התמונה" ר"שי לש ובילוש – הזרה השפה אתרבהו

האנגלית לימודיב רהשהע יתכנתוהצרפתית

ריןב ןנח1980, 3 ןויליג

בעולם שכיחה תופעה )המטמורפוזה( הוא הגלגול וא רהוהצ יינושמן מטיל הטבע: הפרפר נעשה הזחל, הזחל יוצא הביצה ביצה,

צההבי ה, מןציב הלמטי לפרפר; הצפרדע שוב נהפך והגולם לגולם לצפרדע. האדם שוב ונהפך המים את עוזב הראשן, הראשן יוצא

שם אף , הואשתחפמ ואה גוח הווריאציה. ביום ואת השינוי את אוהב ה;זופרומטהמ את אוהב דמותו. האמן את המשנה מסכה פניו על הופך הוא אביוכ תוא יותוחשמ רעיונותיו, את ואת יוותוישמהתר את

שינויים בעשרות אחד נושא מבטא ת. הואגינוולמנ תנוומלשירים, לתווריאציות.

ליצירת אחד בתחום אמנות יצירת מעבד או האמן השנמ עםפ דימ אינטרמדיאליים" "תרגומים הם ומגוונים אחר. רבים בתחום אמנות

הנומלת ורפיסה של הפיכתו ושכיחים, כגון ידועים םמה אלה. אחדים(.1978ין, )בר טלסר הרומן של תרגומו או "שיר כגון יאליות" נדירותדאינטרמ תמ"טמורפוזו ןשני אתז מתעול

)ברין, כדי תוך יוטית, המתהווהפ רהייצ אשהו(, 1979התמונה" "ב.ויכו לספ, - תמונה פלסטית מיצירה המשורר של התרשמותו

זה פדגוגי יוןעל. גוגיתדפ מבחינה ה" חשוב, ובעיקרונמתה ריש" חקר עשרהה תכנית בהכנת מתבטא מהם אחדים, שונש יםיראפש כיוונים

זרה. שפה ראתובה הזרה השפה התמונה" בהוראת "שיר לשילוב תדשוקהמ תניתכב

מטרות: חמש השאר, על להצביע, בין אפשר האדם של הנפש לחיי בנוגע תונבה תא יקמויע רגביי ידמהתל(1

ווריההר ואת רגשותיו את להבין ביטיפרט; יב רהיוצ ושל בכללעצמו. ושל לתהזו של

אסתטיים-לינגוויסטיים. אספקטים לש בהבנתם עמקתי דמהלו(2 בשפה מילים צירופי ושל מילים של הבנתן את בירגי דמהלו(3

הזרה. תרוציהי של יתוברתה הרקע את הבנתו את מיקעי דמהלו(4

דונות.הנרה.הז פהבש דומות ביצירות ולעיין להמשיך עונייןמ יההי דמהלו(5

131

הספרות דולימ של הוהעשר הרחבה הן אשונותרה תומטרה תישואילו הספרות להוראת ייחודיות האחרונות המטרות שלוש בכלל,

זרה. בשפה נ"ל. נעייןה למטרות שתובלנה ההתנסויות מן דותאח קדונבו בהה

את יגצהל רצוי, הלתמונה" אלה. תחי "שירי של תדואח תבדוגמאו מה יאמר ופירוש. התלמיד תתוספ וםש לאל מידהתל לפני התמונה

איך רואה הוא על הרהוריו הם היצירה, מה את מבין הוא כאן, בשפה רששאפ כמה עד ויבוטא הפסל. הדברים על או התמונה

.םאה תפ- בש מדי קשה זה הזרה, ואם דלעוד רשפא לפעמים בעל-פה, אך כלל בדרך יהתה וז ותטאתבה אלטרנטיביות. המורה רכיםד של רב ןמגוו כאן בכתב. יש ההבעה תא

על של גילם יפ על יהןנבי יבחר פי ועל כושרם פי הלומדי, התקדמותם.

יוצג ותטאתבהה ראחל על בוודאי יענה שיר השיר. כל החופשית, לאחת דתוחמי זיקה יש ריש לכל זאת הנ"ל. עם המטרות מן כמה

המטרות.

