1

המוסד לביטוח לאומי

האג� לפיתוח שירותי

הקר� למפעלי מיוחדי

והשירותי החברתיי רווחהמשרד ה

האג� לשירותי אישיי וחברתיי

השרות לרווחת הפרט והמשפחה

לעבודה קהילתיתהשרות

עוצמה סיוע מרכז להתמודדות ע� עוני והדרה חברתית

עוצמהמודל להקמה והטמעת מרכז

במחלקות לשירותי� חברתיי� ברשויות המקומיות

אביד�ר דורית אלדר"התדרי� נכתב על ידי ד

2011ינואר

2

תוכ� ענייני� 3 ' עמ..................................................................................... דברפתח

4 ' עמ ..................................................................................... תודות

5 'עמ.................................. ....................................................מבוא

6' עמ..................................................................... ההקשר התיאורטי

6 ' עמ...........................................................................................................רהעוני והד

8' עמ.............................. מחויבותה של העבודה הסוציאלית לאנשי� החיי� בעוני ובהדרה

9' עמ................................................................................... שותפות והשתתפות , הלימה

12 'עמ..................................................... ....................... עוצמהמרכזי 12' עמ................................................ ............................................מטרות מרכז עוצמה

13' עמ.....................................................................................עקרונות ודרכי התערבות

16 ' עמ........... .....................................עוצמההשלבי� להקמת וכינו� מרכז

16' עמ...................... .............................עוצמהקבלת ההחלטה להקי� מרכז : שלב ראשו!

22' עמ .............................................................................. עוצמה ז הקמת מרכ: שלב שני

31' עמ.................................................................................. השנה הראשונה : שלב שלישי

37' עמ........................................................................ ........................יציבות : שלב רביעי

48 'עמ........................................................................... סוגיות יחודיות

48' עמ....................... .........................................................................................סודיות

49' עמ.......................................................................... ? מי הנהני�–מעגלי� של לקוחות

49' עמ........... .............................................המתודולוגיה הנרטיבית ככלי התערבות מעצי�

52 'עמ............................. .................................. .........................נספח

55' עמ.................................................................................... מקורות

3

פתח דבר בשותפות בי! –הינו מפעל שנולד וצמח ולדעתי לא במקרה בירושלי� , � הנוכחי מרכזי עוצמהמרכזי סיוע או בשמ

.עמותת מעורבות ולשכות הרווחה בעיריית ירושלי�

אג( הרווחה בעיריית ירושלי� ידוע בקשר המיוחד שטווה ע� . ירושלי� כידוע נמנית ע� הערי� העניות באר)

חד זה מאפשר לאג( הרווחה ועובדיו להתבונ! על תופעות העוני והרווחה קשר מיו. לקוחותיו במהל* עשרות שני�

.מקורי ואחת למספר שני� נוצרי� דגמי עבודה שלאחר מכ! הופכי� לדגמי� ארציי�, במבט שונה

מהווה דוגמא מיוחדת במינה לקשר המיוחד שנוצר ע� הלקוחות באמצעות עמותת ) סיוע(דומני כי מרכז עוצמה

ה אוז! קשבת ופתיחות מלאה באג( הרווחה לבניית שותפות שהולידה כאמור כלי חשוב שמצא" מעורבות"

בעבודתנו ולפי השקפתי מרכז העוצמה מבטא תפיסה חדשה ביחס לאוכלוסיה הנזקקת לשירותי מחלקות

.הרווחה

ס " והעומרכז הסיוע מציע שיטת התערבות ייחודית בה מודגשי� כוחותיו של הלקוח ונבנית שותפות בי! הלקוח

המחפשי� יחד פתרונות נגישי� ומותאמי� למצב� של הלקוחות בצורה קונקרטית המתייחסת בעיקר לצרכיו

. החומריי� של הלקוח תו* עשיית שימוש מירבי במשאבי הקהילה הזמיני� ללקוח ע� התמקדות בתוצאות

.התוצאות בשטח מדברות בעד עצמ!

� וחלק� הפכו למתנדבי� ופעילי� בקהילה ועוזרי� לחבריה� אנו יכולי� לראות לקוחות שלמדו לעזור לעצמ

לדעתי שירות חדש זה פותח הזדמנויות חדשות לעבודה ע� לקוחות המחלקה שלעיתי� הרמנו ידיי� . בקהילה

מקורית ואמיתית המחזירה אותנו לשורשי , זוהי בהחלט דר* חדשה אמיצה. ביחס לאפשרויות העבודה עימ�

.העבודה הסוציאלית

י מקווה שדר* זו תשתלב בתהלי* הרפורמה של המחלקות לשירותי� חברתיי� ותרחיב את האפשרויות לטפל אנ

.ולהתייחס לאוכלוסיה המצויה במצב של עוני ומידור

, מודיעי! עילית, מעלה אדומי�, תודה בראש ובראשונה לעובדי המחלקות לשירותי� חברתיי� בעיריית ירושלי�

למנהלי המחלקות שנטלו על עצמ� , לעובדי המשפחה ולעובדי� הקהילתיי�. ראש העי!קירית אתא ו, ירוח�, ערד

לקר! למפעלי� מיוחדי� בביטוח הלאומי שחברה ואפשרה את הפעלת� של , אחריות כבדה כאשר נכנסו לניסוי

לעמותת. לפתיחות ולנכונות לנסות ולהיכנס להרפתקאות מקצועיות חדשניות! יישר כוח–ניסוי חשוב זה

.שסייע בהטמעת התוכנית בישובי� נוספי�" מעורבות"

להנהלות ומפקחי השירות לפרט ומשפחה והשרות לעבודה קהילתית שהלכו דר* ארוכה יחד והוכיחו כי א* טבעי

.שעבודה קהילתית תהיה שותפה למעשה הטיפולי הפרטני והמשפחתי

יועצי� וחוקרי� שסייעו לפיתוח , מנחי�תודה לועדת ההיגוי הארצית שהובילה את התפתחויות התוכנית ול

