בס"ד

מיקודית שכבת י'

מסורת ומודרנה

כתיבה, ליקוט ועריכה:

צוות היסטוריה

יהוד �"יגאל אלו�"

2

תוכ� ענייני�

פרק שני: הנאורות

מאפייני הנאורות

המהפכה האמריקאית

המהפכה הצרפתית

פרק שלישי: המהפכה התעשייתית

מאפייני התיעוש

השלכות בתחו� החברתי

השלכות בתחו� המדיני

לאומיות –פרק חמישי: התנועות האידיאולוגיות המודרניות

לאומיות אתנית היסטורית

לאומיות ליברלית אזרחית

איחוד איטליה –ביטויי לאומיות

יתרונות וחסרונות הלאומיות

מיעוטי� אתניי� במדינות לאו�

סוציאליז� –פרק שישי: התנועות האידיאולוגיות המודרניות

סוציאליז� אוטופי

סוציאליז� מרקיסטי

סוציאל דמוקרטיה

3

פרק תשיעי: שינויי� במעמד היהודי� בעת החדשה

המעמד המשפטי של היהודי� לפני העת החדשה

הרקע לשינויי� במעמד המשפטי של היהודי�.

השינוי במעמד� המשפטי של היהודי�

תנועת ההשכלה היהודיתפרק אחד עשר:

השפעת הנאורות על החברה היהודית

משה מנדלסו�

פרק שני� עשר: תנועות וזרמי� בציונות

התנועה הרפורמית

התנועה האורתודוקסית

אורתודוקסית�התנועה הניאו

פרק ארבעה עשר: הרעיו� הציוני

מבשרי הציונות

תנועת חיבת ציו�

הרצל

מוסדות הציונות

זרמי� בציונות

המתנגדי� לציונות

4

הנאורותפרק שני:

הקדמה

�18וה �17במהל המאות ה, בתחומי� רבי� ומגווני�, שחוללה שינוי משמעותי, הנאורות היא תנועה

The Ageאול� המינוח הלועזי המתאר את התקופה הוא ", ההשכלה"בעברית יש המכני� תנועה זו .באירופה

of Enlihgtenment ,ההארה: "כלומר �וכ ג� בשפות לועזיות נוספות", עיד .

?היכ�? מי? מתי –הנאורות

החלו , במקומות שוני� ברחבי אירופה., השתנתה התמונה בה תפס האד� את עולמו, �17במהל המאה ה

: הדבר בא לידי ביטוי בתחומי� רבי�. . חוקרי� שוני� להטיל ספק באמיתות שהיו מקובלות בימי הביניי�

. טכנולוגיה ועוד, פיזיקה, רפואה, אסטרונומיה

שיחד יצרו תנועה שאותה אנו ", פילוסופי�"שכונו , התעוררה תנועה של הוגי דעות, בעקבות מהפכה זו

לתפיסה , ניסו לתרג� את המהפכה המציאותית אותה העול� חווה, הוגי דעות אלו ".הנאורות"מכני�

. מגובשת יותר

הרעיו� המרכזי שלה� שאד� ניח� בתבונה, שכל ומצפו� ובעזרת� הוא יכול להכיר את המציאות לחקור אותה

מה ולגלות את חוקיה. האד� צרי לקבוע את הכללי� של החיי� החברתיי� את ההתנהגות המוסרית.

הוא התבונה (השכל ) והמצפו�. שמנחה את האד�

:למשל

וסו" אנגלי סבר שכל בני האד� שווי� שלכל אד� יש זכיות טבעיות לחיי� פיל–גו� לוק �בתחו� החברתי. 1

לו. יות האו,חירות וקני� (רכוש). והמדינה חייבת לתת לו את הזכ

ג� נשי� זכאיות לחינו והשכלה כמו הגברי�. –. השוויו� הוא ג� כלפי נשי� 2

יש הסכ� בלתי כתוב בי� האד� למדינה זה נקרא "אמנה חברתית" כל בני אד� שווי� # בתחו� המדיני. 3

מור על , השלטו� צרי לפעול למע� האזרח ולשוחופשי� בזכויותיה� , המדינה חייבת להג� על זכיות האד�

זכויותיו.

יש לנהוג בסבלנות כלפי דתות שונות. �בתחו� הדתי. 4

או , טרקליני�(הפילוסופי� באמצעות מפגשי� בבתיה� של עשירי� שהתעניינו בכ את דעותיה� הפיצו

.והכירו דעותיה� של חבריה�, קראו כתבי� העוסקי� בנאורות, במפגשי� אלו הכירו זה את זה). סלוני�

בזכות שיתו" פעולה של מספר , �18דר הפצה נוספת היא האנציקלופדיה שנכתבה בצרפת באמצע המאה ה

שכ� המפגשי� בטרקליני� היו (ושימשה כלי חשוב להפצת דעותיה� , אל" ערכי� 72היא הכילה . זעותהוגי

).סגורי� ואליטיסטיי�

5

השפעתה : הנאורות השפיעה על החוקות החדשות של ארה"ב וצרפת , בכ השפיעה על חיי האזרחי�

במדינות אילו.

יותר : הליברליז� , הסוציאליז� , והלאומיות . שקמו מאוחרהנאורות השפיעה על תנועות אידיאולוגיות

(עליה� נלמד בהמש )

44 # 34. עמ' ני הנאורותימאפי

. ולא רק חלק ממשפחה או מחברה . בעבר התיחסות לאד� כפרט ,כבודד ,כעצמאי – אינדיבידואליז�.1

� האד� היה חלק מחברה, ממשפחה , מקהילה .

הנאורות קראה לכל אד� להיות אחראי לגורלו ולא להיות תלוי באחרי�.

) . לקניי�, זכות לחיי� , שיווי�הנאורות קבעה שלכל אד� מגיעות זכיות טבעיות (חרות, �

להציב את זכיות האד� במרכז (אמנה חברתית ) המדינה צריכה להצדיק את המצב בו היא המדינה צריכה �

בזכויות בשעת הצור . (למשל בזמ� מלחמה יש פגיעה בחופש התנועה ).פוגעת

. הנאורות האמינה שהאד� בכוח תבונתו ושכלו ישנה את החברה , יגיע פירושו תבונה – רציונליז�. 2

, על המדע הכנסייההנאורות הרבתה למתוח ביקורת על להישגי� מדעיי� חדשי� , ויפעל בדר הנכונה .

תנהלות החברה בעבר (מעמדות ). ה� שאלו שאלות, חקרו , ורצו לשנות את החברה ואיכות היש�, ועל ה

החיי� שלה�.

לא תוכל לנצל הכנסייהכלומר –(הדת ) מהמדינה הכנסייההנאורות פעלה להפריד את – ספקנות וחילו�. 3

הכנסייהאת המדינה ולכפות את אמונתה חוקיה האינטרסי� שלה על אזרחי המדינה. זו בעצ� דרישה לחילו�,

ומהשחיתות של אנשי הכמורה. הכנסייהלא תשלוט על חיי האזרחי�. הנאורות סלדה מהאמונות הטפלות של

דתית. הנאורות חזרה לאידיאולוגיה היה בעל משמעות חברתית , פוליטית ו הכנסייהצמצו� כוחה של

ולדת להתמקד בקשר בי� האד� לאלוהיו, ולתת לשלטו� החילוני לנהל את הנוצרית הקדומה שקראה לכנסיה

עניני המדינה. חלק מהוגי הנאורות נשארו נוצריי� דתיי� והתייחסו ברצינות למורשת הדתית. מיעוט� זלזלו

בדת הנוצרית וכפרו בקיומו של האל.

, תחומי העניי� שלה� היו ומסורת הרגלי�לפני תקופת הנאורות אנשי� ניהלו את חייה� לפי –ידע .4

מצומצמי� ונגעו בעיקר לחיי היו� יו� .למשל בעלי מלאכה עבדו בשיטות קדומות וישנות והתענינו רק בסובב

החלו פיתוחי� תעשיתי�, מדעי� ותקשורתיי� , החברה החלה להתבסס על ידע בתקופת הנאורות אות� .

והשכלה , אנשי� החלו לגלות עניי� בעניני המדינה והחברה. התוצאה היתה שלאד� בתקופת הנאורות היתה

השכלה רחבה יותר מאשר בדורות הקודמי�.

. האנציקלופדיה זכתה �18אחת הדוגמאות לידע היא האנציקלופדיה שיצאה לראשונה בצרפת באמצע המאה ה

לתפוצה רחבה בקרב המעמד הבינוני והגבוה.

דוגמה נוספת תערוכות ואוספי� של כל מיני בעלי חיי� ,צמחי� ומינרלי� שהוצגו לקהל הרחב , אות�

אוספי� היוו את הבסיס להקמת מוזיאוני� מאוחר יותר.

6

התבונה , המחקר והידע הביאו תו זמ� קצר לשיפור עצו� בתנאי החיי� של האנשי�. הייתה –קידמה . 5

תחושה שהאנושות עלתה על המסלול הנכו� , החלו למצוא תרופות למחלות שונות . הטכנולוגיה השפיעה בכל

בחקלאות, תעשיה, רפואה ועוד. מכא� צמח רעיו� הקידמה כלומר האנושות הולכת ומתקדמת –תחומי החיי�

כלכלי וה� בתחו� המוסרי חברתי. –לעתיד טוב יותר ,ה� בתחו� החומרי

� רעיונות הנאורות בארה"ב ובצרפת. ישו

המהפכה האמריקאית

מושבות בריטיות בחו" 13הוקמו ש� 1733החלה הגירה של אנגלי� לצפו� אמריקה ועד שנת 17במאה ה

המזרחי של אמריקה . הממשלה הבריטית בקושי התערבה בחיי המושבות . (המושבות היו בשלטו� עצמי

בריטניה ובי� צרפת , הדלדלה קופת הממלכה הבריטית והשלטו� הבריטי השני� בי� 7שלה�). לאחר מלחמת

למשל ה� לא גבה מיסי� מהמושבות האמריקאיות אבל לא זיכה אות� בהשפעה פוליטית כלשהיא בבריטניה.

הורשו לשלוח נציגי� לפרלמנט. האמריקאי� ראו בזה פגיעה בערכי הצדק והשוויו� , בנוס" היה את הלח+

. מלחמת העצמאות של המושבות הבריטיות באמריקההמיסי� הדבר גר� לפרו+ הכלכלי של

ב ועליה חתמו נציגי הכרזת העצמאות של ארה"בעיצומה של מלחמת העצמאות הוצגה 1776ברביעי ביולי

האירוע מסמל את השתחררות� של המושבות מעול הבריטי� והקמת מדינה חדשה ארה"ב של המושבות.

שהאמי� בזכויות טבעיות של האד� , �אמריקה. את ההכרזה ניסח תומאס ג'פרסו� (איש תנועת הנאורות

� סבלנות דתית )

. 39עמ' –קריאה של הכרזת העצמאות

ונה שלטו� מרכזי והכ –לי אקבעה שיהיה משטר פדר החוקה – החוקה האמריקאיתהתקבלה 1787 #ב –

יניה הפנימיי�. של המדינה. ימשות", ולצידו שלטו� מקומי של כל מדינה ממדינות הברית שעוסק בענ

כמו כ� אומצה ההצעה נציגי� נבחרי� של הציבור.בו ההחלטות יתקבלו ע"י –יצוגי יהונהג ממשל דמוקרטי

של מוטסקייה (איש תנועת הנאורות מצרפת ) בדבר הפרדת רשויות . (רשות מחוקקת, מבצעת, שופטת )

הרשויות נפרדות עצמאיות ומרסנות זו את זו.

תיקוני� שנודעו בש� "מגילת 10לחוקה האמריקאית היו חסרי� סעיפי� הנוגעי� לזכויות הפרט ונוספו לה

חרות , חופש דת ,חופש הביטוי, חופש �התיקו� הזה מדבר על הזכות לחופש . 40לקרוא עמ' זכויות האד�"

עיתונות ,חופש העיתונות ,חופש המחאה. החוקה האמריקאית והכרזת העצמאות האמריקאית השפיעו על

מנהיגי המהפכה הצרפתית.

המהפכה הצרפתית

)היו בעיקר כלכליי�. ולוו ג� בפ� 1799�1789הגורמי� הישירי� למהפכה הצרפתית ( ג� בצרפת כמו בארה"ב

לא הסכי� לשל� מיסי�. כתוצאה מכ כונסה אידיאולוגי. את צרפת פקד משבר כלכלי חמור והמעמד הגבוה

שכללה את מעמד : האצולה, הכמורה, העירוני� והאיכרי�. ה� הכריזו על ""אסיפת מעמדות 1789 # ב

� כאסיפת הלאומית וניסחו חוקה לצרפת. בתחילה ה� ניסחו את "הצהרת זכויות האד� והאזרח" עצמ

הרוצה היא כללית בעלת אופי אוניברסאלי –שלאחר מכ� צורפה לחוקה . בצרפת הצהרת זכויות האד�

יחסת לארה"ב כמדינה חדשה.י. לעומת הכרזת עצמאות שמתלהתוות כיוו� לכל האנושות

7

" הצהרת זכויות האד� ". – 42לקרוא עמוד

לסיכו� :

ארה"ב היא מדינה שהוקמה על בסיס רעיו� הנאורות מתו כבוד למסורת הדתית. (ע� הפרדת דת ממדינה

אבל על הכס" האמריקאי כתוב "באל אנחנו בוטחי�". )

הנאורות , אבל גרסתה המהפכה הצרפתית דוגמה לשנות את סדר העול� היש� לפי יסודות תנועת –צרפת

חילונית קיצונית.

יתית יהמהפכה התעשפרק שלישי:

למערב ומרכז 19תית , המהפכה התפשטה בתחילת המאה היהחלה באנגליה מהפכה תעשי 18בסו" המאה ה

אירופה (צרפת, הולנד ,בלגיה ,פרוסיה). בגלל שבתקופה זו הומצאו המצאות רבות ששינו את אופי העול�

תית".יזה נחשב "מהפכה תעשי –בתחו� הכלכלי והחברתי

מאפייני התיעוש:

ת בחקלאות , בטקסטיל , בתעשיה . הוגבר הדבר איפשר להפעיל מכונות גדולו – הומצא מנוע קיטור .1

קצב היצור ויש חיסכו� בכוח אד�.

הדבר הביא למהפ בהובלת –רכבות אוניות החליפו את העגלות ואת אוניות המפרש. # תחבורה .2

הסחורות.

מכרות רבי� נחצבו באנגליה וגרמניה. –תעשית הפח� .3

מוצרי� לא הוכנו ע"י בעל מקצוע אחד , אלא עברו תהלי של תיעוש ,כלומר פס �השתכללות התיעוש .4

יצור ארו ומשומ� שעל כל שלב אחראי עובד .

ולי�, יצור המוני , מעבר מבתי מלאכה קטני� לבתי חרושת גד–

שלכות חברתיות של מהפכת התיעוש:הה

אנשי� רבי� נפלטו מענ" החקלאות ועברו לגור בסמו לבתי החרושת , הדבר הביא לגדדילת� #עיור .1

של הערי�. בנוס" נבנו ערי� סמו למכרות הפח� והברזל .ערי� שהיו ליד צמתי תחבורה ראשי� או

נמלי י� התפתחו באופ� מוא+.

של תיעוש וקדמה היתה גידול דמוגרפי משמעותי באירופה. מה גר� לכ ? תוצאה #דמוגרפיה .2

א. התפתחות הרפואה המודרנית פחות תמותה.

