מספר-זיהוי: 10

דברי הכנסת

הישיבה המאתיים-ושבעים-וארבע של הכנסת החמש-עשרהיום רביעי, ג' בשבט התשס"ב (16 בינואר 2002)

ירושלים, הכנסת, שעה 11:03

תוכן העניינים

שאילתות בעל-פה

שידור המדור המוגרבי ברדיו

בני-נוער המשוטטים בתל-אביב

קרן למען העם היהודי בחסות משרד החוץ

הצעת חוק לתיקון פקודת הדיג (מס' 3), התשס"ב–2001

(קריאה שנייה וקריאה שלישית)

שאילתות ותשובות

מימון חפירות ארכיאולוגיות בשער-הפרחים בירושלים

חוות דגים במפרץ אילת

תלונות על הונאה בכשרות

עלייה בפשיעה במחוז הדרומי

סיוע המשטרה בביצוע צווי הריסה ברמלה-לוד

ונדליזם וגנבות בערים רמלה-לוד

סיוע המשטרה בביצוע צווי הריסה בלוד

חקירת עבירות פיתוי להמרת דת

הלווייתו של יהודה סמט

סיוע המשטרה בביצוע צווי הריסה בלוד

חילול בית-הקברות בהר-הזיתים

יחס כלפי פלסטינים במחסום צה"ל

הצעת חוק איסור מסירת מידע על-אודות נפטר, התשס"ב–2001

(הצעת קבוצת חברי הכנסת)

הצעת חוק-יסוד: משק המדינה (תיקון – שוויון בשיעור קצבאות ילדים)

(הצעת קבוצת חברי הכנסת)

הצעת חוק הבטחת הכנסה (תיקון – סייגים לזכאות למלגה), התשס"ב–2001

(הצעת קבוצת חברות הכנסת)

הצעת חוק לתיקון פקודת מסי העירייה ומסי הממשלה (פיטורין) (פטור מתשלום ארנונה לדירת מגורים של ראש עדה דתית), התשנ"ט–1999

(הצעת חבר הכנסת א' זנדברג)

הצעת חוק הקמת בתי "יד לבנים", התשס"ב–2001

(הצעת קבוצת חברי הכנסת)

הצעת חוק הסדרים במשק המדינה (הנחות ממס הכנסה) (הוראת שעה) (תיקון – הארכת תוקף), התשס"ב–2001

(הצעת חבר הכנסת מ' גפני)

הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מיסוי רווחים בבורסה), התש"ס–2000

(הצעת קבוצת חברי הכנסת)

הצעת חוק מס חב"ר (הוראת שעה), התש"ס–2000

(הצעת קבוצת חברי הכנסת)

הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (זיכוי ממס לתושבי באר-שבע והנגב) (הוראת

שעה), התשס"א–2001

(הצעת חבר הכנסת א' טיבי)

הצעת חוק העונשין (תיקון – החזקה, הדפסה, העתקה, הפצה, חלוקה

וייבוא פרסומים המשדלים להמרת דת), התש"ס–2000

(הצעת קבוצת חברי הכנסת)

הצעת חוק הטבות בשל איבוד מסמכים על-ידי גוף ציבורי, התשס"א–2001

(הצעת חבר הכנסת מ' נודלמן)

הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (עונש מינימום בגרימת מוות בנהיגה רשלנית), התשס"ב–2001

(הצעת חבר הכנסת א' פינס-פז)

הצעת חוק העונשין (תיקון – איסור קיום קשר מיני בין מטפל ומטופל), התשס"א–2001

(הצעת חברת הכנסת נ' רונן)

הצעת חוק העונשין (תיקון – יחסי מטפל–מטופל), התש"ס–2000

(הצעת קבוצת חברי הכנסת)

הצעת חוק העונשין (תיקון – טיפול מדכא יצר), התשס"א–2000

(הצעת חבר הכנסת נ' לנגנטל)

הצעת חוק מבקר המדינה (תיקון – פרסום דוח ממצאים חיוביים), התשס"ב–2001

(הצעת חבר הכנסת א' כבל)

הצעות לסדר-היום

ייקור עמלות הבנקים

מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת

הצעה לסדר-היום

הגירעון התקציבי בשנת 2001

הצעות לסדר-היום

הריגת חיילי צה"ל במוצב "אפריקה" ותגובות צה"ל

מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת

הצעות לסדר-היום

האיום האירני על ישראל והקשר ערפאת–אירן

שאילתות ותשובות

הארכיבישוף הילריון קפוצ'י

העדפה מתקנת לערבים, לדרוזים ולצ'רקסים בשירות המדינה

האזנות סתר של השב"כ

הקמת יישובים חדשים באישור הממשלה

מימון אבטחת שר בביקורו באוניברסיטה העברית

הכרה בעיר עכו כאזור עדיפות לאומית א'

הצעות לסדר-היום אי-העברת תקציבים לרשות הטבע והגנים ומעמדו של מנכ"ל הרשות

הצעות לסדר-היום הפרסומים בדבר הכאת פלסטינים על-ידי שוטרי מג"ב

הצעות לסדר-היום

האזנות הסתר שמבצעת המשטרה

שאילתות בעל-פה

היו"ר נ' מסאלחה:

חברי הכנסת, אני פותח את ישיבת הכנסת. היום יום רביעי, ג' בשבט התשס"ב, 16 בינואר 2002.

חברי הכנסת, אני מתחיל בשאילתות בעל-פה.

יהודית נאות (שינוי):

קודם הצבעות.

היו"ר נ' מסאלחה:

אני מתחיל בשאילתות בעל-פה, ומייד אחריהן אנחנו עוברים לחוק לתיקון פקודת הדיג.

יהודית נאות (שינוי):

אני לא חושבת שזה צודק. זה בהתאם לתקנון?

היו"ר נ' מסאלחה:

זה בהתאם לתקנון. גם את סגנית יושב-ראש כמוני. מה הבעיה שלך?

יוסף פריצקי (שינוי):

יש לנו סדר-יום.

היו"ר נ' מסאלחה:

ביום רביעי מתחילים תמיד בשאילתות בעל-פה, ואני סגן יושב-ראש משנת 1989.

יוסף לפיד (שינוי):

זה לא מה שכתוב על הלוח בחוץ.

היו"ר נ' מסאלחה:

חבר הכנסת לפיד, אתה צודק, אבל רק בני-אדם כתבו את מה שעל הלוח, אלה לא חלילה לוחות הברית.

שאילתות בעל-פה לא נמשכות זמן רב, ומייד אחר כך ניגש לחוק.

השר רענן כהן ישיב על שאילתא בעל-פה מס' 197, מאת חבר הכנסת יחיאל לסרי, בנושא: שידור המדור המוגרבי ברדיו.

שידור המדור המוגרבי ברדיו

יחיאל לסרי (מפלגת המרכז):

אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, אדוני השר רענן כהן, נודע לי, כי הנהלת רשות השידור החליטה לבטל את המדור המוגרבי ברדיו – יש לציין שלרבים מיוצאי מרוקו מהווה המדור מקור מידע יחיד – וכי המדורים בשפות לדינו, יידיש ורוסית ימשיכו לפעול.

ברצוני לשאול:

האם הידיעה נכונה? האם נשקל לבטל את ההחלטה? תודה.

היו"ר נ' מסאלחה:

תודה. השר רענן כהן בבקשה.

השר ר' כהן:

אני מודה לסגן יושב-ראש הכנסת, חבר הכנסת יחיאל לסרי, על השאלה.

אני רוצה לומר לך, שביום ראשון, 13 בינואר השנה, אישר הוועד המנהל של רשות השידור את תקציב הרשות לשנת 2002. במסגרת התקציב הוקצו 2 מיליוני שקל להמשך השידורים ברשת ה' בחמש שפות, כפי שהיה עד כה. בהתאם להחלטה, יימשכו גם השידורים במוגרבית.

אכן, היתה הצעה לבטל את השידורים בשפות, אך ההצעה לא התקבלה. אני אישית מתנגד לביטול דברים שהיו. נהפוך הוא, אני גם רוצה להרחיב את מגוון השפות, לתת יותר ממה שקיבלו עד עכשיו, כי אני חושב שכל עדה וכל גוף קהילתי צריכים להמשיך לשמור על המורשת שלהם ועל הדברים שהם מעוניינים בהם.

היו"ר נ' מסאלחה:

אתה מסתפק?

יחיאל לסרי (מפלגת המרכז):

כן.

זבולון אורלב (מפד"ל):

אני יכול לשאול שאלה נוספת?

היו"ר נ' מסאלחה:

בבקשה. אחריו – חבר הכנסת האשם מחאמיד.

זבולון אורלב (מפד"ל):

אדוני היושב-ראש, אני יכול לוותר לשר רענן, שעושה מלאכתו נאמנה?

אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, אני רוצה לשאול את השר: בתשובה על שאלה ענה לי יושב-ראש הוועד המנהל, כי רשות השידור מחפשת דרך ותביא בפני המוסדות את כל נושא שידורי ה"מונדיאל", שידורי אליפות העולם בכדורגל, על מנת שזה לא יהיה בערוצים שיש לשלם עבורם, אלא יהיה שידור פתוח. רשות השידור היא רשות ממלכתית, וזהו שידור קלאסי שצריך להיות פתוח. ענה לי יושב-ראש הוועד המנהל, שזה יובא לאישור המוסדות. אני רוצה לשאול, מהי עמדת השר, והאם השר יהיה מוכן להטיל את כובד משקלו כדי שרשות השידור כרשות שידור ממלכתית תהיה המובילה בשידורי ה"מונדיאל"?

היו"ר נ' מסאלחה:

תודה. חבר הכנסת האשם מחאמיד. חבר הכנסת אחמד טיבי, תמיד אתה בחברה נעימה, אבל אתה מפריע.

האשם מחאמיד (הרשימה הערבית המאוחדת):

אדוני היושב-ראש, אני רוצה לשאול את השר שתי שאלות לגבי "קול ישראל" בערבית.

אדוני השר, "קול ישראל" בערבית משדר עד השעה 24:00, חצות, על-פי מסורת שקיימת עשרות שנים. האם לא הגיע הזמן ששידורי "קול ישראל" בערבית יהיו ערוכים בצורה מודרנית, יותר טובה, יותר מפותחת? אדוני, בטלוויזיה משדרים, כך נדמה לי, שעה או חצי שעה ביום. אנחנו משלמים אגרת טלוויזיה. האם לא הגיע הזמן לפתח גם את שידורי הטלוויזיה בערבית? תודה רבה.

היו"ר נ' מסאלחה:

תודה. השר רענן כהן, בבקשה.

