221 סוגרים אליפסה

דרכו של גורל 220

ימים - 10 בגיל התוספת האחרונה שפי, כולל שבט כל ה-70: הולדתי יום

219 סוגרים אליפסה

הקטן המלאכה בית את השארתי אני מרצה. שעות לפי הנחייה, עבודות

המשרד את רק לי והשארתי הצעיר, לשותפי עובדיו עשרת על שלי

היו העסקים האחרונות בשנתיים מהבית. מפעיל אני אותו הטכני,

תמיד אנחנו מוזר, באורח אבל באזורנו, המצב בגלל קיפאון, של במצב

זמן לנו היה לא שמעולם ובתחביבים בהתנדבויות במשהו, עסוקים

האהובים יותר זמן לעיסוקים עכשיו לנו של דבר יש בסיכומו עבורם.

אותם. כוחות לבצע אבל פחות עלינו,

חייב שאני מאמין אני הזאת, הביוגרפיה את מסיים שאני לפני

הרושם את לקבל אפשר בהתחלה אותה. שיקרא מי לכל הסבר

האמת הדעת. ואולי גם בבדיחות לי, לכל מה שקרה בקלות שהתייחסתי

קדימה, ומעדיף לצפות אופטימיסט, אני מטבעי לחלוטין. אבל שונה

לעשות יכול ואינני היה, שהיה, מה עליהם. להשפיע שאוכל לאירועים

אני כן כמו לעיתים. אותי מדכאים הזיכרונות אם גם אליו, בקשר דבר

או יותר להישאר פחות לי שעזר בריא, הומור מאמין שניחנתי בחוש

הרי ותומכת, מלוכדת נהדרת, משפחה לי שיש לכך נוסיף אם נורמאלי.

הויכוחים והמורדות, המעלות למרות להתלונן. יכול אינני שבאמת

שבה הדרך לגבי חרטות כל לי אין התהפוכות, וכל הדעות, וחילוקי

לחצר בקנאה תסתכל אל לעולם אחרות, במילים הדברים. הסתדרו

שלך. בחצר אותו צופה ייתכן שתמצא שכנך, של

דרכו של גורל 218

וסבתי של סבי על קברם הכתובת

במשפחת המבוגרים אנחנו היום, בכתיבה. הסיום לשלב הגענו

באוניברסיטה מעבודתה פרשה יעל בגמלאות. יותר או פחות כבר שפי,

במכללה עבודתה את גם השנה בסוף ומסיימת התיכון, הספר ובבית

ומספר קורסים כמה לה מתוכננים הבאה בשנה מורים. להכשרת

217 סוגרים אליפסה

משפחתי לזכר שבנינו המצבהובנותיה מרגרט דודתי בת עם

דרכו של גורל 216

וסבתי סבי קבורים שם בברלין, היהודי העלמין בית

215 Closing An Ellipse • 223סוגרים אליפסה

Members of the Benedik clanבנדיק שבט בני

דרכו של גורל 214

היינו אבל אז עזרה, ללא הזה גם מגיע לרעיון שהייתי אני חושב משהו.

שעשינו. מה זה מקרה, בכל מאוד. נרגשים

רבים קברים וביניהן מצבות, מעט רק שם היו לעצמכם, תארו

זרים. קברים גם עצמנו מנקים שמצאנו את כך סימון, ללא

מכוסה קבר מצאנו ספקות, דקות של חמש-עשרה או כעשר אחרי

לפנות התחיל המצבות בונה עלים. בנו של של במיוחד גבוהה בערמה

נחשפה הפתעה! והרי נוספות, דקות שתי הצטרפה. והדס הפסולת, את

מטושטשת. כתובת הייתה שמתחתיו באזוב מכוסה קטנה, אבן

מצוין, . R האות הופיעה ופתאום האזוב, את ולהסיר לגרד התחלנו

נוספות דקות חמש רוזה. היה ,1927 בשנת שנפטרה סבתי של שמה כי

המספר .74049 בנדיק רוזה הכתובת, והנה בשקעים, וחיטוט קרצוף של

מאושרים, שהיינו לומר יכול אינני מהמשרד. שקיבלנו לזה התאים

לחפש. מה שבאנו שמצאנו את העובדה מן לנו סיפוק רב היה אבל

נותר לנו האליפסה. מה שעוד של הגיע הזמן לחבר את הקצוות

של בונה עשינו בבית המלאכה זה את בעיקר טכני וכספי. לעשות היה

כי המצבה, אל ייחרט ודודתי אימי של ששמן גם רציתי המצבות.

באבן, ייחקק ששמן חשוב לי היה מקום למצבות. היה לא באושוויץ

שבועות ושישה עשינו, זאת את המיליונים. ששת מתוך כחלק רק לא

ולחלוק הוצב במקום, שהכול לבדוק לגרמניה, נסענו שוב מכן לאחר

דודתי בת יעל ואל אלי הצטרפו הזאת בפעם אחרון. כבוד לנפטרים

חלקה גם מרגרט המשפחה שלה. וכל דודתי יהודית, של בתה מרגרט,

מכובדת. מצבה יכולנו להקים המצבה, וכך עלות את אתי

לשלווה. את האליפסה, והגעתי שבכך סגרתי מרגיש אני

213 סוגרים אליפסה

מאוד. התרגשה הדס אבל עבורי, חדש היה לא שזה כך ,1973 בשנת שם

לעירייה, הלכנו בבוקר, למחרת בסרט. גם תיעדנו הביקור כל את

עוד אליהם התקשרתי לשעבר. ברלין בתושבי העוסקת למחלקה

שבהם המקומות כולל אישי, לי מידע לספק יכלו שהם כך לכן, קודם

אבל מאוד נחמדים, היו הם כפייה. בעבודות אולצה לעבוד משפחתי

במיוחד התאמצו לא שהם ההרגשה לי הייתה הרבה. לי הועילו לא

שאני למרות פיצויים, לתביעת לתרגם יהיה שאפשר מידע לי לספק

לגרמנים שגם משער אני בלבד. ומשפחתי אישי הוא שהביקור הבהרתי

נקי. מצפון לא עדיין יש הצעירים יותר

כיצד הוראות לקבל כדי המצבות, בונה עם התקשרתי מכן לאחר

מן אותנו ולקח בא העסק בעלי של בנם לא! אופן בשום אליו. להגיע

לשם, הגענו כאשר הקברות. לבית אותנו והסיע היינו שבו המקום

כמובן, לא הוא, ראשו. על כשכיפה וחזר דקות לשתי נעלם הוא מייד

למשרד ביחד נכנסנו המעמד. ואת המקום את כיבד אבל יהודי, היה

ומספר תת-חלקה חלקה, אזור, הפרטים: כל את וקיבלנו הראשי,

וכמעט ממוספרות, היו לא השורות עצמו בשטח כך. כל לא קל? הקבר.

התברר המזל, למרבה מסומנים. היו לא המצבות, חסרי הקברים כל

עליהם הוקמה ושלא הנאצים, תקופת לפני שם שהיו הקברים כי

ומספר הנפטר של שמו נחרתו שעליה קטנה זיהוי באבן סומנו מצבה,

אני חושב הקברות. כמה מעובדי בית עזרתם של את הקבר. ביקשנו

אלא ממשיות, תשובות שום מהם קיבלנו לא כי יהודים, היו לא שהם

לעשות. לגבי מה שעלינו הצעות רק

עלינו לעשות הוא שהיה מה כל הנכון, האזור כאשר מצאנו את

פשוט! כך כל היה זה לא הקברים. אבל את ולספור ,26 שורה את לחפש

ושני השורות, של המספרי לסדר 4 אפשרויות לו יש מלבן, תיקחו אם

החדש מהעוזר נוספת הצעה קיבלנו כאן הקברים. למניית כיוונים

לקבר, ובמקום מקבר שנלך הציע הוא המצבות. עושה של שמצאנו, בנו

נמצא ואולי והעלים, הצמחייה את לפנות ננסה מצבה, הייתה שלא

דרכו של גורל 212

ארה"ב, אמריקה, דרום הונגריה, אוסטריה מגרמניה, מסמכים מלא

של מפה לי נתנה שהיא הייתה התוצאה ישראל. וכמובן אוסטרליה

בברלין הנמצא בגרמניה, ווייסנזה, הגדול ביותר היהודי הקברות בית

בצד נקברו זה וסבתי סבי שבו האזור על מידע עם המזרחית לשעבר,

היה לנו האיתור המדויק. אבל לא זו,

על מצבה אימי ודודתי ולהקים את משאלתן של לקיים החלטתי

הן למצבה. את שמותיהן גם להוסיף וסבתי. החלטתי סבי של קברם

לקבורה. הובאו ולא באושוויץ נרצחו הרי

בהתחלת רק שאני גיליתי מהר מאוד לבצע. קשה אבל להחליט קל

מעורבות שהיו הרשויות הדתיות המזל, האליפסה. לרוע בניית תהליך

הצעת מהם קיבלתי בדת. מאשר בכסף מעוניינות יותר היו בעניין

10% ממחיר גובה הקברות בית המצבה. עבור לחלוטין מוגזמת מחיר

ככל האפשר. החשבון את לנפח היה שלהם שהאינטרס המצבה, כך

החלק את אשלים שאני לו ואמרתי הקברות בית למנהל טלפנתי

לא הם סבירה, הצעה אקבל שאם כך הגבוה, 10% מהסכום ל- שלהם

לא זו מהעניין. הצעה חלק להיות צריך לא המצבות אבל בונה יפסידו,

הועילה.

לרב התקשרתי בארה"ב, התיכון הספר מבית שלי חבר דרך

הוא גם אבל לסייע, הבטיח הוא בגרמניה, ארה"ב כוחות של הראשי

אבוד. מקרה נוכח לדעת שזה כאשר ויתר

קיבלתי בעזרתו הצליח יותר. המתגורר בגרמניה, חתני, של חבר

ביותר, היקרה לא וגם ביותר הזולה לא מהן, ואחת הצעות, ארבע

היה. כך ואכן הנכונים. מהאנשים הבאה כהצעה לי נראתה

למינכן, יצאנו ואני, הדס השנייה בתי מכן, לאחר שבועות מספר

דודתי, את ביקרנו לאפס. 10 מתחת של אביבי אויר במזג לשם והגענו

נסענו לברלין. נסענו מכן לאחר ו-48 שעות דודי שנדור, של אלמנתו

יחסית. קצר בזמן לשם להגיע והצלחנו קמ"ש, 150 של במהירות

ביקרתי אני .1939 עד וגרתי נולדתי שבו בבית לבקר הדס את לקחתי

211

סוגרים אליפסהלבני והתייחס מאוד מרגש, היה הכנסים, אחרי שני השלישי, האירוע

שנה. כבר יותר משישים שכבר אינם אתנו המשפחה

אליפסה מעגל". סגירת "סגירת הביטוי את מאיתנו מכיר אחד כל

לא מעוך, מעגל היא שאליפסה מפני אולי אחת. ברמה יותר גבוהה

בחיים. אם כי במתמטיקה

ואחותה שאמי מכתבים לידי הגיעו הראשון הכנס אחרי מה זמן

תחילת שבין בתקופה נכתבו המכתבים בארה"ב. לאחיהן כתבו

הברית ארצות גם נכנסה אז דצמבר 1941 , 1939 ועד בשנת המלחמה

הזה האחרון הקשר וגם ויפן), איטליה (גרמניה, ה"ציר" נגד למלחמה

בעבודת עבדו בנותיו ושתי שסבי בזמן נכתבו המכתבים רוב נקטע.

התגוררו עדייו הם למזלם ביום. שעות 10 בשנה, ימים 365 כפייה,

מודיעות במיוחד הן עצוב במכתב שעזבתי. עד גדלתי הבית שבו בביתם,

לאוכל, אפילו כסף - סבי. דודתי כותבת שאין להן אביו פטירת על לדודי

קברו? על מצבה להקים כדי 40 מארקים להן לשלוח יכול הוא ואולי

עד היו לא מקרה, בכל בדרך. נעלם הכסף אולי או נענתה, לא הבקשה

אנו כאן המידע הזה? לי מניין הקבר. על כלשהו או ציון מצבה עכשיו

לאליפסה. מגיעים

את לחפש התחילה מהמבורג נוצרייה אישה בערך, שנתיים לפני

והתמונה ,1836 לשנת עד אותם לאתר הצליחה היא שלה. השורשים

כי ההלכה, לפי יהודיה למעשה שהיא הראתה להתבהר שהתחילה

היא לנוצרים. נישאו שכולן יהודיות, היו האמהות הדורות, אורך לכל

אמי. כאשר נעוצים במשפחת בנדיק, משפחתה של גילתה ששורשיה

בארץ אותנו ביקרה היא של אמי, בן דודה ושל שלי לשמות הגיעה היא

כאשר הייתי נוספים, מבלי להיכנס לפרטים סיפורה. את וסיפרה לנו

ליד כעשר מתוכן ביחד, שעות 36 בילינו בגרמניה, הדס עם עכשיו

יש משרד לגברת המשפחתי. במידע "חורים" ממלאים המחשב שלה,

דרכו של גורל 210

נסביט אן מחדש עם האיחוד

נסביט אן מחדש עם האיחוד

209 ההתרחבות של שבט שפי

הסתדרנו וכולנו לבנות, חדר מצאה בביתה, אותנו אירחה ונדיבה,

מכיוון שמשרד אבל כאן, אותנו לבקר לבוא אמורה הייתה מצוין. אן

הביקור האינתיפאדה, בגלל סכנה, כאזור אותנו הגדיר הבריטי החוץ

צעירים. עדיין כולנו נורא, לא נידחה.

ושובבה צעירה עדיין אן 73 תמי: בגיל ובתי אן נסביט עם

דרכו של גורל 208

Rutland & Stamford Mercury ,בעיתון הראיון25 ביוני, 1999

למען אן. אל ווילס, לכיוון פנינו מבארנאק לנחש, שתוכלו כפי

ביתה, דלת את פתחה לנו היא כאשר לא השתנתה. בכלל היא האמת,

לפגוש רצית מדוע אמרה היה:" אינני יודעת שהיא הראשון המשפט

היא מייד אבל הגזימה, ממש לא היא אליך!" איומה כך כל אותי, הייתי

מה ועשתה חשבה, שהיא מה היא אמרה המשפחה. כל בעיני חן מצאה

בשידור התנגשה הגענו שבה השעה לדוגמה, זה. וזהו רצתה, שהיא

אנדרו שהועבר מהקתדרלה של הנסיך טקס הנישואין הטלוויזיה של

בטקס שצפינו אחרי ורק חפוזה, שלום ברכת ברירה, אין בלונדון.

פתוחה מאוד הייתה היא שני מצד תה. כוס לנו הוצעה וחצי, שעה במשך

207 ההתרחבות של שבט שפי

1999 בבארנאק, טאק סידני עם

1999 בארנאק יעל והבנות, ומרגרט טאק, סידני עם

דרכו של גורל 206

בבארנאק שוב

1999 בבארנאק, טאק סידני עם

205 ההתרחבות של שבט שפי

להשתתפות מפורשת הזמנה הייתה השני. לכנס חזרה ועכשיו

שיחות, של הגיעו. אחרי יומיים גם רבים מהצעירים ואכן השני הדור

לבארנאק, נסענו וחמשתנו התפזרנו, קבוצתיות, ופגישות טקסים,

הוא הרבה להפתעתי את הכפר. וכמובן לראות טאק, מר את לפגוש

בלוית עיתונאית הגיעה סטמפורד. השכנה מהעיר העיתונות את הזמין

סיפרתי להם איך ואני בכפר סיירנו האלה האנשים כל צלם. יחד עם

והיום הספר, בית בעבר היה היום של המועדון למשל, אז. הדברים היו

ושימש הכנסייה בידי אז שהיה השטח היסטורי. כבניין מוגדר הוא

הכומר של הגדול ביתו מגורים. לאזור והפך חולק הכומר, למגורי

מקרה, יותר. בכל לדירות קטנות חולק אבל הוא כנו, עומד על עדיין

הזה היפה בכפר שהייתה האווירה השינויים, שלמרות לראות שמחתי

השתמרה. -

שעות ארבע רק לנו שהיו ולמרות מרשים, אדם הוא טאק מר

אצל יבשה אחת עין נותרה הזמן להיפרד, לא הגיע כאשר ביחד, לבלות

שומרים על ואנו משמונים, בן למעלה הוא טאק מר היום איש מאיתנו.

מרגרט. רעייתו ועם איתו קשר

דרכו של גורל 204

בני וילדה, ילד מינה המנהל הזאת, הנרגשת הפתיחה לאחר

דרך עברנו היום. של הספר בבית מודרך לסיור אותנו שלקחו עשר,

בית סיפור את לילדים לספר עלי והיה למדתי, שבחלקן כיתות כמה

בזמן אליו שרצנו המקלט תיאור כגון המלחמה, בזמן שלהם הספר

נשארתי שנים במשך מספר העיר. על את "ביציהם" הטילו שהגרמנים

כנראה הזה דעך. הקשר אבל במשך הזמן, הילדים, מכתבים עם בקשר

"סבא" בישראל. מאיזה מעניינים יותר היו גילם שהחברים בני

נוסף, לכנס נפגשנו הקינדרטרנספורט" "ילדי אנחנו ,1999 בשנת

יעל. את וכמובן הבנות, שלוש כל את איתי לקחתי והפעם

יעל עם ביקרתי 1997 בשנת חשובה. מידע פיסת לכן קודם אבל

ביליתי שבו בכפר בארנאק, איתה לבקר את ההזדמנות וניצלתי באנגליה,

מישהו לאתר נכשלתי במאמצי כה עד הראשונות באנגליה. שנותיי את

עכשיו המלחמה. בזמן גרתי שבביתו הכומר משפחת נסביט, ממשפחת

גשם ירד לכפר, הצהריים אחרון. כשהגענו אחר ניסיון לעשות החלטתי

בן-אדם. למצוא מהסיכוי גדול היה ברחוב, דג למצוא והסיכוי שוטף

800 כבר שם בניין הכנסייה עמד הכפר. של לבקר בכנסייה העתיקה נכנסנו

המבקרים, כתבתי ספר את פתחתי לראותו. מעניין 900 שנים, והיה או

בני באיתור עזרה בבקשת וסיימתי בבארנאק, חיי קורות את בקיצור

אליו להסב כדי במאונך הספר הצבתי את נסביט. הרקטור של משפחתו

ואכן, מספר לי. לעזור שיוכל מישהו יימצא שאולי וקיוויתי תשומת לב,

הוא שבו טאק, סידני ממישהו בשם קיבלתי מכתב מכן, לאחר שבועות

רק לבארנאק הגיע לי. הוא לעזור וינסה את בקשתי קרא שהוא לי מודיע

את משפחת להכיר לגמלאות, ולכן לא יכול היה כאשר פרש ,1979 בשנת

חלפו להצליח. סיכוי שיש לו קיווה הוא פעיל בכנסיה בהיותו אבל נסביט,

מידע פיסת עם הפעם מכתב, ממנו קיבלתי ושוב שבועות, מספר עוד

מספר את רשות לתת לי וקיבל אליה, התקשר אן, הוא מצא את חיובית.

התקשרתי ואכן הקשר, את לחדש תשמח שהיא אמרה היא שלה. הטלפון

בהמשך. – כך על אבל נפגשנו, גם דבר של ובסופו אליה,

203 ההתרחבות של שבט שפי

הספר בבית תלמידים

סמיתם הספר בבית שלי המלווים

דרכו של גורל 202

1944 פברואר סמיתם, הספינה, בביה"ס דגם לי את נותן ההולנדי הימאי

סיפור הספינה ומספר לתלמידים את ,1989 בשנת סמיתם בביה"ס מבקר אני

201 ההתרחבות של שבט שפי

היום, חלקם אך האומנים, ההורים של דתם את שאימצו ילדים רבים

הייתה עבורי הדבר משמעות לכנס. ובאו מוצאם, היה מה יודעים

לי שחשוב מאמין אני איתם. הקשר והמשך חדשים חברים רכישת

ולקבל טרגיים, אירועים באותם שהתנסתה לקבוצה להשתייך מאוד

מעומק אני אסיר תודה כך על נעלמים. פרטים הזדמנות לברר הרבה שוב

הייתה שלה, הנמרצת והיוזמה הדמיון שללא לוורטון, לברתה ליבי

את לשחזר והיכולת המחודשת הפגישה של החוויה מאיתנו נמנעת

ליבם, להזדמנות הזמן, בסתר כל קיוו שרבים מאיתנו אני מניח העבר.

במקומות ביקור "שורשים", מסע של תחילתו זו הייתה עבורי הזאת.

לא בוודאי הכנס לולא הרחוקים. ילדותי מימי אנשים עם ופגישות

אז שהיו "ילדים" פגשתי שנה שישים אחרי לדוגמה, לכך. מגיע הייתי

לי והיו בהם, שלמדתי הספר מבתי לאחד הלכתי כן כמו למשחק. חברי

הספר בקולסדון בבית התרחשה מהן אחת ביותר. חוויות מרגשות שם

בגיל אנגליה, שעזבתי את ועד אחת-עשרה בהיותי מגיל למדתי שבו

אותו שאלתי הפתעה גדולה. למנהל גרמתי בביקורי שם עשרה. שלוש

וענה ביותר נרגש קפץ, הוא ספינה. של דגם הספר בבית נמצא אם

בין בית כלשהו קשר היה שפעם מספרים אבל עכשיו, כזה שאין מודל

הסקרנות אבל ידע את הסיפור האמיתי, איש לא ספינה. ובין הספר

יותר הגבוהות הכיתות תלמידי על הטיל הוא ולכן גדולה, הייתה

הפרשיה בדבר ובו הם מתארים את השערותיהם דמיוני חיבור לכתוב

התעלומה, את לפתור אוכל שאני לו הודעתי הספינה. של העלומה

התמונה המופיעה ושלפתי את באמת, שקרה הסיפור כפי לו את ולספר

סיפרתי ואז להתאושש, מנת על דקות מספר לו נדרשו בספר. כאן גם

העתק בידיו השארתי החמישי. בפרק כאן שהופיע הסיפור את לו

עם קשר ליצור לו שאשמח ואמרתי להתייחסות בעתיד, התמונה של

לאתר הצליח שהוא אלה אבל בתמונה, המופיעים נוספים תלמידים

במיוחד. מעוניינים היו לא

דרכו של גורל 200

ה"קינדר" איחוד מחדש של פגישת

דוגמאות. מספר האישיות, ואתן היו התוצאות יותר חשובות אבל

עיר מאותה שבאו קשישים שני אנשים כאשר התרחשה ביותר המרגשת

גרו בגרמניה ששניהם התברר כתובות. והשוו ביניהם בגרמניה, שוחחו

אותה שוב הבית. מספר בירור היה כמובן, ההמשך, הרחוב. באותו

בת הייתה הילדה לאנגליה, נשלחו שניהם שכאשר התברר התוצאה.

את אליה לקחה מסקוטלנד משפחה בהגיעם, חמש. בן והילד ארבע,

שניחשתם כפי בקורנוול. שהתגוררה משפחה לקחה הילד ואת הילדה,

משפחתי ביניהם. קשר של שנה חמישים שאיבדו ואחות, היו אח הם ,

היו לאנגליה, הגיעו הילדים כאשר כי מישהו, להאשים אפשר אי

להם וייתן שיבוא למישהו שחיכו ילדים כשלוש-מאות שלהם בקבוצה

רק ילד לקחת יכולים ואמרה:"אנחנו משפחה באה כאשר בית. לכן,

בגלל קרו כאלה מקרים היה. כך הזאת", הקטנה בילדה ובוחרים אחד,

הילדים רוב נוספים. ילדים להביא ולמהר לילדים בתים למצוא הלחץ

ילדים זאת, עם אף אומצו כחוק. טובות, ורבים מהם למשפחות הגיעו

בכתב. היו סיפוריהם את תיעדו וחלקם קשות, חוויות חוו רבים למדי

199 ההתרחבות של שבט שפי

כלומר ה"קינדר", של הכנסים שני הם הראשונים חשובים. אירועים

המלחמה, לפני ושכנותיה מגרמניה כילדים כמוני, שהוצאו, אלה של

בשנת בלונדון התקיים הראשון הכנס ה"קינדרטרנספורט". במסגרת

או אנשים שהתנסו, פחות עם שלי הקשר הראשון והיווה את ,1989

של היה ביוזמתה האירוע שעברתי בילדותי. כל באותן חוויות יותר,

כל לה היה לא שבהתחלה מאמין אישית ואני לוורטון, ברתה הגב'

ותפח הכול התגלגל עצמה. על לקחה שהיא גודל המשימה על מושג

מאוד בהמשך, כפי שתראו , כולנו חיים. והפך למשימת שלג, כדור כמו

יהודים שמענו מאנשים שונים, לה. בפגישה הראשונה, תודה אסירי

המלחמה, לפני ה"קינדרטרנספורט" מבצע התחיל כיצד ולא-יהודים,

אציין המבצע, ממדי את להבין כדי ולאחריה. המלחמה בזמן היה ומה

לעבודת הדוקטורט הנושא את בחרו היסטוריונים שלפחות ארבעה רק

שלהם.

באמצע) ה"קינדר" (אני של איחוד מחדש פגישת

דרכו של גורל 198

היה שהופיע והאחרון ב-1988, הגיע גיל, ,2 מספר .1986 שנולד בשנת

אודות הכול לכתוב כדי ב-1992. הייתה שלו הבכורה שהופעת רן,

לעיתים הרבה הגיעה פעילותם נוסף. לכרך זקוק הזאת אני השלישייה

גרה המשפחה כל זו! תכונה הם רכשו ממי מעניין מסוכנים, לממדים

מספיק, לא הדרך. ואם זה אם על מצליח ומנהלת בית קפה במושב,

המרוחק גדול, תיכון בבית ספר גופני מלמד חינוך גם שלנו, החתן אלי,

תמיד לא ואני ויעל הזאת, לפעילות מחיר כמובן, יש, מביתם. 40 ק"מ

המבוגרים שיעצו לי מה כל את קיבלתי לא אני גם לכך, אבל מסכימים

ממני.

לומר הזמן הגיע שפי, שבט השני של הדור על מדברים כבר ואם

היא שפי. הדס סגן-ניצב או הדס, זוהי בתור. הבאה על גם משהו

מאוד, מצליחה במקצועה ומשרתת במשטרת ישראל. היא דין עורכת

בעבודתה. זמן ואנרגיה הרבה ומשקיעה

הוסיפה תמיד דלית המשפחה. של ל"בייבי" הגענו לבסוף,

החיים אבל מקורותיה, חלק קודם בפרק תיארתי כבר לחיינו. "עניין"

התרחב שפי שלה בשבט הענף אתכם, גם מנת לעדכן על מתקדמים.

נולדה דנה, הגדולה, צעירות. גבירות הן השלוש כל נפשות. לחמש

ואכן מתנהגת כבכירה ומשהו, בת אחת-עשרה והיום היא ,1992 בשנת

לימודיה את לסיים עומדת ב-1996, שנולדה עדי, השנייה, בשלישיה.

ה"סנדוויץ" בתפקיד מכהנת היא מורותיה. שתי ואת , א' בכיתה

ביותר, וגם חצופה נבונה בהיותה אבל הפסיכולוגיה, כמוגדר בכל ספרי

שקד, היא לצאת מהתסבוכת. השלישית מצליחה לרוב היא במקצת,

את מגלה עכשיו כבר אבל תינוקת, עדיין היא שהיום ,2001 ילידת

מהנדס הוא גדעון. הוא של דלית לחיים שותפה המשפחתיות. התכונות

אם הגדולות. ההיי-טק מחברות באחת מחלקה ומנהל אלקטרוניקה,

מפליא הוא כי שף, בתור לעבוד גם הוא יוכל עבודה, מחוסר יהיה פעם

ממנו מתכונים. לקבל אפשר אי אחת, בעיה יש רק לבשל.

בשלושה שלי החיים סיפור את לסיים הראוי שמן חושב אני

197

שפי שבט של ההתרחבותבמשפחה. אפשרי שזה כמה עד כרגיל, התנהלו החיים כשנתיים, במשך

מהאוניברסיטה, לצורך קיבלה שיעל הקצבות בעזרת הרבה, טיילנו די

עליה להישאר היה לשבתון, בנסיעה לשבתון. או השתתפות בכנסים,

בכנס להשתתף או כלשהו מחקר ולערוך חודשיים לפחות בחו"ל

אבל כל כך ארוכה, לתקופה מהעבודה להיעדר אני לא יכולתי מקצועי.

לטקס ליעל שהצטרפתי כך בכנסים, לעשות מה לי היה לא ממילא

מעט אחרות – במילים וריקודים. טוב אוכל נאה, מסיבה הסיום, שכלל

לי. שמתאים מה יפה, בדיוק ובילוי נאומים,

דה מיורקה בחופשה בפלמה

אוגוסט באותו גדול. משפחתי אירוע לראשונה לנו 1985 היה בשנת

תמי שלנו). הייתה (הראשונה במשפחה, השנייה החתונה את חגגנו

שם תחת משלהם, משפחה ולהקים הקשר, את למסד החליטו ואלי

דובדבן. אלון במקום אם הוא גם עץ, עץ הוא לא נורא, כמובן. אחר,

באור החל נפשות, חמש בת למשפחה השנים במשך התפתח הזה הענף

195 אני פוגש את אבא

דרכו של גורל 194

193 אני פוגש את אבא

הצעיר שפיגלגלס-שפי ג'ורג'

דרכו של גורל 192

הצעיר שפיגלגלס אלכסנדר

191 אני פוגש את אבא

בינינו המדהים הדמיון את אפשר לראות – אבי של לגילו מתקרב אני

דרכו של גורל 190

שלווה ואני ברגע של אבי

קלייר ואשתו שפיגלגלס אלכסנדר

189 אני פוגש את אבא

שאי הצעה קיבלנו ואני שלי השותף עצמאי, שהייתי למרות

אותנו ואת להעסיק רצתה אמריקנית, היי-טק חברת לה. אפשר לסרב

להתרוצץ להפסיק לנו אפשרה זו הצעה מלאה. במשרה שלנו הציוד

בעבורה. התשלום אחרי גם להתרוצץ ולהפסיק עבודה, להשיג מנת על

אחרי כשעה אחד, יום בלבד. מקצועית בעבודה להתרכז יכולנו כך

האחרון הדבר מה בדמעות. משום שטופה הגיעה יעל לעבודה, שהגעתי

אבל, בין מאוסטרליה. אליה שיחת טלפון שהגיעה היה שעלה בדעתי

נפטר. והוא כשל אבא של ליבו המרה. הבשורה את קלטתי הדמעות,

שידענו העובדה ולמרות לכן, קודם וחצי חודשיים רק שם ביקרנו

שיקרה. שצפיתי האחרון הדבר היה זה רע, בכי היה בריאותו שמצב

את לעכב אפשר אם ושאלתי לאוסטרליה טלפנתי הביתה, מיהרתי

אבל לירושלים, לשם. סידני איננה בדיוק בשכנות שאגיע עד ההלוויה

האוסטרלי, הקונסול איתור הכול, כולל ארגנה שלי הנסיעות סוכנת

יום היה שהיום למרות וזאת החיונית, הויזה את עבורי להשיג מנת על

לי סיכוי היה לא ויזה ללא השבוע. סוף לחופשת נסע ראשון, והקונסול

עלי והיה מילואים, בשירות עדיין הייתי כן כמו לאוסטרליה. להיכנס

נסיעה הייתה הדבר הארץ. חשבתי שמשמעות את לעזוב אישור לקבל

ציון, השותף אביב. בתל גם זאת להסדיר שאפשר התברר לחיפה, אך

הכול. את לארגן יכול הייתי לא ובלעדיו היום, אותו כל איתי היה שלי,

המסמכים יתר ואת הכרטיסים קיבל את הנסיעות, לסוכנת נסע הוא

וחזרה הים, חיל של למשרד משם אביב. בתל לשגרירות אותי והסיע

לנמל אותי הסיע הוא הצהריים אחרי שתיים בשעה לירושלים.

באתונה, חמש שעות כולל הטיסה, אמיתי. חבר ונפרד ממני. התעופה,

לפי אחה"צ ארבע בשעה ראשון ביום יצאתי שעות. כשלושים נמשכה

השעון לפי בבוקר בשמונה שלישי ביום לסידני והגעתי ישראל, שעון

שלושה בסידני במשך שהיתי אבל לפרטים, להיכנס אין צורך המקומי.

עצובים. שבועות

דרכו של גורל 188

רע לא לונקובר, הגעתי וכך , לעולם מסביב זה בטיול טובה עיסקה לי

הבעיות נובמבר, וחזרתי לכל בסוף הביתה דבר הגעתי בסופו של בכלל.

הצעירה ביותר, בתנו הייתה היום בסדר הראשונה שהשארתי מאחורי.

גילאי עם קונפליקטים של גיל הוא וחמש-עשרה ארבע-עשרה דלית.

בבית, להישאר רוצה אינה שהיא החליטה דלית וחמישים. ארבעים

שהיה הקשיים את להבין יכולתי כלשהי. לפנימייה ללכת רוצה אלא

מישהו לה היה לא ביותר. הצעירה בהיותה איתם, להתמודד עליה

היא ממנה. גדולים שהיו "בוסים" וארבעה עליו, לפקד ממנה צעיר

הצליחה היא אבל הזה, את עצמה במצב שמצאה הראשונה הייתה לא

בציונים מלאה תעודה ולקבל הספר בבית שלה הציונים את לנתב

השתכנענו. ברירה. לנו שאין אותנו לשכנע מנת על וזאת שליליים,

באשמתה. ולא כישלון, הייתה אליו ללכת לה שיעצו בקיבוץ קליטתה

ללא בטלה. חיי מנהלת מחו"ל ומצאתי אותה שחזרתי הייתה התוצאה

בשתים- לקום אפשר היה אחרת, מסגרת או עבודה וללא ספר, בית

להסכים, כמובן יכולנו לא לכך דבר. לעשות ולא בצהריים עשרה

להימשך, יכול אינו שמצב כזה הבינה שכנוע, היא שיחות כמה ואחרי

לקבל יכלה שם האוויר. חיל של הטכני הספר לבית להירשם והחליטה

כטכנאית הכשרה של בתוספת שנה תיכונית מלאה, לימודים תכנית

של השנתיים על נוסף להתחייב, עליה היה בתמורה אלקטרוניקה.