כותי יותר . פחות רעב, מזו� אי –עול של תהלי המזו� יב. י

גיינה עלתה אנשי� החלו להשתמש בסבו�, חיבור הבתי� למי� זורמי�, יהמודעות לה �גיינהיג.ה

תדירות הרחצה והכביסה.

8

בחלק ממדינות אירופה לא התקדמה המהפכה בקצב מהיר (רוסיה, איטליה ) והאוכלוסיה # הגירה .3

גדלה בקצב מוא+ ,לכ� נאלצו התושבי� להגר מעבר לי� , לאמריקה ואוסטרליה.

יתית שינתה את המעמדות החברתיי� . (האצילי� ובעלי האדמות יהמהפכה התעש #מעמדות חדשי� .4

. הבורגנות( מעמד גבוה 1מעמדות חדשי� : 2המעמד הנמו ). קמו לא היו המעמד הגבוה .והאיכרי�

. הפרולטריו� .2במקו� אצולה )

פ� מעמד חברתי המבוסס ביותר מבחינה כלכלית . בורגני כל מי שמתפרנס באו –העירוני� #הבורגנות

. 2בעלי מפעלי�. בנקאי�, יזמי� �.בעלי ההו�1שכבות . 3הבורגנות כללה עצמאי מרכושו והשכלתו .

רותי�. י. סוחרי� , בעלי מלאכה קטני�. נותני ש3רופאי� מהנדסי� מורי�. �מקצועות חופשיי�

הבורגני� נהנו מרווחה כלכלית , העסיקו משרתי�, ונהנו מפעילות תרבותית בשעות הפנאי.

14ו לעבוד מעמד שכירי� פועלי� המקבלי� שכר� מבעל העסק. פועלי� אילו נאלצ � הפרולטריו�

שעות ביממה בתנאי עבודה קשי� .(מכרות פח� ). לא היה לה� תנאי� סוציאליי� שהגנו עליה�

(ביטוח תאונות, חופשת מחלה, פיצויי� ).כשעובד לא הגיע לעבודה הוא פוטר. השכר הנמו איל+

לדי� משפחות רבות להוציא את האישה והילדי� לעבודה. הדבר פגע בתא המשפחתי , ובחינו הי

ובעקבות כ 1863הראשונה קמה בגרמניה מפלגות פועלי�ובהשכלת�. מציאות זו הובילה להקמת

קמו מפלגות פועלי� במדינות נוספות. ה� דרשו זכויות סוציאליות ולצמצ� את הפערי� החברתיי�.

נוצר מפלגות הפועלי� צברו כוח רב ומספר תומכיה� גדל , ובהשפעת� החלה חקיקה סוציאלית. כ

מצב המוכר לנו היו� שהמדינה דואגת ,לזק�, למובטל, לאישה אחר לידה וכו'.

בתחו� כלכלי חברתי: –ההשלכות של המהפכה התעשייתית על המדינה

יתית הביאה לצמיחה כלכלית , התוצר הגולמי (מה שהמדינה יהמהפכה התעש–עושר והתפשטות .1

) ירופה (אנגליה ,גרמניה צרפת וכו'עצמ�. מדינות אשילשו את ) המוצרי� וחומרי הגל� �יצרת ימ

הפכו להיות עשירות יותר.

רי� בזכות בתי החרושת החדשי� שקמו והטכנולוגיה החדישה ,המדינות יצרו הרבה מאוד מוצ

). בסופו של דבר לא היה מי 53ונוצר מצב של עודפי� גדולי� . (דוגמה החייט והחולצה עמ'

שיקנה את כל מה שיצרו. זה אחד הגורמי� להתפתחות מדינות אימפריאליסטיות (מדינות

שכבשו ושלטו על ארצות באסיה ואפריקה וניצלו את אוצרות הטבע שלה� ).

, מטרת המדינות הללו שכבשו ארצות באסיה ואפריקה

אלג'יר וטוניס. �הודו , צרפת �למשל הבריטי�

למצוא קוני� חדשי� לעוד" המוצרי� הגדול . .1

ניצול אוצרות הטבע במדינות שכבשו. .2

יה (לא היה מקו� לכול� ). רצו למצוא שטחי יהאוכלוסבעקבות הגידול הדמוגרפי וגידול .3

מגורי� ומחיה חדשי�.

9

כדי להכשיר את הפרולטריו� (הפועלי� ) #האחדה של המדינה מבחינה תרבותית ותחבורתית .2

לעבודה יעילה , המדינה הקימה מערכת חינו כללית לילדי� שתפתח כישורי� להשתלבות

א ולכתוב . בעקבות כ החלו לפרוח העיתונות , הספרות ה. רבי� ידעו עכשיו לקרויבתעשי

מופעי� ותרבות הפנאי.

ונה כל המדינה (רכבת ,אוטובוס) החלה להתפתח וחיברה בי� מקומות מרוחקי� ,לראשהתחבורה

היתה נגישה לכל האזרחי�. הדבר גר� להתאמת השעות בי� המדינות , להמצאת הטלגר", אח"כ

אפשר לדבר –ליצירת תקשורת בי� מקומות מרוחקי�. המדינה הפכה פתאו� לכפר קט� –הטלפו�

ע� מקומות מרוחקי� אפשר לקפו+ לביקור לקצה השני של המדינה .

בעקבות התרחבות יודעי קרוא וכתוב וההשכלה האזרחי� החלו להיות מעורבי� –חברת המוני� .3

פוליטית וחברתית במה שמתרחש סביב�. התהלי גר� לכ שדעת הקהל הפכה להיות גור�

בטית (חמולה ו לכ שאנשי� כבר לא חיו בצורה שמשמעותי. בנוס" תהלי התיעוש והעיור גרמ

משפחתית מורחבת ) אלא חיו בנפרד מהמשפחה הגדולה היכ� שמצאו עבודה ודירה.

ספקו לעובדיה� חינו , בריאות וסעד. –הארגוני� והמוסדות הגדולי�

ות יותר ליחיד ולא לשבט או למשפחה . (היחיד יחסיהת �" "חברת המוני�כל הגורמי� הללו יצרו

י� התרופפו. יהוא בורג קט� ובודד בכל המערכת). חברה שבה הקשרי� המשפחתיי� והקהילת

תית יצרה שינוי גדול בחיינו בתחו� הטכנולוגי, החברתי ,הכלכלי והמדיני .יהמהפכה התעשי

לאומיות # גיות המודרניותהתנועות האידיאולופרק חמישי:

למדנו שתנועת הנאורות התבססה על כמה עקרונות כמו חרות שיוויו� ,כבוד האד� . אילו ערכי� שוני� זה

קמו תנועות שהדגישו אחד מהעקרונות יותר מהאחרי�. 19מזה. במהל המאה ה

אידיאולוגיה המדגישה את ער החרות. החופש של אד� להגיע למימוש עצמי. המדינה צריכה להג� #ליברליז�

על זכיות האד� , יש דגש על הפרט . הפרט לפני החברה והמדינה .

לאומיות מדגישה את זה שלכל –התפשטה באירופה אידיאולוגיה לאומית מודרנית 19במאה ה – לאומיות

�� לה ודורשת שלכל אומה תהיה מדינה משלה. הלאומיות רוצה להשיג ריבונותאומה יש מאפייני� ייחודי

עצמאות לאומה (כמו: סמכות להפעיל אכיפת חוק וסדר, להג� על אויבי� מבחו+.)

יו� הכריזה על עצמאות והתנתקה מהאימפריה העותומאנית (תורכיה ) לאחר מלחמה 1822למשל בשנת

מרד כנגד רוסיה כדי לזכות בעצמאות א לא זכתה רק אחר מלחה"ע ממושכת. פולי� הכריזה פעמי� על

הראשונה היא זכתה בעצמאות.

הסיטורית ולאומיות ליברלית אזרחית. .–באירופה התפתחו שני דגמי� של לאומיות : לאומיות אתנית

10

תרבות שפה היסטוריה , –מה שמאחד ומיחד את הלאו� אילו יסודות אתניי� –לאומיות אתנית היסטורית

ומסורת משותפת , קרבת ד� של בני האומה, הגיבורי� , המשברי� שהאומה עברה, וההישגי� שיש לאומה.

מדינה מסוימת. –כל אילו מעוררי� רגשות של שותפות אחדות ורצו� של הלאו� לחיות יחד בשטח

את הייחודיות שלו , הלאומיות האתנית מקורה בזר� אומנותי הרומנטיקה שטע� שלכל לאו� יש �הרחבה

ויעוד משלו. כדי לממש יעוד זה ללאו� יש : שפה לאומית אחת ,ומדינה אחת. אומה שחיה כמיעוט לאומי

בתו אומה אחרת עלולה להתמזג בתרבות ובשפה של האומה השלטת ולהתנוו� ולאבד את תרבותה

הייחודית.

יכול לשנות ולהמיר אותה באומה אחרת. לכל אד� נולד לתו אומה מסוימת ולא �לפי הלאומיות האתנית

אומה יש ייעוד היסטורי לפתח את תרבותה.

דג� זה אומ+ ע"י איטליה, גרמניה , פולי� , ומדינות מרכז ומזרח אירופה

לאומיות זו שמה דגש על המדינה על הערכי� והאידיאולוגיה המשותפי� #לאומיות ליברלית אזרחית

. (אי� לה� עבר או היסטוריה ותרבות משותפת ). חברי המדינה מאוגדי� יחד לאזרחי� הגרי� במדינה

באמצעות חוקי� ויוצרי� תרבות פוליטית אחת בשטח של מדינה מסוימת.

דג� זה אומ+ ע"י קנדה אוסטרליה ובמיוחד ארה"ב . למשל בארה"ב התנאי� לקבל אזרחות : מגורי� מספר

עבר פלילי, ידע בסיסי באנגלית בהיסטוריה ובחוקה האמריקאית . שני� בארה"ב, נאמנות למדינה, העדר

�אמריקה , הלאו� –על פי תפיסה זו יש זהות בי� המדינה ללאו� ,בכל מדינה יש לאו� אחד . למשל המדינה

אמריקאי.

יחוד איטליהא # ומיות אביטוי לל

. איטליה הייתה מפוצלת לשבע מדינות חלק �1870והסתיי� ב 1830תהלי איחוד איטליה החל בשנת

מאיטליה היה תחת שלטו� אוסטרי, חלק תחת שלטו� האפיפיור וחלקי� אחרי� עצמאיי�.

הקשיי� המרכזיי� באיחוד איטליה היו התנגדות האפיפיור והתנגדות אוסטריה.

תודעה לאומית

) מצליח לטפח את הרגש הלאומי בקרב הע� האיטלקי וליצור מודעות לאומית גבוהה. הוא 1805�1872מציני, (

קורא לאיטלקי� להתאחד ולשחרר את עצמ�. הוא הופ את הלאומיות לדת ופולח�.

הפעילות לאיחוד איטליה

11

בלדי. מציני תחת הנהגת� של המנהיגי� מציני קאבור וגרי 1צעדה איטליה לקראת עצמאותה �60רק בשנות ה

החשיב מאד את ער העצמאות, ואמר לאיטלקי�: "בלי אר+ אי� לכ�, לא ש�, לא קול, לא זכויות..."

אוסטרי. � גריבלדי הצליח לסחו" בהתלהבות עצומה את איטליה למאבק אנטי

הייתה לה ממשלה ליברלית וחוקה משלה) שא" לאחד את איטליה 1852קאבור שהיה ראש ממשלת פיאמונט (

במסגרת מלוכה חוקתית, בה המל מוגבל ע"י חוקי הפרלמנט.

הוא מוביל מאבק נגד הצבא האוסטרי בעזרת נפוליאו� השלישי קיסר צרפת. בסופו של דבר הובס הצבא

).בשלב 1861האוסטרי ומרבית שטחי איטליה מתאחדי� (פרט לונציה ורומא) תו שיתו" פעולה ע� גריבלדי (

, איטליה הופכת 1870קאבור לבי� גריבלדי שנאל+ להתפטר. האיחוד הסופי בשנת מסוי� הייתה מתיחות בי�

למדינה עצמאית מאוחדת בעלת משטר של מונרכיה (מלוכה) ליברלית פרלמנטרית.

השפעת איחוד איטליה על המש+ המאבק הלאומי באירופה

האוסטרית מצד שני היו השפעות לניצחו� האיחוד של איטליה וגרמניה מצד אחד והתבוסה של הקיסרות

ית:אבי� תחת שלטו� האימפריה העותומנאעמוקות על הקיסרות האוסטרית, על עמי הבלק� והסל

גבר הרצו� לפירוק האימפריה העותומאנית והקמת מדינות לאומיות קטנות ומגובשות יותר לדוגמה, •

צ� את העותומאני�.העמי� הסרבי� והקרואטי� דרשו עצמאות ונעזרו ברוסיה כדי לסלק מאר

לשת" פעולה בפתרו� סכסוכי�, התפשטה הגישה האומרת �19במקו� השאיפה שאפיינה את המאה ה •

שאי� לשלול את המלחמה כאמצעי להשגת מטרות לאומיות/מטרות של מדינות.

אוסטריה נאלצה להיכנע לדרישת הונגריה והעניקה לה עצמאות, א� כי תחת שלטו� מל אוסטריה. •

הונגריה.–החדש של האימפריה האוסטרית היה אוסטרו מאז הש�

יתרונות וחסרונות של הלאומיות

היתרונות שהביאה עימה הלאומיות

חיזוק תחושת השותפות. •

חיזוק הגאווה הלאומית. •

מאבק לעצמאות. •

� ואומנותיי� נעלי�.יביטויי� ספרותי •

12

החסרונות שהביאה עימה הלאומיות

ההיסטורית.דיכוי מיעוטי� בש� העליונות •

גישה גזענית. •

מלחמות עקובות מד�. •

טיפוח הצבא ואמצעי הלחימה. •

מיעוטי� אתניי� במדינות לאו�

הונגריה , העותומאנית,רוסיה �בסו" מלחמת העול� הראשונה פורקו האימפריות הרב לאומיות (אוסטרו

כוסלובקיה ). רוב ’יגוסלביה , צ,פרוסיה ) וצמחו מדינות קטנות יותר על בסיס הגדרה עצמית לאומית( פולי� ,

מזוהות ע� –מזוהות ע� לאו� אחד. שאר המדינות שקמו היו רב לאומיות –לאומיות � המדינות שקמו היו חד

שלושה ויותר לאומי�.

נוצר מצב שהיו מיעוטי� אתניי� במדינות לאו� שונות . (השפה נחשבה –אבל ג� בחלוקה זו היו בעיות

למאפיי� לאומי עיקרי ).

גדולה של גרמני� וקבוצה קטנה של הונגרי�. ביוגוסלביה היו קבוצות כוסלובקיה היתה קבוצה ’: בצלמשל

שהיו לא רק דוברי שפה שונה אלא בעלי דת אחרת (מוסלמי� ).–מיעוט של בוסני� ואלבני�

המעצמות המנצחות במלחמת העול� השנייה בקשו לשמור על זכיות של המיעוטי� הלאומי� במדינות

כמי� שנחתמו ה� הבטיחו למיעוטי� אילו זכיות אזרחיות , חופש דת, שקמו לאחר המלחמה . בהסהחדשות

ואוטונומיה בחינו , והכרה בשפת� במסורת�, ובמנהגיה�. הפיקוח על זכויות המיעוטי� נמסר לידי "חבר

העמי�" (יותר מאוחר נקרא האו"� ).