W.H. Auden של ורי- ש אשונההר המטרה את םידגמה ירבש חפתנ(.Kranz , 1976, pp. 8-76) ברויגל רוס" של"איקל דשהמוק

איקרוס של תולנפי, יגלו' ברפ

Wystan Hugh Auden (1907-1973)Musée des Beaux Arts (1939)

About suffering they were never wrong,The old Masters: how well they understood

132

Its human position; how it takes placeWhile someone else is eating or opening a window or just walking dully along;How, when the aged are reverently, passionately waiting For the miraculous birth, there always must be

children who did not specially want it to happen, skatingOn a pond at the edge of the wood:

They never forgotThat even the dreadful martyrdom must run its courseAnyhow in a corner, some untidy spotWhere the dogs go on with their doggy life and the torturer’s horseScratches its innocent behind on a tree.

In Brueghel’s Icarus, for instance: how everthing turns awayQuite leisurely from the disaster; the ploughman mayHave heard the splash, the forsaken cry,

But for him it was not an important failure; the sun shoneAs it had to on the white legs disappearing into the greenWater; and the expensive delicate ship that must have seenSomething amazing, a boy falling out of the sky,Had somewhere to get to and sailed calmly on.

כפול:" גוםר"ת ונפניל להגיע השואף הנער של המיתוס את לתמונה ופךה מיפלה ירציה

של רעיונותיו את בשירו מפרש דורנו בן הבריטי למרומים, והמשורראמתות וירוהרה עם עשרה השש המאה בן הצייר תיוצחנ שלו.

הנ, בתמוהקיהעת באגדה ביטוין את מוצאות האדם לנפש הנוגעות הבןלמד; והמ מחנךה ובשיר: הזקן

להגיע תרווהח קיםחש עיהמרק הממשיך האיכר לשמש;

הצרו אינוו יכול שאינו בעבודתו, שאירע; האסון את לתפוס

לשוט הממשיכה והאנייה רזוע דבר. השיר קרה לא כאילו

האדם. של הנפש חיי את יןבהל

133

תא ןילהב היא ייהשנה המטרה האסתטית" בשעת "ההתרחשות ר.ילש מונהתמה המטמורפוזה

סוסמב, 1978 )ברין אחר קוםבמכברווש לע תשל"ד(, רץ,

החושית", "התזוזה הוסברה ומגוון הגאומטרי בממד השינוי

ויינהשההפשטה. במידת תוגרדה ונוס של הפסל תעזרב הודגם של והשיר ממילו

(Kranz, 1976 pp. נאמ50-54 ר(. פרקתמ התלת-ממדי סלשהפ שם

חאלינ באופן רגןאתמו לקירי. תהאידאלי האישה דמות של גופה בטור ה, כאילוז חרא זה םריאמתו

הכול: סך מחושב חשבוני, ולמטה

ילוממ ונוס

Wilfrid Scawen Blunt (1840-1922)The Venus of Milo

What art thou? Woman? Goddess? Aphrodite?Yet never such as thou from the cold foamOf ocean, nor from cloudy heaven might come,

Who wast begotten on her bridal nightIn passionate Earth’s womb by man’s delight,

When Man was young. I cannot trace in theeTime’s handiwork. Say, rather, where is he

For whom thy face was red which is so white?Thou standest ravished, broken, and thy faceIs writ with ancient passions. Thou art dumbTo my new love. Yet, whatsoe’er of good,

Of crime, of pride, of passion, or of graceIn woman is, thou, woman, hast in sum.Earth’s archetypal Eve. All Womanhood.

134

-Cecil Day- של השיר בעזרת המטמורפוזה תהליכי את גיםדונ ףוסינLewis

(.Kranz, 1976, pp. 1-10) דונאטלו ודית" שליה" לספל דשוקמה

Cecil Day-Lewis (1904-1972) Judith and Holofernes: Donatello (1953)

...Next, a rich widow woman comes to mind Who, when her folk were starving, dined and winedAlone with Holofernes, until heGrew rabid for her flesh. And presently,Matching deceit with bitterer deceit,

She had struck off that tipsy captain’s headUpon the still untousled bed,and borne it homeward in a bag of meat.

