחסית הנדירות הופעת על מסביר H. D. Hummel זאת מאחרות מ' ה

אופן באותו מוסבר להיות כנראה יכולות ושפתיים וארמית בערבית האנקליטית

39כדלקמן. שפות בשתי

שנראה כמו) המדגישה והמורפמה הואיל סופי mem הזיז כמעט סופי nunבשניהם,

ין, - , תמורת בריבויים ובמקום- ' ים ' הוספה( נ ו ' החליף ( nunation)אחר הוספה' )מ

mimation ) .

' כנראה ' ' התחרו' נ ו וכשאחד, מודגשים כחלקיקים מ השליטה, את לקח מאלה בשמיות

של הכוח

יותר. בכל התפשט בקלות המועדף החלקיק לכן גדול כך כל היה אנלוגיה מכך, השפה

שארמית מאז

', משותף הפועל תואר של סופית בעלה הייתה' של מושגים כל לבטא חזקה נטייה -אית

הפועל תואר

הזאת. בדרך

' חוץ ' האנקליטית, מ ה . בשמיות גם נמצאת מזה לפחות- מערביות היא צפון

' שהשתמש בדיאלקט נמצאת במקום' מ ' ב כחלקיק' ' מודגש. נ האנקליטית' מ ה

יחד, של (Amarna) אמרנה בטקסט גם ונמצאת המסורה בטקסט קיימת עם כנען

' את וסיווגו שמצאו עד אחר באופן פורש או הובן לא בהמשך האנקליטי זאת מ' ה

40.(Ras Shamrah) שמרה רש בטקסט האנקליטית

38 Ibid., p.88.39 Ibid.40 Ibid., pp.88-89.

20

ואפילו, שמית שפה שהיא באכדית מופיע אנקליטי ’ma‘ כזה בחבשית מזרחית

. שמית ששפה ובכנענית דרומית שפה שהיא אעיין- מערבית ’mem‘ איך צפון

לעברית, קרובות שבגיאוגרפיה והאוגרית (Eblaite) באבלית מתפקד אנקליטי

גם אלא מהעברית רק לא שרחוקה עתיקים מצרים של בהירוגליף ואפילו ובאכדית

והיא, שפות שמית- שמיות הקירוב את אחפש כן אחרי, (Hamio- Semitic) חמית

בסוף. ובין האלה השפות בין ' את אסקור העברית האנקליטית' מ בעברית ה

' את לחפש לפני מקראית האנקליטית' מ . ה ך'' בתנ

(Eblaite) אבלאית של -WM. 1ג.

. 1ג. אבלאית. א

, שכתובה" יש. מקום של שפתו לא, (Ebla) מאבלה בטבלות האבלאית לה אחד

ארד תקופת במשך שהוצרה מקומיות שמיות של לדיאלקטים קרובות אהבות

Abu)סלביח אבו, (Mari) במרי Salabih ) ,כיש(Kish ) ,של אחרים ואתרים

, המילים. אמנם זהות. לפעמים העתיקה והאכדית האבלאית של מסופוטמיה

האבלאית, ( בטקסטים במיוחד) לפיכך נראה- לשונים ) בינלאומית שפה כמו דו

lingua franca) שהשתמשו, משומשת שהייתה השמית של ) היתדות בכתב בעולם

cuneiform) שמית היא האבלאית 41מוקדמת. ארד תקופת של האמצע במשך

אבל, מוקדמת שמית- לא מאוד -proto) אב Semitic) , שקוראים. הסיבה

, ' היא' אותה אבלאית הכתובים, דיאלקטי של התערובת את לציין כדי ל על שמיות

41 Cyrus H. Gordon, “Introduction” C. H. Gordon, G. A. Rendsburg, and N. H. Winter ed., Eblaitica: Essays on the Ebla Archives and Eblaite Language vol.1. (Indiana: Eisenbrauns, 1987), p.3.

21

Alfonso האבלאית על 42הספירה. לפני C 23ב (Ebla) אבלה של הסופרים ידי

Archi 43כדלקמן. אומר

שהתפתחה מקיפה מציאות של קטעים רק הן השמיות ששפות ברור עכשיו זה

שונים באזורים

זה. ותקופות שקוראים, ברור שונות " שהדבר את" אבלאית העדות, לה שיש השפה כ

שהיא

מציין, של מהגנזך באה אבל. ברמה עובדה רק האבלה יכול הזה השם אולי יסודית

את להעביר

של שהשפה לאמנם מאמין אני. (Ebla) לאבלה הוגדלה שהשפה המוטעית החשיבה

דוברה אבלה

. (Syria) סוריה בכל מצד זה, הצפונית אימפריה על לדבר יכולים לא כי אף נכון גם שני

אבלאית,

אבל, כל על גדולה השפעה התאמנה בוודאי אבלה שנים כמה יודעים לא אנחנו האזור

התאמנה.

אין, הדעה לפי הייתה היא אלא אחת מדינה של שפה לא שהאבלאית ספק הזו

האבלאית. קדומה בתקופה גדול באזור בה שהשתמשו השפה שמית- לא מאוד אב

ארד. תקופת אחרי לשמיות השפיעה בהרחבה שהיא להיחשב אפשר אבל

. 1ג. הקשר. עתיקה עברית ובין אבלאית בין ב

השמית בין המיקום את להחליט יכולים ’en-ma‘ הפועל תואר באמצעות

( המזרחית ולשמית) (. המערבית אכדית (' X כך '’um-ma X-ma‘עברית) של ) אומר

42 Ibid.43 Alfonso Archi, “Ebla and Eblaite” Ibid., p.8.

22

' כמו משומש אכדית ' כך' ' X נאם של אף. אומר דומות השפתיים כי עברית

הן, אבל. זו בפונולוגיה רחוקות במשמעות '’en- ma X‘ מזו משותף' X אומר כך

= ראשון בעיצור עברית עם אבלאית, עובדה את רק כשחושבים לכן 44(.nנ) יכולה זו

אבל. לשמית קרוב להיות עברית. ובין אבלאית בין הבדל יש זה בשימוש מערבית

בעברית, ' דהיינו קשור' , ' לאלוהים רק נאם נאם) יהוה' ' למשל כך'(, אומר יהוה

, בן הוא שהאומר שגור בביטוי משומש היה en-ma באבלאית ואילו גם. כמובן אדם

ך" ' בתנ משומש' ואילו, בן הוא כשהאומר נאם במדבר) בפיוט הוגדל השימוש אדם

; ; ; משלי, טו ד ג ; כד שמואל, א (. ב ל א, כג

מהם' במדבר' ובלעם, של הסיפור הוא כד רחוק שלא פרת מאזור בא בלעם

משלי. א, מאבלה ' קשור ל שהיא' משא מדינה- ל בארכיון גם ונמצאת צפונית עיר

צפוני. אזור של לאבלה קשורה מקראית שעברית רומזים אלה 45אבלה.

wa ובא, חלקיק הוא תופעה. שמציג התפקיד לו ויש פועל לפני קדום זאת זמן

בשומרית. גם נמצאת הפועל, באבלאית ( ואכדית מונח) ואילו 46משפט בסוף נשוא

חיבור- אחרי מונח פועל באבלאית , כמו ’wa‘ מלת למשל. wa DU11-GA ENעברית

של' המושל' ויאמר' שווה אבלאית אמר מלכים' ) ל (. המלך , גם, טז א -wa ÍL IGI א

IGI EN wa NAM-KU' את נשא המושל ' ) של) ונשבע ו וישא' דומה אבלאית עיני ל

בראשית' ) עיניו (. וירא כזה, ב - יח חיבור' נקרא' פלוס wa מלת wa לעוקף פועל

(wa consecutive) .בהגבלה נמצאה הזו התופעה מאז , , אוגרית, פיניקית במואבית

מערביות- שמיות שפות דיאלקטי הרבה . כתובת כמו צפון ועברית, חרף 47בלעם

44 Cyrus H. Gordon, “Eblaitica” Ibid., p.21.45 Ibid.

46 , פה'. לא השם לשדה מתחת 'šap-liš am-ma-tum šu-ma la zak-ratלמשל הפועל נקראzak-rat (zakãrum G stative fem. sg.) המשפט; בסוף מונחW. G. Lambert, Enuma Eliš, the

Babylonian Epic of Creation (Oxford: Clarendon Press, 1969), p.1.47 C. H. Gordon, loc. cit.; Zellig S. Harris, A Grammar of the Phoenician Language (New Haven, Connecticut: American Oriental Society, 1936), p.40.; Cyrus H. Gordon, Ugaritic Textbook [Analecta Orientalia Commentationes Scientificae de Rebus Orientis Antiqui 38] (Roma: Pontificium Institutum Biblicum: 1965), p.69. ‘(1013:16)w. hm. ht. (17) el. w. likt (18) emk’ ' אני, החתי ואם ( אשלח עולה אליך) שליחים '

23

התופעה, מרחק שמית שהיא בעברית נשארת אבלאית של הלשונית זמני

. מערבית- צפון

. 1ג. ה. חיבור מילת עם המשולב האנקליטי MA-ג

שה, של maש- , אחרי בא האנקליטי maאבלאית מופיע- חיבור הרבה מלת

שש- טוען G. A. Rendsburg. ( Tell Mardikh tablets)מרדיק טל בטבלות פעמים

ma ב פעמים שבע נמצאTM. 75. G. 2420 ,ב אחת פעםTM. 75. G. 2268.48

חיבור- משולב כטיפוס רק לא נמצא האנקליטי ma-ה באבלאית גם אלא למלת

בקללה. כטיפוסים ' מלך על אחרים יכולים' .TM. 75) הדוגמה את למצוא אשור

G. 2420):

kà-ma ש שעה בכל

a-dè) הוא )

hul-unken-aka עוול, עושה

dutu d’-אda dmul igi האל, שהאל הלוואי והכוכב, שמש עד, שהוא הדה

du11-ga-sù החלטתו את

in gána zàh בערבה יפזרו (the steppe);

lí-na kas4-kas4 לסוחרים

DU שיתחילו

kaskal a nag , מים מסע

nu-gub הלוואי ) לא) מים בכלל; יהיו ש

ma-in לך יהיה שלא הלוואי

tuš יציב; מגורים מקום

48 Gary A. Rendsburg, “Eblaite Ù-MA and Hebrew WM-” Ibid., p.33.24

an-tá-ma, אתה

kaskal-hul אבדון של מסע

DU תתחיל שאתה הלוואי

49!( Tudia)תדיאה הו a-du-udל-

אסדר, כל להבין במטרה בכל: " שוב תרגום את משפט ( שעה כדלקמן הוא) ש

הלוואי, עושה האל, שהאל עוול והכוכב, שמש החלטתו את יפזרו עד שהוא הדה

הלוואי; לך יהיה שלא הלוואי, מסע שיתחילו לסוחרים בכלל יהיו לא שמים בערבה

הלוואי; מגורים מקום הו, של מסע תתחיל שאתה יציב תדיאה!" אבדון

-ma אחד. נמצא אנקליטי -( kà החיבור פועל לתואר דבוק פעמיים ( ואחר כש

הכוח את החיבור פועל לתואר נותן הראשון. an-tà האישי השם לכינוי דבוק

והשני, היה באבלאית ma-הדגשה. כוח את האישי השם לכינוי מעניק הסתמי

.maמת- חוץ כאלה משומש

אכדית של MA-. 2ג.

. 2ג. אכדית. (Akkadian) א

, מסופוטמיה הוא אכדית של גיאוגרפי אתר אזור, כלומר חידקל נהר בין קדומה

כעת, נהר ובין ב. אזור פרת האזור, לפני מאה 30-20עיראק הובדל הזה הספירה

ב. של ובבל צפון של לאשור שוב, לפני מאה 30דרום הובדל בבל אזור הספירה

, 50ואכד. לשומר , מתחלקת אפוא בבלית, לשני אכדית לפי ואשורית דיאלקטים

המקור. גיאוגרפית דיביזיה קדום בבל תקופת הוא בבלית של הקלאסי ולאומית

49 Giovanni Pettinato, The Archives of Ebla (Doubleday and Company, Inc., 1981), p.105.50 Richard Caplice, Introduciton to Akkadian (Rome: Biblical Institute Press, 1980), p.3.

25

וטקסט, שושלת של . לאימפריית משתייכים אשור חמורבי אשור- אבל 51ניאו

שכעת, הכתיבה כתובה, באזור אותה שומרים אנו הראשונה שומרית. ידי על זה

' נמצאת' )( Fara)פרה תקופת של שומרית טקסט של פרטי עצם בשם אכדית

, לפני 2,800 שכתוב(. הטקסט lišãnum,)אכדית לשון לידי לגמרי הספירה

akkadïtum ) 52הספירה. לפני 2,500מכ התחיל

אגב, קדומה שמית שפה למשפחת משתייכת אכדית 1 עד בה השתמשו ראשון

מ. מאה אכדית, לפני מאה 1לספירה ונשארה, לידי הוחלפה הספירה רק ארמית

כזה. אקדמי כלשון מולדת. זמן במשך משומשת הייתה אכדית מסורתי אכדית ארוך

אבל, היא 53רחב. לאזור השפיע לשונו של שימוש מסופוטמיה

. 2ג. הקשר. עתיקה עברית ובין אכדית בין ב

השונה, שמית לשפה משתייכת אכדית אבל, מזרחית השפיעה אכדית מעברית

גם. זמן דרך אחרות שמיות לשפות הרבה חריג. להיות יכולה לא עברית ארוך

דמיון- יש לשתיהן '. קו , , בסמיכות, וכו מילוני פונולוגי šar) מורפולוגי mãtim

dannum' או'( הארץ מלך : השם כינוי של בסופית החזק : ï-מדבר) ,ka-נוכח,

'( ki-נוכחת: שתיהן, לאכדית. וכו גם אגב, ( case endings)יחסה סופיות יש דומות

. יש בפועל גם 54עקבם. את למצוא יכולים בעברית בבניינים- דמיון פעלי של קו

(, G בנין יש אכדית בנין) (, D יסוד בנין) (, Š הדגשה בנין) (, N הפעלה בניני ) פסיבי

Gt, Dt, Št, Nt.' ,) ( וכו , יש עברית של בבניינים 55רפלקס , , נפעל, הפעיל פיעל קל

51 Gotthelf Bergsträsser, Peter T. Daniels tr., Introduction to the Semitic Languages (Indiana: Eisenbrauns, 1983), p.25.52 Richard Caplice, loc. cit.53 Ibid., p.4.

54 ' ' כיוון local) ה he) פועל תואר של אקוזטיב של העקב להיות יכול (adverbial accusative) ,נומינטיב של עקבות יש קלאסית ובעברית -u ,אקוזטיב -a ,גינטיב -e או -I. ' בנו, ב עקבו' למשל ' הוא צפור של' ' ו ,' בני' ב הוא' בנו ' אתונו של' ': י ,John Mauchlineבני'

Davison’s Introductory Hebrew Grammar (Edinburgh: T. and T. Clark, 1978), pp.67f.55 Richard Caplice, op. cit., pp.30-69, passim: .tn ובנין ŠD באכדית, חוץ בנין עוד יש מזה

26

. , שפעלים, התפעל הופעל - בתחילית נוטים ועברית באכדית פועל ,- ,- ,- א) נ י )ת

a)- .)אולי. ממערכת הותחלו ואכדית שעברית כנראה זה תחיליות באכדית זהה

ואחר, מאחת יותר 56נוטה. אחת שתחילית ללשון התפתחה אכדית כך נוטות

עברית בין דומים פקטורים יש אחרים דקדוקים בפקטורים שגם אפשרות יש

דוגמה. . היא מהם לאכדית ' על' האנקליטית מ אני, לאשר מנת ה איך אומר אותו

באכדית. האנקליטי משומש היה

. 2ג. אנקליטי MA-ג.

עברית. כמו הפועל אין אכדית של (nominal sentence) העצם שם של במשפט

האנקליטי ma-ה או (independent pronoun) עצמאי שם כינוי נמצא באכדית אבל

, 57.(copula) כאוגד המודגש באכדית במשפט כנשוא האנקליטי ma-ה קיים דהיינו

עצם. שם

ה, במשפט זמנית המשכיות את להציג כדי משומש היה האנקליטי ma-שנית

פועל: ' , פועל + '-maעבר' כדלקמן ה'. כלומר את פועל האנקליטי ma-פרפקט

חיבור- של התפקיד חיבור- שונה ואילו מלת את מראה האנקליטי ma-ה. ’u‘ ממלת

, (clauses) פיסקות שתי בין והגיונית זמנית המשכיות iqbiamma anaלמשל.

bëliya aštapram' (, אמר הוא לכן) דומה זאת 58לאדוני'. מכתב כתבתי אני אותו

' רצוף' ו עתיקה. בעברית (waw consecutive) ל

ה, , מדגיש באכדית האנקליטי ma-שלישית למשל. 59עצמי'. אני 'anakumaמילה

56 Rainerr M. Voigt, “The Classification of Central Semitic” Journal of Semitic Studies XXXII, (Spring 1987), p.2.57 Ibid., p.35.58 Ibid., p.41, 46.59 Ibid., p.46.

27

צריכים, זאת ma-מ רחוק כיחס m’ (mimation)‘ הוספת את גם לאזכר ועוד

באכדית. לעתים, אנקליטי דטיב, בשם ’m‘ הוספת נמצא קרובות קדומה )עצם

dative ) סופית, כינוי של ובנטיב, כינוי של השם 60.( ventive)השם

אוגרית של M-. 3ג.