השר ר' כהן:

מכובדי, הנושא של ה"מונדיאל" – – –

היו"ר נ' מסאלחה:

אדוני השר, דבר. חבר הכנסת אורלב. חברת הכנסת נחמה רונן.

השר ר' כהן:

היות שאני מעריך מאוד את יושב-ראש ועדת החינוך – – –

היו"ר נ' מסאלחה:

אתה מדבר אל היושב-ראש, אדוני, אפילו הם לא שומעים.

השר ר' כהן:

בסדר, אבל אני רוצה לדבר גם אל כבודו.

היו"ר נ' מסאלחה:

חבר הכנסת אורלב, הוא עונה לך.

השר ר' כהן:

חבר הכנסת אורלב, יושב-ראש ועדת החינוך, ידידי הטוב, אני רוצה לקבוע, שהעלות של ה"מונדיאל" ברשת הממלכתית, על-פי הסכומים שהגענו אליהם, היא 5 פלוס 2 מיליוני דולר להכנות, כלומר כ-7 מיליוני דולר. 7 מיליוני דולר זה סכום רב מבחינת רשות השידור במשבר הכלכלי שהיא נמצאת בו.

אני מאוד מחייב את העניין. ביקשתי לבדוק את הדברים. ביקשתי גם לראות איך אנחנו מגיעים לצמצום ההוצאה הזאת, כדי שגם נוכל לתת לעם ישראל את מה שכולם רוצים לראות, את הכדורגל ואת ה"מונדיאל", אבל גם נוכל לשלם פחות כסף מהסכום, שהוא, כפי שאמרתי, כ-7 מיליוני דולר. אני חושב שזה סכום לא קטן.

אשר לשידור בערבית ו"קול ישראל" בערבית – חבר הכנסת האשם מחאמיד – – –

היו"ר נ' מסאלחה:

חבר הכנסת טלב אלסאנע.

האשם מחאמיד (הרשימה הערבית המאוחדת): .

אי-אפשר כך. אני לא יודע מה קרה להם.

היו"ר נ' מסאלחה:

הוא מפריע לך. כן.

השר ר' כהן:

ב-1 באפריל, אדוני היושב-ראש, אני מקווה שערוץ המזרח התיכון, על-פי כל הסיכומים, יצא לאוויר.

היו"ר נ' מסאלחה:

תגיד 2 באפריל. זה יותר טוב. יתייחסו לזה ברצינות.

השר ר' כהן:

2 באפריל. ערוץ המזרח התיכון הוא אחד הדברים החשובים ביותר. להערכתי, הערוץ הזה היה צריך לקום לפני כמה שנים. אבל עד היום נראה שלא נעשה מאמץ להקים אותו. הערוץ הזה יקום. כל הכסף לצורך הקמת הערוץ, כל המשאבים, לרבות האנשים, כל המערכות, כבר מוכנים לקראת יציאתו אל האוויר. אני מקווה שזה יוסיף גם את המגוון החברתי, גם את המגוון הרב-תרבותי של החברה במדינת ישראל, גם את מה שאנחנו בהחלט חיים במדינה הזאת ומציגים לעולם הערבי במזרח התיכון שאנחנו חיים בו. בהתאם לכך יחולו שינויים גם ב"קול ישראל" בערבית. אלה יהיו שינויים חיוביים מאוד. "קול ישראל" בערבית מדבר לא רק אל ערביי ישראל או אל האוכלוסייה הדוברת ערבית, אלא הוא מדבר אל אוכלוסייה רבת אנשים שנמצאים וחיים בקרבנו במזרח התיכון.

היו"ר נ' מסאלחה:

זאת אומרת, מזרח תיכון חדש בתקשורת. לזה אתה מתכוון.

השר ר' כהן:

מזרח תיכון, לא אמרתי חדש. מזרח תיכון. רבות רבות מן המדינות קולטות את המשדרים בערבית. אני חושב שזה דבר חשוב מאוד מבחינת מדינת ישראל.

היו"ר נ' מסאלחה:

תודה רבה לשר רענן כהן.

שר העבודה והרווחה ישיב על שאילתא בעל-פה מס' 199, מאת חבר הכנסת עופר חוגי, בנושא: בני-נוער המשוטטים בתל-אביב. חבר הכנסת חוגי, בבקשה.

בני-נוער המשוטטים בתל-אביב

עופר חוגי (ש"ס):

ב"מעריב" מיום י"ח בטבת התשס"ב, 2 בינואר 2002, מדווח על מאות בני-נוער שנטשו את בתיהם והם משוטטים ברחובות תל-אביב, משתמשים בסמים ובאלכוהול ולנים בכיכרות ובבניינים נטושים. זה לא כבר נמצאה גופתה של בת 18. רצ"ב הפרסום.

ברצוני לשאול:

1. האם הפרטים נכונים?

2. האם ידועים ללשכות הרווחה בתל-אביב הפרטים הללו?

3. מה עושים אנשי משרדך כדי לסייע לצעירים אלה?

היו"ר נ' מסאלחה:

תודה. השר בניזרי, שר העבודה והרווחה, ישיב. בבקשה, אדוני.

שר העבודה והרווחה ש' בניזרי:

אדוני היושב-ראש, רבותי חברי הכנסת, ידידי חבר הכנסת חוגי, אכן אנו עדים בשנים האחרונות להתחזקות תופעה של בני-נוער הנוטשים את בתיהם וחיים ברחובות ובמבנים ציבוריים, או בבניינים נטושים, חלקם גם צורכים סמים ואלכוהול.

לגבי שאלותיך הספציפיות בנושא זה – אכן התופעה מוכרת היטב ללשכות הרווחה בתל-אביב, ביפו ובערים נוספות. משרד העבודה והרווחה, בשיתוף עם משרד החינוך ומשרד הקליטה, עם אגפי הרווחה בשלוש הערים הגדולות, ירושלים, תל-אביב וחיפה, ועם עמותות ציבוריות, גיבש תוכנית עבודה לטיפול מערכתי בבני-נוער אלה. כתוצאה מן השותפות הבין-משרדית והבין-ארגונית הזאת הוקמו ומופעלים מרכזים למתבגרים חסרי קורת-גג בשלוש הערים הגדולות. כמו-כן מופעלות ניידות לאיתור ולעזרה ראשונה לנוער בריכוזים כמו התחנה המרכזית בתל-אביב, בקניונים, בסביבות בילוי וכיוצא בזה.

במסגרת זו הוקמו 20 מרכזי ייעוץ ותמיכה לנוער, מה שנקרא תוכנית מרכזי "הפוך על הפוך", אם שמעתם על זה. כן פועלים ברשויות המקומיות ברחבי הארץ 322 עובדי נוער וצעירים ועובדי נערות במצוקה. חשוב לציין שהדגש בפעילות מול הנוער הזה הוא לעשות ניסיון להחזיר את הנער או הנערה לחיק המשפחה, ואם אפשרות זו לא קיימת, אזי להסדיר מסגרת טיפול ושיקום חוץ-ביתית.

באופן טבעי היקף הפעילות והפריסה של מסגרות סיוע מושפעים מנפח המשאבים שבידינו לצורך קיום שותפות עם הגורמים הרלוונטיים הנוספים. תודה.

היו"ר נ' מסאלחה:

תודה. שאלה נוספת לחבר הכנסת חוגי. בבקשה.

עופר חוגי (ש"ס):

המשרד הקים ב-1 בינואר את רשות ההגירה, כפי שהבנו. רציתי לדעת אם הקצה המשרד כמה שוטרים שיטפלו בנושא של סחר בנשים ובכל נושא הזנות.

היו"ר נ' מסאלחה:

תודה. חברת הכנסת תמר גוז'נסקי. אחריה – חבר הכנסת טלב אלסאנע. אחריו – חבר הכנסת אופיר פינס-פז.

תמר גוז'נסקי (חד"ש):

אדוני השר, מול התופעה הגוברת והמחמירה של בני-נוער משוטטים, ואדוני ציין שהנתונים ידועים לו, אני חושבת שהמשרד צריך לעשות פעולה רצינית מאוד לחיזוק עמותות כמו על"ם – העמותה לנוער במצבי סיכון ומצוקה – שמפעילות ניידות וגורמים אחרים שיכולים לתת פתרונות.

הדבר היותר-חשוב הוא להגיע למצב שבו בני-נוער שכבר מטופלים על-ידי עובדי רווחה, או ידועים ומוכרים, תוכלו לתת להם פתרונות. בעיר שלי, בת-ים, מדובר ב-450 נערות שנמצאות בסיכון, חלק מהן כבר נשרו לגמרי וחלק עומדות לנשור, ואני יודעת שלעירייה אין פתרונות, אין להם מכסות, "צופייה" סתום, ואדוני יודע את כל הבעיות. תודה.

היו"ר נ' מסאלחה:

תודה. חבר הכנסת טלב אלסאנע. אחריו – חבר הכנסת אופיר פינס-פז.

טלב אלסאנע (הרשימה הערבית המאוחדת):

כבוד היושב-ראש, חברי הכנסת, כבוד השר, ההתייחסות לנושא היא אך ורק כשיש אירוע טרגי. אם צעיר או צעירה מתים עקב נטילת מנת יתר של סם, אז מקימים קול צעקה. אבל, כבוד השר, התופעה הזאת קיימת. היא קיימת בממדים מאוד מדאיגים. כל הצעירים שנושרים מגיעים או לסמים או לרחובות בתל-אביב או בירושלים. מדוע אין גוף בתחום משרד העבודה והרווחה שכל התפקיד שלו יהיה לגבש תוכנית מקיפה להתמודדות עם התופעה הזאת ולתת כתובת ומענה לאותם צעירים, ולא להשאיר זאת לאלתורים מהיום למחר.

היו"ר נ' מסאלחה:

תודה. חבר הכנסת אופיר פינס, בבקשה.

אופיר פינס-פז (העבודה-מימד):

אדוני היושב-ראש, אדוני השר, אתה שר העבודה והרווחה. השאלה נשאלה בתחום הרווחה. אני רוצה לשאול שאלה בתחום העבודה. המשק הישראלי נמצא במשבר כבד, שמתבטא באופן מובהק בשיעורי האבטלה ההולכים וגדלים. השאלה היא, האם המשרד מגבש, עם האוצר ומשרדים אחרים, איזו תוכנית שנוכל לראות את הדברים? האם בסוף שנת 2002, למשל, תוכל לומר לנו שבנתונים האלה והאלה יש סיכוי שהאבטלה לא תצמח ותגיע ל-300,000 איש, אלא היא תיעצר ותיבלם במקום כלשהו?

היו"ר נ' מסאלחה:

אדוני השר בניזרי, בבקשה.

