wor

k

PO

RTF

OLI

O

Arielle Shekel | Bezalel Academy of Art and Design, Jerusalem Visual Communications 2009-2010 | (+972)54.4306045 arielleshekel@gmail.com

Typography // letterhead, evelope, invoice (חשבונית מס), buissness card and T-shirt for my imaginary graphic design studio. Each format features an enlarged word, representing its purpose. The words chosen represent a humorous and simple aproach to design: the letterhead reads “Hello”, which greets you upon opening the letter; the envelope says “dear”; the business card-”me”; the invoice says “total”; and the T-shirt is “Clean”.

Typography // poster for typography show In Visual Communications Dept., Bezalel“All Are Individual Acts” A3 (in collaboration with Dani Wolff, classmate)

דים ד ו ב

טיפוגרפיההגשה

מוסיקההופעה קצרה

2 והגזר כיתה ב‘נעם שכטר והמקל

תקשורת חזותית

מעצביםמגישיםמארחים

אורי ברנשטייןמופיעיםדוד פרץ

מנגניםשרים

אתםמוזמנים

באים

כלם

שים ע מ יום חמישי הקרוב07.01.10

8 גלריה קומה 13:00

ספרי עיון, ואפילו ספר שכתבו על יצירתו, יצא אורי ברנשטיין,

לראשונה בחייו, לכתוב רומן (”ספק חיים“, הוצאת כתר). ולא

סתם רומן, אלא מעין סיכום ובירור אינטימי מאוד של חייו

והשקפת חייו. ואז הוא מצא את עצמו תקוע זמן רב בלי התחלה

ראויה: איך פותחים סיפור על היסטוריון שמנסה למיין את

, פול ן בגל טרומפלדור, עד”בכובע מצחייה, ושתי ידיו שלמות, ממלמל משפטים

לא מובנים ברוסית“. נו, ואם לטרומפלדור, סמל הגבורה

העברית בארצנו המתחדשת, יש פתאום שתי ידיים והוא עדיין

לא נכנס ל“הרפתקה הנלוזה ההיא“, כלשונו של ברנשטיין,

בתל חי הכל אפשרי.

ת בודד על הכרמל, ז וב בפרמנסה לחשב את זכרונותיו

לאחור, ממציא לעצמו גרסאות שונות למה שהיה, מנסה לברר

לעצמו מה באמת היה שם עם ההורים שמתו והחברים שהיו והלכו והאשה שהיתה

אהבת חייו המוחמצת, ואיך זה, לעזאזל, שלמרות שניסה כל

חייו להתרחק מכאן,

הוא מוצא את עצמו בסופו של דבר מחובר לארץ ולתל אביב, על גגותיה המכוערים,

עם דודי השמש והאנטנות ופיסת הים הנשקפת מהחלון (ברנשטיין התל אביבי מיטיב

לתאר את עירו בכיעור מכמיר לב).“העסיקה אותי המחשבה

שאנחנו אף פעם לא יכולים להיות בטוחים בזכרונות שלנו“, מסביר ברנשטיין, ”שמה שקבוע בזכרון לא בהכרח קרה באמת.

אנשים שהיו איתנו ומתו, למשל, ממשיכים לחיות ומשתנים כל הזמן גם בזיכרון שלנו, ואנחנו ממשיכים לנהל איתם דיאלוג כל הזמן. בסופו של דבר אתה

מגיע למסקנה שהכל נמצא בתנועה ובחרדה מתמידים“.

ומאיפה זה בא? זה עניין של השקפת עולם? של גיל?

והיום אני שוב עורך דין, ובכל פעם שעברתי מתחום לתחום כאילו נמחק כל מה

שעשיתי קודם כל ההשקעה העצומה היומיומית, כל השעות

האינסופיות שהשקעת, כאילו לא היו. ואז אתה שואל את עצמך מה כל זה היה, והאם אנחנו לא מרמים את עצמנו

כשאנחנו עסוקים ביומיום עד אובדן חושים. מה בעצם נשאר מעבר לזה? מה באמת חשוב? ויש גם השיחות שאתה מנהל

עם כל האנשים שנעדרים מחייך אנשים שנמצאים מעבר לים,

חברים שהלכו, הורים שנפטרו, ושאחרי מותם אתה מתחרט

שלא עשית איתם כך או אחרת. אתה ממשיך לשוחח איתם, כל הזמן, גם

בהיעדרם, וכל זה מעלה בתוכך ספק יסודי לגבי מה באמת בר

קיימא בחיים שלך ומה לא“.על מנת להימלט מכל הספקות

האלה, גיבור ספרו של ברנשטיין הוא היסטוריון, מומחה לתקופת הצלבנים בקולג‘ קטן באמריקה,

שבחר לברוח מהחלומות ולהיצמד לעובדות אבל גם זה לא עזר. כי אפילו מה שמכונה

ה“עובדות“ הוא אשליה מכזיבה, ”כפי שיודע כל חוקר היסטוריה, גם שם אתה מוצא גרסאות על

גרסאות, ואינך יודע מה אמת ומה לא“. כך אומר ברנשטיין

ואומר גם גיבורו.