.התוכנית

כולי תקווה שהתוכנית תל* ותתרחב ותוטמע במסגרת המחלקות לשירותי� חברתיי� כחלק מהעבודה ע�

.משפחות עניות ומודרות

מנהל האג), ל בכיר" סמנכוטי וינטר מ

הלב פתוח לרווחה

מדינת ישראל

והשירותי� החברתיי�משרד הרווחה

האג) לשירותי� חברתיי� ואישיי�

4

תודות

משרד , הקר! למפעלי� מיוחדי� במוסד לבטוח לאומי: שלושה גופי� עמדו מאחורי תדרי* זההרווחה והשירותי� החברתיי� ובתוכו השירות לרווחת הפרט והמשפחה והשירות לעבודה

שהפעילו , ר רוני סטריאר"הוגי התוכנית היו שרו! בנימי! וד. ועמותת מעורבות, קהילתיתיה ישותפי� לעשה. שונה את המודל באג( הרווחה של עירית ירושלי� והניחה את יסודותיהלרא

של ההטמעה בפרויקט לקחו חלקרשויות מקומיות ש היו מחלקות לשירותי� חברתיי� בששוראש , קרית אתא, ערד, מעלה אדומי�, מודיעי! עילית, ירוח�: עוצמה–הקמת מרכזי הסיוע

. העי!

לי תפקידי� רבי� בתוכנית בהווה ובעבר שהיו עביניה� בעל פי מקורות רבי� תדרי* זה נכתב . ובעיקר המחויבות שלה� לתוכנית זוהזמ!,י! יהענ, נכוני� לתרו� מהידע

שנכתבו על ידי עובדות ועובדי� רבי� מספור חות וסיכומי�" דול התבסס התדרי* עליבמקב

במהל* עבודת� ברשויות המקומיות בה! ,וני�מנחי� ובעלי תפקידי� שוני� ומגו, �יסוציאליוהוא לבו של תדרי* , שוגימצבור עשיר זה של תיעוד יצר ידע הנית! להפעלה ולמ. פעלה התוכנית

. זה

לכול� נתונה התודה

5

ואמב

הינה "הלקוח במרכז" ועל פי תפיסת )ח"מש (המחלקה לשירותי� חברתיי� 1 עבור לקוחותעוצמהמרכז הקמת על פיו יוכלו , עוצמהמטרת תדרי� זה להציג מודל מובנה להקמת מרכזי . ג� יחדרעיונית וארגוניתהחלטה צעד אחר , ולפעול, עוצמהוהצוותי� הבכירי� בה! לקבל את ההחלטה לגבי עצ� הקמת מרכזהמחלקות מנהלי

. ח"משלטובת לקוחות ה, יישו� עקרונותיו והטמעת פעילותו, לכינונו, צעד

"משוב"עמותת ע� בשותפות(ש� החל פיתוח� , 2בלשכות הרווחה בעירית ירושלי� של מרכזי הסיועהולדת� הרציונאל . 3התהלי* לווה בהערכה מעצבת. במחצית שנות התשעי� של המאה העשרי�) "מעורבות"ואחר כ�

לבי השינוי ושני ש, המבנה הארגוני, מאפייניה� ותהלי* פיתוח�, התיאורטי שהוביל להקמת�המקצועי ו, הערכי י�תיעוד זה מהווניסיו! ו). 2006( על ידי סטריאר ובנימי! פרויקטי� קהילתיי� אופייניי� תוארו ותועדו בהרחבה

חיפוש מתודת התערבות הולמת יותר תו* , עיקרו גידול במספר הנזקקי�. מודל הנוכחיהבניית הנדב* מרכזי לתסכול של העובדי� ושל מקבלי , )פתולוגיהכשלי� ו, בקשיי�להבדיל ממיקוד(התמקדות בכוחות של הלקוחות

לצד רצו! , וקה מעבר לאלה שמקור� בפרט הנזקקוחיפוש אחר גורמי� נוספי� למצ, השירות מהמצב הקיי� . גמיש ומותא� יותר לצורכי הלקוחות, רגיש, נגיש, זמי!, ליצור שירות מהיר

שהוגדרו , קרית יובל וגונ!(בירושלי� תיי� מהלשכות בשלראשונה "הלקוח במרכז"גישת אומצה בהמש* כוונהה. הקר! למפעלי� מיוחדי� של המוסד לבטוח לאומיו" מעורבות"בשיתו( ע� עמותת ,)"מרכזי הדגמה"כ, של לשכות אלו שתאפשר עבודה אפקטיבית ע� האוכלוסייה המודרת שבטיפול!, לפתח פרדיגמה חדשהיתהיה

; קונקרטיות הקשורות במצבו החומרי של הלקוח ושימושו במשאבי� הקיימי� בקהילהתו* דגש על פתרו! בעיות קבוצתיי� , שימוש בכלי� פרטניי�; ראיית הלקוח בהקשר למערכות חברתיות שונות; חשיבה ממוקדת בתוצאה

ה תהלי* ז. ויחס של כבוד ושוויוניות משתפת התורמי� להעצמה; שיתו( הלקוח בפתרו! בעיותיו; וקהילתיי� ). 2006, הבסי(לווה במחקר

סיונייתהלי� הטמעה נהחל הקר! למפעלי� מיוחדי�–ביוזמת משרד הרווחה והמוסד לביטוח לאומי , 12007בשמטרתו ללמוד את , 4שובי�י ששהבבלשכות רווחה " הלקוח במרכז"על פי גישת עוצמה מרכזי של הקמת

התהלי* הובל . יממש את מטרותיו באופ! הול�אשר, צמהעוהתנאי� והנסיבות המאפשרי� הקמת והפעלת מרכז , וועדת ההיגוי הארציתכמו כ! ליוותה את תהלי* ההטמעה. עמותת מעורבותולווה מבחינה מקצועית על ידי

