אהל אלימלך כולל לקיטי חידושי הורד . ישיחות יק־ים ונפייאיס . עם סיפורים ימעשיוח נוראים . ודינדגוח טי בית ונאים. םמקירים נאמנים מקובצים. במשבצות זהב משיבצים . מאח האדם הגדול בענקים. זורח הייי בשחקים. כביד שיב הרב הגאון הקדוש . אספקלריא. נזר החסידים . יעטרת הצדיקים . ו ר המאייה פיעל ישועית. מופת ת רשככהיג עיר וקדיש מן שמיא הנודע בכל העולם בשם קדשו.הרירם נועיא : י ח מ ה ע א ב י * י ל א ג אל מלך״ייקליי- מליזענסק ג ודרך אגב הובא באהלי כמה עניניס וסי0ירי0 מהגאונים הקדושיםי יי שמעלקא הלוי איש הורוויץ ב ר י ה נ י ק רשבבהיג יייי ז

ב י׳ייי נפתלי צבי אבייק ראפשיץ ' * אבייק ניקלשבורג• י

ר צדיקים,צוקלה״ה. א ש ו א ן ל ע נשיב הריר שלום רוקח אבריק ב

. ן ף י אברהם חייס | י ע צ אכפתי ״ייקםתי. בעזר צור יעיעחי• הי י ם ׳ ח י ' שמחה בונם בן לאאטויר הרב הנאץ רםיבי׳ק 6י יחזסאל שליס״א ב י צ י ועניו המבירסים כבקשית םיהי

1 ק ייני•׳ ס נ ו ל ן ״נייק פ ת א ז ל כ י ם

מועתק והומט לאיגטינטז13.0>00נ1*8־ונ61>{.א\או* 0י

יו *״ייוייםתשט״ד

ה ב מ ד ק ה כיה

י שהם אודם פטדה וברקת. אבני אקדח , בעת אשר יזהרו ויבריקו טול נ ב א. אוי כיעים ובחינם יקחו לב וימשכו עיני כל רואיהם להתענג ו נ י פנ בזוהר הוד יפים . אכן כל ?מד אמר יוסיפו ויחטידו להביט במו וירדו וישבעו עץ בדמותם . לאט לאט תתקרר התשוקה ייגרע חין ערכם . ויסבו עין מגגדם כי כן ארחות כל תענוגי הגוף וחמדותיו כי לכולם יש קץ ותבלה כמהיב גפש שבעה. אמנם לא כן אכגי חפץ ופנינים יקרים . אבגי קודש מאמרים ת פ ו תבוס ג הגאםרים באש דת גועם שעשועי עליון הוא תוהיק. כל עוד אשר יוסיפו להגות במו תגדל התשוקה בלב הוגיה להוסיף כדו להגביר חיל בתורת ה׳ ללומדה להביגה ולחדור תוך עמקי דבריה . אחרי כי גובעים המה ממקור חיים . וניתגימ ייל תחיה למוצאיהם . משיכים נפשות לחזות בגועם זיו עליון. ובכוכבים

לעולם יעד יזהירו. וכאור החיים יאירו • ועתה הא לכם בית ישראל את ספרי הגוכחי . אשר כו אוצר מכל פרי מגדים , חרשים גם ישגים , יין הרקח עסיס הרסונים. דובב שפתי ישגים . דיבורים קדושים מלהבות אש שלהבת יה . וסיפורים גוראים . במוסר ויראת ה׳ ממולאים , מאת האיש אלקים הגורא . קודש הקדשים . רבן של הצדיקים. ואבי המוכיחים . רביגו אלימלך זי״ע מליזעגסק. ולמותר להרבות בשבחו של אותו ציםו״ע . כי אין ערוך לקדושתו ופרישות־. רבבות ישראל שותין מימיו הק׳ עד היום הזה . ודי לגו לראות משיב בס׳ שער הגלגולים. איך שמסר גפשו על קדושת שמו ית׳ והורגל ו י דב״ח . הובא בספרי אות ל להיות מברך ישראל ולמסור גפשו עליהם בכל עת ולבטל מהם גזירות רעות

בתפילתו הנאמנה במס״ג וכוי עיש : ומה טוב ומה געים לי להביא בזה מה ששמעתי מפיק אאמו״ר הרב הגאוןר צבי יחזקאל שליטיא אבריק פלוגסק * ה י המובהק חויפ וכוי בקשית ם והגליל לפרש מליצת רזיל בשיס ברבות (דף כ׳ עיא) איל ריפ לאביי וכוי די״,, חיש להו גיסא וכוי ואלו רב יהודא כי הוה שליף חד מסאגיה אתי םטרא. מה עגין שליף מסאגיה. וא׳ עיד ׳ ט ובו׳ הוו קא מסרי גפשייהו אקדושת השם ו. שכ׳ בס׳ ילקוט הגרשוגי (רות ד׳ זי) לקיים כל דבר שלף איש נעלו ונתן לרעהו דעגין שליפת געל לקיום המקח . עפיי השלה״ק בסידור בשם מהדש״ל מעם. כי הקב״ה ברא ד׳ מדרגות . שמברך שעשה לי כל צרכי בעת שנועל מגעלו. האדם המושל על הבע״ח בנא׳ פל ו , מדבר . זו למעלה מז י דומם . צומח . ח שתה תחת רגליו. ממילא שמישל בצומח ודומם. וכשלוקח האדם העור מהבהמה לעשות מגעלים למדרך כף רגלו מראה שהוא המושל . וגעשה לו כל הצרכים . •י״כ כשגיעל מברך שלכיצ עיש. ולפייז כשגעילת המגעל מורה שהוא שליט זהו עגין שליפת הגעל לקיים כל דבר שכיון שהסיר מגעלו מסיר השליטה שהיה לו על חפצו ומקגהו בזה לחבירו עיש בשם ס׳ דברי שאול דף ל״ח . והגה איתא בס׳ אורח לחיים פ׳ וארא בשם הגהיק הריר בער זי״ע לפי ולך ה׳ החסד כי אתה תשלם לאיש כמעשהו עפ״י משל בגי המדיגה מי שיש להם דעות לקבלת המלך המליכו איש א׳ עליהם ומלך . ואח׳כ המלך גמזן. ואיא למלך להטיב להם פוומח תו לכאו״א מוזגות טובות עכור שהמליכו או

כאשר

4 הקדמה

כאשר גמלו אותו ועשו אותו למלך כי איא ליתן המלוכה לכלם . אכל השיית טי שמקבל עליו ע־ל מלכותו ויראתו כשלימות נותן לו השי״ת מדת מלכותו וצדיק מושל ביראת א׳ והקב׳׳ה גוזר גזירה וצדיק מבטל . וזה כי אתה תשלס {איש כמעשהו ממש עכ״ל ועד״ז יש לפרש במדרש רבה וארא פ״ח ראה נתתיך אלהיט לפרעה וכוי מי הוא זה מלך הכבוד וכוי שהוא חולק מכבודו לידאיו וכו׳ ע״ש ודו״ק וזה כד שליף ממאניה היינו שמורה שאין לו קנין כלל . ומוסר כל חייתו וקניניו תחת ממשלת השי״ת . וע׳י שממליך להש״י. ממילא ולך ה׳ החסד וכו׳ נותן א הבח והממשלה להיות מבטל הגזירה . וממילא אתי. ועד״ז פי׳ ענין איסור ו על מטרא כנ״ל . וזה ענין שליף ממאניה , היינו שלף נ נעילת סנדל ביוה״כ ועיין בס׳ מנחם ציון חית לעשי״ת ועיין בהק׳ זוה״ק. ועדין פי׳ במדייש איכה (א׳ ג׳) גלתה יהודה . דף יו״ד ובש״ס מו׳׳ק דט״ז אויה וכו׳ שאוכלים מפתם וכו׳ מהלכין באסקפטיות יכו׳ אבל ישראל שהן מהלכין, ועיין בזה בס׳ ישמח משה איכה דף מ״ט ע׳׳א . ת. והבן ויחפים גלותם גלו וזה ענין של נעליך בפ׳ שמות ואב״מ להאריך עבת״ד אבא מורי שליט״א •בן ספרי שוט בארץ החת השמים . ואל כל קצוי ארץ תפיץ קרנים , הלוך מו וגךאת באזני ישרוץ לאמר כה אמר מחברי- ובונה אהלי, לא הוצאתי. כי הלוא הכבוד ממני והלאה . כי לא חרשתי י ד את ספרי לאור למען כבי מאומה , רק לקמתי באמרים מפי סופרים וספרים . ומה גס כי כל אדם בחבל הוא כאורח . ולמה ירז־ף צל כבוד הבורה, כאבק פורח . אמנם זה הי׳ם. אשר דבריהם מגמתי. להועיל לעמי בגי בריתי כי ראיתי שיש ספרי כלענה מרים . ויגרשו מימיהם טיט ורפש. לכלות בשר עם נפש . וכאשר ינוחו ממעשיהם , יש שמבלים בך* עתותיהם . אי בקריאת עלה נבל ושירי עגבים. יפיחו לצנות וכזבים , לכן לא מנעתי . פרי עטי . ואומר אני מעשי למלך . ואקוה להשי״ת. כי שערי אהלי לא יםגר . ועכ״פ ביום השבת יפתח , מאמינים ב״מ ישתעשעו בו ביום מנוח , כולם ישבעו וירח־ נחת , ולא יטבעו בבאר שחת. בילדי נכרים לא ישפיקו. ובדברי תורה וזכרון צדיקים יעמיקו, ואוחילה לאל הטוב ישלח עזרי זבד רב מגב אביע . אהלה פניו יאזרני חיל וחסדיו אודיע. אשאלה ממנו אל יעזבנו ואל יטשנו יעזור ויגן ויושיע , עדי קול ששון ושמחה , קול מבשר ישמיע שובנו אלהי ישענו והנשא והופיע. כצפיית הכו״ח יום ^

פ׳ ויקרא ד׳ לחויש אדר שני שנת סחר״י לפ״ק פה זגיערז:

ל החסיד ח הצעיר אברהם חיים שמחה בונם בן לאאמו״ד הגאון מ* אבי״קפלונסק והגליל: * י מופורסיסבקש״מ צבי יחזקאל מיעלזאהן ״

ך ב 3 ל מ י ל ל א ה א היה עזיבת החטא יקבלה מימיש עכ״פ מיום ההיא י הלאה שלא יהי׳ בכלל הרשעים שבחייהם קי־וי׳ מתים י־ק עם הצדיקים שבמיתתן קי־זיין חיים דהיינו שכל ימי חייתם עישי׳ המה לרגע הפירוד שיפרדי מעיה״ז בקדושה ובמהרה וכמ״ש בזוה״קהנ׳ צד יקי חשבי בליבייהו באילו ההיא •ימא מסתלקי׳ מטלייא מכינים את עצרם בשמחה יבטיב לבב לעת עלזה נפשם לשי־שס . וכמ״ש מרביני הצדיק מ׳ אלימלך זציל שכל תשוקתו היתה להכרד מעוה״ז התויייי ולעמיד במקור הקדישה מבלי לביש התיחר

העב וכי׳ ע״ש :׳ ה) כ׳ בס׳ אברך על תהלים שי׳ נ להה״ק מ׳ אהרן מאיי ז״ל אבד״ק באלחוב . שםיפ* הגה״ק בעל ישמח משה ז״ל שי־אה בילדותי אח^הרה״ק ח׳ אלימלך זיל שהיה יבעל יסורים גדולים והי־יפא תהך לו באיזמיל את בשיו לארוכתו והיא ישב בפנים שיחקיח ופניו פני להביס מריב החדוה שהיה לו מיסירים הללי . ועל כיי״ב כיון הגמ׳ (ברכות ז׳) צדיק וסיב לו שאינו מי־גיש

היסורין וטובים הם לי וני׳ : י) כ׳ ידינ הרב הגאי! מ׳ ישראל שי׳ בערגי״ אבד״ק ביקאי־עשט : הרה״ק רי״א מזיד־משיב אמר שקבלה בידו שרבינו אלימלך הי׳ לו מדריגית

שלא היו בפילם מימות הנביאים : 0 סיפר לי הרה״ג מיהרח״א כהנא של;י׳א דיחיצ מסיגיט בעיים דברי גאיניס ששמע מפה גדול וקדיש בשם רביני אלימלך שפ׳יא נתטלן! מאיד ונהל לארץ ולא הי׳ באפשי־י להקיצי ילגןררי באין פנים ישלחו שליח להרה״ק ר״מ מפשטו1א-סק זנ״ל הסמיך לשם כדת יזה לעשית כ׳ צא ידעו אם ה־ א מנין התעלפות אי עני; החדבקית נשחתו הק׳ בעילמית עליונים שי״כ יכיל לצאת

החיית

א) כ׳ בס׳ אהבת שלום הנינא דף ט״ו קרב הקדיש החלקי רשכבהיג רביני אלימלך תליזנינםק זציקלה״ה בעהמח״ס נופם אלימלך הי׳ תלמיד מובהק להאשל הגדול המגיד הקדוש ממעזריטש אשר כמסט כל *}לדידי רבי המגיד הנז׳ אחרי פטירחו השכימו לפחחי של רבינו אלימלך . יאליו התקבצו לשמוע מפיו דברי אלקים חיים . ימי ימלל קדושתו ופרישותו אשר עוד בימי חירפו נתן את רגליי הוא ואחיו הקדיש הרבי ר׳ זישא מהאניפאלי זציקלה״ה ללכת מסיר לעיר וממדינה למרינה להשיב רבים מעון לעשות בעלי תשובה בעולם לטהר לבית בניי ולנסוע בקרבם יראת שמו ואהבתו ית׳ : כ) והעיד תלמידו הגהיק מנתם מענדיל מפרוםטיק לפני הרה״ק בטל לגל מת״א ואחר ראיתי\ י וס בעת ד מירי הקדיש חניזענסק יימי ד שהיי חתביק ביראת ד׳ היו כל עצמותיו דא לדא נקבן וחיל ורעדה יאחזין יהי׳ נרא־ לכל י־עידת גופו גיפחד ה׳ ומהדר גאינו וכל גידיו זעירקיו נעשו כמידות עבית ופניו יישתנות . יחחת אוזן האדם יש גיר א׳ אשי קבלתי מנויי־, ז״ל שלא תכחד משוס דבר רק ביום המיחה גם הגי־ הזה ראיר>׳ שהיה מרעיד ימפפחד

בכל יום מכחד ה׳ ויראחו :״מ י ג) בס׳ תכלה למשה מהה״ק - מסאייביר מביא ששמע מהרה״ק מי״ה אלפזר בנו של רביני אלימלך ששחלו אוחו על אביו הק׳ מה ציה לפני מותו יהשיב אם תרנו לידע ניואת אבא דרשו מעל ספי־ ניעם אלימלך . כי כיב שנה לפני מיתו אמר הדבריס האלו שבספרו וי־עהי שבכל ייס וייס הי׳ מציה מחמת מיחו עפ״ל ־׳ פבידיח ישראל פ׳ חיי כ׳ ס ב 1 ( י אמ*ס עיקר תכלית הדדי׳

4 אהל אלימלך ונסע אצלי . ובפתחו הדלת אצל הרר״ש היה רן לקראתי ואמר לי מהיל ושלשה. והרבהגאין ל י היתירים מי היי עכ/ אבליק ברסזאן י מ׳ שלום מרדכי ש כ׳ ח״ל : שממתי חלליק זקן כי פיא באו בריה קודם התקיעות אליהו הנביא ועוד זקן א׳ לפני הריר אלימלך יספרו לו כי היה קמרוג גדול כמעס הי׳ העולם עומד ליחרב במהומוח כו׳ אבל שני אנשים שברור סמכו העולם שלא יפול . ושאל הה״ק מי הזקן והשיב אליהו הלא הוא אברהם אבינו. ושאל מי הם ב׳ האנשים שסמכו העולם והשיב כי א׳ היא הרר״ש מנ״ש ושאל מי השני והשיב כי אין כראי להודיעך גם זאת . ואחר ר״הסע הריר אלימלך לנ״ש ליתן תש״ח נ להגאון רר״ש . ובפתחו הדלת ענה הגרר״ש שלום עליכם הלא ידעת כי לולא אני ואתה הי׳ העולם כמעט עימד ליפול ונודע לו כי הוא השני עכיל . והובא בס׳ שמן הטיב ח״ב סי׳ יוד : י) כ׳ בס׳ כיאור ושמש למגילת רותה מ ולנעמי מודע לאישה כו׳ ד בדורות שהיו קידם הבעש״ט ר׳ ישראל זצק״ל אן! שהיו עוסקי׳ בתורה וטבורה מ״מ לא שמו לבס לתקן אשי־ פגמו עד ימי זקנה ולא ירעו כחה של תשובה טד היכן מגיע מד שעיר וקדיש חן שמיא נחית הוא הבעש״ט ויל ואחריי בא הרב הקדיש רביני אלימלך ז״ל והס פתחי השער לה׳ שטיב למשוח חשובה בעוד שהות איש דהיינו בימי נעריחו שהאדם צריך לתקן אן? מה שפנס בגילגוצ הראשון ומכיש מה שפגם מקטגיתו . ובימיהם התחילו להתעוי־ר נריז־ס יציציס בחשיבה מ״י שהם היו דבוקים תמיד בחשובה הרמתה היי ממשיכים חת עילם החשובה על כל העולם יההעורר ׳ חשיבה בימי נעריהי בא לאלם על ידי שחיבק עצמו בנדיק׳ הדור חך שני

נחיגית

החיית בהאריך זמן כיכ . ויען לקחת חםלל שבת אחר שיגט ברכינו הק׳ ואם י הוא בסיבת הדביקוח בטולס העליון הנה תיכן) כשיגע בו נפש החוטאת כיימיר יקום ויתעורר ויעמוד וכן הי׳

והוא פלא :ד בראשית ממלכתו בימי נעוריו 1 \ ? ( ח

הנה הי׳ המגיד הקדיש רימ מזלאטשוב בלביב ב״וליו ילהריפאים לשם ואז היה האבי ד הגאון הק׳ ר׳ חיים כהן ראפפורט זיל והלך לבקר החולה יבבאו לא הי׳ בכח המגיד לקום מפניו. ועם כיז אח״כ בין ו בשכבו על סרס השיחים שאמר לו המגיד על איזה דיינים שתחת דגלו שהם מקבלי שוחד למען ידע הגאין מה לעשות עמהםן טל דיבור זה והשיב לו וחרה אף מאו ליצורי : וואס הארס אייך נישמ בטסיר אז מלך איז ארבי . ואז נתפעל רבינו

המגיד ובחולשת גופו קפץ מעל הממה וקם על רגליי ואמי בראש כביכול כביכול אייף דעס רבי ר׳ מלך זאגע איהר אזוי איף רעם יבי ר׳ מלך הטנגען אללע מולמוח ונפל בחזרה

למטחו טכיל • ס) כ׳ בס׳ טטרח זקנים דף כיד שמטתי שהה״צ מדזיקוב סיפר מטשה זו בכל שנה שהסיק חבטלזא סיפר להה״ק מקאמינקא השיבה שהי׳ר אלימלך ניט מה שנסע הרהיק רי להרה״ק רבי ר׳ שמעלקא ניע . ואמר שפ״א באו אצלו הג׳ אבות הק׳ ישאל אוחם אודוח השנה . ואמרו לו שבשנה זו נתקבלו התפלות עצהיויט מה שלא היה מכמה שנים ככה . ובשנה שניה באו ג״כ אצלו ואמרו בהיפך שלא היה יכול שום הפלה לעלות כהוגן . ולולא ד׳ עייידי העילס לא הי׳ יכול ת״ו. ה מ להתקיים העילס . ישאלם מי הל. י ואמרי לי שהחיזד מהם הי׳ הרר׳ש ז

ג 5 אהל אלימלך הקסרוג לגל יקמריגו אותי למעלה שאינו ראוי ח*ו אל הטובה הזאת . ובפי׳׳ שמעתי מאאמו״ר זצ״ל מעשה כזה כשה, אצל אדונינו מורינו ורבינו הרב הקדוש מוי אלימלך זצ״ל שמע ממנו שמדבר דבוריו הקדושים לאיש אחד והבין בשכלו הזך שעיקר כוונתו בהדבריס עליו מכ״ל:) כ׳ בס׳ נתיב מצותיך שביל התורה ע וז״ל ולכן רבינו הק׳ אור וחיות נשמתינו רבינו אלימלך הזהיר כשהצדיק משיג איזה מדריגה לא יגלה מד תשעה

חדשים ולפחות סד מ׳ יוס מ״ש : יי) כ׳ בם׳ דרך אמונה דף ביה בשם ס׳ שיה שכ' : ושמעתי כיפ מכבוד אאמו״ר זלה״ה שהזהיר מאד למבריס המקשיבים ט״ז המנין וצעק מאור סל האנשים חדשים מקרוב באו שהנהיגו להיות ניטוריס דוקא עד אחר חלות שטה א׳ או ב׳ ואח״כ הס הולכץ לישן ואמר בשם מגידי אמת איך שההיק ר׳ אלימלך בטהמ״ס נו״א שמנהגו היה כך מתתלת הלילה טד לארך חצות היה ישן והיה אצלו סגור ומסיגר ואמר שאז אין שוס טליי׳ לתורה ולתפלה השמימה רק דוקא אחר חצות . וזה אתר מן הדברים שהראה לגו אאמויר זלהיה בס׳ ראשון לציון מהה״ק בטל אור החיים זלה״ה בהק׳ שם וזיל וישבתי ללמוד תורה לפני מו׳״ר הה*ק המפורסים אמז״ז כמה״ו חיים בן ממר וליה אשר מימיו שתיתי באר מיס חיים ובין ברכיו גדלתי ובתיקו שכבתי מיום היותי לשאובב חסידותו כמטס ח מ מדרכיו הטובים ו אני אומר שלא טבר עליו חצות לילה בשינה אפילו לילי תמוז מלקום ולספוד כאשה אלמנה על חרבן בית אל בבכי גדול ולהשלים הלילה בתלמוד וכו׳ מיש:ו ©יכל הברכה פ׳ תבא מי) וכ׳ בנ קבלנו מאת רבותינו שכל אחד מישראל מברר ובוגה חלק בבית

המקדש

בתינות צדיקים יש. יש צדיק אשר היא מתחזק בצדקו תמיד והוא באמת צדיק גמור אבל אינו דבוק בתשובה שמכיר א״ט שהוא צדיק . וזה אינו יכול להמשיך ולהדריך נטרי בני ישראל שיתקני מטשיהס בהשיבה ממממ שהוא טצמו איני דבוק בתשובה . ויש צדיק יותר גבוה שאפי׳ על מטשיו הטובים הוא ממשמש אותםס הס ברור וצלול בלתי לה׳ לבדו בלא א שוס פניה אתרת ותמיד הוא דבוק בתשובה שמא טשה אתת מהמצות באיזה פניה אפילי דקה מן הדקה ואחר צדיק זה ירדוף הארס וישיג וידבק טצמו בו יוטל ידו יוכל לתקן מטשיו ולהגיט לתכלית עבדות ה׳ וטל כזה נאמר מקום שבטלי משובה טזמדיס כו׳ כי בכח זה הצדיק לקרב ולתקן נשמות ישראל לטבודת ה׳

ט״י תשובה כו׳ ט״ש : יא) כ׳ בס׳ ייסב פנים מ׳ אבני זכרון אות ט״ב וז״ל והנה שפת; לא אכלא מלספר אשר שמטתי,מפיק של מוזלה״ס בהיותו אבריק שינאווי והתפלל בהחדר שהתפלל בו הגאון הקדיש מהר״ש שמטלקא זלהיה ורמו הק׳ס אלימלך זלה״ה או נפל עמו ט ו מ >2תאום בליל שיק אימה ופמד גדול על סוף השבוט . ובשיק שאח״ז בא בלבו אהבה ותשוקה נפלאה וידעתי כי מתת אלקיס היא מכח קלושת המקום כו׳ מ*ש . והובא בס׳ שמן הסיב תיב אומ

ב׳ באורך : •יב) כ׳ בס׳ באר משה פ׳ מולדות וזיל אבל האמת יורה ררכו שמדרך הצדיק השלם כשירצה לפעול איזה פטולה טובה לארס הזא עושה דבריו ׳בהצנט ובסתר . וה״ה כמדבר דבריו לארס אחר וכווכמז לאותו אדםא. שהוא ברצונו לטשות לו הסוכה ההי והוא מחמת שמהירא לדבר ד׳ לנוכח לאותו ארס המעומד לקבל הטובה ההוא ספני

אהל אלימלך לשמונים אלף טתות מלאכים והוא חיית© והוא צריך שמירה בכל טת שלא יצא נפשו מגודל אור הדביקות וכו׳ טיש : יח) כ׳ בס׳ זרט קודש פ׳ חלא מש״בל הגהיק מראפשיץ זיל חי שבכל יום כשאדם טובר אותו ית׳ הכל לפי סטשיו בונה את ירושלים ובהמ׳״ק יש בונה ביום אחד שורה שלימה ויש מניח למשל לבינה אחת כן בונה הארס מישראל שטובר ה׳ בכל יום ע־ ש היה נבנה בשלמוח ביב וכן שמעחי מהרב הקדיש מויה אלימלך זצ״ל שכשטלה טלייח נשמה ראה שנישאים אח כלי סבהמ״ק ואמרו לי שהם אותם הכלים

שהוציא הוא מהגלות וכי׳ מיש : יט) כ׳ בס׳ היכל הברכה פ׳ וירא וזיל וזהו רחצי רגליכם רחצו המו הםדו רט מטלליכס ואז כשתבואו לסדריגה זאת המטה ומיטוט כאין נגד הפחות שבישראל ויהיה דטח> מטירבח באהבח ישראל ולא להיוח סגור ומסוגר טטיף בכל יום בחפילין מבלי יראה ואהבה ודביקות ונוטם וזיו וזוהר וחדוותא דשמטתא אשר זה לא ישיגח ו א ל מכל מ לגמרי אלא בפרישות מדו טיה״ז יבהשכלה ובחכמה ובהכנטה ובאהבת ישראל ובביטול אין ממש ממש . מאד מאר הוה שפל רוח בלב שמח ובאהבח ישראל. זמטשה היה שבא צדיק אחר ממדינה רחוקה שהיה דרכו להיות כגור ומסוגר ולא דיבר טם שום אדם והיה מטוטף בסליח ותפילין ובפרישות מכל התאות ולומר חורה יומם ולילה והיה צדיק . וכששמט את שמע רבינו הקרוש אור עינינו רוח אפינו מומ־יר אלימלך מעניני מיפתיס נרנייט ורוח סקידש ומדרגות נפלאות שלו היה

מתמה ובא לבית מדרשי של רב מ ורביגו צפה ברוח קדשי ויצא לנגדו 6ב*ח\ לבמזיל שלו ינסן לי של* ס

בסבי

המקדש ורבינו אלימלך זי״מ היה לו טליות נשמה ועלה למעלה והראו לו שבנה כקמשחו את מזבח במקדש של מטלה ושאל טל הארץ וטל היכל קדשי קדשים והשיבו לו אס יהיה הרצין שיתברר בחינה זאת יביא משיח והוא בזכות לימוד הורה לשמה בקדושה וביחוריס ט׳ש: ט0 כ׳ בס׳ באר משה פ׳ בראשיתם. ה ידוט ומוזכר בספרי מ וזיל ד וביחוד בס׳ נוטס אלימלר וכלל הגדול להחזיק בב׳ המרריגוח שהיא לוממוח אל ולחשוב חמיד מחשביה מרוממוח אלהוחו יח׳ ולמיין ג״כ בשפלוח טצמו וכמי שלמדתי מרביתי וכפרט מאדמו״ר המיבהק מו״ה משולם זושא זל״ה שלמד אותי דרך ה׳ מהיל בני היכף בהשכמת הבוקר בהקיצך משנחך קח בירך הציצית הק׳ וחן לבך ודעתך לעיין ולהסתכל מודל רומסות וגדולה הבורא יה״ש ותהא ירא מפניו למודל היראה והמורא והפחד שהוא אמיתת היראה יראה הרוממות ולא כחצות אנשים מלומדה מיש: ת) כ׳ בס׳ דרך אמינה דף נ׳ מ״ב מם׳ נ״מ בהק׳ וזיל והיה תמיר פגיי מאירין ישמסץ מחרווחא לשמטמא ומהתפלה ותפילין אזי כשבבר נזדכך בזי>:וך רב זקמש מנהיג עצמו בהרחבה להרחיב דטחו שלא יקטרג מליו היצר ט הדביקות י החיית חלהוח ולב ״סח מתפלהא ממש חיים לקדושה ומות ותפילין מ לםס׳יא וכדי שלא יקטרג טליז להפילו חלילה צריך כמה פעמים להרחיב דעתו בטניני טוהיז שלא יועבר עליו הפכו וכן החנהג רביט הק׳ מוהריר יחיאל מיכל מזלאיסשיב שהיה מלבישמ מלבושיס סעודחו בכל יום כםטורת מ ה מלכות וה אלא ראות עיניו ואמר מ המלך ולא נ עליו רביגו הקליש מהיר״ר אלימלך כשהוא לונש המלבוש לתפלה י מהכר הקרסים של לבושו ממשיך שפע למטלה

:1ימלך ד 7 לצעוק ולהתפלל אילי יפנה בחפלמו עיש:) ובסי דברי אלימלך פ' מסות . מ וזיל וכמי ששמענו ונדפס ואבותינו ספרו לנו ממרן אא״ז הסיק מויה אלימלך זציל _שצפק יהיזמריור מאד על צרה גדולה "שהיתה בפולס והיה ריאה אז במראה את מירו ההיק המגיד הגדול ממעזריסש זצ״ל והיה צימק אליי למה אתם ממש״ס לסת צרה כזאת יהשיב כי בשמים אין אני רואים שים רע רק הטיב יהחסר . ואתם בארן שעיניכם רואות גס רע צריכים . אסם להתאמן בתפלה לבטל . י6״כ בודאי יש צדיקים בארן שנם בהארן י8 להם מדרגה זו שאין טיניסם ריאות שים ר* רק סוב וחסד ה י היא מדריגת0 נחום איש גם זו על בל ״ט אמר נ זו לסיבה לסי שלא היו רו>*0 רק הטוב

שבו וט׳ עיש:) כ׳ בקונטרס דרכי.צדק ח״א וזיל כי שמטתי ממו״ר רבימ הקחש ר״ר אלימלך מליזטנםק ניי האדם בפח התפוררו למשיבה רימת גורל חרטה שיש לו לפ0.מיס מקלל עצמו ומ10רר טל פלמי דינין יימרין ומבקש שיבוא טליו טבור חטאו . אין לפשות ק רק יבקש מהשי, שיחזיק לבו לחשובה ולא לפורר דינין. וזהו פחיי היצר שמגקש לאבדו בלא משיבה כהיגן ויכיל למות קידם זמני . ופ״א היה תלמיד טושה כן יהוכיח אזחי מיי דרך כלל ט״ש הובא בס׳ שערי האמונה דף ל״א : כה) כ׳ בס׳ באר משה פ׳ מסעי וזיל בא הכתיב להוכיח מל פניהם של אותן המתרסים בנפשם שכבר הניעו למטלה הסלימה במדרגה . אבל באמת אין אסם יורמים מה וסח סיניהס מראות ימהגכיל לביתם . כי פריץ לא מקני וקשטו א״פ בכללית המדית להיוםס נחי משוס ומגע נכרי ועדיין הלר

אורב

אהל * בסבר פנים יפות . ואמר לו אם יסתר איש במסתרים א* ודאי אני לא אראנו אמר השם נבאות והצדיק הזה תמה כי לא היה מכיר ארם שם ישים אדם לא הכיר מהותו יטגיני בסל מדינה זאת ודיבק נפשו לרבינו והיה מנהלי תלמידיו יכשתשיג אמיתות דרך השם באמת לשמי יח׳ אזי יהשמני חחה הסן להשיג דרך

. ש י טן החיים וכי׳ פ) וכ׳ בס׳ דימ פ׳ קרח מהה״ק ר׳ משה ל זצ״ל המ״מ מקאזנין וז״כ וכאשר פיני ראו ואזני שמפו מן מוח״ז הה״ק מויה אלימלך זצלה״ה מליזפנסק שהוכיח מצמו בפני רבים באמרו טיט דברים רפים אשר בודאי לא טלה חלילה יחם שמן מנהו על רטיונו וטי״ז רבים השימטים הרהרו בתשובה ורבים טשו תשיבה גדולה כי הביט שאליהם הדברים

נוגטיןפיש : נא) כ׳ בס׳ בית אהרן לאבות פיו שמפתי בשם רבינו סרב ר׳ אלימלך זצ״ל שמד האר״י זיל היהק אימגתם ר ו ממור התורה וכשהיה ת בטלו השנים כי הוא הפיקר . ומהאר״י זיל התחיל טמוד הטבודה והוא היה הפיקר טד רבינו ר׳ אלימלך זצל״ה ומכאן והלאה טמיר הניח לטיקר וכך אמר זצלה״ה שרשאי אדם לדחות זה מפגי זה . ובזה מפחח גדול לכמה

קושיוח וכו׳ ט״ש :) בס׳ שפחי צדיקים מ׳ וירא וז״ל ט״ד מ ששמעתי בשם ההיצ וכו׳ ר׳ אלימלך ז״ל נבגימ בגזירת כו׳ תלי כל ישראל עיניהם בו והשיב אני מטלסא דקשיט וכל רז לא אניס לי ואגי יודט טפס של כל דבר ער שגס אבי הסכמתי. ז י לזה ואינ איך אפשר ל׳ לההפלל פ אבל יש לכם ליולוח טיניכם בהצדיק ההוא שאיני יודט טעמי של דבר שגסשה כגזירה שלא בדטיזז והסכמה* זה •עולי

ודברי המדרש צריכין ביאור כי מה. ושמפחי בשם הרהיק ח י חידש לנו ר מורינו רבי אלימלך מליזמנסק זצ״ל כי כל שכר הצדיקים הוח רק סל התחלתח כי אחר כך כשהם בבחינה ו ר מ ה גדולה וריאים בעליל גדולתו ורוממותוא ית״ש אין חידוש שהם ר י של מ עובדים אזתו . רק טל התחלה עבודתם יש להם שכר . וזאת חידש לנו ר׳ חסא אשר באס היינו תהי משכרסך שלמה כשביל ביאה ראשונה וזהו אתפרותא

דלההא ודוק פכ״ל : כח) כ׳ הרהגה״ק רי׳א שקאמרנא זיל בס׳ נתיב חצוסיך דייד פיא. פיא הכה א׳ מל לחי לרביני אלימלך ואמר רבשיע אני מוחל בלב שלם יב^ב שחח ולא יפנש שום אדם בםיבחי . ושמט מויח הצדיק מו״ה אברהם מרדכי מהינסשוב מפיו של רבינו אלימלך שאחר יגיחו םלמלוק עלי שתי שנים ואביא משיח וגאולה שלימה . ואמר חידוש נפלא היא לי סל סהכחים שצפו ברוח קדשס טד סיף כל הדורים וכתבו כ״כ נזירות רטוה ויםורים ש־הי׳ קורס ביאת משיח ולא ראו שאלימלך יהי׳ בעולם וכל אלו הרטות והנזירות כבר מוה״ק אותם ובימל אותם אלימלך כ״ז שמט

מויח זל״ל מפיו הק׳ טכ״ל : מ1) כ׳ בס׳ ביח רבי דף ס״ג ט״א פ״א הי׳ רבינו (היא הגה״ק מ׳ שני&יזר זלמן סלארי בטל השו״ט הרב זיל) אצל 6׳ גרבני המע־ים ישאל הרב מלבינו פל הכר א׳ שנמצא אצלו שיקרא בשם נוטס אל״חלך ישמע שממברוע . והוא מונח י היא מתלמידי ההימ נ אללי חסה הספסל יבקש מרבימ לצייר לו מהוה המחמ״ . והשיב לו רבמו: אצייר לפניכם מהות כמיתבר אם הייתם מניחים אוחו בפצמי תחת הספסל הי׳ שוחק ולא כי׳ אומר ייכם דבד ני

ירה״ק

8 אהל א אורב במגורם . והנחש מקנן בסחריו ״ כי צריך לזה הזדמוס רב לכמת ולשבר כל תאזומ הגשמיות וחומריות להתפשט איפ מכל וכל מפניני גשמיות ומוסריות הטולם הזה בהרבה תעניות ינודל הסיגופים . כי המפס הוא מה שראיתי מרביתיני הקרישים אשר נתבקשו בישיבה של מטלה לחזות בנוטם הטליון ולהממנג מזיו הדרת שכינת כבודו ית׳ ובפרס מאוד חאדמו״ר ההיק א״א בוצ״ק מויה אלימלך זצ״ל שכמה וכמה סיגופים עשה לי האיש הקדוש הזה וכשהייתי אצלו כבר היה במדרגה הסליונה ועדיין יסר והכה איפ בכל יום בעשבים העוקצים ושודכים שקורין בל״א ברע5סעלין חוץ שאר סיגיפיס ותפניתים ומקואותל אשר מי יוכל להניד י שפסה הסיק מ ולספר וסק*ר היריעה מהכיל לטלית פל סרגתב גודל כס״גיסים ש*שה לו

ק אב : ד ט״ש בחית ל כו) כ׳ בס׳ שפרי האמונה דן1 מ״ו בשם ס׳ סיח בלקוטים: שמפחי משי הקדיש המניח הרב מוה״ר זוםיא מהאגיפאלי שפיא היה מחיכח טס אחיי המפורסם מיהריר אלימלך שאחד מהם אמר שסטיקר הוא שיהיה האדם מקודם שסל רוח לתכליתו טד שמגודל השסלויו יכוח אח״כ להכין גדולת הבורא ביה . ואחר מהם אמר בהיפך שיפהכל מקידם שגדולת הבורא ב״ה ומצד זה יביא אח״כ להמרת שפלות פצמו טל נמו ושאלו את ההימ ממסזריטש זצוקיל שיכריע ביניהם. ואמי־ שאלו ואלו דברי אלהים חיים הם אך מדרגה זו שחושב קודם שפלות טצמו הוא מדרגה הגדולה

מחברתה עיש :׳ בם׳ מלין חדחין דןזייב במגילת ^ ( מ רות ישלם ד׳ 'סעלך ותסי׳' אסר באח לחסות כו׳ ובמדרש מ אימא איר חסא חמה אשר באר׳.

אהל אלימלך ה 9 דבר אחד מדבריו עכיל :

לי) שמ^תי שאמר הגאון הקדיש, ישטלי אבריק ר פרשדבירז זיל אשר הספה״ק כועס אלימלך אינו כפשיסי . וכי הוא יכול לחבר ספר פירוש מל הם׳ נויא . 6סר בכל דף גדול יהי׳ רק שירה א׳ ממיא וכל הדף סביב יהי, מלא טל גדותיו

מפירושו וביאורו טכיל : לה) ובס׳ נ״מ שביל החורה וזיל ס׳ גויא אין מי שישיגנו כי היא כולו מרריגוח גדוליח אטפ״כ כל אחר

טוטס לפי מטשיו :, לי) ובס׳ שטר הגלגולים דמיה כ ועור הראה לני בס׳ נועם אלימלך בהק׳ שם מבנו ההיק מהר״א זלהיה וזיל שם לממן כבוד שמך הגדול חטשה יחחקייס נא כל הברכיח אשר חמיד טל פה כבוד אבי מי״ר הורגלו להיוח מברך ישראל ולמסור נפשו עליהם בכל טח ולבטל מהם גזירוח רטות בחפילמו הנאמנה במסירת נפשו והקפיד מאד אאמויר זלה״ה על התדפיסים שהרפיסי ס׳ הק׳ נוטס אלימלך כמה פטמים והשמיםו הק׳ זאח . ואמר מהיל שהק׳ זאת חביב לי מאד כמטמ ככל הס׳ נייא איך שהטיד הה׳ק מוהר״א זלה״ה טל אביו שמסר נפשי עביר ישראל ריין מה שמסר נפשו טל קדושת׳ חיתיות דרימ שמו ית׳(הנה יש ת״י ס שהדפיס אוחו יחד הה״ק מהריא הנ״ל טס הליקיסי שושנה מנו״א לפי שלא היה סיפק בידו להדפיס יחד טס ס׳א. הדפים ליקוטי שישנה אתיכ והוא י ו נ אינו ראוי להיוח ס׳ בפימ מחמת שאיני מחזיק כ״כ יץנםריסים וכחב שם שמפני מה בחר לו להדפיסו יחד עם אוחיוח דריט לפי שכבת־ אביו זלהיה היה לו מסירת נפש מל קדושח שמו ית׳פ ט״ה) והק׳ זאת תמצאוו י בכח כמו ר

. ד א *רה״ק הי׳ טניו ושפל ברך מ טי׳ באנרותיו םבסויס נוטס אלימלך זאראה אפס קצהו מטנותניתו ושפלות

רוחו ופשיסותי וט׳ טיש : ל) ב׳ בס- דטת משה 9׳ ואתחנן וזיל וכאשר אמר הה״ק מזחיז מו״ה אלימלך זיל כשנכנס שבח לא יכול לסבול הכרוזים והוכרח לאטום אזניו מכח קרישת שבח הניקש באזגיו וינוט מקול הקורא כמיבא אצלינו כיפ

וכו׳ מיש : לא) כ׳ בס׳ משמרת איתמר פ׳ אחרי: סיפר הרהיק ר״ מקאזמיר כי הרהיק מייה אלימלך בשעה שאמר בשבת קדושת כמר לקח הזייגריל והביט טליו יאמר שלכן הביט עליו משיס שהיה מרגיש מתיקות גדול בשעת קדושת כתר והי׳ ירא שלא יהי׳ לו כלות הנפשק הוכרת להביט מל מגודל מתיקות ל קפץ של עיהיז כדי שעי״ז יוכל להחזיק

את הנפש בתיך הגיף ע״ש :׳ בס׳ נתיב מציסיך דיי ד פיב . כ) ד יפיא ישב רבינו אלימלך :ס הצדיק ר׳ משה הידיע ישאל לו לר׳ משה אם מבין מה שהכלב מדבר . והשיב שאומר שנישאים אירח לרבינו . ושאל ויותר איני שומע מר . ואמר לא . יאמר רבינו הלוא הוא אומר כל מה שכתוב בהאגרת שיש אשה מקשה לילד וצריכה לרחמים ובתוך הדברים הכה הבעל עגלה להכלב והקפיד רבינו ואמר למה הכית אותי ונחבלבל שאייר לי שס האשה וכשהכית אותו נתבלבל ואיני ייודע אם סאשי או ראשא . יאח׳כ לשעה בא השליח טס האגרת ונתאמתו כל

הדברים מכיל : לנ) כ׳ בס׳ דרך אמונה לההיק מקאמרנא וזיל וספר הקדוש נוטס אלימלך כלו אור צח צחצחות עמוק טמוק טד למחר אם תזכי להבין

לימלך ודגלים וצעק תמרורים פד אשר מלי דם מגרונו ואמר לו רבי מה אעשה אס אבי הי׳ מייחס . ויש אימריס שאמר לו אחה בן הרוצח . ושאל אוחו הגה״ק מראסשין מה כונחו ואמר לו כי הוא הלך בגלות ביחד מם אחיו הר״ר זזשא זי״ע וכאשר כבר החליטו בדמחם לשוב לביתם עברו דרך עיר לינסק מקום משכן כבוד הגה״ק ריר ממנדילי זייע ויבואו אל ביתו לקחת ממנו נרבה ולא גילו פצמס לפניו אך אותו צדיק הכיר בהם ונתן להם נדבה הגונה איזה מטבעות של כסף או של זהב . וכאשר יצאי מן הבית ראו שנתן להם מטבפות של כסף או זהב יחשבי כי בודאי משגה הוא ישבו אליו ויאמרו אליו בודאי רביגז טטה שנחן לנו מטבטוח כאלו חחח נחשת . יאמר להם אנכי לא תטיתי כי אני מכיר בכס היטב מי אחם . אך ידוט חדעו כי אס אנכי הייחי הולך בגילה כמוכם כ״כ שנים הייסי בא למדריגה יותר גדולה מכס . ועי״* גמרנו בינינו ללכח בגולה עוד שגה

אחח ימשיכו דרכנו הלרה פכיל : לס) כ׳ בס׳ רמחים צופים חיב דף פ׳יד . פ״א סיפר הגהיק הרבי ר׳ בונם זצ״ל מפרשיסחא איך שהלך ממדינח אוערין שלמד אצל הגאון האמיתי מ׳ ירמי׳ ז״ל מק״ק מאסרסרארף שהוליכו אביו הרי המגיד ז״ל לשם ללמוד. ובחזירחו לביחו הלך דרך עיר ליסקא במדינת קיר״ס . ושס היי רב גדול ומפורסם הגהיק והםהור ר׳ מנחם מטנריל זיל בהג״מ ימקב . שהי׳ חחן הרב האי גאין המיבהק הקדיש רבינו יצחק הורווין אבריק האמבורג . וכאשר בא לק״ר, ליסקא הלך להי־ב שבמיר כדרך כל הבחירים של ישיבה . ויהי כאשר הסתכל בפניו נשא חן במיניי !ביקש אותו על שבת פל שלחנו. ואעל אצלו בלווחא חדא.

ואח •כ

י<1 אהל 5 בס׳ נויא דפיי דפוס לטחכורג הנדפסן ובדפוס י אי נ י א ג ס הסכקות מ פ םלאוויטא ואחר שמצוה לפרסם למדפיסים שבאם ידפיסו מחדש הס׳ נויא ידפיסוכ הק׳ זאת והק׳ זאח מביא כאאמי״ר ׳ נ זלה״ה בספרו הבהיר תפארת שלחה פ׳ פנחס טיש היבא בם׳ דרך אמינה

דף ל״י: לי) ובס׳ חפארח שלמה פ׳ פנחס כ׳ אבל משרפ״ה נאסף גס בחי׳ הגוף והנפש אל האלהיס כי כילם לה׳ ולכך כל ימיו הי׳ חשחוקק במס״נ לשיב אל המקים אשר לוקח משם . ו האמנם כי טריז הוא כל לצדיקים האמיחיס שכס כל ימיהם במם״נ טל כבידי של מקום וטל כבודן של כל בניי שיהיה שלום ביניהם לבין אביהם שבשמים והס מניצוין של משרטיה כי כלחה גפשם לל׳ לכן הס נחשבים רק בחי׳ רוח ונשמה . כמו שנשמט מאח הרה׳׳ק האלקי מוה״ר אלימלך וזולחו . ואיש כזה הוא נאה דאה להיוח מנהיג הדור צי״ט . והנה ט״ז הוא שהחפלל משרט״ה יפקוד ה׳ אלהי הרוחוח לכל בשר . פי׳ שיהיה בבחי׳ רוח קרוש כזה בכל בשרו שאינו כלל מחאווחק יהישט הוא י!שר רוח בו הפיה״ז י אשר יצא לפניהם שכל יציאתו ^עוהיז הוא רק לפניהם לצרכיהם וכו׳ טיש

דברים מאירים : לח) כ׳ ש״כ יד״נ הרהיג ס׳ אברהםח נקי דוקלא סניל אםינגא רי וזיל : הגה״ק ר׳ נפחלי צבי הורו וין מראפשין בבואו פטם ראשונה אל הרה״ק רבי ר׳ אלימלך ז״ט לחסוח בצל קדשו וליצוק מים טל ידו . לא רצה הנה״ק רריא לקבלו . יש אומרים שאמר לו אין רצוני לקבל תלמידיםל בכה ויחחנן לו י מיוחסים . והרב מ והשכיב מצמו של האיץ בפישוט ידים

אהל אלימלך ר 11 במיתה משונה . ואז הרגיש האיש הניל ט הרבי אשר הבסיחו אתמול לכך לא הי׳ סרר״א . ועמר משתומם. והרה״ק רר״א צווה עליו ט יפפר לו את אשר. וסיפר לו את כל ונוכחת . והסיק ׳ י ה רר״א ידע תוימ את מעשיהו של ההיק מהר״נ זיל ואמר לו . נפתלי—דיא קענםס שוק גיס דיא קינסץ . יההיק מהרינ התנצל א״ע כי לא רצה כי סס״ק רריא יפריד א״מ חרוב דבקותו ולמודו אשר לחד אז מם התלמידים . ע״כ הלך נגר האיש הניל החולה ומשה אמ אשר משה בשליחוח רבו . ט זכין לאדם

אמרו ז״ל עכ״ל : מא) כ׳ בם׳ מנרח זהב דף ב׳ : כחב לנו הגאבד״ק ברעזאן וזיל ששמעתי מהרה״צ אמד מהדור שלפנינו שסיפר כי בימי הצדיקים הקדושים ר׳י אלימלך ור׳ זושא זצ״ל נחלה איזה רב גדיל מנכדי הרה״ג המפורסם ר׳ שמחה הכהן ראפפורט זצ״ל (אבריק לובלין) בהיותו אצל אביו הרהיג זציל בימי עלומיו והגיע לסכינ והרופאים נתיאשו מלרפאותו ואמו הרבנית הפצירה בבעלה אביו הניל להרשות לה ליסע לליזענסק . ואס כי היה מכתד תלמידי הבעשיס זיל בכ״ז המתנגד ס ע. ובבואה לפני הרה״ק ונהנה ה נעתר ל לו הפתקא עם שמו ושם אמו . השיב לה שבאם חבטיחהו שאם ישיב לאיתני יבא אליי על שיק יבסיח לה שיחרפא . והבסיחתו . ואז א״ל ליסע לביחה ובודאי יתרפא . וזה האוח כי בבואל הביתה תמצא שם אםיפח ג׳ רופאים היותר גיולים וכולם יאמרו נואש וכי אבדה כל תקיה וילכו לביתם ואז יחזור א׳ מהם וישוב לבית החולה ויכתוב ריצעפס ומזה יתרפא בנה אבל הרופא בלכתו לביתו ימות פתאום . וכן היהx אמר רבינו הקדוש זצוקל״ה . ואחר א כ

שנהרפא

זאח״כ פסרי לבלום באהבה ובחיבה .. וידוע כי דרכו מעילם הי׳ שיאכל לבדו ולא יהי׳ אצלו שום בחור בשבח קודש כי היי קדיש יטרא כידוע . ולא עוד אלא שביקש ממנו שיאכל אצלו . ובודאי ראה מה יהי׳ מן העלם הזה . והר׳מ הנ״ל כשבאו אצלו הני חרי אחים הקדושים הריר אלימלך והריר זישא ז״ל ולא התגלו עצמם ובאו אצלו לקבל נדבה . ונתן להס ואמר להם שמיתם ייזעשיהס כי הכיר בפניהם מי הס . ילעת זקנתי ה׳ תלמיד להרה״ק ריר חיכלי מזלאטשוב . גס הרב הפרמ״ג הי׳. אצלו ולקח ספרו . וברכו שיתקבל ספרו מממת שהי׳-מכירו בפניו שלמד לשמה . ובעיני אדמו״ר ז״ל הי׳ הדבר הזה לפלא מאד מד שזמן רב הי׳ זוכר זאת . והמבין יבין כמה גדולים ממשה הצדיק׳׳

וכו׳ ע״ש : מ) כ׳ הרה״ח מ׳ דובטר כ״י מק״ק פטרבטניק וזיל : הלהיק מהר״ן מראכשיסץ הי׳ אצל רבו הרה׳ק ריר אלימלך בענו״א זליה עם אחוזח מרעיו. והק׳ בפני״א זיל ברב דבקוחו כי למד דעח את תלמידיו. והה״ק מראפשיץ ראה דרך החלון כי איש א׳ נתפז לבא לבית הה״ק ׳'ל. הלך היא החוצה ושאל אותו מה תבקש. ואיש הנ״ל דימה בנפשו כי הוא הוא הר״ר אלימלך הציע לפניו את בקשתו כי הארי ן שלו ירצה לדחפו מן האראנרא וירצה להלקותו וליסרו ולהביאו בביח הכלא . לקח הה״ק מהר״נ זל״ה ואת מטהו בידו ונשען טליו בראשי . וידו. ועשה כמעשה רבו ההיק רר״א . (כי כן הי׳ הרגלו של הק׳ בפנויא זליה) ואמר לעצמו סס זאל עס איים רייםין. מם זאל עהם איים פליקטן וכדומה . ואמר להאיש הניל לך לדרכך וד׳ יצלימ את ררכך.ביוס שלאחריו בא האיש הניל להתזיק טובה להה״ק בטגי״א.כי הארי,} נחטף ר״ל

זלימלך קרב הזמן שאמר לה רבינו ראתה הזקינה שתכינה א״ט וגס באותו היזם הכינה סעודת ערב והדליקה נרות הרבה . אולם כשבאו שעבר שעה ס׳ וגם העשירית ואחד עשר שעות מהלילה וגשם התתיל לרדת והזקינה לא היתה מניתה אותה לישן כי אמרה לס בודאי תיכן* יבא בעלך אל תישן. והיא אומרת לה אפילו אם הוא רבע פרסה מהעיר ג״כ אין באפשרי שיבא מממת הגשם רב . והגה כשהגיע חצי שעה של י״ב שממו שמכין בסדלת לפחות . ובא במלה והיה תדיה ישמתה גדולה וסיפר במלה שזה כמה ששכת כממס שיש לו אשה כי היה לו שם מסמר סוב . ואת״ז בא אליו איש זקן ואמר לו מה אתה סישה כאן זה זמן רב הלא יש לך אשה ובניס ולמה אין אהה נוסע לביתך. אם לא תיסע לביתך מד ששה שבומוס דע כי מות תמות ובכל שבומ בא אליו ואמר לו עוד לא כנמס לביתך .. מד ך האם שכתמ מה שאמרתי ל שהוכרחתי למכור כל הסחורות מהתנות שלי ונסעתי לביתי ובבאי ערך פרסה מכאן ורציתי ללון שם מפני הגשם בא שוב הזקן הכיל והכה אותי במקל . הלא אמרתי לך שתסעי עיכוב ואל לביסך לכן תםע תכך מ תלין פה . והוכרחתי ליסע לביתי בלינ י הביס על הגשם התזק ששיסןז מ

שמעתי : מג) בימי רבינו הרר״א נגזרה גזירה קשה מל ישראל רמ״לנ. ׳ והתאמץ בתפלה בכל עוז לבטלה במס׳י שעלה אליו רבו הקדוש המגיד ע ממעזרימש ואיל לא אמרתי לכם התפללו בעיי ני כל הימים אשר אנכי מי אני מעכב כל סגזדות . וישאלהו הרבי, אלימלך הלא גדולים צדיקים במיתתן ר יותר מבחייהן התפללו גם עתה

בטדגי

12 אהל ן שנתרפא נסעה אמו עמו לליזסנסק לקיים מוצא שפתיה . ושבתו שס ש״ק ואז אמר הרה״ק רר״א להלהיג הניל בי בימי ילדותו שקד מל ספרי מחקר והכניסי טינא בלבו כאמינה הש״י ומורתו וזה גרס לו המחלה והגס שנתרפא מחליי עכ״ז שרש מחלחולא נחרסאה וההכרח׳ שיםט משס לאניפאלי לאחיו הרה״קי זושא ישם ישיג שלימותו . ונסט משם לאניפאלי וביום ו׳ קורס אור היום בא לשם ונכנס לבית אכסניא ועמד שם זקן א׳ ונתן לו שלום וקרא אותו בשמו. ונתפלא הרה״ג הנ׳״ל ושאל להז )ן מי הוא והשיב לו אני שמי זישא אתיו של, אלימלך מליזטנסק בוא טמי למקוה. ר ויחרד והלך טמו וטבלו יתד ומיד סרו חטליו כל ההרהורים וספיקות שהיו בלבו. \א*ל הנה עסה נתרפא כל מחלתך ושב

ורסא לו טכ״ל : מב) כי בסי אהבת שלום דנףז אספרה טד וירוח לגו בת גביר אחד היחה עגונה טרך י״ד שגיס יישבה אצלי עצמה מ אביה וטשה לה מסחר ב. אח״ז באה ב זהימה תמיד במרירות ל לשם אשה זקנה שהיתה משרתת אצל הרבי 5״ אלימלך וידעה לספר מטשיומ ומופתים שראתה אצל הרר״א . וביקשה המגונה הנ״ל מהאשה הזקנה שתתאכסן/ לה מס מי לדבר . והזקינה אצלה שיהי יפצה שתסמ להרר״א ונסמה המגונה לרר״א וסיפרה אה מר לבה . והשיבד פלוני מ לס במלך הוא חי והיא ב ובשני תדשיס יביא לביתו לכן תכין א״מ כדרך הגשים וגס תכין מל אותו הלילה סטודת הערב מבור במלך כי בודאי בא יבוא לביתי בלי שינוי. האשה העגונה נסטה לביתה זהיתה מאמין ואינה מאמין . אמנם הזקנה אמרה לה בודאי תהי׳ לך יכופה גדולה כי בודאי בא יבא לביתו באותו הזמן . וכאשר

אהל אלימלך ז 13 רבו גמל ממנו באלף מדריגות. ועכ״1 הדבר פשוט . שכל זמן שנתן הוא למי שיהי׳ נתן השייס ג״כ למי שיהי אבל מאחר שהתחיל הוא לבקש לו מיוחםיס: ל כמו כן השי״מ מבקש לו מיוחסים מכי מה) כ׳ בס׳ זכר צדיק דף ד׳ ט״א וםיפר מעשה מהמגיד קדוש ממטזריטש נ״ט . אשר פ״א בא אליי איש ממונה בצרוח ויםוריס ר״ל ומסר להמגיד הקדיש פ״נ והחל המגיד לצחוק בקול . וההיק ר׳ אלימלך מליזטנםק ניט ממד אז אלל המגיד ניט והי׳ הדבר במיני הרה״ק ר׳ אלימלך לפלא וכאשר הבין המגיד מתמיהת הה״ק ד אלימלך נ״ע טנה ואמר לו באמת צריכין להבין מדוט המנהג הטולם לצמוק מי. _ יישמט ר״ל הלא באמת לנודל הרחמנות שעליו הי׳ צריכין לבסס טליו . רק באמת בהשמחה שמשחקים ממנו ממשיכים טליו מבחי׳ חכמה ששם שמחה והחכמה חתי׳ ישם אין פגם ניגט כלל וממסיקין הדינים שטל האיש המשוגע וכן עשיתי לאיש הזה טכיל

הקדוש כו׳ טיש: מי) כ׳ בס׳ חוט המשולש דף ג׳ ע״א שמעתי שפ״א אמר הגאון קדוש ה׳ מוה״ר ידים האלברשטאם זציל בטה״מ שו״ס דברי חיים לקדוש דודין מויה שמעון סופר זצ״ל אבריק מאי קראקא וכה דבריו אין חיחש כ״כ שאביו החים זיל נתעלה לגדול וקדוש אשר לו דומי׳ סהלה כי רבו היה רבי, ר׳ נתן אלליר אשר עליו שמטתי , ה ממורי הקדוש מו״ה נפתלי זציל מראפשין ששמע מפי הרב הקרוש בעלס אלימלך זצ״ל שאסר כי זה רבימ ט לם לא בא נשמה קמשה לעלסא במין אדליר זולת הידוס הדין במו רבי מ

מהר״י בעל שם זציל טכ״ל : מז) כ׳ בם׳ דרבי חיים לשבת משובה

ל עוד שהייתי סי כ 5עליט . זיעגהו : בפזהיז ולפי מראה טיני הבשר שלנו סי׳ נחשב לצער והיימי יכול לטכב . אבל כאן בטולם הטליון עולם האמה אני רואה שהכל סובה. וכי אטכב מלהיטיב לישראל עכ״ל:) סיפר הרהיג מ׳ צבי יהודה מי נ״י אבד״ק גארוולין ששמע מאיש נאמן אשר הרה״ק הריר אלימלך במי נטרוהו הי׳ טוסק בהורה וטבורה לא פסיק פומי׳ מגרסא יומם ולילה • והיה איש א׳ ראה והתבונן גודל טבורהו בקדושה וטהרה וירט גודל טניותו שתי חיי צטר בלחם צר. טלהבדטתו למית לו בכל יום בחיק של טייח איזה מטבט באופן שיהי׳ לו הצלה פורחא לחיוח נפשוח ביב . ומאח ה׳ היחה זאח אשר בזמן קרוב החחיל האיש לטלות מטלה מטלה והצליח . ולאשר הבין היטב שהצליח ט״י צדקה שכוחן להצדיק לכן בכל יום ובכל פטם נתן יומר . וכל מה שנתן יותר הללית יותר טד שנטשה טשיר גדיל . פ״א טלה בדטסו של הגביר . היות נראה בטליל שנתעשר עיי נתינת צדקה להרר״א אי לזאת לאשר הצדיק ריא מסתופף בצ״ק הריר בטר ממטזריטש לכן טוב לנסוט למטזריסשב סך רב ומזה בודאי וליתן להמגיד רי יחעשר יוחר מכח קיו אס הוא מצליח בשביל נתינת צדקה להחלמיד מכ״ש אס יתן להרב . וכן טשה ונסט למטזריטש וטשה המפטלות שיקבל ממנו הרר״ב םך רב ולא הי׳ ימים מוטסים טד נדרד מנכסיו ירידה אחר ירידה . והלך אל סרר״א ושאל אוחו טל זאמ וסיפר לו המטשה מתחילה וטד סוף . ומטחה הוא מתפלא איך יהי׳ כזאת כל זמן שנתן לו התעשר ואתר שנתן לרבו הקלוש ירד מטה מטה הכי כך הוא היושר הלא כבודו בעצמו מודה שרבו הקדוש גמל ממנו , והשיב לו הרריא שבודאי

14 אהל אלימלך

אל תיוד כבודי: אמד חאיי זצוק״ל (הוא הרהיק ר׳ יחזקאל מקאזמיר) בשם הר׳ ר׳ אלימלך הק׳ זצוק״ל בי טינת קרח בוודאי לא הי׳ גאות כפשיטי רק כוונתי בודאי הי׳ מבדזת וסודות אעפ״כ כיין שהי׳ פם מחלוקת. אמר ימקב אפיה בסורם אל תבא נפשי אינני רוצה בסודות שלהם ובעבדות שלהם כי הוא

מעלמא דפרודא ודיל: נ) כ׳ בם׳ דברי יחזקאל פ׳ מטות : הרה״ק ר״ר אלימלך זי״ט אמר מי שמכיר את הצה״ק ר׳ פנחס מקורטץ זי״ט הוא מסוגל ליראת שמים. וכאשר שמט זאת בגו הק׳ ר׳ אלעזר זייע נסע לר״פ מקורקואמר הק׳ ר׳אלפזר בפת שישב מל השלחן של הק׳ ריפ בזה״ל. מאסט . אמר הק׳ ריפ ודלמא לצו אביו הוא . ולא השיבו כלום. וכשנסע הק׳ ר׳ אלטזר לביתו וסיכר לאביו. שאל הק׳ ל י הק׳ ר״ר אלימלך את מ ר״ר אלימלך לבנו הנ״ל מה השבת לי. ואמר לא השבתי לו כלום. ואמר לי היה לך להשיב לו הלא כתיב שאל אביך (מט״ן לייהיט זי״ך אטאס״ע). ועפ״י דברי קדשו י״ל הפי׳ הלא מעתה קראת

לי אבי וכו׳ עיש: נא) בס׳ דברי שלום פ׳ אמור לא יקרחו קרחה בראשם אזהרה לבכ״י שלא ימשו קרחה בראשם בראשי ביי הצדיקים כי עיי טימאת המון עם נמסך פגם להצדיק וכמי שאמר הק׳ פז״ה אלימלך נ״ט טיפ(תהלים ל״ז מיז) סוב מפס לצדיק מהמון רשעים רביםע נתממט להצדיק ט״י המון ס פ׳ ה

׳ ט״ש: רשטים מ נכ) בם׳ אבות ישראל על מס׳ אבות פ״ד משנה י״ט ייההיק בטל באר משה זציל מקאזניץ כ׳ וזיל: וכשהייתי אצל כבוד מיו חייה אלימלך שמטתי שהי׳ אומר שהוא גרוע יותר מכל אדם .

ושאלתי

דף ז׳ ע״ב לש״ב כגהיק מהר׳׳ח ז״ל מצאגז ודל בפסוק שובה ישראל. ע״ד ששמעתי מפי מורי הקלוש ׳ ו ג ו בשש אדמיו מו״ה אלימלך זצ״ל שצריך האדם לשוב בתשובה טל העבירה הראשונה שטשה מעולו ט איך אדם מישראל יעשה טבירה ומסתמא גרם לו טבירה אחי־ת כי טבירה גודרת טבירה ומסחמא טשה מקורס מבירה קלה שגרם להחמורה. אך גם הקלה א״א מבלתי יבא טל איזה כשלון כשיגג. אך גם זה א״א לבא לנפש הישראלי כמאמר הכמוב נפש כי תחטא ומפורש בזוה״ק דהתוה׳ק מתמי׳ האיך בא לנפש הקדוש לחטא.ד ריא ז״ל הנ״ל דכ״כ י והכלל אמר מ פשה השיבה גם טל מה שטשה במולי עולל מוטל טל שלי אמו וספח על דדיה גם טיז טשה לו סיגופים ושרףוכ״כ בם׳ דרכי חיים ידיו וכו׳ ט״ש .. (וטיק מש״כ בזה ע י פ׳ חבא דסיה א אאמו״ר הרב הגאון הגדול החסיד וכו׳ מ׳ צבי יחזקאל מיכלזאהן שליטיאת. י אבד״ק פלונסק בס׳ צבא רב דף נ

ובפ״ז שם דייז) • מח) ב׳ בם׳ מאור ושמש פ׳ תצא(כ״ב י״ב) כי הנה כל איש הישראלי אשר מט יראת ה׳ בלבו להיות מטזבדי השם וחושבי שמו ראוי לו להתגבר כאי״ בפת התעוררתי משינתו והי שב לידו הפקדק מאשר בידי נפש כל חי לבל יתגרה בשינה רק יעמוד לשרת בקודש ק בתירה ק בשירות וחשבחות ולשפיךי השם. ובן שיח כמים לבו נוכח מה ראינו לאדמו״ר הרב הקרוס רשמי מו״ה אלימלך זצוק״ל ט תיכף במת שניעור משינחו אז בקול רעש גחל היה מיבר אל לבו ואזמר על נפשו אוי לך

כלה הזמן בשימזך וכו׳ מיש: מס) כ׳ בס׳ דברי ישראל פ׳ ויחי בסידס אל הבא נפשי בקסצס

מלך ח 15ל מדת י ז מו שמדת ימקב נקראת נורא ( חסד כספם את גדלך ערשיי ריש ואחחק . מבו״ר מרח גמרה פחד יצחק והנור״א ת״ת ישראל כנודמ)ואמר הה״ק מ׳ אלימלך ז״ל הניעם עפיי משל כמו מ׳ שהולך על דן) קצר המונח ע׳׳פ המיס לעבור דיך בו . הוא ירא להסיח עצמו לכאן או לכאן פן יפיל לתוך המיס. רק הוא הילך בשיה כן היא מרח יעקב אבינו לחי רהי* המכריע בין החי ״ג אביי.: מהאי גיסא !ינמק מהאי גיסא

נכן נקרא נורית עכ־״ק . מ) בס׳ דברי יצחק שמעחי בשם רבי ר״א סגולה לנשים שלא יתקשו בלידתן שיאכלו בכל מוצאי ש״ק איזה דיר לשם סעודת מלוה מלכה יאף גס יאמרו בפה מלא לשם מצות סעודת מלוה מלכה ועי״ז ילדו ב,קל בפזה״י : נח) כ׳ בס׳ אוצה״ח פ׳ בחקותי לההיק מקאמרנא . אחר א״א רבינו הק׳ מהרר״א שלא כל הדברים המאירים הם זהב כי יש עץ נרקב המאיר באישון

לילה עיש. נס) כ׳ בס׳ דברי אלימלך בחית לז׳ של פסח וכמו ששמענו בשם אאיז הה״ק מויה אלימלך זציל שא׳ אם יפסקו עליו בביר של ממלה עונש גיהנם חיו . אזי בכל כחי וחשק גדול

ש: יקפוץ לשם לקיים רצי! ה׳ מי ס) ב׳ בס׳ רמתיס צופים דן! מ״ה : רבינו הק׳ רריא מליזעגסק שביקש אחד מאתו לעזור לו שיהי׳ לו זכרון . והשיב עשה חשובה וגדולה תשובה שמגעת עד כסא הכבוד . ויהיה סקוייס בך ואין שכתה לפני כסא כבזדך . ואדמו״ר מגור זצ״ל השיב לשואלו דבר מנידון התנצלות השכחה . האס הזדמן לך שתגיע בבן! האוכל אל הא\זן . השיבי לא . ומדוע . יען כי באכילת פיו תלוי חיות גיסו ואיבריו. אז אמר

אהל אל ושאלתי אוהי כי בודאי הוא אומר זה בלב שלם והיאך יוכל להיות זה . והשיב לי למשל מי שמדקיר בדבר עב אימ יכיל להזיק כ״כ . וחם דורך בדקר דק אזי הדקירה הוא ביותר והולך למרחוק

כך היא מי שפושה עבירות חמורות חלילה חינו מזיק לו כ״כ כמי שמזיק להצדיק

העבירה הקלה ביותר עיש :) כ׳ בם׳ רביד הזהב פ׳ נצביס ע להסיק מו״ה ישראל לוב זציל אבריק יאשינינא ששמע בשס הריר אלימלך שא׳ על עצמו שבשיח הוא שיהי׳ לו עזהיב . שכאשר יבא למזלם העליון ישאלוהו אם למד חורה יאמר לא . אם התפלל ישיב לא . עשית מצות וממיס ינדב לא . ימשיבין לו איכ אתה אומר האמת . בעבור האמת

מגיע לך חלעה״ב ס״כ : נד) ב׳ בס׳ נוצר חסד על פרקי אבות פיה להה״ק מקאמרנא וזיל שמעתי אני השפל משם יבינו אלימלך שאמר מה שכל העולם נועקים לפניו זה מבקש שיחי׳ בנו . וזה צועק על הכרנסה . יזה סל החיים יאמר עיי שחטאתי והכרעה, את העולם לכף חיבה צועקים לפניי מלך תן פרנסה מלך חן בניס שנלקח ** ממני טבורך "ואתה גרמת שיחסור לנו כל זאת ודברים

אלו בופריס כלפידים עיש גה) ב׳ בס׳ ישמח משה ריפ נח בשמו

שפי׳ הנוי ומצח לחי עולמים הכוונה כי מלך ביו אם מנצחין אותו אין זה תפארתו . אבל הקביס הוא תפארתו ותהלתי. שמניח לבניי שינצסוהו כביכול . וקא חדי ואמר נצחוני בניי והנצח במבואר בבימ מ״ט • והיינו מו שניהם יהד שיהי׳ הנצח לו למי הוא

רק לחי עולמים ודפח״ח כרש : ט) ב׳ בהקדמה ללק״מ יהשיס ספר דברים וזיל מבואר בספרים

אלימלך תשובה וכל טרוס יטשה בדטת . אמנם זאת הטצה להבא לשיב לה׳ לא סיב היותו מגלה מימיו לבני ארם כמאמר דהט״ה אשרי נשוי פשט כסוי תמאה . אכן אולי אסרי אמי לא יפרסם בשפתיו רק יצפנס בלבבו ישכח ומסית מרעתו אשר הטוה ויסורו מנגד עיניו לזאת הטצה מכינה שבטה אשר יהיה לבדו בליז ישפוך ו ח ו אי ב ת י ב ס ב י א ח ה ר כ ה שיתו לפני ה׳ ויתך כמים לבו ילפריג תטאיו ולהתוודות טליהס לבקש מלפניו ית׳ שיפתת לי פתחי התשובה ויורהו נוטס דרכיה. גס בשכבו טל משכבו בלילות זאת תהיי׳ שיתמו ביני לבין בוראו ממקור לבבו ואס כה יטשהימים טל ימים בכל עת ובכל שטה גס בטת אשר יתהלך במק לעסוק טסקיו אזי יבסת כי יפתתו לו שטרי משובה. גם טל זאת יפקח טיניו כל הבא לטבור ה׳ באמת שישקול במאזני שכלו כל דיבוריו ומוצא שפתיו בתורה או בתפלה האם נאמרו בלי תערובת סוג מתשבה הפוסלת ובלי פני׳ ובדתילא ורסימא. יהגם כי יעלה על דעתו אשר דיבוריו נאמרו באמתה מחשבה זו ובתמים ככל האמור מ עצמה מסלת מוס בעבודתו אחרי אשר יתברך בלבבו כי הוא יוצא ידי חובתו בעבדות בוראו. לק ראוי ונכק אשר אחר כל תיבה ותיבה אשר מוציא מפיו ימן אל לבו להתחרט טליה טל מיטיט טברומו ולבקש מלפני ה׳ שישא מונו

כו׳ ט״ש: סה) כ׳ בס׳ טירין קדישין פ׳ ויקרא להרה״ק ציסויט ריי מרחץ זציל וז״ל: והרב מאפטא סיפר לי שבילדותו היה מתטנה ישאל להרכ ר׳ה. והשיב לו אם אלימלך זצ״ל טל ז סוכל אתר התענית לאכול איין מלכות קווארס קאשי יבישה שהיא ד׳ לוגין אז מומר לך להתענות. ואמר בזה״צ

אלמלי

6! אהל לו א״כ האיך תוכל לשכות ההורה שהיא ג״כ חיית האדם . יז״ש (תהליס קי״ס) לסילס לא אשכח דברך כי בס חייחני. היינו אחרי שהם הס החיוח שלי א״כ

לא אשכח כנ׳׳ל ודפח״ח ע״ש: סא) כ׳ בס׳ היכל הברכה פ׳ וירא זזה״ל כי אמר משיח לרבינו אלימלך שהעיקר תליי שיחזרו האי־ון למקומו ואז תהי׳ הגאולה ב״ב מ״ש : סכ) כ׳ בס׳ אוצר הסייס פ׳ שמיני כי אצל הרר״א ה׳ אסור לשתות שוס משקה בימים אתרונים של סכות מד אחר גמר הקפות שלא יתמרב

זר בשממה של קרישה וכו׳ מכ״ל : סג) כ׳ בס׳ מדומ ביעקב דרוש ז׳ כנודע שכל הנפשומ ממדי מל הר סיני . והרב הקדש אדמ״ז ר׳ אלימלך ניט במהמ״ח נו״א אמר בזה״ל לא בלבד שאני זוכר מממד הר סיני אלא שאני זוכר מי ומי עמדו אצלי כך שמטחי מפי אדמו״ר בוצ״ק כו׳ מראפשיץ נ״ט במהמ״ח זרפ קודש

יכו׳ ע״ש : סד) כ׳ בס׳ מאור ישמש בהפמורה לשבח חשיבה וז״ל . שיבה ישראל וכי׳ הנביא מבאר לנו ימירה הדרך אשר בה נלך בעבדות בוראנוה יה׳ ודרכי המשובה הנמנה . ט מ ישנם אנשים אשר יחשבו כי מכן החשיבה הוא יום טנות ארס נפשו בתטניתיס וסיגופי׳. ואולם לא בזה בתר ה׳ ובפרט בדורית הללי צוה לנו אדמויר הרב האלקי הקדוש מו״ה אלימלך זציק״ל לבל יחטנו יותר ממה שציוו מכמינו ז״ל כי כשל כת הסבל לסבול המטניוה והםיגופי׳ ואין באפשרי לקנוס שלימוה עיי המטנימיס זילה מי שבטומ על כומו ואונו שיהיה יכולת בידו לקבלם . או סגס ח״ו בטבירומ ממורות יבא לפני צדיקי הדורות להורוס לו

ט 17 אהל אלימלך אלימלך זצזק״ל הנוי והנצח לחי עולמים שאומר הקב״ה כ״י נצחוני בני נצחוני הה נוי וחפארחו שהבנים מנצחים אוחו כב״י . והנה מובן לזה לוקא באלו הלליקיס הגדולים ממה״ש ראם אינם גדולים ממה״ש למה יהיו מושלים יותר

מהן ומובן וכי׳ ע״ש . סח) כ׳ בס׳ שפתי צדיקים פ׳ לך בפ׳ ויחשבה לו צדקה סיפר הרב הצדיק הקדוש איא מאפמא נ׳״י . פ״א נתאכסן אללי הרב אלימלך זיל נבג׳מ ויחדחי לו ביח בפני פצמו . פיא נמסתי אכלו ומצאתיו שיושב ומחשב חשבונות לעצמו אם הוא ראוי לעוה״ב ודיבר סם עצמי . נפשי נפשי אינך. י ראוי לעוה״ב וחישב כל דופי שיש ב וניחם א״ע ואמר הלא אפילו אם אינך ראוי מ״מ הקב״ה ברוב חסדו ינחילך חלק לסוה״ב כי הלא אמרו דל קוב״ה מקיים כל החירה וכו׳ ניחם אבליםם מ ועפה שושבינות וגומלי צדקה וכו׳ ו׳ בעוה״ב שאי! בו לא אכילה ישתיה מ מה נרקה שייך שם חלא יעשה צדקה סס שאינם ראויס לעוה״ב ליתן להם בתורת צדקה . ע״כ ובזה אפיל כי א״א היה בבחינה זו ועליו בעיני עצמו עד שא׳ ואנכי עפר וחפר וחושב בלבו שאיני ראוי לשום גמיל רק כי אם יעשה עמו הקב״ה בחורת נלקה . וזהי ויחשבה

לי צדקה וכי פ״ש : סס) כ׳ בם היכל הברכה פ׳ מקן ופ״א ראה הקדוש ר׳ זישא חאניפאלי בביחו צורת אחיו רבימ אלימלך ואמר להמשרמ מה זה שאמה נושא שם וראו שהיא שירי ראכל שלו והיה בהם צורת אחיו הקדיש וזצו משאה מאת פניו והב! מכיל . ובס׳ אהבח שלים תנינא דף י״ז כ׳ : סיפר הה״ק רייא מזידסשיב ששמע מהרה״קק ר׳ אלימלך ״ ה מאפמא שאמר בשם מ

זל׳ל

אלמלי יהי.ה לי עוד שנים להצטרף עמי לבטל התעניתיס הייחי מבטל אחהן ע״כ. וכשם שמצוה לשמור ישראל מעבירה כן מציה ליזהר לכל איש אם יש לי מעט רפיון כח שלא יתענה. והעיקר שאדם צריך לעבוד להשיית במדח האמח ר׳ל שלא ירגיש בשעת עבודחו ולא יחפעל בזה שהוא עובד להשי״ת ואף שאדם נברא בהרגשה ואיך יכול שלא להרגיש. אמנם נראה כשהוא עושה רצון הלב האם מרגיש שום התפעלות מזה עביר שעשה רצון הלב. זאת לא יהיה אדרבה מקבלת מזה חיות . כן האדם כשמתפלל או לומד מקבל רק יותר חיות בכל פעם

מהשי״ה ע׳יש: סי) כ׳ בס׳ ישמח משה (לשיר השיריםת ו א׳ ה׳) שחורה אני ונאוה מ ירושלים כאהלי קדר כיריעות שלמה. עפ״י ששמעתי בשם הצדיק הקדוש מו״ה אלימלך זצוק״ל נ״ע על אמרם (סנהדרין ק־ד מי׳ב) עוד א׳ בקשי למנות ולדעתי זיל זה דברי שהע״ה בעצמו שחורה אני כפי הפשוט ונאוה כפי כוונה המסותרת כנודע מהאריי ז״ל דכוונתו הי׳ לתיקונים גדולים ימקלקל עימ לתקן הי׳ לכך בנות ישראל הס עס ישראל הס עתה כאהלי קדר דאלולי זה הי׳ הגי ילה בכח קדושת שה״ש אבל הסוף

יהי׳ כיריעות שלמה והבןם בס׳ י״מ (איכה ג׳ ליז) ש ס^׳ 1 מי זה אמר יחהי ה׳ לא ציה נ״ל עפ״י אמרם זיל אמר הקביה אני חישל בכל מי מישל בי צדיק שנאמר צדיק מושל ביראת אלקים הקביה גיזר גזייה 'יהצדיק מבטלה הצדיק גוזר גזירה יהשיית מקיימה שנאמר וחגזר חימר ייקם צך עכ״ד דל והיא רצון השי״ח והוא הנותן הכח הזה ביד הצדיק יני־ת ינחת בו ב״י כשהצדיק מבטל גזירתו כמו שמפרש הצדיק מוהריר

18 אהל אלימלך בשם אדמו״ר וכו׳ מו״ה אלימלך זצוק״ל דרצ״ל הגה מי שנתפס ח״י תחת יד לילי״ח הרשעה עמוס על הצדיק לקחת אותו משם וזה וקטפת מלילות בידך

עכ״ל ודפח״ח :׳ בס׳ שפתי צדיקים פ׳ יארא כי עה) ^ ידבר אליכם פרעה לאחור חנו לכם מיפת וגו׳ מהרב הצדיק וכו׳ מאפטא ג״י אמר בשם הרב היי־־יק וכי׳ ר׳ אלימלך ז״ל כתיב תנו לכס מיפת תנו לי מופת מיבעיח לי׳ מיינה העישה בכישיף וע״י חחיזת עיניס הנה הייכשף גיפיה יודע שזה שקר והבל ולגבי דיריה גופיה אין זה מופת כי יודע שאין בו ממש רק המופח היא נגד אחרים הרואין אבל הטישה ע״י גבירות אלקות וקב״ה אמר ויהי בלי שים גרם איזה מטשה אז היה המוכח גס נגד העושה גופיה כי בטיני העושה טלמו הוא תמהון יהפלא ופלא טל הדבר הנס הזה יחיני יודט ממה נחהוה ומאין בא כי במאמר אלהיס הוא וז״ש פרטה שחשרס שטישה בכשפוח יהמופח היח רק נגד בני ההדס אחרים הרואין וחב! מכנים לטפריס ל׳״א חגי לכס מופת לכס דייקא שלא יהא המיפת רק לנגד טיגי ולדידי אלא גם לכס ולעלחיכס יהא מופת טכ״ל ר׳ אלימלך ז״ל טכ״ל . וכן הביא בשם קדשו בס׳

מאור ישמש פ׳ מקץ : טי) כ׳ בס׳ אהבח שלום חנינא דף י״ח ט״ב פ״א נשאל הריר אלימלך זי״ע מאיש א׳ לאיזה צירך נוסעים לרבי הלא בס׳ ר״ח וחוה״ל יכולין ג״כ לקבל יראח ה׳ , וגס מי שאינו אוכל מבשר שהורה בה חכם שאל ממ״נ אס טריפה הוא היה טרפה לכל העולם ואס לאו היא כשרה לכל . וענהו רבימ אלימלך כתיב יישמע יתרו וכו׳ ופרש״י מה שמועה שמע ובא קי״ס ומלחמת עמלק יקשה כקיני־ןך בשלמי4