שר העבודה והרווחה ש' בניזרי:

אדוני היושב-ראש, רבותי חברי הכנסת, אכן, נשאלו שאלות חשובות. לשאלתו של חבר הכנסת חוגי, לגבי הקמת רשות הגירה. אמרת שהוקמה רשות הגירה, ולא הוקמה שום רשות, אלא ועדה בראשותו של יובל רכלבסקי, הממונה על התקציבים באוצר, והיום, דרך אגב, היא קיימה ישיבה. אכן, מישהו כבר דיבר אתי על ההצעה הזאת שרשות ההגירה גם תתעסק בנושא הזנות והסחר בנשים.

קיבלתי את ההערה שלך וביקשתי להעביר אותה לוועדה כדי שתתמודד גם אתה. ביקשתי מהוועדה להגיש לי בתוך חודשיים, עד סוף פברואר, את מסקנותיה, ואז נאחד את כל הגורמים העוסקים בנושא של זרים במסגרת אחת, באחד המשרדים. ביקשתי שזה יהיה במשרדי. כשנקבל את המסקנות ניישם אותן.

לגבי על"ם, הוספת תקציבים שהזכירה חברת הכנסת גוז'נסקי – אכן השנה תקצבנו את על"ם בתקציבים נוספים, גם 450 נערות בסיכון, שהזכירה חברת הכנסת גוז'נסקי. איך מתמודדים עם כל כך הרבה בני-נוער כאשר אין לנו מספיק מכסות? דרך אגב, ראש הממשלה לאחר סיורו במשרדי לפני כחודש התרשם עמוקות ממצוקות המשרד וקיבלנו תוספת של כ-200 מכסות נוספות לנוער בסיכון, וזה כולל אותן בנות שאמורות להגיע ל"צופייה" או ל"מסילה" או לכל מסגרת אחרת. הדגשתי שעדיין אין הקומץ משביע את הארי, אבל זו גם תחילתה של הסתכלות חדשה מצד הממשלה – בזמן שקיצצו לכולם, אצלנו עוד נתנו תוספת.

לשאלתו של חבר הכנסת טלב אלסאנע – ודאי שיש לנו אגף שעוסק בכל נושא הנוער במשרד העבודה והרווחה.

לשאלתו של חבר הכנסת פינס – חבר הכנסת פינס, אני אפרסם היום בשעה 13:00 את נתוני האבטלה, ואני מודיע מראש שהם שוב בעלייה די גבוהה. שאלת, איך נאבקים בנושא האבטלה. יש שתי דרכים. הדרך האחת היא צמצום מספר העובדים הזרים, הן החוקיים והן הבלתי-חוקיים, והתחלנו במבצע אדיר מ-1 בינואר. בתוך ארבעה ימים הוצאנו יותר ממה שהמשטרה מוציאה בחודש, יותר מ-200. אנחנו כבר הגענו ל-300, רק שנתקענו כי אין לי מקום לשים אותם. אנחנו משיגים עכשיו מבנה נוסף של עוד 300 מקומות.

אמנון רובינשטיין (מרצ):

– – –

שר העבודה והרווחה ש' בניזרי:

החידוש הוא שביקשתי הפעם אכסניית נוער. אני לא רוצה לתת להם תחושה של אנשים נרדפים או פושעים, כי הפושעים הגדולים יותר, תאמין לי, הם המעסיקים. אבל הם צריכים לצאת. ביקשתי לתת להם את כל התנאים ההומניים הבסיסיים, אבל אני צריך מינימום שלושה ימים כדי לגרש אדם או להוציא אדם.

בנוסף, הרי בזמננו הבאנו תוכנית למלחמה באבטלה על-ידי הוספת מקומות עבודה, עבודות יזומות, תשתיות וכן הלאה. רק חלק קטן מצוי באחריות משרדי. בשאר הדברים, אנא, פנה למשרד התעשייה והמסחר, לראש הממשלה ולשר האוצר בשאילתא נוספת. תודה רבה.

היו"ר נ' מסאלחה:

תודה רבה, אדוני השר.

אנחנו עוברים לשאילתא הבאה. סגן שר החוץ ישיב על שאילתא בעל-פה מס' 190, מאת חבר הכנסת זבולון אורלב, בנושא: קרן למען העם היהודי בחסות משרד החוץ. חבר הכנסת אורלב, בבקשה.

קרן למען העם היהודי בחסות משרד החוץ

זבולון אורלב (מפד"ל):

אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, מכובדי סגן שר החוץ, פורסם שסגן שר החוץ יזם הקמת קרן העתיד של העם היהודי, שתופעל על-ידי חברה פרטית ותקבל חסות לתקציב גם ממשרד החוץ, חרף התנגדות הסוכנות היהודית.

רצוני לשאול:

1. מה הן העובדות לאשורן?

2. האם אין בפעילות הקרן כפילות ופגיעה בפועלה של הסוכנות היהודית בתחום החינוך היהודי בתפוצות?

היו"ר נ' מסאלחה:

תודה. סגן שר החוץ, בבקשה.

סגן שר החוץ מ' מלכיאור:

כבוד היושב-ראש, עמיתי הנכבד יושב-ראש ועדת החינוך, אני שמח לענות על השאלה הזאת. אנחנו, אכן, עובדים למען הקמת קרן של עתיד העולם היהודי, לגבי כספים שלא מיועדים, לא להחזר בתחום הרכוש היהודי וגם לא לניצולי שואה.

הרעיון הזה התגלגל בפורומים שונים, לרבות בכנסת, הרעיון הזה עבר פה בקריאה ראשונה. היה דיון בוועדת הכלכלה של הכנסת. הוועדה הטילה עלי לנסות לגבש קונספט שיהיה מקובל גם על כל ארגוני ניצולי השואה וגם על העולם היהודי.

היה על זה כינוס גדול של העולם היהודי, ופה-אחד, מהרפורמים ועד לאגודת ישראל, הדבר התקבל כרצוי, ואנחנו מנסים ליצור חזית אחידה.

אני רוצה להדגיש, שמדובר על כספים שלא נמצאים היום במסגרת העולם היהודי, אלא שהוקצבו בהסדרים שונים לנושא עתידי זה, ולא בטוח שיגיעו לעולם היהודי, יכול להיות שיגיעו לעמים אחרים ברחבי העולם.

ההרגשה שלנו, שרק אם תהיה חזית אחידה של ממש, כל העולם היהודי יחד, רק אז יש לנו סיכוי לעשות משהו משמעותי בתחום הזה, כמובן, מעבר לתחומים החשובים שאנחנו מטפלים בהם.

לגבי המבנה המשפטי של העניין, עשינו ניסיון בנושא BIRTHRIGHT – "תגלית" – ניסיון מאוד מוצלח. דרך ההתקשרות היא על-פי אותו ניסיון ואותה צורה, וקיבלנו גם את הייעוץ המשפטי של משרד ראש הממשלה וגם של משרד החוץ. דרך ההתקשרות היא כמו שעכשיו הצענו לעשות. זו דרך ההתקשרות הרצויה כדי לחבר בין גופים ממשלתיים לבין ארגונים יהודיים בעולם, דבר שעשינו בכמה מקרים נוספים.

לגבי הסוכנות היהודית. אני מאוד מקווה שהסוכנות היהודית תצטרף ליוזמה הזאת. הזמנתי אותה להצטרף. היוזמה לא תהיה נכונה אם לא תהיה חזית אחידה של כל הגופים.

אני יודע שגם ראש הממשלה פועל באותה צורה, עם שר החוץ, כדי שנוכל לעשות חזית אחידה, והדבר יוקם ויהיה לרווחתו של העם היהודי. אלה המגמות שלנו.

היו"ר נ' מסאלחה:

תודה רבה. אדוני סגן השר, אתה נואם נאום מאוד חשוב, אבל זו שאילתא בעל-פה.

יש שאלות נוספות. בבקשה, חבר הכנסת אורלב. אחריו – חברי הכנסת קליינר ופריצקי.

זבולון אורלב (מפד"ל):

תודה למכובדי סגן שר החוץ. תקנון החברה נמצא לפני, והמטרה היא לתמוך בחינוך יהודי, ואילו בבקשת הפטור שאדוני הגיש לוועדת המכרזים של משרד החוץ, הבקשה היא לא לעניין חינוך. הבקשה היא לעניין השבת הרכוש היהודי מתקופת השואה. מדוע הסתירה בין הדברים, ומדוע כל הדבר צריך להיעשות בחברה פרטית, שהמנהל שלה הוא מי שהיה עוזרך?

היו"ר נ' מסאלחה:

תודה. חבר הכנסת קליינר.

מיכאל קליינר (חרות – התנועה הלאומית):

אדוני סגן השר, אתה לא חושב שזו חוצפה, עזות מצח, יומרנות בלתי נסבלת לבוא ולהגיד: אני הקמתי חברה פרטית שתטפל בכסף של העם היהודי, והזמנתי את הסוכנות היהודית, אם היא רוצה, להצטרף אלי?

יש גוף מוכר, נקרא הסוכנות היהודית, הוא מטפל ברכוש של העם היהודי. ברור שאם יישאר רכוש אחרי שוויתרתם עליו ועשיתם כל מיני הסכמים בשם היורשים ודאגתם שהוא לא יגיע כנראה ליורשים, יישאר כסף לחברה פרטית, שהעוזר שלך מנהל אותה, במקום לתת את זה לניצולי שואה וליורשים.

אברהם בורג אמר לך אתמול מה דעתו על הדבר הזה. אמר לך יושב-ראש הכנסת: זה לא יקום, ואני אומר: זה לא יקום.

היו"ר נ' מסאלחה:

תודה. חבר הכנסת פריצקי.

יוסף פריצקי (שינוי):

אדוני סגן השר, מעניין לעניין באותו עניין. הממשלה שותפה בארגון יהודי להשבת רכוש, מה שנקרא: איל"ר. אני רוצה לשאול אותך: מדוע הממשלה שותפה בארגון כזה? אם אכן מדינת ישראל היא מדינתו של העם היהודי, והממשלה סבורה שעליה לקחת את נושא הטיפול בהשבת הרכוש של העם היהודי, למה הממשלה לא עושה את זה באופן ישיר? מדוע היא עושה את זה דרך ארגון איל"ר, ומכוח מה היא מתקצבת אותו?

היו"ר נ' מסאלחה:

תודה. בבקשה, אדוני סגן השר מלכיאור.

סגן שר החוץ מ' מלכיאור:

נשאלו פה שאלות מכיוונים הפוכים. אני רוצה להשיב עליהן בקיצור, כי זה נושא מאוד מורכב.

המסגרת שהצענו, כפי שאמרתי פה לפני כן, היא המסגרת המשפטית שהוצעה לנו, גם על-ידי היועץ המשפטי של משרד ראש הממשלה, גם על-ידי היועץ המשפטי של משרד החוץ, כמסגרת הנכונה לעשות את ההתקשרות הזאת.