. 3ג. אוגרית. א

' כשם' . מעיר נבעה אוגרית בטקסט, אוגרית קיים אלפביתי קדומה

ugarit/’ugarit-/ (1.40:10, 35, יתדות- עיצור ובטבלת, (35 ) כתב

cuneiform) ,נמצא קרובות לעתים u-ga-ri-it (P:III:16.140:3).61

שקיימים, טקסטי לפי אולי התקופה, אוגרית משומשת, הייתה אוגרית שבה כעת

כמובן. לפני מאה 14 של מהראשון הוחלה לפני אוראלית ספרות הייתה הספירה

מאה 13 עד משומשת הייתה אוגרית מאז 62.(written literary) כתובה ספרות

דהיינו, לפני 63ארד. תקופת הספירה

. 3ג. הקשר. עתיקה לעברית אוגרית בין ב

במורפולוגיה, של מיוחד טיפוס הוא בנטיב 60 -/am- מדבר סופית עם מראה אותו הוא פועלm/-nim .אבל, כינוי סופית דטיב מן פותח כנראה זה המקורית. המשמעות את איבד השם

') כיוון על הצביע תניד בנטיב אבל', הוא 'illikלכאן' אבל'( הוא 'illikam הלך לעתים באלבנטיב, Richard Caplice, Introduction to Akkadianגלוית: מילונית משמעות אין קרובות

(Rome: Biblical Institute Press, 1980), pp.43-44.61 Stanislav Segert, A Basic Grammar of the Ugaritic Language with selected Texts and Glossary (Berkeley, Los Angeles, and London: University of California Press, 1984), p.13.62 Cyrus H. Gordon, Ugaritic Textbook-Grammar (Rome: Pontifical Biblical Institute, 1967), p.1.63 S. Segert, loc. cit.

28

ך" בעיון אוגרית חשיבות כדלקמן: העריך C. H. Gordonתהילים. בעיון מודגש תנ

." עיון של המהפכה גרמה כבר אוגרית" ך" את חקר Mitchell Dahood בעצם 64תנ

, קשורים עברית ופיוט אוגרית שפיוט בחשיבה תהילים שאפשר. הסיבה בחוזקה

הוא, קרוב בהקשר ואוגרית עברית את לחשוב אותו, מקום בגלל מאוד גיאוגרפי

במשפחה. עברית עיון ותוצאת ( isogloss)באיסוגלוס אזור לשונית, ואוגרית

מערבית- שמית שפה היא אוגרית אבל, משתייכת עברית שגם צפון בה

משפחה- עברית, בתת כנענית. בדיאלקט משתייכת לשונית

, תכונות באוגרית יש יש. ראשית יותר הרבה עיצורים רשימת באוגרית שמרניות

, באוגרית. כלומר , 23 יש בעברית ואילו עיצורים 30 יש מעברית . כמו שנית עיצורים

. (case) יחסה לפי נוטה השם כינוי 65ואבלאית אכדית בעברית השם כינוי באוגרית

ואילו, לפי נוטה לא נסתר השם כינוי של (nominative) נומינטיב באוגרית יחסה

כינוי של נומינטיב, -hwt/huwat הוא שלו ( accusative) ואקוזטיב, hw/huwa הוא

hyt/hiyat-.66 הוא שלו ואקוזטיב (genetive) וגנטיב, hy/hiya הוא נסתרת השם

תווית, באוגרית. נמצא לא (definite article) יידוע שלישית להבדיל חייבים באוגרית

67משפט. מצב לפי מוגדר ללא עצם ושם מוגדר עצם שם

אוגרית, למרות בייחוד, מאוד דומה זאת שתיהן. לעברית רק לא דומות בפיוט

תקבולת. גם אלא ומורפולוגיה במילים שתיהן. של בהקשר נמצא בפיוט בתחביר

Keret I ii 1) [hrs.]yd.mqmh ,] חלק ] ארצו זהב

[w(b]d.(lm.tlt] ד ] שלושה, ועב נצחי

[ssw]m.mrkbt btrbs[.]bn.amt סוסים ) מרכבה) 68שפחה? בן אורוות מן ו

64 C. H. Gordon, loc. cit.65 A. Archi’ “Ebla and Eblaite” C. H. Gordon, op. cit., p.11.66 S. Sergert, op. cit., p.47.67 S. Sergert, op. cit., p.14.

מעדיף אני. Gibson מן שונה באופן הזה הטקסט את מתרגם Driverשובר, חלק מחמת 68 :Driver: G. R. Driver, Canaanite Nyths and Legends (Edinburgh של ותרגומו טקסטו את

T. and T. Clark, 1976), p.29; cf. J. C. L. Gibson, Canaanite Nyths and Legends (Edinburgh: T. and T. Clark, 1978), p.83.

29

yd הוא , ) >(' ו' בעברית חלק ' + הוא mqmhיד סופית' שלישי, גוף השם כינוי מקום

חיבור- הוא wו ', מלת ו' ', הואbd) ו ו' ', הוא lm)עבד ו' ' ) הוא tltעולם ו(, š<tשלוש'

sswm הוא ,' ו' ', הוא mrkbtסוסים ו' ', הוא bnמרכבות ו' ' הוא amtבן אמת'

כאלה. אוגרית, בעברית וגם, דומה במילים נמצאת סמיכות באוגרית לעברית

בעברית. כמו לעתים

. 3ג. אנקליטי M-ג.

H. L. Ginsberg ל בנוגע עניין בהתחלה-m . במקור אותו קישר הוא אנקליטי

חיבור- ולאחר, של למלת קרוב שהאנקליטי העובדה את מצא הוא מכך אכדית

גם 69מציאתו. את קיבל מיד Albrightדרומית. ערבית של מודגש לחלקיק

Gordon בספרו, אותה קיבל‘Ugaritic Grammar’ .

אוגרית. טקסט לגבי בעיונם אנקליטי m- של הדוגמאות הציעו חוקרים הרבה

בשני מחולקות האנקליטי של ומשמעותו תפקידו על החוקרים של המעמדות

, הם. דהיינו , Marvin Popeו A. D. Singer חוקרים m-שב הציע Singerקודם.

שיש, יש, לו אנקליטי הן. משמעויות שלוש פועל , 1 אפשריות - חיבור( השמט( 2מלת

, ו- חיבור m-ש טען בהחלט Popeשני, מצד. ( energicus)הדגשה( 3מלת

שינוי או הדגשה בשביל פשוט משומש היה ואילו מתורגם להיות יכול לא אנקליטי

אבל. הן, היו שלהם שהטענות הגם מסוגנן 70קיצוניות. מדי היו מערכתיות

.C. Hבאוגרית, אנקליטי m-ל בנוגע Gordon הגדיר " זהו: m I-כדלקמן:

, עצם שם עם ומשומש האנקליטי זה. בפרוזה שינוי ליצור כדי משומש בסמיכות

) דוגמה. של דוגמאות אבל Tt".'71 ביד y וגם, Tt ביד bd tt---- bdm tt 'x----שיאי

69 H. D. Hummel, op. cit., p.89.70 Ibid.71 C. H. Gordon, Ugaritic Textbook-Glossary (Rome: Pontifical Biblical Institute, 1967), pp.429f.

30

, יותר מגוונות הן אנקליטי m- של שימושו במבנה. למשל האנקליטי, מזאת סמיכות

, עצם לשם דבוק כלומר. m- 72אל." בן הוא כרת "rt.bnm.’il. (16 i 10)[k]יחיד

absolute) עצם שם של מוחלט במצב גם נמצא אנקליטי form of noun)

hš.bhtm.k[bn] (4 v 113)עצם: שם של וריבוי (dual form) זוג אחרי ונמצא

, לכינוי גם דבוק אנקליטי m-מזה, חוץ 73בתים." בנה מהר" - , יחס, מלת סופית השם

ומצב, 74.(infinite verb) פועל מקור של מוחלט פועל

מצרי הירוגליף של -M(Y). 4ג.

. 4ג. הירוגליף. 75מצרי א

כתובת. מצרי הירוגליף את אקרא אני מעכשיו משתייכת ראשון מצרית כמצרית

התקופה. לשושלת ותקופה. לפני 3,000 אחרי לא כנראה הראשון של הספירה

שעד, מאוחרות הכי הירוגליף אותיות היא, ידועות עכשיו ביותר 394 לחוקרים

אונם. כלומר, בקבוצת הוגדלה מצרית לספירה בתקופה משכילים מיעוט כוהנים

אבל, . 4,000 או 3,000 במשך משומשת הייתה היא אחרון עקב שימושו זמן שנות

דקדוק, מאחר, למרות 76שונו. ומילים ארוך מאוד, שמרני עם הם שמצריים זאת

77לאט. כך כל שונה לשונם

שמית- שפת משפחת היא קדומה מצרית אולי .( Hamito-Semitic family)חם

שמא. לשון לקבוצת קשור שהוא אומר (Hamitic) חם למצרית היו אפריקה

מזרח- משומשת הייתה שהיא חם שפת משפחת של הפקטורים לכן. בצפון אפריקה72 J. C. L. Gibson, op. cit., p.94.73 Ibid., p.62.74 Ibid., p.150.

ערבית. משומשת שכעת מערבית שונה מצרי הירוגליף כמובן 75 הלשון היא במצריםשפלשו, אחרי שמשומשת אי- שמוסלמים שלטו, מחצי מ קרוב ומזרח אפריקה כל את ערב

.850 עד 65076 Sir Alan Gardiner, Egyptian Grammar (London: Oxford University Press, 1957), p.1.77 Barbara Watterson, Introducing Egyptian Hieroglyphs (Edinburgh: T. and T. Clark, 1981), p.45.

31

מצרית. שפת משפחת של המילים עם משותפים שורשים 100 יותר למצרית יש חם

, שפות לידי גם הושפעה נמצא. דהיינו שפה עם משותפים שורשים 300 יותר שמיות

, במצרית שמית רקעה. כלומר התערובת היא קדומה מצרית של הלשוני קדומה

78וחם. שמית שפה של

. 4ג. אנקליטי M(Y)ב.

למרות. לשוני דמיון למצוא קשה יחסי באופן מצרית אפשר, לעברית לצפות זאת

כיוון, דמיונות במצרית שיש עתיקים ומצרים עתיקה ישראל של שהתולדות לעברית

ועדותו, לחמו הן 79מאוד. קשורות אולי 80קבר. של רבות בכתובות נמצאת לעתים

זו. אל זו לשונית השפעה הביאה תוצאתו

זה. m(y) היא לשוניות מהשפעות דוגמה אנקליטי memל קשור כנראה אנקליטי

שמיות. שפות של

Alan Gardiner ל בנוגע מסבירm(y) כדלקמן: אנקליטיm(y) נמצא לפעמים

או. אחרי הוא, מבטאים מאוד הכלל מן יוצאת כשבצורה ציווי אחרי נמצא רצון

, šdm.f טיפוס ! mi m(y), ib.iלמשל. ! " הו בוא wd m(y)שלי!", לב התפלל

ib.k" יהיה שלך שלב הלוואי ." לב- 81רחב

משמשים. להיחשב יכול m הנשוא גם כמו נומינלי במשפט אותו לאנקליטי

על. לא', אתה' באכדית iw.k(“כ לומר חייבים אלא ”iw.k sš(“כ לומר יכולים סופר

msš”.82 מזה, חוץm או( שם כשהוא) נושא לפני גם מונח אנקליטי מושא. עצם

78 Ibid., p.44.79 J. Maxwell Miller and John H. Hayes, A History of Ancient Israel and Judah (Philadelphia: The Westminster Press, 1986), p.30.80 Yohnan Aharoni, The Land of the Bible (Philadelphia: The Westminster Press, 1979), pp.9-10.81 Sir Alan Gardiner, op. cit., p.185.82 Ibid., pp.40f.

32

, m של דוגמתו שמונח היא, לפני אנקליטי ir.n.()i) grt m(h (t.()i)(כדלקמן: מושא

r rd n ntr (" 83אל." במדרגת שלי הקבר את עשיתי אני עכשיו

' 5ג. ' האנקליטית. מ עתיקה עברית של ה

, אנקליטי ma, -m, -m(y)- לגבי אמרתי כאן עד , אוגרית, אכדית באבלאית

מסקנתו. מצרית ואפילו האנקליטי. מופיע שמיות שפות שבכל מה היא קדומה

כלומר, לא שמית שפה שהיא קדומה במצרית אפילו ) שמית בחצי גם מושלמת

semi-Semite) אם. קיים היה אין, האנקליטי שהיא, בעברית שגם ספק כן קדומה

נמצאת, שפה . שמית ' אם' האנקליטית מ זהו, יש ה ' מה בעיה האנקליטית' מ שה

הואיל(, שינוי) אחרת בקריאה נעלמת שלא, תנועות את הכירו והסופרים

שינו, האנקליטי - בתהליך אחרת לקריאה אותו הקדום לכך. אי חייבים מסורת

בטקסטים. הנעלם האנקליטי את לחפש

H. D. Hummel להיעלמות מצבים שישה מפרט ' האנקליטית' מ בטקסטים: ה

' כשהסופית( 1 או'- ' ים לא'- במיוחד, מו בטקסטים נמצאים לא כשהם מתאימים

' ריבוי כשסופית( 2קדומים, מתורגמים היא' או, בשרשרת סמיכות ים סמיכות

שהיה, ריבוי של עצם כששם( 3, ( ketib)בכתיב יחיד פועל אחרי בא כשריבוי זכר

נמצא, בתואר משומש יחס- שימוש( 4נדירות, לעתים או פעם פועל ' מלת לא' מן

' 5מתאים, ' היה( מה '6מתאים, לא שימושו ואילו פועל בתואר משומש כש ' מ( כש

עברית של קיימים בטקסטים ואילו עצם שם או בינוני ליצור כדי מילה לפני מוסף

84הזה. הטיפוס אין כמעט

' את מצאו מקראיים חוקרים כבר האנקליטית' מ , ה דרכם" ך את פירשו הם בתנ

בדקתי. ' להם לקרוא יכולים הם אם אותם הטקסטים האנקליטית' מ באמצעות ה

83 Ibid., pp.54f.84 H. D. Hummel, op. cit., pp.96f.

33

בעבודה. של פרשנות להיות יכולים שהם הדברים את רק אסדר הזאת הטקסטים

, ' אחר' האנקליטית מ ' של תפקידו מהו אחפש כך ה האנקליטית' מ חוץ. ה בתחביר

אני, להיות יכולים ואילו הציגו לא שהחוקרים הטקסטים שני את גם אוסיף מזה

. ' האנקליטית' מ ה

' ' האנקליטית. מ ה כי'' בעברית שנמצאת ד תנ

מסורה( טקסט)

' 1ד. ' האנקליטית. מ חיבור למילת המסופחת ה

' של טיפוסה האנקליטית' מ הטיפוס בעיקר הוא חיבור למלת המסופחת ה

לא. שנמצא שאפשר מה לאשר כדי אחרים נתונים או אבלאית צריכים באבלאית

' את להוסיף האנקליטית' מ חיבור- ה אבל. למלת נדיר כך כל -wm צירוף בעברית

על, .F. Iאותו. טעות הבינו והמתרגמים הפרשנים שנים 2,000 במשך כן בעברית

Andersen הציע ביותר קודם הכי , '- ויסודו' בעברית -' של בטוחים ונתוניו ומ ומ'

85אבלאית. הם

. 1ד. רות. ה, א ' ד ומאת'

"-’Wm‘ של הייצוגית הדוגמה ך ' רות היא בתנ ' . היה, ומאת ה בחוקרים בעייתי ד

. רוב" כיים ...'. אותו מתרגמות הגרסות תנ יש' ומן הזה, בפסוק אחרת בעיה עוד ל

היא, '. כלומר כתיב' ', הוא ( Ketiv)קניתי ואילו' '. הוא (Qere) קרי קניתי קניתה'

וקרי", אני" הוא כתיב על". אתה" הוא קניתי אולי: להציע אפשר זה קנית כדלקמן

אך, גוף היה המקורי העיצור טקסט סופרים, עקביות חוסר בגלל ראשון הקשרי85 Cyrus H. Gordon, “WM- ‘and’ in Eblaite and Hebrew” op. cit., p.29.

34

לפי. לגוף הקריאה את לשפר ניסו ' כתיב שני ' ,) חייב) ומאת מתורגם להיות מדבר

חיבור- של כצירוף (, כקרי אותו קוראים אם ואילו אקוזטיבי וחלקיק מלת הוא) נוכח

חיבור- של כצירוף מתורגם להיות חייב יחס- מלת '. ומלת מן'

נמצאות, הטקסט את כשחוקרים תרגום. אפשריות שתי הזה ) השבעים בקריאה

Septuagint) וגירסה, קונטקסט את תומכים ארמית ותרגום עתיקה, לטינית הקרי

ופשיטא, הכתיב. קונטקסט לפי מתורגמים וולגטה

טקסט, .kai 86כדלקמן: הוא השבעים תרגום קודם ei=pen Booj evn

h`me,ra| tou/ kth,sasqai, se to.n avgro.n evk ceiro.j Nwemin kai.

para. Rouq th/j Mwabi,tidoj gunaiko.j tou/ teqnhko,toj kai. auvth.n

kth,sasqai, se dei/ w[ste avnasth/sai to. o;noma tou/ teqnhko,toj

evpi. th/j klhronomi,aj auvtou/

ביום, ובעז" המת, אשת המואביה רות ומן נעמי יד מן השדה את תקנה שאתה אמר

ירושתו." על המת של שמו את להקים כדי אותו לקנות חייב אתהו

טקסט מפילוג שונה הזה הטקסט של (meaning division) משמעות חילוק

בטקסט. פסוק- נגמר המסורת המסורת ) ראשון חצי " אתנח"... נעמי לפי(. 87ב

אפשר, טקסט ביום: " מתורגם להיות המסורת מיד השדה את תקנה שאתה כזה

ואתה, ..." חייב נעמי אבל... מרות גדול. הבדל אין שתיהן של במשמעויות לקנות

ביום: ... תרגום את תומך ארמית תרגום גם ידא מן חקלא ית זבינתך השבעים

נעמי של היד מן השדה את תקנה שאתה ביום "...88מואביתא. דרות ידא ומן דנעמי

אולם" רות של היד ומן ארמית, תרגום של קריאתו את לתמוך קשה המואביה

86 Alfred Rahlfs ed., Septuaginta vol. 1 (Württ: Bibelanstalt Stuttgart), p.500.' טעם 87 הוא' Rabbiפסוק: סוף בתוך ביותר חזקה הכי הפסקה סמל אתנח Yitzchok

Mordechai Rosenberg, T’aamim Lakorim p.8.88 Alexander Sperber ed., The Bible in Aramaic based on Old Manuscripts and Printed Texts vol. iv A (Leiden: E. J. Brill, 1962), p.123.