, מאזרחיה היו 30%ולי�, פולי� מדינה חדשה ישנה שקמה לאחר מלחה"ע הראשונה היא פ –פולי� כדוגמה

היו יהודי�. 10%מיעוטי� : גרמני�, ליטאי�, אוקראיני� ו

" כדי " הסכ� מיעוטי� בעקבות ועידת השלו� שהתקיימה אחר המלחמה חתמו המדינות המנצחות והחדשות

בחר יהזכות לבחור ולה–להג� על זכויות המיעוטי� החיי� בתוכ� . (החובה להעניק זכויות אזרח שוות

לפרלמנט , חופש דת, אוטונומיה תרבותית, חברתית . הובטחה למיעוטי� הזכות להשתמש בשפת� הלאומית

.בספר 87לקרוא את ההסכ� עמ' –וג� מערכת חינו נפרדת.

רוב היהודי� בפולי� חיו באוטונומיה רוב� דיברו יידיש , מיעוט� דיברו פולנית ועברית. ה� – היהודי� בפולי�

קראו ספרי� ועיתוני� יהודי� ביידיש, הלכו לתיאטרו� יהודי. למדו במוסדות יהודי�. במש הזמ� עברו חלק

ודיות ולתנועות נוער יהודיות. מהילדי� היהודי� ללמוד בבי"ס פולני. ה� השתייכו למפלגות יה

חוזה המיעוטי� היה פגו� בעיני הממשלה הפולנית בגלל שהוא צמצ� את ריבונותה וסמכותה כלפי המיעוטי�

. וסתר את ההנחה שפולי� היא מדינת הלאו� הפולני. ופולי� החלה להתנער מחוזה המיעוטי� , דוגמה לכ

13

סי� על סוחרי� יהודי�, הוגבלה קבלת� לעבודה במשרות תחת ממשלתו של גרבסקי הוטלו מי 20בשנות ה

ממשלתיות והוגבלה קבלת� ללימודי� באוניברסיטאות..

הודיעה פולי� לחבר העמי� שהיא מבטלת את "חוזה המיעוטי�" ותשמור על זכויותיה� לפי 1934בשנת

חוקיה. בפועל הממשלה הפולנית גילתה יחס משפיל כלפי המיעוטי� במיוחד כלפי היהודי�.

השפעת הלאומיות על היהודי�

#השפעה שלילית

ומה הגבירה את זרות� של היהודי� והובילה הלאומיות אשר הדגישה את היסודות המשותפי� לכל א

.לאנטישמיות

#השפעה חיובית

והביאה אות� להכרה שה� אומה וכמו )מבשרי הציונות וחיבת ציו�( הלאומיות האירופית השפיעה על יהודי�

ההתעוררות ". רומא וירושלי�"לדוגמה ספרו של משה הס . כל אומה צריכי� להקי� מסגרת של מדינה

האירופה הגבירה את המודעות של היהודי� בשאלת קומ� בחברה ובמדינה בה ה� יושבי� ובצור הלאומית

.למצוא פתרו�

.ונתנה לגיטימציה ג� לרעיונות יהודיי� לאומיי�, הלאומיות באירופה הייתה דג� לחיקוי

סוציאליז� #פרק שישי: התנועות האידיאולוגיות המודרניות

לכ שתנאי המגורי� והעבודה של הפועלי� הפכו להיות גרועי� יותר . קמו הוגי תית גרמה יהמהפכה התעשי

� במודל מודרני יותר של מנהל המפעל. כ התפתחה ידעות ואמרו החלפנו את האציל מימי הביני

האידיאולוגיה של הסוציאליז� .

. וויו� כלכלי מוחלט ורוצה לצמצ� פערי� כלכלי� וחברתיי�דוגל בש #הסוציאליז�

(רעיו� שאינו בר מימוש) ההוגי� הסוציאליסטי� רצו לשפר את תנאי הפועלי� ושכר� �הסוציאליז� האוטופי

ולכ� פנו לבעלי המפעלי� בדרישה לתת לפועלי� זכויות המגיעות לה�. בעלי המפעלי� לא נענו לדרישותיה�

מחשש שרווחיה� יצומצמו.

נו לתת לפועלי� את הזכויות המגיעות לה�, החליטו לפנות כשבעלי המפעלי� לא נע �הסוציאליז� המרקיסטי

צריכה להיות כ די לצמצ� את הפער העצו� ברמת החיי� בי� הפועלי� למעמד הבורגני לפועלי� בעצמ�.

הקומוניז�. –נית וויי�) שתביא לצורת חיי� שיתופית שושל הפרולטריו� (פועל מהפכה

14

72קארל מרקס (יהודי מתבולל ) ופרדי אנגלס. (בספר עמ' –כשני אנשי� עיצבו את הגישה הסוציאליסטית

.(

ובעלי ההו� רוצי� מרקס ואנגלס ניתחו את המצב בצורה כזו : בעול� קפיטליסטי יש תחרות בי� היצרני�

לתת מוצר טוב יותר במחיר זול יותר ולכ� ה� ישלמו לפועלי� פחות כס" . והפועלי� יהפכו להיות עניי� יותר

כל # ולכ� צרי+ מהפכה שבה ייעלמו הבדלי המעמדות ויבוטל הקניי� (הרכוש) הפרטי .ויותר במהל הזמ�.

מהפכה הוא גור� מרכזי במשנת� של מרקס ואנגלס. השלב של ה אחד יעבוד כפי יכולתו ויקבל על פי צרכיו.

פרסמו מרקס ואנגלס את "המניפסט הקומוניסטי " (גילוי דעת ) הקורא לפועלי העול� להתאחד 1848בשנת

לקראת מהפכה.

התגבשות אגודות הפועלי�

מצו� ות שנאבקו בעד רווחת הפועלי� וציהוקמו באירופה מפלגות סוציאליסט 19במחצית השניה של המאה ה

איגוד בינלאומי של הפועלי� . הגו" הזה כלל – האינטרנציונל הראשו�מרקס הקי� את תיי�. פערי� חבר

פועלי� מאנגליה צרפת ואירופה . הוא התפרק .

1ה שאיגד את כל המפלגות הסוציאליסטיות בעול� . הוא קבע את – האינטרנציונל השנילאחר מכ� הוק�

שעות. 8 ל במאי כחג הפועלי�. והגביל את שעות העבודה ביו�

סוציאל דמוקרטיה

מפלגות פועלי� החלו לקו� ולהתבסס וחלק ממנהיגי הסוציאליז� הגיעו למסקנה שסוציאליז� מהפכני (כמו

הדר של מרקס) הוא קיצוני מדי ואלי� מדי . והשיטה הדמוקרטית וזכות הבחירה שניתנה לפועלי� היא

הטובה ביותר להשגת שוויו� חברתי וכלכלי . רבי� מהסוציאליסטי� היו נגד התפישה הקיצונית של מרקס

שרצה לבטל את הרכוש הפרטי וליצור חברה קומוניסטית .

דמוקרטית . הוא סבר שהסוציאליז� הוא הרחבה –(יהודי ) הוגה של השיטה הסוציאל – אדוארד ברנשטיי�

. הסוציאל דמוקרטיה דואגת לזכויות הפועלי� ג לפרט לזכיות , לחופש הדעה והמצפו� ) של הליברליז� (לדאו

בדר+ דמוקרטית ללא מהפכה אלימה .בשיטה הסוציאל דמוקרטיה המדינה דואגת לצמצ� פערי� חברתיי�

כלכליי�.(דואגת לאוכלוסיות שה� במצוקה ).

ההבדלי� בי� ליברליז� לסוציאל דמוקרטי

סוציאליז� ליברליז�

חרות ער+ מרכזי

שוויו�

הקניי� הוא רכוש פרטי של האזרח , רכוש –היחס לקני�

אד� יכול לעשות כרצונו בכספו.

אד� לא יכול לעשות כרצונו בכספו , הוא

צרי לשל� מיסי� כדי לסייע לנזקקי� וכדי

15

להשיג שיוויו�.

השלטו� מתערב בחיי היחיד והחברה המדינה

. מתו כוונה ליצור מועטה במידה

תחרות כלכלית חופשית .

מימוש עצמי.�

במידה השלטו� מתערב בחיי היחיד והחברה

מתו מחויבות לאזרחי�. ובמטרה גדולה

לצמצ� פערי� חברתיי� כלכלי� . ( למשל

ביטוח לאומי, המדינה לוקחת יותר מיסי�

מעשירי� לטובת אוכלוסיות חלשות )

החברה הקהילה ד הפרט היחי מי במרכז ?

שינויי� במעמד היהודי� בעת החדשהפרק תשיעי:

171#187עמ' המעמד המשפטי של היהודי� לפני העת החדשה.

וויו� והחברה נחלקה למעמדות שוני�. המעמד העליו� (אצילי� אנשי אירופה לא האמינו בש � אירופה

כמורה)נהנה מזכויות רבות והמעמד התחתו� נהנה מחובות רבי�.

היהודי� היו קבוצה נבדלת נחותה . הנחיתות היתה עיקרו� דתי. שמטרתה השפלת היהודי�. הכנסיה ראתה

וצרי�. ומטרת� להמשי להחזיק את היהודי� בע� ישראל את ישראל היש� ואילו עכשיו הע� הנבחר היו הנ

מושפלי� כדי לחזק את טענת�.

מעמד היהודי� לא היה אחיד בכל אר+ זכויותיה� וחובותיה� השתנו בהתא� לשלטו�, לכנסיה , ולרצו� הע�.

היהודי� הורשו לגור במקומות מסוימי�, ולא יכלו לעבוד בכל מקצוע.

גבית מיסי�, צדקה, הכרעה בסכסוכי� משפטיי� ואפילו עונשי גו" ע� זאת הקהילה נהנתה מאוטונומיה של

ממו� וחר�. ראשי הקהילה היו בקשר ע� השלטו� .

� חלה השפלה על מי שאינו מוסלמי . היהודי� נחשבו כע� הספר ולכ� אסלג� בארצות הא � �אסלארצות הא

שני ה� לא קבלו את האיסל� והיו הוגדרו כבני חסות.היהודי� זכו בחופש דתי ואוטונומיה קהילתית.מצד

16

להגביל את היהודי�. היהודי� לא יכלו לבנות בתי –נחותי�. היהודי� חויבו במס גולגולת ונקבעו תנאי עומר

כנסת חדשי�, לרכב על סוס , לשאת חרב. ועוד.

הרקע לשינויי� במעמד המשפטי של היהודי�.

ש� הונחו היסודות והאמונות לערכי – ת באירופהעיד� הנאורוהשינוי החל להתרחש בעקבות �הנאורות .1

החופש החירות והשוויו�. הנאורות טענה כי השלטו� חייב לתת זכויות טבעיות לכל אד� בלי קשר לדת

או ללאו�.

. והוא הוענק ג� ליהודי�. אמנציפציה –מת� שוויו� זכיות המשמעות המעשית של ערכי� הללו זה

הענקת זכויות מלאות אזרחיות ,חברתיות, ומדיניות לציבור שלא נהנה קוד� #פרושה אמנציפציה .2

מזכויות אילו.

שבה נבע ), ו"תקל � 1776( ארצות הבריתהמדינה הראשונה שבה הושוו היהודי� לכלל האוכלוסייה הייתה

ה שבה ניתנה הייתה המדינה הראשונ צרפת. השוויו� באופ� טבעי מאופייה של המדינה החדשה שהוקמה

על ידי כיבושיה של צרפת החלה ). בעקבות המהפכה הצרפתית, 1791(האמנציפציה ליהודי� בפני עצמ�

.האמנציפציה להתפשט באירופה

על תחומי , על שפת�, על סגנו� לבוש� –האמנציפציה השפיעה רבות על אורחות חייה� של היהודי� כפרטי�

, ה� יכלו להשתלב בחיי השלטו�: בפני היהודי� אפשרויות חדשות כמו כ� היא פתחה. העניי� והעיסוק שלה�

ה� יכלו להתגורר באיזה מקו� שרצו , . שהיו חסומי� בפניה� בעבר, הכלכלה והמסחר, התרבותהצבא,

יהודי� רבי� עברו מהכפר לעיר.

.נישואי תערובת וא" התנצרות, גברו מאד ג� מגמות של התבוללות, ע� ההשתלבות בחברה הכללית.

זאת בגלל התביעה מ� . האמנציפציה השפיעה רבות ג� על היחס בי� היהודי הבודד לבי� החברה היהודית

.היהודי� להפסיק לראות את עצמ� כקבוצה נבדלת מ� החברה הכללית

. אשר סייעה ליהודי לשמור על יהדותו במש מאות בשני�, ג� על הקהילה היהודיתהאמנציפציה השפיעה

.מת� האמנציפציה היה כרו בפגיעה משמעותית בסמכויות הקהילה היהודית ובעצמאותה

לחיות כיהודי� אלא עליה� חייבי�כעת אי� ה� : האמנציפציה הציבה אפוא אתגר עצו� בפני היהודי�

ביהדות� לבחור

לכאורה מיד היה צרי לתת שוויו� ג� ליהודי� ולהשוות את מעמד� לכלל האזרחי� אבל ה� זכו בו באיחור

לעומת נוצרי� מזרמי� נחותי�.

השינוי לשוויו� התרחש בשלב ראשו� במערב ומרכז אירופה במדינות שהיו מתקדמות יותר. למזרח אירופה

י החל בהשפעת המדינות שכבשו אות�. ונא� השיסלהאק אחר מלחה"ע הראשונה. בארצות הגיע השוויו� ר

בכל המדינות לפני ששינו את מעמד� המשפטי של היהודי� היה צרי לשנות את תודעת הגויי כלפי היהודי.

אישי� שוני� תרמו לשינוי :

17

מחזאי גרמני שבמחזותיו הציג את היהודי� בצורה אנושית של 1781�1729– גוטהולד אפרי� לסינג .1

אד�. זה תר� להכנסת היהודי� לחברה כשווי� .בני

צו זה הסיר את המגבלות מעל היהודי� כעת 1782נחקק צו הסובלנות ב �יוס- השני –מל+ אוסטריה .2

היהודי� יכלו לגור היכ� שרצו ולעבוד במקצועות נוספי�. הצו עודד את השתלבות היהודי� בחברה.

טלו. צרי לדעת שהיו חוקי� שלא החזיקו מעמד ובו

תהלי+ ששיאו מת� אמנציפציה. –כעת נעקוב בארצות שונות אחר שינוי המעמד המשפטי של היהודי�.

ארצות הברית .1

ארה"ב קמה כמדינה חדשה המבוססת על שוויו� וחרות. ארה"ב קמה כמדינה חדשה בלתי תלויה 1776ב

ארה"ב רצו להקי� עול� חדש י� באירופה שהיהודי� הינ� נחותי�. בונייבמחשבה המיושנת של ימי הבינ

וטוב יותר . ארה"ב קמה כמדינה שאי� בה מל ואצילי� ע� זכויות יתר מדינה ללא מעמדות , הדת

� וחופש דת הובטחו לכל אזרחיה . היהודי� הגיעו לארה"ב כבודדי� ויוה ) נפרדת מהמדינה . שוי(הכנסי

י� שווי�. ולא מאוגדי� כקהילה , לכ� היה קל יותר לראות בה� אזרח

למטה ). ליהודי ארה"ב נית� שוויו� עוד לפני 174ו� חופש דת בחוקה האמריקאית .(עמ' אושר עיקר 1791ב

שנית� ליהודי אנגליה.כשהובטח מעמדה של קהילה היהודית בארה"ב היא החלה לפרוח מבחינה כלכלית

ותו מספר דורות הפכה לקהילה הגדולה בעול�.

