morning blessings verses of song shema and her blessings

Morning Blessings Verses of Song Shema and Her Blessings Amidah

Torah Service Shofar Concluding Blessings

The New Year has just begun and we are here to greet it.

Thank You, O God, for keeping us alive and enabling us to reach this day.

Thank You for loved ones and friends who mean so much to us.

Thank You for the teachings and traditions of Judaism which help us to live

kindly and proudly as Jews.

Thank You for this congregation where we join with other Jews on Rosh

Hashanah.

May the prayers that we offer and the thoughts that we think here today help

us to feel closer to You and to our people all over the world.

May they help us also to use every day wisely in the year ahead.

Amen.

Rosh Hashanah

3

ב רח ש תה כור

ד! םי ח יםג ח תא ב יםש ע הנ הטובומ המ נ ה Hinei mah tov umanayim shevet achim gam yachad.

Behold how good and pleasant it is to sit together in unity!

בק ע י יךלהא -ובהט מ ש י יךנתכ ש מ ל:אר ךיתאבבואךד ס בח ר יב נ א ו ךש ד לק יכ ה-להאוח ת ש א י ב :ךתאר

How good are your tents, O Jacob, and your homes, O Israel!

Blessings for Body and Soul

י. לה יא לה א יא: הה הור יט ב ת ת נ הש מ ש נ ה. ת ר צ הי ת ה.א את ר הב ת א

י. הב ת ח פ הנ ת א י. ב ר ק הב ר מ ש המ ר מ ש אמ ת א ו

Blessed are You, our Living God who has given me a pure soul.

ת רא ריצ ש ים.-א לול יםח לול יםח ב ק יםנ ב ק אבונ ר ה.וב מ כ ח םב ד א ה

ם. ה דמ ח םא ת ס ם.אוי ה דמ ח א ח ת פ םי א ךש בוד אכ ס יכ נ פ ל ידוע לויו גAsher yatsar et ha-adam b’chochmah, uvara vo n’kavim n’kavim, chalulim chalulim. Galui v’yadu’a

lifnei chissei ch’vodecha she’im yippatei’ach echad meihem, o yissateim echad meihem.

Blessed are You, our Living God, who made our bodies in wisdom.

Mah tovu ohalecha Ya’akov,

mishk’notecha Yisra’el. Va’ani

b’rov chasd’cha avo veitecha,

eshtachaveh el heichal

kodsh’cha b’yiratecha.

Elohai Elohai.

N’shamah shennatatta bi t’horah hi.

Attah v’ratah, attah y’tsartah,

attah n’fachtah bi.

V’atta m’shamm’rah b’kirbi.



Blessings for every morning

עו ךה ל נומ לה היהוהא ת רוךא ים:ב לה םא ל צ יב נ ש ע ם.ש ל Baruch attah Adonai eloheinu melech ha-olam, she’asani b’tselem Elohim.

Blessed are You, our Living God, Sovereign of the universe, You have made me in

Your image.

ש ע ם.ש עול ךה ל נומ לה היהוהא ת רוךא ל-הב יכ י:-ל כ ר צ

Baruch attah Adonai eloheinu melech ha-olam, she’asah li kol tsorki.

You give me everything I need.

ים: סור ירא ת ם.מ עול ךה ל נומ לה היהוהא ת רוךא ב

Baruch attah Adonai eloheinu melech ha-olam, mattir asurim.

You make us free.

י ד ע צ יןמ כ מ ם.ה עול ךה ל נומ לה היהוהא ת רוךא ר:-ב ב ג

Baruch attah Adonai eloheinu melech ha-olam, ha-meichin mits’adei gaver.

You support our steps.

בו ג לב א ר ש רי ם.אוז עול ךה ל נומ לה היהוהא ת רוךא ה:ב ר

Baruch attah Adonai eloheinu melech ha-olam, ozeir yisra’el bigvurah. You give us strength.

ה: ר א פ ת לב א ר ש רי ם.עוט עול ךה ל נומ לה היהוהא ת רוךא ב

Baruch attah Adonai eloheinu melech ha-olam, oteir yisra’el b’tif’arah.

You give our people glory.

: ףכ ח יע ןל נות ם.ה עול ךה ל נומ לה היהוהא ת רוךא ב

Baruch attah Adonai eloheinu melech ha-olam, ha-notein laya’eif ko’ach.

You give strength to the weary.

ב ע מ ם.ה עול ךה ל נומ לה היהוהא ת רוךא י:ב פ ע פ ע המ נומ יות ינ ע המ נ ירש

Baruch attah Adonai eloheinu melech ha-olam, ha-ma’avir sheinah mei’einai ut’numah

mei’af’appai.

You take away sleep from my eyes and slumber from my eyelids.

Rosh Hashanah

5

Blessing before Study

ינ לה היהוהא ת רוךא יב ר ב ד ע סוקב נול ו צ יו.ו ות צ מ נוב ש ד רק ש ם.א עול ךה ל ומה: תור

Baruch attah Adonai eloheinu melech ha-olam, ahser kidd’shanu b’mitsvotav, v’tsivvanu

la’asok b’divrei Torah.

Blessed are You, our Living God, Sovereign of the universe, whose

commandments make us holy, and who commands us to devote ourselves to the

study of Torah.

Blessing after study

ב ע ר ה ת-ו ינוא לה איהוהא נויוד-נ ל.כל א ר ש יתי ךב מ יע פ ינו.וב פ ךב ת יתור ר ב יד ל. א ר ש מוי ע הל דתור מ ל מ היהוה.ה ת רוךא ה.ב מ ש ךל ת יתור ד לומ ך.ו מ ש

V’ha’arev na Adonai eloheinu et divrei Torat’cha b’finu, uv’fi amm’cha beit Yisra’el,

v’lom’dei Toratcha lishmah. Baruch attah Adonai, ha-m’lammeid Torah l’ammo Yisrael.

Eternal Our God, make the words of your Torah sweet to us and to the House of

Israel, Your people, that we and our children may be lovers of Your name and

students of Your Torah.

We praise you, God, Teacher of Torah to Your People Israel.

A midrash tells a story about Adam and Eve. They once said to God:

When You created light and darkness, You said that they were good.

When you created the seas and the dry land, You said that they were

good. When you created the plants and the animals, You said that they

were good.

But when You created us in Your image, You did not say that we were

good. Why, God?

God replied: You are different from everything else in the universe.

When I created man and woman I left you incomplete.

God has given us the gift of free will, so that we can complete

ourselves. As we work together to finish the work of creation, we and

God will get to know each other. And that is very good indeed.



מ ז ד קיסופ הר

רוג. א יםא יר ש ירותו מ יםז ע נ א

ע רוג: ית ש פ יךנ ל יא כ ך. ליד צ הב ד מ יח ש פ נ

ל תכ ע ד ך:-ל זסוד רך. בוד כ יב ר ב יד ד מ

יך: לדוד יא ב הל הומכ ךנ רב ב ד ןא לכ דות.ע ב

ידות: ד יי יר ש דב ב כ ךא מ ש ו יך. ית א ל אר ךו בוד הכ ר פ ס א יך: ת ע ד ל אי ךו נ כ ךא מ ד א יך. ד ב סודע יךב יא ב י דנ ב ך: בודהוד רכ ד ה ית מ ד

ך ת בור ךוג ת ל ד ג ך: ת על ףפ ת ק נול כ

ת.ר מ ךא ר ב אשד דור ר אשדורו אמ קור

רוש: ךד ש םדור ע בורותיהוה לג ל מ יי מ

ל כ יע מ תו:-י ש ל ה ת

I play sweet psalms and weave my songs because for You my spirit longs.

In Your hand’s shade my senses yearn Your secret mysteries to learn.

Your glory, even as I speak stirs my heart Your love to seek.

And so I tell Your glorious fame, with songs of love I praise Your name.

I tell Your glory, never shown, describing You though still unknown.

Yet through Your prophets that You taught a glimpse of majesty is brought.

Your greatness and Your force they told and showed the power that You hold.

Each age You call, Your word is true. Seek us, the people seeking You!

Yet who can tell God’s mighty ways and who can make known all God’s praise.

An’im z’mirot v’shirim e’erog,

ki eilecha nafshi ta’arog.

Nafshi chimm’dah b’tseil yadecha,

lada’at kol raz sodecha.

Middei ab’ri bichvodecha,

homeh libbi el dodecha.

Al kein adabbeir b’cha nichbadot,

v’shimcha achabbeid b’shirei y’didot.

Asapp’rah ch’vod’cha v’lo r’iticha,

adamm’cha achancha v’lo y’da’ticha.

B’yad n’vi’echa b’sod avadecha,

dimmita hadar k’vod hodecha.

G’dullat’cha ug’vuratecha

kinnu l’tokef p’ullatecha.

Rosh d’var’cha emet,

korei meirosh, dor vador

am doreshcha d’rosh.

Mi y’malleil g’vurot Adonai,

yashmi’a kol t’hillato.

Rosh Hashanah

7

יק אור ד צ ל ע ר י ז ר ש י ב-ול ה ל ח מ :ש Or Zarua latsaddik ulyish’rei-leiv simcha.