הממשלה תעמוד מאחורי זה. הממשלה אין לה שום – – –

מיכאל קליינר (חרות – התנועה הלאומית):

אמר אתמול השר ריבלין שהממשלה לא עומדת מאחורי זה.

סגן שר החוץ מ' מלכיאור:

כבוד היושב-ראש, אני מבין שחבר הכנסת קליינר רגיש מאוד ואמר – – –

היו"ר נ' מסאלחה:

חבר הכנסת קליינר, עם כל הכבוד, דיברת ואמרת, חוצפה. תן לו לענות לך. כן.

סגן שר החוץ מ' מלכיאור:

לגבי כל הארגונים היהודיים וארגוני הניצולים – כולם הצטרפו ליוזמה הזאת, ואנחנו אכן מקווים שגם הסוכנות היהודית תצטרף ונמצא את הדרך הנכונה לעשות את זה.

אין פה שום עניין – אני אומר לחבר הכנסת אורלב – להקים עוד גוף שיטפל בנושא של חינוך. הגוף הזה לא יבצע שום דבר. את זה אני יכול להגיד מראש. אנחנו לא מקימים מנגנון ולא גוף, ואני שמח שנוכל להבהיר את הדברים.

לגבי השאלה של חבר הכנסת פריצקי, למה הממשלה לא פועלת בעניין באופן ישיר – היתה מגמה במשך שנים, שהתחילה כבר עם הקמת ה- claims conferenceועידת התביעות, שיותר טוב בנושא של הרכוש היהודי לפעול דרך ארגונים יהודיים שונים – –

היו"ר נ' מסאלחה:

חברת הכנסת סופה לנדבר, השר רענן כהן, אני מבקש מכם.

סגן שר החוץ מ' מלכיאור:

– – לרבות הקונגרס היהודי העולמי, שלחם רבות וכראוי בנושאים האלה, לרבות גם הסוכנות, שהיתה שותפה בהקמת איל"ר. אנחנו, בשנים האחרונות, משנים את הדבר הזה. אני מסכים אתך, בעיקרון, שיש פה אחריות של המדינה כמדינת העם היהודי, ואנחנו באמת מנסים לתפוס מקום יותר ויותר מרכזי במקום שבו זה רצוי ונכון. אני לגמרי מסכים עם השאלה, וזו אכן המגמה, גם בנושא הזה. זה לא שהממשלה צריכה להיות השחקן המרכזי, אבל בהחלט הממשלה צריכה לקבוע את המדיניות ולנסות לגבש חזית אחידה של כל העולם היהודי, כדי שנוכל לפעול בכבוד למען מטרה באמת קדושה, כי יש הרבה אויבים שרוצים להציג אותנו באור לא חיובי.

היו"ר נ' מסאלחה:

תודה רבה, סגן השר. תודה רבה.

הצעת חוק לתיקון פקודת הדיג (מס' 3), התשס"ב–2001(קריאה שנייה וקריאה שלישית)

היו"ר נ' מסאלחה:

חברי הכנסת, אנחנו עוברים עכשיו להצעת חוק לתיקון פקודת הדיג (מס' 3), התשס"ב–2001. יושב-ראש ועדת הכלכלה ישיב, ואחר כך אנחנו עוברים להצבעה. בבקשה, חבר הכנסת אברהם פורז.

חברת הכנסת סופה לנדבר, שבי במקומך. למה את מפריעה?

אברהם פורז (יו"ר ועדת הכלכלה):

אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, אני רוצה להסביר על מה ההצבעה היום. מדובר בהצעת חוק שכבר הגיעה למליאה, ובעקבות קבלת הסתייגות – –

היו"ר נ' מסאלחה:

השרים שטרית ושלום שמחון.

אברהם פורז (יו"ר ועדת הכלכלה):

– – היא חזרה לוועדת הכלכלה.

הנושא היחיד בעצם השנוי במחלוקת מצוי בהסתייגות שהציעו כאן כמה חברי כנסת בעניין הדיג בים-סוף, חברי הכנסת אבשלום וילן ויאיר פרץ.

הוועדה החליטה ברוב, שכאשר מדובר בכלובי דגים בים-סוף, הצבת הכלובים האלה תהיה טעונה הסכמה – אני חוזר, הסכמה – של השר לאיכות הסביבה, ואילו כאשר מדובר בכלובי דגים במקומות אחרים, בים התיכון, די בהתייעצות עם השר לאיכות הסביבה. אנחנו רצינו בוועדה – דעת הרוב היתה – שצריך לתת לשר לאיכות הסביבה זכות וטו לגבי הצבת כלובי דגים בים-סוף, מחמת הרגישות המיוחדת שיש לים-סוף.

היו"ר נ' מסאלחה:

חבר הכנסת אופיר פינס. חברת הכנסת סופה לנדבר, מה קורה אתך? השר מאיר שטרית.

אברהם פורז (יו"ר ועדת הכלכלה):

אני רוצה להאמין, שאם השר לאיכות הסביבה – שאיננו אויב העם – ישתכנע שהצבת כלובי דגים בים-סוף איננה גורמת נזק סביבתי, הוא יאשר הצבת הכלובים. אבל אם הוא יחשוב שיש נזק, הוא לא יאשר.

לעומת זאת, המסתייגים מציעים התייעצות בלבד עם השר לאיכות הסביבה. אני חושב, שבשל הרגישות הרבה שיש לים-סוף, אי-אפשר להסכים להתייעצות, כי יכול להיות מצב שבו השר לאיכות הסביבה יאמר לא, ושר החקלאות יאמר, אני מצפצף על ההתייעצות הזאת, אני בכל זאת עושה.

מפרץ אילת הוא בעיקרו מפרץ של תיירות. הוא הרבה פחות חווה לגידול דגים. את הדגים אפשר לגדל גם בבריכות בחוף, אפשר לגדל גם בים התיכון. אם יש סכנה למפרץ אילת, לערכי הטבע שבו ולתיירות במפרץ אילת, היא גוברת על הצרכים של כמה חקלאים שרוצים לגדל דגים בכלובים בתוך ים-סוף.

לכן אני מציע, רבותי חברי הכנסת, לדחות את ההסתייגויות של חברי הכנסת פרץ ווילן ולאמץ את עמדת הרוב.

היו"ר נ' מסאלחה:

השר שלום שמחון, השר שמחון, בבקשה, אבל ממש בקיצור.

שר החקלאות ופיתוח הכפר ש' שמחון:

אני אעשה את זה ממש בקיצור.

אדוני היושב-ראש, חברי, חברי הכנסת, שר המשפטים – תקשיב.

היו"ר נ' מסאלחה:

חבר הכנסת סבן. השר רענן כהן, ידידי וחברי.

שר החקלאות ופיתוח הכפר ש' שמחון:

בפעם הקודמת הצעת החוק הזאת הובאה כעמדת הממשלה. חברת הכנסת נחמה רונן הגישה הסתייגות. בעקבות ההסתייגות הזאת ביקשתי למשוך את החוק. חבר הכנסת פורז, יושב-ראש ועדת הכלכלה, הבטיח שהוא יפיל את ההסתייגות של חברת הכנסת רונן בוועדה. תחת זאת הוא הכניס את ההסתייגות פנימה, אל תוך החוק, והפך את עמדת הממשלה על פיה. זו לא עמדת הממשלה, זה בניגוד לעמדת הממשלה. לכן אני מבקש לתמוך בהסתייגויות של חבר הכנסת וילן וחבר הכנסת יאיר פרץ, שמחזירות את עמדת הממשלה למקומה.

אני חושב שחבר הכנסת פורז השתמש בסמכותו כיושב-ראש ועדת הכלכלה מעבר לסביר ובאופן לא דמוקרטי. תודה.

יהודית נאות (שינוי):

– – – כשר. כל אחד וסמכויותיו.

היו"ר נ' מסאלחה:

השר רוני מילוא, מלה. אדוני השר, רק רגע. חבר הכנסת מוחמד ברכה, חבר הכנסת ברכה. בבקשה, אדוני השר.

השר לשיתוף פעולה אזורי ר' מילוא:

אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, צר לי שחברי שלום שמחון, שר החקלאות – – –

היו"ר נ' מסאלחה:

רק שנייה. חבר הכנסת מקסים לוי, חבר הכנסת מקסים לוי, חבר הכנסת מקסים לוי, מה אתה עושה? אתה סגן יושב-ראש הכנסת, אתה נותן לי את הגב, מחבק אותו, אנא ממך. השר מאיר שטרית – אני מבקש מכם – אתה מפריע לעמיתך השר. בבקשה.

השר לשיתוף פעולה אזורי ר' מילוא:

אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, צר לי ששר החקלאות שלום שמחון עולה לבמה וקובע שיש עמדת ממשלה בנושא הזה, כשהממשלה עדיין לא קיבלה החלטה, עם כל הכבוד – והשר לאיכות הסביבה יאשר את דברי. השר לאיכות הסביבה ביקש שלא לטפל בנושא, ולכן שר הבריאות נקבע כמי שיבדוק אותו ויש ועדות שעובדות על הנושא הזה עכשיו.

ההצעה של אבו וילן באה לשרת את כלובי הדגים. זה שירות של אינטרסים כלכליים, שאתה, כשר החקלאות, רשאי לשרת אותם, אבל אנחנו כממשלה לא קבענו שאנחנו משרתים מגדלי דגים וכלובי דגים. אנחנו משרתים את איכות הסביבה ואת האלמוגים בים-סוף.

מצער אותי מאוד שהרבה מאוד חברי כנסת כאן לא יודעים במה מדובר, פועלים על-פי אינטרסים של קבוצה כלכלית שלוחצת עליהם – –

היו"ר נ' מסאלחה:

טוב, תודה רבה.

השר לשיתוף פעולה אזורי ר' מילוא:

– – ולא על-פי אינטרסים של איכות הסביבה. תודה.

יהודית נאות (שינוי):

נכון מאוד.

היו"ר נ' מסאלחה:

תודה לך.

חברי הכנסת, אנחנו עוברים להצבעה. אני מבקש, חבר הכנסת לנגנטל.

הצבעה בקריאה שנייה על הצעת חוק לתיקון פקודת הדיג (מס' 3), התשס"ב–2001, עם התיקונים. אני מדגיש: עם התיקונים.

לשם החוק – מי בעד שם החוק לפי הצעת הוועדה? חברי הכנסת, בשעת הצבעה לא מדברים. חבר הכנסת גאגולה.

הצבעה מס' 1

בעד שם החוק – 67נגד – איןנמנעים – איןשם החוק נתקבל.