לילדה רצינית החלטה קבע. נוספות בצבא שנים לשלוש חובה, שירות

בגלל ולא מאוד, קשות היו לה השנים ב"טכני" ארבע חמש-עשרה. בת

בנים, בכיתת היחידה להיות הנערה זה קל אין הלימודיות. הדרישות

עזיבתם שנתיים, עם אחרי הסתדרו הדברים במיוחד. להיות נבונה ועוד

סוף בבחינות. נכשלו שהם אחרי לה, שהציקו תלמידים שלושה של

במקצוע שירתה בהצלחה, הלימודים את סיימה היא טוב. הכול – טוב

בעלה לעתיד. את פגשה גם ושם האוויר, חיל שרכשה, במסגרת

הרי לשגרה, לחזור נוכל זו בעיה נפתרה שכאשר חשבנו אם

זו. בצפייה טעינו שלדאבוננו

187 אני פוגש את אבא

חשבנו אבל המאוחרות, הצהרים אחר בשעות השונית על לטיולנו

לנו לגובה הגיעו המים כי קלה תהיה ובחזרה השונית שהליכה לקצה

החלו שהמים לכך שמנו לב מהחוף, אחרי שהתרחקנו בלבד. הברכיים

מאוד היקשה הדבר לעלות. התחילו ופניהם אדום באבק להתכסות

שהגאות דורכים. הבנו אנחנו היכן לראות יכולנו כי לא ההליכה על

גם הגענו אחרי דקה נבהלנו אבל לא להיכנס במהירות. עדיין התחילה

כשלושה באורך של כריש לו שחה מאיתנו מטרים במרחק שני לזה.

האכילה של כרישי הרגלי על המדריך שאמר מה לך תזכור מטרים.

ובשקט, כלשהי, בדרך התעשתנו שלהם. "התלבושת" ועל השונית,

אני להגיע לחוף. הצלחנו המותנים, עד כבר שהגיעו האפשר, במים ככל

נכללנו שלא נהנה מארוחת הערב שלו, ואנחנו שמחנו שהכריש מקווה

לנו הייתה זה היה השיא. אבל חוויות, לנו הרבה היו זה בטיול בה.

הזוג עם עשינו זאת (.Hawksbury) הוקסברי במעלה הנהר הפלגה גם

כי ביותר מהנה היה הטיול המשפחה. של טובים חברים שהיו מייסנר

הטבחים המכונה, וצוות ההגאים, צוות הסיפון הנוסעים, היינו אנחנו

אינו שאיש וקיווינו כלשהו, במעגן כמובן עצרנו בלילות והחדרנים.

לעתים לעגון לנו הורה אבא של הרופא שלנו. מהספינה למשהו זקוק

ההוראות את קצת ברגל. לטייל לאבא האפשר, ולאפשר ככל קרובות

להתמודד נאלץ הוא פעולה. לשתף נאלץ ואבא בנאמנות, ביצענו האלה

משגיחים. שישה עם

שלנו הדאגות כל התעופה ובנמל לעזוב, נאלצנו שבו היום הגיע

כולנו האחרונה. פרידתנו תהייה שזו חשנו כי בדמעות, ביטוי מצאו

לעובדה הרשה לא הוא אבל התרופפה, אבא של שבריאותו ראינו

היה הוא תמיד שבאופיו חושב אני שבביקורנו. ההנאה להעיב על זאת

ממנו. שירשתי מאמין שזו אחת התכונות ואני אופטמיסט,

לבקר בתערוכה רציתי ואני הביתה, ישר חזרה מאוסטרליה יעל

בהיותי פגשתי. לא שמעולם משפחה קרובי גם לי היו שם בשיקאגו.

שבו גדלתי. הייתה במקום ג'רסי, בניו לבקר גם בארצות הברית, רציתי

דרכו של גורל 186

בארוחת תרופות הרבה לקח הוא הבריאות. בקו היה לא שאבא לראות

תמיד חרדים היינו זמן מאותו בערב. מזה פחות הרבה ולא הבוקר,

למרות מאוסטרליה. מכתב, אפילו או טלפון, שיחת הגיעה כאשר

ביקור נערוך ואני, יעל שאנחנו, שכדאי 1979 וחשבנו לשנת הגענו זאת

על הנהר, הפלגה תכנן שמח שהגענו וכבר אבא משפחתי באוסטרליה.

איילנד, להרון כלומר הגדולה, האלמוגים לשונית משפחתי וטיול

שאבא אחד, בתנאי אבל הסכמנו, כולנו מהחוף. ק"מ 70 המרוחק

למרחק מאומץ טיול זה היה דבר, של שלו. בסופו מהרופא רשות יקבל

איילנד הרון התיירים, בלשון וחזור. הלוך ק"מ, אלפים שלושת של

את האי להקיף אפשר האי. נראה כך ואכן באוקיינוס" נקרא "טיפה

ציוויליזציה, כל סימני או מכוניות, רחובות אין 20 דקות. של בהליכה

האי, על דברים שלושה רק היו למעשה הנופש. במלון לסעודות פרט

שמתפקדת ג'ונגל וחתיכת ימית, ביולוגיה של למחקר תחנה המלון,

אבל הופעל, הוא שעה באיזו זוכר אינני מעורר. כשעון גם בבוקר

ג'אז קונצרט מבצעות הטרופיות הציפורים כל מאוד, מוקדמת בשעה

גשם מי על מתקיים שהאי היא נוספת מעניינת עובדה יאומן. שלא

מרזבים יש הגגות ולכל קפיץ, ידי על מופעלים הברזים כל בלבד.

ומסביב רחצה, חופי יש האי כל בשולי הזה. היקר הנוזל לקליטת

עירומים, כמעט שם היום מסתובבים כל גדולה. אלמוגים שונית לו

לטייל על החלטנו ללכת ואני יעל "כמעט". את המילה ויש שהשמיטו

קילומטר של למרחק עד השתרעה השונית כי מומלץ, טיול השונית,

מוטב למעשה, ובמקל הליכה. ישנות בנעלי התעמלות צוידנו מהחוף.

בתחילת השהייה בהמשך. שיתברר כפי הצלה, חגורת לנו לתת היה

מנהגיהם הכרישים, בנושא רב במידע אותנו האכילו במקום שלנו

לנו שרק כרישי שונית מגיעים אליה, והרגלי האכילה שלהם. סיפרו

לעומת שלהם, הממדים קטנים. ומדגים מפלנקטון רק ניזונים והם

מטרים. לשלושה להגיע יכול ואורכם מרשימים, להיות יכולים זאת,

יצאנו מאוד! חשוב ושפל. גאות בין ההבדלים את הזכיר לא איש

185 אני פוגש את אבא

מתועדת הזאת הקשה התקופה ליחידותינו. הגענו כולנו פנים, כל

בכל אלי, שירתתי באילת באשר לפרטים. אכנס כאן לא ולכן גם היטב,

של שבסופה אוסיף רק הקרבות. באזור הייתי המלחמה, ולא תקופת

הביתה. וחזרנו חדש, בצוות אותנו החליפו המלחמה,

תמי, ,1975 ובשנת כרגיל, להתנהל המשיכו האזרחיים החיים

לה והיו התיכון, הספר בבית לימודיה את סיימה הבכורה, בתנו

שלח אבי הקיץ האוויר. באותו לחיל עד לגיוסה חופשה חדשי שלושה

הוא אותנו, לראות רצונו על נוסף לאוסטרליה. טיסה כרטיסי שני לנו

לבוא אולי נרצה שם, הדברים פני את ונבדוק נבוא שאולי, אם חשב

כי עבורנו, בחשבון בא לא כמובן זה למטה". "שם שנים כמה ולחיות

עליהם. לוותר עלינו יקשה נוחים שאחר כך לחיים להתרגל רצינו לא

הבנות את להשאיר רצתה לא יעל כאן, עלינו שעברו האירועים אחרי

לתמי מתנה גם זו יעל. הייתה עם תמי במקום עם נסעתי ולכן לבד,

צורך אין ביותר. היה מוצלח שהטיול ואני חושב הלימודים, סיום עם

הגברת כמו למשל מצחיקות, חוויות הרבה לנו והיו שראינו הרבה לספר

חדר כשביקשתי עקומה בעין בי שהסתכלה מהמוטלים, באחד הזקנה

ה"לא-ג'נטלמן" שההתנהגות של כנראה הגברת חשבה תמי. עם יחד

לה שהגברת כשהסברתי הנוער. את משחית ושהוא ממש מגעילה, הזה

הורי – אתנו שהיו האחרים והנוסעים בתי, במקרה היא הצעירה

אנשים יש פניה. את שכיסתה ההקלה את לראות יכולתי ואחותי,

נהנינו דבר של לאחרים ליהנות מן החיים. בסיכומו נותנים לא שפשוט

תמי של שבואה דברים לעשות מאוד נהנה ואבי המשותף, מהבילוי

טיילנו בלונה פרק. הרים ברכבת נסיעה למשל, תירוץ לעשותם. לו נתן

גדולה, יבשת אוסטרליה היא מעניינים. הרבה מקומות וראינו ביחד

שישה ק"מ. אחרי אלף כחמישה-עשר הזה בטיול הנראה עברנו וככל

לעבודה חזרתי אני ולמציאות. ארצה חזרנו באוסטרליה, שבועות

באו לביקור "אולימפי" הורי ,1977 בשנת האוויר. לחיל התגייסה ותמי

היה גדולים. אפשר ממאמצים להימנע עליהם היה אבל הפעם נוסף,

דרכו של גורל 184

בלילה. הייתה הפעילות שלנו שכל מכיוון לשבעה ימים, אחת שינה, של

מנת על הימים את לצבור ורצינו משפחות, בעלי היינו כולנו שני, מצד

מבלי עצמנו, דעת על זאת לעשות החלטנו וכך בבית. לבלות שנוכל

זו. בדרך כל העמדות שלנו תהיינה מאוישות גם לאיש, שהרי לדווח

לירושלים, נסעתי הראשונה. החופשה בחלקי נפלה בהגרלה

אוכל שלא לדעת אז יכולתי לא כיפור. ביום בבית להיות לי יצא וכך

הראשון ביום כלל. בחופשה יזכו לא והאחרים חופשתי, את לסיים

השני היום ואת לי שחסרו השינה שעות את השלמתי החופשה, של

בזלילה היום כל ביליתי את לא תטעו, אל ליום הצום. בהכנות בילינו

לקורא הבית. ולנקות את קניות לערוך עלינו אבל היה הצום, לקראת

הוא זה שיום להסביר עלי בארץ, הכיפורים יום בסדרי מתמצא שאינו

רדיו, או טלוויזיה משותקת. אין כל המדינה שבו בשנה היחיד היום

בשבת. חל הכיפורים יום שנה באותה רכב. מכלי ריקים והרחובות

הצהריים, אחרי שתיים שבשעה עד זה, ביום הרגילה הדממה הייתה

מכן לאחר ומספר דקות אות האזעקה, את הצופרים להשמיע התחילו

לחוש אף ואולי לשמוע, היה אפשר בכבישים. לנוע התחילו מכוניות

את הדלקנו הצפירות, שנשמעו ברגע לחיים. מתעוררת שהעיר בכך

התעלה, את חצו הודיעו שהמצרים היה בעיצומו. השידור ואכן הרדיו,

הכיפורים יום מלחמת הקו. אורך לכל מתנהלים כבדים וקרבות

לי הכינה הדס בתי חפצי. את ארזתי דקות עשר תוך בעיצומה. הייתה

ליעל לא הבטחתי שלי. בדרך חזרה ליחידה הייתי וכבר כמה כריכים,

בשטחים, ובנסיבות אלו הדבר עברה זו דרך המלח, כי לנסוע דרך ים

מסביב. הארוכה בדרך נסעתי לכן נעים. לא מאוד להיות יכול היה

מהם אחד שכל נוספים, בבחורים שלי המכונית את מילאתי בדרך

צה"ל. של לאילת נתקלנו במחסום מצפון 50 ק"מ ליחידתו. בדרך היה

הם חמושים, שכולנו פנינו מועדות, והוכחנו להם לאן שהסברנו אחרי

מפני זאת להמשיך דרומה. לנו ואישרו נתעה בחושך שלא השתכנעו

על יגיבו. הם כיצד ואיש לא ידע לגבול עם ירדן, סמוך עובר שהכביש

183 אני פוגש את אבא

"החוזה" על שחתמתי אחרי לאחרים. מסייעים הצעירים הגברים

ביחד שישה נסענו הטיול. התחלנו לתכנן את יתחרט, ולפני שמישהו

למשפחה את כולנו לגבש הייתה לדעתי, והמטרה העיקרית, שבועות

ביחד, להיות נהנינו ורק כך, על שוחחנו לא מעולם ניטרלי. בשטח אחת

אותו חושב שלאחר באמת אני לעיתים. לנו שהיו חילוקי הדעות כולל

אפשר זו שמחוויה אחת, לטוב ולרע, ואני מאמין משפחה נעשינו טיול

שלם ספר לכתוב היה לאבי. אפשר הייתה באמת אישיות איזו לתפוס

לעומת אחד או ביחד, שחווינו, האירועים כל על טיול, אותו על רק

תאונת לי, הייתה לנו, זאת הייתה כאשר אחת שתמחיש דוגמה השני.

מאימי שחטפתי הנזיפה לא היה לנו רכב. ימים שלושה ובמשך דרכים

שלה, הכעס את עלי פרקה שהיא אחרי אבל קלאסית, הייתה החורגת

אוהב. שאני תכונה אגב, זוהי, קרה. לא דבר כאילו הלאה נמשך הכול

תחשבו שאני שלא דבר. אמר ולא ומעשי, רגוע היה אבי לעומת זאת

היום, נהגתי כל אבל בתאונה, אשם הייתי אני , החוק פזיז. לפי נהג

לכך זה גרם שבועות. לשישה הציוד שלנו בכל עמוסה והמכונית הייתה

בכמה פשוט היה שניות, והרכב בשתי שלי פיגרו והשיפוט שהתגובות

מידי. קילוגרמים כבד

צרפת, צפון עברנו דרך האלה, השבועות דבר, בששת של בסיכומו

מנוחה הולנד, גרמניה, שוב שבדיה, נורבגיה, דנמרק, גרמניה, שווייץ,

להגיע תכננו לביתו. אחד חזר וכל שם נפרדנו לפריס, וחזרה בבלגיה,

היה זה אבל נולד, אבי שבה העיר לנינגרד, אז פטרסבורג, לסט' גם

מידי. יותר פשוט

בסוף חודש ספטמבר לנו. חיכה נוסף לא חלפה וזעזוע 1973 עוד

ושניים ארבעים של לתקופה שלי, השנתי המילואים לשירות נקראתי

ארבעה קיבל אחד כל השירות, של זאת בתקופה באילת. הפעם ימים,

הזאת החופשה את ולבלות לנסוע נוכל האם היה, הוויכוח חופשה. ימי

בודדים, חופשה ימי בחיל הים, נקבל ארבעה שחשבו כפי או, בבית,

אחד לילה לנו לאפשר הייתה זה לרעיון הסיבה באילת. אותם ונבלה

דרכו של גורל 182

באותהשנה סיימתיאתלימודי בבית הספרלהנדסאיםשל הטכניון,

שלי. את הדיפלומה וקיבלתי הגמר בבחינות לחיפה, נבחנתי ונסעתי

זה אבל לאל), (תודה שום דבר דרמטי קרה לא שנים מספר במשך

לעזוב נאלצתי בתחילה דברים. הרבה קרו שבה ,1973 השתנה בשנת

קרוב הועסקו במקום עבדתי. שבה בחברה טכני כמנהל עבודתי את

מוצרים מיני וכל מנועים חשמליים למזגנים, שייצרו עובדים למאה

את ביצעתי והמבלטים, הכלים כל את תכננתי אני אחרים. קטנים

שהוזמנו והפלסטיק המתכת עבודות על ועבדתי האחזקה עבודות

כולל עדכון חופשית, יד לי הייתה כי העבודה, מן מאוד אצלנו. נהניתי

יכול למנות אינו שהוא לי אמר שלי המנהל הייצור. קו כל ושדרוג של

ולהתקדם בעבודה ללא להשתלב עלי אבל סגן-מנהל, אותי לתפקיד של

כאן ניהול. לבעיות לצפות עלי שהיה הייתה רשמי. המשמעות מינוי

ובהתמודדות שאיפות, היו לו שגם הראשי, החשבונות במנהל התנגשתי

הצוות שלי התערב בעבודת כאשר הוא הזאת הפסדתי.המשבר אירע

ימים מספר לאחר למשרדו. בחזרה המפעל משטח אותו גירשתי ואני

אז שם. ולהישאר להמשיך טעם היה לא כבר כי להתפטר נאלצתי

שלי חבר יחד עם פתחתי לעצמאי. ולהפוך שלי ללכת בדרך החלטתי

עצמך של העסק את מנהל הנדסי. כאשר אתה וייעוץ לתכנון משרד

עלי אחר. מישהו של ולא שלך זה לפחות אבל ח-א הרבה אוכל אתה

לייצור. גם להיכנס והחלטנו יפה התקדמו שהעניינים להודות

האולימפיות, (הם לאחת מהופעותיהם שוב הגיעו הורי בשלב זה

ולטייל לבלות יחד נהנינו ואנחנו באביב, היה זה ארבע שנים). כל באו

באירופה לי "משרה". הוא רצה לטייל יום אחד אבי הציע ואז, בארץ.

וכדי ההוצאות, כל את ישלם הוא בתמורה לנהג/סבל. זקוק והיה

באיזה ברור הוזמנה, לא יעל גם יותר, עוד ההצעה קוסמת את לעשות

אל לה. לסרב אפשר שאי זו הייתה הצעה מבינים, שאתם כמו תפקיד.

כמו נוהגים הם "שם למטה" כי הנהיגה, כל ביצעתי את אכן אני תטעו,

העולם, בכל כמו שזה חושב אני לסבלות, באשר שמאל. בצד באנגליה,

181 אני פוגש את אבא

ואחר לאנגליה, לנסוע החליטה אחותי המלחמה אחרי קצר זמן

בתעלת רעש הרבה בישראל, היה כאן לאוסטרליה. בינתיים, לחזור כך

1969 הראשונים. בשנת ההתשה הייתה בשלביה מלחמת סואץ, כאשר

הורי אם אנו, ולבדוק מהנכדות ליהנות כדי הרגיל הגיעו לביקור הורי

כיאות. "הילדים", מתנהגים עדיין שעבורם היינו הנכדות,

הנדסאי תעודת

דרכו של גורל 180

מייד להגיע רצינו כולנו נפגע. לא ואיש היו אצלנו, השכנים כל אבל

רק דרך בה לצפות יכולנו ותמיד בה, הייתי לא שמעולם לעיר העתיקה

המשטרה אותנו עצרה המקורי, הגבול למעבר הגענו כאשר משקפת.

לנקות הספיקו לא עדיין להיכנס. הורשה לא עדיין איש כי הצבאית,

שכונה שהייתה ידעתי בו. פזורים שהיו ומלכודות ממוקשים השטח את

המחסום. דרך רק אליה לעבור היה שאפשר מקום בקרבת קטנה

אמרתי הזמן. כל ישראלי היה שהשטח למרות שם, הייתי לא מעולם

היחידים היינו לעבור. לי סימן הוא ולתדהמתי חסידוב" "שיכון לחיל

אישיות שאני בוודאי חשבו מאחורינו שעמדו אלה וכל שנכנסנו,

להיפרד זמן רק לי נותר הביתה, חזרנו וכאשר לשכונה נכנסנו חשובה.

למה ובניגוד ימים שלושה הסתיימה לאחר המלחמה לחיפה. ולנסוע

היום. למחרת השתחררתי הקודמת, בפעם שקרה

ותמי אני רינה, ואשתו, אבי

ארץ כה עד שהיו למקומות לטיולים נסענו כרגיל. נמשכו החיים

אבל שלי מקום העבודה את מהחיים. החלפתי הכול נהנינו ובסך אויב,

המקצוע. באותו נשארתי

179 אני פוגש את אבא

מסריח". הייתה מתיחה עושה לי "תרגיל שמישהו וחשבתי להתעשת ,

תוכן על שיחזרו וביקשתי למברקה טלפנתי זאת. לבדוק אחת דרך רק

אבל המוח, את לבלבל להם לא לי יאמרו בטוח שהם הייתי המברק.

של בגל הראשון הייתי לכן. קודם ששמעתי מה על הם חזרו להפתעתי

זו אבל ייתכן, לא אמר שזה אליו מי שטלפנתי וכל המילואים, גיוס

בחמישה כי מילואים, לשירות להתייצבות אמיתית קריאה הייתה אכן

את לתאר אוכל לא כמובן, כאן, הימים. ששת מלחמת פרצה ביוני

סיפורי את ההיסטוריה, ואספר בספרי שהם מופיעים כפי האירועים

האישי בלבד.

שבילינו כך בוקר, לפנות שתיים בשעה לחיפה להגיע טעם היה לא

חפצי, את ארזתי הלילה ובחצות שכנים, כמה עם הערב המשך את

ונשארה נסיעתה, את דחתה אחותי צפונה. ונסעתי כריכים, וכמה

עליה היה כאשר בעיקר בבנות, בטיפול ליעל לעזור יכלה כך בביתנו.

לעבודה. ללכת

את חצינו כבר תשע ובשעה בוקר, לפנות ארבע בשעה לחיפה הגעתי

ההמתנה, תקופת עלי עברה כך 100 טונות. של על ספינת סיור הגלים

על למזח יום התקשרנו הארבעה ביוני. באותו כשבועיים, עד שנמשכה

ומישהו לחוף הורידו אותי ולהפתעתי ובדלק, במזון טרי להצטייד מנת

הסתדרו כל לא הים וגלי כעונש. אותו ימאי במקומי, לים אחר נשלח

מתנה הייתה זו עבורי טובה. בסעודה זכו דגים והרבה ביניהם טוב כך

שירושלים הופגזה. בזמן יעל עם רצוף קשר לי היה כך מאלוהים, כי

ובהיותי מאוחדת, הייתה כבר ירושלים מכן, לאחר ימים ארבעה

בין חופשה שעות מספר לקבל הצלחתי בצוות, היחיד הירושלמי

הייתה וחזור. הלוך הנסיעה זמן כולל שעות, שמונה לי היו המשמרות.

ומשהו. לירושלים בשעתיים להגיע והצלחתי שלי שם, ה"טרנטה" לי

שבה המרתף דירת שלנו במקרה מהמקלטים, הגיחו כולם כשהגעתי,

קצר זמן רק הסתיימו בירושלים וההפגזות שהלחימה מפני וזאת גרנו,

בביתנו, העליונה שבקומה בדירה פגע אחד פגז למעשה, לכן. קודם

דרכו של גורל 178

ונלקחה פלסטינה, אז במה שהיה בארץ, או כאן נולדה בעצם היא

ישראל. מדינת של לידתה לפני חודש תשע, בת כשהייתה לאוסטרליה

שפתאום גם מה אותנו, מספקת עבורה לבקר סיבה כנראה הייתה זו

ביקורם אחרי שנה קרה אחייניות, אח וגיסה. כל זה שלוש לה נולדו

מאותו שנפלו שני תפוחים שאומרים, כפי , ואני היינו אחותי הורי. של

פי, את לפתוח שהספקתי ולפני יחד, הלכנו שאליו מקום בכל העץ.

תסביר להם אחות!". לך לך שיש סיפרת לא מייד: "מעולם אמרו לי

להסביר, מנת מספר משפטים על חייך. הצלחתי להרכיב תולדות את

חסרים לא שאתם יודעים, כפי , אבל מרבית האנשים. את סיפק וזה

אותם, החכימה שלא בבדיחה, עניתי לרוב להם בישראל. כאן נודניקים

היא כי הארץ אהבה את כנראה היא מקרה. לצפות בכל שניתן כמו

עבודה ומצאה עם שותפה, דירה חלקה שלמה. היא שנה כאן נשארה

זכרה העברית שהיא עוד מעט ואת באנגלית, את הידע שלה שניצלה

פנויה, הייתה היא בארץ. כאן הספר בבית הראשונות שנותיה משלוש

כך לא אבל ירושלמית, להיות ותהפוך זוג בן כאן תמצא שהיא וקיווינו

,1967 של העצמאות יום לאחר מייד לעזוב עמדה היא הדברים. הסתדרו

התשעה- את יום העצמאות חגגנו במאי ב-15 לא נועד לקרות. זה אבל

כפי התלכדו, הכללי והתאריך העברי התאריך שנה באותה עשר.

בירושלים. צבאי החליטה לערוך מצעד הממשלה 19 שנים. כל שקורה

עדיין 1949 היו של הנשק שביתת והסכמי מחולקת, עדיין הייתה העיר

יחידות או משוריין רכב לירושלים להכניס עלינו נאסר ולכן בתוקף

היה בלבד. זה רגליים חיילים השתרכו שבמצעד כך ממוכנות אחרות,

רביעי ביום היה שזה זוכר אני ברירה. הייתה לא אבל במקצת מדכא

שישי בערב, ביום העומד להתרחש. מושג על היה לא בשבוע, ולאיש

כאן קול: אמר של הקו ומעברו השני צלצל הטלפון, השבוע, באותו

שמישהו בתקווה בחיוב עניתי שפי? ג'ורג' אתה האם המרכזי. הדואר

צפויה התשובה הבלתי . (אמריקנים!) דולרים כמה מיליוני לי הוריש

שניות מספר ממני נדרשו ביחידתך". מייד להתייצב "עליך הייתה:

177 אני פוגש את אבא

ודלית תמי הדס, (מימין): עומדות ואשתו. אבי, יעל, של אמה (מימין): יושבים

הפגישות של החשובים מהאירועים לכמה לחזור עלינו אבל

של הראשון ביקורו חמש-עשרה השנים שלאחר במשך המשפחתיות

רינה. באחותי הקטנה אתחיל סדר ההתרחשויות, לפי אבי.

רינה אחותי עם

דרכו של גורל 176

מחייך דלית, תמי, הדס, ואני יעל,

בפברואר 1980 בגיל נפטר שאבי נכון היום. עד נמשך הנפלא הקשר

חודשים. וארבעה שנים מאה של המופלג לגיל הגיעה "אמא" אבל ,74

דלית יחד עם לאוסטרליה, הצלחתי להגיע .2003 בפברואר נפטרה היא

כדי 9 חודשים, אז בת שהייתה האחרונה לשבט, שקד, ועם התוספת

.2002 שחל בשנת המאה הולדתה יום את לחגוג איתה

175 אני פוגש את אבא

רציתי שלו. היחידים הנכדים שהיו בנותינו בשלוש להציץ חייב היה

כדי הקטן למלון אותם לקחתי תוקף. בכל סירב הוא אבל אותן להעיר

הם יבואו יתעוררו, לישון. קבענו איתם שכאשר הם שיוכלו סוף-סוף

היינו כולנו היום. המשך את נתכנן ואז בוקר, ארוחת לאכול אלינו

לא הייתה מנוחה אבל 2 לפנות בוקר, בשעה רק למיטה והגענו הרוגים

בת שהייתה תמי , בבוקר , שש לפני שעה באותו בוקר. רבע בתכנית

שהיא זר" זקן "איש כי מפחדת שהיא ואמרה אותנו, העירה שמונה,

שלנו. מייד הקדמית לדלת מחוץ המדרגות על יושב ראתה, מעולם לא

לראות את הילדות, להוט כך כל היה אבא הנראה ככל מי זה היה. ידענו

אותנו. הסברנו להעיר רצה לא גם הוא אבל להירדם, לא הצליח שהוא

פשוט הלך הוא זכרוני למיטב הדלת. את ופתחנו האדון, הוא לתמי מי

לרעיון להתרגל ומתחיל שפי שבט בנות את מעריץ לשנייה, מאחת

ולא עבר ההתוודעות, התהליך של עכשיו התחיל שלו. שאלו הנכדות

הביקור, טיילנו ושוחחנו. בהמשך אחת. עד שהיינו למשפחה רב זמן

הוא כאשר כי אבא בישראל היה הביקור הראשון של שזה לזכור עלינו

הפרידה, יום הגיע דבר של בסופו "פלסטינה". עדיין הייתה זו עזב,

לביתה. החדשה הייתה צריכה לעזוב ולחזור ומשפחתי

והדס דלית –תמי, מימין אבי. של האהובות נכדותיו בנותי,

דרכו של גורל 174

בעבודה

שבכוונתו לבוא לישראל המודיע לי 1965 קיבלתי מכתב מאבי בשנת

גדולה, הייתה ההתרגשות שלנו. המשפחה את לפגוש כדי הקיץ באותו

פנים. אל פנים הראשונה לפגישה ולהתכונן לנסות והתחלנו כמובן,

של השיא נקודת להיות עמדה זו אבל שנים, מספר במשך התכתבנו

דודי אילו עושה הייתי מה יודע שאינני לציין לי עצוב בינינו. היחסים

ממני. נחסכה הדילמה הזאת לדאבוני בחיים, אבל עדיין היה

לישראל, אבי של בואו של המדויק בתאריך להיזכר יכול אינני

ודייריה רבים, קטנה הייתה שהדירה מכיוון הקיץ. בחדשי זה היה אבל

שהיה במרחק הליכה ונעים, קטן משפחתי במלון החלטנו לשכור חדר

פני את לקבל התעופה, לנמל ונסענו הגיע, והמטוס הגיע, היום מאתנו.

מבני רבים גם כללה הפנים מקבלי קבוצת ראיתי. לא שמעולם הורי

אליהם. לפנות איך ידעתי לא כי טוב, היה וזה המקומי, שפיגלגלס שבט

עצמי אני אליה? כיצד פונים החורגת. אימי והשנייה – אבי, היה האחד

אורחינו את דבר. בירכתי זוכר ואינני מעין תרדמת, של במצב הייתי

ויעל קיבלה החורגת, אמי עם רק שוחחתי במכונית אפילו לשלום, אבל

ואבא חצות, אחרי אחת הגענו לביתנו בשעה לאבי. לדאוג עצמה על

173 אני פוגש את אבא

שנתיים שהכנתה נמשכה גמר, עבודת להגיש עלי שבסיומן היה שנים,

מארגון העבודה מלגה קיבלתי השנייה הלימודים שנת נוספות. אחרי

בכיתה, לימודים לא בשוודיה. לימודים חדשי לשלושה הבינלאומי,

אחד, בכל ימים מספר רבים, במפעלים ביקרתי שטח. לימודי אלא

לתכנן כלים וציוד כיצד מתנהל, הייצור שבה הדרך ולמדתי המון על

חודשים ארבעה הפסדתי חדשות. מכונות הרבה הכרתי וכן לייצור,

בתחילת אחרים. של מניסיונם הרבה רכשתי אבל בקורס, מהלמודים

החברה של הבכורה להופעת מחכה בבית, שוב הייתי כבר אוגוסט,

במשפחתנו. החמישית

בעבודה

דרכו של גורל 172

וחשב אהב, לא בוודאי שהוא במדינה ולחיות לחזור להחליט נאלץ

את הסעתי .1963 שנת של באביב קרה זה אליה. ישוב לא שלעולם

טסו) לחו"ל ולא הפליגו עדיין אנשים ימים (באותם לנמל חיפה דודי

בדעתי העליתי ולא ישראל, את עזב 67 כאשר בן רק היה הוא ונפרדנו.

כבד, ושישה מעשן היה הוא ימי חייו כל לראותו. אשוב שלעולם לא

הרופאים ריאות. סרטן אצלו אובחן למינכן, שהגיע אחרי חדשים

הריאות אל-חזור. לנקודת הגיע שהוא לדעת נוכחו אבל לנתח התחילו

חמורה מחלתו. כמה ידע עד הוא יודע אם יותר. אינני שם לא היו פשוט

יומיים לי מכתב אופטימי למדי זאת מהעובדה שהוא כתב מסיק אני

הבנתי מהו וכך בלתי קריא, כמעט היה ידו כתב אבל לפני פטירתו.

לא ואני לנסוע, קשה היה ימים, באותם לדאבוני, האמיתי. המצב

אותו. לראות ולנסוע הכול לעזוב יכולתי

לשגרה חזרו החיים הזה, הפתאומי מההלם שהתאוששתי אחרי

הכול אחרי כזה, טראגי לקבל אובדן זמן רב לי לקח שזה נכון הרגילה.

שהייתי מאז לי שהייתה היחידה הקרובה המשפחה את היווה הוא

מתרגלים כל קודם דרכים. בשתי נהדר, מרפא הוא הזמן אבל .13 בן

שבמערכת החיוביים הדברים את לזכור לומדים ושנית, לרעיון,

היא שגם ומשפחה, עבודה של לשגרה חזרו החיים שחלפה. היחסים

שאינו סיפוק הרבה בזה שיש להודות עלי שכר. ללא אבל עבודה הייתה

בשישה הגיע השלישי האוצר משלו. אוצרות בו יש אך בכסף נמדד

שלושה מעל היה משקלה גם לפניה, כאחיותיה .1964 באוקטובר,

חמש בת למשפחה היינו השם דלית. עכשיו את קיבלה והיא קילוגרם,

נפשות.

ברנדייס במרכז עבדתי כבר , 1964 בשנת נולדה, שדלית לפני עוד

לשטח גם ונכנסתי הכלים, מחלקת את ניהלתי מקצועית, להכשרה

שנתיים מכשירים אופטיים. על הרבה למדתי העדינה, שם המכאניקה

תעודת לקבל כדי הטכניון של הירושלמי לסניף נרשמתי לכן קודם

ארבע של ערב ללימודי משפחה ולכן נרשמתי לפרנס עלי היה הנדסאי.