Light is sown for the righteous, radiance for the upright.

Psalm 150

לול ה לול ה לול ה לול ה לויה! ל ה

לול ה לול ה לול ה לול ה יה!לול ה יה!לול ה יה!לול ה יה!לול ה יה!לול ה יה!לול ה יה!לול ה יה!לול ה

Hallelu hallelu hallelu hallelu

Halleluyah!

Hallelu hallelu hallelu hallelu

Halleluyah!

Halleluyah!

Halleluyah!

Halleluyah!

Halleluyah!

Halleluyah!

Halleluyah!

Halleluyah!

This section of the service, the Verses of Song, includes

selections from the Book of Psalms. Found in the Writings section

of the Tanakh (the Hebrew Bible), the Book of Psalms is a

collection of 150 poems that were written over a thousand years

ago. They were for religious services in the Temple, and many of

them were composed by King David and his son King Solomon. It’s

amazing to think that when we recite these words, we are

following along in a tradition that is thousands of years old!



Psalm 92תהיליםצב

ת: ב ש יוםה ירל מורש ז מ

יהוה הודותל טובל יון: ל ךע מ ש רל מ ז ול

ך ד ס רח ב ק ידב ג ה ל ילות: ל ךב ת מונ א ו

יע י-ל ע ל שורו ל-ע ב נ ינור: כ יוןב ג יה ע ל

ך על ייהוהבפ נ ת ח מ יש כ ן: נ ר יךא ד יי ע ש מ ב

ה ךיהוה-מ ע ש לומ ד ג יך: ב ת ש ח קומ מ א דע מ

יק ד ר צ מ ת ח כ ר פ י ז ר א נון כ ב ל ה ב ג ש :י

ים תול יתב ש יהוה ברות צ ח יחו ב ר ינוי פ לה :א

נובון עוד ה י יב ש ב

ים נ ש ים ד נ נ ע ר יו ו ה :י יד ג ה י ל ר-כ יהוה ישי ל א צור ה-ו ת ל ו :בו ע

A Psalm to Sing for the Sabbath Day.

It is good to give thanks to the Eternal, to praise Your name, God beyond all,

To tell of Your love in the morning and Your faithfulness every night.

With the lute, with the lyre, with the gentle sound of the harp.

You made me happy in Your deeds, O God, at the works of Your hand I sing out.

God, how great are Your works, Your thoughts are so very deep.

The righteous shall flourish like the palm tree, grow tall like a cedar in Lebanon.

Planted in the house of God, they shall flourish in the courts of God,

Bearing new fruit in old age still full of sap and still green,

To declare that God is faithful, my Rock in whom there is no wrong.

Mizmor shir l’yom ha-Shabbat.

Tov l’hodot l’Adonai,

ul’zammeir l’shimcha elyon.

L’haggid ba-boker chasdecha,

ve’emunat’cha ba-leilot.

Alei asor v’alei navel,

alei higgayon b’chinor.

Ki simmachtani Adonai

b’fo’olecha,

b’ma’asei yadecha arannein.

Ma gad’lu ma’asecha Adonai

m’od am’ku machsh’votecha.

Tsaddik ka-tamar yifrach,

k’erez ba-l’vanon yisgeh.

Sh’tulim b’veit Adonai,

b’chatsrot eloheinu yafrichu.

Od y’nuvun b’seivah,

d’sheinim v’ra’anannim, yihyu.

L’haggid ki yashar Adonai,

tsuri v’lo avlatah bo.

Rosh Hashanah

9

Eternal God, as the new year begins,

We have come together to pray as a congregation,

Yet each of us stands alone in Your presence.

Each of us comes before You with special hopes and dreams;

Each of us has personal fears and concerns.

Each of us has a prayer no one else can utter;

Each of us brings praise no one else can offer.

Each of us feels a joy no one else can share;

Each of us has regrets which others cannot know.

And so, we pray:

If we are weary, give us strength.

If we are discouraged, give us hope.

If we have forgotten how to pray, teach us anew;

If we have been careless of time, forgive us.

If our hearts have been chilled by indifference,

Warm them with Your mercy and inspire us.

Amen.



ב עומ ש יהתכור

Please rise for the formal call to prayer

ת כוא ר ך:-ב ב ר מ יהוהה ד: ע םו עול ךל ב ר מ רוךיהוהה ב

Bar’chu et Adonai ha-m’vorach.

Baruch Adonai ha-m’vorach l’olam va’ed.

Bless the Living God whom we are called to bless!

Blessed is the Living God whom we are called to bless forever and ever!

Please be seated

א לוםובור הש ך,ע ש אח ש ראורובור ם,יוצ עול ךה ל ינומ לה היהוהא ת רוךא ב

ת כ ל.-א ה הי ת רוךא אורות.ב מ רה הוהיוצ

Baruch attah Adonai, eloheinu melech ha-olam, yotseir or uvorei choshech, oseh shalom

uvorei et ha-kol. Baruch attah Adonai yotseir ha-m’orot.

Blessed are You, our Living God, Sovereign of the universe, who forms light and

creates darkness, who makes peace and creates all.

Blessed are You God, who creates the lights of the universe.

Adonai our God, You show Your love by giving us Torah. Torah is your most

precious gift to the Jewish people. Adonai our God, we show our love for you by

bringing Torah into our lives.

ת הא א ר י הול ב ה א נול ב ב דל י ח ך,ו ות צ מ נוב ב קל ב ד ךו ת תור ינוב ינ רע א ה ך,-ו מ ש ד. ע םו עול לל ש כ ל אנ ם,ו ל כ ל אנ בושו ל אנ ו

V’ha’eir eineinu b’Toratecha, v’dabbei libbeinu b’mitsvotecha, v’yacheid l’vaveinu l’ahavah

ul’yirah et sh’mecha. V’lo neivosh, v’lo nikkaleim, v’lo nikkasheil, l’olam va’ed.

Make our eyes shine with the light of Torah. Make our hearts cling to Your

mitzvot. Bring us together as one people in the love of Your name.

ת רוךא ה:ב ב ה א לב א ר ש מוי ע רב בוח היהוהה

Baruch attah Adonai ha-bocheir b’ammo Yisra’el b’ahavah.

Blessed are You God, who chooses Your people Israel in love.

Rosh Hashanah

11

מ חעש ינויהוהא לה ליהוהא א ר ש :די ם עול כותול ל בודמ םכ רוךש ד:ב ע ו

Sh’ma Yisra’el, Adonai eloheinu Adonai echad.

Baruch sheim k’vod malchuto l’olam va’ed.

Hear O Israel, the Eternal is our God, the Eternal is One.

Blessed is the knowledge of God’s glorious rule forever and ever.

יך לה תיהוהא א ת ב ה א ו

לב ל-כ כ ךוב ב ב ך-ל ש פ נ ל כ ך:-וב א ד מ

ה ל א יםה ר ב ד יוה ה ו יום ךה ו צ ימ נ כ רא ש א

ל יך-ע נ ב םל ת נ נ ש ך:ו ב ב ל ך ית ב ךב ת ב םבש ב ת ר ב ד ו

ך ר ד ךב ת כ ל וב ך: קומ ךוב ב כ ש וב

לוק אותע םל ת ר ך-ש ידיך: ינ יןע פ תב ט ט יול ה ו

ל םע ת ב ת ך-וכ ית זזותב מ יך ר ע ש :וב

Love the Eternal your God with all your heart, and all your soul, and all your

might. These words that I command you today shall be upon your heart. Repeat

them to your children, and talk about them when you sit in your home, and when

you walk in the street; when you lie down, and when you rise up. Secure them as

a sign upon your hand, and let them be as reminders before your eyes. Write

them on the doorposts of your home and at your gates!

Read Silently

This will happen if you listen carefully to My commands which I give you today,

to love and to serve the Eternal your God with all your heart and all your soul. I

shall then give your land rain at the right time, the autumn rain and the spring

rain, so that each one of you can harvest your own grain, wine and oil. I shall also

give grass in your fields for your cattle, and you will eat and be satisfied.

V’ahavta eit Adonai elohecha,

b’chol l’vav’cha, uv’chol nafsh’cha,

uv’chol m’odecha.

V’hayu ha-d’varim ha-eilleh,

asher anochi m’tsav’cha ha-yom

al l’vavecha. V’shinnantam l’vanecha,

v’dibbart bam, b’shivt’cha b’veitecha,

uv’lecht’cha vaderech,

uv’shochb’cha uv’kumecha.

Uk’shartam l’ot al yadecha,

v’yahu l’totafot bein einecha.

Uch’tavtam al m’zuzot beitecha

uvisharecha.



Take care that your heart is not deceived into straying, obeying other gods and

worshipping them. God’s anger will then blaze out against you. God will shut up

the sky. There will be no rain. The land will not produce, and you will quickly be

destroyed from the good land which God gives you. So put these words of Mine

in your heart and in your soul, and secure them as a sign upon your hand and as

reminders before your eyes. Teach them to your children, and talk about them

‘when you sit each of you in your home, and when you walk in the street, when

you lie down and when you rise up. Write them on the doorposts of your home

and at your gates.’ Then you and your children may live long on the land that God

promised to give your ancestors as long as there is a sky over the earth.