היו"ר נ' מסאלחה:

67 בעד, אין נגד, אין נמנעים. שם החוק אושר לפי הצעת הוועדה.

חברי הכנסת, סעיפים 3-1, לפי הצעת הוועדה, כי אין הסתייגויות – מי בעד אישור הסעיפים הללו?

הצבעה מס' 2

בעד סעיפים 3-1 – 68נגד – איןנמנעים – איןסעיפים 3-1 נתקבלו.

היו"ר נ' מסאלחה:

68 בעד, אין נגד ואין נמנעים.

חברי הכנסת. השרים. השר שלום שמחון, אתה מפריע להצבעה.

חברי הכנסת, מי בעד ההסתייגות של חברי הכנסת אבשלום וילן ויאיר פרץ לסעיף 4?

הצבעה מס' 3

בעד ההסתייגות – 29נגד – 37נמנעים – 2ההסתייגות של חברי הכנסת א' וילן וי' פרץ לסעיף 4 לא נתקבלה.

היו"ר נ' מסאלחה:

29 בעד, 37 נגד, שני נמנעים. ההסתייגות לא התקבלה.

חברי הכנסת, מי בעד אישור סעיפים 7-4 לפי הצעת הוועדה?

הצבעה מס' 4

בעד סעיפים 7-4, כהצעת הוועדה – 63נגד – 1נמנעים – איןסעיפים 7-4, כהצעת הוועדה, נתקבלו.

היו"ר נ' מסאלחה:

63 בעד, אחד נגד, אין נמנעים. גם סעיפים 7-4, לרבות סעיף 7, אושרו לפי הצעת הוועדה.

אדוני השר שמחון, יש עמדת ממשלה?

שר החקלאות ופיתוח הכפר ש' שמחון:

– – –

היו"ר נ' מסאלחה:

אדוני שר המשפטים, יש עמדת ממשלה?

שר המשפטים מ' שטרית:

– – –

מיכאל איתן (הליכוד):

מה זה עניינו אם יש החלטת ממשלה או לא? פה הכנסת, פה לא הממשלה.

היו"ר נ' מסאלחה:

אבל זכותה של הממשלה לבקש להעביר לוועדה.

השר שלום שמחון, אתה מוותר?

שר החקלאות ופיתוח הכפר ש' שמחון:

לא.

היו"ר נ' מסאלחה:

אז בבקשה, בוא תדבר.

השר לשיתוף פעולה אזורי ר' מילוא:

אין החלטת ממשלה. הוא לא יכול לבקש לדבר בשם הממשלה.

היו"ר נ' מסאלחה:

השרה ציפי לבני, אנא ממך.

השרה צ' לבני:

אין החלטת ממשלה.

היו"ר נ' מסאלחה:

אבל הוא רשאי. כל שר שנוגע בדבר, לא כל שר. הם מחזירים את זה לוועדה אבל מצביעים בכנסת, במליאה.

השר שלום שמחון, בבקשה.

שר החקלאות ופיתוח הכפר ש' שמחון:

אדוני היושב-ראש, אני מבקש להודיע, שעל-פי סעיף 132(א) לתקנון: "כל עוד לא נתקבל החוק בקריאה שלישית, רשאית הממשלה, בכל שלב של הדיונים בוועדה או במליאת הכנסת, לחזור בה מהצעת החוק כולה, אם על-ידי הודעה בכנסת ואם על-ידי הודעה בכתב ליושב-ראש הכנסת".

לכן, אני מודיע את ההודעה בשם הממשלה.

היו"ר נ' מסאלחה:

חברי הכנסת, השר שלום שמחון, בהתייעצות עם שר המשפטים, החליט למשוך את החוק, והממשלה לא רוצה את החוק. לפי סעיף 132(א), כל עוד לא נתקבל החוק בקריאה שלישית, מותר לממשלה לחזור בה מהחוק. הוא חזר בו מהחוק.

שאילתות ותשובות

היו"ר נ' מסאלחה:

חברי הכנסת, אנחנו עוברים לסעיף הבא. שר התיירות בנימין אלון, בבקשה. שר התיירות ישיב על שאילתא מס' 2911, של חבר הכנסת נסים זאב, בנושא: מימון חפירות ארכיאולוגיות בשער-הפרחים בירושלים. בבקשה, אדוני.

מימון חפירות ארכיאולוגיות בשער-הפרחים בירושלים

חבר הכנסת נ' זאב שאל את שר התיירות ביום כ"ה בטבת התשס"ב (9 בינואר 2002):

משרד התיירות יזם לאחרונה את חידושו של פרויקט החפירות הארכיאולוגיות באזור שער-הפרחים בעיר העתיקה בירושלים, שהופסק לפני שנתיים בשל בעיות תקציביות. בינתיים טענו גורמים ערביים שיש כאן סכנת נפשות.

רצוני לשאול:

1. מה היא עלות הפרויקט?

2. האם אכן מדובר בסכנת נפשות?

שר התיירות ב' אלון:

1. עלות הפרויקט היא 250,000 ש"ח לחפירות הצלה. תקציב זה בא בעקבות בקשת רשות העתיקות למימון חפירות במתחם זה כדי להציל את המקום הזה.

סכום זה של 250,000 ש"ח הוא רק חלק קטן מהסכום שרוצה רשות העתיקות, שהוא סכום גדול בהרבה אבל הוא איננו מתוקצב במשרדי, ואני חושב שצריך יהיה לדאוג להשיג את הסכום הזה, רק שאני אינני מסוגל לעמוד בכך.

הערבים חופרים בהר-הבית באין מפריע על שטח שהוא בריבונות מדינת ישראל והמדינה לא עוצרת בעדם. הרס העתיקות ומחיקת ההיסטוריה היהודית בהר-הבית הם סקנדל שהמדינה לא יכולה להמשיך לתת לו יד. ברור לכול שזו זכותנו ההיסטורית לחפור בשטחי ירושלים על מנת לחשוף שרידי מורשתנו.

2. לא רק שאין כאן סכנת נפשות ולא רק שהחפירות מתבצעות בשקט כבר כמה ימים ושום דבר לא קורה שם ברמה של הסכנה, אלא שהמקום נותן תעסוקה ל-20 ערבים אזרחי ישראל או תושבי מדינת ישראל, תושבי מזרח-ירושלים. הוא נותן גם תעסוקה לעשרה עולים חדשים שהגיעו מאזור קריית-גת. החפירות מתבצעות.

כדאי לזכור, חבר הכנסת נסים זאב, שכשם שניהלו קמפיין של הפחדה, מה יקרה כשנתפוס את ה"אוריינט האוס" – ולהזכיר לכולם שאנחנו נמצאים ב"אוריינט האוס" כל כך הרבה זמן ושום דבר לא קרה ברמה של סכנת נפשות – וכשם שהפחידו מה יקרה כשיבנו בהר-חומה ושום דבר לא קרה ברמה של סכנת נפשות, כך מן הראוי, ואני אומר את זה גם בלשון ההלכתית, כשקובעים את ההלכה הזאת אם זה כן שכיח היזקא או לא, מן הראוי לזכור שלהפחדות שלהם לא צריך לתת יותר מדי קרדיט, ולריבונות שלנו בירושלים יש מקום גם כדבר מונע. כשיש סדר ויש מי שאוכף אותו, זה גם מונע שפיכות דמים ומציל מסכנת נפשות. תודה.

היו"ר נ' מסאלחה:

תודה. שאלה נוספת, חבר הכנסת נסים זאב.

נסים זאב (ש"ס):

אדוני היושב-ראש, כבוד השר, קודם כול אני מחזק את ידי הממשלה ורשות העתיקות.

בהחלט זה תקציב מינימלי כדי לפחות לשמר את העתיקות, אבל יש לי תחושה שאנחנו הולכים ומאבדים את השליטה שלנו, את הריבונות שלנו, בהר-הבית. ההפקרות שם חוגגת, וכפי שאתה אמרת, כבוד השר, אין שליטה. השאלה היא אם באמת אין הממשלה חושבת לעשות דבר וחצי דבר כדי למנוע את כל הרס העתיקות בהר-הבית.

היו"ר נ' מסאלחה:

תודה. בבקשה, אדוני השר.

שר התיירות ב' אלון:

חבר הכנסת נסים זאב, אם שומע לי כרגע השר לביטחון פנים, השר עוזי לנדאו, אז השאלה של חבר כנסת נסים זאב עסקה בחפירות בהר-הבית, וזה תחום שהשר לנדאו אמון עליו.

אני יודע שנעשה כאן פשע ארכיאולוגי, כלשונו של האלוף במילואים דרורי. זה נעשה בימי ממשלת ברק ובימי ממשלת נתניהו, כשאז נבנה המסגד הגדול ביותר באזור – מסגד נוסף על שני המסגדים הקיימים. אני יודע שהשר לנדאו משתדל לצמצם את העניין. זה לא תחום שאני אמון עליו, ולכן תשובתי תהיה זאת.

היו"ר נ' מסאלחה:

תודה רבה. שר החקלאות, בבקשה. חבר הכנסת חוגי, מה זה, התייעצות סיעתית?

שר החקלאות ישיב על שאילתא מס' 2721, של חבר הכנסת מוסי רז, בנושא: חוות דגים במפרץ אילת. בבקשה, אדוני. חבר כנסת שירי ויצמן, אל תפריע.

חוות דגים במפרץ אילת

חבר הכנסת מ' רז שאל את שר החקלאות ופיתוח הכפר ביום י"ג בכסליו התשס"ב (28 בנובמבר 2001):

במפרץ אילת שתי חוות דגים פעילות, המגדלות דגים בכלובים בתוך הים.

רצוני לשאול:

1. מה הן כמויות הדגים שגידלו בשתי החוות בשנים 2000 ו-2001?

2. מה היא כמות המזון שהאכילו בה את הדגים בשנים אלה?

שר החקלאות ופיתוח הכפר ש' שמחון:

חבר הכנסת מוסי רז, תשובה על שאילתא מס' 2721: חוות דגים במפרץ אילת.

2-1. להלן הכמויות של ייצור הדגים וכמויות המזון שהשתמשו בהן החברות לייצור הזה: א. כמות הדגים שגידלו שתי החברות בשנת 2000 עמדה על 2,450 טונות, ובשנת 2001 – על 2,400 טונות; ב. כמות המזון שהאכילו בו את הדגים: בשנת 2000 – 4,720 טונות, ובשנת 2001 – 4,700 טונות. לשנת 2001 הכמויות הן הערכות, משום ששנה זו, כששאלת, עדיין לא הסתיימה ועדיין לא נתקבלו התוצאות הסופיות.

החל מיולי 2002 כמויות המזון שיותרו לשימוש שתי החברות תהיינה 3,600 טונות לשנה, על-פי המלצות צוות המומחים הבין-לאומי.

נצולת המזון של 2001, כפי שמסתמן לפי הנתונים הלא-סופיים, תעמוד על כ-2,000 טונות.

זה גם מתייחס לשאלה של השר לנדאו, שהכוונה שלי לצמצם ולא להגדיל.

היו"ר נ' מסאלחה:

תודה. שאלה נוספת.

חבר הכנסת חוגי, אני מבקש ממך לשבת במקומך. אתה מפריע לניהול ישיבה.

מוסי רז (מרצ):

אם אפשר, אני הייתי רוצה לשאול את שר החקלאות – כיוון שדעתך על דוח המומחים ידועה, וגם דוח המומחים ידוע, וכיוון שמסרת את הנתונים הללו – למה בעצם אתה מתנגד לכך שהחלטות, גם לגבי הגידולים שם וגם לגבי גידולים עתידיים, יהיו בתיאום עם השר לאיכות הסביבה?

שר החקלאות ופיתוח הכפר ש' שמחון:

ראשית, עמדתי לגבי דוח ועדת המומחים ידועה. אני מאמץ את מסקנות דוח ועדת המומחים, נקודה. אני לא מנסה להתחכם אתן, אני לא מנסה לומר אחרת ואני לא מנסה לעשות כאילו. מה שהתקבל על-ידי ועדת המומחים אני מתכוון למלא ככתבו וכלשונו.

עם זאת, לצערי, יש חברים – גם בתוך הממשלה וגם מחוץ לממשלה – שמנסים להפוך את הדוח על פיו, ולעניין הזה אני לא מוכן לתת יד. אפשר להקים עוד ועדה בהמלצת הממשלה, אבל מתוך הנחה שמקבלים את ההמלצות שלה.

מה שמנסים לעשות בתקופה האחרונה זה בצעדים קלים – וחבר הכנסת פורז הוא מומחה בזה – – –

היו"ר נ' מסאלחה:

חבר הכנסת יאיר פרץ, מה אתם עושים? סגן השר יצחק כהן.

שר החקלאות ופיתוח הכפר ש' שמחון:

– – – מנסים בתיקונים קלים להפוך את החלטות הממשלה על פיהן, ולזה אני לא אתן יד.

הוא ידוע בעניין הזה, למה? הוא מגיש עשרה חוקים – כל דבר קטן – ויום אחד אתה מגלה שיש בפניך חוק גדול.

אני לא מתנגד לשום תיאום עם השר לאיכות הסביבה. נהפוך הוא, אני מקבל את הגישה שאני צריך להתייעץ אתו אם יש בכוונתי להגדיל את ייצור הדגים במפרץ אילת, ועם זאת אני אומר כאן – מעבר לכל עניין, זה גם יהיה רשום – אין לי שום כוונה להגדיל את ייצור הדגים מעבר למה שקבעה ועדת המומחים במפרץ אילת, אבל אני מתכוון ליישם את מה שהחליטה הוועדה.

מה שהתבקשנו פה בחוק – מה שבעצם ניסתה לעשות חברת הכנסת רונן – זה לומר שאני צריך לקבל את ההסכמה של השר לאיכות הסביבה. זה אומר שהוא לצורך העניין הפך להיות שר החקלאות בעצמו. זאת לא כוונת החוק, זאת לא כוונת פקודת הדיג שהובאה על-ידי שר החקלאות, שהוא היוזם של החוק הזה. אני רוצה לומר שפקודת הדיג הקודמת נותנת לשר החקלאות סמכויות הרבה יותר רחבות מאשר התיקון המוצע כרגע.

מה בעצם עשתה כאן הכנסת? היא אמרה, למשוך את החוק; תישאר עם הסמכויות הגדולות שלך. אני התכוונתי לצמצם אותן; אני זה שהתכוון גם לצמצם אותן, גם להכניס סדר וגם לדאוג לכך שתהיה התייעצות עם השר לאיכות הסביבה, אז באה הכנסת עכשיו ואומרת: לא. אתה החלטת לצמצם? בוא נצמצם אותך עוד יותר.

נצמצם אותך עוד יותר? – אני מעדיף להישאר עם הסמכויות כפי שהן היו קודם לכן.

היו"ר נ' מסאלחה:

תודה רבה, אדוני השר. אני מזמין את השר לביטחון פנים. בבקשה, אדוני. חברי הכנסת אמנון כהן ויצחק כהן – כל הכוהנים.

השר לביטחון פנים ישיב על שאילתא מס' 2535, של חבר כנסת רחמים מלול: תלונה נגד מפעל ונגד יבואן. בבקשה, אדוני.

תלונות על הונאה בכשרות

חבר הכנסת ר' מלול שאל את השר לביטחון פנים ביום ה' באב התשס"א (25 ביולי 2001):

בכ"ו בשבט התשנ"ח, 22 בפברואר 1998, פנה מזכיר סיעת ש"ס בכנסת אל ראש אגף החקירות דאז, ובהדגישו שהיועץ המשפטי לממשלה תומך בעמדתו שיש לראות בעבירות זיופי כשרות עבירה פלילית, ולא רק מינהלית, התלונן רשמית נגד מפעל – "ש.ק. פרמה" – ונגד יבואן – "האחים רמדאן" – בגין זיוף חותמות בד"ץ; רצ"ב מכתבו על נספחיו.

רצוני לשאול:

1. האם נחקרו התלונות?

2. אם כן – מה הוחלט?

3. האם נמסר למתלונן על ההחלטה, ואם כן – על-ידי מי ומתי?

השר לביטחון פנים ע' לנדאו:

אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, חבר הכנסת מלול, 2-1. התלונה כנגד "האחים רמדאן" נחקרה בתחנת צפון דאז – תחנת ציון דהיום. החקירה החלה בעקבות תלונה של חברת "פוד קלאב" על מעשי הונאה. בהמשך החקירה הוגשה תלונה מטעם המועצה הדתית בירושלים בגין זיוף חותמות כשרות. בחקירתה ייחסה המשטרה לחשודים את שתי התלונות הנ"ל.

תיק החקירה הועבר לפרקליטות מחוז ירושלים עם המלצה כללית להעמיד את החשודים לדין. כתב אישום כנגד החשודים הוגש בספטמבר 1998 בגין עבירות של קשירת קשר לביצוע פשע וקבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות. הפרקליטות לא מצאה לנכון, לאחר בחינת חומר הראיות, לייחס לנאשמים גם עבירות של זיוף חותמות כשרות. במהלך הדיונים בבית-המשפט תוקן כתב האישום, ולנאשמים יוחסה רק עבירה של קבלת נכסים שהושגו בעוון, על-פי סעיף 412 לחוק העונשין. הנאשמים הודו והורשעו בכתב האישום המתוקן.

ב-27 באוגוסט 2001 נידונו הנאשמים למאסר על-תנאי ולקנס. כן חויבו בתשלום פיצויים למתלוננת – חברת "פוד קלאב" – בסך 50,000 שקל.

בעניין התלונה נגד חברת "ש.ק. פרמה" נפתח תיק חקירה בתחנת ראשון-לציון – לאחר שהחברה אותרה בכתובת בראשון-לציון ולא בחולון, כפי שהופיע בתלונה המקורית – בגין זיוף והונאה בכשרות.

אני מוסיף בסוגריים: התיק הועבר, לכן, ממחוז תל-אביב למחוז המרכז. עקב טעות של החוקר בתיק סברו שאף תלונה זו מטופלת על-ידי תחנת צפון בירושלים ונמצאת בחומר שהועבר לפרקליטות מחוז ירושלים. עקב כך נגנז התיק מחוסר אשמה. הטעות התגלתה על-ידי לשכת השר לביטחון הפנים בעת הכנת המענה על השאילתא. ועל כן, חבר הכנסת מלול, זו בהחלט התרומה שלך לכך שתיעשה עבודה.

בעקבות זאת נעשתה בדיקה מעמיקה של הנושא, וקציני אגף החקירות של מרחב השפלה ומחוז המרכז החליטו שלא לחדש את החקירה בתיק עתה, עקב הזמן הרב שחלף, שכן ספק אם ניתן למצוא עתה ראיות כלשהן לביצועה של העבירה. אם תוגש בנושא תלונה חדשה עקב מידע עדכני, ייפתח תיק חקירה כמקובל.

כמו-כן התקיימו בירור מקיף והפקת לקחים מן המקרה במרחב שפלה ובמחוז המרכז והוחלט על הליך משמעתי נגד החוקר שהיה אחראי לתקלה.

תיק החקירה יועבר לפרקליטות מחוז המרכז לגניזה, שכן מדובר על עבירת זיוף שהיא מסוג פשע, והודעה על הסגירה תישלח למתלונן כמתחייב.

3. לגבי התלונה שבה הוגש כתב אישום ונדון בבית-משפט בירושלים – לא הודע למתלונן, שכן על-פי סעיף 63 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב–1982, יש להודיע למתלונן רק "על החלטה שלא לחקור או שלא להעמיד לדין", וכאן כמובן בוצעה חקירה והועמדו אנשים לדין. לגבי התלונה שבתחנת ראשון-לציון – אכן היתה חובה להודיע למתלונן על ההחלטה שלא לחקור, אך הדבר לא נעשה. גם תקלה זו התבררה במסגרת הבדיקה הרחבה של הטיפול בתיק זה כפי שפורט לעיל, והופקו לקחים כנדרש, חבר כנסת מלול.

רחמים מלול (ש"ס):

אני מודה לאדוני על התשובה.

היו"ר נ' מסאלחה:

אדוני השר ישיב על שאילתא מס' 2634, של חבר הכנסת דוד מגן. חבר הכנסת מגן איננו באולם – לפרוטוקול.

עלייה בפשיעה במחוז הדרומי

חבר הכנסת ד' מגן שאל את השר לביטחון פנים ביום ו' בכסליו התשס"ב (21 בנובמבר 2001):

במסיבת עיתונאים שקיים מפקד המחוז הדרומי בי"א בחשוון התשס"ב, 28 באוקטובר 2001, הובהר, כי דווקא במחוז זה חלה עלייה תלולה בנתוני הפשיעה, של 24%, ונוכח זאת הוקמה יחידה חדשה, אשר רשמה לעצמה כמה הצלחות.

רצוני לשאול:

1. מה הם גורמי הפשיעה העיקריים במחוז הדרום?

2. האם תפעל היחידה החדשה במחוז דרך קבע?

תשובת השר לביטחון פנים ע' לנדאו:

(לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול)

1. בחודשים ינואר עד אוקטובר 2001 נרשמה במחוז הדרומי עלייה של 18.6% בסך כל העבירות, לעומת התקופה המקבילה אשתקד.

תחומי הפשיעה והגורמים העיקריים שבהם נרשמה עלייה הם כדלקמן: א. עלייה בעבירות הרכוש; ב. גידול בפתיחת תיקי סמים ועבירות על רקע זנות – כתוצאה מהגברת האכיפה המשטרתית והחשיפה היזומה; ג. גידול בתיקי הרצח והניסיון לרצח – זוהי תופעה כלל-ארצית. מרבית תיקי הניסיון לרצח הם על רקע ביטחוני.

2. מפקד המחוז הדרומי החליט לבנות כוח משימה שיטפל בתופעות הפשיעה השונות ללא קביעת מועד סיום, והוא מתכוון להפעיל את הכוחות בשטח ככל שיידרש וככל שיתאפשר. יש לציין שהמבצע מתנהל במרחב הנגב בלבד ולא בכל רחבי המחוז הדרומי.

היו"ר נ' מסאלחה:

שאילתא מס' 2650, של חבר הכנסת אמנון כהן, בנושא בנייה בלתי חוקית ברמלה-לוד.

סיוע המשטרה בביצוע צווי הריסה ברמלה-לוד

חבר הכנסת אמ' כהן שאל את השר לביטחון פנים ביום כ"ח בחשוון התשס"ב (14 בנובמבר 2001):

נטען כי תושבים ערבים בונים ללא רשיונות בנייה ברמלה-לוד. כמו-כן נטען כי בידי העיריות צווי הריסה אך המשטרה אינה מסייעת להן באכיפתם.

רצוני לשאול:

1. האם המידע נכון?

2. אם כן – מדוע אין המשטרה מסייעת בנושא זה?

3. האם יתוגברו כוחות המשטרה לתקופה מוגבלת למיגור התופעה?

4. אם לא – מדוע?

השר לביטחון פנים ע' לנדאו:

1. בערים רמלה ולוד קיימת בנייה בלתי חוקית.

2. משטרת ישראל מסייעת באכיפת צווי ההריסה שבידי העיריות.

3. הסיוע ניתן ויינתן בהתאם להערכת מצב באשר לעיתוי המתאים ביותר לביצוע ובהתחשב בשמירה על שלום הציבור. הקצאת כוחות לסיוע בביצוע צווי הריסה נעשית בהתחשב ובמקביל להקצאת כוחות שמיועדים לביטחון שוטף, לפעילות בעת התרעות על פיגועים, לתגבורי כוחות למחוז ולמחוזות אחרים, למשל ירושלים והצפון, וכן גם למחויבות המשטרה בתחומים השגרתיים של פעילותה.

יש לציין למשל, שלפני כמה שבועות בוצע צו הריסה בעיר לוד, ופעילות זו חייבה היערכות מיוחדת של המשטרה בכוחות גדולים, שמנו כ-600 שוטרים.

היו"ר נ' מסאלחה:

שאלה נוספת לחבר הכנסת אמנון כהן.

אמנון כהן (ש"ס):

תודה לכבוד השר על התשובה. אתמול דיברתי עם כבוד ראש העיר רמלה, וכפי שמציין כבוד השר, לא ניתן שום תגבור ויש בידיו עשרות צווי הריסה שלא נאכפים, כי אין סיוע משטרתי. אז או שמטעים את כבוד השר וייתכן שבירושלים הסיוע כן ניתן, אבל באזור הזה אין תגבור לטובת הנושא.

השר לביטחון פנים ע' לנדאו:

כללית, אני מבקש לומר שבשנה הקרובה משטרת ישראל תתגבר ותהיה פעילה הרבה יותר באזורי לוד ורמלה, כדי להילחם בפשיעה בכלל ובנושא הפרת חוק התכנון והבנייה בפרט. אי-אפשר לטפל ביום אחד בכל צווי ההריסה, אבל הדברים יטופלו במהלך השנה במידת האפשר וייעשה הרבה יותר מאשר בשנים שעברו.

היו"ר נ' מסאלחה:

תודה. השר ישיב על שאילתא מס' 2651, של חבר הכנסת אמנון כהן, בנושא: ונדליזם וגנבות בערים רמלה-לוד.

ונדליזם וגנבות בערים רמלה-לוד

חבר הכנסת אמ' כהן שאל את השר לביטחון פנים ביום כ"ח בחשוון התשס"ב (14 בנובמבר 2001):

לאחרונה פנו אלי תושבים רבים מאזור רמלה-לוד בנושא ונדליזם וגנבות רכוש מבתים ומכלי רכב.

רצוני לשאול:

1. האם משרדך מודע לבעיות באזור זה?

2. מה נעשה כדי למנוע את התופעות?

3. האם פועלת המשטרה נגד העבריינים, ואם כן – כיצד?

השר לביטחון פנים ע' לנדאו:

1. נתוני הפשיעה לחודשים ינואר עד אוקטובר 2001 לעומת התקופה המקבילה אשתקד מצביעים על כך שבתחום תחנת רמלה חלה ירידה של 22.1% בכל עבירות הרכוש. בהתפרצויות לדירה חלה ירידה של 24.6%, בהתפרצויות לרכב חלה ירידה של 13.5%, בגנבות רכב חלה ירידה של 40.7%, ובהתפרצויות לבתי-עסק – ירידה של 29%. אני מדגיש שזה בתחום תחנת רמלה.

בתחום תחנת לוד חלה ירידה כללית של 5.8% בעבירות הרכוש העיקריות: בהתפרצויות לדירה חלה ירידה של 20.5%, בהתפרצויות לבתי-עסק חלה ירידה של 39%, ובגנבות רכב חלה ירידה של 4.4%. בגנבות מרכב חלה עלייה של 9.2%.

2. תחנות המשטרה ברמלה ובלוד נוקטות פעולות מגוונות כנגד עברייני הרכוש. בימים אלה עושה תחנת לוד ריכוז מאמץ על-ידי כוחות הבילוש והסיור להתמודדות עם נושא הגנבות מרכב, ומתוכננת עבודה נקודתית בשבועות הקרובים באזורים המועדים.

3. לאחרונה פוצחה הפעילות של שתי כנופיות נערים שעסקו בהתפרצויות לרכבים בעיר לוד. שלושה קטינים הודו בכ-50 התפרצויות לכלי רכב.

המשטרה תמשיך בפעילותה לאכיפת החוק כמתחייב.

היו"ר ר' מלול:

תודה, אדוני. חבר הכנסת אמנון כהן, שאלה נוספת.

אמנון כהן (ש"ס):

כבוד השר, תודה על התשובה. האם ישקול כבוד השר בדיקה, האם השיטור הקהילתי בשתי הערים האלה עובד. אולי צריך לתגבר אותו או לעשות איזו עבודה פרסומית לתגבור הנושא הזה?

לגבי הפרויקט השני של המועצה לצמצום העבריינות – מציל"ה – בעבר זה עבד, האם זה פועל או לא פועל? אם לכבוד השר אין תשובה, הוא יוכל לבדוק ולתת לי תשובה מאוחר יותר.

לגבי הנושא של בנייה בלתי חוקית, אולי לתקופה מוגבלת צריך לתגבר בשוטרים של משמר הגבול, כטיפול נקודתי לרמלה ולוד? אולי כדאי לשים אותם שם לשבוע-שבועיים ולגמור את הנושא הזה פעם אחת ולתמיד.

השר לביטחון פנים ע' לנדאו:

זה לא ייגמר בשבוע-שבועיים. לפי כמות הפרות החוק וכמות צווי ההריסה, זה לא ייגמר בשבוע-שבועיים. הפעולה צריכה להיות ארוכה ושיטתית, ואני חושב שגם במשך שנה היא לא תסתיים. כל פעולת המשטרה בלוד וברמלה תתוגבר ותמוסד מבחינה זו כמדיניות של המשטרה בשנה הקרובה. יהיה תגבור של כוחות המשטרה ביותר מ-50 שוטרים, ועל כך כבר הוחלט. המשטרה תיכנס למבצעים בנושאים האלה.

היו"ר ר' מלול:

תודה, אדוני השר. האם אדוני יואיל לשוב לשאילתא של חבר הכנסת מגן?

השר לביטחון פנים ע' לנדאו:

תמיד.

היו"ר ר' מלול:

אם כך, שאילתא מס' 2634, של חבר הכנסת דוד מגן, בעניין העלייה בפשיעה במחוז הדרומי. בבקשה, אדוני.

השר לביטחון פנים ע' לנדאו:

(קורא את התשובה על שאילתא מס' 2634, ראה לעיל)

היו"ר ר' מלול:

חבר הכנסת מגן, שאלה נוספת.

דוד מגן (מפלגת המרכז):

אדוני השר, אני מודה לך על התשובה המפורטת. עם זאת, עדיין נשמעות תלונות של אזרחים תמימים, אפילו ברחוב, אפילו בבירת הנגב, באר-שבע, שהמעשים הפליליים נעשים לאור היום. נהג עוצר לרגע את המכונית, יורד, מגיע אדם, מטיל אותו הצדה, לוקח את המכונית ונע הלאה. הייתי מבקש לדעת: האם היחידה המיוחדת שהוקמה כבר מוכיחה את עצמה? האם יש לקחים חיובים או כוונה לתגבר אותה?

השר לביטחון פנים ע' לנדאו:

חבר הכנסת מגן, זה כשלושה חודשים פועל צוות משימה מיוחד במסגרת המבצע "רחובות לוהטים" במרחב הנגב. לפני שהצוות הזה קם חששתי להגיע לאזור זה, משום שהתושבים במקום היו עושים לי "זובור", ובכל זאת הייתי בא, כדי לשמוע בדיוק מה מעיק על התושבים. היום אין לי בעיה להגיע לבאר-שבע ולמרחב הנגב, אף שהמצב רחוק מלהיות משביע רצון. יש פירות ניכרים ומיידיים לפעולתה של המשטרה, וידו של שלטון החוק מתחילה להיאכף ביתר שאת. מבחינה זו אני בוודאי שולח מכאן ברכה לשוטרים שעומדים במבצע זה ומבצעים אותו.

אני אוסיף, בניגוד מסוים למה שנאמר בחלק הכתוב של השאילתא, שאם המשטרה לא תקבל את התגבור הדרוש לה, גם המצומצם שהובטח בתקציב הנוכחי לקראת השנה הקרובה – לא נוכל לעמוד חודשים ארוכים גם בעומס לעניין מרחב הנגב. נוכל לעמוד בזה רק פרק זמן מסוים. בפרק הזמן שבו המשטרה עושה את עבודתה, התוצאות יוצאות מן הכלל.

היו"ר ר' מלול:

תודה, אדוני. אנחנו עוברים לשאילתא מס' 2713, של חבר הכנסת אבשלום וילן, בעניין אכיפת צווי הריסה בלוד. בבקשה.

סיוע המשטרה בביצוע צווי הריסה בלוד

חבר הכנסת א' וילן שאל את השר לביטחון פנים ביום י"ג בכסליו התשס"ב (28 בנובמבר 2001):

בפנייתו של יושב–ראש הוועדה הקרואה בלוד נטען, כי בעיר קיימים מבנים בלתי חוקיים רבים אשר הוצאו נגדם צווי הריסה. עם זאת, צווי ההריסה לא מיושמים בגלל העדר סיוע מצד המשטרה, וכך עומדים מבנים בלתי חוקיים רבים הפוגעים בתשתיות העיר. בנוסף נפגעת קופת העירייה שכן בעלי המבנים הבלתי-חוקיים אינם משלמים את האגרות, ההיטלים, הארנונה והמים.

רצוני לשאול:

1. האם הידיעות נכונות?

2. אם כן – מה היא עמדת המשטרה בנושא?

3. מה הם השיקולים בבחירת הצווים שייושמו?

4. כיצד תיפתר הבעיה?

השר לביטחון פנים ע' לנדאו:

תופעת הבנייה הבלתי-חוקית ידועה ומוכרת בעיר לוד. במשך שנים גילתה הרשות המקומית אוזלת יד בפתרון הבעיה. מדובר בנושא רב-מערכתי, ואין להניחו אך ורק לפתחה של משטרת ישראל, אשר מהווה גורם מסייע בלבד.

כל הריסה של מבנה בעיר לוד מצריכה היערכות מיוחדת ונרחבת של כוחות משטרה למשך יום ההריסה ולשבוע שאחריו. למשל, לפני כמה שבועות בוצע צו הריסה בעיר לוד, ופעילות זו חייבה היערכות מיוחדת של המשטרה בכוחות גדולים, שמנו כ-600 שוטרים.

יש לציין שבכל הריסה שמתבצעת קיים צפי לבנייה מחדש אשר שמה לאל את המאמץ שהמשטרה משקיעה.

משטרת ישראל מסייעת בביצוע צווי ההריסה בהתאם ליכולתה להקצות כוחות לעניין זה, בהתחשב במשימות הרבות והמגוונות המוטלות עליה ובשמירה על שלום הציבור.

תשובות ענייניות ומקצועיות ניתנות בכל מקרה ומקרה לגופו.

מוחמד ברכה (חד"ש):

– – –

היו"ר ר' מלול:

תודה, אדוני. חבר הכנסת וילן, שאלה נוספת.

מוחמד ברכה (חד"ש):

– – –

אבשלום וילן (מרצ):

כבוד השר, מתשובתך אני מבין עד כמה זה מסובך בעיר לוד. מדוע אתה חושב שדווקא בימים אלה צריך להמשיך להרוס בתים בעיסאוויה ולגרום נזק מוסרי ומדיני בל ישוער?

השר לביטחון פנים ע' לנדאו:

אדוני, אני חושב שלשלטון החוק במדינת ישראל נגרם נזק כבד מהתופעה של בנייה מכוונת, שיטתית וזדונית של בתים בלתי חוקיים, בוודאי ברחבי ירושלים, כאשר אצבעה של הרשות הפלסטינית בוחשת גם בתחום הזה.

אם זכור לך, בוודאי גם אתה קראת כמוני בעיתונים על פייצל חוסייני. הוא קודמו החביב של סרי נוסייבה, שגם לו סגדו רבים במועדון השמאל הישראלי הקיצוני כאיש מתון וכאיש חביב, ואתה רואה בעיתונות, שבשעתו, עוד בחייו, הוא יצא ואסף כספים רבים שנועדו לסייע לבנייה בלתי חוקית בתוך ירושלים.

יש בירושלים אפשרות לכל אדם לבנות על-פי תוכניות מאושרות, והן קיימות במגזר היהודי ובמגזר הערבי. הבנייה שם נעשית כקריאת תיגר על שלטון החוק הישראלי; ובשונה מן הממשלה שאתה היית חבר בה ומן השר שהיה בתפקידי קודם לכן, שלטון החוק במדינת ישראל וברחבי ירושלים יקוים כלפי כל אזרחי ישראל, יהודים וערבים כאחד, ובוודאי בכפר עיסאוויה.

אני אומר לך עוד דבר. משטרת ישראל, גם בכפר עיסאוויה, נכנסה לכמה מבצעים, כדי להבטיח שישלמו שם מס הכנסה, אגרות טלוויזיה ויפעלו ככל אזרחי ישראל, לא רק כמי שבאים אל אשנבי הביטוח הלאומי כדי לקבל קצבאות. תודה רבה.

היו"ר ר' מלול:

תודה, אדוני. אני אבקש מאדוני, אם אפשר לקצר בשאלות הנוספות, מפאת סדר-היום הארוך. תודה רבה.

השר לביטחון פנים ע' לנדאו:

אני אקצר, אבל משנשאלת שאלה קצרה, אם לא תינתן עליה תשובה, תהיה אי-הבנה שיכולה להתפרש כאילו מדינת ישראל עושה דברים חמורים, ולכן התשובה צריכה להינתן.

קריאה:

– – –

היו"ר ר' מלול:

אנחנו עוברים לשאילתא מס' 2732, והשאילתא הזאת היא שלי. אני גם אוותר בהמשך על השאלה הנוספת.

זבולון אורלב (מפד"ל):

אני מוכן לשאול במקומך.

היו"ר ר' מלול:

בבקשה, אדוני. הנושא של השאילתא: חקירת עבירות פיתוי להמרת דת.

חקירת עבירות פיתוי להמרת דת

חבר הכנסת ר' מלול שאל את השר לביטחון פנים ביום י"ג בכסליו התשס"ב (28 בנובמבר 2001):

רצוני לשאול:

1. כמה תלונות בעניין פיתוי להמרת דת הוגשו בכל שנה מאז 1998?

2. מה היה עניינה של כל תלונה ותלונה?

3. האם המשטרה חוקרת תלונות מסוג זה?

4. אם כן – מה העלו החקירות בתלונות אלו?

5. כמה כתבי אישום בעניין זה הוגשו בעקבות התלונות והחקירות?

השר לביטחון פנים ע' לנדאו:

1. בשנת 1998 הוגשה תלונה אחת; בשנת 1999 הוגשו שלוש תלונות; בשנת 2000 ובשנת 2001, עד עתה, לא הוגשו תלונות בנושא.

2, 5-4. עניינה של התלונה משנת 1998 היה חשד שיהודייה ישראלית מבקשת להתאסלם לצורך נישואים פיקטיביים עם פלסטיני, כדי שיוכל להתגורר בישראל, ותמורת זאת תקבל סכום כסף. המתלונן היה מנהל האגף לעדות דתיות במשרד לענייני דתות. נפתחה חקירה בתחנת חיפה. בסיומה, הועבר התיק לפרקליטות מחוז הצפון, אשר החליטה

לסגור אותו מחוסר ראיות.

עניינן של התלונות משנת 1999 היה כדלקמן:

א. תלונת תושב אשדוד כנגד אדם שניסה להסיתו להצטרף לכת "עדי השם". בחקירתו מסר המתלונן, כי החשוד לא הציע לו כסף או טובות הנאה תמורת הצטרפותו לכת. הואיל ולא היה בעובדות שפורטו בתלונה משום עבירה, נסגר התיק מחוסר אשמה פלילית.

ב. תלונת אדם מארגון "יד לאחים". בתלונתו טען שהחשוד מסתובב בתחנה המרכזית החדשה בתל-אביב ומפיץ חומר מיסיונרי של כת "עדי השם". החשוד נחקר על-ידי תחנת ירקון בחשד לביצוע עבירות של פגיעה ברגשי דת ומתן הטבות כפיתוי להמרת דת. החשוד הודה כי אכן שוחח עם אנשים בנוגע לכת וחילק עלונים, אולם אין הדבר מהווה עבירה. בסיום החקירה הועבר התיק לפרקליטות מחוז תל-אביב, אשר החליטה על סגירתו מחוסר אשמה.

ג. תיק שנפתח בתחנת ירקון בגין שתי תלונות שהגיש אדם על חשד לעבירות של שידול קטין להמרת דת ומתן הטבות כפיתוי להמרת דת. התיק נסגר תחילה מחוסר אשמה פלילית, אבל בחודש נובמבר 2001 הועבר לעיון היועץ המשפטי לממשלה על-פי בקשתו, ומצוי עדיין בעיונו.

3. התשובה חיובית. תלונות מסוג זה נחקרות ככל עבירה אחרת.

היו"ר ר' מלול:

תודה, אדוני.

הלווייתו של יהודה סמט

חברת הכנסת ז' גלאון שאלה את שר לביטחון פנים ביום כ"ז בכסליו התשס"ב (12 בדצמבר 2001):

ב-22 בנובמבר התקיימה ההלוויה של יהודה סמט, שמת בעקבות קטטה עם בעל חנות צילום בירושלים.

רצוני לשאול:

1. האם במהלך ההלוויה התקיימו הפגנות או התפרעות שבהן נפצעו שוטרים? ואם כן – כמה שוטרים נפצעו?

2. באילו אמצעים השתמשה המשטרה כדי לפזר את ההפגנות/ההתפרעות?

תשובת השר לביטחון פנים ע' לנדאו:

(לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול)

1. במהלך ההלוויה התרחשו כמה אירועים של הפרות סדר, שכללו יידוי אבנים לעבר שוטרים וכוחות כיבוי, וכן חסימת כביש מס' 1 בכניסה לירושלים. חמישה שוטרים נפצעו באורח קל.

2. לאחר דין ודברים עם האנשים שחסמו את הכביש, עזבו מרביתם את המקום והכביש נפתח לתנועה. המעטים שלא פינו את הכביש פונו ממנו כמקובל על-ידי כוח משטרתי שצויד באמצעי פיזור הפגנות תקניים.

סיוע המשטרה בביצוע צווי הריסה בלוד

חבר הכנסת ז' בוים שאל את השר לביטחון פנים ביום כ"ז בכסליו התשס"ב (12 בדצמבר 2001):

יושב–ראש הוועדה הקרואה של עיריית לוד טוען במכתבו אלי, כי המשטרה אינה מסייעת בביצוע צווי ההריסה של בנייה בלתי-חוקית בנימוקים כגון: אין לנו כוח-אדם, יש ביקור של שר, יש חפץ חשוד; רצ"ב התכתבות בנושא.

רצוני לשאול:

1. האם מקובלים על משרדך הנימוקים האלה?

2. מה ייעשה על מנת להקצות את כוח-האדם הנדרש להפסקת הבנייה הבלתי-חוקית בלוד?

תשובת השר �