הקר! , השרות לרווחת הפרט והמשפחה והשירות לעבודה קהילתית 1 המכנסת בתוכה את משרד הרווחה וכ! היתה ועדת ההיגוי הארצית שימשה כגו( מפקח מקצועי. ומעורבות, ח לאומי במוסד לביטולמפעלי� מיוחדי�

שנעשה על ידי לווה בתיעוד מקי( ומפורטה תהלי* הטמעה ז.אחראית על אישור הפעילות וניוד תקציבי� תו* יצירת מעגלי משוב והתייחסות, פעילי�לקורסי� המנחי ותוכנית ה י מנהל,�מדריכיה ,ישוביי�המלווי� ה

לצד ראיונות ע� מגוו! בעלי , כל אלה.תוכנית ניסיונית באופ! המותא� ל,מצד כל המעורבי� ברמות השונותה� המהווי� בסיס למודל המוצג , במרכזי הסיועה שנרכשובעיקר הלמידה מתו* ההתנסות הממשית , תפקידי�

. כא!

ברוחעוצמה ז לכל מחלקה לשירותי� חברתיי� החפצה להקי� מרכשימוש במודל יאפשר ולפסוע צעד אחר צעד במסלול ולבחו� את השלבי� השוני� הנדרשי� להקמת" הלקוח במרכז"

. לטובת לקוחותיו, יצירת שרות חדשני זה והפעלתול ובילשי

.השימוש בלשו! זכר או בלשו! נקבה מכוו! לנשי� וגברי� כאחד 1שטע! כי עניי� ה� אוכלוסית היעד המרכזית של הלשכות א* , ל"אז אריה גרבר זבהקשר זה הוזכר שמו של מנהל אג( הרווחה ד 2

, דיוני� בשטח, במקביל. פרטני" קליני"עקב העדפת עובדי� סוציאלי� לטיפול , למעשה אינ� זוכי� לתשומת לב ונדחקי� הצידה . נשי� החיי� בעוניהציפו את אי שביעות הרצו! מהטיפול בא, ובעיקר בלשכות שכונות עיר גני� ולב העיר

) עיר גני� ושועפט, נווה יעקב, לב העיר, גילה, לשכות גונ!(הערכה שנערכה בשש לשכות רווחה בירושלי� ). 1997(ראו ויסמ! וסויה 3לתמיכה בעבודת מרכזי הסיוע ברמת ) טפסי� לש� איסו( מידע והכוונת ההתערבות(שכלל כלי� מובני� , הובילה לגיבושו של מודל

. מרכזי סיוע22כיו� פועלי� במסגרת אג( הרווחה של עירית ירושלי� . הקבוצה והקהילה ולהערכת התוצאות באופ! שוט(,הפרט . תהלי* הפיתוח נמש*

.וראש העי!, קרית אתא, ערד, מעלה אדומי�, מודיעי! עילית, ירוח�: ההטעמה ה�הישובי� בה� התקיי� תהלי* 4

6

ההקשר התיאורטי

עוני והדרה

הפכו את מערכות , � פנימיי�כגו! תהליכי גלובליזציה ושינויי� דמוגרפיי� וחברתיי, שינויי� פוליטיי� וכלכליי� לקיצוצי� ושינויי� והסיטו את מדיניות הרווחה מסדר היו� יהרווחה ומערכת הביטחו! הסוציאלי ליעד מרכז

מדיניות הממשלה ואופי מדינת הרווחה השתנו וצמצומי� תקציביי� החמירו את תנאי הזכאות . הציבוריידה כללית ברמת החיי� הרחיבו את מצוקת! של שכבות ג� מחסור במקומות עבודה ויר. לגמלאות ושחקו אות!

השילוב בי� התפשטות חוסר השוויו� לבי� התרוקנות השירותי� ). 2003, דורו!; ה"תשס, גל(רחבות בציבור יצירת גישה , החברתיי� ממשאבי אנוש והיעדר מעני� קונקרטיי� מספקי� דורשי� שינוי בפרקטיקה

כדי שאלו יוכלו להתאי� עצמ� למצב החדש , ל השירותי� החברתיי�מקצועית חלופית והיערכות חדשה ש שכ! מה שנכלל בשירות הבסיסי של העבודה, כלכליי� יצרו לפיכ* מציאות חדשה1שינויי� סוציו). 2001, סטריאר(

שכ! הצור* במעני� קונקרטיי� וראשוניי� , עד כי מורכבות תפקידו של העובד הסוציאלי נפגמההסוציאלית נפגענוצר צור* בפיתוח כיווני� חדשי� וחיפוש עקב כ* . מספר גובר והול* של לקוחות דרש את מלוא תשומת ליבול

המשות( .רדיקאלית ושתפנית, רב תרבותית, אחר מודלי� אלטרנטיביי� של עבודה סוציאלית לא מפלהבי! העובדי� דיאלוגיי� � תו* דגש על יחסי, עניות ומדוכאות, הוא מחויבות לאוכלוסיות חלשותמודלי� אלה ל

. (Healy, 2000)הסוציאלי� ומקבלי השירות

הסבירו במונחי� , אנשי� החיי� בעוני שהשתתפו במחקר אשר נער* על ידי הבנק העולמי בחמישי� מדינותפגיעות וחוסר עניי� , של הצור� להשלי� ע� גסות, תחושה של תלות, עוני הוא השפלה". שוני� את התנסות�

אינ� , א� אתה עני כמוני ואינ� יכול לתרו� לחברה באופ� קבוע". הסביר איש עני מלטביה, "י� עזרהכשמבקשאיננו , העניי�, אנחנו": ואילו אד� החי בעוני בפקיסט! אמר. ה בטוגויאמרה אישה עני, "יכול להיות שות)

. (Narayan, 2000) "כ� לא רואי� אותנו, וורי� אינ� רואי�יכמו שע. נראי�

הוא כולל . ולא רק חס* חומרי, מימדי מורכב ורב, חס� יחסיהינו , "תרבות הדממה"אותו הגדיר פריירה כ, עונימשפיע על רווחה , דיור ונגישות נמוכה לשירותי חינו* ובריאות1 תת, לא רק הכנסה נמוכה אלא א( תזונה לקויה