Sung together

ת םא ית ע ש רוו כ ז ןת ע מ ל-ל י-כ ות צ מ ם: כ אלה יםל ד ש םק ית י ה ו

י את רהוצ ש םא יכ לה ייהוהא נ א יות ה םל י ר צ ץמ ר א םמ כ ת א

ם יכ לה ייהוהא נ יםא אלה םל כ :ל

Then you shall remember all My commands and do them and you will be set apart

for your God. I am the Eternal your God who brought you out of the land of

Egypt, to be your own God. I, the Eternal, am your God.

L’ma’an tizk’ru, va’asitem et kol mitsvotai,

vihyitem k’doshim leiloheichem.

Ani Adonai eloheichem asher hotseiti

etchem mei’erets mitsrayim, lihyot lachem

leilohim, ani Adonai eloheichem.

Rosh Hashanah

13

טוב לו ב ק יםומ ק יבו צ י תו מ א ד ע םו עול ינול ל הע ז רה ב ד :ה

נו. כ ל םמ יעול לה תא מ א ע ד צורי ד רו נו.ל ע ש ןי ג רק במ

כותו ל יםומ הואק ת. ימ דק ע תול מונ א ו

ינו לה ההואיהוהא ת א תש מ א נו יל צ נוומ ינו.פוד בות יא אלה וי לה יןא ך.א מ םהואש עול ך.מ ת םזול

True is Your word forever. It is true that the God is our Ruler; the strength of

Jacob, the defender of our safety. God lasts from generation to generation. You

rescue and deliver us. There is no God besides You.

ה ת ינוא בות תא ר ז ם.ע עול הואמ ם יה נ ב ל םו ה ל יע ןומוש ג מ ל כ םב יה ר ח דור:-א דורו יך. ות צ מ על מ ש י ישש יא ר ש א ל יםע ךיש ר ב ךוד ת תור בו.-ו ל אשון ההואר ת תא מ א רון. ח ההואא ת א ו נומ יןל יךא ד ע ל ב :ומ יע לומוש ךגוא ל ינו. לה נויהוהא ת ל א םג י ר צ מ מ נו. ית ד יםפ ד ב יתע ב ומ נו ךע לל א ר ש יי נ יםוב ר הומ מ ש ם: רוכל מ א הו ב הר ח מ ש הב יר ש

You always helped our ancestors. In every generation You were the shield and

savior for them and their children. Happy are those who hear Your commands,

and set Your teaching upon their hearts. It is true that You are the first and

the last, and besides You we have no Ruler who rescues and saves us. You

delivered us from Egypt. Moses and Miriam and all the children of Israel sang:

Ezrat avoteinu attah hu mei’olam,

magein umoshi’a lahem v’livneihem acharei

hem b’chol dor vador.

Ashrei ish sheyishma l’mitsvotecha,

v’torat’cha ud’var’cha yasim al libbo.

Emet attah hu rishon

v’attah hu acharon,

umibbal’adecha ein lanu melech go’eil

umoshi’a. Mimmitsrayim g’altanu Adonai

eloheinu, umibbeit avadim p’ditanu,

Moshe uMiryam uv’nei Yisra’el l’cha anu

shirah b’simchah rabbah v’am’ru chullam:

Emet v’yatsiv v’kayyam um’kubbal v’tov

ha-davar ha-zeh aleinu l’olam va’ed.

Emet elohei olam malkeinu,

tsur ya’akov magein yish’einu, l’dor vador

hu kayyam, umalchuto

ve’emunato la’ad kayyamet.

Emet she’attah hu Adonai eloheinu

veilohei avoteinu, podeinu umatsileinu

mei’olam hu sh’mecha, ein Elohim zulatecha.



God has many names. Sometimes, God is Adonai. This means ‘my Lord’ and reminds

us that God is a mighty ruler. Sometimes, God is Shechinah. This means ‘dwelling’

and reminds us that God can be found all around us. Sometimes, God is Emet. This

means ‘truth’ and reminds us that we can always count on God’s support and love.

A long time ago there were no such people as the Jews. Then God taught Abraham

and Sarah who taught their son Isaac. Isaac married Rebecca who taught her son

Jacob. Jacob and his wives Rachel and Leah taught their twelve children and they

became the Children of Israel. When famine arose in the Land of Israel, God

allowed for Jacob’s son Joseph to go to Egypt. With God’s help, Joseph helped his

family escape hunger. Years later, a Pharaoh of Egypt made the Children of Israel

slaves. God rescued our ancestors from slavery and we raced across the Sea of

Reeds. Feeling great joy and amazed at the miracle, Moses and Miriam and all the

children of Israel sang out this song to God:

י םיהוה.-מ ל א הב מ כ כ ש. ק ד רב ד א הנ מ כ יכ מ א: ל הפ לתע ש ה את נור

רו: מ א יכוו ל מ ה םהודוו דכל ים.י ח תה פ לש ךע מ ש יםל אול חוג ב הש ש ד הח יר ש

Shirah chadashah shibb’chu g’ulim l’shimcha al s’fat ha-yam yachad kullam hodu

v’himlichu v’am’ru.

On the shore of the sea, those who were rescued sang a new song in Your praise.

Together all of them thanked You and proclaimed You as Sovereign:

ד. ע םו עול לךל מ יהוהי Adonai yimloch l’olam va’ed.

‘God alone will rule forever and ever!’

רוך ל:ב א ר ש דושי מו.ק אותש ב נויהוהצ ל ל.ג א א ר ש תי ר ז ע הב ל.קומ א ר ש צורי

ל: א ר ש לי א היהוהג ת א Tsur yisra’el, kumah b’ezrat Yisra’el, go’aleinu Adonai ts’va’ot sh’mo, k’dosh Yisra’el.

Baruch attah Adonai ga’al Yisrael.

Rock of Israel, rise up to the aid of Your people Israel. The Creator of all, the

Holy One of Israel rescues us. Blessed are You God, who rescues Israel.

Mi chamocha ba-eilim Adonai

Mi kamocha ne’dar ba-kodesh

Nora t’hillot oseih fele.

Rosh Hashanah

15

הידמ ע

חו ת פ ית ת פ יש ד נ ך:א ת ל ה ידת ג יי פ Adonai s’fatai tiftach ufi yaggid t’hillatecha.

My God, open my lips and my mouth shall declare Your praise.

Avot

היהוה ת רוךא בנו לה ינו א בות יא אלה ו

ינו מות יא אלה וה ר יש לה םא ה ר ב יא לה א

ל קא ח צ יי ה ה ק ב יר לה א ל ח יר לה יי ע ק בא לה א

ה. א יל לה א א. נור ה בורו ג דולה ג לה א ה

יון. ל לע אים יםטוב ד ס לח גומ

כ ל. הה קונהות מ א בותו יא ס ד רח זוכ ו

ם יה נ יב נ ב לל יאגוא ב וממו ןש ע מ ה.ל ב ה א ב

כ ז ךליםמי ח ל נורים.י ח ץב פחכו ים.י ח רה פסב נובת ים.י יםח ה לא ךנ ע מ ל

ן: ג ומ יע רומוש ךעוז ל מהיהוה ת רוךא ב

ה: ר דש םפוק ה ר ב ןא ג מ

Blessed are You, our God and God of our ancestors. You are mighty, loving,

generous and kind. You remember our good deeds, you help us and protect us.

Blessed are You God, who shields Abraham and remembers Sarah.

Baruch attah Adonai

Eloheinu Veilohei avoteinu

veilohei immoteinu

Elohei Avraham, elohei Sarah

Elohei Yitschak, elohei Rivka

Elohei Ya’akov, elohei Rachel

Elohei Leah.

Ha’eil ha-gadol, ha-gibbor v’ha-nora,

eil elyon,

gomeil chasadim tovim,

koneih ha-kol.

V’zocheir chasdei avot v’immahot

magein Avraham pokeid Sarah.

umeivi go’eil livnei v’neihem

l’ma’an sh’mo b’ahavah.

Zochreinu l’chayyim melech

chafeitz ba-chayyim.

V’kotveinu b’sefer ha-chayyim

L’ma’an’cha Elohim chayyim.

Melech ozeir u’moshi’a umagein.

Baruch attah Adonai,

magein Avraham pokeid Sarah.



Gevurot

י. נ ד םא עול בורל הג ת א : יע הוש בל ה.ר ת יםא ת יהמ ח מ

כ ד.מ ס ח יםב י לח כ ל ים. ב יםר מ ח ר יםב ת יהמ ח מ ים. אחול רופ ים.ו ל ךנופ סומים. סור ירא ת ומ ר: פ יע נ יש תול מונ יםא ק ומ בורות לג ע מוךב יכ מ

ך. הל ידומ ומ יה ח יתומ מ ךמ ל מ

ש י יח מ צ ה:ומ וע

ים. ת יותמ ח ה הל ת ןא מ א נ ו

היהוה. ת רוךא ב

ים: ת מ יהה ח מ

You are the most powerful; You are the greatest. You care for us with love.