בגיל 66, כשהוא כבר

משורר מוערך, עורך דין, מרצה

באוניברסיטה ומנכ“ל לשעבר של חברת אמקור; אחרי 17 ספרי שירה שכתב, חמישה

ספרי עיון, ואפילו ספר שכתבו על יצירתו, יצא אורי ברנשטיין,

לראשונה בחייו, לכתוב רומן (”ספק חיים“, הוצאת כתר). ולא

סתם רומן, אלא מעין סיכום ובירור אינטימי מאוד של חייו

והשקפת חייו. ואז הוא מצא את עצמו תקוע זמן רב בלי התחלה

ראויה: איך פותחים סיפור על היסטוריון שמנסה למיין את

זכרונותיו, ביודעו שזכרונות הם עניין סובייקטיבי, נזיל, מתעתע? ”אז בא לי הרעיון עם החלום על

טרומפלדור“, מספר ברנשטיין על לבטי הכתיבה של רומן

ראשון (ואחרון, לדבריו) בגיל מבוגר, ”וכבר ידעתי איך אני ממשיך מכאן הלאה“ בחלומו

של הגיבור, בפתח הספר, מופיע טרומפלדור, עדיין בגליפולי,

”בכובע מצחייה, ושתי ידיו שלמות, ממלמל משפטים

לא מובנים ברוסית“. נו, ואם לטרומפלדור, סמל הגבורה

העברית בארצנו המתחדשת, יש פתאום שתי ידיים והוא עדיין

לא נכנס ל“הרפתקה הנלוזה ההיא“, כלשונו של ברנשטיין,

בתל חי הכל אפשרי.

העבר יכול להפוך פתאום לחומר ביד היוצר, שאפשר להפוך בו ולשחק איתו כמו

גוש של פלסטלינה, לפרק אותו ולבנות ממנו גרסאות חדשות

של חיים. וזה, בעצם, מה שעושה גיבורו של ברנשטיין בספר משוטט בתודעתו בין

חדר אפלולי בניו יורק, בתי קפה בפריז ובית בודד על הכרמל,

מנסה לחשב את זכרונותיו לאחור, ממציא לעצמו גרסאות שונות למה שהיה, מנסה לברר

לעצמו מה באמת היה שם עם ההורים שמתו והחברים שהיו והלכו והאשה שהיתה

אהבת חייו המוחמצת, ואיך זה, לעזאזל, שלמרות שניסה כל

חייו להתרחק מכאן,

הוא מוצא את עצמו בסופו של דבר מחובר לארץ ולתל אביב, על גגותיה המכוערים,

עם דודי השמש והאנטנות ופיסת הים הנשקפת מהחלון (ברנשטיין התל אביבי מיטיב

לתאר את עירו בכיעור מכמיר לב).“העסיקה אותי המחשבה

שאנחנו אף פעם לא יכולים להיות בטוחים בזכרונות שלנו“, מסביר ברנשטיין, ”שמה שקבוע בזכרון לא בהכרח קרה באמת.

אנשים שהיו איתנו ומתו, למשל, ממשיכים לחיות ומשתנים כל הזמן גם בזיכרון שלנו, ואנחנו ממשיכים לנהל איתם דיאלוג כל הזמן. בסופו של דבר אתה

מגיע למסקנה שהכל נמצא בתנועה ובחרדה מתמידים“.

ומאיפה זה בא? זה עניין של השקפת עולם? של גיל?

והיום אני שוב עורך דין, ובכל פעם שעברתי מתחום לתחום כאילו נמחק כל מה

שעשיתי קודם כל ההשקעה העצומה היומיומית, כל השעות

האינסופיות שהשקעת, כאילו לא היו. ואז אתה שואל את עצמך מה כל זה היה, והאם אנחנו לא מרמים את עצמנו

כשאנחנו עסוקים ביומיום עד אובדן חושים. מה בעצם נשאר מעבר לזה? מה באמת חשוב? ויש גם השיחות שאתה מנהל

עם כל האנשים שנעדרים מחייך אנשים שנמצאים מעבר לים,

חברים שהלכו, הורים שנפטרו, ושאחרי מותם אתה מתחרט

שלא עשית איתם כך או אחרת. אתה ממשיך לשוחח איתם, כל הזמן, גם

בהיעדרם, וכל זה מעלה בתוכך ספק יסודי לגבי מה באמת בר

קיימא בחיים שלך ומה לא“.על מנת להימלט מכל הספקות

האלה, גיבור ספרו של ברנשטיין הוא היסטוריון, מומחה לתקופת הצלבנים בקולג‘ קטן באמריקה,

שבחר לברוח מהחלומות ולהיצמד לעובדות אבל גם זה לא עזר. כי אפילו מה שמכונה

ה“עובדות“ הוא אשליה מכזיבה, ”כפי שיודע כל חוקר היסטוריה, גם שם אתה מוצא גרסאות על

גרסאות, ואינך יודע מה אמת ומה לא“. כך אומר ברנשטיין

ואומר גם גיבורו.

nrgnrg מעריב מעריב כתבת ארכיוןכתבת ארכיון עוד סיפור על אהבה וחושךעוד סיפור על אהבה וחושך טל בשןטל בשן 07.06.0207.06.02

בגיל 66, כשהוא כבר

משורר מוערך, עורך דין, מרצה

באוניברסיטה ומנכ“ל לשעבר של חברת אמקור; אחרי 17 ספרי שירה שכתב, חמישה

ספרי עיון, ואפילו ספר שכתבו על יצירתו, יצא אורי ברנשטיין,

לראשונה בחייו, לכתוב רומן (”ספק חיים“, הוצאת כתר). ולא

סתם רומן, אלא מעין סיכום חייו של מאוד אינטימי ובירור

זכרונותיו, ביודעו שזכרונות הם עניין סובייקטיבי, נזיל, מתעתע? ”אז בא לי הרעיון עם החלום על

טרומפלדור“, מספר ברנשטיין על לבטי הכתיבה של רומן

ראשון (ואחרון, לדבריו) בגיל מבוגר, ”וכבר ידעתי איך אני ממשיך מכאן הלאה“ בחלומו

של הגיבור, בפתח הספר, מופיע טרומפלדור, עדיין בגליפולי,

”בכובע מצחייה, ושתי ידיו שלמות, ממלמל משפטים

לא מובנים ברוסית“. נו, ואם לטרומפלדור, סמל הגבורה

המתחדשת בארצנו העברית

העבר יכול להפוך פתאום לחומר ביד היוצר, שאפשר להפוך בו ולשחק איתו כמו

גוש של פלסטלינה, לפרק אותו ולבנות ממנו גרסאות חדשות

של חיים. וזה, בעצם, מה שעושה גיבורו של ברנשטיין בספר משוטט בתודעתו בין

חדר אפלולי בניו יורק, בתי קפה בפריז ובית בודד על הכרמל,

מנסה לחשב את זכרונותיו לאחור, ממציא לעצמו גרסאות שונות למה שהיה, מנסה לברר

לעצמו מה באמת היה שם והחברים שמתו ההורים עם

nrgnrg מעריב מעריב כתבת ארכיוןכתבת ארכיון עוד סיפור על אהבה וחושך עוד סיפור על אהבה וחושך טל בשןטל בשן 07.06.0207.06.02

בגיל 66, כשהוא כבר

משורר מוערך, עורך דין, מרצה

באוניברסיטה ומנכ“ל לשעבר של חברת אמקור; אחרי 17 ספרי שירה שכתב, חמישה

ספרי עיון, ואפילו ספר שכתבו על יצירתו, יצא אורי ברנשטיין,

לראשונה בחייו, לכתוב רומן (”ספק חיים“, הוצאת כתר). ולא

סתם רומן, אלא מעין סיכום ובירור אינטימי מאוד של חייו

והשקפת חייו. ואז הוא מצא את עצמו תקוע זמן רב בלי התחלה

ראויה: איך פותחים סיפור על היסטוריון שמנסה למיין את

זכרונותיו, ביודעו שזכרונות הם עניין סובייקטיבי, נזיל, מתעתע? ”אז בא לי הרעיון עם החלום על

טרומפלדור“, מספר ברנשטיין על לבטי הכתיבה של רומן

ראשון (ואחרון, לדבריו) בגיל מבוגר, ”וכבר ידעתי איך אני ממשיך מכאן הלאה“ בחלומו

של הגיבור, בפתח הספר, מופיע טרומפלדור, עדיין בגליפולי,

”בכובע מצחייה, ושתי ידיו שלמות, ממלמל משפטים

לא מובנים ברוסית“. נו, ואם לטרומפלדור, סמל הגבורה

העברית בארצנו המתחדשת, יש פתאום שתי ידיים והוא עדיין

לא נכנס ל“הרפתקה הנלוזה ההיא“, כלשונו של ברנשטיין,

בתל חי הכל אפשרי.