חס

זצ״ל שבהשירים של הצדיק יש נורה של הצדיק עכר״ק ובס׳ אמרי נועם פ׳ וישב מהגה״ק מדזיקוב ז״ל כ׳ ידוע מספרים אשר יש צדיקים גדולים שיכולים להפשיט הצורה מהחימר ולשלוק הצורה שלו למקום אחר עכ״ל יעיין בס׳ מגרה

זהב פ׳ מקץ בזה :׳ בס׳ רחמי האב איח נ״ז ודל ט) כ יקבלה מרבינו אלימלך כי האומר ביוה יחד ג׳ פעמים כל החהיליס הוא חשוב כתענית משבח לשבח ע״ש־׳ בס׳ דרכי נדק חוח כ״ו קבלתי טא) כ ממירי הרה״ק ר׳ אלימלך בכל עת שהוא לומד יחשוב הריני מושה איע מרכבה לשכינה כראיתא בשט׳׳צ בתיקון הנפש יאכילו אלף פטמים בייס יאמי־י כי הגיף מהקדש כן ואמר מ״ו ד מאור מזה כדחיתא בב״א וכשירגיל עצמי בזה יטהר מחשבחו ויסיר ממנו הי־הזי־י טבירה ויזכה להחפלל במחשבוח קדושות ומקדש עצמו כמו בחטגיחיס

וסיגופים טכ״ל :׳ בס׳ תפלה למשה מהה״ק ר״מ עב) ^ מסאמביר בהקדמתו יכחשר שמטתי ממו״ר אא*ק מהרי״י מלובלין שאמרו בשם רבו בעל ספר נוא״ל להמחיק דינים שכשאומרים חורה ומחישי׳ דבר נעשה שמים חרשה ושם לא חלים כלל וכלל ואשר מקדם הי׳ דינים ח״ו נעשים רחמים גמורים עכדפח״ח גבג״מ

עכ״ל . טג) שם בם׳ תכל״מ דף ט״ז ע״ב וזה״ל והאמין אאט״ה בה׳ כאשר דבר אליו והבטיח לכאו״א שבודאי יתמלא רצונו ובקשתו ט״ד ששמעתי מבטל ס׳ נוא״ל בשרתי צדק בקהל רב הנה שפתי לא אכלא . מלבשר צדק שאני מוכרח. סן אתה ירעת עכד״ק ודפ״ח : ק ר טד) כ׳ בס׳ איר לשמים פ׳ תצא וז״ל וקטפת מלילות בידך שמעתי

אהל אלימלך י 9! הוא כעד נפש . ורמז ער רוח ורריש הוא עד נשמה והוד הוא עד נשמה לנשמות וצריך הארס למסוק בהחלה בפשכןו׳ התור׳ ולשמור ולקיים אוח׳ יבזה הוא מזכך נפשו

יזוכה אל הרוח וכו׳ שכל מיד שלא 1 הזדכך נפשי כראוי מיי פשסוח התורה לא יוכל למסוק בפנימיות ההורה שסכנה היא לו וכמו שאמר אדמו״ר רבינו אלימלך זנוק׳׳ל בסודם אל תבא נפשי מי שאין לו אלא בחינת נפש לבר אל יבוא למסוק בסודות התורה רק ע״י שמזדכך נפשי בכשסות התורה זוכה אל הרוח ויוכל לבא לידי דרשות התורה וזוכה אל הנשמה ומשיג רמזי ההורה זאח״כ זוכה תי׳ ומשיג סודות התורה והנה מצינו שיש כמה וכמה פנים לתורה כדאי׳ בגמ׳ שיש ע׳ פניס לתורה וגס

שיש מ״ס פנים סהור ומיס פנים סמא . < יכן בדרוש רמז וסוד יש כמה וכמה פניס לתורה לאין שיטור. וכל או״א כפי הזדככות נפשי כן משיג בפשטות הפורה הט׳ פנים ומ״ט פנים וכפי בחינתו ברוח ונשמה שלו כן הוא משיג בפניחמח

החורה וכו׳ ט״ש: ז טס) ובמאור ושמש שם בדיה איתא במ״ר זכור ושמור יכו׳ נוכל לפרש טל פי ששמעתי מפה הקדוש הרב רבינו אלימלך זצוק״ל על

פסיק וידבר אלהיס את כל הדבריס $ האלה לאחר אנכי ה׳ אלהיך כי לכאור׳ מלת לאמור הוא כמיותר ופי׳ הוא ז״ל שהקב״ה נתן לנו התורה יהמצות וכל התורה כולה הוא כלול באנכי ה׳ אלהיך כי זה טיקר הכל אם חדס מקבל

אלהוהו ית״ש טליו טי״ז הוא שומר / ומקיים את כל התורה שלא לטבור טל לא תטשה תלילה ומקיים המצות טשה יכל התורה והמצות הס נתיב אשר טל ידס נוכל לידע מאלהותו ית״ש וזהו וידבר אלהיס את כל הדברים האלה

להמר

אם לא שמט הי, צריך לבא לשמט אבל עתה ששמע בביתו שיש אלוה פטרון משגיח לא הי׳ צורך לו לבטל מעבודתו ילנסוע אלא הפי שרש״י בעצמי הקשה זאת ותי׳ זאת וה״פ אמת ששמע קייס . אבל נודע לו. ממלחמת היצה״ר יעיז אין יבונ הארס טצמו להועיל רק ע״י הצדיק עיכ נסט למשרט״ה יק בכל י־יר ידור . ועל השאלה השני׳ מבשר ־ מ חכס דוגמתו מנינו החורה אסרה אלמנה לכה״ג ולכהן הדיוט מוחר גרושה וחלוצה אסור לכהן הדיוט ילישראצ מיחר בזה ג״כ קשה כקושיחך אס אסורה ממסור לכל יאס מיתרת מהי מותר לכל רק האמח הוא שהכ״ג שקדושתו יותר גדולה נאסר לו אף האלמנה כדי שלא יפגום ח״ו קדושתו משא׳׳כ שאר הנהנים וכן גרושה וחלוצה נכה; הדיוט כמשל רבב טל בגד נקי ולכ; מי שדוי־ך בדיך החסידות אסור לו סירנה אבל"לא לכל העולס ודפחיח.׳ בס׳ דברי ישראל ח״א דף עז) כ ל״ב ט״ב: אמר הה״ק ר׳ יחזקאל מקאזמיר זל״ל בשס הרבי ר׳ אלימלך ׳צוק״צ שהאדם יכול לכרנס את טנמו אפילי אס לא יהי׳ לו למכור רק קסמי; היינו טצים דקים. רק שהסה י־ה לא יהי׳ נמהסח בעיניי דכשהסחורה נמאסת זהו סימן ללא

טוהר :

׳ בס׳ מאור ושחש פ׳ יתרו סח) כ דאיהא נזוה״ק ג׳ בחינות יש לארם מתחלה נוחניס לו נפש זכה נותנים לי רוח זכה יתיר מתנים לו נשמה זכה יתיר נותנים לי נשמה לנשמה ונקראת. והנה הנפש היא מטשי׳ והרוח הוא ׳ חי מיצירה ינשמה היא מבריאה ינשמה לנשמה היא מאלילות יבמה יזכה הארס לבחי׳ים אלו נתן לנו הקב״ה התירה פרי דהיינו פשט רמז דרוש סור. והפשט

20 אהל אלימלך ולא ידבר לשוס אדם כלל ולא •בא לאיומ כלל וכך שמעתי פעם א׳ סארמו״ר סרב המפורס׳ מו״ה אלימלך מליזענסק זצוק״ל פי׳ על פ׳ אס יסחר איש במסתרי' ואני לא אראני נאום ה׳ שאמר הוא ז״ל ר״ל שאס יתבודד אדם עצמו בחדר מיוחד בסהר ויהיה סבור שזה עיקר מבודה אבל הקב״ה אמר ואני לא אראנו ר״ל שגס אני כביכול לא אראנו בו רק מיקר העבודה הוא שיתחבר אדם עצמו מם בני ישראל צליקיס וכשרים ועי״ז יכול לבוא לעבודה השם באמת ללמוד ממעשיהם הטובים כי העיקר הוא התבודדח המחשבה לחשיב תמ־ד ברוממות חלהותו ית׳ הגם שהיא בחוך קהל רב ידבק מחשבתו תמיד בהבי״פ כמ״ש בעל חו״ה בשער הפרישוח כי עיקר הפרישוח הוא שידמה אדם בעצמו כשהוא בביח מלא בני אדם כריק מהם . ר״ל שידבק עצמו במחשבתו בהבורא ב׳'ה שכמטט לא ידע שיש כאן עמי שום אדם ובפרט בטח ההפלה צריך אדם לבוא לדביקות גדול טד שלא ידמה בטצמו שיש כאן שוס בריה רק הבורא ב״ה וזה טיקר התבודדות וגס בטת דברו טס בני אדם פחי ח הטרך לא יתטרב נפשו טמהס רק יהיה פרוש במחשבחו מסם ויחשוב ברוממות אלהותו יח׳ כו׳ טכ״ל . וכן הובא בם׳ מאור

ושמש 0׳ שופטים בשמו זי״ט : פכ) ובס׳ פעולח הצדיקים דף ר' איש כפרי אחד שהי׳ דרכו לנסוט להה״ק רריא הי׳ לו חחנו מופלג גדול ולא רצה חתנו ליסע טמו להה״ק ט ירא לנפשי פן ישאל אוחי הרב מה בגפ״ת ולא ידע להשיבו. ובמשך הימים כי התמיד בלימודו וחשב בדעתו כי מלא כרסו בש״ס ופוסקים ולא יחת מפני איש אז החליט בדעתו לנסוע עס חוחני להה״ק. וישמח חותנו טל הרבי

ויסט

לאמור אנכי ה׳ אלהיך פי׳ שבכלל אנכי הוא כל התורה כולה ולכן דבר הקב״ה כל דבר ודבר בפני טצמו כדי שנוכל לבוא ע״י שנדט אלהותו ית״ש וזהו וידבר אלהיס את כל הדברים האלה כדי לאמר אנכי ה׳ אלהיך כלומר ט״י קייס המצית והתורה נוכל להשיג השגות אלהותו ית״ש וכל ההורה כולה היא תלויה באנכי דהיינו אס האדם מאמין באלהותו ממילא בודאי מקיים התורה והמצות כראוי ואס חלילה חינו מאמין באלהיתו ממילא אינו רוצה לקיים החורה ומצות וכל הטשרח הדברוח כמו שהן כתובים בדברוח הראשונות כך הס כחובים וכו׳ חוץ ממצות שבת וכו׳ ט״ש . וכן מביא בשם קדשו במאור

ושמש פ׳ חבא : פ) כ׳ במאור ושמש ח״ת לשה״ש ברמזי׳ לז׳ של פסח ושממתי מאדחו״ר הקדיש המנוח מי״ה אלימלך זצויךל מל פסוק הנה נח זקנתי לא ידסתי יום מוחי כלומר מחמת שאני זקנתי והארכתי ימים בזה המולס מי״ז לא ידמתי יום מותי פי׳ איגני זוכרה שמדומה לי בטיט ת ד את יזם מ שאחי׳ לטולס וזה דרך הטבט שטולס

כמנהגו נוהג וכו׳ ט״ש • פא) ובמאור ושמש פ׳ קדושיםה דרכי השם מ ד ית׳ שצריך הארס לילך בהם לטבודתו ית״ש הס הרבה . אבל הטיקר טבדוח ה׳ הוא מאהבה כדי שיכול לבוא עי״ז לדביקות בהשי״ת והנה יש ב״א שסוברי׳ שדרך טבידת הש״י להגיע לדביקות הוא בהתבודדות בהתבודד עצמו חדר לפנים מן החדר ולומד שס ואינו מדבר לשוס אדם בעולם ואינו מתראה לשוס אדם שזה הוא עיקר עבודה לבוא לדביקוח אבל זה אינו אמת גמור ני יוכל להיות שיתבודד עצמו כמה שנים

•מלך יא 21 לומר אפי׳ דימר א׳ ומופת לזה הוא מטת יציאתם ממצרים שהיו מרורים ביציאתם והכינו טצמם לדרכם ונשאו את*כ הבצק בשמלותם ובודאי לא היה באפשרי שישמרוהו אז ממימון אם לא כי ה׳ טזרם וזיכה אותם שלא יתמון טיסתם כדי שיקיימו מלות אכילת

מצה וכו׳ ט״ש: פה) ובם׳ מאור ושמש פ׳ שמיני וגם איתא במדרש כשמתפללים טשרה ב״א ואתר יורד לפני התיבה טליו נא׳ כששינה בין התותים ט׳ במדרש כמו התותים עוקצים לשושנה הטומדת ביניהם כך טוקצים המתשבות ב״א לשליח צבור . וגם כך שמטחי מפי ארמו״ר מזיה אלימלך זצויךל שאמר בשביל הרב ר׳ בטל מראוונא שא׳ בשם הבטשיט שהדורש ברבים נמשל למרה וחצינא שמשליך הזבל מהבית לנקות את הביח ונחלכלך בטצמה כך הוא הש״ן הן בטח הדרשה הן בטה טומדו לפני הטמוד שמזכך בני אדם שמתטוררים בתשובה ט״י והוא נופל קצת ממרריגתו טי״ז מתמת שמתשבות של הטולם נופלים טליו . וכן היה בטת שהי׳ בהמ״ק קיים והמזבח טל מכונו והיה הכהן טובד טבורה ומכפר בטד טמו היו נופלים טליו המחשבוח האנשים אשר היה מקריב קרבנוחיהם . לכך היו הלוים יודעים וגס הכהנים מי״ז מתשבות אנשים ההם אם כבר הרהרו בתשובה שלימה אם לאו . ואם טדיין לא נגמרו להלהיב הלבבות בתשו׳ שלימה בהתלהבות כראוי אזי היה הכהן מרמז לבן לוי איזה רמז והתחילו לנגן בההפוררת יותר ובנעימות יתירה הצריכה להתעוררת זו כדי לעורר האיש ההוא שהביא הקרבן לתשובה

שלימה וכו׳ ע״ש : פי) לבס׳ מאיר ושמש פ׳ קרה דאימא

במס׳

אהל א? זיסע ויבא עמו להה״ק וימן שלום לחוחנו הכפרי ולחחנו הח״ח לא נמן: אלום ופנה אליו עורן!. ושאל אוחו אברך מה יאחר ה׳ . ונזרעזע האברך. וכן היה כמה פעמים ׳ ולא הבין הפי. בשיק שאל אוחו ׳ ששאלו מה יאמר ה רק שאלה זו מה יאמר ה׳ . ער שבמיצש״ק טרם נסע משם והלך ליטול רשוח המסט מהה״ק אז אמר לו הה״ק׳ הדבר. הנה כתוב אס יסתר איש *י במסתרים פירוש אן! אם יטשה מטיט בהסתר וזה בוראי טוב בכל זאת ואנ׳י׳י לא אראנו היינו אם חושב ברטתו ואנ״י שהנני למדן וצדיק. וטחה כבר יהי׳ בירי להשיב להרר״א אז לא אראנו. אין אני יכול לסובלו ולראותו נאו״ם

. זה יאמר ד׳ טכ״ל: ׳ ד) ובמאור ושמש בת״ת רמזי פםת בהגש״פ אלו טשר מכות וכו׳ ואלו הן יש לפרש כפל הל׳ טפיי מה שפי׳ אדמו״ר המנות מויה רבינו אלימלך זצוק״ל במשנה ארבטה אבות נזיקין שכתבו התום׳ אית דוכתא רתני הן ואית דוכתא דלא מני הן ופירש ראית כתא רתני הן פי׳ שהצדיקים ממשיכין בלימודם שיהיה כן. ואית ן בגון ארבטה ראשי שנים ה דוכהא רלא תגי הן שהצדיקים ממשיכין בלימודם שלא יהיה כן כגון ארבטה אבית נזיקין וזה אמרו כאן ואלו הן ופירושו ג״כ להמשיך שיהיה כן כו׳ כמו

שנלקה פרטה ומצריים ט״ש :0 ^וד שם ברייה מצה זו וכו׳ * אמרו חז״ל שיצרו של אדם מתגבר טליי בכל יום ואלילי שהקב״ה. וכן אמר ארמו״ר פוזרו אינו יכול לו הרב הקרוש רבינו אלימלך זצוק״ל טל סםוק הללוי׳ כי טוב זמרה אלהינו וגו׳ שכביכ ל שהשי״ת הוא המזמר שאלמלא הק:״ה טוזרו לא היה האדם יכול

ימלך ובטאו אל הבימ והחדר שהצדיק חינה שם הוא במורא יפחד שלא •אמר לו כל מעשיו שעשה ער הפה וכו׳ בכל זה איננו נבחן שהוא ציסויפ באמח . רק הבחינה האמיחית היא זאת כאשר ידוע ומפורסם מאדמו״ר איש אלקיס סויה אלימלך זציק״ל שהי׳ עומד לפני ביתו וסבבוהו בני אדם בעגולה יהוא היה עומד באמצע וסיפר איזה מעשה באיזה ענץ לפניהם וכאו״א מסם סי׳ לבו נשבר טל י״ב קרעים וכל אחד מהם סבר שסיפר המעשה הזאח מבורו ומרמז על מעשיו אשר לא טובים אשר משה . וזה סבר שאליו הדברים מגיטים ק היה אצל כאו״א . הגם שהצדיק כוונתו בסיפור המטשה לאיזה ענין הצריך לי או שמכוין נךצא מהם איזה מוסר והנהגה אטפ׳כ טליהו לא יבול והם שיים לכל נפש השימעיס דבריו . וזה אפי׳ שיחה חולין של ה׳י׳ח צריכים לימוד ובזה הצדיק יבחן לידע ולהורי׳ אם זה כוחו אזי ייא בחינת ציק וציםו״ט וכו׳ ס״ש : פח) ובמאו״ש פ׳ ואתחנן קושיית אדמו*ר הרהיק רבינו אלימלך זצוק״ל כיין ששכר מציה מלוה א״כ הצדיק הוא מוכרח להיות צדיק כי כשעשה מצדה שכרו שיטשה מנוה

אחריז וכן לעולם וכו׳ טיי״ש : פס) ובמאור ושמש ס׳ עקב כ׳ וז״ל כי יש כמה וכמה אנשים שמתפללים בכיינות השמות ואולם ברורוח האלו אינם צריכין לזה וכן שמטתי מארמו״ר ביל׳׳ק מדה אלימלך זלוק״ל שאמר שאין מתפלל ע*פ הכוונות ומה שמתפלל בסידור האר״י ז״ל הוא מפני שהשם הזי״ה נכהכ ש:: בכתיבה תמה והוא גדול . ולהב־) הדבר באר היטב הוא כך וכו׳ ט״ש : ובמאור ושחש פ׳ שופטים כ׳ : והטיקר הגם שאדס ילמו־

כל

22 אהל אלי במסכת הוריות פרק שלישי ת״ר כשק הטיב טל הראש יורד על הזקן זקן אהרן שיורד טל פי מרותיו כמין שני טיפין מרגליות היו תלויות טל זקני של אהרן א״ר פסא כשהוא מספר כו׳ והי׳ משה דואג כו׳ ומדיין הי׳, בשמן המשחה ת י מ אהרן דואג שמא נ יצתה ב״ק מה סוב ומה נמים שבת אחים גם יחד כו׳ ע״כ . ושמעתי פי׳ הדברים מכאמויר רשכב״ה בוצ״ק מו״ה אלימלך זצוק״ל כי הנה מדרך הצדיקים ההולכי׳ בדרך האמת בעבודתו ית״ש

להיותם תמיד בדאגה ולחשוד א*מ פן יאילי נהנו טהעיה״ז הגם שעושים כל דבר ודבר לש״ש אעפי״כ חושב מל עצמו וחש שעושה הכל בשביל הנאת גופו לבקש גדולה לעצמו וכדומה ולזאת הנה גם אהרן הכהן מורא עלה על ראשו פן נהנה ממה שנמשח לכהן גדול איזה הנאה גופניות לכבוד ולתפארת שלא לבם שמיס . וזהו אמרם חז״ל שהי׳ דואג שמא נהניחי בשמן המשחה כלומר שמא נהנה ממה שהגיע לו הגדולה והשררה הזאת מיי שנמשח בשמן המשחה

ויצאה ב״ק זכו׳ מיש : פז) ובס׳ מאור ישמש פ׳ דברים כ׳ רהנה בהתאספו זרע ישראל ביחד אל איזה צדיק המפורסם בדורו הבחי׳ היא שייבחן בו לידע באמת שהוא בחינח צדיק יסוד עולם והוא כולל כל אותם אנשים שבאים אליו הוא כך הבתי׳ . לא זה שנופל עליהם אימה ופחד בנוסעם אל הצדיק האיך באיזה אפין יתראו לפניו וכל או״א בוש מלפני חבירו מפני שבאים לו כל הענינים ומעשים לא טיביס שפשה מימ ו ומהרהר בחשיבה ומורא יעלה על ראשו שהצדיק יבין אח כל מעשיי לא טובים אשר עשה עד הנה ונעשה שפל בעיניו ער למאור וביש כל אחד מלפני חברו

אהל אלימלד יב 23 חומריותו בעודנו בחיים חיוחו ולבל יזסיף להתנאל בממרח תבל ומטענרם העיריבים למיך ומחמת זה נקט תאינה שען שאכל אדה״ר קא סבר שתאנה היתה וכמו שפי׳ רש*י טל פסוק ויתפרו טלי תאינה בדבר שקילקלו בו נתקנו . וזה הוא ג״כ טטס טיטור בכורים כפירות מאותו המין היותר יפים שיהיה מלחמתו וכבישת יצרו יותר גדול בטרך שהגם שהם נאים ביוחר עכ״ז הוא כובש תאוותו ומושל ברוחו מתתלח לקיטתו טד שיביאם לביח הבחירה ופו׳ ט״ש : צכ) ובס׳ מאיר ושמש פ׳ נצבים כ׳ אכן בזמנינו זה לא יתכן לאדם לכוון כוונת התפלה המסורים בידינו בסידור האר״י דל הן מתוך הכתב והן ללמדם ולכוונם בט״פ . וכן שמטתי מאדמו״ר הרה״ק האלקי רשכב״ה רבינו אלימלך זצוק״ל לבל יחשוב ארס מחשבות וחשבונות כוינח השמוח רק יקשור נגלו ונסתרי שהיא נסשו ורוחו ונשמתו בא״ס ביה ומי״ז הוא מקשר כל התגלו׳ הטולמי׳ ופנימיות הטילמות בו ית׳ וכל כך תהיה מחשבתו דבוקה בטעם ה׳ טד שלא יהיה לו פנאי אפי׳ רגע לכוון הכיינת . ואדם אשר בתפלתו בבחי > כמשי׳ הכוונח והיחידים מאליהם

ע״ י חפלחו וכו׳ ע״ש • צג) ובמאור ישמש בחית רמזי ר״ה כ׳ ועל ידי מה כמתקין ע״י השופר אס נכווין בתקיעתנו רק כדי לעשות רצון יוצריכו כמו שאמר אדמדר הרה״ק רביכו אלימלך זצוקל״ה על הגמרא (ר״ה דף ט״ז ע״א) למה תוקעי; רהיינא אמר תקעו ופירש הוא דל שהגמרא מקשי למה תוקעין כלומר מה הזה בכונ׳ של התקיעות . ותירץ רחמנא אמר תקעו פירש שזאת תהי׳ עיקר הכוונה לעשין רצו; הבורא ב״ה וע״י תק עמינו לעשות רצו! הבויא ב׳׳ה

דנו

כל התורה וילמוד כל ספרי קידש ודברי תזיל איט מועיל לו לתשיבה שליחה ולהסיר ממני כל המסכים המבדילים אס אינו ממדבק לצדיקי הדור וקדושי ה׳ . וכן שמעתי מאדמו״ר איש אלקים מו״ה אלימלך זצוקיל כי בחר לו צדיק אחד בדור שהיה לו רבו ואח מי יבחור לרבו אלופו ומיודעו כשירא׳ צדיק שהנהגיתמ ביציאתי ובביאתז הוא מהנהג ע״כ התירה הקדישה ואינו מיקל כלום חלילה הן בדאירייתא והן בדיבנן ובתוך לבי היא יקד יקוד אש ביחודיס ומחשבתי ניכר מתוך מעשיו זה יבחור לו לרבי . וזה שוס חשים עליך וכו׳ וכחב לו אח משנה החורה וכו׳ ע״ש : צ) ובמאור ושחש פ׳ חצא ע״ד שא׳ אדמדר רשכב״ה רבינו אלימלך נבג״מ ע״פ מה ה׳ אלהיך שואל מעמך כי אם ליראה שהוא לשין שיאל ולוה שהקב״ה לוה דבר זה מעמך שכל המדות הס שייכים בהקב״ה חוץ

מיראה וכו׳ ע״ש : צא) ובמאור ושמש פ׳ תבא ודל וזה רמזו חז״ל אדם יורד לתוך שדהו ורואה תאנה שביכרה כורך עציה גמי ביאורו כמדומה לי ששמעתי מאדמי״ר הרב רשכב״ה מו״ה אלימלך זצוק׳יל שהחרם היורד לתוך שלהי ורואה האנה שביכרה ינפשו מחמדת לאוכל׳ ותבעדת תאותו תיקד בקרבו אז יכרוך עליה גמי ביאורו שיחסום בעד תאוותו ייסגיר בעדה ע״י שיזכור כי בשר הוא ומחר יעלו עשבים ודשאים על לחיו ועל מה זה נגזר אל הגוף שיחבל׳ בעפר אם לא מחמח חטא ארה״ר שהיתי נרי שנטה אחרי התאוה וגרס עי״ז שכתדבק בו ובזרעו אחריו חלאח זיהמת נחש הקדמוני שאי אפשר להפרידו יזם לי עיי נליחה וקבורה . וכני*׳! ישליך תאיתו מנגד בנדי לזכך

24 אהל אלימלך. והוקשה ותן קלוש שמפני הבושה הוא נ להרב הקלוש לברי התוס׳ מאד כי מה הועילו בתירוצם ׳ה כי איך אפשר לומר על איש כזה שיש לו ואיני ריצה ליק ואיני נותן כי אס מפני הבושה איך נאמר עליו שהוא קדוש ומה הנחת לצניעין והצטער מאד על אשר לס זכה להבין דברי קדשס של התוס׳ ובכה מאד ולא אכל לחס עד שישן מתיך הצער יהבכיה . ובא אליו בתלים הי־״י בעל התיספו׳ ואמי לו בני שמעתי בכיותיך ראיתי דמעותיך והנני שלויז לך מלמעלה לבאר לך ד׳ רבותינו הקדושים . בי בא וראה לזה דקדקו בלשונם הטהור לאמר ואפ״ה איקרו קדושים בלשון רבים כי הלא הקושיא היא אך על אתר שיש לו ואינו רוצה אך הכונה בזה כי ממעשה ומחשבת המצוה יברא מלאך בגון! ונפש ואם יחסר אחד מהעניניס המעשה או המחשבה יחסר המלאך יכן מי שרוצה ואין לי יש לו ואינו רוצה יאפ״ה מפני הבישה היא נית! ויש לו המעשה אך יחסר לו המחשבה . וזהו מחסדי השי״ש ואפילו הכי איקרי שניהם קריש כי מחוך שניהם נברא מלאך שלם עיר וקדיש משמיא מזה נחהוה גוף המלאך ומזה נחהיה נפש המלאך . יכאשר נתעורר משנהו מרב שמחה על שהאיר עיניי בכונת חדל אמר הר״י אל מלך זצוקיל . מעתה אבין כינת הפייטן והוא באחד ומי ישיבנו ונפשו אותה ייעש נורא וקדוש כי אמרו חדל גדיל העונה אמן יוחר מהמברך ואיחא בזוה׳י׳ק דאמן דא נשמתא דברכתא כי מהברכה נולד גוף המלאך ומהענייח אמן נולד נפש המלאך . ואס הוא ביחיד יאין לי מי שישימו על ברכתו אמן וזהו והיא באתר ומי ישיבנו נמצא שיחסר לי תלילה נפש המלאך ולזה ניתן עצה ונפשו אותה כלומר אם יברך בכינת הלב יבנפש

חפ צה

אנו ממתיקין הגבירות ונהפכו לרתמיס וכי׳ ט״ש (עיין מש״כ אבי הגאון הגדול החסיד מ׳ צבי יחזקאל שליט״א אבד״ק פלונסק בהקדמתו לס׳ בית משולם לאא״ז הגה״ק אבד״ק לובלין זצ״ל) : צי) ובמאור ושמש רמזי יוס א׳ דסוכות כ׳ וז״ל כמי שאמר אדמו״ר הרה״ק רשכב״ה מה״ו אלימלך זצוק״ל טל פסוק פתחו לי שטרי צדק אביא בס אודה יה זה השטר לה׳ צדיקים יבואו בו שביאור הכ׳ שזה השער לה׳ ועבודת הצדיקים להתפלל בכל עת שיפחחו לו שערי צדק להשיג יותר ממה שהשיג ע״ש . והיבא גס במאי״ש פ׳ לך• צה) ובמאור ושמש פ׳ ויגש כספכם בא אלי וקשה איך נכתב בתורה דבר שאינו . שהרי לא בא הכסף שלהס אליו . ונראה דהנה ידוע שייסף ליקט כל הכסף כמש״ה יילקט יוסף את כל הכסף כי׳ וכוונתו הי׳ ללקטם בשביל ישראל כדאית׳ בגמ׳ שלשה אוצרות הן וכך אמר להם טבד יוסף כספכם בא אלי ר״ל הלא כל הכסף הבא אלי מכל הטולם היא כספכם הכל בשבילכם יא״כ ל״ל הכסף שלכס רק שאמר להם בדרך תכמיסשהס לא יבינו כינתי כן מביא שס בשם הריר אלימלך זי״ע והוא בניעס אלימלך ט״ש:דל: צי) ב׳ בס׳ חמש ידית פ׳ וירא ו שמעתי שפעס אתת למד הרב הקדוש ר׳ אלימלך מס׳ חולין דף ז׳ ט״ב והיקשו לו דבי־י החום׳ על מאמר ר׳ פנחס בן יאיר לרבי שס . כמדומהה מישראל אני ישראל א אתה שמודר מ קדושים הס יש רוצה ואין לו ויש יש לו ואינו ריצה . והקשו במוס׳ דבשלמא רוצה ואין לו נקרא קדוש כי הלא לבו. אך טיב ומה יוכל עשות אס אין לו מי שיש לו ואינו רוצה מפני מה איקרי קדוש . ותרצי התוס׳ ואפילו הכי נקרא

* - ־-*•' 8 6 נ - יי - * • 3 *

אהל אלימלך יג 25 שאל לו הרה״ק האיך תתנהג עם אשתך האם ישיבתכם בבטת ושלוה כן הגה—ענה לו האברך—ישיבתיני באהבה ואחיה ורעות ב״ה. אמר לו הרה״ק אמנם כן צותה תה״ק לדור יחד בהשקכו ושלוה . אבל אם אהבתכם גדלה כ״כ אשר מאזע. זה ועד עתה לא נפסקה כמי רג הדבר אשר יסובב המניעה מפרי בסן וע״כ רחוקה ישועתך שתפקד בזש״ק בכן איעצך נסע לביתך ותראה לנתק מעט מוסרות אהבה וברגע קסן תעזבינה וראה שגס היא תתרגז ותתקצןו לנגדך ואתרי כן תשב עמדה כבשנים קדמוניות. ובזאת תושע בקרוב ויברכהו וילך. וישם האברך את הדברים בלבו וכבואו לביתו והנה אשתו יוצאת לקראתו כדרכה תמיד לקדם פניו אבל הוא לא פנה אלי׳ והראה לה פ,ים של זעם (וכדי שלא לצאת מכוונת הספר לא אאריך בסיפור המעשה) עד שע״י כמה

סיבות עלתה בידו להביאה לריב ריבה אמר הוא. ואמרה הוא . עד שנפרצה מריבה ביניהם בתגרת יד עד שנתכבדה ממנו במתנת ידו מכח לחי אתיז ורומו החלה לפעם בקרבו כי קיים דברת רבו הקדוש יוחר ויוחר מאשר נצטוה הוא לא נצטוה כ״א לך ודבר קשוח . והוא הלך והכה ויוחל טד אשי סר הכטס גס ממנה ונעשה שלום ביניהם כמקדם. ויהי לתקופת הימים ויפקדם ד׳ ברחמים בזש׳־ק ונסע האברך לרבו הקדוש וסיפר לו המאורע ויאמר לו הרה״ק אל תדמה בנפשך כי צויחי להתקוטט ח״ו לא אמרח, לך כי אם מה שרמזה תוה״ק אצל יטקב אט״ה דכחיב ויחר אף יטקב ברחל כוי וקשה כנ״ל מה פשטה ומה חטאח עדו אם דברה לנגדו הא אין ארם נחפס טל צטרו כנ״ל אלא שיעקב אט״ה ראה כי אהבתם יחד הוא הסיבה שתמנט פרי במנה אז בכיין חרה אפו

עלי׳

£3* *8

מפיצה אזי עי״ז ייעש נורא וקדיש כי מן כונח הלב הלא יולד נפש

המלאך . עכ״ל : צז) כ׳ בס׳ מבשר טוב פ׳ ויצא וז״צ: ויחר אף יעקב ברחל כ ׳ קשה מאוד הבנת פסוק זה הלא אין אדם נתפם על צערו אז״ל (ביב דף ט״ז ע״ב) יא״כ אמאי חיה אפו עלי׳ הלא לפי פירש״י שם מריב שיחה וכעסה על טצמה דברה זאת וכמ״ש רש״י על מסוק וחקנא רחל באחותה יט״ש. ובודאי יטקכ אט״ה ירט מכיז ומה חדי אף הגדול הזה אכן שמעחי פיריש נאה ומהקבל ע״ז מפי הרב החסיד המנוח מו״ה צבי הירש פייגענבויס ז״ל בשם מרנא ורבנא הק׳ בעל נועם אלימלך זצללה״ה עפ״י מעשה שהי׳ . והכי הוי םובדא . בין המסתופפים בצל כ״ק חסה בצל כנפיו אברך אחד חסיד ומופלגx וכבוד הן מצד ו בחורה והי׳ לי ע. ונסע ו אבוחיו הגבירים והן מצד חמי להרה״ק הניל כמה שנים מתיך עישר וכבוד ומעולם לא ביקש מאימה מאת כ״ק רבו כ״א מבודח הש״י אך כעבור כמה שנים אחרי נישואוחו ולא נפקדה זוגו בזש״ק אז החטילה אשתו וביח חמיו להרעימו כי יסע לרבי הקדוש ואל יחן דמי לו עד חשר יבנךחהו בפקודת ישועה ורחמים כי הלא איש אלקים קדוש ונירא הוא . ויהי באמרם אליו יוס יום אס כי למורח רוח הי׳ להדאיב נפש צדיק בבקשיה גופניות אבל לא הי׳ ביכולתו לחח מעצור לרוחי ולמרות רצונו נתרצה למי כי בעת יהי׳ אצל רבו. ורבו ׳ י יזכיר גס בקשה זו. וכן ה הקדיש הבטיח לו כנהוג. אמנם ארכו הימים וירחים במספר ויהי׳ תקותו למפח נפש עד אשר הוא בעצמו נתעורר לדפוק על שערי רחמים אצל ״בו יום יוס ויהי כי הציקהו הרבה מאוד

י *991 ~י - !,י * *

ןלינזלך אבל כשאינך תשמע קולי אז תבין שאהה מסובך בסבכי היפר וצכיך אחה לרוץ אחרי עד שחמצא אוחי : והנמשל מובן אנחנו נקראים בשם בניס למקום ביה ואנחנו נסבכים בעוה״ר בתאוח עוה״ז כ*ז שאנחנו מהפלליס בביה״כ במחשבה עובה היינו הפירוש המלות כשאומר ברוך וכדומה אזי אתה חשטפ השמים אבל כשבטוה״ר הוא מחפלל ולבו שוטט בחוצוח אנו מרוחקין מאבינו שבשמים וצריכים לזטוק אל המלך מלכו של עולם שיסעיינו ובאמח אבינו אב הרחמן ב״ה הוא טחן שכל להאדס אף כשהוא מרוחק ומחועב שיהי׳ בוחר בטיב ומאוס ברע וכ״ז תלוי באמונה כשנאמין שהבוית״ש מלמד לאמש בינה ודרך חיים וזה בטבור אבוחינו שבטחו בך והיו בסלי אמונה שלימה משו׳ ז וחלמדס חוקי חיים עכ״ל: צט) כ׳ בס׳ דברי יחזקאל דף ל״א וז״ל • בבא בחרא (דט״ו ט״א) איוב לא הי׳ ולא נברא אלא משל הי׳ . ויש להבין לכאורה היאך שייך לומר טל ספר אחד מכ״ד ספרי. ׳ קודש לא הי׳ ולא נברא אלא משל הי אם שבודאי צדקו דברי חז״ל אכן להסביר הדבר לפי דטחי נראה לפי מה ששמעחי דסכרו לפני הה״ק ממעזינעז זלה״ה דשאלו אח הרה״ק מוהר״י־ אלימלך זלה״ה דמפני מה רצו אנשי כנה״ג לפסיק אח שהמע״ה שאין לו חלק לעיה״ב כדאיחא (סנהדרין דק״ה נדב) אר״י איר בקשו עוד למכות אחד(פירש״י אנשי כנסה״ג שמנאו להנך מלאכים והדיוטות דקתני במתניתין אין להם חלק לטולס הבא בקשו כמנות טיד אחד שהמט״ה .) באה דמוח דיוקנו של אביו ונשטחה לפניהם ולא השגיחו טלי׳ . באה אש מן השמים ולחכה אשק ״ בספסליהס ולא השגיחו טלי׳ יצאה . ואמרה להם חזיח איש מהיר במלאכחו

וגו׳

26 אהל ן עלי׳ בעבור הכטיסה ולנתק מוס״ית אהבה מטט ואז שמע ך׳ לקול תכלתה

ויפתח אח רחמה כו׳ ט״כ • צח) כ׳ בס׳ דברי שמואל פ׳ בחקותי לאבי זקיני הגה״ק הרבי ר׳ שמטלקא מנ״ש זל״ל יז״ל ט״כ אחינו ב״י הטוקר הוא אמיגה שנאמין בלב שלם שהבורא כל וממציא כל יוכל ליחן לנו גםע טובה ויריק שפע הרוחנית בחסד העליון וזה יחמיד שלא יבא לידי היסח הדטח ויקשר מחשבתי תמיד בה׳ ויחפלל אליו בפיו ולבו שייין לטובה רק היצה״ר הוא מולך חמיד במחנה הטברים לטוור טיני השכל וישכח מטליו המלחמה ומשכח ממנו השגחת הבורא יהיש ט״כ מחוייבים לאמר המשל מה שאמר המוכיח מו״ה אלימלך נ״י שנבין ונדט מהמשל שהשי״ח ברחמיו וברוב חסדיו הוא אב הרחמן ׳ורוצה לתקטחינו שלא נשקיע עצמיכו בהבלי טוה״ז: והמשל היא אב ובנו הלכי יחד בקרון ובאים סמוך ליטר ושם מצוים פירוח קטנים שנקראים (יאגדטס) והמה מחוק לחיך ומיד כשהבן רואה הפירוח בקש מהאב שיחמהמה ויחכה לו טד שילקוט מהפירוח הגיל והאב אמר לו בט״כ מהר שלל חש בז כי אין לנו פכאי להחטכב והבן ההוא לתחיה יבקש וליקט לקיטה בתר לקיט׳ האב צוטק בני הלא נחוצים אנחנו לדרכנו מה זה לך לבלוח כמה שטוח ביטר כי בטל הדרך ירט לנגדי והבן אינו רוצה לילך משם כי חאוה תטרב לנפש ורואה האב שאין לו ברירה טס בנו ומה יטשה לו שהוא בנו יחידו אף שהיא סכל טכ״ז רחמי האב טל הבן יומנים ואומר האב לבנו שמט בקילי א־פנך שלא תסתבך ביטר ותלאה למנוא הדרך הישר לבוא אלו בכל פעם צטוק תצטק אב אבי ואככי משיבך בני בני כיז שאתה חשמע קילי חרט שחני שומט הילך

יימלך יד 27 ק) כ׳ הס׳ מאמר קלישין די״ח ע״ב וזיל: בשם הרב הגאון הקדיש אא״ק רשכבה״ג מצאנז זצויךל. בפ׳ לך ויאחר מלך סדום אל אברס תן לי הנפש והרמש קח לך ויאמר אבדם וגו׳ ה־־יחות• ידי אל ה׳ וגו׳ ואם אקח מכל ישר לך ולא חאמר אני העשרתי אח אברם . הנה לכאורה דבר הפלא ופלא היא מה שהצדיקים יצטרכו ליקח נדביח מאחרים לפרנסתם הלא המה יכולים להתפרנס בזרוט מאביהן ש בשמים כי כל העולם ניזונים בזכותם ובשבילם נברא העולם. ואחר תירוץ עיז ארמו״ר הקדוש רביני אלימלך זלה״ה כי לכן נסתבב כ; מעילת כל המילות וסיבת כל הסיבות הבוית׳״ש כדי שיהי׳ להם התקרבות עי״ז אצל הצדיקים לתקן ני״ן שלהם ע״י השייכות שיש להם עם הצדיקים ע״י המעות שנותנים להם . ולפעמים באים להצדיק לבקש ממנו איזה טובה בעניני גשמיות לבד והצדיק רואה בהשורש נשמה שהם צריכים תיקון בנר״ן ולאשר אינס נותגיס אל לבס לתקן לכן שולח להס הבויח״ש סיבה בטניני גשמיות שיצטיכו לבא לפני הצדיק לבקש אותו להתפלל טליהם וניתנים לו מטות בטד זה והנדיק עושה להם טובה בנשמה הנה חאט״ה רצה ג״כ לעשות טובה למלך סדום בנפשי . ירק הוא לא רצה בטובתי. ולכן אמר תן לי הנפש שאינו רוצה בטיבת נפשי רק שיקבל ממנו מטות וזהו והרכוש קח לך . והשיב לו אאעיה הרמותי ידי וגי׳ שאיני צריך למעות שלו והבן עכ״ל׳׳ בס׳ מאיר ישמש פ׳ אמור קא) ע הרי שבלתי אפשר לידע מה הוא יראה שילמור ויתפלל ברמת ובזיע כי חס שיהיה נזהר בטבילת עזרא . ואס הוא לימד או מתפלל ואינו נזהר בטבילה זו אי אכשר בשים איפן להגיע

לגוכי

אהל א וגו׳ מי שהקדים ביתי לביחו זלא טור אלא שביתי בנה בשבט שנים וביתו בנס בשלש טשי־ה שנה ונו׳ ולא השגיתו טלי׳ יצאה ביב ואמרה (איוב ל״ד ) המעמך ישלמנה כי מאסת כי אתה תבחר ולא אני וגו׳ (פרש״י המעמך ישלמנה וכי טליכס לשלם תשלומי טינשו לאדם שאתם נמאסים בז בשלמה לומר שאין לו חלק לסוה״ב כי אתה תבחר ולא אני וכי הבחירה בכס תלויה ולא בי לומר מי שיש לו חלק ומי אין לו חלק הלא בי הדבר חלוי ) דמאי איכפת להו לאנשי כנה״נ אם יש לו חלק לטוה״ב . והשיב להם הרה״ק מהר״א זלהיה דכל מגמחס של בני אברהם יצחק ייטקב הוא לטשוה רצון הבורא וראו אנשי כנה״ג דשיר השירים הוא גדול כ״כ דט״י שה״ש לבד יכול להיות הגאולה ולק רצו לפסוק את שהמע״ה שהיא אין לו שייכות לשה״ש כדי הגאולה לא תוכל להיות ע״י שה״ש [כמאמז״ל (כתובות דקי״א ע״ב) השבעתי אתכס בנות ירושלים אס תעורו ואס תעוררו את האהבה עד שתחסץ שהשביע הקב״ה אח ישראל שלא ידחקו את הקץ פרשיי ז״ל שלא ירבו בחחטניס טל כך יותר מדאי] . והשיבו להם מן השמים שזה אין דאגה שלכם !לא תוכלו לפסוק אוחי מעוהיב עכדה״ק . וכאשר סכרו ק לפי הרה״ק ממעזיבעז זלה״ה נמשה פניו בוערת כלפיד אש והכה בדלת וסגי־ איע בחרת כל היוס ואמרו עליו שהי׳ לו ניצוץ משהמעיה . ובזה יש להסביר להמ״ד !אח דאיוב הי׳ מחכמי ארה וזאת יהי׳ החורה שלנו מה שדיבר. אם חבריו ולכן אמר דלמולס ר, ו ספר איוב הוא מכ״ד ספרי קודש דהכיפר דבר אחד מספר איוב כאלו ככר בכל ההורה והמטשה רזאח אם הי׳ ואם לא הי׳ אינו שייכוח זה לזה עכ״ל

30 אהל אלימלךי אשר למד. מ מעוצם החמדחו ועיונו מ וכאשר פסק מלימודו הקריב אליו הרר״א ויאמר לו אחי אחי עשה תשובה ושיב לבוראך ית״ש . ויהי כשמוע הגאון דבריו נחלש לעתו ולא השיב לו מאומה. ט ידע כי רבו הק׳ רר״ש אוהב אותו מאוד. רק כאשר בא אל בית רבו מצאהו שמה. אז הלך אל הרב הק׳ מ׳ שמעלקא ויספר לו דבריו כי לא ראהו אז עושה מאומה כ״א עוסק בתורה. ובכל זאת אמר לו כדברים האלה , ויאמר הרה״ק אנכי יודע את אשר נעלם אתך כי התענית כל השבוע הזו והי׳ לך ביטול תורה מסיגיף התענית. ובטל חורה כמוך מחויב ללמוד תורה ולא להחטנוח ולבטל מד״ח. ויהי כראוח הג׳ רמיב כי איש אלקים הוא ויודע מצפוני לבבו אשר לא ידט מזה שום אדם בטולס וירא מאיד אותו כמאמרם ז״ל מורא רבך וגו׳ עכ״ל: קי) כ׳ בס׳ שמן הטוב ח״ב אות נ״ג וז״ל: פיא נסט הריר אלימלך מליזטנסק לנ״ש. והרריש נסט לקראתו לא׳ הטיירוח . טמד הרר״ש לפני ארון הקודש ודרש דרוש בקבלה וחכמת אלקוח. דריש ופלפול. והקהל עמדו ושמעו. וכאשר סיים הרר״ש. ביקש הרר״א מהרר״ש שיחן לו רשוח להגיד איזה דברים במוסר. ועמד הרר״א לפני אה״ק ואמר: אספר לכס מעשה שהי׳. האדון פאשאצקי נסע מפולין למרחקים ס״פ תבל לראות מדינוח רחוקות. וטמו השליש והעגלון. ובבואם למרינה. קשרו הטילון סס שאין מכירים אז והשליש קשר והמיתו את אדונם . והשליש תאר א״ע בשם השר פאטאצקי. והטגלון נעשה שלישו. וכה נסעו ממדינה למדינה פ״א נחלה השר הרמאי. יבאו דוקטורים ונהנו לו חרופוח קלוח. ולא פעלו פעלו מאימה עליו . עד שקראו רופא

פשיט

הזאת באה לביתה וסיפרה לבעלה אשר איש א׳ בירך אותה . והתחילו להצלית ועלו מעלה מעלה ונעשה עשיר גדול . וחשבו בלבס כי האיש הזה. ני ראו עין כעין א י ב נ הי׳ אליהו ה ברכה בכל מטשה ידיהם ונעשה האיש הזה בטל צדקה וקבט דירתו בטיר והי׳ לו משרתים . ונתן להם פקודה שישנה בלתי רשות בידם ליתן נדבה מו ידיטתו אפי׳ טד דינר זהב . ויותר מדינר זהב צריכין לישאל אוחו . אחר זמן רב נסטו הרריא טם אחיו הרר״ז עביר פריון שבויים ישמטו שיש בעיר אחח טשיר גדול בטל צדקה ונסטי לשם ובאו המשרתים ליתן להם נדבה . ולא רצו לקבל ־ והמשרתים רצו ליתן להם דינר זהב ולא רצי לקבל. ונכנסו לבית הגביר ואשתו של הג׳ ראתה את הרריא ונתטלפה מחמח פחד ונטשה רפש גדול . ואמרה לבטלה הנה זה אליהו שבירך אותי לפני במה שנים . וטתה בודאי בא לקחת הטשירות מאתנו בחזרה. ואמר־הרר״א אל תפחדו כי אין אני אליהו . ולא באחי לקחת הטשירות מכם ח״ו רק ח״ל שברכתי משתה פירות ושאל אוחו העשיר כמה חעוח צריכין מבור פדיון שבוים . אמרו לו ממשה מאות אדומים . והלך המשיר והביא להם הסך הנ״ל. ולא רצו לקבל כי אמרו אנחנו רוצים לזכוח מוד אמרים בחציה הזאח . ואחר רוב הפצריח

קיבלו ממנו מחלה עכ״פ עכ״ל : קמ) כ׳ בס׳ מעשה צדיקים צד כיג וז״ל פ״א בא הר״ר אלימלך לנ״ש אל הרר״ש ויהי ביום שיק עבר בחוץ הרר״א ושמע א׳ לומד חורה בהחלהבוח בדחילו ורחימו וילךן אל הביח . וראה אברך א׳ הוא מאו החסיר מוהר״ר מרדכי בנטט ז״ל ליחד חזרה. זיטמוד כמו שטה ולא ראהו

לימלך טז 31 הצעיר מכולם כי המה כבר היו רבנים בעירם . ובתוך כך הגיע מכתב מפינםק להרה״ק ר׳ לוי יצתק כי כת המעלים מצירים ומציקים מאד לבני בית של הרב הנ״ל ולכל החסידים אשר שמה על כי כשל כת הסבל ובמכתב היה מפורש פרטי הענינים אשר מנו אותם ויצטערו מאד כל הרבנים ט״ז ויגמר בדטת כולם כי יקראו את המכתב בפני מורינו בטת ישבו טל שלחן בשבת כי זהו פקות נפש ממש ויבחרו בהרב ר׳ לוי יצחק כי הוא היה הבטל דין אז שיקרא את המכתב בפני רבינו . אבל רבינו לא טנה דבר וטשה טצמו כאלו לא שמט כלל מה שקרא בהמכתב . ויתייטצו הרבנים לקראו שנית ביים המחרת וכן טשו ולא טנה גם בפטם השנית וגם בשעם השלישית לא טנה רבינו מאימה על הדבר הזה ויהי הדבר לפלא בעיני כל הרבנים ואנכי שתקתי . ויהי למוצאי שיק נתיימצו הרבנים אולי כוונת רבינו כי מעצמינו נשתדל לעשות איזה ענין בדבר הזה ולא נוסף עוד להטריחו בדברים כאלו ויעמדו הרבנים למנין ויחסר להם עוד אחד לתשלום עשרה והם רצו לעשות דבר הנצרך במנין דייקא ולא רצו תחלה להזדקק אומי לדבר הזה כי אנכי צעיר לימים וגס אולי לא אסכים כי ידעו כי אני חזק בדעתי וכאשר ראיתי כי רצון רבינו אינו נוטה לזה אולי לא ארצה להזדקק אתם וימציא הרה״ק ר׳ שמואל שמטלקי המצאה חדשה כי המה יבאו לשאול השאלה ממני אס מותר לטשות הדבר הזה עפ״י דית וכאשר אטנה להם כי מותר הדבר יאמרו לי קריינא דאגרתא איהו להוי פרונקא ואם אגיד שאסור לטשומ כן יטכסו להם טלה אמרח וכן טשו וישלחו אס הרב ר׳ זוםיא לשאול מאמי ואנכי כמימי להם מזמר וישלחו לקרוא אומי

להצטרף

אהל * פשוט הנקרא פעלטשער ונתן לו רשאה גסה כמו שניתנים לאברים פשוטים זהיטב לו ונתרפא. כן ידידיי. הרופאים הגדילים (פראפססארין) בחשבם שהוא השר פאטאצקי נתנו לו יפואות קלות אבר יכולים לפעול רק על איש ענוג כהשר פאטאצקי. לא כן טל איש אבי־ גס המזג אשר עבורו נותנים לעצירות לשתות לוג שמרים . לכאב הראש שרעפפין וכדומה . ולכן רק הרופא הקטן כיוון אל המטרה בתרופותיו. כן רבינו הק׳ מנ״ש חושב אתכם למביני מרט ושכל. ואינו מרט האיך האדם חוטא . לזאת נתן לכם דרשות שכליות כמו טבור בני דטת וברי לבב. אבל אני הרופא הקטן אתן לכם תרופות הראוים לבוטרים בטם. וחשב

הטריות שבתורה שטברו. זה כאן. והראה באצבטו אל הטשירים וזה כאן הטימדים בכותל מזרח והגיד לו לכאו״א פשטו וחטאתו . אז התחילו לבכות במר נפשם. ונתטוררו לתשובה. כן שמטתי מאאמ׳׳ו הגאון החסיד מ׳ צבי יחזקאל שי׳ מיכלזאהן אבד״ק פלונסק ששמט זאת מרבו הגה״ק מביחלא זצ״ל יכ״כ הגאבד״ק סטראצק

שי׳ עכ״ל׳ בם׳ שבחי הרב דף י״ח קי״א) כ יז״ל: וזאת אשר סיפר הגה׳׳ק ר׳ שניאור זלמן מלאדי זציל בטל ש״ט הרב יזיל הנה בטמ היומי במעזריטש אלל מורי הקדוש היה טל שבה אחד השטה תלמידים מחלמידי מורי הקדושים הלא המה הרה״ק ר׳ שמואל שמעלקי ואחיי הרהיק ר׳ פנמם והרה״ק ר׳ נחום מטשארנאבל והרה״ק ר׳ לוי יצהק מברריטשיב אשר היה אז אבד״ק פינסק והרה״ק ר׳ זאב וואלף מזיטאמר והאהים הק׳ ר״א ור׳ זוםיא והרה״ק ר׳ליב והרה״ק ר׳ שלמה מקארלין ואנכי הייתי

יימלך מעון כדרכו בקודש . כי באם יחזיר אפ כל העולם למיטב אז מה לו להילה״ר. ומון ו עוד לטשופ . וטור אין צורך ב לו הפראה שבאם לא יצייפ אוחז א1 יניח מלפפופ אה כל העולם רק יעשה מלחמה טמו לבר . ויטםוק רק בו . והשיבו ההיק הרר״א מה שתוכל לעשות לי בודאי תטשה בכל יכולתך אף בלא זה . כי אתה לא תשא פנים לשוס אדם . ומה שאני אוכל לעשות אטשה

גם להבא. והבן : קיג) שמעתי שהרה״ק הר׳ר מי ים מאיר יהיאל ממאגילניצא זצ״ל סיפר ממשה זו בכל שנה ושנה ביום א׳ דסוכוה . איך שהה״ק הר״ר מלך מליזמנסק זצ״ל נזדמן בדרך מם אברך אמד נישא צרור כלי השמישז טל שכמו. ושאלו להיכן אמה הולך. והשיבו שהילך להה״ק הרבי ר׳ מיכלי המגיד מזלאטשוב. וסיפר לו הר״ר אלימלך שגם בימי נטורי שמטהי שהרה״ק הר״ר מיכלי זצ״ל הוא בסמוך לליזטנםק איזה פרסאומ. והלכה, שמה . ויהי כי באמי הטירה ונננסמי לבימ אשר בקצה הטיר ואין שם חיש בביה \ וכן הלכתי מביה לבית יאין שום איש בביחם אך בבית חחד הי׳ שם זקינה טומדח אצל התנור ומבשלת. ושאלתי אותה . מה זה שאין שום איש בבית בכל הטיר . והמרה שהה״ק הר״ר מיכלי מזלאטשוב בא לכאן וטשה היום הזה כיום כיפורים והגיד לכל או״א כל הטבירות אשר טשה מיום הולרו טד טתה והלכו כולם לבית הכנםמ לבקש מתילה וםליתה וכפרה טל כל טוונותיהם . ויהי כאשר שמטתי את הדבר הזה יראתי מאד אולי גם לי יגיד כל החטאים שטשיתי ותיקו הלכתי בחזרה לביתי וכזה סיפר להאברך הנ״ל אשר ממה טליו איך היא הולך להר״ר מיפלי ולא ירא כלום לגשמ אליו. זהבן

כמה

32 אהל אי להצטרף עמהם ועשינו מה שטשינו . ובשטה שלישית אתר תצוה הלכנו כולנו להסאלי' של רביני וישכבו כולם לנות שם ומקומי היתה תמיד אצל התנור טל ספסל אחד והיה לי שם כר בטלת שלשה קצוות קטנה יישנו כולם אך אנכי לא הייתי יכול לישן אז כי הבנתי תיכן* כי רבינו הרגיש מאשר עשינו וט״כ יהיה בודאי איזה תדשות והתביננתי בזה ובתוך כך שמטתי והנה הקילטש של רבנו דופקים (כי המגיד ממטזריטש בסיף ימיי תלה את רגליו והיה הולך טל המשטנת קילטש) ורציתי לראות את אשר יטשה פה רבינו טיכ טשיתי טצמי כאלו ישן אנכי וטצמתי טיני והנה רבינו יצא ונר בידו והסתכל בפני אמר כלשון הימה . רבש״ט יהודי הקטן הזה השוכב טל כר הקטן הזה יהיה רבי בכל מדינת רייסין ולקולו הקיצו כל הרבנים וימהרו לרחוץ ידיהם ויקומו ויטמדו כולם בשיה וגם אנכי קמתי ובאתי לטמוד ויגש רבינו אלינו ויאמר לנו בני מה טשימם ויאמרו לו הרבנים כשל כח הסבל מאתנו לסבול כל הענוייס האלה וע״כ עשינו כך וכך ויען לנו רבינו הסכלחם עשי בזה הענין כי לא למגנא ח״י לא הכנסחי עצמי בזה ידעתי כי היא סכנה אך הוא דבר האבר כבר כי הפסדתם את הראש שלכם אבל זאת יצא שכרכם כי מעתה וטר מולם כאשר יהיה מריבה וטםקים מכת החסידות יהמנגדיס תהי׳ יד התסידים תמיד טל הטליונה וכן היה בטוה״ר בשנה ההיא נגנזה אור צת אור מצוחצח כי רבינו של״ת . טכ״ל : קיכ) כ׳ ש״ב הר״ר יוטץ קום קדיש ראקאץ מק׳ פרשיטיק : שמטתי שפיא בא היצה׳ר להרה״ק הר״ר אלימלך זצ״ל מליזענסק ואמר לו שמהיום והלאה לא ימסוק ע ד בזה להשיב רבים

אהל אלימלך ין 33 ט לא היה רשאי ללון בביתי שזם ממות אף פרוסה אחת . יכן הורגל במרה זו מר שלא היה ימל לישן בשום אופן . באם היה מונח באיזה מקום או באיזה תיבה שום מסבע . וכן קרה כמה פעמים שקם ממטתו בלילה שלא היה יטל לישן עד שסוכרתו למפש ונבדוק בחורין ובסדקים . מד שמצאו איזה מטבמ קטנה אשר הימה מזנממס של איזה מלבוש או בחירי שולי ט איזה תיבה . וביער אח המטבע הייט. ואז הלך לישן. י ג ששלחו לאיזה איש ט וכ; ידוט ומפורסם לכל גורל הפלגת צדקת פזרוכו ונדבת לבו טד אשר אין לשער . וכל אשר לו נמן לעניים . פעם אחת בא איש חסיד מפולין מעיר שידלאויצי היה הרב החסיד המפורסם . ר׳ ליביש שידלאוולמר זצ״ל למרן הקדישל טל ש״ק . ויען ט בא להעיר י מ ליזטנסק אתר חצות הלילה . והימים ימי חורף חושך ואפילה . ושלג וגשם היה טל פני כל הארץ לזאת לא רצה הרב החסיד הכיל לילך לבית מרןמי אלימלך סוד בלילה לקבל פניו . י כי מאוד היה קשה עליו הדרך מרוב עייפות וחילשא דאורחא רק היה ברצונו ליש} מקודם . ולמחרת בבוקר כאשר. ן ד ינוח מעט מעמל הדרך ילך לבית מ ומלפנים בימים ההם היה הסנהג . כאשר היה מסס איש חסיד אמד להרבי המ כל החסידים ניתנים לי קיייסלעך ופדיונוח לימן עבורם להרבי . ט מסיטות היי קשים אי מכובד הדרכים. ומאין אז רכבי ברזל כבדורותינו .א היה מוליך עמו והרב החסיד הניל גס מ הרבה פדיונות וקוויסלעך מעירו ומשאר עירוה אשר נסע דרך שם לליזענסק מכל החסידים דשם . והרבי הקרוש כאשר רצה לישן בעה ההוא הרגיש סיש סחת רשותו איזה ממוה אשר אינו

מניס

גדולים כח הצדיקים כמה זייע קיר) שמעתי שבפעם הראשון שבא י הרה״ק הר*ר דוד ־ולעלוב זצ״ל לחםוח חחת צ״ק הה״ק הריר אלימלך מליזטנסק זצ״ל . זהרר״ד היה טובד גדול וטוסק בטבורה ותפלה בהתלהבות גדול כדרכו בקודש . ויהי בעת שבא לפתח ביתי של הה״ק הרר״א לקבל שלים ממנו אז בא סרריא ואמר להמשמש שלי שלא לתת להאיש הזה לכנוס ט הוא איש מבוהל . וכן היה בכל מנם שרצה הרריד לכנוס לקודש כנימה. היה המשמש מעכב עליו מלכנוס. כי היה מחזיק אותו לאיש מבוהל . והה״ק ר׳ דוד מלעליב לא ידע מה זה ועל מה זה . גס בכל הסעודות אשר ישב הסיק הרר״א בשיק ואמר מורה . גיכ לא זכה לשמוע ממנו . כי בכל פעם שרצה לדחוק א״ע להשלמן לשמוע מידה היי החסידים מדחיס אותו מהשלהן באמרם שמבוהל הוא. אך בעת סעודה שלישית . כשנטו צללי ערג להחשיך אז דחק א״ע במוך הבאים . ולא ראה אותו שים ארם . יאז שמע תורה שא׳ הה״ק הרר״א בזהיל חפי׳ הס אדם טוםק בתורה יסמדה יומם ולילה בהתלהבות י. אז ער מיינס איין האר זיך . איז שאיל תחתית פאר טהם ווייניג. ואז נכנסו בלבו הדברים האלה כארס של עמאי . יהמיש הה״ק ריר שעליו כיין . ומאד מחר לבו נשבר בקרבו טל הדבר הזה . ולמחרתו ניסה טוד הפטם לכנוס לקודש פנימה בתוך הבאים . והמשמש היה מרחה איתי כבפעם בפעם . וחיכף בא הרה׳׳ק . הריר מלך אל הפחח יאמר שיכניס כי

עחה לא מבוהל הוא עכ״ל:׳ בס׳ התגלות הצדיקים דף קמו) כ כיג מ״ב יזיל : דרכו בקודש של הרבי ר׳ אלימלך זצלה״ה היה .

גלי מלך גמל . וכבואו להאכסניא אמר להענלץ אשר כבר היה ישן אחר אחורי תכיר ביח החורף . קום ולך לביח הרבי כי דבר יש לו אליך חושה ואל העמוד . ויותר לא אמר לו רק אלה הדברים לא פחות ולא יומר . וכששמע העגלון הדברים הנ״ל צעק מליו בחרי אף הרפי מחגי חסיד שיט־ מה לי ולרבי אם צריך לי יבא אלי ויאמר לי דבר מ . ועור איזה דבר יש לו להרבי אלי . הלא לא ראה אותי מעולם. וגם אגי לא ראיתיו ממודי ואיזה מסק יש לול לא השיב לו י . והרב החסיד מ אלי מאומה מל דבריו . והוא צמק מליו בחמה שפוכה ובקלף גדול בלי הרף למה היה לכם לבוא אלי בשליחות הרבי שלכם. הלא איזה עסק יש להרבי אלי . והרב הנ״ל כשמעו שהעגלון מרבה כ״כ דברים בלי הפוגות . אז הבין שבסח לא תנוח לי לישון . וידבר כ״כ מד שיוכרח לילך להרבי. לזה שחק והמחין מה שיהיה בסיפו . והעגלון בשכבו על הקרקע התקצף עוד ודיברל. ושפך כל חמתו עוד ברברים הגי על החסיד זבזהו וקללו קללות נמרצות ומה היה לו להחדירו ממנוחתו . לבוא אליו בשליחות מהרבי כי צריך אליו . אח״כ פנה עצמו אל הקיר ודיבר לעצמו לא. לא אלך . אני עיף וינמ מרוב סרדת הדרך ואיך אלך עסה . ובחון חושך ואופל באין יוצא יאק בא . אולם לא היה יכול לישון כי הדברים הנשלחים לז מפי הרה״ק בערה בו כאש בנעורת. והחזיר שוב פניו אל משכב החסיד . והתחיל נגיר הפעם לכעוס ולהתרגז עליו . מדוע היה לו לספר לי הדברים מפי הרבי. ומה ביקש הרבי ממניא מעולם ואיזה פסק יש לו אלי ה1ד סם הרבי י ומעודי לא היה לי שום מ ולמה לי לשליח אלי שאביא אליו .

והחליש

34 אהל מניח לו לישן . לזאת התחילו טלם בביתו לחפש חיפוש אחרי חיפוש בכל המקומות אשר הדרך להכניס שם מעות. זבסדקי ובחורי כל הבגדים והכלים אשר היי שמה אבל לא מצאו מאומה . אז אמר להם מר! הקדיש אולי בא איש חסיד לאיזה אכסניא והוליך עמו עבורי מעוח ונחשב מעות שלי . ולזה לא יכולתי לישון ע׳״כ לכי נא וחפשו ושאלו בהאכםניית אשר מתאכסנים חסידים שמס וחפשו אולי בא מי מהחסידים אלי . יכן משי ישאלו בכל האכסניות טד שמצאו בהאכסניא אשר לן שמה הרב החסיד ריל משידלאזולי הנ״ל . ואמרו לו הרבי צריך לכם לט מהרה אליו כי אין יכיל לישן מקודם עד שתלכו לקבל פניו מתחלה . והחסיד הניל לא התמהמה מאומה רק הלך בזריזות ונטל עמו כל הקיויעלעך והפרי ונות אשר נתנו לו והלך לבית מרן . ויהי כאשר ראה אותו הרבי נתן לו שלום ואמר לו מן לי מהר כל הסעות אשר ישנו בידך עבורי ותנענע ותיריק כל טםי בגדיך . ואל חשאר בירך אף פרוסה אחת מהפדיונותק עשה ונתן אשר נתנו בידך טבורי . י לו כל המעות אשר היה לו עבירו . ולא דבר אחו יותר רק סטרו לשלום לבית מלונו . וטוצחו מאתו . אמר לו מרן הקדוש שיאמר לסעגלון היהודי אשר בא עמו הנה שיבא אלי מיכף שדבר יש לי אלמ . והחסיד הלך לו . ובדרך המיישב בדעתו מה זה אמר לי הרגי . הלא למוכא יטלולא יהיה נחשב בעיני העגלון אשר הוא איש המוני וע־יה וקל שבקצים.. ומימיו לא ראה פניו שום פני רבי ואינו יודע כלל מה הזא רבי . והיה הובר לפלא מחד בסינמ . אולם הוא לא יעבור על דברי הרבי ואמר בעצמו תג לי לחשוב ולהרהר אחרי רבי הקדוש י מסתמא יש לי כזה איזה מנין

ימלך יח 35. ל ״ נ ופסיטה התקצף טל הרב ר״ל ה והרבה פטמים שב מדרכו למשכבו . אבל לבסוף הלך להרבי . וכדרכו טל מפתן החדר אשר שם ישב הרבי . אז צטק טליו מרן הקדיש בקול גדול. רשט תן תודה טל כל תטאתך אשר הרבית לחטוא מאוד . ימחחלה טנהי קשות וכתש מכל וכל ואמר לא תטאתי מאימה. אמנם הרבי הקדיש נתן טליי קולו קול עז טיל הפעם . רשע מה תטאת טס אשת הפאצשטמר . אז נפל מלא קימתי ארצה. ויבך בכי גדול . ויצטק צטקה גדולה ומרה . ומרוב המרירות והבושה נתטלף מאיל טד שבקושי השיבי את נפשי . ולא היה יכול להסתכל בפני הרבי מריב הבושה כי ראה שהרבי הרגיש ויודט מכל טיונותיו אשר היה במתשך מטשיי . ואיש לא ירט ממנו . ויבך בלב נשבר . ידמטות סולדות זולגית טל טפטפיו בלי הפוגות טיף אתר טיף . כנחל היורד טל אפיקי מים . כן שפכו שתי טיניו דמטוח חחוח ולא היה יכול לזוז בשים אבר . ונשאר כאבן דומם . ובקול נמוך וסקירות לבז . בהכנטה גדולה התנצל מלפני הרה״ק . ואמר איך תוטיל לי תשובה . הלא זה התטא מושרש ומוכפל זה זמן כביר כשלשה טשר שנים . והאיך אטשה תשובה . אז אמר לו הרבי אם באמת ובלב שלום ותמים תפצך להשיב משובה שלימה לפני הבורא ית׳ . אז אל תירא ואל תדאג כי אנכי טרב לך בדבר הזה כי תקיבל בטזהש״י תשובתך לפני כסא כבודו . רק באופן שתשמט לדברי לכל אשר אנכי מציה אותך . תמכור את כלי טבודתך הסוס והטגלה וכל הדברים השייכים לזה . ותשב בביהמ״ד כל היום ותאמר תהלים בבכיה רבה . וטל הספסל בביהמ״ש תשכב בלי שום כר וכסס

תתס

אהל אל והחליט טול הסטם מ״ל שלא ילך . ובתוך כלי ריבור חזר ואמר בכטס. מה פשעי ומה י נ מ מה רצה הרבי מ חטאתי בי לא הניח לי לישון ולהנית מרוב טבידתי הקשה וריב טייפות הדרך המרובה וקרירות הזמן ושלגים וגשמים. כבר הלכתי אליו . אולם מהיכן אני יורט היכן הרבי דר ואיה ביתי . הלא כבר כלתה רגל מן השוק . ואת מי אשאל בשיק להראות מטון הרבי. ואיך אלך במת כזאת לבדי בחיץ אשר הרוח חזק מפרק הרים ומשבר סלטים. וחשך וחלקלקלוח וטרפל כבר כיסה אח פני כל הארץ לא . לא אלך . הוא הרבי אס צריך לי יבוא אלי לא אבוא אליו בזמן בזאת . וברגט כמימרא חזר מדיבוריו . ואמר אם היה לי מי שיראה לי אס הדרך ואח ביחו אשר שם ישכון הרבי . הלכחי . ולא אשגיח על רוט

הדרך . יסכנחי בטצמי : 1ףהי כשמוט הרב ר״ל הנ״ל אח דבריו כי כבר מרוצה לילך אז אמר לו בפנים שוחקות . שמט בני אס באמת אתה רוצה לילך ורק מניטתך הוא יטן שאינך יודט הבית אשר שם משכן קדשי של הרבי . שמטני ואומר לך שתדט בטצמך אנה להליך. תלך התיצה מבית הזה . ותשים פניך לנגדך. הרתק מטט ואז כאשר הראה בית אשר דרך התלון מתנוצץ אור . תדט כי שם דירת הרבי . כי בכל בתי הטיר תישך ואפילה ושקט ושאנן שוררות בהיכם ורק בבית הרבי מאיר ומבהיק דרך החלון לרתוב . ותדע בסת מקום אשר שיכן שס רבינו הקדיש . אז קם העגלון ממשכבו בעצלות ובכעס ובתרעומית על הרב ר׳י׳ל הנ׳״ל למה היה צריך לכל זה . אבל הוכרח להלוך ולבש מלבושיו . והלך אל הרבי כאשר אחר לו הרב ר׳ ליבש . ובכל פסיעה

אהל אלימלך גזר גזירה רעה אשר מי שיש לו בת ומגיעה לפרקה פרק בתולה נשאת . ורוצה להשיא אותה לאיש . איננו רשאי כי אס שיתן קורס לאוצר המלך ארבע מאות זהו׳ . וזאת ידוע כי בימים ההם היו ארבע מאית זהו נחשבים לסכום גדול מאור . עד מי שעלה מזלו והצליח להיות לו סכוס כזה לאיש אמיד נחשב . לזאת שאשר נתפשט הגזירה רעה הזו על פני המדינה. נהייתה רעה גדולה אשר הרבה בתולות נשארו וישבו מגינות וגלמודות. ולא יכלי לישא איש מחמת הסכום מעות הזה שלא היה לאביה לימן כנ״ל. ותהיה צמקה גדולה ומרה בהארן הזאת. והמל שימתם השמימה. ובכפר אחד סמוך לליזמנסק הי׳ דר שס איש אחד הגון וי׳׳א. והיה מני וגס לו היה בח אחח בוגרת שהנימה מכבר לפרקה פרק בתילה נשאת י וקרה לו מבורה שידוך סוב והגון אשר היה ביכולתו להשיא אותה. כי המשודך. אולם לא רצה ממנו שום מוהר ומתן הדבר הזה היה לו למנימה מחמת שלא היה לו ליחן הסכום הנ״ל לאוצר המלך , יהיה לו מזה צמר גדול ומינ הרבה כי ידמ כי מיד לא ימברי שנים כבירים לא ירצה שים אדם לישא איחה מחמת רוב שניה ורוב מניוחה . וכעח הזמין ה׳ לפניי שידוך הגון ורוצים לישא אוחה בלי שוס מעוח . והגזירה רעה הלזו עימד. ויהי פעס אחח ישב האיש ו לשמן ל הנ״ל במר נפש וברוב יגון ואנחה על הדבר הזה. עד שכמעס נעשה חסר לב ורץ במרח נפשו לליזענסק להרבי ר' אלימלך וכאשר דרך מל מפחן קדשו אמר מחמח רוב צמרו בבהלה בזה הלשון. רבי יש לי דין תורה מס השי״ת. וכאשר אמר הדברים האלה התיישב תיכן!. מה זה שדיברתי כיכ במזות ובמוצפא כלפי שמיא. ולפני מי דיברה*

זאמ

תחת מראשותך שלשה שנים רצופים , וממותיך אשר תהיה לך מזומן גס מהמכירת הכלים הנ״ל חשלח לב״ב שיפרנסו א״ט.ואתה תשב בביהמ״ד כל הימים גם לרבית את הלילות . והיה אס ירחס טליך איש ויקרא לך לביתו ויתן לך איזה דבר מאכל אז תאכל . אולם אתה לא תדבר לשום איש שיתן לך איזה דבר מאכל או ממות רק תמתין עדי שיתנו לך במצחם איזה נדבה לקנית לך מאכל . או שיזמינו אוחך לביתם לאכול . כל זה תעשה שלשה שנים רצופים ואח״כ תבוא אצלי ואומר לך מה חעשה .ולא הלך עוד העגלון לביח מלונו רק ישב שם בביהמ״ד של הרה״ק כל הלילה באנחוח ובבכיוח. אשר שברו כל גופו כרחם הנשבר . עד שלא היה בו כח להליך ברגליו . וישב שם בביהמיד עד שהרב החסיד ר״ל רצה לנסוע לביחו . אולס העגלון לא היה יכול להיוח עוד מחמר אחר. והוכרחו שס לשכור עגלון אחר ו סוסי ונסע לביתו ועשה ככל אשר צוהו הרבי ר׳ אלימלך . ואחר שלשה שנים בא להרהיק . ולא הפיל מכל דבריו הקדושים ארצה חן! כצרור ונעשה בעל השובה גמור . ולבסון! ישב שם כל ימי חייו אצל הרבי הקדוש הנ*ל והיה לחסיד גדול ומופלג בחורה ג״כ . כי לא הלך בטל אן! רגע אחח כי עסק כל ימיו בתורה וטבורה ותשובה שלימה משובה מאהבה * כן נזכה כלנו להיות מאוהבים את שמו ית' ונזכה לתשובה שלימה ששובה מאהבה השובה מילאה

אכי״ר : סיפר כבוד הרב הגדול הסידא קדישא מוהר״ר מרדכי זאב זצוק״ל האבד״ק קאלביטל בטהמחיס קול הרמ״ז כי בימי הרבי ר׳ אלימלך הנ״ל קרה מקרה אשר הקיסר של מדינה טםמרייך

ימלך י־ט 37 הגזירה רעה הזאת . ויהי כאשר הפסיק האיש למעון פתח יבינו איש אלהיםל את פיו הקדוש ויאמר. הנה מה י מ. את זה אנו מן שהשי״ת כביכול סי יורמים בעצמנו. והנה מ״פ הדין צריכין הבעלי דינים לילך לחוץ בעת אשר הדיינים נושאים ומתנים בהדץ. אולם השי״ת מלא כל הארץ כבודו ולית אתר פנוי מיניה . וגם מי יכול להיות ולחיוח אפי׳ רגע אחד בלי השי״ת . וס״פ הרין אין רשאים לצווח לבט״ד אתר שישאר בביר בעת אשר הדיינים מעיינים בדין. ובע׳י׳ד אתר ילך לתוץ. לזאת גם אתה משאר בכאן. בעת. ויותר לא דיבר הרבי רק ן עיון הדי ישב מל כסאו בדביקות נפלא להשי״ת. ובעינים סגורות. ופניו כלפיד אש בוערות. ושהה כן כמו רבע שעה . אח׳ז המעורר הרבי ואמר בהתעוררות נפלא לכו והביאו לי גמרא גיטין. והביאו לפניו ופתח הגמרא בדן! מ׳א. והתתילו ו מ זצוה להדייניס שיאמרו ע סמי לאמר שס הגמרא . מי שחציו מבד׳ לישא כפחה אינו וחציו בן חורין מ יכול משום צד תירות. ילישא בת חורין אינו יטל משום צד מבדומ . ליבסיל מפריה ורביה . והלא כתיב לא תהו בראה רק לשבת יצרה אלא כופין אח רבו ומושה אוחו בן חורין. ובתוך הדברים במת אשר אמר טפין אח רבו נשא ידיו ומיניו לשמים . (אמר המאםן* הוא ע״ד שאמרו חז״ל צדיק גוזר והקב״ה מקיים . והבין) וחיכף אמר מרן הקדוש להאיש הנ״ל לך לביתך לשלום כי כבר ביטל הקיסר את כגזירה. ונםט לביתו . וטדיין לא היה באמצע הדרך . שמע קול ששון ושמתה מב״ב שהלכו לעדו לבשרו בשירה טובה הלזו . כן יבשרו לני מן השמים בבשורות טובות ישוטות ינממות אכי״ר:

כ׳

אהד א זאת.והתחרט מאוד על הדיבורים האלה . ותשב שבודאי הרבי ידבר אתו קשות . ויטנישהו טל ככה ח״ו וידחפהו בשתי ידיו מביתו. ורצה תיכן! לחץ בחיפזון מבית הרבי. אולם קול דממה דקה נשמט מפי הרבי ר׳ אלימלך *פמיר בני טמיר״ אתה בני חמרת שרצונך לדון בדין טם השי״ת. טיב הדבר. אולם ידוע מה שאמרו חז״ל אל תהי דן יחידי • לזאת לך אל שני הדיינים שלי . ואמור להם בשמי שיביאו אצלי לישב עמי בדין. אז נחסחד האיש ההוא מאוד . אילם מה יטשה . דבר הרבי אין להשיב * ט אז בימים ההם היו יראים כל המולם מהרבי ר״א ומכל מה שאמר לא נפל ארצה . אן! כצרור. לזאת הלך האיש בט״כ במר נפשו אל הדיינים ואמר להם בשם הרבי שתיכן! יביאו אליו ט צריךק טשו והלכו להם לישב עמו בד״ת . ו סיכן) טס האיש להרכי וישבו שם . אח״ז אמר הרבי להאיש סדר טטנתך ודבר ונשמטה. אז התחיל האיש לממון: הנה השי״ס נתן לנו תורה הקדושה ובה יש תרי׳״ג מצות אשר צזה לנו השי׳״ת לשמור ולקיים איחס . והנה המצוה הראשונה מהחרי״ג מצות הוא שצוה לנו השי״ת טל פריה ירביה כדכתיב דאמר להם אלהיס פרו ורבו וגו׳ . ועתה גזר הקיסר מל מדינחינו שלא להשיא איש אס במו הבתולה מד אשר יתן ארבמ מאות דינרים לאוצר המלך. ומי נמלא בדורותינו אשר ביכלחו לימן סך מצום כזה . ולזאת ישבו הרבה בתולות מגונות וגלמודות בבית אביהן. וגם לי יש בת בוגרת להשיא איחה לאיש. וכסת הזמין. והדבר ן ו מ השיית למי שידוך סיב ו הזה מונט . וא״כ כביכול אתה טושה מורחך פלסחר . יחייש יבוטל מ״ע זי הראשינה לזאת יעשה השי׳ית שיבוטל

*לימלך ע״כ אתה ר׳ פייביל לך האיצה . ואתה רבכףט מצד הדין גם אתה צריך לצאמ״אק איך יכולין אט לבקש דבר כזה . אחרי אשר מלא כל הארץ כבודך . רק זאת אגו אומרים לך מבון כל העולם כ• מצר דסוהיק לא נשא לך פגים . אך נבקש לדון דין אמת . אמר הסעודה ישוב טלס במורת בית דין . לעיין על פי דין אם יש כת ורשות להמלכומ לגזור על ישראל גזירות רעיה שגורמין. והתפלפלו ׳ לבטל אותם משמור מצות ה בזה הרבה . ויצא הסם*ד שהצדק עם הר׳ פייביל . וכתבו פסק ביד . ושלחו לקרוא את הר׳ פייביל ומסרו טרו הפסק . ואתר שלשה ימים נתבטלה

הגזירה : קי*) ובס׳ רממי סאב [אות כ״ז] מביא שקבלה בילו בשם הי־ר״א מליזענסק ט האומר ג׳ פטמים ביום א׳ כל מתהילים . משוב כמטניס משכמ לשבת . עכ״ל . ובזה זכינו להבין העטן הנפלא אשר היפר לי אאמו׳יר הרב שיחי׳ כי זקינו . [אבי אביו] הרב הקדוש ציסז״ע לו דומי׳ מהלה. כקש״ח הר׳ ארי׳ ליב מסדילקוב זללה״ה הי׳ בן הרב הקדוש המפורסם מדברנא דאומהי׳ הר׳ אברהם מקארשוב. בן הגאון האממי קהש טליון שר ההורה . הר׳ צבי הירש מקארשוב ריש ממיבהא דשם. נבגיח זיטכי״א. והריא מקארשוב הנ״ל הי׳ תמני של אא״ו הרה״ק רר׳״נ מטשטרנאביל ז״ל . ובמ הוא אא׳״ז הרה״ק רא״ל הנ*ל . בימי חורפו הי׳ מנהגו להתטנות משבת לשבת. כי התנהגותו הי׳ בחסידוח ופרישות נפלא טד למאד . פטם אחת בליל נדק כאשר טשה קידוש ורצה לשתות היין נחר גריני ולא הי׳ יכול לבלוט היין . ונחלה טר למאור. והביאו לו רופא גדול מזאסלאב. ונתן לו רפואות. והי׳ ליתרון

בטיט

38 אהל קמז) כ׳ הרה״ג מ׳ מתמי׳ יחזקאל שי׳ גאטמאן וז״ל : שמעחי מאאמו״ר הגאבד״ק יאסי מ׳ שלום שלימיא : שפ״א נגזירה גזירה רעה טל ישראל במדינה גאליציטן. יביךק ליזענסק בבימ מדרשו של הריר אלימלך ז״ל הי׳ יישב הסיד אחד למדן מופלג בחוי״ר שמו ר׳ פייביל. פ״א קם בלילה משינתו ונכנס אל הקודש פנימה .. רבי יש לי דין ו להרר״א ואמר ל תורה לסדרו לפניכם . איתא במשנה [גיטין מ*א מ*א] מי שחציו טבד וחציו ק חורץ . לישא בת חורין אינו רשאי אלא כופין אה רבו ומוציאו לתירוח. וא״כ איך באפשרות שישראל יהיו משומבדים תתת גזירותיו של המלכות הזאת . הלא כבר אנו משוטבדים להקב״ה כמש׳״כ בתזרה כי לי בני ישראל טבדים . כה דבר לפניו הריפ הנ״ל בהתלהבות גלול ונפלא . והשיב לו הרר״א הדיבורים שלך טובים וישרים רק הלא אין לנין בלילה . אז הלך לו הר״פ לדרכו . בבוקר באו לליזטנסק שלשה צדיקי הדור . המגיד מקאזניטץ. הרבי מלובלין . והרה״ק מאפטא זיל . ונהאכסט שלשתם אצל הרריא. והרר״א שמח בהם מאוד . באמצט סטודת הצהרי׳ שאכלו הצדיקים הנזכרים טל שולחן אחד שלח הרר*א לקרוא את הר׳ פייביל הניל ואמר לו. ספר נא טחה אח הדיבורים אשר דברת לפני בלילה למט; תצדק . והשיב לו הר׳ פייביל . אני אין לי כטח התעוררות והתלהבות לדבר דיביריס כבלילה . א״ל הרר״א אני נותן לך כח לדבר הדיבורים כבאתמול . הר׳יפ טשה כדבריו וסיפר לפניהם חת טטנתו זאח. אחר אשר סידר טטנחו כנ״ל טנה הרה״ק מאפמא ואמר . אצליט הוא המנהג שאחר אשר שמעו הדיינים טטנמ הבט״ד אט אומרים לבמ׳׳ד ללכמ החוצה .