Old Donatello thought it out in bronze- The wrists trailing, numb as it were from bonds;

The fuddled trunk lugged upright by a loopOf hair; the falcon-falchion poised to stoop.

תיהודילו, טונאד

Tyrant, and tyrant’s man, maybe: Nevertheless, the sculptural face presentsA victim’s irony, the mild innocenceOf passionate men whom passion has set free.

And she, the people’s saviour, the patriot?She towers, mouth brooding, eyes averted, notIn womanly compunction but her needTo chew and savour a vindictive deed;Or so I construe it. One thing’s sure-

Let a man get what issue he has earned,Where death beds or love tussles are concernedWoman’s the single-minded connoisscur.

A political woman is an atrocious thing.Come what may, she will have her flingIn flesh and blood. Her heady draughts cajole

135

A man only to cheat him, body or soul.Judith took great Holofernes in.For all the silver lamps that went before,He made but a remnant on a knacker’s floor:She lives, the brazen kind of heroine.

הרנסאנס מתקופת יקלטיאה כפול: הפסל גוםבתר רובמד ןאכ םג ,יהודית )ספר יהודית של מסיפורה אחת " תמונהיאקפ"מ כאילו

ין.עלו המישוש לחושי לאוזן, במקום ונהפ ררוהמש(. 8-13 פרקיםה:אליטראציה ואת החרוז את מדגיש ואה

“The fuddled trunk lugged upright by a loop of hair;the falcon-falchion poised to stoop”.

אנו של הדרמטי הסיפור את שוב פנינול רסופ ררמשוה יהודית. סך-הכול, לנו מוגש כאן פרט. גם אחרי פרט לינארי באופן שומעים

של פיונהא ופנינל גוצהמופשטת: מ להכללה יהמוחש מן עוברים ואנופוליטית. כאישה הגיבורה

ונים, שליוכ סוגים, או השלוש בין חיןלהב אפשר יסטיתוונגלי הינבחמ ;אהנוש העניין, את את המדגיש תיאור תיולה יעשו התמונה: הוא שיר במרכז; השדר, היוצר, עומד המפרש, שבו הביטוי הוא אחר כיוון

, המאזין.ןנובלט: המתוהק על היא דבהכו ודתקנ שלישי ובסוגMona שירב Lisa""מאת Dowden רכזבמ המפרשורר-המש עומד

Kranz,) 1976, pp. 5-124).מפציר שבוה, ונתמה לבין בינו יחדו-ש ינו לפנ להתגלות שבתמונה המסתורית באישה המילים אמן להתבטא,

לבסוף הרב חיוכה את ולהסביר ובקשת על מוותר הוא משמעי. על רולשמו האירוני בחיוכה להמשיך ליהטיא ס" שלקניל"ספ ואומר

.הסוד

Edward Dowden (1843-1913)Mona Lisa

Make yourself known, Sibyl, or let despairOf knowing thee be absolute: I waitHour-long and waste a soul. What word of fateHides ‘twixt the lips which smile and still forbear?Secret perfection! Mystery too fair!

136

Tangle the sense no more, lest I should hateThe delicate tyranny, the inviolatePoise of thy folded hands, the fallen hair.

Nay, nay - I worng thee with rough words; still beSerene, victorious, inaccessible;

Still smile but speak not; lightest irony Lurk ever ‘neath thy eyelids’ shadow; still

O’ertop our knowledge; Sphinx of Italy,Allure us and reject us at thy will!

הליז מונהצ'י, ינו דה רדוניאול

מילים כאשר מילים, מושגת ודמללי דשתקהמו, תישילהש המטרה ההתמונתי. הב הביטוי של המוחשיות על מבוססות להא חדשות השיר את נקרא

"Icarus"מאת Raissa Maritainלפילוסוף שנישאה יהודי מוצאמ יה )רוס על ואה אף וסס, המב)Maritain Jaiques(( Kranz, 1976, p. 92 הצרפתי

,rameauכגון חותפ תעודוי יליםגל. מברוי פיטר "איקרוס" של תמונתmouette, moutons, rivage, navires, encadre, fleuri יחסית תקלוב ותדנלמ

