COOPERATIVE PSYCHOLOGICAL BIASES EFFECT ON INTRA-HOUSEHOLDS ALLOCATION OF GOODSAnalysis of mental accounting effect when married couple face with a permanently change of income for one of them

December 22 2011December 22 2011

גישות שונות בניתוח כלכלי

גישה זו מתארת את המודלים האופטימליים על פי – הגישה הנורמטיבית•תורות הלוגיקה ותורת הסטטיסטיקה וההסתברות. התורה הנורמטיבית באה

מתוך התאוריה הכלכלית והסטטיסטיקה. תאוריות המבוססות על הנחות ראציונליות, מקסום תוחלת תועלת החלקת תצרוכת ופרט מייצג הן דוגמאות

לגישות נורמטיביות. בקבלת החלטות גישה זו תצפה את התשובה הנכונה. – המודל Chiapporiמודל נורמטיבי שאשתמש בו הוא המודל של

הקולקטיבי. גישה זו מתארת את ההתנהגות בפועל של – הגישה הדסקריפטיבית•

אנשים. גישה זו מבוססת על מחקרים פסיכולוגיים ומתארת איך אנשים שופטים ומקבלים החלטות בתנאי אי וודאות. הצגת הסברים לתופעות

הנצפות במציאות. דוגמא לכך היא "תיאוריית הפרוספקט". גישה זו נותנת מרשמים לקירוב בין שתי הגישות – הגישה הפרספרקטיבית•

הקודמות ומנסה להציע פתרונות מעשיים לפערים הקיימים בין הגישה הנורמטיבית והגישה התיאורית, למשל, איך להביא מנהלים לשיפוט וקבלת

החלטות אופטימלית.

Value Function – Prospect Theory

שנאת סיכון ברווח ואהבת סיכון בהפסד.1.

נקודת ההתייחסות.2.

שנאת הפסד – הפסדים כואבים יותר מרווחים באותו גודל. התגובה להפסדים 3. היא גדולה 500$חזקה יותר מהתגובה לרווחים, אי ההנאה הנגרמת מהפסד של

. זה מסביר את הסכום שאנשים מוכנים לשלם עבור 500$מההנאה שברווח של משהוא לעומת כמה שהם מעריכים אותו שהיו מוכנים למכור.

. שנאת סיכון ברווח ואהבת סיכון 1בהפסד

שנאת סיכון ברווח••A-(84% )240$ - זכיה בטוחה ב

B - 25%סיכוי לזכות בכלום 75%- $ ו1000 סיכוי לזכות ב -(16%)

אהבת סיכון בהפסד••C (13%.)750$ - הפסד בטוח של

D - 75% סיכוי להפסיד כלום. 25% ו1000$ סיכוי להפסיד -(87%)

. א- נקודת התייחסות 2

תארו לעצמכם שעומדת להתפרץ מחלה אסייתית קטלנית ועל פי הערכת • איש למוות. מוצעות שתי תכניות אלטרנטיביות :600מומחים היא תקטול

•A איש ישרדו. 200 - אם תאומץ •B שאף אחד 2/3 ישרדו וסיכוי של 600 שכל ה-1/3 - אם תאומץ יש סיכוי של

לא ישרוד.

((72%72%))

.ב- נקודת התייחסות 2תארו לעצמכם שעומדת להתפרץ מחלה אסייתית קטלנית ועל פי הערכת •

איש למוות. מוצעות שתי תכניות אלטרנטיביות :600מומחים היא תקטול •C איש ימותו.400 - אם התכנית תאומץ •D 2/3 שאף אחד לא ימות וסיכוי של 1/3- אם התכנית תאומץ סיכוי של

שכולם ימותו •((78%78%))

. שנאת הפסד – אפקט בעלות )טאלר, 31980)

קבוצות באופן מקרי:2בניסוי חולקו קבוצת הנחקרים ל-•( את 9.25 - 0.25"המוכרים", קיבלו ספל קפה והתבקשו לקבוע )

סכום הכסף המינימלי אותו הם מוכנים לקבל בשביל למכור את הספל.

"הקונים" קיבלו כסף והתבקשו לדרג את סכום הכסף המקסימלי עליו הם מוכנים לוותר כדי לקבל את ספל הקפה.

• WTA = 7.12$WTP=2.87$ "הבוחרים" התבקשו לקבוע באיזה סכום הם יהיו אדישים בין •

קבלת הכסף לבין קבלת ספל הקפה.• Choosers= 3.12$

Mental Accounting

חשבונאות מנטלית – הטיה פסיכולוגית. הנובעת משנאת הפסד. שינויים •קטנים בשמות, הקצאות או ארגון החשבונות ישפיעו על קבלת ההחלטות של

הפרט באופן שלא מתיישב עם הנחות נורמליות בסיסיות. • Mr. X is up $50 in a monthly poker game. He has a queen high flush

and calls a $10 bet. Mr. Y owns 100$ shares of IBM which went up 150% Today and is even in the poker game. He has a king high flush but he folds. When X wins, Y thinks to himself, “If I had been up $50 I would have called too.”

