מדיניות הצמצום התקציבי

מצגת זו מבוססת במידה רבה על מצגת שהכין מרכז אדוה.את המצגת המלאה של מרכז אדוה ניתן להוריד בכתובת

http://www.adva.org/UserFiles/File/2008budget021207.ppt

הפורום להגנת ההשכלה הציבורית

http://www.publiceducation.org.il

צמיחה והשקעה חברתיתצמיחה והשקעה חברתית

, 2003מאז דעיכת האינתיפאדה השנייה, במחצית השנייה של •.המשק הישראלי מצוי בצמיחה

לכאורה, כאשר יש צמיחה יש גידול בהכנסות המדינה, ואזי •

הממשלה יכולה להשקיע בפיתוח חברתי וכלכלי – למשל, בחינוך ובהשכלה גבוהה, או בפיתוח כלכלי בפריפריה.

לא כך נהגו ממשלות ישראל.•

מדיניות הצמצום התקציבימדיניות הצמצום התקציבי

מדיניות התקציב היתה ממוקדת כל כולה ביעד אחד עיקרי: •צמצום ההוצאה עידוד ודחיפה של הצמיחה, באמצעות

. התקציבית

צמצום ההוצאה התקציבית אמור להוזיל את עלות ההון עבור •המשקיעים;

הוזלת עלות ההון אמורה לקדם את ההשקעות ולהאיץ את •הצמיחה.

מדיניות הצמצום התקציבימדיניות הצמצום התקציבי

כאשר הממשלה מוציאה פחות, היא נזקקת פחות לגיוס •כספים.

אזי, חלק גדול יותר של האשראי במשק עומד לרשות בעלי הון •- ובמחיר יותר נמוך )ריבית נמוכה(.

יותר משתלם להשקיע

מדיניות הצמצום התקציבימדיניות הצמצום התקציבי

כאשר הממשלה מוציאה פחות על עבודה ושכר, עלות העבודה •במגזר הפרטי יורדת ואז המגזר העסקי יכול להעסיק אנשים

בעלות נמוכה יותר;

כאשר הממשלה מוציאה פחות, היא יכולה להוריד מסים – ואז •בעלי ההון ובעלי השכר הגבוה נהנים מהכנסות גבוהות יותר.

יותר משתלם להעסיק

מדיניות הצמצום התקציבימדיניות הצמצום התקציבי

ואכן, ממשלות ישראל ערכו בעשור הנוכחי הפחתות מסים •. הופחתו מס הכנסה ומס חברותמשמעותיות. בין השאר

בעשירון כתוצאה מהפחתת מס ההכנסה, למשל, שכירים • יקבלו בסופו של דבר תוספת נטו חודשית של העליון ₪ ומעלה.2,000

יש גם מסים שהממשלה העלתה - אבל המאזן הסופי הוא, • 22תפסיד המדינה סך של כ- 2010 ל-2002שבין

אותם ניתן היה להשקיע, למשל, בקידום מיליארד ₪, מערכות החינוך וההשכלה, הסובלות כיום משביתות.

נוצר מעגל סגור שבו המרוויחים היחידים הם האלפיון העליון - בעלי ההון והמעסיקים.

הציבור הישראלי בכללותו לא זוכה לראות השקעה ממשלתית בשדרוג השירותים הציבוריים: חינוך, השכלה

גבוהה, ביטחון סוציאלי, רווחה ודיור.

מדיניות הצמצום התקציבימדיניות הצמצום התקציבי

הוזלת הון והעסקה

הפחתת מסים

צמצום הוצאה

צמיחה

להוציא הביטחון – כל המערכות הציבוריות להוציא הביטחון – כל המערכות הציבוריות נתונות במשבר תיקצוב עמוקנתונות במשבר תיקצוב עמוק

מדיניות הצמצום התקציבי מוזילה את עלות ההון – אך במחיר של משבר תיקצוב עמוק במערכות הציבוריות בישראל, להוציא מערכת הביטחון.

המשבר דוחף את המערכות הללו לפעול באחת או יותר מן הדרכים הבאות:

צמצום שירותים – למשל, פחות שעות לימוד בבתי הספר; פחות ספרים •ומעבדות באוניברסיטאות;

צמצום עלויות – בעיקר דרך העסקת עובדים באמצעות חברות כוח אדם, •קבלני שירותים או קבלני כוח אדם. למשל – אחיות בתי הספר;

הצעת שירותים "ייחודיים" לבעלי אמצעים – למשל, "חינוך אפור" לבני/ות •משפחות מבוססות; שר"פ לחולים מבוססים; ביטוחים משלימים; וכיו"ב.

שירותים ייחודיים אלה מערערים את האופי הציבורי והאוניברסלי של שירותי החינוך, ההשכלה, הבריאות, הביטוח הסוציאלי, הרווחה והדיור.

מדיניות הצמצום התקציבימדיניות הצמצום התקציבי

אחד מביטויי המדיניות הוא החוק להגבלת ההוצאה, שבו •התחייבה הממשלה להגדיל את הוצאותיה בלא יותר

ללא קשר לכמות הכסף שנכנסה לשנה, וזאת1.7%מ- )קיים פיתרון טכני לקופת המדינה או לצרכי המדינה

שהומצא לצרכי ביטחון בלבד הדורשים חריגה ממגבלה זו(.

כבילה זו של התקציב מהווה מחסום לכל משא ומתן פוליטי •ביחס להגדלת תקציב כלשהו.

מבחינת מאבקים ציבוריים, את הכסף למימון הסכם שכר •כלשהו עבור קבוצה נאבקת, או הטבת קצבה עבור קבוצה

אחרת, "אי אפשר" פשוט להוסיף לתקציב – אלא צריך לקחת אותו על חשבון סעיפים אחרים שקיימים בו. קבוצות

ציבור שונות לכאורה נאבקות על הכסף זו על חשבון זו.

תיאוריית "הטפטוף כלפי מטה"תיאוריית "הטפטוף כלפי מטה"

הטיעון הנקוט בפי הפוליטיקאים והכלכלנים הניאו-ליברלים, בבואם להצדיק את מדיניות הצמצום התקציבי ואת המהלכים

הכלכליים המעשירים את המיעוט, הוא ש"בסופו של דבר" פירות הצמיחה "יטפטפו כלפי מטה".

עתה מתברר כי הטיפות עלולות להתייבש עוד לפני שהן הגיעו אל כולנו.

על מצב עניינים דומה בארצות הברית שאל הכלכלן האמריקני

הידוע פול קרוגמן, "ובכן, איפה הטיפה שלי"?

בשורה התחתונה:בשורה התחתונה:

במקום להשתמש בכסף שנובע מהצמיחה לטובת הכלל, •הממשלות השונות בחרו להשתמש בו לצורך שיפור מצבם של המשקיעים והמעסיקים – האלפיון העליון, על מנת לגרום לעוד

צמיחה, וחוזר חלילה.

כתוצאה מכך, רמת השירותים הציבוריים יורדת ומחיריהם •עולים, ולכן כלל ציבור האזרחים מפסיד.

שחיקה בתקציב ההשכלה הגבוהה לסטודנט, שחיקה בתקציב ההשכלה הגבוהה לסטודנט, 2007-20002007-2000

הצטמק תקציב ההשכלה הגבוהה, בחישוב 2007 ל-2000 בין .17%לסטודנט, ב-

פירוש הדבר פחות עוזרי הוראה, כיתות גדולות יותר, פחות רכישות לספריות – ונטייה להעלות באופן משמעותי את שכר הלימוד.

הקיצוצים בתקציב ההשכלה הגבוהה הם הרקע הקיצוצים בתקציב ההשכלה הגבוהה הם הרקע למשבר הפוקד כיום את האוניברסיטאות ואת למשבר הפוקד כיום את האוניברסיטאות ואת

המכללות האקדמיות הציבוריות.המכללות האקדמיות הציבוריות.

20072007––20002000תקציב השכלה גבוהה, בחישוב לסטודנט, תקציב השכלה גבוהה, בחישוב לסטודנט, סטודנטים באוניברסיטאות ובמכללות אקדמיות המתוקצבות על ידי ות"תסטודנטים באוניברסיטאות ובמכללות אקדמיות המתוקצבות על ידי ות"ת

2006בש"ח, במחירי

44,503

41,174

35,958

40,676

33,90536,149 35,535

36,930

2000 2001 2002 2003 2004 2005 2006 2007אומדן

2007-20012007-2001צמצום ההוצאה החברתית, צמצום ההוצאה החברתית,

ההוצאה החברתית של הממשלה מיועדת לחינוך, בריאות, •ביטוח סוציאלי, שיכון, שירותים קהילתיים, תרבות, בידור,

ספורט ושירותי דת.

לשם השוואה על-פני שנים והשוואה בין-לאומית, אפשר למדוד • הוצאה זו הן כשיעור מהתוצר והן כהוצאה חברתית לתושב.

המשק הישראלי בצמיחה, ועם 2007 עד שנת 2003משנת •זאת ההוצאה החברתית כשיעור מהתוצר קטנה.

המשמעות היא שיש למדינה יותר ויותר כסף, והיא מוציאה •פחות ופחות ממנו עבור מטרות חברתיות.

2008-20032008-2003שיעור הצמיחה בישראל , שיעור הצמיחה בישראל , שיעור הצמיחה החזוי מול הצמיחה בפועל

0.8%

3.8% 3.9% 3.9% 3.8%4.2%

1.5%

4.8%5.2% 5.1%

5.4%

2003 2004 2005 2006 2007 2008

שיעור צמיחהחזויצמיחה בפועל

אומדןאומדן

2008-2003הכנסות המדינה ממסים, תחזית מקורית מול הכנסות בפועל

במיליארדי ₪, במחירים שוטפים

157.9150.1

161.9

179.5190.0

168.0

143.7 151.5161.6

178.4187.0

2003 2004 2005 2006 2007 2008

תחזית מקורית הכנסות בפועלאומדןאומדן

תמ"ג, במונחים לא מקצועיים: כמה כסף שווה כל מה שיוצר במדינה בתקופה מסוימת )פירוט מדויק בשקף הבא(.

הוצאה חברתית מתוך התמ"ג, באחוזים, 2001-2007

0

2

4

6

8

10

12

14

16

2001 2002 2003 2004 2005 2006 2007

לדקדקנים שבינינו...

)תמ"ג( הוא מונח כלכלי המציין מדידה של תוצר מקומי גולמיהערך הכולל של הסחורות והשירותים שיוצרו בשטח טריטוריאלי מסוים במהלך תקופה נתונה. נתונים אלו מבוטאים במונחים של כסף. המונח שונה מתוצר לאומי גולמי )תל"ג( בכך שהוא מוציא מכלל החישובים העברות כספים בין מדינות, כך שהחישוב כולל למעשה את התוצר שנוצר בתוך מדינה מסוימת ולא את התוצר

שנתקבל בה.

מדד התוצר המקומי הגולמי, אינו מודד למעשה תוצר אלא את ההוצאה המצרפית. למעשה, שני המדדים זהים, בהבדל

שבהוצאה המצרפית מוצאים מכלל חשבון מוצרים שיוצרו אך לא נצרכו )לדוגמה, סחורה במחסנים(.

אז מה כדאי לעשות?אז מה כדאי לעשות?

המדינה השקיעה כסף בצמיחה, וכתוצאה מכך הרוויחה כסף.•

במקום להשקיע שוב ושוב את כל הרווח בצמיחה של שנה •הבאה, יש להשתמש בחלק מהרווחים על מנת לשפר את

מצבם של אזרחי ישראל מכל השכבות: להשקיע בבריאות, בחינוך, בהשכלה הגבוהה וכד'.

יש להגדיל את ההוצאה החברתית, גם במחיר של הקטנת הצמיחה העתידית במידה

מסוימת.