ברויגל. של בתמונתו במוחשיות ותארתומ הן כאשר

Raissa Maritain (1883-1960)La Chute d’Icare (D’aprés Breughel, 1939)

Un rameau fleuri encadre la merDes navires songent a l’universAu rivage des moutons s’endormentIcare est tombé du zenithComme une mouette qui plongeTout repose au soleil de midiRien ne trouble la beauté du monde

בהכרת לסייע עשוי התמונה שירת. דיוחמ ותבחשי תיעיבהר המטרל ביטוי לידי בא אינו קרובות לעתיםבות, שהתר של בהרח ההיקף

יוירש את קורא הלומד הזרה. כאשר השפה של השגרתית בהוראה סליםלפ םקדשי. המו)Lord Byron Kranz, 1976), p. 24, 27, 42, 47 לש

ו"הגאלי ההרומנטיקלא: מ עולם בפניו הגוסס", מתגלה "אפולו" הקשרתגלינהא לעת לעבר שלה , זיקתולסית, הק עתיקהה -

אנגליה, את יבתוזע, האישי ולרוג, מאורלו ןוו ליByron של המיוחדת בגיל ומותו יוון של השחרור במלחמת וביוון, תמיכתו באיטליה שהייתו

במיסולונגי. הקדחת ממחלת צעיר

137

George Gordon Lord Byron (1788-1824)(Apollo in the Vatican, 1817)

Or view the Lord of the unerring bow,The God of life, and poesy, and light-

The Sun in human limbs array’d, and browAll radiant from his triumph in the fight;

The shaft hath just been shot - the arrow brightWith an immortal’s vengeance; in his eyeAnd nostril beautiful disdain, and mightAnd majesty, flash their full lightnings by,Developing in that one glance the Deity.

, רוודלמב ופולאליאוכארס ילפ ששי קעתה

138

ססוגה ילגאה

George Gordon Lord Byron (1788-1824))The Dying Gladiator, 1817(

I see before me the Gladiator lie:He leans upon his hand - his manly browConsents to death, but conquers agony,And his droop’d head sinks gradually low-

And through his side the last drops, ebbing slowFrom the red gash, fall heavy, one by one,

Like the first of a thunder-shower; and nowThe arena swims around him - he is gone,Ere ceased the inhuman shout which hail’d the wretch who won.

He heard it, but he heeded not - his eyesWere with his heart, and that was far away;He reck’d not of the life he lost nor prize,But where his rude hut by the Danube lay,There were his young barbarians all at play,There was their Dacian mother - he, their sire,Butcher’d to make a Roman holiday-

All this rush’d with his blood - Shall he expireAnd unavenged? Arise! ye Goths, and glut your ire!

בעלת האפקטיבי, היא אספקטה את ישהגהמד, תישימהח המטרה ש"ל. ינה תרויציה מן אחת בכל מושגת שהיא לקוות וצריך כללי אופי ,James Kirkupו. ננמז תובנ יצירות בעזרת עניין לעורר מיוחד סיכוי אולימפלמש מאת הנוטה "הדמות תא רשל, Henry אחורה" Moore

(Kranz, 1976, pp. 7-226)לחיים. לנטייתה התייחסות לתמסמ זו ת. דמו "גם בעיני חדתומי תמעושמ שי אחורה להסתכל עלינו המשורר:

מוחלט ביטחון תוך לנו מבטיח המורם אשהלע... רסב וכמ הווהבמת". איננו דבר שום למות, אך עומדים מנםא ולםכ: הטקש ובשלווה

139

לאחור נוטה תדמו, מור נריה

James Kirkup (1923)Reclining Figure by Henry Moore

She ist reclining. Her feet strike into the moving sandLike roots in a declining shore; She is the unweighed anchorWith arms half-buried in the disappearing land,

Our time’s disintegrating coast, that playgroundOf dubious pleasure, certain pain. Her monumental languorIn the sun of a descending world means more than ourProtests and submissions, or even the seas’ indifference, whose forceMost often seems half-spent. And yet it always drowns our prayers.

Around us, everything reclines, dissolves, compelled into the deathOf form, in furnaces of air, in the unanechorable deserts of the sea:The fallen tree, the stone, the cavernous landscapes of our birth,The thundering of darkness on the everest of earth.