171

את אבא אני פוגשהצלחתי יחד, גם ההלם או ההתרגשות, או שניהם על שהתגברתי אחרי

שבה הראשונה הפעם זו הייתה ראויה. תשובה לכתוב כדי כוח לאסוף

על החדשה משפחתי את "אבא". עדכנתי כמובן כאל מישהו אל פניתי

המכתבים הכילו הפכה לשגרה, וככל שהתכתובת שפי, המתרחש בשבט

שבט שפיגלגלס עם הקשרים פיתחתי גם את החדשות האחרונות. את

משפחה קשרי שכללו ונעימים נורמאליים יחסים התפתחו בישראל.

ללא פגישות או בר-מצווה , חגיגות הולדת ימי חתונות, כמו רגילים

בזהירות, צריך להתנהל היה כבר, הכל כפי שהזכרתי מיוחדת. סיבה

על כך. יידע לא כדי שדודי

זמן מה מובטל היה דודי בנדיק. במשפחת 1962 חל שינוי בשנת

דודתי הקודמת. משכורתו לרמת הגיעה לא שלו שהפנסיה סבור ואני

לא ישראל קול במקהלת השתתפות מקצוענית. כזמרת לעבוד רצתה

ליכולתה המקצועית. לכן, והייתה מתחת להשתכר היטב, אפשרה לה

וכמובן שם, האפשרויות את לבדוק לגרמניה עזבה היא שנה, באותה

דודי היא תצליח, היה שאם ביניהם בנה. ההסכם גם את איתה לקחה

ישתלב בבית ובנה דירה, תמצא שם, תתבסס שהיא ברגע יצטרף אליה

האחרון. של הנושא החשיבות טוב ממני מה יותר אינו יודע איש הספר.

של בנה רק עבור שמעון, שאפילו בבטחה אני יכול לציין לאחור במבט

חושב ואני התנהגות בעיות היו לו כאן בישראל נכון. צעד היה זה דודתי,

הצליחו למצוא פתרון מתאים שבאותם ימים, אפילו המקצוענים לא

השיג אלקטרוניקה, למד הוא בגרמניה מקרה בכל לו. שהיו לקשיים

עוד אחד מאתנו. כמו כל עצמאי והוא טובות בחברות שונות, משרות

הטכנולוגי, בכיוון מאוד מוכשר שהוא ברור היה הספר בית גיל לפני

הבעיות מן הרחק כישוריו, את לפתח אפשרות לו הייתה ובגרמניה

לכן. קודם מעשיו בכל לו שהפריעו

דודי הזמן שבו הגיע אחרי מספר חדשים, שלי. נחזור לסיפור אבל

169 חיים אזרחיים

דרכו של גורל 168

167 חיים אזרחיים

אינה היא עכשיו. זאת לעשות עלי כתבתי לא עכשיו שעד שמאחר

כדי המזוודה. של מידותיה את הסביר זה שאכתוב. עד לעזוב עומדת

הכסא "הקדמה" ואז פינתה את מעין עלי במקצת היא כתבה להקל

לה להבטיח ניסיתי תורי. שהגיע לי והודיעה הכתיבה, שולחן שליד

השעה הייתה שמונה היא לא השתכנעה. אבל שאכתוב מאוחר יותר,

שעת משהגיעה דבר.אבל לעשות עייף מלא די הייתי האמת ולמען בערב,

שהייתה האימתנית לגב' זינגר שנכנעתי כדי כך עד עייף הייתי חצות

נסעה הגב' זינגר בבוקר, למחרת שנה. משלושים ממני ביותר מבוגרת

לא תטעו! אל התחיל. ההמתנה ושלב האוויר, איגרת את נושאת לביתה

הראשון אחרי כעשרה ימים, הדבר למכתב למחרת היום, אבל ציפיתי

המכתבים. את תיבת היה לבדוק מן העבודה, יום בשובי מדי שעשיתי

באנגלית. אלינו ממוען מכתב היה המכתבים ובתיבת היום הגיע ואז

הייתי "אוסטרליה". כתוב על הבול היה אבל מוכר, היה לא היד כתב

ממה או מתוכנו, דבר זוכר ואינני המכתב, את כשקראתי המום כנראה

נוצר. הקשר כתשובה, אבל שכתבתי

שלושה בגורל. אני מאמין מדוע להוסיף ולהסביר רוצה אני כאן

היה הראשון להתרחש. צריכים היו בזה זה תלויים בלתי אירועים

דודי לארץ. לעלות כדי שעזבנו לפני הברית, בארצות שהייתי בזמן עוד

השם בנדיק, השם את נושא הייתי ואז חוקי באופן אותי לאמץ רצה

בשמי, להישאר בחרתי אבל מדוע, תשאלו אל אמי. של משפחתה של

אילולא שפיגלגלס. השם את המשכתי לשאת דודי, של לאכזבתו ואכן,

אבי. עם הקשר את סיכוי לחדש היה לי לא השם, על שמרתי

של חייו מסלול את חצתה יעל, של דודתה כאשר היה השני האירוע

שמות. להזכיר מבלי את הסיפור היה לספר ניתן במקרה. לגמרי אבי

התה, במסיבת הגורלית השיחה על הדיווח הגעת היה השלישי והאירוע

זינגר. הגב' אל

את אבי. שאפגוש נקבע בגורלי ובדרך כלשהי כלשהו וכך, בזמן

דרכו של גורל 166

עודכנתי שעות שלוש במשך בקיצור, בתיאורה. צדקה היא כמה עד

ששמם העובדה כולל בסידני, שפיגלגלס לשבט הנוגעים הפרטים בכל

שקיבלתי את לפני לא לעזוב, עלי היה זה בשלב "סילס". היה עכשיו

שאכתוב זינגר לגב' הבטחתי בצירוף וכן, בסידני. אבי של כתובתו

אף שתרצה, זמן בכל לירושלים לבוא אותה הזמנתי שאשתחרר. ברגע

שתוכלו כפי לספינה. וחזרתי ממנה נפרדתי כך מוקדמת. הודעה ללא

הגורל אבל השתחררתי. ואכן מההבטחה מחצית רק קיימתי לנחש,

כמה בדיוק יודע אינני פועל. אבל לאט, פועל הוא בזה. הסתפק לא

קרוב אבל המשפחתית" "הפגישה פרוייקט את לדחוף לגורל נדרש זמן

בדלת הפעמון צלצל הצהריים אחרי שישי ביום יותר, מאוחר לשנה

יעל ומצאתי את עתה הגעתי הביתה מהעבודה, זה עצמי הקדמית. אני

עושה חיים וחצי שנתיים בת תמי, "תפוס", גב עם הספה שוכבת על

שלה, ומדיפה בעריסה שוכבת חודשים, שלושה בת והדס, משוגעים ,

הגיעה שחיפה הדלת, וגיליתי את פתחתי הייתה ברירה, לא . ניחוח ריח

מוכנה מידי, קטנה מזוודה לא עם שם, זינגר עמדה הגב' לירושלים.

והזמנתי בבית, אותה במצב עדכנתי של הגורל. מלאכתו את להמשיך

ניסים. כפי על חשבתי אולי באיזה סדר, אבל זוכר אינני אותה להיכנס.

עקשנית), (קיצור של חזקה, אישה הייתה זינגר קודם, הגב' שכתבתי

שרווליה את הפשילה החפצים שלה, הניחה את נכנסה, היא ביותר.

טיפלה היא אחות, הייתה היא שבמקצועה מכיוון לעבוד. והתחילה

מכאן התרופות. בארון שמצאה משהו עם עיסוי לה ונתנה ביעל, קודם

במקום לילדות, ואז המלוכלכים, הכלים כל הצטברו שבו למטבח,

ארוחת ולהכין למטבח לחזור הזמן הגיע אז אחר. משהו שהצטבר

דבר פרט עושה בתימהון, ולא עיניים ונועץ כשאני עומד זאת ערב. כל

בסדר", הכול "בינתיים רק לא ומצרכים. כלים של מקומותיהם לציון

בנעימים, עברו השבת יום וכל שישי יום מצוין". הכול "בינתיים אלא

שלי הבעיות בסביבה. קצר לטיול ויוצאים זיכרונות, מעלים כשאנו

לי והודיעה אויר איגרת הוציאה זינגר וגב' השבת כשיצאה התחילו

165 חיים אזרחיים

יודע, לא שאינך מה " הפתגם: כדבר מעוניין. יהיה לא והוא אתו קשר,

יזיק לך".

על מה לחשוב הרביתי ולא שהיה, כפי העניין את שוב השארתי

מעבר בדיוק היה הגורל דאגה, אל אבל סטאטי! מצב מין לעשות, שיש

מפתיע. ממקור וזאת זרז נוסף, יצר עד שהגורל נוספת שנה עברה לפינה.

מחברותיה כמה עם ישבה בחיפה, שגרה יעל של דודתה אחד, יום

ירושה. על לסיפור התגלגלה השיחה כאשר מנחה, של תה לשתיית

לשלוח ירושה צריכה הייתה שלה שחברה ציינה מן המשתתפות אחת

חודש ,1948 באפריל התרחש שהאירוע הייתה הבעיה לאוסטרליה.

הבריטי. המנדט סיום בשלהי העצמאית, ישראל מדינת הקמת לפני

ולא במעבר, היו השירותים יתר וכל שהדואר הייתה המשמעות

צמיד הירושה, את כיצד להעביר את הבעיה, לפתור בניסיון תפקדו.

ולקוות לשם, הנוסע אדם למצוא הציע מישהו לאוסטרליה, מפלטינה,

המודיע היורש מן מכתב הגיע מכן לאחר מה זמן ישר. אדם שהוא

ניחשתם! הגון. אדם היה אכן והשליח רכושו, את קיבל אכן שהוא

והתשובה הבלדר, של לשמו שאלה התה במסיבת הנוכחות מן אחת

שהאחיינית לכולם קפצה וסיפרה יעל דודתה של "שפיגלגלס". הייתה

סיכוי! זה אין משפחה אחרת. בוודאי זו לשפיגלגלס, אבל שלה נישאה

התה מסיבת של ה"פרוטוקול" נרגעה. מדאגותיי אחת לפחות אבי. היה

היא הייתה במקרה שגם זינגר, גב' לאחת, והגיע היה בדיוק חסוי, לא

של מגוריה באיזור גרה מאוד עקשנית. היא ואישה אבי, של דוד בת

את לי לתת מהדודה בקשה היא קשר. איתה ויצרה יעל, של דודתה

בהזדמנות שימוש זו בכתובת לעשות בקשתה את לי והעבירה כתובתה

הייתה במילואים וחיפה הרבה שירתתי זוכרים כפי שאתם הראשונה.

הצהריים אחרי חופשה לי הייתה כאשר אחד, יום שלי. הבית נמל

את פתחה שהיא ברגע זינגר. גב' את לבקר כדי אותה ניצלתי בנמל,

הרב הדמיון תיאור בצירוף ו"או", "אה!" בהרבה התקבלתי הדלת

לדעת שנים, נוכחתי כמה עם אבי כעבור שנפגשתי רק לאחר לאבי. שלי

דרכו של גורל 164

כאשר אחד הלאומי ויום הבנק של הראשי בסניף חשבון בנק היה ליעל

הקופאי שפיגלגלס, המקורי, בשמנו עדיין כלשהו, מסמך על חתמה

שלנו. הוא קרוב משפחה מחיפה שפיגלגלס ראשו ושאל אם את הרים

לשאלתו. הסיבה וזוהי נפוץ שם משפחה איננו שזה בצדק אמר הוא

ידעתי קודם כל, סיבות. הייתי נסער משתי הסיפור, שמעתי את כאשר

חיפשתי לא מעולם אבל ישראל, לארץ הגיע אבי התגרשו, שהורי שאחרי

קשר אצור פעם אי שאם נחרצת, בצורה לי הודיע דודי ושנית, אותו.

כמו אני, כזה? במצב מה עושים יותר בעבורו. קיים אהיה לא אבי, עם

אחרת. הגורל קבע אבל דבר. עשיתי לא דומים, האנשים במצבים רוב

באזור – תעשייתי לימודי לסיור לצאת צריכה יעל הייתה הימים באחד

אילין", מפעל "קייזר היה הביקורים שבתכנית המפעלים חיפה, ואחד

סיפר בנק פקיד אותו הברית. בארצות שיוצרו למכוניות הרכבה

במפעל הציבור יחסי את מחלקת הבכיר, מנהל שפיגלגלס שמר ליעל

הצטרפתי דודי, של האזהרות ולמרות מידי, גדול היה הפיתוי הזה.

כל היו לא החיים אבל פנים. אל פנים אבי, את לפגוש בתקווה לסיור,

ציבור, יחסי כמנהל עבד שם אכן שמר שפיגלגלס לנו נודע קלים. כך

הגענו ל"שמן" ואכן בסביבה. שהיה "שמן" החרושת עבר לבית אבל

והוא רב, זמן אתו אבי. ישבנו של היה בן-דוד זה ששפיגלגלס וגלינו

ובתו. עלי השנייה אשתו אבי לאוסטרליה, עם של הגירתו על סיפר לנו

היא אם אפילו בעיני, חן מאוד מצא קטנה אחות של שהרעיון להודות

ובזה התגלית, על לו לאבי והודיע הזה כתב הדוד בן למחצה. אחות רק

קשר שנוצר עד שעברה שנה נוספת נכון רק לפי שעה. אבל נגמר, העניין

הייתי עדיין לא בשלב זה שוב. השתלבו ודרכינו אבי ביני לבין נוסף

והיסוסים. היו ספקות היו גם לו קשר, ואולי ליצור רוצה אני בטוח אם

ספקות: הרבה היו לי עליהם. לחשוב צריכים שהיינו נעלמים הרבה

שאני וחושש האם הוא עשיר יודעת? מעוניין? האם אשתו הוא האם

רוצה הוא האם ממני? משהו וירצה עני הוא אולי או בכספו? רוצה

ליצור אנסה אם עבורי גדולה אכזבה זו תהייה העבר? את לשכוח בכלל

163 חיים אזרחיים

לא אבל לאילת. הדרך ממחצית יותר הרבה עברנו שכבר מכיוון וזאת

שינוי ולשם חזרה, דקר, עצירות קצרות בדרך שוב שתי ברירה. הייתה

הבית שלנו, בנמל התקשרנו פברואר בתחילת דבר, של נפולי. בסופו

בדואר קיבלנו בקייפטאון היינו כאשר להשתחרר. להוטים והיינו

הידיעה מיעל. שלם יומן כמובן וקיבלתי מהבית, מכתבים הדיפלומטי

נהייה ושבקרוב , מאחורי משהו שהשארתי הייתה ביותר המסעירה

אולטרסאונד, בדיקות היו עדיין לא באותו זמן חדש". "משהו של הורים

שיעל חושב אני הביתה שהגעתי עד בסבלנות. לחכות צריכים שהיינו כך

ה-27 אחרי לקדמותו זה חזר את הפרופיל שלה. לשנות התחילה כבר

וחצי שלושה לתינוקת שמשקלה היה גאים היינו להורים ביולי שבו

בדיוק היה זה למעשה כמה גרמים נוספים. בוודאי היו לבן קילוגרם.

מין המשך. דור לנו שיש היה ביותר החשוב ובשבילי רצתה, שיעל מה

חשוב בעיני. היה התינוק לא

וחברה תמי) (עם יעל אני,

עסוקה הייתה ויעל עבדתי אני כרגיל, להתנהל המשיכו החיים

ואז, תמי. בשם יותר הידועה מרים, תמר בבתנו, ובטיפול בלימודים

נוסף. זעזוע קיבלתי בתחילת 1958, 1957 או בסוף שנת באחד הימים

דרכו של גורל 162

חדשות. להוראות לחכות שעלינו לנו נאמר בנמל, יומיים אחרי

לפנק היהודית לקהילה זמן ניתן שבהם ימים, שישה אחרי הגיעו אלה

היה. כך ואכן אותנו,

ברגשות אותן וקיבלנו הגיעו, החדשות ההוראות דבר, של בסופו

ההזדמנות את הפסדנו אבל בקייפטאון, יפה שבילינו נכון מעורבים.

ארוכה, ארוכה, בחזרה הייתה והדרך אקזוטיים נוספים, בנמלים לבקר

161 חיים אזרחיים

במספרה.

דרכו של גורל 160

הגענו דבר של בסופו אחרת). דרגה (בעל בד"א דווקא היה נפטון

מחצית סודית. הייתה המשימה שלנו עד כמה גילינו ושם לקייפטאון,

פנינו. כנראה את לקבל מנת על הרציף על לנו חיכתה הקהילה היהודית

הבטחון. בשירותי או הים חיל במפקדת נציג להם שהיה

ששרד למה צורה ולתת להסתפר, היה שעשינו הראשון הדבר

עלינו ים בלב שאפילו החליט שלנו המבריק המפקד שלנו. מהשיער

כי קטנה, בעיה הייתה אבל לחוף. לרדת ומוכנים מטופחים להיות

שאף בטוח אני השני. אחד את לספר והיה עלינו בצוות, ספר היה לא

מתנדנדת, כך ספינה על יותר מצליח היה לא היבשה, על ספר מקצועי

שאחרי להוסיף רק יכול הקצרה שלנו. אני החניכות את מסכם שזה

הבא עד לביקורנו מאוד רב זמן לנו היה אותנו, המקצועי יישר שהספר

159 חיים אזרחיים

הראשונה בפעם המשווה קו את אחרי שעברתי לי שהוענקה הים" "אביר תעודת

קייפטאון. חצינו היא כשהמטרה ארוכה, הייתה הקפיצה הבאה

אותו שעברו אלה ידי על החניכה טקס את ועברנו המשווה קו את

אותנו מרחו עוזריו כאשר נפטון, המלך בפני קידה כלל הטקס לפנינו.

היה לא מן המטבח. שאריות מיני וכל המנועים שמנים מחדר מיני בכל

מים הסתיים בהטבלתנו בחבית התהליך שומן היטב. בגופנו שלא נקב

לנקמה. דומה יותר היה זה נפטון. המלך של ליבו כטוב פעמים מספר

והמלך הקצינים, כולל , את זה לעבור כולנו היה על כי זאת מציין אני

דרכו של גורל 158

גרביים לבנים, חדשים, במדים צוידנו כולנו כי מתרחש שמשהו ידענו

בטירונות. שוב היינו כאילו מלא, ציוד בקיצור, עבודה, בגדי נעליים,

ידאג שחיל הים לנו נאמר ידוע. בלתי ליעד ב-26 בנובמבר, הפלגנו ואז,

היה הרבה. לא לי שזה נודע מאוחר יותר מה שצריך. להודיע למשפחות

"בעלך והודיע: הופיע צעיר צוער כאשר בבית והייתה השתחררה יעל

אבל חודשים, כשישה במשך ממנו תשמעי ולא סודי למבצע נשלח

המעטה. בלשון חודשי". מאוד מרגיע, תשלום תקבלי

פנינו החיים. עובדות אחד בים סיפרו לנו את יום אחרי בצי, כנהוג

במזרח ולג'יבוטי מוזמביק, לביירה, ובהמשך לקייפטאון מועדות היו

כשישה לקחת אמור היה הזה הטיול אילת. היה הסופי היעד אפריקה.

אמור היה לא זה כנראה אבל אותו, משלימים היינו אם שבועות,

שעות. בחמש לאילת נוהג אני היום לקרות.

עשרת ה-25. הולדתי יום את חגגתי ים, בלב בנובמבר, ב-29

לי נודע לא מעולם אבל יפה, סעודה לי הכינו שלי בקבינה הבחורים

מהם שאחד שידוע לי הוא כל מה האוכל הטוב. "גירדו" את כל מניין

אבדו. שהמפתחות שלהם מנעולים בפתיחת מנעולן שהתמחה היה

פלרמו, היה ואספקה, תדלוק לצורך עצרנו שבו הראשון הנמל

קיבלנו לא בלבד, שעות שתים-עשרה שם ששהינו מכיוון איטליה.

התחנה הבאה הרגליים. את קצת למתוח יכולנו אבל ממש, חופשה של

יכולנו שבה קצרה חופשה קיבלנו כאן סנגל, דקר, הייתה לאספקה

קונים מדוע למדתי כאן "אזרחית". ארוחה ולאכול מזכרות לקנות

כחלק באגטים קיבלנו מיוחד כמטעם ביום. פעמים שלוש צרפתי לחם

מצוינות. בייסבול אלות להיות הפכו הם 4 שעות ואחרי מהאספקה,

הרגיל. הציוד גילינו מדוע קיבלנו מדי קיץ לבנים, נוסף על גם גם כאן

חוויה. הייתה המערבית שאפריקה לציין עלי

157 חיים אזרחיים

באחד ואז, מיוחד. דבר לא קרה שום טובים, חודשים כמה במשך

נעימה. לא מאוד הפתעה הייתה לנו ברמת גן, השבוע בסוף מביקורינו

צלצל הפעמון .0630 השעה ,1956 שנת באוקטובר, 26 היה התאריך

לו שאין לומר יעל למדן. יכולנו בחור שחיפש את עמד בדלת, ובפתח

שפיגלגלס. יעל היא הייתה עכשיו כי נכון, מה שהיה למדן, יעל שום כאן

הוא "כן". שענינו כל כך אותנו הפתיע השכם בבוקר שהגיע האורח אבל

במטכ"ל. הקשר למרכז אליו להתלוות מיעל וביקש עצמו את הציג

ולאחר האיש, של אמינותו כדי לוודא את שאלות מספר כמובן שאלנו

נכנסה עליה ללכת. יעל היה ברירה, לה הייתה שהשתכנענו, ומאחר שלא

להחלפה. ובגדים לבנים לה להביא הביתה נסעתי ואני פעיל, לשירות

הצבאי שירותה בזמן הקשר בחיל אלחוטנית הייתה שיעל להוסיף עלי

עלי להסביר היה בינתיים מילואים. לשירות גם שובצה ולתפקיד זה

בשירות צבאי כ"לוחמת", הייתה שיעל שבזמן השכנים כיצד קרה לכל

שלי החופשה אבל ועובד כרגיל. בבית מבשל, מטפל בבית, נשארתי אני

אותי מברק המזמן קיבלתי כאשר בצהרים, שני יום עד רק נמשכה

להסביר עוד צריך הייתי כשלא לי שהוקל חושב אני פעיל. לשירות

סיני מלחמת פרצה לילה באותו בבית. אני ומדוע יעל, נמצאת היכן

ובמרוץ סואץ, מתעלת רחוק לא כוחות של בהצנחה קדש), (מבצע

להיכנס צורך אין המפורסם. המים נתיב לגדות להגיע כוחותינו של

אישיים. מאוד מצבים לשני רק אלא האירוע, של ההיסטוריים לפרטים

הספינה . ב... קוץ סתם – והשני שלי, החיים לטווח קשור הראשון

להזיז פקודה קיבלנו הלילה בחצות כאשר הצבאי ברציף עגנה שלנו

ירד דקות ששים ומקץ זאת, עשינו קדימה. מטרים אותה כארבעים

אותם בטווח בדיוק נחתו מתוכם שארבעה ,4.7 פגזי של מטר הנמל על

אל "איברהים המצרית המשחתת של באדיבותה מטרים, ארבעים

סופה היה זה משם, לזוז מאחרים היינו שאילו לומר צורך אין אוואל".

שמועות להתרוצץ והתחילו הסתיים, המבצע שלי. האוטוביוגרפיה של

יצאו לחופשה. ואפילו לא ישוחררו לא שלוש הפריגטות שהצוותים של

דרכו של גורל 156

155 חיים אזרחיים

שלנו הנשואין תעודת

דרכו של גורל 154

153 חיים אזרחיים

לקנות עלינו היה שאילו להוסיף עלי שלנו. המשותפים החיים את

יעל כבר בלבד. החיוני במינימום להסתפק צריכים היינו הכול בעצמנו

מתייחסים לחלק תלוי אם אתם דירה, מרתף או חצי חצי ארגנה לנו

המשפחה בחיי להתחיל צריכים היינו שם מעליה, או לאדמה שמתחת

ילך שהכול לכך לצפות אין לעולם בידיכם. טעות תהיה שלא אבל שלנו.

אל חי"ר גדוד לשלוח החליטו הם אחרות. תכניות היו ולמצרים חלק,

העמיד כמובן זה בעיניהם. שטח שמצא חן לכבוש מנת על לגבול מעבר

בילינו בלב הזמן של רובו את בקיצור, הים. בחיל חירום אותי במצב

ב-15 בחודש. לקרות שעומד לגבי מה מודאג להיות קצת והתחלתי ים,

טוב הכול אוכל לקבל חופשה. שמצידו למפקד והוא ענה זאת הסברתי

הבעיה שזוהי הייתה חיפה? תשובתו להגיע לנמל אוכל כיצד אבל ויפה,

150 איש של צוות פריגטה ועליה לקחת ממנו אוכל לצפות ושלא שלי,

ועוד לי שיחק שוב המזל אבל הסיור. באמצע לחיפה, הדרך כל במיוחד

בבוקר. יו!! למחרת לשם והגענו הביתה, לחזור עלינו פקדו באותו ערב

מהספינה. וירידה מהיר, השיאים של שחרור כל את ששברתי חושב אני

הרבנות משרדי שליד בגן הנישואין בברית באנו מכן לאחר יומיים

ידידי המשפחה, של לביתם נסענו מכאן עדים. מניין גן, בנוכחות ברמת

החדש, לביתנו לירושלים נסענו הערב באותו עוד קטנה. למסיבה

הלכה לאוניברסיטה. לעבודה, ויעל אני יצאתי בבוקר, קמנו, ולמחרת

חודשים שלושה שלנו הדבש לירח שיצאנו בחכמה שעשינו לציין עלי

הכושר". שעת את האמרה: "נצל שמוכיח את מה לכן, קודם

דרכו של גורל 152

ואחרי חזרתי בשבת השתתפותי. את להביע והלכתי סמוך, במלון חדר

כל האזור ימים באותם והתאוורר. לטיול לצאת ליעל מה הצעתי זמן

הרכבת. שם לפסי שהגענו עד דרכם ש"חתכנו" כך פרדסים היה מלא

אני הביתה. לחזור פנינו מקורה לקורה, ואז מדלגים ושוחחנו, הלכנו

לא קרה שום תטעו! אל בינינו. החברות להיווצר חושב שאז התחילה

לאחר קצר זמן נזרעו. אבל הזרעים ידענו זאת, לא עוד ואז מיוחד, דבר

לימודיה באוניברסיטה. את והתחילה בירושלים שכרה חדר יעל מכן,

ויעל הצטלמנו שבועות, מספר ולאחר פרח, בינינו הרומן והלאה מכאן

המשכו ההלם! את שרדה היא לאמה. ה"דו-ראשית" התמונה את שלחה

אבל הקשר, את למסד החלטנו האחרים. רוב כמו הוא הסיפור של

התאריך יעל. אביה של מפטירתו של לתום שנה לחכות עד עלינו היה

שקרה כפי אבל ,1955 בנובמבר החמישה-עשר היה עליו שהחלטנו

לשירות לי קראו לי שותפים לתכנון. בעבר, היו רבות פעמים כבר לי

לפני יומיים שהסתיימה תקופה יום, שלושים למשך במילואים פעיל

את לאסוף זמן מספיק לנו ייתן שזה חשבנו לחתונה. שנקבע המועד

להתחיל כדי לנו לתת שהקרובים שלנו הבטיחו הישנים הרהיטים כל

151 חיים אזרחיים

את ארזתי במקומי. המפעל את לנעול ממנו וביקשתי עליו שסמכתי

היית? אתה מיד: "איפה שאלה דודי של אשתו לרמת גן. חפצי והגעתי

לכן קודם שעות שלוש שרק לה ותסביר לך מאלכוהול!". מסריח

כבר המפעל כל לאחר שבוע מעמיתינו. אחד רגליו של שתי את הצלנו

היחידות הנופש פעילויות התחילה. הרגילה והשגרה בירושלים, היה

והליכה כדורסל, כשחקן ימק"א לנבחרת הצטרפות היו בהן שעסקתי

לקולנוע.

עם ישבתי אמצע הקיץ, אחרי אימון ב-ימק"א השבתות, באחת

ראיתי שלי העין בזוית כאשר ,“Y"-ה של בקפטריה איגו, שלי, החבר

הייתה שראינו הצעירה שהאישה ואישר הסתובב איגו מוכרות. פנים

והחלפנו זוהינו אנחנו גם לכן. קודם חדשים שמונה הנופש במחנה איתי

מספר הטלפון, שלה ואת הכתובת את שיחה. לקחתי מלים של כמה

החלטתי ובעידודו איגו עם הפגישה על שוחחתי לדרכנו. והלכנו

כאשר התרחש זה יעל. עם הישנה-חדשה ההיכרות את ולפתח להמשיך

הולדת יום מתנת לחפש לתל-אביב נסעתי מכן לאחר שבועות כמה

מהמין השני עדיפה וחברה בחברה, בעיר להתרוצץ לדודי. יותר מעניין

ולהפתעתי לצהרים אותה מתנה, הזמנתי שמצאנו אחרי הדעות. לכל

את ופגשתי לביתה הוזמנתי הצהרים ארוחת אחרי הסכימה. היא

עם היחידה שלי הפגישה אבל זו הייתה אז זאת ידעתי משפחתה. לא

בן חמישים בהיותו מכן, לאחר ספורים שבועות שנפטר של יעל, אביה

וארבע בלבד.

את העיתון "פלסטיין פוסט" מייד אחרי באותם ימים נהגתי לקנות

הפרטית לישיבה בעיקר לי נחוץ היה העיתון בבוקר. מהבית שיצאתי

לסיפורנו: אבל חזרה היום. בחדשות התעדכנתי , שם המלך" "כסא על

אביה של תמונה שם הייתה , העיתון של הראשון בדף כשהסתכלתי

ויצירתו חייו על וכתבה פטירתו, על המודיעה כותרת תחת יעל, של

עבודתו הייתה כמה ועד עשה מה הוא לי נודע אז רק כמשורר עברי.

לקחתי לתל-אביב, ירדתי שישי, ביום שבוע, שבאותו כמובן חשובה.

דרכו של גורל 150

כל את מצא הוא היכן גיליתי מעולם לא שמיעתו. לטווח מחוץ תמיד

לירושלים, המפעל להעביר את התחלנו לאחר חודש, האלה. הגרוטאות

כלשהי, מסיבה סמכות. לי הראשון שנתן התפקיד את קיבלתי ואני

לאחראי האחרים, ומינה אותי על מאשר עלי עכשיו יותר סמך דודי

אביב. אירוע בתל נשאר ההעברה, בעוד שהוא של הצד הירושלמי על

רצפת על במקומן המכונות את להציב עלינו היה היטב. זוכר אני אחד

הכנסת ע"י נעשה היישור מים. פלס בעזרת אותן לאזן וגם המפעל,

בהתחשב בעובדה למכונות. מתחת המתאימים במקומות פלדה דק פח

גדולים במנופים השתמשנו טונות, לכמה הגיע מכונה של שמשקלה

הפלדה דחף את פח מאיתנו ואחד המתאימה להרים את הפינה כדי

נטתה והמכונה לב, שם אחד לא בקיצור, אידיוט למכונה. מתחת אל

בעיה הסמוכה. במכונה בליטה קטנה רק ע"י נעצרה ונפילתה צידה, על

לכוון כדי על הפלס והסתכל שעמד שהבחור גורלית הייתה אבל קטנה

ונלכד הסמוכה, לתוך המכונה המכבש ידי נדחף על המכונה, זווית את

כאן רגליו. את וימעך יזוז הכבד שהמכבש מבלי לצאת יכולת ללא

והבחור עשה דבר, שאיש לא המצב. כל זמן פיקוד, ובדקתי את לקחתי

חזקות מתחת תמיכות לשים החלטתי בסדר. היה הכול זז, הלכוד לא

הסיפור. סוף זה איננו הלכוד. אבל את הבחור חילצנו משם ואז למכונה,

בתל שגרו שלושה מאיתנו הצהריים, הפסקת זו שעת שהייתה מכיוון

בזמן למכונה. שנלכד מתחת הבחור היה בינינו לאכול. יצאנו אביב,

נאותה לשתות לחיים, הזדמנות שזוהי הכריז שאכלנו, הבחור השלישי

אכלנו שבה המסעדה הקטנה והזולה למרבה הצער, בעל מזמין. והוא

בננות. ליקר רק לו היה רמי-מרטן. או קורוואזייר על הרבה ידע לא

לעמוד על רגלי, הצלחתי לא ולתדהמתי השלישי סיימנו את הבקבוק

ושם עמדתי בפני למפעל, לחזור הצלחנו עושה. אני כי ידעתי מה אם

כלומר, המפעל, את לסגור עלי היה תפקידי, במסגרת נוספת. בעיה

היה זה אז, במצבי היו נעולות. וכל הדלתות נותק, החשמל שכל לוודא

המקומיים מהעובדים לאחד המפתחות את נתתי ולכן אפשרי, בלתי

149

אזרחיים חייםשעשיתי מה כל עכשיו עד רציני. עסק הם שהחיים הבנתי עכשיו

הקיבוץ, או חיל הים, או ידי מישהו אחר, על הוכתב תמיד ליום, מיום

הייתי ואני שלי, היו גדולות, או קטנות ההחלטות, כל עכשיו, דודי. או

על ללמוד, מה הייתה אלה שבהחלטות הראשונה לתוצאות. אחראי

אבל דרמטי, קצת נשמע חיי. בשארית רגלי על לעמוד שאוכל מנת

לך שיבטיח מה או אוהב, מה שאתה לעשות האם מתלבט אתה כאשר

המשאבים את גם כולל וזה בבעיה, אתה סביר, קיום לך שיאפשר שכר

ללמוד רציתי למעשה לימודים. לצורך לרשותך שעומדים הכספיים

הייתה בעצמי, זאת אומר אני אם ואפילו גרפיקאי, ולהיות אמנות

יכולתי שלא הראשונה הייתה הבעיה לא האמצעים. אבל היכולת, לי

עמדו המאומץ ובנו החדשה, אשתו הוא, כי דודי, בבית לגור להמשיך

מצאתי עבד. שבו הוא המפעל של העברתו בשל לירושלים, וזאת לעבור

כשוליה אצל גם עבודה חלקית בתל אביב, ומצאתי בו מקום ללמוד

שכר כולל עצמי את לקיים לי הספיק לא לי שהוצע מה אבל גרפיקאי,

דודי שבו הפלסטיק במפעל לעבוד התחלתי ואני הפור, הוטל דירה.