When I am hurt or when I am sick, You help me get better. There is no one like

You, whose strength is beyond imagination.

Kedusha

ה:לסךלול ה םי יו-לכיםב ש דוק ושדוקךמ ש ו שדוהקתא Attah kadosh v’shimcha kadosh u’k’doshim b’chol-yom y’hallelucha selah.

You are holy and Your name is holy, and those who seek holiness praise You day

by day.

אה-לאכל ת.מ אובצ יי שדוקשדוקשדוק :דובוץכ ר Kadosh, kadosh, kadosh Adonai tzeva’ot. M’lo chol-ha’aretz kevodo.

Holy, holy, holy is the Creator, the whole earth is full of God’s glory.

Attah gibbor l’olam Adonai,

mechayyeih meitim attah rav l’hoshi’a.

M’chalkeil chayyim b’chesed,

m’chayyeih meitim b’rachamim rabbim,

someich noflim, v’rofeih cholim,

umattir asurim,

um’kayyeim emunato lisheinei afar.

Mi chamocha ba’al g’vurot,

umi domeh lach,

melech meimit um’chayyeh,

u’matsmi’ach y’shu’ah.

V’ne’eman attah l’hachayot meitim.

Baruch attah Adonai,

m’chayyeih ha-meitim.

Rosh Hashanah

17

ינוהלא יי ךד ח ןפ ןתכב ו ימאו יךשע מ -ללכע ךת בש-המ -ללכע .אתר י ו ווח ת ש י יםו ש ע מ ה -לכךאויר רוב ה -לכיךנפל ים.א תחהאדגםא לכושעיו ושע ל ם.לבשבלב ךנ צותר

ךמע ל ידי בוןכןתכב ו הלה ת ל ו יךאיר דוהל וק ת יךשר פ ו .ךיםלל ח י מ הל ןפחות א הל חמ ש ע ןל וששו ךצר :ךיר

יםי יק ד ןצ כב ו חומש י ו אור שי ו יםב יד ס ח ו זולע יםי ר .ילוג היינר תלעוו ה-לכהו יפ -ץפק הת העש ר שעכ הלכ ה.לכ ןת אןהןמ דותזלשמ ירמב ע ית כ ץ:ר

נוהו תשא דוק ה לויןא או ךמאש ר תאובצ יהי ב ג י ב.ו תוככ יךדעל ב מ ה.קדצ ב שד ק נ שדוקלה אהטו פש מ ב :שדוקה ךלמה יהי תא ךרוב

May every human being feel love

and reverence for You.

May all unite to do Your will,

with hearts faithful and true.

Grant glory to Your people Israel,

Bring joy to its land.

And may those who live in

Jerusalem

Be a happy, faithful band.

Speed the day, O Lord our God,

When suffering shall be no more.

When men will do no evil,

And peace shall replace war.

Help us O God to be just,

Kind, loving and true.

So that by our deeds,

We may show reverence for You.



נו בות יא אלה נוו לה .א ה) צ נו.-ר ת נוח מ אב (נ

יך. ות צ מ נוב ש ד ק ך. ת תור נוב ק ל יםח ש

ך. טוב נומ ע ב ש ך. ת ישוע נוב ש פ חנ מ ש

ע נול ב רל ה ט ת.ו מ א ךב ד ב

ה) ב ה א נוב לה נויהוהא יל ח נ ה ו

ינוחו ך.ו ש ד תק ב צוןש ר וב ל הכ ך:-ב מ יש ש ד ק למ א ר ש (י

ש ד ק היהוהמ ת רוךא בת) ב ש ש (ו ה י :ןרוכז םה יולו אר

Our God and God of our ancestors, (may our rest be pleasing to You.) Make us

holy by doing Your commands and let us share in the work of Your Torah. Make

us happy with Your goodness and let our souls know the joy of You. Purify our

hearts to truthfully serve You. (In Your love and goodwill let us inherit Your

holy Shabbat and may all Israel who seek holiness find it in their rest.) Blessed

are You God, who hallows (the Sabbath and) Israel and the Day for

Remembrance.

ך נול ח נ יםא .מוד Modim anachnu lach.

We thank you for…

הודות הל א ךנ ךול מ טובש היהוהה ת רוךא .בBaruch attah Adonai, ha-tov shimcha ul’cha na’eh l’hodot. Blessed are You, Adonai, Your name is goodness, and we thank You.

Eloheinu veilohei avoteinu,

r’tseih na vimnuchateinu,

kadd’sheinu v’mitsvotecha,

sim chelkeinu v’toratecha,

sab’einu mittuvecha,

sammach nafsheinu vishu’atecha,

v’taheir libeinu l’ovd’cha b’emet.

V’hanchileinu Adonai eloheinu

b’ahavah uv’ratson Shabbat

kodshecha. V’yanuchu vah kol

Yisra’el m’kadd’shei sh’mecha.

Baruch atta Adonai m’kaddeish ha-

Shabbat v’Yisrael v’yom ha-zikaron.

Friends Family

My home Nature

Rosh Hashanah

19

ך. מ לע א ר ש לי לכ ע ינוו ל יםע מ ח ר דו ס ח ןו הח כ ר הוב לוםטוב יםש ש לום. ש הה היהוהעוש ת רוךא ב

Sim shalom tovah uv’rachah chein vachesed v’rachamim aleinu v’al kol Yisra’el.

Grant peace, goodness and blessing, grace, kindness, and mercy, to us and to all

Your people Israel. Praised are You Adonai, who blesses Your people Israel with

peace.

Silent prayer

My God, keep my tongue from causing harm and my lips from telling lies. Let me

be silent if people curse me, my soul still humble and at peace with all. Open my

heart to Your teaching, and give me the will to practice it. May the plans and

schemes of those who seek my harm come to nothing.

י ר מ צוןא ר יול ה י.-י ל גוא יו יך.יהוהצור נ פ יל ב יוןל ג ה י.ו פ Yihu l’ratson imrei fi, v’hegyon libbi l’fanecha, Adonai tsuri v’go’ali.

May the words of my mouth and the meditation of my heart be acceptable to

You, O God, my Rock and my Redeemer.

לכ ל ע ינוו ל לוםע הש יו.הואי ע ש רומ מ לוםב הש ן.-ע ש מ רו.א מ א לו א ר ש י Oseh shalom bimromav hu ha’aseh shalom aleinu v’al kol Yisra’el v’al kol ha-olam v’imru amen.

May the Maker of peace in the highest bring this peace upon us and upon all Israel and

upon all the world. Amen.

I talk but I get no response.

I implore but I get nothing.

I share but I get nothing back.

God, are you listening?

Have I missed something?

Did you reply without me knowing?

Was I too involved in myself to hear you respond?

God, did you speak?

Did you touch me with a tune?

Did you answer me in the love of a friend?

Did you protect me in the night?

God, was I not listening?



Did you calm my soul?

Did you guide me down the greater path?

Did you comfort me when I was lonely?

God, did you do all this?

I talk and hear myself give the answer.

I implore and I understand that you want me to find the truth.

I share and finally listen to my own words.

God, is that prayer?

Avinu Malkeinu

ינו ב ינו,א כ ל .יךנפל אנוטח מ

Avinu Malkeinu, we have sinned before You.

ינו, כ ל ינומ ב ה.תאאלאךלמנויןלאא

Avinu Malkeinu, we have no Sovereign but You.

ינו,ע כ ל ינומ ב .ךמןש ע מ ל נומהע שא

Avinu Malkeinu, help us for the sake of Your name.

ינו,ס כ ל ינומ ב .ינותנווע -לכלל ח מ חול א

Avinu Malkeinu, pardon and forgive all our wrongdoing.

ינו,ח כ ל ינומ ב .נופט ו ינולללעוע ו ינוללעמוא

Avinu Malkeinu, have compassion on us and on our children.

ינו,כ כ ל ינומ ב חרו בהדלא בו ר .ינולעבמער

Avinu Malkeinu, help us to conquer sickness, war and famine.

ינו,ח כ ל ינומ ב ה.בהטונשינולעשדא

Avinu Malkeinu, renew us for a good year.

ינו,ח כ ל ינומ ב נו.א יע הוש דו ס ח הו ק ד נוצ מ הע ים,ע ש ע ש נומ יןב יא נו,כ נ ע וו נ נ

Avinu Malkeinu, choneinu v’aneinu, ki ein banu ma’asim. Aseh imanu tzedakah v’chesed

v’hoshieinu.

How can we stand in the presence of a Ruler as great as You? Only because You

are also like a kind parent to us. You know what troubles our hearts.

Do not send my prayer back empty. Gracious and righteous One, we are always

calling out to You, because we know that You are waiting every day and every

moment for the prayers of your people.

My God and God of my parents, may my little prayers and confessions please You

as if I were one of the great, the righteous and the pious.

Rosh Hashanah

21

רק דס ותתה יא ר הר

The Ark is Opened

ינדויםא ה לא בךמויןכא :יךשע מ יןכ או כול מ יםמ לע -לתככול מ ךת ל ש מ מו ר:ד רווד-לכב ךת ךלמיי ךלמיי ד:עםולע ל ךלמ י יי ןתי ומע ל זע יי בי יי ם:לושב ומע -תאךר

Almighty God, there is none like You among the gods people worship, and no

deeds like Yours! Your dominion is an everlasting dominion. Your authority is for

every generation! God rules, God has ruled, God shall rule forever and ever. God,

give strength to Your people and bless Your people with peace.

בהא הב יביט יםהמ ח ר ויצ -תאךנ צור נוח טדבב ל ךיב ם:כ י לשרותי מוהחונב ןת אךלמ ים:מ לןעודואא שנ םו לר

Av harachamim, heitiva virtsonecha et Zion, tivneh chomot Yerushalyim. Ki v’ch,a l’vad

batachnu, melech el ram v’nisa, adon olamim.

Father of mercies, may it please You to be good to Zion, for we trust in You

alone, ruler and God, supreme and sublime, Lord everlasting.

The Torah is Taken from the Ark

ה.שרמ אמי ןו ר אהע ס נ יב ה י ו ךיבי א צופיו יהי מקו :יךנפמ יךאנ ש מ סוניו הראתוצתןויצ ימ כ ם:י לשירומ יי -רב ד ו

Whenever the ark moved forward then Moses said: ‘Rise up, God, and let Your

enemies be scattered, let those who hate You flee before You.’ For Torah shall

come out of Zion and the word of God from Jerusalem.

Ein kamocha ba’elohim Adonai

v’ein k’ma’asecha

Malchut’cha malchut kol olamim

U’mem shalt’cha b’chol dor vador.

Adonai melech, Adonai malach,

Adonai yimloch l’olam va’ed

Adonai oz l’amo yitein,

Adonai yevarech et amo vashalom.

Vayehi binsoa ha’aron vayomer Moshe

Kuma Adonai vayafutsu oy’vecha

V’yanusu m’sanecha mipanecha.

Ki mitzion teizei Torah

U’dvar-Adonai mirushalyim.



וןתת נשךרוב ש י ומע הל ר :תושדק לב ארBaruch shenatan Torah l’amo Yisrael bikdushato.

Of all Your gifts to us, O God,

The Torah most we cherish;

And if we live by its commands

Our people will never perish.

מ חעש ינויהוהא לה ליהוהא א ר ש :די

Shema Yisrael Adonai eloheinu Adonai echad.

Listen Israel – Adonai is Our God, Adonai is One.

אשדוקינונדולא דוגינוהלדא חא נור :מוש ו

Echad eloheinu gadol adoneinu kadosh v’nora sh’mo.

Our God is one, Our Lord is great – awesome and Holy is God’s name.

יי ל דלוג א ו:דח י מוהש ממ רונ י.ות

Gadlu l’Adonai iti. Un’rom’ma sh’mo yachdav.

Declare the greatness of God with me, and let us exalt God’s name together.

Procession of the Scroll

בוג ה הו לדג ה יי ךל ה הו ר פ ת אבםוי מ שלב כ -ידכ הוה חו צ נה תו ר יי ךץל רמ ה הו כלמ מ ה :אשר לל כ ל אשנ ת

Lecha Adonai hag’dula v’hatiferet v’hanetsach v’hahod. Ki kol bashamayim uva’aretz

lecha Adonai hamaml’cha v’hamitnaseh l’chol l’rosh.

God is great and full of wonder. We honour God above all things.

ד. םעומ עול יםה ר ב הד לוש לש ים:ע ד ס ילותח מ לג ע הו ע בוד לה ע הו תור לה ע Al sh’losha d’varim ha-olam omeid. Al ha-Torah v’al ha-avodah v’al g’milut chasadim.

Civilisation is based on three things – on Torah, on service, and on loving deeds.

Rosh Hashanah

23

רק דס ותתה יא ר הר

Of all Your gifts to us, O God,

The Torah most we cherish;

And if we live by its commands

Our people will never perish.

The ark is opened.

ץ ר-ע ש א מ יה כ ת מ ה.ו יםב ק ז ח מ יאל יםה י לום.ח !שEits chayim hi la-machazikim bah, v’tom’cheha m’ushar. D’racheha darchei no’am,

v’chol n’tivoteha shalom.

It is a tree of life to those who hold fast to it and all of its supporters are

happy!

The Torah is taken from the ark.

This is our Torah. For thousands of years our people have read, studied, and

sung the words written inside. It teaches us the laws of life; that we must be

kind to one another and respect one another for we were all created in the

image of God.

Procession of the Scroll.

תי ע ק ב. יל ה הק ש ה,מור נומ ש הל ו הצ תור

Torah tzivah lanu Moshe, morashah k’hillat Ya’akov.

Moses commanded us the Torah, the heritage of the community of Jacob. ה: ג ש נוןי ב ל זב ר א חכ ר פ רי מ ת יקכ ד צ

Tsaddik ka-tamar yifrach, k’erez ba-l’vanon yisgeh.

The righteous shall flourish like the palm tree, grow tall like a cedar in Lebanon.

ים: ד ס ילותח מ לג ע הו ע בוד לה ע הו תור לה ד.ע םעומ עול יםה ר ב הד לוש לש ע Al sh’losha d’varim ha-olam omeid. Al ha-Torah v’al ha-avodah v’al g’milut chasadim.

Civilisation is based on three things – on Torah, on service, and on loving deeds.



Blessing Before the Torah Reading

כ ר ך:ב ב ר מ תיהוהה וא ד: ע םו עול ךל ב ר מ רוךיהוהה ב

הי ת רוךא רב ח רב ש םא עול ךה ל ינומ לה ל-הוהא כ נומ ן-ב ת נ יםו מ ע ת-ה נוא לה: תור ןה היהוהנות ת רוךא תו:ב תור

Bar’chu et Adonai ha-m’vorach.

Baruch Adonai ha-m’vorach l’olam va’ed.

Baruch attah Adonai eloheinu melech ha-olam, asher bachar banu mikkol ha-ammm,

v’natan lanu et Torato. Baruch attah Adonai, notein ha-Torah.

Bless the Living God whom we are called to bless!

Blessed is the Living God whom we are called to bless forever and ever!

Blessed are You, our Living God, Ruler of the universe, who chose us from all

peoples to give us Your Torah. Blessed are You God, who gives us Torah.

Rosh Hashanah

25

תא דא ק הפ יהו ר;-ו מ רא ש א ה,כ ר שר. ב רד ש א ה,כ ר ש הל הו שי י ע ו

ן,ב םב ה ר ב א הל ר דש ל ת רו ה ת ו

ר ש ד,א מוע יו,ל נ ק ז ים.-ל לה רא תוא ב ד תג םא ה ר ב אא ר ק י ם-ו נו-ש ב

ד נול ש-ה ה-רלו,א ד ה-יל ר ק.--לוש ח צ י תד םא ה ר ב לא ימ נו,-ו קב ח צ י ן ים,-ב תימ מ נ ש

ים. לה הא תו,א ו רצ ש א כ

ןה ם,ב ה ר ב א ה,-ו נ תש א מ נו. קב ח צ תי דלו,א ל ו ה ב

הו ר רש ת אמ ח ק,--ו צ

י לה יא הל ש ם:על ק-כ ח צ ,י ע ש מ י.-ה ל

ם,ז ה ר ב א לל ל ימ ר,מ ת אמ ו

ה: ר ים,ש נ הב יק ינ הי יו.-כ נ ק ז ן,ל יב ת ד יל ל;ח מ ג י ד,ו יל לה ד ג י ו

דול, הג ת ש םמ ה ר ב שא י ע ו ת לא מ ג יוםה ק.-ב ח צ י

ט ר ת תו הא ר ן-אש ר-ב ג ה

ר ש ית,א ר צ מ ם-ה ה ר ב א הל ד ק.--יל ח צ מ

שי ר ם,ג ה ר ב א ר,ל ת אמ ו ת א ז את,ו הה מ א ה:-ה נ ב

ן שב יר יל אי ז את,-כ הה מ א הם ם-ע יע נ ק.-ב ח צ י

א ד,יא רמ ב ד עה יר ו

ר ב יא ינ ע נו.ב ל,אוד תב ם,ע ה

1 God remembered Sarah and did as

had been promised.

2She became pregnant and had a son

for Abraham in his old age, at the

exact time God had told him.

3Abraham named his newborn son that

Sarah had given birth to Isaac.

4When his son Isaac was eight days

old, Abraham circumcised him, as God

commanded him.

5Abraham was 100 years old when his

son Isaac was born.

6Sarah said, ‘God has brought me

laughter; all who hear will laugh with

me.’

7She added, ‘Who would have dared to

say to Abraham, ‘Sarah will have

children? Yet I have had a son in old

age!’

8The child grew and was weaned, and

on Isaac’s weaning day, Abraham held a

great feast.

9Now Sarah saw the son that Hagar

the Egyptian had had for Abraham,

playing.

10She said to Abraham, ‘Throw this

slave girl and her son out. The son of

this slave girl is not going to share in

the inheritance with my son Isaac!’

11This saddened Abraham greatly,

because of his son.



ליב יםא לה רא י אמ ם,-ו ה ר ב א ל ל-א יךע ינ ע עב ר-יר ע נ ה ל ע ך-ו ת מ ר —א רת אמ ש כ לא

ה: ק ל עב מ ה,ש ר יךש ל אע. ר ךז אל ר ק ק,י ח צ י יב כ

תיג םא ג ן-ו ימ-ב ש גויא ה,ל מ א נו:ה

ע ך,הוא. ר יז כ

ריד ב ק םב ה ר ב םא כ י ש ו ח ק י ל-ו ןא ת י םו י תמ מ ח םו ח ר-ל ג ה

ל םע ת-ש א ה,ו מ כ ד-ש יל ;--ה ה ח ל ש י ו ע. ב רש א רב ב ד מ ע,ב ת ת ךו ל ת ו

ןטו ם,מ י מ לוה כ י מ-ו ח ת;ה

ת ךא ל ש ת ד,-ו יל ה ם. יח ש דה ח תא ח ת

ד,טז ג נ המ בל ש ת ךו ל ת ו

ה, ר מ יא ת,כ ש יק ו ח ט מ קכ ח ר ה ל ב-א ש ת ד;ו ל י מותה הב א ר א

ת אא ש ת ד,ו ג נ .-מ ך ב ת הו ק ל תיז ים,א לה עא מ ש י ר,-ו ע נ קולה

ים לה ךא א ל אמ ר ק י ו ל ן-א רמ ג ם,-ה י מ ש ה

ה המ רל י אמ ר;-ו ג ךה לל י-א י,כ א יר ים-ת לה עא מ של רהוא-א ש א רב ע נ ם.-קולה ש

תיח יא א יש ר,-קומ ע נ ה

ת יא יק ז ח ה ךבו:-ו ידי נו.ל -כ ימ ש דול,א גויג

תיט יםא לה חא ק פ י ,-ו יה ינ עא ל מ ת ךו ל ת ם;ו י רמ א אב ר ת ו

ת ת-א ,א ק ש ת ם,ו י ת,מ מ ח ר.-ה ע נ ה תכ יםא לה יא ה י ר,-ו ע נ ה

ת ש הק י,ר ב ה י ר,ו ב ד מ ב,ב יש ל;ו ד ג י .ו

ן;כא אר רפ ב ד מ ב,ב יש ו ח ק ת ם.-ו י ר צ ץמ ר א ה,מ ש מוא לוא

12But God said to Abraham, ‘Do not be

sad over the boy or your slave.

13I will also make a nation out of the

children of the slave’s son, for he, too, is

your offspring.’

14Early next morning, Abraham got up

and took bread and a waterskin and

handed them to Hagar, placing them and

the boy on her shoulder. Then he cast

her out; trudging away, she wandered

aimlessly in the wilderness of

Beersheba.

15When the water in the skin was all

gone, she set the child away under a

bush,

16walked away and sat the distance of

about a bowshot, thinking: ‘Let me not

see the child die.’ There, on the other

side, she sat and wept in a loud voice.

17God heard the boy’s cry, and from

heaven an angel of God called to Hagar

and said, ‘What is troubling you, Hagar?

Have no fear; God has heard the cry of

the boy where he is.

18Get up, lift the boy, and hold his hand,

for I am going to make of him a great

nation.’

19God then opened her eyes, and she saw

a well. She went and filled the skin with

water and gave the boy a drink.

20God was with the boy, and he grew up;

he lived in the wilderness and became a

bowman.

21He lived in the wilderness of Paran, and

his mother took him a wife from the land

of Egypt.

Rosh Hashanah

27

ה,א ל א יםה ר ב ד רה ח י,א ה י ו ת הא ס ים,נ לה א ה ם;-ו ה ר ב א

יו,א ל רא י אמ יו נ נ רה י אמ םו ה ר .ב חב רק י אמ ת-ו אא ת-נ ךא נ ך-ב יד ח י

ר ש ת-א ,א ת ב ה ך-א ל ק,ו ח צ ך,-י ל ל ם,-א הוש ע ל ה יה;ו מ ר ץה ר א

ים, ר ה דה ח לא ה,ע ע ל ל יך ל רא רא מ ש .א

ר,ג ב ק םב ה ר ב םא כ י ש ו תו ב שא ת-י ח חא ק י מ רו,ו י-ח נ ש

נו; קב ח צ תי א תו,ו יוא ר ע נ ך, יל םו יק ה,ו יע ל צ ע,ע ק ב י ו

ל קום-א מ ה ר ש ר-א מ ים-א לה א .לוה

םד ה ר ב אא ש י י,ו יש ל ש יוםה ב

ת א-א י ר יוו ינ עת מ-א ח ק--קוםה ר .מ

לה םא ה ר ב רא י אמ יו,-ו ר ע נ

בו ם-ש םפ הע כ מור,-ל ח ה ד הע כ ל ר,נ ע נ ה יו נ א כ ה;-ו

ם יכ ל הא שוב נ ה,ו ו ח ת ש נ .ו תו םא ה ר ב חא ק י ה,-ו ע ל יה ע צ

ל םע יש יד-ו חב ק י נו,ו קב ח צ ו,י ת ת-א א שו א ת;-ה ל כ א מ ה

ו ד ם,י ח יה נ כוש יל .ו

1After these things, God tested

Abraham. God called: ‘Abraham!’ And

Abraham said, ‘Here I am.’

2God said, ‘Take your son, your only one,

the one you love, Isaac, and go forth to

the land of Moriah. Offer him there as a

sacrifice, on one of the mountains that I

will show you.

3Abraham rose early, saddled his

donkey, chopped wood for the burnt-

offering, took Isaac his son and his two

servants, and set out for the place that

God had described.

4 On the third day, Abraham raised his

eyes and saw the place from afar.

5Abraham said to his young servants,

‘Stay here with the donkey; the boy and

I will go ahead. We will worship and

return to you.’

6Abraham then took the wood for the

burnt-offering and laid it on Isaac his

son; in his own hand he held the flint and

the knife. And the two of went on

together.



לז קא ח צ רי י אמ יו,-ו ב םא ה ר ב א י; נ יב נ נ ר,ה י אמ י,ו ב רא י אמ ו ים, צ ע ה שו א הה נ ר,ה י אמ ו

ה ע ל ה,ל ש יהה א .ו לח ם,א ה ר ב ר,א י אמ יםו ה

ה א ר ה,-י ע ל הל ש לוה ו ד ח ם,י יה נ כוש יל י;ו נ .ב

לט יב או,א קום-ו מ ה

ר מ רא ש ים,-א לה א לוהם ה ר ב םא ןש ב י ו

ת י ע ר ך-א ,ו ח ב ז מ ה ת ע ק ד,-א י ים;ו צ ע הת נו,-א קב ח צ י

םא ת יש לו ,-וע ח ב ז מ ה ים צ ע לל ע מ .מ

תי םא ה ר ב חא ל ש י ידו,-ו

ת חא ק י ת,-ו ל כ א מ ה ת ח ט,א ש נו-ל .ב

ה,יא הו ךי א ל יומ ל אא ר ק י ו ן ר,-מ י אמ ם,ו י מ ש ה

ם; ה ר ב םא ה ר ב י א נ נ ר,ה י אמ .ו

ריב י אמ לו ח-,א ל ש ת ל ךא ל-יד א ר,ו ע נ שלו,-ה ע ת

י, ת ע ד הי ת יע ה:כ אומ מ י ה,-כ ת יםא לה אא ר י

ת א ת כ ש ל אח ך-ו נ ב ת י-א נ מ ך,מ יד ח .י

תיג םא ה ר ב אא ש י יו,-ו ינ ע

נה ה או י ר ר,-ו ח ל,א י א יו; נ ר ק ךב ב ס זב ח א נ

ת חא ק י םו ה ר ב ךא יל ל,-ו י א הנו תב ח הת ע ל הול י ע ל .ו

7Isaac then said to Abraham his father,

‘Father!’ Abraham answered: ‘Here I am,

my son.’ Isaac asked: ‘Here is the flint

and the wood, but where is the lamb for

the sacrifice?’

8Abraham replied, ‘God will see to the

lamb for sacrifice, my son.’ And the two

of them went on together.

9They came to the place that God had

described. There Abraham built the

altar and arranged the wood and bound

Isaac his son and laid him on the altar,

upon the wood.

10Abraham now reached out and took

the knife to slay his son

11but out of heaven an angel of God

called to him, saying, ‘Abraham!

Abraham!’ He replied: ‘Here I am.’

12[The angel] then said, ‘Do not lay your

hand on the lad; do nothing to him; for

now I know that you are one who fears

God, as you did not withhold your son,

your only one, from Me.’

13Abraham lifted his eyes: he now could

see a ram [just] after it was caught by

its horns in a thicket. Abraham went

and took the ram and offered it as a

burnt offering in place of his son.

Rosh Hashanah

29

םיד םש ה ר ב אא ר ק י קום-ו מ ה ה, א ר הי הו הוא,י ה יום, רה מ ריא ש א ה א ר הי הו רי ה .ב

הטו ךי א ל אמ ר ק י ה,ו ול ן-א ית,מ נ ם,ש ה ר ב ם-א י מ ש .ה

יטז ת ע ב ש ינ ר,ב י אמ ו

ם א ר-נ ש ןא ע י,י ה:כ הו י ת א ית ש ה,-ע ז רה ב ד ה

ת ,א ת כ ש ל אח ת-ו ךא נ ך-ב יד ח .י ייז ך,-כ כ ר ב ךא ר ב

ת הא ב ר הא ב ר ה ע ך-ו ר ז חול, כ ם,ו י מ ש יה ב כוכ כ

ל רע ש ים;-א תה פ ש יו ב רא י ע תש ע ך,א ר שז ר י .ו

ע ך,יח ר ז כוב ר ב ת ה ו

ב, ק ץ,ע ר א יה כ לגויי ק ל ב ת ע מ רש ש .א

ליט םא ה ר ב בא יש יו,-ו ר ע נ

כו יל מוו יק לו וא ד ע;-י ח ב רש א ב יש ע.ו ב רש א ב ם,ב ה ר ב בא

Blessing After the Torah Reading

ן ת רנ ש םא עול ךה ל ינומ לה היהוהא ת רוךא ע-ב ט םנ יעול י ח תו מ תא נותור לה תור ןה היהוהנות ת רוךא נו:ב :בתוכ

Baruch attah Adonai eloheinu melech ha-olam, asher natan lanu Torat emet, v’chayei

olam nata b’tocheinu. Baruch attah Adonai, notein ha-Torah.

Blessed are You, our Living God, Ruler of the universe, who gave us the teaching

of truth and planted eternal life within us. Blessed are You God, who gives us

the Torah.

Everyone rises as the Torah is Lifted

‘14Abraham named that place Adonai

Yir’eh; to this day people say: ‘On the

mount of the Eternal, [God] will be

seen.’

15Then out of heaven an angel of the

Eternal called to Abraham a second

time,

16 saying: ‘By Myself I swear, says the

Eternal One, that because you did this

thing, and did not withhold your son,

your only one,

17I will bless you greatly, and make your

descendants as numerous as the stars

of heaven and the sands of the

seashore, and your descendants shall

take possession of the gates of their

foes.

18And through your descendants the

nations of the earth shall be blessed,

because you hearkened to My voice.’

19Abraham then returned to his servant

lads; they got up and travelled together

to Beersheba, and Abraham settled in

Beersheba.



רז ו ש הא תור ה-אתה ש ה,מור נומ ש הל ו הצ ל.תור א ר ש יי נ יב נ פ הל םמ ש שתי ר מ כו.א ר יםד מ לת א ע ק ב.ה תי יל ה יםבו.ק חוס כ לה ןהואל ג ה.מ רופ צ י

V’zot ha-Torah asher sam Moshe lifnei b’nei Yisrael. Torah tzivah lanu Moshe, morashah k’hillat

Ya’akov. Ha’el tamim darko, imrat Adonai ts’rufah, magein hu l’chol hachosim bo.

This is the Torah that Moses set before the Children of Israel. Moses

commanded us the Torah, the heritage of the community of Jacob. The way of

God is perfect, and the word of Adonai is proved. God is a shield for all who

trust in God.

The ark doors are opened and the Torah is dressed as we sing:

מו. ע ןל ר םק ר י ם.ו י מ ש ץו ר לא דו:הודוע ב מול בש ג ש ינ םיהוה.כ תש לוא ל ה י ל כ הל ל ה לויה:-ת ל רובו.ה םק לע א ר ש יי נ ב יו.ל יד ס ח

Y’hallelu et shem Adonai, ki nisgav sh’mo l’vaddo. Hodo al erts v’shamayim, vayarem

keren l’ammo, t’hillah l’chol chasidav, livnei yisra’el am k’rovo, hal’luyah.

Praise God whose name alone is supreme and whose majesty is beyond heaven

and earth. Praise God!

ץ ש-ע א מ יה כ ת מ ה.ו יםב ק ז ח מ יאל יםה י הח כ ר ד יה כ ר -ר:ד ה יבות ת לנ כ ם.ו נ ע ם: ד ק ינוכ שימ ד ה.ח שוב נ יךו ל נויהוהא יב ש לום:ה ש

Eits chayim hi la-machazikim bah, v’tom’cheha m’ushar. D’racheha darchei no’am, v’chol

n’tivoteha shalom. Hashiveinu Adonai eilecha v’nashuva, chaddeish yameinu k’kedem.

It is a tree of life to all who grasp it and those who hold fast to it are happy.

Its ways are ways of pleasantness and all its paths are peace. Turn us back to

You, Eternal, and we shall return; renew our lives as of old.

The ark doors are closed, as everyone takes their seats.

Rosh Hashanah

31

רפ וש

In the Torah we read that God tested Abraham to see whether he would obey

and follow God’s command to offer his only son Isaac as a sacrifice. Abraham

proved himself loyal and was prepared to carry out God’s word. At the last

moment, however, Abraham was commanded not to slay Isaac. Instead he

offered a ram which was caught in the bushes by its horn. The ram’s horn is the

Shofar which we sound today.

The shofar reminds us of Abraham’s great loyalty to God and it asks us also to

be loyal.

Often we forget our duties and our responsibilities. We become selfish, lazy or

mean. The Shofar’s calls are like an alarm. They are meant to ‘wake us up,’ to

sound an alert, to let us know how dangerous it is to neglect God’s teachings.

As we listen to the sounds of the Shofar, let us each promise that in the coming

year we will live kinder, more thoughtful and better lives.

Isaac Arama was a Spanish Rabbi who lived in the 15th Century. When he

listened to the blasts of the shofar he heard something different in each of

the three sounds.

When he heard the one long loud blast of the Tekiah, it sounded like a person

shouting and cheering. It said to him, ‘You are lucky. You live in the wonderful

world which God created.’

When he heard the nine quick blasts of the Teruah, it sounded like a person

crying. It felt sad and a little scary. It said to him, ‘You are not as good a person

as you could be. The past year you have done many wrong things.’

When he heard the three short blasts of the Shevarim, it sounded like a person

groaning. It hurt a little bit. It said to him, ‘You have much work to do in order

to become the best person you could be. You must start today.’



The last of the shofar blasts heard on Rosh Hashanah is a Tekiah Gedolah. This

is a ‘super’ Tekiah where the person blowing the shofar makes the longest and

loudest sound possible. It sounds like a big long loud cheer.

When Isaac Arama heard the Tekiah Gedolah it seemed to say to him, ‘I am

proud of you. You’ve worked hard this Rosh Hashanah. You are a good person.

Next year you’ll be even better.’

The Shofar Blast song

I like to hear the shofar blast

Sometimes slow and sometimes fast

I like to hear the shofar blast

Happy happy happy new year.

T’kiah! (T’kiah!)

Sh’va-rim! (Sh’va-rim!)

T’ru-ah-ah-ah-ah-ah-ah-ah-ah-ah! (T’ru-ah-ah-ah-ah-ah-ah-ah-ah-ah)

T’kiah g’dolah!

Blessing for the hearing of the shofar

עול ה ך ל מ ינו לה א יהוה ה ת א רוך קולב מוע ש ל נו ו צ ו יו. ות צ מ ב נו ש ד ק ר ש א ם.ר. שופ

Baruch attah Adonai eloheinu melech ha-olam, ahser kidd’shanu b’mitsvotav, v’tsivvanu

lishmoa kol shofar.

Blessed are You, Adonai our God, Ruler of the Universe, who makes us holy

through doing God’s commands and commands us to hear the call of the shofar.

On first day Rosh Hashanah we add:

םש עול ךה ל ינומ לה היהוהא ת רוךא ה.זןה מ ז ל נויעיג ה ו נוימק ו נויח הב

Baruch attah Adonai eloheinu melech ha-olam, shehechianu, v’kiy’manu, v’higianu la’zman

hazeh.

Blessed are You, Adonai our God, Ruler of the Universe, who has kept us alive

and supported us and brought us to this season.

Rosh Hashanah

33

תרועה-שברים תקיעה תקיעה תקיעהשבריםתקיעהתקיעהתרועהתקיעה

Tekiah! Shevarim-Teruah! Tekiah!

Tekiah! Shevarim! Tekiah!

Tekiah! Teruah! Tekiah!

Malchuyot, Zichronot and Shofarot

Malchuyot

Throughout the year, we think of God in many different ways. At Passover, we

think of God as a rescuer who saved us from slavery in Egypt. At Shavuot, we

think of God as the great teacher who gave us the Torah on which we base our

lives. Soon it will be Sukkot, and we will thank God for being our protector –

helping us survive in the wilderness on our way to the Promised Land and as our

provider – helping us to bring crops to harvest.