She, too, reclines, in the profounder pity of acceptance, in a freeTransfiguration that shows us what our death shall be.

We, too, must gaze upon the present like a rock. Her lifted headAssures us, with its anchoring calm: though all die, nothing is ever dead.

ברנקוזי. "הנשיקה" של לפסל המוקדשים ריםיש ינש ףולבסו

140

Max Alhau (1936-)Le Baiser (1970)

La pierre s’est partagée pour mieuxRésister à l’épreuve du temps.Par cette etreinte que rien ne sauraitdésunir, la vie traverse les choses:

c’est un peu comme le commencementdu monde ou l’homme naquit de laglaise et chercha la femme pour seperdre dans son corps.Ce baiser annonce l’aurore

et figel’éternité dans son parcours.

Ernst Jandl (1925-)The Kiss, according to Brancusi

הקנשיהזי, ו' ברנקקyesyesyesyesyesyesyesyes

yes

yesyesyesyesyesyesyesyes

141

Max Alhau מן כעפר נולד העולם, כשהאדם "לבריאת זכר כאן רואה זו בגופה". נשיקה עצמו את לאבד כדי האישה את וחיפש האדמהלמסלולו. הנצח את ותוחמת השחר את מבשרת

מבטJandl רורמשה ותנוא ריהמחז שיר בצורת הנשיקה וןרעי את א .)Kranz, 1976, pp. 4-232) הפסל של הרב-ממדית הלצור

את - המבטאות ההתמונ - שירי אלה מיוחדות יצירותש רב יכוסי שי של בלבו עניין יעוררו זמן, אמנם בכלו וםמק בכל האדם הרהורי

התלמיד. למעשה, כל אחת, אך מטרה הודגשה דוגמה , בכלאמרנ רכבש יפכ

המטרות. עובדה לכל מתאימות צגוושה הנותמה שירי של הדוגמאותתכנית של ארגונן את תונומכ םג זו היא זו העשרה ההתנסויות.

שהוא. סדר בכל הבודדות היחידות את ללמד ואפשר מודולריתצגו:ושה טרותמל בנוגע הערכה פריטי כמה ודע אןכ יןצינ המתאים טפהמש דיל + ם( - סמןדהא שנפ תהבנ )1 רהמטל גענובלאיקרוס: המוקדשים ולשיר הנלתמו רותבי על מאוד מצטערים לים איקרוס של נפילתו את םיהרוא יםשהאנ(1

הזה. האירוע כך על שמחים לים וסקראי של נפילתו את םירואה יםשהאנ(2

עונשו. על בא זה יהיר שנער אדישים נשארים לים איקרוס של נפילתו את םיואהר יםשאנה(3

ום-יומיים.יה הםישמעב משיכיםמו לוטיןחל + ליד אסתטית( - סמן ינהמבחגום" "התר )הבנת2 רהטמל עגנוב

אחד המתאימה התשובה הפסל בין החשובים הבדליםה ביותר: הוא: לפסל המוקדש רשיוהת" "יהודי

ר.יהש ילפנ שנה 500-כ רצנו להפס(1אירי. כתב השיר ואת יטלקיא צרי סלפה תא(2 סיפור מתאר השיר ואילו רויפס ךותמ דאח עגר ראמת להפס(3

א.מל ףרצוהפסל על כתוב והשיר מארד עשוי פסלוה תהיו(4 יחזיק נייר,

יותר. רב זמן מעמדהנכונה: התשובה + ליד מןסים( - למי ת )הכר3 רהטלמ ענוגב: הואrameau המלה של הושירפעץ(1רוציפ(2עלה(3פרח(4.ענף(5)הבנ4 רהטלמ ענוגב - סמןתבוהתר עקהר ת ליד י-החברתי( +

אחדיותרב יםהמתא המשפט של ובמפעלו בחייו היסוד מקווי : הוא: המשורר

142

כגון ארצו ושל נוזמ לש החברתיות-הטכניות עיותבל תויחסיההת(1התעשייתית. המהפכה

רוסיה כגון הגדולות נותיהמד על מירהשל הגהדא(2 בריטניה, ותורכיה.