המנהל! להיות סגן הפכתי לא בידיכם! טעות תהיה כמהנדס. שלא עבד

הייתי עכשיו ההתחלה. מן להתקדם ממני ודרש קשוח טיפוס היה דודי

את מדידה. כלי של קטן למחסן מכובד תואר הכלים, למחסן אחראי

וממוספרת קטנה לדסקית בתמורה הצורך, לפי לעובדים נתתי אלה

אבל לא קלה, עבודה זו הייתה יחזור. אכן שיצא שמה כדי להבטיח

(כלי כרסומים גדולה של קופסה מצא דודי, הבוס שלי, ממושך. לזמן

התחלתי כך אותם. להשחיז כיצד לי והראה משומשים, למתכת) חיתוך

כרסומים מכול השחזתי שבועות שלושה במשך כלים". להיות "בונה

על סיוטים שבו התעוררתי בלילה בגלל והצורות. הגעתי למצב הסוגים

בנושא. למומחיות כבר הגעתי חודש להודות שאחרי עלי אך כרסומים,

אך מספר פעמים, דודי של שמו את שיניתי הזאת שבמשך התקופה נכון

דרכו של גורל 148

עד חיי מהצבא, השפיע על שהשתחררתי נוסף בחיי, לפני אירוע

סגן מפקד עם לי שהיו דעות חילוקי בגלל הזה. הספר למועד כתיבת

כפיצוי נשלחתי לצידי, היה הישיר שלי המפקד שבהם שלנו, האנייה

"פאס" הייתה הדבר לעשרה ימים. משמעות הצבא של נופש למחנה

הטיולים וכל צה"ל, בחסות פתוח במלון מלא פנסיון ימים, לעשרה

למה אבל כמובן ללכת הביתה יכולתי שהם יכלו להציע. והפעילויות

לעתיד. רעייתי את פגשתי שם בקיצור, הזה? הבילוי כל את להפסיד

באותה זוג בן/בת היה מאיתנו אחד לכל כי אז, זה את שידענו לא

מכן לאחר חודשיים בהמשך. יטופל שלי בהיסטוריה זה פרק תקופה.

אזרחי". "על עצמי את ומצאתי השתחררתי

147 שוב שפה ,בית, ומנהגים חדשים

איגו שלי" טוב הכי "החבר עם

באתונה הכנסת בבית היהודית הקהילה אנשי עם

דרכו של גורל 146

בקפרי ייצוג במדי

145 שוב שפה ,בית, ומנהגים חדשים

עזרתנו בזמן על תודה כמחוות מלך יוון, פאול של בהזמנתו ביקור באתונה,היוניים באיים הקטלנית האדמה רעידת

דרכו של גורל 144

בסך הכול רשמי לרופא. למתורגמן שהתמניתי אנגלית, כך דיברו רק

ההריסות, מתוך רבים אנשים חילצו שלנו והבחורים קשה, עבדנו

הם אף יתמוטטו שנותרו שהקירות ממשית סכנה הייתה כאשר גם

ראשונה, מיד למדתי הזו האחרונה העובדה את אותם. גם ויקברו

הקורא שעל כך נכדי, עם יותר, מאוחר 48 שנים כאשר ביקרתי באי

בסבלנות. להתאזר

העוגן העלינו את להועיל, עוד יכולנו לא כאשר מספר ימים, לאחר

מלך נוספת. הפתעה לנו ציפתה לפני כן אך הביתה, חזרה להפליג כדי

פנים, קבלות היו באתונה. רשמי לביקור אותנו הזמין פאול, יוון,

ושמונה ארבעים שנמשכו היהודית הקהילה עם ומפגשים טיולים,

לא ונשארנו בקשר, אמנם יווני, ימאי עם ללא שינה. התיידדתי שעות

לחיפה, חזרנו דבר של בסופו שנים. מספר לפני לפטירתו עד רציף,

אחת מתוצאות ובעצמו. בכבודו גוריון בן דוד ידי על והתקבלנו שם

מצד ממשלת בישראל מלאה הייתה הכרה ההצלה פעולת הלוואי של

יוון.

143 שוב שפה ,בית, ומנהגים חדשים

הוראות. ולבקש שלנו, הבית נמל לחיפה, הודעה לשלוח לנו הורה

ולהפליג את הנתיב, לשנות לתשובה, לחכות לא הורה לנו הוא במקביל

בצי הבריטי להתחרות צריכים היינו שנפגעו. לאיים במהירות המרבית

"דרינג" מסוג משחתת שילחו שהם כבר ידענו במלטה. היה שבסיסו

בבוקר, האסון, ואנחנו רצינו להקדים אותם. למחרת, השכם למקום

קלטנו היוניים. האיים לשרשרת ממהרים האדריאטי, בים כבר היינו

אבל לעזרה, וקראו מראות, בעזרת ששוגרו רבים איתותים מהחוף

אי האי קפלוניה. של הבירה עיר ארגוסטולי, שליד לעגון במפרץ צווינו

כמאה מנתה ואוכלוסייתו היוניים, האיים שבקבוצת הגדול היה זה

לאחר עגנה כבר הבריטית שהמשחתת מצאנו לאכזבתנו תושבים. אלף

התחלנו ואנו נחסם, הקטן הנמל אזור בשעתיים. אותנו שהקדימה

כי הבהלה הנמל אזור את לסגור עלינו היה והסיוע. במלאכת החילוץ

ולטפס לאנייה להגיע כוחותיהם בכל ניסו והם בתושבים, שלטה

מאוחר מציפים אותנו. היו הם בעדם, עוצרים לא היינו אם לסיפון.

הגיע הקרבנות ומספר נהרסו, משטח האי אחוזים שתשעים גילינו יותר

משותף מטה הקימו השונים הים חילות אדם. בני אלפים לכארבעת

שדה, מטבח בית חולים הקימו האנגלים המשאבים שלהם. וחלקו את

שהפליגו לפני שהטעינו וכל הציוד הנוסף ים, מי להתפלת מתקן שדה,

ק-30 הדגל ספינת שלי, הספינה שלנו, הספינות ארבע מבין ממלטה.

לספינת הפכה ק-32 האנגלית, המשחתת עם בארגוסטולי נשארה

האי בחצי יממה לעיר פאטראס בכל 300 פצועים שהסיעה אמבולנס,

בכל החופים מן ניצולים אספו הנותרות הספינות ושתי פלופונסוס,

הכבישים וכל מאוד, הרריים הם האלה האיים אותם. שמצאו מקום

לידיעתכם, רק שמתחתיהם. העמקים לתוך גלשו פשוט והשבילים

אינני 1600 מטרים. של לגובה מגיעה האי על ביותר הגבוהה הפסגה

הרופאים היה על כאשר קשים לרגעים עד הייתי אבל יותר רוצה לפרט

שם הייתי סיכוי. כחסר לעזוב מי ואת להציל, מי את בדקה, להחליט

והאנגלים ורומנית, רוסית גרמנית, עברית, רק ידע שלנו הרופא כי

דרכו של גורל 142

בים החיים

תקופה שלי, החובה שירות שהסתיים לפני חודשים שישה

ערכה השייטת ועצובה. מרגשת חוויה לנו הייתה וחצי, שנתיים של

מהאיים. חלק על חופשות לחוויה של וזכינו גם האגאי, בים תמרונים

הייתי ,8-12 הערב, משמרת לפני שלי הסיבוב את כשערכתי אחד, ערב

להשמיע התחיל מיי-דיי, החירום, מקלט כאשר האלחוט, בתחנת

ומעולם החירום, לתדר מכוון תמיד היה זה מקלט .S.O.S איתותי

בק-30, ששירתתי התקופה כל במשך אחרת. מטרה לכל שימש לא

שהודיע , לקצין מייד הודעתי צפצוף. אפילו השמיע לא זה משדר

מפקד לימים אראל, שלמה אל"מ השייטת, ומפקד האנייה למפקד

היווני באתונה, הצי של מהתחנה מידע קיבלנו כבר הים. בינתיים חיל

הספינות וכל היוניים, באיים נוראה אדמה רעידת שהייתה ידענו וכבר

השייטת אראל מפקד כן. לעשות התבקשו עזרה, ולהושיט שיכלו לבוא

141 שוב שפה ,בית, ומנהגים חדשים

איגו חברי עם

דרכו של גורל 140

נפולי בנמל תורן נגד

139 שוב שפה ,בית, ומנהגים חדשים

בים החיים

דרכו של גורל 138

ק-30 על חובתי את ממלא

137 שוב שפה ,בית, ומנהגים חדשים

1952 אביב יום העצמאות, תל מצעד

הייתי , הבחינות את עברתי בצי. סדירים חיים של שנה חלפה

האלחוטנים, את שכללה המחלקה של קצין) שאינו (מפקד למש"ק

הייתי ארגוניים. מטעמים בה שנכללו נוספים ואנשים המוכ"מים,

בשירות עדיין שהיה בזמן זה תפקיד שמלא הים בחיל היחיד החייל

ממני בעשר , מבוגרים מצחיק להיות הבוס של אנשי קבע היה חובה. זה

לא וקרוב לוודאי, מקצועית דרגה קיבלו האלה ואכן, האנשים שנים.

הקצינים וכל טוב, היה זה בשבילי אבל פיקודי. בתפקיד מעוניינים היו

כאיש לשרת בצי להמשיך אחתום העת שבבוא בטוחים הספינה היו על

קבע.

דרכו של גורל 136

שלא לעשות דברים האישיות, ואתה מרשה לעצמך משנה את במדים

הספינה על לנו היה מכובד. כאזרח יצאת אילו עליהם חולם היית

יפה להבטיח שנתנהג של ה"מם-צדיקים", כדי ג'יפ, לשימושם אפילו

בים, הבחורים האלה ששהינו בזמן כי גדול יתרון היה לנו בעיר. כאן

תחת מדי כשהיו קשה לא עבדו שהם מספיק לומר צריכים לעבוד. היו

קחו בחוף. כשהיינו על ידיהם לא "נתפסנו" מעולם ואנחנו פיקוחנו,

פשוט שלנו הבחורים אדמות. ביותר עלי הפיכח הצי שהיינו בחשבון

ימים. באותם לאלכוהול נמשכו לא

לכיווןהבית. סוףסוףהגיעהיוםשבו סיימנואת התיקונים, והפלגנו

עם הסדר ליל ולבלות את חופשה לקבל בזמן חיפה בדיוק לנמל הגענו

שהרווחנו הכסף ועל על המציאות שקנינו, מעשיות ולספר משפחותינו,

השנייה לספינה והמחצית חזרנו המועד חול סיגריות. באמצע במכירת

היה נוספת. הפתעה ציפתה לנו החג, לחופשה. אחרי יצאה הצוות של

של קבוצה שלחה בשייטת העצמאות. כל ספינה ליום להתכונן עלינו

כדי להכין אותם יפו, חיל הים, ומשם לנמל של ימאים לבסיס ההדרכה

תרגול שבועיים של הייתה עבורנו המשמעות יום העצמאות. למצעד

ישרות שישיות על ושומרים , בקצב צועדים כשאנו המסדרים, במגרש

הקשוחים אחד מהמדריכים את לקבל לנו הכבוד היה האפשר. ככל

שלושים אחרי חי"רניקים, היינו שלא ומכיוון הים, בחיל ביותר

הסיעו התאמנו, שלקראתו היום הגיע כאשר צחקנו. לא כבר דקות

אחת הגיעה המצעד, שהתחיל לפני בדיוק ההתכנסות. לנקודת אותנו

לבנים חדשים מדים וחילקה לנו מן המכבסה, ישר שלנו, מהמשאיות

לאחר לי האוויר, סיפר של חיל עם יחידה שצעד חבר שלי ומבהיקים.

להיות שאנחנו עתידים מיד הבינו מתלבשים, ראו אותנו שכאשר מכן

ב- להצדיע דרך מיוחדת אותנו לימדו זאת, כדי להבטיח המצעד. כוכבי

המסלול את סיימנו בן-גוריון. דוד ניצב שעליה הבמה לעבר שק" "הצג

שיצאנו להוסיף צורך אין המחרת. לבוקר עד "פאס" עם ושוחררנו

משוגעים. חיים ועשינו השני עם המין חדשות היכרויות עשינו העירה,

135 שוב שפה ,בית, ומנהגים חדשים

הוריו באו הים. לחיל והתגייס לבדו מאוסטרליה בא שהוא שקרה היה

כדי לפגוש כמובן חופשה ביקש הוא שנה. אחרי כמעט להצטרף אליו

התעופה לנמל להגיע שעות, רק ארבע קיבל אבל התעופה, בנמל אותם

היום, אפילו אפשרי בלתי זה לחיפה. ולחזור הוריו את לפגוש בלוד,

אכן הוא בקיצור, טיפשות. פשוט הייתה זו שנה מחמישים יותר ולפני

בשבעה גמלו לו זה ועבור ליממות, אלא לשעות לא לארבע אבל יצא

בכלא. ימים

ונכנסנולסבך האלקטרוניקה, לאלקחזמןרב עדשנקלטנובקבוצה,

מה שצריך מכשירים, וכל מיני הפעלת כל ספינות, התנועה היחסית של

למעשה, . (CIC) קרב ידיעות מרכז – מי"ק בצוות להיות כדי עוד,

דבר בסופו של אבל נמוכה, ברמה טכנאים גם שנהייה הים רצה חיל

נהניתי אישית, אני, התפקידים. בשני להיות אפשר שאי הבינו הם

מנע לא זה איתם. להתמודד יכלו שלא רבים היו אבל מהשיעורים

ממוחשב. ממילא הכול כמובן, היום, טובים. מוכ"מים מלהיות מהם

לאימון גופני. זמן רב הקדשנו וכן ימאות, עלינו ללמוד מזה היה חוץ

עם ותוססים, יפים חודשים ארבעה של תקופה הייתה זו בסיכום

כאשר או אותנו תפס הרס"ר כאשר ביוקר לנו שעלו תעלולים הרבה

וכולנו ,1952 פסח קצר לפני זמן הסתיימה זו טובה נעלב. תקופה הוא

בלבד, ימים ספורים לאחר להפתעתנו, שלנו. לספינות השונות חזרנו

במבדוק. יותר, אף או שבוע, לבלות כדי שבאיטליה לנאפולי יצאנו

כידוע, חודש לשמה. ראויה מספנה בישראל הייתה לא באותם ימים

הייתה שזו מכיוון שנה. באותה גם היה וכך סערות, עונת הוא מרץ

עם מארוחותיי חלקתי רבות קטנה, ספינה שלי על הראשונה ההפלגה

הימאי" "רגלי את מצאתי בים, אחד חודש שאחרי לאל תודה הדגים.

היה עלינו לעבוד, אבל בנמל שהיינו בזמן שלי, והדגים נשארו רעבים.

את ויצאה לראות מחצית הצוות קיבלה חופשה, ארבע אחה"צ, בשעה

ומחצית יותר, מצומצמת הייתה העבודה שבוע בסופי נאפולי. העיר

לחוף יציאה לי, שם, והאמינו נהנינו בסך הכול לחוף. יצאו מהבחורים

דרכו של גורל 134

המקום לגבי העדפות לי יש אם נשאלתי חדשים. למגוייסים הקבלה

מהפריגטות. אחת על בים, לשרת ביקשתי ולהפתעתם אשרת, שבו

בבסיס לשרת ביקשו רצונם, נגד הים לחיל שגוייסו אלה שכל מסתבר

שלי, התנועה צו מייד את חריג. קיבלתי שאני הייתי כך כלשהו, חוף

ק-30. האחר, בשמה או משגב, על אח"י שעליתי עד רב זמן עבר ולא

לבקש ללכת ההזדמנות לי שניתנה כך בתיקונים, הייתה למזלי הספינה

זמן. באותו תועלת כל להביא יכולתי לא ממילא מוכ"מים. לקורס

ק-30 משגב אח"י

כנראה אבל לכן, קודם ימים כמה כבר התחיל הקורס למעשה

לבת שחזרתי כך אותי, שראיין הקצין על אינטליגנטי רושם עשיתי

בחור פגשתי שבו המקום זהו הים. חיל של ההדרכה לבסיס גלים,

עד לפטירתו שלי ביותר להיות החבר הטוב שעתיד איגו מלמן, בשם

ושנינו שלנו, המגורים לצריף בדרך נפגשנו וארבע. חמישים צעיר, בגיל

מהספינה בא הוא שגם התברר הראשונים. השיעורים את הפסדנו

מה דרך הכלא. בא הוא מהספינה, ישר באתי בעוד שאני ק-30 אבל

133 שוב שפה ,בית, ומנהגים חדשים

באימוני הטירונים בבסיס הייתי הראשונים החודשים בשלושת

אחד לוודא שכל מנת על , הזמן באותו הרגיל התהליך זה היה חי"ר.

בהמשך. שיעשה למה קשר להיות חייל, ללא ובראשונה בראש יוכשר

היא הטירונות של מן המטרות כי אחת היה קל, שזה לומר יכול אינני

לא נוח, ואתה מאוד כולם, הכול את אתה שונא שבו להביא אותך למצב

שישכחו ולקוות למיטה לצנוח זה רוצה שאתה מה שכל עייף, כך כל

מגיעים הרעים הדברים גם שאומרים, כמו אבל, בבוקר. אותך להעיר

בלי בעיות. לא כי האחרון הגיע, אם לקיצם, והיום

השלישית משמאל) (שני, בשורה 4 בה"ד הטירונים בבסיס מצעד

בצד הנכון!), לשירות (עדיין הצבאית אותי במשטרה כל רצו קודם

ממטוס שקפיצה אותי לשכנע ניסו הצנחנים ואז הכלבנים, ביחידת

של המפקד דבר, של ובסופו מלהיב, משהו היא 800 רגל כ- של מגובה

עשיתי מה בשם אלוהים! בהדרכה. שם רצה שאשאר הטירונים בסיס

לים להגיע בעדי כך נורא, ושמונעים יחס כל לי שמגיע האלה לאנשים

שההצבה לי סיפר העניינים בסוד שהיה מישהו למזלי פשוט? כימאי

למרות כל אותה, לשנות לבקש יכול בעצמי אני ורק הגיעה, שלי כבר

בחיפה. הים חיל לבסיס דעתי, ויצאתי על עמדתי וכך האיומים.

במרכז התייצבתי ומיד בוקר, באותו יותר מאוחר לשם הגעתי

דרכו של גורל 132

הטיול לאילת

שהגיע גיוס ואני החלטתי צו קיבל אותו הקיץ הגרעין של בסופו

זה את דודי סידר הים. לחיל ולהתגייס חיי מטרת להגשים את הזמן

אבל למצוא מסוימת, ליחידה להתנדב יכולת ימים באותם עבורי, כי

לחלוטין. במקום שונה עצמך את

131 שוב שפה ,בית, ומנהגים חדשים

הנח"ל גרעין עם בירושלים, טיול

הטיול לאילת

דרכו של גורל 130

הנח"ל גרעין עם בירושלים, טיול

129 שוב שפה ,בית, ומנהגים חדשים

גדר. הייתה לא באילת התעופה לשדה מסביב כי קלה, יותר הייתה

נמשכה שלושה דרומה הנסיעה יותר. כל מאוחר רק בא החידוש הזה

התנועה. "עומס" בגלל גם אלא הקשה, הדרך בגלל רק לא ימים,

היה זה הגיע. הראשון שהרכב עד שעות ארבע חיכינו אחד במקום

אנשים, ושלוש חביות שבעה כבר עליו שהיו קאר אמריקני, קומאנד -

לשם הגענו לאילת. מצפון למים קידוח לאתר בדרך היו הם סולר. של

על הרצפה לישון ללכת נאלצנו ברירה, ומחוסר 2 לפנות בוקר, בשעה

שהפחיד מה בוקר. להמשיך עם ולנסות שהיה ריק, האוהלים אחד של

אתנו. שהיו בבנות מבטים נעצו האלה האנשים שבה הדרך היה אותנו

אישה במשך ראו במשך כחודשיים, ולא עבדו באתר כבר מסתבר שהם

שלושתנו, בין השמירה את וחילקנו ברירה, לנו הייתה לא הזה. הזמן כל

לאחר נעימות. בלתי הפתעות תהיינה שלא כך שבחבורה, הבנים

לאילת. הגענו ובבוקר דרומה בדרכנו המשכנו בשלום, עבר שהלילה

רוצה הייתי צפונה. חזרנו ואז והתבטלנו, שחינו יומיים, שם בילינו

כמאתיים של צבאי מחנה רק הייתה ימים אותם של שאילת להוסיף

מארבעים יותר של היום זו עיר כי אזרחים. לא יאומן! וכמה חיילים,

תושבים. אלף

דרכו של גורל 128

חדשים, חברים מספר רכשתי קשה. כמו כן כך כל היה לא זה ושינוי

יש כאן לעצמכם, לחדר. תארו שותפתי היפה, לא מהמין אחת כולל

במשק, שהיינו מעורבים. נכון הם החדרים אבל כל קרובה, חברה לך

בערימת כך רומנטי להבין מה כל האמת, עדיין לא הצלחתי למען אבל

הלא ובזמן נכונים הלא במקומות להתגרד מתחיל פשוט אתה חציר.

שלא במהירות, ואני משער לשינויי התנאים אבל שוב, התרגלתי נכון.

היחיד. הייתי

הצעיר השומר בקיבוצי המשותפת הלינה עקרונות לפי לחדר, שותפי עם

שנהניתי בירושלים, גדול לטיול יצאה שלנו הקבוצה זו, בתקופה

ירדה מאיתנו חמישה של קבוצה מכן, לאחר מה וזמן מאוד, ממנו

ימים. הכביש הסתיים בבאר באותם קלה דרומה לאילת, משימה לא

באותו צבאי. ברכב הייתה ולנסוע להמשיך היחידה והאפשרות שבע,

עלינו היה כך לשם אבל במטוס, טרמפ לתפוס אפילו היה אפשר זמן

חזרה הדרך קל. כך כל היה אביב וזה לא בתל התעופה לשדה להיכנס

127 שוב שפה ,בית, ומנהגים חדשים

העמק במשמר הנח"ל מגרעין חברי עם

מכיוון בחירתי. זו משם. למעשה הייתה לעבור נאלצתי אז אבל

לנח"ל להתגייס שעמד או להצטרף לגרעין , לצבא להתגייס עלי שהיה

עלומה ליחידה ולהגיע להתגייס שהרעיון מכיוון חודשים. שישה בעוד

נוספים חדשים מששה וליהנות לגרעין, להצטרף החלטתי לי, קסם לא

כל חובות. קודם גם הוטלו עלי גרעין, משהייתי לחבר חופש. עכשיו של

שלהם. בפעילויות חלק יתר החברים ולקחת עם ולגור לעבור עלי היה

וארגון בספורט, עיסוק אינדוקטרינציה שמאלנית, של פעולות כלל זה

לגבול עד פירוט, ביתר להסביר עלי זה את השינה. סדרי של שונה

שווים, היו שכולם ומכיוון שיתוף, חי חיי בקיבוץ הנוער כל מסוים.

ארבעה שלושה או ביחד, ובנות בנים כלומר מעורבים, החדרים היו כל

אבל ההתחלה, יחד מן גדלים היינו אם רע כך היה כל לא זה בחדר.

להתפשט עלי ועכשיו בזה, הכרוך כל עם שמונה-עשרה, בן הייתי, כאן

חברה, הם "שניים הביטוי של המקור שזהו חושב אני לישון. ללכת כדי

משתנים, לתנאים רגיל כבר הייתי הזכרתי, שכבר כפי קהל!". – שלושה

דרכו של גורל 126

שנדור בירדן עם דודי רחצה

125 שוב שפה ,בית, ומנהגים חדשים

חברי עם משתעשע

העמק ממשמר ה"קאובוי"

דרכו של גורל 124

העמק במשמר "תמה" הפלסטיק במפעל בעבודה

123 שוב שפה ,בית, ומנהגים חדשים

שמח דודי חזרתי בי. ולא חמום מוח למדי, אני גם להישאר. אבל ושעלי

כדי במוסך עבודה בקשתי, לפי וסידר לי, בקיבוץ, איתו לחיות שחזרתי

עובד בבית עצמי מצאתי את איכשהו, אבל מכונאי רכב. שאלמד להיות

זה של דודי. הפקוחה עינו תחת כמובן הפלסטיק, של מפעל המלאכה

והתחלתי לי, היו אחרים שאולי רעיונות מיני כל לי מהראש הוציא

הפרטי, צריף בביתי כלים". גרתי המקצוע "בונה את ללמוד ברצינות

באביב. נעים והיה מידי בחורף, יותר דלף שלא קטן עץ

במשמר העמק נוהג טרקטור

דרכו של גורל 122

שכנע כך כל לא הניסיון הראשון כי המוקש השני, עם נוסף לניסיון

של אורכו להיות צריך מה השאלה, עלתה שוב מקרה, בכל העץ. את

מטרים. מספר של על אורך והחלטנו רצינו להסתכן לא הפעם הפתיל?

אחר, עץ מאחורי לשבת מטרים, כמאתיים לרוץ לנו איפשר זה אורך

רוח במצב לישוב חזרנו כך אחר לפיצוץ. ולחכות מים קצת לשתות

המעשה היה שזה אומר אינני לפיצוצים". "מומחים ובדרגת מרומם

לכרך לחכות יצטרכו השאר אבל שנה, באותה שעשינו היחידי הטיפשי

נוסף.

עבדתי כאשר עבודה, ימי כעשרים צברתי הקיץ, אותו של בסופו

היו ודברים בכוח אדם מחסור היה אבל מפני שרציתי, לא בשבתות.

דבר של ובסופו דודי, שביקרתי את מאז זמן רב עבר להיעשות. צריכים

ימים. מספר של חופשה לי לתת היישוב מזכיר את לשכנע הצלחתי

משמר בקיבוץ אז שהיה לדודי, והודעתי הסידורים כל את עשיתי

המשאית שבו ביום בחרתי אותו. לבקר עומד אני שבו היום על העמק,

לחיפה טרמפ" "לתפוס שאוכל כך חיפה, לנמל לנסוע עמדה שלנו

01:00 בשעה עמדה לצאת המשאית באוטובוס. להגיע לקיבוץ ומשם

הבעיות לנמל. בכניסה להגיע לתחילת התור כך שתוכל בוקר לפנות

לו שחסרים גילה המזכיר לנסוע, שעמדתי לפני בערב כאשר התחילו

התרתחתי כמובן, לצאת. אני, אוכל שלא והודיע לי למחרת, עובדים

לכך לרכב, אך אותי להעלות לא לנהג הורה המזכיר וסירבתי להישאר.

לסרב יכול אינו הקבוצה והוא כל של היא רכוש שהמשאית הנהג ענה

לנסוע, מתעקש אני שאם עלי והוא צרח קצר, פתיל היה למזכיר לי.

של לקיבוץ הגעתי כאשר ולמחרת, נסעתי, ואכן אחזור. שלא מוטב

כל זמן לו: מתכונן להישאר. עניתי זמן אני אותי כמה שאל דודי הוא

במשמר העמק. לו מה קרה, הוא ארגן לי עבודה שתרצה. כשהסברתי

הם אז רק שלי. החפצים את לקחת לגליל חזרתי מכן לאחר שבוע

ניסו החברים כל עכשיו המזכיר. דברי את ברצינות שלקחתי הבינו

רציני היה לא שהמזכיר , כעס של ברגע נאמר שהכול אותי לשכנע

121 שוב שפה ,בית, ומנהגים חדשים

בזמן אחד יום אדמות. עלי חיי את שסיימתי כמעט שוב כאן

מונח תיל חוט ראה הנהג העפר, משבילי באחד בטרקטור שנסענו

הדבר ובלם משמעות מה ידע הוא בצבא ששירת מאחר לרוחב הדרך.

סימן של הדרך היה מוקש אנגלי נגד טנקים - בחוזקה. ואכן, מכל צד

לא עתידי. לשימוש לישוב אותם והביא אותם לנטרל מיהר הוא ארבע.

שלנו, שהיה ה"עוברי" מהישוב רחוק לא רב. זמן לחכות היינו צריכים

אז עד כי המים שלנו, כמקור לנצל שהתכוננו נחל בחיתוליו, היה עדיין

ולהעלות ידני לשאוב באופן עלינו היה שלנו במיכלים. המים את קיבלנו

הנחל שליד הייתה הבעיה שיזרמו לברזים. כדי המים, למגדל המים את

מהמפלצות להיפטר כדי ביותר. וצמאים ענקיים איקליפטוס עצי היו

זה נעשה בפיצוץ. אותם ויעקרו שיבואו חבלנים כמה עם האלה, קבענו

לתוכם, מטענים והכנסת העץ, של עברים משלושה חורים קידוח ידי על

שורשים אלה היו לעצים הרביעי. לצד נפל העץ הם הופעלו, שכאשר כך

על מונח היה שהעץ שלנו כך מטרים, של כעשרה ברדיוס שהתפשטו

כמחצית תקועים נשארו שבו מטרים, שלושה בעומק מכתש עם צידו,

אני גם המוקשים. לתמונה שני נכנסים ניחשתם! כאן אכן השורשים.

בני שמונה שנינו ואני, שלי חבר ממנה. יצאתי וכמעט נכנסתי לתמונה

איש מהבור. אותו ולשחרר העץ את לפוצץ עצמנו על לקחנו עשרה,

הסבר ל"בוס" שעם אמרנו אבל נפץ, חומרי מימיו לא ראה מאיתנו

הנפץ, לתוך נכנס שהפתיל לנו הסבירו המשימה. את לבצע נוכל קצר,

חומר לתוך דוחפים זה ואת גליגניט, של לתוך מקל דוחפים שאותו

את ביצענו למקום, כשהגענו ולברוח. הפתיל את להדליק יש אז הנפץ.

הבערה מהירות לשאול מה שכחנו אחד. קטן למעט פרט כהלכה, הכול

סנטימטרים שעשרים והחלטנו ביחד, חושבים" "עשינו הפתיל. של

למזלנו התפוצץ. העסק וכל מהמכתש, לצאת הספקנו רק יספיקו.

והתפצלו החוצה עפו הסלעים שכל כך המכתש, בתוך היה הפיצוץ

כלפי כל הזמן מציצים שיכולנו, ככל מהר רצנו מעל לראשינו. לצדדים

נזקקנו שוב, התייצבנו כאשר הגדולות. מהאבנים להתחמק כדי מעלה

דרכו של גורל 120

לביתנו ולהצטרף לעלות תורי הגיע 1949 דצמבר באמצע בערך

היו בשוני התורכיים שבמבנים חשבתי אם הירדן. במשמר החדש

הייתה החורף, של הבוץ בתוך באוהלים, שכאן הרי גרועים, תנאים

כמובן הייתה היום סדר שעל הראשונה המשימה נוספת. התדרדרות

שנשארה יבשה. ורצפה דלף, שלא גג עם עץ בניית צריפי

כלים מיני וכל מחרשות טרקטורים, שני קיבלנו האביב בתחילת

וסוס ביותר, עקשניות פרדות שתי פרות, ארבע גם קיבלנו חקלאיים.

חימוש גם קיבלנו המפורז, ישוב ספר באזור שהיינו מכיוון יפהפה. ערבי

אחד, מקלע של 2 אינטש, מרגמות שתי 3 אינטש, מרגמה שכלל מכובד

מולוטוב. היו לנו גם ובקבוקי יד רמוני קלים, כמה כלי נשק אוטומטיים

האו"ם, לפקחי להראות נועדו אלה אבל "אנפילד", מסוג רובים כמה

עלינו להסתירו. אחרי הכול והיה חוקי היה בלתי כל הנשק האחר כי

מפורז. באזור זאת בכל היינו

והאמיץ הצעיר

שלנו. בציוד חוץ עבודות גם וביצענו בשדות קשה עבדנו הכול בסך

שבישלו אלו שהנשים היו לאל תודה בלילות. גם לשמור היה כולנו על

וחלבו.

119 שוב שפה ,בית, ומנהגים חדשים

נפלו מהקורות וחלק הקרון צידי את פתחו הפריקה לצורך רכבת.

הבעיה הייתה החוצה. ולהשליך לפרק צריך היה השאר החוצה. את

את ולשבור ליצור מפולת הערמה, יכולת קורה מתוך שמשכת שברגע

לכל מסוכן עיסוק מעץ. ולא ממתכת עשויות היו הקורות כי הרגל,

הדעות.

החלוץ הצעיר במשמר הירדן

דרכו של גורל 118

את לקיים ממנו ביקשתי שלי, הצרות כל על לדודי שסיפרתי לאחר

נסיעתי עבור דולרים וחמישה שמונים מאתיים ולשלוף הבטחתו

בוודאי הוא טובה. עבודה וקיבל הצליח הוא למצבי, בניגוד מערבה.

חוץ הכול, אחרי לגבי. מודאג גם היה ואולי עוזב, אותי לראות רצה לא

ממני ביקש אבל בחיוב, לי מקצוע. הוא השיב כל לי היה לא גדול, מפה

שאחליט לפני כלשהו במקום "לעגון" אוכל אם ולבדוק שוב, לחשוב

מנת על האחרונים, בשבועות שלי ההתנסויות כל על שוב חזרתי סופית.