הגדרה אינטואיטיבית יותר : אנשים מקטלגים הוצאות ושינויים במצבם •באופן ה"נעים" ביותר. למשל קניית מכונית בניגוד לשימוש במוניות.

מפריד רווחים•מחבר הפסדים•מחבר הפסדים קטנים עם רווחים גדולים•מפריד רווחים קטנים מהפסדים גדולים•

חשבונאות מנטאלית על מוצרים עם צריכה לא מידית: מנויים לחדר כושר, •מרתף יינות וכדומה.

הבחנה בין מוצרי צריכה להחלטות השקעה וחסכון. שאלון חולק בתוך מגזין לחובבי יינות.• קבוצות. שותים ומחלקים. 2חילקו את הנשאלים ל-•השותים מתכוונים לשתות בעצמם מהבקבוק.•המחלקים מתכוונים לתת את הבקבוק במתנה לזוג חברים אליהם הם •

מוזמנים לארוחת ערב.

Invest now, drink later, spend never: On themental accounting of delayed consumptionShafir & Thaler 2006

₪ , היום הוא יושב אצלך במרתף היינות 80 שנה קנית בקבוק יין בעלות של 20השאלה: לפני •. מחלקים ושותיםשותים קבוצות. 2ש"ח. חילקו את הנשאלים ל-300וערכו המוערך בשוק הוא

(30/30הבקבוק מרגיש כאילו לא עלה לי דבר )כבר שילמתי עליו בעבר( ) •(17/18 $ הסכום שאני זוכר ששילמתי עליו. )80הבקבוק מרגיש כאילו הוא עלה לי •(9/7 ששילמתי עליו ובתוספת הריבית. )80$הבקבוק מרגיש כמו •(30/20 כי זה הסכום שיחליף לי אותו.)300$הבקבוק מרגיש לי כמו •, כי אני יכול לשתות או לתת יין בשווי של 220$הבקבוק מרגיש לי כמו חסכון של •

(14/25 ). 80$ ואילו שילמתי עליו רק 300

את הבקבוקשובריםבשלב השני נשאלו אותה שאלה אך במקרה והיו

)a( 0 $ 8%

)b( 80 $ 24%

)c( 80$ plus interest 11%

)d( $ 300 55%

)e( Saving of 220$ 2%

Study 1: Wine experiment

יש שונות בתפיסות השונות של הנשאלים, נתמקד בשונות בין אלו שתפסו •, אלו שתפסו את ההוצאה כעלות תחליפית ואלו שתפסו 0את הצריכה כעלות

את ההוצאה כחסכון ממש – התשובה ה"נעימה" ביותר.

ש"ח כתשובה הנורמטיבית. נראה שבמצב 300ככלכלנים נזהה את תשובת •

מהנשאלים ואילו במצב 26%התשובה נבחרה מבין מחלקים/שותיםשל . אולי השבירה מעוררת איזה טריגר לחשוב 55%היא נבחרה ע"י שוברים ה

על החלופות. בהפסד שמתבטא בשבירת הבקבוק יש דחיפה חזקה של בוחרי ה"חינם" אל היחס החליפי שהוא התשובה הנורמטיבית.

"Do they think they are spending any money when "Do they think they are spending any money when they buy the wine initially?”they buy the wine initially?”

Study 1: Wine experiment results

כשאתה יודע שמחירו בשוק הוא 400$השאלה: בהזדמנות מצאת ארגז יין ב-• שנה הקרובות. )איזה ביטוי 25. אתה לא מתכוון לשתות מהארגז הזה ב-500$

(.1-5מבטא הרגשת קנייה על סקאלה של

אנו רואים שאנשים מתייחסים להשקעתם הראשונית כהשקעה, מהניסוי •הקודם ראינו שכאשר שותים את זה מאוחר יותר הם מתייחסים לזה כעלות

אפסית או כחסכון ממש. מתי צריכה נדחית נתפסת כצריכה?

Invest now, drink later, spend never!Invest now, drink later, spend never!

Study 2: ‘‘Investment’’ purchases: Why things do not cost when you buy them

(a )I feel like I just spent $400, much as I would feel if I spent $400 on a weekend getaway )3.31(

(b )I feel like I made a $400 investment, which I will gradually consume after a period of years )1.94()1.94(

(c )I feel like I just saved $100, the difference between what the futures cost and what the wine will sell for when delivered )2.88(

הופעות כל 4 הופעות בשנתיים הקרובות. 8השאלה: הצעה למנוי לסדרה של • 15$ )120$ ומחיר המנוי 25$שנה. מחיר כרטיס להופעה בודדת הוא

למופע(, החלטת לרכוש המנוי.