העבר יכול להפוך פתאום לחומר ביד היוצר, שאפשר להפוך בו ולשחק איתו כמו

גוש של פלסטלינה, לפרק אותו ולבנות ממנו גרסאות חדשות

של חיים. וזה, בעצם, מה שעושה גיבורו של ברנשטיין בספר משוטט בתודעתו בין

חדר אפלולי בניו יורק, בתי קפה בפריז ובית בודד על הכרמל,

מנסה לחשב את זכרונותיו לאחור, ממציא לעצמו גרסאות שונות למה שהיה, מנסה לברר

לעצמו מה באמת היה שם עם ההורים שמתו והחברים שהיו והלכו והאשה שהיתה

אהבת חייו המוחמצת, ואיך זה, לעזאזל, שלמרות שניסה כל

חייו להתרחק מכאן,

הוא מוצא את עצמו בסופו של דבר מחובר לארץ ולתל אביב, על גגותיה המכוערים,

עם דודי השמש והאנטנות ופיסת הים הנשקפת מהחלון (ברנשטיין התל אביבי מיטיב

לתאר את עירו בכיעור מכמיר לב).“העסיקה אותי המחשבה

שאנחנו אף פעם לא יכולים להיות בטוחים בזכרונות שלנו“, מסביר ברנשטיין, ”שמה שקבוע בזכרון לא בהכרח קרה באמת.

אנשים שהיו איתנו ומתו, למשל, ממשיכים לחיות ומשתנים כל הזמן גם בזיכרון שלנו, ואנחנו ממשיכים לנהל איתם דיאלוג כל הזמן. בסופו של דבר אתה

מגיע למסקנה שהכל נמצא בתנועה ובחרדה מתמידים“.

ומאיפה זה בא? זה עניין של השקפת עולם? של גיל?

והיום אני שוב עורך דין, ובכל פעם שעברתי מתחום לתחום כאילו נמחק כל מה

שעשיתי קודם כל ההשקעה העצומה היומיומית, כל השעות

האינסופיות שהשקעת, כאילו לא היו. ואז אתה שואל את עצמך מה כל זה היה, והאם אנחנו לא מרמים את עצמנו

כשאנחנו עסוקים ביומיום עד אובדן חושים. מה בעצם נשאר מעבר לזה? מה באמת חשוב? ויש גם השיחות שאתה מנהל

עם כל האנשים שנעדרים מחייך אנשים שנמצאים מעבר לים,

חברים שהלכו, הורים שנפטרו, ושאחרי מותם אתה מתחרט

שלא עשית איתם כך או אחרת. אתה ממשיך לשוחח איתם, כל הזמן, גם

בהיעדרם, וכל זה מעלה בתוכך ספק יסודי לגבי מה באמת בר

קיימא בחיים שלך ומה לא“.על מנת להימלט מכל הספקות

האלה, גיבור ספרו של ברנשטיין הוא היסטוריון, מומחה לתקופת הצלבנים בקולג‘ קטן באמריקה,

שבחר לברוח מהחלומות ולהיצמד לעובדות אבל גם זה לא עזר. כי אפילו מה שמכונה

ה“עובדות“ הוא אשליה מכזיבה, ”כפי שיודע כל חוקר היסטוריה, גם שם אתה מוצא גרסאות על

גרסאות, ואינך יודע מה אמת ומה לא“. כך אומר ברנשטיין

ואומר גם גיבורו.

nrgnrg מעריב מעריב כתבת ארכיוןכתבת ארכיון עוד סיפור על אהבה וחושך עוד סיפור על אהבה וחושך טל בשןטל בשן 07.06.0207.06.02

תפילה לנוסעים בשלושה מטוסים

דויד פרץ • שירה, מפוחית, גיטרות, באס,פסנתר, דגימות, קלידים. נדב אזולאי • קולות

ורחשים.

אויר, טסים לכוונים שונים: א יקירי פזורים ב

ם הם ש* ש* חת עננים, ג כ אר ת וך, נש* ת ב אני ב

ים ין אנש* ר ב יחוד: ד מה מקש* הם ב ש* מעלי,כי תאים אפלים, מלו סים לחוד? ה עפים ב ט ש*ני ספרים ומעט יקם וש* ם ת נהמת חיה, ו ואתשולים, אבן למטה, ואני ח שהיה. ז ה: ממזערורי, ט לא יודע להיכן להרים את עיני עולם ב ירי נפוצים יק יא עזרי. בוא י שי די כעל מעבירם לא רחק והמ יב ם, ת אינו ש*חרדות יד ל מי ש* רון ש* עתם. יג ואני להם זכ דים את הש5וחה מדודות. גל עוברות אותו כגיעתן טז טו וקצף להם, ורוח להן ובחלוף פ

עתן. יז ואחר ש* לדות ב חילות הי נותר זכר בבר לא ך חוזר הכל להרף למקומו, יח אך כ כ

מו. לתמו וכבר לא עד ת

אורי ברנשטיין הגדולה הפגומה של פנחס שדה עיסוק בין חברים הוצאת הקיבוץ המאוחד

ץ פר

ד דו

יין

שטרנ

ברי

או

ם די

וד ב

יםש

מעם

כל

ר ור

ש מ

שלתו

דודי

ב3

םני

ענל

מע 2

יק

מצון

כר1 ז

ת מוו

כזה

עאה

קנ 5

רה

קצה

הבא

4

קן

זד מ

ג‘זגן

7 נ

נוני

שין

שבה

הבא

6

ת היי

א של

9

יםוס

מטה

שלו

ש ב

יםסע

נו ל

להפי

ת 8

ה ק

הפם ו

דיבו

עים

ריחב

מ ל

תרו

מוש

ת יו

כוהז

ל כ

סטו

קק

י, לא

אזוב

נדץ,

פרד

דות:

ליק

זימו

ב נד

ץ, פר

ד דו

ה ק

הפד ו

בועי

,“ים

ננ ע

על”מ

ל: ט

פרט

נמל

גי

ת טו

קל ה

ך“,בינ

ליני

שבה

הב”א

א; בי

לרז

ואט

נמל

גיי,

לאאזו

טן י ”

פנול

באץ

פרד

דוא ו

בי ל

רז א

דיבי

ם סי

קמי

ת ופו

סנו

ה יכ

ערם ו

ריסט

מר.

ילצמ

שני

יואי

כנ ט

זרעו

ן, רו

ש ה

תרמ

,“טן

1ר

סטמא

ץ, כ

לי ט

ת:לי

יטיג

ד

ה ק

זימו

הת

אמו

שיהג

שם

איק

זימו

הכל

לבה

רדה

תו

רז א

ר,לט

בתי

איד,

חמדו

דוט,

נמל

גיי,

לאאזו

ב נד

ה: ם ז

בואל

ב

י. יד

סמר

תא,

בי ל

יהטל

א, בי

ל

ת יי

שבע

רו עז

ת חר

אאו

זו ך

דרשב

ם שי

אנ ה

כל ל

דהתו

ג, בר

זנרו

ה יר

ברג,

דבול

י גצח

ן, רו

לד ק

יםיס

. נופ

פרם:

בואל

ה

ר, יל

צמש

ני יו

ין,טי

שמל

מרל

טוי,

דא פ

תעו

רבו,

י ניד

, גרץ

פת

ליג

ב, וג

ה יעמ

, נמן

סלר

ניל,

רס ק

חנן יו

רן,או

ל ט

ץ‘,בי

ומשל

ה אל

ץ.פר

ל פא

ורה

יל, ג

מןול

שת

ענד,

ב“רא

ה וג

נ

אחת. שורה ולו תתווסף לא שכתב מה כל על עוד. נשמע אינו המתנשא, העצמאי, קולו [...]

הוא היה אולי האחרון בשירה העברית שראה עצמו כמשורר במובן

הרומנטי: שראה בכתיבה מעשה נבדל ומפואר המטיל חובות - שלא

בכולן עמד - והמקנה זכויות, שאותן דרש לעצמו בכל עת.

השירה דמתה עליו כגורל צפוי מראש, ואת דרכו של מי שנגזר עליו

להיות משורר ראה כדרך רצופה התנסויות הכרחיות ומבחנים ריטואליים.

שדה הישלה עצמו תמיד בקיומה של השראה המאפשרת התגלות

אלוהית מתמדת. עתים היה, משום כך, למאחז עיניים, אבל אחיזת עיניים

של עושה להטים מנוסה שקסמיו היו פרי מסורת ארוכה. הוא היה זר פה

תמיד. עלינו הביט מבחוץ, מעל גבעה שערם לעצמו.

ושמא היה אורח שנטה ללון למשך כל ימי חייו.

השירים התרחשו אמנם בישראל, אולם כדי להכשיר אותם לשמש

בעולמו היה עליו לעסוק במיתולוגיזציה מתמדת של הסובב.

הוא נקלע, לכאורה שלא בטובתו, לרשות הרבים ונאלץ לעשות בה

שימוש לצרכיו. את הדמויות בנות השיח שלו:

אלוהים,אלוהים, המוותהמוות,, הישועה הישועההבדידות, העלה תמיד, גם בשיכון התל אביבי. [...]

אינה עוד רוממות הרוח ההיא.

לא יישמע עוד הדיבור המיוחד

בנעימותו - תערובת חד - פעמית

של תחושה גדולה, של תמהונות,

ופשטנות כשל שוטה הכפר.

הקול הזה, שביקר את כל מה שכתבנו

דווקא משום שלא התייחס

אליו מעולם,

ואותה נזירות מעושה בתוך המיתוסים

שברא שדה לעצמו

לא יהיו, מסתבר, עוד בעולמנו.

תפילה לנוסעים בשלושה מטוסים

דויד פרץ • שירה, מפוחית, גיטרות, באס,פסנתר, דגימות, קלידים. נדב אזולאי • קולות

ורחשים.