בנימינה, ליד לשוני, באופן מיידי והגעתי אותי שיקבל מקום למצוא

הייתה הפגישה אחרת. קבוצה עם אבל בהתחלה, בו שהייתי המקום

הייתה הבאה השאלה הרגילות. בברכות והתחילה למדי מעניינת

מקבלים "האם אתם שאלתי: בתשובה לביקורך?" "במה זכינו כמובן:

"מעכשיו?" ושאלתי: הוספתי בחיוב, שנעניתי מכיוון חדשים?" חברים

וזהו! לאכול, ומשהו מיטה לי הכינו ומייד מהירה, הייתה תפיסתם

למחר, בסידור העבודה אותי הציבו הערב באותו לומר שעוד צורך אין

אישור קיבלו כבר הם כי שבועות, מספר בשוני הייתי לחבר. הייתי וכך

במספר עבדתי צפונה שעלינו עד אבל בגליל. שלנו הישוב את להקים

למדי, גדול אדמה שטח לנו הוקצה בשוני שהיינו בזמן "מקצועות".

עבור תפוזים לקטיף קודמתי חצילים, ואז קטפתי הראשון שביום כך

רכבת, פסי של חיבורים לפריקת – בהמשך המקומיים. האיכרים

הזהב", "שער בגשר מדובר תטעו, לא גשר. אל לבניית דבר, של ובסופו

שבו לערוץ מעל לעבור למכוניות לאפשר צריך שהיה קטן משהו רק

נעשה בידיים. שהכול מכיוון קשה, עבודה זו הייתה מים בחורף. זרמו

היו זו לעבודה הסופי. הערבוב על לדבר שלא כך, סחבנו המלט כל את

הערוץ כשלושים מטרים במורד ללכת יכולנו יתרונות. ראשית כל שני

כך העברים, משני פרדסים היו – ושנית הזרימה, את בו ולהגביר

של לקורות באשר . C שבתקופה זו קיבלנו כמות מכובדת של ויטמין

הנאה, טובות כל לנו היו כל לא שונה. קודם היה המצב הברזל מסילת

קרוניות על בתפזורת נטענו הקורות מסוכנת. עבודה זו הייתה ושנית,

117

שפה, בית, ומנהגים שובחדשים

משפחה אצל בחיפה, בנווה שאנן בישראל בילינו הראשון השבוע את

אותו על ידוע לי שהיה מה כל עליה. המליץ דודי שמכר של מקומית

או קצין בריטי, כחייל השנייה, העולם במלחמת הוא שהוא נפצע אדם

הייתה כבר לדודי שבוע, אותו של בסופו פרוטזה. לו הייתה ולכן

לעצמי. ועלי היה לדאוג הצבאיות, במפל"ן, אחת מהתעשיות עבודה

להקים בדרכה שהייתה בית"ר חברי של קבוצה פגשתי ההפלגה בזמן

בעיני ולא זהות היו הנוער תנועות שכל מכיוון יהודה. בהרי ישוב חדש

"מה לעצמי: אמרתי שלהן, האידיאולוגיה על דבר וחצי דבר ידעתי

אליהם. והצטרפתי משנה?" זה מה אז יהודים כולם הם חשוב? זה

האלה הנחמדים והבחורות הבחורים מאוד. קצר היה איתם הרומן

התאימה לא קשה עבודה אבל המולדת, את להציל באים שהם חשבו

אימא הייתה לאחר חולה, שאביו גילה הראשון שבועיים, אחרי להם.

אחרי מקרה, בכל שלו. בעסק לאביו לעזור צריך היה והשלישי חולה

שזה לא יורק, בניו החדש את הישוב להקים יכלו הם שבועות חמישה

לחפש קיבוץ מבוסס שיקבל כדי עזבתי דבר לי הרבה. בסופו של עזר

לי סיפרו כולם הצלחה. ללא אבל "תפרן", ממש הייתי כי מייד, אותי

מייד, לעבוד להתחיל ושאוכל חדשים, לאנשים משוועים שהקיבוצים

לחזור ועלי חברים, אסיפת לקיים שעליהם לי אמרו מקום בכל אבל

שבועיים במשך לקיבוץ מקיבוץ שהתרוצצתי אחרי שבועיים. בעוד

קצת ללוות אביב לתל להגיע אפילו יכולתי ולא שלי הכסף כל אזל

שטיפלה לסוכנות היהודית, בחיפה הלכתי מחוסר ברירה, מדודי. כסף

לשלושה אז בערכו חדשים, וקיבלתי סכום כסף שהיה שווה בעולים

נמאס ממש עצמי". ול"תדלוק לאוטובוסים כסף לי שהיה כך דולרים,

כמובן, לארה"ב. לחזור היה לחשוב עליו שיכולתי היחידי והדבר לי,

115 העידן האמריקני

דרכו של גורל 114

בנפולי בפלרמו, בגיברלטר, העצירות היו שבהפלגה המיוחדים

זכינו יום. משנים-עשר יותר נמשכה שההפלגה חושב אינני ובאתונה.

כל הנוסעים כשעה, שבמשך באור היום, כך לארץ של התקרבות בעונג

אחדות שנים החדש. ביתם נראה כיצד לראות וניסו המעקה ליד עמדו

הודות נוספות רבות פעמים הזה העונג את לחוות עתיד אני מכן לאחר

למדי. רבות שנים שירתי שבו הישראלי הים לחיל

113 העידן האמריקני

וכאן במזון, וקיצוב מלחמה אזור שעזבתי מאז שנים חמש רק חלפו

לא החלטתי כאלה. לתנאים לחזור המפוקפקת ההזדמנות לי הייתה

לא ארה"ב. של לצי עמדתי להתגייס ברירה , ומחוסר אליו, להצטרף

הייתי שנים, שבע-עשרה של המכובד לגיל רק שהגעתי מכיוון בכלל. קל

לעשות. סירב שדודי דבר אפוטרופוס, או הורה של לחתימה זקוק

אוכל לא שאם דודי עם הסכם עשיתי זאת עם הצי. פרשת נגמרה בכך

חזרה הנסיעה דמי את עבורי ישלם הוא בישראל, לחיים להסתגל

אני הסכים. הוא לזה לגבי. מאחריות עצמו את יפטור ובכך לארה"ב,

שעלול והבדיחה הייתה בעצמו, בטוח כך כל היה הוא לא שגם סבור

אשאר. ואני לארה"ב שהוא יחזור מצב להיווצר גם היה

מתחת נוספת מכה עליו להנחית הצליחה דודתי שעזבנו, לפני

רכושו הן שלו שכל התמונות בטוח והיה צייר חובב, היה דודי לחגורה.

נקבע שנוכל לשעבר, שכמעט אשתו לבין בינו הגירושים הפרטי. בהסכם

כך שכאשר הוא ובחדרי, שלו בחדר שהיה מה לקחת איתנו רק את

הדין הורה עורך הבית, בכל תלויות שהיו תמונותיו את התחיל להסיר

הוסיף לא הוא לי הזכור שככל לציין עלי לצערי למקומן. להחזירן לו

מאחוריו השאיר הוא מים. בצבעי רק אלא שמן, בצבעי לצייר עוד

שמן. תמונות ארבעים או כשלושים

ולאחר עץ, ארגז באותם ימים – הכול נארז במכולה, דבר של בסופו

את גם הטענו נסענו לניו-יורק, חברינו, שנפרדנו מכל אחרי ימים, מספר

היום הפלגנו למחרת מלון. בבית לישון והלכנו האונייה, המכונית על

הובטח לנו. בדיוק מה לדעת מבלי לארץ המובטחת,

שאין שלמדתי מזה חוץ מיוחדים, אירועים ללא עברה ההפלגה

שירדה אחרי בערב קיטור. זה קרה האחורי של אניית התורן על לטפס

וכן , הצפוני" הזוהר את יותר טוב "לראות רציתי ואני החשכה,

והספינה גלי היה יום הים באותו כי לתוך הים, למטה ישר להסתכל

בגדי, מראה לפי גיליתי, חזרתי לסיפון כאשר אופן, בכול התנדנדה.

האירועים בו. שדבק מהפיח התורן את לנקות היטבתי שכנראה

דרכו של גורל 112

אותם. לעורר משהו כדי לעשות החלטנו ואנחנו המרפסת, על בחוץ,

השלישית, מהקומה בכך מה של דבר לא מדויקת, הייתה שלנו הצליפה

היה הפיצוץ סביבו. ישבו שכולם בזמן השולחן באמצע בול נחת והטיל

בשעה בדיוק האחורית, דרך הדלת נסיגת חרום ארגנו למזלנו מרשים!

שהמצב עד בטוח במרחק חכינו חגורתו. את פשט הווארד של שאביו

חזרו הדברים בבוקר למחרת לחדרנו. ועלינו פנימה חמקנו ואז נרגע

חלק אבל רעיונות של למדי גדול מלאי לנו שהיה להודות עלי לשגרה.

מדי. יותר מסוכנים היו מהם

הגיע שהמצב כנראה לינקולן. לשדרות חזרתי דבר של בסופו

בית במשק חיינו עדיין אבל להסכם. בדרך היו ודודי ודודתי לעימות

במשמרות, נעשה בו והשימוש מחולק היה המטבח כלומר, מפוצל,

היה היחידי השיפור בבית. שהיה מה רוב לגבי וכך התנור, כולל

לא שופרו. בנו לבין דודי בין והיחסים משם, עברה דודתי של שאחותה

אם גרמניה נוצרייה, לאישה נשא שבן-דודי העובדה מקודם את ציינתי

הגרמני שירת בצבא בעלה שנים. בעשר ממנו ילדים ומבוגרת לשלושה

מאחיותיו ושתיים אביו את איבד שדודי מאחר המזרחית. בחזית ונהרג

הוא זאת. לקבל יכול היה הוא פשוט לא הגרמנית, ההשמדה למכונת

גדולה. סערה בוודאי הייתה נפשו בתוך אבל רגילה, חזות על שמר

מצרכים בסופרמרקט עבורם וקנינו סוף-שבוע, בכל אותם ביקרנו

היה פרנק במלחמה כחייל ששירת שהגענו לביתם. לפני ימים לשבוע

פיות חמישה להאכלת הספיקה לא זו אבל לימודים, למלגת זכאי

חברת בניהול כנראה הסתבך הוא ארה"ב שעזבנו את אחרי רעבים.

ממנו קיבלנו כאשר רב. שמענו ממנו במשך זמן לא כי שהקים, הבנייה

העיקרית הסיבה כי לו לא ענה מעולם שמו. דודי את שינה הוא ידיעות,

כאן מאוד השתנה דודי של מצבו כספית. עזרה בקשת הייתה למכתבו

. רגל מפשיטת חברה הצלת לצורך מספיק לא אבל בישראל,

ודודי להסתיים, עמד הגירושים תהליך 1949 ספטמבר בחודש

בעיני. חן מצא לא זה רעיון הצעירה. ישראל למדינת לעלות התכונן

111 העידן האמריקני

קליי, לושיוס הגנרל עבור כמתורגמן בגרמניה, עדיין היה פרנק דודי בן

בכתיבת היה חרוץ לא מעולם בגרמניה. דודי העליון האמריקני המפקד

היה ידי דודתי. זה על נעשתה פרנק עם שכל התכתובת מכתבים, כך

רק שמע זמן פרנק כי מאותו השתבשו, עד שהעניינים בבית נוח סידור

נשאר פרנק לבנו, כתב דודי כאשר שגם חושב אני אמו. של הצד את

כספיות. בבעיות לארה"ב ונתקל חזר עד שהוא וזאת דודתי, של בצד

ודודתי בו, להמשיך הגיעו למצב שאי אפשר היה היחסים מכן, לאחר

כשנתיים. נמשכו וההליכים פשוט, כך כל לא להתגרש. החליטו ודודי

התוצאה עלי. להשפיע ניסו הצדדים שני כי בלבלו, האירועים אותי

להסתיר אפשר שאי לומר מיותר הבית. את לעזוב שנאלצתי הייתה

אותי להזמין החליטו הווארד של הוריו ולמזלי מהשכנים כזה מצב

לביתם.

והוריו קנטור הווארד חברי עם

נהדר, בילינו כשישה חודשים, משפחת קנטור, אצל שהייתי בזמן

יעד מצאנו לא באמת. רק פעם אחת הסתבכנו צרות. מדי יותר עשינו ולא

לחוק). מחוץ היו הם ג'רסי (בניו יורק, בניו שקנינו לזיקוקים מתאים

הערב ארוחת את לאכול נהגו השכנים לחפש. להרחיק צריך שלא גילינו

דרכו של גורל 110

הווארד כמובן את שמנתה "הכנופיה", שלי, החברים היו לי בקלות.

ושני חברים בישראל, עכשיו גר הוא שאף גלר, זיגי פרנקל, קנטור, אדי

לו קראנו כי שמו את זוכר שאינני אחד ועוד סטול, סוני נספחים,

בקביעות, לכנסיה שהלך אדוק נוצרי היה סוני עכברון. "מאוסי",

מתרגז או משתתף אותו שראיתי קרה לא לקולנוע. ומעולם לא הלך

ממדים, גדול בחור היה הוא כי חלש, היה שהוא מפני ולא בקטטה,

בסך שכל. מעודף לא סבל אבל נחמד ילד מאוסי היה טוב. וספורטאי

כל שמאחורי המוח היה הווארד כאשר טובה, קבוצה היינו הכול

התקבל הוא הדרך בהמשך לכך, כהוכחה שלנו. המקוריות הפעילויות

במקום לימודיו את וסיים האמריקני, הצי של האקדמיה לאנאפוליס,

בכירה, קצונה לדרגת הגיע הוא שנה בעשרים של 800. כיתה ה-34 מתוך

לו היו לעסקים. ולהיכנס לעזוב החליט אז אבל משנה, לאלוף מקבילה

כאשר פגשתי אותו לצערי, יפה! הצליח והוא ארבעה תארים בהנדסה,

נעשה אלא הווארד, אותו היה לא כבר הוא שנה כשלושים אחרי שוב

ריקובר אדמירל עם בפנטגון שעבודתו ייתכן "אריסטוקרט". ממש

את סיים כאשר בנו לדוגמה, שתלטן. די גם נעשה עליו. הוא השפיעה

ללמוד לו אמר הווארד הנדסה. ללמוד רצה הוא התיכוניים לימודיו

טוב. מהנדס להיות יוכל לא לעולם הוא כי דומה, משהו או מוסיקה

הוא ילמד הכול שלמרות הודיע לו אומץ והוא היה לבנו למרבה המזל

שלי ביקור האמת היא שבכל בהצלחה. הוא עשה זאת ואכן הנדסה,

ממשיך אני איתה ורק דורותי, אחותו אצל מתארח אני אורנג' בווסט

קשר. על לשמור

שגרם תקופה, אותה של העצוב לחלק שלי, לסיפור חזרה אבל

לחיי לסטות שוב.

בתמונה, הופיעה דודי של גיסתו לארה"ב, שהגעתי אחרי שנתיים

הייתה כי בשואה שרדה היא הנראה ככל סוערים. נעשו והעניינים

לו בזמן קרה גיליתי מה לא מעולם גבוהה. בעל דרגה נשואה לנאצי

לגור איתנו. ובאה הייתה לבדה, המלחמה היא בסוף המלחמה, אבל

109 העידן האמריקני

של המחזור בספר חברי, של והערותיהם תיאורי, מלמעלה), (שלישית תמונתיהתיכון בווסט-אורנג' ביה"ס

כעוזר גנן, (תמיד לקיץ עבודה והשגתי לתמיד, נפרדתי מבית הספר

צהריים וזכות קיבלתי ארוחת אבל התעשרתי, גרינס. לא עוזר!) במלון

העבודה. המלון אחרי של בבריכת השחייה שימוש

זרמו עשרים מס' לינקולן בשדרות החיים הראשונות בשנתיים

דרכו של גורל 108

באמצע) ספר המחזור, בעבודה (אני האמנות של ועדת

107 העידן האמריקני

שני ציור

דרכו של גורל 106

ציורים של נוסף זוג

105 העידן האמריקני

השני הציור

דרכו של גורל 104

ציורים מזוג אחד עוד

103 העידן האמריקני

לציור הקודם הציור המקביל

דרכו של גורל 102

ווסט-אורנג' של בתיכון המחזור, בספר שלי נוספים ציורים

101 העידן האמריקני

1949 ווסט-אורנג' של בתיכון המחזור, ספר בפתיחת שלי הציור

דרכו של גורל 100

להראות לדודי לא – מובנות מסיבות – שבחרתי שלי, גליון הציונים

הישיגי לי למרות שהוענקה הבגרות שלי, תעודת

99 העידן האמריקני

על הרבה שבו עבדתי האמנות במועדון חבר גם האמנות, הייתי לימודי

הספר בית שיאן הייתי האתלטיקה, לנבחרת באשר שלנו. המחזור ספר

ימים חמישה הלימודים, אחרי בחריצות והתאמנתי המייל בריצת

באצטדיונים הספר בתי בין תחרויות תשע או שמונה גם לנו היו בשבוע.

אפילו פיקחו ברצינות רבה. הם אותן שונים, והמאמנים שלנו לקחו

משוחרר שהייתי למותר לציין תחרות. בצהריים לפני שאכלנו מה על

היה אליו שהצטרפתי נוסף מועדון הרגילים. ההתעמלות משיעורי

אבל אחרים. ספר בתי נגד התחרינו במסגרתו שגם לשחמט, המועדון

שבחרתי מכיוון לומר שהייתי גאון. יכול אינני כי ,2 מספר רק הייתי כאן

למרות אבל לספרדית, למועדון גם הצטרפתי זרה, כשפה בספרדית

משהו המועדון תרמו שהשיעורים או קשה לומר הכוונות הטובות כל

המועדון היה בו פעיל שהייתי האחרון המועדון הלשונית. ליכולתי

עשיתי זה ההקרנה. את ציוד את להפעיל היה הוראה, שיעדו לעזרי

צריכה הייתה ביולוגיה שלמדה כיתה ואיזו חופשי, שיעור לי היה כאשר

כאן זה בהתחלה. צרות עם לי היו זבובים. על חרקים או סרט לראות

והמקרן מתעקש הסרט, את לראות כבר הילדים ש"מתים" יושבים

של השלילית" "התמיכה עם אבל הפוך. בכיוון הסרט את להריץ תמיד

הסרט בכיוון הנכון. את להקרין מהר הכיתה, הצלחתי די

בתיכון האחרונה הלימודים שנת לסיום הגעתי דבר של בסופו

וגלימות ריבועיים כובעים קיבלנו הסיום לטקס הלימודים. ולסיום

שבסופם הרגילים, לנאומים להקשיב כדי הבמה על וישבנו גדולות,

תעודת את להכיל שחשבנו, כפי אמור, שהיה קרטון, גליל קיבלנו

ולראות הבגדים, את להחליף כדי הכיתה לחדר לחזור מיהרנו הסיום.

שהודיע פתק רק למצוא הופתענו אבל רב, בעמל בו שזכינו המסמך את

הכובעים את שנחזיר אחרי רק הנכספת התעודה את שנקבל לנו

יותר. שווה היה מה יודע אינני למעשה הספר. לבית והגלימות

דרכו של גורל 98

מלפנים דרגות) בסולם (השנייה מהשיא בכיר תעודת צופה

שהשקעתי. למאמצים יחסית רעים, לא היו הספר בבית הישגי

עבודות היו האלה האחרונות בשנים שלי העיקריים העיסוקים

על נוסף הספר. בית של האתלטיקה בנבחרת ופעילותי שלי, האמנות

97 העידן האמריקני

(מלפנים) האדום הצלב כשחיין, מטעם שלי ההסמכה תעודת

(מאחור) האדום הצלב מטעם כשחיין, שלי ההסמכה תעודת

דרכו של גורל 96

לי שחסרה כך לחיים", "צופה כולל הדרגות סולם כל את עברתי

אלא שלבי פיקוד, היו לא השלבים לשיא. להגיע אחת כדי דרגה רק

הייתה מקצוע בכל מבחנים. עברת כאשר שקיבלת הישגים דרגות

מקצוענים בשטח היו והבוחנים הכיוון, את לך שנתנה חוברת הדרכה

הבוחן ראשונה, בעזרה הראשון לשלב נבחנתי כאשר לדוגמה: שלהם.

שבמקרה "אדיסון" במפעל הראשונה העזרה שירות של המנהל היה

נמשכה הבחינה 5000 עובדים. שהעסיק מפעל היה זה שלנו. בעיר היה

לחיים" הדרגה של "צופה את להשיג כדי נבחנים. והיינו רק שני שעתיים

מקצועות היו מהם חמישה מקצועות. בעשרה להיבחן צריך הייתי

בטיחות, ציבורית, בריאות אישית, בריאות ראשונה, עזרה והם, חובה,

יותר הגבוה לשלב הדרישות, על מושג שתקבלו וכדי ואתלטיקה.

במקצועות שליטה סמלי עשרים להשיג צריך היית נשר" "צופה של

קבלת כגון נושאים שנים-עשר היו חובה. אלו כללו שמתוכם שונים,

תפריט לך נתנו ) בישול, כלי ללא שדה בתנאי בישול כמציל, הסמכה

ניווט, מחנאות, אזרחות, צפרות, פתוחה), אש על לחם אפית שכלל

כמו קודם. שפירטתי המקצועות וחמשת האמריקני), (בסגנון חלוציות

כך בכל שלב, להיות צריך שהיית מינימאלית זמן הייתה תקופת כן

היו 16 או 17. מגיל צעיר ושהיה אלה לשלבים שהגיע איש פגשתי שלא

כמו (משהו בכיר, פטרול מפקד לדרגת הגעתי שבהן פיקוד דרגות גם

קשים, בתנאים במחנאות והתנסינו טיולים הרבה עשינו ראשון). סמל

במזג האפלאשים, בהרי בגבהים היינו כאן הלבן. הדוב מסע למשל

לראשינו, מעל רק גג היה כאשר בחוץ ישנו לאפס, אבל שמתחת אויר

משקי השינה לצאת חזק רצון נדרש כוח מטר. בגובה שלג וקירות של

נוקשים בלילה והיו שקפאו המגפיים נעילת על שלא לדבר ולהתלבש,

ולהפשיר. הביתה לחזור שמחנו אבל נהדר, בילינו הכול בסך לגמרי.

95 העידן האמריקני

הימנית מלפנים, בשורה אני רביעי ”לחיים!"

ראשונה עזרה שלישי משמאל) בתחרות בפעילות צופית, (כורע, נלהב משתתף

דרכו של גורל 94

בגילאים ילד וכל התעלולים, ליל זה לערב קראו בצדק "האלווין".

נלקח לבית המשטרה, ידי על נאסף מהר, לרוץ יכול שלא היה ,14-18

הרפואה הומצאה כאן בבוקר. למחרת ושוחרר המקומי, המעצר

המונעת.

נעיצת כמו למדי תמימים דברים עשינו התעלולים מלילות בחלק

הפסקה. ללא ויצלצל ייתקע שהפעמון כך כניסות, פעמוני בתוך סיכות

חוטי את לנתק הייתה הזה האימים רעש את להפסיק היחידה הדרך

להם יפה אבל יותר, מרושעים תעלולים כמה עוד לנו היו החשמל.

השתיקה.

מהם בכמה קונדס. מעשי הרבה די ביצענו הקיץ במחנה גם

כל להם. ידועים היו שלא כאלה היו אבל הבוגר, בצוות הסתייענו

קשור שהיה הפולקלור כל עם אינדיאני, שבט כמו התנהל המחנה

הסגן מדורה). ליד (פגישה גדול "פאו-ואו" לנו היה אחד לילה לנושא.

למדורה, שהייתה מסביב אינדיאניות מעשיות סיפר מנהל המחנה של

ולאט התחיל לספר בקול רם, הוא יער, הרחק למדי מהמחנה. בתוך

מכף צבועים מאיתנו, עשרה זה, ברגע ללחישה. קולו את הנמיך לאט

מבין ביללות קפצנו בנוצות, ומעוטרים מלחמה, בצבעי ראש ועד רגל

לא ספרנו כמה .11-12 גילאי הילדים, את להרגיע זמן לקח השיחים.

נרטבו. תחתונים

אדום או של מנהל המחנה, צבענו נקודות ביוד סגול ידיעתו ללא

פריחה. באיזו חלו שהם חשבו שכולם כך ישנים ילדים גופם של על

ישנים במים ילדים קצות האצבעות של להשרות את היה תעלול אחר

במיטה. יגרום להם להרטיב מישהו חשב שזה פושרים.

מקרה, רשימת התעלולים הייתה אינסופית. בכל

דברים הרבה גם עשינו שהייתי בתיכון, שבזמן להוסיף רוצה אני

היינו שנית, שלנו. הכיס דמי את הרווחנו כולנו כל, קודם חיוביים.

הבוגרים. בצופים קצת, כשגדלנו יותר ומאוחר בצופים, מאוד פעילים

93 העידן האמריקני

אבנים בהדבקת הצהריים אחר שעות כל את בילינו אחד יום מלחמה!!!

הייתה הש' שעת הנפצים. כיוון לזאת קוראים בצבא די-נור. לזיקוקי

שלנו הכדורגל" "חטיבת חברי כאשר בלילה, אחת-עשרה או וחצי עשר

חזקים היו והרעשים הפיצוצים כיוונים. משלושה המלון את תקפו

שאתם כפי החוצה. בבהלה המלון דיירי כל את להוציא מנת על דיים

אופן, בכל הסתיימה. עתה זה אך השנייה העולם מלחמת זוכרים,

טקטית נסיגה ביצענו ואני הווארד המהומה, כל שהתחוללה אחרי

הביקורים ברשימת היינו ואני, הווארד שאנחנו, לציין מיותר לבסיס.

אותנו להאשים יכול היה לא שאיש כמובן המקומית. המשטרה של

לצד היו אבדות כמה יודע אינני עדיין אישום. אין – ראיות אין בדבר.

לב?). (התקפי השני

שהיה מעץ, נבנו הבתים באזור לעסקי בניית ספינות. גם נכנסנו

קטנה. אחת בעיה רק לנו הייתה השימוש. לפני קנבס בבד מכוסה

שנים ימית רק שמונה בארכיטקטורה שלו קיבל את התואר הווארד

יכולנו זה שבשלב כך הצי, של באקדמיה למד כאשר יותר, מאוחר

"ציפה וטביעה" נכון יותר או וטעייה", "ניסוי של רק בשיטות לפעול

אבל, ריק. לצוף כשהיה שהיטיב שטוחה, עם קרקעית "משהו" .בנינו

לא שאם כך שלנו, האוזניים הכובד היה בין מרכז בתוכו, שישבנו ברגע

הייתה תכנון חדש, התוצאה התהפך. העסק כל ישבנו בדיוק באמצע,

במקרה שהיה צבע בכל וצבוע קנבס בבד מכוסה עץ, ממסגרת בנוי

במים צף הכלי הזה בעיה. היוו לא מסמרים גם באתרי הבניה. בשימוש

ו-15 יהיה 1 בין תחום שכל שחשבנו לומר מיותר אחד. אינטש שעומקם

ממנו שליש שני ועדיין מלט טון כשני עליו להעמיס שיכולנו כך טוב,

נמרצת שבחתירה הוא זה לכלי שהיה אחד יתרון למים. מעל יהיה

הכלי את העמסנו למדי. (חשוב לצורך מילוט). מהר להתקדם יכולנו

בחופשת שעבדנו בו אותנו במחנה והוא שימש דודי המכונית של על

הקיץ.

אחד לפני יום באוקטובר, ואחד השלושים היה נוסף תאריך חשוב

דרכו של גורל 92

במשך פעיל המקום היה המחנה. התנהל להסביר כיצד עלי כאן

ילדים עבור ו"ליונס" "רוטארי" המועדונים ע"י והופעל חודשיים,

נועדה התקופה, של הראשונה המחצית יכולת. מעוטות ממשפחות

לרחיצת קשר היה לא זו מכיוון שלחלוקה לילדים. והשנייה לילדות

יתרונות, מספר בוודאי היו לזה הקיץ. כל שם להיות יכולתי כלים,

ושנית, החופשה, כל במשך כסף להרוויח שיכולתי העובדה למשל

היחידים במחנה. הצעירים היינו הזכרים הכלים, רוחצי שאנחנו, שני

למדריך להתמנות שיכולתי משוגעים", ולמרות "חיים עשינו הכול בסך

בשנה נוספות. עונות לשתי כרוחץ כלים להישאר העדפתי הבא, בקיץ

הווארד שלי טוב" הכי "החבר הכיור, ליד ביליתי שבה האחרונה

המחנה שמנהלי עונה שזו הייתה לומר בבטחה יכול אני אלי. הצטרף

לעבודה אותי מקבלת הייתה ההנהלה אם יודע אינני שכחו. לא בוודאי

וכך מועמדותי, את להגיש לי לא הישר יעץ השכל אבל נוספת, לעונה

הנראה, ככל , היינו ואני שהווארד להוסיף עלי להתאכזב. לא גם

היה אלא שפשוט לא שהיינו "ילדים רעים", של השכונה. הפרחחים

להניח של אן). יש השפעתה זאת עדיין הייתה דמיון עשיר (אולי לנו

את בילינו שבה מהדרך מאושרים כך כל היו לא מהאנשים שחלק

דודי. את לתחקר פעמים המשטרה באה מספר כי שלנו, הפנאי שעות

הסתבכתי לא להם את התשובות הנכונות כי מעולם ענה כנראה הוא

השני. את אחד גיבינו תמיד ואני הווארד מזה, וחוץ אמיתיות, בצרות

אינה קובעת יחד, שהיינו שהעובדה הסברה את העלה לא למזלנו איש

בביתי. או בביתו שהיינו בהכרח

ותמיד, או קשישים, אורחים בעיקר שאיכלס בשכונה היה מלון

המדשאות על כדורגל לשחק שקט. נהגנו מקום היה הזמן, רוב לפחות

הייתה האלה המשחקים של התוצאות ואחת שלהם, המרווחות

שאנחנו הייתה הבעיה למיותרת. הפכה המלון של הדשא שמכסחת

הבית. והתוצאה הייתה לבעל מהרצוי יותר הדשא הרבה כיסחנו את

הכרזנו אחרות, במלים משחק. של דקות מספר אחרי גורשנו שתמיד

91 העידן האמריקני

משמאל) התחתונה, בשורה (אני במחנה מדריכים

למדורה מסביב החניכים הצעירים בסיפורי אימים את מפחידים

דרכו של גורל 90

בניתי באותה שנה גם לדעת. אוכל לא לעולם לאל שזה נגמר". "תודה

בגוון למדי, טוב נראתה לנגרות. היא אפילו בשיעור כוננית לספרים

שיעור, באותו שהפקתי ביותר הטוב לדבר אבל ברק. ובתוספת מהגוני

ליערות. כלשהו קשר לו שהיה למרות עץ, לעבודת קשר כל היה לא

כ"חבר" בסגל שלו. בי ג'רסי, ובחר בצפון ניו קיץ המורה ניהל מחנה

לעתים, אבל כלים", לשוטף "עוזר הייתה תפקידי של הרשמית ההגדרה

מדריך. של מקום גם מלאתי הילדים, הגיעו כאשר

הכובע) תחת (במרכז, בניו-ג'רסי קיץ מחנה

ימאי) ובהמשך שחיין, כלים, (שוטף ימי יצור

89 העידן האמריקני

עד נהדר הים. ביליתי חוף ליד וממש גדול, גן שעשועים איילנד, קוני

בתפקיד, שהיה המציל בזכות אבל טבעתי, כמעט שבו יום לאותו

לי שהגיעו למים להיכנס פחדתי שלמה שנה במשך בשטח! נשארתי

קורס עברתי כאשר עצמי את פיציתי יותר מאוחר לקרסוליים. מעל

הסתיימה דבר של בסופו לעצמי. לדאוג יכולתי שלפחות כך מצילים,

תהיה זו הספר. לבית לחזור עלי היה הרב ולדאבוני הקיץ, חופשת

"רוזוולט ג'וניור היי- הביניים בחטיבת , ט' כיתה השנה האחרונה שלי,

אחר. במקום תהיה כבר י' כיתה סקול".

הברית בארצות החיים בין הבדלים הרבה שיש למדתי כבר אז

הספר בבית שכאן היה ביותר החשוב ההבדל באנגליה. שהיה מה ובין

שכולם התנהגו או להורים, זאת השאירו אולי תלמיד. הלקו אף לא

לחלוטין. העונש החמור מוגזמת נראית זאת כיאות, למרות שאפשרות

כן גם הלימודים. אחרי להישאר בבית הספר היה כאן שניתן ביותר

כדורגל. לשחק שיצאת לפני השיעורים את מכין פשוט היית עונש!

מצירוף המורכבת על סיסמה הפועל נעול במנעול תא היה תלמיד לכל

לא זה ואז הסיסמה, שכחתי את כלל אבל בדרך טוב, נשמע מספרים.

המעיל, את ארוחת את כדי להכיל די גדול היה התא כל כך טוב. היה

ליד לבד, בכיתה ישב אחד שכל היה נוסף הבדל ספרים. וכמה הצהריים,

עבורנו. חסרונות שני לפחות אבל למורה יתרון בזה היה משלו. שולחן

להציץ התקשו עצלנים, היותר חכמים או הפחות התלמידים כל, קודם

למעשי שותפים למצוא שרצו ושנית, לאלה השכן, השולחן שעל במבחן

וה"נגד" ה"בעד" כל בסיכום תקשורת. בעיית הייתה המורה, נגד קונדס

בחירתי היה שנה באותה החשובים מהאירועים אחד מאוד. יפה בילינו

שלא העובדה למרות וזאת הכיתה, של השנתי במחזה הראשי לתפקיד

היה שבדבר המצחיק שלי. התא של הסיסמה את לזכור אפילו יכולתי

לא עשיתי ככל הנראה הספר כולו, לפני בית עלי לשחק שלמרות שהיה

לי העיר לא אבל איש היטב, לאלתר ידעתי אולי אחת, או טעות אפילו

לעצמה חשבה פשוט היא אולי המורה. לא אפילו בהצגה, משחקי על

דרכו של גורל 88

היה התאריך החדש. בביתי שלי הראשון היום את בדיוק זוכר אינני

הכרטיס בידי נמצא עדיין כי בטוח, אני בזה .1945 באפריל שמונה

תחנת לא בדיוק ורמונט. אולבנס, בסנט עבורי זרים שהוצא לרישום

הגבול שעברנו את אחרי הראשונה הרכבת תחנת לודאי אבל קרוב גבול,

בוודאי ראשון, יום מניח שבאותו פנים, אני כל על לארה"ב. מקנדה

הקרובה. לסביבה גם גלשתי גם מכן ולאחר ובגינה, בבית סיירתי

לחופשה משירותו בן דודי פראנק הגיע הביתה מכן, ימים לאחר כמה

לחיל הועבר הוא שנה לאחר אבל האוויר, לחיל התגייס הוא הצבאי.