• )a( I feel like I just spent $120, much as I would feel if I spent $120 on a night out in New York 3.63

• )b( I feel like I made a $120 investment, which I will gradually consume over the course of the next two years 2.20

• )c( I feel like I just saved $80, the additional money I would have paid to buy the tickets one at a time 2.65

האופציה הפופולרית היא שוב אופציית ההשקעה, אם היינו מצפים שבחירה •רציונלית תהיה הראשונה

הבחירה ה"נעימה" ביותר מחשבונאות מנטלית תהיה השלישית אנו רואים •כאן הגבלה מסוימת להשפעת החשבונאות המנטלית.

Study 3: Planned consumption: Why things do not cost when you use them

Study 3: Planned consumption: Why things do not cost when you use them

עברו כמעט שנתיים ונותר עוד כרטיס אחד במנוי שרכשת. בהופעה האחרונה •תופיע להקה שהפכה פופולארית במיוחד מאז שרכשת את המנוי וכעת

, אתה בוחר ללכת להופעה האחרונה50$המחיר להופעה זו נמכר בסביבות

((aa)) I feel like this costs me $50, the current worth of the ticket and the price I could have gotten if I had chosen to sell 3.96

((bb)) I feel like this costs me $25, the list price of a single ticket to this concert 4.37

((cc)) I feel like this costs me $15, the price I paid for the ticket 2.37((dd)) I do not feel like this costs me anything, since I have already paid for the

ticket, a long time ago 2.48((ee ) )Going to the concert feels like I am saving $35, the di erence between ff

what I paid for the ticket and what it would cost now 2.40

Study 3: Planned consumption: Why things do not cost when you use them

נשאר עוד כרטיס אחד במנוי ללהקה הפופולארית. הבעיה היא שאבדת את •הכרטיס שלך.

)a()a( I feel like this costs me $50, the current worth of the ticket and the price I could have gotten if I had chosen to sell 2.43 )b()b( I feel like this costs me $25, the list price of a single ticket to this concert 4.06 )c()c( I feel like this costs me $15, the price I paid for the ticket 3.60)d()d( I do not feel like this costs me anything, since I have already paid for the ticket, a long time ago 4.33

Study 3: Planned consumption: Why things do not cost when you use them

והנה שוב מגיעים אלו שלא מבזבזים לעולם. שהציעו להם את המנוי הם •התייחסו לכך כ"השקעה" או "חסכון" ואילו עכשיו הם מתייחסים לכך כאין עלות או כשוב לחסכון בעצם לא מבזבזים לעולם. וכמה כאלו יש מתוך כל

אלו שנשאלו את שתי השאלות? •76%

קניות של מוצרים הנצרכים מידית חשופים פחות להשפעת החשבונאות המנטלית. •מנגד עסקאות שנעשות עכשיו והצריכה או התועלת מגיעה מאוחר יותר או מופרדת

חשופות יותר לחשבונאות מנטלית.יש חסמים להשפעת החשבונאות המנטלית.•צריכה ממוצר שנקנה בעבר הרחוק מקודדת לעיתים כ"חינמית" או אפילו כחוסכת •

כסף.קניות מוקדמות נתפסות כהשקעות ולא כהוצאות.•כאשר המוצר לא נצרך כמתוכנן )בקבוק נשבר(, ההוצאות חוזרות להיתפס כעלותם •

החליפית.יישום לדוג': לצרכים עירוניים הוצאות בעלות על מכונית יכולות לעלות על שימוש •

במוניות והשכרת רכבים. ניתן לחשוב על תופעה זו כחשבונאות מנטלית עלות הנסיעה השגרתית במכונית תיתפס כאפס לעומת עלות הוצאת המונית. אז למה

( 2006שחברות השכרת המכוניות לא ישווקו מנוי השכרה? השאלה נשאלה במאמר )מה קורה במציאות?

חבר קיבל בירושה יצירת אומנות יקרה. אך הביטוח כעת דורש תוספת לתשלום עבור •הכלת הפרמיה עבור התמונה היקרה. האם זה כדאי? אם התמונה תיהרס והביטוח יופעל החבר יקבל סכום כסף נכבד אך לא ירכוש את אותה התמונה ההפסד הרגשי

לא ניתן לביטוח וההפסד הכספי הוא חסר חשיבות. אז למה לבטח בכלל?

Invest now, drink later, spend never: On themental accounting of delayed consumptionShafir & Thaler 2006

“ “ Rational is not necessarily happy, and irrational gives you the rare opportunity to Rational is not necessarily happy, and irrational gives you the rare opportunity to enjoy ‘‘free’’ drinksenjoy ‘‘free’’ drinks ”. ”.

הגבלת עוצמת ההטיות הנובעות משנאת הפסד

כאשר Communal Vs. Exchange )סוג היחסים בין הפרטים )•יש יחסים "שיתופיים" המבוססים על אכפתיות לאחר רמת

שנאת הסיכון גדלה. הדבר מתבטא דרך אפקט הבעלות בניסוי הספלים.