אויר, טסים לכוונים שונים: א יקירי פזורים ב

ם הם ש* ש* חת עננים, ג כ אר ת וך, נש* ת ב אני ב

ים ין אנש* ר ב יחוד: ד מה מקש* הם ב ש* מעלי,כי תאים אפלים, מלו סים לחוד? ה עפים ב ט ש*ני ספרים ומעט יקם וש* ם ת נהמת חיה, ו ואתשולים, אבן למטה, ואני ח שהיה. ז ה: ממזערורי, ט לא יודע להיכן להרים את עיני עולם ב ירי נפוצים יק יא עזרי. בוא י שי די כעל מעבירם לא רחק והמ יב ם, ת אינו ש*חרדות יד ל מי ש* רון ש* עתם. יג ואני להם זכ דים את הש5וחה מדודות. גל עוברות אותו כגיעתן טז טו וקצף להם, ורוח להן ובחלוף פ

עתן. יז ואחר ש* לדות ב חילות הי נותר זכר בבר לא ך חוזר הכל להרף למקומו, יח אך כ כ

מו. לתמו וכבר לא עד ת

Typography // “All Are Individual Acts” 50*70

A combination of 4 text blocks into a composition. The texts which include a poem, articles and album credits, refer to death, loss and prayer.

Typography // Bookcovers for series Hebrew language booksSeries of 3 books presenting the constant evolution of the Hebrew language. Each book focuses on a different group of words- the acceptance of military words into everyday speech, cellular SMS abbreviations and “renewed” words that never made into the Hebrew language.

van der rohe van der rohebritney

Typography // Logo For Cultural Hero. A3Logo created for a cultural hero using their name and a chosen object. (left to right: Mies Van Der rohe and designers loop/magnifying glass; Coco Chanel and a pearl; and Britney Spears and a razor blade)

בני רבים מאבותינו כמו חואן אפאסה¨ ¨¥¥ בן הכורה¨ Æזהב אחר להוט אינקה בהרי קפואה מנהרה תוך אל שיורד µ¨±∞∞ של בגובה הפרואנים האנדים כדי לפיו קוקה עלי צרור תוחב מטרים¨ הבלתי ולעייפות לרעב עצמו את להכין הוא חודש בכל ימים ≥∞ במשך Æנמנעיםקריסת מנהרות≠ כדי להפיק מהמכרה את

הזהב שהעולם מצפה לוÆ אפאסה עושה

שהביאו הסכנות מול ניצב הוא ימים ≥∞למותם של רבים מעמיתיו הכוריםהעבודה שביום כדי שכר¨ ללא הזאת המסוכנת לעצמם לקחת ולחבריו לו יורשה ה≠±≤ שכתפיהם הסלעים כל את מהמכרה היגעות יוכלו לשאת במשך משמרת אחת זוהי Æיותר אולי מעט או של ארבע שעות בפסגות נהוגה שעדיין עתיקה שיטה שק Æ“קוצ‘וראו” בשם וידועים האנדים האבנים הוא שווה ערך למשכורת תמורת מזל∫ משחק מעין זהו Æעבודה חודש האבנים עשויות להכיל אוצר זהב או¨ כפי של זעומה כמות המקרים¨ ברוב שקורה Æהגדול לאוצר עדיין ממתין זהבÆ אפאסה ”אולי היום הוא יום המזל שלי¨“ הוא אומר כדי Æיחידה זהב שן שחושף רחב בחיוך ”תשלום נתן כבר הוא סיכוייו¨ לשפר את לכדור הארץ“∫ בקבוק של פיסקו¨ הליקר כמה ªליד פתח המכרה המקומי¨ שהונח ªעלי קוקה שתחב בעדינות מתחת לסלעברכס שמאן ידי על שהוקרב תרנגול Æלכן קודם חודשים כמה הקדוש ההר הוא למנהרה¨ מועדות כשפניו עכשיו¨ קצ‘ואה¨ אמו¨ תפילה בשפת ממלמל הזהב ובכל בהר שמושלת לאלה הנרדמת היפהפייה ”זאת Æשבתוכושלנו¨“ אומר אפאסה¨ ומניד ראשו לעבר ”בלי Æהמכרה מעל גבוה קרח שדה ברכתה¨ לעולם לא נמצא זהבÆ ואנחנו Æבחיים מכאן לצאת לא עלולים

עמל¨ ללא שכר¨ במעמקי המכרה שנחפר מתחת לקרחון מעל העיר הגבוהה

בעולם¨ לה רינקונאדהÆ במשך

להוט אחר זהבÆ הכורה¨ בן ¥¥¨ שיורד אל תוך מנהרה קפואה בהרי האנדים הפרואנים בגובה של ∞∞±¨µ מטרים¨ תוחב צרור עלי קוקה לפיו

ה חואן אפאסה¨ כמו רבים מאבותינו בני אינק

נמנעיםÆ במשך ∞≤ ימים בכל חודש הוא עמל¨ ללא שכר¨ במעמקי המכרה שנחפר מתחת לקרחון מעל העיר הגבוהה בעולם¨ לה רינקונאדהÆ במשך ∞≤ ימים הוא ניצב מול הסכנות