אין וברוסית. שלט באנגלית, בגרמנית מכיוון שהוא וזאת המודיעין,

כל והיו הפסחא, חופשת זו הייתה במקרה נוספים. בהסברים צורך

של להופעה לניו יורק, אותי לקח פראנק דודי כך שבן אירועים, מיני

. הול" מיוזיק סיטי "רדיו

בנוסף על ולכן, רוזוולט, הנשיא של מפטירתו קצר זמן עבר רק

גדולה. ומקהלה נאומים עם זיכרון טקס גם היה הרגילה, התכנית

שזה כך ספר, לבית נרשמתי לא עדיין אבל מאוחר, הביתה חזרנו

לגרמניה, לים, מעבר ונשלח אל חזר ליחידתו, פראנק חשוב. היה לא

לפני עמדה ואירופה אחר, בעולם היה כבר היטלר להיכנע. שעמדה

עידן חדש.

הספר. לבית להירשם עלי והיה הצער, למרבה חלף, הפסחא חג

תוקף בכל עליה נאסר לדודתי. מדויקות הוראות השאיר פראנק

התאמתי שלי שלפי השנתון מכיוון ז', אותי לכיתה להכניס להסכים

המהגרים ילדי את לדחוף תמיד ניסו החינוך רשויות ח'. לכיתה

כבר שאני לגילם. העובדה המתאימה מזו קלה יותר לכיתה החדשים

1 ביולי, ועד מאפריל אופן, בדעתם. בכל לא עלתה אנגלית, לדבר ידעתי

ח'. בכיתה הייתי

הלימודים. כן, נסעתי שנת של בסיומה מיוחדות היו לנו תכניות לא

קרובים- היו אליהם שנסעתי האנשים שניים. או לשבוע ביץ' לרוקאוויי

ליד הוא המקום ומאיזה כיוון. רחוקים, יודע כמה אינני אך רחוקים,

87

האמריקני העידן

שלי האמריקני ה"דרכון"

85 לארץ ההזדמנויות האינסופיות

מאחור בארה"ב, זר כתושב שלי הרישום תעודת

דרכו של גורל 84

מלפנים בארה"ב, זר כתושב שלי הרישום תעודת

83 לארץ ההזדמנויות האינסופיות

כבר ואני סנטרל" "גרנד הרכבת לתחנת הגענו בבוקר למחרת

מושג של שמץ היה לא לי כי אותי, יכיר דודי האם בשאלה, התלבטתי

בדרך השני את אחד למצוא כמובן יכולים היינו נראה. הוא כיצד

אבל הרציף, על שאשאר האחרון אהיה שאני אחרי האלימינציה,

המוחלטת הסודיות בגלל דודי הכיר אותי. כאשר ניצלתי זאת מחוויה

שעות וארבע עשרים רק בואי הודיעו לו על השנייה העולם מלחמת של

ערב באותו כרטיסים להם היו כי לטובתי הייתה זו הפתעה מראש.

אם בהמשך. זה אבל ממנה ליהנות הצלחתי אני שגם בברודווי, להצגה

"דוד" ואז התחבקנו, אותי, זיהה שדודי אחרי הרכבת, לתחנת נחזור

ברכבת ועלינו לנסוע ג'רסי, בניו אלא יורק בניו גר שהוא לא לי סיפר

אחד יש לכל שכאן באנגליה אותי!!! אמרו לי רימו לשם. כדי להגיע

לארה"ב. איתי שרציתי לקחת שלי באופניים לי צורך יהיה ולא מכונית

בין מקום באיזה נמצא שליבי הרגשתי אבל כמובן, כלום, אמרתי לא

סיפר דודי מהרכבת, וירדנו לניוארק הגענו כאשר שלי. הבהונות שני

וניסע אותה ועכשיו ניקח במגרש החנייה את מכוניתו השאיר שהוא לי

עצרנו הביתה בדרך הנכון. למקומו שלי הלב את החזיר זה הביתה.

הברכיים היו עוד רק לרגע לאמריקני. הפכתי מאנגלי ואני כלבו בחנות

הארוכים, הגרביים קצות לבין שלי הקצרים המכנסיים בין חשופות שלי

של דבר הגענו הביתה בסופו הברית. לא מתאים כאן בארצות ממש

יעפת לא בגלל הערב. עד לאחר מכן ישנתי באמבטיה. צללתי ישר ואני

כרטיס ודודתי דודי השיגו בינתיים תשישות. בגלל פשוט אלא (Jetlag)

אורנג', ניו בווסט יומי הראשון וכך הסתיים ערב, באותו נוסף להצגה

בסדר. עד כאן הכל ג'רסי.

דרכו של גורל 82

יורק ניו החרות, פסל

81 לארץ ההזדמנויות האינסופיות

הברית לארצות שלי הכניסה כרטיס של צידיו שני

דרכו של גורל 80

כדי השוליים, מן בה חפרנו שכולנו מזוודות של ערימה שם הייתה זה

הרכבת על עלינו דבר, של בסופו בקיצור, שלנו. החפצים את לאתר

עברנו הצהריים. בדרך שתיים אחרי ליעדנו בשעה למונטריאול, והגענו

למונטריאול, סוף סוף הגענו לרדת. כאשר יכולנו לא אבל קוויבק, דרך

מעיתון וצלמים כמה עיתונאים אישיות חשובה. שנעשיתי לי התברר

תרמיל עם אותי וצלמו אותי ראיינו אותי, גילו במונטריאול, כלשהו

לבדו הנוסע עשרה שלוש פליט בן ככל הנראה, בידי. ומזוודה מאחורי

מספיק שכל לי היה לדאבוני לא טוב. להם סיפור סיפק בזמן מלחמה,

לבזבז למשל, איך כמו יותר, בוערות בעיות אז לי היו עותק, וכן לבקש

שלי. הסיגריות ממכירת שהרווחתי הכסף כל את

בערב, 8 בשעה לתחנה לחזור לי הורו הראיון הסתיים כאשר

בננות, אננס, מלאות חנויות כאן היו לעצמכם, תארו שוחררתי. ואז

מזה, וגרוע מתמונות, רק אקזוטיים שהכרתי פירות מיני וכל תפוזים

זמן לי שחסכה עובדה גלידה, חנות של צמודה הייתה כזה מקום לכל

בזמן להגיע לתחנה הצלחתי אבל שזללתי, לכמויות שמתי לב לא רב.

היכן לא אדע לעולם שבטוח, מה לניו-יורק. הלילה על רכבת ולעלות

בשירותים. קבע מקום לי כי היה לשבת אמור הייתי מי ועם

79 לארץ ההזדמנויות האינסופיות

להישאר החלטתי מאוד מהר קורה. מה לדעת מבלי מבחוץ, הפיצוצים

נפלתי ואולי נעדר, שאני למישהו דיווחו לתא שכני אבל הקצינים. עם

מר " הכריזה: קצר ביותר נשמעה הודעה במערכת זמן תוך מהסיפון.

כל את להפסיד רציתי לא . לתאו!" מייד לחזור מתבקש שפיגלגלס

לא יכלו הם אפילו הקצינים, אבל חברי בטרקלין עם ההצגה ונשארתי

שם, תפסו הופיעו שני שוטרים צבאיים ענקיים כאשר הרבה, לעזור לי

כאשר בבוקר, למחרת בתאי. בחזרה אותי ו"שתלו" באוזניים, אותי

את שילשנו כול קודם התחדש. מה לבדוק מייד עליתי מהתא, יצאתי

מטוסים הרבה די ריחפו אותנו. ומעלינו שליוו המשחתות של מספרן

גיליתי מה לא מעולם שקט. היה מזה חוץ השטח. כל על כדי לתצפת

הסופית. התוצאה הייתה

עם לרציף. התקשרנו וכבר להליפקס שהגענו גיליתי בבוקר, למחרת

מהאוניה. לרדת שכמונו לעלובים שנתנו עד ימים שלושה חיכינו זאת,

כל את האדום, כדי לפנות הצלב של רכבת הגיעה, ישר לאונייה, תחילה

הייתה השעה בארה"ב. הפצועים לבתי חולים האמריקנים החיילים

שהקדמתי כמובן דברים, כל כך הרבה התרחשו כאשר אבל מוקדמת,

הכריזה במערכת הודיעו פתאום הסיפון. על ולהסתובב לצאת

מאז חודשים ארבעה חלפו כבר אלונקות מתנדבים. נושאי שמבקשים

להתייצב! מיהרתי בוגר, לכן כבר הייתי שלי, ובעיני הבר-מצווה חגיגת

כנראה שלא ילד?" כאן עושה אתה "מה ושאל: מוצק סמל לפני ניצב

"נפנף" הוא כי נוכחותי, את הסברתי כאשר משכנע כך כל נשמעתי

לומר צורך אין מפה". טובה ותעוף עשה לי "ילד, באומרו: משם אותי

קנדים. אלפים ששת היו בתור הבאים אותי. שכנעה שלו הדיבור שצורת

קשורה בספינה הייתם לא מעולם ואם השלישי, ביום הגיע תורנו

יכולים לרדת, אינכם אינכם כאשר בו, ביקרתם לרציף, במקום שלא

והלכתי רגלי לאדמה היציבה, הגיעו דבר סבל! בסופו של מהו יודעים

ושעברו מלחמה, אז שהייתה לזכור עליכם שלי. החפצים את לקבל

במקום למטען. מסועים או קבלה, אולם היה לא לכן שנה, שישים מאז

דרכו של גורל 78

זה היה פנוי. יותר או פחות האוקיינוס אמצע את והשאירו האטלנטי,

רק אלפיים נפחן היה כי וחזרו, אותנו שעזבו של ספינות הליווי מזלן

צפון-אטלנטית סופה בנו הכתה מהיבשה שהתרחקנו וברגע טונות,

זה שמודד באינטשים, למי מטרים. כחמישה-עשר בגובה של גלים עם

, הספינה שלנו אפילו גדול. יותר עוד ל-45 רגלים, מספר קרוב יהיה

על המים. הצף פקק והתנדנדה כמו טון, קפצה אלף ארבעים ושישה

הדגים. את מאכילים או במיטותיהם, שרועים היו הנוסעים רוב

על בתנועה היה הקושי לקיבתי, הרגשתי מצוין. הנוגע בכל אבל מוזר,

כך יותר, חלקה בצורה שככה, והתנדנדנו הסופה הלילה במשך הסיפון.

קופסה, קיבלנו הראשון ביום מההפלגה. ליהנות יכלו האנשים שרוב

והרבה ממתקים מיני כל שהכילה נעליים, קופסת של בגודל בערך

ומכיוון ההפלגה, לתקופת החיילים של המנות היו אלו סיגריות.

ההקצבה. אותה את קיבלנו הצבא, בחסות היינו האזרחים אנו שגם

בשנת כסף" "המון דולרים, ארבעים שהכילה מעטפה קיבלנו כן כמו

חיילים, עם כמה התיידדתי אבל התחיל, הכול יודע כיצד אינני .1945

גם כנפיהם. אני תחת אותי אספו הם לבדי, נוסע שאני ומשנודע להם

הקרינו פעם חסכונותיי. את והגדלתי שלי, הסיגריות את להם מכרתי

המעיל של בתוך חבוי פנימה אותי שהבריחו כך בלבד, סרט לחיילים

התוודעתי כן כמו זמן. הרבה איתם ביליתי הכול בסך מהחיילים. אחד

מפוארת בסביבה שהו קצינים. הם כלומר מספר הצבא, של לאצולה

שיחקתי וכאן הראשונה, המחלקה של הטרקלין את שכללה יותר,

באמצע הייתי קנדה, להליפקס, התקרבנו כאשר אחד, ערב בקלפים.

ככל אצלנו. גם פרצה המלחמה פתאום כאשר הקלפים ממשחקי אחד

כאשר לשמוע יכולנו ואנו גרמניות, צוללות ידי על הותקפנו הנראה

התחילו לכן, קודם זמן קצר אלינו החדשות, שהצטרפו הליווי ספינות

סוף סוף לעצמי, חשבתי טוב! עומק. בפצצות הגרמנים את להפציץ

שלנו היו הקרב" "עמדות לוחמים, ולא אזרחים בהיותנו קורה משהו.

את לשמוע רק אלא דבר, לראות יכולת שלא במקום שלנו, התאים

77

האינסופיות ההזדמנויות לארץאת לבדוק הלכנו כל קודם אקוויטניה. הקיטור לאניית נחזור ועכשיו

בסוויטה היינו בשטח. לסייר יצאתי כך ואחר לנו, שנקבעו התאים

אחד, זוג במקום כלומר, המלחמה. לזמן מחדש שעוצבה מפוארת

גברים אחד-עשר איש, הדיוק, למען וחצי חמישה זוגות אחדים, היינו

אינני זוכר אבל גדולה, אמבטיה עם צמוד, אמבטיה חדר לנו בלבד. היה

שאיש מסיבות ביטחוניות או זה היה אם אינני בטוח שהשתמשתי בה.

תא הוקצה הייתה של"בייבי-סיטר" האמת לעשות. לי מה אמר לא

רק פעם אותה ראיתי ולכן , ולא "הוא" "היא" הייתה שזו אחר, מכיוון

עסק לשפוט מי עשה קשה לאמיתו של דבר, במשך כל ההפלגה. אחת

וחיילים קצינים אלפים היו ששת מזלי, ובאנייה התמזל עוד טוב. יותר

חיילים מאות שש לנו כן היו כמו שירותם באירופה. את שסיימו קנדים,

מאתיים. רק לאזרחים, מנינו פצועים. באשר אמריקנים

הצי של משחתות של שתי בליווי הספינה הפליגה בבוקר למחרת

המלכותי.

בריטית משחתת

הפתוח בים כי וחזרו, הסתובבו ואז יממה, במשך אותנו ליוו אלה

בירכתיים, 6 אינטש שני תותחי לנו היו וכן צוללת, כל יכולנו להשיג

שבעים עד מעשרים יותר, קטנים תותחים שלושים או וכעשרים

מחסור היה שלגרמנים שמכיוון היה הרעיון מילימטרים. וחמישה

האוקיינוס צידי לנמלים משני מחוץ עיגול התרכזו בחצי הם בדלק,

75 בית חדש – עולם שונה

דרכו של גורל 74

73 בית חדש – עולם שונה

בארה"ב שנדור דודי עבור בבריטניה, הסוציאלית העובדת של דו"ח

דרכו של גורל 72

תמים לא לגמרי צעיר מאוד, אבל כבר עדיין

71 בית חדש – עולם שונה

התקופה, את לסכם נכון זה שיהיה חושב אני שאמשיך, לפני

בסך חיובי. כך לא כל כמה מהאנשים שתיארתי באור עם צדק ולעשות

ולישאק, נוישטאט המשפחות אצל שהייתי בזמן המזל. לי שיחק הכול

עם נכון יותר או הכומר, עם בבארנק, משפחה. בן כאל אלי התייחסו

אימהי, חום לי שלא היה נכון בחיי. ביותר הזמן הטוב את ביליתי אן,

כמו וזכויות אותם חובות מצד שני היו לי נשיקות, אבל או חיבוקים

שונה. היה אחד כל אלכסנדר, משפחת לגבי יותר. ולא פחות לא לאן,

לקראת הכנתי את כלל זה רב. לי זמן והקדיש סבלני היה אלכסנדר מר

אנריקו הייתי לא לנחש, שתוכלו כפי קל! לא מבצע מצווה, בר היותי

באשר משלמות. רחוקים מאוד היו שלי והכישרונות הלשוניים קארוזו,

שלו, אימא של היה הגאון הוא כי איתו הרביתי לשחק לא אריק, לבן

החובות מכל משוחרר והיה בריאותו, על לשמור כדי לפינוק זקוק היה

בכל עליו תמיד הגנה ואימו עלי, אותו חיבב לא זה כמובן עלי. שהוטלו

בוודאי הייתה והחלופה החיים, הם אלו אבל בינינו. שהתעורר וויכוח

יכלה היא שונה. משהו שוב הייתה אלכסנדר הגברת מושכת. פחות

בחופשיות. יד עלי הרימה אף פעמיים או ופעם זעם, התקפי לקבל

אמידה ממשפחה באה שהיא העובדה מן כנראה הושפעה התנהגותה

מבוקשה. כל את קיבלה כלל ובדרך למדי,

לא וגם ראיתי לא שמעולם לאנשים גם תודות הרבה חייב אני

דאגו אותי ותמיד שליוו הרווחה עובדי נמנים אלה לראות. בין אזכה

המצווה לבר ההכנות כל לי, נחוצים שהיו הבגדים כל לי שיהיו לכך

ואולי זוכר פרטים שאינני ועוד הסידור, התפילין, הטלית, כולל שלי,

ידעתי. לא אף

לעובדה הודות אולי למדי, מאושרים חיים לי היו לאחור במבט

מה הבנתי משלי, משפחה הייתה לי גם כאשר יותר, מאוחר שרק

בילדותי. החמצתי

דרכו של גורל 70

בזמנה "אקוויטניה", הקיטור אניית של סיפונה על עצמנו את מצאנו

צי הסוחר של הדגל וספינת בימים, שהפליגה ביותר האנייה הגדולה

בחיי. האנגלית הפרשה תמה בזאת הבריטי.

מתחזה לג'נטלמן אנגלי

69 בית חדש – עולם שונה

את להסביר עלי כאן לבורנמות. וחזרנו שלי מהחפצים כמה ארגנו

היו המלחמה של האחרון ליומה עד הזאת. הסודיות לכל הסיבה

ביותר חשוב שהיה האטלנטי, כך צוללות באוקיינוס הרבה לגרמנים

כך גם המוצא. נמלי ואת ההפלגות תאריכי את כמוס בסוד לשמור

בפרק זאת אפרט האוקיינוס. את חצינו כאשר גדולה בסכנה היינו

הודיעו לנו או השני לאחר מכן, פנים, ביום שני, הראשון כל הבא. על

היה לדוגמה, יכולתי. כמיטב לנסיעה התכוננתי ואני בהמתנה, להיות

כביסה – שלי המלוכלכת הכביסה כמות את למינימום לצמצם עלי

בהיעדר המלחמה, ימי של באנגליה בעיה היוותה קצרה בהתראה

המתח המזל, למרבה . תקופה באותה מייבשים או כביסה מכונות

עם להתייצב לי המורה קיבלנו מברק חמישי ביום ומייד היה קצר,

כלשהי רכבת בתחנת ,23:00 בשעה הערב, עוד באותו שלי, המטען כל

זמן די לי לתת מנת מוקדמת, על בוקר הגיעה בשעת ההודעה בלונדון.

את לתפוס מיהרנו .23:00 לשעה עד לעשות עוד עלי שהיה מה לכל

כל הייתה לא התחנה למזלנו לקולסדון. נוספת ורכבת ללונדון, הרכבת

בקצה עברו הרכבת פסי לכן, קודם שסיפרתי כפי מהבית. רחוקה כך

הרסיסים אוסף כולל חפציי, כל את במהירות ארזתי שלנו. הגינה

האדון אותי האלה ליווה הריצות בכל ללונדון. ונסענו שוב הגז, ומסכת

ומיהרנו בלונדון שוב היינו מאוחרת, אחה"צ בשעת בעצמו. אלכסנדר

פני את שקיבלה מרתה דודתי של המשפחה נוישטאט, משפחת אל

בתחנת הייתי ,23:00 בשעה לכן. קודם שנים חמש לאנגליה בבואי

הרכבת. על ועלינו להפלגה, אפוטרופסית לי הוצמדה הנכונה, הרכבת

לגלזגו, ותוך מצפון גרנוק, כמה קילומטרים לנמל הגענו למחרת בבוקר

מוזר שזה אז חשבתי והפלגנו. קטנה משא אניית על עלינו קצר זמן

התאים שיועדו את שהראו לנו מבלי מערבה במפרץ, שהתחלנו להפליג

תוהה על כך, שאני הסיפון! תוך על כמטען שיובילו אותנו לנו. לא ייתכן

ועברנו ענקית דלת יכולתי לראות הרבה, עצרנו ליד לא שממנו במקום

דלת ומעבר לאותה אחרת, לאנייה נצמדנו בכך, מבלי שהבחנתי דרכה.

דרכו של גורל 68

יודע הביטוי "אינך בא אגב, מכאן, דרך הפגיעה. אלא לאחר במעופם,

הפיצוץ עם כאשר הייתה שלי האישית ההתנסות לך". בא זה מאין

אל הביצים, את לאסוף צריך הייתי שבו התרנגולות, מלול "הועפתי"

אבל בדרך, בדבר שלנו, ולא פגעתי ששניהם היו בחצר נכון הפחם. מכל

שגם אני סבור לביצים! קרה אינני זוכר מה נעימה. לא הייתה החוויה

הם בו ברגע כי בהחלט, נעימה בלתי הפתעה זו הייתה בני הבית עבור

בורנמות, שנקרא למקום נדדנו זו בפעם האזור. מן לעבור החליטו

המקום שבו זה היה במקרה אנגליה. של הדרומי בחוף קייט מקום

נראה המקום, זוכר כיצד אינני אלכסנדר. של גב' התגוררה משפחתה

שלנו החיים מפוארת, ותנאי יותר הרבה העיר הייתה הכול בסך אבל

מלונדון, קיבלנו קריאה שם בהיותנו כוכבים. או שלושה בשניים שופרו

ידעתי הברית. לארצות מוכן בכל רגע לעזוב להיות שעלי לי המודיעה

ולהצטרף לבוא לאפשר לי בבקשה פנה דודי קודם לכן, שנתיים שעוד

בספינה טרנס- מקום מלחמה, לקבלת העדיפויות בזמן סדר אליו, אבל

דרגת אפילו לי הייתה לא ביותר. נמוך במקום אותי הציב אטלנטית,

טלפונית הודעה לאותה שעד כך הברית, בעלות של כלשהו בצבא טוראי

כלשהו למשרד ללונדון נסענו רבה. מחשבה לכך הקדשתי לא דרמטית,

אדמות רכושי עלי שרוב בעוד בבורנמות, נמצאים להסביר שאנו כדי

אופן בשום הרבה, אבל כך לונדון. לא שהיה לי כל בקולסדון, ליד נמצא

הכול, אחרי הנ"מ שלי. רסיסי אוסף את להשאיר מאחורי יכולתי לא

יקרות חתיכות כמה היו ביניהם שנים. שלוש במשך אותם אספתי

הכול, בסך לקרוא. אפילו היה שאפשר סידוריים, מספרים עם ערך,

שהייתי מאחר אך קילוגרמים, מספר רק היה האוסף כל של משקלו

הייתי תשכחו, אל ביותר. לי חשוב היה הוא המשלוח, של המקבל בצד

שלוש-עשרה! בן רק אז

לקולסדון, ואולי להגיע רק שלם יום לנו שייקח הסברנו לממונים

אבל לעשות, סרבו הם זאת יותר זמן. את קצת לנו לתת יכולים הם

לקולסדון, מלונדון נסענו המועד. יתקרב כאשר לנו להודיע הבטיחו

67 בית חדש – עולם שונה

הגרמנים ,1944 שנת סוף לקראת בצד המקבל. האוויר, מן בהפצצה

מתחת שטס קטן, סילוני מזל"ט היה זה שלהם. V1– ה את פיתחו

שמות: שני לו בחומרי נפץ. היו והיה טעון בחרטומו הקול למהירות

הייתה לא זאת גאונית גרמנית המצאה ו-"דודל-באג." מזמזמת, פצצה

עד יקרה לא שדבר ולדעת אותה, לראות היה אפשר כי נוראה, כך כל

לנחש כמובן, היה, אפשר כמו כן יתחיל לצלול. והמזל"ט יכבה שהמנוע

ולהשאיר להיות במקלט, היה עדיף ספק, ללא הפגיעה. אבל מקום את

עלולים היו האלה הארורים הדברים לאחרים. הניחוש מלאכת את

היוו הם אבל קרה, כך ואכן הלילה, או היום של שעה בכל להופיע

במרכז במקרה היית כן אם אלא ממשית, סכנה מאשר מטרד יותר

מר וללא הזה, בשלב נמאס אלכסנדר שלמשפחת סבור אני הניחוש.

משפחה קרובי עם להתגורר למנצ'סטר, עברה המשפחה אלכסנדר,

כאן הזאת. בעיר והיחידי הראשון ביקורי היה זה אלכסנדר. מר של

ברמת חייתה המשפחה המארחת כי התדרדרות בתנאים, הייתה שוב

המשפחה, של אחד חלק עם התגוררתי אני למעשה נמוכה. הכנסה

"מודרני". יותר קצת שהיה אחר במקום היו ובנה אלכסנדר והגב'

ללונדון. חזרנו כי נרגע, הנראה, ככל המצב, שבועות, כשמונה אחרי

מתרגילי אחד את ביצעתי במנצ'סטר, שהיינו בזמן כי להזכיר עלי

אבל יממה. כמעט של לתקופה ונעלמתי שלי ממושכים היותר הודיני

כמה עד למסלולם, יותר או פחות חזרו הדברים כאן ללונדון. נחזור

תקופה באותה קצר בלבד. אז, אבל לזמן בנסיבות שהיו אפשרי שהיה

אולי זמן. לאורך "נורמאלי" נשאר אינו שדבר לעובדה התרגלתי כבר

פנים, לקראת כל על נורמאלי. "נורמאלי" אינו למושג נותן הפירוש שאני

.V2

אלה ה- לנו הפתעה חדשה. היו סוף פברואר, המשטר הנאצי הכין

לעידן נכנסנו מידי, אבל דרמטי קצת יישמע זה החלל. אולי לעידן הגענו

רחוק. כך כל היה לא גם הפיצוץ משמע. תרתי , ב"פיצוץ" הטילים

דבר. לעשות יכולת ולא לרדת על לונדון, התחיל טילים פצצות של גשם

אותם לגלות יכולת ולא הקול, ממהירות גדולה במהירות טסו אלו

דרכו של גורל 66

באוסטרליה ולבעלה יהודית לדודתי מאנגליה ששלחתי מכתב

וכולם אירופה, על יבשת כוחות הברית סוף-סוף 1944 נחתו ביוני

בלבד. אשליה הייתה זו בקרוב. להסתיים עומדת שהמלחמה חשבו

נוספת התנסות לי אפשרה זו עובדה אבל בכך, אשם הייתי לא אני

65 בית חדש – עולם שונה

בכל ממש. של מכתב אבל ספרותית, מופת יצירת לא לאוסטרליה.

לקבל יש כולם, לעיני חשוף והיה שכתבתי, מה כל את לא מקרה,

צרופה. כאמת

באוסטרליה ולבעלה יהודית לדודתי מאנגליה ששלחתי מכתב

דרכו של גורל 64

מיני כל צעיפים, כלומר אספנו בשבילם כובעי צמר, החופשי, ההולנדי

תועלת. להפיק מהם יוכלו שהימאים שחשבנו ושאר שטויות משחקים

שלהם של הספינה דגם שי, לנו והביא מלח הספר הגיע לבית אחד יום

שבאתי מכיוון ראשי. לשחק תפקיד היה עלי כאן זכוכית. תיבת בתוך

הייתה ומכיוון שהגרמנית דובר גרמנית, להיות והייתי אמור מגרמניה,

הרשמי. המתרגם לתפקיד מוניתי להולנדית, דומה להיות אמורה

לתקשר הצלחנו זאת עם התבדו. ההנחות שתי הראשון שמהרגע כמובן

מהשחקנים ואני, כאחד תועד בצילום, הזה כל הטקס כלשהי. בדרך

מעניין תפקיד נועד זה לצילום ממנו. עותק לקבל זכיתי המרכזיים,

בפרק יסופר כך על אבל שנה, חמישים לאחר הספר בבית בביקורי

מאוחר יותר.

בקולסדון התגוררתי כאשר למדתי שבה "סמיתם" הביניים חטיבת

המשפחה שלי. לקרובי מכתבים בכתיבת גם עסקתי זמן באותו

להיאחז מאוד שרציתי מפני ושנית, יותר, בוגר שהייתי מפני ראשית

שכתבתי אחד מכתב בחזרה להשיג הצלחתי ממשפחתי. שנותר במה

63 בית חדש – עולם שונה

ובן-דודו (משמאל), אלכסנדר אריק עם

סדירה הליכה היה התקופה, באותה החיוביים מהדברים אחד

הלימודים. אחרי לכיתה מחברי כמה עם ומשחקים הספר, לבית

זמן רגועים. באותו יותר הרבה היו כאן, היום-יום להוסיף שחיי עלי

הצי של מוקשים שולת אימץ הספר בית רציני. יותר אירוע התרחש

דרכו של גורל 62

1943 באנגליה, המאמץ" "אחי (מימין) אלכסנדר אריק עם

61 בית חדש – עולם שונה

דרך זאת, את הראדאר. של התיאוריה את צעירים ימאים של בראשם

הישראלי. הים בחיל יותר, מאוחר שנים תשע ללמוד עתיד אני גם אגב,

היו התלמידים, של הקשב גם כמו הנושא, של שהתיאוריה מניח אני

קולסדון, ,45 אנדרוס סט' הייתה ברחוב הבאה שלנו התחנה דומים.

עניין שהוסיף מה וגינה. דשא יפה נורמאלי עם בבית גרנו כאן סארי.

בקצה הגינה שלנו. עברו הרכבת שפסי לחיים הייתה העובדה

יודע ואינני איטי, מעבר זה היה מה. משום , השתנה מצבי כאן

עלי הוטל עכשיו לדוגמה, שינוי. היה אכן אבל התחיל, הוא כיצד

באנגליה, יום המנוחה יום ראשון שהיה כמובן בכל ראשון להשכים

שהכילה ארוחה זו הייתה אלו בימים בוקר. ארוחת לכולם ולהכין

אחרת השבוע. חובה באמצע הוגשו שלא מאכלים בגריל ושאר דגים

אבל פשוט, נשמע שלנו. העיקרית לארוחה דגים לקנות הייתה שלי

דגים יגיעו מתי לדעת היה ניתן ולא המלחמה, של בעיצומה היינו

זמן בתור לעמוד התחילו שאנשים לציין למותר כמות. ובאיזו לחנות

נראה מזה, וגרוע לחנות. הגיע האספקה את שהביא שהרכב לפני רב

בשעת מפילים היו הם אלה את "דגים". מביאים היו הגרמנים שגם

הייתה לא בתור. עמדתי ואני הסתיימו הלימודים כאשר הצהריים,

תורי כאשר יגיע האם לטוב. וקיווינו בשורה נשארנו ברירה. כולנו לנו

הייתה שהגרמנים הוודאות לחוסר הסיבה לאכול? עוד משהו יישאר

דייג. כלל לתקוף ספינות היססו לא

ואחרי אלכסנדר, משפחת אצל מאושר כך כל הייתי לא הכול בסך

שאלו לא אז אבל איתם. כלשהו קשר זוכר אינני אותם, שעזבתי

והיה הערב, ירד כאשר מהבית פעמיים, אבל ברחתי למעשה לדעתי.

שמה חושב אני הרגליים. בין הזנב עם חזרתי בבטן", גדול "חור לי

"גאון" היה שהבן שלהם העובדה הייתה יותר מהכול אותי שהרגיז

הבן היה הוא נשכח, בל אבל דבר. לעשות נדרש לא ומעולם מפונק

לא. ואני שלהם

דרכו של גורל 60

ה-12 במאה שהוקמה בבארנאק, הכנסיה

והחזיר חיי של המסלול חזר והשתנה שוב פתאום, לפתע אחד, יום

לפיסיקה, מורה שהיה אלכסנדר, מר עלי, האחראי ללונדון. אותי

להשתיל על מנת חיל הים, של אימונים לאיזור לונדון, למחנה נקרא

59 בית חדש – עולם שונה

בכפר שגרתי למדתי בזמן שבו היסודי בבארנאק, הספר בית

למרחק של אופניים רכיבה על היה האחרים שלנו אחד מהבילויים

שלושה זוכר אינני וולנד. בנהר כדי לשחות מהכפר, וחצי כקילומטר

בנו שרכבתי עליהם? האם אריק, למי היו שייכים האופניים פרטים.

כל ים? כבגד לבשנו ומה הצטרף אלינו? התגוררתי שאצלו המורה של

להן כנראה שמצאנו מהבילוי. שלנו בהנאה פגעו האלה לא השאלות

לרחוץ נאלצנו אז "תרבותיות", אבל מספר פעילויות גם היו פתרונות.

בדרך היו אלו פעילויות ולהסתרק. יפה להתלבש הפנים, את היטב

בזמן יפה להתנהג וניסיון בבית-תה, תה שתיית העירה, נסיעה כלל

מאוחר הגעתי כאשר מאיתנו. נעלם הנושא "שוחחו". שהמבוגרים

שיכולתי גיליתי סויאר", "תום את וקראתי הברית לארצות יותר

דברים. אלו אי אותו ללמד

דרכו של גורל 58

חשמל. אפילו היה לא רבים לבתים החדשים, מהבתים אחד היה עוד

היה שני מגהצים. אחד בעזרת בכפר גיהצו כיצד זוכר בבהירות אני

ברמת ממגורים אחרות, במילים האח. על מתחמם והשני בשימוש

הכוכב. כוכבים, ירדתי למחצית חמישה

היה מקום פתאום הספר. בבית בקביעות ביקרתי ימים באותם

שיחקנו שבהפסקות יודע ל"פליטים" מלונדון. אני וגם למקומיים גם

הבנות של צמותיהן גם מטבילת רבים. נהנינו פרועים משחקים בחצר

נדרש כאן שולחננו. על שהייתה הדיו בקסת לפנינו, בשורה שישבו

יפה שגרם כחול נוזל רק כדוריים, עטים אז היו לא כל הסבר. קודם

שלא יכולת כך קבועה בשולחן הייתה שנית, הקסת לכתמים נהדרים.