הנות משוויו� זכויות מכיוו� שצבע עור� היה בהיר . השחורי� זכו לשוויו� יהיהודי� יכלו ל �נקודה נוספת

שנה כדי ששוויו� הזכויות יוגש� בפועל. 100אחר מלחמת האזרחי�. וג� אח"כ נזקקו ל 1865רק ב

.צרפת2

הצרפתית ע� פרו+ המהפכה 1789צרפת היתה המדינה הראשונה באירופה שהעניקה שוויו� ליהודי�. ב

פורסמה הצהרה על זכויות טבעיות של כל בני האד� לשוויו� ולחרות. למרות זאת היהודי� לא זכו מיד

יהודית (לא –לשוויו� זכויות ע� הצהרת זכויות של האד� והאזרח. מכיוו� שהיהודי� שמרו על זהות לאומית

צרפתית ).

יו יהודי� ספרדי� עשירי� מעורבי� באוכלוסיה ה� ה �זכו לראשונה יהודי בורדו לקבלת אמנציפציה– 1790ב

הצרפתית ובתרבות הצרפתית.

רק כעבור שנה זכו יהודי אלזס לור� לאמנציפציה מדוע זה היה באיחור של שנה? יהודי� אילו ממוצא �1791

אשכנזי דתי ושמרו על המסורת והקהילה רק לבסו" ויתרו יהודי אלזס על האוטונומיה הקהילתית בתמורה

לו אמנציפציה. קיב

18

הפכה צרפת למדינה חילונית ופורסמה "הצהרת זכויות האד�" שהכירה בזכויותיה� של היהודי� �1791ב

לשויו� היהודי� נקראו "אזרחי� בני דת משה".

חירות ושוויו� –נאפוליו� שכבש את רוב אירופה הביא עימו לארצות הכבושות את בשורת המהפכה הצרפתית

היהודי� יוותרו על אוטונומיה ומבנה של הקהילה היהודית. ע� כיבושי צרפת זכו ג� ליהודי� ,אבל רצה ש

יהודי איטליה, אוסטריה ואזור הולנד וחלק מגרמניה לשויוו� זכויות.

נפוליאו� הציג מכנס נאפולי או� אסיפת נכבדי� יהודי� לדו� בשאלת היחסי� בי� היהודי� למדינה . �1806

ולבחו� א� יש סתירה בי� , שנועדו להבהיר את יחס� של היהודי� לאומה הצרפתית ,שאלות 12לפני האספה

הא� ? מה יחס ההלכה היהודית לנישואי תערובת: הוצגו שאלות כמו. חוקי דת ישראל לבי� החוק הצרפתי

? מה יחס היהודי� לצרפת? מותר ליהודי לקחת ריבית מנוכרי

וכי ה� , כי צרפת היא מולדת� וה� צרפתי� בני דת משה ענו שחלק� היו יהודי� דתיי� אדוקי�הנכבדי�

חלה עליה� חובה להילח� בצבאה , ומכיוו� שצרפת היא מולדת�. יהודי� את אחיה�� רואי� בצרפתי� הלא

. הדגישו שצרפת היא מולדת� וה� צרפתיי� בני דת משה. וה� מוכני� להלח� עבור צרפת. .ולהג� עליה

אסיפה בש� – 1807הלכתי שיהיה מקובל על כל היהודי� כינס נאפולי או� בכדי לתת לתשובות הללו תוק"

נכבדי� יהודי� כמני� הסנהדרי� בבית שני. ורצה שה� יבטלו הלכות דתיות יהודיות 71סנהדרי� שכללה

המונעות מיהודי� להשתלב בחברה הצרפתית . הרבני� היהודי� שלא רצו לבטל הלכות אבל מצד שני לא רצו

ד נאפולי או� ניסחו את תשובותיה� באופ� המשתמע לשני פני�. ללכת נג

פקודה שחייבה את היהודי� לשרת בצבא, והגבילה את זכות� �הפקודה המחפירהפרס� נפוליאו� את �1808

שני�. 10של היהודי� לגור באזורי� מסוימי� והגבילה את זכות� לעסוק במסחר. הפקודה היתה תקפה ל

ע הוצאה פקודה זו? נאפוליאו� חשש שהיהודי� לא מתכווני� להשתלב בחברה הצרפתית והביע נאמנות מדו

לע� הצרפתי. מתו רצו� לשלב אות� בכוח הוציא את הפקודה כדי לשלב� בכוח בחברה, הפקודה פעלה

בדיוק הפו .

פיעה על מעמד� המשפטי למרות הפגיעה הזמנית באמנציפציה של היהודי� בצרפת , המהפכה הצרפתית הש

של כל היהודי� בעול� . והאמנציפציה נשארה ג� לאחר נפילת שלטונו של נאפוליאו�.

.מדינות מערב וצפו� אירופה3

הדבר לא עורר התנגדות משו� שלא היו הרבה –התקבל אמנציפציה בהולנד, ולאחר מכ� בבלגיה �1796

יהודי� ש�.

במדינות סקנדיביה (דנמרק שבדיה) גרו מעט יהודי� בקהילות קטנות וג� ה� נתנו אמנציפציה באמצע המאה

. 19ה

19

ארצות גרמניות ואוסטרו הונגריה . –.מדינות מרכז אירופה 4

פרס� את כתב הסובלנות (שזה חופש 1781ובשנה שהיה שליט אבסולוטי נאור יוס- השניבאוסטריה שלט

. הוא מוסי- בכתב הסובלנות חוקי� ליהודי� 1782הלא קתולי�) דת לנוצרי�

הזכויות ניתנו לכל משפלחה בנפרד לא –מצד אחד מותר ליהודי אוסטריה לעסוק במסחר , ללמוד בגימנסיה

ביטל את האיסור לצאת , כ למשל ביטל את החובה לגדל זק�לקהילה מצד שני הוא מגביל את היהודי�

עיכב בנית בתי כנסת חדשי�, התערב בחינו היהודי ,אסר , ריי�מהבית בחגי� הנוצ

אסר הצו על מי שלא למד בבית ספר להינשא , על מנת לעודד השכלה. בתעודות פומביות יידישו עברית לכתוב

שנה 25לפני מלאת לו

הצו ; ליהודי� הייחודיי� מנהגי�להוביל לטשטוש ייחודיות הקהילה ובכ ניסיו� להוביל לזניחת ההמטרה

בי� יהודי� לנוצרי�. יומית מתו מטרה לטשטש את ההבדלי��וההתנהגות היו� חינו התערב באופי ה

נאפוליאו� ושחרור מדינות מרכז אירופה מדינות שכבש נפולאו� נהנו היהודי� משויו� זכויות אבל ע� תבוסת

והחזרה בחלק מהמדינות למשטר היש� המלוכני, , התבטלה האמנציפציה . 1812מעול הכיבוש הצרפתי

ברוב הארצות. מרכז אירופה יהודי� שכבר נשמו שוויו� וחופש ע� הכיבוש הצרפתי היו צריכי� לחזור בחזרה

גטו . –ודי� חזרו להתגורר ברובע מגורי� מיוחד שלה�. לתו חומות הגטו למשל בפרנקפורט היה

יהודי� נאלצו לעזוב עבודות שלא הורשו לעסוק בה�, ולצאת מבתי הספר.

הסטודנטי� המשכילי� והנאורי� ה� פתחו בפרעות האנטישמיות � 1819בגרמניה פרצו פרעות נגד היהודי� ב

אה שאי� קשר בי� השכלה ונאורות לחברה מתוקנת. ה� הפ"= מוות ליהודי�. דבר שמר–שלוו בקריאות "הפ

טענו שיהודי� נאמני� לא"י ולכ� לא יכולי� להיות נאמני� לגרמניה. יהודי שממיר את דתו יוכל להיות נאמ�

למולדת הגרמנית..

כל תהלי+ האמנציפציה (שוויו� זכויות ) ידע עליות ומורדות.

. אנגליה5

) יהודי� 1850( 19וה� כמעט ולא הופלו לרעה. מאמצע המאה ה 1655 �באנגליה מהיהודי� הורשו להתגורר

לקבל תואר אוניברסיטאי, להצביע בבחירות לפרלמנט. אבל הכניסה לפרלמנט היתה , יכלו לעבוד כעו"ד

חסומה ליהודי�. (אפילו לב� משפחת רוטשילד בגלל השבועה הנוצרית ).

הוא ש� כולל לגל של התקוממויות אביב העמי� � א אביב העמי�שט- את אירופה גל מהפכות שנקר 1948

הסיבות לאביב העמי� היו שונות ממדינה למדינה, .1849-ל 1848 בי� השני� אירופהב לאומיות ומהפכות

.לאומיי� ורצו� להשתחרר משלטו� של מעצמה א המשות" ביניה� היה: רצו� לאיחוד, התפתחות רגשות

במסגרת אביב העמי� קיבלו היהודי� אמנציפציה בפע� הראשונה כתוצאה מרצונ� החופשי של עמי מרכז

קיבלו היהודי� שוויו� זכויות בגרמניה, איטליה, אוסטרו הונגריה, שווי+. 1874שנה עד 25אירופה. במש

20

�אירופהמזרח .6

כמעט ולא חדרו למדינות אילו רעיונות הנאורות שהכשירו את הקרקע לשוויו� , ולכ� האמנציפציה ליהודי�

התעכבה. בגלל שמדינות אילו היו נחשלות מבחינה כלכלית ה� רצו את קרבת המדינות המערביות וכ הגיע

אליה� רעיו� השוויו�.

זה �המקבלת עצמאות צריכה לתת שוויו� וחרות לאזרחיה וקבע שכל מדינההתכנס קונגרס ברלי� 1878#

נתנו �הבסיס למדינות נאורות . כ הפכה האמנציפציה לעקרו� אירופאי בינלאומי. (בולגריה, סרביה

לא קבלה את חוקי השוויו� שקבע קונגרס ברלי� ). � אמנציפציה. רומניה

נחלת� של האצילי�. רוסיה לא הקשתה מלכי� , והקרקעות היו –ברוסיה שלטה שושלת צארי� �רוסיה

. אבל רוסיה לא העניקה אמנציפציה ליהודי� לגור בתחומה. מליו� יהודי� גרו בשטחי� שסופחו מפולי�

ליהודי�, ואפילו הגבילה אות� במטרה שיעזבו את המדינה.

#. ארצות איסל�7

רעיונות הנאורות והאמנציפציה לא התפשטו לארצות האיסל�.

(ארצות בשליטה שיעית קיצונית ) היהודי� חיו תחת השפלה מתמדת למשל : כל יתו� מתחת �איר� #תימ�

הוכרח להתאסל�, יהודי� הוכרחו לרוק� את כל הביבי� בעיר שה� גרי� בה. 15גיל

סוניות המתונות בשליטה � להשתפר (ארצותאסלחל מצב� המשפטי של חלק מארצות האה ��19 במאה ה

יותר ) .

מי� לשיפור :מה הגור

ארצות אירופה כבשו את צפו� אפריקה ומצרי� והחילו בארצות אילו את האמנציפציה �קולוניאליז� .1

.

יהודי� שפעלו למע� אחיה� בני המזרח . .2

."כל ישראל חברי�" אדול" כרמיה, היה מדינאי צרפתי ומנהיג יהודי. עמד בראש חברת� צו כרמיה

התמנה לשר המשפטי� בממשלה הזמנית בצרפת, ובתפקידו זה ביטל את עונש המוות על 1848לאחר מהפכת

אזרחות צרפתית מלאה. התקבל חוק שלפיו קיבלו יהודי אלג'יריה 1870באוקטובר �24עֵברות פוליטיות. ב

של אנשי אנטישמיותעקבות הצו גברה באופ� משמעותי ה ."מאז נושא החוק את שמו, ונקרא "חוק כרמיה

הפכו להיות שווי� �היהודי� האלג'יראי� שקשו להשלי� ע� העובדה המנהל והמתיישבי� האירופיי�, שהת

ביטויי תושבי אלג'יריה גילו מוסלמי�גילויי אנטישמיות כלפי היהודי�. ג� ה הדבר יצר לה�.

.שנאה ליהודי�, לאחר שה� עצמ� לא הוכרזו כאזרחי� צרפתי� ונשארו במעמד� החברתי הנמו

21

צו הנות� –אזרחות מלאה לכל היהודי� (בעקבות פקודת כרמיה 1870שנכבשה ע"י צרפת ניתנה ב באלגיר

כו לאמנציפציה ליהודי אלג'יר אזרחות צרפתית ). מצב� של היהודי� היה טוב יותר משל המוסלמי� ה� ז

ושוויו� זכויות כמו יהודי צרפת. . ג� בתוניס ומצרי� נהנו היהודי� מיחס טוב.

יזמו השליטי� המוסלמי� בזמ� התפוררותה, שוויו� זכויות כדי להפו את � באימפריה העותמאנית

האימפריה למדינה מתקדמת ואירופאית יותר .

נוצרי� למעמד המוסלמי�.התורכי� העותומאני� השוו את מעמד היהודי� וה .1

בוטל מס הגולגולת . .2

יהודי� יכלו להתגייס לצבא . .3

הוסרו ההגבלות על הלבוש היהודי. .4

החוקי� תפסו רק שנתיי� , לקראת סופה של האימפריה העותומאנית תפסה את השלטו� מפלגת

מלחמת העול� "התורכי� הצעירי�" שהנהיגה דיכוי לאומני ולא הכירה בזכויות המיעוטי�. לאחר

הראשונה תורכיה מצמצמת את זכויות היהודי� .(נאסר לימוד עברית ,יהודי חייב להתחת� בנישואי�

אזרחיי� ודתיי�).

לסיכו�:

הנאורות באירופה הביאה לכ שהיהודי� קיבלו אמנציפציה והשוו את זכויותיה� לגויי� על פי חוק אבל

היהודי� ויתרו על עצמאותה –.לאמנציפציה היה ג� מחיר זכויות זה לא החזיק מעמד לאור זמ� �שוויו

וסמכותה של הקהילה ויתרו על שאיפות לאומיות.

במדינות שבנאורות לא התקבלה ג� האמנציפציה לא התקבלה.

ברוב� לא היתה אמנציפציה .רק בארצות הברית , �גזרו גזרות נגד יהודי� , ארצות האיסל� �במזרח אירופה

אירופה האמנציפציה התקבלה. מרכז ומערב

תנועת ההשכלה היהודית פרק אחד עשר:

ההשכלה על החברה היהודית ?–מה היתה השפעת הנאורות

מה� עקרונות הנאורות:

ביקורת על המצב הקיי� ●

יותרמתחשבת רצו� להעמיד אלטרנטיבה הומאנית ●

. זכויות האד�. חירות האד�, האד� במרכז ●

גאולה חילונית באמצעות מדע ופילוסופיה�האד�אמונה בגאולת ●

22

סובלנות דתית, שוויו� בי� הדתות, הדת והאמונה הינ� עניי� אישי לפי מצפונו של האד�, לא מרכיב שהמדינה ●

.צריכה לדו� בו ולאכו" אותו

� שש� הדת היתה המרכז).יהתבססות על מדע ולא על דת. (מעררי� על ימי הביני ●

לא תאיר השמש, על פני האדמה, אלא בני אד� בני חורי�, שאי� לה� אדו� אחר מלבד יבוא אפוא רגע ושוב"

(מתו חיבורו: "מתווה לתמונת תולדותיה 1794התקווה שהביע האציל הצרפתי קונדורסה בשנת ".תבונת�

ר לראות את המי� האנושי מתקד� מבורות, שמולידה עריצות, אל עבחזונו היה ) של התקדמות רוח האד�"

.נאורות, שפירושה תבונה, שפירושה חירות

סיכו�:

שמותיה של התקופה: בפי אנשי הדור "תקופת הנאורות" בפני היהודי� "תקופת ההשכלה", ש� נוס" הוא

אורות"נהתקופת "

הקדמה

מאז ומתמיד היה יחס� הכללי של חכמי ישראל חיובי מאוד להשכלה וללימוד חוכמות שונות. (רבי יהודה

הנשיא הרמב"� ועוד היו בקיאי� ברפואה אסטרונומיה וכו'). ג� בעת החדשה הרמ"א מקראקוב המהר"ל

כמה .לפני תקופת מפראג למדו חוכמות חיצוניות ועודדו לעסוק בה�. אבל לימוד התורה נעלה יותר מכל חו

הנאורות יהודי� מעטי� למדו חוכמה חיצונית מדוע ?