כדי להכין את עצמו לרעב ולעייפות הבלתי

ץ¨ גזים רעילים¨ קריסת מנהרות≠ כדי להפיק מהמכרה את הזהב שהעולם מצפה לוÆ אפאסה עושה את העבודה המסוכנת הזאת ללא שכר¨ כדי שביום ה≠±≤ יורשה לו ולחבריו לקחת לעצמם מהמכרה את כל הסלעים חומרי נפ

≠

שהביאו למותם של רבים מעמיתיו הכורים

דיין נהוגה בפסגות האנדים וידועים בשם ”קוצ‘וראו“Æ שק האבנים הוא שווה ערך למשכורת תמורת חודש עבודהÆ זהו מעין משחק מזל∫ משמרת אחת של ארבע שעות או אולי מעט יותרÆ זוהי שיטה עתיקה שע

ך שכתפיהם היגעות יוכלו לשאת במש

כוייו¨ כפי שקורה ברוב המקרים¨ כמות זעומה של זהבÆ אפאסה עדיין ממתין לאוצר הגדולÆ ”אולי היום הוא יום המזל שלי¨“ הוא אומר בחיוך רחב שחושף שן זהב יחידהÆ כדי לשפר את סי

¨ האבנים עשויות להכיל אוצר זהב או

בקבוק של פיסקו¨ הליקר המקומי¨ שהונח ליד פתח המכרהª כמה עלי קוקה שתחב בעדינות מתחת לסלעª תרנגול שהוקרב על ידי שמאן ברכס ההר הקדוש כמה חודשים קודם לכןÆ עכשיו¨ כשפניו מועדות למנהרה¨ הוא ממלמל

ץ“∫

הוא כבר נתן ”תשלום לכדור האר

“Æואנחנו עלולים לא לצאת מכאן בחיים Æבלי ברכתה לעולם לא נמצא זהב” Æלנו¨“ אומר אפאסה¨ ומניד ראשו לעבר שדה קרח גבוה מעל המכרהכוÆ ”זאת היפהפייה הנרדמת ש

שמושלת בהר ובכל הזהב שבתו

תפילה בשפת אמו¨ קצ‘ואה¨ לאלה

Typography // Layout of 250 words with object from the design world. A3

Typography // Folding 3 Month Calender for Typography instructor Noam ShechterA 3 month calender containing the important dates in the life of the typography instructor. The calender folds into thirds and resembles an actual metro map. The concept of a map graphically expresses time as a matter of space and movement.

Illustration // Packages for Salt and SugarIllustrations for salt and sugar packages. The assignment was to differentiate salt and sugar through the use of illustration only, no typography. The colors and concept of a toungue emphasize the main differences. digital media.

Illustration // SongIllustration for the song “Wild Horses” by The Rolling Stones. Pen and digital coloring, 12*12 cm

Illustration // Poster for A Mental Disease - PiromaniaThe poster examines the saying “playing with fire”. collage, 50*70 cm

Illustration // “Ripley’s Believe It or Not” collectable cardsCards for 3 characters from “Ripley’s Believe it or Not”: (left to right) Lauraine Chevalier- born to a famous acrobat family. Lauraine could sit on her own head; Dubash Maghaji from India ate a page from the Kouran everyday for 30 years; Jojo Dog face, aka “Lionel Lion Face” performed in fairs in 1920. Pen and colored pencil, 7*10 cm each card

Illustration // DocumentationA notebook which documents Guinness, my boyfriend’s dog throughout the first semester of my second year at Bezalel. Pen and pencil sketches, 10.5*14.5 cm

Illustration // DocumentationA notebook which documents Guinness, my boyfriend’s dog throughout the first semester of my second year at Bezalel. Pen and pencil sketches, 10.5*14.5 cm

Illustration // SentenceIllustration for a given sentence: “They left on their journey early in the morning. but the journey ended sooner then they had expected.” The oleander is a symbol of a dead soldier in combat in Israel. Here it is in rememberance of a personal experience I had during the Second Lebanon War in 2006, in which two fellow sol-diers and friends were killed in combat during a military operation. acrylic on paper, 35*45 cm

Illustration // SeriesSeries of 4 porcelaine teapots, in 4 different techniques (left to right): pencil; ink and quill; oil pastels; and scratch-board. 20*20 cm

Sketching // Left to right: self portrait, pencil, A4 / nude model, charcol and white chalk, 35*45 cm

Package Design // Series of 5 packages for a company, “Home Center Do It Yourself LTD.”Series of 5 packages for Israeli home supply and furniture retail company, meant to encourage buyers to “do it themselves”. The flat packages contain the product itself, the package and the bag, all in one layout. The folding lines are marked by perforation, and ready to be easily folded and assembled. The material and the multiple use make the packages highly ecological. (in the pictures above, left to right: the packages together, layout for lampshade, pictureframe and vase.)

Package Design // Series of 5 packages for a company, “Home Center Do It Yourself LTD.”Series of 5 packages for Israeli home supply and furniture retail company, meant to encourage buyers to “do it themselves”. The flat packages contain the product itself, the package and the bag, all in one layout. The folding lines are marked by perforation, and ready to be easily folded and assembled. The material and the multiple use make the packages highly ecological. (in the pictures above the objects after being folded, left to right: picture frame, vase, stool and table.)