ימדך ב 39 כל . ק במרינה אמס היה מלך גדונ וחכם ובל בט המדינה אהבוהו מאוד ויהי שם בסל מלאכה אחד עשיר גדול שנתעשר ממלאכתי לימים מלה במחשבחו מה בלס כי תאסוף עוד הון רב נפשי חשקה להיות מהקרובים למלכות ולהתענג מאור פני מלך. וימכור פל חפיציו ויסע לעיר המלוכה וילך בין סגני העיר לתור ולדרוש אולי יש איזה התמנות שיוכל לספחהו לבית המלך לשרתהו ויודע לו כי/ מסיק אם ישתדל יוכל להשיג משרת שיהי סציס במטר המלך. ויאמר הבע*מ בלמ מה לי התמנות זה או התמנות אחר הןי ורמשי מאהבתי אמי פזרהי כל מנ את המלך לחזומ ביופיו ועמה הנני לפזר שארית כספי לשחד השרים למען ישימו המשרה הזאת מל שכמי . ויעש ק . וישימוהו השרים למסיק מלים . ויהי כאשר הסיק המטר ונפשו חשקה לדעת אם המלך ישבע רצין ממנו ויפש בתחבולותיו שהמלך יהיה לו נתת רות וישם בתנור עצים במרה ובמשקל לממןג מ יתענג המלך מחום הבית שיהי׳ ב השוה . ויהי היום ויתפלא המלך על מזג חום הבית וישאל את שריו טל הדבר הזה ויספרו לו כל הדברים . וכשסוע המלך את דבריהם צוה להביא לפניו את האיש ההוא לראות פני אוהב נאמן אף אם יהיה מפחותי ערך . וכאשר בא לפט המלך וישמח מאוד וישאלהו מה ירך וגדולה אעשה לך אהובי ? ויענהו האיש . יקר וגדולה לא אחפוץ כי אנכי פזרתי כל סוגי ורכושי מאהבתיי המלך למלכי וגס מגמתי רק לשרת מ רק אם בזאת יאות לי המלך לתת לי רשות לראות פני המלך בכל עת אשר תבער רוחי בקרבי ואשמח כעל כל מ} ויהי כשמוע המלך את דברי וישמח מאוד על רוב אהבתו אמנם לא יכול למלאות שאלתו כי חרפה היא למלך

להראות

אהל אי במיני כל. כי כבר אמרו לו הכל נואש/ מוטל זמן הרבה מל מרש י כי כנר ה דוי. ופתאום נתתזק וישב טל מטתו אמר ליתן לו מטט מיס. ונתנו לי ונטל את ידיו. וקרא לזוגתו הרבנית הצדיקת בת קדושים ע״ה ואמר לה מובטמי כי מהיום והלאה אהי׳ בריא אולם. ושאלה אותו מנין תרט זאת? והשיב לה . הן כטה בא אלי זקיט הרה״ק רבי ר״נ מטשטרנאביל זיל . והביא לי רפואה . שלא אצטרך עוד להתטנומ עוד משבת לשבת . היינו שאומר בכל יום שלשת ח פטמים מילים. ואמרתי לו. איכה מ אומי מד הנה בצרה גדולה כזו. והשיב לי אס הייה יודט באיזה מקום תלקי למעלה. בודאי היית דן אותי לכף זכיתק התנהג כי קשה לירד ממקום גבוה. י ליגמור בכל יום ג׳ פעמים מילים . וכשהי׳ בא לבן אמומו הוא הרה׳ק מריזין זיל . היה אומר הרה״ק מריזין . סוב מאוד לשמוע מפורש יוצא המילים מפי דודי רבי ארי׳ ליב. וכן גם הוא בעצמו הי׳ משתדל לשמוע ממנו התילים. והוא הי׳ צדיק במעשיו . והצנע לכת . זכותו יממוד לנו שסכה ללמוד הזה״ק ולשמור אותה מרוב שממה ועושר וכבוד .

אמן . מכ״ל : קיח) כ׳ בס׳ פמולמ הצדיקים דף ג׳״ל: הצה״ק ריר אלימלך ז מ״ב ו בטרם הסתפת לתברת המסירים היה דרכו בקודש ללמוד תורה כדרךה לכת הלומדים המובהקים ולא מ החסידים ואחיו הקדוש רבי ר׳ זישא כבר שמש למי ולמיס בהיכל המגיד הקדוש ממעזריטש והי׳ דרכו לסייס נחבא במחבואות וביטר בהתלהבות מרא והי׳ משוקט ברטיונות תמיד וישאלהו הס״ק ר׳ אלימלך למה תתנהג ככה משוגה מכל

אדם והשיבו אחיו הק׳ ר׳ זושא אמי אספר לך מטשה נפלא למטן תדט את

40 אהד אדיבןלך

הרב הצדיק, נתן דוד ר דרט בקי לש שלח להרב

שלא כרצין אביך אז חשב למוח בהיכל המלך ועיניך תחיינה המלך ביופיו: אהרי הדברים האלה ככלוח הה״ק מהר״ז המשל הזה לאחיו הקדיש מהרר״א ויאמר לאחי בעניחנוחו אח• אחי . אחה יודע כי אין בי לא תורה. לא דעח ולא תבונה לכן אני צריך לעבוד עבודה עבד עד כי אזכה לראות וכו׳ אמנם אהה ח״ח מיפלג אינך צריך כ״א להשגיח על דבורך ולימודך ותכלהך ואז חהי׳ מהיושבים ראשינה ב״לנית ואז נסע הה״ק מהרר״א להמניד הק׳

ממטזריטש ז״ל עכיל • קיס) כ׳ בס׳ התגלזח הצדיקים דן<

צ״א וז״ל :ק הקדוש סמפירסם מ

זציק׳׳ל משידלאווצי היה בכל קודם חג הפסח

הצדיק הקדיש המפורסם ר׳ משה מלעלוב זציק״ל יין יי״ש של פסח ממשה בביתיל שלח בחזרה י ר״מ מל מצית שמירה . י מ״ר מ ויהי פעם אחח כאשר שכר שליח לא רצה המשמש ליתן לסשליח כי אם רויכ אחד . והשליח לא רצה פחות ארז״כ וגגשרים קא״פ. מנה הרה״ק רכ״ד זצ״ל. א למשמשו חן לו כמו שחפן כי שיה מ וכבוא השליח למי הרה״ק ר״מ זציל ונסן לו מ״ל . וגם הוא נחןלו בחזרה כנ״ל. ובמת פסירסו ממני להליך נחן להרה״ק ר״מ את ידו כנהוג י החזיק הרה״ק ר״מ בידו והתחיל לספר מעשהח את ידו עד גמי־ו . זו . ולא מי וכך סיפר: מרן הקדיש רבי ר׳ אלימלך זציקללהיה בסהמח״ס הקדוש נועם אלימלך. פעם אחח ישב בסעודח ר״ח מם החבריא קדישא שלי. באי שני אנשים לשם ועמדי על הפתח. ענה הרבי ר׳ אלימלך ואמר לאנשי שלמדו הראיחם מימיכם אנשים ערימים בלי לבישים

כאלי

והרה״ק להרה״ק

להראיח בכל רגע לפני עבדיו ויאמר לו המלך הן הקשיח לשאול ממני רק איטצך פשה לך חור קטן בעלייה הבית אשר דרך שם תוכל לראותי ט שם טומד כלי זכוכית המגדיל כל דברx חכםון! לחלפים ורבבות ובכל פת א לראותי תביט במקום הזה ומראה אותי יאיש זר לא יראה אוחך וישמח האיש מאוד טל טובח המלך ויקוד וישהחוה לאפיו ארצה וילך לו והמלך שב למקומו . ויהו כפטם בפטם כאשר חיקר בקרבו אהבה המלך ויפנה אל מקום ההוא ויבט משם לראוח פני מלכו . ויהי לימים ויטש המלך משחה גדול לכל שריו ובנו יחידו בראש הקרואים ובחיך המשחה כטוב לב בן המלך ביין דבר דברים בלי דטח והשכל לפני המלך והשרים ויחר מאד למלך ויגרש אותו מביחו ויצו טליו אשר טר שנה הנדמה לא יראה פניו . אמנם בן המלך הי׳ לו גטגוטים לראוח פט אביו לפטמים ראה אח המסיק פצים מכניס ראשוטט פל דבר בטלייח ביח אביו ומשם י מה וישאלהו ק המלך מה זאת ויספר לו את כל אשר קרמ ויבקש מאוד ק המלך את האיש ההוא להטחו שמהי אביו ויפש כן למק יוכל לראות מי אביו . ויאמר האיש וירא משם אמ מ אל בן המלך אי לך בן המלך כי נגרשמ מטל שלחן אביו אנכי איש סכל ולא בינת אדם לי ומרפה היא למלך כי איש כמוני יבא לפניו בכל מס ותהי זאמ נחמהי כי הרשה אומי לשום לי חורך הזה להביט משם פני המלך אמה מ חכם בבל חכמה ומדט ואחה מן היושבים ראשונה, במלכות ולא יכולה להתאפק תלדבר הבלם ולהשגיח על דבי־יך כי יהיה דבר דבור טל אופניי חד לאומו בושה שמטני אדוני מסיום יהלאה חשגיח טל אומי דבורך שלא יוציא פיך דבר

אהל אלימלך כא !4 גי0ה לטייל בו . ולנטוע בו עץ כל סרי . דהי כי שאלנו מאת הטתב שלנו לבר הזה . פנה ואמר לני מה לכם לבית דירה שלי . המפנן מכם ביתיכס מל תילו בנינו . ותקסן גס זאת בעיניכם לישא עין בבית הקנון שלי לא אמכור לכס מנינו ואמרנו לו אס תמאן ומרית את פינו ברבר הזה. דמ לך כי סוד לא תהיה לט לכותב ומנהל שלט איש אחר ימלא את מקומך

והאיש הזה דימה בנפשו . הלא לא___ מני ואביון אנכי להשחחית להם במד אגירוח כסף או ככר לחם . הלא בשש מאיה רו״כ איכל להמציא פרנסתי בכבוד בטזהי׳״ת ולא אפנה לפזרמם . שיא השיעוה ארס . יק עשה יעשה לו מסחר בחמתו אשר לו בבית דירתי. ומסך עליו הגלגל. וירד עשר מעלות אחורנית ומנזה ידי עד כי עילליו שאלו לחם ופורש אין להם. ומאד נכמרו רחמיו מל יזצחי חלניו ונפשות ביתו . ומאד דאבה נפשו בראוחו כי איש אחר עמד חחתיו מל משמרתו וסל פרנםחו.. לזאת חילה מד כי היצר לו מאד את פני אנשי תםד לבקש מאת העידים הנ׳״ל. אולי יכמרו רחמיהם עליו ועל צאצאיו להשיבו לאיחנו הראשון ומל משמרתו למען החיוח בניו ולכלכלה לחם לפי הסף . וכן עשו. והשבט להם בזאת נאוה לכס לספחו לחםחרחינו ועל משמרתו הראשון . אם יעמוד בנסיון למכור ביתו בעד שליש דמיו . ודחי שבוע יקח ג״כ שליש מהקצבה הראשונה . והכותב הג״ל בעבור הלחן זו הדחק נענע להם ראשו וקיבל שליש דמי הבית וכתב להם שמר מכירה כדח. רק במקום שכותבין כל זה נעשה מרצונו שלא באונם. כתב כל זה נעשה באונס שלא ברצונו . ואילם כי יכאב עליו בשרי ונפשו תאבל על דבר הזה . ט״כ לא

הוציא

כאילו שני האנשים. ואנשי שלומיי כשמסס זאח הביסו בעין יפה מל האנשים האלה . ואמרו הלא לט נראה האנשים האלה לבושים כנהוג. סנה הרבי ר׳ אלימלך ואמר לא על לביש נשמי אני אומר כי אם על לבוש מציה . מימות אדהיר מד עמה לא ראיתי איש ישראלי ערום בלי שים מלוה כמוהם אך כל זה גרס להם מל אשר פערו פיהם להלשין ולחלוק מל הרהיק איש אלהיס רבי ר׳ מיכלי זליל מזלאסשוב. אה״כ קרא הרבי ר׳ אלימלך לשט אנשים ההם . ואמר להם קרבו אלי ושבו פה . וישבי . ממה הגיח לי מה המעשה הזו אשר סשיהס ואשר מסאסם לילך כל כך מרום . והסהילו להתודיח אח חסאמם . ואמרי ק הוא באשר רבינו דובר . נחנו מרינו והשענו נגד הרב הקדוש האלקי רבי ר׳ מיכל זצוק״ל ע״כ באה עלינו הצרה הזאה ונלקח מאמנו כל מלותינו וזכיותינו . מנה הרבי ר׳ אלימלך ואמר להם מתה ספרו נא אלי כל הממשה . ואל חכחדו ממני דבר . אולי אכפרה במד מטאחכם להמציא לכם כופר וחנינה

חיקון לנפשותיכם:ו ואמרו אנחנו איתן מושבינו בסיר נ ט י זלאסשוב. היינו גגידי ארן ממירי נכסין . והיה לנו ביח מומה גדולה ומפוארה . דירוח רחבים ומהודרים לשנינו . כים אחד היה לכולנו כל עסקינו היה לשיספומ . איש אחד היה לשנינו כותב ותותם מנהג פנקס מסתרינו . לו היה בית דירה סמיך לבית מימה שלנו . לאחדים אסף גם הוא הון מעט כששה מאימ רו״כ. דהי ברבות הינדס נתננו עיטנו בבית דירה של הכותב הנ״ל . ורציני לקנות מאתו למטן יהיה רמבת ידים ומגרש לבית תומה שלט וגס לטשות

44 אהל אלימלך ח״ו נקמה הרב משפנו נימים היה להם כי השר אשר ממנו משפטי יני חלילה לי לטמוד לראוח שפיכות דמים אשר לרגליו גזר דיני . לק ישב לו השר בטרקלין האחרון וסגר הדלח לפניו יכאשר גשנ לחלל הראשון . לתיבש ידי חזפש ל ה לניר והין! ונבל וחליל . ונשארו עמדו

על מעמדם . והיושב לא יכול לטמוד המכה בתוף . יד אשר השפיל להכות בהתוף לא יכול להרימה . ידו השטה אשר בגובה לא יכול להשפילה . כן כולם עמדו כגולם בלי שוס חוש השייט והדיבור . והשר הטבחים נשאר בהרמת יד ובחרבו . הבת של הדוכס ידה הפשוטה נלאה להשיבה . ובין כך כל המזנס נשארו כדומן טל פני השדה . ומשפט אבימלך היה להס . והרב בתים לבבי טבר בתוכם לשאול להם מה ראו טל ככה לקרוא להם . אך אין פולה פה ומצפצף ואין טונ לו בכל קוראיו .ק להשלישי לזאת בא הרב לחדר השני ו וכן לכולם . טד בואו לחדר האחרון . מיד רץ הדוכס לקראתו . ואמר לי מי אתה ומי הביאך הלום . מנה הרב הקדוש אני מזרט היהודים כאלו א:ר בששה טשר דורות אשר לפט לא נמצא בהם שוס דבר טבירה . ואיני יודט מי הביאני טד הלום . תמה הדיכם יאמר הלא זה בודאי יהודי מוצל משר הטבחים ומחרבו הקשה מיד רן לראות מה היה לו . וכראותי כולם טומדיס כאבנים נפל ארצה לפני הרה״ק וישא קולו ויבך . חסאחי לפני אדוני. לא אוסיף כלוח ידי עדו . אף גם לפגים כבודו בדיבור קל . ואחה חלילה לך מחדל להחפלל בטד נפשות האלו להחיותם ולהשיבם לאיתנה כבראשונה. טנה הרה״ק אס את הדבר הזה תטשה . להטביר קול בכל גבול ממשלתך וממשלת שריה האלה הטומדיס פה ולשים אותה לחור

לכתוב

<88>- 333

לפני בית הרה״ק והגידו כי הדוכס הנ״ל שלח איתס לקרוא להרב לבוא טמהס אל חצר השר. וחהוס כל הטיר וחחפטס רוחם . כי זה היום למוטד אשר דיבר אוחו האיש הנ״ל. טחה נדט כי לא דבר ליק היא , אך להל? לא םסרו לנרי היהודי הנ״ל. כי אס דברים אחדים אשר השר שלח לקרוא לו . ויאמר להס הרה״ק הלא ראיחס בטח גשחי לפני הטמוד להתפלל . נסוגוחי אחור כמה פטמים . ויראתי לגשה כי אדוני אבי הקדוש זצוקללה״ה טמד מזל פני וידטתי כי תדשוה נולד טתה. הנני מאה כי כן הוא . וטתה אל תטצבו לכו והגידו להמשולחים כי אחר התפלה בטת אבוא להשר .ויהי כי החמהמהו השלוחים ויוסף השר טור שלוח רוכבים רבים טס כלי זיק בידם . זיחפזו לבוא לביח הרה״ק בחרי אף . אולם לכל זה לא הרהיבו טוז בנפשם ולא טצרו כח לגשח להיכלו. אך כל בני הטיר מקטני ם ועד גדולים צטקו בקול בכיה . ויתגוללו ברתוטת

קריה. ותטל שוטחם השמימה: אהר התפלה אנשי הטיר נסבו טל בית הרה״ק מנטר וטד זקן וגטו כולם בבכיה . והלכו כולם טס הרב טד בואם לפני הארמון אשר להשר הדוכס הנ״ל . ישם גדר גדול הוקף מסביב . שמה /״נבירו כרוז מי האיש אשר יטבור גדר הזה ליכנס טס הרב דמו בראשו . לבד הרב טס האנשי תיל הנ״ל . שמי טמדו להקת משירריס בתוף ונבל וכינור ייזמרי בקול למען לא ישמע אנקת היהירים בעת ישלת ידו של שר הטבחים ת״ו בהרב שר הטבחים ובמ השר טמדו נכין זה בחרבו לשלוף אל הרב , זזו ידה פשיטה לטשות כהניל . שמה בהארמון היו כט״ו חדרים . בתוכם המון המונים שרים ישררוח ל3אוח

^ימלך כג 45 לעיר להשתחות בעד אגורת כסף וככר לחם עדי ביאס הנה . לזאת עד היום לא היה תקומה ותיקון לנשמתם של אילו . אמכם היום כי התודו חטאם ואשמם אשר טשו לפני טדת ישראל ובזה סר טונם וחטאתם תכופר ואחרי ט:ור חידש ימים האנשים האלו הלכו לטולמם למקור שירש נשמחם אשר משם נחצבה ושבקו לנו ולכל ישראל חיים

אם״ו : כל המעשה הנורא הזו ספר השליח לפני הרב הקדוש ר׳ נחן דוד זצוקיל סנ״ל . טנה ר׳ נתן דוד זצ״ל למשמשו . טתה ראה כי ראוי היה השליח לתת לו שכר שליחות כמי שהיה חפץ . יטן היה מסוגל למצור כח והחוש לתפוס ברעיונו כל המעשה בלשין ששמע מהרב הקדוש ר׳ משה. מלעלוב בטמ החזיק ידו בידי הרה״ק ר׳ משה . כי הרה״ק ר״מ שכל אח ידיו במכוון להכניס כל זה במוחו של זה . למטן. טכ״ל . ו יספר לי . זי״ע יעכ״י אס״ קכ) כ׳ בס׳ ספורי יעקב אוח כ״א וז״ל : סה״צ ר׳ אלימלך הלך גלוח והי׳ נוינ. בדרך הליכחו נכנס לקרטטשמט לרחוץ ידיו ונכנס לביח החגור (קעך) ורחץ ידיו ויצא והלך לדרכו והנה בזמן שהי׳ בקטך רדו אח קי*ת והניחו אומו טל השלחן . ואחר שיצא ר׳ מלך זי״ט וטכ״י. נכנס טרל וגנב פח א׳ . ויהי בראיחם אח״כ שנגנב פת אחד . אמרו בודאי איש הטני שהי׳ פה ונטל ידיו הוא גנב אח הפח . ויקצוף הרינדאי מאוד וישלח אחריו טבדו טרל וירכב טל סוס לרוץ אחריו ולהוכיחו ולהכותו כגנב . הטרל הטבד טשה שליחוחו והכה אח רבי ר׳ מלך זי״ט והוא קיבל היםורים באהבה . בשטה זו שהטבל הכה אח הה״צ ר׳ מלך נפל דליקה בקרטטשמט ולא הי׳ באפשרות לכבוח .

והרגיש

אהל * לכתוב ונחחם בספר למטן לא ירים איש מכם לנגוע בהרמת יד נגד כוש איש יהודי אשר תחת גבולכם. וכל יהודי אשר לו אחוזת פאכט או שום חלק מ כולכם . לא יטברו מאחוזחס . ולא להכביד עליו להוסיף על חלקו אשר עליו מימים ימימה ולא בשום דבר קטן או גדול להפחידו חלילה . וכולם יכחבו ויחחמו טל דבר הזה בפני . אז יחיו ויטמדז וישובו לאיחנס כבראשונה. השי הדוכס כשמטו זאת לא איחר ייטשית כאשר צוה הרהיק . ישבו כולם לאיתנה . לבד הבה של הדוכס נרפאתהx נשארה על כל תוליה . לבד זאת א ידה פשיטה . ותיבש ידה כמקדם בהרמתה . וכראיה השר צרת הבס שידה נשארה פשיטה נפל ארצה וינשק רגלי הרה״ק ויזעק זטקה גדולה במר נפשו . הלא זאת במי יחידתי יקרה היא מנפשי ואיככה אוכל וראיתי בהרעה אשר מצאה וטתה איש קדוש נא תשא חטאתי ורפא נא לה . גם זאת אעשה לאדוני . הנה שני היהודים אשר הבאישו רוח אדוני לפני ידברי סרה פליז . והמה היו בקושרים למען יחס לבבי טל אדוני. אשלחה להביאם פה ואעשה בהם משכט מוח למען אדוני ינקום נקמתו כהס . פעמיו ירחץ בדם הרשטים האלה . ויטן הרה״ק זציל בגודל צדקתי- גם זאח אטשה לך . אולם חלילך לך ־יניוע ולהזיק צרפניו של אחד מהם . •לא עליך לחבוט עלבוני מהם . השופט צדק ישפוט משפטי ויריב אח ריבי . דלחין הזה ספרו השני אנשים הנ״ל לפנין הקדוש רבי ר׳ אלימלך זצוק״ל . ר מ

מנה כרבי ר׳ אלימלך: לכן כך היה לחובט טלפון של טלמנים רב אח ריב של הרה״ק רבי ר׳ חיכלי זצלה״ה והאלו השני אנשים הנ״ל ירדו טשר מטלוה אחורנית ונפלו סטה מטה וסבבו מטיר

ז * ^ ־68 ׳ 6 1 ־

לימלך אחר גס היא נאנחה שאין לה פיא להכין סטודה . הלכה לשכנים ולוותה לה ששה גראשין וקנחה בטל שנים קמח שנים ביצים ובטד שני ג׳ חמאה והכינה סטורה כזאת . למחר היא הכינה הסטורה ואני הייתי כדרכי בביהמיד והה״צ ר׳ מיכלי זירז א״מ ובא לביתי טור בהיותי בביהמ״ד . וזוגתי 9תנה לו לאכול ונצטטר מאוד טל הטניות שראה ששורה בביתי ואני בבואי לביתי מצאתי את הה״צ ר׳ מיכלי שכבר אכל את הסטירה ירצה ללכת . ובהליכתו בירך אותי שאוישע במהרה . אח״כ הי׳ הטניות שאין לשטר שלא יכולחי לילך לליזשטנסק טרך כ״ג שבוטוח. קורס ריה הלכתי לליזשטנסק טל ימים נוראים ונזדמן לי בדרך ר׳ מטנדאלט מפריסטיק והלכנו שנינו והנס היה טמי קוויטלטך טם פדיוטח ובבואי סמוך לטיר ליזשטנסק בא הגבאי אצלינו החוצה ונטל ממני הקוויטלטך טם הפדיונות יאמר שטתס היא זמן עשיית הפדיונוח של הה״צ ר׳ אלימלך זייט ע״כ שלח אומי לקבל מאתכם הפדיונוח ואחר שטה או שחים חקבלו שלום . נמחי הפדיוטח . אחיכ ראינו טזמד טגלה גדולה הנקרא בויד והרתנו בה שהיא מלאה יראת שמים ושאלנו מה זאת . אמרו שהיא עגלה של הה״צ רבי ך׳ זוםיא וקבלנו שצום יישבט שס אחיכ בא הגבאי וקרא אוסט לקבל שלום והיה להה״צ ר׳ זוסיא תילשה הדממ מדוע קראו אומנו מקודם. אתר שקבלנו שלום קרא את ר׳ ר׳ זוסיא לקבל שלום ואמר לו בל •פלא בטיניך מרוט קראמי האנשים טרם קראתי אומך כי סוב שק יךוב מאמ רחוק. אמיכ אמר לנו הה״ק ר׳ אלימלך שכלא לחיץ . יפן שרצוני לדבר טס אמי הקרוש דברים נסתרים וינאנו ורציתי לטמיר אשורי הדלת אולי אשמע דבר

טיב

46 אהל * והרגיש הרינדאר מיכן} אולי זאה היה טונשו ימן ששלח להכומ אה היהודי ויקח תיכן! סוס אחר לרוץ אחריו לפייסו יפגט בהטרל הטבד . והחפאר הטבד שהכה אותו מכות נמרצוח והנס הוא ביטר הנוכמי . וירן מיכן! אליו וימצאהו והנה טומד פטז אל אילן . וצוטק רבש״ט לא אמפלל מנמה לפניך טד אס מכבה אמ ביה היהודי כך אמר כמה פטמים . והרינדאר נשמטמ ונפל לפני רגליו למחול לו . הה״צ ר׳ מלך טבר טל מידומיו ומחל לו מיכן). ובביאי לביתו כבר נכבה האיש . זכות הה״צ

ר׳ מלך יגן טלינז : קכא) שם אומ כיב וזיל : הה״צ חאפטא הוא הרה״ק ר׳ אברהם יהושט הטשיל זלהיה נפטר בממשה ימים לחודש ניסן ובחודש סבה קודם פטירמו קרא לבנו הה״צ ר׳ יצחק מאיר זלה״ה ואמר לו בזהיל אנכי מטורי םבלחי טניוח וגלוח ונוינ ונחלש סומרי למאוד טד שהשגתי אה כל הכבוד הזה . אתה מה יהי׳ בסופך אס לא תסגן) את גופך . אני בנע ־׳ הייתי רב בטיר קאלביסין! והי׳ שכרי ד׳ סטרציגטר לחודש והייתי שבוט בביתי וקבלחי פטרציגטר אחד ושלשה שבוטוח הייחי אצל רבי הה״צ ר׳ אלימלך מליזענסק זי״ע ובמשך שהייהי בליזשטנסק לא נמנו שכרי . השער בעצמך סכוםל אם היה לי סל חודש ימים בודאי י מ הייתי עני ומדוכא גדול . פעם אחח נסע דרך קאלביסין! ההיצ ר׳ מיכלי מזלאסשוב זלה״ה והתפלל בביהכנ״ם דשם וביקשתי אותי שיסעיר אללי םטודה אממ ואמר לי טל יזם סחר שיסעה־ אצלי . הלכתי לביתי ואמרחי לזוג׳ הרבנימ קול מבשר ואומר אשר ר׳ מיכלי מזלאסשוב יסעור אצלי סעודה אמח ושמחה גם היא מצד אחר ומצד

•ימלך כד 47 שם מה לאכול . הלכתי לבית המדרש והאורחים הלכו אתרי יאמרנו משנה תורה כנהוג כל הלילה ולא אכלני וגס כל הדרך לא אכלנו . הבוקר אור הלכנו לטבול וחזרט לבית המדרש להתפלל תפלות ומשענות . אחר ההפלה אמרתי נלכה לביתי יהם הלכו אחרי . ויהי בבואי לביתי הלכתי ונכנסתי לסוכה דרך הבית ויהי מידי טוברי דרך ביתי והנה ריח נודף מביתי מישר י* ־יי טיב ודגים טובים . ״לכתי לסוכה ומצאתי יי*ש טוב וחלות הכל טרוך לפני. לקחחי צלוחית יי״ש ושתיתי ינס אכלתי לטקיך והתייתי את נסשי כי טרד שלשה ימים לא אכלתי וגס נתתי להאורחיס לכל אחד צליתות יי׳׳ש טס לעיךך . ותבוא הרמית שלי לסוכה ותקצוף טלי בזה״ל: זה כמה שבוטות שטזבת חת מתך ולא השארת לי אף נרא וטתה במת ומצאת הכל מוכן למיך ולא דרשמ מאין בא טזרך. אמרתי לה הצדקה לך היא. אך גס אנכי חף מפשט כי זה ערך ג׳ ימים, שלא אכלתי וכמטט כלתה נפשי ולא הי לי כת הדבור. מתה בבקשה מתך. ספרה הפיסעםער נא לי המאורע. סיפרה: מ ששמו כך וכך . ילדה לו אשתו בן זכר למזל . והכין סעודה גדולה על הבריס מילה אשר זמנו היוס הוא . והנה חלה הילד ולא הי׳ היום הברימ. והאיש שראה אותך בדרך הליכחך הי׳ אצל הפיסעסער וסיפר לו שאתה מלך לביחך . ובביתךה אין מאימה . ויאמר הפיסעםער מ הסעודה אשר הכגחי . אס הילד חולה לחה לי . קח את החלוח עם יי״ש ולעקיך והבשר ודגים ומשא אל הרבדס . זאת היא הסעודה שמצאת. מל י ב־״ה הי׳ לני שמחת יויס אני עם האורחים ומאז עזר לי השי״ת מעט מטט . אבל אתה מנעורך לא סבלת שוס עוט ורחקוה מה יהי׳ התכלית .

סנה

אהל א #וב . אמר לי ר׳ מענדאלע אס זכיט לשמוע לא פקד עליט הרב הק׳ לצאת.ה מפני שכלתה נפש* לשמוע דבריס מ ו קדושים םכנתי א״ע ילא שמעת* לקול ר׳ מעגלאלע ועמדת* אצל הדלת ולא שמעתי כלום אז ראיתי שכנים היו דברי הר׳ מעגדאלט פריסטיקער . היינו שם ימים נוראים והי׳ הדרך של רביט הר׳ אלימלך זי״ע שעד דלא ידע אס השיג שנה טיבה עביר כלל ישראל לא פטר אותנו לביתיני אס נתעכב הדבר עד חתר ימי״נ התזיק אותנו עד חנוכה ולפעמים עד פוריס . בשנה הזאת קרא חיתי בתוה״מ סוכות ואמר לי שאסע לביתי ואתפלא מאוד . ולא רציתי לילך בא אצלי מבאי ואמר לי עוד הפננסק שאהי׳ בגזירת רב שאמר שמימ ז בביתי ואס לא אסע יקפיד מלי . אז הייתי מוכרת לילך ולקבל רשות מרביט והלכתי לביתי לשלוס. ויהי בדרך נזדמנו אלי שני אנשים נמרים ויאמרו לי אנתט הולכים להרב מקאלביסיף . אמרתי להם מה תמצאו אצל הרב מקאלביסיף הלא סוב לפניכם לנםימ להה״ק מליזשפנםק רבן של כל בני הגולה רבי מפורסם . ויאמרו לא ט מן השמים ע׳י׳י חלום הודימו לנו שנלך לקאלביסיף. אמרתי הוא עני ומדוכא מה תאכלו אצלו. אמרו לא נמות ברעב . ובראותי ט מתאמצים לילך הלכתי ממהס ויהי בדרך פגע בי אחד ממירי שנסע עם חלב לעיר אחד ואמר לי שאמחין ער שיחזור ואסע עמו . נכנסתי לקרעטשמע להמחין והוא נסע חזרה ולא ראה אותי יגםע לביחו ויספר שם שאנכי הולך לביחי . אנכי בראוחי שמ״ל לא קרא אוחי הלכחי לרגלי עד בואי העירה ובבואי העירה היה ליל טישענא רבה אמרתי בלבי למה אלך לביתי אס לאי מעות טל יו״ס בודאי אין לי ח נ מ

י־עולם פניו יהלך ילא ידע לאן הוא הולך. ויהי כאשר הלך בדרך פגע בבעלי עגלות שנסעו לליזענסק עם תבואה ויבקש אותם שיקמו אותו על העגלס ויקחי איתי וגס נהגי לי מלבוש חס להתכסות כי היה מלינן מהוד . ויהי בדרך באי למלון ייאמרו ליחן להם מאכל ומשחה . והה״ק ר׳ יעקב יצחק ישב שם תחת החמר. והנה בישבי שס ותראהו האשה בעלת הבית וימצא חן בעיטה ינחנה לו לאכול יאח״כ הבעה. ויאמר לה שהוא צריך ליכנם חו או לבית הכסא. יימס לביח הכסא והיא

סגרה הדלת במרי יתכנס לביתהמא שבר אה הדלת יינם לכפר אחר ו ויהי בראותה כ• ברה האברך נכנסהה להבעלי העגלות יתצעק בקול מה אלי . מ הבאתם לי נער לשחק בי יאקרא בקול יינס החילה . ייהי כשמעם כך אמרי הנה בעה נמצא אותו בדרך ונשלם לו כפעלו . ייהי בנסעס וימצאו אוחו הולך לרגלו ויחפשו אותו ויכו אותי מכות נמרצות ויאמרו שרצונם. ל י להחזירו למלון למוסרו להאשה מ ויען הה״ק ויאמר אף אס תהרגוני לא אחזור להמלון הנ״ל. אך זאת תעשו מוליכו אותי להה״ק ר׳ אלימלך ותשאלו אה פיו מה למשות ממי ואקבל עלי באהבה את כל אשר יאמר. ויהי בשמעם אח דבריו פסקו מלהכוחו ייקחו חוחו על העגלה לנסוע עמו לליישענסק . ויהי בבואם תחח העיר . ראה הה״צ ר׳ אלימלך ברוח הקודש כי בוא יבוא צדיק קדוש כזה. ויאמר בואו ונלכה לקראמ משיח בן יוסף שהיא בא לכאן. יום זה היה יוס חמישי וילבש הה״צ ר׳י שבח וגס התלמידים לבשו ד אלימלך מי שבח וילכו חוץ לעיר וכל ד א״ע מ אנשי העיר אחריהם ויהי בבואם חוץ לעיר. והנס ס יחזק נסעז הבעלי עגלות

הנ״ל

48 אהל א הנה הדיבורים הקדושים של הה״צ הק׳ מאפטא זנה״ה עשי רושם שאחר פנןירחו נשאר בנו ממלא מקומו הה״צ ר׳ יצחק מאיר זיל בחוסר כל ודחקוח גדול זמן רב פד כ׳ שמע אלקיס את עניו ויאמר די ונתפרסם לצדיק גדול זי״ע ועכ׳י׳י:, קככ) שם אוח ל״א וזיל : הה״צ ר יעקב יצחק מלובלין נחגדל אצל זקינו ר׳ קאפיל וזקיני נתן אומו לישיבה ללמוד והי׳ המוכתר שבתלמידים. ויהי היום בא עשיר גדול ורצה לבחור אוחו סבור במו לחחן וימאן הה״ק ר׳ יעקב יצחק באמרו כי בלא זקינו לא יעשה מאומה. וישלח הראש ישיבה שליחט. ויבוא זקינו ד קאפיל . להביא אס זקי והעשיר פסק לו סכום גלול לנדוניא וזקיני ר׳ קאפיל נתרצה וגמרו יבאו בקשר המימון . והעשיר נתן מתנות יקרות והגבילו זמן התתונה. ויהי בהניע חור החתונה באו שניהם ר׳ קאפיל ססק מל החסונה . ויהי קולס החופה מ ה גילה זקיט ר׳ קאפיל אמ ההיטמא [רמקסיך] ואמר להה״ק ר׳ ימקב יצחק שיראה אומה ממי שאסור לקדש אמ האשה עד שיראנה . ויהי בראומו איחה פירסה נרה . סכ״ז נכנסו לחופה אך היכף אחר החתונה ברח לזקינו ויהי כי עברו כמה שבועות בא תזתט לזקינו וביקש אומו לפקיד עליו לחזיר אצלו כי מה עולה מצא בו ובבתי ויפקוד עליו זקיני ישמע לזקינו . ונסע סס חותנו וכבואו לביח חזחנו יראה איחה פירסה ג״כ נידה . והיה הדבר לפלא ובראותי כך חזר לזקינו ויקצוף עליו זקינו באמרו

שכן לא יעשה לעזוב אשת נעורים ובזמן קצי• בא עוד הפעם חותנו י החזירו לביתו וכבואו לביחי הי׳ כבראשונה שפירםה נירה שלא בזמנה אז ראה ט מן השמים יעכבוהו. וברח אך לא הלך כפעם בפעם לקראת זקינו . יישח על פט

ולימלך כה 49 חח הה׳״צ ר׳ יעקב יצחק ולהושיט טלס נלהם ולא מצאו אוחו ו נ כסא המ בביתי. ויפגעו אוחו בדרך ויקחו אותו בכבוד גדול ויושיב׳ איתי על כסא הרבנות מלובלין זי׳״ע וטכ״י. טכ״ל: קכג) כ׳ בס׳ זכרון טוב דן! ט׳ וזיל:סיפר מרן הרה״ק מנטסכאיז זלה״ה שהאבלינטר זלה״ה כשהלך בנערותו

להרהצה״ק ר״א מליזטנסק. פיא בדרך אירטהו גשם וקור גדול. ותטה בלילה . וראה בית שהי, מאיר ביטר ונכנס לשם. והיה שם חם זיפה . והחיה נפשו שנתייסרה מאוד מהגשם והקור . זהיחה שם רק אשה אחת יפ״ת . ולא ידע. והיא רצתה ד חו מה לעשוח אורית י לפחוחו לעבירה ר״ל . ואמרה שהיא פנייה וטהורה. ונצטער מאוד בהסחוסיה ופיחיוה. והשיב לה קבלחי עלי שלא למשות אפילו דבר הרשוח רק מה שיגיע ממט תענוג וניר ליוצרי . ואיזה נ״ר יהיה לו מזה . וכשהשיב כן מיד ראה שהיה הכל דמיון כדי לנסותו . ולא היה שם לא יער ולא ביח ולא אשה . ומצא א״ע עומד אצל הדרך שהיה צריך

ללכח בו . עכ״ל : כד) כ׳ הרה״ג מ׳ אליעזר צבי ציגעלמא! מפיאסק בע״ם עזר אליעזר וז״ל : שמעתי חהרה״גמ' שמואל יעקב קאפיל הכהן אבד״ק איוואנגראד . כי אחר הסתלקות הר״ר בטר זצוק״ל ממטזריטש באו לשם כל אנ״ש לחלוק לו את כבוד האחרון . ובתוכם היה ג״כ הר״ר אלימלך ואחיו הריר זושא מהאניפליא זי׳ט אשר גם הם נסעו מקודם להר״ר בטר זייע זאחר שנגנז הארון הקודש הר״ר בטר הי׳ שיח ישיג בין החסידים שלו שיקבלו טליהם רב חרש שימלא מקומו של הר״ר בטר זי״ט . והתחילו לחקור ולדרוש אם נמצא ביניכם איש כזה שיהא ראוי

ל מלאוה

אהל 5 הנ״ל. הבט״ג בראותם אח הטולס הנ״ל לבושים בגרי שבח כסבורים הם שהם הולכים טל איזה חחונה וטמרו במקומם. ויהי בראוחם אח הה״ק ר׳ אלימלך נבהלו מפניו והה*ק הלך לקראחס. ויקח מהטגלה אח הס״צ מלובלין וישקהו במצחו. ויקרא אוחו יוסף הצדיק והבטלי הטגלוח נבהלו ונפלו לארץ כי מה טשו שהכו אוחו וילכו לפני הה׳ק ר׳ אלימלך ויבקשו את פניי שיתן להס חשובה. ויחן להםד. וגם נ משיבה שיהיי שנתיס נט ו יקחו טל הוצאות שלהם אה ההיצ מלובלין אל זקינו ר׳ קאפיל והוא ימן להם מכחב לזקינו ובו כחוב אשר חיש מהר יסט לחוחנו שיקבל ממנו גט לבתו ובל יסרב בזה כי נכדו הה״צ יודט מה שהוא טושה וכאשר יחן הגט יביאו אוחו בחזרה לליזשטנסק. הנה הם קיבלו עליהם את הכל. וגס זקינו ר׳ קאפיל קייס את דברי הה״ק מליזשטנסק וישתלל למטן הגט שקיבלה אשתו ג״פ . ואחר הגט היכן! המירה אח דחה ונישאת לארון טיל גראף. והה״ק מליזשטנסק נשא לרייי אשה וימנהו לרב בטיר לאנציט. ויהי הגריל שבתלמידי סרס״ק מליזשטנסק. ונסע תמיד לליזשטנסק יישב שנים הרבה בלאנציס. ויהי כי ארכו הימים אמר לו הה״ק ר׳ אלימלך שיסע משם ויקבע דירתי במקום אחר. ולא קבע לו המקום רק אמר לו כאשר השם אמר לאאט״ה לך לך וגו׳ אל הארץ אשר אראך. ונפטר מחנו בברכה שלום והלך לבית המדרש. ויהי בלילה ראה בתלום את איאט״ה ונתן לי שלום וישאל איתי הה׳״ק ר׳ יטקב יצחק מי אמה . ויאחר אנכי אשר הקב״ה אמר לי לך לך ובו׳ ועמדחי בנסיון וגס אתה תעמוד בנסיון יהלך תיכן} למדינ׳ פולק. והנה בסיר לובלין נסתלק הרב דשם ונסעו טובי העיר ללאנציט ליקח

50 אהל אלימלך מצייר צורת הוי״ה ביה לעד עיניו ? אך ע״' יש היריץ שסמכיק על השם שכתיב על המזווה , ע׳*כ כאשר אך מחתי את ידי על המזוזה לכסות את השם . לא הי׳ יכיל מיי־ לישן זהי׳ מוכיח תיק! להקים ממטחי כרי שייכל לצייר צורה הוי״ה ב״ה צעד עיניו כי אי לא הי׳ צו עור על מה לסמוך ! יכששמעו את זחת . וחמס אחי־ לחבירי. ואמרו.ת איתני כצאו בלח א״כ ב״ה שלא מי רוסה . כי הוא באמת ראוי למלא

מקים הר״ר בער זי׳יע :׳ יהישט ) ?!יד שמעתי ט הה״ק י ה י1כ מבעלז זי״ע סיפר פע^י אחת בתיך החית שלו בי הרר״ח מליזענסק הי׳ פעם אחת באחה עיר וכאשר נסע משם לררט הלכו ט! המיר אחר העגלה שלי ללווה איתי . ינאשר בא הרר״א טס העגלה שלו חין לעיר ירד גם הוא מהטגלה שלו לבין האנשים. יכשראי האנשים ו ח שהלכו ללווח או את זאת התפלאי מאוד טיז ישאלו איתי מרוט ככה הוא טושה להם . הלח הם אין הולכים אלא רק לולות את המ־״א .א מהטגלה ביניהם •כנראה ולבסון* יסד מ שהם מליוין אה הטגלה ולא אמ סרדא ? והשיב להם הרר״א ט יטן שראה גהס שהם מקיימין את המצות לזיה בהתלהבות גדולה ט״כ גם הוא ירד מהטגלה לכלול

אמ עצמו טמהם במצוה זו:) עוד שממתי מהרה״ג מ׳ שלמה ט ק ליכ״מ אבדיק פיאםק : כי גס הרבי מלובלין שהי׳ אז סוד בסיי לאנציט במל זכרון זאת הסתופף בצל הרר״א מליזטנסק . וכל פטס כאשר אך בא אצלו הי׳ הרריא רץ לעדו ואמר לו ברוך הבא הרבי מלובלין : וסטם אחת בשטת נסיטמו להרר״א טבר דרך טיר אחת קידם ליזטנסק וטמד שס אה הטנלה שצו והלך לביהמ״ד משם

להתפלל

למלאות מקום הריר בטר . והסכימו מלס לקבל טליהס לרב את הר״ר אלימלך מליזטנסק . יחיכף נתנו את כמר מלכות בראשו וצווחו כולם : יחי ארמו״ר הר״ר אלימלך . ואח״כ הלכו כצ החסידים לדרכם ביחד טס הרב החדש שקבלו פליהס שהוא הר״ר אלימלך וכאשר באו לאמצע הדרך בא השמש וימש חשך ולא ראו עוד ללכת הלאה . ע״כ נכנסי כילם לאכמיא אחת (נ4,~טשמע) שהיחה באם הדרך . וכאשר בחי שמה פקדו כולם שינתן להר״ר אלימלך חדר מייחד כיאות לאיש כמוהו וחיכף נתמלא רצונם . יהר׳יר אלימלך כאשר בא לחדרי המיותר בקש שינתן לי כריס וכסתוח להניח מטט את ראשו מחולשא דאורחא . והלך לישן כך איזה שטות . יהיה לפלא ולחרפה גדולה בטיני האנשים שקבלו טליהס להסתופף בצלו . אשר האיש הממלא מקום הר״ר בטר .יישן כך איזה שטות בלי הפסק ? והחחרטו מאיר טל אשר בחרו אותי שימלא מקים הריר בער . זללכח לטורר אוחו לא יטלו ? יען שאם בררו אוחו לרב ולמורה דרך עליהם . אין מהראייחי אוחו כך שהם יעוררו אותו טיכ מי לישן . וכאשר ישן טור איזה שטות החחזקי כולם והלכו לאחיו הר״ר יישא באשר הוא אחיי ייכל לטירר אותי . והלך הר״ר זושא והניח את ידו טל המזהה אשר בחדר המיוחד של הרריא. זמיכף קם הרר׳א ממטסו והי׳ זאח לפלא גדולה בעיני בל הרואה . והלכו אח״כ להר׳ זישא ובקשו ממנו שיאמר להם פשר דבר שמה שייכות יש להמזיזה טס השינה ל והשיב להם הלריז דידוע דלכל איש להיות המיר מצויר שם הוי*ה ב״ה לנגד עיניו כנאמר שרמי ה׳ לנגדי ממיר . וא״כ איך יוכל י&דם >למ/ ליען שאז אין נאפשר שימי׳

יימלך כו!5 לפשפש במעשיו אולי הרגיש בו הרר״א איזה חטא. ופשפש ולא מצא. ע״כ עלה טל דעתו כי בטח ראה איזה חטא בהרב אשר נכנס עמו ביחד . והתיישב ברעמו לנםזח טור לילך בטצמו . וכאשר סמח רק אח הדלח מהרריא רץ תיכן) הרר״א לקראחז וצווח בקול : שלום עליכם רבי מלובלין. ברוך הבא רבי מלובלין י ומי הוא האיש הטמא ומטומא שבא טמך ביחד לביהי שני פטמים . ולא יכולחי להסתכל בפניו? וכששמט הרבי מלובלין דבריו הקרישיס של הרבי ר׳ אלימלך נפל עליו אימה וחרדה גמלה . ואמר להרר״א בקול ענוח חלושה. הלא האיש הזה הוא אביר במקום פלוני ומחזיקים אותי לירא שמיס גדול . ואני כששמעתי אוחו מחפלל חפלח שחרית נשחוממתי מאוד מהתלהבות הגדול שיש לו בתפלה. ימה זאת יוכל להיות? השיב לו הרר״א אמן כן הוא אבל זאת הוא הכל מהס״א ר״ל והוא בעצמו אינו מרגיש זאת 5י כל יום ויום הוא חישב שמגיט למדריגות חרשים בטבדות השי״ס. ילבסזן! מ יום ויום היא נופל יוסר להכת ס״א ר״ל ייש להם יניקה גדולה מתפלותיו. ושאל הרבי מלובלין את הרר״א ממה שבא לו זאת להרב הגיל ? והשיב לו מפני שתחלת עבמתו הי׳ לשם גאות. להתפאר ולהתנשא בעיט כל שומטיו וריאיו שיאמרו עליי שהוא חסיד. והפלתו לא הי׳ רחמים יתתטנים לפני המקים כמו שצריך להיות. לזאת באה >ו הצרה הזאת. והלך הרבי מלובלין במר נפשי וסיפר אס כל דברי הרר*א לאותו הרב. והמהיל הרב לבכות מטומקא דלבא . ובקש מהרבי מלובלין שירתם אמ טצמו טלי ו זללכמ טור להרר״א לשאול אותו אם יש לו איזה. וכן טשה הרבי מלובלין . מ ע תיקון ב והשיב לו הרר״א כי הוא בעצמו לא יוכל לימן לו שוס תיקון . אך

אס

אהל א להתפלל תפלת שחרית יראה שם את הרב מהטיר טומד ומתפלל בהתלהבות גדול . והיטב בטיניו מאיי תפלתו . ולא היה יבול להתאפק אה טצמז זתיכןן אחר שגמר הרב את תפלתו הלך אליו הר״ר יפקב יצחק מלובלין ושאל אותו אם הוא טסט לאיזה צדיק ? והשיב לו . לאו . והתחיל הרבי מלובלין לטסוק ממי בד*ת טד שנעשו אוהבים זה לזה מאוד . ואח״ב אמר הרבי מלובלין נהיב כי עצתו אמונה שיסע לאיזה צדיק הדיר כיין שהוא רואה השגתו כעח קודם שניסע לאיזה צדיק . מזה מובן לי שאם יסע עוד לאיזה צדיק יהא כלי המחזיק ברכה אלן) פממיס כבה . ישאל אותי הרב לאיזה צדיק שיסע ? ואמר לי שרעחי שיסע ממי ביתד להרר״א מל״ענסק. יאמר לו הרב אח״ב הן אמת כי נפשי חשקה מאוד לנסוע חת כביד! ביחד להרריא, אכן לא אפשר לי לנסוע עמי ביחד היום. כיין שאני טיוד מאיד כמילי רמתא . אמר לו הרבי מליבלין כי מרוב אהבתו אליי ימתין בעירי עיר איזה ימים עד שיהא לו׳ שהרבי י פנאי לנסיע מחי ביחד. וכך י ממבני; המתין עליו זאח״כ נסעו ביחד להררי*. וכאשר בא הרבי מלובלין מס אותו הרב לחדר הרר״א . קם הרריא תיכן) מכםאו. יהפך את פניו אל המלון ולא הפך אפילו את פטו בכל העת הזאת. וסבר הרבי מלובלין אולי מקרה היא מ״כ המתין שם בתדרו סם הרב איזה שמות . והרר״א ממד כך כמקומו אצל החלון היוצא החוצה . וראה הרבי מלובלין שאין לו טור על מה להמתין *לך טס הרב החוצה . יכשמברו מור חיזה שעות הלך עוד הפטם טם הרב ל^רר״א . והרר״א הפך ג״כ את פניו אל כחלון כמו בפעם הראשון. אז הבין הרבי מלובלין כי לא דבר ריק הוא. והחמיל

דימלך הזה ע״כ אבקש מהשי״ח כי בזכות המצוה זו יכבה עבורי גחלת אחת

בגיהנס עכ״ל : קכח) כ׳ בס׳ רשפי אש השלם דף כ״ד ע״ב הציבי לך ציונים וכו׳ עשי סימנים לחורה (עירובין רף נ״ד ע״ב) כי אין התורה נקנית אלא בסימנים וכ׳ שם יד׳נש״ב הרב הגאון מ׳ נסע שי׳ הכהן אבריק קאליבעל . מאמר זה איני חובן לכאור׳ . כי דבר זה מפורש בגמ׳ . וניל לסרב• דל שינה הלשון וא׳ עשי סימנים . שרמז לדברי רבינו הק׳ בס׳ נועם אלימלך פ׳ חשפנויס ד״ה וכי ימכור סימנים היא לשון סימני קמורה וי״ל הפי׳ בדברי חז״ל אין התורה מתקיימת ומקובלת לפניו ית״ש לעשות נ״ר להש״י אלא בסימנים . פי׳ אלא כשמעלה ריח גחוח כל מיני בשמים וכו׳

עיש והבן : קבס) כ׳ בס׳ אור לשמים פ׳ ראה : שמעתי אומרים בשם כביד אדמו״ר מויר מו״ה אלימלך זציק״ל שא׳ ארס שרוצה להעלות עצמו צי־יך לראות שיהיה תמים בכל המרות והמדרגות החחתונים . כי האדם בלתי אפשר להיות תמיד במצב א׳ והוא בבחינת החיות רצוא ושוב ונופל לפעמים מהררגתו. ואם לא יהי׳ תמים במדרגות התחתונים האיך יוכל לחזור . והמשיל הענין לאדם שעולה על סולם . והאדם הנבון רואה ומודד אס כל השליבות הס מתוקנים כרי שיוכל לחזיר עליהם עכ״ל. ועיין בזה בס׳ רשפי אש השלם רף

כ״ג ע׳ב : קל) כ׳ בס׳ דברים ערבים ח״א דף י״ד : הסיק מהר״ם מנעםכיז ז״ל סי׳ מתלמידי במנוטא״ל ולקח לטצמו לזכרון מרבו את הכלי אשר שתה ממנו הגי א . וא׳ כי אצל שתיית הטייא התה הולכים בעולם העשייה ויש לפעול בזה

לברים

52 אהל א אם רצונו באמת באיזה תיקון ימתין בפה עד שיבוא לפה אחי הריר זושא . שנינו ביחד נחפש איזה תיקון עבורו .

וכן היה :) שחעחי אשר ההצה״ק ר׳ ' קכ יחזקאל מקאזמיר זי״ע אמר שסיפר לו מורו הה״צ ר׳ שמואל קארבער זי״ע בשם הרריא מלייענסק כי פעם אחח לא נפל על פניו בערב שבח והי׳ זאח לפלא בעיני כל החסידים שלו אשר לא ראו זאת אצלו כל ימיי . וכאשר עמדו כך משתוממים ע׳׳ז בא אצלו איש א׳ עם בתו והתנצל אה עלמי לפני הר״ר אלימלך שאין לו שום עצה לעשות שידוך עם בתו הבוגרת כי איש עני הוא מאיד . ואמר לו הרר״א אס מרצה לשמוט אותי וכל אשר אומר לך תעשה אז אני אשתדל בעד בחך יל שכן יעשה כאשר ואמר לו האיש מי יאמר לו הרר״א אז הלך ממי הרר׳׳א לביח אופה אחד אשר עמד משרח אחד ולש את הבצק ילוה שינתן לו נייר ודיו. וכתב תנאים . ולוה שיחתמו א״ע על התנא ס המשרת הזה עם הבתולה של האיש הזה . ואח״כ הלך הרריא לירכו. יציה על החתן שיזמן א״ע מל החתונה כחהי׳ לעח ערב . ואח״כ שלח הרר״א יחר חייט אחר וליה שיראה חיכף לעשוח בגר אחד עביר החחן . ולחייטף בגד אחד כ אחר ליה שיעשה י״כ ת עבור הכלה . כדי שייכלו •לטשות את החתונה לטת טרב וכך הי׳ כי טור באותו היום לטת טרב הי׳ החתונה . [ואז הוברר הדבר למפרט מרוט לא אמר הרר״א תחנון בבוקר] , יבלילה הלך הר״ר אלימלך עם הרר״ש מקארוב טל השבט ברכוח והחחיל הרר״א לרקד ואמר אז לההיל ר״ש מקארוב . ראה אשרה לרקד עמנו. מלייכ־ס מן השמים באי מ ומוכרח מזה שמשיחי איזה מצוה בדבר

אהל אלימלך כז 53 פנחס הלוי איש הורוויץ זי״ע אבד״ק

פפר״מ בעל הפלאה : קלכ) כ׳ בס׳ שפת אמת פ׳ משלח מההיק ר׳ כייבש ז״ל בשם הר!׳ הריר אלימלך ז״ל שעיי שמםפי־ים בסיבות ובנפלאות שעשה השי״ת פיר עי״ז נמשך זניתוםף נפלאות ועיכית ייהי־ גרזליס כמי ממעין הנובע רהמקור היא רק חור קטן יקצר וכששיאבין ממני בחדירות מחרחב ונמשך ונובע יותר בכל פעם כנודע יזה זכר רב טיבך עיי שזיכרין רב טוב שכבר עשה השיית עמנו עי״ז יביעו מרחיבי! בכל פעם מח­­ את מעינות הישועה לנבוע בהמשכה

ורבייה עלינו טכד״ק : קלג) כ׳ בס׳ פשר קדישית דף יו״ד ע״א * ידוע כי אחרי פטירת מין מלובלין זצוק״ל נחוטרו בטיי קאמרנא הרבה מחלמידיי מגדולי הצדיקים ובראשם הה ׳ק מהרציה מזידיטשיב וההר׳׳׳נ מראפשיץ ז״ל *׳) וכאשר התחיל הרהיק מוהר״נ לדבר אנה נקח כטת רבי להסתופף בצלו . נטנה רבינו צבי ואמר אליו ויאס פעהלט אייך דטן בייא א ינסן נהחחיל לספר ממנו בטצמי מדריגות יהשגות ערך שתי שטות וסיים מדריגה האחי־ינה באיירו להי־היק מהר״נ אייעי *יידע דטר שניה הקדוש איז ביי אונטץ

א

דברים רבים . יפ״א באח אשה אחה ממקורביו וביקשה מאחי כי ימליץ טבורה אצל רבו הסיק בענויא כי יתפלל עבורה כי הרופאים יאשי אותה . ואמר לה כי תלך אל הסיק בעת אשר ישתה הטייא . וכן הי׳ והיהה לה ישועה. זא׳ הה״ק הניל כי הרבה עקרות נפקדו עת זכרונם בא לפניו בעת אשר שתה טייא מכלי הניל אשר קיבל מרבו בטנואיל זל״ה . ובשם הה״ק מפרי׳-׳ישלאן אומרים כי א׳ בזה רמז נאה . תה״א השעה יאת שטת רחמים וכו׳ עיש . ועיין בס׳ רשפי אש השלם רף א׳ טיב בשם הגהיק מהרי״ם מגור זצ״ל שא׳ אשר סרהיק הרים מנמסכיז זיל החיה את החת בהכלי ששתה בי טייא רבי הק׳ ז״ל . והובא גם בס׳ מיס רבים דף ע״א . ועיין בם׳ עשר לחצחות רף

ליא ע״ב : קלא) כ׳ בס׳ זכרון שמואל פ׳ בשלח וכן צריך אדם כשלימר תורה שבע״פ לעורר התנא או אמורא שאמר התויה הזאת . יכן שמעתי בשם אדמו״ר ישכבה״ג הרב מ׳ אלימלך ז״ל זי״ע כשאומר אדם אמר רבא צריך לראות את רבא וכו׳ עיש ובס* שמן הטיב ח״ב אות ט"? מעשה נורא מזיקיגיי האחים הק׳ רשכבהיג מ׳ שמואלי מ ו שמטלקא הרר״ש אבריק נ״ש .

*) ולאשר כי ש״ב הגהיק הריר נפחלי לבי אבריק ראפשיטץ זי״ט היה מגדולי חלמידיו של הרה׳׳ק הריר אלימלך ׳*ל הנה להביא כאן טנין א׳ מה שהי׳ בינו ובין הגה״ק מאפטא זיל מה שכ׳ אלי אדוני אבי חו״ר הגאון הגדול החסיד כקש״ח מוהר״י לבי יחזקאל שליט״א אבד״ק פלונסק וז״ל כ׳ אלי ש״ב הרהיג החי״ב מ׳ אברהם סג״ל אטינגא מדיקלא • סח לי הרהיח מ׳ זלמן שור מפיק ששמט מפי הרה״ג מ׳ יצחק אבריק סטיטשין בן ההיצ מראזווידוב דל . ששמע משיק של הגה׳יק מ׳ יהושט מבעלזא זיל שח׳ לו בזהיל : הנה מר אבא הקדיש זי״מ פהח למי כל אוצרות חכמתי ותורתו בנגלוח ומסחרית יכל מה שקיבל מרבותיו מסר לי לבד שני דברים אבר המליס ממני טל דבר אחד אמר

54 אהל אלימלך א הויפטער גאםט. ואמרי הוועד להתפלל מנחה מעוטף ומונחי ככןו״מ והחביריס נסעו כאו״א . ונשארו כמנהגו. ואח״כ הי׳ הרה״ק מוהר״נ אצל עוד הררצ״ה והרר״נ. וממד הררצ״ה סגאס״ק רשכבה״ג מו״ה אברהם יהושע

המשיל

לי פ״א בקש ממט ואגלה לך . וטניחי לו אין רצוני לבקש אותך אם אהי׳ צריך לידע . ארע מעצמי . ועל הדבר השני אמר לי בבקשה ממך אל תבקשני ע״ז כי לא אגלה לך . והנה הדבר הראשון נודעחי מעצמי והוא כי פ״א הי׳ מלחמה גדולה ביער א׳ בםביבוח עיר בעלז וכאשר ראה צד אחד כי הצד השני שכנגדו הולך וחזק לא רצו כי השונאים שלהם יבוזו אח רכושם וחפרו בור גדול וטמנו אח כל רכושם בבור . וכ״פ נסעחי דרך אוחו היטר וטמדחי טל אוחו מקום ואיני רוצה לגלוח מזה לשום אדם . ומה שאמר לי מר אבא על הדבר השני שלא יגלה לי סיפר לי כדברים האלה . הנה בחורף בשנת תקפ״ז היה סרס״ק מ׳ נפתלי צבי מראפשיטץ זי״ע משובחי שבח בעיר ראווא . ושלח מר אבא אח בניו הר״ר אלעזר והריר זינדיל על ש״ק לק״ק ראווא לקבל אח פניו . והה״ק זצ״ל טבדם מאד ואמר להם אנט חשבחי כי גם אביכם יבוא אלי כי מאד נכםוף נכספחי להמראות עמו פנים . ואם אדע כי בוא יבוא אלי אשאר פה טור על שבח אחד . ביום א׳ שבו אחי הרבנים אל מר אבא ייספרו לו את דברי הרבי מראפשיטן . ויאמר א״כ איפיא אמלא אח רצונו זה כטדו . ונסע. ובאשר היה חלוש מאד הוכרח לנוח בכל כפר וטיר אשר ׳ מטיר בטלז ביום ג טבר טליהם . ובכל מקום טברו החלקטו אליו התושבים ויסעו טמו . ובא ביום וטש״ק בבוקר לק״ק ראווא ושלש מאות איש טמו בהדי פניא דמטלי שבחא בהיותם בביהמ״ד עש הרבי מראפשיטן אל מר אבא וכבדהו להתפלל תפלת מנחה לפט התיבה והתפלל מר אבא חפלח מנחה . והוטב מאוד בטיני הרבי מראפשיטץ . ואחרי המפלה אמר הרבי מראפשיטץ אליו : בטלזטר רב! קחו טמכם את האנשים שלכם ולכו להתפלל קבלח שבח בביהמ״ד אחר ואנכי אחפלל כאן לפני התיבה . מר אבא שם טצמו כאלי לא שמט . ויאמר לו פ״ש ופטם שלישית והוא לא שם לבו לדבריי ונשאר שם . והרבי מראפשיטץ התפלל לפני התיבה כדרכי בקודש . ואמר לי מר אבא : בני יקירי הידעת מרוט לא רצה הרבי מראפשימץ שאהי׳ בביהמ״ד בטת קבלת שבת . אגלה לך טעם הדבר ט דרכי בקודש הי׳ לומר בטצמו קדיש אתר מזמור שיר ליום השבת . והקדיש הזה הי׳ מטין הקדיש של זרובבל בן שאלתיאל אשר יאמר לט״ל אחר ההלכה שיאמר השיית כדאי׳ בילקוט ישעי׳ דף ע״ט . והובא במדרש חלפיוח באוח א׳ טנף אמן . והוא ירט כי יש לי ת״ל מוח טוב וחפיסה טובה ובנקל אקבל אוחו ע״כ רצה שאעזוב אח ביהמ״ד לבל אשמט הקדיש . ואילם אנכי נכסוף נכספחי לשמוע ולהקשיב דברי אלקים חיים ע״כ שמחי פני כחלמיש ועשיחי עצמי כאלו איני שומע ולא רציחי לעזוב אח הביהמ״ד בשום אופן . וברוך אל עליון ט קיבלחי אוחו . ביום א׳ הלכחי אליו לקבל מאחו ביכה הפרידה אז שם ידיו הקדושים אל כחפי ואמר אלי : בטלזטר רב הנה אנכי הייחי אצל הרהיק מאפטא קודם הסתלקותי ואמר לי ראפשיצינקער רב הנה אנכי הולך בדרך כל הארץ בואו

וימסור

אהל אלימלך כח 55 העשיל זצוקיל מאפטא וכבר נשמע שם לא ראה שפלות הרוח גד1ל כל כך כמו כל הענין מהתפארות של הררצ״ה ב׳ שראה מהררציה בעת שחשב המדריגות שעות ונשאל הרב מוהרינ על כל הטמן שלו ב׳ שעות וגם כי שמע ממנו בשם מהרב מאפנןא . ונענה לו םרר״נ שמעולם תפלת י״ח במנחה אשר מימי רבינו

. אבימלך

ואמסור לכם לבזבזין רברבין מה שקיבלתי מרבותי והלך עמי בחדר מיוחד וגילה לי גדולות ונצורות טיכ רצוני למסור אותם לכם . כי אותי ראיתי צדיק לפני *

בחר הזה אשר יהי׳ ראוי למסור לו דברים כבישים כאלה . ולקח אותי בחדר מיוחד וגילה לי גלולות ונצורות . ועל זה אבקשך בני יקירי לבל חאלצני למסור איחס לך . והמעשה הזה היחה בחורף שנת חקפיז . וביום י״א אייר בשנה

ההוא נשבה ארון הקודש ונתבקש הרבי מראפשיק ;ישיבה של חמלה . ונראה * איפוא בי ידע ברוח קדשי כי יאםף אל עמיו בימים מועעיס פכיל: *

ע1ד שמעתי מאאמויר הגה״ג מסלזנםק שליס״א בשם הרה״ח מ׳ מבער שי׳ מק׳ פערבעניק באינגארין . אx סרס״ק מהרים מרימניב . והה״ק מאפטא . והה״ק רינ מראפשיץ זייט היו בצווחא חרא . הק׳ מאפטא הי׳ איש זקן ישכב על המסה ודרגישו . והסיק מרימניב סמוך לו . זסס״ק מראפשין צעיר לימים אצלם טל הספסל . אמר ההיק מאפטא : ראפשיטנר רב וויח איז אייך

ניפעלין ריא מליצה בייא דער שמונה עשרה פין טיוהכיפ ושחק . והמשמש של א הה״ק מרימנוב איש גדול ובעל מדריגה . שאל אח הה״ק מראפשיץ. כי יאמר לו מהו זה . ואמר כי את רבו הק׳ או אה הזקן מאפטא לא הרהיב בנפשו עוז לשאול . אולם מטיכ אני מבקש להגיד לי . וסיפר לו כי בשנה הלז הי׳ רח״ל גזירה לא טובה טל הנשים . ונסתלקו רבות בנשים בפרט נשים מטיברות ר״ל . יאיש כפרי א׳ אשר היה שמה ובהתפללו חפלח מנחה טייה״כ . ובברכח השנים . במקום שנים אמר נשים ואמר ברוך טלינו וכו׳ וברך נשיתינ״י כנשיים

הטיבות לברכה וכי׳ ומברך הנשיים באיי מברך הנשיים . ובתפלה זו בכה 1 תמרורים טל הצרה והמחלה השוררת רמ״ל ותפלתו טשמה פרי ממטל . ולכך שחקו טל מליצה הישרה הזאת . יכטין זה מובא מטשה בימי הבטשיט הק׳ ז״ל בס׳ באר משה בח״ח לשמיני טצרח בפי׳ וטצר אח השמים ולא יהי׳ מטר וכו׳ ט״ש • ובס׳ טשר צחצחות דף מיח ט״א . וכטין זה כ׳ אלי ש״ב הרה״ק סוטה״ר

מ׳ אברהם םג״ל אטינגא רימ מדיקלא . כי פיא בליל יוהכ״פ אמר הרהיק ריש 9 מבטלזא זייט לאנ״ש אי׳ איפוא היא החייט מבראדי כי אני צריך אליו . ויבקשו אוחי בין האנשים הרבים אשר היי שמה בביהכנ״ס ויביאו אוחו אליו . ייאמר לו הסיק זיל אמיר לי מה הפירוש של הפסיק אם טונינו טנו בנו . ויטן לו החייט מרוט לא ירט הרבי הלא הפי׳ הוא אה טונינו ר״ל אף שעיינו ופשטנו . עכ״ז חנו בניך (כי החייט הי׳ ט״ה וחשב כי טנו טס טיין היא כמו אנו טס

. והפליא הרה״ק אח הפשט ההוא וחזר עליו כמה פטמים ולא נודט טטמו * ( ׳ א ונימוקו טכ״ל;

ן מ׳ שמעון צבי ווייגטר שליט״א אבדק קרופטש ט דרכי בקודש כ׳ נדב מאו של ההיק מראפשין זי׳יט לדבר בדרך צחות . ופ״א ביומו מסתופף אצל מזרי

נילי

56 אהל אלימלך שהגאונים הצדיקים הגז׳ קראו לו עבד ה׳ היא עוזיאל בן לרעייל וכו׳ ונו׳ עיש: קלה) כ׳ בס׳ אילנא דחיי פ׳ פקודי: סיפר דודי הק׳ מ׳ יצחק זצ״ל מנעשכיז בע״ס הולדות יצחק שאחרי פטירח רבן של ישראל הקוה״ט הרבי ר׳ אלימלך זל״ה בא בנו הקדוש ר׳ אלעזר זי״ע מליזענסק להסחופף בצל קדו שח אביו הק׳ מהרים מנעשכיז זי״ ע, וצמה אביו הק׳ ליחן לו אכסניא סמוך לביחו נאוה קודש. זאח״כ שאל אביו הק׳ אח הק מזהריא הנ״ל אם יש לו אכסניא טובה והגונה והשיב לו מה טובה היא אך דחוקה היא זטנה אביי הק׳ זציל מן החימא הוא שצדיק גדול וקדיש כמו הרבי ר׳ אלימלך זצ״ל יהי׳ לו בן אשר יאמר שדחוק לו המקום הלא כל איש צריך שיהי׳ בטנוה האמחיוח שיהי׳ לבחינה אין ממש והדבר אשר הוא אין. אין צריך למקום והאיך שייך לומר סל אץ שהמקיס דחוק וכו׳ ט״כ :: ב י קלי) כ׳ בס׳ תפארח ישראל דף נ מה שמספרים שהה״צ הרבי ר׳ מלך היה לו עליות נשמה שרנה לבטל הגזירה שראה ומקודם היה אצל הצדיקים הראשונים ואמרו לי שהמה

כבר

אלימלך לא שמט שמונה טשרה כזאת : קלד) כ׳ בס׳ עץ ה־עת טוב טה״ת דף כ״ב ע״ב ברמזי שה״ש וז״ל: וכן שמעתי מפי איש קדוש המפורסם בחסידות בדורנו מהי׳ אלימלך מליזענסק פי׳ ע״פ וידבר אלהיס אה כל הדברים האלה לאמר אנכי ה׳ אלהיך. דמלח לאמר הוא מיוחר ובלתי הבנה כלל. ואמר כי בלחי קיום כל מצותיו א״א לקבל אלהותו כביכול כראוי כי עול מלכות שמיס הוא דבר גדול כמאמרם ז״ל אטו יראה מלתא זוטרתא היא. וזה וידבר את כל הדברים פי׳ כל התרי״ג מצותד לאמר אנכי ד׳ הי׳ הכל כ אלהיך שנוכל לקיים אלהותו טלינו כי זה הטיקר כמ״ש הזוהר כ״פ דעיקר לימוד התורה בגין לאשתמודט אלהותו כביכול והטיקר כוונת הבירא להטיב לנו במה שאנחנו נהי׳ מקירביס אצלו כשיקרב לגבי דיהנא ואידהן וכו׳ וכו׳ ט״ש . ושם בהקדמה לס׳ טן הדטח סוב לכחובוח כ׳ והא חביריו של הגה״ק המחבר הלז הגה״ק בטל הפלאה ואחיו הגהיק רבי ר׳ שמטלקא . והקדוש רבי ר׳ אלימלך והק׳ ר״ר זושא וכו׳

על יוהיכ . ואמר שמ״ע שחוח וכפוף . הי׳ א׳ מאחוריו הניח הסידור על גבו ואמר ט״ח . כשסיים חפלחי א׳ לו . אחה חטאת ועלי תאמר :

ג• א׳ בדרך צחוח בתפלח יבכן חן פחדך . דהיבח פחד״ך גימטר׳ געל״ט . הוא מטוס בל״א . ואם היו מכוונין גטלט רק בחיבח פחדך לא היה טוד רט כיכ אבל המה מכוונין גטלט בכל התפלה . וכן גטלט . תן גטלט. פחדך גטלט . , וכדי בזיון . הובא בס׳ ילקיט הגרשוני (ישעי׳ א׳ ט״ו) גס כי תרבו מפלה וכי׳ ידיכם דמים מלאו ט״ד החקוני ייה״ק צווחין ככלבא הב וכו׳ טיי: בזה באורך בקונטרס צפחח השמן בסו״ס שמן הטוב דף ט״א יאדיני אבי הגאון שליט״א מפלונסק המליץ בזה בשים סוכה (דף מ״א טיב) לא יאתז אדם יכי׳ ויתפלל וכי׳; ככלבא רק כשביל הככר סכין וקערה ככר ומטות וכו׳ היינו שהיא מהצוות, לאכול . וסטודה בקטרה ומטות. ואינו מקיים קודם התפלה מצות ואהבת לרטך . רק אוחז סכין כחרב פיפיות בידו לדקור אח חבירו: יאכ״מ להאריך יהין •

כט 57 אהל אלימלך לשין הזהב. והרחיק הרר״מ מהרב מעט לנער שולי בגדיו כנהוג. והלך הרב אחריו. וא׳ אראה היכן אחס משליכים העבירוח ואגביהם ליקחס . אחר מ״ו מווארקי כי זה שנחשב בעיני הצדיק לחטא היא זכות ומצוה לגבי שאר הפחיחים וכיין שנחשב חסא ליוסף הי׳ ע״כ במדריגה הבעחון חמיד

רק עתה רצה לסיבב בדרך הסבע: קלס) יום ב׳ דשבועות ישב הר״ר אלימלך עם אניש . אמר מה חמר לנו עחה . השיבוהו רצונינו לשחיח מיין המשומר. א׳ הרר״מ להמשמש * קח המיסות עץ (נאשיס) עם ב׳ דליים ולך אל גדר הבית עולם . והעמד שם הדליים יתחוור פניך ותאמר כי הר׳ מלך ציוה ליתן לנו מיי! המשומר וחקחס ותביא אלינו. כי

יפגשך איש לא חרבי־ ולא חתן להם כן פשה כשהלך לעיר באה אשה ליחן לה יין עבור ילד חולה וברגע בא עוד אחד לאחד עד כי כמה הולכים אחריו. עד כי ה נ בקול בכי וצווחה. ולא ע נכנס לפרוזדור הביח החחילו לאחוז •:הדליים . אז אמר לכו ממני. הכוהו

מל ראשו ישפכו כל היין משם • קמ) באוםטילא על החסונה הגדולה(שהר׳ שמואל בההיצ ר׳ ד! בהה״ק ר׳ יצחק מראדוויל וחחן ההיק בעל אוהב ישראל מאפטא. נשא בח הה״ק ר׳ יוסף מאוסנדלא בהרה״ק מהר״ס מנעסכיז 'י״ע שהיי שם הרבה קדושי הדור. וכנודע מפגי ההחנגרוח שלח לשם הרה׳ ק הרבי ר׳ בונם מפרשיסחא זי ״ע את הרהגה״צ מהררי״ח מווארשא. ואח״כ ארמו״ר בגוי־ יהייר שרגא פייבל אבדק גריצא והר״ר זושא אבד״ק פלאצק והריר ישכר בערקי סממרלש מווירשא. והריר למר בער מסאמשוב.

ימה

כבר רחוקים מעילם הזה. שילך להמגיד הוא רבו שהוא היה מקריב בסולם הזה וידע עוד בצערן של ישראל. ולכן מחמת שצריך להזכיר הארציוח של האדם צריך ג״כ להזכיר מקודם אח יעקב זאח״כ את יצחק כדי להזכיר אח המאזהרין בזמן הםחלקוהס מעולם הזה: קל0 כ׳ בס׳ דבר בטחו פ׳ קדושים (די פאקש שגת חרס״ח) לא תשנא את אחיך בלבביך ולא תשא עליו חטא ראיתי בס׳ נפש סובה לפ׳ כי ידוע מהני לנרי דדהבא האחים הנעימים קרישי עלייניס רבי זישא ירבי אלימלך זי״ע שדרכם הי׳ בקודש כאשר ראו באחד איזה חטא ועין אזי צעקי איש אל אחיו מה לך אלימלך או מה לך זושא ולמה עשיח כך לפי העבירה שראו באותו איש ואמרו דברים המשברים את הלב מה תשיב למראך ביום היין וכהנה דברים שנכנסים ללב ייבי־י מגודל החטא יכמה צריך לעשות תשובה והאיש החוטא בשמעו זאח ־יחטצב אל לבו ויאחר הלא ים אנכי עשיתי כן ומה אשוב שולחי דבר יטי״ז ממילא עש: תשובה זה אפשר כוונת הכחוב היכח תוכיח אח עמיתך כשחרצה להוכיח עמיתך לא חשא עליו חטא לאמור לו לבדו לחה הרשטח לטשוח כן אלא חיכיח איש ישר כחוחך יעי״ז איש החיטא ישים אל לבו ילק־ בא הכפל היכח תוכיח טס תוכחה שחדבי־ טס טמיחך ריטך חיכיח

גם החוטא ידו״ק טכ״ל: קלת) כ׳ ש״ב יד׳נ הגאון מ׳ יוסף ש״י אבד״ק סעראלק במדרש רבה פ׳ מקן אשרי הגבי* אשר שם ה׳ מבטחי זה יוסף וכי׳ ע״י שאמר לשר. אמר הגה״ק ׳ המשקים זכרחני יכו מז״י מ׳ יצחק מיוארקי ז״ל. הר״ר מילך הלך בר״ה לסדר תשליך עם האב״ר הגאון החסיד מ׳ זאב וואלף בעל

ולימלך בעצות ובדיבוריו הקדושים כדרך הצדיקים . ואתר הסתלקות של הריר אלימלך זי״ע נתקבל הרבי מלובלין לרבי. והריר זלקא ננוע אלץ ללובלין. וכאשר בא הריר זלקא לבימ הרבי תסס אותו הרגי הק׳ בשמחה . ואמר בזה״ל ר׳ זלקא לעב מיר האבין אייך זייטר ליכ ב . כי בגלגול הראשון זעגט איהר גיווטזין מיין זזה{. [ואולי להיפך שהוא היה אבץ כי שכחתי איך ארמר׳ר זצ ל אמר] נאר יוען מיר דעי מאנין דך וואס איהר האט איק געטוהן כליזטנסק קאנין מיר איץ ניט אין גאנצין ליעב

: ׳ ק האבין ט״כ שחטתי מפץ ה קמב) גם שמעתי מפיק שאי בשש הרבי ר׳ אלימלך שאיש אשר טברז לו השנים בדרך לא סוב ח׳יץ . אז לעח זקנחו ונחלשו אבריו ימישיו והוא לא יוכל לאכול ולישן כמו בנעיותו אזי ידמה מנפשו ששה שאינו אוכל הרבה יען שהוא בטל משיבה ומםגן* גופו באפילה מועטת . ומה שהוא קם איזהו שעות קידם איר הבוקר הוא מחמת תשובה שרוצה לעמוד באשמורות לעמר עבודת הבויח׳ש . ואינו מרגיש כלל שכל זה הוא מחמת שנתלשו אבריו וחישיו . ביז עהר איז זיך אליין מוחל זיינע עבירותק תשיבה רחמנא אין שטארבט רח״ל א לישזבן רחמנא לישזבן עיכ שמטתי מפיק זציל . ישוב ראיתי בנועם אלימלך פ׳ בהר מל פ׳ ט ימיך אחיך ומכר מאחוזתו וטי ומיין במאור ושמש בח*ז לז׳ של פסח בשם הריר אלימלך

זייע :: ל ״ ) עוד שמעחי מארמו״ר הנ ג מ ק שהרב הקדיש סר״ר אלעזר ואחיו הקרוש זצ״ל בניו של הרבי ר׳ מלך דל כשהיי ילדים רכים הי׳ לומדים אצל מלמד אחד . ופטם אחת לא רצו ללמוד . והלך המלמד ובדפר לאביהם

הרריא

58 אהל ומה שהי׳ שם הקצר היריטה מהטל . ואמר הריר בונם זיל אעשה להם ואטמ*ר מלמיד א׳ כמו הנועם אלימלך. ואחרי ט נפטר סרבי ר׳ בונם מפרשיסחא . והמשיך טרה הה״ק ר׳ אברהם משה בנו . ואחר פטירתו קיבל מו״ר הה״ק מהר״ר יצמק מווארקי טדמי . אמר הרה״קמ מקאצק . אחרי כי לא ראיתי ד מ ה מ ממשיך עדה אחר זולתי . משבתי שאלי כיון מדר מסרשיסס^ . ומתה אני ריאה שטליו טון . וכן רב זקז א׳ מגרארדסק א׳ לו שדרך כזה ראה אצל רבו הנוטס אלימלך . ושיכ ר׳ שמעלקא היריויץ טפלאצק א׳ לי שהתפאר א*ע מדר מווארקי לפני מר אבי הרב המםיד זצ״ל: ל י שדרך הריר אלימלך נשאר הצלי מכ׳ יד״נ שיב הרב כגאון מ׳ כ קמא) ל פנחס הלוי הורוויץ שי׳ אבריק קאםוב : שסטסי מפיק אדמי״ר כרה״ק מהיר ברץ• הלכישסאם זציל אבריקל : בימי הרבי ר׳ אלימלך גארלץ מהי היו הולכים הרבי מלובלץ זייע טס ההיק האלקי ר׳ זלקא זציל מגראדזיםקט מל גובה בהר שיש בליזענםק ( בליזענםק סמיך ונראה להעיר יש הרים ונקרא מר היזם רבי ר׳ מלך׳ס סישעל או רבי מלך׳ס וומלריל . והמנהג לילך שם לטיול בל״ג בעומר) . והצדיקים הנ״ל היו מתבודדים שם בעמקות מחשבותם פיא התבודד הרבי מלובלין זי״מ במחשבותיו הקדושים בעניני ענוה והתבטלות יתרה בחשיבה מד שברוב קדושתו לא מצא מצה לנפשו רק למסור נפשי . והחליט בדעתו כן והיה הולך ומתקרב אצל פאת ההר להשליך את עצמו מן ההר חולם הרהיק ר׳ זלקא זצ״ל הרגיש מחשבותיו הקדושים והחב ידו בהחגורה של הרבי מלובלץ ולא הניח איתי לעשות כזאת וחיזק לבבי

אהל אלימלך ל 59 הי׳ שס מסיד א׳ אשר נסע פמו מקילם לרארשין בשמו ר׳ חיים זאב . ואחר ססירח ההיק מראדשין שאל אומו להיכן יםע . איל הבעיס מפיש . שיסע לקאזמיר לכרהיק ר׳ יחזקאל זי״ע . וחיפש הר׳ סייס זאב אחר אברך [בעל כסף] שיוכל ליסע עמו על הוצאותיי ומלא אברך א׳ . וקורס נסיעמם הלכו לההיק מדא דאהרא הנ׳ל לקבל ברכה הפרידה . ואיל שכל ידברו כלל ססמ אצל הרה״ק בקאזמיר כי לא הי׳ מכיר איתי . ולא הי׳ אצלו עוד אז . וכאשר באו לקמח שלום אצל מ־ה״ק בקאזמיר . שאל אוהס : מאין אחס . וכישר אמרו לו מראראמםק . שאל להם מי הוא הרב שלכם . והיו מוכרמין להשיבו למרוח רצינס . ישאל עזר לסם : כמם מעל הרב שלכם מידי שבזע בשבוע שכיריה . השיבי לי ששה. •ש*ל עיר להם כמה בנים יש כ י י ר לי . איל ששה . ישאל עיר להם עם עשה פכר שירוכים טס בכיו. א״ל הן. שאל לכם כמה ניחן נדזניא . איל . ששה מאיה מ*כ . והתפלא יאמר : ששה רזיכ לשכיע . יששה ילדים וששה מאית רייכ נדן • הא7 •מק . ולא יכלו להשיב לי מפני מןנדמי של ההיק מראדאמסק . והה״ק מקאזמיר זי״ע מתמה ומתפלא לטלך חצי שעה . ואחיכ א׳ לסם . אמרו לילה טובה . ואמרי . והלכו לאנסניא . אמר הר׳ חיים זאב . יש לי מסק טוב . עסק טוב יש לי . זה פקד שלא לדבר ממנו. וזה חיקר ודורש. ואחיכ במוצש״ק שלח אחריהם הרה״ק ואיל : הליא אני ניסע לווארשא טל איזה זמן . ואין לכם מה לטשיח פה . שובי לכס לאהליכם. ואחר כך כשאהי׳ בביתי ברצות ה׳ תבואי וחשבו בכחן כמה שחרצו ומחר בבוקר תבואו עם פתקאות לקחת ברכת

הפרידה

הרר״א זי״ע . ישאל איתו הרריא אצל איזהו מלמד לסד הוא . זהשיב המלמד אצל פלוני שהי׳ ירא ד׳ . ושאל עוד הרבי ר׳ מלך להמלמד אצל מי למד קידם שלמד אצל המלמד הזה . והשיב לי המלמד ג״כ אצל פלוני וסציני שהיי יראי ד׳ . ישאל אוהו הייר״א עוד עד שהזכיר המלמד אח ענמו שבהיותו כי בשנים ולמד אנל מלמד דרדקי והי׳ אנלי ריש דיכנא (בהעלסר) שהי׳ רע מעלליה יכששמע הרבי ר׳ אלימלך זאח. פסח יאמר א״כ זענין ראך מיינע קינדטר גירטכט וואס יוילעץ ניט לערנין בייא דיר . עיכ שמטתי בטצמי מפיק

ז״ל טכ״ל : קמר) כ׳ הרה״ג מ׳ שרגא פ״יבש שי׳ אבד״ק זאביא כזהיל :סיפר לי כ״ק אאמו״ר שי׳ [הוא הרה״צ מהר״ל היילפרין שי׳ חבטרזאן] ש£ביי הלהצהיק מ׳ סייביש זיל משם . [סחן הרקיק מ־אגשין זייע] בטין היותו בראפשין 3״א הי׳ צריך להיות זמן רב בק׳ •ארסלוב אצל הרבי ר׳ שמעון זצ״ל . ופיא בליל בדיקת חמן אמר הריר שמעון ז״ל לאבי בזה״ל להחכך דבריהם א! . אין ליזענסק האט מאן אגט שכוטומט קולות וברקים ביי א קבלס ר מ י ג החורה . אין לובלין איין מאהל . טכליק וידוע שהוא היה משיירי כנהינ תלמידי הריר אלימלך זייע ואמר אבי אביל לבנו של הריר שמעון . שישאל י מ אח אביו מה היה השמועה אם שמטו קולות וברקים ממש או בדמיון יכדימה.ל והשיב הרבי ר׳ י ישאל בנו הנ״ל מ שמעון זיל בזה״ל : פרעג נישט . טס

איז נזיין גיס גיוומזין מכיל :ן ש״ב מ׳ זאב דיר קמה) כ׳ הרב מאי הכה: דיכטייאלד שי׳ אבד״ק גארשקיב • בי-ת שהי׳ הגהיק בטיס מפארה שלמה זייע רב בראראמסק

00 אהל אלימלך״ס. סכנ חידש שירשה לו לומר דרשה מי ולא רנה הפמס לתת לו רשות כי היה נראה לו בעיניו כי הוא איש פשיט .. עד שדחפו ו והחחיל לבקשו ולהפציר ב לחון. יזה הפרנס הי׳ לי בן יחיד עלם רך לבב ישחו אבנר . וכאשר ראה כ׳ נחרחק העני לחון החחיל העלם לבקש מאביו לאמור. מאי איכפח לך אב־ יקירי אם זה העני ירויח איזה זהו׳ ע״י הדרשה. הלוא בודאי אס הוא רוצה להגיד דרשה מסתמא יכול הוא

לדרוש . והפרנס צייח לבנו האהוב לו וקראו חזרה לביתו. ונחן לי פיחקא• אל השמש דמתא בנתינת רשות לדרוש . והשמש יצא ודפק על דלתי המיר להודיע כי מגיד ידרוש היום בביהכנ׳״ס. כמנהגם שהי׳ להם אז בעיר ההוא . והתאספו בל בני העיר להביהכנ״ס . והאיש. אשרי היה מוזר להם. עלה על הבימה ולא אמר כלום. רק הביט כה וכה לכל הרוחות ואין אומר דבר. רק כמו. וכאשר שאלו אוחו • למי שמחפש למי אתם מחפשים. הלוא כל בני העיר המה פה אמר להם שיש סרחי; ריח ניאוףל. וטי״ז בטרה בם חמחם מליו. י מז ורצו להכותו. והיא ברח לחין והמה הי׳ רודפים אחריו. והוא ברח לא בדרך השוה רק בדרכים עקלקלות טד שלבסוף ברח לשטר רחב כמו לביח אדוות סוסים . מפולש מבי צדדים . והמה אחריו. טד שמצאו שם את השויב דמחא טם ארמית רח״ל. ושוב לא. ימה ו רדפו אחריו כי הבינו דברי היה הדרשן מחפש. אך הוא רן בטזיז כוחו כי סבר שטדיין רודפים אחריו. אך הטלם אבנר הניל הגם שלא הבין. אך ירט כי אס כ״כ הטנין שהיה כאן הי׳ אומר הדרשה הי׳ מרויח איזו סכום . וטחה שלא אמר הדרשה יהיה נרדף מהבימה הי׳ לי מנימת הרייח ע״י

הפרידה . ובחוך כך התחיל לדבר טמם מהרב שלהם בתמיהתו הנ״ל . האיך יוכל לימן נדיניא ששה מאומ רו״כ . בעוד שיש לי רק ששה רו׳״כ לשבוע . ויש לו ששה ילדים . והמה לא השיבו כלום . והה״ק היה מממהמה בתמיהתו כערך חצה שעה . וא״ל אמרו שמט טבא ולכו. ובבוקר בעח פרידתם הי׳ טולה טל שלחני טור הפטם התמוה הניל לדבר מהרב מראראמסק . והפיל ראשו לאחוריו ושהה כשטה קטנה . ואמר : אהא א הא טס איז דא א

קוייטטלט * אין ״ ״ דטרין .* פי׳ שנידט לי בחקירמו שהרב מראדאמסק ניטל פחקאוח שהיא רבי . וטיד ישב: אני מכיר איתי מפיש ברטיונומיו ואי מרבי . ומיהודי . וברכם לשלום . וכשיצאו אמר ר׳ חיים זאב לחצירו . הרבה הי׳ לי סבלנות שלא השבמי לו . שהרב שלנו לא הי׳ לא אצל הרבי• בלובלין ולא בפרשיסחא אצל היהודי זייט . ואיך יכול הה״ק להכירו מהרבי ומהיהודי ? . ובבואם לראדאמסק וסיפרו להגה״ק כל המאורט . אמר לר׳ ^ חיים זאב . ואפשר אמרת שלא הייתי בלובלין ובפרשיסחא ? אמר : הגם ן שיודע אני שלא הייחם אצלם עכ״ז לא ]! אמרתי מאומה . מפני שפקידתכם שמרה || רוחי . אז אמי• הה״ק מראדאמסק : | טיב עשיח שלא אמרח דבר . כי באמח ־1 א׳ הה״ק מקאזמיר . וגופא דעיבדא

ן הכי הוי :

!! דהרהימ הר״ר אלימלך מליזענםק !! י זייע קודם התגלותו . ׳1 הי׳ משוטט בערים בגדוד וגלות . והיה !1 לבוש כאחד מאנשים הפשוטים ביומר . || במלבוש קצר מעט . וחגורה מחבן הי׳ ין חגור. והאיש הי׳ גבה הקומה מאוד . 1! ושני קולטניס הי׳ לו בזקנו. ובא י! בדרך גלוהו לזארנאווצי והלך להפרנס

לא 61 אהל אלימלך ונותן צדקה ולומד וכדומה. ואמר לאד. ועל משוס זה זכית לזה. ותשב מי הכל אמר לא משוס זה. עד שחישב מה שנזכר מקידס ומקודם. עד שנזכר למעשה הנ״ל. וסיפר לפי תומי מה שהי׳ לו עס העני הדרשן. כי לא ידע שזה הי׳ הרבי ר׳ אלימלך זי״ט. וכשסיים אמר לו האוהב ישראל: צייר לי הצורה של האיש העני הלז. וציירי״ע. . וא״ל זה היה אדמו״ר הרר׳״א ז לו וע״י ברכתו זכית לזה. ובש״ק הלז בעח שהלך הרבי מלולין מביהכנ״ס אחר החפלה בבוקר . כי החפלל בבוקר בזמן התכלה . ורצי כל הנערים והילדים לומר להרב׳ שבתא סבא . והר״ר צבי הכהן ממלאשציווע אביו של הגהיק תפארת שלמה הי׳ גס מן הקרובים להמתותן הלז והי׳ על התתונה מס בנו יקיר לו התפארת שלמה בהיותו טלם. ורץ התפארת שלמה בין הילדים לימי להרבי שבתא סבא . ותפשו הרבי מלובלין בידו ואמר : בן מי זה העלם . ואיל בן ר׳ הירשלי מיילאשציווט., א׳ הרבי . קראו לי את אביו . יהי ג״כ בתיך הנאספים . והלך אליו . ואיל הרבי : שמור זה הילד . ואח׳״כ בשעה ג׳ את״צ היום כשהלך היהודי הק׳ זי״ע מביהכנ״ס אתר התפלה ג״כ רצו הנערים והילדים לומר לי שבתא סבא . וגס הילד הבן יקר מ׳ שלמה הנ״ל ג״כ הי׳ בתוך הבאים . וג״כ תפש אותו היהודי זי״ע בידו . ואמר ג״כ בן מי זה העלם . וא״ל בן ר׳ הירשלי . וא׳״ל לאביו . שמור זה הילד כי לכלי יהי׳ . וזה הי׳ כונת הה״ק מקאזמיר כי מכיר את התפארת שלמה מן הרבי ומן היהידי . כי הוא הי׳ ג״כ על התתונה בזארנאווצי וראה כל הנ״ל . וע״י תקירתו ודרישתו מסתרה השיג כ׳׳ז בתת קדשו . כן סיפר הגה״ק

התפארת

בני העיר שלא היו מניחין אותו לדרוש. ונחגבר בו הרחמנוח על האיש העני הדרשן. ורץ אחריו וצעק בקול. עמודו.ד. עמודו ׳ כי אין רודפים אחריכם עו אז עמד הטרח הקדוש הריר אלימלך זי״ע . וא׳ אל העלם הרץ אחריו: מה אתה רוצה בני ? א״ל הלוא כבודו בודאי צריך להסך כסף מהדרשה. ע״כ אתן לכס. כי מה אחס חייבין במה שבני העיר לא היו מניחים אחכם לדרוש . א״ל הרר״א. הלוא הכסף הוא ממון אביך ואין לך רשוח ליתן בלי רשותו. השיב העלם אבנר: אבי כוחן לי בכל יום ויום סך ארבעה גדולים. ומיה נאסף לי איזו סכום . וא״ל א״כ איפוא. ולקח העלם סך ח׳ זהו׳ אקח ממך ונתן לו באמרי: שכן הוא שכר הדרשנים בפה . ואמר לו הרריא בני במה מברכך. איל במה שירצה כבודו . נתן ידו על ראשו ובירכו שיהי׳ מחותנים עמו • וכשנחגדל העלם אבנר ועשה שידוכים והגדיל למעלה בעשירות ובשם. נשתדך עם א׳ מבניו או מנכדיו ב ו ט עם נכד הגה״ק בע״ס אוהב ישראל זי״ע ממעזיבה . וזה התתן הי׳ גס נכד להגה״ק הריר אלימלך זי״ע מליזענסק . והרר*א כבר הי׳ בעולם החמת במת הנשואין הללו. אך האוהב ישראל נסע יבא על החתונה לזארנאיוצי. ועל התתינה הזאת היו ע׳ צדיקים עם בגדים לבנים . כידע שהי׳ בזארנאיוצי חתונה גדולה כמו באוססילא. ובתוכם הי׳ הי*בי מלובלין והיהודי הק׳ זי״ע וכאשר' האוהב ישראל לאכסניא שלו שלח ב אחר המשוחן לראוח האץ זכה למחוחניס כאלי. וראה עליו אזר ושאלו האיך מעשיך והחנהגוחיך שזטח. ובפרט לאדמויר למחוחניס כאלו הרר׳׳א ז־״ט והוא סיפר מטשיו והתנהגותו הנאים שהוא מכניס אורחים

62 אהל אלימלך ע״ז השיב התפ״ש . מכל מקום האיך אספ מן ההר סיני . שוב לא אמר לי מידי . והי׳ שם הג השבונגוה . וכיבוי הה״ק מקאזמיר זי״ט באמירת אקדמות אשר הי׳ לפלא לכל השומעים . כאשר שמענו מפי השומעים שהיו שם בזה החג השבועות בקאזמיר עכ״ל:ך כ׳ הרה״ג הניל שמעת ך ז קמו) ן

מאיש נאמן ששמע מפי הרב דמיי־, הק׳ ממריסק •י״ע שהרב הגה״ק הרבי ר׳ כמעלקי זי״מ מניקלשבורג הי׳ ישן במעלימ אך כמו ב׳ או ג׳ שמות . והמגיד הגדול ממטזריטש הי׳ רוצה שישן הרריש יותר. ופיא בסעודתו הי׳ נותן לו הרבה יין . והיה ישן אח״כ ת׳ שמות . והי׳ מרגיש בתפלתו ובעבודתו ביום שאח״כ מוחין דגדלוח יותר מבשאר הימים . וסיפר ק לרבייימ. ואיל א״כ בודאי המגיד הגלול ז יתרצה כבודי לישן חידד מהיום והלאה ת׳ שעות בלילה. אז השיב הרר״ש זייעדער יוייל יייא אייי שלאפס נמנן / ; בזהיל מען אבער׳ . וכן שמעתי כי 7 הרבי ר״א 7 מליזענסק ואחיו הרבי ר׳ זישא מאניפאלי זי״ע באו במכוון לנ״ש לפעיל אצל הרר״ש זי״ע שישן במסה . והועילו אצלו פיא . ובעצמם הציעו המסה בכוונות גדולות . והיה ישן אז איזו שעות . והרגיש גיכ ביום שאנוי׳כ בהירות יותר . אך אמר כי לא ־יכל

למשות זאת תמיד עכיל : קנח) כ׳ בם׳ ההלה לחשה דף ג׳ ע״ב (הנדפס בראש ס׳ ישמת משה מל ניכ) בספרו שם מכיק זקיגז הגה״ק ר׳ משה סייסלבוים אבריק אוהל זי״ע וזיל : בעוד היותו בקיק פרסמיסלא וכו׳ שזה א׳ מג׳ דברים שאמר שמעולם מתתרס עליהם יהוא שבמת שנתקבל לאבד׳ק שינאווא . ירביני הקדיש בעל נועם אלימלך הי׳ בליזענסק אשר לא

יחוק

התפארת שלמה זיל . ואמר עוד : א*כ אסע גם אנכי אליו . ונסע לקאזמיר קידם חג השבועות . ובשיק הראשון לא הי׳ רשות לאכול על שלחנו של הה״ק ר״י מקאזמיר זייע . ואמר בדרך למשמשו ר׳ סובי׳ כשאהי' שם לקבל שלום השאל להיה״צ מקאזמיר אם אוכל אצלו בשבת הזה הראשון. ויהי כאשר בא התפ״ש לחדרו של הה*ק מקאזמיר יקיבל שלום והה״צ מקאזחיר העמיק במחשבותיו בלי דבר דבר . בתוך כך ראה התפיש י ארגז מלא והוא היה אוהב ספרים מאיר . הלך להחיבה ולקח ס׳ אחר חדש והביט בו . ובחון־ כך שאל לו המשמש הניל בדבר אכילה טל שלחנו בשבת הא׳ . והשיב לו: נשאלה זאת ממלאכי השרת. והתפיש אמר לעצמו . בשמטו ההשיבה הזי . המלאכי שרת יהיו מקהים אצלי. ואחיכ הלך לאכסניא שלו . שם שאל אוחו המשמש . אם כבודו מחזיק אותו לרב . נסעתם אליו . האץ־ אמרחם שהמלהיש יהיו אצליכס קודם . השיב התפיש בפשטות . הלוא אם אוכל באכםניא מקודם ואומר שלום עליכם מלאני השרת . קידם שיאמר הוא . יהי׳ אצלי מקודם המלאכי שרת ואחר השיק אמר לו ההיק מקאזמיר לההיק בעל תפ״ש שיסע לביתו מל החג . כי יש לו בביחו חסידים שלו . איל הלוא רציני להיוח אצל הרבי . איל כתי׳ וירד משה מן ההר אל העם פירשיי זיל לא הי׳ פינה לעסקיו אלא מיד מן ההר על העם. ולכאור׳ איזה עסקים הי׳ לו למשרמ״ה . דאנציג וכדומה . אלא הפי׳ עסקיי של עצמו בעבוה״ב . לא הי׳ פונה לעסקיו של עצמי בעבודה״ב אלא מיד מן ההר אל העם . שכיון שנתמנה ארס פרנס מל הציבור א״צ לפנות לטצתו במבודס״ב אך אל הטם .

יימלך לב 63 לבבו הטהור וחזר לאמריו מאחצע הררך ונסע לביחי ושוב לא ראה את רבינו הקדוש. וכאשר נראה לא היה ימים רבים אשר רבינו זצ״ל קמר בחד קסירא: י לחיי טלמין זע״ז התחרט כל ימיו וכז קמח) בשנת קדמ״מ אי מקח״ה נחקבל לאב״ד ור״מ בק״ק שינאיוי במקומו של הגאון הקדוש רבי ר׳ שמטלקא זלה״ה אשר משם נחקבל לניקלשפירג וכו׳ וכו׳ וכמה מג מים אמר שהיא שממרה לו והיחה לו לפזר לא מטס לפבודתו הקרישה אשר בא למלאות מקים הגה״ק ר״ר שמפלקא מנק״פ מקומו ממש מקום ששרה בו קיישתרצה״ק הזה מקום שטבד אומו צדיק את ה׳ ביראה ואהבה וכשמתה במם״נ ממש אשר מקום זה קנה קדושה לעצמו-. וכאשר ספר אדמז״ח ז״ל בשם זקינו ז״ל איך התפלל בתדר שהתפלל בו הר״ר שמפלקא ופחאום פ*א בליל ש״ק זכה והרגיש במצמו יראת ה׳ גדולה עד מאוד מד מלא שבומ זו ואמר שכפי השמרמו לא היתה מדריגת היראה זו שלו כי אם שיורי קדושה שנשאר שם מעבודת הלד הקדוש מוהר״ש. ישוב בליל ש״ק שאחריו הרגיש בעצמו אהבח ה׳ אהבה נפלאה מאוד אשר כמעט נפשו יצאה מגודל ההחלהבוח באהבחו יחיש ג״כ עד מלא שבוע זי וידע מפשי שלא מכמז הזא כ״א מציאה מצא שיורי שהרה מקדושתל . מיבא בס׳ ייסב פנים ח״ר י הק׳ מ מאמר קידושין אזמ ל״ד (וטיק בס׳) יכו׳ ששמע שמן הטוב מ״ב אימ ב, מפיו הק׳ איך שפ״א נםט לאחת מהכפרים הסמוכים לשיגאווי לצורך איזה טנין ולא סי׳ מקום נקי ומיפנה אצל הבעה'ב להמפלל ב< והראה לו הבעהיב שיש לו גורן נין בסלידו וממד בגורן והתפלל שם ואחיז שאל אש בטה״ב אם כבר התפלל חי בהגולן

הזה

אהל א רחוק הוא משינאווי . ופ״א אחר לפני תלמידיו הקדושים במוך דיבורי קודש אשר דבר אמם כי נשממ הרב מש׳נאווי היא גדולה ויקרה מאוד ונפשו אותה מאוד לראות אז הו פא״פ אך מה יטשה ני הרב משינאווי אינו רוצה לבוא אליו והוא אינו יכול לנסוע אליו כן דבר בקדשו . ויהי כשמטס את הדברים מפי רבם הקדוש [וכפי מראה הי׳ טור צעיר לימים והיה זה בתוך שנה אי שנתים אמר ביאתו לשינאווי . כי בשנת תקמ״ג מצאני שהי׳ עוד בפרעמיסלא והרה״ק בעל נועם אלימלך עלה השמימה בשנת תנצב״ה שמא תקמיז לפ״ק. ובעת ההוא הי׳ עוד דרך התמידות דרך הקודש מהבטשיט זלל״ה עוד מוזר לכת הפרושים . וטוד לא ראה אה תלמידיו ותית ט היה לא כביר מפטירה הבטש״טx עלה השמימה בשנה תק״כ] . טשו א מסירי ליזענסק שדרו בשינאווי השתדלות למטן יטו את לבבו הק׳ לנסוע אל רכס הקדוש . יטן הבינו כי לא דבר קטן הוא אשר רבם משתוקק לראות אותו פא״פ . על אשר פיא כשנסע רבינו מליזטנםקא לכפר אחד טל ברימ השתדלו שגס מ יםט להחראות טס רבם הק׳ . ושמט אליהם ונסע . ואן כי בדרך הליכחוע בו ח״ח אחד אשר הי׳ מתעד מ גדול על החסידים ישאל אוחו פניו מועדח ללכח והשיב לו להרה״ק סליזענםק. והח״מ הזה התפלא מאיד מל הנסיעה ההוא והתחיל לההוכח עמו היסק וכי זה כבול התורה אשר כ״ת שמו מפורסם מאד לגאון גדיל בישראל יםמ לרב חסיל אשר למעלתו סשר ידומ במורה טל המשיל הלזה ימה יאמרו הכריות ח״ו בזה יהולל כבול התורה ולומד׳ ובלומה הרבה דברים אשר לא ניתנו להעלות נ*ל הכתב . טל אשר מעשה שען הצליח ודבריו אלה הסו אמ

64 אהל אלימלך ואמר פ״א כי יש לו כל המדריגות של הר׳ ר׳ שממלקא רק זאת תםר לי מה שמוהרר״ש הי׳ בעל מען להפליא *) והוא לא הי׳ בעל מנגן וכן אמר כ׳׳פ כמג וכמה צדיקים אשר בעולם העליון רואה אותם בהקיץ בחדרו ובפרס בעת ההקפות בשית ואך בפרסות אמר טל רבינו הנועם אלימלך אשר לא ראה אותו כ״א פעם אחת במת ההקפות ומבין הטעם שיש לו תרעומות עליו מל שמנע בחייו מלבוא אצלו

וכו׳ וכו׳ : כשנח

הזה כי הרגיש שס קדושת המקום . ונזכי• הבעה״ב שרביט הקדוש בעל ניעם אלימלך התפלל ג״כ פ״א בהגורן הזה . ועיין בצל״ח ברכות דף ו׳ט״ב מה שפי׳ מאמרם כל הקובע מקום לתפילתו וכו׳ וכו׳ . וסיפר כי בפ״א בליל יוהכ״פ אחר כל נדרי בא לחדרו להחבודד שמה כדרכו וראה אח הרב הקדוש ר׳ ר׳ שמעלקי בהקיץ והבין יען כי עשה כמעשיו שדרש ברבים כדרכי של אוחו צדיק וקדוש לעורר׳ ט המם לחשיבה טיכ נחנלה אליו ו

*) וכ׳ בם׳ ייטב פנים (מ׳ שפח הים) אוח י״ג וזיל למה ששמעחי מפי מיזלה״ה (הוא הגה״ק ר״מ סייטלבוים זי״ע) שהגה״ק ר״ר שמטלקא זלהיה כשסי׳ מומר בתפלה בשבתוח וי״ט . ובפרט בימי נוראים בטח הטבודה כשאמר יכך הי׳ מונה א׳ או״א וכו׳ וכדומה הי׳ מכוון הכוונות והסירות בין סיבה לתיבה ואז הי׳ מאריך וכמגן ניגונים חרשים פלאי פלאים אשר לא שמט אותן ולא שמפו אוזן ארם בפולס והוא לא ירט כלל מה הוא מנגן ואיזהו ניגון מנג! כי היה שוטט במחשבתו דבוק בטולס העליון והקול יוצא מפיו בניגונים נפלאים טרבים לשומעיהן וחקבליהם חכו ממתקים וכלו מתמרים טכ״ד ט״ש . וכ׳ אלי החו״ב מ׳ שמטון מנחם נ״י מק׳ גאוורטשוב : שמטחי מפי הזקנים שבטיר . שכאן בעירנו היה איש אחד זקן מאוד שהיה משורר ומסייט להה״ק הרר״ש מנ״ש בטת תפלותיו בימים הנוראים . והיה רגיל לספר כי המנהג הי׳ שהכינו להם איזה ניגין מיוחד. ן ו ג י על כל דבר ודבר . בכדי שבטה החפלה לפני החיבה לא יצטרכו לחפש נ אמנם ט״פ רוב אירט כאשר רצו המשוררים לנגן אח הניגון המוכן אצלם לאומה דבר . התחיל הוא הרבי ר׳ שמעלקא זי״ט בטצמו לנגן ניגון חדש ונפלא מאוד אשר לא שמעתן אזניהס מסולם . והמשוררים נשחתקי כולם שלא היה להם שום השגה איך אפשר לשיר שיר נפלא ונורא כזה ולא ידעו מאין בא לו איתו הניגון עכ״ל וכן ראיתי בס׳ דברים ערבים ח׳יא דף ל״ר שכ׳.רבים מספרים כי הה״ק ר׳ ליב שרה׳ס נסע לאונגארין לחפש איזה נשמה גדולה. ובא לסערענשש. ומצאק ח׳ שמה אח סה״ק ר׳ יצחק אייזק שהיה אידכ אבד״ק קאלוב שהיה ילד כ שנים והי׳ רועה אח האווזוח . ושאלו • למי אחה . ואמר לו בן אלמנה אחח . וסנדק ריל ביקש אותה כי תתן אותו על שכמו והוא יגדל אותו כמו אב אס במ . ונהנה אוהו לכה״ק תהר״ל שרה׳ם . והוליך אותו אל הה״ק מהר״ש מטקלשפורג ולמד שמה . ובסנדל שמה מדי היה ארי שבתבורה . ושם בהוספות כתב ההיק ר׳ יציק אייזיק סקאלוב הי׳ מסורסים לבפ׳ל מען גדול . כאשי־ למד מרבו ההיק מהר״ש מניקלשפירג אx הי׳ מםורםים ט גרונו הקרוש יד׳ כמו שיי המען וכו׳

מיי״ש מה שרםשר מעגין שיר וטנק שלי :

אהל אלימל לג 65 ביתו ראה שהי׳ במכוק אוחי שעה שהיו על הציון וכר וכד . עיש באורך ברברי יד״נ ש״ב הרב הגאון מ׳ משה דיר שי׳ שייעלבוים אבריק מאריאר לאפאש . ועיין בצל״ח ברכוח דף י״ח

ע״ב דיה שאני קבורה . והבן: קג) כ׳ ש״ב יד״נ הרב הגאון מ׳ יוסף שי׳ אבריק םמראצק וגיל: הרב הגדול מ׳ חשה ליפשיץ. בהג״מ אברהם מבריםק בסיס זרע אברהם עה״ח וסל תיקון הברית (זזלצבאך תחיה) הוליד. א) הגאון המקובל מ׳ יעקב קאפיל. ן ו ממעזרימש גדיל בע״ם שערי גן פ זםידיר . ב) הגימ אברהם מגדקשין. חחן הגאין מ׳ אליעזר ליסמן היילפרי! אבריק טארניגראד ק הגאון מ׳ יצחק אייזק אבריק טיקנרן. והג״מ אברהםל היליד. א) הרב החסיר י מעיקסין מ מ׳ אלימלך המכינה פילס מלאנצקרין [משמש בכית ההיק המגיד מרול

ממעזריעש ס׳ מבער זצוק״ל. הובא בשבחי בעל שם סיב] אבי הריר ארי׳ ליבש היילפרץ. אבי הריר יעקב קאפיל בטיס עקבי הצאן טל פרקי אבוס. [שם בהקדמה] ב) הרב מדול הקצין מי׳ אלעזר ליפמן הי׳ ארענדאר בכפר

לאסאחי הסמיך לסיקטין : קנא) הריר אלעזר ליפמן נמסרן ל הוליד . א׳) מאו י מ מ׳ >סן אבריק םעוצין זיןמ של הרב הגאון ח׳ אברהם ליכמשטיין אבד״יןי נשרים [טיין שם פראסניץ בע״ם מפ הגדילים סח׳ סע׳ א׳ אות ציו] . וזקינו של הסיג החסיר מ׳ נתן חמ*צ בק׳ ווארשא מקרא ר׳ נתקי ליטווק [הובא מחלת טולמים איו! צ״ח] . אבי הר׳ לייזר תסיר ממאקווי . מומנו של של הקצין ר׳ איתי לנדא ב) הרהיק ציםי״ט הרבי ר׳ זושא סהא5*פא5•,6ל ?׳׳5 ק רשכבה״ג הרבי ר׳ י י ה מ

קמס) בשנת יכי׳ בן ניחן לו וקרא שמו בישראלק מ׳ ניסן ק [היא מה״ אלעזר ר טייטלבוים אבד״ק דראהאביטש זיל]ן חשט שנים חלה חילי בעח הייתי מ גדיל והי׳ מסוכן מאיד ומעצמי מובן גידל צערו של אביו הקדיש בראותו הבן יקר ויחיד בסכנה ענזמה כ״כ בודאי שסך לבו אל ה׳ לטורר רחמים טליו ובראוחו חיו סכנת מות מרחפת טיפ הנער לקח שט אנשים כשרים ושלח לליזענסק טל הציון של רכינועם אלימלך ואמר להשליחים הקדיש מו באשר תבואו לחצר בית החיים חאמרו אשר אנחנו מנדרים פרוטה לצדקה בער הנשמה אשר תלך והגיד לנשמת הרב ר׳ אלימלך כי באנו מל הציון שלו להתפלל לה׳ ואז ירוצו כל הנשמות הנמצאים שם בעת ההוא להניד ולהודיע להרב הקדיש. בי לא בכל עת שירה נפשו ש״א על קברו כידוע ושם בעולםא אגל נשמת המתים האמת דבר יקר מ אשר יכולים להשתכר פריטה שטמנים לתועלת נשמתם ע״כ כל אחד ירצה להקדים למען יזכה הוא במצות הפריטה ואח״כ תלכי על קברו להתפלל בעד בני ונם תשגיחו במכוון על המורה מנות באיזה שעה שתהיי שמה בה אחר להם וכן טשו ופתאום הקיץ כט הילד אשר הוא שוכב טל טרשו כחחעלף בתדר הסמיך לחדרו. וקרא אבי אבי וכאשר בא אליו אמר לי מעתה אקום מחליי בעזהשיית ואהי׳ מפסה בבריאימ משלימות . ושאלו מאין ידעת זאת בט . והשיב לו שבזו הרגע היה אצלי איש ימדי וצייר תיארו ותמונתו כתמונת הקדיש הר׳ אלימלך זיל ובירך אותי והבטיח לי שאהי׳ מעמה בריא אילם. ומיכף הביט אביו הקרוש פל הסירה שטות ואמ״ז נאסר באי השלוחים ויל

אלימלך בקשו אחיי הרר׳׳א לקרבו למטזריטש כמ״ש בס׳ פרח צריקיס . אחרי שנפשה מתלמידי המגיד החלי לי־דפו כמ״ש ההיק ר׳ אייזיק מקאמרנא בם׳

דרך נתיב חצותיך ־ק מ׳ שמואל מקאריב זיל ״ ן ך קכג) ה יהי׳ מילידי פיר חדש אצל קראקא וכששמע שם הריר אלימלך בא אליו ואז הי׳ חילי רע רמ׳״ל בעילם . וכשבא אליו איל יש סרחון נבילה ממך. והי׳ לו חרעומח ע״ז . וכשישב שם איזו שבועוח ושמע זה הדיבור כיפ . אז התחיל לפשפש במעשיו שיש לו גיאוח ושעל זה כיון . והתחיל הרר״מ לקרבו. ובעש״ק בא איש כפרי שיש לו בת ל״ז שנים ואין לו מה לתת לה להשיאה. וכפי הסגולה להשיא בטת חולי רע יתומים צוה הרר״א להביאה והשיאה עם המאסר טרטגיר שלו בן שלשים . ועשה הנשואין . המגיד מקאזנין סי׳ חופש כניר . והרבי מלובלין הי׳ הבדחן. ובליל שיק היו כולם טל שמחח חחן וכלה . והר׳ שמואל הי׳ אצל הרר״א. וא׳ הרר״א להר׳ שמואל נלך לשמחת חחן ובלה . וטמדו מבחיז ישמעו ט הרבי מלובלין אומר גראהס וכולם מרקדים . א׳ הרר״א תראה כי אש מלהטת סםיבוחס . ולקח מספחח וקינח טיני הר׳ שמואל וראה כי האש מלהטת סביבותס . וגס הרר״א רקד טמהם לערך יוחר משעה ואי חסד ואמת בגי׳ חחן וכלה . ואח״ז א׳ רבשיט בשכר הרקידוח מצוה שרקדנו נזכה טכ״פ לכבות גחלת אחח המוכן בגיהנם

טבורינו :א בא לזאוויחאםט . י ר ל קני) ה׳ הה״ק ח׳ ישם ט ליבש בטיס ליקי סי מהרי״ל . ולא בא אלי* . ישאל הרר״א אס יש כאן אנשים בעלי תירה . והשיבוהו . נמצא כאן

צעיר

66 אהל בטי ס נועם אלימלך מק״ק ליזטגםק בגאליציא . משכמו ולמעלה גבוה מכל מכל המם . ד׳ הר׳ אברהם לפי הנשמע הי׳ רופא צבא תיל פרייםין בקמגיגסבורג ומיין לקמן רל״ז . ואות רמ״א : קגג) הריר אליטזר ליפמן מכפר לאפאחי נפטר בשם טיב וטושר . ויחלקו ביניהם הירושה . הכסף המזומן להר׳ אברהם . השדוח והבחיס להר׳ כחן. החכשיטין וכלי הבימ להר״ר אלימלך . התיבות שנשארו מאביהם נהנו להר־״ד זושא . כי הוא פנוי מטרדות ואינו יושב ולומד יוכל להשתדל בנבייתס . כמיבן כי לא נפרט מהם מאומה . ואז טבר טל דרך מדו הר׳ פילס בק׳ מטזריטש . ישם ראה פני המגיד הגדול משם . וקיבל טבודת הבורא בהתבטלות הגשמיות . ויהי עדר בטנ־ו ויבא לק׳״ק שינאווי קרוט ובלוי מלבושים והיה חרפה לאחיו להחזיקו בפני אפתי וישלחהו לאופההדר למשיט על שלחנו על חשבינו . ו *ושא מגודל עבודתו בחפלה ובחצות ובלימוד בקול רם ובהתלהבות . עורר את האופה וב״ב ולא יכלו לישן ולא לעבוד עבודתם . ובאו להר״ר מלך . ואז הכניסו בביתו וראה גידל יראת השמים אשר לאחיו וציוה לפשות סעודה עבורו . אך הרריז א׳ כי לא יאכל בשי­ ער שיראה לו השו״ב סכינו קודם שישחט טוף . והטריח להשי״ב ולא הוטב אז הסכין . זחקנו כ״פ ולא היטב בטיניו . והביא טור סכינים . וטלס לא הוסבו בטיניי . ובפטם האהרק הוטב התיקין . ישאלו הרר״א אחיו : הלוא הסמים היו כך גס מקודם . השיבו הרר״ז ממחלה הי׳ לו גיאות והי׳ חוטבה כמ״ש בפ״ק דםוכה ועמה אחרי הטרחות ובזיון שב בתשובה וענוה טד שהיטב גם בעיני ה׳ . אז

ו

ימלך לד 67 8

ולפעמים צעק זאת על תלמידיו הרבי מליבלין והמגיד מקאזניץ ועוד . ולא הצנזפרו מזה . אך כשהגיד על הרר״מ רימונובר הצסער והתענה . אז נכנסה אליו בתו מיריש וא׳ : אבי הלא הדאריר מענדל אין לו בח עוד לילך ממוםרך ובזיונך . א׳ הרר״א . ראה מפנדיל יש לך מזל מבתי מיריש . והשמד עוד . פ״א בא הרר״א לבהמ״ד ומקל בידו לגרש החסידים מהבהמ״ד. וא׳ להם כי הבעל דבר היצה״ר בא אליו וח׳ אחר שאחה רורפני בחסידיס אני אעשה כל העולם חסידים . ולא יהי׳ לכס כח . פ״כ אני ירא אולי אתם שלוחי הבעל דבר . בעת נשיאות ההיק הררמ״מ ברי מגוב א׳ אני יש לי מתלמידי הבעל

דבר : קמ) פיא א׳ הרריא לפני אנ״ש : בני לא יהיו רבנים ועשירים ויחזרו על הפתחים . ואס לא יהיו ראויים מעצמם לא יתנו להם . ובאה בתו מיריש לאביה וא׳ . אבי איני רוצה בכך . וא׳ לה . א״כ אתה ובניך תהיו עשירים

ורבנים ממך . וכן הוה : קנח) הה״ק מראדזמין סיפר כי י הרר״א ראה עגלה ואנשים נוסעים . א׳ להם לא; הסעו . א׳ לו לווארשא א׳ להם תדרשי בשלום אבי. שאלוהו . מי אביך צעק הוא גס אביכס היא הקב״ה . פ״א א׳ ליישמשי קח שבס מוסר ולך ממי היערה להכות עבד שמרד באדונו . וכשבאו ליער א׳ לו . אני הוא העבד שמרד . הכה

אותי בלי שוס עכוב : קנט) הריר מלך הי׳ דרכו צישב בין הנמלים העוקצים ויושבים בין האילנות הנקראים מוראווקיס פד שכחש גופי מסיגופי היסוריס ולא הי׳ להם מה לעקוץ . אז צעק על נפשו מלך

מלך . הלא אין אתה ראוי שיאכלו הנמלים

אהל * צעיר לימים מדיף . אבל איני מאמק בצדיקי הבעשיס . ויראוהו בעד החלק רב הלז הולך בגדלות אמר זה יה״ שלי . ינםמ לביתו . וחיק* בא לו השיקה לילך אליו. ויהי כבואו להררימ. צעק מליו פז פניס . וברת מביתו חוץ לעיר ד׳ מילין . והי׳ נרמה לו םהרר״מ רודף אחריו וצועק זה . אחרי זאת נתיישב בדעתו הלא דבר הוא להגיע עלי פחד כזה וחזר לבהמ״דמס בלבו שלו וישב כמס שגועוח ולא נ גדלות סרב. ובר״ח סיון בבוקר נכנם לקבל רשות הפרידה וליסס לביחו . הרר״מ הבין זאת וא׳ לו . תמתין עד אמר המפלה . ובהלל עבר הרר״א למי התיכה בהתלהבות אז ראה ונתקרב אליי . יא׳ שראה אז בו מה

שלא ראו כל תלמידיו : קנה) הה״ק דו״ז הרב מאפטא במל י אוהב ישראל. כשהביאהו חותנו אל הרר״א הי׳ בן י״ז שנים והתנצל לפניו שהעכברים אין מניחים אתו לישן שמבקשים תיקון. א׳ לבס הה״ק מ׳ אלעזר . ק הוא בלי גוזמא . ובכל

שמחת תירה היו הוא והרבי מלובלק . ישמח אתם מאד פ״א לא היו והתעצב הרל־יא . א׳ לו הריר אלעזר : הלוא יש אתנו צדיקים רבים על יו״ט .ה כל הבהמ״ק השיג לו אביו . אני מנ העליון והם מכניסים הארון והלוחות בפת אמירחי קימה ה׳ למנוחתך . ועתה

אין לי דוגמתם : קני) הה״מ הריר ממנדלי רימוניבר 'תלמידו . השמבמ למי רבו ט הוא מאה בכל יום בערב המלאך כגילל איר מפני חובך ושתריס וחושך מפני אור. השיב הרר״מ גם אני בילדותי׳ דרט למיד ראיתי זאת . הל״ר מלך ט ע״פ דברי בזיונומ מה שלא יתכן מל משעי ישראל . אבל טונתז טל אחרים

אהל אלימלך אנכי . והשני ר׳ איציקל מלאנלהוט . פ״א באו סוחרים להריר איציקל לשאול עצה אס ליספ על היריר לקראסנא .. דו פסי וא׳ להם שלא יסעי לשם כי י והלכו אל הר״ר אלימלך וא׳ להם שיסעו. ונסעו והפסידו . וחזרו אליו . וא׳ כי במה שהפסידו שם ירויחו במקום שהולכין.

והוא רואה הסוף . וכן הוה .) הה״ק ר׳ דוד מלעלוב שמע קסיא והלך אליו . רי מהי ' דרך לאנצהיס . ובש״ק בא להר״ר איציקל לאכול שם שבח . שאלו מאין אתם . א׳ מלעלוב. שאלו. למה דזקא אללי . השיב איני אוכל חדש . בשר מסירכא הנבדק מתולעים . שאלו. מי היותי סוב בעיר לעלוב . א׳ .. איכ לא תאכל ו איני יודע . א׳ ל שבת אצלי . כשבא להרר״מ א׳ משוגע הוא . גרשוהו . ובלבו חשב שהרר״מ משוגע . בא לבהנדד . רץ אחריו הרר״מ וציוה לגרש המשוגע . בסעודה שלישית בעת שחשכה בא הר״ר דוד מלעלוב פחח הרר״מ ואי . יש בפולין עיר לעלוב יש שס אברך דוד . הוא מתענה הפסקות. וסובל בכל לילה לחלות במים קרים . והוא מחא . אז הבין ר״ר שהרר״מ אינו משוגע ויודעו. חשב כי לא יסור משם עד שישיבו בחשובה . ונכנס לשם בסעודח מלוה חלכחא . אז קירבו הרר״מ כי רלה להביאו להכנעה . אז הבין שזה כוונת הריר איליקל מלאנלהיס . ועיין לקמן

אוח ר״ה : קסה) הרר״מ לזקנותו ציוה לכל מר נפש וחולה לבא לתלמידו הריר איציקל מלאנצהוס . עדוחללו שהרגיל העולם לביא ללאנצהוס . לבא אצלו . אז התרעם מאוד . וא׳ הר*ר אלעזר בנו : אבי הלא אהה בעצמך הבאת תלמידך לירי כך השיבו

אני

68 הנמלים אותך מרוב עונותיך :

קם) הרר״מ התענה כמה הפסקות לראות גופו של אברהם אבינו ע״ה ולשמוע דבריו . לילה א׳ נדמה לו בתלומי שראהו . וכמו כוכבים צוהריס בראשו . ורן אחריו . א׳ לי אאע״ה . האם יש לי עת ופנאי אליך.

אתה סובר שאני כמו אלי מלך : קסא) דרך הרר״א הי׳ כשבא אליו י חסיד ירא שמים אז הי׳ בשמחה ויצא לקראתו להביאו הביתה . המגיד מקאזנין בא לשם והי׳ ישן . אז נצסער המגיד מאוד . בחשבו כי בשלו השינה זו . עד שהתעלף בלילה . אז א׳ הרר״מ למשמשו . לך החוצה להגיד לי חדשוח . וחזר וא׳ אין כל חדש . אז הלך הררימ עם המשמש עדי באו לאכסניית המגיד . יירא כי נתעלף . וא׳ לו . המלאך מטיס הגיד לי תילשחך . כי אז בבואך אלי לא ישנתי. כ״א הייתי בייחוד עולם העליון. רק הוא הגיד לי וחשוב אסה בעיני . ועיין באריכוח יוחר בס׳ עשר אזרוח

דף ליס ע״ב: קסכ) פ״א באה אל סר״ר אלימלך זייע בת אחותו מעוברח לשאול על שס הילד אשר תלד איזהו שס ינתן לו . השיב גה . תלד זכר וקראת שמו אלימלך טל שחי . בכתה כי תשבה שימות בודאי . א׳ . א״כ חקרא שמו צבי אלימלך . ואחרי שראהו א׳ לה • אילי הייה קורא שמי אלימלך הי׳ כולו כמוני . ועתה הוא חציו . הוא הה״ק בעל בני יששכר זי׳״ע : קהג) הרבי מלובלין נתקרב אל הרר״א זי״ע והי׳ חשוב בעיניו . וכ״פ כשבא עניין גדול . ציוה לילך אל הרבי מלובלין בעודו בק׳ לאנצהיט. ופ״א ראה ב׳ חילנוח גבוהים מאוד א׳ טב ו א׳ דק . המשיל כי העב זה הוא

רימלך לה 69 הגה״ק מ׳ יצחק מאיר מגור זי״ט בעולו בווארשא . ופ״א הי׳ הר״ר משהלי בק׳ דזיקוב אצל הה״ק ר׳ אליעזר האב״ד דשם טל שבח . ושאלו הרב מדזיקוב . האיך נראה לו דרכו . וא׳ לו הר״ר משהלי דרככם ממין הנהגח אדמו״ר הריר מלך. והתפאר א״ע הרב מדזיקיב בזה . מכיל ש״ב הרה״ג מםעראצק :: ד ״ קםח) כ׳ בם׳ עשר צחנחות דן! נ כ׳ לי ידידי הרה״ג איש האשכולוח המפורסם בנש״ק מי״ה אברהם סג״ל אטינגא שי׳ מדוקלא : הרהיק ריר אלימלך מליזענסק הי׳ דודה של אם הרה״ק ר׳ צבי אלימלך מדיניב. וכאשיי הימה אצל דודה הה״ק הנ״ל הבטיח לה שיהי׳ לה בן שיאיר אח העולם בתורתו וקדושתו וחקרא אוחו בשם אלימלך על שמו . ובשנה ההוא נולד לה הה׳ק רצ״א . וכאשר היה קשה לס לקרוא את בנה בשם חדה בעולו בתיי ס תיותו . לכן הוסיפה לו עוד שם צבי ונקרא שמי בישראל צבי אלימלך . ויגדל הנער ותביאהו אמו אל דידה ההיקל ויאמר לה• הנה הצבי אינני מלך י מ (א הירש איז קיק מלך) בכל זה זה. וכן נתקיים בו ועיין ׳ הקטן גדול יהי

לטיל אות קס״ב בזה:: זה״ל ידינ הרה״ג קסט) עוד שס כ׳ אוםס החכמה מוהריא אטינגא שי׳ שמטתי מפי ידידי הרב ר׳ שמחה דיין דפ״ק דיקלא. ששמע מאביו הרב זיל אשר שמע בעצמו מפ״ק של הגהיק רצ״א זיל מדינוב . כי בהיוחול י בימי עלומיו ניזין על שלחן חוחנו מג הר׳ שמואל בק׳ ששומש הי׳ שם שו״ב אחר מפורסים ונכבד מאוד בטיר. ואולם הרהיק אשר השגיח טליו היטב בטינא פקיחא לא מטבו דרכי השו״ב בעיניו וטי״ז חדל מלאכול בשר . וירט מאוד בעיני חותנו ונסע במכוון להה״ק ריר

מענדלי

אהל א אני רוצה עוד לחיות . ואז נסע הרריא ללאנצהיט . כי יחדל להמשיך עדה . יהשיב כי אחרי שעמי רבי לא אםוג אחיר . ומלמד א׳ חלמיד הרר״מ ישב בעיר קטנה בק ליזענסק ובין לאנצהוט. ונסע על שבח להר״ר איציקל. הררימ הרגיש בשבת זה . ותיק! למש״ק צייה לרחום העגלה . ובא לביחו של החסיד. שאל לאשתו אי׳ בעלך . השיבה יבא מיכן! . המלמד הרגיש כי הררימ נסע אליי . וקרס ובא רגלי לביתי . שאלו אנה היית . השיבי. רכיני יושב ברקיע ובלאנצהיס יש סזלס לבא לרבינו . צעק אליו צו לביתך וכי׳ וכן הוה . אז עקר ביתו מלאנצהוט לראזיוידוב ט״י הה״צ ר׳ יאנטשיא מלובלין (הובא בם׳ רמתיס צופים ח״א דך פיט) ,זתן אא׳׳זמ אברהס הימלפארב מלובלין . כי ״ מ גם הוא היה תלמיד מובהק להרר״מ . ואז נפרד גס הוא להה״ק מלאנצהוט . והה״ק מהרי״ל מזאקליקוב סיפר שבסוף ימי הרר״מ מקפדנותו . שפטו מליו הצסיריס לימיס שהוא עבר ובטל משכלו וברחו כולם ללאנצהיט והוא יצטער מאוד . כי ידע כי אז הי׳ יוחר גדול . אבל ראה שהרבי ר׳ איציקיל קם לי׳ שעתא. וכולם יהיו כפיפין אליי . והרבי מלובלין א׳ להר׳ מהרי״ל: יפתח בחרו כשמואל בדורו. אלו הי׳ שמואל בדורו של יפתח הי׳

כפיף אליו וכו׳ : קםי) הגה׳ק מ׳ אברהם אבד״ק י טשעכיגחווי זי״ט ציוה בק׳ מלאווא אשר לא ישנו מקום הביהכנ״ם ממקומה הראשון כי בקבלה שהיו מתפללים שם האחים הק׳ ר״ר זישא ור״ר מלך בימי הליכתם בגזלה : >ןסי) ם־אדמישלא הקטן הי׳ הה״צ ר׳ משהלי ז״ל מתלמידי הרר״מ. יהי׳ אצלו

70 אהל אלימלך מליזטנסק . כי הה״ק ריד בתחילה הי׳ עוסק בתורה ועבודה רבה ונ&לאה . בסיגופים שונים . ובתעניתים . עד שקיים כל תשובת הקנה . המובא בספד״ק ששה שנים רצופים . ואח״כ הכיף לו דם ברית . ושנה עוד הפעם חשובח הקנה . ששה שנים רצופים . והתנגנה הפסקות משבח לשבח . ועוד כמבואר . ואחר כל אלה הרגיש בנפשו שעוד חסר לו לשלימוח נפשו . ולו ידע מה להוסיף ומה לעשוח להשלים בעבודתו יה״ש . ושמע שמעו הטוב של הרה״ק מהר״א מליזענסק כ׳ הוא רופא מומחה לחולי הנפשות . ויהמ לליזענסק וכבואו לפני הקודש בעשיק . בחוך הבאים לקבל שלום מהרה״ק . ויושיט הרה״ק ידו הקדושה לכל הבאים . וכהגיעו להרר״ד החזיר ידו . ויחזור פניו להכוחל . ויאמר . מי הוא זה אשר מלאו לבו לבוא ולדרוך על מכתן ביחי וריחו נודף . ריח רע . וכשמעו הדברים החדורים יוציאם מפי הרה״ק . הוכרח לצאח החוצה בפחי נפש ולב נשבר. ולפלא הי׳ בעיניו ולא ידט טור מה לעשוח . וילך חזרה לאכםניא וילך בביח אחח הנה ואחח הנה . וכל עשתנותמ נבוכים . ולא ירע לשית עצות כנפשי כדת מה לעשות . איך להתקרב אל הרה״ק . ויראהו בעל האכסניא באורחו החדש כי מאוד הוא נבוך . וישאלהו לאמור לו מה זאח . ודאגה בלב איש יש־חנה . ואילי ימציא לו איזה עצה. ומחחילה לא רצה לגלוח לו . ואחר רוב הפצרוחיו גילה לו כל המאורט . וינחם אוחו בטל האכסניא ויאמר לו . אולי מקרה הוא ואולי הי׳ לו להיה״ק איזו טטות . ויטצהו שילך לבהמ״ד שלו ויטמוד בקרן זוית . ואחר התפילה קורם קידוש יושיט לו ידו ואולי יקבלהו וימן לו שלום . יישמע לעצתו . וכן טשה .

והתפלל

מטנדלי מרימינוב אשר הוא יצוה על חתנו לאכו בשר. וא׳ לו הק׳ הנ״ל אם אין רצינו לאכול בשר הנח לו ויטשה כרצונו. פ״א הי׳ הרצ׳א משיבחי שבח אצל הגה״ק מאפטא וסיפר להה״ק כי זה טניס רבוח אשר אינו אוכל בשר מחמח שהשו״ב לא הוטב בעיניו וא׳ לו הה״ק מאפטא יישר כחך וסיפר לו כי בטיר יטרוסלוב שלטה פ״א חולאח טל ילדים קטנים וכחבו להה״ק ררא״ל מליזענםק זטנה להם מי אנכי כי שלחחם אלי האם נביא או בן נביא אנכי אשר אדט סיבח החילאח רק באשר שכבר פניחם אלי אומר לכם כי חראו מהיום והלאה להשגיח היטב טל השוחטים בטירכם . וכן טשו אנשי העיר ושכרו איש א׳ חיח וי״ש שיעמוד אחורי ביח המטבחים לראוח מעשיהם . יום אחד שמט המשגיח כי השוחט הזקן אמר להשוחט הצעיר הטרם חרט כי טין אנשי הטיר צופי׳ היטב טל מטשינו . לכן חדקדק היטב ולא חטשה כמו שטשינו מד טתה. אז נוכחו לדעח כי דבר אלקים אמת בפי הקדוש הנ״ל והסירו את השובי׳״ם ממשמרתס וחמת המחלה שככה . כה סיפר לו הרב מאפטא . ולא ארכו הימים בא כחב תלונה מבית המשפט אל השו״ב דק׳ טשיטש מנכרית אחת שהיתה תובטת אוחו להחזיק את הילד אשר ילדה ממנו רח״ל. ואז נודע בעיר גדלו ותפארתו של

הה״ק רצ״א ז״ל טכיל :׳ אלי ש״ב יד׳״נ הרב הגאון כ קט) ל מ׳ שמחה גילטרנטור שליט״א אבריק קלימנטוב : שמטתי מכ״ק א״ז הגאוהיק הצדיק המפירסים מהר׳ מאיר יהשוט דל אבד״ק רייווין. טרלא . קינסקיוואליא . ובפה״ק . חתן הגה״ק מהיר ארי׳ ליבש אבריק איפאליא סיבת התקרבותו של הרה״ק ר׳ דוד מלטלוב לרבינו הק׳ א״א מהר״ר אלימלך

אהל אלימלך לו!7 רוח . שראה בחוש שרוח ד׳ חבר בהה״ק הרר״א . וכוונתו עליו . וא״כ לפי דבריו אין חלילה תרופה וחקיה לנפשו ונשמתו . וכן עמד ביגון נפש ובשברון לב אחורי המלון מד שהיריד כנחל דממה . ובהרהורי חשובה שמיררו הרה״ק . ו בסיף אחר הבדלה אמר בלבו . א״כ איפוא שהנני חיטא כזה הנני מוכרח להשאר אצל ההיק שיורה לפני תשיבה ותיקון לנשמתי . ויאמר יטביר טלי מס אכניס ואדחיק לחדר קדשו ואשחטח טל הקרקט שיורני חשובה . לבל ארח חלילה נדח . וכן הוה • ויפחח הדלח בלט ובחשאי בפחד גדול . ויהי כי ראהו הרה״ק הרר״א. ויקם מכסאו וירן לקראתו ויחבקהו וימן לו שלום בשמחה ייאמר לו ברוך הבא ר׳ דוד לטבין. ויושביהי אצלו אצל השלחן בחיבה טצימה ובאהבה רבה טד להפליא . טד שבנו הק׳ הר״ר אלטזר לא יכול להתאפק חרוב הפליאה ויאמר . אבי הלא זה הוא האיש שגרשתיו מטל פניך זה שתי פטמיס ולא יכולת לסבלו. ויאמר לו אביו הרה״ק . חלילה הלא זה היא איש אחר לגמרי . והלא זה הוא אינזטר ר׳ דוד לטבין . ומאז והלאה התקרב להה״ק והיי מחלמידיו

המובהקים זי״ע :א) עוף שמפחי מזקני הנ״ל . ע ק שהה״ק ר״א מליזענסק הקפיד שלא יבוא אל ביחו מי שהוא מלובש בבגדי צמר . ומחמח רוב הבאים והמשכימים לפחחו ממקימוח שוטח . המלובשים בבגדי צמר . ובכובטים שאינם מיוחדים לאחב״י . שגיכ הקפיד טליהם. הי׳ תמיד מונח מלבוש מיוחד וקאפליש . בביח החיצון . שכאו״אשרצה לכנוס אל הקודש פנימה . הוכרח ללבוש המלבוש המיוחד והקאפלוש בבואו אל הקודש טד צאתו. וכשבא רביט הקדיש

הרבי

והתפלל בקרן זויח . ואחר התפילה כשסמך להרה״ק ליתן לו שלים . א׳ הרה״ק עיר הפעס כראשונה . מה לזה בביחי להבאיש הריח . והוכרח בפעם השנ*ח לחזור להאכסניא במרירות יבעצבון רוח ובשברון לב ויבך כל הלילה ובבוקר לא טסה עוד לילך לביהמ״ד של הרב . וכבר החליט בדעחו שחיכף במוצש״ק אחר הבדלה .ישוב לביחי וכשהגיע סעודה שלישית . חשב בלבו . עכ״פ אילך לשמוע איזו חידושי תורה מהרה״ק . וילך ייממיד אחורי החלון של הבהמ״ד לשמומ דברי תורה . והתחיל הרריא לומר חורה כדרכו בהתלהבות מצומה . ובתוך הדברי תורה אמר הרבה מוסר ובתוך כך אמר : ישנס אנשים הבאיס אלי שהרבה מסקו בתורה וטבורה ובתמניתיס ובסיגופים שינים . ומקיימים תשיבת הקנה . ומטיפים ד״ב וחיזריס וטישיס משובה הקנה שנים טשר שנים רצופים . ואחר כל הטבודה הקשה הזאח . המה חושבים שהמה ראויס םחשרה טליהס רוח הקודש . ובאים אלי שאושיט להם רוה״ק ולהשלים להם החסרון הקטן . אבל המה מאניס אח עצמם . כי בכל עבודחס טור לא החחילו אף אחח מאלף אלפי אלפים כטיפה מן הים וכחוט השערה מעבדוח כצריכיס לטבור אח הבורא ביה וב״ש ובזה שחושבים שעבדי ועשו הרבה בעבדוח הבורא מתגאים . ונמצא שכל עבודחס הי׳ בפניוח וגיאיח . עד שצריכים הרבה לשוב בחשובה שלימה לפניו יח״ש על כל עבודחס שעבדו ער הנה . ולהחחיל מחדש לעבוד את הבזב״ה באמח ובחמיס ובלב שלם בלחי לד׳ לבדו . ויהי כפמוט הרר״ד אח הדברים יוצאים מפי קרשו חוצבים להבות אש . ויבך בני רב וימס לבו בקרבו עד שכמטט יצאה נשמחו מרוב המרירוח ומשברון

72 אהל אלימלך הרבי ר׳ מענדלי מפריםטיק ומרימנוב. הלא ידעני כי אליהו הנכיא זמר לנויב בפעם ראשונה לליזענםק . ויען שהי׳ בא אל הרה״ק מה״ר אלימלך מ5יזעכסק מגורו באועארין הי׳ מלובש בבגדי וגילה לו . כי בשמים ובמהיבתא דרקימ צמר . ולא ידע מהפקודה ללבוש המלביש נפסקה הלכה שלא יעסקו בתעניתיס המיוחל ונכנס לחזר הקודש פנימה ובסיגופים כי הדור חליש . רק יזםיפי להרר״א . במלבושיו . והרה״ק מהרר״א לפסיין בתורה ועבודה ואח״כ התחיל לא הקפיד עליו אדרבה קבלהו בספ׳״י. לעסוק במקואות קרות ובטבילות יבוח והושיבהו אצלו בתיבה נפלאה ושמת ובא אליו עוד הפעם הזקן הנ״ל ויאמל טמי עד מאוד . ביכ ובין כך נתוודע לו . יונגערמאן . לא הקלקל ראשך להחשחשים שאיש מי נכנס לקירש פנימה במקואות קרות כי הטולם תצטרך לך בבגדי צמר . ויטן כי לא הרהבו טיז בימי זקנותך את׳׳ז קיבל טליו סיגוף שלא בנפשם לכנס . כי יראו לנפשם שלא לדבר שום שיחת תולי! ודברים רשיתים. יקפיד טליהס הרבי טל שלא השגיחו ולא דיבר שום דיבור הקל מדברים של ע״ז מקודם . ט״כ ספרו זאת למי בנו רשוח . מלבד בחורה וחפלה . שלש הה״ק מה״ר אלטזר . ותיכף הלך בנו שנים רצופים . הייני שבמכוון התקוטט לחדר קדשו . וראהו יושב אצל אביו פ״א בביחז טס כל ביח חמיו ואנשי ביתו ורמז לו בחשאי שילך עמו החוצה . ואשתו. ולא נתפייס עמהם כל השלשה וכוונתו היה להלבישו כנ״ל . והרגיש שנים הנ״ל בכדי שלא יודע לאיש אביו הה״ק ברמיזותיו ואמר לו בזהיל. מהסיגוןז שאינו מדבר . וכן לאזיש לאזיש . מה תרצה מה תרצה בבהמ״ד שישב . אי שלמד או שהתפלל. * מהיהודי הזה. הלא תראה כי ניצוצית ובאם בא אחד לדבר עמו רמז אליו של אש פירחים ממצחי . שמעתי בל״א שאינו יכול להפסיק באמצע לימור או לאזיש לאזיש מאס ווילסטו פין דעס יודלי. תפלה . ואם רצה לפוש ולנוח מעט פינקפן פאיטר פליהטן איהס פי! שטערן. מרוב יגיטתי בתורה וטבורה . הניח והיה אח״כ מתלמידיו המובהקים ז־יט: ישכב טל הספסל וטשה טצמו כאילו ישן.) עוף מא״ז הנ״ל ששמט מחיתנו הכל כלי שלא ירט ולא ירגיש שוס איש ב פ ק הגה* ק מה׳׳ר ארי׳ ליבש מזה . כן היה בהצנט לכת כל השלשה מאיפאלא שסיפר שבימי חורפו טםק שנים טד ששלח אליו רבו הקדוש היהודי הרבה בסיגיפים שינים ובחעניחים . מפרשיסחא ט״י החסידים •ייבוא (כידוע מהמעשה מהגלגול שלג שהי׳ אליו. ויםע לפרשיסחא. וכשהג ט םמזן לו באוסרטראווצי על ההר הסמיך להעיר . הי׳ לעח ערב ובאוהי שעה להמקוה הישינה . ולא אדט אם שגה הלך הרבי היהודי הקרוש טס חלמידיו. קפץ בזה יד״נ הגאון מהיד תייס לטרמאן לטייל בשרה . וכשראה את רבו מפלאצק . המיבא בם׳ עשר אורות מט׳ ודלג מהטגלה . וירן לקראת רבו לקבל. בהמיהסו ממנו ברכת שלום . וכשנתן לו יבו ז ה׳ מהמגיד מקחזניץ אות כ״ המובדא להחגיד מקאזניץ זי״ט . או שלום . שאלהו . יונגערמאן . מה זאת אולי שניהם אמת . כי זאת מזקני שאינני רואה דיבוריך . וי־שיב לו מקובל אצלינו בבירורי) פיא בא א׳-יו בפשיטות . למה לי לדבר דברים בטלים. איש זקן אחר ואמר לו בזה״ל . אברך הלא טוב לי תחתיהם ללמוד או למה תטסזק בסיגופים ובתטניתים . להתפלל . ויאמר לי רבו הק׳ . א״כ

איפות

אהל אלימלך לז 73 לבליע כל הגדול . ועוד כדברים האלו וכדומה.ואיך מלאך לבך עוד לברוח ולשקר ולומר כי אחה אוכל לשם שחים . והשיב לו לעצמו עוד הפעם לא . לא . באמח אין אני אוכל מיזמת תאווה רק מה אעשה הלא נבראחי קי־וץ מחומר ובשר דם ומוכרח אני לסלק לגיפי ולהחומר את שלו כי בלא״ה לא יוכל ולא ירצה לשמשני . ולא אוכל לחיזח בלעדי הלחם ובאמת אני אומר ט אני אוכל פשוט לא לשוס האוה רק מחחח ההכרח והשיטבור להחזיק חיותי ונתן לתיך פיו כזיח . ומובן הדבר שהחסיד האורח כשמעו דברים כאלו איך נשבר לבו בקרבו וימס ויהי לידס ונשאר יושב כאבן דומם סד שמרוב הרדידות ושברון רוח לא יכול לזוז ממקומו . עד שהרה׳י׳ק הבין שדי לפייו הריצעפט הזה . וברך ברהמיז והחסיד נתעלף מרוב המרירוח גיד שברוב יגיעות השיבו את נפשו . ומאז והלאה נעשה חסיד גדול ובעל מדריגה

ואכל כל ימיו לשם שמיס באמת : קמי) שמעתי מהרב הנ׳ החסיד מ׳ י צבי ארי׳ שליע״א אבריק אפטא ששמע מרבו הה״ק מהר״ר אלימלך מגראדזיםק זצלהיה . שסיפר מעשה מהי״היק מרה יעקב אבד״ק מאגלניצא בן הה״ק הריר אלימלך מליזעםק . שפ״א שלח הה״ק מ׳ יעקב. הנ״ל לגביר א׳ מיךק וויםקימ שהי׳ שייך לגליל מאגלגיצא . שיגרש את אשחו והי׳ לפלא בעיני הגביר . כי מעולם לא שמע עלי׳ שום שמץ דבר מגונה . והי׳ כל ימיו מימזקת בעיניו לצנועה וכשרה והיה לה מיונה בניס ובנות וחי עמה בשלום ושלוה . וידמה כי אולי טעות הי׳ לו להרב ולא שת לבו לדבריו כלל . אבל מה גדלה תמיהתו כי שלח אליו בפעם השני בגזירת מרא דאסרא שיגרשה סיכף . יהיכרח לנסיע

י ל י

איפוא הכינו לך סיטין ולולקא ציבטך טל כל הלילה . ובוא אלי אחר הפלח מרביח ואלמדך לדבר . וישב טמו כל

הלילה אח״ז החחיל לדבר : קעג) עוד מא״ז הגיל . פיא הי׳ אצל הרה״ק מהריא מליזענסק חסיד אחד שה״ עוסק בתורה ועבודה ובחסידוח רק שהרגיש רבו בו שתאוות אכילה עוד לא נשבר אצלי . וקראהו פיא והזמינו לאכול עמו ביחד ארוחת הבוקר והלך החסיד בשמחה רבה כי הי׳ לו זכיה כזו לאכול ביחד סעידה עם רבו הקדוש . וערכו השלחן ולא הניחו רק לחם שישן ראזיויע ומלח וסכין. ונטלו ידיהם וברכו ברכח המוציא . ונטל הרה״ק פרוםח המוציא לחוך פיו הק׳ וכמעט שבלעו התחיל הרה״ק להחמרמר ויאמר לעצמו בזה״ל. מלך מלך ראה נא אץ אהה אוכל . ובאיזו חאוה מגונה אהה לועס הלחם טד שאתה מתאוה לבליע כל הלחם בפטם אחח ובטינך כבר חשקך ללטוס ולבלוט כל הלחם . ותאווחך גדולה מתאוות בהמה במלמא . וטיד דברים כאלו . ואח״כ השיב ויתנצל לנפשו. לא . אינני אוכל מחמת ן ויאמר . לא כ תאוה . רק פשוט למלא רעבוני. ואם לא אוכל לא אוכל אח״כ ללמוד ולעבוד את אח הבוב״ה הנני אוכל פשיט להחיות אס נכשי . וחחך טור כדת ונסן לתוך פיו . וכמעט בגמר לבלעו וישנה טיד הפטם כדברים הנ״ל ואמר מלך מלך. את מי אהה מרמה ולמי אתה מאנה ומטעה . באתרך כטיגחך באכילה זו רק להחמת נפשך ולעביד אח הבורא ביה . הלא כל דבריך שקר יטב . והאץ אהה מאנה ומטעה את נפשך לבדך בטנמך

לומר ולהתנצל בדברים בדוים וכזבים כלא תראה כעיניך כי אבריך וכל גופך מלאים תאווה בהמיות . ובפיא חשקך

י £ 8 £ ~ . *

74 אהל אלימלך תחת גליל שלי . אז נספ־ החגיר הק׳ לביתו . ואמר לי. כטיב :עיניכם העשי.אחיז בא שליח מקיק •ויסקיט להסיק ר״י מחולה אחד משם והשיב לשליח כי בעוד ימים אחדים כאשר ישבוק החילה לן חיים ולכ״י ישלחי עגלה מייחדת אליי חיכף והוא יםע לשם ויאמי־ הספד מל הב״מ. וכן הוה. ובעוד איזי ימים :!צח אחר הרב. וכאשר נשאי הב״מ מי; חי ציה להעמירהו באמצע השיק יהת־ז נ לומר הספר . ויאספו כל אנשי העיר מקטן יעד גדול לשמוע ההםפי כי היה להם לפלא יחידיש שהי: אימר הספר לאיש פשיט כזה. יבתיך ההספד החחיל לומר דברי מיסר ותיכחה ער שגטו כל הטם בבכיה , ינכנם הרהיר תשובה בלבוח כצ הנאספים. גם הגבירה אשת הגיל טמדה שחה . ופתאים נפלה

לאדץ ינתעלפה . זנם טור איש אחי מנהל עסקי הגביר נפל ג״כ לארז ינחמלןז. וכאש•־ השיבו אח נפשם התיייז שניהם במעלם אשר מעלי והמעשה שהי׳ כך היה. הגביר הי׳ סוחר צ־יל ביערוח והיה רוב ימוח השנה במרחהים. ׳המנהג הנ״ל הי׳ חמיר בן ביח אצל הגביר . וחטאו שניהם כמה שנים יח״ל, ימחמח הרהורי חשובה שהכניס הרב בלב כל הנאספים לשמוע. נחעלפו מרוב המרירות ששמעו גידל הפגם והעונש רח״ל מהמעשה הרעה . יאח״כ באו שניהם לפני הרה׳ק להורוח להם חשיבה וליחי להם איזו חיקו;־ וליוה ראשיח שהקבלה ג׳״פ מבעלה . יאח״כ החן להס תיקיי והורה להם חשובה עפ״י דחוה״ק יא׳ ידעו הכל כי רוח ד׳ טםסה בי, ייאמינ

כי היא איש אלקים קרוש זי״ע , עכ״ל הי־ה״ג אבד״ק קלימנטוב שי׳ ובמכתב ש״ב הנאבד״ק סעראלק שי׳ כ . הה״ק. י סת מ׳ יעקב האבד״ק מאגלניצא הי׳ נ רק פ״א נגלה מן השמים על קרובת

הר׳

אליו . וישאל להרב לאמור לו מה פשטה ומה חטאתה הלא היא צנועה וכשירה . ואמר לו כי היא זונה ואסורה טליו . ונבהל האיש ויטמוד משחומם ויאמר להרב . איך ומה חוכלו לומר כזאת מל אשה כשירה שאינני יורט שום רמז רמיזי ולא מיני׳ ולא מקצתו וילך לביתו בחרי אן! . והגביר ההוא היה בר אוריין ונכבד . והי׳ מסתופף בלל קרישת מרן המגיד הקדיש מקאזנין . ויתנלל לפניו ויספר לו כל המאורע . ויכתוב המגיד מכתב להרב ממאגלנילא שבל ירדוף את הגביר הנ״ל. אבל הרב לא שמע לדברי המגיד ג״כ והחחיל לרדוף את הגביר בכל מיני רריפוח . והגביר מצה ג״כ רדף להה״ק ר׳ יעקב והי׳ מחלוקת גדולה • עד שנתוודע לכ״ק המגיד מקאזנץ מהמחלוקת הגדולה שנצמחה . ויםע הרב המגיד זי׳׳ע במכוין לקיק מאגלניצא . ויאמר להרב . אם אמנם שאולי ראה כבודו ברוח הקודש שאשתו אסורה. אבל הלא תורה לא בשמים

ואנן מחויבים לפסוק עפ*י ד״ה הק׳ טפ״י שנים ערים יקום דבר . וגם היא פקוח נפש . כי המחלוקת אשר ללהב יצאת נתגדלה בכל פעם יותר ויוחר . ייאמר הרב להמגיר . מה אעשה כי אבי הקדיש הר״ר אלימלך . יאמי הקרישה בייליש [השם של הרבנית כמדומה לי שהי׳ ביליש ילא בבירור] מושכים אותי בכנף בגרי ואומרים לי. איך תוכל לשתוק שבגליל שלך תהי׳ עבירה גדולה כזו . וידוע שאמי הקרושה איזו פעמים הקילה לאבי הקרוש בא מנע הלילה ואמרה מלך מלך הלא בשמים נעשה רעש גדול וקטרוג על עם ישראל . ואחה חחריש לעת כזאת . ואם שניהם עיחריס אללי ואינם מניחים אותי לשחוק מוכרח אני לעשוח כל אשר בכחי . ושלח תהי׳ המכשלה הזאת

יימלך לח 75ך מנזירח הש״י. סיפ״ כי האחים מ הרר״א והרליז זי״צ בהיוחם נט ונר מלות . בא> ללינת לילה לקרטטשמי א' . והי׳ שם חתונה יישבו האחיםך מן הצד בתור אורחים טנייס . מ ארחי ופרחי. המתאספים טל החתיכה. היו אנשים דקים ופוחזים . וכטיב לבס ביי״ש. עשי להם לשחיק. כי אחר כל רקידה . מ״חי את האזרח הטכי טל הארץ . ויכבדו אותו מכה א׳ אפים במלקות . ישיב טזבו אומו והתחילו לרקיד ישיב גמרו הרקידה . ומיחי את הסני מיםכב טל הארץ . ולקו אוחו ברוב שחוק והיהול . כן טשי כמה פטמים : ומורל נפל טל הרל״ז שיקח כל ההכאות . ימן כי ישב למי אחיו הרר״א . והרר״א ישב בקרן זרת אצל הכותל . והפיחזיס יהילליס מצאו בכ״ע את הרר״ז סמיך לידס . לכן בכל טת חטפי אותי והשכיבוהו טל הארץ. ואת אחיו הרריא הטני השני . טזבו במנוחה יושב טל שקי ומשאו בזויח . הרריא ק:נא מאוד אח אחיו הרר״ז . מל כל ההכאות שבאים רק לחלקו . ויאמר לאחיו בלחש . בטת אשר ההוללים טשו הריקודין . אהובי אחי . נחלוף נא ישיבוחיט ישב אחה טל מקימי . ואנכי אשב טל חקומך טל שק משאך . ותנוח מטש מההכאיח אשר כבר לקיח בכפלייס. וכן טשו במהירות . בלי ראות הרוקדים אבל כאשר גמרו הרקידה . ורצי להיביל את הרר״א . שישב סחה סמוך אצלם . אל ההכאוח . צמק א׳ מן הפוחזים . הלא אץ מהיישר ללקות רק להאירח הזה נקח נא גם אח האורח השני היישב בקרן זויח . ונכבד גס איתי כמלקוח למטן יזכור גס הוא שהי׳ טל החתונה . ישוב לקחו והובילו אח הרריז: היושב טתה בקר ן זוית . אל המלקוח. בחשבם שמא טור לא טטס את ההכאות.

ילא

אהל א הלי מכלי מעיר חדש שמא זונה. והר׳ מגלי התקצף ע*ז . ונסע להמניד דלדעה מן השידם. מקאזניץ וא׳ שאין לו י ולבסוף באה עליה יסורים ומחה ואז נחנלה הדבר. וא׳ המגיד כי הה״ק ר״י ממאגלניצא גדול וגבוה ממרחק ירט מכיל . ומיין לקמן אוח רמ״ג בשם

הרבניח ט״ה : קמה) שמעתי מאאמויר מאון החסיד כקשימ מ׳ צבי יחזקאל שליט״א אבריק פלונסקך ממטשה היחס שסיפר הרה״ק מ׳ מו הטניך זי״ט מאלכסנדר . בשם הרה״ק הר״ר אלימלך סם השררה שהרים ידו טל היהודי שישב אצלי בקרטסשמי . בטח הסטודה שעשה לאוהביו . ורצה להכיה אוחי בפניהם להרבוח שחוק . ולא הי׳ ביכולחו להשיב ידו טד שנתן לו הבטחה טל קאנטראקט סל שנה . ואחיכ טל שחים ואח״כ טל שלשה שנים. כמו שהבטיח לו הרר״א זייט. ובזה פי׳ הה״ק רח*ה זצ״ל הכיל בפ׳ ויצא יש לאל ידי לעשות טמכס רט וכו׳ דלבן הרים גיכ ידו טל יטקב אמ״ה ולא הי׳

יכול להשיב טד שסיים בטוב: קטי) עוד שמטתי מאאמו״ר הגאון שליכףא כי פיא נםטק מגור זי״ט בטל חידושי הרי״ס. ״ ה מ למדינת גאליציא וא׳ שם במסיבה יראים ות״ח . מאוד הייחי חפץ לראות איש חסיד א׳ שהסתופף בצ״ק הר״ר אלימלך והכירו . ואחיכ בא לאכסניא שלו איש זקן א׳ . והראו לו שזה האיש הי׳ אצל הרר״א. ואמר להם הרה״ק. לא הייתם צריכים למיד לי זאת כי תו״מ הכרחי בטיניו שהי׳ מכיר את היי־״א זי׳ ט :׳ קמי) שמעתי מאמו״ר הגאון מ שליט״א בא׳ מדרושיו בדברו תטנין הטוקריס דירתם מחו״ל. בחשבם כי ייטיבו לטצמס . ויכרתו

אלימלך הגביר הר׳ יוסל נדן) זצ״ל מטארנא שבשנת מרט׳׳ו כאשר נחלה הרה״ק מהר״ש מבטלזא זי״מ בימי אלול ציה הר״הק מבטלזא זי״ט שישלח טטליגראף גם למק מצאנז זי״ט בטל דברי תיים. אילם בטת הזאת לא היה הילך הט״ג׳ קנה לצאנז והי׳ שם סוחר אתר שה, תמיד סחירוח אצל הרבי הר׳ יוסל שיף מטארנא זצ״ל ושלח הסוחר ט״ג לטארנא שהי׳ יודט שהריר יוסל יםט טל ריהד. וכן הי׳. וכאשר בא לצאנז כדרכו חמי טר״ה בבוקר לצאנז אחר תיכן! למרן זי״ט . ולא השיב לו מאומה . ואח״כ בטת הסטודה של טריה הזכיר טור הפטם וג*כ לא השיב לו מאומה וכן היה פטם שלישית . ותמה מאור הרב הר׳ יוסל זיל שרביט מצאנז לא שת על לבו ידו מדבר הגדול הזה שרביט מבטלז זי״ט צריך לרפואה . אולם את״כ סיפר לו רביבי מצאנז זי״ע מטשה אחת ונתיישב לו התמוה הנ״ל . וכן םיסר לו : היות שרביט הריר אלימלך זייע היה לו מדריגה טור בהיותו מסתופף בלל הקודש הריר בטר זי״ע שבכל לילה הראשונה מן ר״ה . נגלה אליו אליהו הגביא זכור לטוב וגילה לו מה הנשמט בשמים . ובליל ר״ה שנת מקליג ג״כ הי׳ כך וגילה אליו אליהו הנביא ואמר לו שעל שלשה תפילות של גדולי הצדיקים עומד היום העולם. וחשב לו אחד היא מפילה עצמו .היינו תפילת הריי ר אלימלך זי״ע . והשנית . תפילת אתיו רבינז הריר זושא זיימ . והשלישית עוד על תפילת צדיק אחדל שליט״א אמר שהרב הר׳ י [הרה״צ מ יוסל תשב גם שמו של הצדיק השלישי רק שהיא שכח כטת ואין בזכרוט] והי׳ ממוה גדולה בטיני הריר אלימלך זי״ט טל מה שלא משב לו מפילמ רבו המובהק הריר בער זי״ע . רק אמ״כ

נתיישב

76 אהל ולא נלקה טור מהם ואמר הרריזזייט. ראה אחי אהובי . אז וועמטן טס איז באשטהרט לו שלאגין שלאגין איז פארפאלען וייא ער זעצט זיך . זיכט ממן איהם אדף אין מען גיט עהם זיין

חלק. והבן ממשל :) עוד שמעתי מאאמויר מה*ק ח נ נ ק שליטיא אשר הרר״א אלימלך זייט א׳ אינני ירא מגיהנם . כי באם יצוו טלי לילך לגיהנם . אשאל מי ציוה . הקביה וביד של מטלה . א״כ כן רצון ה׳ ואקפוץ לגימם עםד ורגלי . וא׳ בל״א וועל איך אדיין י שפרינגטן מיט אלע פיער. וזיש דהעיהי צלמות (תהלים כ״ג) גם כי אלך מ וכו׳ כי אתה טמדי . הייט אתה השי״ת צוימ . והנני מקבל באהבה ובשממה . ואאמו״ר שי׳ פי׳ עדיז בגד מבא (כ״מ מיו) והיה אם וכו׳ ובאו טליך כל הקללות וכו׳ . והיה הוא לשון שממה

והבן : קסט) עוד שמטהי מאאחו״ר שי׳ ט הרריא בא פיא בדרך נסימהו לביהמ״ד שבעיר א׳ . וא׳ הביהמ״ד הזה הוא מלא בתורהוהפלה. ומשבו השוממים ט לשבתם כוונתו . אבל סיים את דברי קדשו . כי הורה ותפלה בלי דחילא ורחמא לא פרמא לעילא . ונשאר הכל בביהמ״ד . ולכך הביהמ״ד

מלא מחורה ומפלה שלכם והבן :ן מ׳ קפ) כ׳ אלי שיב הרב מאוס הלוי הורוויץ שי׳ אבריק מ מ קאםוב: סיפר לי הרב הצדיק בנש״ק מ׳ אלסר שליס״א אבריק בארהאמעס כי הריר אלימלך זי״ע הי׳ לו מרמה עוד בהמתו מסתופף בלל הקודש הריר בטר זי״ט שבכל לילה הראשונה מן ר״ה נגלה אליו אלימ הנביא זליט וגילה לול ששמט י מה הנשמט . וסיפר ההיצ מ בטצמו מפי הרב החסיד הממרסים

אלימלך לט 77 ורבו זה חשב לרבי מובהק ותמיד תהלתו בפיו וכו׳ יאחיכ בא להסתופף בצילה של היכל הקודש אצל הרבי ר׳ אלימלך זציל בליזענסק . נע ונד התהלך בארן מד בואו אל המקום משאת נפשו . ויהיבהיוחז במלון הסמיך למיר ליזענםק לא יכל עוד הלוך הלאה כי סלילה פרשה מיסות כנפי׳ סל פני כל היקום והוא באורח לא דרכה רגלו עליו מתמזל שלשים . בקש מאות במלת המלין כי ממן לי ללון שמה בין יתר האורחים שהתאכסנו שם היא בראותה את זיי כבידו ותוארו הדור מאוד קבלתהו בספיי והקציעה למעני פנת יקרה בחדר מיוחד בכבוד גמל . הוא לא ידע כי דברבלימל יצוק בה וישכב וינוח במקום ההוא זינפש ממט מממל הדרך כאשר נפלה תרדמה מל כל האנשים . וכולם הוזים שוכבים ונמו שנתם קמה במלת הבית מחדרה וחבא בלאט אל החדר שלו ותתפשהו בבגדו . ויחרד האיש מאוד וינח את כל אשר לו אצלה וינם התוצה טרום ויחף טל דרך הטולה ליזטנםקה וכבואו בקצה הטיר ויסר אל אחד הבחיס ויחמלי טליו ויתנו לו בגד לכםוח מטרומיו וכבואו אל הרהיק ר״ר אלימלך קם מפניו מלא קומתו ויאמר : ברוך הבא יוסף הצדיק . ויקרבהו בימין ויהי׳ בין מקשיבי

לקחו מתלמידיו המובהקים : קפג< ?111 כ׳ סס״ק רמ״מ מרימנוב ז״ל למד בילדותו בבית המדרש של ר׳ דניאל יפה בברלין והרבה לשקוד טל הרב אלפס . רוחו הכביר השתוקק לשלמות הנפש וכאשר פ״א למד הרבה עד שדבקה לשונו לחכו התפלל בלבי בדמעוח שיגיה ד׳ חשכו עד שנכלה עליי תרדמה יראה בחלומי אח הרי״ף שהראהו את הרבי ר׳ אלימלך מליזטנםק שיסע אליו ישם יגיע אל

: ל ממרחי עכ״ שם

אהל נתיישב לו התמוה יען כי בשנה הזו בייט כ~לי עלתה נשמת רבי סרריב זי״ע השמימה . כן סיפר מרן הק׳ רצאנז זייע להר״ר יוסל שיף הג״ל . וממילא נתיישב לו התמוה שלו ג״כ כי עוד ביום כ״ז אליל עלמה נשממ רבינז שר שלום מבטלזא זי״ס השמימה . ולכן בטת בתזכיר אותו לפניי היינו בער״ה כבר הי׳ אחר פטירתו זי״ע עכ״ל . ועיין בם׳ שמן הטוב ח״ב

: אוח יייד . ולעיל אוח ש׳׳ בס׳ תפארה הצדיקים דף קפא) ^ ב״ה : סיפר הרה״ק ר׳ יהושע משאמשוב זיל בשם הגה״ק א״א רבי יהירה ליב ז״ל מזאקליקיב בעיס ליקוטי מהרייל . שפ״א סי׳ אצל רבי נו הגדול רבי ר׳ אלימלך *י״ע ואז הי׳ שם כל החבריא קדישא המגיד הק׳ מקחזנין יכרבי מלובנין ושאר הנדיקיס . כמאוס בא רבינו אלימצך לביהמ״ד יהביט בפני העומדים ילקח מתוכם אח הרבי מלובלין והלך עמו הנה והנה ואני הייתי משתוקק מאוד לשמוע מה שמדברים . והלכתי אתריהם על צפורני רגלי בלאט . ישמעתי שרבינו אומר לו מרע שצריכים מאיד לבקש אל השליכנו לעת זקנה . והי׳ לפלא בטיני שלא ידעתי אז על מה סובבים הדברים הללו וכשנשלך הרבי מלובלין מן החלון שלו בשנח סילוקו לשמים עמדחי על דבי־י רבינו . והבן כח הצדיקים ע״ש. ועיי! בס׳ עשר אורוח רף מיי מטנין הנפילה באריכוח . בשם אאמו״ר הגאון אבד״ק פלונסק שי׳ ובס׳ נפלאוח היהודי

דף למיד סיא :׳ בם׳ אם לבינה דף ייב קכב) כ בספרו שם מהרה״ק ר׳ מנחם מענדילי מרומנוב ז״ל שהי׳ תנמיד הגה״ק זקיני הר״ר שמעלקע זי״ע אבר״ק ניקלשבורג . ואה מורו

78 אהל אלימלך שחוק מתוך פיהם אפם מיראת רבם עצרו כח מלמלאות פיהם שתוק — מורו ורבו הקריש השיב לו ע״ז . הי־גע בני שלום לנו אל תירא הלא אנחנו פה היום כלנו . כל המסובין השתוממו לשמע חשובת רבם . אח״כ סיפר רבם בעצמו מה שעבר ביניהם : אחד משרי הממשלה מזימות יען להרע לכל היהודים שבמדינה. וכבר נסה פעמים רבות לכתוב שמנה בספר ולהביאו לפני המלך כי ימן עליו מבעת הגולך ולא עלתה בידו . כי בכל עת קרה איזה מקרה שבסיבתה לא הי׳ ראוי הספר להעלותו על שלחן המלך . והיום גמר כתיבתו וכל עילה והשחתה לא נמצא בו למונעו מלהביאו אל המלך. ובחפצו לקחח חביח־החול לפזר עליו לייבש אח הדיו . הפכתי הקערה עם המרק לפועל י־מיי! שיעשה גם הוא כן על הכתב. ואז טטה ותחת חביחי־החול לקח את חבית״־הדיו והפכה על הכתב. האברך הזה ראה את כל הנעשה והוא הי׳ כ״כ מופשס מגשמיות עד שלא ידע שהנני פה זקא סבר כי בידי ממש הפכתי חבית הדיו על הספר צעק מרוב פחד ומורא כי יקחו אוחני למאסר . אז ראי כלם כי זה האברך ציפה ברוח הקודש במקימות

אשר עין לא רחמה: קפי) רבן הקדוש הר״ר אלימלך זייע קודם הסתלקותי (בשנה סקגדז כיא אדר) סמך ידיי מל תלמידיו והאציל מהודו מליהם מת; להה״ק רבי ימקב יצחק מלובלין את מאור עיניו . ולהרה״ק רבי ישראצ מקאזנין כחי שבלב . ולהרס״ק רבי מסנדלי מפריססיק הנשמה שבמוחו . ולהרה״ק ר׳ אברהם יהישמ העשל מאפסא את כמו שבפיו . יאחר פטירתו. הארן האירה מכבודם. עכ״ל:ר לי אאמו״ר הגאון החסיד פ י קפז) 6ט׳ מ׳ צבי יחזקאל שי׳ ז

אבריק

) שם דף ייד כ׳ : שם אצל י קנ רבו הר״ר אלימלך קיבל תורתו מלא טומסו . והי׳ מחבונן בטינא פקיחא טל כל דרכיו ומנהגיו וכאשר בעצמו סיפר אח״כ והורה לתלמידיו לאמור : מי שזוכה לדעח שלמה כשרואה את הצדיק ומסתכל גם מכל אבר ואבר יכול ללמוד תורה ממש כאשר הייתי לומד מרבי מכל אבריו תורה ממש . ומי שאינו זוכה לזה עכיפ כשיסתכל בפני רבו צדיק משפיע עליו אור מכל אבר ואבר . וכו׳ וכו׳ במשך השנים שהתגורר אצל רבו בליזענסק הי׳ רבינו בעל חפלח שחרית כריה ופ״א בר״ה כאשר הגיע העח לעבור לפני החיבה החביא א״ע ולא הלך להתפלל . יחפשוהו ומצאוהו נחבא אל הכלים ואחרי רבוי הפצרות עבי־ לפני החיבה . ואמר אח״כ םמפאח זה לא רצה הפעם להיות ש״ן כי הש׳ין דר׳ה ויוה״כ צריך לסהר שמיום נרו באב ואילך לא יעבור טליי יום אחד בלא לימוד שיעור גמרא. והיא מחמח טירדח הדרך הי׳ לו אונס שלא הי׳ יכול ללמוד שיטור גמרא ביום אחד ט״כ לא רצה לטבור לפני

החיבה : קפה) בהיותו מסתופף בצל כ״ק רבי הק׳ הר״ר אלימלך זצ״ל וטרם נודט לאיש מופת ובטל רוח הקודש והי׳ כאחד מן החסידים היושבים לפני רבם קרה הדבר . ביום השבח בםטידה השני׳ בשבחו יחד טם כל המסובין לפני רבם כאשר הטמיר המשמש אח קטרח מרק לפני רבם . לקח הרה״ק הרר״א את הקטרה והפכה טל פיה ונשפכה המרק ויצעק רבינו מהררמ״מ חתיך בהלה וכחד אהה ! אדוני מו״ר הלא יקחו איתני כלני למאסי זטתה הניחה מזה — המסובין כשמטם את הדברים כמטס שהתפרצה

דימלך מ מסע לזלאטשוב [להרבי ר׳ מיניי זי״ע] וכאשר שמע המאור ישמש אלו הדיבורים שמח שמחה גדולה ונסע תיכף לזלאטשוב יהי׳ שם משובח׳ ש״ק . ואחר שבת אמר לו הריר מיכלי זי׳יט שיהי' שם עוד שבח אחד . וכן עשה . וכאשר קבל המאויש ברכה הפרידה . אחר השבת שני׳ • אמר לו הרבי ר׳ מיכלי זי״ע שיאמר להרבי ר״א בשמו . ראם עהר האט ניט קיין סאך ר׳ קלמישיש . וכן טשה . ומאז נחקרב להי־״ר אלימלך זי״ט : קל) שמעתי בטצמי מאחד מנכדי הרר׳א זי׳ט ששחט בטצמי מהרב הצדיק הר׳ אהרן זצ״ל מקראקא בני של המאיר ישמש . שסיפר שפטם אחה נסט טס אביו טל הציון הקדוש לליזענסק . והסנה עם בניו ועם אנשים שיניחו אותו להיות בעצמו על הציון ולא יכנס שום ארס לשם בעודו היותו שס . ובודאי ק עשו . ונכנס על הציון הוא לבדו . ובניו. וגס הרהיצ הר׳ אהרן זיל בעל סיפור המעשה ג״כ היי שס . וגם אנשיו עמדו מבחין . והמאו״ש בעצמו סיגר מבפנים את הדלת . אולם החמהמה שס הרבה. ונפלה פחד גדול על בניו כי ידעו דרכו בקודש שאין לו להחמהמה כל כך ויראי מאיד והגישי ישברו את הדלת ינכנסו ומצאו אותו מושכב בפישוט ידים ורגלים על הקבר כמו ממש זה כנגד זה . והקיצו אותו ולא יכלו טד שהקיצו אותו בתזקה יאזי התרגש המאויש זליל ואמר לבניי : ויאם האט מסן מיר גפעוהן . ווט, פטץ יוחלט מיך ג להזט כאך ליגען איין פאר מיניט יואלט איך גיגחנגין גלייך מיט רפס רבץ חין גיע אריין . והנה אל יתפלא הקירא ט כפי הראות טל הציון הקדיש בליזענכק יש גדר סביב להקבר ואיא להיות שם בפישוט ידים ורגלים . אולם הרעו שהגדר נעשה זמן

רב

אהל * אבריק פלינסק . שסיפר הרה״ח ר׳ יחזקאל מבלטנדאוו (נכד הריר מלך זייט) שבא פיא אל הגה״צ ר׳ פינטשי זיל אבריק פילן. ושאל אותי שיספר לו איזה ענין ומטשה מזקינו הרר״א . וסיפר לו אשר פיא א׳ הרריא שניתן לו מן השמיים פה טוב . וטיניס טובים . ולב טוב . ולסת זקנתי נתן במתנה את הפה להרב האוהב ישראל ממטזיבוז . והטיניס נתן במתנה להרבי מלובלין. והלב השאיר לטצמז . וכששמט הרב מפילן זציל את זאת נתמלא שמחה גדולה ואמר ט טהה האיר עיניו במעשה זה להבין מה ששמט לפני הרבה שנים מדודו הנהיק בטל חי׳ הרי״ם זייט . איך שבהיוחו טל החחונה הגדולה באוסטילא . ישמע כש״ק אח הרב הק׳ בעל אוהב ישי־אל זיל שאמר תורה . יא, בזהיל איך האב נאך היין מאהל נישט גיהטרט אזא ריין מייל . ומטתה מובן שזאת הי׳ מתנה מהרבי ר׳ אלימלך זייט

מליזטנסק : קפי0 01 אלי ש״ב הגחון מ׳ פנתס הלוי הורויין שי׳ אבד״ק קאםיב סוד בשם הה״צאבריק בארהאמעט שי׳ הניל : רטנו הקדיש הריר מענדלי מקאםיב זייע בעל אהבת שלום הי׳ פיא אצל הריר אלימלך בליזענסק . וניתן לו רשוח שילך להריר אלימלך זי׳יע בעש״ק אחר שבא מן המקיה בטח שה" מונח טל מטהו להניח מטט. ישמט הר״י־ חענדלי שהרריא זייט חמר מהן יכול למםבל רוחא דגנתא דעדן: קפט) לבינו הרהיק מיו קלמן זי״ע בעל סהיק מאיר ושמש כאשר נסע פעם ראשונה להדיר אלימלך לא הניחו אוחו לכנוס אצלו . ולא הי׳ לו שום עצה ומלה בדעחו להיוח מסיק עצים בהחגור . יכן עשה. ס״א ראה אותו הריר אלימלך וחמר למ

אלימלך נוא״ל. ואתה מליך לבך לטשות פיייש:, יהישט אלטזר קלה) הרה״צ הר זצ״ל מבארייטשיב מ״כ בקאלאמטא . תתן הרה״ק מהר״ש זצ״ל מקאסוב. סיפר . שמאין המופלג בקדושה הר׳ שמחה זצ״ל אבר״ק בוברקא, [המובא בפרמ״ג יויד סי׳ ט*ו] שהי, גאון טצום ואיש קדוש והי׳ מסכסג אז כדרך הגה״ק בזמנו שלא הסתופפו בצל קדשם של הצדיקים . נחלה פיא בחולי מסיק ליט. ונסטה אמו בהסתר להר״ר אלימלך זי״ט לליזטנםק. וכאשר באה אליו השיב לה שלא מפמד מאומה שבנה יהי׳ אי״ה בבריאות השלימוה. וכאשר מבואהל פה־ ״ לבימה המצא את בנה הגאין מ חלוש יומר ממקדם. וטכיז לא תלטטרם כלל. ואח״ז יטשה האדון של הטיר משתה גדול ויהיו נקראים אליו אל המשתה שלשה דאקסורים גדולים מלבוב . אזי. ל ״ שקרא את שלשמם לבקר את בנה מ וכאשר יבואו שמה יראו גודל החולשה וייאשו אותו . טכ״ז לא תמושה כלל . וכאשר יצאו הדקטורים מביתה א1 בהליכחם יפול דוקטור אחר באמצט השוק . ויקימו אוחו חבריו וטבור זה יתמהמהו חביריו בהשוק . ובחוך כך יפיל במחשבה של אחד מן השנים שיש איזהו סם רפואה טבור בנה החולה ואזי יחזור לביתה פטם שנית ויכתיב אותו רפואה . וכאשר יקתו את הסם המרפא תתחיל להיטב מצב בנה החולה ויחזור לאיתנו בבריאות השלימות . אולם הזהיר אותה הר״ר אלימלך זי״ט שכאשר יתרפא צנה הגאון אזי יסט לאחיו להאניפאלי . הוא ההיק הרבי ר׳ זישא זי״ט . ונםטה אמו לביתה . ובאו כל האותות אשר דיבר איש האלקים לאן הנ״ל חםר דבר . וכאשר נתרפא מאול ״ י סיפרה לו אמו את המעשה מ ונתבהל מאוד ואמר שמקורם יםט הוא

ואמו

80 אהל רב׳אח״כ . בפקודה הרב הק׳ ממ״ש

מראדאמסק זצ״ל כנודט לכל : קלא) שמעתי מאיש א׳ ששמט בטצמו מפי הרב הצדיק הר׳ א״י הטשיל אבד״ק טלויסט זצ״ל . שפ״א הי׳ אצל חז״ז הרה״ק הררימ מקאסוב זי״ט בטל מורה מיים והי׳ מביט בסה״ק נוטס אלימלך. וכאשר בא חו״ז הרה״ק הנ״ל להביש שאל אוהו באיזהו ספר הוא מטי ין . והשיב לו . בס׳ נוא״ל . ושאל אומו ידעח "מה שכחוב בספר הזה , והשיב לו . איך אוכל להבין מה שכחב בסה״ק נוא״ל הלא מורגל בפי כל כי מי שיכול להבין בםפה״ק נוא״ל יוכל להחיומ מהים .ל זי״ט י והשיב לו חויז הרה״ק הריח מ אני אין אומר כן . אני אומר מי שיכול להתיות מהים יוכל להבין בסה״ק נוא״ל: קצכ) רבינו הק׳ הר״ר מטנדלי מרומנוב זי״ט וטכ״י אמר שבטש״ק אחר המקוה יכול להבין היטב איין שטיקטל נוטס אלימלך : קצג) הרה״ק הר׳ אליעזר זצ״ל י מדזיקוב ראה פעם אמח בחלום בית מלא ספרים רק ספר א׳ הי׳ מבהיק הרבה מאוד . ורצה לילך ליקח את הספר לראות איזה ספר מבהיק כ״כ . ונדמה לו שלקחו אוחו משס דרך החלון ואמרו לו שספר הזה הוא ס׳ נועם אלימלך • וכל הספרים שרואה בביח הזה הם פירושים על

הס׳ מאיל : קלי) גם בימי חורפי שממחי מן חסידים שסיפרו שהרב הקדוש המפו׳ הר׳ אייזיק מקאליב (אונגרין) זצ״ל כחב כמה מאומ ניירוה פירוש על םפה״ק נועם אלימלך . נשמע בת קול . איך הרהבה בנפשך עוז לעשות פירוש על הנוא״ל . הלא מלאכים ושרפים מייגעים א״ע להבין אות אחת [או תיבה אחת] בסהיק

אהל אלימלך מא !8 זצ״ל מטארנא ןמ״כ ביי״ושליס עה״ק נכד הגה״ק בעל שו״ת אדב״ע זי״ט] בעמ שסיפר המעשה לפני ארמו״ר הקמש משינאווא הריר יחזקאל דל . רבינו הר״רזושא זי״ע הוא הי׳ המטורר אה אחיו הרבי ר״א זייע שיתנהגו בנסיעתם להיות נע ונד כידוע לכל . יהי׳ מעורר הרר״ז את אחיו הרר״אח שנים קודם זייע [הרר״ז נולד נ הרר״א זי״ע] . והשיב לו הרר״א .ס מ עדיין אין כוונתך רצוי׳ כי לא נם . ודברים היוצאים מן הלב נמסי בלבי ללב . ואתר איזהו זמן עורר אותו עוד הפעם והשיב לו כנ״ל . וכן עוד פעם ג׳ השיב לו מ״ל . ואז אמר לו הרר״ז . הנה כפרי אחר הי׳ משתוקק בתשוקה רבה לראות את פני המלך . וחשב מחשבות רבות איך יוכל להיות במציאות לראות את פני המלך . ובפרט שהמלך יושב בטיר הגדולה מרחק רב ימיתו ואין לו מציאית אפי׳ לישט לעירו . ומכ״ש לזכות לראות פני המלך וחשב מחשבות ונפל בדטתו להיות חוטב טציס וישתכר איזהו פרוטות ויוכל לנםוט לטיר משני׳ וכן טשה. וכאשר בא לטיר השני׳ הי׳ ג״כ חוטב טצים והשתכר טל הוצאות לטיר השלישית וכן טשה טד שבמשך הזמן בח לטיר המלוכה . אולם אן1 שחכמתו והשתדלותו טמדה לו להיות בטיר המלוכה טכ״ז אין מבוא שיזכה לראות פני המלך . וסיבב כמה זמנים סביבות חצר המלך . טד שזכה להיות מסיק מצי התנור בבית המלך . אולם טכ״ז לא בא למלאות השתוקקות שלו כי איך יזכה לראות פני המלך . אולם בתשוקתו הטצומה חתר חור קטן בהתנור שבחוצה טד בית המלך פנימה. ובאותו הניר הקטן הסאמץ לראות מימה וראהי המלך . וזאת מרחוק לפפמיס את מ הי׳ לו כל תיוסו ותשוקתו . פ״א ססא

בז

ואמו ללזטנטק ליתן תודה לאיש האלקיס הרריא זי״ע . וכאשר באו ללזענסק שאל אותם מיכן! הי־״ר אלימלך זי״ט אס קיימו דבריו לנסוט להאניפאלי . והשיבו כי להאניפלי הוא מרחק רב וא״א לו עוד לנסוע טד אשר יתחזק כשלימות הבריאות . וכן היה שאחרל להאניפאלי. זמן מוטט נסע הגאון מ״ וכחשר בא ברחוב העיר בא אליו איש אחד יא׳ . שמחה חין ל׳ טור אורח על שבח קודש . תהי׳ אורח שלי .ן הנ״ל . כי איך ידע ונתבהל מאו אותו אדם האיך לקרותו בשמו . הליא הוא מארץ רחוקה . וראה נער קטןן מ׳ הילך בשיק ינתקי־ב חליו מאו שמחה זצ״ל ושחל אותו חי זה האיש . יהשיב לו . זה הוא הי־בי שלנו . אז שמח הגאון מאוד והלך לביתו . וכאשר בא הגאון לבית הר״ר זישא זי״ע שאל אותוהרריז. שמחה! האסט שיין מעביר גיויעזין דיא סדרה. והשיב לא . וא׳ לו . קח לך חומש אין זייא מעביר דיא סדרה יאח״כ נוה לו הרר״ז שילך עמו לבית המקוה. והזהיר אוחו שיטבול איט כאותו זמן שהרר״ז יהי׳ בהמקוה. ויטבול יחד עמו . וכן עשה הגאון זצ״ל . ואח״כ שאל אוהו הרריז . שמחה! איז דיר נאך עפיס קשה ? וכאשר בא הגאון לאכםניא שלי והעמיק בכל הקושיות העצומות שהיה לי בשים ובהרהשיניס מימרות ותמיהות עד שכמעט הי׳ נדמה לו שא״ח ליישבם . יעתה ראה שהכל נכון וכל הקושיות ותמיהות נתיישבו היטב ולא נשאר לו שוס צ״ט . ואת׳׳כ נעשה תלמיד מובהק של הרר״ז זייט כמ״ש בשה״ג

הח׳ אות ש׳ : קצי) המעשה הזו שמט הה״צ מבארהאמטט שי׳ל מאת הה״צ הר׳ ירוחם טייטלבויס י מ

82 אהל אלימלך קדושתו נפשה רטש גדול כשמים . לאין שימור . מה משיחם כ*כ שזכיתם לזה. והשיב לו הרר״א זי״ט.הנה בכל טשיק הי׳ היראה כל כך בביתי טד שהמשרתות נפלו זו אל׳יי בבקשה ובתתנונים ואמרו זו לזו מיין הארץ איך במט דיך זייא מיד מוהל וואם איך האב פוגם גיוזטזין קמגין דיר איין גאנצט וואך . והי׳ בכיה גדולה ביניהם מד שממלו זל״ז באהבה ורימומ כמו שמנהג אהב״י במרב יוהכ״פ כן הי׳ אצליהם בכל טש״ק . וכל זה מגודל היראה שנשפמ ממני מליהס מאימח שבח קודש . ואז מנה הקדיש בטל חםל״א . איכ הכל נימא ולק״מ. ומטין זה גרפם אולם טל סגנון הנ׳׳ל לא שמפתי ממולם . והמספר הוא ה״ח גדול נכד הק׳ מהריש מקי־לין זי״פ . טכ״ל הגאבד׳ק קאשוב שלינףא הנ״ל : קלח) וכבר הובא בס׳ טשר צמצמוס דף ט׳ בשם אאמזיר הגאון המסיר מסלונסק שלינףא כי הרה׳ק הריר מסנדלי מרימנוב זיל אמר כי סגולה להתטוררזה התשובה להיות טל ציון הרראיל בליזטנסק . והרה״ק ר׳ שלמה מראדאמםק טשה ובנה הציון והאהל מחדש בליזטנסק אחרי שנתרב . ובא הה״ק ר״ש מראראמםק בכל שנה ושנה טל היא״צ של הרר״א לליזענםק . ושלח אמרי זקינה א׳ לספר לו הגדולות מהרריא . א׳ לו שבכל טש״ק הי׳ דוגמה יוהל״פ בקבוצה הטיר בביהכנ״ס טל ההלים ובכיומ והגיד מוסר להם

ט״ש : קלס) כ׳ בס׳ משר צחצחוה דף י״א ט״א כ׳ לי ידי״נ הרב המאוהיג חכם השלם אוצר בלום בנש״ק מ׳ אברהם םג׳י׳ל אסיכגא מרוקלא שליש״א סיפר לי הרב הגאון מ׳ מר מטבלי שי׳ ראבד״ק ששמע מפיק הרהיג ר׳ יירא ליביש יאלוס מססריא.

בנו

בן המלך לפני אביו ונשלח חוצה שלא יזבל לבוא לחצרות אביו המלך פנימה. וראה אותו הכפרי הנ״ל היושב בין תנור זכריים והביט טל בן המלך בתמהון לבב . ושאל אותו בן המלך מה זה תמוה רבתא טל פניך . והשיב הכפרי. אדוני . תמה אנכי טל גודל מרכך . אנכי באשר ידטתי כי טיקר התטנוג מכל התטנוגים שבסולם היא מי שזוכה לראוה פני המלך. ובאור פני מלך תיים. ואנכי איש כפרי טכ״ז במטצומות ובהשחדלוח רב כמטט במם״נ ובכלוה הנפש טשימי מה שטשימי טד שזכיחי שאוכל לראומ לפטמים פני המלך טכ״פ דרך החור ומרחוק . ואהה אדוני הנך בן המלך ומשמטשט בגנזי המלך איך יש מציאות בטולם שיכולת לטשיה דבר שהואד רצון המלך . אשר טייז נתגרשת ע מלראוה פני המלך . היש תמהון גדול מזה. כן אזמר אני [הרר״ז זי״ט]. אנכי איש כפרי וטכ״ז הנני טושה השמדלוה רבות שאוכל לחזות בנועם ד׳ ולבקר בהיכלו . ואחה אדוני אחי . אתה בן המלך ייש לך הרשות כו׳ וכו׳ ואיך לא מרצה להיומ טמי נט ונד שנזכה טייז לטשית רצון הטליון ביתר שאה ולזכוה את אתב״י להמזירם למוטב וכו׳ וכו׳ . ואז נטנה לי הרריא זי״ט והשתתפו יחד להיות נסים ונדים טל פני הסרים [מן טיר אושפיצין טד הרבה טיירות אתר לביב] להשפיע טובות וישוטות לאהב״י ולהתזירם למיטב כידוע ומפורסם טנין

זה זי״ט זפכ״י : קצז) פיפר לי תימ א׳ מצפת תובב״א היות שבטולם העליון שאל בטל הסד לאברהם אזולאי ז״׳י׳ט אה הריר אלימלך . מה זה שאנכי עשיתי טשרה ספרים קרישים חכיסי שלומדים בהוכם גם בטולם העליון . זמכ״ז כאשר נשמט שם של כזרת

ימלך מב 83 הר״ר אלטזר והר״ר נפפלי . והריר ליפא . היה לו שתי בטש אחת שמה מירל והיהה נקראת מירש. ח״ב בעיר רימנוב . והיתה צדקת גדולה וכל הצדיקי׳ הלכו אליה . ושמעתי מפי ידינ הרה״ג ר׳ משה כ״ז טלאיייטש נ״י מכ״ק כי הרריא זי״ט הי׳ לו שט פעמים תשובת הקנה במרס הוליד אותה . היא היתה אשת הצדיק מו״ה אלי׳ משדה לבן בן הרב ר׳ יעקילי מלאנצהיט . ובתי השניה היתה אשת הרב ר׳ ישראל שהיה חותן הרב ר׳ יצחק ליב אבדק פריסעיק אביו של הרב ר׳ יחיאל אבד״ק הנ״ל עכ״ל הה״ג ר״א אטינגא שם : רכ) כ׳ בס׳ תולדות הנפלאות דן! ב׳ שסיפר הה״ק ממאגלניצא זייע. שזקיני הה״מ מקאזנץ זצ״ל היה עס בתו הצדקת אצל מרן הק׳ בעל נועם אלימלך והיה אומר . דע המגיד הק׳ כי נשמה גדיייה חרד אל בת מעלתו . זה הכוונה על ו הוא בנה הק׳ מרן זצ״ל מחאגלניצא וכו׳ וכי׳ שם מעשה נפלא מאתיו הינוקא שתי רק עד ז׳ שנים ואמרו כי כ״ז שהיה מרן הצדיק בעל נזעם אלימלך בסולם . היי יכול גס האי ינוקא להיות בעולם . אבל אתיכ שוב לא הי׳ העולם כדאי לו וכו׳ וכו׳ באריכות ואכ״מ .

ועוד שם :א שמעתי ממנו (מהה״ק ״ רג) פ ממאגלטצא זי״ט) שסיפר כי פ״א נסעה אמו לליזענסק מל קבר סק׳ בעל נוא״ל . והיתה שבתה בשבת בעיר חדש הסמוך לגבול . אצל הה״ ק בעל מאור ושמש . והי׳ הה״ק חרפה אוחה מגםיעחה ואומר למה לאשה לנסוע מל קבר מרן . כי הוא בעולם הפליק מאר ואין תועלת להיות על קברו . וכהנה וכהנה דיבר אליה ולמחרתו שלח לקרוא אותה אליו . וסיפר לה . תדע ט מורי ורבי בא

אלי

אהל א בנו של במל מלא הרועים שסיפר לו הרה״ג ר׳ אפרים יצחק דומיצ דסרממיסלא בפהמש״ס משנה ראשונה. אשר הריר אפרים יצחק הנז׳ הי׳ תלמיד רבינו אלימלך . ופ״א ישב מם רבו הרדיא על אצטבא שלפני ביחו ועבר כלב אחד לפניהם יראה הר״ר אפרים יצחק כי נשתנו פני רבו הה״ק הרריא. ולא הרהיב בנפשו עוז לשאול אותו על ככה . ואחר טבור שטות אחרית בא ציר מיוחד מטיר הסמוכה אשר לרה שס בתו של הרה״ק ובשורה מוצאת בפיו כי בת הרהיק המליטה בת וצהלו מאוד פני הרה״ק ואמר להר״ר אכריס יצחק הנה הכלב הזה אשר עבר אלינו אמר לו תיבת ״ריבה״ ותשבתי שכוונתו שיחטורר טלי ריב ומחלוקח ונפשי נבהלה. טתה אני רואה כי כוונתו הי׳ מאד ,,ריבה״ היינו ילדה כי בתי ילדה בת :) הגאון מ׳ מרדכי זאב אבד״ק י י לבוב . אביו של הג׳ בטל ישועות יטקב ז״ל כתב מכתב להרבי ר׳ אלימלך היות ששמעתי שכיפ מתפאר שיש לו גילוי אליהו יורני נא איך יכול גס אני לבא למדריגה זו . והשיב לו הרה״ק הן אנכי לא אמרתי מבו״יס שיש לי גילוי אליהו רק טתה שכיה שיאל אותי אני אזמר לי שגס הקטן שבקטני תלמידי יש לו גילוי אליהו אבל כבהדג לא נברא לזה רק לתורת הנגלה ילך בדרכו זה גס להלאה ואין לו טסק בנסתרות . שמטתי זאת מיל״נ הג״ח לול טטבלי ראבד״ק ששמט כן מפי הרב ר׳ מטנדיל סאליר נ״י שהיא ראה את המכתב בט״ק הרה״ק סנ״ל הצל שיב הגאון מאוהיג ר׳ יצחק אהרן סג״ל אטינגא זצ״ל אבד״ק

לבוב :

. ק ד ) מתולדותיו של אותו צ א י מלבד בניו הקדישי׳

מ־אה שהיתה ללקח גלולה כי בפין חחונהם בשטה שהיו מכסים אומה בצטיף כנהוג . הי׳ רואה אא״ז המגיד זצ״ל מקאזניץ . כי זקנה הק׳ בטל נועם־ אלימלך היה טומר מצרה הא׳ . ואביה הה״ק ר' אלטזר זיל הי׳ טומד מצדה

הב׳ וכו׳ ט״ש : יי) בס׳ לברי יחזקאל פ׳ במדבר חושב השחלשלוח סדר קבלס החסידוח בזה״ל ומיום גלוח ישראל הקים להם הקב״ה בכל דור ודור צדיקים וכמאז״ל (מגילה י״א)במחניחא חנא לא מאםהים בימי כשדיים שהטמדמי להם דניאל חמיא מישאל וטזריה . ולא גטלחיס בימי יוונים שהטמדחי להם שמטון הצדיק וחשמונאי ובניו כוי . וכן קרוב לדורנו מטח זרח אור המאיר לכל טזלס הבטש״ט הקרוע ותלמידיו הקדושים הרבי ר׳ בטר זללה״ה ומלמידו הרבי ר׳ אלימלך זלה״ה ומלמידו הר׳ מנחם מטנדיל זלה״ה מרומנוב וחלמידיו הק׳ טד דורנו זה שהי׳ אבי

הקדיש זללה״ה טכ״ל : רז) בס׳ אם לבינה דן) ל״א בקונה׳ ביח מנחם כ׳ שם בשם הר״ר אלימלך זל״ה ט״ש בשם ס׳ החסידות־

מהר״ר אהרן מארקוס : רח) ב׳ בס׳ טטמי המנהגים מיב דף י״ג. ובס׳ מאי״ש פ׳ בלק כ׳ שמטחי מפי אדמו״ר בוצ״ק מיהר״ר אלימלך זצוק״ל ששאל אומו הצדיק המפורסי׳ בוצ״ק אחיו מוהר״ר משולם זושא זלה״ה בזה״ל אחי למוד לי זה שאחה הוא פוטל ניסיס ונפלאות ומטשים נוראים שאוכל ג״כ לפטול כך והשיב לו אדמויר שהוא טיי החחברוח הצדיקים ואהבה וחיבה וריטוח ביניהם טי״כ נפטליס ונטשיס כל הגיסים וכל הסגולות והמטשיס נוראים. והודה הצדיק לדכייו ואמר בודאי כי זה טיקר הכל טכ״$ : רט) כ׳ בס׳ תולדות הנשיאות אות נףל

שמעתי

84 אהל ! אלי והקפיד טלי מאוד ואמר מה לך שתסית את הצדקה הזאה לבל הסט טל קברי הזהר והשמר לחזק אוחה ביתר שאת שחסט טל קברי ובטזהש״י הסיג שס כל חפצה ומשחלותה . יאח״ז סה״ק בטצמו השתדל טבורה שיהיה לה מרבבה

לטבור הגבול : רד) כ׳ בס׳ תולדות הנפלאות אות פ״ח סיפר לי כי פ״א היה טסט מרן ממאגלניצא זיל לווארשא . והוא הי׳ יושב בהמרכבה אצלו. וכאשר הגיט כמו החום שבח מגריצא צוה להמתיק וילון המרכבה לכסוח בטרם ולטבור דרך מיר שלא יבינו אנשי טיר כי הוא טובר שמה . ועשו כן והיה מכוסה גס אתר שעברו הטיר איזה שעה . ואח״כ צוה להעתיק הוילון אל הצד . ואז ראה הרב ר״א בפניו ובטיניו שהיה בוכה מאד . ישאל אוחו למה הי׳ בוכה . והשיב לו כי היה מתבונן וחושב כי הלוא אא״ז המגיד הקדוש . טס כל גדולחו היה פיא הולך וחושב בי אילי אינו הולך בדרך הישר ונסט למורו הה״ק מליזטנםק וכאשר בא אליו כתן לו שלים ואמר לו כי המלאך מיכאל היה אצלי ואמר לי שאהיה אומר לך. ואז נחקררה דטחו וירט שלים טבורו שהולך בדרך הטוב . וטחה אשר אא״ז היה אז סמיך לזקנה . והיה באמח גדול מאד והמלאך מיכאל שואל בשלומו ועכ״ז היה ירא כנ״ל . מה נאמר ומה נצטדק . והאיך צריך אני לירא איליי הולך בדרך הטוב . ראה והבן כי אנ אחר כל צדקותיו ומדרגותיו . טד היכן הגיט היראח שמים שלו . יעיין

בס׳ טשר אירוח דף ל״ט ט״א :• באוח פ״ו יספר כי ש רה) ל בחיך ההספד שאמר ההיק ממגלטצא ר׳ חיים מאיר יחיאל זצ״ל טל אשחו הרבניח ט״ה הי׳ איחר . כי בזאת

יימלך מג 85 ריב) כ׳ בם׳ לברים ערבים ח״א דף

מיי . שמשתי עהחכדד ד * משה זאב מהן הה״צ מסר״י מזי למשיב כי זקני ההיק בנוטאיל זצ״ל לעת פטירתו הי׳ לו גילוי אליהו זל״ה וביקש מאתו כי יזמין אצלו האבות הקלושים.

יבאו . ולול המט״ה לא רצה לבא. ; והשיב אותו. יטן כי הוא לא כיבל אותו ולא נהג כבול בסטולתו סטולת ליל המטיה . מלוה דמלכא . אשר טל כל לא ירצה לבוא אצלו . הבטיחו בטנזא״ל זציל כי יצוה את בניו אחריי ושמרו דרך ד׳ למשות משפט וצדקה ולהתנהג

בכבוד סעודת מלוה דמלכא אחיכ בא 1 גס דוד המעיה אצלו . וכן האמת . כי

נכדיו היקרים המה משתעשעים בסעידת י מלוה דמלכא טור היום כולנו חיים אתנו.

ומפי חותני זלה״ה שמעתי כי דהטיה ן התלבש בבגדי נכרי ובא בתרמילו עם דגים חיים והלך אצל הרה״ק בעניא״ל ודבר

אתו בלשון נכריח כי יקח מאמו הדגים. י ישלח אותו אצל הרבנית . והיא השיבה לי כי כבר נגמרה מלאכת שבת טוד בצהרים וטש״ק . ואינני צריכה טוד לדגים . הלך חזרה אל ההיק ושלח אוחו טור הפטם אל הרבניח . והיא טור הפטם אמרה לו כמקדם . והלך טור הפטם אל הה״ק יא׳ לי השובח הרבנית . ולקח הדגים מחרמילו והשליכם לארץ בטודם חיים . אמר לו כי טוב יהי׳ לו ליקח אותם לסטודת מלוה מלכא. אזי הגביה הה״ק אח ריסי טיניו (כי הי׳ לו ריסי טינים . אויגין ברטמין גדולים למאוד . וכאשר ביקש לראומ איזה איש הגביה אותם) ואמר לו .

מיר האבען שיין קיץ כח אייטרסטולה ׳1 צי האלסטן נאר פאר אינזמרע קינדפר

ווטלטן מיר אן זאגטן אייער סעודה 1 בכבוד צו האלטטן . וטיי״ש טול כמה סיסיריםבטנין םטידח מלוה מלכה ועיין

בס׳

אהל א׳ •רמפתי מההיק ממאגילניצא שמרן ~פל נזסם אלימלך זצ״ל ציה להחסידים י־ני הנטורים שיהיו אומרים ד 1ילה ובכן חן פחדך בכדי לטורר ליבם. והה״ק היהודי זיל צוה שיאמרו בלילה משנה חורה לעורר לבבם טכיל: ר*) כ׳ בם׳ דבש השדה אופ י״ט שמעתי מהרב החסיד הק׳ מויה אלטזר בן הקדיש החכם שלשלה היוחסין מי״ה אלימלך זצלה״ה על הפסיק ייישש לפניו לאסל ויאמר לא איכל עד אס דברחי וברי ייאמר דבר ויאמר עבד אברהם ־נכי . החורה הקדישה מלמדח אותנו דרך הטיב והישר כשאדם בא בדרך במקום שאינם מכירין אותו והוא איטא איש כשר שדרכו מכיר איפס ומי ^ בקודש ומשומר בכל דרכיו להתנהג טפיי ההורה יהסידופ אז* הוא צריך לדקדק מאד טל כל חנוטה במקום הזה שבא שם אס חיו אינו כדין שלא כחורה חיו הן בכשרות החנהגוח ביחס להבדיל בין טמאה לטהרה ובפרט במגעי מאכלים כשר יטרפה . ובפרט דסי־כ׳ הטבד הזה אשר הי׳ רגיל בבית קדוש ונורא אאע״ה אשר התורה הקדישה מעידה עליי ששחר ההירה והמצות חוקים ימשפטיס אשר ע״כ התיישב א״ע העבד הקדיש הזה בחכמתו כששמו לפניו לאכיל מה לי להאריך בשאלות מל כל דבר ודבר בפרטי אס נעשה בכשרית כדין אני לא אימר להם רק דבר אחד והם מטצמם ילמדו חהדיבוי־ הזה הכל שכל כיונחי שאני מדקדק נ״כ כמי שראיחי בביח אדוני. זט״ז אמר כקיצור טבד אברהם אנכי .ה משכילי שחיי לא האכילוני דבר מ י

שאינו מתוקן טכ״ל :ט. ריא) כ׳ בס׳ טשר צחצחית אות לי נודט שאמר בדרך ענוה טל עצמו. טביר אלימלך צריכים להבראית גיהנס: ו י מלש ני לא יספיק לו הגיהנס מכבר ת

ך ל מ י י

מ גרויס וואהר אז המי מוכרח לציית א דבריו . ולקח הפחקא :

ליי) כ׳ ש״ב ידינ הרב הגאון מ׳ ישי־אל האתיק שי׳ אבריק אבמרוויקוב י שממתי כי ב׳ תלמידי המגיד הגדול מממזריסש זצ״ל החוכחו .ן לטבודח הקודש הא׳ אמר כי הדרך מכו רק מיי סיגופים . והשני א׳ כי לא זו הדרך רק צריך להחזיק ולהבריא גופו לטבורה . וביארו דרכים שונים בסממיס שונים ויגישו מצומוחיהס לפני הה״ק צ״ט ר״ר אלימלך מליזמנסק זליל . ובהיותו נחפץ לאיזה דרך מצוה שרצונו וכתב להו לחאוה יבקש נפרד בכל חושי* יחגלמ (משלי ייח) נפרד דן! א׳ . השמר ובכל מושי׳ ימגלמ מי׳ פי* רמ׳יג . וא׳ מחלמידיו שנה ופירש להם״ כי אנו רואים בכל ספר בש״ם ומדרשים מתחיל מדן! ב׳ ואין כאן דן! א׳ וחמורסו נמצא השמר . והנה כל המספרים הס מחוברים כגון ב׳ הוא מחובר מן א׳ ואחריו יבוא הב׳ וכן הג׳ מד מול0 משא״כ מספר א׳ איננו מחובר רק נפרד . וזה הכונה לסאוה . אם תרצה לרמת תכלית התאוה הגשמיית אכילה ושתי׳ וכיו״ב . אזי יבקש את מפרד היינו הדף א׳ שהוא מפרד ואיננו רק השער . ומכ״ז יש בו קדושה שמגין מל הספר . וכמו כן החאוה שמחזיק

ן ו הגוף לקדושה ג״כ יש ט תכלית מ אך חבל מל דלית לי׳ דרתא ותרפא לדרתא מביר אחז״ל [בשבת ל״א ב׳] ודבר זה יתגלמ בכל תישי׳ . הכונה בכל א׳ מספרי הוה״ק נראה ונגלה אמיתות זה המנין . כי הדין מביאר בסי׳ רעיג שבכל מומש צריך להיות לפניו גליון פניי להגין מליו והבן הדברים כי ממקו מאוד . ובשם הה״ק צי״מ מברדיטשיב זצ״ל אומרים שגם אותי שאלו מדופ בכל הספרים מסר

׳ ק

86 אהל א בס׳ מנחת שבת בקיצור שיפ סי׳ ציו : ריג) ןיךך• שם דף י״ג שסיפר ההיק מהר״צ מליסקא שבאצ מהרים בכיהקא ופדיון למי מהי אש זל״ה ולא רצה לקבל ממנו . א׳. וכי רביני ימנע הסיב מבעליו . י ל ולא ירצה לעשות לי סובה . כי הלא ידוע תורת ההיק במנוא״ל לס׳ קרחק אל מנחתם וכו׳ כי מל פסיק אל ת משרעיה הצדיק אח דחן ואבירם ימן כי לא יקה מאתם מאומה ולא הי׳ לו ממהם שום ההחברוח לזאח לא הי׳ ביכולחו למשוח להם סובה ולהצילם מאש המחלוקח הלזו . אמר מהרים אש זליה . נייחי ספר ונחזי . וראה. אחיז קיבל מאחו שמה דברים ככחבן הפיתקא והממוח . וא׳ מהר״ס אש א״כ אומר ההיק מואיל זליה מוכרח אני לצייח לדבריו ואספר לממ״כ מהוח הריר מלך . כי שמע מרבו בעל חיס זל״ה . כי הה״ק ר׳ נחן הדלמר זל״ה א׳ פ״א בזה״ל ניכט בח>ס זאגס מען פאלנישס האבין קיין דרך ארן ניכש . אבל כן הוא . כי בעת שיש לי עליית נשמה בג; ערן תמיד הנני רואה שמה מכבר אה שני אחים היקרים הרריא זהר״ר זושא . איך האב איינמאהל אב גמפאסט צו קאממסן אין גימ וומן מס וואהר נאך המעשלאסען דיא עהירען אונד וויא מנין האני דעס גן עדן געעפנעש האבמ שאן דארט געפינדמן דיעזע צווייא טהייערע ברודער וולכערט זעלבע אין גיע העריין געקאמען אי זינד ווייס איך ניכט אבטר זיא ויארע! שאן דארט . ניכט בחנם זאגט מען סאלנישט האבטן קיין דרך ארן . זייא האבטן ניכט גטווארטטט ביז מטן ווירד אויף שפארטן אונד דיא טהיטרטן מכטנטן . וסיים מהר״ס איש זל״ה ניא אז דטר רבי ר׳ מלך יא אזוי

ימלך מד 87 אז היא נקראת כלה . משא׳כ לפגי הכלה . מלית ההל הזה . שזה הזמן הוא טור לפני וקורס היותה קרואה בלה איך סכל לרקוד ולשמוח בשממה של מצוס . וכאשר קינן המקונן ר״י הלוי איך ימרב לי אכיל ושחה בטח אמה כי יסחבו הכלבים את כפיריך כו׳ . וע״ז נענו ביש ואמרו כי באמת כנםיי היא כלהנםכמזח שהיא סחיפה ודחיפה כי ק הן גבורותיו הן ק ניראזחיו [כיומא ס״ס ט״כ]ט גס כמות שהיא עילה בין האימות מוכה מרדפה מבלי חשך יש לה קיום ביניהם . וב״ה אומרים כלה נאה זחםזדה ט כנודע תכלית הגלות היא כדי לפרסם אמונת סקב״ה בין העכו״ם [עיין פסחים ד׳ פ״ז:] כחשאחז״ל מפסוק וזרעתי׳ לי בארץ . וזה אמרו כי הכלה הכנס״י נאה במעשי׳ אך גס תסודה שעושה חסד עס תברותי׳ [כמ״ש חז״ל חולי! רן! ס״ג ע״א למה נקראת שמה חסודה] שמהס חצא חורה ואורה לכל העמיס . וזה הוא חעודתם בגולה . וטיכ גם זו לטובה יחשב . ואמרו ב״ש לביה . הנה א״כ שישראל הס המורים לכל הטמיס ומפיקים נוגה . צריכים הס להיוח נקיים וחמימים מבלי שים שמץ דופי . אך הרי שהיתה חיגרח כו׳ הכוונה בזמן שגס הישראל הס כבטלי מימין חיגר או סומא ואינס נדיקיס איך יתק לומר עליהם נחה וחסודה . זט״ז השיבו ב״ה הלא תראו בנוהג שבעולם אס ארס הולך ליקח מקח מן השוק ולקח מקה רפ . וזה בטח יען שלא מלא מקיז טוב נזמנו . ולקח הרעק בהוא טיב לפי ערך האחי־ים י הגרועים ממנו . בע״כ נריך לשבתנו בעיניו שלפי ראות עיניו בחר היותר טיב ובזה יננל מה יסיר . מדבר שקר. כן גס כאן בכל אופ! שעם ב״י הס חיטאיס ח״ו . טכ״ז הס הייתר טובים מכל

האומוח

אהל א׳ דן< א׳ ומתחיל מדף ב׳ . והשיב יען ט אם למדת תורה הרבה על תחז ק סובה לעצמך . ט צריך שתדע כי סיד לא למדת הלן! הראשון וזה הוא טמס

ק טלך ודפח״ח : י מ לס*) הכם א׳ שאל את ט הה״ק ר״ר אלימלך זציל שיבאר לו מדרש פליאה א׳ חמשה בקר ישלם תחת השוד וארכט צאן תחת השה הה״ד אדם א׳ מסלף מצאתי ואשה בכל אלה לא מצאתי [והמדרש הזה כבר נאמר ונשנה בספרים רבים וגס בשם הגר״א זצ״ל ממילנא . והשואל ביקש מהה״ק שיבאר לו דרך סשיט ולא טפ״י קבלה. ואז טנהו הה״ק ויאמר לו כי הכוונה נגלית . הלא תראה שינוי הלשון בקרא שאמר ארס כי׳ מצאתי . ישוב א׳ יאשה כו׳ לא מצאתי . ט להשזית הלמן הי׳ צריך לכתיב איש וכו׳ מצאתי יאשה כי׳ לא מצאתי . ימלת אדם איני בשיווי למלח חשה . ונרכ הביא המדרש כי נס בתוהיק מצינו חמשה בקר כי׳ השיר. וארבט צא! חחת השה ולשיוזי הלשין הי׳ צ׳׳ל חמשה בקר ישלס חחח הבקר. וד׳ צאן חחח הצאן . וטכ״ז ליפוח הלשון יוכל לשנות . ובזה מובן גס הפסוק אדס א׳ מאלף וכו׳ והבן : רמז) בהיות הה״ק מ״ל בנשיאי א׳ מזרמי או מתלמידיו א׳ פי׳ הש״ס [כתובות ט״ז ט״ב . י״ז א׳] כיצד מרקדין לפני הכלה בשיא כלה כמוה שהיא ובה״א כלה נאה וחסידה כו׳ ולכאורה חימה השאלה כיצד מרקדין׳ צריך מ ומסיים מה שאומרים לה . ו לשאול כיצד מנגנים . או כיצד אומרים

אך זהחנאיס הקדושים האלו שאלה אחרה שאלו כיצד איך נוכל לרקוד ולשמוח לפני הכלה . כי כנס״י כלה קרואה . וזה הוא בעת כישראל שכינה שרוי׳ ביניהם שהוא בעלה דמסרוניתא

83 אהל אלימלך שמיס והי׳ מלמד איזה שנים . ואחיכ בא לפני רכי . א׳ לו שיסע לעיר זלאטשוב מקום אשר הה״ק ר״ר מיכלי ז״ל יושב שמה . ויסיר לאכסניא דשם. וכי הוא נוסע בעירוח לחפש ר י בחור ע שידוך הגון וטוב עבור בחו הבהילה . ומסחמא יבואו לפניו שדכנים לרניע לפניו נכבדוח עם משירים ונגידים. וכל מה שיציעו לפניך לא תאבה ולא חשמע להס . רק אס יציעו לפניך עם הה״ק ר״ר חיכלי . מאמר לדבק טוב ושמשה השידוך וחתחייב א״ט נדן אלף ריינש . וגס חחן מחנוח בטח הסנאים . ויט; החסיד להה״ק: האיך אטשה רמאוח כזה להונות את הה״ק ר״ר מיכלי . הלוא מחיירא אני פן אכוה בגחלתו . השיב הרר״מ . לא חדאג ולא חפחד כלל כי אני מבטיחך שלא תטנש כלל ולא יחסר לך מאומה אך לך בכוחך זה וחצליח טל צר היזהר טוב. האיש חסיד קייס דברי רבו. ונסט לטיר זלאטשוב . ופירסם א״ט כא׳ מן הטשירים. וכי הוא רוצה לפזר הרבה מטוח טבור שידוך הגון וטוב . נבאו לפניו השדכנים והציטו כמה וכמה שיריכיס ולא הוטבו בטיניו . אח״כ בא שדכן א׳ והציט לפניי שדוך טם הס״ק

ר״ר מיכלי . שיש לו טלס שוב בכל המטלות טובות. והוטב בטיניו. זהשדכן הלך לבית הה״ק ר״ר מיכלי והציט גם לפניו הנכבדות . והיטב גס לפניו . כי אמרו שטר טתה טשי שידוכים טס ח״ח שפרנסתם בצמצום ט״כ טליהס לישח בטול בניהם כי הס סמוכים טל שלחנם. וטחה יטשו טס האיש הטשיר . ולא טליהס יהי׳ הטול והמשא הכבד. וגמרו השידוך למזל . והמחותן נתן מחנות. ועשה להחחן בנו של הה״ק ריר מיכל, סעידה גדולה על התנאים כא׳ מן הגבירים וקבע זמן החחונה בכלוח השנה. והנה משם גסע החסיר אל הר״ר

מלך

האומוח לכי ערך וע״כ ראוים להיוח מיפח לרבים . ולזה מסיים הברייחא מכאן אמרו חכמים ר״ל כיון שאנו רואים שגס אס ח״ו האדם בעצמו אינו טיב עכ״ז מעריכין אותו לפי ערך האחרים הגרועים ממנו . ע״י כן בהכרח צריך ראדס שיהי׳ מעורבת דעתו בין הבריות כדי שטי״ז יחחשב ממהס בהעריך אותו . משא״כ זולח זה מה לי זלהס . ודפח״ח. ובזה מיישבים הרבה דקדוקיה :י וישב אח אחי אנכי מבקש פ ) ב ז י י הגידה נא לי איפה הסס א׳ הה״ק רר״א מליזטנסק זי״ט מטי כי יוסף הצדיק ירט והכיר ט״י החלומוח שהאחים מוכרחים להיוח במצרים כור הברזל לקבלח חוה״ק אח״כ . אך ירט ג״כ כי לא בשלשלאוח של ברזל ירדו שמה רק ט״י ראוחם השפט והמזון טי״ז יגולגלו לשם . וכמו שכן הי׳ באמת . ועיכ א׳ את אחי מבקש אנכי כי האנכי הרומז להתחלת יו״ד דברות וקבלת הוה״ק זאת יבקש אח אחי ישם כתיב אנכי כו׳ אשר הוצאתיך מארמ״צ. שטי״ז ראויים לקבלת התורה . וט״כ הגידה מלשון המשכה נגיד ונפיק ר״ל הראה המשכה הרומז בתיבה נ״א ל״י גי׳ צ* א השם המרומז בפסוק פות״ת א״מ ידייך מורט . למטן טי״ז יבואו

לשם והבן טכ״ל . ריח) כ׳ שיב הגאון מ׳ אלטר שפירא שי׳ אבריק וויקנא בט״ס שם משמטון : שמטתי שהה״ק ר״ר אלימלך ז״ל מליזטנסק הי׳ לו חסיד א׳ מני ואביון והי׳ לו בת שהגיטה לפרק הנשואין. יבא החסיד ובכה לפני הה״ק וצרת הבח לפניו הגיר . וא׳ אליו הה״ק כי רטתו וטצהי שיהי׳ מלמד איזה שנים וכאשר יהי׳ לו סכום הגון יבא אליו והוא יאמרמ וטס מי יטשה שידוך . הנ לו איך י. וטסק במלאכת האיש שמע לטצה רבו

אהל ־אלימלך מה 89 הדמעות וירד דם . אז חזר הריר זושא אליו ואמי לו נכש ורות יש לך מעתה כי נתתי לך . וכעת . לך לאמי אלימלך ויהי׳ לך נשמה ג״כ ומאז נעשה תלמיד הה׳ק רבי ר׳ אלימלך ז״ל

עכ״ל : רכ) כ׳ בס׳ עשר קדושות דן? ל״מ ע״א אשר הה״ק ר׳ יצתק אייזיק מזידיטשיב זיל אמר פ״א שהוא מיםמך עד לשב״י ימן הוא מוסמך מרבו רבינו צבי מזידימשוב. ורבו מלובלין. והק׳ מלובלין מהר׳ר אלימלך . והררא״ל מהמגיד הגדול ממעזריטש והמגיד מן הבעש״ט . והבעש״ט עד האר״י ותלמידיו . והאר״י ותלמידיו עד הרמב״ן וחבריו . והרמב״ן ותבריו עד

הרשב״י עכ״ל:׳ בהקדמח ס׳ זוהר הי . וכמה רכא) ^ רוה״ק ואותות ומופתים שסיפר לי החבר הזה כממט שלא שממתי כזאת אלא דוקא אצל רבינו אלימלך זללהיה ואצל רבינו אלקי בעש״פ זלה״ה וכו׳ ע״ש ובס׳ עשר קדושות דן! מיד ע״א:׳ בס׳ זוהר חי דן! ריו ע״א . רכב) כ ולכן אינו מקפיד על אנשים שלו אס נוסעים ג״כ לצדיק אחר צדיק אמת ומקבלים משם הארה . וכך היה מדתו של רבינו אלימלך ותלמידיו האמית־ם שהיו דיוקים בו באמת ומי שמקפיד וטסי שנאה שקרן הוא ורמאי משקר של קליפות נוגה וס״ס רוכב עליו בודאי והשתררות שלו מצד ס״ס הרשע שעשה חוחו לרבי וכו׳ ע״ש

ובס׳ טשי־ קדישוח דן! מ״ז : רכג) בשו״ת זרע יצחק בהסכמח הה״ק רי״א מקאמרנא ז״ל כ׳ י שממחי נופי אדמו״ר חמי רו״ה אברהם מרדכי מפינסשוב ז״ל . שהי׳ תלמיד מובהק של של רבינו איש אלקיס מוי ס אלימלך זי״ט מליזטנסק שא׳

בשייט

מלך וסיפר לו כי שמט לעצתו ועשה תנאים. אך הגיד לפניו צרתו כי אפס כספו ומה יעשה הלאה כאשר יגיט הזמן חסונה. ומחותני הה״ק רר״מ ירצה שיטשה הנשואין והוא טני ואביון ואין לאל ידו . ופנה הריר מלך שלא ידאג כלל כי ההיק הריר מיכלי לא יתיר קשר החיתון בשביל דברים שבממון . ומוכרח יהי׳ לעשות החחונה גס בלי נדן. והשידוך לא ינחק חיו. והכה הר״י מיכלי חקר !דרש אחר שם מחוחכו ונודע לו שהוא עכי ואביון גדול . ואין לאל ידו לסלק הנדן ולא לעשוח הנשואין כלל . יהיה לו מג״נ גדול מזה יא׳ לביב שדעתו הוא לעשות נשואי בנו טס המתותן הזה. רק אחר החתונה ישתדל אשר בנו יהן גט פטיייס לאשתו בת העני שרימה איתי . יכאשר הגיע הזמן חחונה נסע הרר״מ עם בנו החתן וב״ב על החתונה לעיר מגורו של מחוחנו ועשה הנשואין מכיסו . אבל בנו החתן לא הסכים לשוב לביח אביו ולגרש את אשתו. אז ראה הריר מיכלי זייס שהוא זווג מן השמים . ולקח גם כלהו לביתו ונתן להם די סיפוקם ודרו באהבה

באריכת ימים פכ״ל: ריס) כ׳ בס׳ פשר אורות דן! מ״ר פ״ב : בפת שהי׳ הרה״ק ריר זושא זצ״ל נפ ונד בבל פיר ועיר יטרס ידפי ממני . בא פ״א אל העיר אשר גר שם אבי הרה״ק ריעי״צ מלובלין. וירה״ק הי׳ אז נער כבן עשר שנים וכאשר הר״ר זושא עמד להתפלל אתורי התנור כדרכו וראשו מעוטן! בטלית . אז הביט הרר״ז בהר״ר יעי״צ ולא אמר לי דבר והתזיר פניו לההנור והתפלל כמקידס . ויפתחו מעינות תהיס דמעית של הנער הזה וזלגו דמעות מאין הפיגות שעה ושתים . והר׳׳י־ זזשא לא הביט בו כלל עד שפסקו

90 אהל אלימלך טפ״י ששמטתי מאתו נשית הקודם טכ״ל הובא בם׳ טשר אורות דף מ״ח : רני) בס׳ תפארת בית ליי דף ג׳ הובא מטנין מה שכ׳ הה״ק מ׳ אלטזר דל בפקידת אביו הריר אלימלך זי״ט אודות המחלוקת שנתטורר טל הה״ק בטל קדושת לוי זי״ט . ישם דף ט׳ הובא בענין שאמר לאיש א׳ שיקיו אשה מטיר פראג וכו׳ . והוח טעות . וגופא דטובדא מספרים כאן הזקנים בקבלה . כי הר״ר אלימלך שלח בחור א׳ מגאליציא שיסע לטיר פלונסק וישא שם אשה . ויהי׳ לו ממנה בניס טיביס ונולדו לו האחים שהי׳ נקראים בפלינסק החיוח היינו א׳ זאב מאלף חסיד ור' בטר חסיד . ור׳ צבי הירש חסיד שהי׳ אביו של ההיש ציםו״ט מ׳ יחזקאל זי״ע מקאזמיר . וכן היה בפלינםק עיד ונד ק ר׳ ישטי׳ ז״ל . והי׳ מחיסר בנים ל״״ג. ונסע לליזענסק . וצייה לו הרר״א לבנוח ביח המדרש חרש בממונו . וכן עשה ובנה הביהמ״ד בק׳ פלונסק הנקרא: ל עד היום . ביה?ו״ר של ר׳ ישעי׳ ד רכז) כ׳ בס׳ טשר צחצחוח דף כ״ב טיב בשם הה״ק ר״מ מראזוודאב שסיפר בשם זקינז מראפשץ כי אחר הסחלקיח הרבי ר׳ שמטלקא בא הרבי רמ״ל מסאסוב אל הריר אלימלך . והקשה הרר״א קושי׳ בתוה״ק וכו׳ זכו׳ . (כמו שהובא כבר לטיל אות ק״ו) ובהג״ה שם . נוסח א׳ שדיבר הרר״א על איש אחד שעשה איזה דבר שלא כדה . ואהבה ישראל של הרמ״ל ידוע . והעולם אומרים שהר״ר שחעלקא מנ״ש נתן במתנה אח אהבת ישראל להרמ״ל. וכאשר שמע הדברים שהררי'א מדבר על איש ישראל . קם והלך מהשלהן כדי שלא ישמע הדברים הללו והקפיד היר״א וכו׳ ככתיב בפנים עכיל

: ו ועיי! לעיל תות ק״ כתב

ששחט מפי רבן רבינו אלימלך שא׳ על הרב מגיד משנה שהי׳ אבי זקינו של הרב המחבר הכיל שפניו פני שכינה ממש וכו׳ עיש . וכן בהסכמתו טל ס׳ תולדות אברהם מהג״ר אברהם אבד״ק

אוליינוב ז״ל : רנד) כ׳ בס׳ אזר הנר דף ד׳ : ההיק מקאזמיר זי״ע סיפר שהקוהיט הר״ר אלימלך זי״ט פ״א אמר ט״ט איש בן ששים שנה וטדיין לא טשה אף מצוה אחת . ותלמידו רה״ק מלובלין זי*ע אמר שהוא לא טסק טדיין בטבודת הש״י כלל והיא מלא טבירוח ח״ו ואין לו שום תרופה טד שכשיפטר מן הטולס ויונח בקבר לא יטשה טור עבירות . ובסה״ק מאו׳׳ש פ׳ מסטי כ׳ שהר״ר אלימלך עשה תשובה טל שציטר את אמו בימים שהיתה מטוברת עמו וכו׳ . ושם דף ב׳ ט״ב בס׳ אור הנר מביא בשם הרה״ק מ׳ חייקא ז״ל כי הראש לכל הס׳ הוא ללמוד זוה״ק וראשיה חכמה וכו׳ ואשרי מי שיקבט לימוד בר״ח ומשם יכיר פחיתות מטשיו ותוקף חיובו וכו׳ וכן הזהיר רבינו הקדוש הר״ר אלימלך זצ״ל בהנהגוחיו וכו׳

ע״ש : רכה) כ׳ בספר תפלה למשה פרשח פקודי להה״ק רימ מסמביר זי״ע וכאשר פ״א סיפר לי מו״ר מלובלין נבג״מ בלשון תימה באים אצלי בני אדם במרה שחור־ . ובנסטם מאחי מאיריס וטם שאני בטצמי רצ״ל מרה וחזר ואמר שחרה ואינני מאיר. והשבטי לו אט״ג דאיהו כחר מליון אוכם הוא לגבי טלות הטלוח. וכאשר שמט החזיר פניו מטט מאתי כדרכו בטנותנותו חמיד כשהיו משבהין אותו. וחיכף החזיר פניו וסיפר לי כשהי׳ מקבל פני רבו ר׳ אלימלך בבאו הי׳ אומר לו גיט יו״ט שהיתה היראה לדברינו שידטתי כבר

אהל אלימלך כוו 01 לאסים אזניו מקול הקירא המנקשח באזניו כמובא כ״* בס׳ באר משה ודעה משה להק׳ מקאזניץ זציל . ושמעתי בבירור שכל מי שהי׳ אז בביתו פלצות ורעדה אחזתו והוכרחו המשרתים שלו להקן הכל קורם חצוח היום . כי אחר חצוח אם עשה אחד בכיח הקדוש הזה איזה עובדא דחול נפלה הדברים מידי ונתקלקלו כ״מ שהי׳

בהם וכו׳ מיש ־ יל) בס׳ ברכת אברהם כ׳ וירא להגיר אברהם זצ״ל ממונקאטש כ׳ פי׳ בריק של הרריר אלימלך זייע

בלעטיל קטן מ״ש : רלא) ב׳ ס׳ אוהב ישראל פ׳ וישב אי׳ בכהאר״י זללה״ה . ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד איכון שית מיבין עד שית גדפין . נמצא בזה׳ז שחסר ב׳ גרמן כנ״ל(דאי׳ בגמ׳ מיס גבי ישעיה מביא כתיב שש כנפים לא׳ וגבי יחזקאל מביא כחי׳ וארבע כנפים לאחת ומשני הגמ׳ כאן בזמן שבהמיק קיים . וכאן בזמן שאין ביהמ״ק קיים וטי) חסר גיכ ב׳ חיבין מאלו ששה חיבוח בשכמל״ו׳ מ׳ הנ״ל ואמר סורי הרב הקדיש ט אלימלך זללה״ה ששני חיבוח החסרים הם כבור מלכוח ולזה אנחנו מבקשים ומחפללים להש״י בחפלח מוספים של יו״ט גלה כבוד מלכוחך עלינו ע״כ

דברי קדשו וכו׳ עיש : רלכ) בס׳ פחחא זוטא . טל חיקוני טירובין . בהקדמה פי׳ דברי הס׳ נועם אלימלך פ׳ ייגש בפסוק ואח ימרה שלח וכו׳ ויצחק אמר וכו׳

התמוהים עיש : רלג) ב׳ בס׳ תהלה לדוד תהלים פיט בשם הריר זושא זייט פי׳ בסליחה לטרב ר״ה אדם האיך יזכה בכל יום למוח מחכה ט״ד חז״ל יזכיר לו יום המיחה . וזיש האדם האיך יזכה העצה לזה היא עיי שבכל יום למות.

מחכה

רכת) כ׳ בס׳ דברים עריביס ח״א דייז. פיא בא אל הה״ק מהרים מרומנוב איש א׳ קדוש אשר הי׳ מיסב אצל השלתן למעלה עה ההיק מהרים זיל והי׳ שמה מלובש בבגדים לבנים . והי׳ גדול ונכבד ירצה לדפוס ס׳ אחר עה״ח לפרש אח דברי רבו בעניא״ל זיל ורצה בהסכמת הה״ק מהרים ז״ל והראה לי פירושו . ועל פרשת בראשיח הי׳ הפירוש והביאור שלי ב׳ פטמים עב יותר מן כל הם׳ נועא״ל . אמר לו ההיק מהר״ם זיל כי איני מסכים להדפיסו כי לרעתו מלאכים ושרפים פלאגען זיך ביז זיי ווייסען דיא כוונה פין רעם גרוםמן רבי מלך . כי כן קרא אומי . וסיפר כי הה״ק הרריא לא כ׳ בעצמו הח״ת שלו . ובנו הה׳׳ק ריא החיישב בעצמי ואח אשר שמע מאביו הק׳ כחבי בכחב והניחי על השלחן במקום אביו למען יחן עליהם עין ביקורח וישמע אח אשר יאמר מל זה . כן הי׳ . וביים ח׳ הניח מל השלחן תורח אביו זל״ה אשר א׳ ביום שיק . אביו כאשר ראה את הכתבים . שאל את בנו ואמר לו לאזשס (כי כן קרא אותו) וועהר האט ראם גיזאגט . אמר לו הלא אבי אמר זאת ביום אתמול. אמר לו. איך האב גימיינט ראם מלאכים אין שרפים האבין ראם גיזאגט . ומאז הסכים לדטתו כי תמיד יכתבון . ובס׳ ניאיל הראשונים בדפוס הראשון יש שמה בהרבה מקומות תמונת כוכבים קטנים אשר ירמזון לאיזה דבר סוד . ורבים אומרים כי ההדפסה הראשונה היה ברב

: ל זהירות וקדושה ימירה טכי רכס) ב׳ בס׳ מטטמי יצחק דף כ״א . כמו שנודט שרבינו הק׳ הריר אלימלך זי״ט בכל יוס ששי אחר חצוח היום החחיל לקשקש באזניו כפעטמון קדושת יום השבח והוכרח

92 אהל אלימלך אלימלך זצ״ל שכל תשוקתו הימה להפרד מטוה״ז החומרי ולעמוד במקור הקדושה מבלי לביש החומר העב וכו׳ עיש והבן : ילד) בס׳ שבע רצון דף א׳ הובא מופת נפלא מהה״ק ר׳ בעריש אבד״ק אישפלין זיל. וסיים שם שא׳ הה״ק הנ״ל תדע כי אני לא כעלתי מאומה רק רבינו אשר הי׳ לי הה״ק ר׳ שלמה אבריק קשאנוב הוא הבסיחני אשר כל היוצא מפי יקיים הש״י והוא הי׳ לו כח זה מהה״ק ר״ר אלימלך זיל וכו׳ . ושם דף ג׳ ע״ב יסופר מנסיעת הה״ק ר״ש מקשאנוב אל הרר״א לליזענסק . ושם דף יוד יסופר מה שא׳ הרה״ק מווישניצא ז״ל אודוח הר״ר אלימלך וכן שס דף ח׳ . ובדף י״ב ע״א יספר מנסיעח הרבי הק׳ מלובלין לביתו מאת הה״ק הר״ר ברוך ממעזיביש ובירכו כמעס שלא נשבעו במים . מד אשר הזכיר זכות רבו הקריש ר״ר אלימלך מליזענסק זאת עמדה להם

וניצולו ט״ש : רלה) ב׳ בס׳ דברים ערבים דף ס״ז ע״ב כאשר זכיתי להיות על ציון הה״ק בענוא״ל ספרו לי כי בשעת פסירת נכדו הה״צ ר׳ נפתלי רצו להניח אותו אצל קברות אבותיו ולא הסתייע מילתא . כי ההיק בעל מאיל שוכב בחדר מיוחד . ובחדר החיצון שוכבים בניי ונכבדיו זל״ה לא הי׳ מקום פנוי . א׳ ההיצ ר׳ אלימלך יידניקר זצ״ל מאכס פלאטץ פאר ר׳ נפתלי. וואן אז נישט וועל איך עהס אייין לייגין צום פעטער ר׳ אלימלך . פהר וועס אפילו גאר ניכס . ברוגז זיין . ואח״כ ציוה כי יחפרו הקרקע . וכמעט נראה בחוש כי הב׳ קברות מן הצדדים צמצמו א״ע ומצאו קרקע להה״צ ר״נ הנ״ל . ונכחב אצלי העחק המצבה של הה״ק

בעל נוא״ל זל״ה . וז״ל : י־״כ

!!| מחכה ע״ש . וכבר הבאתי לעיל בשם

ן הה״ק רימ מםאמביר ז״ל ששאל אחק ר״א אס אביו הר״ר אלימלך צוה מ ן ה ן מה לפני מותו. והשיב אס חרצו לידע ( צוואת אבא דרשו מעל ספרו נוא״ל שכיב ן שנה לפני מוחו אמר דברים האלו !! שבספרו . וידעתי שבכל יום ויום הי׳

מצוה מחמת מותו והובא בס׳ תורה הרמ״ל השלם דף כ״ט . ועיין בס׳ דגן 1' שמיס לריה דל״ב ט״א. ושחטחי מאאמו״ר !| הגאון הג׳ אבד״ק פלונסק שי׳ בא׳ מדרשוחיו בשיס ב״מ דף נ״ט קרטו | ולא דמו וכו׳ אלא בשעה שטוסקיס ן בנגעים יאהלות ועיש בחיא״ג מהרש״אט דוקא שעוסקים בנגעים דבא על ק י מ > לה״ר ט״ש . ופי׳ אהמו״ר שליט״א די״ל 1 באופן כזה גס טל שעוסקים באהליח . ן דהוא זכרון יום המיחה טכ״ז אינם לוקחים מוסר . אף דמקנה ללה״ר ישפיל 1 דפחו. ומאוד מאד הוי שפל רוח שחקיח אנוש רימה . ויזכרה יום המיהה מביא שפלות . והאריך בדפח״ח וא״כ מקום להאריך . ומובן מה שכ׳ בס׳ אם לבינה דף י״ד. והובא לטיל בראש הס׳. מה שא׳ הה יק ר׳ מטנדלי מרי מניב ז״ל לההיק בטל דגל מחנה אפרים ז״ל. שראה אצל רבו הר״ר אלימלך בכל ייס בטת שהי׳ מתבונן ביראח ד׳ היו טצמוחיו רוחחין מפחד ד׳ יכו׳ וחחתיק א׳ שלא יזדטזט אוזן האדם יש עו משוס דבר רק ביום המיחה. וגס העורק הזה ראיחי שהי׳ מזדעזע אצלו בשעח החפלה מרוב פחד ואימת הבורא ע״ש. והוא כנ״ל דבכל יום הי׳ אצלו יום המיחה ממש. ועיין בס׳ כנודח ישראל פ׳ חיי שכ׳ הצדיקים וכו׳ שכל ימי חיוחם עושי׳ הכנה לרגע הפירוד שיפרדו מעוה״ז בקדושה ובטהיה וכמ״ש בזוהיק הני צדיקי חשבי בליב״הו כאילי ההוא יומא מסתלקי׳ הטלמא יכו׳ . וכין״ש מרבינו הצדיק מ׳

1-8

ןלימלך מז 3ס בן הה״ק ר׳ אלטזר . בן ההיק ריר אלימלך זי״ט] כתב אלי וזיל : אודיטהו/ לו שתי י שזקנינו הריר אלימלך זייט ה נשים ל״ט . וראשה אשר היא זקנתינו היתה בת הה״צ ר׳ אהרן רוקח אחי הרהיצ ר׳ אלטזר רוקח אבר״ק אמשטרדם ושמה שפרינצא . ואשתו השניה שמה גימל . וסימה אשה גדולה וכמטט כל פעלותיו הי׳ בטצתה כדרכו בקודש . וכן מקובלני מדורי דורות שאשתו הראשונה זקנתינו בת הרב ר׳ אהרן רוקח . הי׳ לה כחב יוחס טר רהט״ה באותיות זהב ונשרף פה בשריפה ראשונה ר״ל וכך שמטתי מאבי הרב ר׳ אלטזר זצ״ל . טור בבחרותו כשהי׳ אברך הי׳ אצל הה״ק א״א ר׳ שלום מבטלז זצוק״ל [בן הג׳ מ׳ אלטזר בהג״מ שמטלקי . בהג״מ משה בהג׳׳מ אלעזר רוקח] הי׳ מחבבו . והעריך לפניו יחוס משפחה שהם קרובים • כי זקני הוא הגה״צ ר׳ אלמזר אבד״ק אמש״ר . ואחיו כבוד הג״מ ר׳ אהרן רוקח הוא חוחן רבינו ר״ר אלימלך זצ״ל . והפליג בשבחו של הה״ק ר׳ אהרן ואמר כי הי׳ אדם גדול מאוד טכ״ל . וכ״כ לי הה״צ ר׳ יטקב יצחק שי׳ מסאניק בהה״ק ר׳ נפחלי זצ״ל מליזטסק. ובס׳ נוצר חסד (אבות פ״ד מ״ז) וז״ל והצדיק החסיד מ׳ משה אבריק בטנדין בן אחיו של הג״מ ר׳ אלטזר אבדיק אמשטרדם גיסו של רביבי אלימלך מליזטנסק טיש . והג׳ האחים מ׳ אלטזר ומ׳ אהרן רוקח היו בניו של הג״מ שמואל שמטלקי מרגליות אבריק עלקיש שהיה חתן הג״מ משה ראבד״ק קראקא בן הגאון רשכבהיג מ׳ יהושט אבר״ק בריסק . וקראקא בט״ס מגיני

שלמה ולמעלה בקידש : רלס)וכ׳ הגימ שלום צבי נ״י אבריק גראבאווין. שמטתי מאבותיי זיל כי לאה״ז הגאון האלקי ר׳ אלטזר

רוקח

אהל 5״ נ הלב החסיד האמיתי איש ללי) פ אלקים אדונינו מורינו ירכינו רבן של כל בני הגולה טטרת תפארת קריש ישראל מנורה הטהורה בוצינא דנהוי־א נר ישראל פ״ה ט״ה כק״ש ומפואר מוה״ר אלימלך זלה״ה בעה׳מ סה״ק נוטס אלימלך נפטר ביום א׳ כיא אדר תנצביה לפ״ק . [וכיכ בס׳ טשר צחצחות דף י״ח. יוס הלולא דרכינו אלימלך כ״א אדר תקמ״ז . ובמטוברת בשני ירחי אדר זיט״א] ובבית השני אשר שמה טמונים בניו ונכדיו הקדושים שם נרשם המצבה טל הכותל מחמת י־ין טור פנית והמקום הי׳ דחוק ועל הניתל נכתב הציין של בנו הק׳ הר״ר אלעזר זל״ה כ״ח תמוז (השנה שכחתי) ימשני צדדים צרי הכותל יש שמה ציון ר׳ נחן יחזקי׳ במוהר״ר צבי וציון הה״ק ר׳ אליטזר ליפא . וציון הה״ק ר׳ נפחלי

זצ״ל : יל0 כ׳ ש״ב הגאבד״ק סמראצק שי׳ : הר״ר אליעזר ליפמן מכפר לאפאחי הנ״ל [אות קפ״ה] לרגלי מקוס מושבו ודירתו סמוך לק׳ טיקטין למד בני הריר אלימלך בטיקטין . ונתוודט שם לכ״ק זקינו הגה״ק הרבי ר׳ שמטלקא הליי איש הורוויץ זי״ט . נכד זקינינו הגה״ק הרבי ר׳ מאיר הליי איש הורווין חבד״ק טיקטין • יטי״ז בא הריר אלימלך לק׳ שינאווי [כי זקיני הר״ר שמטלקא זי״ע הי׳ אבד״ק שינאווי] ונשא שם לחשה בת אא״ז הקצין מ׳ יטקב מרגליות. ב; אחי הגה״ק מ׳ אלטזררוקח אבריק בראד אמשטרדם . והרביץ חורה בתצמידיס. יחורה וגדולה וכבוד טכ״ל:) אכן בסדס מיס רביס במג״י רלח דף ג׳ טיב מש״ב הגאון מ׳ נתן נטט הכהן שי׳ אבד״ק קאלביטל. הה״צ ר׳ אלימלך שי׳ מליזטנסק [בן ׳ כ הה״ק ר׳ אלטזר . בן הה״ק ר׳ נפתלי

94 אהל אלימלך

[הובא בס׳ וויכוח מים מיים] בן י־ג׳״-נ משה מרגליוח פז״מ בפראג . בן הגימ יצחק אייזק אבריק פראג בן רבינו יעקב מרגליוח אבריק נירפנבערג בעל ס־ר גיטין בן הגימ משה מרמונדא מיקירי למומי . ואשתי שמה מרגלא עיה ולזכרונה הוסיף לו בנם כיסי שמו מרגליות. ועיין בס׳ ענף כרן אבות מאות ר״ב והלאה . וכן מאות קל״ר והלאה קורות תייהם של גאוני שלשלת היוחסין הזה באריכות . האגדה תספר כי בין רבני וועד הארצות שהי׳ בלובלין יצאו לדין בדבר היתר הגבינות מתלב שלא עמד ישראל בעת התליבה . רק טפיי אומדן שלא הי׳ שם דבר נןמא . ותתמו להיתר . וגם הוא הג״מ אלעזר בעת הי׳ עוד רב בעיר קסנה ראדימשלא או ראקיב . חתם אז אלעזר מתניכם מורים . ונסע משם מיד ואסר שקראו שמוח התחומים לא ידעו סיבת שמו . ויבקשוהו. והפריזי כי איתן בעצמם יבאו להיריר השני ביערסלב . ונודע שמו מתניכם מורים (בפ׳ בא) תריציכון יהון אסיק בתרגום. היינו תריצי התלב. וכן הוכיח טפ״י דין. וידעומ להוקירו ולקבלו לרב בקי בראד. ונחפרכם לגאון וקדיש עד שנתקבל לאב״ר אמשסרדם על מקום זקינו רבינו החכם צבי זצ״ל. ועל מקומומ יוקל הלזי ״ בבראד נתקבל אאיז מן ר״ר מאיר ן בן זקינינו מאו י ו מ איש ממ אלעזר ״ כלוי אבדיק כדקסין. ואשת מ מקח הרבנית חזה היתה אחזת זקנינו

ל • י הריר מאיר הלוי מסיקטק מ ימא) אהבה גדולה הי׳ בין י ר״ר אלפזר רוקח 1אא*ז הפני יהושע זיל . ואחר שעקר דירחו לצפת עה״ק. השתלל שיקבלו על מקומוי יהושע . ׳ מ באחשסרדם אה מ ונתקבל לשם . אבל אחר זמן ממס וויתר מקומו למאון מ׳ ארי׳ ליבש

אבד*ק

רוקת מאמשטרדם הי׳ לו עוד את א׳ רב גדול וצדיק ר׳ ארון זיל ולר׳ ארון הי׳ ב׳ בנים ובח אחת. הבת היתה אשת הרהיק מליזטנסק . והבנים היו א׳ הגה'צ ר׳ משה אבריק בטנרין. ב׳ הרב הגאון ל׳ יהושע זיל . הר׳ יהישע מלל סומאי. ואמרו הרופאים הגלולים כי בשחי עיני מוחו חלוש כיכ על שסכנה גלולה לפניו שיראה אור השמש . וגזרו ואמרי שישב במקום אפל. וישב כמה שנים במרהף. וכאשר נסע אאיז הגיר אלעזר רוקח לאה״ק נסע דרך העיר שרר בה אחיו הריר ארון להתפרד ממנו כחק אחים קרישים ואהובים . ויצו אא״ז על אתיו להביא לכניו את כל יוצאי תלציו . וכן עשה . אך את בנו ר׳ יהישע לא הביא לפניו כי ירא להוציאו מהמרתף . ויאמר אאיז לאתיו. הלא יש לך עוד בן א׳ הביאהו נא אלי ואברכו קודם. והעביר י נסיעתי. וכן עשה והביאו למי אאיז זיל את ידו הקדישה על עינמ ותכף התתיל לראות ונעשה רב גאון בישראל. נגס את בת אתיו הצדקת זיל ברך אז ואמר לה שתקרא את שם בנה שתלד על שמו . וכן משתה כי קראה שם בנה אלעזר . הוא ההיקמ ל׳ אלעזר בן הריר אלימלך זייע מ נשיאות בליזענםק אתרי אביו ז״ל עכ״ל: רמ) וכ׳ הגאון מ׳ יוםף שיי אבריקמ ״ םעראצק בא׳ ממכתביו : ממ ״ אלעזר רוקח אבריק ימבטרדם בן מ שמואל שחעלקא אבריק ליסקא. עלקיש. בן הג״מ אליעזר מרגליוח אבריק לובמלא [הביאו בשו״ח ביח אפרים חאו״ח סי׳. ושעיח סי׳ חקניא] שהובא יחיסו כ״גמ ״ א בן מ בס׳ לוחוח זכרון צר יוד. מ מנחם מטנדיל מרגליוח שמנגן אבריק פרטמישלא . חהן הג״מ משה מרדכי מרגליוח רימ בקראקא בפיס חסרי הי.מ שמואל מרגליות אבריק פוזנא ״ בן מ

אהל אלימלך מח 95 איש ?אמן שסיפר לו הריר יוסף הפרצוג מסאניק שאביו הרב ר׳ יפקב אלי׳ המרצוג הי׳ ת׳ח והי׳ מתנגד . פיא בא לפיר ליזפנסק לרגל מסחרו וכאשר הרגיש הרבי ר׳ אלימלך מביאתו האס פר גיויאלש איהס בעקימען פאר אחסיל פיה־ אצל החלון וכאשר פבר ר׳ יפקב אליו דדך ביתו דפק בחלון שיכים אליו ונכנס ולוה הרה״ק לישב על הכסא*ת י חנ י ויאיר־ לו הן היים השגתי מ: הרב מלבוב וכותב אלי ה זחת ששניעתי שאתה מראה אותוח ותופחים דבר שלא נשמע מעולם אמור נא ל׳ מה יכולתי. לכלא בעיני ו להשיבו . אנט השבתי ל אץ נעלם מהרב משנה מטרשת ר׳ מאיר חומר כל הלומד תורה לשמה זיכה: לדבי־יס הרבה. האב איך גום גיענפערמ לל שמעתי מפי י ף כ׳ לי מ ל ) ע ה ח ר

איש נאמן ששמע מפיק אדומו״ר הרסיק זציל משינאוומ אשר הרה״ק במל מאור ושמש ביקש מהרבי ר׳ אלימלך שינית אותו לשמשו . פ״א אמי לו להישיט לו צנצנת סהעע והלך ועשה את הטהעע . וכאשר נכנס הביתה פס השהעמ ראה מאחורי הבית איש א׳ זקן יישב ממו ונרחפ לאחוריו מגורל הפחד והרמדה ושפך את הכוס ויצא מן הביח . אח״כ שאל אותו הרה׳׳ק מדוע לא נחח לי הטהפפ . יאמר לו ט הביא לי ממחלה אך ראה איש זק! א׳ יישב אצלו ומגודל הפחד נכל הכיס מידו ונשפך לארץ . ואחר הרבי ר׳ אלימלך אוי ווייא איז רעם לךנד ווס קען נישט קוקפן רסס סאטג, אי! פנים אריי; הלא הזקן הזה הי׳ אברהם אבינו ט״ה :ך מסנ״ל שמפה׳ שסיפר ו רמי) ע הרה״צ מויה משה ייסף טיב זציל אבריק אוהסל ששמע כי בסביבות עיר יאססין נמצאה אשה אחת זקינה שהיסה משרתת אצל הרבי ר׳

אלימלך

אבד׳ק רישא . גלוגא . על חזקת חוממ׳ החכם צבי זי״ע ומאז חייבה יתירה ט ביניהם. וסיפר לי ש״ב הגהיצ מ׳ מאיר הוריוץ זיל אבד״ק דזיקוב . כי זקינינו הרבי ר׳ מאיר הלו י מטיקסין לסוף ימיו נצפרע ל׳ע ורמז בסון! צוואתו לדברי הזוהר פ׳ תזריט (צוואתו בםו״ס נזיר השם . ובס׳ שמן הטיב ח״ב סי׳ קמ״ס) והי׳ בטל יסוריס גדילים. ובטמ לימודו לא הרגיש . והג״ר אלטזר רוקח ובנו הגיר שלום (שט׳ אחיכ אבריק

נדקטין) נםעי לטיקטין בשנת חיךא לקבל רשות הנסיעה מארץ טלי ן . והתפללו מליו שם ונתרפא עכ״ל הרהיג מםעראצק

בתוספות קצת משלי :) כתב הרה״ג ר׳ יקותיאל ארי׳ רמי קאחמסלהאר רימ דק׳ םטאניסלאב חיל . סיפר לי זקן ככבד ששמע מפה קדיש הרה״ג הצדיק ר׳ דן מרדכי זיל שהי׳ אבריק ליזכנסק בימי הרבי ר׳ אלימלך שפ״א הלך לטייל בחוץ לעיר יתד טס רבינו הרריא טד שבאו לחורש מיצל שבפרור העיר ורבינו מוהרר״א זציל התבודד שמה ועבד עבודתו הקדושה. פתאום שמע הרב דן מרדכי קונוס ויללות מבין עצי היער ונשאר מל עמדי עד שבא אליו בחזרה הרר״א ואמר לו התשממ דבר אמר לו הן שומע הוא זה כשמה יללות מאין הפוגות ולא ידע מה . אמר לו הרר״א דע כי אלי ק הנשמוח העתידות להיו׳ חולות בי; אנשי הצבא המיללוח על שעחידיח לחלל שבתות ולא יוכלו לשחור מצוח ממ״ה הקב״ה :) נודע מה שאמר הרבי ר׳ מ* אלימלך שבאם ירחק את בנו םהיק ר׳ אליעזר משלחנו להתפרנס בפ״ע אז באיזה זטה יחי׳ הוא . אשר כל חיותו הוא בזכות שמפרנס בנו וביב: רמד) כ׳ ש״ב הרה״ג מ׳ אברהם אסינגא מדיקלא שמעתי מפי

06 אהל אלימלךו היית עור בעת שאני סובב את האמנ פעס שלישית כי אז נפשך היתה יוצאת

מגורל האור . לכן צא מכה :ף כ׳ לי הנ״ל שמעתי מפי ן ז רמט) ן איש אחר ששייע המעשה הזאת מפי איש נאמן אשר הוא שמט המעשה מפי קדשו של הרה״ק ר׳ אייזיקל מקימרנא זצללה״ה שהרה״ק רבינו אלימלך הי׳ לו בילדותו חבר מובהק אברך אחד מזכלג בהורה וצדיק נשגב והיחה איבה חזקה מאד ביניהם פתאום נחלה האברך ההוא ונטה למות והלך הרה״ק לבקרו ויבך לפניו האברך הנ״ל וביקש ממנו לגדל את בנו הקטן אשר ישאר אחריו ויאמר לו הרה״ק אני מבטיחך ט״ז אך בתנאי כי תתן לי תקיטת ק* אשר בוא חבא אלי אחר מותך להודיטני מה נטשה בדינך ויחן לו חקיטח כף טיז . והרה״ק הבטיחו לגדל אח הילד ושליח . הרה״ק קייס כיוצא שפתיו ולקח אס הילד לביתו . וגידלו טל ברכיו ולמדו תורה . וכבא טתו טת דודים התקשר עמו במעדנות החיתון עם נגיד א׳ . ביוס החופה התאספו כל אנשי הפיר אל החופה . והרהיק נכנס אל חדר מיוחד וישב שם . האנשים אשר באז אל החופה חכו עד בוש והרה״ק לא בא . נגשו אל הדלח ויביטו בעד חור המנעול ויאו כי הוא יושב על כסאו חפוש ברוב שרטפיו ויראו מאד לבטלו ממחשבותיו וכאשר עברו שעוח אחדים בח הי־ה״ק אל התופה וסידר את הקידושין כדח . בעת הסעודה אמר להמסוביס הידעתם מדוע איחרתי לבא על המפה . אספרה לכס סיבח הדבר . הנה האברך אבי החחן הי׳ רעי כאח לי בימי הנעורים והבטיח לי קורס מוחו כי יבא אלי להודיעני מה נעשה בדינו בתנאי שאנכי אגדל את בנו . ונתן לי תקיעת כן! . אנכי קיימתי מוצא שפתי אבל הוא לא

עמד

אלימלך ונסע במכוון לשס לשאול אומה ולשמוע ממנה ספורים מאותו צדיק ואמרה לו כי אינה יודעת מאומה רק זאןת היא זוכרת אשר תמיד קודם כל רגל שכר הרהיק איזה משרתת לסייע להפכודה בבית המכשלות והי׳ תמיד מחלוקח בינינו כדרך השפחות וכל היוס קללנו זאיז בקללות נמרצוח וכאשר הגיע פניא דמטלי יו״ט פתאום נהפך לבנו ונטשה שלום בינינו טד להפליא ולא ידטנו מאין הגיט לנו אהבה גדולה כזו וראינו בטליל כי אצבט איש אלקים הוא : רמי) עוף סיפר הרב הנ״ל בשם חסיד א׳ מחסידי הרה״ק שאמר כי בהיותו אצל הרהיק הניל חמיד ביוםט המזמור של ר ד׳ בשבוט כאשר מ יום ד׳ והגטנו לפסוק לכו נרננה כבר

הרגשנו מעין טעם של שבח : רמת) עוד כחב לי הרר״ג מיהריא איטיעא מ ל שמעתי מפי איש אחד שסיפר הרב ממאדין נכדו של הרבי מראפשץ שהרהיק ר״ר אלימלך זה דרכו בקודש הי׳ בכל יום אחר תפלת המנהה הי׳ מדבר טס המקורבים בנוטס שיח . ואחיכ נכנס לחדר מיוחד להתפלל שם תפלת טרביח בהחבודדוח בקדושה ובטהרה . והרה״ק מראפשץ בהיוחו אצלו הי׳ משחוקק חמיד. להיוח אז בהחדר ולראוח מטשה רבו פ״א התגנב טצמו בלאט אל תוך החדר והחחבא חחמ המסה . והרהיק זצ״ל נכנסר את הרלח מ שמה כדרכו בקודש ו אחריו ולקח אח האבנט לחגור פצחו . וכאשר סבב פ״א עם החבנט על מחניו נעשה אור גדול בבית אור יקרות שאין כמוהו . וכאשר סבב פ״ש נמדל האור מד אשר לא יכול הרבי מראפשין לסבול עוד והתחיל לההעלן) ויצעק צעקה גדולה עד שהרגיש הרבי ר׳ אלימלך ואמר לו נכתלי בני אתה פה . לוא

אהל אלימלך מט 97 דופי שאתחייב גיהנם עבורו רק מ״י איזה פגם קטן לא יכלו לפסיק לי אס הגן טרן . ט״כ יצא הפסק כי יושיבו אוחי בהיכל א׳ אשר פחח אחר יהי׳ פחיח לגיהנם . ופחח השני כנגרו יהי׳. וטיי שאראה אח הצטר מן ן טד ן כנגד ג הרשטיס בגיהנם יהי׳ סר טוני וחטאתי חכיפר . ותיכף מסרו אוחי טל יל ממונה אחד להושיבני בהיכל אשר יטלו לי . וכאשר הבטחי אל הגיהנס וראיתי כמה אנשים ממיידטי בגיהנס ושמטתי אח הקילוח והצטקוח לא יכולחי להביס שמה יסגרחי אח טיני מבלי להביט . וגס גולל החטנוג והטדן של הצדיקים בגן עדן מטבר מזה ג״כ לא יכולתי לסבול שלא הייתי ראוי אז לזה טיד . כאשר הגיט טשיק שלחי את האנשים מן הגיהנס חפשי ואמרחי להממונה שלי כי גס רצוני לצאת חפשי מהיכלי ויאמר לי הממונה שאין לו רשות ט״ז ואמרתי לו הנה אבקשך לך ושאל בב״ד ש״מ והלך לשאול וחזר אלי בתשובה שנתנו לי רשוח . אז יצאחי חוצה ואשא טיני ואראה אלפים ירבבוח נשמוח טסות ודאיח רציא ישיב לקבל פני שבח מלכחא . פתאום נראה מלאך אחר גדיל ירצו כולם אליו וחבקו אותו ושאלתי מה זאת ואמרי לי כי זה המלאך נברא מתורה קדושה אשר אמר כטת הרבי ר׳ אלימלך . ובשמטי זאת נזכרתי כי אנכי הייחי רט כאח אל הצדיק הזה ודמיתי בלבי מדחשיב הרבי א' אלימלך כילי האי בשמים א״כ אנכי הייחי רטו וטמיסו ושמשתי אוחי בעבור זה לבד מגיט לי שכר טוה״ב. במ צש״ק בא אלי הממינה ירצה להשיבני אל ההיכל שישבחי שם בחיל ואמרתי לי כי אין רצוני לילך שמה ואמר ל* מה זאח הטשה לי הלא אנכי הנני רק שליח ב״ד ומוטל טלי. ואמרתי לי שמע נא למלאות חובתי

דברי

טמר בדיבורו . לכן לא רניתי לילך אל החופה עדי שיבא אלי. יאיזה רגעים קידם החיפה גגלה אלי בהקיץ והי׳ נראה כמו שהוא בחיים חיו־ ו ישאלחיי מה נעשה בדינך . ואמר לי בזה״ל בעח מוחי לא הרגשחי שום צער רק כמשחל בניתא חחלבא והי׳ נראה לי רק כמו ישן אנכי . וכאשר החטסקו בי המטהרים רציחי לקים ילהבריחם ממני אך לא יכילחי יהיה נראה לי כמו חלום . לאחר שהניחו אוחי בקברי ונסחם הגילל והאנשים המלויס הלכו לביחס קמחי מקברי ודמיתי שאני חי והי׳ לפלא בטיני איך באתי אל בית טלמין ורציתי לילך משם אל ביחי ולא ידעתי מבוא השטר. ועליתי על הגדר זירדחי מעבר השני והחחלחי לילך לביחי . היום רד מאד והשמש פנה לערוב . באם הדרך אחורי הגדר מן ביח החיים הי׳ אמח המיס קטן ורציתי לעבור בנהר ברגלי אך פתאום המים גאו גאו מאד ויראתי לטבור ומצאתי שם שני חתיכות טץ

ורציתי לתקוע אותם בנהר למען אוכל לעבור אבל המיס היו עמוקים ולא יכולתי. לדאבוני התחיל גשם שוטף לירד וכל מלבושי נעשו רטובים מן הגשם . ולא יכולתי לפנות אנה יאנה מעבר מזה בית החיים ומעבר מזה אמת המיס . יכבר בא השמש ואתא לילה ונפשי השתוקקה מאד לשוב לביתי אשר השתוקקות כזה לא היה לי מעילם . ומגודל הצער התחלתי לבכות לפני השי״ת פתאום נגלה אלי איש אחד גבוה מן הארץ עד לשמים ושאל אותי מדוע אתה בוכה וסיפרתי לו כי רצוני לשוב לביתי ואיני יכול . ייאמר לי האיש הוי סכל אתה סובר כי הנך בעולם הזה הלא כבר מת אהה ולקח אותי והגביהני מן הארץ יהעמידני לפני הבית דין ש״מ . והחחילו למיין בדיני . ילא מצאי בי שום

98 אהל אלימלך) עוד מהנ״ל הלבי ר׳ אלימלך א מ י אמל לאחל מהיושבים בבית מדרשי שיש לו גילוי אליהו . וישאל אוחי איש אחד איך אפשר שיהי׳ כן הלא בעל אבן עזרא אינו מודה שיש כעת גילוי אליהו ומסתמא לא הי׳ לו גילוי אליהו וזאת מעלתו ג״כ יעיד שבעל אבן עזרא הי׳ גדול ייתר מאיש

זה שמעלתו אמר עליו שהוא בעל ג״א והשיב הרר״א אמת כן הדבר כאשר אמרחי ואקדים לך הקדמה . הנה אחדל שאליהו הוא מלאך הבריח והנה אליהו בארבע טיסוח שס העולם ואיך אפשר שיהי׳ בשעח כל מילה ומילה הלא כל המילוח הם בזמן אחד אחר זמן החפלס ואפשר בזמן שמברכין כאן ברכח על המילה מברכין בסוף כל העולם ג״כ בזו הרגע ואיך יכול להיות בשתי מקומות יחד . רק אני אומר לך הענין שאליהו ע״י שהחזיר אח כל ישראל לתשובה ואמרו ל׳ הוא האלקים עי״ז זכה לנשמה כלליח של כל ישראל ועי״ז בעח הכנסת הילדים בבריחי של א״א או מחנוצץ ונתגלה בהילל חלק אחר מנשמח אליהו וכל אחד נוסל לפי חלקו ושרשו. ואח״כ כשנחגדל והולך בדרך הטוב אז נחגלה לי ממש חלק אליהו שיש בו וא״כ האיש היושב אצלי שאני אומר טליי שיש לו גילוי אלי׳ באמת אין לו רק חלק קטן באלי׳ לכן לפי הטבת מטשיו זכה ונתגלה בו חלקו הקטן שהוא בו אבל בטל אבן טזרא הי׳ לו חלק גדול באליהו ולא הי׳ בו כח לחקן ולברר שיחגלה לי ממש גודל חלק אליהו לכן לא הי׳ לו גילוי אליהו [הובא בס׳ שפח אמת ששמט זאח מפי מורו הגה״ק בטל ארי׳

דבי טילאי] : רננ) עוף כ׳ לי הנ״ל שמטתי מפי ילי״נ הרה״ג מו״ה משהן עלאווימש נ״י מפה״ק שסיפר לו כי

זקינו

לברי לך אל הביר ואמור להם כי אנכי הייחי חבר להרבי ר׳ אלימלך ט״כ אין

רצוני לשוב שמה . והלך הממונה אל הב״ל ואמרו הן אמח כי הצדק אחו אך יטן שנתן תקיטת כף להרבי הנ״ל כי יבא אליו להוליטהי מה נעשה בלינו ט׳י׳כ אם יקיים דבריו אז יקבל שט*ו בג״ט ולא יצטרך לשוב טור לההיכל הנ״ל . והחחלפי לילך אל הרבי ר׳ אלימלך וטחה באחי אליו להודיטהי ולקיים דברי [ובין כך טברו כמה שנים שחטה בדרך טד שנטשה בנו בן י״ד או ט״י שנים] וסיים הרבי ר׳ אלימלך כה דיבר אלי האיש וביקש ממני שאתן לו כתב שאני פוטר אותו מן החקיעת כף . ואמרתי לו הכבד ושב פה טד החופה של בנך כי ט״כ באת בצל קורתי . ויאמר לי אל חטצרני כי אי אפשר לצייר החטנוג שיש בג״ט וכטת הטוהיז אינו חשוב בטיני מאומה . ונחחי לו כחב פטורין והלך לו ואח״כ הלכתי אל החופה . ואמר הרבי ר׳ אלימלך מזה נוכל לקחח מוסר השכל אם בארזים נפלה שלהבח אם אברך קדוש כמוהו אשר ידטחיו היטב שהוא צדיק חמים בכ״ז הי׳ נט ונד מבלי מצוא מנוחה כ״כ שנים מה יטשו

איזובי קיר :) עוד מהנ״ל בטח שהשיא הרר״א מ א׳ מבניו והחתונה הזאח הי׳ נקראח ריא גרויסט חתונה והי׳ אז הרבה צדיקים וקדושים והכריזו כל מי שלא חיקן חטאח נטזרים לא ילך לרקוד יקפץ חסיד א׳ שמו ר׳ דוד מליזענסק ואמר אבל מי שלא הי׳ לו כלל חטאח נעורים הרשוח לו לרקוד והחחיל לרקד . והה״צ ר׳ לול מרינוב הי׳ נקרא טל שמו דור . וכאשר חלה פ״א שלח שליח טל קברו של אומו צדק

: ו לבקש רחמים בעל

נ 99 אהל אלימלך במסירה נפשו . והקפיד מאד הדה״ק בעל מפארח שלמה על המדפיסים שהדפיסו סהיק נוא״ל כ״פ והשמיטו הקדמה זאה . ואמר בזה״ל שהקדמה זאה חביב לי מאד כמעס ככל הספר ני״א איך שהעיד בנו הרהיק מוהר״א על אביו שמסר נפשו עבור ישראל חון מה שמסר נפשו על קרישת שחו ית׳ : רנה) כתב לי ידיינ הרב הגדול מוהר״א איסינגא שי׳ וזה״ל בנו של הרה״ק רר״א הרה״צ מו״ה אלמזר הי׳ בזיווג א׳ חמן הרה״צ ר׳ ישראל צבי הירש אבריק גראדזיסק . וכאשר עברו שנים אחדות ולש נפקדו בזש״ק נסע בנו אל אביו הרה״ק עם אשתו. ויאמר להם הרה״ק רר״א הנה להביא נשמה חדשה להמוה״ז בלתי א&שר רק על י׳ג שנים ולא יותר גם באופן שהיולדת תמות בעת לדמה . ואס תקבל עיע ק אז תפקד בזש״ק והצדיקת הזאת קיבלה ע׳׳ע הכל . וכן הי׳ כי למועד הזה בשנה השנית המליסה בן ותקש בלדהה וממח והילד חי עד י״ג שנים וימה והריר אלעזר הנ״ל נשא אח״כ אשה במ נגיד אמד ממיר

שינאווא :ד כחב שמעחי מפי איש א׳ 1 לני) ע ששמע מפי הגאון מוהרש״ח אבד״ק בערזאן כי ר׳ אלימלך אמר שע״י הדוחק אשר דיחקין א״ע אצל הצדיק גפטרין בזה מן דחקוח של

מניוח :ף כחב לי הרה״ג הנ״ל . 1 רכז) ע הרבי ר׳ אלימלך הניח בצוואתו כי מי שהי׳ מכיר אותו בחייו הוא מובסת שלא ימות בלא תשובה . ומעשה באיש א׳ במיר רימינוב שהי׳ גוסס שלשה ימים רצופים ונכנס אליו הרבי ר׳ מענדלי ישאל אותו האס היית מכיר אס הרבי ר׳ אלימלך ואמר לו

הו

וקיט הלב ר׳ שאול לנדא מבארדיוב שהי׳ •מהותנו של הרר׳א . שפ״א רצה הריר אלימלך לנםומ לאה״ק . ונםמ מממלה לעיר אחת הסמיכה לק׳ ברא ר . וכאשר נשמע בטיר בראד כי איש קדיש שוכן בסיר הסמוך נסעו הרבה אנשים אליו ובתוכם הי׳ גביר אחד שהי׳ לו בחולה בה יחידה וגם היא נסעה עמו . והעד נזמה וחליתה וחרוזי פנינים שמה מל צוארה . וכבואם לפני הרה״ק זצ״ל אמר הר״ר אלימלך ראו כי החרוזי פנינים האלו נתט מחירם סך חמשים רי״כ . ויאחר לו הגביר שלא נתן במרס רק מ״ט רז״כ ומיד אמרה המלמה כי אביה לא רצה לימן רק מיס והמוכר לא רצה ליקח לכן הוסיפה היא להמוכר בחשאי בלי ידימח אביה רו״כ אחד מכיסה. ויאמר הרה״ק לא תוכלו למנות את ר׳ אלימלך ואמר כי בהמוה״ק יכולין לידע הכל אם מעיינים בה היסב במינים פקומוה וכמי שראינו כי ההוה״ק אומרה ופער חמור הפרה בשה ומאין ידע הכהן שהיא עוסק והוגה רק בחוה״ק מחיר החמור ומחיר השה אלא שבחוה״ק

יכולין לידע הכל :) בנן הרה״ק ר׳ אלעזר זלה״ה ג מ הדפיס ספר ליקוסי שושנה מאביי הקדוש רריא ביחד עם אומיוה דר״מ וכמב שם למה בחר לו להדפיס ימד עם אזמיומ דר״מ לפי שכבוד אביו הק׳ הי׳ לו מסירש נפש מל קדוש שמו

ית׳ בכח כמו רימ מ״ה מכ״ל:) בהקדמה לסה״ק נזעם י מ י אלימלך כתב בנו הרה״ק ר׳ אלמזר הנ״ל בזה״ל לממן כבוד שמך הגדול תמשה ותקיים נא כל

הברכות אשר תמיד מל פה כבוד אבי מורי ורבי הרגיל להיות מברך ישראל ולמסור נפשו עליהם בכל מת ולבטל מהם גזירות רמות בתפלמו מאמנה

רם) סיפר היה״ק ייאפמא זללה״ה פיא נתכא אצלי הרהיק. ע י מו״ס אלימלך ניט ויתרתי לו בית בפ פ״א נכנסתי אצלו ומצאתיו שיושב ומתשב חשבונות לעצתו אם הוא ראוי לטוה״ב , וסיפר סם עצמו נפשי נפשי אינך ראוי לטוהיב וחשב כל דופי שיש בו . ישיב ניחם אח עצמי ואמר הלא אפילו אם אינך ראיי מכל מקים הקביה ברוב חסרו ינחילך חלק לעוהיב כי הלא אמרו חדל סוסה (דף י״ד ע״א) קב״ה קיים כל החירה וכו׳ ניחם אבלים ועשה שישבינוח וגימל צדקה וכי׳ . והנה בעוה״ב שאין בי לא אכילה ישחי׳ וכו׳ מה צדקה שייך שם אלא יעשה צרקה סם שאינם ראיים לעוה״ב ליחן לסם בתולת צדקה ידפח״ח (בס׳ שפחי צדיקי׳

פ׳ ממות) : רסא) מקובל בידי מכמה מ״מ י ויראי ה׳ שהרה״ק ררא״ל הבנףת כי כל איש אשר יבא על קברי ייישע בכל הישועות כמו בתיים תיוחו ולא ימות בלא תשיבה ובאממ אין ספזרומ למי להמולה הנוסעי׳ בכל שנה ושנה מל קברו ביום הלולא דילי׳ וכהנים שא״א להם להשהממ

שלוחו של אדם כמותו . זימ״א : רסכ) בס׳ ברכת אברהם (דף כףו א׳) וזהיל וכמו שפי׳ ר״ל אלימלך שמחה לאיש בממנה פיו פי׳ כשאדם ממנה ספה [מלשון ומניחם את נפשוהיכם דהזא סיגוף] ודש מי שממנה ומסגף אה פיו מלהרבות דברים ללא צורך יזכה לשמחה ודפחיח :ל [פנחס] רסג) בס׳ ליקיסי מהדי כתב שמסמי מאדומי״ר הק׳ ר׳ אלימלך מליזמנסק זיל ונסתי כפרך מצרים כיש וסבא תחתיך . פי׳ שהאומות פזדין אותך מממת שאני רואה את מעשיהן נגד ממשיך אני רואה

שפישעי

100 אהל ו

1 הן . ואמר איכ הוא הדבר אשר לא

יוכל למות מרם עשוהו תשובה ואמר ממי ייידזי ותיכף יצאה נשמתי :

0 הר״ר אלימלך יאתיו הריר זישא י מי ל זי״מ כטח הליכתם ת מל המולם . הי׳ לכס אכסניא בלאדמיר .־ אצל מסיר א׳ ר׳ ארון זיל מחותנו של הרהיצ ר׳ משה זצ״ל אמי הה״ק המפו׳ הריר אהרן הגדול מקארלין זיימ . ואת״כ כאשר נתפרסמו ובאו ללאדמיר והיו בכפר הסמיך . ובא גביר א׳ וביקש שיתאכסנו אצלו . וציוו שיכנס ^ למיר והמה יבואו בעצמם. וכמת באו הני תרי אתי במגלה מם סוסים [לא כמו קידם שבאי רגלי] ונסמו להמיר אל ידידם הר״ר ארון הנ״ל . ובא הגביר אליהם בסמנה . ואמרו לי הלוא אנו הננו אותם האנשים שהיינו מקודם. וא״כ צריכין אנו שלא לשנות האכסניא . אך השינוי הוא שמתמתו הביא שאתם בקשתם להתאכסן אצליכם הי׳ מביר המגלה זהםוםים איכ קחו אצליכם המגלה

עם הסוסים ודפחיח : רנס) בס׳* אגרא דכלה פ׳ דברים (דף ליה בי) וזה״ל מ!ש ־ כבוד ארומו״ר וכי׳ לובלין זצוק״ל בשם הרהיק וכו׳ מו״ה אלימלך זצוק״ל * שלפממיס אדם איכל ונקרא חיטא ומחטיא את הרבים וביותר ביאור מובאים הדברים בסה״ק זכרון דברים (דף ו׳ טיב) כי ארם אוכל במאכלו מאכלוח אשר בו רבים מנשמוח ישראל מגולגלים והולך אח״כ טס אוחן החיוח יהנשמוח הקדושוח ומנטיס לבורא מחטיא ג״כ אוחן הנשמוח שהיו במאכל ונדבקו בו להטלוחם . ואדרבה לא די שלא הטלס אלא הוסיף חטא טל חטים הרי זה כמו ירבטם ב״נ לזה טצה היגוצה טרם ילך לאכול יפשפש במעשיו ממה שטבר בכדי שיעלה אזחן נשמוח למקום סוב עכיל :

אהל אלימלך נא 101 וממש כל השנה כל עבודתם וכורחתם רק לקיים המצות . למשל על פסח כמה וכמה עבודות ויגיעות וטרחות הוא עושה תיכן! משטת קצירת חטים מייגע א״ע ולשמיר אותו כל השנה ובפרט קידם החג על כל דבר ודבר בפרטי . ועל שבת קודש כמעט כל השביע כל יגיעתו להכין על שבת יכל המוסיף מוסיפים לו וכ״כ על כל מציה ו מציה טל אחרוג טל סוכה וכמטט כל השגה הוא מוטרד לקיים המצות ידו״ק . ובזה טל נכון דמפקי כולה שהא בשבת וכסח

טכ״ל : רסי) כ׳ בס׳ דברי יצחק אות ל״ח להגה״צ ר׳ יצחק אייזק ראבד״ק מונקאטש ז*ל . שמטתי בשם הרהיק מ׳ מאיר מפרמישלאן זצלה״ה שאמר מי שרוצה שיהי׳ לו יראת שמים באמת ילך טל ציון של קבר הרבי ר׳ אלימלך מליזטנסק ויתכלל שם ויטשו דבריו פירות. והרה״ק ארמו״ר מראזדיל זלה״ה אמר בשם הרר״מ מרימנוב זלהיה שבמה שמדברים דברי חול קודם תפלת שחרית בזה דוחין היראה בידים. שמטתי בשם אדמו״ר מבטלזא זללה״ה *) שאחר שכל היראת שמים שלו הישפט טליו מחמת התמדתו

בלימוד

לסר) שמעתי מידיד י ר׳ אלי׳

שפושט ישראל היא טוב יותר מן כשר שבאוה״ט ידפח״ח :

המופלג שווטמטר מסטרטט בשם ר׳ טקיבא סופר מטורטשט בשם רבינו אלימלך שהוכיח לאחד מרוט אינו משתדל להשיא את בתי הגדולה לנסוט טל המדינה לקק מטותלצרכי בישואין והשיב לו כי אינו רוצה לבטל מטבדות השם . וענה אליו הריר אלימלך בתך בגרה שחרר טבדך [פי׳ תפקיר מטט הזמן מן טבדותך בטברות השם] ותן לה הצטרכותה להשיאה לאיש

ודפחיח : רסה) כתב בכתי״ק הרב חו״פ ר׳ רובטריש שו״ב מרישא שב׳ וזיל שמטתי מהרה״ק ר׳ אלטזר שליט״א בן הרה״ק ר׳ אלימלך זצללה״ה שהי׳ מדייק בגמרא מגלה במסירה של המן הרשט . ואת דתי המלך אינם טושים דמפקי לכולה שתא בשה״י פה״י פרש״י שבת היא פסח היום ואנו אסורים במלאכה . וקשה איך מפני שבת ופםת אמר דמפקי כולה שמא . אך האמת שהי׳ קשה בטיני הרשט וכקרן בטיניו ההכנות שישראל טושים קידם כל מצוה

*) אגב אזכיר כאן איזה טנינים לזכר צדיק מבטלזא זי״ט לברכה כ׳ לי יד״נ ש״ב הרב הגאון מ׳ ישראל בטרגר שי׳ אבר״ק ביקארטשט״ל. הרב הגה״ק איא רשכבה״ג מו״ה שלום רוקח מבטלז אשר גרילי גאוני ז ו וצדיקי דור שלפנינו נהרו אליו לשמוט דברות קדשו. ואשר טור בימי חורפו כאשר הי׳ כבן י״ז שנים הרימוהו למטלה למטלה מרן הק׳ מוהרי״, מלובלין זי״ט רבו המובהק וכבדהו לטיני כל תלמידיו הרבנים הגדולים הזקנים שבטם לקרותו לטלית לתורה בשבת ששי לקרואים והרגיש הרב החוזה מלובלין כי הוא לפלא בטיני כלם כי אברך כמוהו בימי טלימיו יטלה ששי לקרואים . ואמר אליהם בפניו למה תתפלאי בדבר הזה הלא הוא יהי׳ לראש ורב לכמה רבוא אנשים מישראל. וכן. ומה אומר ואספר מהאיש הנורא הזה ייש־ מקצה תבל וטד קצהו נשמעו ה י ה מופתיו ונפלאותיו אשר טשה ואף מארצות המטרב באי אליי לדבר ישוטה ורחמים !וגם בפיני ראיתי איש אחר אשר בא כיפ לביתו של אבא ברגליו ומקלו שהי׳

טני

102 אהל אלימלך בלימור הטורים טס פי׳ הביי ובפרטות מהרש״ם שליסיא אבריק ברננזאן. ואני־ בלמרו סור או״ח הי׳ שואב יראת שמטתי כי פ״א הי׳ לבגו הגה״ר, מהר״ר שמים במרה גדושה כן הוגד לי מאנשי יהושט זי״ט מבטלזא תולי קרחת ר״ל אמת . ושם בהגיה כ׳ הגאון ידינ ונודט כי הי׳ מפורסם ובדוק ומנוסה.

כי

טני לטת זקנתו ואותו האיש הי׳ פיא במולשה שקורין גטליימט ל״ט בכל גופר והוליכו אבי מורי להרה״ק הגיל טל הטגלי? כמו איש מת שוכב. ובבואם להרהיק נשאוהו אנשים לבית הקדיש והשכיבוהו טל ספסל ארוך והה״ק ממשש טליו ביד קדשו טל כל גופו וכרגט קם בטצמו מהספסל בריא אולם . וטור בנסיטתו בחזרה ירד מהטגלה בכל ההרים הגבוהים והלך ברגליו לבלי להכביד טל הסוסים והי׳, כאשר בא האיש הזה לביתינו מדי שנה בשנה סיפר לני בטצמו גיכ כדברים האלה וכו׳ טכ״ל . וכבר כ׳ אלי ש״ב הרה״ג מ׳ פנחס מנחם שי׳ אבריק לטנטשין

ששמט מאביו הרה״ג זיל אשר הגה״ק מבטלזא אמר כי טנין מישוש בידים לאיש התולה בכל גופו ויתרפא מיד . זה הטנין קיבל הוא ז״ל מהמגיד הקדוש מקאזנין זייט וידוט לכל אשר ההיק מבטלז כאשר בא אליו תולה מוטל כמת שלא הי׳ יכול לנטנט שום אבר ריל הי׳ ממשש את כל גון! התולה בידיו הק׳ ומיד נתרפא טכיל . ועיין בזה בס׳ ויקהל שלמה דן! י״ז ט״ב . בשם הה״צ ר׳ ירתמיאל משה זצ״ל מ׳מ מקאזניץ שסיפר שדרכו של הרה״ק מבטלזא זצ״ל הי׳ כאשר בא א׳ אצלו טס איזה כאב ר״ל וכאשר הנית ידיו טל מקום הכאב זה הי׳ לו לרפואה , ואמר הה״ק מבטלזא זי״ט . הטולם אומרים שלקתתי זאת מהה״ק המגיד זצל״ה

מקאזניץ. אבל הלילה נאהר טר האט טס מיר גיגטבין בשתי ידים טיש :ב התרין) ובקי טריו לגדול ולתפארת מ׳ מתתי׳ יחזקאל שי׳ בן הרב הגאון י ש ל מ׳ שלום מטמאן שי׳ אבריק יאס כ׳ אלי . דהגה״ק ר׳ שלום מקאמינקא זיל בא פיא לפני הרה״ק הרר״י זייננ מרוזין נבג״מ . וא׳ לו הק׳ מרוזין . שמטתי שרבך ההיק מבטלז הוא פוטל ישועות . אמור נא לי במה כתו אס בקמיטות או בסגולות ורפואות וכדומה ? השיב לו הרב מקאמינקא . רבי הק׳ זיכך וזיקק את כל אבריו טד שכשנוגט ידו בהחולה מיד נתרפא . והוא מרומז במ״ש דהע״ה ישל״ת דבריו וירפא״ם רית ידו . טנה הה״ק מרוזין. יהא הסית סם מויח לרמז שבהמות לבד יוכל האדם לפטול . ואינו צריך לנגוט בידו טכ״ל.

ולטנ״ד מרמז בש״ס (ברכות דן! ה׳ טיב) יהב ליה ידיה ואוקמי׳ והבן • 1בס׳ ויקהל משה שם כ׳ שסיפר הה״ק ר׳ משה מקאריב ז״ל כי אביו הה״ק מהר״ש מבטלזא הי׳ פ״א אצל המגיד הק׳ מקאזניץ טש״ק קודם תיש . וא׳ לו ההיק מהריש להמגיד יש לי צעטיל מאיזה אנשים מטירי . וכאשר התתיל לקרות קרא להה״ק מבעלזע וא׳ לו לאמיר ליינין ביידע . וא׳ הה״ק מבעלזא בזה״ל דטנצטמאהלט האט טר מיך אויס גילטרינט ליינטן אקוויטיל עיש באורך: כ׳ הרהיג סוטה״ר טריו לגאון מ׳ יושט בוקסבוים שי׳ מק׳ אוהל באונגרין .. שמטתי מא׳ מתלמידי הגהיק מ׳ יקותיאל יהודה טיב ז״ל אבריק סיגיט שאי לו . שפ״א נסט עם אתיו הגה״ק מ׳ שמואל אבריק גורליץ אל הגה״ק מהר״ש מבטלז זי״ע . ובדרך אירט להם טכובים גדולים ונשברה הטגלה ונאנסו הסוסים

ובקושי

אהל אלימלך בב 03! כי בבוא חולי כזו לפגי מרין זייע לומד סי׳ זה אז יש בכמו לגרש מחלה ואמר שלא יהי׳ טול . חלפה הלכה הכיל . וזה זמן רב לא למד סימן זה לה המחלה ת*כף מיד . כאשר ראימי ומזל־ ולמדי ואז אחר לו כדרכו וחיכף בטיט אללי שהי׳ לי המחלה כל הקין פסקה המחלה מכייל ומ׳ לטיל אות קצ״ח: ובבואי לפני מרן (מהר״ר שלום זי״ט רסז) כ׳ בס׳ אמח ליטקב פ׳ מקץ . מבטלזא) ואמר שלא יהי׳ טור והוסב ויוסף הוא השליט טל הארץ לי חיכף ופסקה המחלה . ובבוא בנו וכו׳ ט״ד הרמז ט״ד כ״ק אא״ז זצלה״ה הכיל לפכיו ואמר לו כדרכו ולא הוטיל. מליזטכסק זייט בפסוק יישא יטקב ובא שכיח יאמר כי בטור וביי יש כל רגליו . דהכה הצדיק הוא כללוח ישראל מיכי רפואוח ויש סימן א׳ המסוגל שאם והוא מטלה כל השפלוח אשר כטשה

בישראל

זבקישי גדול כטחר . לבקשחס ככרי א׳ להובילם לבטלז אך לא הבטיחם לבא טל. וכמטט אשר כסטו טמי כידמי ייישכו זמן רב ובעשיק ׳ ש״ק רק ליום ב׳ או ג לטח טרב הגיטו לבעלז וכאשר כככסו לקבל שלום אצל הה״ק מהר״ש . אמר הה״ק למשמשו בקודש איזה דבר באזנו בלחש ולאחר שבח כאשר באו לקבל ברכחו . פטם שניח קרא למשמשו גחין ולחיש באזנו . והם נסטו לדרכם . וביום ב׳ כאשר הגה״ק מסיגיט פסט מן הטגלה נפל ארצה והגיט לו שבר קצח ברגלו והיה לו יסוריס גדולים והרופא אשר קראו אליו אמר שצריך לישב שם ימים אחדים . וביום ה׳ נחרפא בט׳״ה ואמר לאחיו מה נטשה טתה לפני ש״ק להיכן כסט מוטב שנחזור לבטלז . ואחיו בקשי שיסטו לסקאלא אשר שם היה חותנו של הר״ר שמואל . אך הה״ק מסיגיט הפציר בי ונסטו לבטלז . וכמעט באו לקבל פכי הקדוש גחין ולחיש באוזן משמשו . והיה הדבר לפלא בטיניהס ישאל הה״ק מסיגיט להמשמש . השיב שבפטס ראשוכה אמר לו הה״ק מבטלז : ראה כי להאכשיס האלו היה להם קפיצת הדרך ובפטס השטת כשקבלו ברכתו לחש לו אתה תראה כי בני היצהריס האלו יהיו בכאן טל שבת קודש הבט״ל . ובפטם הג׳ אמר לו ראה אשר כגיס דברי טכ״ל . וטיין מה שכ׳ בזה ידינ הרהיג סוטה׳ר מוהר״ר יקותיאל יהודא גרינוייילד שי׳ מסיגיט בס׳ זכרון לראשונים

ג : ״ דף ל כ׳ ש״ב החריף ובקי מ׳ יהושט ז וברמאן מק׳ כטברשין : שמטתי כי פ״א בא לפני הה״ק מהר״ש מבלטזא זצ״ל חולה א׳ ושמו שמטון ומחלחו היחה מחלת הריאה רמ׳יל . וכל הרופאים אמרו טאש לחייו וכי אין חרופה למחלחו . והה׳י׳ק הנ״ל בקראו אח הכיחקא אשר הקריב החילה לפניו . אמר בזה״ל . הלא שמך שמטון . ור״ש ס״ל דניקבה הריאה אינה טריפה טד שחינקב לביח הסימפונוח . והריאה שלך עוד לא ניקבה לביח הסימפונוח ולכן טדיין אינה טריפה כי הדרא

בריא וכך הוה כי האיש הכיל חזר לבריאחו כאחד האדם : הרהצה״ק ר׳ יהושט זצ״ל מבטלזא סיפר זאח לפכי פטירחו כי פ״א כסטהוא טס אחיו הרב ר׳ אלטזר בחזרה מדחי! סמוך לפורים . ' ובאז ביום תטכית אסתר לקרטטשמי אחה בין קיליקאוו ובין זאלקווא . וכחי שם עד הלילה לשמוט שם קריאח המגילה. ואחיו ר׳ אלטזר הי׳ לו טג״נ ותולפת הדטס

גריל

104 אהל אלימלך בישראל חלילה . להביאם אל הקדושה הצדים הנקרא בשם יעקב הוא מעלה יזהו וישא יעקב רגליו פי׳ דגם פושעי ומנשא למעלה אח רגליו ר״ל הקדישה ישראל מלאים מצוח כרמון רק שאין שנפלה אל הרגלים עכ״ל הטהור ועדיז כח בהמצוח שיעלו במעלוח קדושה מחמת נוכל לבאר גם כאן וייםף הוא השליט מב־יות המעכבים ומורידים אוחם על הארץ. היינו הצדיק הנקי־א יוסן! להרגלים למטה והצדיק העובד מוציא הוא מושל על דברים קדיש־ם שנפלו הקדושה מהקליפה ומעלה אוחםלהשי״ח לארץ וכו׳ ע״ש . ועיין בס׳ נועם

ב״ה וזהו . יישא יעקב רגליו . הוא חלימלך פ׳ : כ׳

גדול על אשר לא זכה לשמוע בשנה זו אח קריאת המגילה מפי אביו הק׳ הר״ש ז״ל אשר כל שומעו קריאת הייגילה הי׳ מחמלא פחד ורחח ומורא מלפני השי״ת בנודע [וכיישר שמעתי כי בעת היות הרר״ש זי״ע צמיר לימים והיה אצל הרבי מלובלין ז״ל וכיבד איתו בקריאת המגילה . ואתר שסיים אמר הרבי זיל את המעשה הלזו כבר שמעתי . אבל עוד לא שמעתי בסיפור יפה כאשר סיפר האברך הזה . ובל׳״א א׳ דיא מעשה האב איך שוין לאנג גיהטרט . נאע אזיי שיין וויא דער יונגערמאן דטר ציילט האב איך נאך נישט גיהטרט] יטתה שמטו המגילה מאיזה איש פשוט ולא הרגיש בה שום טעם . אבל הה״ק ר״י ז״ל אמר על עצמו כי הוא שמת בשמחה גדולה על זה כי זכה לקיים לשמוע מקרא מגילה כדינא בלי שוס פני׳ כלל . כי בכל שנה כשמעו את קריאת המגילה מאביו זצ״ל הלא לא הי׳ הכוונה לשם מצוה כשלימות . כי היה לו פניי מפני כי כל דיבור שיצא מפ״ק אביו ז״ל היה לו כדבש למתוק . ולא יערכנו זהב ופז רב. אבל בשנה זו כאשר שמט הקריאה מאיש פשוט לא הי׳ לי שום פני׳ רק לקיום המצוה בלבד ואתר המגילה אכלו שם וישכבו לישן מטט . וכאשר ישן הה״ק ר״י ז״ל בא אליו זקן אחד ואמר לו דבר חורה . והקיץ הה״ק מהר״י וא׳ לאחיו שיסטו לדרכם . ויסטו . ובבוקר שמטו קריאח המגילה בטיר מאסט . ואח״כ נסעו לבעלז. ובבואם לביתם שמעו כי אביהם הה״ק הולך אל השלתן לסעודה פורים . והלכו תיכן* אל השלחן להכעודה . באמצע הסעודה אמר הה״ק ר״ש את הדבר תורה אשר שמע בנו הה״ק ר׳ יהישעלי מפי הזקן בחלומו . ואתר אשר גמר הר״ש דל את הדבר חורה. הביט בפניי של בנו הרר״י ושאל אותו. ״האם אמיתי הכל כאשר שמעח מפי הזקן״ ? והרר״י ז״ל אמר כי כמה פעמים הרגיש הוא אח הטח אשר הי׳ אליהו הנביא אצל אביו הקדוש ז״ל . ואמר כי בפעם ההוא היה ג״כ אחד מן

הפעמים שהרגיש כי היה אליהו הנביא אצל אביו זי״ע :י מיחה״ש מ׳ שמואל זנוויל טפשטיין ששמע מהרה״צ ר׳ זעליג מקאלשין ת ח מ ש ל י ז״ל [החן הרהיצ ר׳ משה מקאריב . בהרה״ק מהר״ש מבטלזא זי״ט אכל חזונוח ט״ש חיחנו זקינו בבטלז] שסיפר כי חו״ז הה״ק מהר״ש מבטלז ובטח אכלו טל שלחן חותכו יצאה הגזירה ליקח אתב״י לצבא וסבבו השוטרים לחפש במעונות היהודים לבחור אנשי חיל . וצעק תוחנו הרב אל חתנו הרר*ש . שיסתיר א״ע מפניהם . אבל הוא לא שמע אליו רק רחץ א״ע במים חמים כמו על שבת ק׳ . ולבש בגדי שבת . וישב אל השלתן ללמוד ובאו השוטרים והביטו

בכל

נג 105 אהל אלימלך בכל התפילה ולא היי מניפ כלל . ואמר מליו הרה״ק הרר״א זצ״ל מחמת שיש לו סחר גדול מד׳ מ״כ אין יכול. ועיין לנוע א״ע בשום אבר עכ״ל מזה בס׳ אגרא דפמןא אות ל׳ שכ׳ שם דבר נפלא . ובס׳ רמתיס צופים דן1 ק״כ ט״ב כ׳ שמטתי טל הרה״ק מ׳ נטע מחטליס ז״ל שהי׳ בליזטנסק אצל הר״ר

אלימלך

:רסמ) כ׳ בס׳ ליקוטים חדשים דןז( כ״א טיב . (בירמי׳ ד אס חשיב ישראל וכו׳ ולא תנוד בשם הרהיק ר מ״מ זצ״ל מקאלק הפי׳ שאס מסור הגשמיוח עי״ז יהיה לך פחד מד׳כמו ששממחי שלא חוכל לנוד א״ע . כשהיה הרה״ק ר׳ נטע מחטלס זצ״ל אצל הרה״ק ר׳ אלימלך זצ״ל היה טומד

׳בכל החדרים ולא ראו אוחו והלכו לדרכם . חותכו הרה״צ שאל אוחו . איך נהיית הדבר הזה שלא ראו אותך בביח . והשיב הלוא מקרא מפורש היא במגילח רות ־(ג׳ גי) ורחצת וסכת וכו׳ ופרשיי שם בגדים של שבח . ועל תודטי לאיש היינו

אס כן תעשה כסדר הזה לא יראה אותך שוס איש סכ״ל : כ׳ אלי ש״ב הרה״ג מ׳ אברהם סג״ל אטינגא מדוקלא שי׳ שמעתי מפי ידידי החסיד מ׳ שלום לנדא מפיק שסיפר לו הרב אבריק קאחינקא כי זקנו הגה״ק מהר״ש מקאמינקא עשה שידוך עם בנו הרה״צ מ׳ יהושע אבד״ק הנ״ל טס הרהיצ מ׳ מרדכי דוד מדאמבראווי. ואחר ההחקשרוה נסע טם בנו החתן אל הגה״ק מהר״ש מבעלזא לכתוב החנאיס אצל הגה״ק שר שלום זי״ע . וקרא הה״ק ר״ש מבעלזא את התנאים וקרא את שם הכלה בשם אחר . ואמר לו הרב מקאמינקא . אבי החתן . שטעה .. כי שמה היא כן . והתחיל הרב מבעלז לקרוא מוה״פ את התנאים חתחלחו וקרא פעם שניח אח הכלה בשם ההיא . וכן הי׳ פטם שלישי . ונצטער מאוד הה״ק מקאמינקא כ• הבין עד היכן הדבר מגיע טעותו של רבו הק׳ מבלי משים . וכאשר הגיע הזמן המוגבל של החתונה וכבר הי׳ מוכן כל צורכי הנשוא׳; וגס החתן כבי־ עלה אל הבימה לקרוא בחורה . והנה בא מכחב ממחותני מדאיזבראווי כי הכלה פתאים של״ח ר״ל . מובן מאליו גורל הצער שהי׳ להרב מקאמינקא מזה ונסע חיק* עם בנו אל הה׳ק לבמלזא להפיק צמרם מטט . וחיכן! דברו בו נכבדוח אחרים והציעו לפניו עם העיד ר׳ שמואל הירש מדרישקיפאלי ניסו במל אחוחו של הה״ק מבטלזא . ושאל להה״ק עם מסכים ט״ז השידוך . ואחר לו כי הוטב במיניו . וכי גיסו הוא איש חסיד וי״א וגס הוא התחהן עמו כי בנו ר׳ זינדיל היה חחני של הר״ר שמיאל הירש. ועס״י דבריו עשה הרב מקאחינקי: את השידוך . ונמצא כי הכלה בת ר׳ שמואל הירש היתה נקראת בשם זה אשר הרהיק זייט קרא בתנאים הראשונים והוא פלא טכיל : כ׳ הרה״ק עדיי לגאין ותפארת מ׳ יקזתיאל ארי׳ קאמלהאר שי׳ ר״מ בק׳ סטאניסלב . פ״א בא למי הה״ק ר״ר שלום מבעלזא זיל כפרי א׳ בבקשיתיי כי יתפלל בטדי. וישאלהו הרב ט״ד התנהגותו בשבת בשדהו. ויורה לפני הרה״צ כי הנהו טישה שבחו חול והתחיל להתנצל כי אי אפשר לשבות כדת מכל מלאכה בשדה . והרה״צ התחיל להוכיחו וידבר מל לבו דברי מוסר וטצוח לטשוח אח השבח כמצויה ואחרי אריכוח דבריו נענה לו הכפרי כי אמנם כן ישמט לקולו אך זאת יבקש נןן קדמי׳ כי עוד את ימות הקצירה והאסיפה ק השדה יסכים

היל

06! אהל אלימלך אלימלך זיל כל יוה״כ כלי שים נטייח מכיחני פעם אחת בפסוק זה חיל לך מפי כלל ולא התפלל רק כאגן דימם . לך מארצך כי יש ארן מגדלת גבולי© ושאל על אדיתיו בט הרה״ק הר׳ לא תםמיך על זה . גם ממולדתך יש אל עזר במהותו . והשיבו אביו הריר אגשים אמי בתילדה מיסבגדם בהסבע אלימלך . היא יש לו יראה טר שאינו להיות טובים גס על זה בל תביט , יטל להתנועט בשים אבר : וגם ומבית אביך הייני שיש לו אב לדיין רסס) כ׳ בס׳ דעת משה פ׳ לך וז״ל וקדיש מכל זה תלך . ט אס אל סארןה הרה״ק הצדיק כבוד אשר אראך היינו יגיט כפיך כי תאכל מ מורי חמי מו״ה אלטזר זצלה״ה מליזענסק אשריך וטוב לך (חהלים קכ׳ח) ועיין

. בספר

הוד קדושתו לבל יפריט ממלאכתו גס בס״ק . ויאמר לו הה״ק . הםכח ושמע את אשר אספר לך מטשה שהי׳ בימים הקדמונים . אז בטת ממשלת הפריצים. כידוט שלכל אחד מאדוני הכפרים הי׳ לו יהודי מוזג הכפר . יאוחו היהודי ה׳ עיר נרצה לאדוניו . פ״א טשה אחר מהפריצים משתה גדיל אשר לקחו בום בגליל הזה . וכאשר התעלסו מאיד החלו י ל ח חבל כל בטלי אחוזות מ להתפאר כל אחד ואחד בימדי שלו . כשמוט האדון בטל המשתה אה דבריהם .. אין לאחד מהם כמותו. ו ה החפאר גם הוא כי טבד נאמן כאשר היהודי שלו מ כי לא נמצא כמוהו בכל הארץ . ויאמרו כל המסובים כי בזאת יבמז דבריו אם יצוה על מוזגי היהודי להמיר דתי וישמע לו אז יודו כולם כי כן הוא . יישלח. ואס ו ה לקרוא את היהודי מכפר שלו . ובבואו לפניו גזר עליו כי יחלוף את ד לא ישמע לו מרה תהי׳ אחריתו . ויאמי־ לי היהודי איזיל ואימלך בגו ביתאי . יישב אל ביתי ויספר לאשתו אח אשר נגזר עליי מאדוניו . ואחרי שקלא וסריאא כי בל ימרה את פי אדוניו וימהר היהודי לאדוניו שהי׳ ביניהם גמרה מ בהסכמה כי יחלוף את אמונתו . ויאמי לו האדון אס כן תדע כי מעתה לא יקרא. וילך לביחו . חלפי ירחים אחדים עוד שמך יעקב כי אס איוואן ושם אשחך . . והנה שליח בא מאח האדון כי יבא איוואן אליו . ויאמר לו האדון . דע כי מעתה עליך לשיב אל אמינחך ולא יקרא עוד שמך איוואן כי יעקב יהי׳ שמך כברישונה ויאמר לו כי כמאז כן עתה לא יעשה דבר מבלי מצת אשתו . וישב לביתי לשתיל בעצת אשתו . ותאמר לו האשה . הנה מה טוב ומה נעים כימ הפסח וכידוע ההכנות ם קרובים ל נשאר באמונתנו . אפס הנה הימים הללו מ לימי הפסח קשים מאור העולים בעבודה רבה ובהינאות גדילית לכן עצתי ט תבקש עוד מהפר ין כי אמנם כן נשוב בשמחה לאמונתנו אך יסכים להרהיב לנו זמ! התיהדותנו עד אחר חג הפסח למען לא נצטרך להחיגמ בהכנוח ימי הפסח ולהוציא את ההוצאות הללי ובכן בחפצנו להשאר סור נכרים עד אחר חג הפסח, הכפרי הבין את הנמשל וקיבל על עצמו לשבות שבתו מכל מלאכה בשדה ולשבות

בשביעי בחריש ובקציר עולמים • אמרו עליו על הה״צ שי־ שלום מבעלז זצ״ל כי אחרי אשר הי׳ נעור תמקצ״נו לילות כידוע בליל האלף נגלה אליו אליהו דל ולמר עמו הלכות בית הכנסת . זאז נתעורר לבטת ביהכנים שלו יאמר ט העמיר אמ הבית.

הכנסת

אהל אלימלך נד 107 בס׳ נועם אלימלך פ׳ במדבר . ובס׳ ג״כ על דרך צחות דהנה פיא היה אהבת שלום פ׳ שלח בזה : הה״צ מו*ה זישא זצ״ל אצל השיעור רע) כ׳ בס׳ תודח משה פ׳ קרח שאמר אדוני אבי מו״ר הרב המגיד מהה״ק ר׳ משה זי״ע מ״מ מקאזניץ . ובאמצע השיעיר נפל הרב מקאזניץ בכח״י כי כל העדה כולם זושא על פניו ובכה בכייה גדולה . קרישים וגו׳ וישמע משה ויפיל על פנ יו ואח״כ שאלו אוחו למה בכה כל כך . מיין בם׳ נועם אלימלך טעם על נפילת והשיב שראה איך הפמליא של מעלה באו פניו בדרך צחיח . והנראה לדרכינו לשייוע דברי קדשי של הרב המג־ד ולא

יכול

הכנסת טל מקום אשר מכנגדו עד ירושלים חוביב לא ימצא שו״ע ופסל וכל תמונה טכ״ל :

וכ׳ שיב הג״מ אברהם םג״ל אטינגא הנ״ל שי׳ : הגה״ק מ׳ שלים אבד״ק בעלזא זי״ט נולד בק״ק בראדי בשנת תקל״ט לאביו הרב הגדול מו״ה אלטזר רוקח . שהי׳ תלמיד מובהק של הגה״ק ר׳ חיים צאנזיר מגדולי חכמי הקלויז דק״ק בראדי . ולאמו הצדיקת מ׳ רבקה העני בח הרב הגדול הצדיק המקובל מ׳ יהודא זינדיל רמר״ז מגדולי חכמי הקלויז הנ״ל. ישמעחי מפי אנשים נאמניםי ישב פ״א בסעודת מצוה בחברת רעים אהובים הרבנים חכמי כי הר״ר זינדיל מז הקלויז הנ״ל ואמר להם . הנה בחלום חזיק לילה ראיתי כי עתיד להולד לי בן אשר יאיר לכל העולם בתורחו וצדקחו אבל איני יכול להבין פשר הדבר כי כבר זקנתי ובאתי בימים. ובאותו מעמד היתה בתו הצדיקה מ׳ רבקה הפני הנ״ל. ופיה פתחה בחכמה"ואמרה יהא רעווא כי הילד הזה יצא מחלצי וענו כולם ואמרו

. ובאותה השנה ילדה את הה״ק רב שר שלום זי״מ : אמן הרב ר׳ אלטזר רוקח הנ״ל נפטר בדמי ימיו בן ל״ב שנה במיר ווארשא . ואמו של הה״ק מבטלזא נשאת אחרי מוח בטלה לנגיד א׳ מבראד . וט״ב לקח אחיה הרב המאוהיג הצדיק מ׳ ישכר בטר רחר״ז אבד״ק םקאהל (בן ררה״צ מ׳ יהודא זינדיל הנ״ל) את בנה הר״ר שלום בהיות ילד קטן לביתו הרמתה והוא גידלו ואימנו והדריכו בדרכי החורה . יאח״כ נתן לו את בתו הרבנית הצדיקת והחסידה מרת מלכה לאשה . וידוט בכל הטילס מגודל צדקתה כי היא הביאה אותו לכל הגדולות האלה . ומידה היתה לו זאת . ישמטתי כי בכל לילה טוררה אותו משינתו ותאמר אליו קום שלום ממיטתך לטבור טבודת הבורא שא טיניך וראה כי כל בטלי המלאכות קמי כבר ממיטתם לטבור את מלאכתם קום גם אתה לטבור טבודתך טבודת הקודש . ושמטתי כי בכל לילה טשה טצמו לפני אנשי ביתו כי הוא הולך לחדרו לישן . והיא הורידה אותו דרך החלון החוצה והלך לבית מדרשו של הרה״ק מו״ה שלמה לויצקר מ״מ דק״ק סקאהל בט״ס דברת שלמה ולמד שס אצלו כל הלילה וקורס טלוח השחר שב לביתו. והטלתה אותי אשתו דרך החלון ואיש לא ירט מזה . ישכב טל מטתו לישן מטע והנה כמטט טרם סגר את טפטפיו קם חותנו הרב ממשכבו ובראותו כי הוא ישן עוד חרה אפו עליו וידפוק על הדלת ואחר לו עד מתי תשכב מתי תקום משנתך והימ בגודל צדקו קם ממשכבו וישב ללמוד עס חיתנו . כה היה משפטו

108 אהל אלימלך רטא) כ׳ כס׳ מגירת זהכ פ׳ ויקרא

בגי>׳ ב״ק דף ג׳ ע״א אייזא כל האומר הרב ה וותרן יוותרו מגייי־י

וכ׳ בס׳ כפתי צדיקים פ׳ מכירע בשכ הרה״ק ריר יישא זנ׳׳ל בהכי׳ היא כל האומר שיהיה הקביה וותרן נגדו . א! יוותרו מעוהי כלומר ייותר חייו והיינו שיפקיר עצמו וימסור נפשו וחייו על

קידוש

יכול להתאפק מלשוב בהשיבה על כן בכה בלב מר ושב בגודל התשיבה י־ה גם כן יכול להיות כוונת הכתוב כששמע משר אויירים אליו רב לכס כי כל הטרה כינס רדוביס יבתיכם ה׳ יתיכף כשמעו דבריהס -הכם יתברך בי־וך היא בתוך בצי •שיאל נפל על פני זבב בתכיבה

עכ״ל . ועיין בס׳ ממרת זהב פ׳ קי־ח

כל הימים ושמעתי כי חותני אמר לו פיא כי אין ביכולתו עיד להתז ק אותו זע״כ יעשה לו איזה מו״מ . יכבד הי׳ מוכן לנסוע ללייפציג לקנות סחורה

ולקחה אשתו הרבנית את הנזמים והמרגליות שלה ומכרה אותם למטן יוכל לשבת עוד איזה זמן ללמוד תורה .

שמעתי כי פ״א אמר לו אחיו היא א״ז חורגי הרה״ג מ׳ ליביש רוקח ז״ל מ״כ בקי ברדיטשוב . פליאה דעח ממני נשגבה לא אוכל לה מאין בא לך כל השלימיח הזה הלא בימי עלומינו הייתי לומד יותר טיב ממך ימה זה הי׳ לך . ויען הרה״צ ויאמר לו ידוע תדע אחי יקירי כי כאשר נעשית בר מצוה בא אלי אא״ז הגהיק מו״ה אלעזר מאמשטרדם בחזיון לילה יהתליף את

נשמחי ומאז צלחה עלי רוח ה׳ ונהפכחי לאיש אתר • בהיותו לומד אצל רבו הגהיק בעל דברח שלמה פתאום נתעוררו בלבו רשפי אב רחשק לנסוע להרה״ק הרבי מלובלין זי״ע לקבל מפיו חורה . ויגל אח חפצו לפני רבי הכיל ילא רצה רבו להסכים ע״ז ואולם האש הקודש נשקה בקרבי וזיקי החשק החלקחו בו לנסי:! ללובלין וע״כ הפציר מאיד ברבו לה־ישית לו ע״ז ואמר לו רבי אם חיםע לובלינה אז אקח ממך כל השליחות אשר קיבלח אצלי והוא מגודל חשקי לא השגיח ע״ז ואמר לי אעפי״כ רציני /נסיע שמה ונסע ממנו ובשובו הביחה מליבלין הלך דרך ביחו של רבו הנ״ל ועמד אז רבו אצל החלי! וכאשר ראה אוחו אמר לאשתו הרבנית בואי וראי אח תלמיד

ה על ראשו ר׳ שלים איך קרן אור פניו יאיי התירה ע בעין־" בטלזא הי׳ מתגורר רב גאון וקדוש ושמו חייה אררן משיח זי״ע . ורצי אנשי העיר לתת כתר הרבנות מעירם עלי ראשי יהיא בגודל ענית צדקי השיב את פניהם ריקם כי לא רצה ליהנות מכתרה של תירה . וע״נ נסעו אנשי עיר בעלז לק׳ לובלין לשאול בעצתו את מי יבחרו לאב״ד והציע לפניהם הרבי מלובלין זי״מ את הרה״ק מוה״ר שלום ז״ל . והלכו הייכש ם הכיל לאכוף חתימות כל הקאנסיס אשי־ רצי לשלוח אליו לםקאהל ובבואם להגה״ק מ׳ אהרן הניל שיסתום מל הקהנסוס שמפה אשתו מזה ונגשה אליו ותאמר לו . אחה חהי׳ נכנע חחח אברך מול ימים כפוהו לא תהי׳ תפארתך על הדרך הזה . ורצ גי כי אתה חשב ער כסא הרבנות וכאשר הפצירה בו עד בוש ה־כרח למרות

רצונו לקבל עניו עול הרבכזת. וכאשר כורע הדבר להה״ק מלובלין זייע אמד הנה חז״ל אמרו אהרן היה רודף שלים . וכאן אנו רואים ההיפך כי שלים ניודף

הת

אהל אלימלך נד, 109 את מעיו דהיינו שלא למלאות כרסו באכילה ושתיה ותענוגי העולם הזה . רק כרי מיותו . והיינו כאלי מוותר המעיים שאינו משגיח עליהם ומסגף

אוחם בכל מה דאפשר עכיל : רמנ) כ׳ בם׳ שיחוח צדיקים דף א׳ ט״ב שמעתי בשם הרבי ר׳ אלימלך ז״צ ואחיו הר״ר זושא ז״ל ששאל אח אחיו הריר אלימלך ז״ל בזה״ל ברודער לעב הלא כחב בםפה״ק אשד

כל

קידוש שמו יחבי־ך וכו׳ . ובס׳ נועם אלימלך פ׳ נח כתב וזיל . שהתורה מלמדת איתנו העיקר המתלה והחיזוק לבא בקרישה וגם שנראה לאדם קשה מאד חף על פי כן ירחיק עצמו בע״כ עד שמן השמים ירחמיהו מל דרך שתמרחי כבר כל האומר הקביה הוא ווחרן יווחרו מעוהי ופירשחי כך הריצה שיוותר לו השי״ח עונוחיו וחטאיו. יוותר מעוהי רצונם לומר צריך לוותר

אח אהרן . וכן היה כי הי־ה״ק ר׳ אהרן לא האריך ימים על כסא/ בשנת י הרבנוח ונפטר חיכף . ואז נתקבל הגה״ק מהר״ש לאב״ד שם . וזה ה

חקט״ז טכ״ל : וכ׳ אלי שיב הרב הגאין מ׳ שמחה שי׳ גילטרנטור אבד״ק קלימנטוב . שחטחי מכיק זקני הגה״ק מוהרמ״י זיל אבדפ״ק . שהרה״ק מאור הגולה מהר״ש מבטלזא זצ״ל בימי חורפו הי׳ מסחזפף בצ״ק הרה״ק הרבי מלובלין . ולא הי׳ לו שוס עסק בביחו ממה להחפרנס . ורבנוח לא רצה לקבל בשום אופן בראשינה . אך רצה לטשוח לו מסחר מו״מ להחפרנם ב,קיוח . וכאשר נשאר טור באמחחחו איזו סכום מהנדן החליט ליקח שוחף אשר הוא בקי בטוב מו״מ ויסחרו בשותפות״ כרי שהוא יהי׳ פנוי ולא יבטל מחורה וחפלה . ובחר לו אברך אחד בקי במיימ ועשי שיחפוח אבל לא רצו להחחיל במו״מ טד שיסכים לזה ויברכם רבם הק׳ מלובלין. וכן הזה שנסעו ללובלין ונכנסו אל הקודש כ״א בפני עצמו לשאול עצח ההר״ק ז״ל . וכשנכנס הרה״ק מהריש הסכים עמו הייבי שיעסוק בשוחפוח עם חברו הנ״ל . וכשנכנס חבירו ושאל איל הרבי שבל יעסוק בשוחפומ עם הר״ש וכשםפר כ״א לח:ירו תשובת רבס הק׳ היה במיניהם כחידה סחומה ולא ידעו פשר דבר. יישבו שמה איזו שבימוח . וכשרצו לנםומ הביחה הלכו עוד הפמם זה שלא בפני זה כנ״ל והיחה מור הפמם חשובחו כניל . לזה א׳ שלא ימסוק בשיחפוח . ולהרר״ש א׳ שטוב לסחור בשוחפוח מם משנהו . והיו נבוכים ולא ידמו כרח מה לעשות •ובאותו פטם בא ללובלין הרה״ק רבינו היהודי מפרשיםחא ז״ל יהלכו שניהם לקבל שלום . ויספרו לו כל המאירמ . ואמר להם הרב היהודי הק׳ שימםקו בשותפות . אף שהשותף הי׳ מגמגם אעפ״כ שממ מצת היהודי ז״ל ונסעו לביחס שמחים וטובי לב . והתחיל למסוק במוימ ובימים מוטסים הפסידו כל ממונם שהשקיעו בעסק ולא נשאר לשניהם אף פ״א ונסעו ללובלין והמחינו טד שבא הה״ק היהודי וספרו לו אח אשר קרה אוחם . וא׳ להם פי׳ דברי הרבי כי הרבי מלובלין ראה באספקלריא המאירה כי תפסידו כאשר תעסקו בשוחפומ . ולזאת אמר להשני שלא יעסיק בשיתפות ולהרר״ש ציוה לעסוק כי יודע הרבי שכאשר יפסיד ממנו יהי׳ מוכרח לקבל רבנות . אשר זאת הוא לטובתו וטובת הכלל ישראל . שהדור צריך אותו . וכ״ז שהי׳ לו מפוח לא רצה בשום אופן לקבל

ט״ט

110 אהל אלימלך רפג) כ׳ שיב יד״נהרהיג סוטה״ר מ׳ יקיחיאל ימדא גרינוואלר. ם י נ ב ר שי׳מק׳סיגיטבעהמח״סזכרו; ל שחעחי מפי איש נאמן רוח שפ״א בא הגאון מ׳ מאיר ברבי אבריק פיב לסדר קידושין למקום חחונה . וכאשר סמסין שמה וראה שאין הכלה שס ומשש לבא שאל בתמי׳ מה זאח השיבו שהכלה נפלה רח׳י׳ל על האר! ונחודמ שיש לה חולי נופל והחתן אינו רוצה בשום אופן לקדשה . אח״כ אמר הרב אל הבחור .

שלחעהיש

כל הנשחוח נכללו בארם הראשון וחסתמ׳ אנחנו היינו גיכ אז במח שאכל אדם הראשון מפה״ד ומדוע לא מנענו אותו מלאכול השיב לו הרבי ר׳ אלימלך זיל אחי . הלא הוכרחנו להניח אותו לאכול כיא לאו היה נשאר אצלו השקר מהנחש אשר הםיח אוחה ונפקחו עיניכם והייתם כאלהים יודעי שוב ורע ותוכלו לברוח עולמות י^זאה מוכרח היה לאכול לראות אעפ״י שאכל הוא רק ארם ולא

יותר עכיש ודפח״ח :

ט״ע משרת הרבנות. ואני ראיחי שחברך לא ירצה לעסוק במסחר לזאח דברתי מל לבו לשמוע תשובת הרבי הראשונה . כי לסיבת הכלל וצורכי רבים. דוחה הכל וכדאי הוא שהשותף יפסיד איזה מאות זהו׳ כי הוא צורך הדור ומוכה כלל

ישראל אחיכ נסע הה״ק ריש לביתו והתחיל להתנהג ברבנות עכ״ל : עוף כ׳ ש״ב הרה״ג סוטה״ר מהרר״א סג״ל אטינגא מדוקלא הניל . נודע כי י הה״ק מהר״ש זייע מבפלזא הי׳ עוסק בבני! ביהכניס בק׳ בעלז. ושמעתי כי פיא עברו דרך עיר בעלז אנשים סוחרים מעיר קריסניפאלי הסמוך לפיל הנ״ל אבר היו בלביב לרגל מסתרם ישבו אז לביחס . ושלח ההיק את הגבאי שלו לאמור להם בשמו כי רציני שיתפכבי פה עוד ויסייעו להבנאים בבנין ביהכניס . האנשים ההם לא היה מהחסידים שלי וגם היו נחפזו מאד לנםימ לביחם. פכיז פחדו ורהו מדברי ררל״ק זיל ופקודחו שמרה רוחם והלכו לביהכנ״פ ופשו שס איזה מלאכה . ואולם הי׳ לגם לער גלול מזה כי רצו לנסוע לביתם וכל שעה ישעה לשנה נחשבה להם. ובכל פעם שלחו לשאול את הרבי אם יכוליםודע להם בעצמו מחי לנסוע והוא שלח להם שימשו את תלאכתם הלאה והוא י יגמרו את מלאכתם אחרי מבור א׳זה שעות שלח להם שיוכלו לפשות דרכם הלאה . כבואם כברת אדן רחוק מן העיר רץ לקראתם איש א׳ ואמר להם ידוע הדפו כי הנהר ההולך שם עלה על כל גדותיו ולפני שמה אי שתים נסע כומר א׳ ונשבע בנהר כי לא ידע למהר ואז ניכחו האנשים לרעת כי רות הקודש

הופיע בבית מדרשי של ההיק ודבר ה׳ בפיו אמת : פיא הי׳ א״ז חורגי אחיו הגדול הריר ל יביש רוקח בעיר בעלז . וראה את אחיו הגהיק עומד וטובל בעצמו בחומר ובלבנים בבנין הביהכנ״ס . וירפ. הלוא אחז״ל כיון שנאמנה אדם פרנס ו ז . וא׳ ל בפיניו הדבר י יוכיחהו פי מל הציבור אסור לו לפשות מלאכה בפני נ* . וענה קלוש ישראל . אחי יקירי . ירופ סדפ כי בהיוחי בק׳ סקאהל הי׳ לי שני חברים מובהקים אשר לסדמ יחדיו . וגילו לי מן השמים כי אם האדם לא ימם ולא יישן אלף לילות ועוסקט אל שלימות האמיתי (וייא לגילוי אליהו זל״ס) וגמרנו בהירה אז יוכל למי בינינו להתחיל להיות נבול בלילות ולעסוק בסולת ה׳ . והנה חבל א׳ נפרד

מאתנו

אהל אלימלך נו!11 שלמטהיש אל יעשה צער וישירים ולא לליזעבסק ובאשר בא לפתח ביתי שלל אחר כבר ירשתי הכל . י יבייש את הכלה . רק ילך להחופה . הה״ק מ והיא מבעית אותו שחהי׳ בריא ושלם . לך לשלום וה׳ יצליח דרכך . וכן היה :) הה״ק ר׳ יצחק אייזיק מקאלוב י ע הבחור הי׳ ירא ה׳ וכאשר שמע זאת י הלך להחישה וקרש אותה כדמו״י. ביום י זיימ היה בליזטנסק טל השני שלח הרב לקרוא את החתן שביק פ׳ בא. וביקש אותו הה״ק הרר״א והמר . אעפ״י שהלטחתיך . אין בכחי שבעת שיאמר תורה. בל יהי׳ הוא שם. לעשות זאת רק תיסע לליזענסק ותבקש מפני טעם הכמוס עמו. אולם היא לא רצה בשחי את הרר״א ואם היא יבטיחך אז׳ לילך משם אך כאשר פתח הה״ק הרר״א תרע כי קרובה ישועתך לבא ונסע לומר תורה . קפץ הררי״א מלפני

השלחן

מאתנו אחרי טבור איזה מאות לילות . והחבר השני נפרד ממני אחרי טבור שמונה מאות לילות . כי כשל כח הסבל ולא יכול טמוד . ואנכי נשארתי לבדי . בלילה האחרונה מן האלף לילות הי׳ לוח גדול וחזק מפרק הרים ומשבר סלטים ישבר את כל חלמית הביהמיר וכבה הנרות ומרוב פחד רציתי לילך לביתי אך הלוח טצל בטדי מלכת . ומרוב צערי ויגוני החתלתי לבבית לפני השיית ובלוב טמל ויגון באתי טר אלון הקודש ופתחתי את האלון וצעקתיי אשל ריחם ד עלי והשטר קם לדממה . ובא מנהמת לבי לפגי הבולא ב״ה ט אלי איש אחד זקן ולמד טמי כל התורה מלה וההלכה האחרונה אשר למד עמי היתה הלכות בית הכנסת . ואיך אמסור המלאכה הקדישה הזאת ביד איש אחר האמינה לי אחי יקירי . כי אס היה לאל ידי הייתי בונה בטצמי ממסד טדד לעשות הנני הטפחות . רק השי׳״ת יודע כי כשל כמי אך מה שמי

טושה בעצמי : ו(£״א בא הה׳״ק ל״ר שממון מיטרסלב לבעלז אחר כלות הכנין של ביהמ״ס והוליך אוחו הה״ק לביהכנ״ס ללאות את המין . ומשמש הליל שמטון וי״ע בידיו בכל מקום ואמר סוב טוב . לק על מקום א׳ החליש ולא אמל מאומה . ואמל לו הלה״ק ל״ל שלום . בעת אשל עסקו הבונים במקום זה לא

הייתי בביתי : כאשר השלים הה״ק מבטלז את מי! ביהכניס אמל בפני אנ״ש . הן אני לבדי איני כדאי וראוי לחנך את הביהכנ״ס. אמנם ישני איש א׳ במל שיש בכתו לסייט לי בהיניך הבית אך לא ארהיב בנפשי עוז לקרוא אותו לבוא׳ הצדיק ר׳ ימשע העשיל זצ׳״ל מק׳ קאמרנא [בנו של ה . וכונתו היה על בדז״ז מ מ דורי זקני הגה״ק בעל בלוך טעם וש״ס ה״ס ר׳ ברוך תאומים פרענקיל זצ׳ל אבריק לייפכיק] . והנה הליל יהושע העשיל שמע כי הה״ק מבעלז עושה מגבתל י הביהכנ״ס נסט בטצמו לשם על ש״ק . ותיכף התיש הה״ק כי ההיק מ נוסע אליו ואמר להרבניה שתכין מאכלים טובים על שבת כי יהי׳ לו אורחמ בנדר בטלז שהשמש שאל את נ מ גדול ינכבד על שבת . ביום ומשיק הי׳ ה הרהיק זיל מתי ילך לדפוק על בתי הטיר להדליק נרות . וגס בטש״ק הזה שאל אותו . ואמר לו טדיץ יש זמן וכך שאל אותו השמש כמה פעמים יהיא

השיב

112 אהל אלימלך רנני) בליזענםק היה אברך א׳ י שעסק ללמיד חכמת הכישיף וכאשר נידע הדבר להה״ק זיל ציה למשרתו ש־לך ויקרא אותו אל סעודת ליל שבת ק׳ והושיבו בראש המסובין פתאות אמר האברך לרבינו שחם לו מאד ישית! לו רשות להסיר המלביש הגדול מעליי הנקרא קאפנוין ונתן לו רשות . אכל עדיין הי׳ חם לו מאד וביקש רשוי׳ להסיר גם המלביש התחתון . סר שבתן לו רשות וישב שם במעיל לבד . ימ״מ א׳ שחס לו מאוד . א׳ לו הה״ק שילך קצת לחון . ונתן לו המורה העות שיתמהמה שס ערך ירד מיניס . והלך לחוץ פ״פ הרחוב עד שנעלם ממנו בית רביכז הרר״א . ונדמה לו פחאים שהוא הולך ביער. ולדאבון נפשי הלך יחף . ופתאום בבוקר כבר ראה כפר אחד . והלך שמה בשמחה רבה. יעל אם הדרך קילל רק את רבימ הרר״א . וכאשר בא לבית הראשין מהכפר צעק בקול על הפתח שירחמי עליו . וכאשר ראו איש מרים התחלחלי מפניי . יצ-יק שירחמו מליו כי גנבים פשעי ממני את גגדמ . והכניסוהו לביתם זכאשר שאל על שם הכפר השיבו לו ט היא כפר קנון סמיך

ללייפציג . וביקש רחמים להחיותו והוביל מיס לעיר לייפציג ומזה החפרנם

א״ע

השלמן . ורץ בבית אנה ואנה . וצעק כקיל את ההלל והי׳ תמוה להאנשים שהיו שם . סד שסיפר הה״ק רי״א

שהה״ק באמירח הד״ח מפרשח השבוע מבך עליי כ״כ התלהבוח קרישה עד שנרמה לו שכעת הוא מקריב את הקרב! פסת ואמר הלל והיא דבר נפלא : רעה) הה״ק הרריא זי״ע הי׳ מנותן 'גדול פ״א היה במרחץ בוםנועל . יבכיסעל אחר נכנס איש מאונגארין אשר בא לרבינו זצ״ל. אבלי היא רטנו . והתחיל האיש לא הכיר : רבינו לדבר ממ> ידברו הרבה מר ששאל אותו מה עסקו פה השיב כי בא לרבינו הרריא שאל הרריא . גם באיננארין הוא עלחא דשיקרא כ״כ . וכי גם שם שימעיס מהאי רמאי ושקרן . . אז התחיל האיש לצעוק . פושעי ישראל על הצדיק הזה אמה דיבר וכו׳ וכו׳ בדברי חרופים וגדושים וכאשר הלפי שניהם לביתם . אח״כ ההקשס האיש והלך לקבל שלים מאת. אבל נבהל פתחים בראותו כי הרבי הא*ש הזה אשר חילפי כיכ היא הואנו. הרבי ר׳ אלימלך הק׳ ואמר לו רבי מה לך כי נבהלת . הלא אנכי אמרתי לך אמת . ונם אחת אמרת לי אמת . (יעיין לעיל אות כיס מענותנותו ובן באות ניב . ובשאר מקימות לעיל) :

השיב לו כנ׳׳ל ילא ירע שים איש טנתו עד כי בערב בא הר״ר יהושע העשיל תאומים פרענקיל וציה תיכף ׳.:שחש לילך לדפוק על בתי העיר . ואסר הה״ק להריר יהושע העשיל . מאור הפלנו כי כת״ה בוא יבוא אלינו לשטן כביר בעירנו ונחנך עמי את הבית הכנסת רק לא יכולתי לשאול זאת מאתו . אכן ת״ל כי השי״ת מלא את שאלתי ונתן כזאת בלבבו לבוא בעצמו אלי ות״ל כי יהי׳ לי תנא דמםייס בחינוך הביהכניס . עכ״ל ש״ב הה״ג מהריא אנדנגא שי׳ ויש עול הרבה כהנה וכהנה לכתוב מהגה״ק שר שלום זי״ע אך אין כ״מ להאריך . וחזון למועד ברצות השי״ת . ויום הלולא דההיק מבעלז היא ז״ך אלול . ונפסל

בשנח האתרו״ג לפיק בק׳ בעלזא . ושם מנ״כ :

אהל אלימלך בז 13! ובנו מן הבריוני . שנרמז החרק . כמבואר שם בג־טין ששאל אסכס ינוס קיסר לריב״ז עד האידנא אמא׳ לא אחיח לגבאי השיב בריוני ראית בן לא שכק־נן . ואפשר דמשיה לא מיחו רבנן כאשי־ א׳ לו לבר קמצא קום סוק דהיה בעל דבבא דההוא גברא . שהי׳ מן הפרושים . והבר קמצא הי׳ מחברה אחרח . ודיעה א׳ . ועיין בחי׳ תתם סופר למס׳ גיסי[ דפח״ח בזה . וזה וירא במעשיהם וכו׳ מכעס בניו ובנותיו. היינו הבריוני . חברת הבן . בר קמצא שרצו בזעם וכעס לצאת למלחמה נגד הרומים ומי״ז וינאץ במלכותם. שנחרב מלכות ישראל . והאריך בזה בדפחיח

• ואכמ״ל) :׳ ש״ב החו״ב וכו׳ מ׳ כ רעת) 1 שמחה בונם שי׳ לערמאן מקראשניעוויץ . שמעחי מפיק אבא מארי גאון ישראל מוהר״ח שליטא. בפסוק (רות א׳ י״ת) ותרא כי מתאמצח היא ללכה אתה ותתדל לדבר אלי׳ . ויש לדקדק דלכאור׳ תיבת היא כמיותר . אך הענין עיר ששמעתי מכיק אבא מארי הרב הגה״ק מוהריר אליהו ז״ל אבד״ק וויסקיט בעל שוית דבר אליהו שסיפר אשר אחר הפירוד שנטשה בן ש״ב הרבי הקדוש מלובלין ובין רבינו הקדוש הרבי ר׳ אלימלך ז״ל מליזענסק שלח הר־״א להרבי מלובלין לאמור לו שחפץ מאד שיבוא אליו יען הי׳ לו ב׳ מדרגות גילוי אליהו בכל עת שרצה וגס שלחו לי בכל מעלי שבתא שלמא ממתיבתא דרקיע ולאחי שנשדד הוא מאתו נלקחו ממני ב׳ מדרגות אלו ע״כ תוכן הסיפור. ובזה יובן לשון הכ׳ ותרא היינו שנעמי ראתה והרגישה כי מחחחצת היא וגו׳ היינו שנתאמצה היא בעצמה במדרגות קדושות עיי ההתחברות שיש לה עס רות הצדיקת בהילוכה אתה . וחחדל

לדבר

א״ע והיה שמה ערך עשרה שנים. ואח״כ נכנס לנציב המדינה . וקיבלו לאיש חיל לטבור עבודח הצבא . וראה סימן ברכה בפבודחו והלך וגדול עד שנעשה לשר האלף. וכאשר הזכיר כי הרב מליזענסק ציער חוחו פיא . ביקש רשות מהמלך והלך לשם עס אלף בעלי מלחמות לנקום נקם מהרב . ונסע לשם עס מחנהו לליזענסק וכמה צרוח סבל על אם הריך . רק התנחם כיx בא א כ עד מהרה ינקום א״ע . ו לליצנסק לבית רבינו פתאום ראה שעומד ערום כבתתלה בעת הלכו משם . ושאלו כל המסובין. הלא ידידי נתנו לך רשות לצאת טל יוד מיניט . ועתה: ו היית בחוץ ייב מיניט . והרר״א א׳ ל כבר י־איח חכמת הכישוף . וטשה תשיבה גמורה ונעשה מגדולי תלמידיו. והמטשה הזאת היא בארוכה . ומאהבת הקיצור

קצרתי : רמז)הה״מ הרר״ א פי׳ פיא במת שהיו י אצלו תםידיס. אשר בביתם הלכו בניהם לתור בארץ ולטייל והיה קצת קלות . קרא בקול ואמר : וירא ה׳ וינאץ מכטס בניו ובנותיו האנשים הבינו כוונתו ומני אז תיקנו הדבר. טכ״ל. (ושמעתי מאאמו״ר הגאון המובהק וכו׳ מ׳ לבי יחזקאל שליט״א אבד״ק פלונםק שא׳ בא׳ מדרשותיו פי׳ הילקוט ראובני פ׳ האזינו . והובא בס׳ זכרון יצחק שם וירא ה׳ וינאץ. ויירא במטשיהם . וינאץ במלכוחס וכה״א וינאץ בזטס אפו מלך וכהן טכ״ל . היינו ט״ד שכ׳ המהרשיא גיטין דף נ״ה ט״ב אקמצא ובר קמצא . אפשר שהיה זה אב ובס וטעה השליח ביניהם וכו׳ ט״ש. וכאשר ראינו' בימינו אשר האב היה ירא וחרד . ובני התטרב טס שונים . ולא ירא את ה׳ ומלך . ק בימי החרבן בעוהיר הי׳ האב. קמצא. ק הפרושים .

114 אהל אלימלן

רפא) שמעתי מאחי המופלג ר' מרדכי עקשני ין נ״י אשר שמע מרבו שסיפר פ״א בהילולא דרכינו הגה״ק רר״א כי בעת אשר נילדה ההשכלה המשכלת בעולם עיי רמ״ד בברלין אחר מרן רי־״א כי בעח אשר גבר הסט׳א ורמ״ד בא לעולם אח זה למזמח זה שלחו לעולם את מרן הגה״ק מרחיריא זיל ואמר בזה״ל שם באיטליא יש צדיק אחד גדול אשר ט״י חיבוריו הטהורים מבטל כל ספרי המינות ומי יחן והי׳ לבבם של ישראל לשקוד טל דלחי ספרי החיד״א לא יזיזו אותם כלום מאמונתם . ומאיר שו״ט נדפס

הפליא ספרי ברכי יוסף טל ריח וספרי דרושים ראש דוד טה״ח

במאנטובה חקל״ב :מ ״ רפכ) שמעתי באומרים בשם מ אפריס פישיל סופר זיל אביר דנאנאש אשר אמר כי מקובל אצלי אשר מרן הרר״א הבטיח את כל מי אשר ילך טל ציון קברו שלא ימיחל אמר י בלי חשובה . והג״מ אפיס מ ט״ר הלצה כי נחברר לי שכן היא כי במת נוסעים טל יומא רהייולא שלוך אז נוסעים ג״כ הרטקריטען והמה מ איתן הנוטלים לצבא מלכות זתז כל אשר רוצים עישים יפ״א בעת שנסע הג״מ אפיס הכיל הכוהו מכת רצח ר״ל ומוכרח היה לעשות תשובה מכיל .: ב י וטיין בס׳ דברים ערבים רן! ט׳ז ט רכ־ג) כ׳ ש״ב הרה״ג מ׳ זאב דור הכהן שי׳ אבריק גארשקוב : שמפחי מפי גיסי הרב הקםיר ועניו בשיק מו״ה ראובן הלוי טפשטיין נ״י מאזרוב שאביו . הוא כיק חוחני ארמו״ר הצדיק מרול והקדיש מהריר יחיאל חיים זצ׳ל אבריק אפטא. אופלא ואוזרוב סיפר [לאיזה טנין . אשר דרכו׳ שאם רצה להמשץ איזה בקודש מ

סוטלס

לדבר אלי׳ אז לא רצחה טור להחפרד מההחחברוח שיש לה טס רוח הנרקח

והבן טכ״ל :׳ המופלג מ׳ משה במהראיד כ רטט) 1 הטרצבטרג ג״י מווארשא . מצאתי ככת״י עטרח יששכר מהה״קה הרבי מ ר׳ בטריש מוואלבורש וזיל. ו ר׳ אלימלך זציל הי׳ אומר טנין רחילא ייתימא . הוא שלאחר כל מטשה מצוחיו ועבודתו בטבורת השיייהי׳ ירא ויפחד וירתח מפחד ודאגה שמא לא טוב טשיתי.

ולא טשיתי כראוי לטשות טכ״ל: רפ) כ׳ ההיג חו״ב מ׳ מנחם מטנדיל. עקשטיין שי׳ מק׳ קראסגא : שממתי מאבא מארי הרה״ג מ׳ ייסן! שלמה שי׳ אx מקובל אצלי שזקיגי הצדיק מ׳ ברוך שהה מס אשתו זמן לב ולא ילדה לו . וזוגתו הצריקת התמרמרה מאור מל במלה מרומ איננו מפציר ברבו הגה״ק רר״א מליזמגסק שיתפלל לדי שיהי׳ לי־ס בן זכר. ובמלהל בשפתי תן אמריו י הצדיק ריב מ השיב לזוגתו . בחי האמין שרבי הצדיק יורמ את כל מגמת לבי אף בלי בקשה. כי ממולם לא כתבתי בפיתקא שוס שאלת צרכי רק שייי לבר . ואס רבינו שוחק ברבר הזה ביראי היא ראה וירמ שאין מח מוכשר כמח . ימים מברו וחגים נקופו פ״א בר״ה אחר לחלמירו ר׳ ברוך כעח הנני טישה לך טובה הישע בביז . אך אל הפחד •אל למשמע א׳נ־ך שתקרא חת שם מילר לך אלימלך והנני מבטיחך למהיר גדיל בישראל . ובמלאת ילדה בן זכר למזיט וששה חדשים נסתלק האי בוצינא רגהורא רבינו אלימלך זי״פ . ויקרא ר״ב את שם בנו אשר נולד לו ט״ש רבו זי׳ע .מ אלימלך אבריק ״ והוא הוא זקן אבי מ

דגליל בילקא זיל :

למגין מבהל

בני שיה׳ השנה

מקורס

!־- 14 .

ןליימלך נח 115א. וחישב לפרז כל מה שפשה בשנה ההי ואחיכ חמר לה-ר״א זי״ט קחו טבי״ז כסף כמה שחיינו . והרר*א נשל סך הגון לפי חשבונו . ויהי בהגיע קיים ראש השנה . בהשנה לאחר הסתלקיח. מי הוא המנהיג היוד הרר״א שאל הלז בגלילותיו . ונורפ לו שהני״ט הי־בי ר׳ מענדלי זי״ט מרימנוב היא רב! של ישראל. ונסע הליו . יעשה שם כמנהגי. והתחילה אמר הרר״מ זי״ט שאי; רצינו במסחר הלז . אך יפן שהודיעו שכן מנהגו עוד מליזענסק . פפל אצלול . אך בשנה זו שבק לן חיים . זה מי הגביר. ובהשפנןו לפני הב׳׳ד של מעלה. הי׳ בא הרר״א זי״ע למשפטי לפי סענחו . הי׳ להרר׳י׳א זייע חידוש . שבא לעולם העליון קירס . וסיפר לו מה שהי׳ ברוממב . ואחר הרר״א חידוש . הלוא הי׳ להררמ״מ זי״ט מרומנוב לדמח אשר מלך יש לו ברייטע

פלייצעס : רפה) הה״מ רבי ר׳ אלעזר מליזענסק

י בנו של הרר״א זי*ט . כשהי׳ בפ׳א משובחי שבת אצל המגיד הק׳ בקאזניץ זייע ויהי בישבו לםעודח מלוה מלכה . באו אליו אנשים . וסיפרו לי . שלהמגיד הק׳ מוכרחין כעת לנשהו בערשו להחקוה קרה ע״פ פקודח קדשי.ס שסבורו הוא סכנח נפשוח . כי מ הי׳ אז חלוש מאוד אך עבור לפעול במד מקשה לילד ר״ל שנחנו לו פיחקא בבקשה כזו. שלח הרריא להסגיר הק׳ . שא״צ למקוה. כי היולדת החלישה. וכאשר הי׳ הרר״א ביום ס ר מ הולד ל המחרת אצל המגיד הק׳ זי״מ שאלו . האיך פעל זאת בניקל . ט הוא ידע כי היה ענין קשה . השיב לו ט אביו הרר״א אמר לו פ״א שיהי׳ נזהר בסעודתי שקשה לו מלוה מלכה . ואמר לו מ לאכול במולש״ק . אך כאשר יבנףספז

אביו

אהל הופלת והשפפה י סיפר ממשה בדומה לאותו מנין מהצדיקים אשר בארן החיים המה . והמנין גופא לא ניחן לכתוב] שבזק הרבי ר״א זייע מליזמנסק הי׳ מוברח שהממשלה דנה לאיזה איש לתלי׳ ר״ל • וכאשר שאלו אנשי הממשלה להניחן שישאל קודם גמר דינו מה. וימלאו רצינו. כי כן מימים . ק שלבו ח השיב . כי רצונו שיודיפו זאת לבניו .ק פשו . והבנים כשמעם נסעו להתס. ו ובדרכם היו בליזפנסק . וסיפרו כל המאורפ להרר״א זי״פ . השיב להס בקדושתו . שלא יפמדו כי לא יתלו את אביהם . ונספו לשם בגודל אמונתם כי לא יפיל מדבריו הק׳ צרור ארצה . אך שם לא ראו שום שינוי . כי ליום המוגבל הובילו הפקידים את האב לתלות ל*ל . ולא היה פיצה פה ומצפצף . ובהגיפס ממי להמקום הנופר היו צריכין . לפי החק שהי׳ אז . לקרות את הפסיד ושפמו קבל פס קורס גמר המשפט . אך ברציחם לקרוא הפסק . לא מצאו אצלם הניירוח שהי׳ כחוב בהם דבר המשפט . ובחפזין שבי לבי ח המשפט . וגם שם לא מצאו מאימה זכר מזה . וגם השופטים שכחו גופא דטובדא . והטדיס מי היו . הכל שכחו לגמרי . טד אחרי כל ההיפישים והשהייח הוכרחו לשלחו חפשי למייס . ובנסיטחס חזרה נםטי דרך ליזטנסק׳ט. שלא ׳ י במכוון . אמר להס הרר׳יא ז הי׳ לו שים פצה להציל אח הלז מדינו רק להשחמש בשר של שכחה . להשכיח

מהם כל המעשה וכן הי׳ :) שמ?1תי מאיש מהימן. בזמן רפי הרר״א זיימ היהר גביר עצום ובעל צדקה גדול. ח איש מ׳ טושה מה שעשה ומנהגו אך זולת זה ט היה לבוא טל ראש השנה לליזענםק .. ו פ ס ומיו! לפני הרריא את צרור כ

116 אהל אלימלך שהי׳ אהרן בוש . דיל מחמת הכנע* וענוה הי׳ לו בושה לקרב אל המזבח , וא״ל משה לכך נבחרת . ר״ל מחמת הבישה שבך הבא מתמת עטה הגדולה ״ אדרבה זה גורם שנבחרת . ודש אח״כ לכן אתה וכל עדתך וגו׳ ואהרן מה הוח כי תלינו עליו בחנם והבן היטב כי קצרתי מאוד . הפי׳ קייב אל המזבח מצאתי אח״כ בנועם אלימלך פ׳ שמיני. וששתי שכוונתי ת״ל לדעת אדומ״ו כזה טכלה״ק זי״ט עכ״ל הרה׳״ג מגארשקזב שי׳ . והנה דברי הגויא ודו ראיס בשרה יובן היטב עפימש״כ בס׳ תורת משה: שמעתי שהי׳ בזמן א׳ שני ז נתן דף טי גדולי הדור וצדיקים ואצל אחד מהם היו מחקבצים ובאים אנשים הרבה גס מדרך רחוקה בבקשותיהם להתפלל טליהם לימים בא חכם אצל גדול ההיא אשר לא הי׳ אצלו הקיבוץ מן האנשים כנ׳*ל . והי׳ קובל א״ט ואמר ראה נא אהובי ואמור לי הטעם הלא גם אני גדול כמותו בכל טנינים בעלה ובנסתר ולמה נתקבל הוא אצל הטולס לאיש מופת אשר ינהרו אליו בבקשותיהם ולמה לא בחרו בי והשיב לו אותו החכם . תאמין לי ידידי כי גם אותו חכם שואל קושי׳ זי . למה בחרו בו העולם בבקשותיהם יותר נאה הי׳ לבחור בך ולבוא לפני הדרת כבודך בשאלות ובקשות אמנם כל אלה הקושיות הן המה התירוצים . אתה שאלת למה קבלו אותו ולא אותך . לכן לא אותך בחרו . וחבירך שהקשה למה בחרי דוקא בו ולא בך . לכן באחת בחרי בו . כי הכל תלוי במרת ענוה ע״ש . ואדוני אבי חויר הגאון לג׳ החסיד שליטיא אבד״ק פלונםק פי׳ עדיז דברי הגמ׳ (שבת דף פ״ח) ואריב״ל בשטה וכו׳ מה לילוד אשה בינינו וכו׳ ממעט זה עצמי שהמלאכים התפארו עצמם ״

והשכילו

אביו שמה שירצה לכעול בסעודת מלוה מלכה יפעיל . יתרצה לאכול . והבטיח לי . יכאשר ידעתי אמש כי המקיה קרה ולהמגיד הק׳ הי׳ פקוח נפש . שמשתי

בהבטחת אבי הקדוש זי״ע : רפי) בנסיעת המגיד הק׳מקאזניץ על נישואי בנו הק׳ בעל באר משה זי׳ע עם בת הקדיש הר׳ ליב כהן זי״ע נסעו דרך ליזענסק והראה הרריא זי״ט להמגיד על נכדתו הילדה בת בנו הרר״א הגיל אשר היתה אז מוטלת בעריסה . כי היא זיווגו של בני. יאשר כן הי׳ אח״כ בזיווג שני שלי: רפ0 שמעתי מנכד הרר״א זי״ט . דהגה״ק האבד״ק מאגלניצא זי״ט בהיותי בליזטנסק טל נשואין ששידך עצמו טם הס׳יק הר׳ נפתלי זי*ט בן הרריא הנ״ל. רצה דוקא הרב ממגלניצא שמחו׳ הרר״נ ירצה להיות רבי . והוא לא רצה . והי׳ מטכב החופה טבור זה א*ל הרר״נ . הלוא היום טרב שבת (כי החופה הי׳ ביום וטש״ק) לא טת לזה . אך יוכל מתו׳ לטריך ממי הטענות במיש״ק קידם הסעודה ונתרצה לזה ובסעודה הג׳ בש׳יק כאשר הביאו נרות להשולחן הק׳ של הרב ממאגלניצא ראה הרב ממאגלניצא כי מחותט הר״ר נפתלי עומד על השולחן בדמות מגיף ביבי[ ומטאטא בידו . !בהשתוממות שאלו . מה זה ועל מה זה . השיבו בענות קדושתו . הלוא מחותני רוצה

לעשות אותי כזה ודי למבין : רפח) ב״מ חו״ז הגה״ק ר*ר ראובן 'אבד״ק זארגאויצי בע״ס דודאים בשדה היה מתלמידי הרר״א זי״ע מליזענסק . ואעתיק בזה מש״כ בס׳ דידחים בשדה בסיף הס׳ דף קמ׳ב ע״ב בדיה או יאמר בסיף הדיבור . וזליק . ת״ש חז״ל על קרב אל המזבח

אהל אלימלך נט 117 אברהם בפ׳ וירא ולא ביצחק . וביצחק כ׳ שאמר עלי׳ אחותי היא בפ׳ חולדות.ל נפלאי׳ . שוב נדפס ס׳ ודברי מואי א׳ וראיחי שמעורר בו על ד׳ נו״א . אבל מה שרצה ליישב עס דברי הרע״ח פ׳ פנחס בענין כלח משה חסר אין בדבריו ממש כמובן מעצמו . וזאח ידוע שהם׳ נויא לא כחבו הה״ק המחבר בעצמו . רק בנו הה״צ ר׳ אליעזר ז״ל הוא שכחבו בפי ששמע מפיק אביו דל והוא הדפיסו ככחוב מפורש בהקדמחו עכ״ל ועיין

בזה בהקדמה לס׳ פחחא זוטא . ולעיל אוח רל״ב :

יצא) וכ׳ ש״ב הגאבדיק קאסוב שי׳ה בנוטס אלימלך פ׳ קרח מ בדיה או יאמר יישמט משה ייפול טלי כו׳ אסור לארס ליפול טל פניו מי כו׳ מהיל . כן ראיתי באיזהו דפוסים. ומואיל מדפיס הראשון אינו תיי . ולדטתי פשוט דצ״ל אסור לאדם תשוב ליפיל מ״פ כמי שהוא בשים במקומו

(תטנית דן! י״ר טיב) : רל0 ואגב אטיר במש״כ בנוטאיל פ׳ שלח בדיה וזהו רמז׳ יכול מ שטיר טזיס וכו׳ דאיחא מ יכרח ממקום זה וילך למקום אחר חיל׳ שיכרת ממקום וכי׳ נמצא ההו״א מ למקום . ובאמת הוא כך ושניהם דברי אלקים חיים וכו׳ ט׳ש . מבואר כלל חדש דגם ההו״א שבש״ס הוא ג״כ אמח רק הוא באופן אחר . וכה״ג מצינו (בש״ס שבח דן! ציז עיב) ולמאי דסלקא אדמחין מעיקרא דמיחייב הי׳ ר״י שחים וכו׳ ולכאורה קשה הלא כבר אסקו לעיל דר״י אינו מחייב רק אחח . ואפיה מפלפל השים גס בהס״ד . יע״ש בתום* סוריה ה״ג ולולא דמםחפינא הייתי אומר דדיז נרמז בחקזהיק בהקדמה . בסון! דיה ועוד תקזנא ז׳ והמשכילים יזהירו בזה״ל ולית בינ יכול

למיכל

והשפילו את הבני אדם לכן באמת זכו ב״א לתורה . וזה לכוונה שם דן! פיט היאיל ומטטת עצמך וכו׳ והובא קצת מזה בקינט׳ טטרת מרדכי דף יי״דב בראש ס׳ מאמר מרדכי . מאאיז טי

הרהיג מ׳ מאסיל זיל מקאלשין • רפס) וכ׳ אלי יד״נ הרב הגאון מ׳ מיים דוב גראס שליט״א אבריק פעטריווא : יש צדיקים שהתזיקו שהם׳ נוטס אלימלך דפים הראשון תקמ״ח. הוא מסוגל למקשה לילד . שתשים השמי במטמה . ותלד בניקל . ושמטתי מאיזה מסירים שעיכ אין בס׳ נוא״ל חית בפ׳ ויקהל יען בשבוע זאת נפטר לתעה״ב הרד״א זיימ (והוא מעין דוגמא שלא גזבר משרמ״ה בפ׳ הצוה וכו׳ יען אמר מחגי נא מספרך לזכר לדבר. וכאשר שמעתי ז בעלמא) לא מכי בפ׳ ז כן ראיתי נדפס בס׳ א׳ שנתחדש מקרוב מביא וקורא שמועה זו . אבל הרואה בנוא״ל פ׳ פקודי נדפס ידה בפסוק רעש למזבח מכבר . וכחוב זה אסור 5פ׳ ויקהל . ונשמט ממקומו שהי׳ להמסדר להציג זה בפ׳ ויקהל . ואח״ז החורה על פ׳ אלה פקודי המשכן . ולקיים במקצת שמיעה זו יש לאומרה טל ההיצ ר׳ אלעזר דל בן הנוא׳ל שעל כן סידר החורה על פ׳ ויעש למזבח שלא במקומה בפי ויקהל . לזכרזן שבפ׳ זו נכבה אורו של עולם מרן המחבר ז״ל נהורא דאורייתא . ויציאה צדיק מן המקום עושה רושם להיוחה נדפםח שלא

במקומה : יל) ואציגה עמו דבר פלא שהראה לי חיח א׳ מ׳ מאיר נ״י שויב דק׳ אוברויישיווא בנועם אלימלך פ׳ ויגש שדורש מל שיצחק אמר לרבקה אמרי לי אחי הוא ולא כאברהם שאמר אמרי לי אחותי את וכו׳ והוא הפלא ופלא רבקרא נאמר אמרי לי אחי הוא רק גבי

118 אהל אלימלך השיית . וחשב שאולי יש לו בזה גם מימה מצמיות מצדו. וכן כשציווהו השי״ח לכנוס להשיבה הי׳ חישב ושקל אם הוא מטון בלחי לד׳ לבדו. מד שדחקוהו

המים ט״כ : רצי) שמ^תי מש״ב הרהיג החסיד בנש״ק ט׳ אברהם שלמה הלוי מפשסיין אבד״ק אזרוכ . שהרבי מלובלין ז״ל אמר לתלמידיו * שצריכים להיוח ירא חסא טכ״פ כמו הרבי ר׳ אלימלך ז״ל . שפ׳א נכנס לחדר קדשו פנימה לרבי הקדיש הניל וראהו יושב ומחאנח וגונח . והי׳ מאד בצער . ונחבהל מאד מצמר רבו .. ו ישאלהו . מה זה ופל ח״ז . והשיב ל איך לא אלפר ולא אדאג . שבאה מבירה לידי . והשחוקק מאד לדעת איזו מין עבירה היתה יכולה לבוא לו פתאום . ושאלהו . והשיב לו בשברון רוח כי הפסיק באחצמ התפילה בשיחת חולין . היינו . כי כבר החחיל לומר הודו ובאחה אשה קשח רוח לפניו ובכתה במר נפשה כי בתה מקשה לילד . ישאל אותה פל שמה ושם בתה היולדת . זאת היה ההפסק והעבירה שבאה לידו. ואמר לו הרבי מלובלין הלא הי׳ פק״נ והכל נדחה מפני פק״נ . אבל לא נחקררה דעתו . כי התאנח עוד על שבא לידו באמצע התפלה שיוכרח להפסיק . עד שאמר לו הרבי מלובלין ט באמצע הודו מותר עפ״י דין להפסיק כי הוא עוד קודם ביש ע״פ ניסחתינו נוסח ספרד . ואמר לו רבו הרר״א כי אעפ״כ הוא עבירה . יפן כי עפיי מסח אשכנז כבר בהודו אסור להפסיק״ וסיף כל סיף לא קיבל שים חנחומין . והצטער עד מאיד ואמר ט הלואי שיחקבל בחשובה ט״ז . ט״ז סייס הרבי מלובלין ואמר שצריכים ללמוד מזה אץ צריכים להיות ירא חטא ומד כמה

צדפים

למיכל בנהמא דאורייתא כו׳ טד חריין קושיין מהלטח . ואיח הלכה רכל דילה אינין כאילנא דקליפא דילי׳ וקנה׳ ועציו וטלין ואיבא כלהין שיין דלי למיכל טכ״ל . מבואר דאיח הלכה דאפי׳ קישץ דלה שיין למיכל כ״ש להס״ד . אולם כלל זה רק לגדולי ישראל נאמר להבין ולהשכיל כמובן . וכן י״ל בדרך אפשר טל הא (דחולין פ״ט ט״א) יטשה עצמו כאלם יכול אפי׳ בד״ח ח״> וכי׳ ובאמח ידוט מספה״ק שלא לגלות רזין דאורייחא לכל אדם והבן

טכ״ל :: ׳ רצג) וכ׳ ש״ב הגאבד״ק קליחנטוב שי ארשום לו מה שיש לי בין כחבי ח״ח מכ״ק א״ז הגה״ק מזרמ״י אבדפ״ה זצ״ל . שא׳ פירוש מה שקשה להבין טל רש״י ז״ל בפ׳ נח אף נח מקטני אמנה הי׳ מאמין ואינו מאמין כו׳ טד שדחקוהו המים . הלא מוס״ק הטירה טליו דהי׳ צדיק תמים . ואיך יאמרו טליו דהי׳ חיו מקטני אמנה . ופי׳ א״ז ז״ל טפ״י מה ששמטנו בשם הרבי ר׳ אלימלך זיל כאשר הי׳ טישה לבר מצוה הי׳ מחשב בדטחו הרבה . ושוקל בפלס ומאזני שכלו אם טישה הדבר מצוה ההיא נקי בלי שוס סיג ופסול מחשבות ונגיעות צדדיוח . ובלחי לד׳ לבדו. כמו שאי׳ בגמ׳ ע״ז דאברהם אע״ה שיתא מאה פירקא היי . ואנן. היינו דאאע״ה קידם שעשה ן נ חמשה ח איזה דבר מציה ועבדות לה׳ ית״ש הי׳ מחשב שש מאות פעמים אס הדבר היא נקי ובלחי לד׳ לבדו . ובחיר אופנים הי׳ שוקל אס אין בה פניי שהיא נקיא ט״ז עבודה בז־ה לו והנן המבה הנן שאי; אנחנו יכולים לחשוב רק חמשה פטמים . וזהו נח מקטני אמנה הי׳ היינו שלא הי׳ מאמין בטצמי במשייח התיבה שהוא מקיים רק מחמת ציווי

ימלך ס 119. ישיב מזר ואמר : בנןוח אני ט*ז בהספד־ נועם אלימלך אשר אבי זיל אמר שאיננו יכול לכנס לקרושת שבת טרם יביט בהספד נועם אלימלך שלא. וכן היה יהן ד׳ להרע להםפר הלז

טכיל: מיין לטיל אות ל״ר: רצי) כ׳ בס׳ מיס רבים במגיי דן! ב׳ ע״ב : ודט כי זאת טדט בטולם שרבינו הק׳ ר״ר אלימלך ואחיו הה״ק רבינו ר״ר זישא זצלה״ה מאניפאליא הי׳ אחים . ואמנם בהסכמת הה״ק רר״ז על ס׳ נזעם אלימלך (ד׳ לביב חרל״ו) תזהם בחתימה אביו במו״ה אברהם . וסל ס׳ גנזי יוםןו עה״ח חותם בחתימתל. וסל ס׳ יכין ומעז חיחם אביו במי במהריי וכתבחי להה״ג ר׳ זלמן מרגליות שי׳ אבריק אניפאלא . וכ׳ לי העתק מצבתו וז״ל פ״נ קדוש הזה ארמו״ר הרב החסיד המפורסם רשכבה״ג עובד ה׳ מאהבה והשמח ביסוריס ורבים השיב ממין כ״ש מוהיר משולם זיסיל בראילת תק״ס ב׳ בבט . גס כתב זלה׳יה . מ לי שהוא מקובל מאיש זקן אשר טשה מלא רחמים בבית טלמין דשם . בשס אליטזר ליפמן. והרב ר׳ אלימלך הנ״ל שי׳ כ׳ וז״ל שם אביהם של זקיני הרה״ק ר״ר אלימלך וכבוד אחיו הה״ק ר״ר זושא זצלה״ה. הלא הם היו שבטה אחים מאב ואס אחד ישמו הי׳ ר׳ אליטזר ליפא וזאת קבלה הוא בידו מדור דור ימה שהחחכמו המדפיסים זה בכה וזה בכה טעוח הוא וחולי יכול להיוח שטעוחס בא ע״י ר״ח . גס כיחב שעל מצבח רביני ר״ר אלימלך אין בו שים שבח כי כן ציה רק פשיט פ״נ הרב וכו׳ בשמו ואביו הי׳ יושב בכפר בחצר והי׳ טשיר גדול וצדיק גדול ואמו היחה צדקח ואם ארצה לפרוט מעשיהם הטובים קצרה היריטה מהכיל . אך אפס מנהו אכתיב צדקח אמו זלהיס אס שהיחה גבירה

נסעה

אהל אל צריכים לדאוג ולהצטער טל נדנוד טבירה תיו אס יזדמן לאדם . ולשוב בחשובה שלימה לפניו יח״ש וטיין לטיל

אות מ״ז : רצ*) שמעתי מהרה״ג מהרצ״א אבריק אפטא שי׳ לבימי שבתו של הרבי מלובלין בליזענםק פיא הלך הרבי ר׳ אלימלך . אליו. להאכםגיא . ובדרכו טל מפתן חדרו חזר לחוץ. ונבהל ונשתומם הרבי מלובלין מזה . ואמר הרר״א כי מרגיש. והלך הרבי מלובלין ריח רט מחדרו אל שלמו ולקח ספר אחד שהי׳ מונח על השלחן והניחו חחח הספסל . ישיב נבנם הרבי ריא וישב אצלי . ישאלמ הרבי מלובלין. הלא המחבר מהספר הי׳ איש צדיק. והשיב לו שאמח הדבר. אבל בטח שהמחבר הי׳ צדיק אמתי. הי׳ מונח הספר אצל אינש דלא מטלי וראייתו והסתכלו בו קלקל הספר . ואח״כ נזכר הרבי מלובלין שהספר השיג מאיש א׳ שנצמח לו מאיזה איש משכיל הנקרא אפיקירס. והי׳ לפלא בטיני הרבי מלובלין שראי׳ והסחכלוח מאיש רט בסכר טיב יקלקל הספר כיכ טר שירגיש הצדיק רימ רע . וזה באמת הפלא ופלא טר כמה צריכים להחרחק מהאנשים המחקמדם עכיל ש״ב הגאבד״ק

קלימנטיב שליט״א: רצי) כ׳ ש״ב החרין! ובקי מ׳ שמחה בונם שי׳ לטרמאן שמטחי מכי ק אבא הגה״ק מרן חיים שליט״י שסיפר אשר בטח החלה חק הממשלה טל ביקור הספרים נשלח פקידים לכל טיר וטיר לחפש איזה ספרי חסידות ולבטרס מן הטולס . ובחוכס הי׳ גם ספה״ק נוטס אלימלך מהרר״א זייט . וכאשר באה השמיטה לטיר קאזניץ ונודט הדבר

גם להה״ק ר׳ משה אליקיס בריטה זיל בנו של ההימ הק׳ מקאזניץ נצטער מאד

120 אהל אלימלך ובא לקראתי היש פני מליבש בבגדים קיימים ישקו וצריי־ו על פתיפי ידי׳ עליו משא כבידה . הנביי עמד לקי־אתו ובקשו כי ישב על הפילה שלי . יהיא לא רצה בשים אופן ואמר לי זהי הולך כרגלי. ככ׳ פיסאית אשר מג וחתה לח המית לי מאימה יכהה המיתי הגביר הלא לא חסדך נגדי ל מהה אבל היא לא רנה ראיתיך עד מ ואייר הלא עד הפיר הגדולה יש פיר כמה ימיה כפרים אשי אינה לנהלם ביגלי ילקבץ נדדת יבאה אסע כמכס ביחד עד עיר הגדלה אזי חפה י ד כל הפרוסית פד מקים הלז . דידהיל פנהי : כי היא שלם ישלם לו זאת בכפלי כפליים רק כי יבא פי*ו צל העגלה ויהי׳ לו בזה בכיי משלם אבלה באמרי כי היא הפני מיאן גם מ נחת ינחת חם הולך ייפתח לפחהי ההפלייח י כמנהג האירחים . ואחי י ־:•קש ייחס• פי לפה״פ את יישאי אשי

נישה על גיסי זאת יח; מל העגלה יני דיוש ׳דישנו ישם ב מקי ס

מאתי . וגס עביר <ה נתן לי סכים מסיים ואז החידח שייפ לדבריי ונתן את נדור שקי כל העגלה שלו עבור השפי ששילם לי יחיל יפו׳ ופי׳ מ״ש באר פית ייינהגו היה פי המיר עסק

במצות פדיין :ביי־ם פ״א בא הלה ייידי א׳ ס פ ה אדון אתר אשי־ לקח : ואשתו יבכיי עביר סך איזה אלפים אשר הי׳ חייב לו דמי ריפנדפ יילה ליתןי יב״ב השמיים . ד מ אלף פסף בעד מ והאדון רצה י׳ הלכים ובניו הקדושים הרר״א יהי־י־יז היייו תהליס יבקשי לד׳ שירצה הארי; ליקח מאביהס הסך אלף פסף יי־ביהם הריר אליעזר ליפמאן חייי• להאדן . מה לך מן היהודי הנתפס הלא בזה לא ישתלם לך החוב וקח (א את ברכתי אכ־ היבחח

נסעה בכל יים ה׳ לפיד ליהן לדקה לפניים פל ש״ק יהבפ״ג הי׳ נכרי לה ידפ מי שיישב בפגלה כי כל ימי׳ לא ראה אותה פרל יהייפשה היא באריכות עכיל עוד כ׳ שם כי אביו הי׳ שמי

הר״ר אלפזר ליפייאן ופ׳פ על מצבתו ומה ממצא כמכתב בסי״ס ממס הלייילך (ד׳ לביב תי־ל״ו) התיייתי הק׳ אלייילך בן אליעזר ליכמאן הוא כיפות וצ״ל אליסזר ליפמא; פכיל ועיין לפיל אית רע׳א נוסח המלכה יפיץ לפיל אי ת

קפ״ה וא>ת קפיי • רצח) עוד כ׳ שם ליבינו הגדול ר״ר אלייילך הי׳ שלשה בנים לריקים גדולי ישראל א) ההיק ר׳ הלפזי מילא מקומו בל־זגינסק ייס הילולא שלו פ״ח המיז שכת תקפ״ו ימנ״פ שם ב) ואחיי הכפיל הידק ר׳ אליעזר ליפמאן מתמפלכיק נדפס ממנו ס׳ יקר פה״ ה בבס אייח לצדיק יום הילולא שלו כיו אדר י) הה״ק ר׳ יפקב אבד״ק מי*גליכ*כא ידלילא שלות כ׳ ניםן ומניפ שם ופיק לעיל מ רל״ו. ובהקדמה לס׳ בנין יהישע י והר״ר אלפזר מליזפנסק מ״ל היה חיתני של הה״ק מ׳ משה אלייךם בריפה מימ מקאזניץ אביו של הה״ק מ׳ חלעזר מ״מ בקאזכיץ דל שהיה ההן הה״ק מ׳ יפקב אבד״ק קאלבסוב בן הה״ק ש׳יב מהר״ר נפתלי כבי אבריק ראפ:׳! זי״ע • ועיין לקי׳ן היי ש יייח • ילכייל

אוח ריא יהיח רל״ה •׳ דברים ערבים ח״ה דף ייד £ רצגי) 2

ודף כיב יםיפר מנדקתו של הר״ר אליפיר לכדה! הכיל חביו כל הרי״א ורי״ז זי״ע כי הי׳ נייד ונד כ גדול והי׳ מנמו באם נסכ על הדרך פס המלה שלו אזי כל איש ואכה אשל מש בדרך הולך לקח אותו פל הפגלה. פיא נספ פדרפי

ליטלך םא 121 מפשיס כאלה טס רוח ובשר איש. אמר לוי להבטיחך נ האדון. אם כן הוא הרבר. מ לבלי טשיח עיר מעשים כאלה וסבור זאת הנני ניחן לך את הםשחן בזול יותר חכאשר אמרתי לך וגס הכסף אשר נחת לי אבוא בחשבון לפרעון דמי הפשתן . למען כי ידעתי כי את מעותיך הנחת מל קרן הצבי לפדות איש הצבי הישראל הלז ולקח הפשתן והרוית הון רב יכו׳ וכו׳ שם באורך : ומיין למיל אות קין.

ואיח רל״ז : ש) חצם רן! כ״א : סיפר הרב מזאוונט.

חיק הה״ק מחיקיב זיל כי ההיק חהרי־ן חראפשיטץ זיל הי׳ בסנודה שלישית אצל רבי במחיל זיל . והב ץ ברב חכמהו כי מרוב דבקותו יוכל חיו להחפשט נשמחו התחיל הה״ק מראפשיץ להכוח טל השלחן ואמר (כדרכו לדבר בדרך צחוח וחכמה) טסא יפן ברחמים . איז שטייט ממקומו מ דען דא אין סימממל בעזטמם טהר זאל קעהרן . נאר דער פשט איזט אזוי . טהר זאל קטרין פין זיק אורט מיט רחמים . וממילא נפרד הסיק הרר״א מרוב דבקוחו והה״ק מראפשץ רץ תיכן! מהשלמן של רבו לבית אכםניא שלו . ושלת אחריו הה״ק בענוא״ל וא׳ לו . האיך הטזת פניך לבלבל אותי מהדביקות שלי אמר לרבי הקדיש . מיר ברזיכטן יא דטס רפבץ נאך ווי יפער אוץ! דטם עולם יאחר לו ההיק הרר״א • יישר כח . וכיבדו בבהמיז בסעודה זו :ם ק! כ׳ ט״א . ההיק חהר״ם ש שא) ו מפשעויארסק הבטיח כי הפרשיוח יהחפילק אשר יצאי מתחח ידו יהי׳ כשרים וקיימים לער . ופ״א פשה הסופר הק׳ הניל זוג תפילין לרבו הק׳ ביט נואל זליה ישלח לו הפרשיות .ח הפרשיות י והסופר חליזסנםק מ בתוךהבידם וחפרם . וההיק בענויא

כאשר

אהל 5 לך . עד שנתרנה האדון ולקח הסך אלן! כסן! והוציא לחפשי את היסודי וביב : אז אמר לו האדון : אס אתה הגעת למדה זו כי תתן בסד אחיךי רואה כי היהודי אלן! כהן! . עיכ מנ איש טיב וישר אתה . ועתה איעצך ול׳ יהי עמך . הסע למקים פלוני אל גיסי האלון פלוני . וקח מאתו הפשתן אשרל י יש לו למכור (כי אבי הקדושים מ היה סוחר פשתן). ואני אתן לך אליו מכחב כי ימכרם לך בזול באשר כי אחה איש טוב : אחר להאדון . הלא אין בידי מאומה כי כל הכםן! אשר הי׳ לי נתחי לך . בפד פדיון היהודי הלז . ואן! אם תמן לי מכתב לגיםך כי יוכל ליתנם לי בהקפה הלא עכ״פ צריך ליתן מעות ערבון.וגם להשכיר עגלות להוביל הסחורה לביתי . אז נתן לו האדון בחזרה האלף כםן! וגס נחן לו מכחב לגיסו האדון . ונםפ שמה וראה את הפשתן כי סוב הוא מאוד . והאדין אמר לו מחיר ומקיז הזול ער למאוד . והוליך איתי לבתי אוצרות שלו יהיו מלאים פשתן טוב יכאשר הלך שמה הילך ושוב . שמט קול נהי ויליל. ושאל את השומר הבית מי הוא שמה . מנהו שימר הבית . זכי חי הוא פודנו ? הלא שמה נאסר ימרי אחד זה כמה שביפות ולא ניתן לי שים צידה ומזון מים ולחם . יהאיך יוכל פור לחמת ולצפוק . הלכו שמה וראי את היהודי מ ימח חיים בקרבו . יהלך אל הארץ ופדה איתי ונתן פבירו כמעט כל הסעותx הי׳ בכיסו ליקת את הפשתן . א ואתיכ לקח עבירו רופא מי מחה לרפאות את היהודי השבוי . ובקשי כי על פרוס הפסח יבא אצלו אתי עמי . אח״כ שאלו הארק האם יקח מאתומ . האיך אוכל עשית נ הפשתן . ע מסחר פס הדם כמיך ? תשר תוכל עשית

לבקע העצים לצורך ש״ק . פגש עם הקרדום בהמנורה הנחושת שהיתה תלוי׳ מעל ראשו כתקרת החדר וע״י פגישת הקרדום נפלה קנה אחת מהמטרה ונשברה . ויהי כראוח בעלח הכית וגם בעלה כי העני הזה שיבר את המנורה אז התנפלו עליו ויכו אותי מכות גדולות . ומיד באותו ש״ק נהרו אליו אנשי המיר וקראו אותו בשם רבי . ומאז והלאה נתפרסם בעולם ונעשה

מנהיג ישראל : ש0 עוף סיפר שפיא בעת היית האחים הקדישיס הרר״א מליזמנסק והר״ר זישא ז״ל מהאניפאלי לרגלי נדידוחס בעיר אחח בעיוה״כ ויהי בהיוחס בבהמ״ד . כדרך העניים. וכפעם בפעם באו אנשים להחפלל תפלת השחר והלכו להם . ואין קירא איחס לםעודח עיוה׳כ זנצסערו מאד עיז שילסרכו להתענות חיו גס בחשיעי שמלוה לאכול ולשתות בי . ובתיך כך בא אבי•־ החד לביהמ״ד ושאל אותם

אם אכלו היום כרת היום. והשיבו לא ואמר להם . מה אעשה לכס כעת כי כבר אכלתי סעודתי ולא נשאר אללי בעבורכם . אך אס תיצי אכבד אתכם בעוגות פס יי״ש וכן עשה ואכלו העוגות ושחו היי׳ש . ושמחו מאד כי נתן השי״ת בלב איתי האברך לכבד אותם עכ״פ בעוגות ויייש . שבל ילסרכו להתענות בעיוה״כ . ישיב שנית נסבה שנס בשנה השני׳ באו האחים הקדושים דל לעיר ההוא על יוה״כ . וקיה להס כמקרה הראשין שלא ידה מי שיזמינס בעיוהכ״פ לספירה . יש ב שנית בא אותו האברך לבהמ״ל ושאל אותם כמשפט הראשון ודבר אליהם כנ״ל • ישיב כיבדם כנ״ל . ושמחי ג׳״כ כי נתן השי״ה בלב אותו האברך לכבדם בעוגות ייייש שלא ילטרכי להתפנות בעיוה״כ .

ישיב

122 כאשר פאר א״פ בההפילין. תומיי לקחם מפל ראשו כי נדמה לו תמינת שחי ופרב . ישלחם בחזרה להה״ק מהר״ם הםיפר הניל . והוא שלחם חזרה עיר הפעם . וכן היה כמה פעמים טר אשר הה״ק ר״מ סופר בא בעלמו לליזפנסק וא׳ כ• לא ידע פשר הדבר . והה׳ק הסוכר כאשר פתח את התפילין ראה ראי׳ אחת כי הסתים מליזפנסק כרך את השפרות סביבות הפרשיוח כמו תמונת שתי ופרב ר״ל והיא פשה זאת מבלי דפת בשגגה . ואז ירפו פשר הדבר והק׳ ר״מ סופר תיקנס כיאות . ואח״כ קישט א״ט הרר״א בטטפת הכיל והריח בהם יראת ד׳ . וא׳ כי טובים

וטובים המה ב״ה טכיל : שכ) כ׳ ש*ב ידינ םחי־יןו ובקי מו״ה שמחה בינם לטרמאן שי׳ מקראשטוייץ . שמטתי מאאמויר גחון ישראל יקדישו מ׳ חיים שליטיא שםיפר בשם אביו הגה׳ק מוהר״א דל אבריק וויסקיט שסיפר כי הרה״ק הריר אלימלך מליזענםק דרכו בקודש להיות נורד ישט בפולס כר־ך הטניים ומחזרי טל הפתחים והי׳ שואל בשמים . מתי יביא ישופתי. והשיבו ד נ שלא אלטרך פור להיות נע ו לו שסימן זה יהי' מכיר בירי כאשר יכו אותי אזי ירט כי באה ישיטתו . וקרה פ״א בעת היותו בטיר אתת לרגלי נדירותו . הוזמן שמה טל ש״ק בבית איזה בטל מלאכה . ואמדה אליו בטלת רבי ת לאשר תאכלו אללי בשיק טשו נא איזה שרות לצורך ש״ק ושאל מה תעשה . השיבה שיבקע איזה גזרי עצים לרסיסים לטרך בשיל הדגים . יהשיב הן . ויקת הרר״א זייע את הק־דים בידו לבקע את העצים .ק שהרר״ח דל הי׳ איש ג:יה בקימה. י ו והתדר הי׳ נמיך כבימים הראשיניס . ויהי כאשר הגביה את הקידום בזריזות

מלך פב 23!ת. כי בכל פת ו נ מקוה עם כל הטו שמט הילך אל המקוה אין בכת בו״די בכלל נ לכוון כל הכימת . אבל היום מ חישב לעשות מציה ונאנס ולא פשאה, ה א ש מעלה עליו הכחוב כאלו פ והכתיב יודע כל הכיטת טיש . ופד״ז פירש אאמו״ר שליטיא בשים (ברטת דף ח׳ ע״ב . ר״ה דף ס׳ . יומא דף פיא) וכי בתשעה מחעטן והלא בעשרה מתענין אלא לומר לך כל האוכל ושותה בתשיעי מעלה עליו הכתוב כאילו ממענהי ״ השיפי ועשירי מיש . דחענית מדע אף שאוכלים ושותים. הוי פס כל הכוטת . כיין דמעלה פליו הכתוב •

ל י והכתיב יי דפ כל הכינות מתפנית מ וזה סרמזו לט חדל גס כאן דבשפת הסכנה . אף כי מניח על שלחנו. פכ״ז קייס ענין כרממא ניםא . ודיו . הייט עם כל המנות . כיון דמי ע״י אונם. עד סוף כל ו י . לכן הוי ד ה מ ם י

: ק) הכונות והבן עכהדי שד) עוד כ׳ לי החייב מ׳ שיב שי׳: שמעתי מאבי שליט״א בשםק זיל שסיפר לו ההיק מו״ר י ה אביו מ, ן ר׳ נח זיל מקאריב במהמת״ם קב ח בשם רבו הה״ק ר׳ שמואל מקאריב זיל שאמר בתוך אחד השיחים . שהי׳ שח בדרך חכמה . כדרכו בקודש : הרבי ר׳ אלימלך אמר . אמת איז נדיסש ייאסר . שקר איז כדיסש ליגפנס. יאמר אח״כ בעצמו בפיו הנןמר , א ווא א שיינפ חורה אייף גישיהן וזעהר ווייםע דפן נישס אז אמח איז וואהר אין שקר איז ליגטנט. ככה כסל דבריו כמה פעמים . שיב חזי ואמר: אובער עהר האס א םך ארף גיסוהען. אחת איז טאקי וואהר אין שקר איז מאקי

י : מר ליגענמ וד סיפר שס*א קורם ר״ה הי־ ו שה) ע הרבי ד אלימלך זיל יזשנ

ודואג

אהל אל ושוב קרה כי גם בשנה השלישית באי האמיס הק׳ דל לעיר ההיא על יוה״כ וקרה להם כלל . ולאשר ראו כי זה ב׳ פעמים כיבד אותם אותו האברךל . חשבו ט גם י במאכל ובמשתה מ בפטם זאת יטא אליהם האברך ההיאל י ם במאכל ובמשתה מ ח ויכבד מ שלישית . אבל נכזבה תוחלתם כי לא בא עוד האברך ההיא אליהם ולא ראו אותו . וטו מצעפרים מאוד מל הדבר ההיא . ויהי במותם מלטטרים מל אירית אותי אברך . אמר אחר ק האתים הק׳ אל תבימ . נלכה נא ונבקש את האברך ההיא אי׳ מקומי . ולא מלאו אותו . שוב אמר א׳ אל תכירו נבקש אוחו בכל העולם . ולא מצאו אוחו. שוב א׳ אחד אל חבירו נבקש אותו בעולם העליון . ולא מצאו אותו . דהי בההעםקם במחשבתם הקדישה לחפש את האברך ההיא מצאו אותו פומד פל ראש מגדל של בית תפלה של פו״ג רחיל . ויאמר אחר אל תיירי . יפן האברך הזה משה לנו איזה פפמים סובה גדולה . כי בגללו לא החפננו בפיוה״כ . נפשה לו סובה שנוציא אוחו ממק ם סמא הלז אל מקום טהור הראוי לו . וק טשו . מכיל : (והנה זכרתי ימים מקדם בלומדי לפני אדוני אבי מי״רן המובהק החסיד פאר דורנו מ׳ צבי מאו יחזקאל שליס״א אבריק פלוגסק בסוגיא דכבתה. (שבת דף כיא טיב) ובשפת הסכנה מגיח פל שלחנו ידיו. וא׳ דלכאזר׳וחר. דהול״ל ובשפת תיבת ודיו מי הסכנה מניח מל שלחנו. ופירש אאמויר שליס״א מפ״י אשר מובא בס׳ רצון ישראל חהלים קי״ט אשר פיא הלך הגהיק ריר מנחם מטנדילי זי״ט מרומטב לביח הטבילה . והוכרח לשוב לביחוה. כי נתקלקלו הלכודות ילא בלי מקו. אחר הה״ק היום הי׳ לי ם י היה מ

124 אהל אלימלך

ליב ששתיית י״ש היא כמו פעילת הליייער וכי׳ אבל לא להתנהג בטפשית להרים מיקי ע״י השתי׳ עיש דפח״ח. יעיין מש״כ זקיכי הרהיג מ׳ מאנדל מקאלשין זציל כצוואתו בראש ם׳ מאמר מררכי : הזהרו וכו׳ מן השכרות ורבר שקר . כי כ״א היא נבזה בפיני אלקיס ואנשים. והוא מן המרות המנונות . נותן בכוס פינו יורש יתהלך במשרים כמאמרם ז״ל (יומא רס״ה .) כל הפילם נפשה לו כמישור יהי׳ שחוק לכל רואיו ואחריתו להכרית וכי׳ ט״ש : ועיין בס׳ שערי

האמונה דף כ״ה ע״ב : שי) בס׳ רמתיס צופים בא״ז דף נ״ז פ״ב הובא מעשה נפלא בפנין

הצדיקים הקדושים הר״ן מרפשיםץ. ורשיל מלפנמשנא. וריש מקאמינקא זר״ח מצאנז. וריא מראפשיץ ור׳ הירש משרת מרימנוב ור׳ מיכל דיבמצקיר . זרצ״א מדינוב . ועוד זי״פ . שהזדמנו בליזפנסק פל

יום פטירת הריר אלימלך זי״ע פ״ש: שא) כ׳ בס׳ סדר הדורות החדש אות ד׳ : הרב מו״ה אלימלך מליזענסק קדוש ונורא קודש קדשים וכי׳ מי ימלל קדושתו ופרישתו ינדקתו במהמ״ח נועם אלימלך עה״ת . גס יסד חפלה אחת לאמרה קידם התפלה ונדפסה בכל הסידורים . והיא חפלה על סהרת הלב והמחשבה . תפלה זו נאמרה ברוה״ק מאיש קה״ק וכו׳ זכי׳ . הרב הנ״ל היה מאיר בלבות בני ישראל להשיב אל ה׳ מטימק לבבם והיה מוציא נפשית ישראל ממעמקי הקליפית ממטמקי׳ ממצילות.ים הגביה אותם ער ה׳ . וכאשר בא אליי בטל תשיבה לא היה נותן לו סיגיפיס ועינויים כ״א היה מעתיר ט לעשית תשיבה מעימקא דלבא במרעה ובמרירות הלב גדול טר שנזכר ברמביס ז״ל ה׳ משיכה פי ב היא וזיל ומה הוא המשיבה שיעזוב החוטא

חטאו

ודואג ונאנח וקונן באיזה פגים יעיל לעמוד א״פ ליום הדין הלא הרבה עבירות סבר . ויהי׳ חישב ומונה אותם בפרוטרוט כדרכו בקודש. שוב חזר יאמר איכ אפיא בזה טצמי יעמיד א״ע. ואמר כ״ק אבא מארי ל י ד ליום הדין ו שליט״א שזהו הטנין שמביאר בלק״ת להאר״י הקדיש ז״ל פ׳ שמיני טיפ קרב: ועיין בם׳ ל אל המזבח ע״ש טכי תולדיח יצחק בחית לר״ה להה״ק מנטסכיז ז״ל כפיי הפייט באין מליץ יישר וכו׳ בשם הקמשת לוי ז״ל באץ׳ כשהאדם הוא בבחי׳ אין . מליץ ט יושר פי׳ זהו מליצה טובה עטרו

וכי׳ ט״ש : שי) כ׳ בס׳ היכל הברכה פ׳ שמיני. ולהבדיל הרין ולהבדיל בין האור ובין החושך לרמז טל טפשות איזה אנשים ששיתין הרבה יי״ש שיהי׳ להם אור והארה . וזה הארה ואור הוא מקליפות נגה . כי אצל רביני אלימלך היה אסור לשתות שום משקה בימים אתרוניס של סוכות טד אחר גמר הקפית. שלא יתערב זר בשמחה של קדושה וזהו ולהבדיל בין האור ובין החישך של טצבות לא יהי׳ זה הטניין טל ירי שתיית משקה כ״א טל ירי התורה מאירת טינים ומשמחת לב : ישם בפ׳ בחקיתי כ׳ : מטתה בני יהי׳ פחד ד׳ לנגד נרנך וחזק בתורה וטבורה ט בקל יוכל לדחות משני טזלמות ר״ל . ומשל ע״ז אמר איש אלקיס רבינו הקדוש מו״ה אלימלך זצ״ל שלא כל הדברים המאירים הס זהב כי יש קי נרקב המאיר באישון לילה טיש : (העמיק

לי זאת המופלג םיזריז מ׳ מנחם חענדיל ב״ר יצחק פדן קאשער ממארשא) . ועיין לעיל אית כיח . יאות ס״ב . ועיין מש״כ הה״ק ר׳ יחזקאל זי*ע מקאזמיר בס׳ דברי ישראל מ״א רף

אהל אלימלך סג 25! באנחה ויגון עד כלות הנפש . אז אמר הרהיק לאיש הזה . בני אמור נא טחה בפיך וידוי דברים אשמנו . אז אמרבתע ההוא נחטלף ונפל אשמנו . ו לארץ מצד מרירותו והרגשחו עוצם החמא וגודל העון כי רע ומר לו עזבו אח ה׳ אלקיו . וימהרו העומדים שם להקינו ולהחיותו ער כי הקיצוהו מהתעלפומו . ויאמר הרב הקדיש . ילך נא עתה לנות וכאשר תשוב נפשו אליו יבא עוד אלי . רק אל יתענה ולא יסגף את עצמו חלילה . ולאתר איזה ימים בא עוד הפעם אל הרהיק . ויהי כאשר בא אליו אז דבר הרב עוד הפעס דברים בגטח החסא והיה אומר אליו לאמור . בגדנו . וכן עשה בפעם ההוא. ונתעלף מגודל מרירוח הלב . וכן היה כמה וכמה פעמים כי בכל פעם היה אומר עמו רק דבר אחד מהוידוי שהחחיל במה שפסק . עד כי סייס כל הוידוי . ואז אמר לארס

ההוא שיסע לביתו . וכו׳ ע״ש : שס) ובס׳ רמחים צופים ח״ב דף נ׳״ג ע״א כ׳ : כמו ששמעתי מפ״ק אדמו״ר ז״ל שהחשובה היא הריגה בנפש וכו׳ וזה נקרא מכח מרדוח כמו ויך לב דוד (שמואל ב׳ כ״ד) ובזה שתצא נפשו היינו רצונו שהיה לו להעבירה ילך היצה״ר ממנו כח״ש נפיק כגוריא מורא . ומה שהרתיקו הצדיקים הסגופיס הוא מפני הסכנה בדורות הללו כידוע בשם הר״ר אלימלך ז״ל שאמר לא׳ שבא אליו בהתנצלות שאינו יכול לקיים התשובה שהכביד עליו הר״ר ברך זיל ממעזיבה . ואז צייה עליו לדבר בדין התורה מהעבירה הלז . והגיד לו מרוממות אל ועד כנה פגם שכמעט יצתה נפשו . ופסר אותו לשלום . וזה עצם התשובה שא׳אדמו״ר

הנ״ל וכו׳ עיש : ובם׳

יעשהו טור ויעיד עליו לזה החטא בזה רבים

חטאו ייגמר בלבו שלא וכן יחנחס טל מה שטבר יודע חטלימוח שלא ישוב לעולם ע״כ . וכמה שגו

אויליס מדרך פשעם ומעונוחיהס יחענו והחשיבה האמיחיח שהיא החרטה מטמקא דלבא טד שיטיד טליו יודע תעלימות שלא יטשה . ובאמת חרטה כזו מעומק הלב צריך ישוב הדטח וכת גדול בצמצימי המחשבוח ואיש היושב בחעניח וסיגוף הוא חלוש ואין המוח צלול ולבו חלש עליו ובודאי לא יוכל לעשות חשובה שלימה בצמצום כל

המתשבות וכל כתות הגוף : ומעשה היה שפ״א בא בעל תשובה י להרה״ק רבינו אלימלך זיל ובידו היה פתקא מגדול אחד שהיה פוסק עליו כמה וכמה עינוים . כמה וכמה תעניות כמה וכמה םיגיפיס. וכבר נעשה האדם הזה חלש ורפה כח מפאת מקצת הסיגופים שהתחיל לעשוח. אז אמר הרב הקדוש לאיש הזה שלאם אלה ויהיה לבו במית יעשה דבר ממרי שלא יסע מפה טד כי יעשה חשיבה שלימי והיה קורא לבנו הצדיק המפורםיס מייה אלעזר ז״ל ואמר לו . ראה הנני נוחן בידך איש זה להשגיח טליו להטיב לו במאכל ובמשתה טד שיהיה בריא וחזק בגופו כמו כל ארס . וכאשר ירגיש בטצמו חזק גופו תביאהו אלי . ויסש כן הרב מ׳ אלטזר כאשר צוה טליו אביו הקדוש . ויהי כאשר שב הארס ההוא לאיחנו אז הביאו לפני. ואז דיבר הרב טמו בגנות אביו הק׳ החטא כערך פגם הנפש ובערך העבירה שהיה טובר גזירח המלך וממרה לפני אדין כל בורא כל טולמיס ממלא כל עלמין וסובב כל טלמין טר כי בטח ההוא החמרמר האיש ההוא ויבך בכי גדול. וכל המשוח נפשי וכחו כלס היו

126 אהל אלימלך מציעים ט״ש. ועיין לנדל אות קצ״ז •

ובס׳ מנדת זהב רף ניט מ׳יב : שי0 בם׳ שערי האמונה דן) י״ז ט״א יש העתקה מהקדמה לסי נועם אלימלך מדפוס הראשין . ועיין

לעיל אות ל״ו : שיג) בס׳ מיס רבים פ׳ וישלח . ושם רסיס טיב מביא באריכות יותר מה :כתבתי לעיל באות י״ז עיש : :*יד) ב׳ בס׳ נועם מגרים פ׳ אתרי הה״ק ר׳ אלימלך זצלה״ה אמר אין לך אדם שאין לו שעה (אבות ס״ד מיג) שלא יוחשב אצלך כאדם מי שאין לו שעה קורם החפלה לשהוח כחסידים הראשונים עיש . ו ־!בואר באריכוח בס׳ נועם אלימלך סז״פ בא בפסוק ויקרא משה וכו׳ ועיין בם׳ מים

רבים פ׳ נח : שפי) כ׳ בס׳ חהלוח ישראל סל חהלים סי׳ נ״ג בשם הרייא ז״ל לפ׳ הכ׳ מי יחן מציון וגו׳ ש׳״יתחלק נוין מנחש ויהי׳ מיי . יהי׳ הצירוף משי״ח. והובא כן באורך בס׳ דגש לפי מערכח המ״ס אוח ג׳ בשם ס׳לממ״מזמס עיש : שמז) כ׳ בס׳ בני יהונחן דף י״ב . הסיק ר׳ לוי יצחק זצ״ל מברדיטשוב נשא בימי עלומיו בחגביר מפורסים *) ולקח נרוניא עשרח אלפים

כ ״ מ

ובס׳ שמרי האמונה דף כ״א מביא מס׳ נ״מ שביל אחונה שהובא לעיל אוח ק״ר ועיין בסי זכרון סוב רף ח׳ עיב בענין חמגיתים לבעלי תשובה באריכות . ובסי מיס רבים סו״כ לך : ועיין לעיל אוח ע״א : ובסי מנרח זהב פ׳ נח • ובס׳ זכר צדיק דף ה׳ ע״ב . ועיין לעיל אות ס״ה : שי) ב׳ בס׳ שבחי הבטש״נן רף ל״ח. מרגלא בפומי׳ דהצדיק ר׳ יעקב יוסף ז״ל נקל לי לימר עשרה. ושמעתי ׳ חיליקיס מלהתפלל ש״ע א מריר זושא כשנסעתי מאחי ר״ר אלימלך דרך זאלקווא עמדתי בבהמ״ר בתק״א להחפלל והיה הפילה זכה וברורה כערך חפילוח הבטשיט ולא ירעחי מאיזה סיבה ואמרו כי במקום הזה היי המקוםוסף: של בטהמח״ס תולדות יעקב י

ועיין לעיל אות קמ״ח : שיא) ושם דף כ״ס כ׳ ששמענו מהרה״ק ריר זושא . ששמע מאחיו הרר״א זל״ל. פיא עלה למעלה פגע בהרב בעל חסד לאב־הם . ושאל אוחו. הנה אני חברחי בעה״ז י׳ חיבורים י רב קדושים והמה חשובים מאוד בג״ע. אמורמ ל!ומ מחנועוחיכם לי למה מרעישי׳ כל י למטה. אמור לי מה מעשיכם . כי לא-נוכל לטמור טל טמקם טר היכן הדברים

*) כ׳ בס׳ ה״א־ת בית לוי : אשת הגה״ק מברדיטשוב זי״ט היחה בח הנגיד והקצין הצדיק מ׳ ישראל פרץ מק׳ לוברטוב . בן הרב מ׳ פרן בן הגאון מ׳ ארי׳ ליבש מק׳ אפטא בהגה״ק מ׳ יונה זיל אבד״ק טרלא מח״ס טלה דיונה על שים בהגאון מ׳ משה בנימין זאב בהנאון מ׳ יונס מקראקא חתום בסי הבינה חיא צר ט׳ משנח שצ״ח בהרב מ׳ חיים . אשת ר׳ ארי׳ ליבש מאפטא הנ״ל היתה בת הג״מ יצחק מאיר פרענקיל תאומים אבר״ק פינםק בן הגאון רשכבהיג מ׳ יונה סחימיס אבריק מיץ ממיס קיקיון דיונה . בהנ״מ ישעי׳ תאומים מפראג בהג״מ משה האומים מייין החן סגימ ישראל הליי איש כוריוץ מפראג שמובא בהק׳ ם׳ טמן הטיב . ואשת הקיקיון דיונה בת הגימ מאיר ייאהל אבריק בריםק וכו׳ וכו׳ טיש . מצא מזה אשר בטעות נדפס בפתיחה לס׳ שירת ישראל.

ובק׳

אהל אלימלך םד 27! לסך מרובה . והשיב להם הלוא הארץ לפניכם תסחרו כטיב בעיניכם . ואם תצסרכו למעות תבואי לביהח״ד ואתן לפי ההיצאה . ימה לי לישב בבית החכסדא בדד . הםרםרים שזב הלכו לשיק . והררלו״י הלך לביהמיד אבל מפני כי עיר לייפציג עיר גדולה ועוד ביומא דשיקא דשכיח טם רב מאד נעלם ממני הדרך לביהמ׳״ד ונכנס לביח א' לשאיל אי׳ הדרך לבוא לביהמ״ד . ובא לקיבה של זונית ורדפו אחריו וסגרו לפניו הדייך . הוא רצה לשמט איע שאין לו כעת פנאי ט עוד לא סטר םטודת שחרית . וטזד כי צריך לו לילך טל השיק . אמנם המה לא נחנו להשמט מפניהם . וכראותי כי כלמה אליו הרמה אמר אליהם אני אתן לכס במשכן טשרת אלפיס ואבוא אליכם בלילה והנית אצלם הכיס עס המטות והלך לו לביהמ״ר . ולעת סרב הסרסריס באו לבית אכסניא טס הסוחר אשר קנו אצלו סחירה לשלם לו המטות. אולם נודע להס כי נאבד ממנו המפות . המה נתפלפו למשמפ אזנם. וממס לבם בקרבם ויהי כאשר שבה רוחם אמרו אחרו לרליי מה נפשה פור בכאן כי אין לני מעות. ונסעו לביחם . ויספר במר נפש לחומנו כי נאבד ממנו המפות תיכף בבואם ללייפציג . אולם הש״י יושב בפליונים ומשגיח בתחתונים בודאי ימלא לי החסרון כשמוט חותנו הבשורה הרטה הלזו בכה במר נפשו. ואי לחתנו אשר לא יבוא טור לביחי ולא ידאה פניו . כאשר שמע הרלו״י דברי חותכו . אמר בלבו אילך

לביהמיד

ר״כ ותותנו הי׳ גביר נכבד כנידט והבטיח לו מזונות כמה שניס טל שלחנו כדי שישב באוהל של חורה . והיא לקח איתי לפליי גדול לג׳ ולחפארח. והיא אחר החתונה התמיד מאד בליחידו שם לילות כימ־ס בש״ם ופוסקים. ובמשא מתן לא שם פיני רק בתורת ד׳ תמימה. אחר כלות פשרה שנים יר׳ לוי יצחק הי׳ יושב על החורה ופבודה . ויהי היום אמר חוחנו הגביר . מה יהי' החכליח . הלא אם אין קמח אין חורה ואדם לא לנצח יקום ומה חעשה אח׳׳כ מי יפרנס אוהך וביב . ושלח אותו ללייפציג עם שני סרסריס גדולים יודעים מאד בטוב מיימ . כדי שיתרגל בעבודת מו״מ . ויתן בידו טשרת אלפים רו״כ. ׳ונסעו טס שגי טגלות גדולות טל השוק הגדול אשר שמה . הר׳׳ר לוי יצחק לקח טמו ספרים כדי שלא יבטל בדרך מלימודו . וכאשר באו למחוז חפצם ללייפציג אמרו הסרסרים להר׳ר לוי ינתק אתה תהי׳ באכסניא . ואנו נלך על השוק לראוח סחורות. כי יומא דשוקא היו שמונה ימים ורלו׳״י לא הי׳ לו הספרים הנצרכים ללימודו כל צרכו והלך לביהמ״ד שס טד שיקנו אנשיו הסחורה ואזי יהן להם מטות כפי צרכם . ולעת טרב באז הסרסריס לבית האכסניא ודרשי אחר ר׳ לוי יצחק ולא מלאו אומו הבוקר אור ורל׳״י בא מביהמ״ד. והתחילו לה! כ ח! לאמור : האס באת ללייפציג טל השוק למטן לישב בביהירד הלא השיק יטבור יהסחזרה ימכרי ואני אנה באים לביח חוחנך . הלא ההוצאה יטלה

כאן

128 אהל אלימלך לחיוב ונהפך לרתידם וכבוא השופט לריך דינו מלא שנשרף ההל 1*צא לחפשי מכל וכל וגס קיבל המעות אשר נהן בסרטן לבשחין יהי׳ לנס גדול . בזמן קרוב נסע טס חסנו הי־רלו״י אל הה״ק הרריא ז*ל ויהי כאשר בא לביחו הישיס ה״ק הרר״א לרל״י שלום . ואי. לו הא לך העשרה אלפים ר*כ אשר טזבפ בלייפציג ושאל להה*ק איך הובא המעות לכאן . וא׳ לו כי בלילה באה אשה א׳ מסטרא אחרא והניחה הכיס הזה על החלון ולא רציפי ליקח אוחו . וספרה המעשה מה שאירע לך בלייפציג ומעח נחח להם המעוח חחזס פלצות וחיל ורעדה טד היום . ועלה על רמסה להביא המעוח בחזרה אלי ואני אשיב לך והיו שם בש״ק בשמחה רבה וחידה נתנו להשיי העונה בעת צרה וביום א׳ קבלו ברכת הפרידה מהה״ק ר״ר אלימלך ז״ל ונסעו לביתם לשלום . ומאז נתפרסם שמו הקדיש של הר״ר לוי לאיש מיפת. ובפרט כי סמך הרריא את ידי עליו זי׳׳ע: שיז) כ׳ בס׳ זאת זכיון פ׳ בא: שמעתי ממורי על ואתה מחיה את טלם וי״ו מרבה השי״ת עם צדיקים גורס חיות לעולמות וכי׳ ע״ש . ומדע כי בכל מקום שמביא הה״ק ה-בי מלובלין זי״מ בספריו בשם רבי או מירי סתם . כונחו מל הר״ר אציכילך זי״מ . וכן הד״ח הנ״ל מובא במריטת בס׳ נומס אלימלך פ׳ מקץ בד״ה ויזכור וכו׳ דהנה השי״ת נתן להצדיק כותנה שהצדיק יחן היות לכל העולמות בכמ חלק אלקי ממעל שיש בו . וזה אהה ה׳ לבדך וכו׳ ואתה מחיה את כולם דלכאורה ה״ל לומר ומחי׳ את כולם שהרי קאי אדלעיל . חיך נראה שזה קאי ג״כ על הצדיק כלו׳ הנדיק יכו

ואחה שהוא חלק ממך . וזה הוא ו' הפעול׳ ור׳״ל שהצ׳־יק בכח חלק אלקיכ

מתי׳

לביהמ״ד ונאבד השי״ח עזרני עד כה (׳.שים בטחוני בו מכאן והלאה כי ברוב רחמיו אל יעזבני ואל יטשני נצח. והלך לביהמ״ד ילמד בהתמדה גדילה כמקדם וטרף לא ניחן לו מבית חותנו רק מה שקיבל צדקה בסחר להחיות את נפשי וקיים מאמרם זיל פת כמלך

תאכל וט׳ :ר א בא עלילה טל חותנו מבי * £ ששרף במכוון קצה העיר למאטלת אש ומסרו והלשינו עליו . ובאי שופטי העי־ ולקחו אותו בכבלי ברזל לטח התפיסה עד שנתן בערכין כמה אלפים לבטחו[ שיעמוד לרין בכל עת שיזמינו איתי ונסט היכף להרה״ק רבי ר׳ אלימלך זצלה״ה לליזמנםק . יבכה לפניו בכיה גדולה מד למאד מל המלילת שיא. א׳ לו הרר״א . תיסמ לביתך ותשאל טצה לחחנך ר׳ לוי יצחק ומה שיאמר לך חפשה יבל מפחיד עיר כלל וכלל . ומא הי׳ בוש לגלות במיי שהיא שונא לו וכי גרשו מביתו זה זמנין טובא • ונסמ לביתו . ויהי היום מת האסף הטדיס . וקרוב לגשת למשפטי הנורא אחז דרכו פטם ב׳ לליזפנסק וגמה בבכיה וא׳ : רביכו הק׳ ירחם טלי ויחפלל אל ד׳ שאל אכול אל שחת ט״י המלילה הכוזבוח וא׳ לי הר״ר אלימלך : כבר מילחי אמורה כי תחיעץ טס חתכך הרב ויה! לך עכה שתנצל מידיהם ומה שישים בפיך אותה תשמור לדבר . וכאשר שמע ד״ק קיבל ברכת הפרידה וכסמ לביתוי הדבר איך לפייס את תתכו וסיבב מ בבקשת סליתה מאתו ואח״כ התחילו לדבר מהמשכס אז השיבו . הש״י יעזור לך שתנצל ואשכיך שיתי לפני אדון כל שיתהפך מידת הרין לרחמים ייהי בלילה נשלח אש ממרום ונשרף הבית ערכאות בתי דיכים שלהם . וגס נשרפו כל מיירות האקטין אשר יצא

אהל אלימלך סה 29! הרב * וסין) משמי. פשה לך שתי חצוצרות להיוח מחזיק איפ לחצי צורה וצורה השלימה הוא מם השייח וזה כסף מיי אהבה ויראה לה׳ יחברך כי כםף לשון כיסופא ומשה הוא יראה וכן לשון נכםוף נכספת לבית אביך לשין אהבה לה׳ וכו׳ וכו׳ מיש . ומיין בס׳ תולדות יצחק פ׳ בלק בזה . ופיין בזה בס׳ דברי אמת פ׳ בהמליתך : שככ) ובס׳ זאת זכרון פ׳ חקת . פשה לך מרן* שמפתי מאת הרב ריא מליזפנםקטשה לך שרן* תראה להחדבה בבירא ב״ה תמיד ולהבין רוממותו ונורחותיו. וסיבותיו וחסדיול להיות מפר בלבך כרשפי אש י מ אהבת הבורא ביה ויראתו . וזה פשה לך שרף הוא התלהבות ופי׳ ומשם והלאה וצריך שתהי׳ קבועה בלבך שלא מצדקותיך באת לזה כ״א תםד אל המסייפ לבאים לסהר וקרוב לכל קיראיך כי צריך שתשיג שפלותך מאד כמ״ש למפלה . וזיא ושים אותו פי׳ השרףל הוא התלהבות פל נס שהוא נם י מ מאת הבורא להיות בלבך כן וכו׳

יכו׳ ס״ש : שכג) בס׳ זאת זכרון פ׳ נצנים : שממתי מרבי שיחי׳ פי׳ מיפ כי ירתק ממך המקים שתבוא למדריגה שתשיג שסבוב״ה רתוק בתכלית הריתוק מהשגת אדם אז וזבחת וכו׳ כי בוודאי כשאתה בזו המדריגה תהי׳

כוונתך לש*ש וכו׳ מיש : שכל) בס׳ זכרון זאת פ׳ צי שמעתי חרבי שיחי׳ ופל שבפני בבוקר תסדך ליתן לנו ית׳ הרבה תםדים בבוקר עד שנשבע עייר זה ונרננה ונשמתה בכל ימינו כל היום ממיר . וכו׳ פ״ש : ושם בפ׳ אמור וספרתם לכם וכו׳ ריש משל לזה ארם שעובד אותו ית׳ בחימום וכת ויש בז

תערובות

מחיה את כל העולמות וכו׳ וכו׳ ע״ש : וכן זאת זכרון ר*פ בס׳ בשלח כ׳ שמעתי ממירי דל . ואלה הדברים מביא גם בספרו דברי אחת פ׳ בשלח שמעתי מרבי זיל שצדיק נקרא פרטה משום שמגלה חסדים המכוסים לשון פרוט הוא וכו׳ ט״ש : שיח) ובס׳ דברי אמח פ׳ משפטים • כי ידוט כשאדם שפל בטיניו בא לו גדלות מה׳ שלא חהי׳ לו בושה לשבחו ית׳ וכמו שפי׳ רביל טל זמרו ה׳ כי גאות עשה נותן ד גדלות לזמר לו וכו׳ ט״ש . והובא זאת באריכות יותר בס׳ זאת זכרון פ׳ בשלח

בד״ה וידטת היום טיש * שיש) בס׳ זאת זכרון פ׳ חיי בדיה טור טל משנה וכו׳ וכן פי׳ שבתחילה טלה ברצונו לברוא במידת הדין והקשה מורי הלא לא ברא הקב״ה את טולחו אלא להטיב . וחירצנו כי זה היה הטבה יותר אס היה אפשר טיפ חדה״ד לא היה נהחא דכסופא כלל . כי טתה יש מסט כםופא כיא שאין הטולם מתקיים ושיתף טמו מדהיר ט״ש . והוא באריכות בס׳ נוטם אלימלך פ׳ האזינו . וטיין בס׳ דבר בטתו (ד׳ פאקש שנת תרסיס) דף פיג . ודף. בשם אאמו״ר גאון ישראל אבד״ק ר י פ

פלונסק שליט׳א בזה : שכ) ובס׳ זאת זכרון פ׳ תצוה :

שמטתי בשם מורי שיחי׳ שהאבות ז״ל פתחו השטרי מזלא לכל השלשה וכו׳ . ומביא זאת באריכות גם בפ׳ נצבים שם דיה והותירך מיש : שנא) ובס׳ זאת זכרון פ׳ בהטלותךה שמטתי מ כ׳ וזיל דפ טשה לך מרבי ר׳ אלימלך זיל טי שתי חצוצרות כסף ואיני יודט אם הוא ממנו או בשם הרב המגיד רבינו מראוונא זלה״ה . וניל התתלה בשם

•*1

אלימלךז הרנ הקדש מוה׳י־ מתלמיד ד״ אלימלך זציקיל שאייר שע״כ במעשה כל הנברא מוכרח להיות חסרון כי רק הבריא הוא השלם יכשמעיין האדם בעבירה ותורה ומצית שעישה ואיני מוצא בה תסרין בודאי הוא שכל אותה המעשה לא טוב היא עכ׳׳ל ועיין בם׳ עטמי המנהגים בק״א דניט ע״ב .יבם׳ שמן הטוב דס״ו ט״ב. וטיין לטיל אות: שסח) בס׳ מאור ושמש פ* לך בפסוק ייאמר ה׳ וכו׳ לך לך הובא בשם הרר״א זי׳׳ט . וכבר היבא בס׳

נוא״ל ט״ש ־ שבט) ב׳ בס׳ ליקיטיס חדשים דף נ״ה ט״ב אשר בהיוח הגה״ק מהר״ר מנחם מטגדיל ז׳׳ל מקאצק בבית רבו הגה״ק הר״ר בונם ז״ל בפרשיסחא בא מלמד א׳ לפרשיסחא אל הרה״ק וסיפר לו איך שיש לו טלם טוב בלימוד והוא טני ימשדכים לו שדיך טס גביר א׳ והגביר רוצה ליקח אח הטלם הנטלה כמו שהוא וילביש אותו ויחן לו כרוניא ט היה לו בת יתירה . גס יתן לי טלך ה׳ מאות ר״ט . ולא יצטרך טור להיות מלמד , רק חסרון א׳ יש . מה שאבי הכלה הוא רשע והסבים הרה״ק לעשוח השידוך וכששמע הה״ק רמ״מ אשר לא מש מאהל רבי כי רבו הסכים על השידוך. ובאשר הלך המלמד לחוץ .. אם חרצה לשמוע ו הלך אחריו ואמר ל לי . אני אומר לך שאל חעשה השידוך הזה והתישב המלמר מה לעשיח . אם לשמוע לעצח רבו . או לדברי חלמידו הררמימ . שהי׳ מכיר אוחו שגם הוא איננו אדם פשוט אבל תאית הממון נחגברה עליו יטשה השידוך . והטלס בא לבית הגביר ולא הי׳ חסר לו כלום והמלמד לקח המטוח ממחוחנו הגביר וטשה מסחר והצליח גיכ ובחשך איזה שנים נפטר הרה״ק הריר בונם ז״ל ותלמידו הה״ק

רמ״מ

130 אהל תערובות רט . למשל גאוה או שום פניה אחרת לזה נקל להשיג מדריגות אך לא להטיקר דבקותו. וכמו ששמטתי משל מרבי שאמר משוס אחיו ר׳ זושט שמניחים אוחו לילך בבל השטריס . כי מתלוצצים בו עד לשטר שהמלך בו חוחביס ראשו בבהיכ וכו׳ ע״ש :

ושם בפ׳ בהעלוחך : שכס) בס׳ דברי אמת פ׳ חשא כ׳ שמעתי בשם הרבי ר׳ אלימלך זיל על ענני באמת ישעך : דהנה כל מה דטביד רחמנא לטב אך אנו מחפללין להשייח הלא הכל יכול להיות הטובה ט״י טוב וזה ברוב חסדך ענני מה שאני מבקש באמח ישטך להיות הישוטה האמיחיח שאחה מרט ורוצה אטפיכ תטנני לטובתי גיכ כי אתה הכל יכול וזה צריך טת רצון

. ט״ש באורך : ו ורוב רממי שפי) לבס׳ דברי אמת פ׳ ראה : דהנה יש בתורה מנינים מחסרים וגבורומ . וכמו שפי׳ רבי ז״ל רצה לזכות את את ישראל כו׳ ה׳ מפץ למטן צדקו יגדיל מזרה ויאדיר נתן בהתירה גדולה וגבורה וכו׳ ט״ש : ושם בפ׳ מצא כמו ששחטתי מרבי ז״ל שפי׳ מקרה לילה פי׳ אם הוא אינו טהור נזדמן לו מקרים של מושך ומכשול כמו דיבור שאינו ראוי או מחשבה שאינה. וזה מקרה ל הגינה וביוצה בזה ר״ לילה היפך מן החורה אור יום כן שמטהי

ויושר איני זוכר וכו׳ מ״ש : שכז) כ׳ אגרא דפרקא אוח נ״ד פי׳ בשם מ״מ ח״א פי״ג כי אדם אין צדיק בארץ אשר יטשה טוב ולא

יהטא . אשר יטשה טוב מיוחר . אך הפי׳ הוא שאפי׳ במטשה המצוח שלנו יש בהם כמה וכמה מסמנות . וז״ש שאין צדיק אשר יעשה מעשה הטוב בלא מטח וחסרון עיכ . וכחב וכך קבלנו

אהל אלימלך סו 31! כשדר טור בלאנצהוט . טור בחיי רבו הרריא זי״ט . התחיל להמשיך טרה . והי׳ הקפדה לרבו הנ״ל ט״ז . פ״א נסט גם התסיד ר׳ דוד מק׳ זילין(בין ליזטנסק ולכצהוכו) ללנצהוט . והרגיש הרריא . ונסע לזילין . ובא לבית תסיר שלי ריר . ישאל לאשתו איה בעלה . יא׳ שהלך לביהמ״ד . בחשבה שבין כה וכה יבוא בטלה מלאנצהיט . ויצאה מחיץ לטיר להגיד לבטלה . בכדי שגם. אבל היא אמר . איך ן היא יאמר כ אוכל להונות אח רבי שיודע ומרגיש מנסיעתי . ובבואי לביתו שאלו הרר״א למה נסע ללנצהוט. השיבו . הרבי גדול וגבוה טבורי ואמרתי אםט אל הרבי מלנצהיט . אין איך ויטל מיך שטעלין טהם איין! דיא אקסיל ו ועל איך אפשר קטנין דטרגרייכין אל כבודו. בהיותו בזילין בישלה אשת ר׳ דוד טבורו םטודת טרב . ולא הי׳ לה רק קמת ומים . כי היה איש טני . הרר״א הי׳ נהנה מאיד . טר שאחר שאכל קערה א׳ שאל אילי יש טור קטרה. ולעח זקנחי של הרר״א לא י ונתנה ל הרגיש שים טעם במאכלו . ופ״א א׳ לאשתו הרבנית . לו היית מבשל לי מאכל כמו שבישלה לי אשת ר׳ דור בזילין הייתי נהנה . היא נסעה לזילין. ושאלה לאשת ר״ר. והשיבה שבישלה רק קמח עם מים . רק במשך העת שבישלה ההפללה וביקשה מלפני השי״ח שיחן טעם מג״מ להמאכל בכדי שיהנה

אוחו צדיק : שלכ) בס׳ מטשה צדיקים דף י״ח מובא סיפור נפלא מהרר״א אלימלך זי״ט טפ״י משל שסיפר אחיו הרר״ז זי״ט : וכן בס׳ שיתות צדיקים דף כ״ו ע״א : ובהק׳ לס׳ לשון הזהב טל מס׳ טידובין (ד׳ פיטטרקוב חל״©) מיבא העתקה מהסכמה שכ׳ הגהיק

ר׳

רמ״מ מילא את מקומו והאכרך הניל מתמת שהי׳ לו כל טיב הסתכל בספרים התיצוגים ונתקלקל מאוד וסר מדרך ה׳ . ואביו המלמד שנטשה סוחר התתיל לירד מטה מטה טד שנטשה טני כמקדם ונסע לקאצק וקבל לפני הרה״ק איך שבנו הלך בדרך עקלתון. וגם אינו רוצה לעזור אוחו הגם שהוא עשיר גדול . ואחר לו הרהיק : הלא אמרחי לך שלא חמשה השידוך . ואמר לו המלמד . מה אני חייב בזה . הלא הרה״ק הרבי ר׳ בינם זצ״ל הסכים להשידיך . ויאמר אליו הררמ״מ : כל צדיק רואה רק לזמן שהוא תי ט״כ 'בשעה שהי׳ תי לא נתקלקל בנך . אבל אני ראיתי יותר ע״כ אמרתי לך שלא תעשה את השידוך הזה וכיוצא בזה שמעתי מהרה״ק ל״ר אלימלך זל״ל שבא איש כפרי ושאל אותו אס ידור בהכפר והשיב לו הה״ק שידור שמה . וכששמע הרבי מלובלין זצ״ל שהיה תלמידו של הרר״א . אמר להכפרי שאל ידור בכפר הזה ולא שמע להרבי ז״ל • רק עשה כעצת רבו הרר״א זי׳׳ע ובתוך כך נפטר הה״ק הרריא ונשרף להכפרי מה שהיה לו ר״ל . ובא אל הרבי מלובלין יא׳ לו ג״כ

כנ״ל טכ״ל : של) כ׳ בס׳ קהלת משה פ׳ פקודי בת״ת לפ׳ התודש . בשם הה*ק אדמו״ ר מרה אלימלך זצל״ה פי׳ הכי הודו לד׳ כי טיב כי לטולם חסדו . ופי׳ הודי להוי׳ ב״ה שהוא א״ם ואטפייכ צמצם עצמו לבוא במ׳ק טו״ב כי הוי׳ במ״ק גי׳ י״ז כמספר טיב . זה מפני כי לעילט חסדו . מפני שרוצה להשפיט חסדו לטיה״ז טכד״ק : וטור מביא שם הרבה בכם הרר״א זי״ט . כמו בפ׳ ויחי ובני שמוה ובפ׳ שופטים ובש״מ שם: שלא) שמ^תי מוהיק יחסיר נאמן כי הרבי מלובלין .

132 אהל אלימלך בבלבול דפחם ומשוקעים בס״א ר׳״ל" ורואה נבילות ופגם כארץ ישראל אלו הצדיקים וחסידי הרור שהם נקראים ארץ ישראל . ואילו חקנז אח עצמם בתשובה הוגנת לא באו לזה והיי מאמינים באמת בד׳ וגם כמשה עבדו היינו בהצדיקים וחסידי הדור עכ״ל ועיין

בס׳ שפתי צדיקים פ׳ בשלת : שלה) כ׳ ש״ב הרב הגאון מ׳ יעקבק טשארטקזב ד ב לנלא שי׳ א וז״ל . הרה״ק הרבי ר׳ שמעלקא זציל אבד״ק גיקלשבורג ותלמידיו הק׳. מעילם לא היו ישינים על מטתם כדרך העולם ופ״א נתארת אצלז בנ״ש הר״ר אלימלך מליזטנסק זצ״ל וטרך לפניו מטה מוצעת והיה דבר תלש ופלא בטיגי התלמידים טד כי שאל הגה״ק תלמידי ר׳ מרדכי בנטט אותו . הכי הרבי מפולין אינו בקו הבריאה . שצריכים להציט לו מטה ? . ויהי בלילה . כאשר ישבו לאכיל םטודת הלילה והפליגו בשיתה נאה בדברי תורה ורזין לאורייתא . טד כי שאלה הרבנית ט״ה . בטלי הלא המטה מוצטת לכבול האורח כלי שינפש מטלטול הררך . ולמה זה תטכבהו להמניטי ולהדריכו ממנוחתו. וטנה הריר שמטלקא זייט . צדיק זה בא לבית מלוני־—כדאי היא שלא יישן—ויפטר בלא לינה ודפת״ס עכ׳י׳ל . ועיין לטיל אות קמ״ו . ובתולדות המחבר בםז״ם

בית פנחס רף ת׳ ט״ב : שלו) מגדולי תלמיליי של ההיק הר״ר אלימלך זי״ע, היה הרבנים הגאונים הקלושים. א) מ

ק ליזטנסק ר׳ זאב וואלף ז״ל אבד ט׳״ם הקדוש נוטס אלימלך (מדפוס הראשון אשר בשנת תקמית) . והגה״קק ״ ה הרזיו הנ׳״ל הי׳ בצוותא תדא עם מ היר״א זי״ט בליזטנסק . ונפטר בשנת הקנ״ג בשבה טובה בן קייג שנים . וכותב שם מרוב קדושתו וצדקתו של הרר״א זייט . זכי באו ודרשי לשכנו מקלה הטולם וטד קצהו . והיה דרכו תמיד להקטין א״ט ולא רלה להתגלות א״ט ברוב טנותנותו וכו׳ וכו׳ ט״ש נפלאות מגדולתו: זטיין לטיל אות קל״ת : שלג) שמעתי כי בטיר בטלזיטץ . גליל לובלין . טוד יש בביהמ׳״ד השלתן הישן . אשר טליו הכו. ה י את הרר״א זי״ט ימטשה שהיה כך ה בעת כדודו בגלות . בא לטיר בלזיטץ . ונכנס לכי המיר . והיה טר כל הלילה . ולפטת בוקר הניח א״ט לישן מטט טל השלחן . וחבילתו תחת ראשו. ובא בטל הבית אחד . ביר וט״ה . לביהמ״ד להתפלל . יישב טל מקומי אשר אצל השלחן הזה . וחפן להניח שם אל השלח ן את התי״ת שלו . אבל מצא איש . בתואר טני מאורחי ופרחי . שוכב טל השלתן . והמירו בקיל לאמור . קום לך מכאן . והרר״א התהפך א״ט טל הצר השני יישן . עד שהבעה״ב התחיל להכותו . מכות שוטים . והקימו בע״כ . זטד היזם מראים הזקנים באצבט . בעיר בטלזיטץ. לאחור : אויף דטם טיש האט לטר רבי ר׳ מלך זי״ט גיקריגין

גישממוםטן : שלל) כ׳ בהק׳ ס׳ שפתי צדיקים: ובבר

א׳ הרה״צ וכו׳ ר׳ אלימלך יטקב יצחק הרבי מלובלין. ב) מ׳ ישראל ז״ל זהי סול אמרם ז״ל בפ׳ ראה והראה המגיד מקאזיץ . ג) הריר משה ליב מסאסוב ד) הר״ר מנחם מענליל מרימנוב . ה) הריר אברהם יהושע המשיל אבד״ק אפטא ומעזבוז בעל אוהב ישראל . ו) הריר אברהם מרלט

מפינטשוב

והריה למינה יכו׳ ואמרו בגמרא למה נקרא שמה ראה שרואות מרחוק. עומלותז ישראל וכו׳ י א ת ב ו ל י ב בבבל ורואה נ פ•׳ אלו בני אלם טומלים בבבל היינו

ימלך סז 133 רבינז הקדיש . וילכו יחדיו הלוך ונסוע לטיר האניפאלי מקום אשר היה הרב הנ״ל שוכן . ויהי הדרך ויבואו בלילה במלון אחר אשר לא היה שם שום ישראל רק נכרים אמגם מרוב יגיעם וטמלם מטירח הדרך קבלו לנוח שם ולישן מד אור הבוקר יטרם הלכם לישן בקשו מים לטמוד מראשיהם ליטול ידיהם בקימם משינחם ולא מצאו ויבקשו ליחן כסף מלא במד מרה מים ולא היה שם ויאמר הרב מ׳ גבריאל זיל יהי, מה אונס רחמנא פטרי׳ מה אטשה כי טיף אנכי מטמל הדרך אלך ואישן . אמנם האברך הזה אשר הלך טמו לא נח ולא שקט ולא חפץ לישן בלא מיס. ויהי כאשר נרדם הרב מיה גבריאל ז״ל אז נפל במחשבתו של האברך לילך לקנות מרה שכר וליטול בה ידיו וכן טשה . ויהי בבוקר הלכו שניהם יחדו לגשת לטיר הרב מה״ר זישא ז״ל והרב מ׳ גבריאל לא נטל אח ידיו בקומו ממשנהו כי לא ירט מקים למצוא מים . ויהי אך בדרוך כף רגלם אל מפחח ביח הרה״ק סהריז ז׳׳ל אמר הקדיש לה״ר גבריאל הירטח כי כל הטומאה והזוהמא אשר הבדיל והרחיק מאתך אחי הקדוש זיל בימים רבים תזרה אצלך בבוקר כאשר הלכת בידים מסואבות . ויבך הרב זיל בשמטו את דבריו וברגע שמח שמחה גדולה באמרי ברוך ה׳ כי הנחני בדרך אמח למצוא לי רב קדוש ליסי״ע אשר חטלומוח נגלה לפניו כמו אל רבינו הקדיש מליזטנסק זיל . וטנין זה הובא באריכות יוחר

בס׳ דברים טרבים רף כ״א : שלח) כ׳ בם׳ דברים ערבים דף כ״א הה״צ ר׳ גבריאל טשאקעיוער הי׳ מתלמידי הה״ק הרריא זיל . פ״א נסע לרבו ושכר מגלה מאיש גארבטר א׳ רע מעלליס. ועל הדרך טשה לות. ואי לו דברי חידודים . צרות רבו

טר

אהל א! מפיננושוב .1) הרר״ר אליעזר הלוי הורוויץ אבריק טאמיגראד בטיס נוטס מגדים . ח) הריר יהודה ליב אבריק זאקליקוב בט״ס ליקוטי מהרי״ל . ס) הר״ר מפשטוזארסק . יוד) הריר דוד מלטלוב . יא) הר״ר פנהס מגניוופשאב . יב) הריר שמואל מקארוב . יג) הר״ר קלונימוס קלמן מקראקא בעל מאור ושמש . יד) הר״ר יצחק מ״מ אוזטטיב . טו) הר״ר ראובן הלוי הורוויץ אבד״ק זארנאווצי בטיס דודאים בשדה. טז) הר״ר זונדיל אבד״ק ראראשיץ אחי אמו של הה״ק ר׳ בטר מראדאשיץ. יז) הר״ר יצחק אייזיק טאב מקאלזב . ואבד״ק בגליל סאבאלטש . (עיין בס׳ טשר צחלחוח דף ליד . יח) הר״ר נפתלי צבי הורוויץ אבר״ק ראפשיטץ . יט) אביו הריר מנחם מטנרל אבד״ק ליםקא (לפי דברי השהיג הח׳ מ״מ אוח נ״ז) . כ) הר״ר יצחק מייזלש אבד״ק צויזמר אחי הגה״ק ר׳ טוזיאל מייזליש בטל טץ הדטת טוב. (שה״ג הח׳ מ״י אות רס״א) . כא) הה״צ מ׳ שלמה זלמן אחי ההיק מ׳ קלונימס מלנצהיס . חחן הה״ק מהרים מרימנוב ז״ל (כ״כ בראש ס׳ ק׳ ר׳ צבי חריף ל׳ יארםלוב חרס״ז) . וטיין בס׳ בנין שלמה סל אבזח דף קיו . וטיין לקמן

אות שמיז :׳ בס׳ סדר הדורות הת׳ דף כ שלז) 1 ל״א הרה״ק מ׳ זישא זיל האריך ימים מאוד והיה תי טור ט״ו שנים אתרי פטירת אתיו הקדיש הנוראיל. וסופר הרב מ׳ גבריאל מ׳ אלימלך ז טצאק זיל כי אסרי פטירת רבו הקדוש מליזענםק כאשר התאבל טל רבו הקדיש הק׳ ומאד דאג את מי יבחר לו למורה ירב ייאמר עור אל אברך אחד לכו ונלבה אל ההיק מ׳ זישא ונראה את התנהגותו אולי הוא יהי׳ לנו במקום

אלימלךפ מהעגלה ושאלו : מאין ידע מר ע בואי ? ענה ואמר הרר״א האופנים וחייה הקודש וכל הפמליא של מטלה האבץ גיטראסקיט מיט דיא באטשין אז ר׳ הירץ ר׳ איסר׳ש קומט אהן טכ״ל: שמ) כ׳ בס׳ נהר שלום (דן) ט״ו טיב) מרגלא בפומי׳ דכ״ק אדמו״ר זצלה״ה שזהו שהיו רגילים האחים הקדושים מרן הרבי ר׳ אלימלך מליזענסק ואחיי הרבי ר׳ זושא זי״ע לקרא כ״א לאחיו בשמו היינו שהרר״א קרא זישא זושא . והרר״ז קרא מלך מלך . ואמר בזה כי לדפחו הקדושה בטח שהי׳ כוונחם לטורר בזה מדות היסוד ומלכות . וזה שהרר״א קרא זישא זושא . כי זושא גומ׳ השם שדי שהוא שם היסוד לעורר בזה את מדת הצי״ע והרר״ז קרא מלך מלך לעורר בזה מדת המלכות שיהיו מכוונים ומוכנים זה לזה זי״ע וכן בספרי רבינו הקרוש מלובלין מצינו כיפ שמביא את הרר״א אלימלך בשם

מלך לבד עכ״ל : שמא) כ׳ בס׳ חולדות יצחק בן לוי פ׳ חולדוח . וירח אח ריח בגדיו שמעחי מהרב הקדוש מו״ה זושא שאמר על איש מנגן טוב שהי׳ מנגן ונסלח בכל נדרי ואמר בזה״ל רשב״ע אס לא חטאו ישראל מהיכן הי׳ נשמע לפניך ונסלח יפה כזה . וכן מבואר בסגנון זה במדרש וזהו וירח אח ריח בגדיו היינו הטבירוח כאשי ישראל טושין טליהם חשובה . וזהו רמזו רדל במקום שבטיח טימדיס כף עיין סנהדרין דל״ז ט״א וירח אח ריח בגדיו א״ח בגדיו אלא בוגדיו לרמז טל הנ״ל טכ״ל : אגב אזכיר מה ששמטת׳ שהר״ר ז*שא זי״ע היה אצל הגה״ק מנטסכיזן לו חדרו לשינה ואחר חצוח ינ־ לילה שמע הזקן מנעסכיז אח הרר״1 שהם מחע^י בהשלהבוח ורץ בהדרו

אנה

134 אהל מד שהמשמש של הרר״ג רצה להכות אוחו . רק הה״צ ר״ג לא הניחו . וא׳ הבמל מגלה . ניא ביים רבין ר׳ אלימלך וועל איך אייך שוין ווייזמן וועהר עס וועכז סריעהר שלום באקימען. וכן היה כי בגואם פחח ביח הרב זל׳ה רן הה״ק לקראח הבעל עגלה זנחן לי שלום ושמח עמו למאוד ושאלגיד. והרר״ג טמד אוחו מה חדשיח י ימשחומס . לימים פגש הה״צ ר׳ גבריאל אח הבטל טגלה הנ״ל בלבוב טס בונה א׳ (מוירטר) והי׳ להם אחדוח גדול . והרר״ג טמן א״ט חחח המטה לראוח את מטשיהס . ושחט כי אמרו זל״ז בייא מלך (כן קראו אח הה״ק הנוא״ל ז״ל) איזכן דוא אשטיקטל אמח . מטהר אין טרגיץ נישט . ואכלו שמה טל האכסניא וכאשר רצו לברך בהמ״ז קפץ הר״ר גבריאל מחחח המטה. אמרו לו פאק דיך ארויס . וואם טיסטו צווישטן אינז פראסטט מטנטשין . ומוכרח הי׳ לילך משם. וכאשר נםחלק הרר״א זיל . נםט הרר״ג אל אחיו הרר״ז ז״ל ובדרך פגט ברטי הה״ק ר׳ אורי מסטרטליסק וסיפר לו המאורט . יהלכו ביטר וכ״א טמד אצל טץ א׳ יבכה יא׳ אשטיקל אמח איז גיווטן אויף דטס טולם האט מטן טם אייך אווטק גינימן פין אינז וכי׳ וכו׳ ט״ש :זיל. שלט) כ׳ בס׳ חבל הכסף דף ה׳ ו אא׳׳ז הגאון ר׳ הירץ ר׳ איסר׳ש אבריק ראווא הי׳ גדול בדורו . וסיפר לי איש אמונים פ״א נסט אא״ז להרבי ר׳ אלימלך מליזטנסק להתייטץ טמו בדבר נחוץ בטניני הקהלה . וכאשר הקריב אאיז סמוך העירה הרגיש הצדיק רבינו אלימלך זמן ביאתו וציה לאג״ש שילכו טמו ממיץ לעיר להקביל פני רא״ז . וכאשר ראה אא״ז את כבוד הרבי ר׳ אלימלך ירד

יטרך פח 35! רק לפי ערך מדריגתז ולפי ערך עבודתו . רק כשבא נסיון לאדם נוטלין ממנו כל מדריכותיו וקדושתו ולא נשאר רק הרשימה . ולפי ערך עבודתו וקדושתו כך ערך הרשימה והשיב לו חותני ר״צ זי״ע אלמלי לא באתי אלא בשביל זה די (ויש להבין קצת דק״ז עפימש״כ בס׳ קול שמחה פ׳ וירא דיה ויאמר בי וכו׳ כי אין נסיון כ״א בהסתלקות האיר וכו׳ ע׳׳ש) • ידוע כי הרר״ש זי״ע לא שכב במסה כל ימיו . רק פיא בעת הי׳ אצלו רבינו אלימלך הציע לו הוא הממה והפציר בו שישן במסה ועשה כן . ואמר בבוקר שאס הי׳ תמיד הררא״ל מציע לו המטה הי׳ יכול תמיד לישן כי זכה אז בלילה למדריגות יותר גבוהות : סיפר הצה״ק ר׳ יחזקאל אבד״ק שינאווי ז״ל . שרבינו אלימלך ב׳ שנים לפני הסתלקותו הי׳ בשינאווי ולן בדירה של הגה״ק הריר שמעלקא . ואחר שהדירה מריח לו מאוד ואם יסכימו הקהל יקבע דירחו שמה . והיה שם שנה ומחצה ואמר שטשה כל מה שהי׳ לו לטשוח וחזר לביתו : כשטשה הרר״ש נישואי בני הנס״ק ר׳ יהישט צבי הורוויץ טס בח אחיו הגה״ק בטל הפלאה ז״ל . אמר סרריש לאחיו הפלאה • אחי גקייס דברי חז״ל ליכא כחובה דלא רמי בה חיגרא . ובכה הפלאה והתקוטט עמו . אתה משובח ביראה וטבורה . ובכה הרר״ש ומתקוטט טמי בהיפך ואחר אתה משובח יותר ביראה וטבורה וקיימו דברי חדל טכ״ל : ובס׳ שמן הטוב לן< פיו כ׳ כי זקיני הגהיק הרר״ש ז״ל נתקבל לאבד״ק רוצעוואהל . ומשם לשינאווי . ואחר שנחקבל משם לניקלשבורג בחרו החסידים בהר״ר אלימלך והושיבוהו בק׳ שינאווי . ומחמת המחלוקח והרד פות עקר משם לק׳ ליזענסק וכו׳ טיש .

ועיין

אהל א> אנה ואנה ואחר איזו ריצות צועק רבש״ע! הנני אוהב אוחך אך מה אוכל עשוח . הלא איני יכול מאומה. ואח״כ רץ שוב כמקדם ואומר פך כמ״פ ורץ כמ״פע־שאמר ה,ני יכול שייישצען בפה בעבור הבורא יתיש. והתחיל לתקיע בפיו הק׳ (בל״א שווישצען) בהתלהבות נורא עד שאמר הזקן מנעסביז להכירו שעמד אצלו • לכה ונברח מפה שלא ישרפני בהבל פיו הקדיש . כן סיפר הרב מקאוולי זיע״א . ומי היה חבירי אמר הרהיק מקאוילי

לא יוכל לומר • שמכ) כ׳ ידי״נ הרה״ג מ׳ יקותיאל ארי׳ שיי רימ מסטאניסלב : שמעתי מפי איש ששמע מפי איש שהי׳ בר״ה בליזענסק. כי דרכי של הרר״א להתפלל בר״ה עם עלות השחר בעצמו לפני התיבה . ובשעה א׳ אחר חצות היוס נגמרה התפלה , וסעודת יו״ט לא משך רק כחצי שעה . ואחר ק הי׳ הרר״א בעצמו בבי ה מיד ועמד לפני התיבה ואמר חהליס כה״י בצבור :נ מחו׳ גאון קדיש ישראל ד שמג) כ׳ י שי׳ אבד״ק בוקארעשט: סיפר הרהיק מספינקא . שי״בינו הק׳ מלובלין אמר שבשעח שלמד בישיבה הגה״ק ר׳ שמעלקא זי״ע מניקלשבורג ש״ע או״ח הרגיש בעח לימודי ריח ק עדן . והרר״ש הסתיר הדבר ויכל עח לימודו הי׳ על השלחן מיני בשמים כדי שאס ירגיש א׳ מתלמידיו יוכל להסתיר הדבר. גם סיפר הגה״ק הג״ל שהגה׳ק ר׳ יודא צבי מראזלא פיא נסע להרב הגה״ק בטל אורח לחיים וכשחזר לביתו שאלו חותנו הק׳ רבינו צבי מזידיטשוב מה ששמט שם . וסיפר לו ששמט תורה אחת מה שסיפר האורח לחיים מהרבי ר׳ שמטלקי זי״ט רכל הרטש מהטקידה מחמת דלכל אדם אין נותנין נסיונות

136 אהל אלימלך ועיין בזה בס׳ דברים ערבים בלוח

החיקון לח״א לדף ל״א : שמה) כ׳ בם׳ דברים ערבים דף ל״ב : כאשר נסעו האחים הק׳ נסמא״ל והרל״ז זל״ה להזניח את בני ׳נדאל ונסעו מעיר לעיר . נסע הרה״ק הרר״א עד ניקלשבורג והלך אצל הפרנס כי ירשהו לומר דרשה בביהכנ״ס. ואמר להם משל פ״א הי׳ ו והרשה ל מלך גדול והי׳ לו סוס נאה ויקר למאד פ״א נחלה הסוס וקראו אח רופא המלך המומחה למאוד ונתן להסזס סמים יקרים ומועטים כמי חינא וכדומה . אבל הי׳ ללא הועיל . ויען המלך וקרא איזה רופא פשיט . אפערד. למה י דאקטור . כי יוטציו אמרו ל חקח להסוס רופא מומחה . אשר הוא יודט רק ליחן סמים יקרים וחשובים לאנשים חשובים ובטלי שכל ומה ישיה הסמים היקרים המוטטים לסוס החולה . קח להסוס רופא פשוט אפערד דאקטור והוא יחן לו סמים פשוטים כאשר צריכים ליחן לסיס . לכה׳׳פ ליטרא מלח מר . ביטטר זאלן. וזאת בל״ס יוטיל לו וכן היה . והסוס נחרפא . כן אחס לקחחס לכס אח הרופא הגדול את הגה״ק הרר״ש . ומה יועיל הוא לכס . בדברי מוסר המחוקים והנחמדים מפז . והוא רק

תועלת לאנשים חשובים בסלי שכל ואנשי מדע . אבל אתם אנשים פשוטים בעלי עבירות ופושעים וכו׳ . ורצי לסקלי יקפץ מחזך החלון ירן לנפשי וברח באין מקום לפליט כי הי׳ מתיירא פן ירדפו אוחו וכמטט כי כלחה נפשו. ובא למולו טגלה עם סוס אחד אשר הוביל על העגלה חלב וחמאה למכיר העירה . ועמר עם העגלה וא׳ לו כי ישב על העגלה כי ראה כי הוא עיף ויגע וגפן לו לאכול ולשתות ומצא שחה

מרגיע

ועיין לעיל אוח קמ״ו . קמ״ח : שלמ) והנה לעיל אוח ק״ז ואוח ק״ח הבאחי מספרי שמן הטיב אוח מ״א ח״ב. אכן כאשר הגיע ספרי שה״ט לפני שיב הגה״צ מ׳ אברהם יוסף א־גרא שליט״א מק׳ קרשאניב . כ׳ אלי בזה״ל : מש״כ באות מ״א וישאר אח״כ אך הוא לבדו טס הרר״א זכו׳ נ״ב זה טנין דחפלה הי׳ באופן אחר שדיבר טל לבו לישן ולא כמו שמטרבב כאן . והדרשוח הי׳ כאן הך שכ׳ באוח ח״ב אך לא חלילה טל עבירוח שבחורה כי לא הי׳ אז פושטים כ״כ . יגם אף לצורך זה ח״ו לא יצא מפי אותו צדיק . שאסיר זה מפני הנכנסין ויוצאין וד״ל . רק טל אותן שאמר הקדיש הרבי ר׳ שמטלקא זי״ט שאסיר למיגדר מילתא וכדומה והס אמרו שמותר טפ״י למדן . בזה דרש כמיהם . כן היי ט׳ ימים . בכל יום על טנין אחר . כן טד יום טשירי . ולא טד בכלל. וביום ההשיטי א׳ שטור יום א׳ ידרוש ותו לא. יטן כי כבר נלאו לשמוט . לכן אמר שלא יטמוס. ויהי ביום הטשירי ׳ סליהם רק יום א אמר שטתה רוצה לחזור מחדש את כל הדרשות שדרש בט׳ ימים אלו אס הם טל נכין ואס כל ההיתרים הס נכונים והחחיל לפלפל מחדש טפ״י הש״ס. והרמב״ם והפוסקים כמו בט׳ ימים אלו ומקודם פלפל טל דבר א׳ שהירה להחיר . ודחה כל הראיות וחזר מדיכו לאסיר . וכן טשה טד אשר חזר ואסר את כל מה שהחיר בכל הט׳ ימים . שלייקא טס״י ש״ס וכוםקיס כדטח הגאון הקדיש הרר״ש רבס שאסיר. אז החחיל

לצטוק אוי מה חטאנו בזה נגד הצדיק טד שגטו כולם בבכיה . והחחיל לצטיק נלכה אני ואתם לפייס להגאון הקרוש

וכן טשו. ופטל לו מנוחה מאז טכ״ל

^ * ? נ * • ,8• .58188• ־$5י

אהל אלימלך םט 137 מרגוע לנפשי . את״כ שאל אותי הרריא מחלוקת גלולות *) והה״ק בטנוא״ל מה הוא פרנסחו . יא׳ לו כי חריצי כי שמע וידע אח כל הנעשה והי׳ צר חלב וחמאה יוביל למכיר. ובירך אותו לו מחר כי נסע מאתו לכיש . ולכן מם עשירוח ונעשה עישר וגביר ועדיין נםע שמה עביל • ועיין למיל אוח ק״י : יש גבירים ממשפחה הלז : וידוע ט שמי) כ׳ הרהיג טריו לגאק ולחפארה כאשר בא הגה״ק הרר״ש לניש כאי שיב מ׳ אברהם סגיל טטינגא לפניו כמה רבני אשכנז לבקר את שיי מרוקלא : דרכו בקודש של הרריא, משה הי׳ בכל ר״ה קודם חק״ש הלך בחדר היכלו . אמר לתלמידו ההיק ר ליב מסאסוב כי לא יוכל לסבול אותם מיוחל וסגר הדלח בטרו . פ״א בישש ט חטאים המה . ולכן היה לו תמיד מאוד ל'*ת מן החדר ויחרדו תלמידיו

הקדושים

*) כ׳ ידינ הרה״ג מ׳ מנחם מענדיל עקשטיין מ״מ בסוגיט . דזקיני הגהיק הריר שמטלקא זייט כאשר נתקבל לרב לניקלשבורג הלט כל אלו אשר רות ההפקירות התנוסס בהם לקבל פניו . ולמטן הטוח אח לבו עליהם והלכו כיא טם מקל בילו . וכן טם בתי טינים (בריללין) ומגולתי זקן. וכאשר ראה את כל החברה . ירר מהמרכבה וקיבל שלום מהם כנהוג . ואמר להם . לפצים זאת בישראל בטת שהגיט אדם לשנת החתשים וראה כי כחו נחלש והוצרך לילך טם בתי טינים וטס מקל טשה חשובה ט ראה כי קרוב קצו . ואח״כ כשראה כי בזקני לבנות צומחות משה ג״כ תשובה. מה עשה השט! כשראה שזה העסק לא טוב לפניו . הסית להבחורים והצעירים שילכו סס מקלות ועם בתי עינים. ושיגלחז זקנם . כדי שלא ירגישו לעשות השיבה . וסיים זקיני הגה״ק זיל . גם אתם דעו כי חטאתכס רבה בעיני ה׳ וכו׳ ועבור זה החחילז להרע לו ולצערו ., שמחה שי׳ אבריק קלימנטוב והיה שמה כל ימיו בצטר טכ״ל . וידינ שיב הרה״ג מ כ׳ אלי , שמעתי מזקיני הגה״צ רמ״י ז״ל שבעת שנתקבל הריר שמעלקא לרב לנ״ש . היה בשעיר הרבה מתנגדים לקבלותו לרב . אבל רוב אנשי העיר ורובא דרובא בע״ב יראים וחרירים ובית קבלוהו בכבוד גדול . רק נשארו מועט מבני בליעל וקלים שלא נחרצו בשים אופן עליי . ופ״א כשדרש בשיק בביהכנ״ם בהתלהבות כדרכו . באמצע הדרוש א׳ שיש כאן בענין החמנוחי לרב בעיר הזאת. איך יאותו אנשי סיר גדולה לאלקים כניקלשבורג לקבל רב ׳ שלש קושיות . הא אביר מטיר קטנה רוצוואל וממדינה רתוקה . והשנית. למה לו לרב מטיר קטנה רוצה וממדינה רחוקה והשנית למה לו לרב מעיר קטנה כשמטלקא לקבל טליו משרה כבידה וסול גדול כזה לנהל עיר גדולה כנ״ש . והשלישיח. אם כן אפוא שנ״ש אינו ראוי לשמטלקא . ושמעלקא אינו ראוי לניקלשבורג . א״כ מי הוא זה שפטל זאח . אין זה כיא שמן השמים נגזרה כמאמרם זיל אכילו ריש גרגותא משמיא מוקמי ליה (ביב דצ״א ט״ב) לכן עצחי נכונה מי שיש בלבו כקישי׳ החמורה הזאת ילך השמימה וישאל קושייתו . הדבר יצא מפי אופו צדיק. והנה שלשה אנשים מראשי מריביו ורודפיו נכלו ארצה מתטלפים דשאים לביתם. ולא הועיל להם שום מזור ותרופה טד ששבקו חל״ח ומאז נפל פחדו טל כל יושבי הטיר והמדינה . ויראו לנפשותם מאד מפניו אמנם נשארו טור איזו אנשים

אשר

אהל אלימלך לינסק ומגזע בעת כנסת יחזקאל יגיהר הגהיק מראפשין נסע אליו לפרקים להתבשם מתורתו . יהר״ר צבי היי־םק ר׳ אברהם י ה הגז׳ הוא אביו של מ מרדכי סורקמר אבר״ק דאברמיל שי־י׳ מחותני של הגה״ק במל בני יששכי* ז״ל . ומיכ באהל בקיק חירמב יזה נוסח מצבחז : פ״נ אדיניני מוליכי ורבינו הרב מי״ה צבי הירש בהרבנ׳ מו״ה מאיר ז״ל מגיד ניש־־ים דקיק חיראב נפטר כיו תמוז שנת תקצ״א

נכ״ק • עיין לטיל אוח שליו : שחח) מבניו בל הי״ר אלימלך זי״ני בל״ס טדע לו . אךה לי אשר בודאי ה י טור בח אחת ה

נמלמה

18 הקדושים מאד ודפקו מל הדלח ואין קול ואין טינה ויבשו לשבור הדלת וימצאו את הרב זיל מושכב טל הארץ בפישוט ידים ורגלים. ואח״כ אחר לחלמידיו כי ה״גזירוח רטוח טל ישראל וביטל אותם בחפלחו והביא השכטה גדולה על העולם וכן הי׳ בשגה הזאח שכת שפע ברכה והצלחה בכל העולם והזקכים שבאותו הדיר אמרו 0 אינם

זוכרים שכת שפע כמו שכה זוי : שמז) בין התלמידים של הגה״ק ר״ר י אלימלך הבלתי כורמים במולם יש לחשוב איל הרה״צ ר׳ צבי הירש ב״ר מאיר מ״מ דק״ק חירמב והוא הי חחן הגה׳יק ר״ר מעכדיל אבד״ק

אשר בלבם חשבו עוד חחבולוח איך להדס ממשמרתי וכפל ברעתם פצה והחבולה עמוקה . שכאשר ידעי שהרריש אינו יודע לדבי ולכתוב בשנת המדינה הלכו לשל הפלך וראש המד נה ובקשוהו שיאבה בטיבו למסור כתב רבנות . הנכתב בכתב הגריח להרב החדש שקבלו בפירם וחשבו שכאשר יבוא השר אליו . ולא יוכל לדבר אתו ולא יבין לשיני . מכשיכ לקרות ולחתום הכתב רבנוח אז יחר חכי פליו וכלה גרש יגרשו מהפיר וידם לא תהי׳ בו וכן עשי והשר מילא בקשתם וילך פס אחוזת מרפה שרים נכבדים לבית הרב וכאשר הגידו להרב אשר נציב המדינה הולך וקרב אל ביחו . יצא לקראחו וקדם פניי בביכח שלום ובםפ״י . ודבר פמז בשפח ולשון המדיכה כרגיל . והשר מסר לידו הכתב רבנות . ולקח הרב הכחב וקראו מהחל וטד כלה . ואח״כ חחס בח״י חחימה טובה ויכה טר להפליא . והשר הפיק ממנו רצון מרוב חכמחו וצחוח לשונו וכחכרר מאתו ברוב עונג ותהום כל העיר אח״כ שאלו חלמידו הק׳ ר׳ משה ליב מסאסוב , מאן לקח רבינו זאת ואימתי למד א״ע שפת המדינה . והשיבי משה ליב לעבין אינך זוכר שלמדנו אחמול בס* עץ החיים בדף פלוני ושם נאמר איך יכולים

לכחוב ולדבר בלשון הגריח מכ״ל . וכבר כ׳ אלי ש״ב הג״ר יקוחיאל יודא גרינוואלד מסיגיט שי׳ . כי זקיני הק׳ הרר״ש זיל הי׳ בנ״ש מדוכה ביסורים גדולים אשר שונאיו ציטרו אותו פיא הממרמר מאד ואמר . רבונו של טולם חה חטאי ומה פשטי גדול יותר משארי רבכים שיושבים במנוחה ושלוה השקט ובטח ובו ביום לא זכה לגילוי אליהו והרלמנה טל דבריי הנ״ל ארבטים יום ואחיכ בא אליו אליהו זכור לטוב ואמר לו . תאמין בני בעת שאחה עומד להתפלל מלאכים ושרפים לא יוכלו לעמוד במחיצרלך וגז רה היא מלפני הקב״ה ואל תהרהי־ אחריי לו יק היא בכל דרייו

כ״כ לי הרה״ג מ׳ יקיהיאל יידא ש׳ מס־גכ

אהל אלימלך ע 139 שמט) כ׳ בס׳ עמדת ישראל פ׳ ראה עשר תעשר את כל תבואתה ארמו״ר הצדיק מ׳ אלימלך זרעך . מ זצ״ל פי׳ דרך רמז מ״ש חזיל בא׳ באלול ר״ה למעשר בהמה ר״א ורש״א בא׳ בתשרי דאיתא בזוה״ק רמעשר רומז ליראה כי י׳ יראה כנודע . והנה דעת הת״ק מי שמתנהג כל השנה בדרך הכסילים רק בריח אלול הוא מתעורר לתשובה וליראת הש״י הוא כמו הבהמה שאין לו רמת ארס וז״ש בא׳ באלול ריה למעשר בהמה שאז מי שיש לו דעת בהמה מתעירר ליראה הנרמז במעשר כי מי שהוא בבחינת אדם ירא השי״ת כל השנה כולה ורבי אליעזר ורבי שמעון אומרים באחר בתשרי פי׳ שמי שמחעירר עכיפ בר״ח אלול הוא גס כן בבחי׳ אדם אבל מי שממתין ער באחד בחשרי והוא ר״ה יומא דדינא רכולי עלמא ואז רק משיג היראה הוא מעשה בהמה כיס צריך לדריש שלשים יום י על כל מ

קורס ירפח״ח וכי׳ ע״ש : שנ) כ׳ בס׳ עבודח ישראל (על אבות פ״ב מ״ש) אמר להם צאו וכו׳ פי׳ צאו ממדרגחכם להביט בהצטרכוח

הטולס. ט״ר שפי׳ מורי הרב מ״א זצ״ל בספרו ט״פ לא יחל דברו . אבל אחרים מחלין לו . ר״ל זה הצריק הוא בלא יחל שאינו יוצא לחולין ט הוא רבוק חמיר במחשבתו בהבורא יח׳ . רק אחרים מחלין לו . ר״ל טושים אותו חולין מחמת שצריך לירד ממדרגתו

להצטרכוחס וכו׳ עיש :ץ עור בנוגע אל הרר״א י ז י י שנא) ( י זי״ע בס׳ רשפי אש השלם רט״ו ובס׳ עשי אירוח רנ״ו ע״א ורמ״ה. ובס׳ אוי הני• ד״ב ובם׳ מיכל המיס דןז ו׳ ובם׳ דברים ערבים ין! ל״ח נ״ג. נ״ט . ומיבא הרבה חית בס׳ באר משהס בדט״ טה״ת . ובס׳ דברים טרבים ח׳

ט״ב

נטלמה ממנו . ושמה מרת טטיל מ״כ בטיר פריסטיק . והיא היתה אשת הרב החסיד ר׳ ישראל שנסט בסון! יחיו לאה״ק ונפטר שם (והוא היה בן או נכד להרה״ צ ר׳ קאפיל ליקווטר זי׳׳ט) וחחגס היה הרב הג׳ ר׳ יצחק ליב אבד״ק פריסטיק אביו של הרה״ג ר׳ יחיאל וואגשאל שה״ חחן הגה״צ ר׳ יטקב אבד״ק מפליץ בהגה״ק ר׳ גפחלי צבי מראפשימץ. והוא נתקבל לאב״ר טל מקים אביו בהיותו בן י״ב שנה • ושימש שס בכתר הרבנות חמשיס שנה . ונפטר שס כ״ז אב תרמ״ג בן ס״בה להר״ר ת שנה . וטור בח א׳ מ אלימלך מרת מירל . והרבנית משינאווי היתה נכרתה אך לא ארט שס בטלה • עיין לטיל אות רצ״ח . ואות ר״א :

הרה״צ המפורסם מו״ה יוםלי מדאמבראווי זי״ט. (בהגה״ק ר׳ מרדכי דור אונגאר משם) היה חתן הרה״ק ר׳ משה אליקוס בריטה מ״מ בקאזניץ שהיה חתן הה״ק ר׳ אלטזר בן הרר״א זי״ט . ולהרב ר׳ יזסיל הנז׳ הי׳ בן גדול וחסיד מו״ה ישראל גדול וחסיד מו״ה ישראל אלימלך אבד״ק זאבנא . וםטיטשץ . ולהה״צ ר׳ אלטזר בן הרר״א הי׳ ב! הרה״צ ר׳ נפתליל מליזענסק . ולהה״ק ר׳ מא״ב מ״ הי׳ ג״כ בן הה״ק ר׳ אלעזר מקאזניץ . יאמר הר״ר נפתלי להר״ר ישראל אלימלך הנז׳ הוי מתפלל בעבורי להשי״ת שאהי׳ ירא שמים ואז תהי׳ גס אתה ירא שמיס . ה יכו כי רוב בניס הולכים אחר אחי האס . וא״כ כחשר אהי׳ אנכי יר״ש אז יהי׳ בן אחוחי הרה״צ ר׳ אלעזר מקאזניץ ג״כ יר״ש ואז ההי׳ גס אתה יר״ש . ט *הה בן אחותו של הריר אלעזר מקאזגיץ זי״ע

עכ״ל :

אלימלך מקלל את חבירו אפי׳ בלב כשום פטס גס שלא יקפיד טליהם אפילו הקפדה בלב ושלא להוציא שבוטה מפיו ושלא להיות לו קנאה וחמדת ממון ומדת גאוה בלתי אפשרי להטלות טל הכתב גנותו כייוט לשם שאני מוכיח טצמי תמיר ומבייש טצמי ברבים כדי להוציא מכח אל הפוטל. ושלא להיות משחכר בשוס פטם בשוס משקה המשתכר כ״א מטט לצורך מה [עיין לטיל אות ש״ו .] . גם שיהא מרגיש בעצמו באמח שאין לו שום מנוחה מדאגוח מצרוח ישראל ולבו כואב ומיצר עליהם מבלי הפוגות עד שמגידל הצמר בלחי יכול להחאפק מלהחפלל מליהם בינו לבין מצמו אף שאינו ראוי והגון במיני מלמו על כללות ישראל ואפילו על שונאיו אם לא שיראה מהס שעוברים על מ״ע או לא מעשה ועיקר שיהי׳ למדן מכ״פ גמרא ותוספימ ופירש״, ושאר דרכי הקודש כמבואר בספר ע״ח וסיקר אהבח חביריס ודיבוק חביריס וחי שאין בו כל המלות הללו בוודאי אינו מכת זי ימי שיש בו כל המרות הללו אותם בני ארס ראוי יטיב להס להחפלל בנוסח ספרד הנם שידעתי בכס שאינכם מדיין כמדרג׳ זו ככל הצורך הצורך אעפ״כ מחמח שאני רואה שנפשכם חשקה מאד ומחאמצים מאד לבא לעבוד׳ הבורא ימ׳ באמח הבא לטהר מםייטין לו והמםחא זו ג״כ מסייט שתוכלו להחזיקק שאתם בטבודתו ית״ש כאייי1 י משתוקקים לבא באמת להמר׳ הניל ואם לאו חלילה להתפלל בנוסרא הנ״ל כי הנה ראיתי אנשים גדולים שהם פרושים מדרכי הטולם אבל הכל בשביל הנאתם גס יש לומדים ספרי קבלה ימתפללים בתוך סידור האר״י ז״ל ולומדים בטלית ותפילין אשר אין לך פרישות גדיל מזה כי באמת הדברים הללו הם טובים אך שאין בהם פנימית :

ושלים

140 אהל ט״ב והנה למה שכ׳ לטיל אות ט״ו נ״ב עיין בם׳ קהלת יצחק פ׳ ויקרא בפסוק אדם כי •יקריב מכם וכו׳ ובס׳ קרבן הסני פ׳ יחרו . ולאוח צ״ו ניב מיין. ומיין בס׳ בס׳ מנורה זהב פ׳ פקודי ?״בד ישראל פ׳ אולרומ. זלמש״כ למיל אוח ס״ג נ״ב מיין דבר נפלא מש״כ בזה זקיני בפחחא זמירא אוח ה׳ בראש ס׳ הפלאה רפח״ח . ומיין מש״כ אדמו״ר סגה״ק מגור זי״מ בם׳ שפת אמח פ׳ בהר רן1 ציה מ״ב ברברי הנואיל בשם אתיו הק׳ ז״ל בפסוק וכי תאמרו מה נאכל וכו׳ . וטפ״י דברי הנזא״ל הללו מיישב קושיות זקיני הגה״ק זי״ט בס׳ פנים יפות פ׳ בתקותי ומיין בזה בס׳ דגן שמיס לר״ה דן! מ״ר ט״א והבן :ת מהרב הק׳ אדמי׳ר ר ג שמ) א מו״ר אלימלך זצק״ל

נבימ זי״ט ומל כל ישראל :א רבא יסגא לאהובי ידידי מ ל ש אוינ היה הרבני המופלא ומופלג החריף ושנון הירא וחרד לדבר ה׳ ותורתו ביש מויה כרסה

נ״י לנצח :

גי״ק הניעני ומה שכתב מעלתו אם י לשנות הנוסחא ולהתפלל בנוסח ספרד הנה מיום טמדי טל דטתי בידיטת ספר ראיתי גם שמטתי שהיו מתפללים בנוסח ספרד גם רבותי ספרו לי שהי׳ בימיהם וקידם להם אנשים צדיקים שידו מחפלליס בנוסח ספרד רק שהיו טדיין מטטיס בימיהם והנה אני לא הבנחי את הנוםחא הנ״ל וטתה הנה נא זקנחי הבנתי התוטלת והמטל׳ של אותה הנוסחא עד שבלתי אפשרי להעלות על הכתב גודל מעלת׳ גס אם הייתי מבטא בשכתי איני יודע בבירור אם הי׳ אפשר שיבינו אך צריך שיהיה המתפללים בנזסת הזה פרושים מדרכי הסולם הראשון מהפרישות שלא להיליא שקר מפיי ושלא להיות

אהד אלימלך עא '34 שבן אחותי ירס אלי ביה. היות

מררך רחוקה היה הרב המופלג מו*ה צבי הירש בבריך נ״י מק׳ שיקטין רטפלי תלוי בי׳ ויש לו בת גלולה וביתו ריקן ואין לו שוס מבוא לפרנסתו ומלאכתו מלאכת הקירש שהי׳ לימד לתלמידים . וכשמטו את דברי האומרים לי שביתי פתוחה לרוחה בפיזור מטות צדקה להשיא בתולותיס. ואמר אמר גס הוא אסט גם י טנ אנכי לביתו ודודו יגאלנו . באומר שמטיח מונח אללי בקופסא . ובאמת לא סיימוהו קמי׳ שורש וחוק הדברים מאין יבא פרנסתי ופזרוני שטר הנה הייחי טזסק ברכואוח לבני ארם בטזה״י והיו נותנים לי איש אשר ירבנו לבו ״ומזה הייתי מפזר ומחלק לטני הנמלא ראשון ומטולם לא לן אללי מטות' וכטת זה כמה שבוטות אשר הייתי חולי מאוד ואין באפשרי להיות לי פנאי טור לקבל ב״א כמקדם והשטה דחוקה גס לי כטת והשיבותיו ריקם . גלל כן כל מי שידבנו לבי הטהור ליתן לאיש הלזה אשר מטולס לא נסע באלה מםטי ומםוה הבושה טל פניו למלוה רבה יחשב לו ולדקתו תטמור לטד לו ולזרעו טד טולס . הכיל המדבר בלדקה היום יום א׳ ה׳ לחודש כסליו תקמיא לפ״ק ליזטנסק יליו : סיף אלימלך במהור״ר אלעזר

ליפמאן זלה״ה טכיל : שנר) אגלת הקודש מהרב הקדוש וטהור ובו׳ מוהר״ר אלטזר זלוק״ל זייט בן הרב הקדיש המפורסים איש אלקים רבינו אלימלך זלויךל זי״ט אשר לא הי׳ בדפוס טר כה . ופתה נמסר מהרה״ק הלדיק וכי׳ מהוריד יחזקאל שרגא האלברשטאם שלינרא אבריק שינאזוי להדפיסו בזה . (ונדפס בםו״ם בית מלך מינקאטש

ד וזיל שם) י מ ת

ושלום וישע רב לאהובי או״ג הנצמד בקירות לבי התורני הרבני הבס וגושלם וותיק ועושה חסד כש״ת

ע . ״י ןמ£י ה נ ד ו ( ד ^״ך, 1

אגלת הקודש הגיטני וחנוח נפשו כמו שהניח דטחי שפקדני לשלום . אך לזאת לא נאוח לי יטן ט גדלני בשבחות וקורא אותי בשם רב וכו׳. הגס שדרך הטולס לכתוב שבחים המגיטיס לכתבים אך לא נח לי מאוד כי לא הגטתי אן! לרוטי בקר ומה אני ומה משפחתי לביא אלי ברברים כאלה ובפרט שאני רואה בי הנני נרדף מגדולי הדור חפארח ישראל בוודאי לא טל חנם זאח כי אס מד׳ ילא הדבר שאין מניח כבודם לישי. בשית שלש סטודוח ובוודאי גס זה חטאנו שכבורכס נקשרו לי באהבה רבה אבל זאת בקשחי מכבודכם הרמה ממני תראו וכן תטשו לדורות להיות שבלבלו המנין שלי שקשה טלי כמות ולבי אומר ט שבוודאי איננו ראוי לכן והעיקר רחמנא ליבא בעי ואשב בדר ואדום׳ לדין א״מ לכן! חוב וחבריו לכן! ט י זכות והלנועים מישכ״ן ידיהם מהמלות שבאים ח״ו לירי קטטה ומריבה חיו [עיין לטיל אות מ״ט] ומחמת שכבדים טלי ידי מזוקן ומלטר אקלר באמרים כ״ד האיש הטלוב המונח חחת כפות רגלי הלדיקים הק׳ אלימלך בן אלטזר

ליפמאן זצלה״ה : ולכלם אשר אהובים וברורים בטבודת השי״ת אחיי קידה ומצפה לשרחם בג״ט אם יניחו אותי להם: שנג) אגרת הקודש הוטחק אוחק אדמויר באוח מטי הגאון הקדוש אספקלריא המאירה אורן ורבן של ישראל איש אלהי רשכבה״ג נזר הקדושים מתא ורבנא ר׳ אלימלך זייט נבג״מ זציקללהיה בטל סה״ק נוטס אלימלך טהיח זי״ט וטכ״י(בסו״ס מאמר

קדישין דפוס מונקאסש חר״ן) :

142 אהל אלימלך האז־ם (ואין רואה האמת) צדך להתפלל מאד להשי״מ שיבא טל האמה . כי מטאת נטולים של האלם הם מםמין טיני האלם ואין לואה האמת אף שיכול לפלפל ולהגיל לאהלים לינם אכל הוא מצמו ישכח ולא יקיימם באמת . לין צליך האלם להחחלט מאד טל טונומיו ולהחבולל טצמו קולם אול היום שאז טמ ללון לבכות טל השכינה וצטל השכינה ויתוודה בשבלון לב ויקלע לבבו לי״ב קלטים ואיך גלם בטונותיו לגלות השכינה וצטל השכינה פטמים הלבה טל אין חקר ויבכה בלמטות וגם ביום לפטמים חצי שטה יתבולל כנ׳׳ל ואז ילאה בטלמו ויטמלו פינותיו לנגל טיניו ייזכיל אח טצמו טונוח ופשטים וחטאים כהלים וגבטוח אשל מפולם לא זכל אם עשה כזאח . ככה יעשה לא פטם א׳ ולא מאה פטמים טל אשל ילחמו טליו מן השמים ויתפלל להשי״ת שילריכהו בדרך אמת ויורהו אח ללכיו שלא יכלו ימי הבלו כשטותים חלילה . ואז הש״י ברוב רחמיו וחסליו יאיר טיניו בחורה הקלושה ויכין י ישכיל תוכן הרברים לטשוחם ולקיימם ולזה צריך האדם לשמיר טצמו מחניפיח ושקרים יליצנוח ולשון הרט ומקנאה ושנאה וחחרות ורגאוה ומכטס ומהםחכלות הנשים ומלהרכות שיחה טם האשה אפילו טם אשתו ובפרט בטת נרתה צריך הרחקה יותר ויזכור יום המיתה. וכשילמוד גמרא ושאר ספרים אל יפסיק בתיך לימודו וכמאמר חז״ל הקוטפים מלוח טלי שיח . ויתפלל להשי״ת שיזכהו ללמוד תורה לשמה . ויטםוק באיזה ספל מוסל דהיינו בראשית חכמה וכלימה מדי יום ביימו ופטמים ללמוד במטט איזה כתבים אף שכתוב בכתבים מי שאינו מהיר לפלפל בגפ״ת ופוסקים. אבל ו אחליהס מיטב שילמיד בחכמה ז לפי הבנת דטתינו בדולוח הללו טיקל הלימוד בגפ״ת ופוסקים ואף מי שאינו

יבול

מכתבו הגיטני והראיתיו לכבוד אדוני אבי מורי ני׳ ויזרח לנצח. והי׳ בקראו בו תסמר שפרותיו ונזרטזטו אבריו בראוחו שיש בפולס שטוחים ודברי הבלים ופתיים כאלו כי נראה מחוך שאלותיו שטיקר נסיעתו להיות אצל הצדיקים יאנשי מטשה אינו למטן ילמד ממטשיהם ויראחס וקדישחס ופרישימם וגודל תשובותיהם וחרטותיהם בבל טת יבכל רגט טל כל פםיטה ופסיעה וטל כל ליבור ודיבור וטל כל ראי׳ וראי׳ דואגים ומחחרטים אולי לא הי׳ הדיבור והפסיטה ליראחי . וזוכרים חטאח נטורים חמיד כמאמר דוד המלך ט״ה וחטאחי נגדי חמיר ואינם משגיחין כלל אם המטשה והשבח הזה הוא נאה יומר מזה כדחנינן טל פסוק ורוטה זוכות כל האומר הלכה זו נאה וכו׳ רק כל טבודחס אינו אלא למלאוה רצון קונם הבורא ב״ה וב״ש בכל מטשיהם כמאמר הכתוב בכל דרכיך דטהו . אבל רום ממכ״ת אינו לומד מן הצדיקים יראתם רק שרואה תנועותיהם מראים והנגלים וסובר מי שטושה ונוהג בזה נקרא כשם חסיד . ומן הראוי שלא לכתובי לו ולהשיכ שום תמונת אות אך מנ משיכ לו מפני הכבוד. כך אמר אא״מ מי שהוא שואל אם לומר זמירות אלו אי לזולמס ואס לומר שיר השירים בטמ הזאח או באחרת ושאר שטיתים כאלו אשר במכתב אין להטלוח אוחן טל הכתב יאמר לי אא״מ נ״י בזה הלשון כתוב לי איזה הנהגית הנאמרים אפם קצהו מהם אשר יטשה הארס וחי בהםפ בהם לטבודח הבורא ביה וכ״ש למי באמח הראשין צריך ללמיר גמרא פס פירש״י יתיםפית פם מפרשי השים כל אחד לפי המתי ופוסקים אחריהם . ומתחלה ילמיר שלחן פריך אורח חיים ובאמת אף אם ילמור בו וירט כל הדינים ומהגות מאמרים למראה מיני

:־ימיך עב 143א , ושיי־ש הדבר שישמור את - ח י ו א ת ה לא ת עצמו מהרהורים רעים ימ.לצבות בכל איפגיס וישמור עצמו מלבטא ״•ס אדם בעולם אדרבה לאהוב אותם כאהבת נפשו ובכל ממולו וגופו ולא יהי׳ לו הכרש בין בניו לשא־ בנ״א במאט״כ ואהבת לרעך כמק־ . כ״א הרשעים הידועים לו שאי אכשר לדונם לכף זכות אלו מ5וה לשנוא, ואס ישבחי אותי בנ״א ילך בזוית הבית ם ת ו א ויצמער בעצמו באיות ויאמר לעצמו מה זה שמשבתיס אותי ואין בי , ואילו היו יודעיםו משבחים שפלותי ושניותי ויועללי הרמים לא \ אותי ולח די שלא היו מכי־ייס אותי אלא שלא היוד והיו רודסיס איתי י מדבריל׳ עמי אפיצו דיבור המ מיני רליכות ואיך אשא כניס נככי הבירא ב ב״ה שהיא יודע את שפלותי וגלוי לפניו מ׳1שי הרעים ככל עת ובכל רגע ואעפ״כ הוא מרהס, ואס יגנה אותו שוס אדם ישמח מאד שהזדמן עלי השי״ת לאדם נזה שמתבונן קצת מעשי המכוערים, יכל אדם יהי׳ שוב בעיניו יותר ממנו , וידמה בעיניו תמיד באלו אדם עומד כנגדו ומשגיח עליו ולא ירף ממני השגחתו בכל מעשיו . ובודאי אס הי׳ ריאה ממנו דבר מכוער הי׳ מתנייש ומוכלס בעיני עצמו והי׳ משמין את עצמו במיזתרה העכברים מגודל הבושה, ו!׳!כויכ הבורא ב״ה וב״ש שרואה מעשיו ובלתי אפשרי להשמין עצמו, וישמור ו ת ל ה ת ממנו כמבואר בש״ע אויח ב עצמו מלדבר שוס דיבור קולס התפלה אפילו דיבור אחד שזה מבשל כוונת התפלה ולא ישיל אימה יתירה בתוך ביתו ולא יקפיד שוס הקפדה. ואס יהי׳ לו איזה הקפדה בתוך ביתו ו ת י תוך ב. ם י ר ו ע או על שים אדם יזכור לעצמי חטאת נ ויאמר אין זה כי אס עונותי הביאו את עצמי לידי, ו י א מ הקפדה וכן בכל דבר ודבר יזכור מיד ח ואז ישבר וייכנע כח יצר הרע . ויתעלל תמיד אל השי״ת שלא ימות בלא תשובה ושיעזרהו השי״ת לשוב בתשובה שלימה . ויתפלל על כל בעלי תשובה שיעזרם השי״ת ויכלול עצמו עמהם ויתפלל על מחילת עונותיו בכללות עונות ישראל.ת עם הבריות וירחיק עצמי ח ויהיו דבריו מ מלהזכיר ש״ש לבשלה , וישמור עצמו מלדבר ומלחשיב שוס לבר תורה במקום הטנופת ויתגבר מאד לשמור שלא לדבר דברים שבקדושה במקוםות וישמור עצמו מלדבר בביהכ״נ אף דברי נ ו המנ. ומה ששאל מוסר שלא למשוך מתוך כך לדבר בשל מר אס לישב על סעודה השלישית באס שיכמל משמיע ברכו . בודאי מי שזיכה אותו השי״ת להיות מכת הצדיקים לישב בסעודה שלישית אף שלא נכתב בשים מקוס בודאי הוא מרומז בגמראמ לאפשר ׳ נ הקדושה, ושורש הדבר למעש בדיבור בי י נ י י ר ט זה נחשב לסיגיף גלול כמו שאמר אאמי

טיפ

אהל אי יכול ללמוד רק משניות . רק לפעמים ילמוד מעט מהכתבים. וכל זה באימה 5ייראה גדולה . כי בדורות הראשונים

היו להם נשמות קדושות והיו נשמרים מנעוריהם מכל תטא ועין גלל כן היו ראייס נשמותיהם ומסוגלים ללמוד בתכמה זו . אבל עתה שיש לנו גוף מומר עכור לריך האדם לזכך ולכבס אח עצמו מאד מכל חטאיו ולהזדכך אוחס . ובכל פעם שיבין האדם שנזדכך נשמחו יוחר שאין הילר הרע מסיחו בדברי שטוחים והבלים כמקודם . אזי ילמיד בכל פעם יותר בכחביס . והשי״ת יזכהו אם יחנהג כשורה באמח ובתמים שיפחחי לו מעיינוח החכמה בכחבי האר״י ז״ל . אבל כל זמן שהאדם מלובש בתאוות הגופניות ודברי שטיחים והבלי טולםהזה אזי הלימיד של הכתבים הוא כסס המות מלילה רק לריך האדם לזכך גופי ונשמתו כנ״ל . וגס דברי אגדות שבגמרא הקדושה מסוגלים מאד להזדככות הנשמה ואז כאשר ינהג כזה זמן רב ויזכה לדטת איך לזמר ולשבת בשיריש וחשבחות להבורא ביה וב״ש כאשר אמר אאמו״ר פיריש טל פסוק זמרו ה׳ כי גאות טשה . ודקדק שהי׳ לו לומר זמרו לה׳ ואמר שהפירוש הוא כך שצריך האדם להתקדש ולטהר מאד מאד מכל טזנותיו שתהא השכינה מדברת מתוך גרונו כאלו השטנה עצמה מזמרת . ט גאות טשה רציל מתמה שיש גאוה בטולס ויכול האדם לפול ח*ו בשט חים טל ידי הגדלות אף שלומד ועיבד את ד׳ בכל מיני עבדות . רק שנפל לידי איזה גאוה למען הנאות עצמו אזי הוא תועבת ה׳ כל גבה לבב . ומחמת נחיצת בעל הדרך לא יכולתי להאריך רק לתפוס בקיצור קצח הנהגות אשר מהם יוכל להבין דבר מתוך דבר כי כל מרה ימרה יש לה טנפיס רבים עד איןן ותכלית . ועיקר שישמיד אס טצמו ק ממשכה המשכר כי זה מיקר וחילי רט הי־ביא לאדם סכלות גדול כמאמר התנא

144 אהל אלימלךל י ה י ל ב מ ס ל ז ל . התי ת ו ר ת נ ק ל ד ה ו ב ת ס ם ו נ ו צ ר ועשו כי ו י ל א א ן ! ס א א ך ד י ן א י ן נ י ר י ״ י ד נ י ! ן י ר א א ם ה א ו וס - י י ל מייבל א י ס נשייע ק נ ה ן ־ ו י נ א ם ה י ר ו ס ג י נ א לר יןיין ה ע י ש. ין מ נ ס ע ו א ו ט ד י ן נ י ט ד כ ל א ד פ נ י ן ק י מי* י ע י ש י ירין ט מ ן ! י י ט ק ו י א נ י ן ד י נ א ם ה י ר ו ס יר ה א ג י צי אנ ו ן צו ט אי ר ע ד נ ו ן ס א ן צדקת נ י ט אי , י בג נ א ! נישנ! ל ייצ אי ו ן ו י ע מי * ן ג י ו !יין א ט ם ע ו וכ ״ א ג י ט ד ס ע ו ע ו י ן ג י ז שון א י א א י ן ז י ן א י ג ר א ט פ י גר ע ס ז א י טען נ לי י ט ג ס א א ה י ס י א ו ן ו י ה א י י זיין אמן ו ן ו ע מ ו ק י ן ג א ל נ י ! י ס אי א י זיין י ו ט אז ח מ ט מ א הג י י ו ט 1יץ ו י ט מ א ה י ה ג נ ו ת ט ח א ק ה י צ י ל א ע ל ו ל ן נ י דיר ע ף ל י ו ן א י ג נ ו ו י ן ג י י ן א י ך נ י ן א י ׳ א י מ ת ציריל שנ י י ו ט זיין ו י ק מ צי ל אי ע ד ו ל ז ליין ב י ע א י ע ן ל י ה א נ ו מ הע י ל ננ> נ ה י ק אין א ס נ ע ז י ן ל ן זייא זענין אי י ל א נ ו ז י גט א א ה י ם ! א ו ר ו ה י ף א י ו ם זיין א ע ר ת ט מ י ט נ ל א עטץ זג . י ל ל ו ט ב י א נ י ! ! ם אי א ן הישר ל ל ל ט כ ר י פ י ט ג י ן נ י זב א ן ה י ן א ן אי ע ה ו ט י ר ג נ ל ל ע ל נ ע ט אלטץ ל א ס ה א לל ן א ע י מ י ה זיין כ ל ג ל יק־ מ א י ! ז ע ט א י י נ ל ט א א ה י גטה ט שלי מ ה י ט ג א י ה ש ע א י ן י י [ א , ש זי י ג ם מ ה י ץ א נ ע קע י מ א ק י ת ד מ ח ז מ י ם א א ן י ע מ ו ק צו ק רי ר צו ה י צי אן י ל א ן פ ע ״ט זאל מ ו ר י ח א ת ו ו י ת , ן ר ק גיוואי־י ס מ ז נ אין ו ת נ ע שריינין ו י מ י ק ל ע ל נ ן א י ל אי א ר , ל ע י ג מ ה ס ר ה לל ו ס ק ק ט ל ל ע ס י ן ג י נ א ת מ י י נ נ ס נ א א ל י ו ם ו י י נ ל הי י ח א ן ו נ ו א ׳ י ן ל א ן כ י פ א ל ט נ יא א י ן ז י לען !ענ י י לי ו אוה ש ע א מ י ילט ל ש לעלצי ם ן ע י נ א ן ה י י א ״ ה נ מ ל ׳ ש רע ך א ל מ י ל ל א ״ ל ל ע ן ל י י ל ט א מ ו ט ק ג א ז י ן ג י נ א ן ה י אן ע ן מ י נ ע , א י י ט ז י ז מ ( אי ע מ ו ק י ל ין ג ייא א א זענין ז לן י פ ו ל י ס ג י ו ל א ו ס ק א ט ל א ם י ה י ש נ ס א מ ן כ י פ א ל מץ - י ס ג ו ל ל א א ה ז ח פ ש ל מ ע ן ל ט פי י ז נ ם אי ע ל ע ו ון ס ל א ו ס ק א ט ל א ן ה ע ג ג א ג י ס ג י ו ל י א ל ע ל נ זענין אט א ן ה י ל א ס ו ט לכלי מ ג א י י א ג י י ט ז א ן ה י ן א י נ ו ה י גך ט ן ע י ט א ג י י ע ן ל ל אי ל פ ת מט מ נ ט עטין ו ג א ! י א ג י י ז! ־ ן אי י מ ע ס ל א ו ן ו י ! א ה אי ל פ ס ת א ו ט נ ט י ס י י ו וז ן אי י נ ס לעל א ן ה י ! א ס אי ל פ ס ת א ו א ו ו ס י י י ו ן ו י א

ש א ן ה י ל א ע נ נ א ע ן ל י ן א י נ ן א ל א ט ש י ן ג י ן נ י אן י א ת ל ו כ ר ע כ ס י ו ל ן מיש ג ן צו גענטשי י נ ו ה י ן ג ה א א י י ! ן י י ל איז א נ י אהי י ן • נ י ג ר א ט י י ט נ ל א ל עטץ ו ע י של ע נ י !יין א ו ט א. ה מ י ט ג א ס ה ק ע ג נ א ג י שוועל ג

ן י ער ו במן ו י הו י ל אוין? ג ו ל מ מ י י ט א ע ו א ו ב ה ל ן ו א כ מס י מ . , ע י ן מ ט לעלי ל ע ס י ן זייא ג י נ א מ ה מ ר א נ י ן ד י אף פ ס א ש א א י ט ל ל א ק עטין ז ג א ז י ן ג ה א ט א ן ל ת אי ו ק נ לה י י עט א ו ל ן •יא י ע ו ל ו נ ו , י ף ג כ י ט ת ע י א י י גזונין ים ה י ן א ע ל זאל מ ן כ נ ן נ י על ו מ ו ל נ ו ע ם מ י מ י נ ה ל ק נא י ו ט ו ג ע ל כ י ן ג נ י א ׳ ר ע ל א ל ה י ן >אן מ י ג ע ן ג א כמו. ן ג מ י ל ן א י ״ ו י י ל משיב ג ו ם ק א ט ל א ן ה י מ א ל נ ע י י ז א איט א ט ה ע ר כ ט נ ע י ט ג י א נ י י ! ן י נ א ן זייטץ גיזינל ה י אן נ ו א ׳ ל ט ל א ט עג!* פיט ה ל ע פ ט ג ם ס מ א ו ע ו א ו י ל ג מק א ל ש ט נ ל א י ז מ ל אי ״ נ ה ה ש א ל ו ח ו ט זייט מ ל ע כ ט נ ע י גה ה מ ת ו ס שאלו א ת נ י ש ה מ ל ע נ ר שעה נ ח ן . א י אר ! ו י גו ל $ ש ל ו ל לעת כ ו י י נ נ י ה א ב י ש ה ן ו מ ן ע א כ ה כ ה ז י הן ו ת מ ־ ש ב י ש ה ת ו י ר נ ק ה י ל ד ה תה ל ו ה צו מ ה ל ת ו אם ע ם ל ן א, י ה מ י ך ג י ב א א ת ה ב כ ו יתי ש ל שהי ו י ד מ ר צ סל ל קן ג ן איין א־ש , י י ן א ן שטוב ארי ם ג י ו ר ל א י ק ל אן י ס ״ ה י ן ג י ב לו ס כ ה ״ ל שראקין ע ע ן ל י ן מ י ב א א הו ל כ א ו ו כ ל ת ס ה ה א ח מ ש ן ה ו ת מ ת ויין ו ו ל ק כ י ל ד מה כ צ ס ה ושלימה ו א י ר ת ב א ז ה ה ש א ה ה מ קר ק ו ב ב ושתו וי ת ע מ ת ש א ה ה ש ע מ ה ת נשי ישראל ו ר ב א ש ם כ ״ נ כ ה ב לן אצלי א כ ׳ שלז״ס שהיו ב ו ר י ס א ן ו ב ו א ׳ ר ׳ ר ו ח י מ פ מם ש ק ה ל השו ק ע ם י צ ש א ק מ ״ ק סעו ל ה שנ ר ב ע בשבוע הב ו ח כ ל ל כ ו א א ה ל ל י ת אישון ל י נ ח מ צלימם ו ב י ו ט ה

ר פ ס ו לי שכלמי אפשרי ל ד י ג ם ה ם ה ג ן ו ל כ כס ו ל ר 8 מ ו א א , צ ס א י כ ם ו ה ע ל מ ש ל מ ו ק ל לבלי ה כ׳ ו ח ל מ ׳ ׳ כ ; ־ ה 0 ל א י מ ל ישראל ת כ ל י ו ו נ ד ל ו מ ע ו י ת ז כ ! ' . ד י מן י מ ו ת ת ב ה נ ומבקש א ״ ו ל ת ב ״ ש ו ד כ ה ״ ו ידידו א, ל ״ כ ה ע ם נ ע ן י ׳ ל ה ה מ ^ ס ל • ו י ד ם י ל מ א ״ ר ב ז ז ׳ ל א

3

פל כסוק שמחה לאיש במענה פיו , והפירוש כיה כשאלס מענה את הפה מענה הוא מלשון ועניתם דהיינו סיגוף וזה שאמר מי שמענה ומסגף את פיו מלהרבות בדברים ללא 5ורך , יזכה שיהא לשמחה דהיינו אהבת הבורא ביה , ויסתכל תמיד. זהשיית בבפלזתיי. וברוממות הבורא יתברך שמו ברהמיי וברוב חסדיו ישמרנו משטותיס והבלים ונזקה לעבוד באמת וביראה ובאהבה בלי שוס פני׳ל הלישית י י ביאת הגואל בביא כ ומניעה עך יצ״ו • ל מ י ל ר באאמויר מזיה א ז ע ל הק׳ א

1 שנה) העתסה ממכתב סה״ק מי׳ה י י אלעזר מליזענסק זיל שכתבו להה״ק מרימבוב ז״ל שנדפס בםייס ״אמרי שפרי ד׳ לביב תלמיד : שלום ורחמים וחיים ושמחה וחדוה וגילה וביט סלה לכבוד אהובי מחו׳ ידידי הדב החריף חו״פ בוצינא קדישא ניי עיה פ״ד. המפורסם בין קדושי עליונים בקשית טיייי מנחם

מענדיל ג״י איר צו־ז לנצח :, ומאחר שעזרני נ ולבבי יכו׳ לי אהובי י סשי״ת וזיכני לשמח איתי אכתוב לכבודו מפ!שה 5>!לאה אשר לא נשמע ולא ספרו לנו אבותינו, יאות כמדומה לי שכבודו יודע ממה שאירע ת א ז כ לבת הרבני המיפלכ מו״ה ראובן נ״י מגראלזיסק הסמוכה לעיר ויארשא שהוא מחותנו של אחי הרבניי שנכנס בבתו משואה בסל י המסיל מו״ה ימקב נ, והיה מדבר בתוך גרונה בלשון נכרים , דבר ר״ל ולא הניח לה להזכיר שיש. אפילו אס איזריס הזכירו לפג ה דבר שבקדושה היה נוקם ממנה, ונסעו ר ש י ומשה לה י&ירים קשים ומרים לאין ש לקיר! נעשכמ והיה לה מרופה מעט , ואח״כ בבואה לביתר ביו ים מועמיס הוסיף הבמיד להרעה . וכעזהש״י מ כ לה ביסודי.י גדילים כהנה ו הרב הגאון י׳־יפת הדור המפורסם הרב המגיד דק׳ קאזניץ יאריך ימים ושגיס בשוב ובנעימים גירש איתו ממנה ונתן לה קמיכ וחזרה לאיתנה הראשון כשאר בנ״א הבריאים והי׳ לה מניחה בחורף לאשתקד פד קידם ר״ההפבר , ואח״זחזר אצלה הבע״ד הניל ועינה אותה בעינוים קשים ומרים ולא הניח אותה לילך לבהכנ״ס בימים הקדושים ולא להזכיר שוס דבר שבקדושה, וביוה״כ הלכה לבהמ״ס ועשה בס חוכא יאיסלילא בשחוק וקלות ראש , ומדבר בלשון נכרים ר׳׳ל וביים׳ דסוכית חנק אותה ל״ע ולא יכלה לדבר עוד א שוס דבר כלל , והיתר בעיני כלי רואי׳ לאחר יאוש שראו ממש י5יאה הנפש דיל ומתוך גודל 0צער הלך חביה ייי״ה ראובן הנ״ל לבית אחיו להתפלל שס , ובתוך בך התחילה לרמוז באצבעות על הפנזלזמ עמל הכתלים להדליק נהה גרות

|3 מ0 י ־ * 111

81 =1