עם וההזדהות העתיקה ורומא ווןי של תיסהקל בותרלת רהקש(3יוון. של רורחשה תמלחמ

ינות(:יתענהה תר )הגב5 רהטלמ ענוגבויש קשה נותייענהתה כתערה לבחון אחת דרך רק בעצם תמיד,

.)Bettelheim, 1942)]ללמוד[ עוד" "רוצה התלמיד אם אותה: לבדוקון:גכ משפט השלמת של מודלב מששתלה רפשאנתן" ההתמונ רשיב ןוהעי(1 . לי איקרוס" . . . . . .

. . . . . . . . . . . . . . . . . . .. . . . . . . . . . . .. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .

. .. . . . . . . . . . . . פסלל םהמוקדשי התמונה שירי על ביקורת לכתוב ךיצר יייתה לו(2

. . . . . . . . . . .. . . . . . . . מציין הייתי זיקוברנ לש "קהישנ"ה. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .

. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . המופקת הרצון שביעות בחינת של בדרך העניין תא קולבד פשרא:)Krathwohl, 1964) תורפיס יאתרקמ שבהם ורגשות יםרהורה לי ירזכה" סוריקא" נהוהתמ שיר(1

בעבר. התנסיתיבטוח. נניי- א אל- כן

זה. תמונה בשיר חדשמ יןילע חאשמ(2בטוח. נניי- א אל- כן

התלמידים ידי על לימודיות התנסויות של דירוגן היא חרתא רךד לבדוק רצוי כן מווג. כרהדי םלובס ההתמונ ריבש העיון מקום ובדיקת

אחר תמונה בשיר או ידוע בשיר יןויעי מידהתל יחזור מידה באיזובספרייה. או הלימוד בחדר חופשית בסיטואציה

הזרה השפה לימודי במסגרת התמונה שירי בהוראת נונדיו את םסיינ ונרהזכ הרב-כיוונית. כבר הרב-ממדי, למטמורפוזה םלתרגו זמבר יבחרי ידממרב- וםגשיר(. תר – - תמונה )אגדה פולכה םוגרתה את

למשל: הבנה של האפשרויות את ויגביר ריעההי תא מקיפה. Boucher יתצרפה ירי; הצןפא האל של המיתוס את סיפר ודוסיהס ונההתמ את ר מתאMallarmeהנימפה; ו- אחר ברודפו האל את רציי

Manet יר. הצי)Gide, 1949;) L'Aprés Midi D'un Faune Ananoff, 1976בשירהDebussy יןחלמהו רהשי תא ירמאי ) סימפונית לפואמה תואו ופך

Manet, 1962(.Nijinski מעב מאנהבלט. ל דו ודביסי מלרמה, עשיר לסגנון ביטוי ונותנים יחד מתאחדים סגנון חדש, ורב-גוני,

143

ומקיפה מלאה שהתרשמות לקוות עלינו. זיםנסיורימפא המכונהותינו.למטר דימתלה תא תקרב

ינקסרוסי פאן, ' בושהפ

Stéphane MallarméL’aprés-Midi D’un Faune

Le Faune:Ces nymphes, je les veux perpetuer. Si clair ,

Leur incarnat léger,qu’il voltige dans l’airAssoupi de sommeils touffus.

Aimai-je un rêve?Mon doute, amas de nuit ancienne, s’achèveEn maint rameau subtil, qui, demeuré les vraisBois mêmes, prouve, hélas! que bien seul je m’offraisPour triomphe la faute idéale de roses.

144

אוןה, פנאא' מ

תמפויה, ננ' מאא

יהפרוגילבבי"(.ט"שית)מ', , ניתב יהדופלנציקאהצרפתית", לשוןה של התראוה ביאליק. ומוסד נוךיהח דמשר, החינוך שני, דרכי נוכית, כרךיח

םייונעהאמנותי", הביטוי של המטמורפוזה-םוגרת(. "1978 יוניח', ), ןריב.19, ךינוחב

כיווניו, האסתטית, מגוון מונה, מהותותה ריש(. "1979 לאפריח', ), ןריב.22, ךינוחב םייונע הפדגוגיים", סיכוייוו יהודיתה ותתיויבעי