נית! להגדירו . השפלה ושוליות, וני�מושפע מנורמות חברתיות ותרבותיות ומלווה בתחושת חוסר א, נפשית, הגדרות במונחי� יחסיי�. א* אלה מעלי� שאלות לגבי מהו קיו� מינימאלי ומי קובעו, במונחי� מוחלטי�

עוני ומצוקה נבחני� ג� במונחי� .מקשרות בי! אי השוויו! לבי! תחושות הקיפוח הנלוות אליו, לעומת זאת במקרי� רבי� .)המשקפי� תחושות ותפיסות אישיות (וסובייקטיביי�) ניתני� לכימות ומדידה(אובייקטיביי�

עוני . זוהי תופעה רב דורית הנוטה לשכפל את עצמה ועוני כולל בחובו ג� מרכיב של חוסר השתתפות חברתית. הפוגעת באד� במישורי� שוני�אל החסר הקונקרטי נלווית חוויה רגשית שליליתו, מהווה קיו� מתו* מחסור

אנשי� החיי� בעוני מתארי� את חייה� . מימדיות ותלויות הקשר1 רב, ת חברתיות של עוני נמצאו מורכבותתפיסוה� מגדירי� עצמ� על פי תנאי . למרות שהחברה נוטה לתפוס אות� כפסיביי� ,כהתמודדות רצופה ומאומצת

; 2006, אריה1ב!( לעוני א* ג� על פי הפרשנות התרבותית ומוסכמות מגדריות ביחס, החיי� הקונקרטיי� שלה�

). Narayan, 2000; 2006, סטריאר ובנימי!; 2007; 2001, סטריאר

חוסר , ואל היעדר המשאבי� הכלכליי� נלווי� הדרה חברתית, השפלה ודיכוי, מקור לחרדה, לפיכ�, עוני הינו, כלכליות, פוליטיות, העוני פוגע בזכויות אד� אזרחיות. ביטחו� והיעדר הזדמנות להשתת) בתהליכי� חברתיי�

. (Rosenfeld & Tardieu, 2000) זכויות וחובות, ושולל מהאד� החי בעוני תחושת בטחו�, חברתיות ותרבותיות

"איננו נראים, העניים, אנחנו"

7

. באורח חיי� שאחד מתוצאותיו הנלוות והמתמשכות הוא מחסור כלכלי קשההבוחרותישנ! אוכלוסיות , ע� זאת גברי� .פחות אלו מאופיינות במספר רב מאוד של ילדי�מש: דוגמא בולטת לכ* הינה האוכלוסיה החרדית

בי!;שלאחריו הבחירה בהמש* הלימודי� משמעה היעדר הכנסה, זכאי� למלגה עד גיל מסוי�ההלומדי� בכולל ככל שמספר הילדי� גדל ועימו עול הטיפול בה� ובמשק א* , עובדות בשני� הראשונות לנישואי!ה רבות הנשי�) משפחות ברוכות ילדי� מאוד ה! משפחות לה! עשרה ילדי� ויותר(וריבוי הילדי� ; ת! לעבודכ* קטנה יכול, הבית

ההתייחסות לעוני מסוג זה מוסברת במונחי� של . יוצר צפיפות דיור ומקשה על מת! מעני�, מגדיל את הצרכי� .הצניעות ויכולת למצוא פתרונות יצירתיי� המאפשרי� הישרדות בתנאי� אל, הסתפקות במועט

יש השפעה על , הכוללי� מרכיב תרבותי, מנולוגיי� של הגדרת העוני ותפיסתו על החיי� בוומכא! כי למרכיבי� פנ נשי� נוטות להתייחס לעוני פחות כאל בעיה חברתית או . והאופ! בו אנשי� מפרשי� את מצב�תפיסת העוני

ה! מדברות על השפעות רגשיות . דיי�ממ1קונקרטיי� ורב, כחלק מזהות עצמית ויותר במונחי� השוואתיי�רואות , א* ה! חסונות יותר מגברי�, עייפות מצטברת ורגישות גבוהה להשפעות של העוני על הילדי�, קשות

). 2002, סטריאר(ומשתמשות יותר בשירותי� חברתיי� , בהתמודדות אישית מפתח ליציאה מהעוני

ג� א� פניית� או הפניית� לשירותי , אנשי� החיי� בעוני. עניי� רואי� בעוני את המרכיב המרכזי במצוקת� מהווי� את הקבוצה הגדולה ביותר של לקוחות העבודה הסוציאלית, הרווחה מוגדרת על בסיס קושי אחר

כגו! , מצוקה כלכלית מצוינת על ידי לקוחות כמקור לקשיי� נוספי�). 2008, גל ומוניקנד�1וייס, נבו1קרומר(א( שחלק� , בעיות ביחסי� המשפחתיי� וקשיי תפקוד נוספי�, בעיות בריאות, דיורבעיות, חוסר תעסוקה

. "סטיה חברתית"כמסווגי�

רבות מה! מוכרות , משפחות החיות בעוני היו מאז ומתמיד במוקד תשומת הלב של העבודה הסוציאליתמצליחות לפרו) את מחסו� לשירותי� החברתיי� במש* שני� רבות וא( לאור* דורות ובמקרי� רבי� ה! אינ!