קשיי פרנסה .1

יהודי� לא הורשו ללמוד ולגור בכל מקו� .2

החשש להחלשות האמונה ואי קיו� מצוות. .3

בתקופת האמנציפציה ולפניה יהודי� רבי� ראו באירופה את שפע הידע הכללי והחלו לחוש נחיתות

גר� לכ שמשכילי� יהודי� רבי� החלו ללמוד מדע ,פילוסופיה, רפואה,ועוד . ה� החלו אינטלקטואלית. זה

לרכוש שפות חדשות. והחלו לפרס� מאמרי� בנושאי� שוני�.

. במש מאה שנה תנועת ההשכלה היהודית 18של המאה ה �70תופעת ההשכלה סחפה יהודי� רבי� ובשנות ה

שנה ). . החלו לקו� מסגרות 250נועת ההשכלה נמשכת עד ימינו אנו () חשוב לציי� שת 1770�1870פרחה . (

לימוד לרכישת השכלה כללית, ההשכלה השפיעה לא רק על הידע והלימוד אלא על אורח החיי� היהודי . על

הלבוש ,השפה והחינו .

קי" מאוד כנגד מגדולי רבני גרמניה ,חיבר ספרי� בתחו� ההלכה והמחשבה. ת –היעב"+ –הרב יעקב ב� צבי

. ) 201עמוד (מי שפוגעי� ביהדות .

אבי תנועת ההשכלה היהודית –משה מנדלסו�

23

:תחנות בחייו של מנדלסו�

,דסאו עיירהלמנח� מנדל סופר וביילה רחל שרה, ב משה מנדלסו� נולד �1729

המוכר בשל פירושו "קרב� ,דוד פרנקל כישרונות, והחל ללמוד אצל רבי� רב עילויכנער צעיר הוכר מנדלסו� כ

.זה סבל כל ימיו מו�ומ ,גיב� שקידתו על הספרי� עשתה אותו .התלמוד הירושלמי העדה" על

לא הייתה � באות� הימי� �לכה� ש� כרב הקהילה, עבר מנדלסו� אחריו. ברלי� ברלי�ל כשעבר רבו �1743

סובלנית כלפי יהודי�; הכניסה לעיר ליהודי� הותרה א ורק דר שער הבהמות, וליהודי חסר מקצוע וחסר

מו מנדלסו� לא הייתה זכות לשבת בברלי�. מנדלסו� נאל+ לחיות בהיחבא בעליית גג. בהמש השתפר רכוש כ

� יהודי עשיר.ימצבו הכלכלי כשהחל ללמד את בניו של תעשי

בברלי� המשי בלימודיו התורניי�, א ש� החל לפנות ג� לתחומי ידע נוספי�. הוא החל להתעניי�

כלליי� ורכש ידע בשפות זרות. מדעי�וב פילוסופיהב

ושמרו על קשר , שני האישי� התיידדו במהירות .גוטהולד אפרי� לסינג מחזאיהכיר מנדלסו� את ה-1753

, החל להשתת" באירועי� חברתיי� ואינטלקטואליי� של אנשי הנאורות הגרמנית מנדלסו�. ח� כל ימיה�

.ולתפוס את מקומו כפילוסו" נחשב ומשפיע

. מפרס� מכתב שבו הוא קרא למנדלסו� להמיר את דתו לנצרות, כומר נוצרי, פאטריוהא� קספר לא1769-

ודעת צנזורהשכ� לא היה חופשי להציג טיעוני� כנגד הנצרות מפחד ה, אפשרי� מנדלסו� נקלע למצב בלתי

ואול� מלבד . פאטרומצד שני הימנעות מתגובה הייתה מתפרשת ככניעה וכהודאה בטענותיו של לא, הקהל

בהראותו כי על א" הכבוד , רבה למנדלסו� עוגמת נפשפאטר גר� מכתבו של לא, המתח הפוליטי והפילוסופי

, ועל א" התפיסות הנאורות והסובלנות של האינטלקטואלי� הגרמני�, וההערכה הרבי� שזכה לה� מנדלסו�

.המרת דתהיה נזקק להתגונ� מפני ניסיונות לועדיי� , של אד� יהודי נחות מזה של הנוצרי מעמדועדיי� היה

ובה כתב כי ", אפאטרל דיאקונוסאיגרת אל האדו� ה"מנדלסו� השיב ללאוואטר באיגרת פומבית שנקראה

. הוא נשאר ביהדות משו� שהוא משוכנע בצדקתה

.הגותו של מנדלסו�

":ירושלי�"אחד מה� הוא . את רעיונותיו פרס� מנדלסו� במספר ספרי�

ספרו של מנדלסו� –ירושלי�

הספר נכתב כתגובה לפולמוס של מנדלסו� ע� איש הדת יוה� קספר לאפאטר, שתבע ממנו לסתור את אמינות

או להתנצר. –האמונה הנוצרית

, שלוש שני� לפני מות מנדלסו�.1783הספר התפרס� בשנת

"ירושלי�" נועד בראש ובראשונה לקוראי� לא יהודי�, ולכ� נכתב בגרמנית ותורג� לשפות אחרות.

24

ההשכלה –בספרו, מציג מנדלסו� את תפיסתו כי המפגש בי� העול� היהודי המסורתי, לבי� העול� החדש

אפשרי ורצוי. הוא ד� בי� השאר ביחס שבי� הדת למדינה, ומדגיש את חשיבות הסובלנות הדתית ואת הדרכי�

ליישומה.

מ� המדינה, ו� של הפרדת הדת מנדלסו� רוצה לקד� את הרעיו� של שוויו� זכויות ליהודי� ואת העיקר

שיאפשר את השינוי המיוחל במעמד היהודי�.

הספר "ירושלי�", "הוא הצהרת נאמנות ליהדות תבונית המבוססת על שלילת הכפייה הדתית ומעניקה ליהודי

המאמי� לגיטימציה להיות אזרח במדינה המודרנית"

מצוות. המדינה יש לה כוח גופני –חוקי�, הדת "המדינה מחייבת וכופה, הדת מורה ומשדלת, המדינה נותנת

" ומשתמשת בו בשעת הצור ; וכוחה של הדת הוא באהבה ובעשות הטוב והחסד

ואילו על הדת לחנ את האד� ) וא" זאת בענייני מדינה בלבד(המדינה יכולה לכפות את רצונה על האזרח

. מרצונו

דתית. ההתמקדות במצוות "עשה" ו"לא תעשה" שחררה את לדעתו, דווקא הדת היהודית משוחררת מכפייה

היהודי מהוויכוח על עיקרי האמונה ומההכרח לציית לתפיסות השליטות לגביה�. ביהדות של מנדלסו� "בשו�

. לכ�, גרס, הדת יהודית תואמת התאמה מיטבית לרוחה של א נאמר: האמ�, ישראל, והיית ברכהמקו� ל

.פש של היחיד לנהוג על פי מצפונו ורצונוהנאורות, אשר האדירה את החו

הערכת פועלו של מנדלסו�

וג� הוגה דעות שנת� ביטוי לרעיונות ההשכלה , מנדלסו� היה יהודי מאמי� ושומר מצוות שעסק בענייני יהדות

וע� –ניהל התכתבות ע� רבני� חשובי� בני דורו , הוא גילה עניי� ומעורבות בגורל� של היהודי�. האירופית

. זאת קיי� קשרי� חברתיי� וקשרי מכתבי� ג� ע� משכילי� נוצרי�

ההוצאה לאור –" נתיבות השלו�"מפעלו המרכזי היה . בעיקר בגרמנית –משה מנדלסו� הרבה לכתוב ולפרס�

שא" , שנכתב באותיות עבריות, באמצעות תרגו� זה. של חמשת חומשי התורה בצירו" תרגו� לגרמנית

) בעברית(מנדלסו� ועוזריו א" הוסיפו פירוש לתורה . ב היהודי� את השפה הגרמניתמנדלסו� להפי+ בקר

. והתבסס על פרשנות פשט מסורתית", הביאור"שנקרא

שקיי� מצוות ונאבק על מקומו בתרבות ובחברה המשכילה של , משה מנדלסו� היה כל ימיו יהודי נאמ�

מתו ששת . עזבו רוב צאצאיו את היהדות, רת הדתלמרות נאמנותו לדת היהודית והתנגדותו להמ. אירופה

. רק נכד אחד נשאר יהודי –ומתו תשעת נכדיו , ארבעה התנצרו –ילדיו

25

זרמי� ותנועות ביהדותפרק שני� עשר:

היהדות הפוזיטיבית

היסטורית

התנועה הקונסרבטיבית

הקדמה

פירוק חלק מהאוטונומיה הקהילתית והציפייה לשוויו� זכויות הציבו ,תנועת ההשכלה היהודית הנאורות

חלק מהיהודי� בחרו .וה� נדרשו מחדש להגדיר את זהות� כיהודי� . אתגרי� חדשי� בפני היהודי�

לעומת� היו שראו . חילו� –חלק עזבו את הדת ונשארו יהודי� , להשתלב בחברה הלא יהודית התבוללות

. בתהליכי המודרנה איו� על הזהות היהודית ונאבקו במה שה� זיהו כסכנה ליהדות ולאמונה היהודית

אחת השאלות המרכזיות עליה . רה היהודיתהתגובות השונות הולידו תנועות וזרמי� מגווני� ומנוגדי� בחב

היו חלוקי�

.מה� הערכי� הראויי� לעמוד במרכזה של היהדות המודרנית

.תגובות מרכזיות אשר יחס� לדת וללאומיות היהודית שונה שלושאנו נפגוש

התנועה

האורתודוקסית

תנועת התיקוני� בדת

תנועת הרפורמה

חת� סופר

חדש אסור"

"מהתורה

#ניאו אורתודוכסיה

ר הירש"רש

26

תנועת התיקוני� בדת#תנועת הרפורמה

נוחה לצמיחה של תנועה זו מאחר והיהודי� גרמניה הייתה קרקע. �19 תנועה זו החלה בגרמניה של המאה ה

נפגשו ע� התרבות הנוכרית הגרמנית וניסו להוכיח שתרבות� והשכלת� לא נופלת , נאבקו לאמנציפציה

והיו יהודי� שלא . היו יהודי� שעזבו את הקהילה היהודית או שהתנצרו כדי להשתלב בחברה הנוצרית . ממנה

ה� לא . היהודית וחזו� הגאולה מרוחקי� מיושני� ולא מציאותי� רצו לעזוב את הכל אבל ה� חשו שהדת

ה� הקימו קהילות שלה� ע� חוקי� . רצו להתנצר אבל רצו ליצור מסגרת מתאימה לה� בתו העול� היהודי

.ה� רצו להראות שהיהודי� לא נופלי� בתרבות� ובהשכלת� מהחברה הלא יהודית. המתאימי� לה�

ההגור� להקמת תנועת הרפורמ

במעמד� המשפטי של יהודי מרכז אירופה #19ובמאה ה #18השינויי� שהתחוללו בסו- המאה ה

:וההשתלבות הכלכלית והחברתית העלו שאלות ביחס לרלוונטיות של הערכי� היהודי� המסורתיי�

?הא� יש להמשי ולקיי� את המסורת ומנהגי� ישני� בעול� שחלי� בו שינויי� כה רבי�� �

?המעניקה ליהודי� שוויו� זכויות נית� להגדיר את המציאות בה ה� חיי� כגלותהא� בחברה � �

?איזה מקו� יש לתת לתפילות לשיבת ציו� ובניי� המקדש בזמ� שהיהודי�נהני� משוויו� זכויות� �

?י או תיקו� העול� כולו"הא� השאיפה לגאולה פירושה שיבת ישראל לא� �

בוצה של משכילי� שסברו שהמצוות המעשיות אבדו במידה המחלוקת סביב שאלות אלה הביאה ליצירת ק

תיקו� ועיצוב , ביהדות רפורמהרבה את משמעו� וייעוד� המקורי ולכ� לא קראו לביטול המצוות אלא לערו

להשתלב בעול� (מחדש של היהדות כדי לתת מענה ליהודי� שרוצי� להישאר בתו המסגרת היהודית

תנועת הרפורמה הייתה קטנה א היא הלכה �19נות הארבעי� של המאה העד ש). המודרני מבלי להמיר דת�

. בכל מקו� היא תפסה גוו� משלה. ב"וה� בארה) מערב אירופה והונגריה(והתפשטה ה� באירופה

)ורעיונותיה�(עקרונותיה�

העיקרו� לכ� . האמונה והרגש הדתי: העיקר הוא.ה� לא ראו בקיו� המצות כמרכיב מרכזי ביהדות �

.שהנחה אות� באיזו מידה המצווה או המנהג מביאי� את האד� להתעלות רוחנית ושיפור מוסרי

הרפורמי� אימצו מנהגי� וטקסי� שהיו בחברה הנוצרית והביאו אות� לחברה היהודית ה� רצו �

. לדוגמה נגינה בעוגב בבית כנסת. . להראות נאורי� ומתקדמי�

פעולותיה�

גרמניה שכלל לשמור על הדרת קודש בבית הכנסת ולבטל מנהג שנראה לה� תקנו� במדינות �

היו בתי כנסת שויתרו על טקס . למשל בוטל הכאת המ� בזמ� קריאת המגילה. פרימיטיבי ולא מכובד

.הבר מצווה והנהיגו טכס הדומה לטכס נוצרי

27

תית מבית כנסת בהמבורג שבגרמניה שונה מהו) 1818(הטמפל " ההיכל"הקמת בית כנסת בש� �

. יהודי שהיה מוכר עד אות� הימי�

.היכל=טמפל, הש� של בית הכנסת �

).דומה מבחו+ לכנסיה, (מבנה בית הכנסת�

). הבימה ליד ארו� הקודש ולא במרכז(שינוי המבנה הפנימי של בית הכנסת �

הורידו ,סידור תפילה ראשו� שבו הושמטו קטעי� המבדילי� בי� ע� ישראל לאומות העול� 1819הוציאו ב�

. מהתפילה קטעי� בנושא שיבת ציו� וחידוש הקורבנות

.בבית הכנסת היתה שירת מקהלה שלוותה בעוגב �

.התפילות היו בשפה הגרמנית�

ת הבדלה בי� ישראל לעמי� יוצרו, התנערות מהלכות המבטאות את היותו של ע� ישראל ע� סגולה �

. ומקשות על ההשתלבות בחברה הכללית

.הקמת קהילות משלה� ע� מערכת חוקי� מתאימה �

הרפורמי� . רוב השינויי� היו ספונטני וכל קהילה בחרה את השינויי� המתאימי� לה כפי הבנתה

במיסוד התנועה קהילה ולכ� החלו , הנהגה, חשו כי אי� די בוויתור על המצוות יש צור+ לשיטה

. הרפורמית

)1810#1874(אברה� גייגר

. אברה� גייגר פועל לגיבוש רעיונות תנועת הרפורמה ומיסודה

התורה שבכתב והתורה שבעל פה ה� יצירה אנושית שהתאימה �

לכ� אינ� נצחיות ונית� לשנות , למציאות הרוחנית לתקופה שנוצרו בלבד

לטענתו העיקר ביהדות . דור את היהדות על פי המציאות הרוחנית בכל

המתאימי� לכל אד� ולכול קבוצה , הוא הערכי� האוניברסאליי�

בעוד המצוות הקשורות , אות� אי� לשנות...) לא תרצח(חברתית

. לאירועי� הסטורי� כמו שבת וחגי� נית� לשנות

הוא פעל למיסודה של התנועה הרפורמית ונטל חלק בכנסי� הגדולי� �

:ורמי� בגרמניה בה� התקבלו ההחלטות הבאותשל הרבני� ה הרפ

בתנאי שנית� יהיה ) .גייגר התנגד לנישואי תערובת א תמ בהקלה בגיור(התרת נישואי תערובת � כנס ראשו�#

.לגדל את הילד כיהודי א� ההורי� מעונייני�

. עבודת הקורבנותובוטלו התפילות לשיבת ציו� ולחידוש , בוטלה חשיבות העברית כשפת התפילה, כנס שני�

.י יהודי"הותרה נגינת עוגב בבית כנסת בשבת ע

28

התקבלו . הותרו מלאכות מסוימות בשבת א נדחתה הצעה להעביר את יו� המנוחה ליו� ראשו� כנס שלישי�

.הקלות בדיני מילה ואבלות

דת ולא היהדות . חשוב לציי� שהיו עמדות קיצוניות יותר ממה שציינו אות� הוביל שמואל הולדהיי� �

הדת היהודית מבוססת על אמונות וחובות מוסריות ומכא� הסכמה לנישואי תערובת וא" . לאו�

.ניסיו� שנכשל, ניסיו� לשנות את יו� המנוחה ליו� ראשו�

הדתיי� = אורתודוקסיה

לרבני� באירופה היתה התמודדות קשה אי להתמודד ע� הקשי� בשמירה על המסורת בעול� שמשתנה

בקצב מהיר? אי אפשר לנצל את השינויי� לעבודת ה'?