Package Design // Reusing an existing packageReusing simple vegetable, onion and nut packages from the local market in Jerusalem. The packages were hardened with epoxy glue, creating useful cups and bowls.

Package Design // T-Shirt and package for for Israeli cultural figureShirt and package for Menashe Kadishman an Israeli painter who is known for painting sheep obsessively. The T-shirt compares Kadishman’s paintings to Andy Warhol’s prints. The package for the shirt is a typical Israeli pickle can, by a brand called “The Brand”, also resembling Warhol’s Campell soup.

Package Design // T-Shirt and package for for Israeli cultural figure (continued)Shirt for Zipi Livni, head of the political party “Kadima”, candidate for prime minister in previous Israeli elections. “Kadima” in hebrew means front or forward. Although Livni won the majority of the votes, she was not able to form a coalition, losing the elections to Benjamin Netanyahu.The shirt plays with the “front” (the name of the party) and back. It portrays Livni, but backwards- her front is on the back and vice versa. The package resembles an Israeli voting “Kalfi”, where ironically instead of inserting your vote, you pull out the T-shirt.

ס�כמ�ה

שיבוש במילה שיבוש בדימוי קורס העברת מסר שנה ב' המחלקה לתקשורת חזותית

ה�ס�כם

שיבוש במילה שיבוש בדימוי קורס העברת מסר שנה ב' המחלקה לתקשורת חזותית

Communication By Design // Disrupting a word, disrupting an imageMatching an image to a chosen word, and then playing with the letter arrangement in Hebrew and matching it with a new image. Left to right: The word “agreement” and the iconic picture of the the signing of the Oslo Accord, between the late Yitzhak Rabin, Bill Clinton and the late Yasser Arrafat; and the word “schema”, a result of changing the letter arrangement, with an image of a Benjamin Nethanyahu, Barrak Obama and Mahmoud Abbas. 50*70 x 2

עיצובשיבוש במילה שיבוש בדימוי קורס העברת מסר שנה ב' המחלקה לתקשורת חזותית

ביצועשיבוש במילה שיבוש בדימוי קורס העברת מסר שנה ב' המחלקה לתקשורת חזותית

Communication By Design // Disrupting a word, disrupting an imageMatching an image to a chosen word, and then playing with the letter arrangement in Hebrew and matching it with a new image. Left to right: The word “design” and a picture of the Azrieli Towers in Tel Aviv; and the word “executing”, a result of changing the letter arrangement, with an image of a settlement in the west bank. 50*70 x 2

Communication By Design // Relations between two imagesTaking a phrase and dividing it into separate posters. Point of view - “nekudat mabat” shows the “point” as CMYK dots which create a newspaper or ad, and the “view” of Gilad Shalit, the Israeli soldier who was kidnapped over 3 years ago and is an issue creating political turmoil in israel. A3*2

פרופורציהשיבוש במילה שיבוש בדימוי קורס העברת מסר שנה ב' המחלקה לתקשורת חזותית

Communication By Design // Disrupting a word, disrupting an imageMatching an image to a chosen word, and then playing with the letter arrangement in hebrew and matching it a new image. Right to left: the word “proportion” showing an old map of the Middle East; and the word “perforation”, showing the same map with Israel, then Palestine , with perforation marks around it. 50*70 x 2

Photography // Photography refering to Art historyStaged photograph of my family and I as “The Potato Eaters” during our traditional Friday night Dinner. (painting by Vincent Van Gogh)

Photography // Photography refering to Art historyStaged photograph of my family and I as the royal Spanish family in “Las Meninas”. (painting by Diego Velazquez).

Photography // Photography refering to iconic PhotographyPhotograph taken as a reference to the photographer Weegee’s picture “The Jo’y of Living”. In many of Weegee’s photographs he documents crime scenes as “events” which the public feasts on. I focused on The Yitzhak Rabin Memorial, located at the murder site, which has become a tourist attraction. A man cleaning the memorial coinsidently created a similar composition to Weegee’s police officer.

Design Thinking // Conceptual package for an object - “Blankie”Package for “Blankie”, the blanket I have had since the day I was born. Holes and threads are evidence to the fact that my blankie is almost 23 years old... Therefore I decided that its package must protect and fix it. A strip of band-aids with the blanket’s print on them, in order to mend the blanket, in a childish way. Ironically, as the blanket is fixed, the package gets torn apart, emphasizing the uselessness of holding on to the past.

Introduction to shape development // Details, whole and backgroundPhysical and abstract expression of an object in which the details, the whole and the background have similar meanings. A3x2

Introduction to shape development // PatternsCreating a pattern using a single object- a tripod, into a pattern, and changing its meaning using color and screening. 40*40x4