קצה בתוכה לטבול קל אבל היה ביותר לטובל), (חשוב אותה, להפוך

לנו עזרה אחד ספסל הצטופפו על שחמישה מאיתנו העובדה צמה. של

ארבעה הכיתות. אורגנו שבה מהצורה קיבלנו נוסף סיוע להתחמק.

של סידור המשמעות ארוך. אחד באולם והכול כיתות, מורים, שמונה

המורים של שיעוריהם את ללמוד גם שבינינו יכלו שהנבונים הייתה זה

המורה ידי להיתפס על לנו היה אסור אחת! בעיה הייתה רק האחרים.

שלנו.

57 בית חדש – עולם שונה

שייקח וביקשתי נסביט לכומר מכתב כתבתי קצר, זמן לאחר

לא קרובי של בנם ג'ון, ולתעלוליה. לאן כנראה התגעגעתי בחזרה. אותי

שתקבל נסביט ממשפחת ביקשתי מקרה, בכל בה. להתחרות יכול היה

זוכר ואינני הכומר אלי לנסיעה השנייה לבית הצטרף והוא אותו, גם

מסעירים אירועים זוכר אינני ואילך זמן מאותו הביתה. וחזר עזב מתי

מה. במידת התבגרנו שכולנו מפני אולי כלשהם.

אני. גם ובעקבותיהן כיוון, שינו המלחמה רוחות ,1943 בשנת

כנראה ואני בנורמנדי, הנחיתה את לתכנן התחיל הקנדי הצבא

הרקטור נסביט בית הכומר. את החרימו כי הם הפרעתי לתכניותיהם

ואני עברתי למגורים קטנים עוד יותר, נאלץ לעבור למגורים קטנים

זקוקים היו כי הם צדקו, הקנדים דבר של משער שבסופו אני יותר.

בחומה מוקף מסביבו, והכול גדול אדמה שטח ומבודד, עם גדול לבית

הייתי במקום לא ואני יותר, טוב מקום לבחור יכלו לא גבוהה. הם

שלהם. העדיפויות בסדר גבוה

כך או בכפר, היחיד היהודי הילד הייתי שאני הייתה הבעיה

כפי עכשיו? מועדות פני תהיינה לאן מקרה, בכל חשבתי. אופן בכל

המורים בין היה לבארנק, פונה הספר בית כאשר המזל, ששיחק

הוא פיסיקה. שלימד יהודי, מורה גם לכפר, הספר בית עם שהגיעו

השתנתה שלי היום ששגרת גיליתי מאוד מהר אבל לביתו, אותי לקח

אבל כלשהי, מגרעת שזו לא מאוד. דתי היה הוא כל ראשית לרעה.

הפתאומי האיסור שנים, שלוש במשך לכנסיה בדבקות שהלכתי אחרי

מה רציני. הלם היווה בשבת, אור להדליק אפילו או לנסוע לצייר,

אבל למחר. מהיום שינוי אלא הסתגלות, תקופת כל הייתה שלא גם

עבר בצורה השינוי חדשים, למצבים להסתגל התרגלתי מכיוון שכבר

שלי. החיים בתנאי להידרדרות להסתגל עלי היה שנית למדי. חלקה

במקום וחמים. בשירותים בחדר יפה יכולתי יותר לשבת לא לדוגמה,

סניטארית. אינני אינסטלציה במקום דלי עם בחוץ, היו שירותים זה

וזה קרים!!! זורמים, מים לנו היו אבל המקלחת, הייתה זוכר היכן

דרכו של גורל 56

1940 אוקטובר לונדון, הגרמניות, מההפצצות אחת של התוצאהבלונדון) המלחמה מוזיאון באדיבות - (התמונה

בלונדון ספר בית במקלט של לומדים ילדיםבלונדון) המלחמה מוזיאון באדיבות - (התמונה

55 בית חדש – עולם שונה

היה זאת בכל הגג. מי הגשמים שדלפו דרך לקלוט את כדי בדירה פוזרו

הספר. בבית לימודים התקיימו לא "חיובי": אחד משהו גם

1941 שלהן, הגז מסכות דרך מפטפטות, שכנותבלונדון) המלחמה מוזיאון באדיבות - (התמונה

דרכו של גורל 54

צוות. איש לא נוסע, רק הייתי נסיעות באותן תטעו! שלא הגיעו.

מגרש המשחקים שלנו קדמון, שהיה של אוקיינוס שריד ”הרים וחורים" –בבארנאק

מעל או ביבשת התחממו לא עדיין העניינים כאשר ,1940 בתחילת

מכרים היו לישק. הם משפחת אצל בלונדון, חזרתי להתגורר לונדון,

אלה הם היו מספר דורות, כבר אנגלים אבל בהיותם דודתי מרתה, של

הגרמנים שחזרתי, אחרי מה זמן לאנגליה. מגרמניה להבאתי שערבו

שהפציצו זמן רב לפני לא עבר להפציץ את המספנות בלונדון. התחילו

האזעקה שצופרי פעם בכל התחיל! בהתחלה, ה"בליץ" כולה. לונדון את

כמקלט. ושימש שחוזק הבית, למרתף עצמנו את גררנו לילל, התחילו

משפחתי לקרובי חזרתי את לונדון, ואני עזבה לישק משפחת בהמשך,

ההפצצות משפחתי, עם שגרתי בזמן משם. רחובות מספר רק שגרו

הגרמנים הטילו דבר, של בסופו רבים. בדציבלים גבר התקרבו והרעש

החלק ואת שלנו הגג את והפך נרחב, אזור שהרס גדול, אווירי מוקש

שבזמן הייתה הלוואי מתופעות אחת למסננת. הקירות של העליון

נוספים וכלים והקערות כי כל הסירים לבשל, יכולנו לא גשם, שירד

53 בית חדש – עולם שונה

הלוך שם עוברת באליס, וצפינו במסדרון, מהדלתות אחת מאחורי

לא פעמים, כמה פנינו על חלפה שאליס אחרי אותנו. ומחפשת ושוב,

של תטעו ביכולתה אל אבל לצחקק. והתחלתי יותר להתאפק יכולתי

איתה הביאה שהיא שמתי לב לא אפשרות. מוכנה לכל הייתה היא אן.

ה"כובע" תה. את קנקן של חומו על לשמור במקורו מרופד שנועד כיסוי

בסופו של לנצח. השתיקה אותי וכמעט על ראשי דחפה מייד הזה היא

להמשיך יכולנו שלמחרת טובה, כך לשנת לילה למיטותינו הגענו דבר

היום. באותו הספקנו שלא במה

בהם תקופה. הראשון באותה קרו נוספים אירועים מרכזיים שני

בסביבה. השליטה השדות באחד דו-מנועי מפציץ של נחיתת חירום –

לדרך יצאנו כאשר עכשיו לי הועילה אופניים על ברכיבה שרכשתי

המקומי השוטר הרע, הזה.למזלנו השמימי בפלא מקרוב לחזות כדי

לו יותר היה שלנו. כנראה החקר אפשרויות והגביל את הקדים אותנו

חושב אני מאוד. מפחיד השני היה אופניים. האירוע על ברכיבה ניסיון

הכפר. מן רחוק לא האוויר חיל של גדול בסיס שהיה כבר שהזכרתי

וניסה הזה, לסוד שותף היה הגרמני, האוויר חיל הלופטוואפה, גם

כשבע-מאות המזל, לרוע עזה. בהפצצה הבסיס של גודלו את לכווץ

העובדה הייתה המצב את שהחמיר ומה הכפר, על נפלו תבערה פצצות

היה היטב! בערו האלה קלוע מקש. הגגות גג היה הכפר בתי שלרוב

הבוערים ברחובות רץ עצמי את זוכר ואני בכפר, קטן אחד מקלט רק

במקום אחר. נחתו הפצצות יתר המזל, למרבה בפיג'מה. כשאני לבוש

מה לאסוף לנו שהיה הייתה הזה מהעסק היחידה התוצאה החיובית

פרחו התבערה. העסקים פצצות שרופים של סנפירים "לסחור" – ובמה

ימים. מספר במשך

בתמרונים להשתתף היה האחרים מתענוגותיי אחד שכחתי! כמעט

והם ברן, מקלעי נושאי רכב כלי להם היו הסקוטית. החטיבה של

אזור שפעם היה זה . וחורים" "הרים שנקרא במקום אותם הסיעו

שהסקוטים בכל אופן עד טבע. שמורת מעין במי הים, והיה מוצף היה

דרכו של גורל 52

מורה לי הייתה אבל כך, כל הצלחתי לא בהתחלה השיעור. התחיל ואז

ארובות כאשר נפתחו הגיע לסיום פתאומי זה אמביציה. מצב מלאת

הזה שבשלב החליטה אן למבול. הפך הגשם מאוד ומהר השמיים,

נמשכה. שלי המזל, הלמידה אבל לרוע שלה כמורה, הקריירה תסתיים

והודיעה לי לבית, הכניסה דלת את מבפנים נעלה היא זאת, כדי לוודא

הרכיבה באומנות שאשלוט אחרי רק הביתה ולהיכנס לחזור שאוכל

לעמוד נאלץ הגשם והלאה, זה שמרגע לומר צורך אין אופניים. על

במשך בכיתי וקיללתי מעיני. שזלגו המים עם כמויות קשה בתחרות

מאוחר כאשר יכולתה כמורה, את הוכיחה היא אכן אבל משעה, יותר

האומנות. כמו הדלת הנעולה, שהשתלטתי על , דרך לה יותר הודעתי

את מנווט אני לבדוק איך יצאה ואן מראה עיניים..... טוב שאומרים,

שלי. את ה"רישיון" קיבלתי לבית. כך בשביל הכניסה האופניים

עלי כאן שלי. השינה זמן הגיע כאשר אירעה השנייה ההרפתקה

את מנתה בבית שהתגוררה המשפחה הבית. משק התנהל כיצד להסביר

היו עבדכם הנאמן, כך על נוסף ואן. העיוורת, הרקטור, אשתו, אימו

במשרה גננים ושני טבחיות, שתי בית, משק מנהלת לאם, לוויה בת

גרמנית. שדיברו שתי המורות הצעירות בהתחלה גם היו כן כמו מלאה.

הספר, לבית אותנו לשלוח בבוקר, הצעיר הדור את להקים האחראית

הבית. משק אליס, מנהלת הייתה בזמן, לישון בזמן ונלך שנאכל לדאוג

בשלב בדיבורים. שלא נרבה כך שמוטב די מכשפה, הייתה היא בעינינו

אוכל, חדר חדרי שינה, כעשרה הבית. של גודלו גם את להבין חשוב זה

למטבח, כלים חדר מטבחים, שני לרקטור, גדול עבודה חדר גדול, סלון

אמבטיה, מזווה, כארבעה חדרי חדרי כלי האוכל, שלושה להדחת חדר

על שתי השתרע זה כל גיליתי את תפקידם. לא שמעולם ועוד חדרים

שהיו עם הרבה דלתות בכל הכיוונים, וכלל הרבה מסדרונות קומות,

יום באותו למשחקי מחבואים. נהדר מקום זה היה פתוחות. הזמן רוב

לכך אליס. הסיבה נגד שנינו אלא השני, נגד אחד ואני, שיחקנו, אן לא

התחבאנו לישון. ללכת זמן בערב, שבע הייתה השעה פשוטה. הייתה

51 בית חדש – עולם שונה

עצום, היה המובילים בין האבידות שיעור הצער, למרבה המהירות.

האנגלים, "חטף אז שאמרו כמו הוא, המבורג, מעל ובאחת הטיסות

היה הקשים, הלחץ בתנאי שלו הרוח שקור לי סיפרו חזר. ולא אותה"

מדהים.

הידוע חי. כל ידיעתי עדיין שלמיטב היה טוני, בין הבנים הצעיר

קצין. היה לא אבל האוויר, בחיל שירת הוא שגם הוא אודותיו לי

גרמניה. מעל מהפשיטות באחת ונפצע אווירי כתותחן שירת הוא

פעם רק בניו את פגשתי הכומר בבית ששהיתי התקופה בכל למעשה,

פעמיים. או

בבית, גרה היא לא ג'ין. גם הבנות, היא הבכירה בין בתור הבאה

לוודאי קרוב שניהם, או או להינשא, בקולג' ללמוד כדי שעזבה לאחר

בסדר הזה.

תקופה היא מילאה באותה אן. הצעירה, לבת ועכשיו אנו מגיעים

הייתה שרדתי. היא יודע איך אינני היום בחיי, ועד חשוב מאוד תפקיד

בלתי דמיון ובעלת מקצועית צרות מחוללת אמיתית, "טום-בוי"

חדר גם לה היה שינה יפה, חדר על נוסף דל. היה רגע לא לעולם מוגבל.

צעצועים אחרים והרבה חיות, חוות של מודל בובות, משחקים מלא

מעבר רק החדר היווה עבורה אבל רגילות. ילדות משחקות שבהם

שבהם ומשטחים (Gables) גמלונים כל מיני היו הגג שבו אל ליציאה

עליונה, בעלת חשיבות הייתה זו עובדה מבלי להתגלות. לזחול אפשר

ועוברי אורח הגננים, שני את לרגום הייתה , שם שהייתנו כל מטרת כי

אסטרטגיים. במקומות לכן קודם שאגרנו באבנים אחרים, תמימים

היטב, זוכר מהם אני שניים אבל ארוכה, ה"מבצעים" הייתה רשימת

המקבל. בצד הייתי אלא שותף, בדיוק הייתי לא שבהם מפני אולי

אחרת כי אופניים, על לרכב ללמוד שעלי החליטה אן מסוים בשלב

בא לא שבכלל מה , "מקורקעת" להישאר או לבדה, ללכת עליה יהיה

דוחפת והיא הילדה שלה, אופני את דוחף את עצמי מצאתי בחשבון.

"רמה", עם בנים, של אופניים כמובן שהיו אחיה, של האופניים את

דרכו של גורל 50

היה נסביט אריק מר ודייריו. הכומר בית על משהו ועכשיו

השתים-עשרה. למאה חוזרת שלו שההיסטוריה כפר של הרקטור

העוסק ספר קיבלתי ,1999 בשנת בבארנאק האחרון בביקורי למעשה,

מאז בו ששירתו הכמרים שמות כל וכולל את הכפר, של בהיסטוריה

אותה מאה.

ומשפחתו נסביט אריק הרקטור של ביתם , בבארנאק הכומר בית

מחמשת אישה. וכמובן ילדים, חמישה היו נסביט לרקטור

ג'ון,היה הבכור, הבן בבית. עדיין הייתה ביותר הצעירה רק הצאצאים,

כלשהן, בריאות בעיות שהיו לו קרוב לוודאי בלונדון. והתגורר ,35 בן

מלך את שירת שהוא כמובן, ייתכן, בצבא. לשרת נקרא לא מעולם כי

היה מה יודע אפילו אינני להן. יפה שהשתיקה בדרכים אחרות אנגליה

היה והוא , (HUGH) יו, היה השני הבן לזה. שמו של שנניח כך מקצועו,

כטייס המלחמה בזמן שירת הוא מאוד. ושלוו מאוד אמיץ גבר כנראה

שתפקידו גשש הוא התנדב להיות בעל עצבים מפלדה. והיה מפציץ, של

המטרה, את לאתר כדי הגדולה המפציצים קבוצת לפני לטוס היה

המטרה לזהות את יוכל הראשי שהכוח כך בערה, אותה בחומרי לרסס

במלוא משם להתעופף ואז האפשרי, ביותר הקצר בזמן ולהשמידה

49 בית חדש – עולם שונה

היה זה עבורי עתיד לקרות, מה הסביר לילדים מישהו אם אפילו

מזל, כוכב של תחת כנראה שנולדתי עם זאת בלבול. והרבה רעש פשוט

ולקבל כיוון. להתבהר התחילו הדברים לאט לאט כי

ב-1989) שם בביקורי (התמונה צולמה ליד בארנאק עיירה – סטמפורד

לעיר קרוב והוא בארנאק, נקרא אותנו פינו שאליו הכפר

בכפר, בין המשפחות את הילדים אליו פיזרו כאשר הגענו סטאמפורד.

וזאת הכנסייה הכפרית, הכומר של משוכן אצל את עצמי מצאתי ואני

גם שתי בביתו – שוכנו ושנית גדול, בית לו כל היה קודם משתי סיבות.

בצורה עצמי את להביע כך, גרמנית. יכולתי, אם שדיברו צעירות מורות

כל הייתה לא שלהן הגרמנית הנראה, ככל אבל, להפך. גם וכן מובנת,

במהירות אנגלית למדתי הזמן מאותו זכרוני, למיטב כי משובחת, כך

כלל לכך, וזה סייעה הספר בבית הנוקשה האנגלית גם המשמעת הבזק.

למכשיר מילימטרים. כשישה ובקוטר של מטר, באורך במבוק מקל

היו התוצאות היד. כף נחיתה. על האחוריים או על אזורי שני היו זה

זהות.

דרכו של גורל 48

מאוד. מעט קלטתי כי אם ללמוד, אמור הייתי שבו כלשהו במקום

ממנו שנהניתי שיעור אחד באנגלית. התנהל טוב, הכול תירוץ לי היה

ולאחר משהו, אז אכלנו הצהריים. הפסקת בו, היה להשתתף ויכולתי

שנת את לישון חייבים היינו וכולנו קטנות, בד מיטות הוצאו מכן

שפה. בעיית לי הייתה לא כאן הצהריים.

חיי את המכוון הגורל לתעתועי התרגלתי לא עדיין הזמן באותו

אחרי שבועות חמישה שקרה מה בדיוק זה אבל שונים, לכיוונים

לא עוברי, בשלב עדיין הייתה באנגלית שליטתי לאנגליה. שהגעתי

העולם מלחמת פרוץ עם והנה, לבית, מבית ברחוב לנווט כיצד ידעתי

לדבר יכול אפילו שאינני אנשים ועם לפליט, הופך אני שוב השנייה,

כפריים, לאזורים ויועברו מלונדון, יפונו הילדים שכל הוחלט איתם.

כמה עם ויחד הרכבת, בתחנת הספר, מבית הילדים כל נאספנו, וכך

ידוע. בלתי לכיוון עזבנו שלנו, מהמורים

הכפריים, לאזורים בדרך לונדון את עוזבת הרכבת כאשר לשלום מנופפים ילדים1940 בשנת

בלונדון) המלחמה מוזיאון באדיבות - (התמונה

47

שונה – עולם חדש בית

טרנספורט" "הקינדר במסגרת לבריטניה מגיעות ילדות יהודיותהמלחמה בלונדון) מוזיאון באדיבות (התמונה -

לרציף. ההתקשרות את זוכר אינני אבל בבוקר, השכם להאריץ' הגענו

והרבה היינו, שבו שדה של היא בזיכרוני החרוטה הבאה התמונה

את או אמורים לקחת, שהיו את אלה ילדים, שבאו ובחרו מבוגרים

הייתה המזל, כי מברי אחד כנראה הייתי אני בעיניהם. שנשאו חן אלה

שהייתה מרתה, הדודה ואספה אותי. הייתה זו שבאה משפחה קרובת

אימי של אחיה רוברט, לדודי נישאה מהן שאחת אחיות, משלוש אחת

בלונדון, לביתה מהנסיעה זיכרון כל לי אין לשנגהאי. להגיע שהצליח

עצי ובמיוחד את הגדול, הגן את הדירה, צורת את היטב אני זוכר אבל

הייתי אבל בלונדון, הלימודים שנת התחילה מתי זוכר אינני הפרי.

45 השנים הראשונות, גרמניה

המבצע התנהל בהתחלה שבועיים. תוך לאנגליה הגיעה ילדים של

דרשה הבריטית 1939 הממשלה אפריל לקראת אבל חופשית, בצורה

משפחות מצאו הילדים כמו כן לא כל ילד. כל עבור 50 לי"ש של ערבות

נכתבו רבים קיץ ובאכסניות. סיפורים שוכנו במחנות וחלקם אומנות,

מאושרים. הסיפורים היו כול האלה, לא הילדים חוויותיהם של על

דרכו של גורל 44

בנדיק שפיגלגלס מרים אמי,

המבצע על מלים כמה האישיות, בהרפתקאותי שאמשיך לפני

ארגונים שיזמו תכנית הייתה זו חיי. את שהציל טרנספורט" "קינדר

הראשונה הקבוצה הבדולח". "ליל לאחר מייד ונוצרים, יהודים שונים,

43 השנים הראשונות, גרמניה

שנדור לאחיה כתבה שאמי מהמכתבים אחד

דרכו של גורל 42

רושם המשאירים הפרטים מהם ממחיש רק זה עליה. שהיו הפירות

עוד בכל אופן כך. כל ואכזרי סוער בעולם שבע, בן ילד החיים על לכל

מאותה שוב, אנגליה. אוניה, והפלגנו להאריץ', על עלינו הלילה, באותו

התפשטתי. אם אבל לא שלי ואת המיטה, התא זוכר את אני ההפלגה

מניח שכולנו היינו מותשים לחלוטין. אני

רק הבית קיבלתי את שעזבתי שאחרי כאן להוסיף רוצה הייתי

וחמש עשרים רק כלל המכתב כל האדום. הצלב דרך אחד אישי מכתב

מעט להשיג הצלחתי שנים לאחר נאצי. פיקוח תחת שנכתבו מילים

גם אבל הברית, בארצות אחיהן לבין ודודתי, אימי שבין מהתכתובת

אלו מכתבים הרבור. פרל על ההפצצה עם לקיצה הגיעה זו אפשרות

האושר הייתה שבהם והנקודה החיובית היחידה ביותר עצובים היו

לוותה זו שהרגשה משער אני לאנגליה. הגעתי שאני בידיעה שלהם

.1943 בשלושים בינואר הגיעו לשם לאושוויץ, כל הדרך אותן

בביתו. סבי של פטירתו היה יחסית, "חיובי" אבל עצוב, אירוע

היו בהחלט שהם לחוש לארצות הברית, אפשר דודתי שכתבה במכתב

הוא, בנותיו. לשתי מהגורל הצפוי סבי שחשש ובמיוחד למצב, מודעים

בברלין. בביתו למות "זכה" לפחות,

41 השנים הראשונות, גרמניה

לארוז. עלינו והיה קצר היה הזמן וממילא להסכים, לי גרם זה כל

שלא החפצים כל את ואני הנחוצים, החפצים כל את ארזה אימא

מערמת כפליים גבוהה הצעצועים שצברתי הייתה ערמת נחוצים. היו

איתי, שאוכל לקחת מה את מתוכם בררה אימא אבל כאשר הבגדים,

צעצוע מסוים כלשהו. זוכר אינני היום עד נשאר הרבה. למעשה, לא

מכונית היה מאחור להשאירו מאוד שהצטערתי היחידי הצעצוע

הסולמות לשבת על שיכולתי עד גדולה כך כל הייתה שלי. זו הכיבוי

הרבה הגיעו הם הסולמות הורמו כאשר למעשה, ו"לנסוע". המקופלים

זוכר אני לקראת הבוקר. מוכן היה הכל דבר, בסופו של לראשי. מעל

אינני אבל הגדולה, הרכבת לתחנת ונסענו מאוד, מוקדם שהשכמנו

לרציף גדולות במדרגות זוכר רק שטיפסתי אני שוב, רכב. באיזה זוכר

הפרידה את אפילו זוכר אינני מזיכרוני. נמחק כך אחר שקרה ומה

שהיא זוכר זאת אני אתה. עם כלשהו קשר גופני מאימי, או האחרונה

אחרונה. לפרידה ברלין במערב הרכבת לתחנת תגיע שהיא הזכירה

לאורך ריצתה של רק באופן חלקי, והתמונה זאת לעשות הצליחה היא

כנראה בבהירות. למצוא אותי, חרוטה בזיכרוני לשווא בנסותה הרציף

גרונות מאות בשלוש על מנת להתחרות מספיק רם בקול צרחתי שלא

וזו דקות, מספר אחרי לדרכה יצאה הרכבת המצב. באותו אחרים

לי מאימי. שנותרה התמונה האחרונה

עצב של תערובת זו הייתה הרגשתי. אולי כיצד לתאר יכול אינני

למדי מוקדם ברלין את עזבנו שני. מצד הרפתקנות ותחושת אחד, מצד

לגבול ערב, הגענו או לפנות הצהרים המאוחרות, ובשעות אחר בבוקר

לומר אין צורך הגסטאפו. של האחרונה הביקורת כאן הייתה הולנד.

אבל בסופו מפחד ומדאגה. קפואים נכון יותר מאוד, או שהיינו שקטים

ואנחנו משמחה, צרחו הגדולים הילדים הגבול. את חצינו דבר של

ניצלנו. ממה להבין מבלי במקצת מטופשים בוודאי נראינו הקטנים

יכול אני למעשה פירות. לנו וחילקו לרכבת שעלו גברות כמה זוכר אני

ואת סירה, בצורת שהייתה הנייר קערית את מדויק באופן לתאר

דרכו של גורל 40

בביתנו בברלין חברים) שני (אני משמאל, עם המוסקטרים עם שלושת אמי

בביתנו בברלין אמי, עם של אושר רגע

סיפרה אימא אחד, לקרות, אך ערב מושג מה עומד לי היה לא עדיין

אדאג, שלא אבל לבדי, לנסיעה לצאת עומד אני בבוקר שלמחרת לי

בספינה. כך ואחר ברכבת אסע מקרה ובכל בקרוב, אלי תצטרף היא

39 השנים הראשונות, גרמניה

2001 בשנת בברלין, המחוזי המשפט בית ליד עומד

דרכו של גורל 38

ה-30 בברלין, בשנות המחוזי המשפט ליד בית עומד

37 השנים הראשונות, גרמניה

כתיבה למכשירי חנות מהמקרים, באחד יהודים. של בבעלות כולם

יהודי, היה הוא מעורב, הייתה שייכת לזוג לביתנו, בשכנות שהייתה

שלפני על המדרכה אבל החנות, את הצילה זו נוצריה. עובדה ואשתו

מקרצף החנות בעל מיני כתובות נאצה, וראיתי את כל נכתבו החנות

בו. שצפה הקהל של קריאות הבוז לקול המדרכה את

דרכו של גורל 36

מכולן, שלי. הילדות מחלות כמו פרטים מיני כל עוד זוכר אני

יודע אני בגרוני. מהשקדים הפרידה הייתה ביותר נעימה הבלתי

התאבקות בעבר. אלופת בוודאי שהייתה אחות, של ברכיה שישבתי על

לספור לי והורו לאפי מתחת משהו דחפו "לפתה" אותי, היא כאשר

אבל זו. במיומנות לשלוט למדתי עתה זה כי קל היה זה חלק עשר. עד

יותר או פחות נעשתה הספירה לגרוני, נדחפו כלשהם מלקחיים כאשר

להציץ הצלחתי שלי כי השקדים נראו כיצד אני זוכר אפשרית. בלתי

שהלכנו כך. יתכן אחר קרה מה מושג לי אין שהם סולקו. לפני בהם

אחרת בפעם החולים. בבית יומיים או יום שנשארתי או הביתה

או אולי רוח, באבעבועות או בשנית חליתי כאשר בבידוד הייתי שרוי

עם משחק את עצמי זוכר גם אני מרגש. כך כל לא היה זה בשתיהן.

קטנות ספינות צעצוע היו לי שהיא התרחצה. באמבטיה בזמן אימא

הייתה זו האמבטיה. - האגם בתוך ומפרצים איים מספר ומצאתי

שלי. הימית הקריירה תחילת כנראה

זה זכרוני, מיטב לפי הספר. לבית ללכת 1938 התחלתי של בסתיו

העשרה עד קרה לא מיוחד דבר הכנסת. שום לבית צמוד בניין היה

קיבלו ובאוסטריה בגרמניה היהודים שבו היום , 1938 בנובמבר

נשרפו הכנסת בית עם יחד שלי, הספר בית עתידם. לגבי ברור "מסר"

בכל היכן. זוכר אינני אחר, במקום ללמוד ללכת צריכים והיינו כליל,

באופן ללמוד התחלתי מה, הגעתי לאחר זמן שאליה באנגליה רק מקרה

בית גם היה הקרוב, שלידו הציבורי בגן זוכר ששיחקתי גם אני סדיר.

מספר שנים. לפני לברלין בשובי שביקרתי מקום המשפט המחוזי,

כל למרות זמן, באותו מאושרים רגעים הרבה היו הכל בסך

26 - ב נקטעו האלה הנעימים הזמנים סביבנו. שהתגלתה האומללות

קצר אחרי זמן התגבשה אימי של שהחלטתה אני סבור .1939 ביולי

בבית "כלוא" הייתי האמת למען בזיכרוני. החרוט " הבדולח "ליל

יצאתי, אבל כאשר לרחוב, לצאת לי לתת פחדה אימי יומיים, כי במשך

שנבזזו, חנויות שנופצו, ראווה חלונות התוצאות. את היטב ראיתי

35 השנים הראשונות, גרמניה

20 ביוני 1928 בנדיק, דוד סבי,

דרכו של גורל 34

ליום נמשך עד הזה שהטקס לציין רוצה הייתי הביתה. ומתנהלים לנו

הטיל על הנאצי שהמשטר למרות ההגבלות וזאת לעזוב, עלי שבו היה

שהוא סבא את לשכנע לא הצליחו אימי ודודתי של תחנוניהן היהודים.

הייתה תמיד אחת: תשובתו הגסטאפו. עם מסתכן מאוד בהסתבכות

להודות יש זכויות. לו והיו גדודי, סמל המולדת כרב את שירת הוא

ובטחונו קומתו זקיפות בזכות לודאי קרוב נעצר, לא מעולם שהוא

בעל ספק וללא רצון חזק ובעל עקשן היה הוא לראות כי אפשר העצמי.

אימא כאשר לכך אירעה יום אחד לציית לו. דוגמה טובה שיש הבית

נושם המרפסת, על הייתי אני וחלב. ביצים לקנות יורדת שהיא אמרה

אותי לקחת לאימי הציע, לא הורה, כאשר סבא "צח" עירוני אוויר

ליד ממש המכולת הייתה צח. באוויר ניחשתם, לזכות, אכן כדי אתה

אמרה אימא מיותר עבורי. ממש היה הזה כך שהטיול לביתנו, הכניסה

התחילה חזרה וכאשר לה, הלכה לדרכה, השיב ומשלא לאביה, זאת

שכאשר כך מעבודתה, דודתי חזרה בינתיים הערב. ארוחת את להכין

לעולם אלינו. להצטרף לסבא קראו הן ערוך, והשולחן מוכן, היה הכול

שבו אכלנו, למטבח נכנס סבא בהמשך. שהתרחש מה אשכח את לא

מה שהיה כל עם אותו והפך הערוך בשולחן תפס מילה, ומבלי לומר

חמש במשך מילה אמר ויצא דרך הדלת. איש לא הסתובב, אז עליו,

מה קרה יודע אינני בהלם כי כנראה אני הייתי הבאות. עשרה הדקות

נראה. בלתי להיות שהשתדלתי רק בהמשך,

33 השנים הראשונות, גרמניה

ואנזה בחוף חבר, עם

זו הייתה במרכז ברלין. הטיולים לגן החיות נוסף היה זיכרון נעים

בדיוק החשמלית, או האוטובוס על עולים היינו סבי. של הממלכה

הולכים היינו משם הדרך לשער ברנדנבורג. כל ונוסעים לביתנו, ממול

שקיק היה טיולים באותם הכרחי שהיה מה היפים. הגנים דרך ברגל

אגוזים כמה מחזיק היה סבא הסנאים. את להאכיל כדי אגוזים של

שקט וממתין, מתכופף היה הוא ואז מעילו, בכיס השאר ואת ידו בכף

היה סבא סיים, הסנאי כאשר ידו. מכף ואכל בא שסנאי עד כעכבר,

לכיסו, ונכנס זרועו על חש בטוח, טיפס שהסנאי עד תזוזה ללא מחכה

לציין מיותר סעודתה. או סעודתו את בהנאה סיים הזעיר היצור שם

לאחר מכן בן חמש. לילד תזוזה, או מצמוץ. לא קל לעמוד ללא שהיה עלי

אוטובוס על עולים נקניקיה חמה קטנה, ואז היינו מקבל הייתי אולי

דרכו של גורל 32

(משמאל) ויהודית (גרטה) מרגיט דודותי

31 השנים הראשונות, גרמניה

ואנזה של ביערות קרוב, חבר עם

דרכו של גורל 30

מוגבלת בלתי אספקה לי הייתה – נוספת מסוכנת עובדה ממנה. חלק

צאצאיהם את לפנק דודה הוא של הכל, תפקידה אחרי שוקולד. של

הגזמתי כנראה אחד יום פנים, כל על האחרים. המשפחה בני של

את היטב זוכר אני נכנסה. שממנו למקום חזרה עלתה והשוקולדה

ואני נמס, שוקולד הקעורות מלאות כשכפות ידי במיטה, יושב עצמי

זו. אותי מצרה חילץ זוכר מי שאינני עלי להודות בכי תמרורים. בוכה

חדשים לפני מספר של אמי בבטנה נמצא כשאני ואמי, (מימין) הדודה יהודיתשנולדתי

29

גרמניה הראשונות, השנים1931-1939

את לי מזכירות הזה, הלכת כוכב על שלי הראשונות השנים שבע

עבר הוא כאשר בילדינג. מהאמפייר סטייט שנפל האדם על הסיפור

"מה אליו: קראה מהמזכירות אחת וארבע, החמישים הקומה את

תקופה באותה בסדר!" הכל "בינתיים תשובתו: את וקיבלה קורה....?"