Today we think of God as a great ruler; wise and compassionate.

Tradition teaches that on this day God created the world. The heavens and the

earth, the seas and the dry land, plants and trees, fish and birds, animals and

humanity – all were created by God, the ruler of the Universe.

We say ‘God reigns, God has reigned, God will reign forever.’

תרועה-שברים תקיעה תקיעה תקיעהשבריםתקיעהתקיעהתרועהתקיעה






Zichronot

The rabbis call today Yom Ha-Din, the Day of Judgment. Over the past year we

have all made mistakes. We have not been perfect. Today, however, we ask God

to remember all the good that we have done over the past year; all our good

deeds and our good words. May those good actions work in our favour.

Our ancestors were people like us – they too were not perfect. Just as their

good deeds are remembered by us, so let our good deeds be remembered by

God.

תרועה-יםשבר תקיעה תקיעה

תקיעהשבריםתקיעהתקיעהתרועהתקיעה




Shofarot

When the Israelites were in the wilderness, the presence of God was heard,

seen and felt. The Children of Israel were at the foot of Mount Sinai and there

was thunder and lightning and strong blasts of the shofar while a thick cloud

covered the mountain.

When Abraham went to sacrifice Isaac, an angel stopped him. A ram took

Isaac’s place as an offering, and the horn is sounded to remind us of that story.

תרועה-שברים תקיעה תקיעה

תקיעהשבריםתקיעהתקיעהתרועהתקיעה



Tekiah! Teruah! Tekiah Gedolah!

Rosh Hashanah

35

םה יוס הל פ ת Concluding Blessings

ל כ ל.ע דוןה א ל ח ב ש ינול ית. אש ר רב יוצ הל ל ד תג ת לר ח רב ש ל-א כ נומ ים-ב מ ע הן ת נ ת-ו נוא תו.-ל תורים יםומוד ו ח ת ש יםומ ע נוכור ח נ א ו

ים כ ל מ יה כ ל ךמ ל ימ נ פ ל דוש ק רוךהוא. ה ב

ץ.ש ר דא יוס םו י מ הש הואנוטל. ע מ םמ י מ ש רוב ק בי ומוש ים רומ ימ ה ב ג תעזוב ינ כ וש

יןעוד. ינוא לה הואא תו: סזול פ נוא כ ל תמ מ א

יום ה ת ע ד י תו.ו תור תובב כ כ ך. ב ב לל א ב ת ש ה ו

ים לה א ייהוההואה כ ל ע מ םמ י מ בש

יןעוד: תא ח ת ץמ ר א לה ע ו

We praise God who is supreme over all things. We proclaim God’s oneness and

sovereignty. We bow to honour God and to give God thanks.

ל ךע ל מ יהיהוהל ה ר:ו מ א נ ל-ו ד:-כ ח מוא דוש ח יהיהוהא ה הואי יוםה ץ.ב ר א ה V’ne’emar: v’hayah Adonai l’melech al kol ha-arets, ba-yom ha-hu yihyeh Adonai echad

ush’mo echad.

So it is prophesied: ‘The Eternal shall be Sovereign over all the earth. On that

day the Eternal shall be One, and known as One.

Aleinu l’shabbei’ach la’adon ha-kol,

lateit g’dullah l’yotseir b’reishit,

asher bachar banu mikkol ha-ammim,

v’natan lanu et Torato,

va’anachnu kor’im umishtachavim

umodim, lifnei melech malchei ha-

m’lachim,

ha-kadosh baruch hu,

shehu noteh shamayim v’yoseid arets,

umoshav y’karo ba-shamayim mimm’al

ush-chinat uzzo b’govhei m’romim.

Hu eloheinu, ein od,

emet malkeinu, efes zulato,

ka-katuv b’Torato: V’yadata ha-yom

vahasheivota el l’vavecha,

ki Adonai hu ha-elohim

bashamyim mimma’al

v’al ha-arets mittachat ein od.



There are stars up above, so far away we only see their light long, long after the

star itself is gone. And so it is with people that we loved – their memories keep

shining ever brightly though their time with us is done. But the stars that light

up the darkest night, these are the lights that guide us. As we live our days,

these are the ways we remember.

א ב הר מ שש ד ק ת י לו ד ג ת י י אד מ ל ע ה:-ב עות ר אכ ר ב

יכון י ח הב כות ל יךמ ל י מ ו י יד י ח יכוןוב יומ ל-וב ית-כ ב

יב. ר ןק מ ז אוב ל ג ע לב א ר ש י רוא מ א ן:ו מ

ך ר ב אמ ב הר מ אש ה י יא: מ ל יע מ ל ע םול ל ע ל

ר א פ ת י חו ב ת ש י ךו ר ב ת י ר ד ה ת י או ש נ ת י םו רומ ת י ו י הד מ לש ל ה ת י הו ל ע ת י א.-ו ש ד ק

יךהוא. ר ב ן אמ ל ע ל-ל א-כ ת יר ש או ת כ ר ב

י אד ת מ ח נ או ת ח ב ש ין-ת ר מ א א מ ל אש ה ן:י מ רוא מ א א.ו מ ל ע ב

ינו ל יםע י ח יאו מ ןש אמ ב ר ל ע ל-ו ן:-כ מ רוא מ א ל.ו א ר ש י

יו רומ מ לוםב הש ע שינו ל לוםע הש הואי ע ש

ל לכ ע ל-ו ע לו א ר ש ל-י ם.-כ עול הן. מ רוא מ א ו

Yitgaddal v’yitkaddash sh’meih rabba

(amen), b’alma di v’ra chiruteih,

v’yamlich malchuteih, b’chayyeichon

uv’yomeichon uv’chayyei di chol beit

Yisra’el, ba’agala u’vizman kariv,

v’imru amen.

Y’hei sh’meih rabba m’varach,

l’alam ul’almei almaya.

Yitbarach v’yishtabach v’yitpa’ar

v’yitromam v’yitnassei v’yit-haddar

v’yit’alleh v’yit-hallal sh’meih di kudsha,

b’rich hu,

l’eila min kol birchata v’shirata

tushb’chata v’nechemata, di amran

b’alma, v’imru amen. Y’hei sh’lama rabba

min sh’maya, v’chayyim aleinu

v’al kol Yisra’el, v’imru amen.

Oseh shalom bimromav,

hu ya’aseh shalom aleinu

v’al kol Yisra’el, v’al kol ha-olam,

v’imru amen.

Rosh Hashanah

37

ך ל רמ ש םא דוןעול א ל םכ ר ט א:-ב ר ב ירנ צ י

צוכ ל פ ח הכ ע ש תנ ע ל א: ר ק מונ ךש ל ימ ז א

כ ל לותה כ יכ ר ח א ו

לוך מ דוי ב א:ל נור ה הואהו יהו הואה ו ה: ר א פ ת יהב ה הואי ו

י נ יןש א דו ח הואא ו

ה: יר ב ח ה יללול ש מ ה ל ית ל כ ית ל יתב אש יר ל ב

ה: ר ש מ ה עוזו ל אה ו

י ל יג א ח יו ל הואא ו ה: ר יוםצ יב ל ב צורח ו

יומ ס יוהואנ נוס א: ר ק יוםא יב תכוס נ מ

י ידרוח ק פ ידוא ב

ה: יר ע א ןו יש תא ע ב י ית ו יג םרוח ע ו

א: יר ל אא יו יל ד נ א

Adon olam asher malach,

b’terem kol y’tsir nivra.

L’eit na’asah k’cheftso kol,

azai melech sh’mo nikra.

V’acharei kichlot ha-kol,

l’vaddo yimloch nora.

V’hu hayah v’hu hoveh,

v’hu yihyeh b’tif’arah.

V’hu echad v’ein sheini,

l’hamil lo l’hachbirah.

B’li reishit b’li tachlit,

v’lo ha-oz v’ha-misrah.

V’hu eili v’chai go’ali,

v’tsur chevli b’yom tsarah.

V’hu nissi umanusi,

m’nat kosi b’yom ekra.

B’yado afkid ruchi,

b’eit ishan v’a’irah.

V’im ruchi g’vi’ati,

Adonai li v’lo ira.



Eternal God who ruled alone

Before creation of all forms,

At whose desire all began

And as the Sovereign was proclaimed.

Who, after everything shall end

Alone, in awe will ever reign,

Who was and is for evermore,

The glory that will never change.

Unique and One, no other is

To be compared, to stand beside,

Neither before, nor following,

Alone the source

Of power and might.

This is my God, who saves my life,

The rock I grasp in deep despair,

The flag I wave, the place I hide,

Who shares my cup the day I call.

In my Maker’s hand I lay my soul

Both when I sleep and when I wake

And with my soul my body too,

My God is close, I shall not fear.

Rosh Hashanah

39

Copyright 2017

Edgware & Hendon Reform Synagogue

118 Stonegrove, Edgware HA8 8AB

Tel: 020 8238 1000 Web: www.edrs.org.uk

morning blessings verses of song shema and her blessings

Documents