35

מצב לפי עברית טקסט של ממשמעותו מתעלם לפעמים ארמית שתרגום משום

89ההיא. התקופה של והחיים פוליטי

גירסה, מאידך , לטינית גיסא ופשיטא, וולגטה שטקסט כמו אותו קוראים עתיקה

, 90אותו: קורא עיצור הם ( אותו קוראים דהיינו לקחתי: ") אני ( כדלקמן את) קניתי

הקריאה". ' את מתרגמת הזאת רות כצירוף' חיבור- של ומאת וחלקיק מלת

הקריאה. , גורמת הזאת אקוזטיב הבעיה. כלומר '. מהו היא בעיה ' ' ומאת' ב מ

' לבסוף נותן' כל. האפשריות הרבה ומאת ', אותו מתרגמים עוד בקריאה אי' ומן כ

אם(. גוף) עיצור טקסט לפי לתרגם אפשר העיצור, טקסט לפי מתרגמים ראשון

ביום: " מתורגם להיות חייבים ( מיד השדה את תקנה שאתה כדלקמן אבל, ) נעמי

כדי... קניתי אני אולם..." מרות בגלל. מתאים לא הזה התרגום ל זה, לקונטקסט

שמא. העיצור טקסט את שינו וגירסות מסורת טקסט אולי שינו הסופרים המקורי

', אותו וקראו התנועה קריאת את כיוון' מן ' את שמשמשים כ בעיקר' מאת בן עם ה

' את כשמשמשים ( Tetragrammaton) המפורש השם או אדם מאת' ה

', כמשמעות ומשמשים' ' את מן עם' מן 91מקום. או דברים ה

' אותו מבינים אם אבל האנקליטית' מ חיבור- של צירופם כמו כ ’m‘ו מלת

בעיה, אנקליטי , 92מפוטר. להיות יכולה היא באבלאית הקריאה גם מתאימה כלומר

, לרות - שהוא, י ט : לרות קשור בקפדנות ד ה, ד

89 Ernst Würthwein, The Text of the Old Testament (Michgan: William B. Eerdmans Publishing Co., 1981), p.76.90 Arthur E. Cundall and Leon Morris, Judges and Ruth [TOTC] (Melbourne: Inter-Varsity Press, 1968), p.303.

91 ' ' כמעט השם, בן עם משומש מאת ' אדם פני, ו , או אדם בן+ המפורש ראה': אלוהיםכז, בראשית , מאת" יז ' ," כד- יט ברא נכר , מאת" בן ' ל", כז ברא יצחק", פני מאת" יהוה

, ירמיה ; , ; , ; א, ל א יח א יא א אולם". מאת" ז ' יהוה בלי' ' מן בעיקר' דברים: עם משומש את , ו' ב , ברא ' ," - יב" ג ברא הארץ ", מן - שמות" העץ י, מן ", א - ויקרא" הארץ ד, מן יג

," - במדבר" העור לא, מן ': יא " - וכו" הים Abrahamמן Even-Shoshan ed., A New Concordance of the Old Testament using the Hebrew and Aramaic Text (Jerusalem: Sivan

Press Ltd., 1989), pp.139, 675-676.92 Edward E. Campbell, Jr., Ruth [AB] (New York: Doubleday and Company, Inc., 1981), p.146.

36

- רות ... ) קנותך, ביום ה את- נעמי מיד השדה ד קניתי... ומ המת שם להקים רות

נחלתו- על

(... רות - קניתי, י ח ... ד - מיד- אשר כל ... את וגם נעמי את ... להקים- קניתי רות

... המת- שם

' של' ' פסוק מאת גם' ו של' ה הם' פסוק את יש. י אותו אלה למשפטים מקבילים

לפי. ואותה משפט מבנה הפסוק, משמעות מאשר' כך ' י הוא' ומאת של צירופם ש

, ' ' , וחלקיק- האנקליטית מ ה חיבור ' מלת ' , האנקליטית. מ ל כלומר יש אקוזטיב

' 93אכדית. של האנקליטי ’ma‘- כמו הדגשה תפקיד ' בעקיפין גם את מאשר ה

הזאת. העובדה

מאחר, מן רק אלא ורות נעמי מן לא קונה שבעז נכון בעלותו יש שלנעמי נעמי

, 94השדה, של רות - רות גם 95ירושה. זכות אין לאלמנה י, ט העובדה את מאשר ד

קניית. - מנהג היא השדה הזו ' משפחה' שקרות להגן כדי המת תמורת משלם גואל

, או קבוצתו של תועלתו את משפחה- להקים בשביל עשייה היא רות וקניית 96קרבת

המת. של שמו את

משפחה- של גישתו שינוי אף הזו. העובדה את תומך מבעז קרוב יותר קרוב

- בפסוק משפחה', הקרוב אולם, את לגאול רצה ד שמע שהוא אחרי השדה

הוא, להסברת , את שינה בעז שהוא. הסיבה היא, הקדימה זכות את וויתר לבו שלו

הוא: הוא, את יגאל שכשהוא חשב כדלקמן האלמנה את לקחת יכול השדה

אולם. בעלה של שמו את להקים כדי שלו כאישה החדשות את שמע הוא המקורי

, מן האלמנה. כלומר אם. להיות יכולה לא בעז ברכושו, אישתו היות, יהיה כך נזק

שייוולד, תהיה, בעז בין שלבן השדה. של ירושתו זכות לרות

93 Richard Caplice, op. cit., p.35.94 Arthur E. Cundall and Leon Morris, op. cit., p.300.95 R. de Vaux, Ancient Israel vol. 1 (Darton: Longman and Todd, 1961), p.54.96 Ibid., pp.21f.

37

C. H. Gordon שבעז, את מסביר : את לקח התהליך בספר, כדלקמן קטן רות

", לגבי חלק יש רבי של שם" תנאי. של התנאים על מסביר הוא אישה חתונה

תנאי, שילום הוא הראשון ותנאי, חוזה הוא השני כסף מין. יחסי הוא השלישי חתונה

אין, בכל 97השלישי. התנאי את העדיף בעז העובדה את הכריז שבעז ספק אופן

, רות את לקח שהוא הוא. דהיינו המת- המואביה רות את" אמר כאישתו קניתי אשת

"...) כדי) חייבים, לתרגם כתיב - את לקרוא כזה " ' חיבור' מלת כ ' ומאת ' + ' מ' ה ו

'." אקוזטיב חלקיק+ האנקליטית את'

. 1ד. ישעיה. ו, ב ' ח ומשוש'

יען: " את להבין למען הפסוק כל את אכתוב את הזה העם מאס כי הקונטקסט

רצין- ומשוש לאט ההלכים השלח מי ". את טקסט- רמליהו את קורא המסורה ובן

' המילה כשם' אבל. משוש אי, כשם אותו קוראים אם עצם את להבין אפשר עצם

- המילים צירוף רצין' '. את לכן- רמליהו את להסיר מציע BHS של (editor) עורכו ובן

- רצין' תרגום, מצד 98וב...'. את את מתרגמים מודרניים ונוסחים השבעים שני

' כפועל' ' לפי כמובן. (finite verb) המפורש משוש חייב, ' משוש להיות הקונטקסט

ואילו, כפועל מתורגם ' מחמת המפורש של' מ ' ה המילה' להיות יכולה לא משוש

אם. כפועל מתורגם ' המפורש אין' מ ' ה ' היא, שוש ) אבסולוטי מקור במילה

infinite absolute) .פועל על תחליף הוא אבסולוטי מקור של משימושיו אחד אגב

' אם לכן 99המפורש. אין' מ בוודאי, ה האבסולוטי המקור את לתרגם אפשר במילה

' כמו' המפורש. פועל שוש

' בעיית גם לפתור אפשר של' מ ', ה כי' ' את לקרוא אפשר משוש ' ' מ' כ מ ה

חיבור- המסופח האנקליטית , למלת .' טיפוס' במיוחד - של צירופם ו חיבור' + מלת97 C. H. Gordon’ Forgotten Scripts (New York: Basic Books, Inc., 1982), p169.

.BHS הערת ראה 9899 A. E. Cowley ed. Gesenis’ Hebrew Grammar (Oxford: Clarendon Press, 1980), p.345.

38

נמצא' מקור פועל , 100דרומית. וערבית בעברית אבסולוטי צודק ' לבסוף של' מ שה

' נקרא' ' משוש האנקליטית' מ חיבור- עם כ ' מלת כמו' על. של u-ma ו כן אבלאית

יען: " הפסוק את לשחזר אפשר ההלכים השלח מי את הזה העם מאס כי כדלקמן

שוש- לאט רצין- ום ." את יכולים- רמליהו כשהוא ציני באופן אומר שהנביא לדעת ובן

אשור. פלישת מזהיר

. 1ד. נחמיה. יא, ג ' ה ומאת'

הבעיה. יש הזה בטקסט גם '. לקרוא מוכרח איך היא בעיה צירוף' הוא ומאת

הבא: בקונטקסט נמצא

ובתיהם זיתיהם כרמיהם שדתיהם כהיום להם נא השיבו"

בהם" נשים אתם אשר והיצהר התירוש והדגן הכסף ומאת

דעה. בתוך דעות שני יש זה לגבי ' את שקוראים היא אחת חוקרים כצירופן' ומאת ה

- של חיבור" + מלת ' סמיכות' ) ו ' 1/100כ" אותו מתרגמים ולכן(", 100מאה'

, לבמדבר הקשר שלפי היא שנית דעה 101כסף". משערים, י ' כד ש' ' או (shin)ש ש'

(sin) לכך- מהמילה הושמטו הראשון רעיון 102הזה. העיצור את להוסיף מציעים אי

' 1/100ש' הוא הוא כלומר. כל אותה לשלם שצריכים הריבית כסף שער חודש

ל' אומרת זאת. 12% הוא שנה של (rate of interest) הריבית ' 1/100ש יש כסף

, המשמעות צירוף, דהיינו שער, אומר המלים ההתפתחותית והכנסה, ריבית הריבית

100 Zellig S. Harris, A Grammar of the Phoenician Language (New Haven, Connecticut: American Oriental Society, 1936), p.40.101 Loring W. Batten, A Critical and Exegetical Commentary on the Books of Ezra and Nehemiah [ICC] (Edinburgh: T. and T. Clark, 1972), p.243; H. G. M. Williamson, Ezra, Nehemiah [WBC] (Waco, Texas: Word Books, Publisher, 1985), pp.232-241, passim; Derek Kidner, Ezra and Nehemiah [TOTC] (Leicester, Illinois: Inter-Varsity Press, 1979), p.97; J. Carl Laney, Ezra-Nehemiah (Chicago: The Moody Bible Institute, 1982), p.91; Joseph Blenkinsopp, Ezra-Nehemiah (Philadelphia: The Westminster Press, 1988), pp.254ff.

102 BDB 1/100' היא היסודה שהקריא אומר ' אולם ' כסף הוא' אפשרית קריאה משאתגם. : במדבר לפי כזאת הקריאה את מציע BHS עורך מאוד י, Fredrickחד Carlson

Holmgren, Ezra and Nehemiah [ITC] (Edinburgh: The Handsel Press, 1987), p.112.39

(NEB) .זהו, אם שהם אחרי אותה מקבלים עשירים או אצולה שבני הריבית כן

אולם, מלווים שוב. וכרם אחר שדה עם לעניים אותה להשיב חייבים הם לעניים

אם 103מדי. נמוכה ריבית הוא שנה של הריבית שער 12%ההיא, בתקופה אבל

זאת, של הריבית שער 12% את רק להשיב חייבים חלק רק שמשיבים אומרת שנה

מכיוון, עשירים או אצולה לבני שילמו שעניים הריבית מן של הריבית ששער אותה

את עם מאותו יקבלו שלא דורשת התורה מסורת אולם. 12%מ יותר היה התקופה

, אם 104הריבית. שכיבד, הנביא אולי, מסורת את כך רק שישיבו אמר לא התורה

הקריאה. ואת... השיבו' חלק מתאימה...' נא אבל. לקונטקסט הכסף בשביל הזה

צריכים, קריאה '. את להשמיט זו אפילו' מ י, לבמדבר ה כטקסט תוקף אין כד

כל. כדאי, עוד עדות מקורי. עיצור טקסט את לשמור אפשרי

בכתב, מצד ' כתוב הביניים ימי של יד שני ובתרגום' ומאת .kaiכ' כתוב השבעים כ

avpo. .) < הם' ) ומאת באופן וקוראים המקורי העיצור טקסט את משנים לא ומן

אבל. של תנועתה מטקסט התנועה טקסט את שונה לא הזאת הקריאה המסורה

' ולשימוש לקונטקסט מתאימה ' .' לא' מאת אדם מבן חוץ דברים עם משומש מאת

105אלוהים. או

הקריאה, של maש- כמו הזה הטקסט את קוראים אם אולם מתאימה אבלאית

, העיצור לטקסט גם אלא לקונטקסט רק לא הקריאה. דהיינו היא המקורי

השיבו: " הכסף את גםו ובתיהם זיתיהם כרמיהם שדותיהם כהיום להם נא כדלקמן

106בהם." נושים אתם אשר והיצהר התירוש והדגן

103 Joseph Blenkinsopp, op. cit., p.255.( שמות 104 ( וויקרא, כה כד - כב לז, לה של הריבית את לקבל כדי מאלצים שלא אומרים כה

ודברים, אל הלוו שהם הדברים ( עניים - ( - אומר, כ יט כא כ את לקבל אסור שלחלוטין כג.H. G. M. Williamson, op. cit., p.241עם: מאותו הריבית

105 , הערת .91 שוליים ראה106 Constance Wallace, “WM- in Nehemiah 5:11” C. H. Gordon, op. cit., p.31.

40

- ( ' חיבור' מלת ' ומאת ' האנקליטית+ מ מבדיל( חלקיק+ ה מקרקעין בין אקוזטיב

' נכסים ובין ' האנקליטית, מ וה אפשר כלומר 107ניידים. נכסים את מדגישה ניידים

אתם: " במשמעותו לתרגם מקרקעין את רק לא להשיב חייבים עשירים כדלקמן

) , , , שאתם) ובתיהם זיתיהם כרמיהם את גם אלא מעניים אותו לקחו שדותיהם

(." ניידים נכסים , , , לקריאה) והיצהר התירוש הדגן בעיה אין כזאת הכסף

המקורי. העיצור טקסט את לשנות צריכה לא הקריאה ואפילו בקונטקסט

. 1ד. עמוס. י, ד ' ו ומסרפו'

מפרשים, זמן במשך " פרשנות של קושי את הכירו רב ' ונשאו' ב דרדו ומסרפו

". עצמים להוציא ומסרפו תרגום- הבית .kaiכ' אותו מתרגם השבעים מן

parabiw/ntai ,) , , נסתרים' ) בינוני יש' ) והם' כלומרהווה הפועל את לתרגם ינסו

לפי(. זמן הוא הקודם הפועל של זמנו כי עתיד כזמן הבינוני הזה, התרגום עתיד

ודודו: " מתורגם הזה הטקסט ( כדלקמן יישא) ואחר( את) אותו קרובו כך הגופה

דהיינו". מן עצמים להוציא ינסו הם ' קורא השבעים תרגום הבית כצירופם' ומסרפו

- של חיבור' אבל'. עתיד פועל+ מלת מתרגמות בעיקר מודרניות גירסות נסתרים

- של כצירופם אותו חיבור' מודרניות, גירסות של תחביר לפי 108בינוני'. + מלת

' כמעט' אלא, להיות יכול לא ומסרפו כלומר. בן פועל ' אדם הוא' מישהו מסרפו

', ששונה אחר על' דודו חיבור- שיש שום מ יחד. לצירוף מלת .T. Hזאת, עם המלים

Robinson חושב ' ' ' הם' דודו ו מסרף אבל 109האם. צד של הקרוב והוא איש אותו ש

107 Ibid.108 ‘who is to burn’(NIV); ‘one who burns’(NRSV); ‘he that burns him’(JB); ‘bul-sa-rl-za’

שישרוף מישהו (Korean version); ‘he that burneth him’(KJV); ‘even he that burneth him’(ASV); ‘or his undertaker’(NAS); ‘he who burns him’(RSV); ‘one who burns the dead’(NRSV); ‘one who will burn the bodies’(NKJV); ‘der ihn bestatten’(LUT); ‘sein Bestatter’(ELB); ‘oder der Leichenbestatter’(EIN).109 recited in James L. Mays, Amos [OTL] (London: SCM Press Ltd., 1985), p.119.