.2, ךינוחב םייונעספרות", הו לדי(. "ה1974 רינוא', )א, הןכ

בובר", טיןמר לש תובהגו יאסתט וחינוך הקתטיס(. "א1975 מאי', )א, הןכ.7-8, ךינוחב םייונע

יהדפקלונציאהאנגלית", שוןהל של תהשי"ט(. "הוראת, )"אא, ובלינדמביאליק. ומוסד נוךיהח דמשר, החינוך שני, דרכי וכית, כרךחינ

145

)יו, היקבע "1975 ימא', םייונעספרות", בהוראת אסתטי חינוך(. .7-8, ךינוחב

-7, ךינוחב םייונע", תוהספר בשיעור (. "החוויה1975 יאמא, )"אלין, ריב8.

תערוכה של המיונטית: אתוחז קשורתות תומנא(. "1973 ', )מאי, יץרווש.1, ךינוחב םייונעלילדים",

יץרווש ,( ,ךוחינהלדיון", האמנותי: הקדמה ךונחיה(. "1974 ליפרא', .א-ב

רירחוש בלוםת, לגפ', , )מד, ', "1975 יא', בעזרת ונהמת זורחש(. . 7-8, ךינוחב םייונעמילוליים", אמצעים

,ךינוחב םייונעים", חיה שכחידו נות(. "האמ1975 מאי, )עב", ןייטשרפש7-8.

Ananoff, A., (1976). Francois Boucher, Lausanne, Biliothèque des Arts.

Beardsley, M.C., (1970). “Aesthetic Theory and Educational Theory”, in: R.A. Smith, (Ed.), Aesthetic Concepts and Education, Urbana: University of Illinois Press.

Bettelheim, B. et al., (1942). “Aspects of Appreciation”, in: E.R. Smith, et al., Appraising and Recording Student Progress, New York: Mc Graw Hill, pp. 245-307.

Brion, M. (Ed.), (1956). The Bible in Art, London: The Phaidon Press.

Gide, A., (1949). Anthologie de la Poésie Francaise, New York: Pantheon Books.

Kranz, G., (1972). 27 Gedichte Interpretiert, Bamberg: C.C. Buchners Verlag.

Kranz, G., (1973). Das Bildgedicht in Europa, Zur Theorie und Geschichte einer Literarischen Gattung, Paderborn: Ferdinand Schöninght.

146

Kranz, G. (Ed.), (1975). Deutsche, Bildwerke im Deutschen Gedicht, München: Max Hueber Verlag.

Kranz, G. (Ed.), (1976 a). Bildmedition der Dichter, Verse auf Chrlstliche Kunst, Regensburg: Friedrich Pustet.

Kranz, G. (Ed.), (1976 b). Gedichte auf Bilder, Anthologie und Galerie, München, Deutscher Taschenbuchverlag, 2, Aflage.

Kranz, G., (1977). “Das Englische und Französische Bildgedicht, Neuland fur Forschung und Unterricht”, in: Konrad Schöder und Franz-Rudolf Weller (Hrsg.), Literatur im Fremdsprachenunterricht, Beitrage zur Theorie des Literaturnterrichts und zur Praxis der Literaturvermittlung im Fremdsprachenunterricht, Frankfurt Main: Diesterweg,

Krathwohl, D.R. Bloom, B.S. and Masia B.B., (1964). Taxonomy of Educational Objectives, The Classification of Educational Goals, Handbook II: Affective Domain, New York: David Mckay Company Inc.,

Manet, E., (1942). Edouard Manet, Text by Pierre Courhion, the Library of Great Painters, New York: Abrams.

O’Connel, C., (1950). The Victor Book of Overtures, Tone Poems and other Orchestral Works, New York: Simon and Schuster.

Pinsent, J., (1970). Greek Mythology, London: Paul Hamlyn.

Roscher, W., (1970). Asthetische Erziehung, improvisation, Musiktheater, Hanover: Schroedel.

Roscher, W., (1976). Polyästhetische Erziehung, Klänge, Texte, Bilder, Scenen-Theorien und Modelle zur Pädagogigschen Praxis, Köln: Dumont Schauberg.

Wechsler, H.J., (1950). Gods and Goddesses in Art and Legend, New York: Pocket Books inc.

147