להגדיר! ) 1993(מצב זה הוביל את רוזנפלד ). 2005ישי 1 וב!, שגב1הירשנזו!, נבו1סלוני�, נבו1קרומר(המצוקה שרלי! ושמאי . ה! על ידי מצוקות החיי� וה! על ידי שירותי הרווחה האמורי� לעזור לה!– "מובסות"משפחות כ . "קואליציה של יאוש"בדי� הסוציאלי� כתיארו את היחסי� בינ! לבי! העו) 1991(

התייחסות אליה� , האהדה או העוינות כלפי אנשי� החיי� בעוני, תפיסות העוני משפיעות על האקלי� הפוליטיעמדות אלה משפיעות על השיח החברתי והפוליטי הד! . וכבעלי יכולות או לוקי� בחסרונ!, � או אשמי�יכאל נפגע

, וטיבו משלי* על הדרת! של אוכלוסיות חלשות בכלל) 2006, סטריאר ובנימי!(ברתי בשאלות של שוויו! וצדק חמונעת שילוב והשפעה ויוצרת בידוד והיאהדרה הינה תוצר של חוסר שוויו� חברתי. ואנשי� החיי� בעוני בפרט

). 2001, סטריאר(קיפוח מתמש* ואובד! תחושת שייכות והזדהות ע� החברה , חברתי

אלא , שמדדיה ה� לא רק משאביה� של היחיד או המשפחה" מימדית1 מוחלשות רב"רות סובלות מקבוצות מוד

הדרה נבחנת על פי יכולת מכא! כי . ובהקשר ליחסי כוח וריבוד בחברה כולה, ג� של הקבוצה והקהילההיחיד והקבוצה למצות זכויות בפועל ולהשתת) באופ� פעיל בעיצוב חייה� במסגרת הקהילה

ויש נטייה לייחס , תרבותיי� וסמליי�, להדרה היבטי� חומריי�. ה� חלק ממנהוהחברה ש ). 2008, נבו ורונ!1 סלוני�, דורו!(לקבוצות מודרות תכונות מסוימות ותוויות דימוי שליליות

8

מחויבותה של העבודה הסוציאלית לאנשי� החיי� בעוני והדרה

. ואנשי� החיי� בעוני בפרט, היא כלפי אוכלוסיות מודרות בכלל י�יובדי� סוציאלמחויבות� הראשונית של ע שאלות מתחו� האתיקה מהוות חלק מהותי של .בבסיסה של העבודה הסוציאלית מערכת ערכי� מכוננת

הקודי� האתיי� של העבודה . המקצוע ומנחות קביעה של יעדי� מקצועיי� ודרכי� להשגת�מצהירי� באופ� ברור על תפקיד העבודה הסוציאלית בצמצו� בעיית , �באר+ ובעול, הסוציאלית

גל 1וייס, נבו1קרומר; 2002, קאופמ! ומנסב*( העוני ועל מחויבות המקצוע כלפי האנשי� החיי� בעוניכוללי� הגדרה וה� משקפי� מחויבות לשילוב בי! כוחות פסיכולוגיי� וחברתיי� אלהערכי�). 2008, ומוניקנד� ומחויבות לתהלי* של, ערכי� הדוגלי� בצדק כלכלי ופוליטי כחלק מצדק חברתי, ל יחידי� וקהילותעצמית ש

המאצילי� – העובד הסוציאלי והלקוח – בי! שני אנשי� יה י שהינו חלק בלתי נפרד מהעש(reflection)הרהור

ע� . (Sachs, & Newdom, 1999)) פרקסיס דיאלוגי(זה לזה ער* שוויוני והנפגשי� כדי לבחו! ולשנות את עולמ�

אליה� המקצועיחס, ולמרות היות האנשי� החיי� בעוני הלקוחות העיקריי� של העבודה הסוציאלית, זאתומקושר להתניית העזרה בשינוי אורחות חייו של הלקוח ולניכור בי! לקוחות לשירותי רווחה , משמעי1מורכב ודו

). 2006, סטריאר ובנימי!(

בהתמודדות� ע� קשיי לקוחות לשכת הרווחה חשי� בודדי�מציי! כי ) 2005(' נבו ואח1רמחקר� של קרומבקשת� של . יותר מאשר כמטפלי� ומסייעי�,י� כמפקחי� וא( מענישי�יהחיי� וחווי� את העובדי� הסוציאל

ל פי המתייחסי� אליה� ע, י�יהלקוחות כי יקשיבו לה� מקורה ככל הנראה בתחושת� כי העובדי� הסוציאל הלקוחות. מתקשי� לשמוע את אות� חלקי� בסיפור� שאינ� מתיישבי� ע� הנחות אלו, הנחות מוקדמות

, א* הדבר אינו זוכה לקדימות בהתערבות, הצור� הדחו) ביותר שלה� הוא בשיפור מצב� הכלכלימדגישי� כי אי! מקשיבי� לה� מחייבת פיתוח חוויה זו של הפוני� כי . עקב מחסור במעני� או דרכי התערבות היכולות לסייע

. פרקטיקה של התייצבות לציד� וקבלת� כבעלי שאיפות לגיטימיות ושותפי� למאבק בעוני ולהגשמת ציפיות אלוי� ופוני� במצוקה יאליהדר� להתגבר על החסמי� הקיימי� הוא באמצעות עשייה משותפת של עובדי� סוצ

. עמוקה ומתמשכת

, הוא להתמודד ע� הדימוי הפגו� של אנשי� החיי� בעוני� ייסוציאל עובדי� אחד מהתפקידי� המרכזיי� שללהעצי� אות� , להביא לידיעת הציבור את הכוחות הקיימי� בקרב אלה הנאבקי� כדי להתגבר ע� נידוי חברתי

(Dominelli ,1996)דומינלי . (Dominelli, 2002) ולסייע לה� להתמודד ע� קשיי החיי� המציפי� אות�

א* מגל� ביחסי , מנסה לסייע לאד� העני–ביחסו לעוני "דואג ומדכא" היא מקצוע עבודה הסוציאליתהטענה כי פיתוח יחס דיאלוגי ל קראה היא ,לפיכ*. עובד סוציאלי ולקוח את חלוקת הכוח הבלתי שוויונית הקיימת בחברה

. לטובת האינטרסי� של לקוחות,בותבי� לקוחות לעובדי� סוציאלי� וליצירת שותפות בתכנו� וביצוע התערתאפשר את , כשותפי� במאבק לשינוי מדיניות מצמצמת ומגבילה, רק הירתמות מסוג זה לצד לקוחות, לטענתה

, משפחות, לשילוב של התערבויות ע� יחידי�כמו כ! קראה דומינלי . התפתחותו של קשר משמעותי של היעזרות

האתגר המרכזי העומד בפני העבודה הסוציאלית הוא למצוא דרכים לגשר בין "

על מנת להבטיח , הקשרים ביניהםנותני השירותים למקבליהם ולעצב מחדש את

גישה זו היא לבתה של העבודה . לאוכלוסיות המנודות' טוב דיו'שירות

"הסוציאלית ומשמשת נקודת מוצא לחדשנות ולפיתוח מומחיות מקצועית

)363. עמ, 1997, רוזנפלד(

9

"ברית של היעזרות"יצירת . (Dominelli, 2004) ת אינדיבידואליי�ג� כשעובדי� ע� לקוחו, קבוצות וקהילות

ולפיכ* , מותנית בקבלת הקביעה על פיה מצבי מצוקה אובייקטיביי� משתקפי� בתחושה סובייקטיבית מורכבת ). 1997, נבו1קרומר(אות� נית! להתאי� ללקוחות השוני� , קיימי� מסלולי היעזרות שוני�

דבר המקנה לו , בהקשר זה מחייב את הלקוח להתבונ� בחייו ולארג� את סיפורוהשימוש בגישה הנרטיביתהוא מחייב את המטפל , כמו כ!. הוא יוצר הזדמנות ללקוח להיות לאד� יוצר וגיבור סיפור חייו. שליטה עליו

יש באופ! המשנה את פער הכוחות המקובל בי! א, כל ולבחור בעמדת המאזי! והלומד1לוותר על עמדת היודעשכ! סיפור , ברית של עבודה משותפת והשעיה של חוסר האמו�לפיכ* מאפשרת מתודה זו . המקצוע ללקוח

הכולל את תפיסת , והראיו! הנרטיבי מאפשר הקשבה לסיפור השל�, "אמיתי"סובייקטיבי הוא תמיד סיפור . 5)1999, נבו1קרומר(העזרה הרצויה לו ותפיסת העוזר ,המצוקה של הלקוח

שותפות והשתתפות, ההלימ � י מאבק משות) של העובדי� הסוציאלי שכוללת בתוכהמקצועיתגישה הינה, )1993(על פי רוזנפלד , "שותפות"

השינוי הנדרש הינו ה� בתנאי במסגרת שותפות זו. להוביל שינוישותפי� בצור� ה, והאנשי� החיי� בעונילתרו� לסביבה , � ביכולת� לקחת חלק בפעילות חברתיתוהי� בעוני החיי� של הפרטי� והמשפחות החי

צ� השליחות של מקצוע העבודה הסוציאלית ענגזרת מגישה זו .(Rosenfeld & Tardieu, 2000)ולשנות אותה

י�הסובל, )228. עמ, 1993, רוזנפלד" (התנערו ונואשו מה�" אות� אנשי� שכול� ,"מובסות"לסייע לאוכלוסיות , . מהיעדר תקווה

מהווה אב� בוח� מידת ההתאמה בי� תפיסת איש המקצוע את תפקידו לבי� האופ� בו הלקוח תופס תפקיד זה

מושפעת מהטיות בפרקטיקות אי הלימה במת! שירותי�). 2006, מקרוס (להתאמת השירות לצורכי הלקוחוסוציאליזציה , אמת!העתקת דרכי פעולה ללא בדיקת הת, התמקדות במגבלות במקו� באפשרויות(מקצועיות

הטיות בהיערכות ארגונית של ; )מקצועית המגבירה את המרחק הרגשי ביחסי� בי! אנשי מקצוע ללקוחותמחסור במסגרות המאפשרות לעובדי� , כגו! הסכמה מוסדית כי אי ההלימה היא בלתי נמנעת(שירותי�

כגו! (הטיות במדיניות חברתית ; )נשי�ומיקוד בבעיות ולא בא, להתמודד ע� מטעני� כבדי� הנלווי� לעבודת�קונפליקטי� בי! תפיסות מקצועיות שונות ואי שיתו( הלקוחות , דעות קדומות כנגד כדאיות ההשקעה במשפחות

). 2000, רוזנפלד וסייקס(וכ! הטיות במחקר והערכה ; )בהחלטות לגבי אספקת השרות

א* , � ללקוחות לזכור כל מחמאה מצד נותני השירותי� גורי! העובדי� הסוציאל! הלקוחות לביפער הכוחות ביחלק ממאבקי החיי� של הלקוחות מופני� כלפי נותני . ג� להיפגע כשהעזרה לה ה� זקוקי� נמנעת מה�

לה� היכולת לעזור , אשר נתפסי� במקרי� רבי� כגורמי� חוסמי� ומעכבי�, השירותי� נציגי הזירה הציבורית: נבו1אומרת קרומר, הנשי� החיות בעוניבתאורה את ). 2006, נבו1 קרומר(א* חוסר הנכונות לעשות זאת

להיות , לנצל הזדמנויות, לזהות אפשרויות, לרחרח את המצב–התכונות הנדרשות מה� ה� תכונות של צייד "

. ש התייחסות נרחבת יותר לגישה הנרטיבית בהקשרי� אלהבפרק הד! בסוגיות ייחודיות י 5

אני רוצה , ואני עוזרת פעילה פה בשכונה, לאט לאט נכנסתי לזה, התחלתי להתנדב"

ברגע .. לראות כמה היכולת שלי לעשות, שאני אכנס לחיים חדשים, המון לעשות

אני יושבת ...בעצם אנחנו גרים פה) כי(שאני עושה לשכונה אני עושה גם לילדים שלי

"מאוד כיף לי, מאוד אוהבים אותי... שם ואני מקבלת כבוד מכולם

)2006, נבו-בתוך קרומר, "אודליה("

10

, ש� ("תסכול ולפעמי� ויתור על המאבק, לא פלא שבצד החוויות הללו מתפתחי� ג� חוסר אוני�. תמיד דרוכות ). 213. עמ

לטובת יצירת קשר , נועד להתמודד ע� פער זה, עוצמהמרכז כדוגמת , פיתוח מודלי� חלופיי� של התערבותי� הוא שיפור סיכוי ישכ! אחד האתגרי� המשמעותיי� עבור עובדי� סוציאל, דיאלוגי ושוויוני ע� לקוחות

ה משותפת של הקבוצה המודרת ע� אנשי אותו נית! לייש� באמצעות פעול, שילוב! של משפחות מודרות בחברה הגדרתבאמצעות דיאלוג שוויוני הנוצר על בסיס , יצירת שינוי תודעתיפרקטיקה משלבת משמעה . המקצוע

עמדה זו תואמת את הקוד האתי של ). 2001, סטריאר (בתהלי� מתמש� ומתו� מעורבות גבוהה, מטרה משותפתלוב בי! הבנת העול� הפנימי של האד� לבי! העול� החיצוני הסובב העבודה הסוציאלית כשמה דגש ייחודי על השי

, א* ג� את הצרכי�, עול� פנימי זה כולל את כל המשאבי� האישיי� והאישיותיי� העומדי� לרשותו. אותו –אלה משולבי� במכלול קשריו הבינאישיי� . שבעטיי� הוא נזקק לסיוע, היעדי� והקונפליקטי� בה� הוא שרוי

תפקידו של העובד הסוציאלי לגייס את . א* ג� במבנה החברתי והפוליטי שהוא חלק ממנו, ואחרי�משפחתיי� .מכלול הכלי� הפרופסיונאליי� העומדי� לרשותו לטובת לקוחותיו

ממוקדת בזיהוי ומינו( ההשפעה ההדדית הקיימת בי! , המייחדת את העבודה הסוציאלית, גישת האד� בסביבתוהגברת ובמקביל ,שחרור הפוטנציאל הגלו� באד�. במערכת אקולוגית אחת, לסביבה בה הוא חיכל פרט

המושתתי� על , מחייבי� פיתוח של יחסי� בי! לקוח לעובד סוציאלי, התאמת הסביבה ותגובותיה לצרכיוביא העובד לשותפות זו מ. הדדיות ואמפטיהתו* צמצו� מרבי של פערי כוחות ויצירה של , שותפות הומניסטית

בעוד הלקוח הוא האחראי להגדרות המטרות והמשימות על פי סדרי , הסוציאלי את מומחיותו המקצועיתה! ברמת , העובד הסוציאלי המחויב לשינוי נדרש לבחור במגוו! אסטרטגיות. העדיפויות הנובעי� מנסיבות חייו

המחייבת ה! הערכה , מערכתית1 סה האקוגישה זו תואמת את התפי). החברה(וה! ברמת המאקרו ) הפרט(המיקרו הארגונית וזו העוסקת , חברתית1 המשפחתית, הפרטנית–של מצבו של הלקוח וה! התערבות ברמות השונות

אלא שלמרות שברמת האידיאולוגיה המקצועית מייחסי� העובדי� . חקיקה ונורמות תרבותיות, במדיניותה� נוטי� לייחס ער* רב יותר לאסטרטגיות , החברתיי� חשיבות רבה ג� לפ! האישי וג� לפ! יהסוציאל

; 2007, גל1וייס(והשאיפה לצדק חברתי מקבלת ביטוי משמעותי יותר בשיח מאשר בפרקטיקה , הממוקדות בפרט

Germain & Gitterman, 1996 .(

וע ג� תהלי* השינוי מחייב מצד אנשי המקצ. מציאות החיי� של הלקוחותוהוא נובע משינוי אפשרי במידה קידו� גישות הנובעות מהקהילה ושותפות ע� ארגוני� אזרחיי� הלקוחות וכ! ביכולת הארגונית שלהשקעה

התייחסות לכוחות של ;חברתיות ביחס לאנשי� החיי� בעוני תפיסות מוכ(לשינוי נורמות חברתיות פעולה ויו! וו והתמודדות ע� אי שי;הממסדיי� שילוב אנשי� החיי� בעוני בכוחות ; מחויבותו לערכיו והתנהגותו;היחיד, תמיכה בבעלי ברית בתו* המערכת ומחוצה לה, של לקוחותכמו כ! נדרשי� תמיכה בפיתוח יזמות). מגדרי

.(Narayan, 2000)הפועלי� לטובת הכלל , ותמיכה בגורמי� המחויבי� לשינוי ויצירת גיבורי� חדשי�

נקודת המבט של המשתתפי� תימצאבמוקד ההשתתפות יש להקפיד כי, כדי ליצור שותפות מעי! זואינ� מספקי� תשובות ש, מקנה ער* לידע המקומי וקוראת תגר על מקצועיות צרופה וידע מתמחהה,עצמ�

לעלות , מתו� ההשתתפות צפויות להיווצר תשובות הולמות וחדשניות לשאלות הישנות. הולמות לסוגיות שונות ). 2003, מ! וסד!'רצ'צ ( כיווני פעולה חדשי�להיווצריכולי� ו,שאלות חדשות

תףיה לשויעש, חיבור, צירוף : שיתוף

לקיחת חלק בדבר עם אחר או אחרים, הצטרפות יחד : שותפות

היות שותף, לקיחת חלק בדבר :השתתפות

שושן-מתוך מלון אבן

11

קבלת החלטות בתהלי� משות) וגיבושה של , שותפות דורשת יצירת ברית בי� הלקוח לעובד הסוציאליהיא מבטאת את רצונ� של אנשי מקצוע ושל קהילות של לקוחות ליצור סוג ). 2001, סטריאר (פרקטיקה מסנגרת

עצ� המונח . ממסד לאזרחי� ומטרתה לערב את הלקוחות בפעולות ככל האפשרשל קשר בי! ה, שוויוני יותר, חדשברק (הינו חלק משפת הזכויות והפעילות החברתית ") העצמה"ו" שיתו("לצד מונחי� נוספי� כגו! " (שותפות"