".ההולכי� בדר הישר לעומת הסוטי� ממנה. הזר� דעה ישרה פירוש המילה אורתודוקסיה היא "

י של הגו" העיקרי ביהדות ונאבק נגד הרצו� לשינוי האורתודוקסי ביהדות רואה עצמו ממשי היסטור

ורפורמה ביהדות.

נשארה יהדות אירופה מגובשת סביב ערכי� ) על א" קיומ� של זרמי� ותנועות שונות, (�19עד תחילת המאה ה

, קיו� ההלכה, השאיפה להיות תלמיד חכ�, לימוד תורה כער עליו�: שהיו מוסכמי� על הקהילות היהודיות

.ע� ישראל כע� נבחר ושמירה מפני התבוללות וטמיעה, הילה סמכות רוחנית הפוסקת המוחלטתרב הק

:י שני גורמי�"אוימה היהדות המסורתית ע �19 במחצית השנייה של המאה ה

לערו רפורמות (י הרפורמי� ושוחרי האמנציפציה אשר דרשו לשנות את ערכי היסוד של החברה "ע גור� אחד

) ולהתבולל מצד שניביהדות מצד אחד

לערער את , משכילי� יהודי� במזרח אירופה ביקשו לנפ+ את חומות שמירת המצוות הקפדנית גור� שני

. סמכות הרבני� ולהנהיג מערכת לימודי� שונה בה ילמדו לימודי חול

הדר להתגוננות היא . שיקרא הזר� האורתודוכסי, מול סכנות אלה נער המחנה של שומרי המצוות

ההחמרה נועדה לעטו" את היהודי , הגבהת החומות, אידיאולוגיה של שב ואל תעשה, התבדלות, סתגרותה

המאיימת מבחו+ היא האמצעי להתמודד ולהדו" את ההתבוללות " הרוח הרעה"מפני " חומת מג�"במעי�

.והאפיקורסיות

�� סופר"החת

הדמות �19מחשובי הפוסקי� במאה ה) חידושי תורת משה, (משה סופר' ר

הוא הערי את החוכמה .גישת ההסתגרותהרבנית המרכזית שהובילה את

הוא למד בנעוריו שפות ומדעי� וג� לילדיו שכר מורה מיוחד , האנושית

. שילמד� מדעי�

השקפתו

29

ברפורמה ) , תנועת ההשכלה(בהשכלת ברלי� ,� סופר ראה את שורש הרעה בהתרחקות מהדת "החת �

זהיר את בני משפחתו שלא לקרוא בספרי מנדלסו� ההוא . הכלליתהודית הלא יובהתערות בחברה

בישיבה שהקי� דרש להתמסר ללימוד התורה . וניסה למנוע הקמת בית ספר מיסוד� של המשכילי�

הוא יז� הקמת בית ספר לחקלאות ומלאכה שיכשיר את . א התיר לימודי� כללי� אחרי לימוד תורה

. י"התלמידי� לעלייה לא

היא המקנה לתורה חיות , התחדשות היו� יומית היא בלימוד התורה �חדשנות בלימוד התורה �

. ונצחיות ולכ� דרש מעצמו ומתלמידיו את החידוש בדברי התורה

חדש אסור : "הוא התנגד לכל שינוי קל שבקלי� וטע� �התנגדות להכנסת תיקוני� בהלכה ברוח הזמ� �

להוסי" ", להגביה חומות"אדרבא עלינו .. נו נוגד את ההלכהכל תיקו� אסור ג� א� אי ".מ� התורה

. גדרי� וסייגי� להחמיר ולא להקל

יהודי ". א"ובני ישראל יוצאי� ביד רמ:"שמירת ההלכה צריכה להתבסס על השולח� ערו וסיסמתו �

" .שולח� ערו "ה אשכנז צריכי� ללכת לפי פסקי רבי משה איסרלייש לפי

ולשינויי� נוספי� , העברת הבימה ממרכז בית הכנסת לקדמתו, הוא התנגד לשינויי� בסדר התפילה �

. � סופר שא� היה הדבר בידו היה מוציא� מכלל ישראל"על הרפורמי� אמר החת. שעשו הרפורמי�

ה� בגלל החשש שתגביר את החילו� , החת� סופר ראה באמנציפציה סיכו� רב #יחסו לאמנציפציה

משו� שהחיי� הנוחי� בגולה עלולי� . י"התבוללות וה� בגלל שהיא תרחיק אות� מהתקווה לשוב לאוה

.מכא� מוב� יחסו החיובי ללאומיות היהודית . י "להסיט את היהודי מהשאיפה לגאולה ועלייה לא

נלחמו , לאחר פטירתו תלמידיו הקצינו ביחס� כלפי המודרנה ושללו כל לימודי חול –אולטרה אורתודוכסיה

. מקבוצה זו יצאו מיסדי העדה החרדית בירושלי�. ביהודי� האורתודוכסי�

אורתודוכסיה חדשה #אורתודוקסיה# יאונ

שטענה , אורתודוקסיה חדשה. התגבש בגרמניה, זר� נוס" ביהדות האורתודוקסית

במודרנה יש צדדי� חיובי� שלא סותרי� וא" רצוי לבחור בדברי� הטובי� כי

ביניה� היו הרבני� הרב עזריאל הילדסהיימר . שבמודרנה ולשלב� בחיי� היהודי�

שהקי� בברלי� בית מדרש לרבני� שמטרתו להצמיח דמות של רב חדש שיודע הלכה

. וג� יש לו השכלה כללית רחבה וקשוב לשאלות הזמ�

). 1808#1888(ה עמד הרב שמשו� רפאל הירשבראש

השקפתו

, הוא ביקש לשלב בי� נאמנות למסורת ושמירה על ההלכה לבי� היבטי� במודרנה

. שראה בה� היבטי� חיובי�

. מכא� החובה לקיי� את התורה על כל מצוותיה, אי� לשנות בה דבר, תורת ישראל נצחית

30

שילוב החיי� ) תורה ע� דר+ אר0אמירתו של רב� גמליאל יפה תלמוד (יחד ע� זאת הוא האמי� בדר אר+

הוא עצמו למד ) מדע ומלאכת כפיי�(י ההלכה היהודית ע� רכישת השכלה אקדמית ומקצועית "עפ

באוניברסיטה

. ולמדו בו עברית ברמה גבוה. הוא הקי� את בית הספר הריאלי היהודי בו למדו ג� מקצועות חול �

הוא עודד בעיתו� כתיבה . ייסד עיתו� אורתודוכסי בש� ישורו� ששימש שופר לכל רעיונותיו ר הירש"הרש �

. יהודית יראת שמי� ודבקות במסורת

א� . ואי� לאיש היתר לשנות�, כל יהודי מאמי� חייב לקיי� את כל המצוות כפי שהתפתחו במרוצת הדורות

.לא את התורהיש אי התאמה בי� מצווה למציאות יש לתק� את החברה ו

לדוגמה הרב הירש נשא את דרשתו בבית הכנסת בשפה . אפשר לשנות מנהגי� א לא לשנות הלכה �

. הגרמנית

.. לדעתו רבי� מרעיונות ההשכלה שאובי� מערכי הנצח של היהדות. היה חיובי � יחסו לאמנסיפציה �

. אל דחה לעתיד הרחוקואילו את חזו� הגאולה של ע� ישר, האמנציפציה היא הישג של ימות המשיח

מכא� שהוא ראה . האמנציפציה תורמת ליהודי� ועוזרת לה� להתקד� ולהשתלב בעמי�

.המאפשר לע� ישראל להגשי� את ייעודו בהווה ולהיות אור לגויי�, באמנציפציה אתגר חיובי

הוא ' להורות לכל העמי� שה, לדעתו לע� ישראל שליחות רוחנית בגולה #יחסו ללאומיות היהודית �

.הוא דחה לעתיד הרחוק, את חזו� הגאולה של ע� ישראל בארצו ". מקור כל הברכה

. והוא הוביל להתבדלות מוחלטת מהרפורמי�, מלחמתו ברפורמה לא ידעה פשרות יחסו לרפורמי� �

באותה תקופה ) עוזב את קהילתו הגדולה (הוא עובר להיות רב של קהילה קטנה בפרנקפורט 1850ב

א� פרשת מקהילה יהודית היית צרי להיות בקהילה (.להיות רשו� ושיי לקהילה כל אד� חייב

שרובה (מקהילת פרנקפורט הגדולה כרב של קהילת ישורו� בפרנקפורט הוא מפריד אותה )נוצרית

. ואפילו מקי� בית קברות נפרד לקהילה) רפורמית

הניאו אורתודוכסיה בגרמניה הצמיחה דמות יהודי שונה מזו של היהודי על פי הדג� הליטאי �

דמותו היא של יהודי השומר באדיקות על מצוות הדת ומצד שני משכיל ובעל . או חסידי ) חרדי(

. מקצוע חופשי

#היהדות הניאו היהדות האורתודוקסית

האורתודוקסית

היהדות הרפורמית

תיקו� ועיצוב מחדש של אורתודוקסיה חדשה הליכה בדר הישר מקור הש�

היהדות

מקו�

התגבשות

התנועה

אוסטרו הונגריה

הונגריה

גרמניה גרמניה

אברה� גייגר – רבי שמעו� רפאל הירש החת� סופר מנהיג התנועה

31

מחשובי הפוסקי� במאה

דמות רבנית מרכזית 19ה

.

ש ספרו "נקרא ע

". חידושי תורת משה"

נודע כפוסק הלכה הנוטה

ול� לא לגבי להקל א

. הרפורמי�

כיה� כרב בפרנקפורט . ר "רש

שילב בי� קיו� קפדני של .

מצוות התורה ע� השכלה

.כללית והשתלבות חברתית

בבית ספר שהקי� למדו

.תורה מתמטיקה ומדעי�

גיבש את התנועה הרפורמית

.ודאג למיסודה

התגורר בפרנקפורט ובברלי�

..

. ר ללשונות המזרח"כיה� כד

הוציא לאור סידור תפילות

. של התנועה הרפורמית

מפני החברה הסתגרות � רעיו� התנועה

.הלא יהודית

שמירה קפדנית על �

.ההלכה היהודית

התנגדות לתיקוני� בדת �

.

חדש אסור מ� "השקפתו �

"התורה

. הקפדה על המנהגי� �

למנהג יש תוק" של די�

. תורה

השתלבות היהודי� בחיי �

.המדינה

שמירה קפדנית על . �

ההלכה היהודית

. התנגדות לתיקוני� בדת �

תורה ע� דר "השקפתו �

".אר+

היה מוכ� לשנות מנהגי� �

בתנאי שאינ� סותרי� את

ההלכה למשל דרש בבית

.הכנסת בשפה גרמנית

הבדיל בי� מנהג למצווה �

מנהג אפשר לשנות מצווה .

.לא

המציאות מחייבת תיקוני� �

.בדת

אינ� מחויבי� לפסיקת �

קיו� . ההלכה המקובלת

. מצוות אינו מרכיב חשוב

. התפילות בשפה גרמנית �

כל התפילות המביעות

תקווה לשיבת ציו� ולביאת

. המשיח הושמטו מהסידור

העיקר בעיניה� האמונה �

. הרגש והחוויה הדתית

מבנה בית

הכנסת

. טמפל דומה לכנסיה רגיל רגיל

גרמנית עברית עברית שפת התפילה

התמודדות ע�

המודרנה

הסתגרות

התחדשות יומיומית רק

.. בלימוד תורה

השתלבו בחברה הסובבת כל

עוד זה לא סותר את מצוות

. היהדות

קיו� מצוות ע� השכלה

. כללית

השתלבו במקצוע

. טה בלבוש באוניברסי

בבילוי שעות הפנאי

שינוי הדת היהודית

. שתתאי� למציאות

הקלה , הקלה בדיני גיור

. בנישואי� מעורבי�

32

היחס

לאמנציפציה

נגד האמנציפציה

)גישה מתנגדת(

בעד האמנציפציה

)גישה מחייבת(

בעד האמנציפציה

)גישה מחייבת(

/ הסבר(הנימוק

)העמדה

� סופר התנגד "החת

: מאוד

אמנציפציה�ל

השכלה �ל

.רפורמה �ל

התנגד למגמת

ההשתלבות מתו חשש

:מ

תהלי החילו� �

,והתבוללות

ויתור על הקשר �

,לאר+ ישראל

ויתור על �

.הלאומיות

:� סופר היה בעד "החת

עלייה לאר+ �

.ישראל

עודד את �

תלמידיו לעלות

ללמוד , לאר+

ולהתפרנס . תורה

.מעבודת כפיי�

הרב שמשו� רפאל הירש

:ראה בחיוב

האמנציפציה כי היא את

ניתנה על בסיס הרעיו� שכל

בני האד� שווי� וזכאי�

כתוצאה . לחירות ושוויו�

:מכ

הסובלנות הדתית תאפשר �

ליהודי� לשמור מצוות ללא

.חשש שהגויי� יפגעו בה�

האמנציפציה תקל על �

תפקידו של היהודי בגולה

להפי+ את האמונה באל אחד

. הנביאי�ומוסר

הרב שמשו� רפאל הירש

:התנגד

הוא . לתנועה הרפורמית

התנגד לכל השינויי�

והתיקוני� של תנועה זו וטע�

כי יש ללכת בדר התורה

.ולדקדק בכל המצוות

דחה לעתיד את העלייה �

.לאר+ ישראל

ראה בחיוב:אברה� גייגר

פתרו� כאמנציפציה את ה �

.מלא לבעיית היהודי�

בעד השתלבות מלאה היה �

בחברה הגרמנית בה ה�

הרפורמי� ראו עצמ� . חיי�

" גרמני� בני דת משה"כ

אברה� גייגר התנגד:

.קשר ע� אר+ ישראל �

ראו . הלאומיות היהודית �

ביהדות דת ולא לאו� (ע�).