ככל הייתי ראשונות שנים לקרות. באותן צפוי מה לשער יכולתי לא

אז כולו, בעולם לא אם ביותר, והמפונק המטופח המוגן, הילד הנראה

לא סביבי שהתרחשו שהאירועים כך בועה בתוך חייתי בברלין. לפחות

.1938 בנובמבר, העשרה בליל פתאומי לסיום הגיע כמובן זה בי. נגעו

ליום שקדמו מהאירועים המאושרים ניזכר בכמה הבה תחילה, אבל

זה.

בבית ביקור היה בהם נזכר שאני הראשונים מהאירועים אחד

בו אפילו בחורף. לגור שמח שהייתי יהודית, מקום דודתי של הקיץ

לומר, אמידים. אפשר היו, דודתי, של הבעלים שני שאתם יודעים, כמו

בזיכרוני כתמונות חרוטים נשארו בודדים אירועים או שלושה שניים

היה אזור באותו הקיץ מבתי שאחד הוא מהם אחד ימים. מאותם

שמלינג, מקס , ימים כבד,באותם במשקל באגרוף הגרמני לאלוף שייך

את לעצמכם כליל. תארו ונשרף בלהבות עלה בית זה אחד לילה אך

שחורות משטרה ומכוניות יפהפיות, כיבוי מכוניות ההתרגשות, כל

המים צינורות העשן הלהבות, את נשכח ובל סביבנו מתרוצצות

את גם זוכר ארבע. אני בן גדולה לילד הכללית. התרגשות וההמולה

הקצה שרק כך המכוסים התלמים עם באזור, שגדלו האספרגוס שדות

או פחות שהייתה המנוע, סירת כמובן והייתה ירוק. נשאר הצמח של

מערכה הפחית לא הדבר בגילי עבור ילד אבל שלה, במעגן שקועה יותר

לראות היה אפשר הכול אחרי מנוע. סירת "לנו" שהייתה העובדה של

27 משהו על המשפחה

דרכו של גורל 26

העליונה) בשורה משמאל (שלישי הצעיר שפיגלגלס אלכסנדר

בגימנסיה כיתתו בני מתחבא בין שפיגלגלס אלכסנדר

25 משהו על המשפחה

לא כי נשוי, הייתי כבר כאשר שנים, לאחר רק גיליתי זאת כל את

ועד ,1934 – ב גרמניה את שבו אבי עזב בינינו, למן הזמן קשר כל היה

יותר מאוחר ייחשף הזה הסיפור .1956 – ב עליתי על עקבותיו שבמקרה

מאוחר שוב ולספר מה שהייתי רוצה להוסיף כאן, זאת. באוטוביוגרפיה

עם כולם. נפלאים יחסים לי גדולה ויש משפחה שמצאתי יותר, הוא

ב-11 בדצמבר 1905 שפיגלגלס למשפחת נשלחו – אבי של להולדתו ברכות

היסודי הספר בבית אבי

דרכו של גורל 24

–א"י אבי ממשטרת פלסטינה השחרור של תעודת

23 משהו על המשפחה

לצידה יושב וסבי משמאל, עומדת סבתי אבי: של משפחתולאבי שהיה הילד ביניהם

העשרים ומת שם המאה בראשית הברית לארצות סבא שלי עזב

שני אבל .1956 – ב בלנינגרד ונפטרה ברוסיה נשארה סבתא .1926 – ב

ואחיו כלכלה, ולמד לגרמניה הגיע אבא לרוסיה. מחוץ נשלחו בניה

אחד בכיוון כרטיס קיבל במשפחה, השחורה הכבשה שהיה הצעיר,

חושב ואני ,17 בן רק היה הוא זמן באותו .1931 בשנת לאוסטרליה

שם. משפחה לו הייתה שלא גם ביותר, מה אכזרי מעשה היה ששילוחו

אבל דרכיו, את היטיב באמת שהוא חושב ואני פעמיים אותו פגשתי

אימי החורגת, לבין בינו היחסים על כהה עננה ריחפה יודע שתמיד אני

קלייר.

לפלשתינה ובשנת התגרשו, אבא הגיע אחרי שהורי ,1934 בשנת

במשטרת שירת הוא הקודש, בארץ בהיותו לאוסטרליה. היגר ,1948

העולם הגיחה לאוויר רינה אחותי הבריטי. הצבא עבד עבור וגם המנדט

בנהריה. גרו כאשר תקופה, באותה

דרכו של גורל 22

ויהודית (משמאל) גרטה האחיות

את גם שאתאר הראוי מן בנדיק, שבט כל את שסקרתי לאחר

למעשה אבי. עם לי שהיו המיוחדים היחסים ואת שפיגלגלס, שבט

לי, שידוע עד כמה אבי. של הוריו של הדור מן פגשתי איש לא מעולם

נולדו שם. גם ברוסיה,וכנראה חיו אבי מצד סבי וסבתי,

21 משהו על המשפחה

זוגם בני עם (עומדים) רוברט והדוד יהודית הדודה

דרכו של גורל 20

גרמניה בברלין, 1912 בספטמבר ושבעה בעשרים נולדה יהודית

הוא זו. האחר בארץ שנולדה היחידה הנוספת בת המשפחה והייתה

ונזקקה בריאה הייתה ילדה לא לי היא הידוע הנאמן. ככל עבדכם כמובן

ואני מאוד יפה אישה הייתה היא פנים כל על רבה. רפואית לעזרה

הספר לבית למרות שהיא הלכה פיצוי. בזה מידה של שהייתה חושב

עסקה היא או אם מקצועה נודע לי מה היה לא הילדים, מעולם כשאר

זמן במשך נשואה, הייתה היא לי הידוע ככל בגרמניה. כלשהי בעבודה

1938 או 1939 היא בשנת ילדים. נולדו להם לא שיניים אבל לרופא מה,

דרך לאוסטרליה, נסעו הם וביחד אחר, לאדון נישאה או התארסה

דודתי 1940 ילדה בשנת של טקסטיל. קטן עסק הם פתחו שם שנגהאי,

מרגרט. דודתי בת שהיא היחידה ביתה את

הברית, אוסטרליה, לארצות עזבה את דודתי 1959 בת בשנת בערך

היום. ועד מאז שם וגרה

ביתה עם לגור עברה היא התאלמנה, שדודתי לאחר בהמשך,

יותר, שנתיים מאוחר שם נפטרה הצער למרבה בארצות הברית אך

האהובה אימה את לקחה דודתי בת .1986 במאי עשר בתשעה

היקר. ליד בעלה אותה למנוחות לאוסטרליה, והביאה

19 משהו על המשפחה

יהודית. הדודה יהודית הייתה דודתי המשפחה הצעירה ביותר והיא

בתה, עם דיברתי שלאחרונה ולמרות בנדיק, ילדי חמשת מבין הצעירה

עם חלקה לא דודתי הנראה ככל רב. מידע ממנה קיבלתי לא מרגרט,

בני מיתר ששמעתי שמה שיתכן כך בצעירותה, חייה קורות את איש

צרופה. בדיוק אמת לא היה המשפחה,

יהודית התינוקת ואחותה אמי

דרכו של גורל 18

הייתי לא שבלעדיה דור, באותו ביותר לחשובה אותי מביא זה

הגיעה היא שלי. אימא הייתה זו כן, זאת. אוטוביוגרפיה כותב

הזכות לה והייתה ,1908 בפברואר ושלושה בעשרים בנדיק למשפחת

במאה שנולדה הקרובה, המשפחה בני בין הראשונה להיות המיוחדת

וינה מעיר הולדתה זיכרונות בכלל לה היו שלא קרוב לוודאי העשרים.

היא בהמשך השנה. עוד באותה גרמניה, לברלין, עברה המשפחה כי

ואפילו תקופה, הילדים באותה כמו כל ספר יסודי לבית הלכה בוודאי

קבוצתית. תמונה בידי יש שממנו קייץ במחנה השתתפה

באיקס) (מסומנת קייץ אמי במחנה

למדה ספר בית באיזה איני יודע תפירה, אך למדה היא מכן לאחר

היה העשרים המצב בשנות כשוליה. התמחתה אולי המקצוע או את

אזרחיה יתר עבור והן המשפחה ועבור עבורה הן הנראה, ככל טוב

נכנס 1929 או 1930 אבי בסביבות כלשהו בזמן גרמניה. של היהודים

מכאן והלאה .1931 בנובמבר ותשעה כתוספת, בעשרים ואני, לתמונה,

יכול אינני אבל שלי, האישיים הזיכרונות על מבוסס יהיה הסיפור

זוכר אותם כפי שאני אתאר את האירועים של הדברים. לערוב לדיוקם

בת עוד על לכן עלי להוסיף ולספר לי עליהם. אבל קודם כפי שסיפרו או

17 משהו על המשפחה

1917-1918 בנדיק, רוברט החייל

דרכו של גורל 16

בנדיק רוברט דודי

15 משהו על המשפחה

היה אבל במקצועו, שרברב היה הוא מעט. רק יודע אני עליו גם

האדון כלים. בונה או מכונאי כלומר המשפחתי, במקצוע גם מעורב

אחת תכונות, שתי לו היו .1899 בספטמבר עשר בשלושה נולד הזה

אבל חובב, מתאגרף היה הוא שלא. ואחת ההם, לזמנים שהתאימה

הרבה די שבר הוא לי קומוניסט. על פי מה שסופר היה הוא שני מצד

שהיה עליו לשער תוכלו המוקדמות. השלושים בשנות "אפים נאציים"

הצליח 1938 כאשר בשנת היה זה רבה. במהירות מגרמניה להסתלק

נועדה הזה המשפחתי לקשר הטרייה. אשתו עם יחד לשנגהאי להגיע

לאנגליה. שהותו להעברתי סייע הוא כאשר יותר מאוחר חשיבות שנה

בדיוק הייתה שלא יפן, עם המלחמה סיום עד התארכה בשנגהאי

הוא הגיע דבר של בסופו הבריטית. הקהיליה חברות עם ביחסי ידידות

העובדה בגלל לודאי קרוב וזאת .1956 בשנת לאוסטרליה, שם נפטר

עוד אוסיף כבדים. מעשנים שניהם היו הבכור, אחיו וכמוהו שהוא

בני דודים. ללא נשארתי שמצידו כך ילדים, לו היו שמעולם לא

דרכו של גורל 14

יחסית, צעיר בגיל וזאת בחייה לה עלה הדבר – יקר מחיר שילמה

ושש. ארבעים

רוברט. השלישי היה דודי הילד

דודתי גרטה בנדיק

13 משהו על המשפחה

שנדור הדוד של האמריקנית האזרחות

שנקראה זוהייתהדודתי מרגיט ועתהלבאהבתור במשפחתבנדיק.

נולדה היא אודותיה. גם לי הרבה מידע אין למעשה חיבה. כשם גרטה

איני אבל כלשהו ספר לבית הלכה הנראה וככל ב-26 בדצמבר 1897,

כמוכרת שהיא עבדה זוכר רק אני שלה. המקצוע מה היה לומר יכול

מסיק שם. אני הבכיר בצוות הייתה וכנראה לנעליים מסחר ידוע בבית

אמורים והיו נכנסו לתוקף היהודים נגד כאשר החוקים כי ביודעי זאת

במחסן, ראיה לטווח מחוץ לעבודה אותה להעביר העדיפו לפטרה,

היה זה דבר החנות. בעסקי שלה הידע ועל שירותיה על לוותר ולא

נכון לארבעתנו. היחידה המפרנסת הייתה היא כי במיוחד, לנו חשוב

הלא-יהודיים, ללא הלקוחות אבל בתפירה בבית, מעט עסקה שאימא

ההזמנות היו מועטות.

אשרת כניסה לאוסטרליה, להשיג המלחמה מרגיט הצליחה לפני

ואנוכי אימא סבא , שלושתנו, כי ביודעה את עזיבתה דחתה היא אך

של דבר, ובסופו צדקה, אכן היא לדאבוני הכנסתה. ללא נגווע ברעב

דרכו של גורל 12

עילית של אופנה – דוגמן שנדור הדוד

11 משהו על המשפחה

מהמציאות בריחה של ברגע שנדור הדוד

דרכו של גורל 10

מדי הוארך שלו החוזה שכן בעבודתו, הצליח הוא הנראה ככל ברוסיה.

בעינו של כנראה 1938 סר חינו - אך ב הבאות, השנים שנה, בשמונה

מעבר אל נבעט וזרים, רוסים של מליונים כמה עם ויחד סטאלין החבר

הוא זאת למרות ו"גרביים להחלפה". בגדיו לעורו כשרק הפולני לגבול

פחות הרבה באופן בכיוון ההפוך, אחרים נסעו שכן למארחיו, הודה

אבל ברלין דרך עבר שנדור דודי הברית, לארצות חזרה בדרכו נוח.

מפגישה דבר זוכר אינני כי רב, רושם כנראה, עלי, השאיר לא ביקורו

זו היחידי מפגישה האדם כי בדעתו העלה לא איש באותו זמן זאת.

הברית הוא לארצות כל פנים, בשובו אני. על הוא שוב, שהוא יראה

דרכינו נפגשו שוב וחי באושר. את משפחתו גידל השיג עבודה טובה,

בהמשך. כך אבל על יותר, שנים מאוחר כשבע רק

9 משהו על המשפחה

העליזה, לוינה וסבתי סבי שנישאו, עברו אחרי מה זמן אופן, בכל

בברלין, כבר נולדה יהודית, ביותר, הצעירה הבת אמי. נולדה שבה

הלידה שלהן נמצאות תעודות כי בטוח, אני אלה גרמניה. בשתי עובדות

בידי.

גרטה, (מיצי), – מרים רוזה,אמי סבתא רוברט, (משמאל) בנדיק: משפחתדוד, ושנדור יהודית (יושבת), סבא

אלכסנדר שנדור, או בשם נקרא הבכור הבן אמי. לדור של ועכשיו

בעקבות גדל, הלך כאשר .1896 בשניים בנובמבר נולד באנגלית. הוא

אביווהיהלבונהכלים(Toolmaker) וזאתפרטלתקופתמלחמתהעולם

המלחמה אחרי ומיפוי. מודיעין לצורכי אויר כצלם שירת בה הראשונה,

בזהות לאמריקה, כשהוא משתמש והגיע לספינה כנוסע סמוי התגנב

ושינה חזר הברית ארצות אזרחות את קיבל כאשר הצורך. פי על בדויה

בן אישה והוליד נשא השפל לפני תקופת מה זמן לזה המקורי. שמו את

שאיבד לאחר מצוא, לעת כצלם עבד הוא קשות שנים באותן פרנק. בשם

טוב, כלים מתכננן שהיה מכיוון זאת, עם במקצועו. עבודתו מקום את

למכוניות חרושת בבית לכלים, מלאכה בית של ניהול משרת לו הוצעה

דרכו של גורל 8

פעמיים, האלה השמות ההונגריים מלהזכיר את שנמנעתי לב שמתם

בקורא. התחשבות מתוך וזאת

בנדיק וסבתא סבא

7 משהו על המשפחה

בנדיק שוורץ סבתי, רוזה

לו היה חיי של השנים הראשונות והתמימות בשבע לסבי. ועכשיו

באוגוסט בחמישה נולד הזה האדון בחיי. קובע ולעתים חשוב תפקיד

לאישה. בודאי אותה נשא גם ושם סבתי, נולדה שבו 1868 באותו מקום

דרכו של גורל 6

שלו במדי הצבא דוד בנדיק, סבי,

5

המשפחה על משהוג'נטלמנים, ומכיוון שאנו בנדיק, משפחת של אימי, במשפחתה אתחיל

נפטרה לפני שהיא מכיוון עליה הרבה יודע אינני למעשה נתחיל בסבתי.

להבין יכולתי שבו לגיל הגעתי כאשר העבר. לנבכי ודהתה שנולדתי,

העולם כל תקופה באותה כן, כמו אותה. הזכירו בקושי רציני, משהו

דחופים נושאים היו בגרמניה האנשים ולרוב התהפך, כבר סביבנו

,1870 בינואר, בשניים שהיא נולדה יודע לדאגה. אני להם שגרמו יותר

יש שמות רק להונגרים ,(Rabahidveg) "ראבאהידווג" שנקרא במקום

נישאה גם היא הונגריה. ,(Szombathely) זומבטיי העיר ליד כאלה,

הוא יודע שאני היחידי הנוסף הפרט כפר). (או עיירה באותה לסבי

היה הזה התאריך את שידעתי לעובדה .21.9.1927 ב- נפטרה שהיא

מאוחר יותר. שנה כשבעים בחיי, תפקיד חשוב

3 בראשית

הורי של הנישואין תעודת

שלי הלידה רישום

דרכו של גורל 2

שלי הלידה תעודת

1

בראשיתאבות ולמעשה רב, זמן לפני התחיל הכל יודעים, שאנחנו כמו

תעודת בידי שאין מכיוון אך חוה. ליבו, ובחירת אדם היו אבותיי

זה, ידי הרשויות בעניין על שהוצא אחר מסמך רשמי או כל נישואין,

של המוקדמות שלגביו יש בידי תיעוד. וזאת מן השנים במקום אתחיל

בהונגריה, נולדו וסבתי סבי של הוריהם כאשר התשע-עשרה, המאה

שלושת גם וכן וסבתי, סבי להיות שגדלו ילדיהם שם נולדו בהמשך

כבר נולדה אימי, בסדרה, הרביעית וסבתי. סבי של הראשונים ילדיהם

ליהנות מהחיים מנת על זמן די שם לא נשארה אך ,1908 בוינה בשנת

ולפי חודשים, ארבעה של הרך בגיל כבר למעשה, הוואלסים. בעיר

אחר, למקום משפחתה כל עברה הנודד, היהודי של העתיקה המסורת

בניו ושני סבי הראשונה העולם מלחמת בזמן גרמניה. לברלין, הפעם

הרבה להם עזרה שלא נאמנות הקייזר, של בצבאו בנאמנות שירתו

ביותר. הצעירה דודתי נולדה תקופה באותה יותר. מאוחר שנה עשרים

כך 57 בלבד. נוסף על סבתי בגיל נפטרה המאוחרות בשנות העשרים

צעיר לסטודנט חדר בדירתו להשכיר וסבי החליט קשים היו הזמנים

נכנסתי אני הייתה שבתקופה זו שני בכלכלה. התוצאה שלמד לתואר

לעניין לתת החליטו הורי העולם. לאוויר לא עדיין כי אם לתמונה,

הופעתי מכן לאחר חודשים מספר הנישואין. בברית ובאו חוקי אישור

הורי מנוחות , על מי התנהלו לא הדברים היקום. אבל זה של בחלק

עם נשארתי פלסטינה בעוד שאני נקראה עזב לארץ שאז ואבי התגרשו

אפילו לא הסכימה אימא אבל אותי אתו לקחת רצה כמובן אבי אימא.

ארוכה יותר הרבה בדרך הקודש לארץ הגעתי שאני כך בדבר, לדון

ונפתלת.

x

ולגבורה לשואה בטקס יום הזכרון סבא עם אילן דנה

ix

דלית של ההקדמהראיתי אותו לא מעולם אבי, של חייו סיפור את למרות שידעתי

כולנו החודש? באותו קרה מה .1999 יוני לחודש עד לא שואה. כניצול

באנשי פגשנו בלונדון, הקינדרטרנספורט "ילדי" בכנס של השתתפנו

שעליהם מהמקומות לחלק ונסענו העולם, רחבי מכל השני" "הדור

שאבי, הבנתי לראשונה לאנגליה, זו משותפת זה. בנסיעה בספר תקראו

שואה. ניצול בעצם הוא ה"קינדר", יתר כל עם יחד

באותו אז אם לילדה שהייתה סיפור חייו, בהיותי עם ההיכרות

ביותר המרגשים מהאירועים אחת הייתה לאנגליה, הגיע הוא שבו גיל

לי שיחק כמה עד להעריך ובראשונה בראש לי גרם זה סיפור בחיי.

לסיפורו לתת מבלי בעברו, אותנו לשתף כיצד שידע אב לי שהיה מזלי,

חללים, או סודות ללא סיפורו, סיפר את הוא שבה הדרך בחיינו. לפגוע

שילדותו לחשוב אותנו הביאו רב, ובהומור אופטימי בחיוך תמיד

נורמאלית. אבל מיוחדת, "נורמאלית". הייתה

אבי, תדליק משואה בטקס עם יחד בתי, גם ידעתי שבבוא היום, אז

ארבע עברו גרים. אנו שבו בישוב ולגבורה, לשואה הזיכרון יום של

גדולה משואה, את אותה להעלות יכלה שבו הגיעה לגיל שבתי עד שנים

בפעם האחרונה. אימו את ראה כאשר אבי מגילו של בארבע שנים

דלית

viii

זכרן גם הונצח וסבתך לצורך הקמת מצבה, עליה סבך של קבריהם

להגיע זכו לא והן חייהן את קיפדה ארורה שיד ודודתך אמך של

מעגל "כמעט" סגירת בבחינת הייתה זו אחרונה ישראל. נסיעה לקבר

אותי שיתפת בהם דרך רבים, קטנים וגדולים, ציוני עוד היו כשבדרך

כך , היא היא הכתב על הדברים העלאת כי ? "כמעט" ולמה בי. ונועצת

המעגל. סגירת סבורה, אני

כשראיתי "ווידוי" קטן. גם הכתב יש על העלאת הדברים ולעניין

גמלה אינם צולחים חייך סיפור את לכתוב אותך הניסיונות לשכנע כי

היו כבר ה"ספר" של שלמים פרקים בעצמי. זאת לעשות החלטה בליבי

בליבי אין ממש. אבל כתובה הייתה כבר בראשי וההתחלה "כתובים"

הספר זהו כי על-ידי, הספר "כתיבת" נסתיימה בכך כי על צער כל

טוב לספרו היה שיכול כולו העולם בכל איש ואין אבא, שלך, והסיפור

ממך.

הדס

vii

הדס ההקדמה שלרגיל, אינו אבא של חייו סיפור כי ידענו ומעולם מאז כי דומה

שונה. או מיוחד הוא כמה עד ידענו שלא הגם וזאת

בידיעתו שהיו אלה את לא גם הפרטים, כל את ידענו שלא כמובן

ממנו וקורן מאבא קרן שתמיד הרגשנו, את מה וודאי ידענו, אבל שלו,

רגילה. בלתי ואופטימיות חיים, שמחת הומור, –

מעשי של ילדות רק אלה שלמעשה לא היו הבנו בגרנו כאשר רק

נפרדת שאימו קטן בילד היה מדובר אלא נעורים, ומשובות קונדס

למקום, ממקום לבד, ונד, נע והוא חיים, לו להבטיח מנת על ממנו

עצמו. בכוחות אותו, הקורה כל עם להתמודד נאלץ כשהוא

ההן השנים במהלך אבא את שהחזיק מה כי הזמן במשך הבנו עוד

חיים. ושמחת אופטימיות ואותן הומור אותו היה

שסיפור שכרוכה ועיקר, כלל בעינינו משונה או מוזר אין זה לכן

עם ואפילו חיוך עם מסופר וכאב, עצב של מבוטלת בלתי מידה בו

סיפורו בדרך את סיפר דווקא, אילו ומוזר היה , אבא הוא צחוק. כזה

אחרת.

ותודה רבה חייך, שהעלית על הכתב את סיפור על אבא, תודה לך,

ציידת שבו – והומור - אופטימיות המשפחתי" "הנשק על יותר עוד

בחיינו. מצב כל עם להתמודד שנוכל מנת על אותנו

– חשוב להזכיר תודה אחת ועוד

אל אבא, שלך, במסע חלק לקחת לי שהייתה הזכות על תודה

הקשות, וגם המרגשות שלנו, המשותפות החוויות את ולתעד עברך

של הנסיעה למן בעיקר זאת, במצלמתי. גם אלא בזכרוני רק לא

, 1989 בקיץ "kindertransport" ה- ילדי של הראשון לכנס שנינו

בהם התגוררת המקומות אחר אגודל, בצד עקב בה התחקינו, נסיעה

למעלה לאחר הראשונה בפעם חזרת ואליהם באנגליה בהיותך ולמדת

לחיפוש באביב 2001, לברלין, הנסיעה של שנינו ובהמשך, מ-40 שנה.

vi

v

שלא אמיצה של אישה לזכרה – ניתן מרים – שמי השני כי הבנתי אז

הכוחות את מצאה בזכותה דווקא ואולי בנה, את לאהבתה נכנעה

בוגרת הייתי יותר. טוב בעתיד שיזכה הסיכוי למען ממנו להיפרד

את הכוחות לעשות את מצאה אילולי קורה היה מה כדי להבין מספיק

שעשתה. המעשה

מגרשת או מאחור גוריה את הנוטשת הטבע בעולם אימא אין

ביותר ההגיוני הדבר הייתה זו אנורמלית התנהגות אך ממנה, אותם

הוא זה מעשה המשחק. כללי כל בו שנטרפו מעוות בעולם לעשותו

משפחתנו השלווים. חיי ואת חיינו לנו את שנתן

המרב מופלאים להפיק את בחושים ידע שלא כרבים כמותו, אבא,

הומור חוש עם מחדש. פעם כל נגרף אליהם רגילים הלא מהמצבים

את צלח בחיים המתעתעים, אבא וכשרון וירטואוזי להישרדות נפלא

מהכאוס לקח שום הפיק לא שעולמנו למרות נפלא, באורח השנים

ימים. עליו באותם שהשתלט

של הפגועה לאקולוגיה ומודעת טבע חובבת להיות גדלתי בעידודו

וחברתית, המודעת קהילתית מודעות עם אדם להיות עולמנו, גדלתי

להבין למדתי בתהליכים. משמעות בעל להיות הפרט של ליכולתו

כוחות בעל הכול למרות הוא הרחב בעולם והקטן הבודד האדם כי

ויכולותיו. אמונתו פי על צועד הוא עוד כל ומשמעות,

מעורבים, טובים, חיים החי אדם להיות - מבחירה – אבא הפך כך

שהיו האירועים הקשים למרות בהם, רגע מכל אדם הנהנה תורמים.

להקדיר הצליחו מעולם לא בנותיו, למזלנו, בילדותו, ואשר חלקו מנת

לעד. תודתי כך ועל ילדותנו, שמי את

תמי

iv

והבודדים. הקשים ברגעים למשענת לו להיות מוכרים שפה

עלתה המחשבה שוב מצווה, בני הבוגרים בני שני פעמיים, בהיות

עיר כמו ענקית אונייה, ספון אל בעלייתם מרגישים היו כיצד בלבי

בסקרנות מתפעמים צעירות ובעיניים מעולם, כמוה ראו שלא גדולה,

מעולם שהפך המנתק אותם שנית לקראת המסע החדש מהולה בפחד

לא ידוע. עולם אל ומוכר, להיות מוגן

ילדי של והנינוח הבטוח המוגן, בעולמם מהרהרת אני לפעם מפעם

בטחון אהבה, שלווה, חום, בו אבא של ילדותו את עולם לי המשקף ,

זוכים ילדי. שלו המשפחתי במובן לא לפחות חלקו, מנת היו ורוגע לא

אחרים, ילדים מרבבות שונה כך כל היה לא אבא ימים באותם

אירופה מאימי להינצל שזכו מזל ברי אותם בין היה אפילו הוא למעשה

אנורמלית. היותה חרף שמחה, בילדות ולזכות הגועשת

וגם של אבא, עולמו תמונת בפני נחשפה עשרה, לי שמונה כשמלאו

עניינו לא חיי אבא בילדותו במקרה (או שלא?). עד אז קרה זה אירוע

כילדה ששאלתי כל שאלה הבוגרת. ברמה היסטורית ולא ברמה אותי

אותי שקבלתי סיפק המידע אך האמת את להסתיר נענתה בלא תמיד

עם שמונה עשרה, נסעתי לי במלאת אך מכך. לא חקרתי יותר ומעולם

אחותה את לבקר ההזדמנות את לנצל רצה ואבא לאוסטרליה אבא

עם קשר שיצר מאז דברה אתו שלא דודתו יהודית, אמו, של הצעירה

בנפשו ללכת כוח מצא ולא הבית בפתח המכונית את החנה אביו. הוא

ובקשה במקומו מול יהודית. אני התבקשתי ללכת ולעמוד הדלת אל

חושש או מהסס את אבא ראיתי לא מעולם בהלם – אותי הכתה זו

לצעוד קדימה בראש.

לפני אבא אל שהפניתי התמה המבט את לעצמי מתארת אני

במכונית לשבת לו שגרם זה שהוא ומניחה שנתבקשתי, מה שעשיתי

בפני ולגולל בבית, שאין איש לו שחזרתי ואמרתי אחרי שעתיים עוד

כל סיפור חייו. את

ההצלה). (רכבת ה"קינדרטרנספורט" לסיפור לראשונה נחשפתי אז

iii

תמי ההקדמה שלוסבתא סבא של מראם הוא ביותר המוקדמים ילדותי מזיכרונות אחד

שמונה, כבת הייתי בארץ. הראשון ביקורם בתום מעמנו נפרדים

בבכי. והאיתן מתפרץ החסון שלי אבא של פעמי מהמראה החד המומה

רגע אותו שעד ילדותי של האיתן הבסיס את עמוקות זעזע המראה

יכולתי לא כך כל צעיר בגיל לחלוטין. שבירה כבילתי נראית הייתה

ליבם בתוך וגעשו וסבא אבא את שהציפו הרגשות עומק להכיל את

בעוצמה פרצו הדמעות שם התעופה, בשדה פרידה חיבוק לאותו עד

מהו? התרגשותם. סיבת הוא ועצום באמת גדול משהו כי לי שהבהירה

להבין. יכולתי לא

נתונים האב היו שבה את העוצמה להבין כך למדתי שנים אחר

אב בעצמו, כאשר כבר שהיה שלי, אבא והבן, בנו לראשונה, שגילה את

ציפיות חששות, טעון היה אחד כל בחייו. לראשונה אביו את פגש

מה וכיצד? אותי יקבל האם הזה? הילד-מבוגר יראה כיצד ושאלות.

את אבא, שדחף החזק הדחף את להבין יכולתי אז רק ירגיש כלפי?

הסקרנות על תשובה לקבל לפגוש את אביו מודע, תת באופן לעיתים

כבנו? בי רוצה הוא האם אותי? אוהב הוא האם לי? דומה הוא האם

את שעטף הערפל מקסימים, בנים לשלושה אם בעצמי בהיותי

והולכים. גדלים שבני ככל אט, אט מתפוגג צעיר מגיל זיכרונותיי

להבין! כדי דיי בוגרת אני עכשיו

כיתה א' שאחד מבני צעד עם ילקוט על הגב לתוך חדר בכל פעם

אני לו התמיהה: במוחי עולה הייתה הספר, בית של הראשון ביום

לבני לתת היחידה שהדרך עם ההבנה עושה הייתי מה אבא של אימא

פעם אוכל אי בביטחון אם לדעת מבלי ממנו היא להיפרד סיכוי לחיות

שנית? לראותו

סביבתו את לעזוב החייב כך, כל הצעיר בני על חושבת הייתי

או חפץ מאדם, תמיכה שום ללא נודע, הלא לעבר והמגוננת המוכרת

ii

i

תודותואפשרו עודדו, דחפו, ששכנעו, רבים לאנשים תודה הרבה חייב אני

אבל ברשימה, ראשונים להיות צריכים כולם הזה. הספר כתיבת את

אופקי ולא אנכי. כקו אנא התייחסו אליהם אפשרי, הואיל וזה בלתי

סדן, ואינגה לוורטון מברתה שקיבלתי הדחיפה הייתה תחילה

תיאורטי) (באופן אותי שכנעו שלי "התלאות" סיפור את ששמעו שאחרי

היד. כתב כל את להגיה רבות שעות הקדישה גם אינגה לכתוב.

במשך שלי השנייה המחצית יעל, היה במסמר, שהיכה הפטיש

שלא מתנה לי נתנה שבעים לי מלאת שביום שנים, ושמונה ארבעים

האוטוביוגרפיה- של ועריכה בכתיבה מקצועית עזרה לה, לסרב יכולתי

בעצמי, זאת כותב הייתי אם כי "למחצה" אומר אני שלי. למחצה

פרק" מ"בלצ'לי הפיענוח צוות אנשי להיות צריכים היו המגיהים

גרסה לכתוב החלטתי אבל נהדרת, עבודה עשתה בר מיכל באנגליה.

כאן מיכל. של העברי ולשלב אותה בעימוד "שלי" באנגלית ראשונה

שלי. הידיעה חוסר על לפצות כדי המחשב, על שעות בילתה שוב יעל

שלהן, את שהוסיפו בנותיי שלוש את לרשימה להוסיף מבקש אני

רב. עידוד לי ותרמו

לכולם מודה וסייעו, ואני שיעצו נוספים אנשים רבים כמובן היו

פרקים ראשיi . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . תודותiii תמי . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . ההקדמה שלvii . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . הדס ההקדמה שלix . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . דלית של ההקדמהבראשית . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . 15 . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . המשפחה על משהו29 . . . . . . . . . . . . . . . . . 1931-1939 גרמניה הראשונות, השנים47 . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . שונה – עולם חדש ביתהאינסופיות . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . 77 ההזדמנויות לארץ87 . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . האמריקני העידןחדשים . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . 117 ומנהגים ,בית, שפה שובאזרחיים . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . 149 חיים171 . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . את אבא אני פוגש197 . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . שפי שבט של ההתרחבותסוגרים אליפסה. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . 211

הורים אותם לכל מוקדש זה ספר

והאהבה האומץ להם שהיו

מילדיהם, להיפרד

ולראותם לחזור שהסיכויים ביודעם

קטנים מיום ליום.

Copyright © 2006 by George Shefi. All rights reserved

לאחסן במאגר מידע או להפיק ספר זה או קטעים ממנו בשום לתרגם, להקליט, לצלם, לשכפל, אין להעתיק,ללא אינטרנט ודואר אלקטרוני), הקלטה, (לרבות צילום, אופטי או מיכני אלקטרוני, צורה ובשום אמצעי,

אישור בכתב ממחבר הספר.

ISBN-13: 978-0-9785565-2-5ISBN-10: 0-9785565-2-6

דרכו של גורל

שפי ג‘ורג‘

שפי יעל תרגום: