ד"בס

כ"ו באדר תש"עעדכון:

פסחפסח שלשל 11הגדההגדהוהוראות הלכות בתוספת ומעוצבת[ ידי!!! אפ"ר על הוגה לא] מנוקדת

www.tora.co.il 'תורה' אתר באדיבות

1

מתוך יומי דקדוקי חגיגה:

"אגדות" ו"הגדות" גדה".הגדה" ל"אנעסוק הפעם ב"אגדה". נברר מהן משמעויותיה השונות, ומה בין "

ם " �ההש ד ג ם זה /חז"ל" מופיע לראשונה בלשון חכמים ה� � , ובתנ"ך מצויים פעלים רבים משורש?נג"ד הוא. שורש ש

ך יד ל" ג# י ה# הזה בבניין הפעיל )בראשית ג/יא: "מ# ת& יר)ם א& �י ע ם לואכ# ך"; ויקרא ה/א: "א# נ" ב# ת& ל" ד" ג, ה# ?"; שמות יג/ח: "ו"

יד ג# ונוי, א ע- ש& נ& ידו"; ירמיה ד/ה: "ו" ג� ם ה� ל, ירוש& ה וב# יהוד& יעו ב# מ� ש� רו ה� מ� א� יד וגו' ו� ג# קב"; תהלים קמז/יט: "מ, ע- י, ו ל" ר& ב& "(,ד"

"(. בפועל "ה ת& ע" מ& ש& ך ו" ד ל" ג, ה5 גדה", נפלה האות נ' של השורש,נ�גיד" ובשם "הנ�ובבניין הופעל )דברים יז/ד: ו"

את הנ' שלמשלים) "דגש משלים" בדגש חזק, הנקרא מטעם זהותמורתה מוכפלת ומודגשת האות ג' שאחריה

ה". ד& ג& יד", "ה, ג# קד בשוא נח - /כשהיאכשהנו"ן כך היא דרכם של שורשים המתחילים בנו"ן: השורש(: "ה# נ& צריכה לה#

פ)לעלולההיא פ)ל/ל# נ" פעלים ובשמות הגזורים מן האות שאחריה. כך הוא, למשל, בותוכפל ובמקומה תודגש ? ל#

רנ הנפוץשורש ה �ת ה )ישעיה נח/ו(ת"ר: ה, דות מוט& ג5 יר א- ת# ים )תהלים קמו/ז(, מ, סור# יר א- ת# ר, ה# ת, ר, ה5 ת& )שביעית, מ5

ר פ"ו מ"ד( �ת ים , ה: ר# ד& ה. ת )חגיגה פ"א מ"ח( וה,נ" ה#ר& ה,צ�כיוצא בו: ו" ח ו" ו, ם )שמות ו/ו(, ר: כ: ת" י א: ת# יםצ ל" הוד# י" מוד ל, ע- ה י, ל&

ה, משורש ש צ"ל; ה,נ)אסתר ד/יד( - משורש ה משורש ס וה,?ש"לנל& .?ס"ענע&

שללפעמים, ישנם חילופי נוסח בין כתבי היד גדה". אגדה" ו"ה "שלביסודו של דבר, אין שום הבדל במשמעות

גדה" היא הצורה האופיינית לעבריתה. "ןלסירוגי ?לפעמים, שתי הצורות מופיעות באותו הקשר, והתלמוד

גדה" )כמואהצורה "אילו (, ותראההזהרה, ה, זכרההתחלה, הפעיל", כמו: הפעלה" מבנין "ה )"המקראית

א" הארמית( היא על דרך הארמית )"א�" ת& ד" ל" הארמיא�פעלה" מבנין "אג, �ע תחלתאא כמו: פעיל",ה, המקביל ל"פ"

, נוצר לפעמים בשלב מאוחר יותר בידול?(. כרגיל במקרים של מלים נרדפותתראהאזהרה, א, זכרהא, ?דגאולה

גדה"המשמעות "/ בעברית של ימינו / בעברית החדשה כיום, ולכן (?)כמו בזוגות: א/הבחנה, א/הזכרה, א/השכבהמשמעות

. )כפי שנראה בהמשך(גדה"אשונה מ"

נעבור כעת לביאור מילה זו.

. בתלמוד/מהי הגדתו של המגיד, ואין זה משנה מה הוא מגיד שם הפעולהגדה" היא אגדה"/"הבאופן בסיסי, " א.

- בראוין להגדה הכתוב מדבר";ונשא עונו מופיע שם זה כמה פעמים במובן של הגדת עדות )כגון: "אם לא יגיד

. ?(?שבועות לה/א

מבוא

: שלהלן הרעיון עם הלשוניים מכותביי אל לפנות חשבתי, הפסח בפרוס

< כן גם להשתתף מעוניין יהיה שלדעתך למי הלאה להפיץ נא>

(, ישלחנה באימייל אליי מבדיקת חמץ ועד לשיר השירים/ספירת העומר...כל שיש לו הערה לשונית על ההגדה )במובן הרחב:

למקור שעוסק בפרט לשוני מתוך ההגדש"פ,הפניותבראשי פרקים או נקודות לעיון ומנופות בי"ג נפה, אך גם ערוכותההערות יכולות להיות   לשוניות )בבחינת "והיה כי ישאלך"...( - תתקבלנה בברכה בשערי ה"הגדה".שאלותאו

סרבו?( שהשם "הגדה" הוא שם פעולה, הגדת השיעור: לאחר שתלמידי ר' יהושע?יתכן לפרש גם בסוגייתנו )ג/א

" והשיבו? היום?הגדה להשיב לשאלתו "מה חידוש היה בבית המדרש היום?", שאל שנית "ובמה היתה ?בתחילה

ל". ניתן לפרש ש �גיד" היא כל מה שהרב הגדה", ו?שתי השאלות זהות בתוכנן"בפרשת הקה ד בשיעורו. אתה� �מ ול#

ח, בלשוננו כך: "מה היה נושא השיעור?" � . ברם, יתכן?, והתשובה: "השיעור עסק בפרשת הקהל"?שאלתו ניתן לנס

לפרש אחרת "הגדה" זו, כדלהלן.

)נדפס, המציין חלק מחלקי התורה. בספר מבוא התלמוד שם עצםהמשמעות הרווחת של "אגדה" היא בתור ב.

בלשון זו: "כלעל דרך השלילה הוגדרה מילה זו ? לר' שמואל הנגידהמיוחס ( ש"ס וילנא90, עמ' לאחר בבלי ברכות

ויש. ואין לך ללמוד ממנה אלא מה שיעלה על הדעת. ?פירוש שבא בתלמוד על ענין שאינו של מצוה - הוא הגדה

לך לדעת, שכל מה שקיימו חז"ל הלכה בענין מצוה שהיא מפי מרע"ה שקבל מפי הגבורה, אין לך להוסיף עליו ולא לגרוע ממנו; אבל

מה שפירשו בפסוקים כל אחד כפי מה שנזדמן לו ומה שראה בדעתו ולפי מה שיעלה על הדעת מן הפירושים האלו לומדים אותם,

, בדינים ובמצוות?ב"אגדה" כלולים כל דברי חז"ל שאינם עוסקים ב"הלכה"א"כ, ". והשאר - אין סומכין עליהם

עסקנו בגיליון הקודם/ הקודמת /עסקה פינתנוהגדרה זו משמע מלשון הברייתא במו"ק )כג/א( שבה פי מעשיות. כ

.?בבית האבל"שמועה ואגדה : "אין אומרים של "שמועה"(השונים)בפרט בפירושים

ברי "שמועה" ו"אגדה", נפוץ הצמד א" )כגון: בבאצמד המלים /במקביל לצמד המלים הע# ת& ד" ג, א" ו"א, ת& ע" מ, הארמי: "ש"

למימר , פתחאגדתא, ומר א"ל לימא מר שמעתתא: "יתיב רב אמי ורב אסי קמיה דר' יצחק נפחא, מר א"ל לימא מר ?קמא ס/ב

שמשמעותו זהה. (?אגדתא ולא שביק מר, פתח למימר שמעתתא ולא שביק מר"

היום?" רצה ר' יהושע לדעת איזה חידוש היה בבית המדרש בנושאיםהגדהיתכן שבשאלתו "במה היתה

. ?"אגדיים"

ידגדה" מציין גם את מה שאומר האגדה"/"ה, "שם עצםבתור ג. ג� ת בליל הסדר, לקיום מצות "מ� ד� ג� ה� ך"ו� נ" ב# ל"

רבהגדה אין עוקרין את השלחן אלא לפני מי שאומר (: "?"ערבי פסחים" )קטו/בפרק )שמות יג/ח(. שם זה מוזכר ב

גדתאא, ובפי יהודי תימן: "גדה של פסח"ה" או "אגדתא", וכפי שנקרא היום "הונא אומר כולהו נמי לפני מי שאומר הגדה

.דפסחא"

אחרים, כגון: "אמירה", "דיבור" ו"הרצאה". פעולה שמות מ�ש�משים א' הנ"ל במקוםמשמעות: בידול נוצר כאמור, כיום

אלפי - להבדיל )ב' הנ"ל(, והן הלכה שאינם חז"ל לדברי גדה" - הןא" )ג' הנ"ל(, ואת לפסח גדה" - מייחדיםה" את

�ג&ד&ה""המקורית": הצורה אלה, חודשה שני ע�ם"(. בצד )"אגדות בדויות ומ�עש$יות דמיוניים סיפורים - לציון הבדלות עם - ? "ה�נ

.?ביניהם השוני להבלטת או להשוואה זה נגדכ זה דברים שני עימות: הצגת לציין- נ' שורשית

שלה, נג"ד. הדקדוקי גדה" לשורשאגדה"/"ה" המילה בין הקשר מהו, בעז"ה, נברר הבא בגיליון

כלך מדברותיך אצל נגעים ואהלות! עקיבא, מה לך אצל הגדה? אמר לו ר"א בן עזריה:חגיגה דף יד/א

רצוי לשלוח עד שבת הגדול )אך לעולם אינו מאוחר(, כך שבלנ"ד ובעז"ה, אפיץ זאת לרשימת מכותבים זו, כמתכונת "הדף היומי הדקדוקי",בטרם נחמיץ את השעה...

שמו(. עילום דברים ששולח לי באימייל - שיודיעיני )ואפרסמם מכאן ולהבא בבשמו אזכיר לאבהזדמנות זו, אבקש ממי שמעוניין ש

אם לא - אשמח "להביא גאולה לעולם"...

",לפסח שמחות הכנות "בברכת

אוריאל

מתנגדות"אגדות" ו"הגדות" לה " /בגיליון הקודם בפינתנו הקודמת ה"/"א�ראינו כי המ# ד& ה" )- חלופות שוות משמעות במקורןה�ג& ד& ( בגיליון הקודם, כנ"לג&

לציוןשם עצם(, או כ? עדות או הגדת מגיד שיעורמגיד של המגיד )הגדת שם הפעולה כאובאה בלשון חכמים

ירושלמי ע"פ הנ"ל בפינה הקודמת,הגדרת ספר מבוא התלמוד,)הגדה של פסח, ובד"כ לציון דברי חז"ל שאינם "הלכה" ה

. הוריות פ"ג ה"ה: "...זה בעל אגדה, שאינו לא אוסר ולא מתיר לא מטמא ולא מטהר"(

ש". כך- האחרון זהיש להוסיף, כי במובן ר& ד" לפעמים היקף ה"אגדה" מצומצם יותר, והיא נפרדת מ"מ#

; שו"ע יו"דרמב"ם הלכות ת"ת פ"ד ה"ח( המובאת להלכה ) בתוספתא )סנהדרין פ"ז ה"הלמשלמוכח

בחינה בין שלושת התחומים רמו, יד שאל אחד: "שנים ששאלו: / שלושה חלקים נפרדים בתורה שבעל פה( המ,

הלכה ומדרש -; מעשה ושאינו מעשה - נזקקין למעשה;?בענין ושאל אחד שלא בענין - נזקקין לענין

; קל וחומר וגזרה? וקל וחומר - נזקקין לקל וחומר?; הגדה - נזקקין למדרשמדרש והגדהנזקקין להלכה;

". שוה - נזקקין לקל וחומר

מה בין אגדה למדרש?

)משורש, ו"מדרש" ?"אגדה" כוללת דברי אמונה, חכמה ומוסר, סיפורים ומשלים, שאין בהם הלכה

א"כ, ב"אגדה", כלולותי התורה בנושאים הלכתיים. פסוק והפירושים שחז"ל הסבירו בדרשות כולל את הדר"ש(

בנושאים הלכתיים כלוליםאינםהאם פירושי חז"ל לפסוקים שבוודאי אותן אגדות חז"ל שאינם מבארות ודורשות פסוקים.

??ב"אגדות" או ב"מדרש"

דותשנינו נדרים מסכת ב ג& א- כות, ו, ל& ש, ה- ר& ד" דו מ# מ" ל, א?)פ"ד מ"ג(: "ומ" ר& ק" נו מ# ד: מ" ל, ל לא י" ב& ", ופרש שם, א-

- הלכה למשה מסיני.הלכות - ספרא וספרי, שהוא מדרש הפסוקים. מדרש: "?הרא"ש )נדרים לו/ב(

ונראה שכוונת הרא"ש היא, כי בניגוד ל"מדרש" שהוא - דברי חכמים שהסמיכום על הפסוקים". ואגדות

שעכ"פ תוקפן - כדין תורה(, "אגדות" - אףעל פי פירושים מקובלים מסיני, או על פי י"ג מידות, הסבר הפסוקים )

יוצא מדבריו, שדרשות.?אם מובאים בהם פסוקים, אינם אלא "אסמכתא", ואינם אלא "דברי חכמים"

., ולא במדרש הלכתיים כלולות ב"אגדות"אינםפסוקים ש

שאלות: שתי נברר עתה

(ג(ד" היחס : מלת?נג"ד משורש הגזורים השונות המלים בין הקשר מהו +*ח�ן"נ �י �ד יש$�ר&א-ל ש,&ם )כגון: "ו �ג ה&ה&ר", שמות נ

& , הפ/ע�ליט/ב( �ד�ת++ �ה*ג & "ו �ך +*יד " )שמותל�ב*נ & ב+�ב+/ק(ר יג/ח(; "ל�ה�ג ך )+ ד �+*יד "מ*יצב/ג(, " )תהליםח�ס & ה*ג +*י ל�ך א&ת+&ה?" ע-יר/ם כ

+ )בראשית +*ידו +ד&ה ג/יא(, "ה�ג +ש,&ל�ם ב*יהו +ב*ירו + ו יעו + ה�ש,�מ* �א*מ�רו +&ד&ה" והש-םד/ה(, " )ירמיה וגו' ו לראשונה )המופיע"ה�ג

? חכמים( בלשון

שמעתי על תלמיד חכם אחד מהדור הקודם שהיה עוסק ברוקחות )כמדומני שזה הר"ב עפשטיין - התורה תמימה( שאמר שהסיבה

שמאחלים חג כשר ושמח דווקא בפסח, מה שאין כן בחגים אחרים הוא לא כמו שהעם חושבים. מי אינו אוכל כשר בפסח? מי שזקוק

לתרופות שאינם כשרים לפסח. לכן אנו מאחלים שיהיה חג כשר - שלא תזדקק לתרופות.

חמץ:חמץ: בדיקתבדיקת סדרסדר

ד )=מול( שומעים ג: ר הוא זה: המגיד אומר דברים נ: ש: ק: . ?יש מסבירים שה,

גדה"?א/ה" בש-ם- הלכה שאינו פה שבעל התורה של לחלק חז"ל שקראו הסיבה מהי

לכך: ניתנו הסברים כמה

א בשם זה, ואין זה משנה מהימגידמבחינה דקדוקית, כל מה שלאור האמור, ההסבר לכך פשוט: �ר ק& ים ניתן לה#

ם"! ?תוכן הגדתו: הגדת עדות, או הגדה של פסח, ואפילו הגדת עתידות )יש להעיר כי שיתוף השם או "אגדות ע,

ם" דמיוניות - עלול לבלבל מאוד את הלומד, ולשבש את יחסו לחלק ה"אגדי"?ל"אגדות חז"ל", ול"אגדות ע,

לפעמים, ולשינויים שחלו הקודששבתורה. לפנינו דוגמה נוספת, עד כמה חשוב לשים להתפתחויות שחלו בלשון

לים(. בביאורן של מ#

ועדיין יש לשאול, למה נתייחד שם זה לאגדה ולא להלכה? הרי גם החלק ההלכתי מוגד ע"י מגיד!

מבואר ? בכמה דרכים: במאמר על דרשות חז"ל לר' אברהם בן הרמב"םלפי הפשטניתן לתרץ זאת א.

)סמך לכך מלשון הברייתא "אומר לפניה חז"ל מאורעות שאירעו מגידיםשל"אגדה" נתייחד שם זה, משום שבה

. רב"ז בכר )אגדות התלמוד( מטעים(? מעשים שאירעו בכתובים הראשונים", ספרי נשא פיסקא יבהגדהדברי

. יתכן גם לפרש ששם זה ניתן על פי תוכנן של? הכתוב" וכיו"במגידזאת מכיוון שבמדרשים משתמשים בלשון "

, כמוכח למשל בשיר השירים רבה )פרשה ב(:? הציבור, שברובן היו בעניינים אלובפנינאמרו השיעורים ש

סוטה )מ/א(: "ר' אבהו ור' חייא ברבבלי , וכן במעשה המובא ב?"דבר אגדהדבר מקרא ומבקשין לשמוע "עכשיו...

שבקוה כולי עלמא לרבי, רבי חייא בר אבא דרש בשמעתא, רבי אבהו דרש באגדתאאבא איקלעו לההוא אתרא,

חלש דעתיה אמר ליה אמשל לך משל למה הדבר דומה לשני בני אדם. חייא בר אבא ואזול לגביה דר' אבהו

".על מי קופצין לא על זה שמוכר מיני סידקיתאחד מוכר אבנים טובות ואחד מוכר מיני סידקית

ים" - "אלו בעלי? בסוגייתנו נמצא פתרון אחר לשאלה זוב. ן מ& ע, ש" כ)ל מ# : חז"ל דורשים את דברי ישעיה )ג/א( "ו"

בו של אדם כמים באגדהמושכיןאגדה, ש בור" - זה בעל שמועות ל# )חגיגה יד/א(. דרשה זו מבארת את השם" ?; "ג#

כו, המקביל לשורש העברי מש"כ )בראשית לז/כח: "נג"ד הארמי"אגדה" כגזור מן השורש ש� מ� י� ףו� �ת יוס לו א: ע- י, ו,

בור ן ה, דו"מ# ג, מדניאלארמי(. למשל, בדף הקודם )יג/ב( מובא פסוק ?; ת"א ורש"י שמות כה/לא" - אונקלוס: "ונ"

י נור ר ד# ה, ד)ז/י(: "נ" ג0 י", ראב"ענ מוה# ד& Fן ק ק מ# �פ נ& ד - ? ו" �ג ב השומעיםנמשך: "נ& �ל ויוצא מלפניו". על כן מפרשים ש:

נוגו שלנמשך אחר דברי אגדה, המכונים במדרש )קהלת רבה פרשה ב(: " 'ותענוגות' - אלו ה אגדות שהן ע�

.?"מקרא

לופו: משמש לשון 'דברים קשים כגידיןבעלברם, כותב ',? ה"כלי יקר" )שמות יב/כו(: "לשון הגדה משמש דבר וח#

אע"פ שבעבור היו"ד פירש כן מ"מ אף בלא יו"ד(, ?כמו שפירש"י על פסוק ותגיד לבני ישראל )שמות יט/ג

לאכול להתחיל הלילה, ואסור בתחלת מיד לבדוק החמץ. וחייבים את בודקים פסח ערב שלפני בלילה

הלילה: קודם שעה חצי מלאכה שום לעשות או

זה: אומרים חמץ בדיקת קודם

*י +כ&ן ה4ר-ינ ן מו 5מ+& ז �+מ +-ם ו י ��ת ל�ק צ�ו �ל/א ע4ש$-ה מ* +ד ל�ש,-ם ח&מ-ץ ב+�ד*יק�ת ש,(ל ת�ע4ש$(ה ו +ד�ש,&א יחו � קו ב+�ר*יך

+א -יה+ הו �ת+ +ש,�כ*ינ י ע�ל ו �ד- +א י (ע6ל&ם ט&מ*יר ה�הו �נ +&ל ב+�ש,-ם ו וגו': נועם ויהייש$�ר&א-ל: כ

� +ך &ה א�ת+&ה ב+&רו �ה/ו + י � א6ל/ה-ינו ל(ך + א4ש,(ר ה&עו/ל&ם מ( �ש,&נו+ צ�ו/ת&יו ק*ד + ב+�מ* +&נו �צ*ו +ר 2ע�ל ו ח&מ-ץ: ב+*עו

ויאמר: יבטלנו הבדיקה אחר ומיד

ומשמש גם לשון רכה, כארז"ל פרק אין דורשין )חגיגה יד/א( אגדה שמושכין לבומשמעותו דברים קשים כגידין,

של אדם כמים, וכן משמע פרק ר"ע )שבת פז( כי שם דרשו פסוק ויגד משה )שמות יט/ט( שהוא משמע לתרי

אפי".

לפי זה, יתכן לפרש גם את "אגדה" מלשון "קשה כגידין", והכוונה לכך שדברי אגדה כוללים דברי מוסרג.

, שכן הואנג"ד הארמיותוכחה, כדרכם של "מגידים". גם בדרך זו ניתן לפרש את השם "אגדה" כגזור מן השורש

יד מאן דמקדש בביאה" �ג נ, ; מכות יא/א:משמש גם במשמעות של הלקאה, הן בארמית )יבמות נב/א "...רב מ"

איומא נה/א: "מאי כמצליף? "טוביה חטא, וזיגוד מנגיד"; נ& ד& ג" נ, מ" ה?מחוי רב יהודה כ# לקה רב יהודה: כ?" =מרא: ("מ�

והן בעברית של חז"ל )יבמות סג/א: "זכה - כנגדו; לא זכה - מנגדתו", רש"י: "מנגדתו... לשון נגדא דמלקות"(.

? זה שם מקור מהו - הגדה

? )מלבי"ם ריש ויקרא(ויאמר )לאמירה( ויגד )הגדה בין הבדל יש האם

?לאגדה הגדה בין הבדל יש האם

ן הבדל בין אגדה להגדה, ראה באריכות אצל ברכיהו ליפשיץ, שנתון המשפט העברי, באחד מן הכרכיםיבעני

האחרונים.

שים לב שכמעט בכל הדפוסים העתיקים השם הוא הגדות של פסח ולא הגדה ביחיד.

ערן רביב הגדות הכוונה לאוסף אמירות ולא להיגד בודד.

- מלשון "הגדת עדות" סולובייציק זצ"ל שהסביר שהוא עיין בספר "שיעורים לזכר אבא מרי ז"ל" של הרב

לראות את עצמו כאילו הוא יצא ממצרים". "הלכתי התואם את החיוב של כ"א כלומר, מדובר בביטוי

חנן מועדים לשמחה,

אגדהיעקב לויפר:

הביאור האמיתי של המילה הזו הוא כמו 'הגדה'. לשון הגדת דברים. אלא שבלשון חז"ל יש הרבה חילופי א' וה'

ה ד& ג& -שהן מאותו מוצא ]ובכתבי יד של הש"ס כתוב על פי רוב 'הגדה'[. ולא סתם בחרו חז"ל במילה הגדה, שכן ה,

ה ]דוגמת נגדשרשה ד& ג& נ" ת. ועיקרה ה, ר� כ ם )ישעיה ג ט( ששרשה ה� יה: �נ והדגש בגימ"ל או בכ"ף בא במקוםנכר פ"

ההנו"ן שנפלה, כדרך מילים המתחילות בנו"ן. וכן בעברית ימינו ע ס בארמית פירושונגד[ והשורש נסע ששרשה ה�

בור )בראשית לז כח( - ן ה, ף מ# �ת יוס לו א: ע- י, כו ו, ש" מ" י# דומשיכה. כמו ו, ג� כו ואסיקו ית יוסף מן גובא,ונ� ש� םמ� כ: חו ל& וק"

ך אתנגידוצ)אן )שמות יב כא( - �ת וסבו לכון מן בני ענא, ל כ� ש� בור )שופטים ד ו( - אזיל ומ ר ת& ה, בטוראותתנגיד ב"

+&ל יר&א 3כ יע&א ח4מ* �ח4מ* +&א ו �א*יכ+ +ת*י ד �ל&א ב*ר�ש,ו+ -יה+ ד ת+ +ד�ל&א ח4מ* -יה+ ו +ד�ל&א ב*ע�ר�ת+ &א ו �ד�ע�נ ל*ב+&ט-ל ל-יה+ י

-י �ל(ה6ו �ע�פ�ר&א ה(פ�ק-ר ו+ ד�א�ר�ע&א: כ

הארץ כעפר הפקר ויהיה - יבטל ידעתיו ושלא בערתיו ושלא ראיתיו ברשותי, שלא שיש ושאור חמץ כל

חמץ: שריפת סדר

ויאמר: יבטלנו ותכף וישרפנו מדורה לו יעשה חמישית בשעה בניסן י"ד ביום

דתבור. ולכן אמרו חז"ל: "וכל משען מים - אלו בעלי אגדה, שמושכין לבו של אדם כמים באגדה" )חגיגה יד.(.

וכן: "גד - שדומה להגדה שמושכת לבו של אדם כמים" )יומא עה.(.

מילה זו שכאמור באה להדגיש את חביבותם של דברי אגדה, נתחללה בעברית של ימינו ]כפי שכבר הוזכר על ידי

ר' חנוך ווינגוט במכתבו למערכת[ והיום היא משמשת תחליף לבדותה או 'סיפורי סבתא'. בעוד שהאגדה בלשון

חז"ל היא חלק בלתי נפרד מן התורה, דברי אלקים חיים. והרי זה באמת נורא שמילה זו השתרשה בפינו

במשמעותה המעוותת.

הרב וולף זצ"ל בספרו 'התקופה ובעיותיה' כבר נגע בענין זה בפרק 'לשון הקודש ועברית'. ושם הוא מכנה את

"המילה המסוכנת ביותר בשימושה הרגיל כעת". נראה שהרב וולף במאמרו שם סובר שהעוות הזהאגדההמילה

לא אמר זאת בעברית כמובן,- יש לציין -התחיל מאימרתו המפורסמת של הרצל "אם תרצו אין זו אגדה", הרצל

ען'. אבל מי שתרגם זאת לעברית כ: ער" כי לא ידע עברית. הוא השתמש במילה גרמנית שהרב וולף מצטט אותה 'מ:

]וכנראה עדיין לא הכיר את ציז'בט[ כתב במקום זה 'אגדה' ויצא העגל הזה.

יד( בשם 'מוריה' )שנה בירחון שהתפרסם מאמר לדוגמא הלשון. נתפוס השתלשלות של מעניינת תופעה נדגיש כך ואגב

זיוף. וכוונת היא מהר"ל שהגדת בהוכחה כלשעצמו[ עוסק מאוד מעניין ]שהוא זה מהר"ל'. מאמר אגדת או מהר"ל 'הגדת

לו בחר שהמחבר המילים שמשחק לב נברא. נשים ולא היה צ'יזבאט, לא- אומר מהר"ל' הוי ברורה: 'אגדת הכותרת

לאגדה. הגדה בין הפרש שום אין חז"ל לעיל, בלשון כתבנו שכבר כפי . והנה אגדה- הגדה הוא השנונה הכותרת לצורך

והזהרה, ועוד[ אזהרה ביניהן. ]כמו המתחלפות אותיות הם וה"א שאל"ף בהגדה, אלא הנאמר דבר הוא ענינן- שתיהן

עליה שפר שלא אגדה המקורית. ואילו במשמעות השאירו הגדה הזו, את המילה את פיצלו המדוברת בלשוננו אבל

מילה לה היה שלא משמעות לצורך חדשה מילה להמציא כשהוצרכו מילים הרבה עוד עם עשו לבדותה. וכך מזלה, הפכה

את ל'יארצייט' לקחו תחליף למצוא צורך שיש שכיון מילה. אלא באותה . שוב, מדוברהזכרהו אזכרה עצמה, דוגמת בפני

ל'יארצייט'. רק ואילך מכאן 'אזכרה' שמשמשת את ממנה משהו. ופיצלו להזכיר של כללית משמעות לה שיש הזכרה

של המוחלט רובם שברוב נציין לכך. ]ואגב התכוון העברית ממחדשי שמישהו מאליה, בלא נוצרה כמדומה זו תופעה

הכוונה- והראשונים חז"ל בדברי הזכרה או אזכרה מוזכרת בהם המקרים דעות שיש אלא עוד ה' יתברך, ולא לשם

עדות אצל בעיקר היום שמקובל כן, מה סי' ער, ועוד(. ואם יו"ד יעלה יהודה בשו"ת )יעויין המיוחד לשם דווקא שהכוונה

את מצאתי לא העברית. ואכן משיבושי אחד עוד כנראה זה זכרון. הרי יום אזכרה, כלומר-ל'יאהרצייט' לקרוא המזרח

ממש.[ דורנו עד השו"ת מספרי אחד בשום זכרון יום 'אזכרה' בהוראת המילה

על/לבער 2

3 Sent: Friday, January 01, 1988 2:26 AM Subject: Fwתש"ע - ז' תשרי7 ערוץ : חדשות KALאו KOL

ב'ציטוטים' בושות

תקשורת, 'ציטוטים' שמו, ביקורת מדור יש7 ערוץ חרפה. באתר בושה, איזה איזה

*י +כ&ן ה4ר-ינ ן מו 5מ+& ז �+מ +-ם ו י ��ת ל�ק צ�ו �ל/א ע4ש$-ה מ* +ד ל�ש,-ם ח&מ-ץ ש$�ר-פ�ת ש,(ל ת�ע4ש$-ה ו +ד�ש,&א יחו � קו ב+�ר*יך

+א -יה+ הו �ת+ +ש,�כ*ינ י ע�ל ו �ד- +א י (ע6ל&ם ט&מ*יר ה�הו �נ +&ל ב+�ש,-ם ו וגו': נועם ויהייש$�ר&א-ל: כ

+&ל יר&א כ יע&א ח4מ* �ח4מ* +&א ו �א*יכ+ +ת*י ד -יה+ ב*ר�ש,ו *ת+ �ח4ז+ +ד�ל&א ד -יה+ ו *ת+ -יה+ ח4ז ת+ �ח4מ*+ +ד�ל&א ד -יה+ ו ת+ ח4מ*

-יה+ �ב*ע�ר�ת++ +ד�ל&א ד -יה+ ו -י ל*ב+&ט-ל ב*ע�ר�ת+ �ל(ה6ו �ע�פ�ר&א ה(פ�ק-ר ו+ ד�א�ר�ע&א: כ

הארץ. כעפר הפקר ויהיה - יבטל בערתיו ושלא ראיתיו, שבערתיו ושלא ברשותי, שראיתיו שיש ושאור חמץ כל

תבשילין ערוב

מספר לפני מצאתי זו אשראי. חוברת כרטיס של זעירה, במידות ותפילות ברכות חוברת מתוךמי"ד: ( 1986-ב נפטר )הוא זצ"ל ינו הרב של ספרייתו-ירושתו בתוך שנים

כשסנט ברבים קלונו כהן, את שמעון ששמו הזה, אחד הטור כותב הוכיח שעבר ובשבוע.KOL ולאKALנדרי' 'כל תפילת של שמה את שביטא צה"ל, על גלי יוכפז, איש בגולן

שמה את לבטא נהוג ישראל מקהילות ברבות אכן ולפיו הנתון התברר עם הפאדיחה רבה מהאת הגה הסתם שמן ליוכפז לועג הטור יוכפז, ובעוד אותו ביטא בו באופן התפילה שלאנשי בין לניתוק הוכחה יש שלו, ושבדבריו כאל הויזה בתדפיסי עיון תוך התפילה שם

מהעולם בדקויות מעודכן אלא מנותק לא רק לא שהאיש מתברר בציון היושב לעם גל"צבהם. מעודכן לא כהן שמעון אותו שגם היהודי

יותר: מעט רצינית ובנימה

להלן[ ועוד, שלי את ]ראו אפשרית: טלפון, מייל דרך כל שמצאו הרבים למגיבים תודותשל שמה את ביטא בו באופן יוכפז צדק הקודם, ואכן בטור טעותי על להוכיחני כדי

מתפלל, בית הוא בו הכנסת שבבית מסתבר אלי העביר עצמו שהוא התפילה, ומדבריםשל שמה את לבטא רבות קהילות בעוד כמו אביב, מקפידים דוד' בתל 'היכל הכנסת

ולאKAL NIDREI יוסף עובדיה הרב שמורה וכפי דנא מקדמא אצלם שידוע כפי התפילהKOL.

בפני להתנצלות שלנו הצנועה הבימה את אנצל מצויים אנחנו בהם הסליחות ימי וברוחיוכפז. סליחה.

לו: שכתבתי מה - זה "למגיבים תודות"

.KAL NIDRE של "מוזרה" הזו בהגייה צדק יש ...שמא

חמירא,KAL)וכן: רווחת מסורת המזרח, זוהי עדות אחינו יקרים, אצל ובכן, אשכנזיםתאמרנה(. עצמותיKAL וכן

אשר, מסורות בר עברית, פרופ' משה ללשון האקדמיה נשיא של בדבריו למשל עיינואליהו ד"ר לכך אותי )הפנה114 , הערה[178](287)אפריקה, עמ' צפון יהודי של ולשונות

נתנאל(.

טובה, שנה בברכת

זכות, לכף לדון תמיד ושנזכה

אפ"ר

Fromלויפר : qrs@012.net.il Date01:36 2009 ספטמבר27 ראשון : יוםמטעות רש' נבע אחי עצמותי' ו'כל ש'כל ברויאר של המסתברים דבריו את לך כתבתי כבר

המקף את פעמים הרבה המשמיט אמ"ת, מבנה ספרי של המיוחד הטעמים במבנה הבנהעל ויורד' שבנוחו 'עולה הטעם ]כמו מוקפות המילים כי שמוכיחים הטעמים על בהסתמכו

המקף[. ובשני על הראשונה, ומוותרים המלה ה'עולה' אל מועבר מוקפות מילים שתישאינה געיא אלא ב'כל' אינו הטעם מוקפות, לפיכך במילים באמת מדובר האלו המקרים

רחב. לקמץ הקמץ את משנהמאוד. מעניינת המסורת אבל

נוסחים, נוסחאות, הלכות על הרבה ממנו ללמוד וברכות. ניתן תפילות הרבה כולל הספרון/חוברת מדוייקת יפה ככלל בעברית. העברית גם מעט אולם בהונגרית אבותינו. ההוראות שנהגו ומנהגים

ו/ השפות שבשתי ההוראות מן ודקדוקית. גם ת+ +מ* לקרוא. יש ללמוד. כדאי ניתן עצמה החוברת ןכ(וחידושים. מובאות שבמקור הונגריתב . ההוראותעגולים ובסוגריים יותר קטנות באותיות מובאות שלי ההערות עבריתשב והכותרות ההוראות לעברית. את -דותןווייסמן מר של תרגומו ובתוכם מרובעים בסוגריים

. מ"ד.הדגשתי בניקוד או בנוסח, בהלכה חידוש כשיש .מודגשות באותיות ציינתין מצות : - עלתבשילין ערוב סדר +ב&א ערוב. ב+�ד- �ה-א ע-רו +ל�ב�ש,+&ל&א ל�מ-פ-א ל&נ&א ש,�ר-א י נ&א ו +ל�א�ט�מ& ו

+ל�א�ד�ל&ק&א ש,�ר&ג&א ו+ל�מ(ע�ב+�ד +&נ&א ו +&ל-צ&ר�כ +ו/מ&א כ י ב+�ת&א ט&ב&א מ* �+ ל�ש +&ר*ים ל&נו +ל�כ&ל-ה�ד +/את. ב+&ע*יר ו ה�ז

המוסיף נכונה, וכל איננה להקנות מתכוונים ולא מקנים כשלא ישראל בני ולכל לנא רא"ל: התוספת

גורע.

פסח קרבן סדר

(:17רג"ז מרגליות, אגדת אזוב, וילנא, תרס"ג )=ספריית בני תורה, תשנ"ד, עמ'

על חורבן הבית ויתחנן... שיבנה...ידאג ...צריך האדם הירא וחרד על דבר ה' לקרות אותו בזמנו... ו

הסדר סימני

בקמץ. ויש מנקדים תשא? הרוב כי בפרשת כמו חצהר או השירים בשיר כמו חצהר מנקדים

מצה מוציא מבריח חרוז יש ]תיקון: ואז מצה למוציא חרוז אין ו'ורחץ', ואז ץ�ח�י עם מתחרז ץ�ח�ר גורסים

.[. נרצה הלל –

היהודי, כרגע...( במוזיאון מוצא איני )אך צילמתי ואף עיניי במו זאת דושי: ראיתי מיכאל

100מ- למעלה מלפני סדר קערת "דוהני", על ליד?( בבודפשט )או בביה"כ לי נדמה

שנה...

חץ' בציווי ]החרוז ל'מוציא מצה' שבסוף הפיסקא ר' יואל קטן: אבי מורי ר"מ קטן ז"ל היה אומר 'ר%

הראשונה הוא 'הלל נרצה' שבסוף הפיסקא השניה[. ואיני זוכר אם אמר זאת מדעת עצמו או שראה

זאת באיזשהו מקום.

הכל לקרוא טובה", צריך זה, שכנראה, ב"אשכנזית בשיח הערתי כברדושי: מיכאל

אם, הסגוליים?(, אך מן עצם מחודשת? שם )מילה ר�ח�ץ יהיה הניקוד במלעיל, ואז

ז"ל, אביך של פיוטינו, "מסופרדים"-"מלרע"ים, הר�ח�ץ 'התקלקלנו' )?( ונהיינו, בהגיית

+ר�ח�ץ באותה להשתמש החרזנים דרך ש: א( אין נפלא, רק , הואלהכירו שזכיתי מילה: ו

,2 ההברות, תמיד מספר עם כ"כ מסתדר אינו גם )ציווי(. ב( זה שוב: ר�ח�ץ )ציווי( ומיד

'מטיפים' כאן!( כר-פס שאתם נח! כפי )שוא ור-חץ הפיוט: ק-דש התיבות, בכל בכל

= תנועה דהכא הנע שהשוא לדחוק ר�ח�ץ, נצטרך בצורה וכו' וכו' ולמסורתך י-חץ

'שלמה'.

מצה". למוציא חרוז אין "ואז

היא: זו לשיטה השיר מדוייק! צורת - לא

ורחץ, קדש

יחץ, כרפס

רחץ, מגיד

מצה מוציא

כורך, מרור

עורך, שולחן

ברך, צפון

נרצה. הלל

ה �'ל�ר&ח ל יח מוכרת גם צורת הפתח, מצאנוה בשני הפסוקים הכמעט תאומים:צ)

ד(ר שיר השירים ד,ב �+ י כ (: ש,* ע* ך+ + ותנ- ן-ה&ב/ ה�ק+�צו ו מ* הל0 ש,(ע& �רח# ין ב+&ה(Hם׃ צ� ה 5+ �ש,�כ ות ו י +& מ�ת�א* +5ל 1 ש,(כ א* 0 ל) מ/ ם+

ד(ר שיר השירים ו,ו: �+ י כ ( ש,* ע* ך+ + יםנ- ן-ה&ל2/ ה&ר�ח- ו מ* הל0 ש,(ע& �רח# ין ב+&ה(Hם׃צ� ה 5+ �ש,�כ ות ו י +& מ�ת�א* +5ל 1 ש,(כ א* 0 ל) מ/ ם+

שם עצם במובן רחיצה. – רח#צה = לרחוץ; ל�ר&ח�צ&האבל נראה הבדל יסודי ביניהם.

מצה. אך מוציא רחצה ובעל"ט: מגיד הקרב הסדר וכן, לכאורה, בליל דושי: מיכאל

'תנועות' / שתי ב: שתי השיר., כולו משקל לפי ר�ח�ץ' ובמלעיל וצ"ל נכון זה אין לענ"ד

הבית ה"צ&ה" שבסוף עם רק המתחרז בסופו רביעי בית, וחרוז בכל חרוזים3'תנועות'.

הבא:

%ר#חץקדש ו

יחץכרפס

רחץמגיד

והאחר...( הא"י הפיוט כדרך החריזה ש'הומצאה' לצורך מילה, במלעיל )וזו

מצהמוציא

#מרור ך כור'

#שולחן ך עור'

#צפון ך בר'

]-צ'כי[ במלעיל. אשכנזי לכתחילה שחובר )ובכלל, נראהנרצההלל

מאוד...(

מצה' המוציא מן 'גרירה' מושאלת מין החריזה... זו ב"ר�חצה" מבחינת היגיון שום ואין

היהודי במוזיאון בקערת-פסח–בנדון. וראיתי: "רחץ" דעתכם לאחריה. מעניינת שמייד

ועוד. בבודפשט

מהר"ל: של המצוות על דרוש על שכתבתי בעבודה הערתי וראו

*יל ע�צ�ל&הבמקרא, משלי, יט,טו: היחידאית המילה פי על[ 32] �פ+ +-מ&ה ת+ �ר�ד (פ(ש, ת+ �נ +&ה ו י ב. ורש"י:ת*ר�ע& ר�מ*

המתעצל על המשל אבל .המליצה היא זו, שינה לידו מביאה העצלות - תרדמה תפיל עצלה

הרמאי וכן .עני שיהא סוף - תרעב רמיה ונפש. נרדם והוא ,ממנו חכמה דבר ששואלין סוף ,בתלמודו

. )וגם זה מוטיב חשוב בדרשתנו. מ"ד( ישכח שהוא סוף ,חבילות תורתו לעשות ,בתלמודו

כן מפורש בספר השרשים של הרד"ק שהראשון פועל והשני שם עצם.

קדשקדשומקדש. ימינו ביד ידיו, מחזיקו בשתי ראשון, נוטלו כוס מוזגים

כאן: מתחילין בשבת

�ה*י בלחש4 �י �ה*י ע(ר(ב - ו �י ב/ק(ר: ו

ה�ש,+*ש,+*י: יו/ם

+ +ו �כ5ל �י �ה&א&ר(ץ ה�ש,+&מ�ים ו �כ&ל ו צ�ב&א&ם: ו

�כ�ל �י +ו/ם א6ל/ה*ים ו �י+ ו/ ה�ש,+�ב*יע*י ב ע&ש$&ה א4ש,(ר מ�ל�אכ�ת+

+*ש,�ב+/ת �י +ו/ם ו �י+ +&ל ה�ש,+�ב*יע*י ב כ ו/ מ* ע&ש$&ה: א4ש,(ר מ�ל�אכ�ת+

� �ב&ר(ך �י +-ש, ה�ש,+�ב*יע*י יו/ם א(ת א6ל/ה*ים ו �ק�ד �י +&ל ש,&ב�ת בו/ כ*י או/תו/ ו כ מ*

ל�ע4ש$ו/ת: א6ל/ה*ים ב+&ר&א א4ש,(ר מ�ל�אכ�ת+ו/

ב�ר*י �&ן ס ר&נ &ן מ& +&נ �ר�ב �ר�ב+ו/ת�י: ו ו

# %ך %רו #ה*וה את%ה ב % י # א+ל*ה'ינו %ו*ר'א העו*לם מ�ל�ך י ב %פ�ן פ%#ר, :5הג

� +ך &ה א�ת+&ה ב+&רו �ה/ו + י � א6ל/ה-ינו ל(ך + ב+&ח�ר א4ש,(ר ה&עו/ל&ם מ( +&נו +&ל 6ב כ + ע&ם מ* נו �רו/מ�מ& +&ל ו כ מ*

+ 7ל&ש,ו/ן �ש,&נו+ �ק*ד (ן ו *ת+ �ת+ צ�ו/ת&יו. ו + ב+�מ* &ה ל&נו �ה/ו + י +ח&ה ש,�ב+&תו/ת )לשבת ב+�א�ה4ב&ה א6ל/ה-ינו נו � ל*מ מי"ד:4

[ :Áldásברכה=]( סידור באף מצאתיו דקדוקית. ולא נכון ואף גדול חידוש לבנות בנוסחהבנים. )ברכת:

�ש$&ר&ה א-להים ישימך+ %#ר, כ %#ר ב�ק&הכ ' ח-לכ %כ#ל א&ה. ו

.(ו' ו-י' ה' מעל )נקודות ויכלו הששי יוםחדשה:( )בשורהבקר. ויהי ערב ויהיקטנות:( שבת. ובאותיות ליל )קידושוכו'. לחם המוציא- (: יין! ללא קידוש של האפשרות באה )וכאן

מכל-העמים... קדשת בחרת, ואתנו מצרים, כי-בנו ליציאת קדש, זכר למקראי תחלה יום הוא כי ...הפסק? צורת5

אחור? נסוג6

(ןוכן: *ת+ �ת+ + ו ק/ד(ש, מ*ק�ר&א... ל&נולשון: מכל ורוממנו 7

ר' חזקיהו ב"ר אביגדר נבנצל, הגדש"פ - ירושלים במועדיה, תשס"ה, עמ' נב: מדוע לא מצינו הודיה

מיוחדת על לשה"ק שזכינו בה? אולי הודיה על כך כלולה בקידוש ובתפילת יו"ט "ורוממנו מכל

]ה[לשונ]ות[", וכן לפני ק"ש שחרית "ובנו בחרת מכל עם ולשון".

!וצ"ע, הרי אין כאן "לשון" אלא "עם", ולא מדובר על לשה"ק כלל, אלא על עמ"י

oה מ& ם = א5 ? לשון = ע,

o :סידור הרקח

+(מו/ע4ד*ים +*ים ו +*ים ל�ש$*מ�ח&ה. ח�ג נ ��מ +ז +(ה ה�ש,+�ב+&ת )לשבת יו/ם ל�ש$&ש$ו/ן. א(ת ו �א(ת ה�ז יו/ם(: ו

+ו/ת ח�ג צ �ן ה�מ+ ��מ +(ה. ז + ה�ז +ת-נו -כ(ר ק/ד(ש, ב+�א�ה4ב&ה( מ*ק�ר&א )לשבת 8ח-רו ל*יצ*יא�ת ז

מ*צ�ר&ים.

+*י + כ & ב&נו + 9ב&ח�ר�ת+ �או/ת&נו & ו �ש,�ת++ +&ל ק*ד כ ים. )לשבת מ* י ה&ע�מ+* +מו/ע4ד- �ש,�ב+&ת( ו & ו ק&ד�ש,(ך

+ב�ר&צו/ן( ב+�ש$*מ�ח&ה ב+�א�ה4ב&ה )לשבת +ב�ש$&ש$ו/ן ו +: ו &נו �ח�ל�ת+ ה*נ

� +ך &ה א�ת+&ה ב+&רו �ה/ו +-ש, י �( יש$�ר&א-ל ה�ש,+�ב+&ת )לשבת מ�ק�ד +*ים: ו נ ��מ+ �ה�ז ו

ורוממתנו מכל הלשונות שנתן לנו לשון עברי. : עמוד תרלא, ]קיט[סימן

ורוממתנו מכל הלשונות שנתן לנו לשון הקדש: ]קכ[ תפילת המועדים עמוד תרלבסימן

שמדברים בו בני מעלה. בשפ"ה ברור"ה בגימ' לשו"ן הקוד"ש, ובו נברא העולם , ובו

ונשאר לשון הקדש,היו משתמשין עד דור הפלגה שנתגלגלו הלשונות לע' לשונות

לישראל עמו.

ורוממתנו מכל הלשונות שנתן לנו לשון הקודש שהיו מדברים: עמוד תרמט, ]קכט[סימן

ויהי כל הארץ שפ"ה אח"ת בגימ' לשו"ן6 , דכתיב 5מאדם ועד דור הפלגה

כי אז אהפך אל עמים שפ"ה7הקד"ש, ועתידין לדבר לימות המשיח דכתיב

כי דבור אברהם היה. 8ברור"ה בגימ' בלשו"ן הקד"ש, והוא דבור המלאכים

ורוממתנו מכל הלשונות שנתן לנו לשון: ]קלו[ מעריב ליום הכפורים עמוד תרצגסימן

הקדש, שהכבוד מדבר עם משרתיו.

איזה בו מעורב שאין לשון כל לך ואין ק"לה לשון מכל שלנו התרוממות לשון מכל ורוממנו :'(ג דרוש פסחים' מס) ה"של

מ"מ דמסאבא מסטרא שהם אף האומות כי והענין כולו ק"ללה זכו ישראל אמנם' וכו שתים בכתפי ט"ט כמו ק"מלה תיבות

הקדש לשון להם כ"ע קדושים כולם וישראל בפנימיות הם ישראל אמנם בקדושה למעלה אחיזה איזה בשרשם להם יש

.כולוחופש אינה חירותתשס"ט: בשבתו, פסח שבתרוזן: ישראל הרב 8

בתנ"ך, אך היא רמוזה בתפילותינו אנו מכנים את חג הפסח "זמן חירותנו". המילה חירות איננה מופיעה כלל

ירות" "ארבע פעמים )מתאים לפסח( בפרשיות יציאת מצרים, בחנייתם לפני . רש"י פירש את שם..פי הח#

נקרא פי החירות על שם שנעשו בני חורין". המקום לשם המאורע: "ועכשיו

כאילו הוא יצא החירות בפסח נזכרת במשנה )פסחים פ"י מ"ה(: "בכל דור ודור חייב אדם לראות את עצמו

ולנו את כל הניסים האלו; הוציאנו ממצרים... לפיכך אנחנו חייבין להודות להלל לשבח... שעשה לאבותינו

מעבדות לחירות מיגון לשמחה וגו'".

מעבדות היא לחירות, ולא לחופש! החירות עמוקה הרבה יותר מחופש, שהוא לעתים חסר ודוק, היציאה

בן חורין שרוחו היא מעצורים וחסר גבולות. "אנו יכולים למצוא עבד משכיל ברוחו שהוא מלא חירות. ולהיפך,

(.157הראי"ה א' עמ' רוח של עבד" - כך התבטא הראי"ה קוק זצ"ל )מאמר 'חירותנו', מאמרי

רות על רות החירות איננה חופש נטול עול. מוכרים דברי המשנה )אבות פ"ו מ"ב(: "'ח& הלוחות' - אל תקרא ח&

העוסק בתורה איננו חפשי. אדרבה, עולה של אלא חירות, שאין לך בן חורין אלא מי שעוסק בתלמוד תורה".

ומצוות. אעפ"כ - הריהו בן חורין! תורה מכביד ומגביל את האדם בסד של איסורים ב' רפה?9

יין, קידוש, נר, הבדלה, זמן: יקנה"ז, דהיינו סדר לפי מקדשין שבת במוצאי יו"ט כשחל

� +ך &ה א�ת+&ה ב+&רו �ה/ו + י � א6ל/ה-ינו ל(ך ה&א-ש,: מ�או/ר-י ה&עו/ל&ם. ב+ו/ר-א מ(

�+ך &ה א�ת+&ה ב+&רו �ה/ו + י � א6ל/ה-ינו ל(ך +*יל מ( ב�ד �+-ין ה&עו/ל&ם. ה�מ+ +-ין ק/ד(ש, ב +-ין או/ר ל�חו/ל. ב �. ב יש$�ר&א-ל ל�ח/ש,(ך

ים +-ין10ל&ע�מ+* י ל�ש,-ש,(ת ה�ש,+�ב*יע*י יו/ם . ב �מ- +-ין י &. טו/ב יו/ם ל*ק�ד5ש,+�ת ש,�ב+&ת ק�ד5ש,+�ת ה�מ+�ע4ש$(ה. ב ל�ת+ �+ ה*ב�ד

�א(ת י מ*ש,+-ש,(ת ה�ש,+�ב*יע*י יו/ם ו �מ- & ה�מ+�ע4ש$(ה י ל�ת+ �+ &. ה*ב�ד �ש,�ת++ & ק*ד �ש,�ת++ �ק*ד & א(ת ו ך �&: יש$�ר&א-ל ע�מ+ ב+*ק�ד5ש,+&ת(ך

� +ך &ה א�ת+&ה ב+&רו �ה/ו +*יל י ב�ד �+-ין ה�מ+ ל�ק/ד(ש,: ק/ד(ש, ב

� +ך &ה א�ת+&ה ב+&רו �ה/ו + י � א6ל/ה-ינו ל(ך + ה&עו/ל&ם מ( &נו + ש,(ה(ח6י נו �מ&+ �ק*י + ו +*יע&נו �ה*ג ן ו ��מ+ +(ה: 11ל�ז ה�ז

שמאל בהסבת שותים

ורחץורחץ .ברכה ללא מכלי ידיים נוטלים

)כך! ומברך ידיו נוטל כך ואחר )כך!(: ושותין שהחיינו לאחר לפ"ק, מיד , רפ"זפראג בהגדת דושי: מיכאל

�ט+*ל�ת ומודפס:( ברוך לר' אליהו( זה, ששלחתי אפיך על תח' ושלי רעייתי של מחקרון )ראו אפיךה )כך!(... ויקח אתה... נ

לשנים ויבצענה שנייה מצה ויקח לכולם ויתן מנוקדות( ויאכל אינן ברוך...האדמה. )ההוראות ומברך מלח במי ויטבול

רם. בקול כהא ואומר הקערה מן והבשר הביצה יסיר כך ואחר השלמות שתי בין וחציה לאפיקומן המפה תחת חציה ויניח

ב+�ת שהחיינו:( ושותין : )לאחרסרייבו, הוראות � שאר או הכרפס . ויקח ידים נטילת על ומברכין ידיהם ורוחצין שמאל ב+�ה-ס

המפה תחת חציה ומניח לשתים אותה , ויחלק המצות מן ויקח ביתו לבני ויתן בורא... ויאכל ויברך בחרוסת ויטבל ירקות

בברצלונה??( ואומ'14ה- זה, במאה )מה השלחן ועוקרין שני כוס ומוזגין תבשילין שני בסל . ויהיהשלמות שתי בין וחציה

ההגדה.

כרפסכרפסהמרור( את גם זו בברכה לפטור )ומתכוון :ומברך בחומץ או מלח במי מכזית, טובלו פחות הכרפס מן נוטל

� +ך &ה א�ת+&ה ב+&רו �ה/ו + י � א6ל/ה-ינו ל(ך �ר*י ב+ו/ר-א ה&עו/ל&ם מ( . 13ה&א4ד&מ&ה 12פ+

:למסובים ונותן הסבה בלי אוכל

לגוים ישראל בין ל�חשך אור בין לחול קדש המבד' בין: סרייבו בקידוש תופעות 10 אתה ברוך הבדלת טוב יום לקדושת שבת קדושת בין המעשה ימי לש,(שת השביעי יום בין

. מי"ד.שהח#יינול�קדש. קדש בין המבדיל ייי

ל' מיודעת?11

פ' רפה?12

המילה. ה' בראש לבטא ה', יקפידו אות המבליעים הישראלי המבטא בעלי במיוחד13

יחץיחץ לאפיקומן, ומחזיר ומצפינו במפה הגדול החלק את חלקים, עוטף לשני האמצעית המצה את מחלק

השלמות. המצות שתי לבין הקטן החלק את

מגידמגיד את לומר השלמות, ומתחיל שתי שבין הפרוסה המצה על בידו המצות, ומראה עם הקערה את מגביה

רם. ובקול בשמחה ההגדה

[14]בבהילו יצאנו ממצרים

::1515בארמיתבארמית

&א ל�ח�מ&א 1616האהא �י ע�נ

י + ד* &א א4כ�לו ד�מ*צ�ר�ים. ב+�א�ר�ע&א א4ב&ה&ת&נ

כ�פ*ין *+ +&ל-ד -ית-י 17כ � י +*צ�ר*יך +&ל-ד -כו/ל, כ �י -ית-י ו �יפ�ס�ח. י ו

&א ת+ �&ה 18ה&ש נ & יש$�ר&א-ל. ב+�א�ר�ע&א ה�ב+&א&ה ה&כ&א, ל�ש+ �ד

ת+&א �&ה ה&ש נ & י, ל�ש+ -י ה�ב+&א&ה ע�ב�ד- �נ+ חו/ר*ין. ב

שואל: הבן וישאלו. וכאן התינוקות שיראו כדי אכלו כבר הקערה, כאילו את שני, ומסלקים כוס לו מוזגים

הגרש"ז 14 - ירושלים נבנצל, הגדש"פ אביגדר ב"ר )ר' חזקיהו ממצרים יצאנו לומר: בבהילו כרמב"ם נהג אוירבך

במועדיה, תשס"ה, עמ' נז(.

בבהילו > בבהילות

וכיו"ב > אמהות ; אמהו > דחילות בת"א: דחילו כמובהגדש"פ? / עברית ארמית15

(26-28הגדת זבח פסח לר"י אברבנאל )=ספריית בני תורה, תשנ"ד, עמ' 16

ריעב"ץ: נוסח וביאור: הא לחמא / הא כלחמא / כהא לחמא עניא אכלו...

ריעב"ץ, "עזר אור", התפרסם ב:המעין, ניסן תשל"ג

<1 >תמונהבארמית. פעול בינוני צורת כ' בשוא פין�דכ נכון יותר , אבלפועל בינוני הכ' בקמץ, צורת את מנקדים כל-דכפין. יש 17

�ת+&א. הוא ולא שתא ברדא: ה&א ר"ד מדויקת", ע"פ "הגדה גירסא" בריש "לאוקמי בקונטרס מאזוז - ר"מ השתא 18 ה�ש+

מאבודרהם. כמוכח בארמית, אלא ה' הידיעה, שאיננה שאינו טוען

הדין, הדא "ה' ההיצג"! כמו היא ה' זו אך

+&ה 1919מהמה �נ +*ש,�ת+ �ל&ה 20נ �י+ +(ה ה�ל +&ל 21ה�ז כ +-ילו/ת, מ* ה�ל

+-ילו/ת ש,(ב+�כ&ל + ה�ל �ל&ה ח&מ-ץ או/כ�ל*ין א&נו �י+ +&ה, ה�ל צ �+מ +(ה ו +ו/ ה�ז +5ל +&ה כ צ �.22מ

+-ילו/ת ש,(ב+�כ&ל + ה�ל �ל&ה ש,�א&ר או/כ�ל*ין א&נו �י+ �ר&קו/ת, ה�ל +(ה י מ&רו/ר. ה�ז

+-ילו/ת ש,(ב+�כ&ל + א-ין ה�ל +*יל*ין א&נו + מ�ט�ב +ו �ע�ם א4פ*ל �ל&ה פ+ �י+ +(ה א�ח�ת, ה�ל -י ה�ז . 23פ�ע&מ*ים ש,�ת+

+-ילו/ת ש,(ב+�כ&ל + ה�ל +-ין או/כ�ל*ין א&נו ב*ין ב �+ב-ין יו/ש +*ין ו ב �ל&ה24מ�ס5 �י+ +(ה , ה�ל + ה�ז +&נו +5ל +*ין. כ ב מ�ס5

ואומר המצות את למקומה, מגלה הקערה את מחזירים

)'שבכל התמיהות התפלאות/ התפעלות; וארבע שאלה, אלא נשתנה! אינו השלחן: מה ערוך לבעל שימורים ליל הגדת19

בצידו: עבדים להבין, ותשובתו הבן רוצה אלה לשינויים הסיבה זה, שאת לילה של הגדול השוני על הלילות' וכו'( מצביעות

וכו'. היינו

נשתנה'. 'למה נשתנה' או 'במה כתוב שלא נמי דיקא

בל"ח נתפעל בנין על – ריעב"ץ: נשתנה 20

21

במועדיה, תשס"ה, עמ' סא: - ירושלים נבנצל, הגדש"פ אביגדר ב"ר ר' חזקיהו הלילות מכל הזה הלילה נשתנה מה

הזה הלילה נקרא למה היא (, שהקושיה34תורה, תשנ"ד, עמ' בני )=ספריית לגר"א המיוחס ההגדה מפירוש מביא

התו"ת בעל העיר ל' זכר, וכן – לילה המקרא בכל כתבו, כי טועה שתלמיד נראה נבנצל וכו'. ולר' אביגדר ל' זכר–"הזה"

שאמר. ברוך בהגדתקליינמן רון נשאלתי מה השורש של המילה מצה ומה משמעותה של המילה. התוכל להשכילני? 22

בלוי אייזיק משה' אליהו לוין ור' ר מדברי מתורגמת מצה אנשים הרבה אצל. מכשילה המדוברת העברית הלשון דווקא אחרים במקומות כמו כאן שגם מעניין

דומה מלה מהמצה נגזרה מספיק לא זה אם. ללחם כתחליף בפסח בו שמשתמשים מרובע קרקר לאותו אוטומטית

אצל נכון הובנו שלא מלים שכמה העירו כבר לזה ובדומה]. קרקרים של מסויים למין ככינוי יה��י��צ�מ

שמות בספר זו מלה שמפרשים מלמדים יש) מחוספס: המעוות בפירושם אצלנו שביתה קנו" הלשון מחדשי"

עוגות, מצות חלות דהיינו, מצות [.ועוד קישואים(, המדוברת הלשון שבשימוש הקלוקל הפרוש לפי לתלמידים

!עגולים או מרובעים קרקרים אותם שמשמעותן משלשתן אחת אין, מצות רקיקי או מצות23

From: uriel ]mailto:u-frank@neto.bezeqint.net[

Sent: Friday, March 27, 2009 7:14 PM

Subject: מטבילין

פרק י משנה ד פסחים 

פעמים.שתי אחת הלילה הזה פעם  מטבילין   הלילות אנושבכל...הלילה הזה כולו צלי

מסכת פסחים דף קטז עמוד א בבלי

[+ פעם אחת, הלילה מטבילין הלילות )אין( אנו )חייבים לטבל אפילו( +מסורת הש"ס: ] שבכל 

פעמים? שתיהזה

מסכת פסחים דף קטז עמוד א בבלי

+ ע4ב&ד*יםע4ב&ד*ים + ל�פ�ר�ע/ה ה&יינו +ו/צ*יא-נו �י + ב+�מ*צ�ר&ים, ו &ד מ*ש,+&ם ה' א6ל/ה-ינו �י+ &ק&ה ב �רו/ע� ח4ז +ב*ז + ו +ו �א*ל &ה. ו +י �טו 25נ

� ה�ק+&דו/ש, הו/צ*יא ל/א +ך +א ב+&רו + א(ת הו + מ*מ+*צ�ר�ים, ה4ר-י א4בו/ת-ינו + א&נו -ינו +ב&נ -י ו +ב�נ + ו -ינו מ�ש,5ע�ב+&ד*ים ב&נ

+ + ל�פ�ר�ע/ה ה&יינו +ו �א4פ*ל + ב+�מ*צ�ר&ים. ו +&נו +5ל + ח4כ&מ*ים כ +&נו +5ל *ים כ �בו/נ + נ +&נו +5ל *ים כ �ק-נ + ז +&נו +5ל א(ת יו/ד�ע*ים כ

&ה צ�ו + ה�ת+ו/ר&ה, מ* -ר ע&ל-ינו פ+ �+*יצ*יא�ת ל�ס �כ&ל ב ר�ב+(ה מ*צ�ר&ים, ו �-ר 26ה�מ+ פ+ �+*יצ*יא�ת ל�ס (ה ה4ר-י מ*צ�ר�ים ב ז

מ�ש,5ב+&ח:

מטבילין פעם אחת, הלילה הזה שתיאנו נשתנה הלילה הזה מכל הלילות שבכל הלילות מה

חדא זימנא? אלא אמר רבא, הכימטבלא לה רבא: אטו כל יומא לא סגיא דלא  פעמים. מתקיף

אחת, הלילה הזה שתי פעמים. מתקיף להפעםקתני: שבכל הלילות אין אנו חייבין לטבל אפילו

קתני: אין אנו מטבילין אפילו פעם אחתהכירב ספרא: חיובא לדרדקי? אלא אמר רב ספרא,

  שתי פעמים. הלילה הזה

"ש ברשב"ם.עי

 

זה: מקורי הדוחק, הציע שכני, ר' גדי קופל, פירוש עקב

הטבלה )כנוסח המשנה שבמשניות(:אלא אינו טיבול )ראה נוסח הבבלי והרמב"ם( אולי

.מטבילין ולתרומה ולקודש ולמעשר נוטלין לידים לחולין  ע"פ חגיגה פרק ב משנה ה

  . את הידים במ' סאה, פעם לחגיגה ופעם לפסחלהטביל דהיינו

הרחבת ההסבר:

על אף דברי האמוראים )בבבלי ובירושלמי(, שמא ניתן לפרש פשוטה שלמשנה שאינו מדבר בטיבול

שבכל הלילות אנו מטביליןירק/מרור אלא בהטבלת מים לטהרה. הבבלי עצמו התקשה בביאור "

פעם אחת, הלילה הזה שתי פעמים": "אטו כל יומא לא סגיא דלא מטבלא חדא

זימנא?" ושינו הפירוש: "הכי קתני: שבכל הלילות אין אנו חייבין לטבל אפילו פעם אחת,

הלילה הזה שתי פעמים". ושוב: מתקיף לה רב ספרא: חיובא לדרדקי? אלא אמר רב

  שתי פעמים. ספרא, הכי קתני: אין אנו מטבילין אפילו פעם אחת הלילה הזה

ועי"ש ברשב"ם שני פירושים.

בקיצור, כל עניין ההטבלה כמוקד לתמיהה על ייחודו של ליל הסדר תמוה, ויותר יובן על

עניין הטבלת הידים )ועוד פעמיים( לעומת נטילתם בכל הלילות.

From: Eliyahuאליהו ]mailto:levin-11@neto.net.il[

Sent: Tuesday, March 31, 2009 4:05 PM

פעמים כמה אמרנו כבר

+*י מ�ע4ש$(המ�ע4ש$(ה (ר ב+�ר�ב +*י א6ל*יע(ז �ר�ב �הו/ש,5ע� ו +*י י �ר�ב &ר ו +(ן א(ל�ע&ז &ה ב �ר�י +*י ע4ז �ר�ב +*י ע4ק*יב&א ו �ר�ב + ט�ר�פו/ן ו ש,(ה&יו

+*ין ב -י מ�ס5 +27ב�ר�ק ב+*ב�נ �ה&יו �ר*ים , ו פ+ �+*יצ*יא�ת מ�ס +&ל מ*צ�ר�ים ב �ל&ה, ע�ד או/תו/ כ �י+ + ה�ל יד-יה(ם ש,(ב+&או ת�ל�מ*

+ �א&מ�רו + ו +*יע� ל&ה(ם: ר�ב+ו/ת-ינו ן ה*ג ��מ ש,�ח4ר*ית: ש,(ל ש,�מ�ע 28ק�ר*יא�ת ז

+*י[ [ 2929]להם]להם א&מ�רא&מ�ר +*יר�ב &ר ר�ב &רא(ל�ע&ז +(ן א(ל�ע&ז &ה, ה4ר-י ב �ר�י *י ע4ז �ב(ן א4נ+ &ה ש,*ב�ע*ים 30כ �ל/א ש,&נ &כ*ית*י ו -א&מ-ר ז ש,(ת+

�צ*יא�ת +-ילו/ת, ע�ד מ*צ�ר�ים י �ל+ �ר&ש,&ה+ ב+ +(ן ש,(ד +(א6מ�ר: ב +ו/ר ל�מ�ע�ןזו/מ&א, ש,(נ �כ *ז & יו/ם א(ת ת+ מ-א(ר(ץ צ-את�ך

טיבול. "יע מאכלם כל

פעמים שתי ו(אכילה )הטבלה חיוב שיש הכוונה

ומרור. כרפס של קלה לאכילה והכוונה

בסעודה מצרים ביציאת מספרים היו שבמקדש הסביר מישהו

להיות עתיד מה לבן מניין כי

לפניו. שמונח מה על הוא מלמדו אביו גם

אליהו

טבילת ידים היא תחליף שבדיעבד לנטילה, לכן לא מסתבר שהמשנה מתכוונת להטבלת ידים.יעלו"י: 24

שבכל הלילות אנו אוכלין בין יושבין בין מסובין והלילה הזה כולנו מסובין... מסובין בבני ברק...

ס.ב.ה. עיין לשורש מתאימה זו דקדוקית. צורה מבחינה נכונה כך כל לא מסובין. המלה :אליהו לוין

לנו. הידועות התלמוד בנוסחות הצורה שכך להתעלם אפשר אי סופר. אבל ר' שבתי סידור

פעמים!(,3) המקומות ! סליחה!( בשני1527) לפ"ק רפ"ז פראג בהגדת הניקוד דושי: מיכאל

%,יןנקט: המנקד עליה. רפוי סימון ללא גם הסמ"ך. אך דיגוש . כך! וללאמBסב

%,יןספרד?!(: , צפון14 )כת"י. מאה סרייבו %ב . כך! מי"ד.מ#סו

מדוע כתב אליהו לוין שהמלה מסובין אינה מדוייקת ומתאימה לשורש ס-ב-ה, האם בגלל

ל ולכן אם השורש היה סבב היה צריך להיות מסובבין?. שהמ"ם מעידה שזה הוה של פוע-

פועל. ברור של בינוני או פיעל של בינוני מפועל מחשיב אתה אם יודע הכותב, אינני אמר

סבב, מס*בים לשרש וכו'. אשר מנסים-מנוסים )ס' פתוחה( כמו מס�בים"ההיפך" מ שזה

סופר ר"ש בסידור עוד הזהב. עיין משבצות כמו מוסבים הוא שלו והפועל הפעיל בנין הוא

א'. חלק

דושי: מיכאל

+ו/. בפראגכלו: (1 +5ל C: בסרייבורפ"ז: כ %ו*כ ורפויה. )מי"ד( בקבוץ . כ"ףל

הרי מרור. ]כי "כלו" ליד : ללאובפראגספרד?!( , צפון14 )מאה בסרייבומרור. כלו(2

מרור"...[ )מי"ד( כלו" שום אין הזה בלילה במציאות באמת

+/ל מ*צ�ר�ים י כ �מ- י י �מ- &, י +(יך & ח�י +(יך ים, ח�י +&מ* +/ל- ה�י י כ �מ- & י +(יך �ח4כ&מ*ים ח�י +-ילו/ת, ו י או/מ�ר*ים - ה�ל �מ- & י +(יך - ח�י

+(ה, ה&עו/ל&ם +/לה�ז י כ �מ- & י +(יך ה�מ+&ש,*יח�: 32ל*ימו/ת 31- ל�ה&ב*יא ח�י

� +ך �ב+&רו +ך � ה�מ+&קו/ם ב+&רו +ך � ב+&רו +ך +א, ב+&רו +&ת�ן הו ו/ ת+ו/ר&ה ש,(נ � 33ל�ע�מ+ +ך +א, יש$�ר&א-ל, ב+&רו 34הו

(ג(ד �נ+ *ים א�ר�ב+&ע&ה 35כ ב+�ר&ה ב&נ *+ �א(ח&ד , א(ח&ד36תו/ר&ה ד �א(ח&ד ח&כ&ם, ו �א(ח&ד37ת+&ם ר&ש,&ע, ו , ו

ע� ש,(א-ינו/ 38ל*ש,�או/ל: יו/ד-

+א מ&ה חכםחכם �ה�ח5ק+*ים ה&ע-דו/ת או/מ-ר, מ&ה הו &ט*ים ו �ה�מ+*ש,�פ+ +&ה א4ש,(ר ו + צ*ו �א�ף39א(ת�כ(ם ה' א6ל/ה-ינו , ו

�ה*ל�כו/ת לו/ א6מו/ר א�ת+&ה+ (ס�ח, א-ין 40כ (ס�ח א�ח�ר מ�פ�ט*יר*ין ה�פ+ ן ה�פ+ :41א4פ*יקו/מ&

דגושה. : פ"אפראגדגושה. : פ"אסרייבופעמים: שתי(3

Subjectמסובין - משמעות :

שמעתי או קראתי פעם על זה שאולי המונח "מסובין" בהגדה )כולנו מסובין( לא התייחס במקור לנטיה על מיטה,

אלא לישיבה מסביב לשולחן. שטיינזלץ כותב בהערה על ברכות מב ע"ב שגאונים פרשו כך, אבל לא מביא מקור.

האם אתה מכיר את המקור? האם אתה מכיר מאמר או ספר שדן בנושא?

David Curwin tobyndave@hotmail.com דוד קורן

Balashon - Hebrew Language Detective http://www.balashon.com

ר' דורון יעקב:

( באותות ובמופתים )שלא נאמר ביד חזקה382-380מסובים - כבר הוכיח פרופ' זאב בן-חיים )במלחמתה של לשון, עמ'

ין ובהשפעת הבי"ת קובצה הסמ"ך )= ניקודה היה לקיבוץ(. ב2 ס- ובזרוע נטויה( שאין כאן אלא הצורה מ%

בנינו ובני ובנינו אנו עדיין ממצרים אבותינו את הוא ברוך הקדוש הוציא ?{ לא מלעיל/ ז,ד אסתרכב }מלרע ואילו 25

הוציאנו... דיינו... אילונגאל... היה לא שם היה אילו לפרעה... היינו משועבדים

רמב"ן בראשית יז יח:

, וטעמהמב( לא )להלן"לולי" במלת "אם", והורכבה כטעם מקום בכל הזאת המלה פירושלפניך. יחיה ישמעאל לו

, ואלוד( ז )אסתר ולשפחות לעבדים ואלו"אלו" ויאמרו עוד ירכיבוה . וכןי( מג )להלן באל"ף לפעמים לא", ונכתבה "אם

במשה אך הרק לחזוק, כמו הכפל אם", ובא "אם כמו לו", וטעמה "אם המלה . ועניןו( ו )קהלת פעמים שנים אלף חיה

הזאת בברכה ארצה לפניך יחיה ישמעאל אברהם, אם , ודומיהם: ואמריא( יד )שמות קברים אין , המבליב( יב )במדבר

חושב יחיד, והיה אותו היורש , והנהד( טו )לעיל יירשך הוא ממעיך יצא אשר מתחלה הבטיחו שרה, כי בזרע ברכתני אשר

זה: אמר ישמעאל, ולכן ימות פן היורש, פחד הוא כי יוליד, והבין משרה כי לו נאמר כאשר ישמעאל, ועתה שהואדושי: מיכאל 26

וכו'...וכל המספר ביציאת מצרים: ...ביציאת מצרים סרייבו

וכו'...שכל המספר ביציאת מצרים: ...ביציאת מצרים פראג

בפשט... הגיוני מאוד "המרבה". ונראה אין בשתיהן

+א מ&ה רשDערשDע +/את ה&ע4בו/ד&ה או/מ-ר, מ&ה הו �ל/א ל&כ(ם, ל&כ(ם ה�ז +ל�פ*י42לו/ ו 43ע�צ�מו/ א(ת ש,(הו/צ*יא , ו

ן �ל&ל מ*+ +&פ�ר ה�כ �א�ף כ +&יו א(ת 44ה�ק�ה-ה א�ת+&ה ב+&ע*ק+&ר, ו (א6מ/ר ש,*נ +ר ו (ה לו/, ב+�ע4בו ב+�צ-את*י ה' ל*י ע&ש$&ה ז

�ל/א מ*מ+*צ�ר&ים, ל*י + ו +ו &ה לו/, א*ל &ה ל/א ש,&ם ה&י *ג�א&ל: ה&י נ

+א מ&ה ת%םת%ם & או/מ-ר, מ�ה הו ר�ת+ ��א&מ +/את, ו (ק א-ל&יו ז &ד ב+�ח/ז + י ב+-ית ה' מ*מ+*צ�ר�ים הו/צ*יא&נו ים: מ* ע4ב&ד*

#ש�Dא'ינו* #ש�Dא'ינו*ו � 4545ל,שD#או*לל,שD#או*ל יו*ד'עיו*ד'ע ו �ת�ח 46א�ת+ & פ+ ת+ ��ד+ �ה*ג +(א6מ�ר, ו & לו/, ש,(נ �ך +ו/ם ל�ב*נ �י+ +א ב ל-אמ/ר: ה�הו

+ר (ה ב+�ע4בו מ*מ+*צ�ר&ים: ב+�צ-את*י ה' ל*י ע&ש$&ה ז

כלים על מסובין היו )!( אלא מקום שם (: אינו41תורה, תשנ"ד, עמ' בני )=ספריית אברבנאל לר"י פסח זבח הגדת 27

מבריקים!

רק?? ומה בכלל פירוש המילה ברק? שרשה וכו'? האם איזה בניברקי כתב על כך? זה בתנך: שאלהדושי: מיכאל רק או ב" ד: ב" יה5 י ו# �נ וב"

ק ר, ת ב" ג, מון ו" רק, בדיגוש סרייבו יש הסימון לבי"ת רפויה.פראגם, איך צריך להגות? בהגדת היו . אךמה,יט יהושע) ר# הבי"ת. מי"ד. ב"

יתסרייבו: דושי: מיכאל 28 נחמד... מי"ד. להיות שמע? יכול קרית בשם חסידית קריה יש. כך. ק,ר#

שנה שבעים כבן אני הרי עזריה בן אלעזר ]להם[ רבי אמר29

שזה ראב"ע. דהיינו להם אמר גרסא שראיתי לכאן. כמדומה ברכות א' של פרק בסוף משנה נכנסה מה כך כל מובן לא

לילה. באותו היה

ב: כך על דיון שראיתי דומני

ירחים גרש הגדת

וחול". הי"ד, "קודש ויינברג לדרור הזיכרון ספר

(שנה שבעים בן ולא שנה שבעים כבן אני הרי עזריה בן ר' אלעזר דקאמר כח/א: היינו דף )ברכותהגמ' הסבר האם 30

/ דרש? פשט הואואולי אף להסביר בדרך דרש, להבין שרגילים כפי ולא, לרבות משמעו- המשיח ימות לימות/את להביא 31

אזכה דיו, ואולי הרבה עליו צנזורה??(, ששפכתי )אולי-אולי בסרייבו מאוד מיוחד ודבר דושי: מיכאל 32

! המשיח להר להביא כל הזה העולם חייך )בכת"י(: ימי המחשב על להעלותו

כן... מי"ד. מסביב מנוקדת. הכל אינה להר כך! המילה

לישראל. מי"ד. תורה שנתן : ברוךסרייבו 33אבי'. אובד מארמי ל'ודורש וקישור פתיחה המקום' הוא ל'ברוך הוא. בדומה שומר... ברוך ברוך לוין: אליהו ר' 34

"נגד" מי?... ד' - מי כנגד 35

"ילד-טוב-ירושלים" גם כאן לנו לפי"ז: יש ם... ואוליכנגד- זכו - עזרם, לא זכו רוח: אם ובאותה דושי: מיכאל

וגם סרייבו גירסאות, למשל )ראו אתכם/אותנואלה...- בדפים מוצא -שאיני הגירסות על הדיון ידוע לגמרי. הרי ]לא

%: פראג וולטבה, פראהא.(, שינוי נהר בגולת כאן לי כשר. אין שלמה, מ"מ בהגדה לעיין . ויש )כך!( א*ותנו

הרבי )עפ"י בא לא שכלל בן: רשע, תם, שאי"ל, והחמישי "...[, וגםבלילה חכםה" בבן מלש' הפסוק)!( דווקא

נ"י "הילד מלויבאביץ' החוגג זצללה"ה(: ואולי אבולעפיה בפיתות הרע", הכוס שם יש לכבודו ביפו,

ובעיותיהן/ם... מי"ד. ?( קושיותיהם/ן4 )רק את יתרץ תשבי לרובם, רק יבוא? והרי לא או החמישי)ת?(, יבוא36

ורשע. בחכם הבנים. כלומר בארבעת ההגדה לתשובות התורה תשובות בין התאמה אין למה

[& �ד�ת++ �ה*ג & ו �ך &כו/ל-[ 47ל�ב*נ +ד מ-ר/אש, י �ל�מו �יו/ם לו/מ�ר ח/ד(ש,, ת++ י ב +א, א* �יו/ם ה�הו+ +א ב &כו/ל ה�הו ב+�עו/ד י מ*

+ד �ל�מו +ר לו/מ�ר יו/ם, ת+ +ר ב+�ע4בו (ה, ב+�ע4בו (ה ז *י - ל/א ז ר�ת+ �+&א א&מ +-ש, ב+�ש,&ע&ה א(ל +&ה ש,(י צ �+מ&רו/ר מ +&ח*ים ו נ מ5

:& (יך ל�פ&נ

+&ה �ח*ל ת+ +&המ* �ח*ל ת+ י 4848מ* &ר&ה ע4בו/ד&ה עו/ב�ד- + ז �ע�כ�ש,&יו ה&יו +, ו + א4בו/ת-ינו +(א6מ�ר,49ל�ע4בו/ד&תו/ ה�מ+&קו/ם ק-ר�ב&נו , ש,(נ

+/אמ(ר �י �הו/ש,5ע� ו +&ל א(ל י +/ה ה&ע&ם כ +&ה&ר יש$�ר&א-ל, ב+�ע-ב(ר ה' א6ל/ה-י א&מ�ר כ + ה�נ &ש,�בו מ-עו/ל&ם, א4בו/ת-יכ(ם י

יעויין במאמרו של ר"א קורמן ז"ל בראש 'המעין', ניסן תשס"ו

הגדה של פסחלצ הופמן " רד,ב"תשלוכן 'המעין', ניסן 37

טיפש/תם

ר' ישראל דנדרוביץ, ערד: "חובת סיפור יצ"מ לפי פשוטו שלמקרא" )ודן בסופו מה בין טפש לתם(, בתוך:-

"קול התורה" ס"ה, ניסן תשס"ח, גייטסהד, עמ' צה-ק.

עבודת לאה:-

טיפש:

ד"ר מלמד מגדיר על פי המקורות את הטיפש כאדם ש"אינו בהכרח חסר ידע כמו הבור, אלא שאינו יודע לעשות

מניפולציות קוגניטיביות בידע שיש לו. השורש ט.פ.ש. מופיע רק פעם אחת בכל המקרא "טפש כחלב לבם"

…... בספרות התלמודית הטיפש הוא היפוכו של פיקח?)תהילים קיט ע( ואין לו אח, והוראתו: התכסה בשומן

.?"…הגדרת הטיפש בתלמוד ובפסיקה משמעותה לפעמים מי שאיננו יודע לקרוא

להלן נביא תכונות שונות של הטיפש, כפי שניתן להסיק ממדרשי חז"ל בהם הוא מוזכר.

,הפך החכמה: "...אמשול לך משל, למה הדבר דומה - לשועל שהיה מהלך על גב הנהר, וראה דגים שהיו מתקבצים ממקום למקום

אמר להם: מפני מה אתם בורחים? אמרו לו: מפני רשתות שמביאין עלינו בני אדם. אמר להם: רצונכם שתעלו ליבשה, ונדור אני ואתם

! ומה במקוםלא פקח אתה, אלא טפש אתהכשם שדרו אבותי עם אבותיכם? אמרו לו: אתה הוא שאומרים עליך פקח שבחיות?

חיותנו אנו מתיראין, במקום מיתתנו על אחת כמה וכמה!" )ברכות סא ע"ב(.

אמר ר''ראמות לאויל חכמות'( 'ראמות לאויל חכמות בשער לא יפתח פיהו', מהו ז חוסר הבנה: "זהו שאמר הכתוב )משלי כד ?

הוא מתבייש..."אינו יודע מה הן אומרין תנחומא: הטיפש הזה נכנס לבית הכנסת והוא רואה אותן שנושאים ונותנים בתלמוד, והוא

)דברים רבה פרשה ח ג(. "'איש בער לא ידע' )תהלים צב ז( - אלו הליצנין והטפשין שבדור שלא היו יודעים מחשבתו של הקב"ה"

)תנחומא פקודי סימן יא(.

חשיבה לא הגיונית: "'אם בן הוא והמתן אותו' )שמות א טז(, אמר להם אם זכר הרגו אותו, ואם נקבה אל תהרגו אותה, אלא אם חיתה

חיתה ואם מתה מתה... אמר לו הקב"ה: רשע, מי שנתן העצה הזאת - טפש הוא! היה לך להרוג את הנקבות - אם אין נקבות, זכרים

( 'אך יאמהיכן ישאו נשים?! אשה אחת אינה יכולה ליטול שני אנשים אבל איש אחד יכול ליטול עשר נשים או מאה, הוי )ישעיה יט

אוילים שרי צען' וגו' שנתנו לו זו העצה" )שמות רבה פרשה א יד(.

( הוא: "אחד חכם?בנים שכנגדם דברה תורה )כמובא בהגדה של פסחה פשטנות וחוסר התעמקות: הנוסח המפורסם יותר בארבעת

ואחד שאינו יודע לשאול". אך בתלמוד ירושלמי )פסחים פ"י ה"ד( מופיע: "תני ר' חייה: כנגד ארבעה בנים דיברהתםואחד רשע ואחד

בן שאינו יודע לשאל... טיפש מהו אומר: 'מה זאת?' אף את למדו הילכות הפסח שאין מפטירין אחרטיפשתורה: בן חכם בן רשע בן

]="אמר ר' יודן: הטפש הזה מתרגם במקום אחר אמרו חז"ל: הפסח אפיקימון שלא יהא עומד מחבורה זו ונכנס לחבורה אחרת".

מכריז: "בסך הכלהטפש כלומר, ט ה(.פרשה " )ויקרא רבה ?' ולא אשם אני חייב?לא חטאת אני חייב' חובתו בפיו ואומר מפרסם[

מחיר העבירה אינו אלא קרבן לכפרה!". והוא מתעלם מעצם הרוע שבעבירה, ומהעונש הצפוי לו לעתיד לבוא, כפי שנאמר בהמשך

(ר�ח �א4ב*י א�ב�ר&ה&ם א4ב*י ת+ + ו �ע�ב�דו+ �י &חו/ר, ו &א(ק+�ח א6ל/ה*ים נ א�ב�ר&ה&ם א(ת א4ב*יכ(ם א(ת א4ח-ר*ים, ו

+&ה&ר מ-ע-ב(ר � ה�נ &או/ל-ך &א�ר�ב+(ה א(ר(ץ ב+�כ&ל או/תו/ ו &ע�ן, ו �נ+ -ן א(ת כ &א(ת+ �ר�עו/, ו -ן א(ת לו/ ז &א(ת+ יצ�ח&ק, ו

�ע4ק/ב א(ת ל�יצ�ח&ק �א(ת י -ן ו &א(ת+ �ע4ק/ב ל&ר(ש,(ת ש$-ע*יר ה�ר א(ת ל�ע-ש$&ו ע-ש$&ו, ו �י &יו או/תו/, ו +ב&נ + ו &ר�דו י

מ*צ�ר&ים:

# %ך %רו #ב %ך %רו # הב#טחתו*הב#טחתו* שDו*מ'רשDו*מ'ר ב %ך %רו #ל#ישG#רא'ל, ב %ך %רו %א ל#ישG#רא'ל, ב %אהו ,,הו

תר בשפחות בעולם הזה ]ומשקיטים מצפונם בכך שיתכפרו בהקרבת אשם שפחה חרופה[ - הקב"ה �לו בני אדם שנוהגים ה � המדרש: "א

תולה אותן בקדקדי ראשיהם לעתיד לבא".

חוסר אחריות: "משל למלך בשר ודם שחלק בגדי מלכות לעבדיו. פקחין שבהן קיפלום והניחום בקופסא; טפשים שבהן הלכו ועשו בהן

מלאכה. לימים ביקש המלך את כליו. פקחין שבהן החזירום לו כשהן מגוהצין; טפשין שבהן החזירום לו כשהן מלוכלכין. שמח המלך

לקראת פקחין, וכעס לקראת טפשין. על פקחין אמר: ינתנו כלי לאוצר, והם ילכו לבתיהם לשלום. ועל טפשין אמר: כלי ינתנו לכובס, והן

יתחבשו בבית האסורים" )שבת קנב ע"ב(. וכן, חוסר אחריות למלא שליחותו כראוי: "...כל כך למה לפי שהיו שלוחים טפשין, עליהם

אמר שלמה: 'מקצה רגלים חמס שותה שולח דברים ביד כסיל' )משלי כו ו(" )תנחומא שלח סימן ב(.

.חוסר תבונה וראיית הנולד: "'בכל עת יהיו בגדיך לבנים' )קהלת ט ח(... משל למלך שזימן את עבדיו לסעודה, ולא קבע להם זמן

פיקחין שבהן קישטו את עצמן וישבו על פתח בית המלך, אמרו: כלום חסר לבית המלך? טיפשין שבהן הלכו למלאכתן, אמרו: כלום יש

סעודה בלא טורח? בפתאום ביקש המלך את עבדיו. פיקחין שבהן נכנסו לפניו כשהן מקושטין, והטיפשים נכנסו לפניו כשהן מלוכלכין.

שמח המלך לקראת פיקחים, וכעס לקראת טיפשים. אמר: הללו שקישטו את עצמן לסעודה - ישבו ויאכלו וישתו, הללו שלא קישטו

עצמן לסעודה - יעמדו ויראו" )שבת קנג ע"א(.

כח( 'אויל מחריש חכם דיבור המעיד על טפשות: "מכאן אמרו חכמים: יפה שתיקה לחכמים, קל וחומר לטפשים, שנאמר )משלי יז

יחשב'" )פסחים צט ע"א(.

.)אלה הבבלייםתרגום התעלמות מהמקובל בחברה: "דאמר רבי זירא: הני בבלאי טפשאי דאכלי נהמא בנהמא" )ביצה טז ע"א" :

הטיפשים, שאוכלים לחם בתוך לחם" )במקום לאכול לחם עם ממרח וכדו'(.

ר)ג' בניקבא ה- י, קושי בקריאה: בדיון על כשרות תפילין מובא: "ראמי בר תמרי דהוא חמוה דרמי בר דיקולי איפסיקא ליה כרעא דוי"ו ד'ו,

ר)ג ה' כל בכור בארץ מצרים' )שמות יג טו(, עד שדמתה לאות יו"ד[, אתא לקמיה ה- י, ]- נמחק החלק התחתון של רגל האות וי"ו במילה 'ו,

ג' הוא ופסול".יהלמר דרבי זירא, א �ר ה& �ר)ג' - כשר, אי לא - 'י ה- י, א ילד[ דלא חכים ולא טפש, אי קרי ליה 'ו, �ב : זיל אייתי ינוקא ]= לך, ה-

ג כלפי מעלה ואומר ודלא חכים)מנחות כט ע"ב(. ורש"י מפרש שם: " �ר ה& �ר,י, - דאי חכים מבין שמחרף הוא לומר י - שאםלא טפשג. )ה-

טפש אינו יודע לקרות אלא אות שלימה".

על כך מסביר ד"ר מלמד: "ילד חכם קורא קריאה תבניתית ומשלימה, ומתוך שמבין העניין אינו ער לשינויים צורניים אשר לגביו אינם

הסמל הגרפי ובהמרתובפענוחמשמעותיים לצורך הבנת העניין, ואילו הטיפש רואה רק את האות במימד הצורני שלה אך מתקשה

שטיפש הואמפרש, רש"י . ?שלא כהסבר ד"ר מלמדנראה הנ"ל מפירוש רש"יעתי,דיות (. אך לענ44 ,2002 ,לתוכן משמעותי" )מלמד

ות אות שלא למדמ,ד" לו היכולת לאלא שחסרה, (המרת סמל גרפי לתוכן משמעותי )כולל מי שמסוגל לקרוא בדיוק את מה שלימדוהו

לפיכך נראה שאין בעיה זו מצומצמתלא יוכל לקרוא אותה.- בין יו"ד לוי"ו גובהה ממוצעעליה לאות שלמד עליה, ולכן כשיראה אות ש

, כלומר איננו יכול ליישם את החכמה שרכש. שלמדדברלמד ללא שדבר ות מ,ד"יכולת לחסר טיפש בלבד, אלא כללית: הבקריאה

ר' חנין? "היעדר אסטרטגיות למידה יעילות, כמו אירגון זמן, אירגון קשב, חלוקה נכונה של כמויות חומרי למידה...", סף תיסכול נמוך" :

דציפורין פתר קרא בתלולית זו של עפר, מי שטפש מהו אומר מי יכול לקצות את זו, מי שפקח מהו אומר הריני קוצץ שתי משפלות היום

מי! כלים ל' פרקים, נזיקין ל' פרקים?שתי משפלות למחר עד שאני קוצץ את כולה; כך מי שטיפש אומר מי יכול ללמוד את התורה

" )ויקרא רבה פרשה יט ב(.… עד שאני שונה את כל התורה כולה, שני הלכות למחר,שפיקח מהו אומר הריני שונה שני הלכות היום

חוסר פרגמטיקה: "אילו נתן הקב"ה חכמה לטפשים, היו יושבין והוגין בה בבתי כסאות ובבתי תיאטריאות ובבתי מרחצאות, אלא נתן

' )דניאל ביהיב חכמתא לחכימין ומנדעא לידעי בינה' :הקב"ה חכמה לחכימין והם יושבין והוגין בה בבתי כנסיות ובבתי מדרשות, הוי

" )קהלת רבה פרשה א ה(.כא(

� ש,(ה�ק+&דו/ש, +ך +א ב+&רו �מ&ה ה�ק+-ץ, ל�ע4ש$ו/ת א(ת ח*ש,+�ב הו+ + ל�א�ב�ר&ה&ם ש,(א&מ�ר 50כ +-ין ב+*ב�ר*ית א&ב*ינו ב

+/אמ(ר �י +(א6מ�ר, ו &ד/ע� ל�א�ב�ר&ם ה�ב+�ת&ר*ים, ש,(נ -ד�ע י +*י ת+ (ה ג-ר כ & יה�י �ר�ע4ך +ם ל&ה(ם ל/א ב+�א(ר(ץ ז �ע4ב&דו + ו +ו �ע*נ ו

�ג�ם מ-או/ת א�ר�ב+�ע א/ת&ם &ה, ו +ו/י א(ת ש,&נ + א4ש,(ר ה�ג �ע4ב/דו ן י &+ �א�ח4ר-י א&נ/כ*י ד + כ-ן ו -צ�או +ש, י +&דו/ל: ב+*ר�כו ג

:הכוס, ואומר את ומגביה המצות את מכסה

א(. י פרשה רבה חכימין" )קהלת עמא וכל טפשא דהוא ידע לא והוא כוותיה טפשין עמא דכל סבר אגוצנטריות: "טפשא38

כו פסוק יב פרק שמות יקר כלי

האומר הרשע בבן מדבר זה שהפסוק מסיק פסח של בהגדה לכם. הזאת העבודה מה בניכם אליכם יאמרו כי והיה

בצאתי ה' לי עשה זה בעבור לו ואמור שיניו את הקהה אתה אף שם אנוש, ומסיק מה מלשון הזאת העבודה מה לעג דרך

בתורה שנאמר בצדו תשובתו זכר לא למה זה על נגאל. ומקשים היה לא שם היה אילו לו ולא ליח( יג )שמות ממצרים

זה פסוק נדרש שכבר בתורה, ועוד לו סמוך שאינו פסוק מן תשובה לו לה' וגו'. ולקח הוא פסח זבח ואמרתםכז( )פסוק

על נתעורר הפכיות, ומהרי"א ב' תשובות אחד פסוק מן ידרוש לו, ואיך ולא לי דייק לא ואצלו לשאול יודע שאינו מי על

הנני כי וראה עיניך פקח הלב, ועתה על מתישבים שאינן ותירוצים גדולים בדוחקים ונכנס שלו פסח זבח בספר אלו קושיות

מהרי"א, הקשה אשר והשאלות הספיקות כל שיותרו באופן התורה דברה בהם אשר בנים הארבע של סיפור כל מפרש

שונות. בג' דרכים הרשע בן בתשובת הנזכרים ספיקות להתיר וראיתי

על נפשיה, והראיה באפי מילתא והוא כלל שלמעלה פסוק עם נקשר וגו' אינו פסח זבח ואמרתם הוא, שפסוק ראשון דרך

אליו, ולמה לבנך, ואמרת והגדת הבנים כל בתשובת שהזכיר הוא, כדרך פסח זבח אליהם ואמרתם לומר לו היה כי זה

ה( )יג העבודה את ועבדת הפסח על בכ"מ אמר למה קשה יאמר, ועוד למי פירש ולא פסח זבח ואמרתם וכתב כאן שינה

התם לבנך, ובבן והגדתח( )יג נאמר להלן כי יחיד בלשון הבנים קרא שבכ"מ קשה העבודה, ועוד את ושמרתם אמר וכאן

זאת. מה לאמר מחר בנך ישאלך כיכ( )ו בפר' ואתחנן נאמר החכם זאת. ובבן מה לאמר בנך ישאלך כי והיהיד( )שם אמר

רבים. לשון בניכם אליכם יאמרו כי והיה אמר וכאן

עבודת ממלאכת העם את ולהשבית זו עבודה פינת להרוס ויחשבו סוררים בנים הרבה שיקומו מדבר, בזמן שכאן ודאי אלא

תשמרו הזאת העבודה את ושמרתם אמר סורר דור אותו ביותר, ועל שימור העבודה צריכה המהרסים אותם הש"י, ובעבור

העבודה מה בניכם אליכם יאמרו כי והיה אמר זה שימור, על העבודה צריכה זמן באיזו ביאר תהרס, ואח"כ שלא אותה

לכם הזאת העבודה מה לעג דרך ויאמרו משחיתים בנים בניכם יקומו כי זמן באותו השימור זה צורך והיה לכם, ר"ל הזאת

היא אז העבודה, כי את ושמרתם אמר זמן אותו ה', ועל עבודת ממלאכת להשביתם כדי הזה העם אל ידברו שפה בלעגי כי

כל שימור צריכה אינה המלעיג יחיד איזה בעבור כי רבים לשון בניכם נקט המלעיגים, ולכך כנגד לעמוד ביותר שימור צריכה

שאחריו. הפסוק עם נקשר אינו ראשון פסוק זה אדם, ולפי כל אצל דעתו בטלה כי כך

ג' דברים אמר שלא מי כל רשב"ג שאמר לפי הוא נפשיה באפי לה'. מלתא הוא פסח זבח כך, ואמרתם אחר שנאמר ומה

חייב בפועל המצות עשיית על שנוסף כן לומר לרשב"ג ליה ומרור, ומנא מצה פסח הן ואלו חובתו ידי יצא לא בפסח אלו

על נוסף בפה האמירה על צווי וגו', שהוא הוא פסח זבח ואמרתם פסוק מן זה למד מענינם, ודאי בפה ולספר לומר הוא

אח"כ נאמר פסח, ע"כ זבח כ"א נזכר לא זה בפסוק כי ומרור מצה ענין בפה לספר חוב שיהיה הוזכר לא העשיה, ועדיין

בשעה אלא אמרתי זה, לא בעבור ההגדה בעל ודרש ממצרים בצאתי ה' לי עשה זה בעבור לאמר ההוא ביום לבנך והגדת

לפניך, מונחים ומרור מצה פסח שיש בשעה ולומר הפסח גם הזכיר לא למה זה על וקשהלפניך, מונחים ומרור מצה שיש

לא ומרור מצה מענין היא, אבל פסח זבח ואמרתם בפסוק הפסח מענין בפה האמירה חוב הזכיר שכבר לפי ודאי אלא

שחייב לחוד ומרור במצה מדבר לבנך והגדת פסוק עליהם, וא"כ אדם שום ישאל לא אם אף בפה לספר שחייב עדיין הזכיר

כלום, ישאלוהו לא אם אף ביתו בני בפני בפה לספרם

�ה*יא �ה*יאו + ש,(ע&מ�ד&הש,(ע&מ�ד&ה 5151ו +, ל�א4בו/ת-ינו �ל&נו ו

+/א + ע&מ�ד ב+*ל�ב�ד א(ח&ד ש,(ל +, ע&ל-ינו +ו/ת-נו ל�כ�ל

+&א +ו/ר ש,(ב+�כ&ל א(ל &דו/ר ד ו

ים ד* �+ עו/מ +, ע&ל-ינו +ו/ת-נו ל�כ�ל

�ה�ק+&דו/ש, � ו +ך +א ב+&רו + הו +*יל-נו צ �+&ד&ם: מ י מ*

ההגדה בעל לכם, ודעת הזאת העבודה מה שפה בלעגי האומר רע לרשע תשובה שום עדיין בתורה הוזכר זה, לא ולפי

מי על זה פסוק שדרש ההגדה בעל דברי על קשה לשאול, כי יודע שאינו ולבן הרשע לבן תשובה הוא לבנך והגדת שפסוק

ואינו גמור רשע שהוא מחמת שותק הוא לשאול, שמא יודע שאינו מחמת שותק שהבן לומר ליה מנא לשאול יודע שאינו

שנאמרה התשובה כי כלום תירץ לא אבל מהרי"א גם הקשה בעיניו, וכך בזויה היא כך כל כי זו ממצוה לדבר אפילו רוצה

בידה אין והתורה כו( )סנהדרין לעקלקלות אם לעקל אם מחשבתו יודע מי כי הבן מחשבת על כלל ראיה אינה בתורה

מלתא וכי גלוי מי ולפנינו נדע לא אנחנו ית' גלוי, מ"מ לפניו כ"א מחשבתו גלוי השי"ת לפני לומר כזו נבואה לנו להגיד

. לשאול יודע שאינו לפי היינו שותק שכל הוא דפסיקא

הבן בדעת תלוי לי, והדיוק מלשון מובן אינו לו ולא לי זה שדיוק לפי הענין ביאור כך הדרך, אלא זו שלא אומר לבי ע"כ

לו שאומר , לפילו ולא לי מדויק שפיר אז בעיניו לכלום נחשבת אינה והעבודה הוא רשע השותק הבן זה אם כי לפניו היושב

זו בעבודה מתעסק הייתי לא שאילו מזה הנוראות, ומשמע וכל הגדולות כל ממצרים בצאתי ה' לי עשה זו עבודה שבעבור

אם נגאל, אבל היה לא בהכרח ואז זו עבודה לעבוד רוצה היה לא שם היה אלו ודאי הרשע זה בן נגאל, וכן הייתי לא עדיין

זו, מסתמא עבודה עובד היה לא שם היה שאילו יימר מאן א"כ עליו בזויה העבודה ואין לשאול יודע אינו השותק הבן זה

דיוק אינו לי לשון כי לו ולא לי כנגדו ידוייק הוא, ולא גם נגאל היה ספק ובלי עבודה אותה הוא גם עובד היה שם היה אילו

בא הדיוק ה' לנו, אבל עשה יאמר ואיך דור באותו היה לא הבן לי, כי לשון הבן אל לומר הוצרך האב כי עצמו מצד כלל

היה אילו בה מתעסק היה לא ודאי אז בה מאמין אינו אם , כילא או ממש בה שיש זו בעבודה מאמין הוא אם הבן מדעת

מתעסק היה שלא גדולות, ומי ושאר היציאה ממצרים בצאתי ה' לי עשה זו בעבודה שהרי נגאל היה לא בהכרח שם, ואז

זו בעבודה הוא גם מתעסק היה שם היה אלו ודאי לשאול דעת בו שאין זולת בעבודה מאמין הבן אם נגאל, אבל היה לא בה

בספק הדבר ויהיה כלום ישאלך ולא לפה יד וישים לפניך ישב שבנך מקרה יקרה אם התורה ואמרההוא, גם נגאל והיה

לו תאמר זו, צא מבוכה מידי לצאת כדי רע, הנה רשע שהוא בעבור או לשאול יודע שאינו בעבור שותק הוא אם אצלך

באמרך שיניו את הקהית אז בלב רשע הוא אם כי חובתך ידי יוצא אתה ממ"נ ממצרים, ואז בצאתי ה' לי עשה זה בעבור

ולא זה פסוק לו אמור אז לשאול יודע שאינו אך רשע אינו לו, ואם ולא לי יובן אז בעבודה מודה שאינו מאחר ה' לי, כי עשה

זו. בעבודה עוסק הוא גם היה ודאי שם היה אילו שהרי לו ולא לי ממנו יובן

וחלופו, משמש דבר משמש הגדה שלשון לפי ודברת, אלא או ואמרת נאמר לבנך. ולא והגדת לומר כאן שינה זה ומטעם

אף מ"מ כן פירש היו"ד שבעבור , אע"פג( יט )שמות ישראל לבני ותגיד פסוק על שפירש"י כמו כגידין קשים דברים לשון

של לבו שמושכין אגדהיד( )חגיגה דורשין אין פרק כארז"ל רכה לשון גם ומשמשכגידין, קשים דברים משמעותו יו"ד בלא

נאמר אפי, ע"כ לתרי משמע שהואט( יט )שמות משה ויגד פסוק דרשו שם כיפז( )שבת ר"ע פרק משמע כמים, וכן אדם

משכו ר"ל צאן לכם וקחו משכו השי"ת, כמ"ש לעבודת לבו תמשוך אזי לשאול יודע אינו הוא שאם לבנך והגדת לשון כאן

דברים תאכילהו אלה בדברים אזי בלב רשע הוא רכים, ואם דברים ע"י כאמור משיכה לשון אגדה ה', וכן לעבודת בניכם לב

שיניו את הקהה אתה ואף לומר ההגדה בעל למד לו, ומכאן ולא לי מדבריך שיבין האדם, לפי שיני המקהים כגידין קשים

כל הוא רשע שמא מספק השותק הבן אל כן לדבר התורה אמרה שאם לבנך והגדת פסוק מן הרשע לבן תשובה כו', ולמד

הוא, והנה יקר זה לכם, ופירוש הזאת העבודה מה לעג דרך מלא בפה האומר הרשע הבן אל )שתשוב( ]שתשיב[ כן שכן

בעיניו. הטוב מהם יבחר והמעיין שונות בדרכים עוד זה לבאר אתי מקום

+ל�מ�ד צ-א י ל&ב&ן ב+*ק+-ש, מ�ה ו �ע4ק/ב ל�ע4ש$ו/ת ה&א4ר�מ+* �ר�ע/ה ל�י +, ש,(פ+ �ר ל/א א&ב*ינו +&א ג&ז �כ&ר*ים ע�ל א(ל+ ה�ז

�ל&ב&ן +/ל א(ת ל�ע4קו/ר ב+*ק+-ש, ו +(א6מ�ר ה�כ :52ש,(נ

י5353 יא4ר�מ+* +-ר(ד א&ב*יא&ב*י א/ב-דא/ב-ד א4ר�מ+* �י +-ר(דו �י �מ&ה ו צ�ר�י �מ&המ* צ�ר�י +&ג&ר מ* �י +&ג&רו �י ת-י ש,&םש,&ם ו ��ה*י ב+*מ�ת-יב+*מ �י �ה*ימ�ע&ט, ו �י +&דו/ל ל�גו/יל�גו/י ש,&םש,&ם מ�ע&ט, ו +&דו/לג +ם ג +םע&צו &ר&ב: ע&צו &ר&ב:ו ו

+-ר(ד �י �מ&ה ו צ�ר�י +ס מ* *י ע�ל - א&נו +ר פ+ ב+ו *+ :54ה�ד

שלפניו, והוא פסוק עם נקשר הוא פסח זבח ואמרתם שהפסוק הסוברים התורה מפרשי רוב דעת להפיסהוא, שני דרך

לומר המגיד שכוונת לומר למעלה, ונוכל שנתבאר בדרך העבודה פנת להרס יבקשו אשר ולסוררים הרשע לבן תשובה

ה' לי עשה זה בעבור פסוק מן המובן כל לה', כי הוא פסח זבח ואמרתם פסוק והוא שבצדו תשובתו הרשע לבן שתשיב

ממש שאין סובר הוא לו, כי ולא לכם לכם הזאת העבודה מה אומר הרשע זה, כי פסוק מן גם מובן ממצרים בצאתי

על לנו, והמופת לה' ולא היא פסח זבח אליו והשותים, ואמרתם האוכלים אתם כי להנאתכם לכם אם כי ואינה זו בעבודה

מתעסק שהיה מי כל הרי ממש בה שאין תאמר הציל, ואיך בתינו ואת מצרים את בנגפו ישראל בני בתי על פסח אשר זה

דיוק הוציא זה זו, ומפסוק עבודה בעבור הציל בתינו ואת נגופו זו בעבודה עסקו שלא הנגף, והמצרים מן ניצול זו בעבודה

המצרים עם נגוף היה אלא נגאל היה לא ודאי וא"כ זו עבודה עובד היה לא שם היה שאילו מודה שהרשע לפי לו ולא לי

על הנאמר פסוק אותו לו שיאמר הפירוש אין ה' לי עשה זה בעבור לו ואמור נגופים, ומ"ש והיו זו בעבודה עסוקים היו שלא

כהוויתו הפסוק הביא שלא לה', ומה הוא פסח זבח ואמרתם פסוק כצורתו לו להשיב כוונתו לשאול, אלא יודע שאינו מי

ואמרתם פסוק על פירוש עשה שיניו, ע"כ המקהה הדבר מה פירש לא ועדיין שיניו את הקהה אתה ואף לומר שהוסיף לפי

הרשע יבין הנגף, וממילא מן והצילנו ממצרים בצאתי ה' לי עשה הפסח זה שבעבור יובן זה פסוק שמן ואמר הוא פסח זבח

שיניו. את יקהה ובזה המצרים עם נגוף היה אלא נגאל היה לא ואז העבודה עובד היה לא ודאי שם היה אילו כי לו ולא לי

בכרעי הטלה את ישראל קשרו שכאשרעולם( )סדר רז"ל שאמרו לפישיניו. את הקהה אתה ואף לומר אף לשון ומ"ש

רשע דעת היא וזו טלה במזל תלוי שהכל חשבו כי זו מצוה על מלעיגים היו המצריים שגם לפי קהות המצרים שיני היו המטה

וכעס יראה רשעי( קיב )תהלים מעצמו, כמ"ש קהות שיניו אז זו במצוה עסוקים ישראל את רואה זה רשע כאשר ומיד זה

פסוק על פירוש לו ואמור שיניו להקהות תוסף אתה אף מעצמם קהו שכבר שיניו קהיית על ונמס. ונוסף יחרוק שיניו

היה לא אולי כהוויתו הפסוק לו מביא היה כו', ואילו לו ולא ה' לי עשה זה בעבור ממנו לה' שיובן הוא פסח זבח ואמרתם

ה' עשה זה בעבור לאמר ההוא ביום לבנך והגדת בסמוך הנאמר פסוק שיניו, אבל את המקהה זה פירוש ממנו מבין הרשע

הבן אל האב יאמר איך כי כלל דיוק אינו לי שלשון לפי לו ולא לי ממנו לדקדק אין מ"מ בהדיא לי נאמר ששם לי. אע"פ

היה שאילו לפי לו ולא לי לדייק אין לי, וגם לומר האב הוצרך ממצרים, ע"כ היציאה בשעת שמה היה לא והבן ה' לנו עשה

בני אחיו כל עם נגאל והיה הוא גם עובדה היה מסתמא העבודה עובד היה שלא לן יימר מאן זו, כי עבודה עובד היה לא שם

שהעוסקים בהדיא ביאר שם כי לו ולא לי המקרא שפירוש שפיר לה' מובן הוא פסח זבח ואמרתם בפסוק ישראל, אבל

ולא לכם הזאת העבודה מה מדבר שפה בלעגי אשר זה רשע נגופו, וא"כ בה עסקו שלא והמצריים הנגף מן נצולו בעבודה

המצריים, עם נגוף אלא נגאל היה לא בהכרח ואז זו עבודה עובד היה לא שם היה אילו הכלל, ודאי מן עצמו את והוציא לו

ויקר. נכון דקדוק וזה

ה' עשה זה בעבור פסוק לרשע להשיב ההגדה בעל שדעת הסוברים והאגדה התורה מפרשי דעת הוא, להפיס שלישי דרך

היא, אחת הרשע, תשובה לבן תשובות שני התורה שכתבה ההגדה בעל לשאול, ודעת יודע שאינו מי על הנדרש לי

לאמר ההוא ביום לבנך והגדת בפסוק היא, הרמוזה שניה לה'. תשובה הוא פסח זבח ואמרתם בפסוק בצדו הנאמרת

שלא ממה וראיתו לשאול יודע שאינו ולמי הרשע לבן תשובה לבנך והגדת שבפסוק לומר ודעתווגו'. ה' לי עשה זה בעבור

המקהים כגידין קשים דברים לשון וכולל ממוצע הגדה קשה, ולשון דבור וכל רכה שאמירה ודברת, לפי או ואמרת נאמר

פסוק יאמר שהאב הכתוב שרצה רמז למעלה, וזה ראשון בדרך , כמבואראדם של לבו המושכים רכים האדם, ודברים שיני

עשה זה בעבור לו וגו' ולומר וקחו משכו כמ"ש הש"י לעבודת לבו ולמשוך להגיד לשאול יודע שאינו זה לבן הן בנים לשני זה

+&ר &ג �י ל�מ+-ד ש,&ם ו �+/א - מ &ר�ד ש,(ל �ע4ק/ב י + י �ק+-ע� א&ב*ינו +&א ב+�מ*צ�ר�ים ל�ה*ש,�ת+ +ר א(ל +(א6מ�ר, ל&גו ש,&ם, ש,(נ

+ +/אמ�רו �י �ר�ע/ה א(ל ו +ר פ+ + ב+&א&ר(ץ ל&גו +*י ב+&אנו +/אן מ*ר�ע(ה א-ין כ & א4ש,(ר ל�צ יך +*י ל�ע4ב&ד( ב+�א(ר(ץ ה&ר&ע&ב כ&ב-ד כ

�ע�ת+&ה &ע�ן, ו �נ+ + כ -ש,�בו &א י & נ יך +/ש,(ן: ב+�א(ר(ץ ע4ב&ד( ג

ת-י ��מ&ה מ�ע&ט ב+*מ+ +(א6מ�ר, ב+�ש,*ב�ע*ים - כ (פ(ש, ש,(נ + נ &ר�דו & י �מ&ה א4בו/ת(יך צ�ר&י �ע�ת+&ה מ* & ו ך �& ש$&מ ה' א6ל/ה(יך

�כו/כ�ב-י+ ל&רו/ב: ה�ש,+&מ�ים כ

תגיד סורר לבן לו, רק ולא לי לומר לי מלשון כלל דיוק אין לשאול יודע שאינו זה שלבן למעלה אמרנו וגו', וכבר ה' לי

ה' לי, עשה זה בעבור זה פסוק ג"כ לו ותאמר שיניו את תקהה כגידין קשים דברים שתאכילהו וע"י כגידין קשים דברים

ה' כי עשה לא לי גם שהרי נגאל היה לא ודאי ואז זו עבודה עובד היה לא שם היה שאילו לפי לו ולא לי אצלו שפיר ומדוייק

לבן כ"א נכתב לא רכה, ואילו אמירה ואמרת לומר לו היה לבד לשאול יודע שאינו לבן זה פסוק נכתב זה, ואילו בעבור אם

והגדת כתב הרשע, אלא דברי של ובוזו ללעגו זה פסוק נסמך שלא קשה, ועוד דבור ודברת לומר לו היה לבד הרשע

כאמור. במשמע ששניהם

שבצדו התשובה היא רכים, וזו בדברים הש"י לעבודת אותו למשוך אפשרי הוא אם הרשע את תחילה התורה, לנסות ודעת

זה בפסוק נכתב לא שהרי לו ולא לי משמע לא זה בפסוק כי רכה אמירה היינו ואמרתם לה', ומלת הוא פסח זבח ואמרתם

בהם להקהות כגידים קשים דברים להאכילו לבנך והגדת אז מלחשים לקול ישמע ולא ערפו יקשה בהדיא, ואם לי לשון

את רכים בדברים בתחילה שתמשכו אגדה לשון וקחו. משכו משכו לו, וזה"ש ולא לי ה' לי עשה זה בעבור לו ולומר שיניו

דהיינו ממש בידים לכפיה דומים קשים כרחם, ודברים בעל בידים קיחה וקחו אז ישמעו לא הפסח, ואם לעבודת ישראל

קיחה.

אתה ואף שאמר במה שרמזה להיות הוא, יכול פסח זבח ואמרתם בצדו שנאמר , התשובהההגדה בעל הזכיר שלא ומה

לו תשיב שודאי הוא פשוט כי שבצדו תשובה לו שתשיב לומר צריך אני אין זה כי שר"ל אף, אלא לשון שיניו, מהו את הקהה

יוסר לא אם לו תשיב תשובה אותה אף הרשע שיני קיהוי מענין המדברת שניה תשובה אף ר"ל זו אף תשובה, אלא אותה

לבן תשובות שני התורה כתבה לכך זו, כי אף זו לא בדרך שבצדו התשובה גם אף במלת רמז ראשונה, וא"כ בתשובה

אף לו תשיב הראשונה הרכה תשובה על ונוסף הרשע מפני תגור לא ההגדה בעל קשה, ואמר ואחת רכה אחת הרשע

שאין אמרנו כבר כי סותרים אופנים בשני נדרש יהיה אחד שפסוק החפץ על תתמה ואלשיניו, בה להקהות זו שניה תשובה

לו, אבל ולא לי מדוייק עבדו שלא רע לרשע עבדו, ע"כ לא לאשר אלהים עובד בין תלוי הדיוק לי, ועיקר ממלת בא הדיוק

הוא. גם נגאל היה שם היה אצלו, ואילו שייך לו ולא לי דיוק אין כן על עובדו היה שם היה אילו לשאול יודע שאינו הבןעל דברי החכם 'אתכם'. ידועה גרסת ירושלמי 'אותנו'.יעקב: ר' דורון 39

אפ"ר: ולא "אותכם" )אף שהוכשר לבוא בקהל ביהושע כ"ד!(+ות 40 )נוס' תימן( כהלכ

ביונית? פרושה מנקדים? מה איך – אפיקומן 41

פירוש ר"ח אלבק!

!ערבי פסחים, פירוש תפא"י, בועז, סק"ג

Epiqomanיסטרוב:

פה: פסחים רש"י ע"ע

הגדה של פסחלצ הופמן " רד,ב"תשל'המעין', ניסן : מקור המלה ומשמעותה

ראיתי דבר מעניין בהגדה של פסח 'תורת חיים' )הוצ' מוסד הר"ק( יש שם את פירושיעלו"י:

ן )כמו אמן וכדומה( הרשב"ץ להגדה של פסח, והוא פותח אותו בחרוזים המסתיימים בהברה מ*

ן בצירי ומכיון שהוא חורז שם גם את מילת אפיקומן – הרי רואים שהוא היה אומר אפיקומ*

המ"ם. בהגהות שם כתוב שכך אומרים עד היום חלק מעדות המזרח, ידוע לכם דבר כזה?

�ה*י �י ל�מ+-ד ל�גו/י ש,&ם ו �+ - מ *ים יש$�ר&א-ל ש,(ה&יו +&נ צ5י �ש,&ם: 55מ

+&דו/ל +ם ג �מ&ה ע&צו+ -י - כ +ב�נ +(א6מ�ר, ו + יש$�ר&א-ל ש,(נ &רו + פ+ +*ש,�ר�צו �י + ו +ו +*ר�ב �י + ו �ע�צ�מו+ �י *מ+&ל-א מ�א/ד ב+*מ�א/ד ו �ת+ ו

א/ת&ם: ה&א&ר(ץ

&ר&ב �מ&ה ו+ +(א6מ�ר, ר�ב&ב&ה - כ �צ(מ�ח ש,(נ+ � ה�ש$+&ד(ה כ *יך �ת�ת+ +*י נ *ר�ב �ת+ ל*י ו �+ *ג�ד �ת+ &בו/א*י ו �ת+ י ו יים ב+�ע4ד* ש,&ד�ים ע4ד&

+ &כו/נו � נ +ש$�ע&ר-ך ח� ו � צ*מ+- �א�ת+ &ה: ע-רו/ם ו �ע(ר�י ו

&א(ע6בו/ר � ו � ע&ל�יך &א(ר�א-ך �, מ*ת�ב+ו/ס(ס(ת ו יך �ב+�ד&מ

ולא מהאשכנזים שלמדו מ/ר, עד לש(מ(א בדומה המזרח עדות כל מנקדים שכך כמדומה

לטיבותא.

כיש להוסיף שלשיטה זו, הגיית המילה היא מלעיל, וגם זה לא כמנהג המקובל ע"י הגננת...

דגושה. חירק . בפתח, פ"אאפ%יקו*מ�ן( המנקד: 11לפ"ק, עמ' )רפ"ז פראג ידוע. ושוב, בהגדת גם ידוע

בודאי ציור... אך על סגול. הנק' התחתית אף . )אוליאIפ,יק*ומ'ן: ובסרייבוסגולה! נראה, חולם, מ"ם אינו

בקמץ.( מי"ד. לא

ריעב"ץ, "עזר אור", התפרסם ב:המעין, ניסן תשל"ג:

<2> תמונה נחמד: דל"פ: משהו בני42

שפירא: פרופ' מארק ע"י( היכן?) צבי החכם בשם הבא הקטע מובא בספרים-בלוג

"אתכם" אומר החכם גם לו, הלא ולא לכם אמרו הרשע, על את ומחרפים מגנים פסח, למה של שואלים, בהגדה רבים

בכנויים טועה הוא והפוסקים הגמרא בלמוד טרדתו מפני "אותנו" ורק )הלמדן( הוא החכם באמת, כונת אך-"אותנו" ולא

עוסק שאיננו הרשע כן "אתכם". לא אומר בכונה כי אותו לחשוד בדקדוק, ואין "אותנו" שלא "אתכם" תחת ומבטא

"לכם" בכונה אומר הוא מללו, אם ברור וב"דעת" שפתיו ולו לכם בין ההבדל את ויודע הדקדוק מבעלי בגמרא, והוא

הכלל. מן עצמו את הוציא

:פראג וגם סרייבו גירסאות, למשל סבא-רבה, חכ"צ, ראו של ה"וורט" הנחמד אף עלמ' דושי:

% ובפוסקים" ללא ב"גמרא סוגיא להבין שא"א ידע הוא , כיהזה לוורט כ"כ מאמין איני . ואניא*ותנו

הגירסאות על ידע בע"פ, וגם התנ"ך כל את ידע )!(, ובוודאי ארמי ואפי' מעמיק, גם בסיסי דקדוק

בנו. הגדול, ר' יעקב הדוד של בוודאי שלו, וכמעט בסדר אמר כך אף דלעיל. ואולי

עצמו!( מי"ד. הכלל. )אין מן שהוציא : ולפיסרייבו 43תקהינה(. בנים שברת, ושני רשעים שניו? )שני את שבור מהביטוי שונה זה שיניו, האם את הקהה הביטוי פרוש מה 44

ר' דורון יעקב:

י מביא את שאלתו של ידידנו ר' מאיר שקדי ותשובתי אליו:נעל הקהה את שיניו - א

'רושם בפרש"י ד"ה הביא נוסח קיהה טהור בשם   ע"ב אומרת הגמ' ור' יהושע אומר כהה טהורעה בכתובות

ואתה הקהה את לדבריו' בניגוד למה שאיתא בהגדה  על אדם שאין משגיחשיניו שנקהומשה הדרשן ופי' 'כאדם

מקהה את שיניו של הבן הרשע.שהאב שאיתה שיניו

נעשות שיניו כי עד ואכזבה תסכול חש הוא הרי בדבריו משגיחים שלא שהאדם היא רש"י שכוונת נראה: תשובה

להם. אחד 'קהו' ענייןומלאכול' )שהש"ר( ועוד. ו'נקהו' קוהא 'נפשו המדרשי הביטוי מלהמתין, כמו קהות

מתפרש לאכול. כך מה לו היה שלא , כלומרשיניים ניקיון מלשון אותו שמפרשים שיניו' יש 'קהו אגב, הביטוי

&או/מ�ר &או/מ�רו � ו �ל&ך � ל&ך יך ��ב+�ד&מ יך �&או/מ�ר ח4ייח4יי ב+�ד&מ &או/מ�רו � ו �ל&ך � ל&ך יך ��ב+�ד&מ יך �ח4יי:ח4יי: ב+�ד&מ

+ +&ר-עו �י +ו +&ר-עו �י + ו +א/ת&נו + ה�מ+*צ�ר*יםה�מ+*צ�ר*ים א/ת&נו +נו +ו �ע�נ �י +ו +נו +ו �ע�נ �י + ו �נו +*ת+ �י +ו �נו +*ת+ �י + ו +ע&ל-ינו ק&ש,&ה:ק&ש,&ה: ע4בו/ד&הע4בו/ד&ה ע&ל-ינו

+ +&ר-עו �י + ו �מ&ה ה�מ+*צ�ר*ים א/ת&נו+ +(א6מ�ר, ה&ב&ה - כ �מ&ה ש,(נ+ *ת�ח�כ (ן לו/ נ &ה יר�ב+(ה פ+ �ה&י +*י ו &ה כ ל�ח&מ&ה ת*ק�ר(אנ מ*

�נו/ס�ף �ם ו+ +א ג + ע�ל הו �א-ינו *ל�ח�ם ש$ו/נ �נ + ו +&נו �ע&ל&ה ב ן ו 56ה&א&ר(ץ: מ*

+ +נו +ו �ע�נ �י �מ&ה ו+ + - כ +&ש$*ימו �י +(א6מ�ר, ו ס+*ים ש$&ר-י ע&ל&יו ש,(נ ע�ן מ* �+ו/תו/ ל�מ ב�לו/ת&ם ע�נ +*ב(ן ב+�ס* �י �נו/ת ע&ר-י ו+ כ � מ*ס

*ת/ם א(ת ל�פ�ר�ע/ה �א(ת פ+ ר�ע�מ�ס-ס: ו

הפסח. וזה מקרבן לאכול לו תיתן אל אתה אף '. כלומרשיניו את הקהה אתה 'אף פסח של בהגדה הביטוי

.ביותר נאה פירושלשא]ו[ל 45

תשד"מ שנרב, המעין, ניסן ש"אנקבה? לא! לשון– 46

הבנים( באה )ארבעת שכולה הקודמת מהפסקא לבנך והגדת של ישיר המשך שזה תופסים שאינם מר"ח. יש יכול 47

לבנך'. 'והגדת הסיום לצורך

מר"ח... לבנך, יכול הגורסים: והגדת אכן ישהיינו. עבדים בגנות, וכן מתחיל המשנה מתחילה... דין 48

?למה משלבים דעת רב ושמואל בסדר זה

ואילך81חירותנו, עמ' סולוביצ'יק, זמן עיין: הגרי"ד לק"ש; ק"ש ברכות של במועדיה, תשס"ה, עמ' עג-עד: הקשר - ירושלים נבנצל, הגדש"פ אביגדר ב"ר ר' חזקיהו 49

מדן{ מר"י ששמעתי למה )רבה/עולם( }בדומה אהבה ברכת נוסחאות ביאור?( מה כמו כמו או כמו כמו כמה? )מה כמו כמו או כמו כמו כמה - שאמר/ שנאמר כמה 50

שעמדה היא:סרייבו 51

ליאור: הרב

ברכוש יצאו כן 'ואחרי ההבטחה על שמדבר מסבירים 'והיא'? יש פירוש שואלים, מה המפרשים כל

לדורות? גם שזה לכלותינו! ומנין עלינו עומדים ודור דור בכל זה בגלל קשה, למה כן גדול'. אבל, אם

יהיה גר 'כי פסח: 'והיא' פירושו, גזירת של הגדה שפר' על 'אמרי בפירושו מוולוז'ין הנצי"ב מסביר

שם( הגויים. )עיין בארצות אזרחים ולא גרים נרגיש זרעך', שתמיד

ועל עלינו ששומר מה - זה ישראל, האנטישמיות לכלותנו', שנאת עלינו עומדים ודור דור 'שבכל וזה

לכל נתפתה ושלא נתבולל מידם, שלא מצילנו הגויים. והקב"ה בין נשתקע הדורות, שלא בכל ייחודנו

-כר, ונהיה תרבויות מיני יתחשב. לא ובגוים ישכון לבדד עם נ

מי"ד: 52

)כך! בפתח( נא'שDכולם: ובסרייבו )! כך. בשוא!( נא'שD#: בפראג . כולםשנאמר

לארץ אהיהב על הפסוק את משמיטים בעונותינו והיום פסח' קטז. על 53

כולה: הפרשה כל שיגמור עד א4ר�מ+*י א/ב-ד א&ב*ימ ודורש בשבח ומסיים בגנות מתחילהמשנה, את שהבין א"ה: נראה

המקדש בזמן שגם הבנתי מההגדה. אני הושמט ההמשך החורבן שלאחר מצרים, אלא ליציאת נוגע שאינו מה גם שגומר

בכלל. א.ל. עד "ויביאנו" ולא עד דרשו

+ �נו +*ת+ �י + ו �מ&ה ק&ש,&ה ע4בו/ד&ה ע&ל-ינו+ + - כ �ע4ב*דו+ �י +(א6מ�ר, ו -י א(ת מ*צ�ר�ים ש,(נ �נ+ �: יש$�ר&א-ל ב ב+�פ&ר(ך

+*צ�ע�ק �נ +*צ�ע�קו �נ +*ש,�מ�ע ה' א6ל/ה-יה' א6ל/ה-י א(לא(ל ו �י +, ו +*ש,�מ�עא4בו/ת-ינו �י +, ו + ה' א(תה' א(ת א4בו/ת-ינו +ק/ל-נו �ר�א ק/ל-נו+ �י �ר�או+ �י + א(תא(ת ו -נו �י +ע&נ -נו �י �א(ת ע&נ �א(תו + ו ל-נו +ע4מ& ל-נו �א(ת ע4מ& �א(תו +: ו +:ל�ח4צ-נו ל�ח4צ-נו

+*צ�ע�ק �נ + ה' א6ל/ה-י א(ל ו �מ&ה א4בו/ת-ינו+ �ה*י - כ �י +(א6מ�ר, ו +&מ*ים ש,(נ +&מ&ת ה&ה-ם ה&ר�ב+*ים ב�י �י � ו ל(ך מ*צ�ר�ים מ(

+ �חו +-א&נ �י -י ו ן יש$�ר&א-ל ב�נ �ע�ל ה&ע4ב/ד&ה מ* �ת+ +, ו �ע&קו +*ז �י �ע&ת&ם ו ן ה&א6ל/ה*ים א(ל ש,�ו ה&ע4ב/ד&ה: מ*

+*ש,�מ�ע �י + ה' א(ת ו �מ&ה ק/ל-נו+ +*ש,�מ�ע - כ �י +(א6מ�ר, ו �א4ק&ת&ם א(ת א6ל/ה*ים ש,(נ +/ר נ �כ +*ז �י ב+�ר*יתו/ א(ת א6ל/ה*ים ו

�א(ת יצ�ח&ק א(ת א�ב�ר&ה&ם א(ת �ע4ק/ב: ו י

�ר�א+ �י + א(ת ו -נו �י +ת - זו/ ע&נ �ר*יש,ו � פ+ ר(ך )+ �מ&ה ד+ �ר�א א(ר(ץ, כ+ �י +(א6מ�ר, ו -י א(ת א6ל/ה*ים ש,(נ �נ+ +-ד�ע יש$�ר&א-ל ב �י ו

א6ל/ה*ים:

�א(ת + ו ל-נו + ע4מ& +ו �מ&ה - א-ל+ *ים, כ +&נ +&ל ה�ב +(א6מ�ר, כ +-ן ש,(נ +*לו/ד ה�ב �א/ר&ה ה�י + ה�י +הו �ש,�ל*יכו �כ&ל ת+ +ן: ה�ב+�ת ו +ו �ח�י ת+

�א(ת + ו �מ&ה - זו/ ל�ח4צ-נו+ �ח�ק, כ+ �ג�ם ה�ד +(א6מ�ר, ו �ח�ץ א(ת ר&א*ית*י ש,(נ+ או/ת&ם: לו/ח4צ*ים מ*צ�ר�ים א4ש,(ר ה�ל

+ +ו/צ*יא-נו �י +ו +ו/צ*יא-נו �י &ד ו �י+ &דה' מ*מ+*צ�ר�ים, ב �י+ �ר/ע� ה' מ*מ+*צ�ר�ים, ב +ב*ז &ק&ה, ו �ר/ע�ח4ז +ב*ז &ק&ה, ו +ב�מ/ר&א ח4ז &ה, ו +י �טו +ב�מ/ר&אנ &ה, ו +י �טו +ב�מ/פ�ת*ים: נ +ב�א/תו/ת, ו +&דו/ל, ו +ב�מ/פ�ת*ים:ג +ב�א/תו/ת, ו +&דו/ל, ו ג

+ +ו/צ*יא-נו �י י ע�ל - ל/א ה' מ*מ+*צ�ר�ים ו �ד- �ל/א י �, ו ל�א&ך �י ע�ל מ �ד- �ל/א י י ע�ל ש$&ר&ף, ו �ד- +&א י ש,&ל*יח�, א(ל

� ה�ק+&דו/ש, +ך +א ב+&רו +(א6מ�ר, ב+*כ�בו/דו/ הו +ב�ע�צ�מו/, ש,(נ *יו �ע&ב�ר�ת+ �ל&ה מ*צ�ר�ים ב+�א(ר(ץ ו �י+ �ל+ +(ה ב +-ית*י ה�ז �ה*כ כ&ל ו

�ע�ד מ-א&ד&ם מ*צ�ר�ים ב+�א(ר(ץ ב+�כו/ר +ב�כ&ל ב+�ה-מ&ה ו *י ש,�פ&ט*ים א(ע6ש$(ה מ*צ�ר�ים א6ל/ה-י ו ה': א4נ

*י �ע&ב�ר�ת+ �ל&ה מ*צ�ר�ים ב�א(ר(ץ ו �י+ �ל+ +(ה, ב *יה�ז �ל/א א4נ �, ו ל�א&ך �מ

+-ית*י �ה*כ *ימ*צ�ר�ים, ב+�א(ר(ץ ב+�כו/ר כ&ל ו �ל/א א4נ ש$&ר&ף, ו

+ב�כ&ל *יש,�פ&ט*ים, א6ע(ש$(ה מ*צ�ר�ים א6ל/ה-י ו �ל/א א4נ ה�ש,+&ל*יח�, ו

*י *יה', א4נ +א א4נ �ל/א הו א�ח-ר: ו

פסוק חמישי )שכתב רד"צ הופמן שבזמן הבית היו דורשים גם אותו, כך מופיע בהגדה שלמה(: "ויביאנו אל המקום הזה ויתן

.כאןלנו את הארץ הזאת וכו'". ראה גם דבריו של הרב ד"ר דוד משלוב בעניין זה -

http://tinyurl.com/ew4vy   דוד מישלוב לדרשת פרשת "ארמי אובד אבי" שבהגדה.הרבת השלמ

adinaibm@gmail.comדוא"ל:

הדיבור/ הדיבר 54

%'ר: סרייבו %,ב .הד

משמעות שינוי55

נתחכמה: הבה – אותנו וירעו56

208-211, עמ' המקרא בין תחביר לפרשנות , קוגוטפרופ' שמחה.

.וכעין דבריו, בקיצור: ר' חזקיהו ב"ר אביגדר נבנצל, הגדש"פ - ירושלים במועדיה, תשס"ה, עמ' פב-פג

&ד �י+ &ק&ה ב +(ב(ר - זו/ ח4ז �מ&ה57ה�ד+ +-ה . כ +(א6מ�ר, ה*נ �ד ש,(נ &ה י & ה' הו/י �ך +ס*ים ב+�ש$+&ד(ה א4ש,(ר ב+�מ*ק�נ ב+�ס+ו

+*ים ב+�ח4מו/ר*ים ל ��מ+ �ג+ +/אן ב+�ב+&ק&ר ב +ב�צ +(ב(ר ו +&ב-ד ד מ�א/ד: כ

��ר/ע +ב*ז &ה ו +י �טו �מ&ה - זו/ נ+ +ו/ ה�ח(ר(ב. כ �ח�ר�ב +(א6מ�ר, ו +פ&ה ש,(נ &דו/ ש,�לו �י+ &ה ב +י �טו +ש,&ל&ים: ע�ל נ �רו י

+ב�מ/ר&א +&דו/ל ו +י - זו/ ג +ו +*ל �מ&ה ג+ &ה. כ +(א6מ�ר, או/ ש,�כ*ינ *ס+&ה ש,(נ +ו/י לו/ ל&ק�ח�ת ל&ב/א א6ל/ה*ים ה4נ +ו/י מ*ק+(ר(ב ג ג

ס+ו/ת �+ב�מו/פ�ת*ים ב+�א/ת/ת ב+�מ ל�ח&מ&ה ו +ב�מ* &ד ו +ב�י &ק&ה ו �רו/ע� ח4ז +ב*ז &ה ו +י �טו +ב�מו/ר&א*ים נ �ד/ל*ים ו+ �כ/ל ג+ א4ש,(ר כ

&: ב+�מ*צ�ר�ים ה' א6ל/ה-יכ(ם ל&כ(ם ע&ש$&ה (יך ל�ע-ינ

+ב�א/ת/ת (ה ו �מ&ה - ז+ ט+(ה. כ ��א(ת ה�מ+ +(א6מ�ר, ו +(ה ה�מ+�ט+(ה ש,(נ *ק+�ח ה�ז & ת+ ך &ד( �י+ �ע4ש$(ה א4ש,(ר ב +ו/ ת+ א(ת ב

ה&א/ת/ת:

+ב�מו/פ�ת*ים (ה ו +&ם. - ז �מ&ה58ה�ד+ *י כ &ת�ת+ �נ +(א6מ�ר, ו �ת*ימ�רו/ת ב+�ש,+&מ�ים מו/פ�ת*ים ש,(נ &א-ש,, ו +&ם, ו +ב&א&ר(ץ, ד ו

ע&ש,&ן:

+&ב&ר &דא�ח-ר, ד �י+ &ק&ה ב �ים, ח4ז - ש,�ת+

��ר/ע +ב*ז &ה ו +י �טו �ים, נ - ש,�ת+

+ב�מ/ר&א +&דו/ל ו �ים, ג -ש,�ת+

+ב�א/תו/ת �ים, ו - ש,�ת+

+ב�מו/פ�ת*ים �ים: ו - ש,�ת+

+ +ו/ת 59ע(ש$(ר א-לו כ �� ה�ק+&דו/ש, ש,(ה-ב*יא מ +ך +א ב+&רו + ה�מ+*צ�ר*ים ע�ל הו �א-לו ה-ן: ב+�מ*צ�ר�ים. ו

�ת+ כ ��, מ +(ב(ר, ש,�ח*ין, ב+&ר&ד, א�ר�ב+(ה, ח/ש,(ך +*ים, ע&רו/ב, ד +*נ +-ע�, כ +&ם, צ�פ�ר�ד ב+�כו/רו/ת: ד

+*י +ד&ה ר�ב �הו &ה י *ים: ב+&ה(ם נו/ת-ן ה&י נ מ+& ס*

� �צ�"ך+ �ד �צ�"ך+ ב+�א�ח�"ב:ב+�א�ח�"ב: ע4ד�"ש,ע4ד�"ש, דנטויה' ובזרוע חזקה 'ביד 57

המכות. אלא בעשרת כבר הכלולה הדבר למכת הכוונה הנצי"ב, שאין הדבר'. מבאר - זו חזקה 'ביד

דרך לצאת, על רצו מישראל, שלא אלו את האפילה ימי ה' בשלושת שנגף למגיפה כאן הכוונה

עליכם'. אמלוך חזקה ביד לא ביחזקאל: 'אם הנאמר

מסמלת החרב שליפת כפשוטו; אלא לחרב הכוונה הנצי"ב, שאין החרב', מבאר - זו נטויה 'ובזרוע

את לכנס מנוחה להם יהיה ולא בפחד שיהיו לרגע, כדי מהם הרפה במצרים, ולא היכה שהקב"ה

ביד לציפור במצרים ישראל את המשילו שחז"ל בישראל. כפי לפגוע להחליט אז המצרי" של ה"קבינט

הלחימה את מסמלת בנטויה בזרוע השלופה החרב יהרגנה. כך שהצייד מבלי לחלצה הצייד, שצריך

המלחמה. שהסתיימה סימן לנדנה החרב את כשמחזירים הרפייה, רק ללא

מנין מבין מופתים, לא ונתתי של פסוק באותו הם ואש דם שהמילים יודע שלא הדם. מי זה ובמופתים לוין: אליהור' 58

אחרי נקודתיים שמות ההטפה מנהג שעקב הגדות זה?( יש ספר )באיזה הנביאים בדברי מהבורות דם. חוץ הם שמופתים

אותם[ אומרים למה ביניהם, ולא הקשר את לא אבל וקטע מלה כל מבינים שאולי ההגדה אומרי . ]ישובארץ המלה המכות?10 בכלל אינו המטה/תנין נס מדוע59

+*י6060 +*יר�ב י ר�ב ייו/ס- �ל*יל*י יו/ס-+ �ל*יל*יה�ג+ �ין או/מ-ר ה�ג+ נ + או/מ-ר א�ת+&ה מ* +&קו �ע�ל ע(ש$(ר ב+�מ*צ�ר�ים ה�מ+*צ�ר*ים ש,(ל +ו/ת, ו כ �+&ם מ ה�י

+ צ�ר�ים ח4מ*ש,*ים ל&קו +ו/ת. ב+�מ* כ �+א מ&ה מ +או/מ-ר, הו +/אמ�רו �י �ר�ע/ה א(ל ה�ח�ר�ט5מ+*ים ו א6ל/ה*ים א(צ�ב+�ע פ+

�ע�לה*וא, +&ם ו +א מ&ה ה�י �ר�אאו/מ-ר, הו+ �י +&ד א(ת יש$�ר&א-ל ו �דו/ל&ה ה�י+ + ה' ב+�מ*צ�ר�ים ע&ש$&ה א4ש,(ר ה�ג +*יר�או �י ו

+ א(ת ה&ע&ם ינו �א4מ*+ �י +ב�מש,(ה ה' ו +ו/, ב+�ה' ו �מ+&הע�ב�ד+ + כ +ו/ת, א6מו/ר ע(ש$(ר ב+�א(צ�ב+�ע ל&קו כ � מ-ע�ת+&ה מ

+ ב+�מ*צ�ר�ים �ע�ל ע(ש$(ר ל&קו +ו/ת, ו כ �+&ם מ + ה�י +ו/ת: ח4מ*ש,+*ים ל&קו כ �מ

+*י6161 +*יר�ב (ר ר�ב (רא6ל*יע(ז �יןאו/מ-ראו/מ-ר א6ל*יע(ז+ נ +&ל , מ* +&ה ש,(כ כ �+&ה מ כ �+מ � ה�ק+&דו/ש, ש,(ה-ב*יא ו +ך +א ב+&רו ה�מ+*צ�ר*ים ע�ל הו

�ת&ה ב+�מ*צ�ר�ים +(א6מ�ר א�ר�ב+�ע ש,(ל ה&י +ו/ת. ש,(נ כ ��חמ+ �ש,�ל ו/ ח4רו/ן ב+&ם , י �ע�ם ע(ב�ר&ה א�פ+ &ז �צ&ר&ה ו מ*ש,�ל�ח�ת ו

ל�א4כ-י ��ע�ם . ע(ב�ר&הר&ע*ים מ &ז �צ&ר&ה א�ח�ת, ו �ים, ו ל�א4כ-י ש,&ל/ש,, מ*ש,�ל�ח�ת ש,�ת+ � א�ר�ב+�ע, א6מו/ר ר&ע*ים מ

+ ב+�מ*צ�ר�ים מ-ע�ת+&ה �ע�ל א�ר�ב+&ע*ים ל&קו +ו/ת, ו כ �+&ם מ + ה�י +ו/ת: מ&את�ים ל&קו כ �מ

+*י +*יר�ב �יןאו/מ-ראו/מ-ר ע4ק*יב&אע4ק*יב&א ר�ב+ נ +&ל , מ* +&ה ש,(כ כ �+&ה מ כ �+מ � ה�ק+&דו/ש, ש,(ה-ב*יא ו +ך +א ב+&רו ה�מ+*צ�ר*ים ע�ל הו

�ת&ה ב+�מ*צ�ר�ים ש, ש,(ל ה&י +(א6מ�ר, ח&מ- +ו/ת. ש,(נ כ ��חמ+ �ש,�ל ו/ ח4רו/ן ב+&ם י �ע�ם ע(ב�ר&ה א�פ+ &ז �צ&ר&ה ו מ*ש,�ל�ח�ת ו

ל�א4כ-י �ו/ ח4רו/ןר&ע*ים. מ �ע�ם א�ח�ת, ע(ב�ר&ה א�פ+ &ז �ים, ו �צ&ר&ה ש,�ת+ ל�א4כ-י א�ר�ב+�ע, מ*ש,�ל�ח�ת ש,&ל/ש,, ו � מ

+ מ-ע�ת+&ה, ב+�מ*צ�ר�ים ח&מ-ש,, א6מו/ר ר&ע*ים �ע�ל ח4מ*ש,+*ים ל&קו +ו/ת, ו כ �+&ם מ + ה�י +מ&את�ים ח4מ*ש,+*ים ל&קו ו

+ו/ת: כ �מ

�מ+&ה+ �מ+&הכ+ +: ל�מ+&קו/םל�מ+&קו/ם טו/בו/תטו/בו/ת מ�ע4לו/תמ�ע4לו/ת כ +:ע&ל-ינו ע&ל-ינו

+ +ו +א*ל +ו + א*ל +הו/צ*יא&נו �ל/א הו/צ*יא&נו �ל/אמ*מ+*צ�ר�ים, ו + ש,�פ&ט*ים. ש,�פ&ט*ים. ב&ה(םב&ה(ם ע&ש$&הע&ש$&ה מ*מ+*צ�ר�ים, ו +-נו י �+ +ד +-נו י �+ ::6262ד

+ +ו +א*ל +ו �ל/א ב&ה(םב&ה(ם ע&ש$&הע&ש$&ה א*ל �ל/אש,�פ&ט*ים, ו +: ב-אל/ה-יה(ם. ב-אל/ה-יה(ם. ע&ש$&הע&ש$&ה ש,�פ&ט*ים, ו +-נו י �+ +:ד +-נו י �+ ד

+ +ו +א*ל +ו �ל/א ע&ש$&הע&ש$&ה א*ל �ל/אב-אל/ה-יה(ם, ו +: ב+�כו/ר-יה(ם. ב+�כו/ר-יה(ם. א(תא(ת ה&ר�גה&ר�ג ב-אל/ה-יה(ם, ו +-נו י �+ +:ד +-נו י �+ ד

+ +ו +א*ל +ו �ל/א א(תא(ת ה&ר�גה&ר�ג א*ל �ל/אב+�כו/ר-יה(ם, ו &ת�ן ב+�כו/ר-יה(ם, ו &ת�ןנ + נ +ל&נו &ם. א(תא(ת ל&נו &ם.מ&מו/נ +: מ&מו/נ +-נו י �+ +:ד +-נו י �+ ד

+ +ו +א*ל +ו &ת�ן א*ל &ת�ןנ + נ +ל&נו �ל/א א(תא(ת ל&נו &ם, ו �ל/אמ&מו/נ &ם, ו + ק&ר�עק&ר�ע מ&מו/נ +ל&נו +&ם. א(תא(ת ל&נו +&ם. ה�י +:ה�י +-נו י �+ +:ד +-נו י �+ ד

+ +ו +א*ל +ו + ק&ר�עק&ר�ע א*ל +ל&נו �ל/א א(תא(ת ל&נו +&ם, ו �ל/אה�י +&ם, ו + ה�י +ה(ע6ב*יר&נו +:ב+(ח&ר&ב&ה. ב+(ח&ר&ב&ה. ב�תו/כו/ב�תו/כו/ ה(ע6ב*יר&נו +-נו י �+ +:ד +-נו י �+ ד

+ +ו +א*ל +ו + א*ל +ה(ע6ב*יר&נו �ל/א ב�תו/כו/ב�תו/כו/ ה(ע6ב*יר&נו �ל/אב+(ח&ר&ב&ה, ו + ש,*ק+�עש,*ק+�ע ב+(ח&ר&ב&ה, ו +צ&ר-ינו +:ב+�תו/כו/. ב+�תו/כו/. צ&ר-ינו +-נו י �+ +:ד +-נו י �+ ד

עוונותינו. כל דיינו... על ועד אומר הגלילי מ: ר' יוסי חסר רמב"ם בנוסח60

שלקו או, מכות חמש/ארבע של מכות חמישים הים על לקו האם, עקיבא ורבי אליעזר רבי בדברי לחקור יש 61

מכה שכל אומר אתה מנין" שאמרו מלשונם לדייק ונראה", אבות" לחמישים חלוקה בלא מכות ומאתים-חמישים/מאתים

ק"ודו. חמש/ארבע של מכות היו לא הים שעל משמע', וכו במצרים המצרים שלקו ומכה

קצבורג.מ.מ- דיינו' עלינו למקום טובות מעלות 'כמה 62

בשם מובא ישראל? אלא לארץ להכנס בלי תורה, או לקבל בלי ממצרים ביציאה מסתפקים היינו 'דיינו'? וכי פירוש מה

לה'. להודות מחוייבים שנהיה כדי דיינו הקב"ה עמנו שעשה זה חסד על פירושו, כבר הרשב"ם, שדיינו

+ +ו +א*ל +ו + ש,*ק+�עש,*ק+�ע א*ל +צ&ר-ינו �ל/א צ&ר-ינו �ל/אב+�תו/כו/, ו -ק ב+�תו/כו/, ו פ+ -קס* פ+ + ס* +צ&ר�כ-נו ב+&ר צ&ר�כ-נו �ד ב+&רב+�מ+* �ד &ה. א�ר�ב+&ע*יםא�ר�ב+&ע*ים ב+�מ+* &ה.ש,&נ +: ש,&נ +-נו י �+ +:ד +-נו י �+ ד

+ +ו +א*ל +ו -ק א*ל פ+ -קס* פ+ + ס* +צ&ר�כ-נו ב+&ר צ&ר�כ-נו �ד ב+&רב+�מ+* �ד �ל/א א�ר�ב+&ע*יםא�ר�ב+&ע*ים ב+�מ+* &ה, ו �ל/אש,&נ &ה, ו + ש,&נ +ה(א6כ*יל&נו ן. א(תא(ת ה(א6כ*יל&נו ן.ה�מ+& ה�מ+&

:+ +-נו י �+ +:ד +-נו י �+ ד

+ +ו +א*ל +ו + א*ל +ה(א6כ*יל&נו �ל/א א(תא(ת ה(א6כ*יל&נו ן, ו �ל/אה�מ+& ן, ו &ת�ן ה�מ+& &ת�ןנ + נ +ל&נו +: ה�ש,+�ב+&ת.ה�ש,+�ב+&ת. א(תא(ת ל&נו +-נו י �+ +:ד +-נו י �+ ד

+ +ו +א*ל +ו &ת�ן א*ל &ת�ןנ + נ +ל&נו �ל/א א(תא(ת ל&נו �ל/אה�ש,+�ב+&ת, ו + ה�ש,+�ב+&ת, ו +ק-ר�ב&נו -י ק-ר�ב&נו -יל*פ�נ �י. ה�רה�ר ל*פ�נ ינ �י. ס* ינ +:ס* +-נו י �+ +:ד +-נו י �+ ד

+ +ו +א*ל +ו + א*ל +ק-ר�ב&נו -י ק-ר�ב&נו -יל*פ�נ �ל/א ה�רה�ר ל*פ�נ �י, ו ינ �ל/אס* �י, ו ינ &ת�ן ס* &ת�ןנ + נ +ל&נו +:ה�ת+ו/ר&ה. ה�ת+ו/ר&ה. א(תא(ת ל&נו +-נו י �+ +:ד +-נו י �+ ד

+ +ו +א*ל +ו &ת�ן א*ל &ת�ןנ + נ +ל&נו �ל/א א(תא(ת ל&נו �ל/אה�ת+ו/ר&ה, ו + ה�ת+ו/ר&ה, ו נו *יס& +ה*כ�נ נו *יס& +:יש$�ר&א-ל.יש$�ר&א-ל. ל�א(ר(ץל�א(ר(ץ ה*כ�נ +-נו י �+ +:ד +-נו י �+ ד

+ +ו +א*ל +ו + א*ל נו *יס& +ה*כ�נ נו *יס& יש$�ר&א-ל, יש$�ר&א-ל, ל�א(ר(ץל�א(ר(ץ ה*כ�נ

�ל/א �ל/או &ה ו &הב+&נ +&נ + ב +ל&נו +: ה�ב+�ח*יר&ה.ה�ב+�ח*יר&ה. ב+-יתב+-ית א(תא(ת ל&נו +-נו י �+ +:ד +-נו י �+ ד

�מ+&ה א�ח�תא�ח�ת ע�לע�ל+ �כ�מ+&ה כ +ל&ה טו/ב&ה ו �פו+ (ל(ת כ כ5פ+ �+מ + ל�מ+&קו/ם ו +, ש,(הו/צ*יא&נו �ע&ש$&ה ע&ל-ינו מ*מ+*צ�ר�ים, ו

�ע&ש$&ה ב&ה(ם �ה&ר�ג ש,�פ&ט*ים, ו &ת�ן א(ת ב-אל/ה-יה(ם, ו �נ + ב+�כו/ר-יה(ם, ו �ק&ר�ע א(ת ל&נו &ם, ו + מ&מו/נ א(ת ל&נו

+ �ה(ע6ב*יר&נו +&ם, ו �ש,*ק+�ע ב+�תו/כו/ ה�י + ב+(ח&ר&ב&ה, ו -ק צ&ר-ינו פ+ �ס* + ב+�תו/כו/, ו ב+&ר צ&ר�כ-נו �ד &ה, א�ר�ב+&ע*ים ב+�מ+* ש,&נ

+ �ה(א6כ*יל&נו &ת�ן א(ת ו �נ ן, ו + ה�מ+& + א(ת ל&נו �ק-ר�ב&נו -י ה�ש,+�ב+&ת, ו &ת�ן ה�ר ל*פ�נ �נ &י, ו ינ + ס* ה�ת+ו/ר&ה, א(ת ל&נו

+ נו *יס& �ה*כ�נ &ה ל�א(ר(ץ ו +ב&נ + יש$�ר&א-ל, ו -ר ה�ב+�ח*יר&ה ב+-ית א(ת ל&נו +&ל ע�ל ל�כ�פ+ +: כ ע4ו/נו/ת-ינו

+&ן +&ןר�ב ל*יא-ל ר�ב ��מ+ ל*יא-לג ��מ+ &ה ג +&ל או/מ-ר ה&י +/א כ + ד�ב&ר*ים ש,�לו/ש,&ה א&מ�ר ש,(ל (ס�ח א-לו &צ&א לא 63ב+�פ+ י י �ד- חו/ב&תו/ י

+ +ו �א-ל (ס�ח ה-ן: ו (ס�חפ+ +&ה פ+ +&המ�צ +מ&רו/ר מ�צ +מ&רו/רו ו(ס�ח (ס�חפ+ + פ+ + ש,(ה&יו ן או/כ�ל*ים א4בו/ת-ינו ��מ +*ז +&ש, ש,(ב+-ית ב &ה ה�מ+*ק�ד +&ם ה&י י �+ם ע�ל ק מ&ה? ש,ו

+ם ע�ל &ס�ח ש,ו � ה�ק+&דו/ש, ש,(פ+ +ך +א ב+&רו -י ע�ל הו + ב+&ת+ +(א6מ�ר: ב+�מ*צ�ר�ים א4בו/ת-ינו ש,(נ

ר�ת+(ם ��א4מ (ב�ח ו (ס�ח ז +א פ+ &ה הו &ס�ח א4ש,(ר ל�יה/ו -י ע�ל פ+ -י ב+&ת+ ו/ ב+�מ*צ�ר�ים יש$�ר&א-ל ב�נ &ג�פ+ �נ+ מ*צ�ר�ים א(ת ב

�א(ת + ו -ינו +*יל ב+&ת+ +*ק+/ד ה*צ �י +: ה&ע&ם ו �ח4וו +*ש,�ת+ �י ו

63

לשון זמן הראשון. ומרור מצה פסח הן ואלו חובתו ידי יצא לא בפסח אלו דברים שלושה אמר שלא כל: קצבורג.מ.מ

(.תורה לשון )קרבן והשני( חכמים

ע"כ כתבתי ביומי דקדוקי פסחים צט:

פסח = חג המצות?

ח"? ס, מהו הזמן המכונה בשם "פ:

ח" הרי הוא ס, . מהו זמן זה? זמן של קרבן הפסח הפסח, וממנו נעתקה המשמעות לקרבןהמשמע הבסיסי של "פ:

ח" מורה רק על יום ס, )ראה:, היינו: ט"ו בניסן אכילתו הפסח, היינו: י"ד בניסן, או על יום שחיטתבמקרא, הזמן "פ:

, "פסח בתורת שם החג" )מהדורתובהרחבה: רש"י זווין, המועדים בהלכה; ?תוס' קידושין לז/ב ד"ה ממחרת

לוי"תש"מ, עמ' רנט ק& צות ו" ח מ, ס, פ: ת ה, ר, Fח מ& ץ מ# אר: בור ה& ע- �לו מ יאכ" .(; וע"ע דעת מקרא ליהושע ה/יא "ו,

ג ח" נקראים שבעת ימי החג, אותם הימים שבתורה נקראים בשם "ח, ס, לא כך הוא בלשון חכמים. בשם "פ:

צות" )כגון בשמות כג/טו(. מ, אין ספור למקומות ש"פסח" הוזכר בפי תנאים ואמוראים בתורת חג המצות.ה,

ח" ס, פ: ר ה, וכן "יום טוב הראשון, )להלן דף קב/ב( ו"שביעי של פסח" (; פ"ב מ"ג)לעיל דף ל/בביטויים כמו "אח,

שלבתקופות מאוחרות כי משמעות הפסח בתורת זמן הורחבה בעליל מוכיחים שלפסח" )תענית פ"א מ"ב(,

ללכלל שבעת ימי החג הקשור לקרבן הפסח העברית �א ר& י יש" �נ י ב" �ת ל ב& ח ע, ס, ר פ& ש: , ול"פסיחה" של הקב"ה "א-

ים" )שמות יב/כז( ר, צ" מ# .ב"

איןתוספות רי"ד דף צט/ב(, ש)טראני דשעיה י' רעל המשנה הפותחת את הפרק האחרון במסכת פסחים, מעיר

י פסחים" התנא נמנע מלקרוא ל"חג המצות" - "פסח" � - פירושו י"ד]או לפי גרסתו: "ערב פסחים"[ , ולכן "ערב

בלשון המקרא, הזמן בו "לא יאכל אדם סמוך למנחהבניסן, שהוא ערב חג המצות, שבפי חכמים נקרא "פסח".

הפסח"; ואילו "ערב פסח" בלשון המקרא, הלוא הוא י"ג בניסן!...]יום[ עד שתחשך" - הוא "

ח" במובן המקראי ס, יום י"ד בניסן( במשנה ז' בפרק א' )לעיל= )הקדוםאמנם, באופן יוצא מן הכלל נקט התנא "פ:

; ואולי גם בריש פרק"בפסח: "אמר רבי מאיר: מדבריהם למדנו, ששורפין תרומה טהורה עם הטמאה (דף יד/א

."בפסח ...כל שהוא ממין דגן הרי זה עובר בפסחשלישי )לעיל דף מב/א(: "ואלו עוברין

ח" לא על כל שבעת ימי החג, אלא על ליל ראשון של פסח בלבד )"ליל הסדר"(, ס, כמו כן, בכמה משניות מצינו "פ:

כל שלא אמר: בחזרת..." )פ"ב מ"ו; לעיל דף לט/רע"א(; "בפסחכגון: "ואלו ירקות שאדם יוצא בהן ידי חובתו

" )פ"י מ"ה; דף קטז/ב(., לא יצא ידי חובתו, ואלו הן: פסח מצה ומרורבפסחשלשה דברים אלו

הבתפילה אנו משתמשים בשם המקראי של חג הפסח: "מעניין ש ז: צות ה, מ, ג ה, ".ח,

:ואומר המצות את מגביה

+&ה צ �+&המ צ �+ 64זו/ מ +ם ע�ל או/כ�ל*ים ש,(א&נו מ&ה? ש,ו

+ם ע�ל +/א ש,ו *יק ש,(ל פ+ �+ ש,(ל ב+�צ-ק&ם ה*ס +*ג�ל&ה ע�ד ל�ה�ח�מ*יץ א4בו/ת-ינו � ע4ל-יה(ם ש,(נ ל(ך ל�כ-י מ( �ל&כ*ים מ � ה�מ+

� ה�ק+&דו/ש, +ך +א ב+&רו +ג�א&ל&ם הו +(א6מ�ר: ו ש,(נ

+ +/אפו �י + א4ש,(ר ה�ב+&צ-ק א(ת ו +ו/ת ע5ג/ת מ*מ+*צ�ר�ים הו/צ*יאו צ �+*י מ +*י ח&מ-ץ ל/א כ + כ �ל/א מ*מ+*צ�ר�ים ג/ר�ש,ו + ו &כ�לו י

�ה+ �ג�ם ל�ה*ת�מ�ה�מ- + ל/א צ-ד&ה ו ל&ה(ם: ע&ש$ו

:ואומר המרור את מגביה

(ה מ&רו/רמ&רו/ר + 65ז +ם ע�ל או/כ�ל*ים ש,(א&נו מ&ה? ש,ו

+ם ע�ל + ש,ו ר�רו מ+- +-י א(ת ה�מ+*צ�ר*ים 66ש( + ח�י +(א6מ�ר: ב+�מ*צ�ר�ים א4בו/ת-ינו ש,(נ

ב"תוספות חדשים" על המשנה הראשונה של פסחים מובאים בשם ר' לוי יצחק מברדיצ'ב שני הסברים

להבדל בשמות של חג זה במקרא לעומת לשון חכמים ולשוננו./דרשניים רעיוניים

צות יהושע קמלמן, "חג הפסח וררד" מ, ג ה, : דוחה את שני ההסברים376-384, תשנ"ה, עמ' שנה בשנה", בתוך: ח,

בניסן, ובכדידתרוקנות" ערכו של י"השל ר' לוי יצחק מברדיצ'ב, ומציע שהשינוי נובע מחורבן המקדש, שגרם ל"

לעשות זכר למקדש ולקרבן הפסח, קראו את חג המצות בשם חג הפסח. וכך הוא חותם את מאמרו:

שם א'... וי"ד ירד ממדרגת חג פסח– חג אחד, מב' השמות –כה מימי חורבן הבית השני נעשה משני חגים כ

למעמד של "ערב פסח".

ר"ה יג/א מתוך יומי דקדוקי

מהו 'ממחרת הפסח'?ח" בלשון חכמים. הפעם נברר מהו הזמן המכונה בשם361בפינה הלשונית בגיליון ס- Zדננו בשם "פ

ח" ס- Zח" מורה על י"ד בניסן )=יום הזמן. האם בלשון המקרא"פ ס- Zהפסח(, או על ט"ו בניסןשחיטת "פ

(? אכילתו)=יום

אשון ר2 ש ה) Zח[ד ס ב- ס* מ% ע% ר- עו מ* ס% י2 ר מחד גיסא, כתוב בתורה )במדבר לג/ג(: "ו- ש� ה ע� ש� �מ ח� שב Zח[ד יום ל-

אשון ר2 חה) ס פ" ת ה ר ח$ מ� �ל מ א* ר) י יש% נ* או ב% צ% ים י) ר) צ% ל מ2 י כ) ינ* ע* ה ל% מ) ד ר) י) תב% ר- bח ". אם ט"ו בניסן נקרא "מ)

ח" - היינו י"ד בניסן! ס- Zח", מוכח ש"פ ס- Zפ ה-

ץ Zאר בור ה) dע לו מ* יאכ% חמאידך גיסא, בספר יהושע )ה/יא( נאמר "ו- ס פ" ת ה ר ח$ מ� �יוםמ ם ה- Zצ Zע לוי ב% ק) צות ו% מ-

ה", ולפי דברי Zז הגמרא בסוגייתנו, מדובר כאן ביום הקרבת העומר, ממחרת יום הראשון של התלמוד/ה-

ח" - היינו ט"ו בניסן! ד"ה ממחרת הפסחכאן פסח )לשון רש"י ס- Zמכאן משמע ש"פ .)

( בשם ר' אברהם אבן עזרא, וכברעומר והדר אכול)ד"ה דאקריבו על אתר קושיה זו הובאה בתוספות

.מחמת סתירת הפסוקים( נחלקו בכך אמוראים ?בירושלמי )חלה פ"ב ה"א

לתרץ קושיה זו מצאנו שלוש דרכים עיקריות:

+ ר�רו �מ& �י +-יה(ם א(ת ו *ים ב+�ח/מ(ר ק&ש,&ה ב+�ע4ב/ד&ה ח�י +ב*ל�ב-נ +ב�כ&ל ו +&ל א-ת ב+�ש$+&ד(ה ע4ב/ד&ה ו א4ש,(ר ע4ב/ד&ת&ם כ

+ � ב&ה(ם ע&ב�דו ב+�פ&ר(ך

%ו*ר %#כל-ד %ו*רב %#כל-ד +&ב ודו*רודו*ר ב + ע�צ�מו/ א(ת 67ל*ר�או/ת א&ד&ם ח�י +ו �א*ל+ +א כ &צ&א הו +(א6מ�ר: י מ*מ+*צ�ר&ים, ש,(נ

& �ד�ת++ �ה*ג & ו �ך +ו/ם ל�ב*נ �י+ +א ב +ר ל-אמ/ר ה�הו (ה ב+�ע4בו &ה ע&ש$&ה ז �ה/ו מ*מ+*צ�ר&ים ב+�צ-את*י ל*י י

+ א(ת ל/א +&א�ל ב+*ל�ב�ד א4בו/ת-ינו � ה�ק+&דו/ש, ג +ך +א ב+&רו +&א הו + א�ף א(ל +&א�ל או/ת&נו +(א6מ�ר: ע*מ+&ה(ם ג ש,(נ

+ �או/ת&נו ע�ן מ*ש,+&ם הו/צ*יא ו �+ ה&ב*יא ל�מ + ל&ת(ת א/ת&נו *ש,�ב+�ע א4ש,(ר ה&א&ר(ץ א(ת ל&נו + נ ל�א4ב/ת-ינו

פירוש א. ידי על ליתא, מעיקרא לראב"ע שקושיה מחודשרבנו תם השיב

ל זה משפט ק המחל* ביהושע, קרא:שניבפסוק קאמר "דהכי משפטים:

צות'; 'וקלוי' דהוא ן 'מ 'ויאכלו מעבור הארץ ממחרת הפסח' כלומר מן היש�

דש אכלו 'בעצם היום הזה' דהיינו ט"ז". )ובדרכו פירשו רד"ק ומלבי"ם , עלח�

יהושע "ממחרת הפסח" מתייחס לט"וספר לפי ר"ת, גם ב(. ?אף האילוץ הלשוני

בניסן, כמו בחומש במדבר; אך סוף הפסוק המדבר על אכילת חדש ארע

ויקרא כג/יד :בט"ז בניסן המכונה כאן "בעצם היום הזה" )כלשון התורה,

ה" ז" יום ה ם ה צ" ד ע" לו ע ל לא ת9אכ8 מ" ר8 כ י ו8 �ל ק� ם ו8 ח" ל" (."ו8

, ויש לפרשו בכל מקום לפי"פסח" הוא דו משמעיניתן לומר שהזמן הנקרא ב.

קשר. כך כותב ראב"ע בשם רס"ג: "והגאון אמר ששני 'פסחים' הם: פסח הה"

; ופסח ה' - בליל ט"ו, והנה 'ממחרת הפסח' ביהושע יום?ה', ופסח ישראל

ט"ז; ויהיה פירוש 'ממחרת הפסח' הכתוב בתורה - ממחרת זבח הפסח".

(: "נהי דבעלמא ממחרת הפסחד"ה ממחרתוכ"כ הר"י )תוס' קידושין לז/ב

ולשון התורה לחוד, ולשון נביאים לחוד, ולשון חכמיםהוי ט"ו, הכא ר"ל ט"ז,

וכעין זה כתב כאן הרשב"א בחידושיו: "יש מפרשים, דלשון 'מחרת". לחוד

: משמע ממחרת שחיטת הפסח, ומשמע מחרת אכילתתרתי משמעהפסח'

הפסח; וההוא שבפרשת אלה מסעי היינו מחרת שחיטת הפסח, והא דהכא

.?היינו מחרת אכילת הפסח"

זמן אכילתתמידהאפשרות השלישית היא להסביר שזמן ה"פסח" פירושו ג.

ת , אלא שמשמעות ")ליל ט"ו בניסן(הפסח ר- bח ח" משתנה. מ) ס פ" בשונהה

ת" היא ליום הבא )ט"ז בניסן( -- ר ח$ יתכןמההבנה הפשוטה, שכוונת לשון "מ�

הוא ש"פסח" ט"ו לפרש = ליל ח" ס פ" ה ת ר ח$ "מ� ואעפ"כ ט"ובניסן, .יום

הכיצד?

ניתן להסביר זאת בשני אופנים:

:רם ובקול בשמחה ואומר הכוס את המצות, מגביה את מכסה

לפי הריטב"א, "במיעוט מקומות לא דייק קרא" ונקט קרא "מחר".1

ר, אלא במעבר מלילה לבוקרו )ראה: או "מחרת" אף שאין מדובר ביום אח*

במדבר יא/לב; שמואל א' יט/יא(. "ולא דק קרא בלישניה, משום דמלתא

דמפרסמא היא, דבט"ו בניסן יצאו".

"בעל ההפלאה" הוכיח שקודם מתן תורה - הלילה הולך אחר היום.2

שלפניו. הלכך, הכתוב המציין שהזמן בו יצאו ישראל ממצרים הוא יום ט"ו

]אכילת[ הפסח", מפני שהלילה שבין י"ד לט"ומחרתבניסן, מכנה יום זה "

מצטרף ליום הקודם, י"ד בניסן - שהרי אנו עוסקים בזמן שקודם למתן

החג", שם בתורת "פסח בהלכה, המועדים זווין, רש"י )עיין: תורה!

(.?מהדורת תש"מ, עמ' רנט-רסא

י"ד; הנשקה, בתוך: מגדים דוד של ; מאמר18 ה/יא, הערה ליהושע מקרא קיל, דעת ע"ע: יהודה

.42 - 35תשס"ג, עמ' יהושע, ירושלים בספר - כיוונים לבנה אריאל, פני ישראל

היצירה את א-לק' גמר, ערב" "ויהי: העולם )מצונזר, פנימית?( בבריאת המקוצץ הרשב"ם מ' דושי: וידוע

בבוקר, היה - ולמחרת היום אחר כאן, הוא הפשט לפי לו היום=אור, הראשון, והלילה, ברור של

מוסבר גם . בזהאחד" "יום לו נסתיים שלמחרתו ואז, בבוקר, בקר" "ויהי היום: סיום

ראשון". "יום לא קצת, אגב-אגב, מדועלוין: ר"א ששלח קובץ מתוך 64

זופרק ב

ברצוני להסב את  באשר לניקוד המילה 'זו', אף שאין אני מוסמך להביע דעה, ... תשובת רב"ש המבורגר:

תשומת לבכם לשני מקורות:

במכון26289( סרט 37, קוד. הב. 86. מחזור כ"י, כנראה מתלמיד המהרי"ל, לפי מנהג מגנצא, )המבורג 1 

.חולם מנוקד א': "בטבעת זו" ואח"כ נמחקה מלת "זה" ונכתב תחתיה: "זו". 18לתצלומים י-ם. דף

:282-283. רש"ז גייגר, דברי קהלת, עמ' 2

"זו ...לא טובה השמועה שרבני הדור משנים מנהג הקדושים בקדושין, שאמר החתן "בטבעת    

בחולם. ולא על החדשים אני כועס... כי זו דרכם כסל למו... אך על אלה זולעולם, ואלה הנהיגו שיאמר

תלונתי... המוסרים נפשות לקיים כל מנהגי ראשונים, ובזו עוזבים דרך חכמים ונבונים... ולא אתם

� �ל�פ*יכ&ך + ל�פ*יכ&ך �ח�נו +א4נ �ח�נו +&ב*ים א4נ +&ב*יםח�י ח�י

+-ל ל�הו/דו/תל�הו/דו/ת +-לל�ה�ל +-ח� ל�ה�ל ל�ש,�ב+-ח�ל�ש,�ב

+-ר ל�רו/מ-םל�רו/מ-ם ל�פ&א-רל�פ&א-ר +-רל�ה�ד ל�ה�ד

� �ל�ב&ר-ך +-ה ל�ב&ר-ך +-הל�ע�ל +-ס ל�ע�ל +ל�ק�ל +-סו +ל�ק�ל ו

י יל�מ* + ש,(ע&ש$&הש,(ע&ש$&ה ל�מ* +ל�א4בו/ת-ינו + ל�א4בו/ת-ינו �ל&נו +ו �ל&נו ו

+&ל א(תא(ת +&לכ +*ס+*ים כ יםה�נ +*ס+* + ה�נ +ו +ה&א-ל +ו ה&א-ל

+ +הו/צ*יא&נו הו/צ*יא&נו

+ת +תמ-ע�ב�דו +ת מ-ע�ב�דו +תל�ח-רו ל�ח-רו

+&גו/ן י +&גו/ןמ* י ל�ש$*מ�ח&הל�ש$*מ�ח&ה מ*

טו/בטו/ב ל�יו/םל�יו/ם מ-א-ב(למ-א-ב(ל

+מ-א4פ-ל&ה +מ-א4פ-ל&הו +&דו/ל ל�או/רל�או/ר ו +&דו/לג ג

+ד ש,+*ע�ב+ו +מ* +דו ש,+*ע�ב+ו +מ* +&ה ו +&הל*ג�א5ל ל*ג�א5ל

לבדכם, כי גם מעלי מקומכם, הקטנים אשר תחתיכם... עושים כמעשיכם... ואם רצונכם לשנות, לפי

"עם זו יצרתי ליזו מובנו "אשר" ולא "זאת", הנה טרם תשנו-שנו ולמדו היטב ס' השרשים שרש זוש

וכו' פירש ר' יונה בענין אשר וכו' ויתכן לפרשם כלם בענין זה והוי"ו בהם תמורת הה"א כמשפט". וכ"כ

גם בשרש זה... ואף אם באתם לחסות תחת כנפי יונה, הלא הכל מודים שבלשון תלמוד )שהוא לשון

.. אמנם הנמאס בדבר הוא שכל סדר קדושין נעשה בזה לבזה נפש וללעג,.זוהמאמר הזה...( קוראים:

, שהוא=(Sau ) לעגם" )הושע ז', י"ו(, כל השומע יצחק ויחשוב שהחתן קורא לכלה: זויאזוכי "לשונם

לכן שובו לדרך אבותיכם לאמר:.זושם חזירה בל"א. ומי יודע אם לא בעבור זה מנעו זקיננו מלאמר:

.זוואצ"ל זו

לגרמנית והגדלת המילים הנידונות ממני ואינםזויא)ולא מסברה(. תעתיק המילה הוספתי ניקוד על פי המקור

במקור. יעקב לוינגר

אורי מלמד:

. אני מקווה למצוא את מה"מ המדויק שלפרופ' חיים כהן מאוניברסיטת תל-אביבעל התיבה "זו" בשורוק כתב

מאמרו בשבוע הבא, ולשלוח לך את הפרטים.

הערה מכתב מפרופ' כוהן יובא בהמשך.

בכל מה שקשור לניקוד המילה 'זו'. בימיו של רש"ר הירש ובהשפעתו היה מעבריוסי מאיר:

בפרנקפורט מחולם אאו לחולם אאו, עיין בהרחבה בספר שרשי מנהג אשכז, ח"א, פרק

הגיית החולם תת-פרק 'פרנקפורט דמיין'. יש להניח שהרב שלמה גייגר, שאגב שימש

כדיין בפפד"מ בקהילה הכללית, הגה כהגייה הדרום אשכנזית הוותיקה אאו. הרב הירש

אינה נראיתZAUלעומתו הגה כבני צפון גרמניה )מקום לידתו( אאו. בכל מקרה המילה

לרב גייגר מתאימה לפי שני ההגיות, ולפיכך ביקש להשאיר את הנוסח 'זו' בוא"ו שרוקה.

ההגייה הישיבתית בימינו תאמר 'זוי' והיא תתרחק מהחולם המקורי, לענ"ד כדאי להשאיר

את המילה 'זו' בשורוק הקרובה יותר להגיית החולם המקורית, מאשר להמיר אותה בקמץ

י, אינו יכול להמליץ על[א"ה: גם מי ששולל לחלוטין את החולם המזרח אירופי םווחיריק )חוילם(.

�נ/אמ�ר �נ/אמ�רו &יו 6868ו &יול�פ&נ &ה+ ח4ד&ש,&הח4ד&ש,&ה ש,*יר&הש,*יר&ה ל�פ&נ +י &ה+ה�ל�לו +י ה�ל�לו

:ההלל בשירת בידו הכוס שיחזיק ראוי

&ה+ +י + ה�ל�לו י ה�ל�לו + ע�ב�ד- &, ה�ל�לו �י �ה*י ש,-ם א(ת י &: י �י & ש,-ם י �י � י ב/ר&ך ��ע�ד מ-ע�ת+&ה מ עו/ל&ם: ו

�ר�ח ז מ+* ש, מ* +&ל ע�ד ש,(Hמ( &: ר&ם ש,-ם מ�בו/או/, מ�ה5ל �י +&ל ע�ל י +ו/ים כ &, ע�ל ג �י �בו/דו/. ה�ש,+&מ�Hים י+ כ

י &י מ* �י+ + כ +*יה*י א6ל/ה-Hינו ג�ב �*יל*י 69ה�מ+ י ל*ר�או/ת, ב+�ש,+&מ�Hים ל&ש,&Hב(ת: ה�מ+�ש,�פ+ +ב&א&Hר(ץ. מ�ק*ימ* ו

ניקוד מוטעה )שורק במקום חולם( כתחליף.

לתועלת המעיינים, הנה רשימת המילים מתוך שרשי מנהג אשכנז ח"א )החלפת חולם

. 'תערובות', 'תרעומת', 'תאומים' 'בשורה', 'טוביה', 'מסכת יומא', 'קוצו של יוד',בשורוק(:

+ב(עס" למערביות כראוי מבטאים איך מנקדים, ובעיקר איך )אגב וכן: "מ�רו

משקלה??( מי"ד. וברבים, ומה ביחיד זו מילה

לגבי הגיית האות יו"ד, העיר ר"פ מווילנא, פירוש 'טעם עצו' על ספר משנת חסידים,

קראקא תרמ"ט, דף כד ע"ב: "יוד היא בחולם כזה: יוד, וכן היא אמתת המבטא, לא כמו

שאנו אומרים יוד בשורק".

כל טוב ותודה רבה

יוסף ש. מאיר

קונטרס נישואין עמ' שצב, דעת הגרש"ז אוירבך לומר  ראה במבקשי תורהיוסי מאיר:

 זו בשורק אף שלפי דקדוק צ"ל בחולם

הזכרת את רש"ז, אין בעיה אספר לך מעשה. כשהשאתי את בתי הבכורה אמרתיתשובתי אליו:

לחתני לומר זו, הוא שאל את ראש ישיבתו מסדר הקידושין ר' שמואל אוירבך נר"ו והוא הסכים

עמי.

כנראה הוא לא שמע שאביו הורה בדווקא לומר זו....

כשהיינו בישיבה ידענו שרוב )ככל( פסקי ההלכה "המסתובבים" בשם ראש הישיבה )הרב שיינברג

בתורה אור( אינם נכונים. הוראה זו נאמרה כשמישהו ליווה אותו בדרך לבית הכנסת?

למה בכלל לשאול רבנים שאלות שאינן הלכתיות?

כיוון שעוסקים לא רק בענין זו, כדת, אלא גם ב"המסתעף", ארשה לעצמי להוסיףד"ר יוסי עופר:

הערה בעניין ההתחשבות בלשונות זרות בעת קביעת הלשון העברית )בעקבות זו = חזירה

בגרמנית(.

מן רפי, בר ליהו"א >כפ"ת< דסמיך בג"ד ה' - כל פ*י מו/צ&א מנחת שי, דברים ח, ג:

קודם ברפה פי לומר יתכן לא כזה, כי קריה להוגן דגש שהן מהן המבטלים, והרבה

מצאתי. ושמעתי יתברך, ע"כ לשם צרפת, וחלילה בלשון הוא גנאי לשון לשם, כי

/ת מ-ע&פ&ר +&ל, מ-א�ש,�פ+ &ר*ים ד יב*י י יב*ים, ע*ם ע*ם א(ב�יו/ן: ל�הו/ש* �ד* יב-י נ �ד* יב*י נ ע�מ+ו/. מו/ש*

�Hית ע4ק(Hר(ת+ *ים ,א-ם ה�ב +&נ &ה+: ש$�מ-ח&ה ה�ב +י ה�ל�לו

צ�ר&Hים, ב+-ית יש$�ר&א-ל ב+�צ-את �ע4ק/ב מ*מ+* �ת&ה מ-ע�ם י +ד&ה ל/ע-ז. ה&י �הו ל�ק&ד�ש,ו/, יש$�ר&א-ל י

+&ם ן ר&א&ה מ�מ�ש,�לו/ת&יו. ה�י -+ �ר�ד+ +&נ/ס, ה�י �י + ל�א&חו/ר: ה(ה&ר*ים יס+/ב ו �ב&עו/ת ר&ק�דו+ כ�א-יל*ים, ג

-י +*ב�נ & צ/אן. מ�ה כ �ך+ +&ם ל +*י ה�י +ס כ ן ת&נו -+ �ר�ד+ *ס+/ב ה�י + ל�א&חו/ר. ה(ה&ר*ים ת+ *ר�ק�דו כ�א-יל*ים, ת+

�א(פ(ס. ובכל א�ין ר"ל בפא ריפוי קו פ*י צרפת שבלשון כדינה, ואין רפה הספרי' הפ"א ו

מפני הקדש לשון דרכי מבטלין שאין צרפת, ללשון לחוש לנו

דבר, ה' צבאות בפא ריפוי קו )א'( כי-פי במיכה עוד ומצאנו .לשונות שאר

רפה. שהוא

יוסף עופר

תודה רבה.כוהן: פרופ' חיים

אכן גם אני סבור שאין שום צורך לשנות את המנהג האשכנזי. במאמרי

בין על תולדות התיקון הזה המלווה אותנו זה ארבע מאות שנה ויותר. מתחקה אני

   גייגר. בהרחבה גם את דברי קהלת של מצטט השאר אני

אבי אומר מצה זו ואף אני אומר כן, לכבוד אבי ולכבוד מסורת אבותיי. איני רואה בזה

חטא נגד הדקדוק. מסורת אשכנזית רבת דורות אף היא דקדוק היא ואין לבטלה

כלאחר יד ובהבל פה.

אם אתחיל להגיב על כל מה שנאמר בעלונים למיניהם אין אני מספיק. אין אני יכול

"צריך לתקן". שיהיו בריאים.  בפסקנות "צריך לומר" לרדוף אחר כל האומרים

ואגב, את עלוני פרשת השבוע לאלפיהם איני קורא כלל. אני מסתפק בחומש עם

 רש"י.

כל טוב,

ח"כ

כר. נ"ב: אני רק מקווה שחתנים לא יתחילו לקדש מעתה בכפילת מילת זו, כר/ז: � ומי יודע, כמנהג ההבל של ז

אולי יתחילו לקדש מעתה בשתי טבעות ובשני זוגי עדים... ואכן, בשביל מה יש לכלה עשר אצבעות?

צורה לכאורה בלתי תקנית אבל  ביןהיכן הגבולהשאלה הבלתי פתורה היא: לוינגר:

? הנכשיר כל סידורעשר שקל. הנכשיר גם את תת-תקניתנפוצה, לבין צורה

�ב&עו/ת+ -י ג +*ב�נ -י כ +*פ�נ ל +ל*י א&דו/ן צ/אן. מ* -י חHו +*פ�נ ל �ע4ק/ב. ה�ה/פ�כ*י א6לHו/ה+� א&Hר(ץ, מ* +ר י +ו ה�צ

יש, א4ג�ם +&מ* ים, ח�ל H&נו/ מ� ע�י �ים: ל�מ H&מ

:ואומר הכוס את אוחז

� +ך &ה א�ת+&ה ב+&רו �ה/ו + י � א6ל/ה-ינו ל(ך ה&עו/ל&ם מ(

+ א4ש,(ר �א&ל&נו+ �ג&א�ל ג + א(ת ו מ*מ+*צ�ר&ים א4בו/ת-ינו

+ +*יע&נו �ה*ג �ל&ה ו �י+ +(ה ה�ל +ו/ ל(א6כ/ל ה�ז +&ה ב צ �+מ&רו/ר מ ו

+-ן &ה כ �ה/ו + י -אל/ה-י א6ל/ה-ינו + ו א4בו/ת-ינו

תפילה שנדפס ברשלנות בגלל גודל תפוצתו או גילו המופלג?

 תשובה

טוב אכן שאלת הגבול שאלה היא. מכל מקום, מי שבא לפסוק הלכות בענייני הלשון

על הלשון, התפתחותה וצורותיה השונות לתולדותיה ולמסורותיה. שידע כמה שיותר

רופא צריך ללמוד לפני שהוא אומר מותר או אסור וכל כל רב פוסק צריך ללמוד הרבה

 לפני שהוא מקבל רישיון לרשום רצפט... הרבה

אינה לא תקנית. היא לא תקנית רק מפני שהוכרז זו ממאמרי אפשר ללמוד שצורת

עליה שהיא לא תקנית. גם דברי זלמן גייגר בעניין זה, ובעיקר המקורות שהוא מזכיר,

מלמדים על כך.

השרוקהה. המילה זו: בחולם היא נקבה של המילה ז): אינני בא להתווכח, המילה זור"א לוין

אבל משמעה מורכב יותר. אשרבפשטות היא כמו

החתנים מתכוונים לנקבה של זה, המילה זו השרוקה אינה מתאימה שם. כל הדיונים הם אם

אפשר "להכשיר" אותה בכל זאת. דיבורים בנוסח הנח להם לישראל וכד' אינם מתאימים כאן.

הגע עצמך, בחור שגדל בארץ ישראל ושפת אמו היא העברית המדוברת בארץ, כשהוא רוצה

. עתה בעמדו בחופה, אם ) זו, אבל הוא מכיר גם את המילה זאתלומר זה בלשון נקבה הוא אומר

הוא יבין שבגלל הטקס הדתי הוא משתמש בצורה שאינה תקנית בלשוןהרב יאמר לו לאמר זו

הדיבור. מי צריך את זה?

.) כתוב זווילנאאזכיר כאן שבסידורי הספרדים בסידור חב"ד ובסידור עבודת ישראל ואפילו בסידור ה"ליטאי"

תוספת תש"ע ]לאחר פרסום מאמר ח"א כהן, ששלחתיו למכותביי[

אפ"ר: ברצוני להדגיש שטענה "זו" של ר' אליהו, אפשר לנסחה כך: במערכת השיקולים להכריע כיצד

לדבר עברית בתפלה ובטקסים דתיים ]ובקריאת התורה?[ אין להתחשב רק ברובדי הלשון שהיו עד

למנסחי התפילה ועד לאבותינו, אלא יש להתחשב בעברית החדשה שבפינו! אפשר להרחיק לכת עם

טענה זו ]שלכשעצמה היא הגיונית, אם כי לא הכרחית[, ולמשל להבחין לכתחילה בין הטעמת המלים

אפוא ואיפה, ואולי זוהי סיבה להתפלל במבטא ישראלי. ועוד. ]טענה דומה יש בהקדמה החדשה של

+ +*יע-נו �ג �ל*ר�ג&ל*ים ל�מו/ע4ד*ים 70י + ה�ב+&א*ים א4ח-ר*ים ו ל�ש,&לו/ם ל*ק�ר&את-נו

�ן ש$�מ-ח*ים �י & ב+�ב*נ �ש$&ש$*ים ע*יר(ך & ו ב+�ע4בו/ד&ת(ך

�נ/אכ�ל ן ש,&ם ו �ב&ח*ים מ*+ ן ה�ז +מ* �ס&ח*ים ו 71ה�פ+

+*יע� א4ש,(ר �ג +&מ&ם י & ק*יר ע�ל ד �ב+�ח4ך ז ל�ר&צו/ן מ*

�נו/ד(ה & ו �ך+ + ע�ל ח&ד&ש, ש,*יר ל +&ת-נו �א5ל+ �ע�ל ג +ת ו �דו + פ+ �פ�ש,-נו נ

סידור קורן מאת רעי, חנן אריאל[

דושי:

ל ו ח ב זו" וכו' כולם חזקה ה"ביד כל לפ"ק רפ"ז פראגמצאתי. מה ראו אך

! ם

. בסרייבו ם ל ו ח ב כולם וכן

!(14ה- המאה )עדות משמאל !(, וברצלונה16ה- המאה )עדות מימין פראג

�ואס! באותה )מבוטא: זו/!so wass משמע מה ואגב. ?so whatבאמצע... היקרה ופרנקפורט ו

היום שאוהבין מה אלא תיקון אינו זה "לתקן", הרי לא מדוע וא"כארורה! גרמנית

למשל לכאן: קחו שייך מאוד עטרה, וזה ]בעניין!! ליושנה עטרה החזרת סתם הרבה: זוהי

ו/או השלישי "? השניראשוןה" בעצם הוא !! ואגב: מי120 עד וחיים מהלכים ראשל"צים4 של טורקית עטרה

% כאן היום שמעתי הרביעי? אגב 1)רע"י(, ש- מהם 1 של מחתניו אחד של פיו אוזניי, ממו* בפראהא, במו

% אמר אם ל&ב-ש,. מעניין לאחרונה, מז"ט! ושמו: ב"ד, וקודש שוב התחתן כן , דווקא ל"ע אלמן אחר, ג"כ % זו או

. . . [zoo בחופתו, ואולי זו*

אמי, הרה"ג דודי, אח ועוד. למשל סיגעט של הלשונית המסורת שומרי רבותיי לימדוני זו*הזאת! בטבעת וכן

(. מי"ד.Haag) כkד(ען-ה�אא )שטיין( זצ"ל, אב"ד בארי שמואל

"?ברכותב חכמים שטבעו ממטבע "שינוי בגדר זה ? האם'זאת' יאמר "ח"ו" מישהו 'יקרה' אם ומה

או יאמר: "רונית אם / זאת? גם הזו 'קדושה' בלשון שום אין הק' שלא. וגם: הרי לי נראה בפשטות

קצת דתל"ש, ויודע שהוא נאמר לי" )ובואו קנויה שיר, רון, טל, "את או מפית או כפית או רווית

יאמר " וכו'( אוקניין מעיישה" מצד רק אלא אנטי-פמיניסטי מצד לא נקנית, ח"ו תלמוד, האשה

מפנוייה אותך הופך אני "הרילשבאבניקית: קודם זאת שהסביר בהרחבה, ב"לו/מד(עס" לאחר

דעת בגמירות לך נותן שאני זה פרוטה בשוה ה"מעשה-קניין" הזה ע"י שלי לאשת-איש

�" ה"ירושלים-של-זהב את שלך בקבלה ספק וללא שלמה דעת שלי, ובגמירות בנתינה כר'הזו

מקודשת? / זאת זו תהא לא וכו', האם תימנית מגדל!(, או )עם צ'כית טבעת עקיבא, או

למצאה. מי"ד לי תעזרו ... אוליזאת / כזאת: בטבעת כזו גירסא שראיתי נ"ל וגםאוכלים שאנו אלו מרוריםרמב"ם: 65

דקרא? לישנא הוא כי

� +ך &ה א�ת+&ה ב+&רו �ה/ו +&א�ל י .יש$�ר&א-ל 72ג

7373רחצהרחצה

:הנטילה על ומברכים לסעודה הידיים את נוטלים

� +ך &ה א�ת+&ה ב+&רו �ה/ו + י � א6ל/ה-ינו ל(ך + א4ש,(ר ה&עו/ל&ם מ( �ש,&נו+ צ�ו/ת&יו ק*ד + ב+�מ* +&נו �צ*ו �ט*יל�ת ע�ל ו &ד&ים נ .י

המ' קמוצה ששם וימררו מהפסוק כנראה היא במ' קמוצה. הטעות ררו&שמ כתוב שלפני בהגדה לוין: אליהור' 66

פיעל. של פתח תמורת".ממצריים יצא הוא כאילו עצמו את להראות אדם חייב ודור דור בכל" המעניין לנוסח לב שימו 67

והגדת" לבנך והגדת "שנאמר... לכך הסיוע מה שהרי הפשט של פרשנית מבחינה עדיף ל"הנ להראות הנוסח לדעתי

.עצמך כלפי ולא אחר מישהו כלפי פעולה הכוונה

<3>תמונה

.ספרד גירוש קודם שנדפסה אינקונבולה – אלחגארה ואדי. ב"רמ. פסח של בהגדה נמצא ל"הנ הנוסח

ערן, ושמח כשר פסח

)!(, הגירוש לפני שנה150יד, כ- , כתבבסרייבו

או*תהבעייה: את "פותר" המנקד !! מי"ד. לר#

#נאמר 68 &יו ו &ה+. ]שירה ל�פ&נ +י ה! משנה י פרק פסחים בכתי"י צ"ע– חדשה[ ה�ל�לו

אמר שהוא לשון עבר מ"ב סימן תעג ס"ק עא: כשיאמר ונאמר לפניו שירה צ"ל ונאמר בניקוד סגול ונ:

דקאי על גאולת מצרים ]אחרונים[:

ונאמרה! ולכאורה, יותר במועדיה, תשס"ה, עמ' קו: א"כ, הול"ל - ירושלים נבנצל, הגדש"פ אביגדר ב"ר ר' חזקיהו

)עמ' קז( מטעים ברכה"(. ושם "עמק )וכ"כ שירה גם הנקרא הלל אמר/נ תיכף עכשיו , ור"ל )נ' חלומה("אמר/ונ" נראה

מצרים. פסח בהקרבת ששרו קודמות שירות לאפוקי–" הזאת השירה את מו"י ישיר אז, ו"חדשה שירה למה

המקים אינו מקימיאותי; המשפיל אינו ; המשפיליאותי המגביה אינו המגביהילוין: אליהור' 69

, מקים, להושיב, מושיב.)הקב"ה(, המשפיל המגביהומתפרש: נוספת הי' בסוף אלה אותי. בכל

{- שרדו, ואכמ"ל ה"יחסות" בד"כ, ובשירה נשמטו המאוחרת כידוע, בעברית}

גיענו?י או גיענוה בברכה 70

%: סרייבו %,יע'ינו )כך!( יג

נו: פראג �יע ג# . מי"ד.י,

71

ב ו ע יש   ףד, בר-אילןאוניברסיטת

"טתשס, פסח, 804 מספר

?טעות הפסחים ומן הזבחים" במוצאי שבת – מנהג מן"

מוציאמוציאואומר: המצות את ידיו בשתי נוטל

� +ך &ה א�ת+&ה ב+&רו �ה/ו + י � א6ל/ה-ינו ל(ך ן ל(ח(ם 74ה�מ+ו/צ*יא ה&עו/ל&ם מ( .ה&א&ר(ץ מ*

מצהמצה

"ךלתנ המחלקה/ אביעוזמיכאל"ר ד

מן ההגדות האשכנזיות, בברכה שבסוף חלקו הראשון של ההלל, אנו מוצאים את ההערה: "במוצאיכמה לפי

ההגדות משפט זהבכלשבת אומר מן הפסחים ומן הזבחים", וזאת במקום "מן הזבחים ומן הפסחים". אך לא

הנחיה מחייבת, מדוע לא נאמרהזאתמופיע. אם כן, על סמך מה נאמר שבמוצאי שבת משנים מן הנוסח? אם

ואף לא במחזור רב האי גאון, הרמב"ם,בתלמודהנחיה זו בכל ההגדות? אין היא מופיעה לא במשנה ולא

אבודרהם ואחרים.

יש הבדלי גרסה כדלהלן. במשנה שבבבלי פסחים, קטז ע"ב, שנינו: ובתלמוד במשנה

ולרגלים אחרים הבאים לקראתנו לשלוםלמועדים עקיבא אומר כן ה' א-להינו וא-להי אבותינו יגיענו רבי

. הפסחים ומן הזבחיםמן שםשמחים בבנין עירך וששים בעבודתך ונאכל

שבסדר מועד י, ו נאמר:במשנה ואולם

ולמועדים אחרים הבאים לקראתנולרגלים עקיבה מוסיף, כן ה' א-לוהינו וא-לוהי אבותינו יגיענו רבי

. הזבחים ומן הפסחיםמן לאכולבשלום, שמחים בבניין עירך וששים בעבודתך,

(, תלמידו של מהרי"ל,15- ההנחיה לשנות מן הנוסח במוצאי שבת הוא ר' יעקב וייל )גרמניה, המאה המקור

במ"ש אז יאמר מן הפסחים ומן הזבחים דאין חגיגה קריבה בשבת".פסחשכתב בתשובותיו )סימן קצג(: "כשיבוא

בסידורו על אתר: "אין לשנות בשום פעם כי במ"ש אין שםכותב( 18-אבל ר' יעקב עמדן )גרמניה, המאה ה

חגיגה כלל".

שעולה מן ההקשר. אולם אז עולהכפי שראשי התבות "במ"ש" בדברי מהרי"ו כוונתם 'במוצאי שבת', נראה

שואל-מעיר ר' יעקב עמדן: "אין צריך... וכו'. ר' יעקבכך אכןהשאלה: ממתי מקריבים קרבן חגיגה במוצאי שבת?

אחר אלא סבר שיש להפסיק את המנהג לשנות מן הנוסח במוצאימשהו מציין לא חשב שהקיצור במ"שעמדן

שבתות.

לו קשר לחילופי הנוסחאות. ככל הנראה, קיצור זהויש לי שכל העניין יסודו בפענוח שגוי של הקיצור "במ"ש", נראה

על חילופי הנוסח בין המשנה שבסדר מועד ובין המשנה שבתלמוד. ייתכןלהעירהופיע בשולי הגיליון במשנה כדי

אחרנוסח של האותיות "במ"ש" או של הצירוף "במ' שבת" הביא למנהג הטעות לומר במוצאי שבת נכוןשפענוח לא

1.)כפי שמצינו בשינוי בברכת המזון בין "מגדיל" ל"מגדול"(

1 :A Study in the Passover Haggadah"הפסחים" ומן הזבחים מןA. Mishcon,

The Jewish Quarterly Review, NS 14 )1924(, pp. 501-503ישורוןב מאמרים שבכמה לציין . יש,

תיבות. ראשי של מבוסס בלתי פענוח מפני להישמר הצורך על שפיגל פרופ' יעקב י-יג, עמד כרכים

בהקדמת )כמוער פשוטה כה אינה "פעכמוטעית. תמימה( כנראה תורה בעל )של זו השערה, כידוע: "ראפ

מאיליה. ונכונה כמובנת להזכירה קאהן( שניתן הרב של למישור העקובגאל/גואל 72

ומברך והפרוסה העליונה המצה את בידיו אוחז

� +ך &ה א�ת+&ה ב+&רו �ה/ו + י � א6ל/ה-ינו ל(ך + א4ש,(ר ה&עו/ל&ם מ( �ש,&נו+ צ�ו/ת&יו ק*ד + ב+�מ* +&נו �צ*ו +&ה א4כ*יל�ת ע�ל ו צ � מ

אחד שכל )או הפרוסה מן וכזית העליונה המצה מן כזית המסובים מן אחד לכל ונותן לעצמו נוטל

הפסקה בלי שמאל בהסבת שלפניו( ואוכלים השמורה המצה מן זיתים כשני לעצמו לוקח ואחד

"כורך". אכילת שיגמור ועד ידיו שנטל משעה הסדר לצורך שאינו בדיבור להפסיק שלא כלל. יזהר

מרורמרור:מרירותו. ומברך טעם שישאר כדי ומנער בחרוסת המסובים, טובלו ולכל לעצמו מרור כזית נוטל

� +ך &ה א�ת+&ה ב+&רו �ה/ו + י � א6ל/ה-ינו ל(ך + א4ש,(ר ה&עו/ל&ם מ( �ש,&נו+ צ�ו/ת&יו ק*ד + ב+�מ* +&נו �צ*ו .מ&רו/ר א4כ*יל�ת ע�ל ו

הסבה בלי אוכלים

כורךכורך אינו או בחרוסת )טבול המרור מן כזית עמה וכורך כזית ממנה התחתונה, ונוטל המצה את בוצע

שכל )או למסובים מחלק הוא באמצע. וכך ומרור למטה ומצה למעלה המנהג(, מצה - כפי טבול

וכורך(. שלפניו השמורה המצה מן נוטל מהם אחד

אומרים: 'כורך' אלא על מברכים אין

-כ(ר +&ש, ז +-ל ל�מ+*ק�ד �ה*ל+ +-ן כ +-ל ע&ש,&ה - כ ן ה*ל ��מ +*ז +&ש, ש,(ב+-ית ב &ה ה�מ+*ק�ד +&ם ה&י י �&ה ק � ה&י +ו/ר-ך (ס�ח כ +&ה פ+ צ � מ

+מ&רו/ר �או/כ-ל ו �ח�ד ו �י+ +-ם ב י �+(א6מ�ר: ע�ל מ�ה ל�ק +ו/ת ש,(נ צ �ר/ר*ים מ �+מ +: ו י/אכ�ל5הו

שמאל בהסבת אוכלים

מ' דושי:

:פראג מהגדת מדוייקת העתקה

בלא ביחד ויאכל לאטוגא עליה ויתן לשנים יבצענה התחתונה השלישית)כך!( המצוה יקח כך ואחר

ויאכל ביחד ומרור מצה כורך היה קים המקדש שבית בזמן הלל עשה כן )כך!( אמר כך אלא ברכה

יאכלהו מרורים על מצות שנ' כמה

עורךעורך שלחןשלחן

פסחים דקדוקי יומי

הבינוני תפקידי"רחצה": לגבי 73

בכ"י אכן מופיע "רחץ" ]כך ראיתי בהגדה שלמה[

נקבלה, תחילה, כמו בלכה דודי, שרק החרוז האחרון ]הסוגר[ מתחרז: זו צורת חריזה מקובלת, של ה"סוגר" 

 וכד' נגלה, ונגילה,

פסח שמח וכשר, רון קליינמןאחור? נסוג74

מלח במי ביצה לאכול בסעודה, נוהגים שמתחילים קודם

כזית אחר-כך שיאכל מדי, כדי יותר כרסו ימלא שלא נתן. ויזהר ה' אשר כברכת ושותים אוכלים

לתאבון. אפיקומן

היום. מענין תורה דברי בסעודה להזכיר ראוי

צפוןצפון גם ונותן כזית , נוטל75לאפיקומן הסדר בתחילת שהצפין המצה פרוסת את מוציא הסעודה בגמר

שמאל. בהסבת שלפניהם( ואוכלים השמורה המצה מן נוטלים שהם )או למסובים

ברךברךאחרונים. מים ונוטלים שלישי כוס מוזגים

אורח. יש אם אף מזמן הבית בעל הסדר שבליל לזמן. ונוהגים חייבים כאחד שאכלו שלשה

+ב ש,*יר &ה ה�מ+�ע4לו/ת. ב+�ש,ו �ה/ו +ו/ן ש,*יב�ת א(ת י + צ*י ים: ה&יינו �ח/ל�מ*+ כ

+ ש$�חו/ק ימ+&ל-א א&ז *ינו + פ+ -נו +ל�ש,ו/נ +&ה. א&ז ו + ר*נ רו �+ו/ים י/אמ +*יל ב�ג &ה ה*ג�ד �ה/ו +(ה: ע*ם ל�ע4ש$ו/ת י א-ל

יל *+ &ה ה*ג�ד �ה/ו + ל�ע4ש$ו/ת י +. ה&יינו נו ש$�מ-ח*ים: ע*מ+&

+ב&ה &ה ש,ו �ה/ו + א(ת י �א4פ*יק*ים ש,�ב*ית-נו+ +(ג(ב: כ �נ+ ב

+/ר�ע*ים +&ה ב+�ד*מ�ע&ה ה�ז +: ב+�ר*נ יק�צ/רו

� � ה&לו/ך -ל-ך +ב&כ/ה י � נ/ש$-א ו +&ר�ע. ב+/א מ(ש,(ך &ב/א ה�ז +&ה. נ/ש$-א י א4ל5מ+/ת&יו: ב�ר*נ76

החכם בבן לעיל ראה 75

מי"ד:76כת סדר: 15-9 %,ר# אפשרויות שש באות )וכאן וכו', ברשות שם , יהיכתוב: נברך( )לא . ר�ב+ו/ת�ימזומן: המזון בכהן. שם כשאין

% עם זאת ינו מיוחד:( בכיבוד קהילה לחשובי ו/או חכמים לתלמידי שהוענק מיוחד אשכנזי תואר היא מו*ר'% מורי | אבא ורבותי הבית בעל רב מורי | אבא ורבותי הבית בעל רב ינו + הבית בעל רב מו*ר' רב | מו/ר-ינו

| הבית בעל+ הבית בעל רב +מו/ר-ינו ורבותי. ורבנן מרנן הבית בעל | רב ורבותי רב ו

| כהן ורבותי הבית בעל ורב | כהנים ורבותי הבית בעל ורב כהןאפשרויות:( שלוש יש כוהנים או כהן יש )אם+ הבית בעל ורב +מו/ר-ינו ורבותי. רב ו

יו*תיו ... לכלזן( ל-א')ולא: זן הוא כי %,ר# )ללא: י-י אתה ברוך ברא אשראשכנז!( מסורת מנוקד, לפי )כך ב ...חשמוני... �על(ו)לא: הנסים עלבקמץ( השין אתהשD) זן א�ת+&השD מזון אכילת ועלוכו'( ידך את פותח כאמור

גמולו... במקור( )בסוגריים. כך(לו) אלו... והשבות חנכה כן... ימי הזה. ואחר יוםכה רחם .זו:( ארוכה ברכה מתחילה בעצם כאן רחם. כי ברכת תחילת לפני) ירושלים בונה :(בעברית מעניינת )כותרת

... נא%,רצונךרצונך. כמצות באהבה בו ולנוחשבת. הזכרתרצה:( לפני )כותרת ... שלאהחיבור!( וי"ו )ללא ב

לחיים... כי בו והושיענו טובים. וימים חדש ראש הזכרתויבא:( יעלה לפני )כותרתצרה... )ביו"ד!( ת#ה,י... במקור( בסוגריים. כך )מלך אתה ורחום )מלך( חנון א-ל

%# ובנה... במהרה והצלחה... הצלה)בוי"ו( לרוחו ולרחמים לחסדו ... לחןדגושה!( )בי"ת ימינוב+ב % לעדכתוב: )לא נצחים לנצח בנו ... ויתפאריחסרנו!( אל לעולםכתוב: )לא אל-יחסרנו ומכל-טו .(-ו

מזמנין: בזימון, וכך חיבין כאחד שאכלו שלושה

�: ר�ב+ו/ת�י- אומר המזמן �ב&ר-ך נ

�ה*י- עונים המסובים &ה ש,-ם י �ה/ו � י ב/ר&ך ��ע�ד מ-ע�ת+&ה מ עו/ל&ם: ו

+ת שם" וכו': "יהי חוזר המזמן &ן ב+*ר�ש,ו ר&נ �ר�ב+ו/ת�י מ& � ו �ב&ר-ך + )בעשרה נ +( ש,(א&כ�ל�נו +ו/: א6ל/ה-ינו ש,+(ל מ*

� המסובים: ועונים +ך + )בעשרה ב+&רו +(א6ל/ה-ינו +ו/ ש,(א&כ�ל�נו ש,+(ל +בו/ מ* +ב�טו +: ו ח&יינו

� חוזר: והמזמן +ך + )בעשרה ב+&רו +(א6ל/ה-ינו +ו/ ש,(א&כ�ל�נו ש,+(ל +בו/ מ* +ב�טו +: ו ח&יינו

� עונה: אכל שלא מי +ך � ב+&רו ב/ר&ך �+מ +( ו &מ*יד ש,�מו/ )א6ל/ה-ינו &ע(ד: ל�עו/ל&ם ת+ ו

(# %ך %רו %א ב # הו %ך %ברו 77(שD#מו* ו

� +ך �ב+&רו +ך &ה א�ת+&ה ב+&רו �ה/ו + י � א6ל/ה-ינו ל(ך +&ן מ( +ו/ ה&עו/ל&ם א(ת ה&עו/ל&ם. ה�ז +5ל +בו/ כ ים. ב+�ח(ס(ד ב+�ח-ן ב+�טו +ב�ר�ח4מ* ו

+א +*י ל�כ&ל ל(ח(ם נו/ת-ן הו +בו/ ל�עו/ל&ם ב+&ש$&ר. כ +ב�טו +ו/. ו ד �+&דו/ל ח�ס &מ*יד ה�ג + ח&ס�ר ל/א ת+ �א�ל ל&נו (ח�ס�ר ו י

+ זו/ן ל&נו +ר ל�עו/ל&ם מ& &ע(ד. ב+�ע4בו +*י ש,�מו/ ו +&דו/ל. כ +א ה�ג &ן א-ל הו -ס ז +מ�פ�ר�נ +/ל ו +מ-ט*יב ל�כ +/ל ו כ*ין ל�כ +מ- ו

זו/ן +ו/ת&יו ל�כ&ל מ& �ר*י+ ו/ת-ח� א4ש,(ר ב +ר. פ+ +&א&מו & א(ת ב+&ר&א. כ ך &ד( +*יע� י ש$�ב �+מ ר&צו/ן: ח�י ל�כ&ל ו

� +ך +&ן א�ת+&ה ב+&רו &ה. ה�ז �ה/ו +/ל: א(ת י ה�כ

& נו/ד(הנו/ד(ה �ך+ &ה ל �ה/ו +. ע�ל י & א6ל/ה-ינו �ח�ל�ת+ + ש,(ה*נ +&ה א(ר(ץ ל�א4בו/ת-ינו ד ��ע�ל טו/ב&ה ח(מ +ר�ח&ב&ה. ו ו

+ &ה ש,(הו/צ-את&נו �ה/ו + י + מ-א(ר(ץ א6ל/ה-ינו ית&נו +פ�ד* ב+-ית מ*צ�ר�ים. ו �ע�ל מ* ים. ו & ע4ב&ד* & ב+�ר*ית�ך ת+ � ש,(ח&ת�מ

�ע�ל +. ו & ב+*ב�ש$&ר-נו �ע�ל ת+ו/ר&ת�ך +. ו &נו ד�ת+ �+*מ+ & ש,(ל �ע�ל ח5ק+(יך +. ו &נו +*ים ש,(הו/ד�ע�ת+ &ח(ס(ד ח-ן ח�י +. ו &נו �ת+ �נ ש,(חו/נ

�ע�ל זו/ן א4כ*יל�ת ו &ן ש,&א�ת+&ה מ& -ס ז +מ�פ�ר�נ + ו יד. ב+�כ&ל או/ת&נו &מ* +ב�כ&ל יו/ם ת+ +ב�כ&ל ע-ת ו ש,&ע&ה: ו

�ע�ל �ע�לו +/ל ו +/לה�כ &ה ה�כ �ה/ו + י + א6ל/ה-ינו �ח�נו � מו/ד*ים א4נ ב&ר�כ*ים ל&ך �+מ � ו �. ית�ב+&ר�ך & או/ת&ך ך �+&ל ב+�פ*י ש,*מ &מ*יד ח�י כ ת+

& ל�עו/ל&ם �א&כ�ל�ת+ +ב. ו +&תו �כ+ &ע(ד: כ & ו �ש$&ב&ע�ת+ & ו +ב-ר�כ�ת+ &ה א(ת ו �ה/ו & י &ת�ן א4ש,(ר ה�ט+/ב&ה ה&א&ר(ץ ע�ל א6ל/ה(יך נ

:� ל&ך

� +ך &ה. ע�ל א�ת+&ה ב+&רו �ה/ו �ע�ל ה&א&ר(ץ י זו/ן: ו ה�מ+&

&א ר�ח(םר�ח(ם &ה נ �ה/ו + י �ע�ל יש$�ר&א-ל ע�ל א6ל/ה-ינו &. ו ך +ש,&ל�ים ע�מ+( �רו �ע�ל י &. ו +ו/ן ע*יר(ך �ן צ*י+ �ע�ל מ*ש,�כ &. ו ך �בו/ד(+ כ

+ת ל�כו �*ד ב+-ית מ ו &+ �ע�ל ד &. ו +&דו/ל ה�ב+�ית מ�ש,*יח(ך �ה�ק+&דו/ש, ה�ג +*ק�ר&א ו & ש,(נ ך �ע&ל&יו: ש,*מ

%האת- ישלח-לנו וכו'... הוא מרובה ברכה( לנו)ללא: ישלח הוא הרחמן .אליהו!( )לא א'ל,י הזה הבית בעל | את-רב לי ואת-כל-אשר | אותי לי ואת-כל-אשר ואת-בניי ואת-אשתי אותי

הזה... הבית בעלת מורתי ואת-אמי הזה הבית בעל מורי הזה... | את-אבי הבית בעלת ואת-אשתו+כ�מו/ כל-אשר ואת אותנו ... שבת)ביו"ד( שתהי זכות ועלינו שנתברכו... ע4ל-יה(םהחיבור!( )בוי"ו לנו, ו

את-סכת לנו יקים ולברכה... הוא לטובה הזאת ... את-השנההידיעה( )בה"א העולמים לחיי ומנוחה+/פ(ל(ת)ביו"ד( דויד .(מקורבכ) ה�נ

אמירתו מקורות77

+ +. ר�ע-נו +. א&ב*ינו + א6ל/ה-ינו -נו +נ + זו נו �ס- �ר�נ + פ+ �ל-נו+ �כ�ל�כ �ח ו �ה�ר�ו +. ו *יח-נו �ה�ר�ו + ו &ה ל&נו �ה/ו + י מ�ה-ר&ה א6ל/ה-ינו

+&ל כ &א מ* �נ +. ו + א�ל צ&רו/ת-ינו �צ�ר*יכ-נו &ה ת+ �ה/ו + י י ל/א א6ל/ה-ינו �ת ל*יד- �נ ת+ �&ד&ם ב+&ש$&ר מ �ל/א ו י ו ל*יד-

+*י &א&ת&ם. כ & א*ם ה�ל�ו ך �&ד +ח&ה. ה�ק+�דו/ש,&ה ל�י �תו ל-א&ה. ה�פ+ �+/א 78ה�מ+ �ה&ר�ח&ב&ה. ש,(ל -בו/ש, ו �ל/א נ +&ל-ם ו *כ נ

&ע(ד: ל�עו/ל&ם ו

אומרים: בשבת

+ ר�צ-ה �ה�ח4ל*יצ-נו &ה ו �ה/ו + י & א6ל/ה-ינו צ�ו/ת(יך �ת ב+�מ* צ�ו +ב�מ* +&דו/ל ה�ש,+�ב+&ת ה�ש,+�ב*יע*י יו/ם ו �ה�ק+&דו/ש, ה�ג ו

+(ה +*י ה�ז (ה יו/ם כ +&דו/ל ז �ק&דו/ש, ג +א ו & הו (יך +ו/ 79ל*ש,�ב+&ת ל�פ&נ +ח� ב �ל&נו +ו/ ו �ת ב+�א�ה4ב&ה ב צ�ו �מ*+ & כ (ך ר�צו/נ

& �ך +ב*ר�צו/נ *יח� ו + 80ה&נ &ה ל&נו �ה/ו + י +/א א6ל/ה-ינו &גו/ן צ&ר&ה ת+�ה-א ש,(ל �י &ח&ה ו �א4נ �יו/ם ו+ + ב +ח&ת-נו נו � מ

+ �ה�ר�א-נו &ה ו �ה/ו + י (ח&מ�ת א6ל/ה-ינו �נ+ +ו/ן ב & צ*י �ן ע*יר(ך �י +ב�ב*נ +ש,&ל�ים ו �רו & ע*יר י +*י ק&ד�ש,(ך +א א�ת+&ה כ הו

+עו/ת ב+�ע�ל �ש,ו +ב�ע�ל ה�י +(ח&מו/ת: ו ה�נ

+ +א6ל/ה-ינו -אל/ה-י א6ל/ה-ינו + ו �ע4ל(ה א4בו/ת-ינו &ב/א י �י +*יע� ו �ג �י -ר&א(ה ו �י -ר&צ(ה ו �י �יש,+&מ�ע ו &ק-ד ו �יפ+ +&כ-ר ו �יז + ו -נו *כ�רו/נ ז

+ -נו +פ*ק�דו/נ *כ�רו/ן ו �ז + ו *כ�רו/ן א4בו/ת-ינו �ז +(ן מ&ש,*יח� ו *ד ב ו &+ & ד ך )+ *כ�רו/ן ע�ב�ד �ז +ש,&ל�ים ו �רו & ע*יר י *כ�רו/ן ק&ד�ש,(ך �ז +&ל ו כ

& ך �& יש$�ר&א-ל ב+-ית ע�מ+ (יך +ל�ח(ס(ד ל�ח-ן ל�טו/ב&ה ל*פ�ל-ט&ה ל�פ&נ +ל�ר�ח4מ*ים ו +*ים ו +ל�ש,&לו/ם ל�ח�י �יו/ם ו+ ח�ג ב

+ו/ת צ �+(ה: ה�מ+ ה�ז

+ &כ�ר-נו &ה ז �ה/ו + י +ו/ א6ל/ה-ינו + ל�טו/ב&ה ב נו +פ&ק�ד- +ו/ ו + ל*ב�ר&כ&ה ב �הו/ש,*יע-נו +ו/ ו +*ים ב +ב*ד�ב�ר ל�ח�י טו/ב*ים. ו

+ע&ה �ש,ו �ר�ח4מ*ים י +ס ו + חו +-נו �ח&נ �ר�ח-ם ו + ו + ע&ל-ינו �הו/ש,*יע-נו +*י ו & כ + א-ל(יך -ינו +*י ע-ינ �) א-ל כ ל(ך +ן(מ( +ו +ם ח�נ �ר�חו ו

א&ת+&ה:

-ה +ב�נ -הו +ב�נ +ש,&ל�ים ו �רו +ש,&ל�יםי �רו � ב+*מ�ה-ר&הב+*מ�ה-ר&ה ה�ק+/ד(ש,ה�ק+/ד(ש, ע*ירע*יר י +ך +. ב+&רו ינו &מ- �ב�י +ך +. ב+&רו ינו &מ- -ה א�ת+&הא�ת+&ה ב�י &ה. ב+ו/נ �ה/ו -הי &ה. ב+ו/נ �ה/ו יו י יוב�ר�ח4מ& +ש,&ל&ים. ב�ר�ח4מ& �רו +ש,&ל&ים.י �רו י

ן: ן:א&מ- א&מ-

� +ך �ב+&רו +ך &ה א�ת+&ה ב+&רו �ה/ו + י � א6ל/ה-ינו ל(ך +. מ( +ו/א4ל-נו +. ג +. ב+ו/ר�א-נו יר-נו *+ +. א�ד +-נו ל�כ �+. מ ה&עו/ל&ם. ה&א-ל. א&ב*ינו

+ +. ק�דו/ש,-נו + ק�דו/ש, יו/צ�ר-נו �ע4ק/ב. רו/ע-נו � רו/ע-ה י ל(ך �ה�מ+-ט*יב ה�ט+ו/ב יש$�ר&א-ל. ה�מ+( +/ל. ש,(ב+�כ&ל ו יו/ם ל�כ

&יו/ם +א ו +א ה-יט*יב הו יט*יב הו +א מ- -יט*יב הו +א י +. הו + ל&נו ל&נו +א ג�מ& + הו ל-נו �+א גו/מ + הו ל-נו � ל�ח-ן ל&ע�ד יג�מ

+ל�ח(ס(ד +ל�ר�ח4מ*ים ו +&ל&ה ו �ח. ה�צ +ל�ר(ו �ה�צ�ל&ח&ה. ב+�ר&כ&ה ו &ס&ה ו �ר�נ (ח&מ&ה. פ+ +ע&ה. נ *יש,ו +&ל&ה. ו �כ�ל�כ ו

ים �ר�ח4מ* +*ים ו �ח�י �ש,&לו/ם ו �כ&ל ו +&ל ו כ +מ* +ב טו/ב. ו +. א�ל ל�עו/ל&ם טו ר-נו ��ח�ס+ אמן:י

]הגדושה[78

קטן. קמץ79

חולם? לא למה וצ"ע

80 From: Dr. Mordechai Halperin mswltd@gmail.com Date 08:42 2008 אפריל 11: יום שישי

שיבוש, וצריך להיות וברצונך הנח לנו כנוסח כמה בברכת רצה שבברכת המזון. ברצונך הניח לנו כמצוי בדפוסים הוא קרוב לודאי

בידי מאבותי לומר הנח כל שבתות השנה ראשונים. בעניין זה אכן מסורת

. הדקדוק לכללי בהתאמה", הנח "הוא( המקורית במהדורה קג' עמ )בסידורו ג"רס נוסח. ב.נ

ן ןה&ר�ח4מ& +א ה&ר�ח4מ& � הו ל/ך �+ ימ &ע(ד: ל�עו/ל&ם ע&ל-ינו ו

ן +א ה&ר�ח4מ& � הו +ב&א&ר(ץ: ב+�ש,+&מ�ים ית�ב+&ר�ך ו

ן +א ה&ר�ח4מ& �ב+�ח הו &א�ר ל�דו/ר יש,�ת+ �ית�פ+ +ו/ר*ים. ו + ד +&נו -צ�ח ל&ע�ד ב +ל�נ �ר ו+ �ית�ה�ד �צ&ח*ים. ו + נ +&נו ל&ע�ד ב

י +ל�עו/ל�מ- ים: ו עו/ל&מ*

ן +א ה&ר�ח4מ& + הו נו �ס- �פ�ר�נ ב+�כ&בו/ד: י

ן +א ה&ר�ח4מ& + יש,�ב+/ר הו +-נו + מ-ע�ל 81ע5ל +&אר-נו +א צ�ו �הו + ו +ת יו/ל*יכ-נו +ו י +: קו/מ�מ* ל�א�ר�צ-נו

ן +א ה&ר�ח4מ& + יש,�ל�ח הו ר5ב+&ה ב+�ר&כ&ה ל&נו �+(ה ב+�ב+�ית מ �ע�ל ה�ז (ה ש,5ל�ח&ן ו + ז ע&ל&יו: ש,(א&כ�ל�נו

ן +א ה&ר�ח4מ& + יש,�ל�ח הו + א(ת ל&נו +&הו +&ב*יא א-ל*י +ר ה�נ &כו *יב�ש$+(ר ל�ט+ו/ב ז + ו +עו/ת טו/בו/ת ב+�ש$ו/רו/ת ל&נו �ש,ו י

(ח&מו/ת: �נ ו

ן +א ה&ר�ח4מ& � הו �ב&ר-ך +(ה ה�ב+�ית מו/ר*י( ב+�ע�ל )א&ב*י א(ת י �א(ת ה�ז י ו +(ה. ה�ב+�ית מו/ר&ת*י( ב+�ע4ל�ת )א*מ+* ה�ז

�א(ת או/ת&ם �א(ת ב+-ית&ם ו �ר�ע&ם ו �א(ת ז +&ל ו ל&ה(ם. א4ש,(ר כ

ןיאמר: עצמו שלחן על סמוך )ואם +א ה&ר�ח4מ& � הו �ב&ר-ך �א(ת מו/ר*י )א&ב*י י י ו �א(ת מו/ר&ת*י( או/ת*י א*מ+* *י ו �א(ת א*ש,�ת+ ו

�ר�ע*י �א(ת ז +&ל ו + א4ש,(ר כ �א(ת ל*י(, או/ת&נו +&ל ו �מו/ א4ש,(ר כ+ +. כ + ל&נו +*ת�ב+&ר�כו + ש,(נ +/ל. יצ�ח&ק א�ב�ר&ה&ם א4בו/ת-ינו �כ+ �ע4ק/ב, ב �י ו

+-ן +/ל. כ +/ל. כ כ � מ* �ב&ר-ך + י + או/ת&נו +&נו +5ל �ח�ד כ �נ/אמ�ר ב+*ב�ר&כ&ה י ן: ש,�ל-מ&ה. ו א&מ-

% ב+�מ+&רו/םב+�מ+&רו/ם #למ%#דו % עIל'יה�ם י #על'ינו %ת ו #כו ,שG%א ל#מ,שD#מ�ר�ת ש�Dת%#ה'א ז #נ מ'א'ת ב#רכה שDלו*ם. ו

%צ#דקה #ה*וה. ו ,מ#צא מ'א+ל*ה'י י #נ %. ו #שG'כ�ל ח'ן ישD#ע'נו 'י טו*ב ו %#ע'ינ #אדם: א+ל*ה,ים ב ו

לבעה"ב: יברך אחרים שלחן על אוכל הוא אם

�עו�ל�ם ה!ב�!ית ב�!ע!ל י בו�ש� ש��ל��א ר�צו�ן ה�יי��ה ב� �ל ם ול�א ה!ז�!ח ל�עו�ל�ם יכ �א. ויצל�� ב�כ�ל מא�ד ה!ב יו. ויהיו ��ס יו נכ ��ס נכ

� ינו �ס �נכ �ח�ים ו �קרו�ב�ים מ)צל �ד�יו ב�מ!ע*ש( ה ל�א ש(�ט�ן יש�לו�ט ל�ע�יר. וא!ל ו �. וא!ל ב�מ!ע*ש( ה ול�א י �ד ינו �!ק� ק י ל�א יזד

�יו � ול�א לפ�נ �ם לפ�נ ינו �ר ד�ב!ר ש�ו !ע*ב ר�ה ח טא ה�רהו �ה וע�ו�ן ו �עו�ל�ם: וע!ד מ ע!ת

ן- לשבת +א ה&ר�ח4מ& + הו �ח*יל-נו �נ +ו/ 82יו/ם י +5ל +ח&ה ש,�ב+&ת ש,(כ נו �+מ +-י ו ים: ל�ח�י ה&עו/ל&מ*

עולנו ולא גויים עול 81

טוב. שכולו יוםלשבת, שכולו יוםל 82

אותנו??ינחל מה פירוש ינחילנו ליום? שהיום ההואקצבורג: רמ"מ

אמר הכותב: ינחיל אותנו ליום. מצאנו את הלשון הזו גם בהושענא אום נצורה. בספר דברי

קהילות )ר' שזלמן גייגר( "לא מבין" את הצירוף הזה ומציע להגיה. אבל מציין שבברכת

המזון גם היה צריך להגיה לפי זה. לזליגמן בר )עבודת ישראל( לא היתה בעיה והגיה גם

ה מכתה ה'.)נוסח מתוקן בסגנון מורלבברכת המזון. והגיענו והנחילנו

From: כהן

לאליהו שלום.

ן ןה&ר�ח4מ& +א ה&ר�ח4מ& +אהו + הו �ח*יל-נו �נ +י �ח*יל-נו �נ +ו/ יו/םיו/ם((ל�ל�)) י +5ל +ו/ש,(כ +5ל ל�יו/ם ש,(כ ל�יו/םטו/ב. +ו/ טו/ב. +5ל +ו/ש,(כ +5ל � ש,(כ יו/םיו/ם((ל�ל�)). . 8383א&רו/ך�א&רו/ך

יק*ים *+ �ד+ יק*יםש,(צ *+ �ד+ �ע�ט�רו/ת-יה(ם יו/ש,�ב*יןיו/ש,�ב*ין ש,(צ �ע�ט�רו/ת-יה(םו *ים ב+�ר&אש,-יה(םב+�ר&אש,-יה(ם ו (ה6נ �נ *יםו (ה6נ �נ +*יו ו ז +*יומ* ז &ה מ* &הה�ש,+�כ*ינ *יה*י ה�ש,+�כ*ינ *יה*יו + ו +ח(ל�ק-נו ח(ל�ק-נו

ע*מ+&ה(ם:ע*מ+&ה(ם:

ן ןה&ר�ח4מ& +א ה&ר�ח4מ& + הו +-נו �כ �ז +-י ה�מ+&ש,*יח� ל*ימו/ת י +ל�ח�י ה�ב+&א: ה&עו/ל&ם ו

+ו/ל ג�ד +עו/ת 84מ* �ש,ו +ו/ י ל�כ ��ע/ש$(ה מ *ד ל*מ�ש,*יחו/ ח(ס(ד ו ו �ר�עו/ ל�ד& +ל�ז עו/ל&ם: ע�ד ו

יו ש,&לו/ם ע/ש$(ה +א ב+*מ�רו/מ& �ע4ש$(ה הו + ש,&לו/ם י �ע�ל ע&ל-ינו +&ל ו + יש$�ר&א-ל כ רו ��א*מ ן: ו א&מ-

+ �ראו &ה א(ת 85י �ה/ו +*י ק�דו/ש,&יו י ל*יר-א&יו: מ�ח�סו/ר א-ין כ

�פ*יר*ים+ + כ + ר&ש,ו �ר&ע-בו �דו/ר�ש,-י ו &ה ו �ה/ו + ל/א י רו ��ח�ס טו/ב: כ&ל י

+ &ה הו/דו +*י ל�יה/ו +*י טו/ב כ +ו/: ל�עו/ל&ם כ ד �ח�ס

�ו/ת-ח & א(ת פ+ ך &ד( +*יע� י ש$�ב �+מ ר&צו/ן: ח�י ל�כ&ל ו

� +ך +(ב(ר ב+&רו &ה יב�ט�ח א4ש,(ר ה�ג �יה/ו+ &ה ב �ה&י &ה ו �ה/ו מ*ב�ט�חו/: י

�ע�ר �ם ה&יית*י נ+ *י ג �ת+ &ק�נ �ל/א ז +*יק ר&א*ית*י ו &ב צ�ד (ע6ז �ר�עו/ נ �ז ל&ח(ם: מ�ב�ק+(ש, ו

&ה �ה/ו ו/ ע/ז י -ן ל�ע�מ+ &ה ית+ �ה/ו � י �ב&ר-ך ו/ א(ת י ב�ש,+&לו/ם: ע�מ+

� +ך &ה א�ת+&ה ב+&רו �ה/ו + י � א6ל/ה-ינו ל(ך �ר*י ב+ו/ר-א ה&עו/ל&ם מ( +&פ(ן פ+ .ה�ג

שמאל בהסבת שותים

הנה מה שעלה בחכתי בענין 'ינחילנו ליום'

"ד תמוהה לכאורה שכן היום הוא המונחל. והיה צריך להיות 'ינחילנוהלמ... יוםל הוא ינחילנו הרחמן

יום...' או 'ינחילנו את יום'. ואולי יש לומר שהלמ"ד במקום 'את', דוגמת 'ואהבת לרעך כמוך' או 'הרגו לאבנר'

צורת שימוש שכיחהזו למחנה' פירושו 'ונטה אותו'[ ובארמית מחוץ לו]ואולי גם 'ומשה יקח את האהל ונטה

ת. דוגמת: 'אכל ליה, קטל ליה, אשכח ליה'. אבל עיון אם אפשר לומר כך גם במשפטצריךעוד יותר מאשר א:

לנו או ינחיל אותנו, ובכן האם גם כאן יכולה לבוא למ"דינחילמורכב יותר כמו כאן: שהרי 'ינחילנו' פירושו -

נראה כמכביד על המשפט.עצמובמקום את בעוד ש'את'

'סדר מאה ברכות שהודפס בונציה שנת תק"מ - כתוב 'הרחמן הוא ינחילנושב מקום, מעניין לציין מכל

. אך הלמ"ד התמוהה - איננה.יום שבת'. אמנם כתוב כאן עולם ולא שכולו עולם

יעקב לויפר

הנקרא. בהבנת שגו המגיהים יביא-נו? ולכן כעין הוא ינחילנו פרוש אולי

+ך שכולו צ"ל: יום83 , כתב ה*מעייןרב; בתפילת דגושה או רפה ארוכים' - כ"ף 'חיים הגיית על- י' לוינגר, ארו

-57א, עמ' מד, גליון תשס"ד, כרך ירושלים, תשרי,ישראל אגודת פועלי של ברייער יצחק מוסד ע"י לאור עת, מוצא

64. שלי ותכתובת למישור בהעקוב ר' קאהן של ההסטוריות והקושיות התו"ת אמירתו, השערת ימי בין וכתיב, חילוק קרי84

עימו.)בנימין( עוללים מפי85

ואומרים הדלת את , פותחים86אליהו של כוסו מוזגים

בעמידה(: לומר שנוהגים )ויש

� �ש,�פ/ך & ש,�פ/ך +ו/ים א(לא(ל ח4מ&ת�ך&ח4מ&ת�ך +ו/יםה�ג & ל/אל/א א4ש,(רא4ש,(ר ה�ג +ך �ד&עו &י +ך �ד&עו י

�ע�ל �ע�לו ל&כו/ת ו �ל&כו/תמ�מ �& א4ש,(רא4ש,(ר מ�מ ך �&ב+�ש,*מ ך �+: ל/אל/א ב+�ש,*מ +:ק&ר&או ק&ר&או

+*י +*יכ �ע4ק/ב א(תא(ת א&כ�לא&כ�ל כ �ע4ק/בי �א(ת י �א(תו + ו -הו &ו +נ -הו &ו +: נ +:ה-ש,�מ+ו ה-ש,�מ+ו

��ש,�פ&ך & ע4ל-יה(םע4ל-יה(ם ש,�פ&ך ך �ע�מ( &ז ך �ע�מ( �ח4רו/ן ז �ח4רו/ןו & ו �ך �ך&א�פ+ �ש,+*יג-ם א�פ+ �ש,+*יג-םי י

+/ף *ר�ד +/ףת+ *ר�ד יד-ם ב+�א�ףב+�א�ף ת+ �ת�ש,�מ* יד-םו �ת�ש,�מ* �ח�ת ו �ח�תמ*ת+ י מ*ת+ יש,�מ- &ה ש,�מ- �ה/ו &הי �ה/ו ..י

הללהלל:ההלל את עליו 87וגומרים רביעי כוס מוזגים

% ל*א &ה לנו �ה/ו +*י ל/א י +. כ & ל&נו ך �-ן ל�ש,*מ +&בו/ד. ע�ל ת+ & כ ך �+ ד �&: ע�ל ח�ס (ך ת+ א4מ*

+ ל&מ+&ה רו �+-ה י/אמ י �+ו/ים. א &א ה�ג א6ל/ה-יה(ם: נ

+ -אל/ה-ינו +/ל ו ים. כ ע&ש$&ה: ח&פ-ץ א4ש,(ר ב�ש,+&מ&

+(ס(ף ע4צ�ב+-יה(ם &ה&ב. מ�ע4ש$-ה כ �ז י ו �ד- א&ד&ם: י

(ה �ל/א ל&ה(ם פ+ �ים ו +. ע-ינ ב+-רו ��ד �ל/א ל&ה(ם י +: ו יר�או

�ים �נ �ל/א ל&ה(ם א&ז +. א�ף ו �ל/א ל&ה(ם יש,�מ&עו +ן: ו �ר*יחו י

יה(ם �ד- �ל/א י +ן. ר�ג�ל-יה(ם ו יש,ו �מ* �ל/א י +. ל/א ו +-כו �ה�ל + י +ו (ה�ג &ם: י +*ג�רו/נ ב

�מו/ה(ם+ + כ +/ל יה�יו ב+&ה(ם: ב+/ט-ח� א4ש,(ר ע/ש$-יה(ם. כ

�ר&ם ב+�ט�ח יש$�ר&א-ל &ה. ע(ז �יה/ו+ +&ם ב *נ ג +מ& +א: ו הו

+ א�ה4ר/ן ב+-ית �ר&ם ב+*ט�חו &ה. ע(ז +&ם ב�יה/ו *נ ג +מ& +א: ו הו

&ה יר�א-י �ה/ו + י �ר&ם ב+*ט�חו &ה. ע(ז +&ם ב�יה/ו *נ ג +מ& +א: ו הו

&ה �ה/ו + י �כ&ר&נו � ז �ב&ר-ך �. י �ב&ר-ך � ב+-ית א(ת י �ב&ר-ך א�ה4ר/ן: ב+-ית א(ת יש$�ר&א-ל. י

��ב&ר-ך +*ים יר�א-י י &ה. ה�ק+�ט�נ �ה/ו �ד/ל*ים: ע*ם י+ ה�ג

&ה י/ס-ף �ה/ו �ע�ל ע4ל-יכ(ם. ע4ל-יכ(ם י -יכ(ם: ו �נ+ ב

תלוי הגאולה נבואות במועדיה, תשס"ה, עמ' רכט: "פירוש - ירושלים נבנצל, הגדש"פ אביגדר ב"ר ר' חזקיהו 86

זה 'והבאתי', שכן ה' כנגד כוס שא"צ ה'; טעם כוס בענין הלכה כמי יכריע הגר"א, אליהו חמישי, לפי בבחירתנו": כוס

וגם גאולה ה זמן דניאל, גם משיח, קץ חזקיה לעשות הבתרים, ביקש בין משמעיות: ברית רב לע"ל; נבואות רק יתקיים

צורתה+.גמ"ר פירוש87

+כ*ים &ה. ע/ש$-ה א�ת+(ם ב+�רו &א&ר(ץ: ש,&מ�ים ל�יה/ו ו

ים ��ה&א&ר(ץ ש,&מ�ים ה�ש,+&מ &ה. ו &ת�ן ל�יה/ו -י נ א&ד&ם: ל*ב�נ

+ ה�מ+-ת*ים ל/א �ה�ל�לו �ל/א י &ה+. ו +&ל י י כ +מ&ה: יו/ר�ד- דו

+ �ח�נו �א4נ � ו �ב&ר-ך &ה+. מ-ע�ת+&ה נ �ע�ד י &ה+: ו +י עו/ל&ם. ה�ל�לו

+*י אהב#ת%,י &ה יש,�מ�ע כ �ה/ו &י: קו/ל*י א(ת י +נ �ח4נו ת+

+*י �נו/ ה*ט+&ה כ י א&ז �&מ +ב�י א(ק�ר&א: ל*י. ו

*י +נ צ&ר-י ח(ב�ל-י א4פ&פו �+מ (ת. ו ו *י. צ&ר&ה ש,�או/ל מ& +נ &גו/ן מ�צ&או �י א(מ�צ&א: ו

+ב�ש,-ם &ה ו �ה/ו +&ה י &ה א(ק�ר&א. א&נ �ה/ו �ט&ה י+ ל ��פ�ש,*י: מ נ

+ן +ו &ה ח�נ �ה/ו + י -אל/ה-ינו +*יק. ו �צ�ד מ�ר�ח-ם: ו

�ת&אים ש,/מ-ר +ו/ת*י 88פ+ ל �+ &ה. ד �ה/ו �ל*י 89י �הו/ש,*יע�: ו י

+ב*י �פ�ש,*י ש,ו +*י נ �כ*י. כ +ח&י נו �&ה ל*מ �ה/ו +&מ�ל י �כ*י: ג ע&ל&י

+*י & כ �צ�ת++ �פ�ש,*י ח*ל (ת. א(ת נ ו מ+& *י מ* ן ע-ינ +*מ�ע&ה. א(ת מ* +(ח*י: ר�ג�ל*י ד ד מ*

� +-ך -י א(ת�ה�ל &ה. ב+�א�ר�צו/ת ל*פ�נ �ה/ו +*ים: י ה�ח�י

*י �ת+ נ �+*י ה(א6מ *י כ ב+-ר. א4נ �*ית*י א4ד מ�א/ד: ע&נ

*י *י א4נ ר�ת+ �+&ל א&מ *י. כ -ב: ה&א&ד&ם ב�ח&פ�ז +/ז כ

+&ל אשD,יב מה &ה. כ +לו/ה*י ל�יה/ו �ג�מו ע&ל&י: ת+

+ו/ס +עו/ת כ �ש,ו +ב�ש,-ם י &ה א(ש$+&א. ו �ה/ו א(ק�ר&א: י

ר�י �ד& &ה נ +&ה ל�יה/ו (ג�ד +-ם. נ +&א א4ש,�ל ע�מ+ו/: ל�כ&ל נ

&ק&ר -י י �ת&ה ב+�ע-ינ ו &ה. ה�מ+& �ה/ו יו: י יד& ל�ח4ס*

+&ה &ה א&נ �ה/ו +*י י *י כ *י א4נ &. א4נ ך )+ & ע�ב�ד ך �+ +(ן ע�ב�ד & ב & א4מ&ת(ך �ח�ת+ *ת+ ר&י: פ+ ל�מו/ס-

& �ב+�ח ל�ך (ב�ח א(ז +ב�ש,-ם ז &ה ת+ו/ד&ה. ו �ה/ו א(ק�ר&א: י

ר�י �ד& &ה נ +&ה ל�יה/ו (ג�ד +-ם. נ +&א א4ש,�ל ע�מ+ו/: ל�כ&ל נ

&ה. ב+�תו/כ-כ*י ב+-ית ב+�ח�צ�רו/ת �ה/ו &ה+: י +י +ש,&ל&ים. ה�ל�לו �רו י

+ &ה א(ת ה�ל�לו �ה/ו +&ל י + כ +הו +ו/ים. ש,�ב+�חו +&ל ג ים: כ ה&א5מ+*

ים. *פתי כתוב כאילו נקרא ם*פתאי 88

מלרע. כולם אנאו אנהמלרע. ! שובימלרע דלותי89

+*י + ג&ב�ר כ (א6מ(ת ע&ל-ינו +ו/. ו ד �&ה ח�ס �ה/ו &ה+: י +י ל�עו/ל&ם. ה�ל�לו

+ +הו/דו &ה הו/דו &הל�יה/ו +*י ל�יה/ו +*יכ +*י טו/ב.טו/ב. כ +*יכ +ו/: ל�עו/ל&םל�עו/ל&ם כ ד �+ו/:ח�ס ד �ח�ס

&א י/אמ�רי/אמ�ר &אנ +*י יש$�ר&א-ל.יש$�ר&א-ל. נ +*יכ +ו/: ל�עו/ל&םל�עו/ל&ם כ ד �+ו/:ח�ס ד �ח�ס

+ רו �+י/אמ רו �&א י/אמ &אנ +*י א�ה4ר/ן.א�ה4ר/ן. ב-יתב-ית נ +*יכ +ו/: ל�עו/ל&םל�עו/ל&ם כ ד �+ו/:ח�ס ד �ח�ס

+ רו �+י/אמ רו �&א י/אמ &אנ &ה. יר�א-ייר�א-י נ �ה/ו &ה.י �ה/ו +*י י +*יכ +ו/: ל�עו/ל&םל�עו/ל&ם כ ד �+ו/:ח�ס ד �ח�ס

ן *י ק&ר&את*י ה�מ+-צ�ר מ* &נ +&ה+. ע&נ &ה+: ב+�מ+(ר�ח&ב י י

&ה �ה/ו יר&א. מ�ה ל/א ל*י י �ע4ש$(ה א*+ א&ד&ם: ל*י י

&ה �ה/ו *י ל*י י נ �א4 �ר&י. ו י: א(ר�א(ה ב+�עו/ז �א& ב�ש$נ

&ה. מ*ב+�ט/ח� ל�ח4סו/ת טו/ב �יה/ו+ ב+&א&ד&ם: ב

&ה. מ*ב+�ט/ח� ל�ח4סו/ת טו/ב �יה/ו+ יב*ים: ב �ד* +*נ ב

+&ל +ו/ים כ *י. ב+�ש,-ם ג +נ ב&בו �&ה ס �ה/ו +*י י יל�ם: כ א4מ*

*י +נ ב+ו �*י. ב+�ש,-ם ג�ם ס +נ ב&בו �&ה ס �ה/ו +*י י יל�ם: כ א4מ*

*י +נ ב+ו �+ ס +/ע4כו �א-ש, כ*ד�בו/ר*ים. ד+ &ה קו/צ*ים. ב+�ש,-ם כ �ה/ו +*י י יל�ם: כ א4מ*

+&ח/ה *י 90ד &ה ד�ח*ית�נ �יה/ו /ל. ו �פ+ *י: ל*נ &ר&נ ע4ז

+*י *מ�ר&ת ע&ז �ז �ה*י ו �י &ה+. ו +ע&ה: ל*י י ל*יש,ו

+&ה קו/ל +ע&ה ר*נ *יש,ו ין ב+�א&הmל-י ו �מ* +*יק*ים. י &ה צ�ד �ה/ו ח&יל: ע/ש$&ה י

ין �מ* &ה י �ה/ו ין י �מ* &ה רו/מ-מ&ה. י �ה/ו ח&יל: ע/ש$&ה י

+ת ל/א +*י א&מו -ר כ פ+ ��א4ס (ה. ו &ה+: מ�ע4ש$-י א(ח�י י

�ס+/ר +*י י ר�נ �(ת יס+ ו �ל�מ+& +&ה+. ו *י: ל/א י &נ �ת&נ נ

+ *ת�חו &ה+: או/ד(ה ב&ם צ(ד(ק. א&ב/א ש,�ע4ר-י ל*י פ+ י

(ה +*יק*ים ה�ש,+�ע�ר ז &ה. צ�ד + ל�יה/ו &ב/או בו/: י

& ך �+*י 91או/ד �ה*י כ �ת+ *י. ו *ית&נ +ע&ה. ל*י ע4נ ל*יש,ולפתח(; קמץ בין למבחינים )נ"מ הד' פתוחה ה/ח�ד 90

חkה דחיתני – ראיתי מזמן את הניקוד הזה בתהלים 'סימנים' ומאוד לא מצא חן בקשר לד-

בעיני. מדוע לא לתפוס את הניקוד הרווח בקמץ הדל"ת, כמו שצריך להיות אם המלה היא

מקור מהבנין הקל, כפי שמלמד הפועל 'דחיתני' שבא אחר כך?

בן-אשר. דברי אלא לנו אין דחה בענין

ה - כן גרסת תימן.ר' דורון יעקב: ח) ד,91

מלרע! הושיעה מלרע אנאולהיפך. למלרע מלעיל יהפוך לא פסוקים ועוד עניתני כי אודך ששר מי

ותנ"ך ברויאר שי. בהוצאת מנחת עיין – אצלנו היד, השיבוש כתבי ובכל הראשונים בדפוסים )כ"ה

& ך �+*י או/ד �ה*י כ �ת+ *י. ו *ית&נ +ע&ה. ל*י ע4נ ל*יש,ו

+ א(ב(ן �ת&ה מ&א4סו *ים. ה&י +&ה. ל�ר/אש, ה�ב+ו/נ *נ פ+

+ א(ב(ן �ת&ה מ&א4סו *ים. ה&י +&ה. ל�ר/אש, ה�ב+ו/נ *נ פ+

&ה מ-א-ת �ה/ו �ת&ה י *פ�ל&את ז/את. ה*יא ה&י +. נ -ינו ב+�ע-ינ

&ה מ-א-ת �ה/ו �ת&ה י *פ�ל&את ז/את. ה*יא ה&י +. נ -ינו ב+�ע-ינ

(ה +ו/ם ז &ג*יל&ה ע&ש$&ה ה�י &ה. נ �ה/ו *ש$�מ�ח&ה י �נ .בו/ ו

(ה +ו/ם ז *יל&ה ע&ש$&ה ה�י &ג &ה. נ �ה/ו *ש$�מ�ח&ה י �נ בו/: ו

+&א &ה א&נ �ה/ו +&א: הו/ש,*יע&ה י נ

+&א &ה א&נ �ה/ו +&א: הו/ש,*יע&ה י נ

+&א &ה א&נ �ה/ו &א ה�צ�ל*יח&ה י :92נ

+&א &ה א&נ �ה/ו &א: ה�צ�ל*יח&ה י נ

שתיהן והנ' אחרי מלרע שניהם הצליחהו הושיעהנכון: אל החדש ירושלים ותנ"ך תשי"ג ירושלים

דגושה(

תהלים פיסוק על מאמרימשובש! נוסח92

נא! ה' הושיעה אנא

צריכות להיאמר?על אופן ההטעמה הנכונה בקריאת מלים אלו שבהלל. ארבע מלים אלו /נעוררהפעם נעיר

בהטעמה מלרע )=מלמטה(, דהיינו להטעים את ההברה האחרונה של המלה -- בניגוד להטעמה מלעיל

האחרונה.ההברה)=מלמעלה(, שפירושה הטעמת ההברה שלפני

א"א&א. א"בהטעמת" - יש לבטא מלת בקשה זו נ בהדגשת, וגם "מלרע", היינו להטעים את סוף המלה "-נ&

פלההנו"ן הדגושה בדגש חזק )שמטרתו לציין כעין . מלת בקשה זו נכתבת שבע של הנו"ן(הכ�

, אך שש פעמים היא נכתבת(?כמו כאן )וכן הוא תמיד בתורהפעמים במקרא עם א' סופית

נ&/במקראבנ"ך ", שפירושה "לאן", ישה&נ&" )כגון: תהלים קטז/טז(. לעומת זאת, את המלה "אה עם ה': "א&

ההברה האחרונה:)=למעלה מ( מלעיל - היינו להטעים את ההברה שלפני בדרך כלללהטעים

"- ז/טז(.לים קטהת; ?)ראה מנחת שי על היוצאים מכלל זה: דברים א/כח, וללא דגש בנו"ן "א&

&י( - אתב. &י", ולא השם סוף את להטעים מלרע, היינו תמיד לבטא יש אדנות שם ה' )=א4-ד/נ "ד/" את "-נ

שמנוקדת אות מטעימים אין לעולם , כי)"א4"( פתח בחטף שמנוקדת האל"ף את שלא )=מלעיל( ובוודאי

טועים כהנים, שרבים בברכת בכך להיזהר יש במיוחד(. ?ב ס"ק ה סימן משנ"ב )הכרעת בחטף או בשווא

המנגינה. ה' מחמת שם בהטעמת

לענייני בדורנו המומחה הורה , כברשי( מנחת )כגון זה פ/ע�ל בהטעמת שונות דעות שיש - אף הו/ש,*יע&הג.

בכל כתוב , ושכן"חה... ה�צ�ל*יעההמלים: "הו/ש,*י סוף את להטעים יש , כי?הי"ו ברויאר מרדכי מסורה, הרב

(.44- 43צובא", עמ' ארם )"כתר ראשון ובדפוס היד כתבי

+&אד. מלרע. שהטעמתה - ברור בלבד אחת הברה זו שבמלה חזק, ומכיוון דגש עם לבטא יש הנו"ן - את נ

� +ך +כ(ם ב+�ש,-ם ה�ב+&א ב+&רו &ה. ב+-ר�כ�נו �ה/ו ב+-ית י &ה: מ* �ה/ו י

� +ך +כ(ם ב+�ש,-ם ה�ב+&א ב+&רו &ה. ב+-ר�כ�נו �ה/ו ב+-ית י &ה: מ* �ה/ו י

&ה א-ל �ה/ו +&א(ר י �י + ו רו �+. א*ס �ב+-ח�: ק�ר�נו/ת ב+�ע4בו/ת*ים. ע�ד ח�ג ל&נו ז ה�מ+*

&ה א-ל �ה/ו +&א(ר י �י + ו רו �+. א*ס �ב+-ח�: ק�ר�נו/ת ב+�ע4בו/ת*ים. ע�ד ח�ג ל&נו ז ה�מ+*

+&. א6ל/ה�י א�ת+&ה א-ל*י ך �או/ד( +&: ו ך א4רו/מ�מ(

+&. א6ל/ה�י א�ת+&ה א-ל*י �או/ד(ך +&: ו ך א4רו/מ�מ(

+ &ה הו/דו +*י ל�יה/ו +*י כ +ו/: ל�עו/ל&ם טו/ב. כ ד �ח�ס

+ &ה הו/דו +*י ל�יה/ו +*י כ +ו/: ל�עו/ל&ם טו/ב. כ ד �ח�ס

%ך #הל#לו &ה י �ה/ו + י +&ל ע�ל א6ל/ה-ינו & כ יך יד( �ח4ס* &. ו יק*ים מ�ע4ש$(יך *+ �כ&ל עו/ש$-י צ�ד &. ו (ך & ר�צו/נ ך � ב+-ית ע�מ+

+&ה + יש$�ר&א-ל. ב+�ר*נ + יו/דו *יב&ר�כו + ו *יש,�ב+�חו + ו *יפ&א4רו + ו *יש,ו/ר�רו + ו *ירו/מ�מו + ו �ע4ר*יצו �י + ו יש,ו *+ �ק�ד �י + ו ל*יכו ��מ �י א(ת ו

& ך �+ ש,*מ +-נו ל�כ �+*י מ יד. כ &מ* & ת+ & טו/ב ל�ך ך �+ל�ש,*מ &א(ה ל�הו/דו/ת. ו +*י נ �מ+-ר. כ �ע�ד מ-עו/ל&ם ל�ז א�ת+&ה עו/ל&ם ו

א-ל:

+ +הו/דו &ה הו/דו &הל�יה/ו +*י ל�יה/ו +*יכ +*י טו/ב. טו/ב. כ +*יכ +ו/: ל�עו/ל&םל�עו/ל&ם כ ד �+ו/:ח�ס ד �ח�ס

+ +הו/דו +*י ה&א6ל/ה*ים.ה&א6ל/ה*ים. ל-אל/ה-יל-אל/ה-י הו/דו +*יכ +ו/: ל�עו/ל&םל�עו/ל&ם כ ד �+ו/:ח�ס ד �ח�ס

+ +הו/דו -י הו/דו -יל�א4ד/נ *ים. ל�א4ד/נ *ים.ה&א4ד/נ +*י ה&א4ד/נ +*יכ +ו/: ל�עו/ל&םל�עו/ל&ם כ ד �+ו/:ח�ס ד �ח�ס

*פ�ל&או/ת ל�ע/ש$-הל�ע/ש$-ה *פ�ל&או/תנ �ד/לו/ת נ+ �ד/לו/תג+ +ו/. ג +ו/.ל�ב�ד +*י ל�ב�ד +*יכ +ו/: ל�עו/ל&םל�עו/ל&ם כ ד �+ו/:ח�ס ד �ח�ס

יםה�ש,+&מ�ים ל�ע/ש$-הל�ע/ש$-ה �&ה. ה�ש,+&מ +נ &ה.ב+*ת�בו +נ +*י ב+*ת�בו +*יכ +ו/: ל�עו/ל&םל�עו/ל&ם כ ד �+ו/:ח�ס ד �ח�ס

ים. ע�לע�ל ה&א&ר(ץה&א&ר(ץ ל�ר/ק�על�ר/ק�ע ים.ה�מ+& +*י ה�מ+& +*יכ +ו/: ל�עו/ל&םל�עו/ל&ם כ ד �+ו/:ח�ס ד �ח�ס

�ד/ל*ים. או/ר*יםאו/ר*ים ל�ע/ש$-הל�ע/ש$-ה+ �ד/ל*ים.ג+ +*י ג +*יכ +ו/: ל�עו/ל&םל�עו/ל&ם כ ד �+ו/:ח�ס ד �ח�ס

ש, א(תא(ת +ו/ם. ל�מ(מ�ש,(ל(תל�מ(מ�ש,(ל(ת ה�ש,+(מ(ש,ה�ש,+(מ( �י+ +ו/ם.ב �י+ +*י ב +*יכ +ו/: ל�עו/ל&םל�עו/ל&ם כ ד �+ו/:ח�ס ד �ח�ס

+&ר-ח� א(תא(ת +&ר-ח�ה�י �כו/כ&ב*ים ה�י �כו/כ&ב*יםו �ל&ה. ל�מ(מ�ש,�לו/תל�מ(מ�ש,�לו/ת ו +&י �ל+ �ל&ה.ב +&י �ל+ +*י ב +*יכ +ו/: ל�עו/ל&םל�עו/ל&ם כ ד �+ו/:ח�ס ד �ח�ס

+-ה כ �+-הל�מ כ �+*י ב+*ב�כו/ר-יה(ם.ב+*ב�כו/ר-יה(ם. מ*צ�ר�יםמ*צ�ר�ים ל�מ +*יכ +ו/: ל�עו/ל&םל�עו/ל&ם כ ד �+ו/:ח�ס ד �ח�ס

+ו/צ-א �י +ו/צ-או �י +*י מ*ת+ו/כ&ם.מ*ת+ו/כ&ם. יש$�ר&א-ליש$�ר&א-ל ו +*יכ +ו/: ל�עו/ל&םל�עו/ל&ם כ ד �+ו/:ח�ס ד �ח�ס

&ד �י+ &דב �י+ &ק&ה ב &ק&הח4ז �רו/ע� ח4ז +ב*ז �רו/ע�ו +ב*ז &ה. ו +י �טו &ה.נ +י �טו +*י נ +*יכ +ו/: ל�עו/ל&םל�עו/ל&ם כ ד �+ו/:ח�ס ד �ח�ס

-ר -רל�ג/ז �ם ל�ג/ז �םי +ף י +ףסו &ר*ים. סו �ז &ר*ים.ל*ג �ז +*י ל*ג +*יכ +ו/: ל�עו/ל&םל�עו/ל&ם כ ד �+ו/:ח�ס ד �ח�ס

�ה(ע6ב*יר �ה(ע6ב*ירו +*י ב+�תו/כו/.ב+�תו/כו/. יש$�ר&א-ליש$�ר&א-ל ו +*יכ +ו/: ל�עו/ל&םל�עו/ל&ם כ ד �+ו/:ח�ס ד �ח�ס

*ע-ר �נ *ע-רו �נ �ר�ע/ה ו �ר�ע/הפ+ �ח-ילו/ פ+ �ח-ילו/ו �ם ו �םב�י +ף. ב�י +ף.סו +*י סו +*יכ +ו/: ל�עו/ל&םל�עו/ל&ם כ ד �+ו/:ח�ס ד �ח�ס

� �ל�מו/ל*יך ו/ ל�מו/ל*יך ב+&ר. ע�מ+ו/ע�מ+ �ד ב+&ר.ב+�מ+* �ד +*י ב+�מ+* +*יכ +ו/: ל�עו/ל&םל�עו/ל&ם כ ד �+ו/:ח�ס ד �ח�ס

+-ה כ �+-הל�מ כ �ל&כ*ים ל�מ �ל&כ*יםמ ��ד/ל*ים. מ+ �ד/ל*ים.ג+ +*י ג +*יכ +ו/: ל�עו/ל&םל�עו/ל&ם כ ד �+ו/:ח�ס ד �ח�ס

�ה4ר/ג+ �י �ה4ר/גו+ �י ל&כ*ים ו �ל&כ*יםמ �יר*ים. מ *+ יר*ים.א�ד *+ +*י א�ד +*יכ +ו/: ל�עו/ל&םל�עו/ל&ם כ ד �+ו/:ח�ס ד �ח�ס

יחו/ן יחו/ןל�ס* � ל�ס* ל(ך �מ( ל(ך +*י ה&א6מ/ר*י.ה&א6מ/ר*י. מ( +*יכ +ו/: ל�עו/ל&םל�עו/ל&ם כ ד �+ו/:ח�ס ד �ח�ס

+ל�עו/ג +ל�עו/גו � ו ל(ך �מ( ל(ך +*י ה�ב+&ש,&ן.ה�ב+&ש,&ן. מ( +*יכ +ו/: ל�עו/ל&םל�עו/ל&ם כ ד �+ו/:ח�ס ד �ח�ס

&ת�ן �נ &ת�ןו �נ �ח4ל&ה. א�ר�צ&םא�ר�צ&ם ו �ח4ל&ה.ל�נ +*י ל�נ +*יכ +ו/: ל�עו/ל&םל�עו/ל&ם כ ד �+ו/:ח�ס ד �ח�ס

�ח4ל&ה �ח4ל&הנ +ו/. ל�יש$�ר&א-לל�יש$�ר&א-ל נ +ו/.ע�ב�ד +*י ע�ב�ד +*יכ +ו/: ל�עו/ל&םל�עו/ל&ם כ ד �+ו/:ח�ס ד �ח�ס

+ +ש,(ב+�ש,*פ�ל-נו &כ�ר ש,(ב+�ש,*פ�ל-נו &כ�רז +. ז +. ל&נו +*י ל&נו +*יכ +ו/: ל�עו/ל&םל�עו/ל&ם כ ד �+ו/:ח�ס ד �ח�ס

+ +*פ�ר�ק-נו �י +ו +*פ�ר�ק-נו �י +. ו +&ר-ינו צ +. מ* +&ר-ינו צ +*י מ* +*יכ +ו/: ל�עו/ל&םל�עו/ל&ם כ ד �+ו/:ח�ס ד �ח�ס

+*יב+&ש$&ר. ב+&ש$&ר. ל�כ&לל�כ&ל ל(ח(םל(ח(ם נו/ת-ןנו/ת-ן +*יכ +ו/: ל�עו/ל&םל�עו/ל&ם כ ד �+ו/:ח�ס ד �ח�ס

+ +הו/דו ים. ל�א-לל�א-ל הו/דו ים. ה�ש,+&מ& +*י ה�ש,+&מ& +*יכ +ו/: ל�עו/ל&םל�עו/ל&ם כ ד �+ו/:ח�ס ד �ח�ס

*ש,�מ�ת *ש,�מ�תנ +&ל נ � ח�י כ �ב&ר-ך & א(ת ת+ ך �&ה ש,*מ �ה/ו +ח� י �רו +. ו +&ל א6ל/ה-ינו �פ&א-ר ב+&ש$&ר כ +ת�רו/מ-ם ת+ & ו *כ�ר�ך + ז +-נו ל�כ � מ

יד: &מ* ן ת+ �ע�ד ה&עו/ל&ם מ* & א�ת+&ה ה&עו/ל&ם ו יך ב+�ל�ע&ד( +מ* + א-ין א-ל. ו � ל&נו ל(ך +ו/א-ל מ( ו/ד(ה ג +מו/ש,*יע�. פ+ ו

+*יל צ �+מ -ס ו +מ�פ�ר�נ (ה ו �עו/נ ר�ח-ם ו �+מ +ק&ה. א-ין צ&ר&ה ע-ת ב+�כ&ל ו �צו + ו � ל&נו ל(ך -ר מ( � עו/ז ך �סו/מ- +&א ו א&ת+&ה: א(ל

*ים א6ל/ה-י *ים. א6לו/ה+� ה&ר*אש,ו/נ �ה&א�ח4רו/נ +&ל ו +&ל ב+�ר*יו/ת. א4דו/ן כ +&ל כ )ב+�רו/ב( ב+�כ&ל ת+ו/ל&דו/ת. ה�מ�ה5ל

�ה-ג נ �*ש,�ב+&חו/ת. ה�מ +ו/ת&יו ב+�ח(ס(ד עו/ל&מו/ ה�ת+ +ב�ר*י ים: ו &ה ב+�ר�ח4מ* �יה/ו +-ה ו +ם ל/א ע-ר. ה*נ &נו �ל/א י ייש,&ן. ו

�ה�מ+-ק*יץ ה�מ�עו/ר-ר *ים. ו �ש,-נ �ה�מ+-ש$*יח� י ים. ו +&מ* *ר�ד *יר נ ת+ ��ה�מ+ ים. ו �מ*+ � א*ל ך �ה�ס+ו/מ- +ר*ים. ו נו/פ�ל*ים. א4סו

+ו/ק-ף �ה�ז -ח� ו �ה�מ�פ�ע4נ +פ*ים. ו �פו+ & כ +ל�ך ים. ו (ע6ל&מ* & נ ך �+ + ל�ב�ד �ח�נו + מו/ד*ים: א4נ +ו �א*ל + ו ש,*יר&ה מ&ל-א פ*ינו

+ -נו +ל�ש,ו/נ +&ם. ו �י+ +&ה כ �ה4מו/ן ר*נ+ + כ �ש$*פ�תו/ת-ינו +&יו. ו �ל+ ר�ח4ב-י ש,(ב�ח ג �מ(+ + כ -ינו �ע-ינ ש, מ�א*ירו/ת ר&ק*יע�. ו �ש,+(מ(+ כ

+ ינו &ד- �י +&ר-ח�. ו �כ�י +ש$ו/ת ו *ש,�ר-י פ�רו �נ+ + כ �ר�ג�ל-ינו ים. ו +ו/ת ש,&מ& +&לו/ת. א-ין ק�ל י �+&א + כ �ח�נו *יק*ים א4נ פ+ � ל�הו/דו/ת מ�ס

& &ה ל�ך �ה/ו + י -אל/ה-י א6ל/ה-ינו � ו +ל�ב&ר-ך +. ו & א(ת א4בו/ת-ינו ך �+. ע�ל ש,*מ +-נו ל�כ � א4ל&פ*ים א�ל�פ-י מ-א(ל(ף א�ח�ת מ

+-י �ר*ב ים. ה�ט+ו/בו/ת ר�ב&בו/ת ו �ע&מ* *ס+*ים פ+ *פ�ל&או/ת נ �נ + ע*ם ש,(ע&ש$*ית& ו +: א4בו/ת-ינו נו �ע*מ+& *ים ו �פ&נ+ ל מ*

+ מ*מ+*צ�ר�ים &נו �א�ל�ת++ &ה ג �ה/ו ב+-ית י +מ* +. ו +. ב+�ר&ע&ב ע4ב&ד*ים א6ל/ה-ינו ית&נו �ד* +ב�ש$&ב&ע פ+ +. ו &נו �ת+ �נ +. ז &נו �ל�ת++ +*ל�כ כ

+(ב(ר מ-ח(ר(ב ד +מ* +. ו &נו �ל�ת++ +מ-חmל&ים ה*צ +. ו &נו �ט�ת++ ל �ר�ב+*ים ר&ע*ים מ* *ים ו נ (א6מ& �נ +: ו +*ית&נו ל *+ +&ה ע�ד ד + ה-נ +נו &רו ע4ז

�ל/א &. ו יך + ר�ח4מ( +נו &בו & ע4ז יך ד( &ה ח4ס& �ה/ו �א�ל י +. ו + א6ל/ה-ינו *ט+�ש,-נו &ה ת+ �ה/ו + י (צ�ח: א6ל/ה-ינו +-ן ע�ל ל&נ א-ב&ר*ים כ

& �ג�ת++ *ל +ח� ש,(פ+ �רו +. ו +&נו �ש,&מ&ה ב +נ & ו +&פ�ח�ת+ �ל&ש,ו/ן ש,(נ +. ו -ינו & א4ש,(ר ב+�א�פ+ ת+ �+. ה-ן ש$�מ + ב+�פ*ינו + ה-ם. יו/דו *יב&ר�כו ו

+ *יש,�ב+�חו + ו *יפ&א4רו + ו *יש,ו/ר�רו + ו *ירו/מ�מו + ו �ע4ר*יצו �י + ו יש,ו *+ �ק�ד �י + ו ל*יכו ��מ �י & א(ת ו ך �+ ש,*מ +-נו ל�כ �יד: מ &מ* +*י ת+ (ה כ&ל כ פ+

& �כ&ל ל�ך & ל&ש,ו/ן יו/ד(ה. ו �כ&ל ל�ך & ע�ין ת*ש,+&ב�ע. ו �כ&ל ל�ך (ה. ו � ת�צ�פ+ & ב+(ר(ך �כ&ל ל�ך & קו/מ&ה ת*כ�ר�ע. ו (יך ל�פ&נ

�כ&ל (ה. ו �ח4ו �ב&בו/ת ת*ש,�ת++ �כ&ל ה�ל &. ו +ך +כ�ל&יו/ת ק(ר(ב ייר&או + ו רו ��מ+ �ז +&ב&ר י �ד+ &. כ ך +&ל ל*ש,�מ( +ב. כ +&תו ש,(כ

&ה ע�צ�מו/ת�י &ה ת+/אמ�ר�נ �ה/ו י י +*יל מ* צ �&. מ *י כ&מו/ך &ק ע&נ *י מ-ח&ז �ע&נ +. ו +ו נ מ+( �א(ב�יו/ן מ* �ע�ת ו �לו/. ש,�ו +ו/ז ג +*ים מ* *י ע4נ

�ל ת*ש,�מ�ע. צ�ע4ק�ת א�ת+&ה+ �ק�ש,*יב ה�ד �תו/ש,*יע�: ת+ י ו י יד�מ(ה מ* +מ* �. ו +&ך (ה ל י יש,�ו +מ* �. ו +&ך � ל �ע4ר&ך �. י ל&ך

+&דו/ל ה&א-ל +*ב+ו/ר ה�ג +ו/ר&א ה�ג �ה�נ -ה א-ל ו &א&ר(ץ: ש,&מ�ים ע(ל�יו/ן. קו/נ & ו +(ל�ך �ה�ל & נ �ש,�ב+-ח4ך +נ & ו �פ&א(ר�ך +נ � ו �ב&ר-ך +נ ו

*ד. ב+&ר�כ*י ש,-ם א(ת ו +ר. ל�ד& +&א&מו &. כ �פ�ש,*י ק&ד�ש,(ך �כ&ל א(ת נ &ה. ו �ה/ו ק&ד�ש,ו/: ש,-ם א(ת ק�ר&ב�י י

+&דו/ל ב+�ת�ע4צ5מו/ת הא'להא'ל &. ה�ג +(ך &. ב+*כ�בו/ד ע5ז ך +*ב+ו/ר ש,�מ( (צ�ח ה�ג +ו/ר&א ל&נ �ה�נ &: ו �נו/ר�או/ת(יך+ � ב ל(ך ה�מ+(

+ו/ש,-ב +*ס+-א. ר&ם ע�ל ה�י *ש$+&א: כ �נ �ק&דו/ש, ע�ד. מ&רו/ם ש,ו/כ-ן ו +ב ש,�מו/. ו �כ&תו + ו �נו+ יק*ים ר�נ *+ &ה. צ�ד �יה/ו+ ב

�ש,&ר*ים &ה ל�י &או +&ה. נ ת�ה*ל

�ש,&ר*ים ב+�פ*י *ת�רו/מ&ם. י ת+

+ב�ש$*פ�ת-י יק*ים ו *+ �. צ�ד *ת�ב+&ר�ך ת+

+ב*ל�ש,ו/ן יד*ים ו +&ש,. ח4ס* *ת�ק�ד ת+

+ב�ק(ר(ב +&ל: ק�דו/ש,*ים ו *ת�ה�ל ת+

+ב�מ�ק�ה4לו/ת +ב�מ�ק�ה4לו/תו & ר*ב�בו/ת ו ך �+&ה ב+-ית ע�מ+ &א-ר יש$�ר&א-ל. ב+�ר*נ & ית�פ+ ך �+ ש,*מ +-נו ל�כ �+ו/ר ב+�כ&ל מ +-ן ד &דו/ר. ש,(כ ו

+&ל חו/ב�ת & כ (יך +ר*ים. ל�פ&נ �צו &ה ה�י �ה/ו + י -אל/ה-י א6ל/ה-ינו +. ל�הו/דו/ת ו +-ל א4בו/ת-ינו +-ח� ל�ה�ל ל�פ&א-ר ל�ש,�ב

+-ר ל�רו/מ-ם +-ח� ל�ה�ד �צ +ל�נ � ו +-ה ל�ב&ר-ך +-ס. ע�ל ל�ע�ל +ל�ק�ל +&ל ו +*ב�ר-י כ �ת*ש,�ב+�חו/ת ש,*ירו/ת ד *ד ו ו &+ +(ן ד יש,�י ב

& ך �+ &: ע�ב�ד מ�ש,*יח(ך

%ב#כ'ן %ב#כ'ןו �ב+�ח ו & יש,�ת+ ך �+. ה&א-ל ל&ע�ד ש,*מ +-נו ל�כ �� מ ל(ך +&דו/ל ה�מ+( �ה�ק+&דו/ש, ה�ג +*י ב+�ש,+&מ�ים ו +ב&א&ר(ץ. כ & ו ל�ך

&א(ה &ה נ �ה/ו + י -אל/ה-י א6ל/ה-ינו +: ו +-ל ש,*יר א4בו/ת-ינו +ש,�ב&ח&ה. ה�ל ר&ה. ע/ז ו �*מ �ז (צ�ח ו +מ(מ�ש,&ל&ה. נ +&ה ו ל �ד5+ ג

+&ה �ה*ל ת+ +ר&ה. +ג�בו ק�ד5ש,+&ה ו �ת*פ�א(ר(ת. +ת: ו ל�כו �+מ �הו/ד&או/ת ב+�ר&כו/ת ו & ו ך �+&דו/ל ל�ש,*מ �ה�ק+&דו/ש,. ה�ג ו

+מ-עו/ל&ם �ע�ד ו � א-ל: א�ת+&ה עו/ל&ם ו +ך &ה. א-ל א�ת+&ה ב+&רו �ה/ו � י ל(ך +&דו/ל מ( +&ל ג +מ�ה5ל *ש,�ב+&חו/ת. א-ל ו ב+�ת+

+*פ�ל&או/ת. ב+ו/ר-א ה�הו/ד&או/ת. א4דו/ן +&ל ה�נ �ש,&מו/ת. ר*ב+ו/ן כ+ +&ל ה�נ *מ�ר&ה. ב+�ש,*יר-י ה�מ+�ע4ש$*ים. ה�ב+ו/ח-ר כ ז

� ל(ך &ח*יד מ( ים: ח-י א-ל י ה&עו/ל&מ*

רביעיתרביעית כוסכוס

� +ך &ה א�ת+&ה ב+&רו �ה/ו + י � א6ל/ה-ינו ל(ך �ר*י ב+ו/ר-א ה&עו/ל&ם מ( +&פ(ן: פ+ ה�ג

שמאל בהסבת שותים

� +ך &ה א�ת+&ה ב+&רו �ה/ו + י � א6ל/ה-ינו ל(ך ה&עו/ל&ם מ(

+(פ(ן ע�ל �ע�ל ה�ג �ר*י ו +(פ(ן: פ+ ה�ג

�ע�ל +ב�ת ו �נו �ע�ל ה�ש$+&ד(ה ת+ +&ה א(ר(ץ ו ד �+ר�ח&ב&ה טו/ב&ה ח(מ & ש,(ר&צ*ית& ו �ח�ל�ת+ �ה*נ + ו ל(א6כ/ל ל�א4בו/ת-ינו

&ה+ *ר�י פ+ �ל*ש$�ב+ו/ע� מ* +ב&ה+, ר�ח-ם ו ט+ו &ה מ* �ה/ו &א( י + )נ & יש$�ר&א-ל ע�ל א6ל/ה-ינו ך �ע�ל ע�מ+( +ש,&ל�ים ו �רו & י ע*יר(ך

�ע�ל +ו/ן ו �ן צ*י+ & מ*ש,�כ ך �בו/ד(+ �ע�ל כ & ו �ב+�ח(ך ז �ע�ל מ* -ה ו +ב�נ &, ו +ש,&ל�ים ה-יכ&ל(ך �רו + ב+*מ�ה-ר&ה ה�ק+/ד(ש, ע*יר י ינו &מ- �י+ ב

+ �ה�ע4ל-נו + ל�תו/כ&ה+ ו �ש$�מ+�ח-נו &ה+ ו &נ �י �נ/אכ�ל ב+�ב*נ &ה+ ו *ר�י פ+ *ש$�ב+�ע מ* �נ +ב&ה+ ו ט+ו & מ* �ב&ר(כ�ך +נ ב+*ק�ד5ש,+&ה ע&ל(יה& ו

+ב�ט&הmר&ה: ו

+ר�צ-ה בשבת + - ו �ה�ח4ל*יצ-נו �יו/ם ו+ +(ה: ה�ש,+�ב+&ת ב ה�ז

+ �ש$�מ+�ח-נו �יו/ם ו+ +ו/ת ח�ג ב צ �+(ה: ה�מ+ ה�ז

+*י &ה א�ת+&ה כ �ה/ו יט*יב טו/ב י +מ- +/ל ו ל�כ

�נו/ד(ה & ו �ע�ל ה&א&ר(ץ ע�ל ל�ך �ר*י ו &ה+: פ+ ג�פ�נ

� +ך &ה א�ת+&ה ב+&רו �ה/ו �ע�ל ה&א&ר(ץ ע�ל י �ר*י ו &ה+: פ+ ג�פ�נ

נרצהנרצה

+ר 93ח4ס�ל +ו ד (ס�ח ס* �ה*ל�כ&תו/. פ++ כ

�כ&ל+ &טו/ כ �ח5ק+&תו/. מ*ש,�פ+ ו

�א4ש,(ר+ + כ &כ*ינו +-ר ז ד �או/תו/. ל�ס

+-ן +(ה כ �כ *ז ל�ע4ש$ו/תו/. נ

� &ך &ה. ש,ו/כ-ן ז מ�עו/נ

י ע4ד�ת ק�ה�ל קו/מ-ם &ה. מ* נ מ&

�ה-ל ב+�ק&רו/ב *ט�ע-י נ +&ה. נ כ�נ

+ים �דו +ו/ן פ+ +&ה: ל�צ*י ב+�ר*נ

תפילה. עיון ראה 93

&ה &הל�ש,&נ +ש,&ל�ים ה�ב+&א&הה�ב+&א&ה 9494ל�ש,&נ +*ירו +ש,&ל�יםב +*ירו &ה]] ב +י �נו+ &הה�ב +י �נו+ [[9595ה�ב

+ב�כ-ן96 �ה*י ו �י �ל&ה: ב+�ח4צ*י ו �י+ 97ה�ל

*ס+*ים 98רו/ב א&ז �ל&ה. ה*פ�ל-את& נ �י+ �ל+ ב

(ה א�ש,�מו/ר(ת ב+�ר/אש, �ל&ה. ז �י+ 99ה�ל

+-ר ו/ צ(ד(ק ג �ח�ת++ *צ (ח6ל�ק נ �נ+ �ל&ה. לו/ כ 100ל�י

�ה*י �י �ל&ה: ב+�ח4צ*י ו �י+ ה�ל

& �ת+ נ �+ � ד ל(ך �ר&ר מ(+ �ל&ה. ב+�ח4לו/ם ג �י+ ה�ל

& י ה*פ�ח�ד�ת+ ש, א4ר�מ+* �ל&ה. ב+�א(מ( ל�י

+&ש$�ר �י � יש$�ר&א-ל 101ו ך ל�א& �+כ�ל 102ל�מ +ו �י �ל&ה. לו/ ו ל�י

�ה*י �י �ל&ה: ב+�ח4צ*י ו �י+ ה�ל

השוה: לחיים]הבנויה[ בירושלים בפתח?{ הבאה או }ל' בשווא לשנה94

ציונית? תוספת 95 בהגדת ראה מורי, פרופ' א' חזן, וכן הגוים, ע"פ למנין השביעית במאה הקליר ותלמידו יניי )מאת שלהלן הפיוטים שני 96

ועיון נסים מעשה בהגדת )למשל רביעי כוס שתיית לפני לאומרם מקדימים אומרים עמ' קלה-קלט(, יש ירחים גרשלריט"ע. הראשון את מייחס תפילה תפילה(. בעיון

כל אם ג' שורות. ונפק"מ כל לאחר עליו לחזור וסיום, ואין פתיח ה"פזמון" אלא אחריו, אין והבא זה פיוט שבמקור כנראההלילה. בחצי דוקא או בלילה היה מהנסים אחד

פירוש זכר יהוסף: כאן צירף הנסים שהיו בלילה ואף שאין רמז שהיה בליל פסח... אם שהמפרשים ]אפ"ר: כגון ר"י 97 אברבנאל[ הרחיקו לדרוש בגז"ש לילה לילה. מעשה נסים: המגיד ]אפ"ר: צ"ל הפייט[ חיבר שני מדרשים חלוקים דודאי

חלום לבן ומה שנאבק עם המלאך לא היו בלילה אחד."הרבה". מיעוט, אלא לעומת רוב אצ"ל 98ת "ראש פירוש ג'? מה שורה תחילת א' או לשורה המשך זו פירושה? האם ב' - מה שורה 99 Zמחזור]נ"א: אשמורות[" אשמור

ןמעשה נסים ו".אשמורות רומא: "בכל נ) ע) ש ו% מוד א* ע- ים ב% ר- צ% ה מ2 נ* dח ל מ- Zף ה' א ק* ש% י- ר ]ו- Zב[ק ת ה- Zמ[ר ש% א- י ב% ה2 י% מלבי"ם: קאי על "ו-ים ר) צ% ה מ2 נ* dח ת מ- ם א* ה) י) פירוש זכר יהוסף מזכיר את שתי האפשרויות. עיון תפלה מפרש שב' הוא המשך של" )שמות יד כד(.[ו-

א' וכרבי שלהלן, וחצות הוא ראש ותחלת ב' משמרות אחרונות, ואז הוכו הבכורות:תלמוד בבלי מסכת ברכות דף ג עמוד ב

רבי נתן אומר: שלש. מאי טעמיה דרבי נתן? דכתיב +שופטים ז'+ ויבאארבע משמרות הוי הלילה, דברי רבי.תנו רבנן: גדעון ומאה איש אשר אתו בקצה המחנה ראש האשמרת התיכונה, תנא: אין תיכונה אלא שיש לפניה ולאחריה. ורבי? מאי

מאי טעמיה דרבי? - אמרתיכונה - אחת מן התיכונה שבתיכונות. ורבי נתן? מי כתיב תיכונה שבתיכונות? תיכונה כתיב. רבי זריקא אמר רבי אמי אמר רבי יהושע בן לוי: כתוב אחד אומר +תהלים קי"ט+ חצות לילה אקום להודות לך על משפטי צדקך, וכתוב אחד אומר: +תהלים קי"ט+ קדמו עיני אשמורות, הא כיצד? - ארבע משמרות הוי

. ורבי נתן? סבר לה כרבי יהושע, דתנן: רבי יהושע אומר: עד שלש שעות, שכן דרך מלכים לעמוד בשלש שעות:הלילהשית דליליא ותרתי דיממא, הוו להו שתי משמרות. רב אשי אמר: משמרה ופלגא נמי משמרות קרו להו.

ק: 100 Zש מ) ד- מ[אל ל% ש% ר מ2 Zש dה א ד חוב) ם ע- פ* ד% ר% י2 ם ו- כ* י- יו ו- ד) ב) dע ה הוא ו- ל) י% ם ל- Zיה ל* dק ע ל* ח) י* בראשית פרק יד פסוק טו ו- ויחלק עליהם - לפי פשוטו, סרס המקרא, ויחלק הוא ועבדיו עליהם לילה כדרך הרודפים שמתפלגים אחר הנרדפים רש"י

כשבורחים זה לכאן וזה לכאן: לילה - כלומר אחר שחשכה לא נמנעו מלרדפם. ומדרש אגדה שנחלק הלילה ובחציוהראשון נעשה לו נס, וחציו השני נשמר ובא לו לחצות לילה של מצרים:

קרא: ויסר! 101.לא-לנ"א: 102

?הנוסח המקורימהו תוקן ל"מלאך" כדי לעדן את הביטוי הנועז.אולי

הושע פרק יב יב לו: ש2 יו י) ל) ל) dע מ- יו כ% כ) ר) ד% ק[ב כ2 dע ל י- ק[ד ע- פ% ל2 ה ו% הוד) ם י% ד ע2 יד[ו) יב ל- ר2 )ג( ו%

אונו יו וב% ת אח2 Zב א ק- ן ע) Zט Zב ים)ד( ב- �לה Hת א ה א" ר� : ש�ך )ה( א� ל8 ל מ ר א" ש י� נו: ו מ) ר ע2 ב* ד- ם י% ש) נו ו% Zא צ) ל ימ% ית א* ן לו ב* Zנ ח- ת% י2 ה ו- כ) ל ב) כ) pי ו-

בראשית פרק לב פסוק כט י ל כ2 א* ר) ם יש% י א2 ך כ2 מ% ר עוד ש2 אמ* ק[ב י* dע ר לא י- Zי[אמ יםו- �לה Hם א �ית� ע �ר ל: ש� תוכ) ים ו- ש2 נ) dם א ע2 ו%

(ר�ע �ת�רו/ס ב+�כו/ר-י ז & פ+ �ל&ה. ב+�ח4צ*י מ&ח�צ�ת+ �י+ ה�ל

+ ל/א ח-יל&ם +מ&ם מ&צ�או �ל&ה. ב+�קו �י+ �ל+ 103ב

�ג*יד ט*יס�ת +*ית& ח4ר/ש,(ת נ ל �ל&ה. ב+�כו/כ�ב-י 104ס* ל�י

�ה*י �י �ל&ה: ב+�ח4צ*י ו �י+ ה�ל

&ע�ץ +י ל�נו/פ-ף מ�ח&ר-ף י +ו ו & א* �ג&ר&יו הו/ב�ש,�ת+ �ל&ה. פ+ �י+ �ל+ ב

+&ר�ע +&בו/ ב+-ל כ צ �+מ �ל&ה. ב+�א*יש,ו/ן ו 105ל�י

+דו/ת ל�א*יש, *ג�ל&ה ח4מו �ל&ה. ח4זו/ת ר&ז נ ל�י

�ה*י �י �ל&ה: ב+�ח4צ*י ו �י+ ה�ל

+-ר �כ ש, ב+*כ�ל-י מ*ש,�ת+ (ה6ר�ג ק/ד( +ו/ נ �ל&ה. ב �י+ �ל+ ב

ב+ו/ר נו/ש,�ע ו/ת-ר א4ר&יו/ת מ* +ת-י פ+ �ל&ה. 106ב+*ע4תו ל�י

�א&ה &ט�ר ש$*נ *י נ &ג ג �כ&ת�ב א4 פ&ר*ים ו ��ל&ה. ס �י+ �ל+ 107ב

�ה*י �י �ל&ה: ב+�ח4צ*י ו �י+ ה�ל

& & עו/ר�ר�ת+ *צ�ח4ך (ד(ד ע&ל&יו נ �נ+ �ת ב �ל&ה. ש,�נ ל�י

+ר&ה ו � פ+ *ד�רו/ך �ל&ה. מ�ה ל�ש,ו/מ-ר ת+ �י+ ל 108מ+*

�ש,+ו/מ-ר צ&ר�ח+ �ש$&ח כ �ג�ם ב/ק(ר א&ת&א ו �ל&ה. ו 109ל�י

�ה*י �י �ל&ה: ב+�ח4צ*י ו �י+ ה�ל

+א א4ש,(ר יו/ם ק&ר-ב �ל/א יו/ם ל/א הו �ל&ה. ו ל�י

+*י הו/ד�ע ר&ם & כ +ו/ם ל�ך & א�ף ה�י �ל&ה. ל�ך �י+ ה�ל

& ה�פ�ק-ד ש,ו/מ�ר*ים +&ל ל�ע*יר�ך +ו/ם כ �כ&ל ה�י �ל&ה. ו �י+ ה�ל

&א*יר �או/ר ת++ �ל&ה. ח(ש,�כ�ת יו/ם כ ל�י

�ה*י �י �ל&ה: ב+�ח4צ*י ו �י+ ה�ל

%ב#כ'ן110 ת%�ם ו �בח ואIמר# פ%�סח ז

"חילם"... - נ"א! 103 ועיון תפילה חיל=בכורות/כוח או ממון, עיין מלבי"ם

שורש סל"ל או סל"ה? 104שורות כ-מ: האם מתייחסים לארועי דניאל פרק ה' בלבד, או גם לארועי דניאל פרק ב'? 105

מהו מצבו/מציבו?בו, ופרש שם רד"ק: אמר כי כשנלכדה בבל לא די שלא הצילם ס נ% ל ק[ר* ע ב* ר- הלשון של שורה כ' בנויה על ישעיהו מו, א: כ) אלהיהם אלא הוא עצמו כרע, ר"ל ששברו אותו וכרע ונפל לארץ, וכן נבו קורס, והוא כמו כרע, ובל הוא שם פסל שעובדי'

ר אצ- ש- ל% - כמו חיל מצב )עיון תפילה, ופירשאותו בבבל, וכן נבו. עכ"ל. האם שורה זו גם רומזת לארוע מפלת בבל בימי ב*, או לארוע הקמת הצלם בבקעת דורא ע"י נ"נ אביו )פירוש צוף אמרים(?(מצב

יפירוש זכר יהוסף: המפרשים ניקדו: 106 תות* dע י. אבל הפשוט: ב2 תות* ע2 ה ב% ל) י% ה, כמו בפיוט הבא: "ל- ר) ג) pת ס Zר Zג pס מ%

י תות* ע2 ח ב% ס- Zך ", וכפ ד% י) יתהלים לא טז ב% ת[ת) . עי"ש.ע2 פירוש זכר יהוסף לכאורה כתב ביום י"ג בניסן! ב?בלילהמנין שכתב המן האגגי את הספרים 107

מובא תירוץ שאינני מבין.תפלה(. )עיון לעמ"י נסים(, או )מעשה לאויב כינוי זהו קוטבית, האם מחלוקת 108�ש,+ו/מ-ר ר�ח�צציווי: בלשון הקודמת( מפרשו שורה )ראה תפלה עיון 109+ �ש$ כ לנו ותשיח ה', תצרח - אתה ח�ושני?? בא"י??[ פסח. ]אפ"ר: צ"ע, יו"ט של שני יו"ט של מקדושתא חלק עמ' קלח-קלט. זהו ירחים גרש בהגדת ראה 110

& א/מ(ץ +רו/ת(יך �בו+ (ס�ח ה*פ�ל-את& ג ב+�פ+

+&ל ב+�ר/אש, *ש,+-את& מו/ע4דו/ת כ (ס�ח נ פ+

+*ית& +*ל �ר&ח*י ג (ס�ח ל-יל ח4צו/ת ל�א(ז פ+

ר�ת+(ם ��א4מ (ב�ח ו (ס�ח ז פ+

ל&ת&יו �+ & ד +&פ�ק�ת+ �ח/ם ד+ +ו/ם כ (ס�ח ה�י ב+�פ+

ע*י �+גו/ת נו/צ�צ*ים ד<רה*ס +ו/ת עו צ �(ס�ח מ ב+�פ+

�א(ל -כ(ר ר&ץ ה�ב+&ק&ר ו � ל�ש,ו/ר ז (ס�ח ע-ר(ך פ+

ר�ת+(ם ��א4מ (ב�ח ו (ס�ח ז פ+

+ דו/מ*ים זו/ע4מו �+ ס �לו/ה4טו (ס�ח ב+�א-ש, ו ב+�פ+

�ץ+ +ו/ת מ-ה(ם לו/ט ח5ל צ �+מ (ס�ח ב+�ק-ץ א&פ&ה ו פ+

�נו/ף מו/ף א�ד�מ�ת ט*אט-את& & ו (ס�ח ב+�ע&ב�ר�ך ב+�פ+

ר�ת+(ם ��א4מ (ב�ח ו (ס�ח ז פ+

&ה+ +&ל ר/אש, י & או/ן כ +ר ב+�ל-יל מ&ח�צ�ת+ (ס�ח ש,*מ+ו פ+

�ב+*יר+ +-ן ע�ל כ & ב+�כו/ר ב &ס�ח�ת+ (ס�ח ב+�ד�ם פ+ פ+

*י (ס�ח ב+*פ�ת&ח�י ל&בו/א מ�ש,�ח*ית ת+-ת ל�ב*ל�ת+ ב+�פ+

ר�ת+(ם ��א4מ (ב�ח ו (ס�ח ז פ+

+(ר(ת ג ס5 �+&ר&ה מ ג (ס�ח ב+�ע*ת+ו/ת-י ס5 פ+

*ש,�מ�ד&ה &ן נ י �ד (ס�ח ע/מ(ר ש,�עו/ר-י ב+*צ�ל*יל מ* פ+

+ +-י ש$ו/ר&פו נ �+ל מ�ש,�מ ו +ד פ+ �לו �קו/ד ב+*יק�ד ו (ס�ח י פ+

ר�ת+(ם ��א4מ (ב�ח ו (ס�ח ז פ+

+ו/ם עו/ד +&ע&ה ע�ד ל�ע4מו/ד ב+�נו/ב ה�י �ת ג (ס�ח עו/נ פ+

�ס &ד פ+ +&ת�ב&ה י +ל ל�ק�ע4ק-ע� כ (ס�ח צו ב+�פ+

+&פ*ית צ&פ/ה � ה�צ (ס�ח ה�ש,+5ל�ח&ן ע&רו/ך ב+�פ+

ר�ת+(ם ��א4מ (ב�ח ו (ס�ח ז פ+

�ס&ה ק&ה&ל+ +*נ +-ש צו/ם ה4ד�ס+&ה כ (ס�ח ל�ש,�ל ב+�פ+

ב+-ית ר/אש, & ר&ש,&ע מ* (ס�ח ח4מ*ש,+*ים ב+�ע-ץ מ&ח�צ�ת+ ב+�פ+

-י +(ה ש,�ת+ &ב*יא ר(ג�ע א-ל +צ*ית ת+ (ס�ח ל�עו ב+�פ+

&עו/ז & ת+ ך �&ד +ם י &רו & ת+ (ך ינ �מ* �ל-יל י+ +-ש, כ (ס�ח ח�ג ה*ת�ק�ד פ+

ת%�ם �בח ואIמר# פ%�סח ז

+*י +*יכ &א(ה לו/לו/ כ &א(הנ +*י נ +*יכ &א(ה לו/לו/ כ &א(הי י+*יר +כ&ה א�ד +ר ב+*מ�לו �ה4ל&כ&ה ב+&חו+ יו כ +ד& �דו+ + ג רו �לו/: י/אמ

& & ל�ך &, ל�ך +ל�ך +*י ו & כ &, ל�ך & א�ף ל�ך &, ל�ך ל&כ&ה. ל�ך �ה' ה�מ+�מ

+*י &א(ה לו/ כ +*י נ &א(ה לו/ כ י

+ל גו &+ +כ&ה ד +ר ב+*מ�לו �ה4ל&כ&ה ה&דו+ &ת*יק&יו כ + ו רו �...לו/: י/אמ

�אי+ �כ +כ&ה ז ין ב+*מ�לו �ה4ל&כ&ה ח&ס*+ ר&יו כ �+ ט�פ�ס רו �...לו/: י/אמ

&ח*יד +כ&ה י �ב+*יר ב+*מ�לו+ �ה4ל&כ&ה כ+ יו כ +ד& + ל*מ+ו רו �...לו/: י/אמ

+כ&ה מ&רו/ם �ה4ל&כ&ה נו/ר&א ב+*מ�לו+ ב*יב&יו כ �+ ס רו �לו/: י/אמ

&ו +כ&ה ע&נ ו/ד(ה ב+*מ�לו �ה4ל&כ&ה פ++ יק&יו כ *+ + צ�ד רו �לו/: י/אמ

+כ&ה ק&דו/ש +ם ב+*מ�לו �ה4ל&כ&ה ר�חו+ +&יו כ �א�נ + ש,*נ רו �לו/: י/אמ

�ק+*יף +כ&ה ת+ � ב+*מ�לו ך �ה4ל&כ&ה ת+ו/מ-+ יו כ ימ& �מ* + ת+ רו �לו/: י/אמ

+*יר +*ירא�ד +א א�ד +אהו הו(ה +, ב+�ק&רו/ב. ב+�ק&רו/ב, ב+*מ�ה-ר&ה, ב+*מ�ה-ר&ה ב-יתו/ יב�נ ינו &מ- �י+ ב

-ה, א-ל א-ל �נ+ -ה ב -ה, ב+�נ �נ+ & ב ב+�ק&רו/ב. ב-ית�ך

+ר +א ב+&חו +&דו/ל הו +א ג +ל הו גו &+ +א ד ...הו

+ר +א ה&דו &ת*יק הו +א ו �אי הו+ �כ +א ז ...הו

יד +א ח&ס* +א ט&הו/ר הו &ח*יד הו +א י ...הו

�ב+*יר+ +א כ +ד הו +א ל*מ+ו � הו ל(ך +א מ( ...הו

+א נו/ר&א +*יב הו ג �+א ס +ז הו +ו +א ע*ז ו/ד(ה הו +א פ+ +*יק הו +א צ�ד ...הו

+א ק&דו/ש, +ם הו +א ר�חו י הו �+ +א ש,�ד �ק+*יף הו +א ת+ הו

(ה +, ב+�ק&רו/ב. ב+�ק&רו/ב, ב+*מ�ה-ר&ה, ב+*מ�ה-ר&ה ב-יתו/ יב�נ ינו &מ- �י+ ב

-ה, א-ל א-ל �נ+ -ה ב -ה, ב+�נ �נ+ & ב ב+�ק&רו/ב. ב-ית�ך

י 111111א�חדא�חד ע� מ* *י א(ח&ד יו/ד- ע� א4נ + א(ח&ד יו/ד- +ב&א&ר(ץ ש,(ב+�ש,+&מ�ים א6ל/ה-ינו ו

ספה"ע...( של מ"ע לקיים נתומזומ נהמוכ יודעת... וכן: הנני בנותיי: אני עוללים": דקדוק )"מפי111

?מה פשר ערבוב ארמית ועברית

?זכר/נקבה

י ע&ש$&רע&ש$&ר ש,�ל/ש&הש,�ל/ש&ה...... ע� מ* *י ע&ש/&ר ש,�ל/ש&ה יו/ד- ע� א4נ +&א ע&ש/&ר ש,�ל/ש&ה יו/ד- י �+ ד -ים מ* +&א ע&ש/&ר ש,�נ א(ח&ד ש,*ב�ט�י

+&א ע&ש/&ר +ו/כ�ב�י +&א ע4ש/&ר&ה כ ב+�ר�י *ש,�ע&ה ד* �ר�ח-י ת+ &ה ל-ד&ה י י ש,�מו/נ �מ- יל&ה י י ש,*ב�ע&ה מ* �מ- ש,*ש,+&ה ש,�ב+�ת&א י

ר-י �ד &ה ס* -י א&בו/ת ש,�לו/ש,&ה א*מ+&הו/ת א�ר�ב+�ע תו/ר&ה ח5מ�ש,-י ח4מ*ש,+&ה מ*ש,�נ +חו/ת ש,�נ א(ח&ד ה�ב+�ר*ית לו

+ +ב&א&ר(ץ ש,(ב+�ש,+&מ�ים א6ל/ה-ינו ו

&א ח�דח�ד י ��ד+ &אג י ��ד+ &א ח�דח�ד ג י ��ד+ &אג י ��ד+ �ב�ן ג ז *+ �ב�ןד ז *+ -י ב*ת�ר-יב*ת�ר-י א�ב+&אא�ב+&א 112112ד +ז -יזו +ז &א ח�דח�ד זו י ��ד+ &אג י ��ד+ &א ח�דח�ד ג י ��ד+ &אג י ��ד+ ...ג

"שלושה אבות"

יומי דקדוקי יבמות דף לה/ב

?ארמית או עברית זו מלה האם -קיימא

שלום רב אוריאל,

בשיחה עם אשתי בעניין האות "א" בסיומת המילה בעברית, הזכירה לי כי "אבא"

ו"אמא" גם הן מילים בעברית ומסתיימות באות א". לכן לא כל מילה המסתיימת באות

רמית.א"א" היא

שמואל שמשוני

,אורייתא, קופסא, דוגמא מאשר יותר עבריות מילים הן" אמא"ו" אבא"ש אמר מי, שלום

.וברייתא אתנחתא

!בארמית מקורן" אמא"ו" אבא "גם לכאורה

אוריאל

נ.ב. בני, בן השנתיים, שר בפסח "שלושה אבות". זוהי גזירת צורת רבים של אבא! הנוסח "אבות" ב' רפה, אינו אלא רבים

של המילה העברית "אב".

�א&ת&א �ש,&ח�ט ההקב" ו � ו ל�א�ך �(ת ל�מ ו �ש,&ח�ט ה�מ+&+ �ש,&ח�ט ל�ש,+ו/ח-ט ד+ �ש,&ת&א ל�תו/ר&א ד+ +&א ד י �כ*ב+&ה ל�מ �+ ד

+ר&א �ש$&ר�ף ל�נו+ +&ה ל�ח5ט�ר&א ד �ה*כ+ � ל�כ�ל�ב+&א ד &ש,�ך נ �+ �ר&א ד �א&כ�ל&ה ל�ש,5נ+ &א ד י ��ב�ן ל�ג�ד ז *+ -י ב*ת�ר-י א�ב+&א ד +ז ח�ד זו

&א י ��ד+ &א ח�ד ג י ��ד+ ג

השירים שיר

קריאתו מנהגי על מקרא דעת במבוא ראה

לוין(: ר"א של בפנ"ע בקובץ )ע"ע דקדוקים

לפתח( קמץ בין למבחינים )נ"מ ר' פתוחה הקרי לפי רהיטינו

הב' קמוצה. בעטרה

פתוחה. מוטעמת והברה מלעיל שתיהן תך�דיל תך�לחב

דפוס: טעויות ריכוז

ות כבני צאןאהגדת כתב סופר )=ספריית בני תורה, תשנ"ד, עמ' מד:(: גב

)מצה זו )ראה לעיל

ראה לעיל(אבא ןיזב די(

הגדש"פ מכת"י שנכתבה במחנה ריכוז )משפ' דסברג(: ברית בין הבסרים וכיו"ב

דיונים לשוניים בהגדה אצל שמעון שרביט, בלשוננו לעם, קובץ לשנת הלשון.

העדות, תשס"ח, בחלק: מסורות ביאליק, ירושלים , מוסדלשון שערי ג' של בכרך

: וערבית היהודים לשונות

303 - 294ראשון( עמ' )עיון ממרוקו פסח של הגדה של יד אשר: כתב בר שלום

368עמ' פסח של להגדה הלדינו בתרגומי מילון : עיונישורצולד)רודריג( אורה-

396

.113נשתנה וברכת הגאולה מה :הרב משולם קלרברג נר"ו מקרית ספר

113 The answer is known, but what is the question? ma nishtana halayla haze mikol haleilot? )Mishna Pesachim, 116A( )'How nishtana this night from all other nights?'( Many English translations render the verb nishtana in the present tense. However, the Hebrew form is past tense, and this was already noted in the 17th century by R' Shabetai Sofer in his commentary on the Haggada shel Pesach )annotated edition Satz, Y. ed., Yeshivat Ner Israel, Baltimore, Md. 1987(. It may therefore be translated 'How did this night become different from all other nights?' or 'What happened to make this night different?' and continues 'that on all other nights we )now( eat … dip … lean etc.' In light of this the answer in the opening passage of the Haggada is excellent "We were slaves to Pharaoh in Egypt and G-d took us out … )past(" and the conclusion also fits perfectly "This Matza which we eat )now( is because the Egyptians made our lives bitter … )past(" We have noted that the word nishtana is part of the text of the Mishna. The Sages called this variety of Hebrew Leshon Chachamim )Chulin 136B and elsewhere(. It should therefore not be surprising if it is a form which is not to be found in the Bible. R' Shabetai Sofer writes: The root of the word nishtana is Shin Nun Heh and it is a form combined of the Nif'al and Hitpa'el conjugations, for if it were straight Hitpa'el it would be nishna like nivna )1 Kings 6:7( )'it was built'( for it too is of the roots with a silent Heh as the third letter and its root is Bet Nun Heh, and if it were straight Hitpa'el it would be hishtana like vehishtanit )1 Kings 14:2( )'and change'( but in nishtana the ]first[ Nun is of the Nif'al conjugation and the Tav and the Dagesh in the second Nun are of the

Hitpa'el conjugation …

Even though R' Shabetai Sofer wrote primarily on Nusach of prayer and on grammar, he based his work on a broad tapestry of sources including Gemara, Poskim, works of Kabbala, and grammatical works, demonstrating his mastery of all parts of the Torah and making him worthy of the approbations of the most famous rabbis of that generation including Rabbi Shemuel Eliezer HaLevi )Maharsha(. His approach to grammar was to base the rules on the language of the Bible, hence his explanation of nishtana. This explanation has since been extended to the many words of this form in the Mishna establishing a Mishnaic conjugation, the Nitpa'el, 'which is a form combined of the Nif'al and Hitpa'el conjugations.'

The Blessing of Redemption '… and he concludes with redemption … R' Akiva says … baruch .. gaa'al yisra'el' )Mishnah Pesachim 116B( This blessing concludes the maggid )'telling'( section of the Passover Haggada. What it means depends on the grammatical form that gaa'al manifests. Rabbi Eisenberg in his article mechkar bevirkat gaa'al yisra'el in 'Zevach Mishpacha' published by the Feldheim family, points out that there are many blessings which conclude in the past tense but all of them have asher or she- breaking the flow of words between the opening of the blessing and its conclusion. All other blessings both open and conclude in the present. He then explains that gaa'al may be a past tense verb in which case it must be read as though it were shegaa'al )'who has redeemed'( or it is possible that it is a noun in Semichut )'construct state'( and means 'redeemer of … ,' as chaarash even )Exod. 28:11 see Rashi there( means 'a skilled worker of stone ' Rabbi Eisenberg prefers the second possibility. What have others written about this blessing? The Gemara )Pesachim 117B( comments on this Mishnah 'For the reading of the Shema and Hallel gaa'al yisra'el, for prayer go'el yisrael; Why is this? ]The Gemara answers "It - prayer"[ - is mercy.' Rashbam explains this passage as follows "For the reading of the Shema" - ']means[ The blessing of redemption following the reading of the Shema,' "and Hallel" - ']means[ That of Passover eves, where one concludes gaa'al yisra'el in accordance with R' Akiva in our Mishnah that he ]the narrator at the seder[ tells and praises about the redemption of Israel which passed.' It seems that Rashbam is using many words to avoid writing simply leshon avar )'an expression of past tense'(, a very simple term. The implication is that he did not regard gaa'al as a past tense verb. If so it must be a noun in Semichut and as such refer to the past )see also Chochmat Manoach, Berachot 38a that nouns may refer to past, present and future(. Bach )Shulchan Aruch O. Ch. 66 S.V. M"Sh vechotem( writes 'We must examine our custom at Ma'ariv on festivals when we say the evening prayer-poems and conclude "blessed are You G-d, King, Rock of Israel, vego'alo" ]with a Vav after the Gimmel( )nusach Ashkenaz(. It is as though one said go'el yisrael, ]not in accordance with the above Gemara[; rather one should say vego'alo without a Vav and this refers properly to the past redemption as mentioned above.' It would seem that if one says 'vego'alo without a Vav' one is using it as a noun; this implies that the Bach holds that it is a noun and as such refers to the past. Indeed R' A. Kaplan translates this blessing 'Redeemer of Israel.' However Me'iri )Pesachim 117B(, Ta"z )O.Ch 66(, RSh"Z )ibid.(, and Ya'avetz )Siddur( all write that it is past tense. Similarly most English translations consider it a verb in the past tense and render it 'has redeemed.'