הרפורמי� עשו מספר לכ�,

: תיקוני� בדת

,שינו את נוסח התפילות �

,נגינה בבית כנסת בשבת �

ויתרו על השימוש בשפה

.ועוד, העברית

"ברלי� היא ירושלי� שלי" "טובה תורה ע� דר+ אר0"החדש אסור מ� "אמרתו של

33

"התורה ראש הקבוצה

יציונפרק ארבעה עשר: הרעיו� ה

. .תנועה שדוגלת בהשבת היהודי� לאר+ ישראל ובהקמת שלטו� עצמאי יהודי בה –ציונות

:הרעיו� הציונילהתעוררות הגורמי�

לגאולת תו ציפייה משיחית הדורות נשמר הקשר בי� ע� ישראל לארצו כל במש #ישראל לאר0) זיקה(קשר

ישראל

והכרה) ואיטליה גרמניה( מפוצלות מדינות של מדיני איחוד: לדוגמה� אירופאיות לאומיות תנועות הצלחת# -

ותקוות� היהודי� רצו� על משפיעות) הבלק� מדינות כגו�( מדינה לעצמ� לתבוע לאומיות תנועות של בזכות

עצמאית יהודית מדינה להקמת

הגיעו אליה� המקומות אחד, להגר ליהודי� גרמו אירופה במזרח הפוגרומי� #המודרנית האנטישמיות#

אנטישמיות ליצירת הביאה שהאמנציפציה התובנה את יצרה אירופה במערב האנטישמיות. י"א היה היהודי�

היהודית לבעיה פתרו� למצוא הצור ומכא� חדש בסיס על

היהודי� על השפעות מספר לאמנציפציה �האמנציפציה � :

*לאומיות לתביעות ולגיטימציה ביטוי חופש ליהודי� נתנה אמנציפציה

בצור ההכרה את מגבירה האמנציפציה(כלומר כישלו� האמנציפציה) א" על אנטישמיות מתופעות *האכזבה

היהודי�. של למדינה

אפשרי וזה היהודי הלאומי הייחוד על לשמור המגמה את והגבירה להתבוללות חשש עוררה *האמנציפציה

יהודית במדינה

# מבשרי הציונות

).1812�1875( משה הס) , 1795�1874(הרב צבי הירש קאלישר ),1798�1878(הרב יהודה אלקלעי

מפני שקדמו לה " מבשרי�"ה� זכו לכינוי . מבשרי הציונותלתנועה הציונית כתנועה לאומית מודרנית קדמו

ה� היו ההוגי� הראשוני� של הרעיו� הציוני כרעיו� מודרני וקראו להוציאו לפועל א לא , על בואה" בישרו"ו

.הצליחו בעצמ� להגיע להישגי� מעשי�

34

טבלת סיכו� מבשרי הציונות

משה הס הרב אלקלעי ב קלישרהר

1812�1875 1798�1878 1795�1874שני�

בו� בגרמניה סרייבו,בלק� פרוסיה\פולי� מקו�

קיבל ,נולד במערב אירופה מקובל,רב ודרש� רב ודיי� בעיר טורו� רקע

חינו מסורתי דתי

לחילוני בילדותו א הפ

מתבולל וסוציאליסט

ספרי�

וחיבורי�

שכתבו

'רומי וירושלי�' 'מנחת יהודה' 'דרישת ציו�'

י להקמת "קריאה לעליה לא אידיאולוגיה

מושבות חקלאיות בה

, וחידוש עבודת הקורבנות

גאולה טבעית והדרגתית

,,קרא לישוב אר+ ישראל

גאולה טבעית והדרגתית

סוציאליסט ראה בחזרת

לארצו הזדמנות י"עמ

לייש� את ערכי

הסוציאליז� שלטענתו

נובעי� מתורת

צרי ), תורת משה(ישראל

י"להחזיר את עמ

לגדולתו כדי שתוק� שוב

מדינה יהודית שתהיה לה

השפעה חיובית על העול�

כולו

תוכניות

מעשיות

הקמת חברה לרכישת

אדמות לעיבוד ותמיכה

בחקלאי� עי ניסיו� לרתו�

ירי� ובעלי יהודי� עש

השפעה ומעמד פוליטי

, באירופה כמו כרמייה

מונטפיורי ובני רוטשילד

תכנ� לקבל רישיו� התיישבות

, מאני'י מהסולט� העות"בא

בתמיכת המעצמות האירופאיות

מנהיגי (וכינוס אסיפת זקני�

), קהילות היהודיות בעול�

כתב תוכנית '" עולה לה"בספרו ,

מפורטת להקמת מדינה יהודית

באר+ ישראל

רכישת טריטוריה

מתורכיה

ניהל חלופת מכתבי� ע� פעולות

משה מונטפיורי ואדול"

כרמיה בבקשה שיתמכו

הפצת הרעיו� הציוני ברחבי

ניסה להקי� ארגו� , אירופה

צעותו יאספו כספי� שבאמ

ח בבקשה "פנה לחברת כי

שתעזור להישבות היהודית

באר+ ישראל

35

כלכלית ופוליטית בשיבת

.יהודי� לארצ�

הקי� ועמד בראש חברה

ליישוב אר+ ישראל יחד ע�

הרב אליהו גוטמאכר

.להתיישבות באר+

עלה לאר+ ישראל בעצמו

ציונות חילונית ציונות דתית מעשית ציונות דתית מדינית זר� מייצג

סוציאליסטית

:נושאי� בה� עסקו מבשרי הציונות

התפתחות הרעיונות הלאומיי� באירופה ,כל מבשרי הציונות עסקו ברעיו� של שיבת היהודי� לאר+ ישראל �

מאמרי� וספרי� ה� הביעו את הרעיונות ותפיסת העול� שלה� באמצעות . השפיעה על תפיסת עולמ�

ה� עודדו , על מנת לייש� ולהוציא לפועל את אמונותיה� בפעולות מעשיותשפורסמו ברחבי אירופה וכ� החלו

.יהודי� לעלות לאר+ ישראל והרב אלקלעי א" עלה בעצמו לאר+

מבשרי הציונות שאפו לשנות את המצב הקיי� שבו רוב :של יהודי העול�) היצרנות (רעיו� הפרודוקטיביות �

וה� חשבו שהשיבה של . ועות פרודקטיביי�היהודי� בגולה לא היו בעלי מלאכה ולא עסקו בחקלאות ומקצ

היהודי� לאר+ ישראל תחייב אות� לעסוק ג� במלאכת כפיי� ובייחוד בחקלאות ובכ יחזרו למציאות

כלכלית נורמלית

מבשרי הציונות יצאו כנגד התפיסה הדתית המקובלת בתקופת� שלפיה הע� : גאולה טבעית ולא רק ניסית�

הניסית הגאולה של לבואה ולהמתי� לשבת ולכ� ויש, י"המשיח על מנת לעלות לא היהודי צרי לחכות עד בוא

יהודיתו הגאולה לא תהיה ניסית בלבד אלא תתחיל בדר מדינה להקמת לפעול יש כי טענו הציונות מבשרי

.השלמה הגאולה תבוא, הטבעית הגאולה שהיא, שלנו פעולה באמצעות רק הטבע וכי

מבשרי בעוד ניסית מיידית גאולה של יציאה כנגד התפיסה המקובלת הייתה : גאולה הדרגתית�

בשלבי� הגאולה שלמה לא נגלית בבת אחת אלא הדרגתית גאולה על דברו הרבני� קלישר ואלקלעי,הציונות

.י הינה אחת משלבי� בדר לגאולה השלמה"י לא"מופיעה בהדרגתיות והחזרה הטבעית של עמ

:רעיונות מבשרי הציונותהקשיי� בהצלחת

באותה תקופה היהודי� באירופה החלו לקבל אמנציפציה וחשו שיפור במצב� בגולה ולכ� היה קושי בשכנוע *

. וליצור עליית המוני� לאר+ ישראל שנחשבה אז לאר+ בלתי מפותחת ומרובת סכנות

י ליצור ולממש עלייה המונית מבשרי הציונות פעלו כיחידי� ולכ� לא היה לה� מספיק כוח פוליטי וכלכל*

לאר+ ישראל

.י נדרשת קרקע "ועל מנת לאפשר חזרה המונית לא, קשיי� ברכישת אדמות באר+ ישראל*

36

לא נכו� יהיה לומר שמבשרי הציונות נכשלו לגמרי שכ� פחות ממאה שני� לאחר פעילות� התממשו

! כי הציונותהתוכניות שלה� וקמה מדינת ישראל וה� היוו הבסיס למימוש ער

תנועת חיבת ציו�

.שנה לאחר הופעת� של מבשרי הציונות –חובבי ציו� הופיעו כ "חיבת ציו�"תנועת

אבל מיעוט מבי� יהודי רוסיה ,רבי� עזבו את רוסיה והיגרו מערבה ,בעקבות גלי פרעות גדולי� ביהודי רוסיה

ארגנו את , לעליה לאר+ ישראל "חובבי ציו�"מקומיות שנקראו )קבוצות(בעקבות הפרעות הקימו אגודות

)1881(עלייה ראשונה�עלייה זו נקראה יותר מאוחר–העלייה והקימו ישובי� חדשי� באר+ ישראל

י "חובבי ציו� רצו לפתור את מצוקת היהודי� בעקבות הפרעות וחיפשו פתרו� מיידי ולכ� עודדו עלייה לא

ולא פתרו� שיכול ) חזו� לעתיד(מדינה יהודית יעד רחוק טווחה� ראו בהקמת ,והקמת התיישבות חקלאית

לעזור לבעיות המיידיות של יהודי מזרח רוסיה

יהודה עד ש. אגודות חובבי ציו� פעלו תחילה כקבוצות שתפקדו בצורה עצמאית ללא סדר והנהגה מרכזית

ות חובבי ציו� לתנועה אחת ומנהיגי� נוספי� מקרב חובבי ציו� החליטו לאחד את כל אגוד לייב פינסקר

.מלוכדת ומשפיעה יותר

1821 � 1891פינסקר יהודה

.בחברה הרוסית היהודי� בתחילת דרכו האמי� פינסקר בהשתלבות, מתבוללמשכיל חילוני ו, רופא

את הספר ' פרס�שינה את דעתו וחשב שצרי להקי� מדינה ליהודי� הוא , "סופות הנגב"בעקבות פרעות

: עיקרי דבריו )שחרור עצמי(,אוטואמנציפציה

על ידי התיישבות של , ועליה� לעזור לעצמ�) יישות מדינית יהודית(היהודי� צריכי� אר+ משלה� -

).בהמש , (עצמאית מדינה והקמת י"כל היהודי� באר+ משלה� עדי" א

תהיה מטרתו אשר וועד יבחר שמתוכו לאומי קונגרס כינוס: "האר+ משלנו"רעיו� להגשמת הדרכי� -

באר+ שלא יהודית מדינה להקי� שמחשבתו פיסקר הבי� .זו למטרה שתתאי� אר+ ולמצוא לחפש

היהודי הע� רוב דעת על תתקבל לא ישראל

1884188418841884ועידת קטובי0

37

של ועידה שהתכנסה ביוזמתו של פינסקר בעיר קטובי+ שעל גבול רוסיה גרמניה והייתה לוועידת הייסוד

.העולמי הראשו��הארגו� היהודי הלאומי �"חיבת ציו�"תנועת

.נבחר ליושב ראש של כבוד הרב שמואל מוהליברו פניסקרלראשות התנועה נבחר

.י�'ב מוולוז"לוועד המנהל נבחרו רבני� נוספי� שהיו מגאוני הדור כמו הנצי

.בוועידה הוגדרו המטרות של תנועת חיבת ציו�

:קטובי0החלטות ועידת

.להחזיר חלק מהיהודי� לעובדת אדמה באר+ ישראל .א

.כל אגודות חובבי ציו� יהיו מרוכזות תחת ארגו� אחד ע� הנהגה שנבחרה .ב

ממשלת רוסיה להשתתפות ) רישיו�(אנשי� מחיבת ציו� יפעלו בשלטו� הרוסי כדי לקבל אישור פעולה .ג

בפעילות הארגו�

.הקיימי� באר+ ישראל ובמושבות החדשות שהוקמו בהחיבת ציו� תתמו בישובי� היהודי� .ד

י על מנת לבדוק אלו מושבות זקוקות ביותר לסיוע וכ� לנסות לשדל את "תישלח משלחת לא .ה

.מנית שיסירו את ההגבלות לבניית ישובי� חדשי�'האימפריה העות

:קשיי התנועה

:תנועת חיבת ציו� התמודדה ע� מספר קשיי�

. מחיר הקרקעות עלה. לרכישת קרקעות באר+ ישראלקשיי� בגיוס כספי� .1

מאני 'חששו להגיע לאר+ ישראל שהייתה תחת שלטו� העות, יהודי� רבי� על א" הפרעות ואנטישמיות .2

ב אר+ מתקדמת ומתפתחת שבה החיי� היו נוחי� יותר "ה� העדיפו להגר לארה,ונחשבה נחשלת

.י באותה תקופה "מא

ודתיי� בתו התנועה על אופי הישוב היהודי החדש ושל ) משכילי�ה(חילוקי דעות בי� חילוני� .3

ועל מידת הכפייה , י"ויכוחי� על אורח החיי� שצרי להתקיי� בא, המושבות החדשות שקמו

ויי� שרצו להקי� חברה "הביל–בייחוד בני גדרה , לשמירת מצוות בקרב המתיישבי� החדשי� באר+

נבחרו שלושה מנהיגי� :על הוויכוחי� בנושא הוצעה פשרה בניסיו� להתגבר .חילונית מודרנית

.ע� זאת נשארו עדיי� מחלוקות ). אחד מה� היה הרב מוהליבר, משכילי� ורבני�(להנהגה משותפת

חל איסור על פעילות ציונית בגלוי וחברי , האיסור על פעילות פוליטית שהטילו השלטונות הרוסיי� .4

. במחתרת מתו חשש מתגובת השלטו� הרוסי התנועה ברוסיה נאלצו לנהל אותה

38

1824 � 1898הרב שמואל מוהליבר

המהגרי� פנות את עשה רבות לה" סופות הנגב"לאחר פרעות , ממייסדי חיבת ציו�, מגדולי הרבני� ברוסיה

. להקי� יישוב חקלאי י על מנת"ניפגש עמו ושכנעו לקנות קרקעות בא השפיע רבות על הברו� רוטשילד . י"לא

. על ש� אמו של הברו�" (מזכרת בתיה"בעקבות כ נרכשו קרקעות והוקמה עקרו� ששמה שונה לאחר מכ� ל

. הרב מוהליבר היה קשור כל חייו למושבה ומאוחר יותר א" העלו עצמותיו למזכרת בתיה

ות היסטורית רבה כהתארגנות לתנועה זו חשיב,למרות הקשיי� והכישלונות הרבי� של תנועת חיבת ציו�

היא הצליחה לחולל התעוררות לאומית וא" הובילה , מעשית משמעותית ראשונה של הרעיו� הציוני המודרני

י שהיוו את התשתית להתפתחות "לעליות המוניות הראשונות לאר+ ישראל ולהקמת המושבות החדשות בא

וס תמיכתו הכלכלית וארגונית של הברו� רוטשילד זאת הודות להצלחת התנועה בגי.היישוב היהודי באר+

מחברי , לציונות הייתה פחות משמעותית המעשיתשאלמלא תמיכתו במושבות תרומתה ) ועידת קטובי+(

.הרצלהתנועה הצטרפו יותר מאוחר לתנועה הציונית שבראשה עמד

התנועה הציונית בראשות הרצל

"השיבה אל אר0 היהודי� הציונות היא שיבה אל היהדות עוד לפני"

)1860�1904(הרצל) בנימי� זאב(תאודור

39

ומייסד הציונות כתנועה הציונות המדיניתמפתח רעיו� . מחזאי ומדינאי יהודי, סופר, משפט�, עיתונאי

. "חוזה המדינה"נחשב ל.מדינית � לאומית

. כבר כנער נתקל בגילויי אנטישמיות. התחנ בתרבות הגרמנית, הרצל נולד בבודפשט כב� למשפחה מתבוללת

הוא היה חבר . הוא חשב והאמי� כי הפתרו� לאנטישמיות הוא בהשתלבות מוחלטת של היהודי� ע� הגויי�

כ להשתלב בה "היחס העוי� מצד החברה שרצה כ,באגודה לאומית גרמנית א סולק ממנה בגלל היותו יהודי

יפוס וזעזועו מאנטישמיות של ההמו� בצרפת הליברלית חולל אצלו וכ� מפגשו כעיתונאי ע� פרשת משפט דרי

את השינוי בתפיסת עולמו והחלה להבנות התודעה הלאומית שלו והתחזקה ההזדהות שלו ע� יהדותו הוא

הבי� שהאנטישמיות היא בעיה לאומית והאמנציפציה לא תפתור את בעיית היהודי� על היהודי� למצוא

.מדינת היהודי� �ליטי טריטוריאלי פו�פתרו� לאומי

ומוסדות התנועה הציוני הקונגרס

לכינוסו של הקונגרס הציוני הראשו� בבאזל הרצל הביא "היהודי� מדינת" ספרו פרסו� לאחר: הרקע

.שבשווי+

. צירי� 200והשתתפו בו כ.של נציגי מדינת היהודי� העתידית )בית נבחרי�(בקונגרס שהיה מעי� פרלמנט

תוכנית באזלתוכנית של התנועה גובש ונוסח הקונגרס הראשו� שנער בבאזל ולכ� כונה /המצע

"בבאזל ייסדתי את מדינת היהודי�: "הרצל כתב ביומנו לאחר הקונגרס הראשו�

מטרת הציונות:

לקבל את הסכמת� של (.העמי� משפט י"עפ מובטח י"בא מולדת בית ישראל לע� להקי� שואפת הציונות

)י"לע� היהודי בא" בית לאומי"ממשלות העול� להקמת

:להשגת מטרה זו הקונגרס ינקוט באמצעי� הבאי�

. ומסחר בעלי מלאכה, בחקלאות שעוסקי� והתיישבות של יהודי� עליה על ידי , י"א פיתוח.1

.בלאומיות היהודיתיהודי וההכרה �הגברת הרגש הלאומי, הציוני הרעיו� הפצת.2

שיש בה� צוור על מנת להגיע אל ) רטר'צ(כדי לקבל את הסכמת המעצמות , המעצמות מול מ"מו ניהול.3

. מטרת הציונות

דמי חבר בתנועה "( השקל הציוני"הציוני נבחרו על ידי רוכשי של הקונגרס)נציגי�(הצירי�

הקונגרס התכנס כל שנה והחל ) שווה לגברי� ולנשי�זכות בחירה .(פ דעת הרוב"וההחלטות הוכרעו ע)הציונית

.מידי שנתיי��מקונגרס החמישי

40

מוסדות הציונות

:מוסדות מדיניי�

ומעלה ששיל� מס חבר יכול 18כל ב� . היא כללה את כל האגודות הציוניות �הסתדרות הציונית העולמית

.לבחור את נציגיה

.נציגי האומה היהודיתהמוסד העליו� משמייצג את �הקונגרס הציוני

אחראי לביצוע החלטות , אנשי� שנבחרו מתו הקונגרס הציוני �25 20וועד של �הוועד הפועל הציוני

.הקונגרס

:מוסדות ממני�

.אחראית למציאת מימו� לעליה ולהתיישבות באר+ ישראל �קר� היסוד

ההסתדרות הציונית הגו" הכספי לפעולות מדיניות וכלכליות של �אוצר ההתיישבות היהודי�

גו" בנקאי שנועד להעברת כספי ההתנועה �פלשתינה �בנק אנגלו

:מוסדות מיישבי�

קר� קימת לישראל תפקידה לקנות אדמות באר+ ישראלולהפו אות� לאדמות לאו� שנועדו �ל"קק

להתיישבות

את ההסתדרות ייצג,תכנ� תוכניות להתיישבות וסייע למימוש ההתיישבות באר+ �המשרד האר+ ישראלי

.הציונית באר+

.אחראית לרכישת קרקעות�חברת הכשרת היישוב

41

:לסיכו�

הקמת (והפצת הרעיו� הציוני .ליכוד קבוצות רבות מגוונות בתנועה אחת : ההישגי� הגדולי� של הרצל היו

� מצד הציונות בראשות הרצל פעלה להשגת רישיו�בישראל וכ� בעמי�) מדינה ריבונית יהודית באר+ ישראל

.האומות לכ

שוני� זרמי�תו כדי התרחבות התנועה נוצרו ,התנועה הציונית ומוסדותיה גדלה והתפשטה ברחבי העול�

.בתוכה

בתנועה הציונית �זרמי

דמותו ואופיו של הבית היהודי מה ? מהי הדר הנכונה להשיג מדינה התנועה הציונית מחפשת דר לגבי

. ? שיקו� בעתיד

. זרמי� שוני��מבחיני� באנו

: מדינהלדרכי� להשגת בנוגע שוני� זרמי� ב .1

ציונות מדינית �

ציונות מעשית�

הא� היא תעסוק רק , , הוויכוח על תפקיד הציונות .של הבית הלאומיאופיו זרמי� בציונות בנוגע ל. 2

? בהתיישבות או ג� בחינו+

ציונות רוחנית �

.ציונות סוציאליסטית�

דתית ציונות�

הציונות המדינית

ואנורד, הרצל: מיצג הזר�

אצל מדינית בשלב הראשו� יש להתמקד בפעילות, פוליטית דיפלומטיתפועלי� בדר : השקפת עול�

. המעצמות כדי להשיג הסכמה להעניק ליהודי� זיכיו� להקמת בית לאומי לע� היהודי באר+ ישראל

.האנטישמיותחשש מפוגרומי� והתגברות . 1: הרקע

.אכזבה מאמנציפציה וליברליז� אירופאי. 2

נימוקי� לרעיו�

42

העמי� , לא רק היהודי� סובלי� מהעמי� אלא ג� העמי� סובלי� מהיהודי� –תמיכת המעצמות .1

מהפכות , ני� ביציאת היהודי� כדי למנוע תחרות כלכליתירואי� בע� היהודי גור� זר ומעוני

.ו� ע� תמיכת המעצמותמדינת יהודי� תק'.וכו

המצוקה היא בעיה מדינית –היהודי� סובלי� מאנטישמיות למרות האמנציפציה �י"ישבות באיהת .2

הציונות לא באה לספק מקלט ללילה , עולמית וצרי לטפל בה בזירה בינלאומית בהסכמת המעצמות

והיא עלולה א" לעורר י"התגנבות בלילה לא תפתור את חזרת היהודי� לא,אלא לתת ליהודי� מולדת

מני שיכול בתגובה לפגוע בישוב 'את זעמה של דעת הקהל העולמית ואת זעמו של השלטו� העות

. י"שבות באיולכ צרי הסכמה משפטית מדינית של האומות לפני ההתי .היהודי החדש

.כינוס קונגרסי� ציוני� והקמת ההסתדרות הציונית �: הפעולות

קיסר , שר המושבות הבריטי, בולטי� בפוליטיקה העולמית כמו הסולטא� העותומאני הרצל נפגש ע� אישי�

י משפט "י עפ"הציונות שואפת להקי� בית מולדת לע� ישראל בא" �קבלת תוכנית באזל.. גרמניה

)הסכמת העמי� = משפט הכלל".(הכלל

ציונות מעשיתה

.חובבי ציו� �נציגי יהודי� ממזרח אירופה: מיצג הזר�

דר הפעולה שלה היא , ממדינות העול�י היא חיונית ג� ללא הבטחות "אבשבות יעליה והתי: השקפת עול�

. זר� שממשי את חיבת ציו� שעלו בעליה ראשונה – בשטח מעשי�בקביעת

.חשש מפוגרומי�. 1: הרקע

.אכזבה מליברליז� רוסי .2

נימוקי� לרעיו�

והתישבות כל אילו יכולי� , קנית קרקעות,י נקנית במעשי� יצירת עובדות ומעשי� "א � בעלות על האר+.1

כי על בסיס עובדות קימות קל יהיה להשיג )לא שללו את פעילות המדינית (להכריע את הכ" ג� בתחו� המדיני

ות קנית אדמ, עליה,הגאולה והקמת המדינה יבואו בעקבות המעשי� של התישבות , .אישור מאומות העול�

אי אפשר לחכות עד להשגת האישור . פתרו� הצלה למצוקת היהודי� במזרח אירופה בגלל אנטישמיות. �2

.מאומות העול�

. ו הקמת התישבות באר+ ישראל.ראשונה ושניה–י "עליה לא � : פעולותיה�

י"קנית קרקעות בא�

.י"עזרה כספית וארגונית לישוב בא�

43

. י"יה לאיעלהפצת הרעיו� הציוני ועידוד ה �

הציונות הדתית

.הרב ריינס, ב"הנצי, הרב מוהליבר: מיצגי הזר�

הרב יצחק יעקב ריינס

א א שב לליטא כדי לגייס כספי� לתמיכה ביישוב היהודי ”הגר היה בנו של אחד מהעולי� לאר+ לקריאתו של

שאיבדבאר+ ישראל ונשאר בה לאחר

,בנו מנישואיו השניי�, הרב ריינס). ז”תקצ – 1837( את כל משפחתו ברעידת האדמה הגדולה בצפת

הרב שבראשה עמדו , בצעירותו שימש הרב ריינס כגבאי של חברת יישוב אר+ ישראל. נולד וגדל בליטא

ישיבה ,את ישיבת לידאהרב ריינס הקי� . לאחר מכ� כיה� כרב בעיירות שונות בליטא. קאלישר והרב גוטמכר

ולהיות לומדי ששילבה לימודי קודש וחול במטרה לאפשר לצעירי� דתיי� להיות משכילי� וע� זאת להמשי

זמ� קצר לפני שפלשו, הרב ריינס נפטר בעיצומה של מהומת מלחמת העול� הראשונה. תורה ושומרי מצוות

.הכוחות הגרמניי� לעיר

חי"תנועת המזר

של –דתיי� וחילוני� פעלו יחד בקונגרס הציוני אול� אז קמה בקונגרס הציוני סיעה דמוקרטית 1901עד

הדבר היה נגד השקפת הדתיי� . הציונות הרוחנית ודרשה התערבות של ההסתדרות הציונית ג� בתרבות

כנגד לכ� ה� החליטו להקי� סיעה חדשה . שחששו שעיסוק בתרבות ירחיק את הדתיי� מהתנועה הציונית

.מרכז רוחני בראשות הרב יצחק יעקב ריינס –י "הסיעה הדמוקרטית שנקרת סיעת המזרח

: השקפת עול�

" של הגאולה ' היא ראתה בציונות שלב א., הציונות הדתית האמינה בשילוב בי� דת ישראל ללאומיות יהודית

שיבה , קיבו+ גלויות: שעיקריהיש לזרז את הגאולה המשיחית בעזרת הגאולה הטבעית ".אתחלתא דגאולה

.שפה עברית, עבודת אדמה, י"לא

44

:י "מטרת המזרח

י דרשה "המזרח., וירה דתית בתנועה הציונית ולדאוג שלא תהיה פגיעה של התנועה בדת היהודיתולתרו� לא

בהכוונת המזרחי קמו בתי ספר . שיוק� זר� של חינו ממלכתי דתי נפרד במקביל לחינו הציוני הכללי

).ס תחכמוני בתל אביב"בי. (דתיי� ששילבו לימודי חול ולימודי קודש

י "הקשיי� שבה� נתקלה המזרח

.ההחלטה לעסוק בפעילות חינוכית גרמה לחילוני� לנטוש את הסיעה .1

. תמיכתה בהצעת אוגנדה החלישה אותה .2

ופרשו חילוני� � שרובה בתנועה המזרחי ילותפע את יפה בעי� ראו שלא דתיי� היו ג� מתנגדי� .3

. ישראל אגודת את והקימו מתוכה

תר+ זאת שאי� כא� קשר מהותי אלא רק קשר טכני לש� הרב ריינסכתשובה למתנגדי� הדתיי�

ועיקר התנועה הציונית הוא רק אמצעי הכרחי להצלת .השגת המטרה של הקמת מדינה לע� היהודי

עלינו כדתיי� להשפיע ש הרב ריינס האמי� . ולא מדובר בדחיקת הק+ ואי� כא� פעולה משיחית היהודי�

הדבר , על התנועה הציונית מבפני� דהיינו מתו התנועה ולא להשאירה בידי ההנהגה החילונית בלבד

.ישפיע על אופי המדינה שתקו�

פעילות בתנועה הציונית מקרבת את .אל רואה בציונות חלק בלתי נפרד מהאמונה בתורת ישר הרב מימו�*

גאולת ע� ישראל לא תבוא פתאו� אלא יקדמו לה שלבי� מעשיי� של גאולה " אתחלתא דגאולה, "הגאולה

.טבעית

המתנגדי� לתנועה הציונית

האורתודוקסי� שאינ� ציוני�

הרעיו�:

בידי שמיי�. הגלות היא עונש הפתרו� לבעיית היהודי� היא האמונה ב"גאולה הניסית". הגאולה תבוא רק

לע� ישראל וצרי להמתי� בגלות עד בוא הגאולה.

הסיבות להתנגדות:

התנועה הציונית עוסקת בגאולה ע"י האד� וזו הפרה של שלושת השבועות שהשביע הקב"ה את ע� •

ישראל (עפ"י המדרש): לא לעלות בחומה, לא למרוד באומות ולא לדחוק את הק+. יש לחכות בגלות

ד בוא הגאולה הניסית.ע

45

התנועה הציונית היא חילונית ואי� לשת" פעולה ע� החילוני� בגלל החשש שהחילוני� ישפיעו לרעה •

על הדתיי�, וכ� שיתו" פעולה ע� החילוני� נות� לה� לגיטימציה.

הציונות היא אויב לדת היהודית, בגלל שהיא מנסה ליצור לאו� יהודי חילוני, ובכ מרחיקה את •

הדת היהודית. –ודי� מהעיקר היה

הרפורמי� והתומכי� בהשתלבות בחברה

הרעיו�:

השתלבות בחברה הנוכרית בהתא� לאמנציפציה. ראו עצמ� בשליחות במטרה להנחיל את הרעיונות

המוסריי� שבדת היהודית לעול�, בבחינת "אור לגויי�". כדי שהדבר יצליח יש לטשטש את ההבדלי� בי�

הגויי� ליהודי�.

הסיבות להתנגדות:

טענו כי הציונות מכשילה את השיחות של היהודי� בעול�, בגלל שה� מציגי� את היהדות כלאו� •

ולא כדת.

הציונות פוגעת במאבק היהודי� לקבל אמנציפציה כי היא יוצרת נאמנות כפולה. •