41

חיבור- עם נמצאת אינה כמעט (apposition) אפוזיציה . מלת " ' ך' בתנ כמובן 110ו

' הוא' '. קרוב טיפוס סרף שרף' לא, למרות אבל 111ל ' לקרוא כדאי זאת מסרפו'

כי, ' כשמשארים כבינוני היא' מסרפו ' בניין ש של' ', פיעל טיפוס' טיפוס הוא זה סרף

. יחיד בטקסטים" ך ' בניין רק נמצא אחרים בתנ של' 112מילתה. קל

לפי, מאידך אי, גיסא לבסוף. שני גם להיות אפשר קונטקסט ' נושאים חייב' ומסרפו

- להיות חיבור' ' מלת ' ,' הנשאר+ מ ו . הוא פועל ' צירוף' האנקליטית מ מילים ה

' הוא' מציין שהוא (waw consecutive perfect)פרפקט' רצופה דרך וו' ומסרפו

באנקליטי רק המשכיות את מציין באכדית אנקליטי ’ma‘-ולוגית. זמנית המשכיות

חיבור- בלי ואילו, מלת ' בעברית אחר האנקליטית' מ חיבור- עם ה ', מלת שהיא' ו

מציין, מקורי שימוש ההמשכיות. את בעברית

ששורפים, בעיקר, של עצמיו את המעשה מיוחד ומקרה עבירה נחשב מת

(, עמוס) בישראל א, (. א שמואל) כבוד מעשה להיות גם אפשר ואילו 113ב - יג, יב לא

, לשרוף שחייבים המקרה היה ההוא המצב אולי גם אלא מחמת. כלומר עצמים

היו, המצב 114העצמים. את לשרוף חייבים כמגיפה

. 1ד. אחרים. ה

' של' לב, בראשית וממהר - של כצירוף הוכר מסורתי באופן מא חיבור" ' + מלת ו'

' פיעל' ואילו", מהר הוא. רעיון מציע Andersen בינוני ' טוען אחר של' וממהר ש

110 E. Kautzsch ed., Gesenius’ Hebrew Grammar (Oxford: Clarendon Press, 1980), pp.422-427.

' חושבים מסורתי באופן 111 ' ' הן' שרף ו סרף ' את מכליל BDB(p.977)מילה. אותה ש סרף‘': בשורש William L. Holladay, A Concise Hebrew and Aramaic Lexicon of the Oldשרף'

Testament (Michigan: William B. Eerdmans Publishing Company, 1978), p.260.112 Gary A. Rendsburg, op. cit., p.34.113 recited in Hans Walter Wolff, Joel and Amos [Hermeneia] (Philadelphia: Fortress Press, 1977), p.280; Ludwig Wächter, Der Tod im Alten Testament Arbeiten zur Theologie 2/8 (Stuttgart: Calwer, 1967), p.183.114 G. R. Driver, “A Hebrew Burial Custom” ZAW 66 (1954), pp.314f; recited in Gary V. Smith, Amos [LBI] (Michigan: Zondervan Publishing House, 1989), p.208.

42

לב, בראשית חיבור- של בצירוף היחיד הצירוף הוא מא + מלת ' בינוני' בתוך ו

בדרך. ' עם נמצא הבינוני כלל התורה כשהבינוני' הוא לכן 115כנשוא. משומש הנה

' מסיק ' האנקליטית: מ ה , דבוכה כדלקמן והפועל- חיבור משומש פרפקט למלת

וו' 116.(waw consecutive perfect)פרפקט' צרופה דרך כ

' גם של' , שמואל ומקלל ה' טז ' להיות יכול ב האנקליטית' מ הדבוק ה

חיבור- '. למלת שימושו' infinitive) מוחלט מקור פועל אחרי בינוני של ו

absolute) בדרך. מיוחד מקרה הוא רגיל פועל או מוחלט מקור פועל כלל מאוד

בא( לא עבר או פרפקט) S. R. Driver גם 117מוחלט. מקור פועל אחרי נשלם

, " הוא הזה שהטיפוס אומר יוצא, דהיינו הוא" יצוא מיוחד 118רגיל. טיפוס וקלל

Driver וP. Joüon הולך" אומרים של" הלוך ש ו, ירמיה ובוכה זאת דוגמה נותן מא

.) אבל) ' קוראים מסוימים יד כתבי תקבולת כפועל' ובכה ) מוחלט מקור ל

infinitive absolute).' ' אחרי בא שבינוני המקרה אין כמעט לבסוף 119ובכה

לכן. מקור פועל ו, ירמיה את שקוראים כדאי מוחלט , ושמואל מא ה' טז פועל' ב כ

אם'. מקור ' מוחלט ' בשמואל, מ ל , כך ה' טז אך. יש ב אותה קוראים אם בעיה

, ' הבעיה' האנקליטית מ כלומר, לחלוטין כ - הוא המילים צירוף נפטר חיבור' ' מלת ו'

' ' האנקליטית+ מ '. מוחלט מקור פועל+ ה קלל'

' ' הרפא' ב ומחבש של' ומחבש לב לשבורי ל ג, תהילים לעצבותם בעיה יש קמז

משום, '. משומש הזה שהפועל דוגמה שאין בתנועותו גם' פיעל הפועל של טיפוסו כ

' של' כו, ישעיה חבש , והושע ל שמקביל, א ' ו בתהילים' ומחבש , ל הוא, ג בניין קמז

115 Gary A. Rendsburg, op. cit., p.35.116 F. I. Andersen, The Hebrew Verbless Clause in the Pentateuch (New York: Nashville, 1970), p.48.117 Ibid.118 S. R. Driver, Notes on the Hebrew Text of the Books of Samuel (London: Oxford, 1890), P.247.

'. לו קוראים הביניים ימי של יד כתבי שהרבה אומר BHS של שוליים בהערת 119 ובכה' כ43

.' לכן' ' את שקוראים כדאי קל כצירוף' - של ומחבש חיבור' ' מלת ' + ' מ' ה ו

120חבש'. של בינוני או עבר קל+ האנקליטית

' גם ' טרף' ב של' ומחנק גרותיו בדי ומחנק יג, נחום ללבאתיו נקרא להיות יכול ב

- של כצירוף חיבור" ' מלת ' + ' האנקליטית' מ ה ' ו ' בינוני+ יחיד". זכר מין חנק

' חוץ אחרים במקומות נמצא, ' חנק ' מזה או' קל ' ) כ שמואל' (. ב נפעל באיוב, כג יז

טו, '. עצם שם קיים ז בשפות' שורשו, שמיות מחנק כ נמצא הזה הפועל של אחרות

G-stem שווה שהוא ' של' קל (.hanaqaו באכדית hanãqu במיוחד) עברית ל

' כדאי לבסוף נקרא' ומחנק ' לא ש בינוני' פיעל ' של כצירוף אלא כ האנקליטית' מ

. ' כלומר+ ' בינוני ' קל קל' ' בינוני טרף קל' חנק אבל. הקשר הם בינוני ו תקבולת

' האנקליטית' מ 121השני. את מדגישה ה

' גם של' י, במדבר ומספר חיבור- של צירוף להיות יכול כג ' מילת ' + ' מ' ה ו

'. פועל+ האנקליטית תוכנו' מי: " הוא הטקסט של ספר יעקב עפר מנה כדלקמן

רבע- ומספר מזמן". את הם: מחדש בבנייה הסכימו פרשנים ישראל טענו כדלקמן

' את לקרוא שחייבים ' ומי' כ כדי' ומספר ותורת השבעים תרגום עם להתאים ספר

אבל. העיצור, טקסט של ושמרנותו אבלאית של maש- על כשחושבים שומרון

' כדאי נקרא' ומספר צירוף" ש חיבור- של כ ' מלת ' + ' האנקליטית' מ ה ' ו קל+ ' ספר

בלי" עבר אפשר, אם 122עיצורים. שינוי נסתר מי: " אותו לקרוא כך מנה כדלקמן

יעקב עפר

) ספר) גמ רבע- ו ישראל" את

אפשר, חוץ ' המילים צירוף של הדוגמאות את למצוא מזה גם' מח, ביחזקאל ומ

'(, טז יחזקאל)' כב, ומפאת '(, מח ומלכים)' יד, א ומאחזת '(. יד 123ומה)'

120 Ibid., p.36.121 Ibid.122 Ibid., pp.36f.123 Gary A. Rendsburg, op. cit., pp.37f.

44

. 1ד. מאפיין. המסורה בטקסט הגלוי הטקסט ו

הם. טקסטי על שמרן כך כל היו הסופרים ' מצאו העיצורים של' ו בויקרא גחון' ש

מב, ' של התיכון העיצור הוא יא ' של, דרש ש טז, ויקרא תורה התיכונה המילה הוא י

של העיצורים טקסטי במסורת משולמים היו שהם אומרת זאת 124תורה. של

הגם. של הדקדוקי הידע דרך מסוים טקסט להבין יכולים היו לא שהם הסופרים

באמצעות אותם להבין ניסו אלא העיצורים טקסטי את שינו לא הם 125תקופתם,

למשל. שינוי ' את הבינו הם תנועות האנקליטית' מ בינוני. פיעל של כתחילית ה

. 1ד. הפונקציה. Wm- של התחבירית ז

' ספק אין האנקליטית' מ חיבור- צרוף של מקראית. בעברית תפקידו יש למלת

בפיוס. תקבולת של שנית פיסקה למשוך כדי משומש המילים צירוף במיוחד

ג, תהילים לב לשבורי הרפא קמז

לעצבותם חבש ומ

יב, נחום נרותיו בדי טרף אריה ב

ללבאתיו חנק ומ

י, במדבר יעקב עפר מנה מי כג

רבע- ספר ומ ישראל את

124 Ernst Würthwein, The Text of the Old Testament (Michigan: William B. Eerdmans Publishing Co., 1981), p.19.

' משום 125 האנקליטית' מ הם, של בתקופה משומש הייתה לא שה יכולים היו לא הסופרים'. את להבין כלומר' מ ' ה האנקליטית' מ להם. מוזר דקדוק הייתה ה

45

G. A. Rendsburg את לתרגם שחייבים מסביר ' ' ' או' אפילו כ ' ומ משום' גם

' האנקליטית' מ ' את מדגישה שה ' , . היא- ומ דהיינו החיבור חיבור- לא מלת מלת

היא. דבר להדגיש צורך ירגיש (author) מחבר כן אם אלא משומשת לא פשוט

126מיוחד.

בפרוזה. גם תחביריים תפקידים לראות אפשר ' בפרוזה באה' אמירה אחרי ומ

ומדגישה, דיבור או תיאורית 127שנית. פיסקה ארוך

ה, רות קנותך- בעז ויאמר" ד נעמי מיד השדה ביום

המת- המואביה רות את ומ המת- להקים קנית אשת שם

" נחלתו- על

ובשיא, מומנט עד רות את לקח שהוא המוגמרת העובדה אמר לא בעז סופי

' את גילה הוא הדיבור ' , עושה. ומ דהיינו ' יותר השיא את העובדה היא. ' ומ יעיל

', הטעם בגלל יעילה יותר כי' 128בעז. דיבור של הזמנית הפסקתו גורם הטעם אתנח

לב, בראשית פרעה- החלום השנות ועל" מא נכון- פעמים אל מעם הדבר כי

האלהים

האלהים מהר ומ

לעשתו"

' מביאה' משתמשים. חלום את מסביר שיוסף האחרון המשפט את ומ ' פרעה ומ' ב

129קרוב. שנים שבע של שהזוג העובדה את להדגיש מנת על

126 G. A. Rendsburg, “Dual personal pronouns and dual verbs in Hebrew” The Quarterly Review 73, July, (1982), pp.38f.127 Ibid., p.39.128 Ibid.129 Ibid.

46

טז, יחזקאל פאת: ואלה" מח אלפים וארבעת מאות חמש צפון מדותיה

נגב- וארבעת מאות חמש קדים פאת ומ אלפים וארבעת מאות חמש חמש ופאת

ימה- אלפים אלפים." וארבעת מאות חמש ופאת

' מפרידה' הנביא. טעם עם משפטים שני ומ ודרום, צפון הגדרת קודם אומר אתנח

כמו. ומערב מזרח הגדרת אומר כך אחר כששני, כשיא ' משפטים פיוט ומ, ' כפולים

130בפרוזה. גם שני משפט מביאה

-[ יחזקאל כב, ] כא אחזת ומ בתוכה הבית ומקדש הקדש תרומת והיתה"... מח

לנשיא בנימן גבול ובין יהודה גבול בין יהיה לנשיא אשר בתוך העיר אחזת ומ הלוים

יהיה."

יש, של רכושו על יחזקאל הנביא תיאור לפי כאן. שלושה לו מלך ' תחומים ומ'

השימוש. רכוש של תחומים שני מביאה כלומר. לשימוש דומה הזה מלך אבלאית

.ù-ma...ù-ma” (TM“ שימוש יש באבלאית 75.G.2420 rev.viii 9[=line

439]).131

י, עמוס ..." עצמים להוציא סרפו ומ דודו ונשאו" ו הבית- מן

' האנקליטי ’ma‘-ה שימוש כמו ' מתפקדת, ומ חיבור- באכדית שמציגה כמלת

לכן. זמני המשך ונשא: " לשחזר אפשר ולוגי להוציא אתו ושרף אתו דודו כדלקמן

' עצמים ' , "... הוא- ושרף דהיינו הבית waw consecutive)פרפקט' רצוף וו' מן

130 Ibid.131 Ibid., p.40.

47

perfect) כזה. זמני המשך שמציגה עתיד משמעות לו ויש קשור רצוף מבנה ולוגי

(. מזרחית שמית לשפה 132אכדית)

יא, נחמיה ובתיהם זיתיהם כרמיהם שדתיהם כהיום להם נא השיבו" ה

והיצהר התירוש והדגן הכסף את ומ

בהם." נשים אתם אשר

ואפילו, פשוטי של המקרקעין את אליהם יחזירו שאצילים מבקש הנביא את העם

' באה. ' ומ ', טעם אחרי המיטלטלין והיא' שני. משפט את ומביאה מדגישה אתנח

' לכן היא' 133והדגשה. הפרד נקודת ומ

יש, ' כאלה תפקידים' ומ החלקיק. בעברית מיוחדים תחביריים ל היה הזה מקראית

134הדגשה. כחלקיק עברית מחברי אל מועיל

' 2ד. ' האנקליטית. מ נסמך בשרשרת ה

' באוגרית האנקליטית' מ ' נמצאת נסמך שרשרת בתוך ה ' , ה. בעברית לעתים

או, ' ידיעה לא, וכו אבל, שם לנסמך נוספו סופית אנקליטי ’m‘-באוגרית, עצם

אגב. נוסף אני. הטיפוס נשאר בעברית גם לנסמך בתוכן הדוגמאות את אומר כזה

הבא.

. 2ד. בראשית. ו, א שעיר' בהררם' יד

132 J. Weingreen, A Practical Grammar for Classical Hebrew (London: Oxford University Press, 1975), p.253; John Mauchline, Davidson’s Introductory Hebrew Grammar (Edinburgh: T. and T. Clark, 1978), p.97.133 G. A. Rendsburg, loc. Cit.134 Ibid.

48

פשיטא, תרגום, (Samaritan Pentateuch) שומרוני תורה ,(Peshita) השבעים

' את קוראים (Vulgate) ווולגטה כנסמך' '. של ריבוי הררם לכן' מתרגמים הם הר

הררי' אותו ('. כ אבל) כדי. המילים שתי את קורא מסורה טקסט שעיר כאפוזיציה

חייבים, לאשר ' כזאת אחרת דוגמה למצוא אותו ' . חוץ" הר ך הזה מהטקסט בתנ

,547 נמצא ' אבל 135פעמים מציג' הר טיפוס, מקום כש ' של דקדוקי מסוים הר'

הקשרם, בטקסט רק 136נסמך. תמיד הוא ' מקום שם של זה הוא' הר אפוזיציה. ו

' את הסיר Buhlזו, בעיה את לפתור במטרה לכן כי' ' חשב הוא שעיר הוא' שעיר ש

העיצור. טקסט את לשנות כדאי ולא זה על ההוכחה אין אבל 137הערה. פרשנות

Moran W. את לקרוא מציע .' - ' ' מ' בהררי כ פתרון נותנת הזאת ההצעה 138בהררם

מנת- טוב ', בעיית את לפתור על ואילו' מ שצריכים (weak point) חסרון לה יש ה

' עיצור את להוסיף לטקסט' , י הוא. דהיינו העיצור טקסט את שינה העיצור

' את לקרוא במטרה ' ריבוי' כ אבל'. של נסמך הררם ' חושבים אם הר מ' שכשה

' דבוק האנקליטית ' ,' הפוך' הר הר ' ל - כמו' ם הרר דבוקה ריבוי שכשסופית ל

,' המילה' הר ' ל נוטה' ', הר אפשר' הררים לבסוף. את לפתור ל אפשר הבעיה

" את לקרוא ' בהרר' כ ". בהררם ' ' האנקליטית+ מ ה

. 2ד. במדבר. יז, ב ' ) כד , פסוק' מיעקב יט מישראל

מיעקב'( וירד'

: של הכפולים המילים 17 נמצאים 135 ' " במדבר' מהם ר ; ע דברים, ז ; כג , ; יה, לג ט ח; ב שמואל , ; דברי, לג כג יא ; א הימים כג , ; תהילים, לה יא לד ; יא , ; , ; , ; , ; א, פז ה עו י נ ז לו ח ל

; שיר, ג ; השירים קלג ירמיה, ח ; ד חבקוק, ג : יז ו, Abrahamג Even-Shoshan, A New Concordance of the Old Testament (Jerusalem: Kiryat-Sefer Ltd., 1989), pp.311-313.

דוגמתו, 136 : ' בתהילים נמצאת למשל על, ג '. קלג ציון- הררי137 John Skinner, Genesis [ICC] (Edinburgh: T. and T. Clark Ltd., 1980), p.261.138 Horace D. Hummel, op. Cit., p.92; Gordon J. Wenham, Genesis 1-15 [WBC] (Waco, Texas: Word Books, Publisher, 1985), p.303.

49

קודם, הפסוק את שחוקרים לפני שהרי, פסוק על לחשוב צריכים כל יז דרך יט

יז. פסוק את לראות חייבים יט פסוק של ראיה נקודת

וישראל: "... להבין כדי יט פסוק עם קודם פסוק גם לכתוב כדאי עשה קונטקסט

חיל אם." שריד והאביד מיעקב ( jussive)וירד בעברית אותו מתרגמים מעיר

אפשר, וישראל: "... לתרגם מודרנית ירדה שהוא והלוואי באומץ עושה כדלקמן

אפשר." השריד את יאביד והוא מיעקב מתאים. לא שהקונטקסט למצוא מעיר

יש, וירד"... בעיה כלומר כדי...". ל לקונטקסט, מתאים הזה שהטקסט מיעקב

' במקום כיעקב הנושא את או פסיבי כפועל הפועל את לשנות צריכים הוא'

.) אבל) חייבים, השינוי בשביל ישראל גם אלא תנועה טקסט רק לא לשנות הזה

במטרה. בחלק עיצור טקסט נוסחים, בעיה את לפתור גדול מסירים מודרניים זו

החיבור- את ' מלת כתוצאה' פסוק ובין יח פסוק בין ההקשר את כורתים מכך ו

העיצור. טקסט את לשנות צריך זה ניסיון אבל 139יט.

פשיטא. על הפתרון מפתח את נותנים יד כתבי ' את קורא סורית זה כ' וירד ’ה

wnhwt’ , קורא. ' אותו דהיינו וירד' את רק שינה פשיטא. (and he will go down)כ

למרות. נשארת, התנועות '. את לקרוא צריכים איך הבעיה זאת מיעקב' Albrightה

' שאת מציע שהוא' מ ' לפני ה קורא' . יעקב ' האנקליטית' מ אפשר, אם 140כ כך

. את לקרוא ' לכן' כנושא יעקב כדלקמן: הזה הטקסט את לשחזר אפשר ה

18bם-19חיל: עשה ישראלו יעקב וירד

מעיר: שריד והאביד

מעיר" שריד יאביד הוא כך ואחר ירד ויעקב באומץ יעשה וישראל"נוסח...") אחר מיעקב יוצא מושל" 139 ף( כך ;One out of Jacob shall rule’ (NRSV)‘ קוראנית

‘By Jacob shall dominion be exercised' (RSV, WBC) ;כרותים מגוונים תרגומים מנסים כזה יח. מפסוק

140 W. F. Albright, “The Oracles of Balaam,” JBL 63 (1944), p.221.50

אותה של המילה שימוש באמצעות רטוריקה ביטוי ונמצא תקבולת הם נושאים

גם. '. פעילות המשכיות משמעות >= >= האביד: ' ירד עשה נמצאות

' את שימש אולי (the author) המחבר האנקליטית' מ משקל, של ביטוי עבור ה

' להתאים כדי כלומר של' מעיר הביטוי. פסוק ל 141אוגרית. בשיר נמצא הזה יט

' דרך האנקליטית' מ אפשר, פסוק של ה ' את לחשוב יט של' מ שוב. יז פסוק ה

כדאי, ' את לקרוא דהיינו של' מ ' ה ' ' ' ' האנקליטית' מ כ מישראל ו במקום מיעקב

יחס- '. מילת טקסט' "... הוא המסורה מן דרך: שבט וקם מיעקב כוכב כדלקמן

אבל..." אפשר, פסוק עם בהקשר מישראל , אותם לקרוא יט ' האנקליטית' מ כ

- כלומר מ' - כוכב ' מ' שבט ו 142ישראל'. יעקב

. 2ד. דברים. יא, ג קמיו' מתנים' לג

התורה. מבנה בבירור הוא הזה הטקסט ההקשר לפי מוכיחה השומרוני נסמך

' אם 143כזה. אותו מתרגמים מודרניים נוסחים ורוב אותו הוא' כמובן, מתנים נסמך

. את להסיר חייבים ' מהמילה' , סופית את קוראים לכן 144מ ' ' ' האנקליטית' מ כ מ

'. בעיית נפתרת כך אם מ' , 145ה אפשר - המילים צירוף את לקרוא כלומר ם' מתני כ

אם'. ' קמיו האנקליטית' מ ', לפני דבוק ה זהו' תנימ חץמאליטרציה: " בשביל קמיו

."מ שנאיומו קמיו-מ יקומון- ן

. 2ד. תהילים. טז, ד מים' אפיקי' יח.114 עם תקבולת בהקשר משומש האנקליטי ’m‘ה, v 113 4 אוגרית בטקסט 141142 Albright את להוסיף שחייבים טוען ' האנקליטית' מ השקפה- קודמת למילה ה בנקודת

.W. F. Albright, op. Cit., p.219כללית: כנענית של143 RSV, NIC, OTL, NRSV, and NIV כדלקמן: אותו מתרגמים“The loins of his

opponents” (adversaries or those who rise up against him).144 John Mauchline, op. Cit., pp.65f.145 Horace D. Hummel, op. Cit., p.93.

51

: לשמואל שווה הזה הטקסט , טז' כב ב

, שמואל טז' כב ים" אפקי ויראר" ב

טז, תהילים מים" אפיקי ויראו" יח

', הוסר הראשון בפסוק אבל 146פואמות, הם פסוקים שניהם בפסוק' השני מ

', הוסף אי' ' היא המילה לכך מ במקום' ' מים בשמואל' . ים , אם' טז כב איזה, ב כך

אגב? יותר פסוק vowel) התנועה אות של ההוספה נמצאת שני בפסוק מקורי

letter) , .' ' הסופרים דהיינו זאת. על מודרניזציה עשו י ניסו הם אולי ועוד הטקסט

' המילים צירוף של תנועתו את לשנות כדי' כי, יבינו שהם מים יכלו לא הם אותו

. את להבין ' על' האנקליטית מ טז, תהילים את לקרוא שכדאי חושב אני כן ה יח

ויראו: " ם- כדלקמן ים" אפיקי

. 2ד. תהילים. ג, ה משהר' מרחם' קי

' הוא' חושבים כלל בדרך 147.(hapax legomenon) פה רק שנמצא המילה משחר

' הזאת שהמילה הם' שחר אבל, אותה ו פה. לא הוכחתו מילה ששם צפוי ברורה

status) רגיל עצם absolutus) או ' האנקליטית' מ construct) נסמך במבנה ה

chain) נסמך אחרי בא ' כמו' אבל. מרחם כ אותו קורא השבעים תרגום באוגרית

pro. e`wsfo,rou , קורא מן' אותו כלומר אבל'. כ היא הזאת הקריאה שחר

מצד. מוזרה קריאה אותו לקרוא מציע BHS של (editor) העורך שני בקונטקסט

' בלי' שחר ', כ על' ההצעה 148.(dittograph) אותיות על חזרה היא ההוא שהכתיבה מ

146 Bruce K. Waltke and M. O’Conner, An Introduction to Biblical Hebrew Syntax (Florida: Rose Printing Co., 1980), pp.158f.147 Bruce K. Waltke and M. O’Conner, An Introduction to Biblical Hebrew Syntax (Florida: Rose Printing Co., 1980), pp.158f.148 BHS p.1194; Leslie C. Allen, Psalms 101-150 [WBC] (Waco, Texas: Word Books, Publisher, 1983), p.80.

52

יש. טקסט את לשנות צריכה הזו אך, לה העיצור עליה. הוכחה חלשה אפשרות

- אותו לקרוא כדאי ' , , ' מ' מרחם דהיינו האנקליטית מ שחר'. כ

. 2ד. ישעיה. ט, ו חורי' וארגים' יט

' המילה היא' לפי. שם כמו ריבוי בינוני ארגים ' מצב עצם חייב, ' ארגים משפט

- הוא לנסמך לדבוק שיכול החלקיק 149נסמך. להיות , ' לכך' אי האנקליטית מ ה

- ארגים' את לקרוא צריכים ' ם' ארגי כ חורי'. חורי

. 2ד. הושע. ג, ז שפתינו' פרים' יד

', את קוראים איך היא הזה הטקסט בעיית משום' אותו קוראים שאם פרים

מוזר, של כריבוי ' משפט במצב 150בקונטקסט. מאוד פר צריך' נסמך להיות פרים

'. של לכן' אותו מתרגם פשיטא וגם karpo.nכ אותו קורא השבעים תרגום פרי

גם. כאותה ' אותו מתרגמים לא מודרניים נוסחים רוב משמעות אלא' פרים כ

.' פרי' עדיין, כשמתרגמים 151כ ' ככה נשאר' מ אבל, לא שהיא כבעיה ה אם נפתר

, אותו קוראים ' הבעיה' האנקליטית מ ' 152נפתר. כ - ' , הוא ם פרי ' נסמך כלומר פרי'

' האנקליטית' מ לכן. למילה דבוק שה כדלקמן: הטקסט את לשחזר אפשר הזו

ם- ונשלמה" , " פרי והלוואי" דהיינו ". את גם נשלם שאנחנו שפתינו שפתינו- פרי

' אותם לקרוא שיכול האפשרות שיש דוגמאות עוד יש מאלה חוץ האנקליטית' מ כ

, מבנה בתוך במדבר: למשל ; מסמך תהילים, יד , כא ; , ; , ; , ; פח, ו עז יב עד יא ס ו נט

149 H. D. Hummel, op. Cit., p.98.150 Hans Walter Wolff, Hosea [Hermeneia] (Philadelphia: Fortress Press, 1986), p.231.

151 NIV, NRSV, WBC, Luther Bibel, ' מתרגמים '. אותו וכו רק' פרי Die כ Bibel in heutigem Deutsch אותו מתרגם :' זבח' Wir bringen dir nicht Opferiere, sondern unser“כ

Wort"" אבל". דיבור אלא זבח לא לך מביאים אנחנו את משנה הזה התרגום שלנוהרבה. כך כל הטקסט

152 Francis I. Andersen and David Noel Freedman, Hosea [AB] (Garden City, New York: Doubleday and Company, Inc., 1983), p.645.

53

, , ישעיה; הא פט ; ז , ; , ; , ; , ; ירמיהו, ד כט ט כח א כח יח כד ט ; יז הושע, י ; י יונה, ה ב, ז

153וכו'. ט

. 2ד. מאפיין. ' ח האנקליטית' מ בשרשרת הנמצא ה

נסמך

' האנקליטית' מ רק. רק כמעט נמצאת כזה ה ו, בראשית של דוגמתו בפואמה יד

בדברים. היא , פרוזה תפקידו, יא ' של לג האנקליטית' מ אליטרציה. היא ה

טז, תהילים של כשדוגמתו ' לשמואל שווה יח ' , , אפשר' מ ה טו כב לדעת ב

' המילה את מדגישה שהאנקליטית דבוק' מ גם. ש ג, תהילים לה דוגמת הוא קי

' ' , האנקליטית. מ ה כלומר פועל תואר של השלישי המילים בצירוף קיימת הדגשה

ביום: צירופי משלושה - הילך המילים ,) קדש) בהררי - זמן ,) מ) ומרחם שחר מקום

' ' .) האנקליטית) מ ה ההדגשה. נמצאת מקור של האופייני תפקידו היא כזאת בשיא

154באוגרית. האנקליטי ’m‘ה

' 3ד. ' האנקליטית. מ עם עצם לשם הדבוק ה

השם כינוי של סיומת

. 3ד. דברים. ג, א ' לג עמים'

בפסוק. לפני ישראל בני את מברך שמשה המצב הוא הזה הטקסט הוא, מותו ב

ואחר, עם עבור כבוד אלוהים מעשה את מתאר צפוי, בפסוק כך ישראל מצב ג

153 H. D. Hummel, op. cit., pp.97-99.154 J. C. L. Gibson, op. Cit., pp.94, 129; C. H. Gordon, Ugaritic Textbook-Glossary (Rome: Pontifical Biblical Institute, 1967), pp.429f: בשביל משומש האנקליטי באוגרית

שיאי שינוי .54

לכן. ' הדגשה מלת שיאי באה' להתרכז חייב הזה והמשפט קודם משפט אחרי אף

אבל. ישראל בעם יש' עם' תמורת במשפט במוקד ' המילה ישראל שחוץ' עמים

כיוון. עמים על גם להצביע יכולה היא ישראל מעם הרבה מציינים שעמים אחרים

' 155עמים, ' לא לפי. מתאימים עמים להיות חייב המשפט הקונטקסט לקונטקסט

אף: " , סופית את קוראים אם לבסוף 156עמי". חבב כדלקמן ' ' ' האנקליטית' מ כ מ

, הבעיה אפשר. דהיינו אף: " שוב המשפט את לבנות נפתר ". חבב כדלקמן ם- עמי

. 3ד. ישעיה. יב, ב מעולל' נגשיו' ג

כי, זה הזה הטקסט על אחר רעיון יש חוקרים לכל .J. Dבעייתי. טקסט זהו מזה

W. Watts שהמילה חושב ' היא' (. של ריבוי מעולל ( ' נער' עתיקים נוסחים 157עולל

שינוי צריך הזה הניסיון אבל 158כזה. מתרגמים (Symmachus) סימקוס כנוסח

מצד. ' את מתרגם O. Kaiserשני, עיצורים ' ' שודד' כ שהוא (plunderer)מעולל

'. של בינוני (Poel stem) פועל בניין לכן, מיוחד טיפוס זהו אבל 159עלל' חסר מאוד

נגשיו: " עיצורים שינוי דרך לפתור ניסה W. R. Smithאפשרות. מעולל" כדלקמן

גם". נגשם=< " כלומר, שינוי צריך זה עולל ' עיצורים את להסיר צריך העיצורים י'

.' ו' ו

' את קוראים אם של' מ , ה ' ' ' הבעיה' האנקליטית מ כ אם. מעולל כך, נפתרת

עמי: " הזה הפסוק של ראשון משפט את לשחזר אפשר ם- כדלקמן עולל" נגשיו

הנוגשים, " עולל." הם עמי את כלומר

155 William L. Holladay, op. Cit., p.275; BDB p.766..kaiכדלקמן: מתרגם השבעים תרגום 156 evfei,sato tou/ laou/ auvtou/

' ' ." חוץ" אחרים גויים לא היא עמים שהמילה מציע הזה התרגום עמו את מחבב והוא. ישראל עם אלא מישראל

157 John D. W. Watts, Isaiah 1-33 [WBC] (Waco, Texas: Word Books, Publisher, 1985), p.40; cf. John N. Oswalt, The Book of Isaiah Ch. 1-39 [NIC] (Michigan: William B. Eerdmans Publishing Company, 1986), p.134.158 George Buchanan Gray, The Book of Isaiah 1-27 [ICC] (Edinburgh: T. and T. Clark Ltd., 1980), p.65.159 Otto Kaiser, Isaiah 1-12 [OTL] (London: SCM Press Ltd., 1983), p.74.

55

. 3ד. תהילים. יט, ג מקרב-' נפשי' נה

הקונטקסט: את להבין במטרה a יט פסוק עד יח מפסוק אכתוב

`yliAq [m;v.YIw: hm,h/a,w> hx'yfia' ~yIr;h\c'w> rq,bow" br,[,

yli-br'Q]mi yvip.n: ~Alv'b. hd'P `yliAq [m;v.Yiw

' הוא' במקום. מוזרה קריאה מקרב פרפקט. פועל צפוי הקריאה בקונטקסט

" אני, ( הוא לכן ושוב שוב והמיתי השחתי דהיינו שמע) ופדה קולי את אלוהים

המחבר." קרב ואפילו נפשי בשלום ושוב שוב והמה השיח הזה השיר של לי

( עליו ענה אלוהים מכך כתוצאה 160בעבר ואלוהים) עליו, לענות המשיך שמע

' הוא כלומר ' קרב' ו לבסוף'. פדה ' את לקרוא כדאי לו לפני' מ ' ה ' ' מ' כ קרב

M. Dahood.161 של כהצעה האנקליטית

' להיות שיכולים דוגמאות עוד יש מאלה חוץ האנקליטית' מ שם אחרי שבאה ה

תהילים: כינוי של סיומת עם עצם , השם ; , ; , ; , ; , ; קט, יח קב כ לח יב לא טז כב ב כא

; , ישעיה; טו קט ; יג , ; , ; הושע, יז מ כז ל יג טו, ג 162וכו'. יב

. 3ד. מאפיין. ' ד האנקליטית' מ של לסיומת הדבוק ה

השם כינוי

' בין בתפקיד הבדל אין האנקליטית' מ ' ובין כאן ה האנקליטית' מ במקומות ה

בעיקר. ' אחרים האנקליטית' מ במיוחד. דבוק שהוא המילה את מדגישה ה לה

' האנקליטית' מ ג, דברים של ה ' המילה את מדגישה לג בשיא' הסיפור. עמי

הטקסט. של המשכי מעשה על שמצביע התפקיד יש (imperfect) נשלם לא בעבר 160 עבר,A. B. Davidsonכזה: קונטקסט הוא הזה Hebrew Syntax (Edinburgh: T. and T. Clark,

1894), p.66.161 M. Dahood, op. Cit., p.35.162 H. D. Hummel, op. Cit., pp.99-100.

56

' 4ד. ' האנקליטית. מ עצם לשם המסופח ה

מדגיש כשהוא ואכדית באוגרית אופייני טיפוס הוא עצם לשם המסופח האנקליטי

אולי. מילה משום, היה כזה האנקליטי שמיות בשפות מסוימת גם שמא כך כללי

בכלל. כזה האנקליטי היה עתיקה בעברית

. 4ד. תהילים. ' א, כט א ' ) , אלים) ז פט

' נמצא' אותו". כבוד ליהוה הבו אלים בני ליהוה הבו" של בקונטקסט אלים ועז

. בתהילים גם קיים טיפוס אבל, ז ', המילה פט ריבוי' ' של אלים לא' מתאימה אל

, של באלוהים לרעיון . המילה" בקונטקסט ך ' תנ מציינת' ישראל. אלוהי את אלים

' לא היא המילה אגב אלא' ' ריבוי אל ' .' ' ,' מצביע' אלוהים כש אלים אלוהי את אל

, ישראל הוא" ך כלומר, ריבוי אלא רגיל ריבוי לא בתנ זהו. הוא בעצם תפארת יחיד

הביטוי. , בדברים גם נמצא הזה לטקסט הדומה היגיון ח, ההוא בפרק אגב 163לב

ך" המושג היא הזו המחשבה 164יחיד. אלוהים של הרעיון נמצא בכלל. נמצא שבתנ

' של ריבויו אפילו קיים' ך" פעמיים רק אל .235מ בתנ לא שניהם גם 165פעמים

באגדת. כאלי פנתאון ואת האלוהים את מציינים 'bn ilm כנען כנען UT)אל' בני

51:III:14) אבל, הוא אל שבו כנען בפנתאון קטנים אלים הם ך" מנהיג האלים בתנ

166אלוהים. לא והם רוחניות ישויות או השמיים משפט של חברים הם

אבל' בני' נמצא BHSב 163 יד- השבעים בתרגום ישראל במקום' בני' נמצא קומרן וכתב אלתרגום'. בני' יד- השבעים ישראל יד- עתיק יותר קומרן וכתב של טקסט שהוא רנינגרד מכתב

BHS.164 William Foxwell Albright, From the Stone Age to Christianity (Baltimore: The Johns Hopkins Press, 1957), p.297.165 Abraham Even-Shoshan, op. Cit., pp.61-62.166 Mitchell Dahood, Psalms I 1-50 [AB] (New York: Doubleday and Company, Inc., 1982), p.175; Peter C. Craigie, Psalms 1-50 [WBC] (Waco, Texas: Word Books, Publisher, 1984), p.242.

57

ך" של במושג וגם בקונטקסט לבסוף ' תנ לא' אלים '. של ריבויו להיות יכול ה אל'

' את לקרוא צריכים המסופח' מ ' ה ' ' האנקליטית' מ כ אלי הבעיה. את לפתור כדי ל

נגרמות, אם ' את לקרוא שאפשר אפשריות שתי כך ' , .' יכול' אלי ראשית להיות אלי

אבל'. האל' , מתאים לא זה שלי שמא. שנית שלא, לקונטקסט את הכירו הסופרים

' האנקליטית' מ קראו, הבנת עבור הטקסט את לשנות ניסו לכן ה אותו הטקסט

עברית סטנדרד כתיבת אופן לפי מודרניזציה בהמשך כן ואחרי ריבוי כסופית

' האות את הוסיפו הם 167מאוחרת בתקופה בתוך' כשמכירים. י חשיבותם המילה

יד- של צריכים, ותרגום קומראן כתב אגב. על לכבוד השבעים יש בהם קריאתם

במקום' בני' ' בני' את לקרוא כדאי כן על 168אלים'. בני' אל בני' כ '. אלים ם- אל

. 4ד. תהילים. ט, ב ' מט נפשם'

' לדעת אפשר מסופח' מ ' למילה ש הוא' פסוק לפי השם כינוי סופית לא נפש

אם. ' את קוראים קודם ככינוי' מ השם, טקסט לפי נסתרים השם ה המסורה

אך, להיות חייב השם הכינוי של (the antecedent) הקודם שלו הקודם השם ריבוי

' היא' - אח לכך. אי שמא. מתאים לא זה יחיד ידי על טעות הובן זה גם לקונטקסט

אולי. ' של בעייתו את לפתור כדי התנועה את שינו הם הסופרים שהם' מ לא ה

' אותו לקרוא כדאי לכן 169אותו. הכירו האנקליטית' מ עצם. לשם המסופחת כ

. 4ד. ירמיה. ו, ג ' כב ערים'

. מירמיה בא ערמון חורבן של סיפור ו, כדלקמן: הוא הטקסט תוכן 170כב

167 Raphael Kutscher ed., A History of the Hebrew Language (Jerusalem: The Magnes Press, 1982), pp.64-66.

(. דברים )345 עמות BHS הערת את ראה 168 ח, לב169 H. D. Hummel, op. Cit., p.102.170 William McKane, A Critical and Exegetical Commentary on Jeremiah vol.1 [ICC] (Edinburgh: T. and T. Clark Ltd., 1986), p.519.

58

!Anb'L.h; varo yli hT'a; d['l.GI hd'Why> %l,m, tyBe-l[; hw"hy> rm;a' hko-yKi

`hb'v'An al{ ~yrI[' rB'd>mi ^t.yvia] al{-~ai

כדלקמן: שוב מודרנית בעברית אותו להבין אפשר

יהודה: מלך על אמר יהוה באמת"

הלבנון, ראש וכמו גלעד כמו לי אתה

171כמדבר, אותך אשית לא אם אך

כערים( אשית אני) 172אדם(." בני ידי על) נושבה לא שהיא אותך

אם' לדעת אפשר כזה בקונטקסט ' אשיתך לא ש ערים' ו הם' לא מדבר נושבה

אבל, במראה (chiasmus)) המילים סדר שינוי אגב 173.מקבילים שניהם בתוכן חיצוני

' לא' ' במספר מתאים ערים שהיא' נושבה '. את מתארת ל כלומר' ' ערים נושבה'

'. של יחיד נקבה בינוני נפעל היא על' ' הוא (Qere) קרי כן ישב כדי' להתאים נושבו

'. של למספר אבל' ' את קוראים אם ערים של' מ ' ה ' ' האנקליטית' מ כ ערים

' של מקומותם את ומשנים ' ' זה' ר ו אף, י קוראים (Ketiv) כתיב שכמו פי על לזה

', את אין' , 174בעיה. נושבה אפשר - שוב המשפט את לבנות דהיינו לא: אם כדלקמן

ם- מדבר אשיתך נושבה. לא עיר

הוא" אשיתך לא אם" 171 נוסחא של הראשון חלק(. (oath formula שבועה נוסחא מדברהלוואי, " בדרך) השבועה ..."( לי יעשה שאלוהים כלל מושמט, ו הוא שהאומר משום ככהRobertעצמו: האלוהים P. Carroll, Jeremiah 1-25 [OTL] (London: SCM Ltd., 1986),

p.418; John Bright, Jeremiah [AB] (New York: Dounleday and Company, Inc., 1981), p.141.

172 W. McKane, loc. Cit.173 Ibid., p.136; R. P. Carroll, loc. Cit.174 H. D. Hummel, op. Cit., p.103.

59

. 4ד. מאפיין. ' ד האנקליטית' מ לשם המסופחת ה

עצם

' שנראה מאפיין האנקליטית' מ הוא, לשם המסופחת ב ' עצם האנקליטית' מ שה

' אות עם נמצאת הואיל' עצם. שם ריבוי כסופית אותו לקרוא ניסו והסופרים י

עבדו. שמסוראיים התקופה לפני נעשה כזה הניסיון שמא

תפקידה, באופן ' של הדקדוקי דומה האנקליטית' מ הוא עצם לשם המסופחת ה

' ' האנקליטית. מ ה א, תהילים של הדגשה ' ישות את מדגישה כט ' מ, וה הרוחנית

ט, תהילים של האנקליטית ' את מדגישה מט וגם' ' נפש האנקליטית' מ ירמיה של ה

ו, ' העצם שם את מדגישה כב ' ' האנקליטית' מ שה לה. מסופחת עיר

' 5ד. ' האנקליטית. מ לפועל המסופחת ה

. 5ד. בראשית. לג, א מכל' ואכל' כז

התרגום, בעברית הזה הטקסט את מתרגם מילולי באופן אני אם הוא: מודרנית

מרגישים". אכלתי ואני" משום. הוא שהמשפט מכול BHS של העורך כך מוזר

' את לקרוא מציע ' ' כלומר' אכל כ של (infinitive absolute) אבסולוטי מקור מכל

,' ו' ' המילה שאולי טוען E. A. Speiserאכל היה' מקור על סופר של טעותו מכל

, של אבסולוטי .' שהוא' הסיבה היא, טוען אכל תקבולת נמצא שהרי ככה

טו, בבראשית '. אכולגם- ויאכל' לא כספנו— שבא, מקור 175את פועל אחרי הפועל

המקרה אגב 176הדגשה. וגם המשכיות מושג נותן כלל בדרך, (finite verb) מפורש

כי, קרוב הזה גם אלא אותן מכר רק לא שאביהן חשבו יעקב של נשים שתי לשני

175 E. A. Speiser, Genesis [AB] (Garden City, New York: Doubleday and Company, Inc., 1982), p.210.176 John Mauchline, op. Cit., p.87.

60

לכן. את אכל אבל. במבנה קרובים המשפטים שני רכושן טו, בבראשית משפט לא

אך, מושא יש לג, בבראשית ישיר המילים צירוף בו יש ובמקומו ישיר מושא אין כז

. של יחס- מלת

לג, בבראשית בואך לפני הכול את אכלתי באמת ואני" הוא הצפוי המשפט כז

כדי'". ברוך גם' אותו ובירכתי בראשית, המשפט את למלא יהיה לג, הזה צריך כז

אגב. ומושא הדגשה מילת ' את קוראים אם ישיר של' מ ' ה ' ' האנקליטית' מ כ מכל

שתי, דבוק שהוא כיוון. הבעיות לפועל ' נתפרות הוא' מ אפשר, חלקיק שה הדגשה

' פועל כתואר אותו לקרוא ' ,' יכול' כל וה גם. כמושא להיקרא באמת Claus ישיר

Westermann 177כזאת. הקריאה את תומך בעקיפין

. 5ד. איוב. ז, ב ' יז כלם'

קרובות. לעתים בתקבולת משתמשים בפואמה 178פואמה. הוא הזה הטקסט

: (chiasmus)המילים' סדר שינוי' משומש הזה שבטקסט כנראה

עיני מכעש ותכה"

כלם" כצל ויצרי

המבנה, : כלומר ג: ב ' א :' :' נמצא// א ב גם. בפסוק ג הוא ח הפסוק מבנה הזה

כתוצאה, סדר שינוי שהפסוק, מכך המילים המילים, סדר שינוי הוא הזה האפשרות

כדי. יותר המילה, סדר שינוי יהיה שהפסוק גדול ' האחרונה המילים חייבת' כלם

אבל. להיות אם. לא היא המסורה קריאת פועל כמו כפועל אותה קוראים פועל

המילה, קריאת .(pual perfect 3 per. Sg. Masc) נסתר פרפקט פועל היא המסורה

, של .' משמעותה' כלומר אבל', נגרם' היא כלם מתאימה לא זו משמעות להתבייש

177 Claus Westermann ed., John J. Scullion tr. Genesis 12-36 (Ninneapolis: Augsburg Publishing House, 1985), p.433.

כפואמה. הזה הטקסט את עורך BHS עורך 17861

' של האחרת והדוגמה לקונטקסט ' (pual stem)פועל' ' אין כלם . ב ך" למרות 179בתנ

אם, מוזר. יהיה המשפט, (verb) כפועל אותה קוראים לא זאת

' את לקרוא כדאי לבסוף כפועל' ' (verb) כלם ' , יכול. כלם קל הפועל להיות דהיינו

'. של נסתר פרפקט אגב' . האות כלה ' אי' נשאר השם ככינוי אותו לקרוא אפשר ם

כיוון, ' שהנושא נסתרים לא' הפעול- צריך יצרי . (accusative) יחס לכןבקונטקסט

. את שקוראים הוא יחיד פתרון ' ' ' האנקליטית' מ כ צריכים מכך כתוצאה 180ם

ויצרי: " הזה המשפט את לשחזר , " כצל כדלקמן ". איבריי- כלומר ם היו) כלו כלו

, ". שהאות( הסיבה כצל ' חלשים ' ' חסרה' כלו ב היא, ו לא כתיבה עקב במילה

. (scriptio defectiva) מושלמת

. 5ד. איוב. ט, ג משרש' הפך' כח

הוא" משרש הפך" המשפט יחס- בגלל מוזר ביטוי הרים ' מילת של' '. מן משרש'

', ' בו אין אם שרש' יהיה' מן גם. מושא הרים ' הפועל BDBב ישיר בדרך' כלל הפך

פועל של מקורו עם משומש הוא ולפעמים, (accusative) ישיר מושא עם משומש

יחס- עם ', מילת אבל' יחס- עם משומש שהוא הדוגמה נמצאת לא ל '. מילת על' מן

. את לקורא כדאי הזה במשפט גם כן ' ' ' האנקליטית' מ כ מ אפשר, אם 181ה כן

- אותו לקרוא ם: " הפך הרים." שרש כדלקמן

. 5ד. תהילים. ט, ד ( ' מו , חזו) ה מפעלות' סו

.BDB ראה 179180 L. R. Fisher, Ras Shamra Parallels vol.II (Roma: Pontificium Istitutum Biblicum, 1975), p.34.181 H. D. Hummel, loc. Cit.

62

', המילה שיש' נמצא, אותה לה מפעלות . פעמיים רק משמעות ך" אפילו 182בתנ

שכולל, שניהם הם, משפטים תקבולת. כמעט המילה

ט, תהילים חזו- מו יהוה מפעלות לכו

ה, תהילים אלהים מפעלות וראו לכו סו

זו משמעות אותה הן המילים שכל התקבולת הם המשפטים ששני לדעת אפשר

לכן. ' המילה לזו היא' , hapax legomenon כמעט מפעלות המילה. ' כלומר מפעלות'

אבל. בטקסט נמצאת שלא מוזרה קריאה היא ' את קוראים אם אחר של' מ ה

' ' , ' ' ' היא' פעלות האנקליטית מ כ של (singular) כיחיד רגילה קריאה מפעלות

.' על. כמילה אותה וקראו התנועה את שינו הסופרים אולי 183פעלה' כדאי כן מוזרה

- המשפט את לקרוא - " ם: חזו לכו " פעלות כדלקמן לכו" ו ם- יהוה פעלות וראו

אלהים".

. 5ד. תהילים. ז, ה מסבל' הסירותי' פא

' הפועל של הפעיל בנין נמצא' , פעמים 133 סור ך" הפועל של והמקרה 184בתנ

' ישיר מושא חלקיק עם נמצא' , 56 את והמקרה מילת עם הפועל של פעמים

' בלי ישיר מושא נמצא' . 65 את גם מושא מילת ללא הפועל של המקרה פעמים

הפועל של הפעיל בנין כלל בדרך 185הזה. הטקסט את שכולל פעמים 6 נמצא ישיר

' מביא' וגם, מושא את סור שמילת, ישיר אפשר, בא לא ישיר מושא במקרה אחריו

182 ' ' של כב, משלי מפעליו ', עם מילה אותה הוא ח כי' ' המילה אולי מפעלות מפעלות'' של ריבוי היא ויחיד' ' של מפעלה אולי' '. היא מפעליו מפעל'

183 ' נמצאת' : פעמים 11 פעלה ך" .Even Shoshan, op. Cit., p.954בתנ184 Ibid., pp.806f.

; ב מלכים 185 שמואל, ג טו, ב כד ז, תהיליםפעמיים; ז ; א הימים דברי; פא מלכים, יג יז, ב יזיח.

63

אבל. מושא השמטת למרות ישיר מושא מהו להכיר , בטקסט רק ישיר המילה, הזה

נמצא, מושא להיות שחייב יחס- עם ישיר '. מלת כדי' כללי, יהיה שהמשפט מן

הסירותי: " המשפט את לשחזר צריכים או" מן סבל כדלקמן סבל הסירותי" שכמו

אגב". של - כשמשחזרים שכמו יחס, מילת -' אותו גורם' לכן. להיות מ Dahood בעיה

' את שקוראים מציע לא' מ יחס- ה ' כמלת אלא' . מ ' האנקליטית' מ לקבל כדאי 186כ

אם. את אפשר, הצעתו - שוב המשפט את לבנות כך ם: " הסירותי סבל כדלקמן

שכמו."

. 5ד. ישעיה. ב, ו מעיר' שמת' כה

הוא" מעיר שמת כי" המשפט ' מחמת מאוד מוזר לגל של' מ '. ה אם' מעיר

' את מסירים מהמילה' מ ', ה המשפט' רגיל. משפט יהיה מעיר

' ) המילה את מתרגם השבעים תרגום ערים' ', במקום( sכ וגם' תרגום מעיר

, מתרגם ארמית שניהם. דהיינו פשיטא. אותיות של סדרן החליפו כזה המילה

' אותה מתרגמים ווולגטה בלי' עיר יחס- כ -'. מלת על' מציע BHS של עורכו זאת מ

' אותה לקרוא כמו' ערים 187ארמית. ותרגום השבעים תרגום קריאת כ

' שהמילה מוכיחים כאלה ניסוים לבסוף היא' אבל. מעיר קוראים אם מוזרה

, אותה ' ללא' האנקליטית מ אפשר, העיצורים את לסדור כ משפט לשחזר שוב

כי: " רגיל ם- כדלקמן 188לגל." עיר שמת

. 5ד. ישעיה. י, ז מאבן' סקלו' סב

186 M. Dahood, op. Cit., p.265..BHS הערת ראה 187

188 H. D. Hummel, op. Cit., p.104.64

' הפועל נמצא' , פעמים 20 סקל ומהם" ך , 12 קיים קל בנין בתנ ובנין פעמים

, 4 נפעל ובנין , 4 פיעל פעמים ובנין אף, מהטקסט חוץ 189פעם. פועל פעמים הזה

' הפועל משומש לא פעם עם' יחס- סקל '. מלת בכל' בא ישיר מושא מקרה מן

', הפועל אחרי וגם' , מושא צריך הזה במשפט סקל המילה. כלומר שיכולה ישיר

היא, מושא להיות '. רק ישיר על' ' את לקרוא חייבים כן מאבן של' מ ' ה ' ' מ' כ מאבן

אם. הבעיה, האנקליטית - נפתר כך ם: " סקלו , " לחלוטין באמת" דהיינו הסירו אבן

190אבן!"

. 5ד. מאפיין. ' ח האנקליטית' מ לפועל המסופח ה

חיבור- משומש אכדית של לפועל המסופח האנקליטי maה וו כמו והוא כמלת

. (waw consecutive) רצוף אבל בעברית, עד שראינו כמו בעברית אי עתיקה כאן

מאחר, השימוש את למצוא אפשר מושא, הוא משפט סדר שבאכדית כזה או נושא

ונשוא, (, הנשואי אך) , הוא משפט סדר בעברית פועל ומושא, נשוא או נושא

' כשבעברית מכך כתוצאה (Complement) הנשואי האנקליטית' מ מסופחת ה

הוא, חיבור- מתאים לא לפועל בעברית. משפט סדר בגלל כמלת

' האנקליטית' מ 191אוגרית. של אנקליטי mל שווה עברית של לפועל המסופחת ה

' של תפקידו כאן האנקליטית' מ משום. כלל בדרך הוא ה את מדגיש שהוא הדגשה

כשמתרגמים, (infinitive absolute) אבסולוטי מקור כמו פועל כתואר אותו פועל

-(finite verb) מפורש פועל אחרי בא שהוא " , ם. ואכל של" בטרם כל למשל תבוא

לג, בראשית " מתורגם להיות יכול כז ואני: בטרם כל אכלתי באמת כדלקמן

189 Even Shoshan, op. Cit., p.815.' של פיעל בנין של המשמעות 190 יכול' '. להיות סקל ראה' .BDB הסיר

191 J. C. L. Gibson, Canaanite Myths and Legends (1978), UT 2:I:19, iv:28; 3:c:25; 4:vi:13; 5:I:6; 23:16; 24:18.

65

גם." - תבוא ם" של" שרש הפך ט, איוב הרים כדלקמן: מתורגם להיות יכול כח

הרים." שרש הפך אכן"

' 6ד. ' האנקליטית. מ יחס למלת המסופחת ה

. 6ד. תהילים. ג, א משיר' לנו' קלז

של" משיר לנו שירו" ג, תהילים ציון ' מפחת מוזרה קריאה הוא קלז של' מ

.' אם' - את קוראים משיר ' יחס' כמלת מ ' ה ' ,' צריך' שיר אם. להיות מן כך, ריבוי

שירו: " הטקסט את לשחזר אפשר משירי( או אחד) לנו כדלקמן לכן. כמה ציון

. את מתרגמים נוסחים כל כמעט ' כריבויו' " 192שיר האחרת השיטה יש אבל

, את לפתור שאפשר קוראים, דהיינו . את הבעיה ' ' ' אם' האנקליטית מ כ מ כן, ה

" משפט לשחזר אפשר שירו: ם- כדלקמן הניסיון." שיר לנו צריך לא הזה ציון

'. האות את להוסיף אולי' יכלו שהם לקריאה לשנות כדי תנועה את שינו הסופרים י

אותו. להבין

. 6ד. ירמיה. לב, ב יעזר' ים עד' מח

' העיר שנמצאת' אגב. של רם באזור הייתה הזה בטקסט יעזר היא גלעד

עץ- אמון- מן (miles) מילים 7 בערך שהיא (Khirbet-ets tsar) צר כרבת ) רבת

Rabbath-ammon) ,העיר כן על ' לא' ים עד" הקריאה לבסוף 193לים. קשורה יעזר

היא" שמא. דווקא יעזר ניסו, טקסט את שכיבדו הסופרים שגיאה ככה העיצור

לכן. ההכחשה חרף שוב הזה הטקסט של העיצורים את לסדור צריכים המקומית

- " ם: עדי אבל." כדלקמן , נשאר עדיין יעזר העיצור. כלומר ' בעיה מוסף' י

.BHS הערת ראה 192193 H. D. Hummel, op. Cit., p.105; Yohanan Aharoni, The Land of the Bible (Philadelphia: The Westminster Press, 1979), p.278, n.55.

66

יחס- '. למלת אגב' חוץ, עד יחס- באוגרית ' שקשור d‘ ממלת בעברית' עד ‘ גם יש ל

dy.194 אולי, קרובות היו ואוגרית עתיקה שעברית משום עתיקה בעברית גם מאוד

יחס- היה ' מלת כמו' .dy‘ עדי באוגרית

תפקידה, מצד ' של שני האנקליטית' מ הדגשה. גם הוא יחס למילת המסופחת ה

' בגלל במיוחד האנקליטית' מ ם- ים עברו נטישתיך" את לקרוא צריכים ה יעזר עדי

" : נטישתיך" כדלקמן יעזר." עד אפילו נגעו והם ים עברו נגעו

המסקנה. ה

ך" תהליך אבל. התהוותהב ארוך זמן למרות חזק חיים כוח דרך ידינו עד ננחלה תנ

למרות. היה בטקסט ושינוי שימור במקרה שרק אומר הטקסט שינוי זאת בהמשך

להפך. היה לא מעולם והשינוי הטקסט את שינו סופרים נמנע בלתי המטרה מטרה

ומסורתו, של המושלם שימורו הייתה הסופרים של העיקרית המוחלת. הטקסט

הם, הבאים. לדורות מוסרים היו כלומר

הסופרים, פי על אף ובגלל, את ללמד חייבים היו כן צריכים היו הם זה העם

הקודש. כתבי על כבוד למרות אותו להבין במטרה הטקסט קריאת את לשנות

הם. לטקסט הוגדל השינוי ורק, טקסט את שינו בזהירות התנועה את הזיזו העיצור

כשהם, עיצור של הסרה או הוספה במקום אחרון או קודם למילה עיצור מסוים

אותו. ידעו לא שהם הדקדוק מחמת הקדום הטקסט את להבין יכולים היו לא

חדשה. קריאה מסורת לעשות גרם כזה התהליך

מערכת את המציאו והם למסוראיים נמסרה כזאת החדשה הקריאה מסורת

לבסוף. התנועה הטקסט היו התנועה טקסט וגם העיצור טקסט שניהם והטעמים

194 J. C. L. Gibson, op. Cit., p.153.67

כתוצאה, אנחנו ולכן נכחדה כמעט מאז בטקסט שינוי אפשרות מכך הכתוב

קבוע. שמאז הטקסט את קוראים

מוצאים, שוב שונתה שלו התנועה שקריאת הטקסט את קוראים כשאנחנו ושוב

כיוון, את התנועות. קריאת שינוי לידי שנעלמים קדומים פקטורים שנשארים קושיים

, דרך הטקסט את להבין ניסו חוקרים הרבה אגב ושינוי, הסרה של הוספה

אז. אבל, כנתוני קדומים נוסחים שימשו הם הטקסט שתורגמו, נוסחים עדות מהם

לא, שינוי אחרי כי, נתוני להיות יכולים הטקסט הטקסט לפי תורגמו הם העדות

כלומר, על. של (Vorlage) הטקסט היה המשונה הטקסט המשונה כן הנוסחים

ך" חוץ אחרים עברית נתוני צריכים אך, עברית להבין כדי מתנ נתוני כמות קדומה

ך" חוץ העברית - פחותה מתנ לכך. אי של הקדום הטיפוס את לגלות קשה מאוד

. חוץ העברית נתוני דרך רק עברית אגב" ך שמיות שפות נתוני הרבה יש מתנ

הגם. לעברית מאוד שקרובות אחרות עתיקות הייתה ישראל שדת קדומה

בדת, אם. דתות של הפקטורים היו ישראל אקסקלוסיבי כשחושבים, אחרות כך

יכולים, ללכת כדי לעבור חייבת שהייתה הדרך הייתה ישראל שארץ לשער לארצות

לכן. הארצות של עתיקות שמיות שפות ידי על הושפעה קדומה שעברית הקרובות

ובמיוחד, עברית להבנת לעזור יכול עתיקות שמיות שפות על עיון העיון דרך קדומה

המסורה. בטקסט שנעלמים הפקטורים את לשער יכולים עליהן

' על העיון הוא כזה מהניסיונות אחד אנקליטית' מ עברית של החלקיק שהיא ה

בשפות. הכירו לא המאוחרים שהסופרים קדומה ' השמיות אותו ' מ, ה העתיקות

, שנמצא המשותף החלקיק הייתה האנקליטית , ואפילו, אבלאית אוגרית באכדית

שמית- שמסווגת עתיקה מצרית אין, אם. (Hamio-Semitic) לחם ' ספק כך מ' שה

והוא, בעברית נמצאת האנקליטית ך" נשאר קדומה בעברית גם כתוב שהיה בתנ

קשה. ' את למצוא עתיקה האנקליטית' מ בעיקר אחרת לקריאה ששונה משום ה

תנועות. שינוי דרך68

.H כן על D. Hummel מוזרות קריאות מחפשים כל שקודם מציע , כי" ך מתנ

קונטקסט חרף תנועות שינוי באמצעות העיצור טקסט את לשמור ניסו הסופרים

כבר. . טקסטים הרבה לקרוא הציעו חוקרים מגושם ' אבל' האנקליטית מ גם היו כ

. להיות אפשר שאי טקסטים ' אני' האנקליטית מ הטקסטים כל כמעט את בדקתי ה

כתבתי. עד אותם הציעו שחוקרים ' להיות שאפשר הטקסטים רק עכשיו מ' ה

של תפקידו עם תפקידו את והשוויתי טיפוסם פי על וסדרתי מהם האנקליטית

חוץ. שמיות בשפות האנקליטי אני, אחרות הטקסטים שני עוד את מצאתי מזה

; בראשית) החדשים ישעיה, לג ( כז שכוללים, ו . את ח ' האנקליטית' מ ה

טיפוסי, מצד ' ראשון האנקליטית' מ , מורפולוגיה לפי מסווגים ה ראשית: כדלקמן

' האנקליטית' מ ' חיבור מילת עם משולפת ה קרוב' שמדגיש הוא תפקידו. ’u-ma’ל ו

חיבור- עם ' מלת את' . אחרי שבאה המילה או השני המשפט ו ' האנקליטית' מ ה

' ' האנקליטית, מ ה האנקליטי ’m‘ל הדומה הטיפוס היא נסמך שרשרת בתוך שנית

תפקידו. של . הדבוק המילה הדגשת הוא הזה הטיפוס של אוגרית ואליטרציה, לה

, ' ' שדבוק, האנקליטית מ ה דומה, כינוי של לסיומת שלישית ’m‘ להוספת השם

(mimation) אבל, אכדית של כאן. זה שונה תפקידו במורפולוגיה ' מזה מ' ה

' המילה את מדגישה עברית של האנקליטית האנקליטית' מ אך, דבוקה שה ‘ל לה

m’ אין אכדית של ' ' , האנקליטית. מ ה רביעית דומה עצם לשם המסופחת תפקידו

וגם, אוגרית של לטיפוס שהיא העצם שם את מדגישה היא הזה במקרה ואכדית

' מסופח ' , האנקליטית. מ ה חמישית של ’ma’ל דומה היא לפועל המסופחת לו

אך, אכדית גם. לו שווה אינו במורפולוגיה ' בתפקידו האנקליטית' מ מדגישה כזו ה

, מסופחת שהיא המילה את כיוון. במיוחד ' לה האנקליטית' מ לפועל המסופחת שה

אפשר, מדגישה ' כתואר האנקליטי את לתרגם פועל ' , מ. ה שישית פועל

יחס- המסופחת האנקליטית שמית שפה של לאנקליטי שווה להיות יכול אינה למלת

69

גם. עתיקה היחס- את מדגישה זאת מסוימת כאלה. מסופחת שהיא מלת ' לה מ' ה

שהיא המשפט או המילים צירוף או המילה את מדגישה כלל בדרך האנקליטית

להם. כלולה

כשנפגוש, טקסט שינוי לנסות חייבים , של קריאתו קושי את בזהירות משום" ך תנ

ידע- מן נגרם הקושי שאולי אפשרות שיש דוגמה. עברית של דקדוק על אי עתיקה

. היא מהן ' חוץ' האנקליטית מ ך" החלקיקים עוד יש אולי מזה ה נעלמים. שבתנ

האות, ' למשל בעברית' ' להיות יכול קדומה ל כמו' . ’l‘ מן שמא ) ( באוגרית

, של בפואמה אותו למצוא אפשר במיוחד אבל" ך טקסטים בתוך נעלם הוא גם תנ

תנועות. שינוי בגלל

אני, , רשימות את מסדר סופית ' שאישרתי' האנקליטית מ הציעו וחוקרים אותה ה

: כדלקמן, 195אותה

חוקר רשימתהזו העבודה של

של רשימתDahood ואחרים

של רשימתHummel

לפני רשימהHummel

14:6 ;27:3341:321:9* ;14:6בראשית15:9שמות

24:17,19 ;23:22(17) 24:19במדבר33:1133:333:2,3,11דברים

16:516:5ב שמואל14:1414:14א מלכים ;8:6* ;3:12ישעיה

19:9; 25:2; 62:10

1:6; 3:12,13; 17:9,13; 19:4,9,12; 24:18,22; 25:2,10; 28:1,9; 29:4; 30:27; 33:21,23; 40:17; 47:14; 53:3; 62:10; 65:20

5:23; 9:18; 10:1,2,5; 11:15; 33:2

;8:19 ;48:323:23 ;22:6ירמיה10:4,10; 13:19; 18:15; 22:6; 46:5; 48:32; 50:26

22-[21],2248:16-[21],48:16יחזקאל

' Dahood' רשימת 195 בתהילים ורשימת, חוץ Dahood של רשימתו היא ואחרים מסוגריים .C. H. Gordon, C. Wallace, G. A של רשימתם היא מתהילים חוץ אחרים ספרים

Rendsburg .' וכו 70

12:15 ;14:314:37:5הושע1:17יואל

6:106:10עמוס2:9יונה

7:19מיכה2:132:13נחום

3:8חבקוק ;29:1 ;18:16תהילים

46:9; 49:9; 55:19,20; 81:7; 81:7; 89:7; 110:3; 137:3

54:5; 55:19,20; 59:2; 60:11; 65:6,10; 66:5; 68:23,24; 69;9; 73:10; 74:12; 78:15; 80:6; 81:7,13; 84:6; 85:4; 89:38,45; 95:4; 104:29; 109:13; 111:10; 115:9; 119:152; (147:3)

7:7; 12:8; 21:2; 22:16; 29:1; 31:12; 38:20; 46:9; 49:9,15; 56:3; 58:2,12; 60:11; 61:5; 65:10; 72:15; 74:12; 77:6; 78:3; 85:4; 88:7; 89:10,51; 99:4; 102:18; 107:39; 109:13,15; 110:3; 137:3; 147:20

18:16,28; 29:6; 42:5; 68:17,18; 77:18a; 83:12; 125:1; 141:4b

28:917:728:9 ;17:7איוב30:13 ;28:1משלי

4:54:5רות10:15,18קהלת3:17איכה

5:115:11נחמיה

ביבליוגרפיה

Aharoni, Yohanan. The Land of the Bible. Philadelphia: The Westminster Press,

71

1979.Albright, W. F. "The Oracles of Balaam." JBL 63. 1944. pp.207-233. . From the Stone Age to Christianity. Garden City, New York: Doubleday/Anchor, 1957.Allen, Leslie C. Psalms 101-150. [WBC] Waco, Texas: Word Books, Publisher, 1983.Alter, Robert. The Art of Biblical Poetry. New York : Basic Books, Inc., 1985.Andersen,F.I. The Hebrew Verbless Clause in the Pentateuch. New York: Nashville, 1970.Andersen, Francis I. and Freedman, David Noel. Hosea. [AB] Garden City, New York: Doubleday and Company, Inc., 1983.Anderson, G. W. ed. Tradition and Interpretation. Oxford : Clarendon Press, 1979. Barr, James. Comparative Philology and the Text of the Old Testament. London : SCM Press Ltd, 1983.Batten, Loring W. A Critical and Exegetical Commentary on the Book of Ezra and Nehemiah. [ICC] Edinburgh: T. and T. Clark, 1972.Bergstr sser, G. Daniels, Peter T. tr. Introduction to the Semitic Languages. Indiana : Library of Congress, 1977.Beyerlin, Walter. Near Eastern Religious Texts relating to the Old Testament. London : SCM Press Ltd, 1978.Black, J. A. Sumerian Grammar in Babylonian Theory. Romae : E Pontificio Instituto Biblico, 1984.Blau, Joshua. On Pseudo-Corrections in Some Semitic Languages. Jerusalem : The Jerusalem Academic Press.Blenkinsopp, Joseph. Ezra-Nehemiah. Philadelphia: The Westminster Press, 1988.Blommerde, A. C. M. Northwest Semitic Grammar and Job. Rome: Pontifical Biblical Institute, 1969.Boling, Robert G. Judges. [The Anchor Bible] New York : Doubleday and company, Inc., 1980.Borger, Rykle. Babylonisch-Assyrische Lesest cke. Heft 1. Roma: Pontificium Institutum Biblicum, 1979. . Assyrisch-Babylonische Zeichenliste. Verlag Butzon and Bercker Kevelaer, 1981.Briggs, C. A. A Critical and Exegetical Commentary on the Book of Psalms. vol.1. [ICC] Edinburgh : T. and T. Clark, 1976.

72

, A Critical and Exegetical Commentary on the Book of Psalms. vol.2. [ICC] Edinburgh : T. and T. Clark, 1976.Bright, John. Jeremiah. [The Anchor Bible] New York : Doubleday and Company, Inc., 1981.Brown, F., Driver, S. R. and Briggs, C. A. A Hebrew and English Lexicon of the Old Testament. Oxford : Clarendon Press.Campbell, Edward F., Jr. Ruth. [The Anchor Bible] New York : Doubleday and Company, Inc., 1981.Caplice, Richard. Introduction to Akkadian. Rome : Biblical Institute Press, 1980.Carroll, Robert P. Jeremiah. [Old Testament Library] London : SCM Press Ltd., 1980.Christian, V. "Akkaderr und Sudaraber als altere Semitenschte." Anthropos 14-15.1919/20.Cohen, H. R. Biblical Hapax Legomena in the Light of Akkadian and Ugaritic. Missoula, MT, 1978. Cowley, A. E. ed. Gesenius' Hebrew Grammar. Oxford : Clarendon Press, 1981.Cross, F. M. and Freedman, D. N. Early Hebrew Orthography. Connecticut: American Oriental Society, 1952. . "A Royal Song of Thanksgiving: II Samuel 22 = Psalm 18a." JBL. pp.15-34.Dahood, Mitchell. PsalmsI. [The Anchor Bible] New York : Doubleday and Company, Inc., 1983. , PsalmsII. [The Anchor Bible] New York : Doubleday and Company, Inc., 1983. , PsalmsIII. [The Anchor Bible] New York : Doubleday and Company, Inc., 1983.Cundall, Arthur E. and Morris, Leon. Judges and Ruth. [TOTC] Melbourne: Inter-Varsity Press, 1968.Davidson, A. B. Hebrew Syntax. Edinburgh : T. and T. Clark, 1894.Diem, W. "Die genealogische Stellung des Arabischen in den semitischen Sprachen." In Arabistik und Semitistik, A. Spitaler zum 70. Geburstag. ed. Diem, W. and Willd, S. Wiesbaden: Harrassowitz, 1980. Donner, H. und R ssler, W. Kanaan ische und Aram ische Inschriften. Band 1. Wiesbaden : Otto Harrassowitz, 1964. , Kanaan ische und Aram ische Inschriften. Band 2. Wiesbaden : Otto

73

Harrassowitz, 1964. , Kanaan ische und Aram ische Inschriften. Band 3. Wiesbaden : Otto Harrassowitz, 1964. Driver, S.R. Notes on the Hebrew Text of the Books of Sammuel. Oxford, 1890.Ebeling, E. "Das Verbum der El-Amarna-Briefe." Beitrage zur Assyriologie 8/2. 1910.Edzard, D. O. "Die 3.Person m.pl. tiprusu im Altakkadischen von Mari." In Miscellanea Babylonica, Paris: Editions Recherche sur les Civilisations, 1985. Fishbane, M. Biblical Interpretation in Ancient Israel. Oxford: Clarendon, 1985.Fisher, L. R. Ras Shamra Parallels. vol.2. Roma : Pontificium Istitutum Biblicum, 1975.Gardiner, S. A. Egyptian Grammar. London : Oxford University Press, 1957.Gevirtz, S. Patterns in the Early Poetry of Israel. Chicago, 1973. Gibson, J. C. L. Canaanite Myths and Legends. Edinburgh : T. and T. Clark, 1978.Gordon, C. H. "The 'Waw Conversive' : From Eblaite to Hebrew." Proceedings off the American Academy for Jewish Research 50. 1983. . The Common Bacdground of Greek and Hebrew Civilizations. New York: The Norton Library, 1965. . "Vergil and the Bible World." The Gratz College Grabbe, L. blaitica:Essays on the Ebla Archives and Eblaite Language. volume 2. Indiana : isenbrauns, 1987. . Ugaritic Textbook. Piazza Pilotta : Pontifical Biblical Institute, 1967. . Forgotten Scripts. New York : Basic Boods, Inc., 1982.Gordon, Cyrus H., Rendsburg, Gary A. and Winter, Nathan H. Eblaitica: Essays on the Ebla Archives and Eblaite Language. volume 1. Indiana : Eisenbrauns, 1987.Grabbe, L. L. Comparative Philology and the Text of Job. Missoula: University of Montana, 1977.Gray, George Buchanan. The Book of Isaiah 1-27. [ICC] Edinburgh: T. and T. Clark Ltd., 1980.Grether, Oskar. Hwbr ische Grammatik f r den akademischen Unterricht. M nchen : Claudius Verlag, 1967.

74

Groll, S. I. ed. Pharaonic Egypt. Jerusalem : Hebrew University, 1985.Harper, William R. A Critical and Exegetical Commentary on the Book of Amos and Hosea [ICC] Edinburgh : T. and T. Clark, 1979.Hertzberg, Hans W. I and II Samuel. [Old Testament Library] London : SCM Press Ltd., 1980.Hetzron, R. "The evidence for perfect *y'aqtul and jussive *yaqt'ul in proto-Semitic." Journal of Semitic Studies 14. 1969. pp.1-21. . "Genetic classification and Ethiopian Semitic." in Hamito-Semitica. ed. Bynon, J. and T. The Hague Paris: Mouton, 1975. , "Two principles of genetic classification." Lingua 38. 1976. Holmgren, Fredrick Carlson, Ezra and Nehemiah. [ITC] Edinburgh: The Handsel Press, 1987.Hommel, Fr. "Die sprachgeschichtliche Stellung des Babylonisch-Assyrischen einer- und des Westsemitischen andrerseits." In his Auffsatze und bhandlungen, I. Nunchen: F. Straub, 1883.Hummel, H. D. "Enclitic Mem in Early Northwest Semitic, Especially Hebrew." JBL 76. 1957. pp.85-107.Jastrow, M. A Dictionary of the Targumim, the Talmud Babli and Yerushalmi, and the Midrashic Litetature. New York, 1903.Johnlon, B. Hebr isches Perfekt und Imperfekt mit vorangehendem we. Lund : Berlings, 1979.Kaiser, Otto. Isaiah 1-12. [OTL] London: SCM Press Ltd., 1983.Kidner, Derek. Ezra and Nehemiah. [TOTC] Leicester, Illinois: Inter-Varsity Press, 1979.Kutscher, Raphael. ed. A History of the Hebrew Language. Jerusalem : The Magnes Press, 1982.Lambert, W. G. Enuma Eli , the Babylonian Epic of Creation. Oxford: Clarendon Press, 1969.Laney, J. Carl. Ezra-Nehemiah. Chicago: The Moody Bible Institute, 1982.Lohse, Eduard. Die Texte aus Qumran. M nchen : K sel Verlag, 1964.McKane, William. A Critical and Exegetical Commentary on Jeremiah. vol.1. [ICC] Edinburgh: T. and T. Clark Ltd., 1986.Mauchline, John. Davidson's Introductory Hebrew Grammar. Edinburgh: T. and T. Clark, 1978.

75

Mays, James Luther. Amos. [Old Testament Library] London : SCM Press Ltd., 1985.Miller, J. Maxwell and Hayes, John H. A History of Ancient Israel and Judah. Philadelphia: The Westminster Press, 1986.Moore, George F. Judges. [ICC] Edinburgh : T. and T. Clark, 1976.Murtonen, A. Early Semitic. Leiden : E. J. Brill, 1967.Neufeld, E. "The Rate of Interest and the Text of Neh.5:11." The Jewish Quarterly Review 44. 1953-54. Parker, S. B. Enuma Elish. Oxford : Clarendon Press, 1969.Pettinato, Giovanni, The Archives of Ebla. Doubleday and Company, Inc., 1981.Polotsky, H. "Semitics." In At the Dawn of Civilization : A Background of Biblical History. ed. Speiser, E. A. London: Allen, 1964.Pritchard, J. B. ed. Ancient Near Eastern Texts relating to the Old Testament. New Jersey : Princeton University Press, 1969.Rabin, C. "The origin of the subdivisions of Semitic." In Hebrew and Semitic Studies presented to G. R. Driver, ed. Thomas, D. W. and McHardy, W. D. Oxford : Clarendon Press, 1963. pp.104-115.von Rad, Gerhard. Genesis. [Old Testament Library] London : SCM Press Ltd., 1981.Rahlfs, Alfred ed. Septuaginta. vol.1. New York : Bibelanstalt Stuttgart. , Septuaginta. vol.2. New York : Bibelanstalt Stuttgart. Rendsburg, G. "Dual personal pronouns and dual verbs in Hebrew." The Quarterly Review 73. July, 1982.Revell, E. J. "Pausal Forms in Biblical Hebrew:Their Function, Origin and Significance" Journal of Semitic Studies. vol.25. Autumn 1980. pp.38-58.Robertson, D. A. Linguistic Evidence in Dating Early Hebrew Poetry. Missoula, University of Montana. 1972. Rosenberg, Rabbi Yitzchok Mordechai. T'aamim Lakorim. Rosenthal, F. A Grammar of Biblical Aramaic. Wiesbaden : Otto Harrassowitz, 1974.Segert, Stanislav. A Basic Grammar of the Ugaritic Language. Los Angeles : University of California Press, 1984.Shoshan, A. E. ed. A New Concordance of the Old Testament. Jerusalem : "Kiryat Sefer" Publishing House Ltd., 1989.Skinner, John. Genesis [ICC] Edinburgh: T. and T. Clark Ltd., 1981.

76

Smith, Gary V. Amos. [LBI] Michigan; Zondervan Publishing House, 1989.Smith, Henry P. A Critical and Exegetical Commentary on the Book of Samuel [ICC] Edinburgh : T. and T. Clark, 1977.von Soden, W. An Introduction to the Comparative Grammar of the Semitic Languages. Wiesbaden : Otto Harrassowitz, 1980. . Akkadisches Handw rterbuch vol.1. Wiesbaden : Otto Harrassowitz, 1981. , Akkadisches Handw rterbuch vol.2. Wiesbaden : Otto Harrassowitz, 1981. , Akkadisches Handw rterbuch vol.3. Wiesbaden : Otto Harrassowitz, 1981.Soggin, J. A. Judges. [Old Testament Library] London : SCM Press Ltd., 1981.Speiser, E. A. Genesis. [The Anchor Bible] New York : Doubleday and Company, Inc., 1982.Sperber, Alexander. ed. The Bible in Aramaic based on Old Manuscripts and Printed Texts. volume 1. Netherlands : Leiden, 1959. , The Bible in Aramaic based on Old Manuscripts and Printed Texts. volume 2. Netherlands : Leiden, 1959. , The Bible in Aramaic based on Old Manuscripts and Printed Texts. volume 3. Netherlands : Leiden, 1959. , The Bible in Aramaic based on Old Manuscripts and Printed Texts. volume 4. Netherlands : Leiden, 1959. , The Bible in Aramaic based on Old Manuscripts and Printed Texts. volume 5. Netherlands : Leiden, 1959. . A Historical Grammar of Biblical Hebrew. Leiden. E. J. Brill, 1966.Stevenson, W. B. Grammar of Palestinian Jewish Aramaic. Oxford : The Clarendon Press, 1924.Stuart, Douglas. Hosea-Jonah. [WBC] Waco, Texas: Word Books, Publisher, 1987.Thiselton, Anthony C. "Semantics and New Testament Interpretation" Marshall, I.

8th. ed. New Testament Intertation. William B. Eerdmans Publishing

Company.Thompson, J. A. The Book of Jeremiah. [N.I.C.] Michigan : William B. Eerdmans Publishing Company, 1985.de Vaux, Roland. Ancient Israel. vol. 1. Darton: Longman and Todd, 1961.

77

Verreet, E. "Beobachtungen zum ugaritischen Verbalsystem." Ugaritforschungen I. 1984. Voigt, Rainer M. "The Classification of Central Semitic." Journal of Semitic Studies. XXXII. Spring 1987. pp.1-21.W chter, Ludwig. Der Tod im Alten Testament. Arbeiten zur Theologie 2/8. Stuttgart: Calwer, 1967.Waldman, Nahum M. The Recent Study of Hebrew. Indiana : Hebrew Union College Press, 1989.Waltke, Bruce K. and O'Connor, M. An Introduction to Biblical Hebrew Syntax. Harris, Zellig S. A Grammar Phoenician Language. New Haven : American Oriental Society, 1936. . "The Samaritan Pentateuch and the Text of the Old Testament". New Perspectives on the Old Testament.Waldman, Nahum M. The Recent Study of Hebrew. Indiana: Hebrew Union College Press, 1989.Watson, W. G. E. Classical Hebrew Poetry. Sheffield : JSOT Press, 1986.Watterson, Barbara. Introducing Egyptian Hieroglyphs. Edinburgh : Scottish Academic Press Ltd., 1981.Watts, John D. W. Isaiah 1-33. [WBC] Waco, Texas: Word Books, Publisher, 1985.Weiser, Artur. The Psalms. [Old Testament Library] London : SCM Press Ltd., 1982.Wenham, Gordon J. Genesis 1-15. [WBC] Waco, Texas: Word Books, Publisher, 1985.Westermann, Claus. Genesis 37-50. [Biblischer Kommentar] John J., and Scullion S. J. tr. Genesis 37-50. Minneapolis : Augsburg Publishing House, 1986.Williams, Ronald J. Hebrew Syntax An Outline. Toronto : University of Toronto Press, 1982. . "The Passive Qal Theme in Hebrew." in J. W. Wevers and Redford D. B. eds. Essays on the Ancient Semitic World. Toronto, 1970. Williamson, H. G. M. Ezra, Nehemiah. [WBC] Waco, Texas: Word Books, Publisher, 1985.Wolff, Hans Walter. Joel and Amos. [Hermeneia] Philadelphia: Fortress Press, 1977.

78

W rthwein, Ernst. The Text of the Old Testament. Grand Rapids, Michigan: William B. Eerdmans Publishing Co., 1981.Young, G. D. Ugarit in Retrospect. Eisenbrauns, 1981.

ABSTRACT

A Study of Enclitic מ (mem) in Biblical Hebrew

The purpose of this thesis is to find out an biblical Hebrew particle, enclitic מ

(mem) by comparative Semitic approach method in Masora (Massora) texts. This

methodological presupposition is derived from the scribes’ traditional attitude,

which has been manifested in Hebrew history, and the relation between Hebrew

and other Semites.

At first, the scribes’ tradition attitude in biblical Hebrew history is as follows: the

scribes’ main traditional purpose was complete tradition. It is divided into

consonantal tradition by scribal copy and vowel tradition by oral tradition. Because

of the scribes’ conservative traditional attitude, the written consonantal tradition

has been handed down without variation of the archaic forms. But the vowel

tradition by oral had the possibility of change. For the speech habit is to be

changed throughout historical change. It is different between the speech habit

79

which archaic biblical Hebrew was written, and the speech custom of the

contemporary which scribes copied the texts. That is, it is for the linguistic

phenomena that existed in ancient to be able to disappear or vary. One of examples

is the enclitic mem. The enclitic mem was the generalized linguistic phenomenon

of ancient Semites, but disappeared afterwards. This is the common phenomenon

that is discovered not only in ancient Hebrew but also in other Semites.

But lately, the scribes could not recognize the enclitic mem, since they did not

use so morpheme. Although they could not understand it, they had to teach their

people. And their conservative traditional attitude prevented from amendment of

consonant texts. This was their dilemma. Therefore they emended oral tradition,

vowel texts instead of written tradition, consonant texts to understand the texts.

This work formed new vowel tradition of biblical Hebrew texts. But this caused to

derive strange readings from authentic readings. The enclitic mem is included in

such strange readings.

The enclitic mem is a morpheme that is easy to read differently by simple

amendment of vowel. For if the morpheme prefixes to a verb, it can be read the

participle of Piel stem and Pual stem, abstract noun, and the combined form with

word of preposition. Moreover, for if it suffixes to a word, it can be read the 3 rd

person plural masculine pronominal suffix and plural suffix of noun. Because of

this character the enclitic mem could be easily changed to different readings by

later scribes. Thus the new vowel tradition formed by scribes became the fixed

written vowel tradition. We call it Masora (Massora) texts. And Masora texts have

been handed down to us without change, for it was written by vowel system which

Masorates devised. However, authentic archaic form, the enclitic mem is concealed

in Masora texts by change of vowel.

To find out this archaic morpheme, we ought to be helped by ancient Semites,

since Hebrew has a few texts except biblical Hebrew but other Semites have

80

abundant documents. Therefore the possibility of existence of the enclitic mem,

which might have existed in ancient, is verified by the enclitic mem recovered

through other Semites, and moreover the enclitic mem in Hebrew which is

concealed in Masora texts is helped to find it out through comparative study of the

functions and appearances of the enclitic mem in other ancient Semites.

The Semites dealt with here are Eblite, Ugaritic, Akkadian, and ancient Egyptian

called Hamio-Semite. These Semites have the enclitic mem, -ma, m(y) in

common. But it turned out different with the enclitic mem in Hebrew in its

functions and appearances.

Presupposing this, the method that finds out the enclitic mem in Masora texts is

to concern oneself over several strange readings and comment them as H. D.

Hummel maintained. Then, it is important to do not only morphological approach

but also semantic approach.

Categorizing these enclitic mem in types, all these are divided by six categories:

first, the form combined with conjunction waw, which is in Eblite. Second, the

form interposed into construct structure, which is found in Ugaritic. Third, case

suffixed to noun with pronominal suffix, which is like mimation of Akkadian.

Fourth, the enclitic mem combined with noun, which is typical form in Ugaritic

and Akkadian. Fifth, the form compounded with verb, which is used instead of

conjunction as waw consecutive in Akkadian but not so in Hebrew. But it can

regard to Ugaritic character, because the enclitic m suffixed to verb is found out in

Ugaritic. Sixth, the enclitic mem combined with preposition seems a particular

character of Hebrew.

And the enclitic mem in the side of function has commonly emphatic use as the

enclitic of other Semites does. This is adapted to all of six categories. But there is

a few cases for the enclitic mem to be used to have metrical effect without special

emphasis and to have other functions as well.

81

According to the result of this thesis. We must be careful not to conjecture and

modify thoughtlessly the text of Masora texts over strange readings of it.

Considering scribes’ traditional attitude, it is resulted that we must pay regard to

the authenticity of Masora texts, particularly consonantal texts, but the original

readings of vowel texts must be corrected by recovering the linguistic phenomena

of ancient Hebrew. That absolutely need to do the comparative study of Hebrew

with Semites.

82