AGGARWAL & ZHANG )2006(

novemsky&kahneman)שילוב אלמנטים של סיכון לאפקט הבעלות •

, האם על שנאת ההפסד תופיע השפעת שנאת הסיכון? (2005'( מציעים מדד 79מדידת עוצמת ההטיה: כהנמן וטברסקי )•

לרמת שנאת ההפסד של פרט מסוים.

דיון והצעות להמשך ניתוח השפעות ההטיות מרמת האינדיבידואל לרמת בחירה •

2 פרטים. איך תבוטא עצמת ההטיה כאשר יש 2חברתית של מקבלי החלטות.

שינוי מצב של אחד מבני הזוג )העלאה/ירידה במשכורת(, כיצד •תבוא ליידי ביטוי אצל הפרט השני וכיצד לבסוף תשפיע על

ההחלטה השיתופית.איך יחס הכוחות האפריורי משפיע על רמת ההטיה של •

ההחלטה הקולקטיבית.האם מודל של הקצאת משאבים בתוך המשפחה )קאפורי( הוא •

בסיס מתאים לבדיקה?איך ניתן לבדוק את התופעה? שאלונים או ע"ס נתונים.•תודה.•

פר אימון אתה הולך פעם בשבוע לחדר כושר. קבוצת ה-משלמים • לשנה )אדישות(. 1000$ לביקור או 20$. שנתיתוקבוצת המשלמים

הגעת לחדר כושר החלפת בגדים ופתאום קבלת טלפון שאתה נדרש לעזוב מידית ולוותר על האימון.

• )a( I feel like I just wasted $20, which is what I paid to work out that evening 1.98 2.70

• )b( I feel like I wasted nothing, since my visit had already been paid for, and sometimes you just can’t take full advantage of things to which you are entitled 3.77 3.03

• )c( I feel like I wasted something, perhaps time, perhaps money, but no specific amount or measure readily comes to mind 2.95 2.40

Study 4: Local versus global representations

בקניה, איך פרטים תופסים את 500$ניסוי מכונות הקפה. מכונת קפה עולה •קניית המכונה:

מהפרטים 36% מהפרטים מחשיבים את קניית המכונה כהשקעה. 64%•מתייחסים אליה כהוצאה רגילה שאינה שונה, נניח מחופשה בחו"ל.

איך פרטים תופסים את הוצאות הקפה אחרי קניית המכונה?•

• Each morning’s latte´ feels like it is costing me two or three dollars, which will gradually add up to make for the $500 espresso machine expense 42% )הוצאה חלופית(

• Each morning’s latte´ feels like it is not costing me hardly anything )except for the negligible price of the ingredients( 19% )אין עלות(

• Each morning’s latte´ feels like it is saving me nearly three dollars, which I would be spending at the Cafe´ had I not owned the machine 39% )חסכון(

כשני שליש מהפרטים מתייחסים למכונה כאפס עלות או כחסכון.•כאשר הציגו להם מצב בהפסד – בו המכונה מתקלקלת לאחר שני חודשי •

.)מותאם שימוש(500$ תופסים את המכונה כשווה 90%שימוש. הם גילו ש

Study 5: Local accounting implications

אתה אוסף תמונות חתומות של מפורסמים ואיבדת חתימה אחת, שכעת •.1000$נמכרת ב-

סבא שלך העביר לך אוסף של בולים חתומים ממעטפות שסבתא שלך •שלחה לו בזמן המלחמה שהיה בחזית. סט חותמות זהה לזה לסבך העביר

. גם שאין לך עניין בבולים אתה לא מוכר את הסט איבדת 1000$לך נמכר ב-את הסט.

בחרו בהפסד ריגשי ולא 74%ביקשו מהנשאלים לקטלג את ההפסד. • במקרה של 25% במקרה של סט הבולים. לעומת 1000$בהפסד מוחשי של

תמונות המפורסמים.ברגע שהכנסנו אלמנטים נוסטלגיים השתנו לחלוטין התפיסות של הפרטים. •

ככל שהפרטים נוסטלגיים יותר החשבונאות המנטלית משפיעה יותר.

Study 6: The nature of items and thoughts of their replacement

בעיית חסכון של משקי בית. החלטות של חסכון-צריכה. מהן החסכונות של •משק הבית? ביטוח לאומי, קרנות פנסיה ונכס נדל"ן שברשותם. כמובן

האלמנטים הראשונים הפרט יחסית מוגבל וקיומה של משכנתא 2שבנוגע ל-מייצרת משמעת חסכון טובה.

בשנים האחרונות בארה"ב וגם בישראל יש לפרטים יותר מעורבות ויכולת •בחירה בשעורי החיסכון שלהם, כמובן בתחום המוגבל רגולטורית.

לפרטים שבוחרים את שעורי החיסכון שלהם עצמאית סביר שנראה התאמת •חסכון נמוכה ויחס צריכה חסכון גבוה ושאינו תואם החלקת תצרוכת. הם

פשוט חוסכים מעט מדיי.ההנחה במאמר היא שאלו שחוסכים פחות פשוט עושים טעות. הכוונה •

בטעות היא שגם הם יסכימו שהם פשוט חוסכים מעט מדיי. כמו שמישהו שסובל מעודף משקל אכן מסכים שהוא "שמן מדיי".

אז הציעו להם תוכנית חסכון ייחודית – שבה הם מתחייבים עם כל עליית •משכורת עתידית להגדיל את שעורי החיסכון.

הגישה הכלכלית נורמטיבית גורסת שאנשים כבר מתכננים חסכון בצורה •אופטימלית ולכן אין סיבה שהם יצטרפו לתוכנית שתשתנה תקופתית. מצד שני הכלכלן ההתנהגותי יחזה שמשקי הבית ימשכו לתוכנית החיסכון הנ"ל

ושאכן באמצעותה יגדילו את שעורי החיסכון שלהם.

Save More Tomorrow ™ : Using BehavioralEconomics to Increase Employee Saving

Save More Tomorrow ™ : Using BehavioralEconomics to Increase Employee Saving

הגישות ניתוחיות לבעיות:3על • מודל מחזורי חיים נורמטיבית – הפתרון הרציונאלי, "הנכון" ואופטימלי

והחלקת תצרוכת.תיאורי )דסקריפטיבי( – מה אנשים עושים בפועל. מה אנחנו רואים

מהמציאות. הטיות בעניינו הן מרחקים שיטתיים של המציאות מהתאוריה ( הציעו מודל דסקריפטיבי להתנהגות משק 88הנורמטיבית. שאפרן וטאלר )

הבית כאשר חשבונאות מנטאלית ושליטה עצמית הן נקודות מפתח במודל.פרספקטיבית– זו גישה המציעה איך משפרים את ביצועי מקבלי ההחלטות

כמה שיותר קרוב לרמה הנורמטיבית.מאמר זה הוא פרספקטיבי. וכדי לרשום מרשם טוב צריך לדעת מה •

הסימפטומים של המחלה.

מציאת שעור החיסכון האופטימלי קשה.•איך מתחשבים בין רווח מתשואה לבין תרומת החיסכון? אין איזו היוריסטיקה •

מסבירה.כוח רצון. גם פרטים שהיו רוצים לחסוך יותר טוענים שאין להם מספיק •

משמעת עצמית וכוח רצון. מהמשיבים ענו שהם הולכים לשנות בעתיד 35%דחיית משימות לא נעימות. •

הקרוב את יחס צריכה/חסכון אך בפועל לא עשו דבר.הסבר כלכלי נורמטיבי – פרט היפרבולי )מתוחכם או נאיבי(: מציעים לחייל •

ימי חופש. אך אם נשאל את אותו 2עוד חודש יום חופש או עוד חודש ושבוע ימי חופש הוא ישנה 2חייל מה הוא מעדיף היום יום חופש או עוד שבוע

בחירתו. הטיית הווה. הזדמנויות לחסכון בעתיד יראו טוב יותר מאשר בהווה.

Save More Tomorrow™: Using BehavioralEconomics to Increase Employee Saving

אז למה אנשים חוסכים מעט מדיי?

(, לדוג' מצב בו פרטים status quo biasיש גם את הבעיה של הטיית המצב הקיים )• קרנות )מניות ואג"ח(, ומשום שתשואת מניות 2מחליטים על זרם חסכון קבוע ל-

גבוהה יותר מזו של האג"חים ע"פ טווח ארוך רואים שלבסוף הפרטים סיימו עם יחס שהם התחילו אתו.50/50קרנות שונה מאוד מ

בג הבעיה האחרונה אנחנו מבינים שכאשר מציבים בפני עובדים מצב מוצא של •חסכון הם נשארים בו, גם עם קרן החיסכון נותנת תשואה נמוכה וגם אם יחס החיסכון

קבוע, גם אם הכנסה פנויה לחסכון תגדל הם לא ישנו את התשלומים לקרן.שנאת הפסד – הפסדים כואבים בערך פי מרווחים באותו הסכום. הרעיון הוא שברגע •

שהפרטים מתרגלים לחלק בהכנסה המוקדש לצריכה הם רואים ירידה בחלק זה כהפסד, גם כאשר הוא משמש להחלקת התצרוכת והגדלת התועלת הכללית שלהם

ע"פ זמן. פרטים אלו יתקשו להגדיל את רמת החיסכון שלהם על חשבון צריכה.לסיכום- משקי הבית לא בטוחים כמה הם צריכים לחסוך, הם מבינים שהם חוסכים •

מעט מדיי אבל הם נוטים לדחות את הפעולה של להגדיל חיסכון מייד ומאמינים שבעתיד הם כן יגדילו חסכון.

Save More Tomorrow™: Using BehavioralEconomics to Increase Employee Saving

להגדלת רמת חסכון של הפרטים מתמקדת בדיוק בבעיות שמנינו קודם.SMarTתוכנית • הוא רף תחתון לחסכון.70% הוא "נכון" החלקת צריכה מושלמת. ואילו 100%יחס של •

TABLE 6Median Income Replacement Ratios (%). the ratio of retirement

income to preretirement income.Age 25 35 45 55

A. Pre-SMarT• $25,000 57 57 56 55• $50,000 51 51 51 54• $75,000 48 49 46 43

B. Post-SMarT• $25,000 108 90 75 63• $50,000 98 83 70 62• $75,000 90 77 63 50

כמובן שהחלת תוכנית חסכון תהיה אפקטיבית יותר ככל שהחוסך צעיר יותר•כמו כן, רואים שעורי חסכון גבוהים להכנסות נמוכות משום עידוד רגולטורי•כוחה הגדול של התוכנית היא בכך שהיא מנצלת בדיוק את ההתנהגויות •

שמונעות מאנשים מלחסוך ועושה ההיפך.

• Self Control – internal conflict, temptation and willpower.

שליטה עצמית היא בעיית בחירה, בין סיפוק מידי לבין תמורה בטווח ארוך. אנו נדרשים •למדל פיתויים.

יש שתי מערכות העדפות, האחת לטווח ארוך והשנייה לטווח קצר. שתיהן מתקיימות בו •זמנית ולא בהכרח תואמות.

הכנסת הפרט Yt תקופות. התקופה האחרונה היא תקופת הפרישה/פנסיה. Tפרט חי •.0. הכנסה בתקופת הפנסיה היא t. R=1בתקופה

• Σ C= LW= ΣY

מתכנן מול "עושה", העושה מאופיין כקצר ראייה ועוסק רק בצריכה של התקופה הנוכחית. •.C עולה ממש בU(, וכן Cפונ' תועלת שולית פוחתת )קמורה על •, אם העושה היה חופשי הוא היה צורך את Xבפני הצרכן עומד סט אפשרויות צריכה •

קטן יותר.C, המתכנן בדר"כ היה בוחר Cהכמות האפשרית המקסימלית של , אפשר לפשט W, ולכן לכח רצון יש עלות פסיכולוגית שתסומן ב-Cכח רצון יקטין את •

כאשמה או ייסורי מצפון. צריכה משפיעה חיובית על התועלת וחיובית על wולהתייחס לW – ולכן סכום התועלת ורגשות האשם יסומן ב .Zt=Ut+Wt

הוא Z יביאו לסלי צריכה שונים. פרט הממקסם U וZכאשר כח הרצן אפקטיבי מקסום • , וככל שיעלה יקטין את C* יסמן את חוזק כח הרצון, וירד עם Θשילוב של עושה ומתכנן.

Zמונוטוני יורד ב( תטא נחלש ככל שזמן הפרישה מתקרב .T)

The Behavioral Life-Cycle Hypothesis;Shefrin & Thaler

The Behavioral Life-Cycle Hypothesis;Shefrin & Thaler

מכיוון שלכוח רצון יש עלות המתכנן ינסה להשיג שליטה עצמית בטכניקות •אחרות:

המשך במחברת•

יתרונות במדידה חסרת-פרמטרים: מדידה "נקייה" יותר, ככה שניתן לדעת •שהערכים הגיעו מהתצפיות ולא נוצרו מקביעת א-פריורית של הפרמטרים, נזכור שאנו מחפשים השפעות פסיכולוגיות. יתרון נוסף הוא חיבור ישיר בין התועלת לבין הבחירה, ככה קל יותר לנתח בחירה ברמה הפרסקרפטיבית.

קיימות הגדרות שונות לשנאת הפסד בספרות, המאמר הנ"ל מודד תחת •מספר הגדרות שנאת סיכון ברמה מצרפית וברמת הפרט.

במאמר מוצג מודל להערכת התועלת הנתפסת בעיני הנבדק ) תאור המודל •במחברת(

Loss Aversion Under Prospect Theory:A Parameter-Free Measurement

Loss Aversion Under Prospect Theory:A Parameter-Free Measurement

מדדים שונים לשנאת הפסד:•

•Framing effect אפשרויות שוות, 2 – בניגוד לגישה הראציונלית המניחה אדישות בין אפקט יציגות יביא להטיות שיטתיות בהעדפות, נניח במונחים של הפסד ורווח.

העדפות לא לינאריות- בשונה מתוחלת התועלת. יש הבדל ניכר בהעדפות כאשר •0.11 ל0.1 לעומת 1 ל0.99הסיכוי למאורע משתנה מ

אהבת סיכון – אנשים מעדיפים סיכוי נמוך לזכייה בסכום גבוה מאשר תוחלת •ההגרלה. אנשים יעדיפו מצב בו יש הפסד ודאי לבין מצב בו יש סיכוי להפסד גדול

יותר.שנאת הפסד- הפסדים מכאיבים יותר מרווחים.• שלבי הבחירה: שלב הייצוג ושלב ההערכה. הוא 2תאוריית הפרוספקט מבחינה בין •

בהתחלה בונה ייצוג של הבעיה, מבחינת דרך הפעולות ותלותן בתוצאות וברלוונטיות לבעיה ואח"כ משערך כל אופציה, נותן לה ערך סובייקטיבי ובוחר בהתאם.

הגישה הראציונלית של תוחלת התועלת היא סכימת התועלת מכל תוצאה אפשרית •לפי משקל שהוא למעשה ההסתברות למאורע.

ביקורת לגישה היא שהיא מקטלגים את התוצאה כרווח או הפסד ולא רק לנכס •הסופי.

Advances in Prospect Theory: Cumulative Representation of Uncertainty

השקלול לא מתבצע לפי הסתברויות אלא לפי משקלות נוספות שהפרט •מצמיד להסתברות.

במאמר הנ"ל הם מנתחים ממש את התופעה המשותפת הדו-שלבית הזאת. • כרווח אם חיובי וכהספד אם שלילי.Xהם מתייחסים לתוצאות

אם מציגים לפרט שאלונים שאמורים להציג את ההטיות שלו והמרחק •מתוחלת התועלת ואז משנים קצת את הייצוג אבל מציגים את אותה בעיה אך

כאשר הוא נדרש לקבל את ההחלטה עם אשתו מה יקרה אז?ממה ההטיות נובעות? מהיורסטיקות שהם קיצורי דרך חישוביים ותהליך •

עריכה של הבעיה.תאוריות הפרוספקט לא מניחה סוכן כלכלי רציונלי, היא תאוריה •

דסקריפטיבית ולא נורמטיבית. מה המניעים להצדקת השימוש בגישה הרציונלית? הנחה שהלא רציונלי לא ישרוד בעולם תחרותי, וכמובן מהפחד שבניתוח החסר רציונלית נקבל תוצאות חסרות פשר ואף כאוטיות. בסתירה

לכך אנו רואים פרטים שבמשך תקופת חיים שלמה מתנהגים בחוסר ראציונליות וגם שתחת הזנחת הנחת הראציונליות יש סדר והיגיון וכיוון והסבר.

Advances in Prospect Theory: Cumulative Representation of Uncertainty

( בשלב זה עורך הנבדק את framing and editing )שלב המיסגור והעריכה•האלטרנטיבות המוצגות לפניו.המיסגור תלוי בדרך ההצגה וכן בציפיות,

נורמות והרגלים של מקבל ההחלטה. בשלב זה מבטל הנבדק חלקים לא רלוונטים להחלטה ועושה אלימנציה של אופציות שדומיננטיות על אחרות. חשוב לציין שצורת ההצגה תכוון למסגרת של רווח או למסגרת של הפסד.

( בשלב זה האלטרנטיבות הערוכות מוערכות evaluation )שלב הערכה•ונבחרת האלטרנטיבה הדומיננטית או במקרה של חוסר שליטה נבחרת

האלטרנטיבה בעלת הערך ההסתברותי הגבוה ביותר. שלב זה נעשה על ידי מנגנון של חישוב תוחלות )בדומה לתיאוריית מקסום תועלת( אך במקום פונקציית תועלת יש פונקציית ערך ובמקום הסתברות פשוטה יש מעבר

למשקולות המייצגות הסתברות סובייקטיבית.

במחקר זה בדקו האם וכיצד מושפעים משיבים על סקרי רמת שירות מהטיות •מגדריות וגזעניות. הנחתם היתה שכאשר הפרט מקבל שירות מאשה או מאדם

שחור אז הערכה תיהיה נמוכה יותר.לענייננו זה קשור משום הטיית התפיסה המגדרית בשירות. אשה נותנת רמת •

שירות נמוכה יותר, לצורך העניין אפשר לשאול שאלה כזאת, אם אשה נתפסת כנותנת שרות פחות טובה אולי גם הכנסה ממנה נתפסת כפחות טובה. האם

ההטיה נעלמת כאשר מדברים בכיוון של הכנסות? וכאן אפשר להכניס את המאמר של שפיר וטאלר, על ההבדלים הנתפסים כאשר המונחים הם הפסד מול חסכון. ההערה קטנה היא שזה נראה ונשמע מאוד מאולץ ההמרה הזאת

בין רמת השירות הנתפסת לבין הקצאת המקורות התוך משפחתית.מחשבה להמשך עבודה: אולי צריך להניח את ההשפעה המגדרית ופשוט •

להתמקד בהטיות של החלטות הקצאה במשקי בית מרמת האינבידואל לרמת התא המשפחתי. אילו הטיות ממשיכות, מי מתחזקת ומי נחלשת, לאיזה כיוון. האם יש כלל בחירה משפחתי שמעלים את התופעה? מי מושך לכיוון הטייתו

ואם זה לא תלוי במגדר אז במה זה תלוי? ביחס הכנסות?

AN EXAMINATION OF WHETHER AND HOW RACIAL ANDGENDER BIASES INFLUENCE CUSTOMER SATISFACTION

בחלק הראשון של המאמר מציגים מבחן להנחת יעילות פארטו של הקצאת •מקורות של משק הבית.

בחלק השני מוצגים תנאים לזיהוי כלל השיתוף ועקומות אנגל של כל אחד •מהפרטים.

רוב העבודות שנעשו לחקר הנושא הניחו שמשק הבית מתנהג כאילו יש לו •(.unitary assumptionעקומת תועלת יחידתית )

' יש עדות שמשקי בית מתנהגים באופן 98במאמר של בראונינג וקאיפורי •שונה מהחלטות אינדיבידואליות של רווקים. בסתירה לתנאי סלוצקי. כמו כן

יש עדות לכך שקיימים משתנים שמשפעים על דרך קבלת ההחלטות של משק הבית שאינם משפיעים על העדפות הפרטיות או על התקציב באופן

ישיר – משתנים אלו נקראים גורמי חלוקה. גורמי חלוקה לדוג' הם יחס הכנסות, שוק הנישואין, ובעלות על נכסים )הבית המשותף(.

בעבודתי אנסה להציע השפעות פסיכולוגיות כגורם חלוקה.•

Efficient Intra-Household Allocations and Distribution Factors:Implications and Identification; BOURGUIGNON, BROWNING & CHIAPPORI )2008(

•A convincing empirical example is the empirical analysis of Lundberg, Pollak and Wales )1997( who consider the effect of a change in the payment of child benefits in the U.K. in the 1980’s. This change effectively shifted the payment from fathers to mothers without a major impact on household income. In a unitary model, such a shift in “who gets what” should not lead to changes in household decisions )“income pooling”(. Lundberg et al. show that, contrary to this, the policy changes caused significant increases in the demands for children and women’s clothing as compared to men’s clothing.

הנחה נפוצה היא שלא משנה כיצד נקבעות ההחלטות במשק הבית התוצאה •היא יעילה פארטו- אי אפשר להגדיל תועלת של אחד הפרטים מבלי לפגוע באחר. הנחה זו היא המודל הקולקטיבי. השאלה היא האם הנחה זו מגבילה

מדיי ובכך מעקרת את האפשרות להגיע למסקנות הניתנות לבדיקה אמפירית? מסתבר שלא, גם תחת המודל הקולקטיבי ניתן להגיע לתוצאות

מדידות על התנהגות נצפית.

Efficient Intra-Household Allocations and Distribution Factors:Implications and Identification; BOURGUIGNON, BROWNING & CHIAPPORI )2008(

הבעיה השנייה בה הם מטפלים היא הזיהוי מתי ולאיזה צורך זה אפשרי •להסיק על העדפות משק הבית ותהליך קבלת ההחלטות מהתנהגות נצפית.

' מראה כיצד ניתן מתצפיות להסיק על הקצאת המקורות 94בראונינג •והעדפות הפרטיות של השחקנים. חשוב לציין שאין כאן מחירים משתנים ולכן

Engel curvesזה בלתי אפשרי לייצר עקומת ביקוש ולכן משתמשים בהמאמר מציג מסגרת למודל חלוקת הקצאות בתוך המשפחה. יוצאים מתוך •

מצב של שני פרטים עם הכנסות, מניחים במודל השני ראציונאליות קולקטיבית ומנסים להבין כלל בחירה בהתאם להנחת התוצאה ההתנהגות

הנצפית של כל פרט וההתנהגות הנצפית של ני הפרטים.אני רוצה קודם כל לשים דגש בדיוק על המעבר בין התנהגות אינדיבידואלית •

להתנהגות קולקטיבית. אם אנו יודעים שפרטים מתנהגים באופן מסוים לפי הטיה פסיכולוגית נבחן איך זוג מתנהג ומקבל החלטות ודרך המודל הזה ננסה לעשות פורמליזציה להבדלים התנהגותיים וכן על אותו מעבר בין אינדיבידואל

לקולקטיב. המטרה העיקרית היא למצוא הטיה פסיכולוגית שתתנהג כמו גורם חלוקה •

קרי, לא תשפיע על העדפות הפרטים )התנהגות מוטה מלכתחילה(, לא תשנה את מגבלת התקציב )טריוויאלי( אבל כן תשפיע על תהליך קבלת

ההחלטות.

Efficient Intra-Household Allocations and Distribution Factors:Implications and Identification; BOURGUIGNON, BROWNING & CHIAPPORI )2008(