תהלי* של מעבר ממצב של חוסר אוני� למצד של שליטה יחסית : שותפות כרוכה בהעצמה, ואכ!). 2003, וסד! שמשמעה מעבר מ! הפסיבי עמדה ערכיתזוהי . שיפור היכולת לשלוט ולהפעיל שליטהובגורל ובסביבה , י�בחי

). 1996, סד! (. שחוסר האוני� של האד� מצטמצ� ואילו הסיכוי למימוש הפוטנציאל שבו גדלבאופ! , לאקטיבי

ו* הכרה בחוסר הידיעה שלו מת, לפעול ללא פטרוניותכדי ששותפות תהיה אמיתית מחויב העובד הסוציאלי ). 1997, רוזנפלד(ביחס לצרכי� ולסדרי העדיפויות של הלקוחות ובנכונות לעבוד שכ� אל שכ� אית�

: עקרונותמספר על לפיכ* תפרדיגמת השותפות מושתת

.לי� הנדרשי� לש� מת! עזרה מתאימהכ ה כל את אי!לאיש המקצוע •

להפו* לעזרה מקצועית מידע וניסיו! היכולי�, ידעיש למטופלי� •

להאמי! , א� הוא מוכ! לוותר על השליטה בידע, איש המקצוע יכול להכשיר את עצמו להשתמש בידע זה • ). 1993, רוזנפלד(פרודוקציה של עזרה אית� 1בלקוחותיו ולהיות מוכ! ליצירת קו

תר� יולא רק לה, לחברהלתרו�ויצירת אפשרות עבור� , שותפות משמעה ג� זיהוי יכולות וכוחות של לקוחותבטחו! ותחושה , לזכות בכבוד, לממש יכולות, אפשרות זו יוצרת הזדמנות ללקוחות למלא ריקנות רגשית. על ידה

שקיפות ושיתו) הלקוח , תהלי� ספירלי שראשיתו במת� מידעזהו ). 2006, נבו1קרומר(תרומה לקהילה של משכו מוביל לשיתו) בתהליכי קבלת החלטות ביחס למדיניות וה, בהחלטות לגבי הטיפול בו ונכונות ללמוד ממנו

. ועיצוב השירות

כשעצ� מעורבות הלקוח בתהלי* , כחלק מהקשר בי! לקוח לאיש המקצוע הינו חלק מתיאו� הציפיותהשתתפותמאפשר לו לזהות עצמו כחלק מקבוצה שמתמודדת ע� קשיי� דומי� ומחפשת התהלי* . מהווה גור� מעצי�

לדפוסי ביחד וכ! דורש ג� מהלקוח וג� מאיש המקצוע שינוי חשיבתי שמרחיב את תחו� הפעילות מעברפתרונות . הסיוע המסורתיי�

" לקוחות"כ* החלי( המושג . המונחי� השוני� וייצוג� בשפה מצביעי� על התפתחות של תפיסות מקצועיות" שותפות"השימוש במונחי� כגו! ; ת על המודל הרפואישאפיי! את ההתערבות המבוסס, "מטופלי�"את המונח

ובעוד שהספרות המקצועית מדברת על ; אחידואינ, במקורות תיאורטיי� ומחקריי� ובפרקטיקה, "השתתפות"והרי שבפרקטיקה מופיע ג� , שלמעשה משמעה הוא כי העובד הסוציאלי הוא המעצי� את הלקוח, "העצמה"

ובכ* מצמצ� עוד יותר את , פיו הלקוח הוא זה הגור� לעצמו להיות מועצ�על , "התעצמות"המונח החלופי . ההירארכיה בינו לבי! איש המקצוע

.חוזק, עוז, כח :עוצמה

. הגברה, חיזוק :העצמה

התחזקות, התגברות : התעצמות

.שושן-מתוך מלון אבן

12

עוצמהמרכזי עובדי� סוציאלי� בשותפות ע� אנשי� החיי� בעוני

לקה המחה� שרות של העבודה הסוציאלית הפועל כיחידה בתו�, "הלקוח במרכז"על פי תפיסת , עוצמהמרכזי , ח"מש בעבודת הארגוניתפיסתי ושינוי שרות זה מייצג . שברשות המקומית)ח"משה(לשירותי� חברתיי�

. מחויבותה של מערכת הרווחה לאנשי� החיי� בעוניל עוממדית של עוני המבוסס על תפיסה רב

ינ� חלק שה, עוני ומצוקה כלכליתקשייה� ה� לקבלת השירות כוללת אנשי� שעיקר אוכלוסיית היעד . מאוכלוסיה מודרת והמתקשי� למצות את זכויותיה�

עוצמהמטרות מרכז

. צמצו� ההדרה של לקוחות החיי� בעוני •

.שילוב אוכלוסיית היעד בחברה והקטנת תחושת הניכור •

.הגברת רמת מיצוי הזכויות של האוכלוסייה •

. חות בקהילה של פרטי� ומשפהתעסוקתית והחברתית, שיפור הרווחה הכלכלית •

. של הלקוחות ושילוב� באופ! קבוע ברמות השונות של השירותהגברת ההשתתפות הפעילה •

העומדי� הרחבת המעני� והמשאבי�ו לטובת הלקוחותאיתור משאבי� ביישוב ובקהילה וגיוס� • ומינו( משאבי� בקהילה ומחוצה לה, ח"מש הקיימי� בגיוס מירב המשאבי�תו* ,לרשות הלקוחות

.לה לטובת הלקוחותבקהי

. לטובת אנשי� החיי� בעוני ובהדרההשפעה על מדיניות ברמה היישובית והארצית •

.ח"משמעני� ארגוניי� לצרכי� הגוברי� והמשתני� של ה התאמת •

. שאי! לה רשת כזו, לאוכלוסיה מנותקתיצירת רשת תמיכה •

תוצאות סופיות צפויות

תה עובדת סוציאלית שהאמינה יאבל הי. שום סיכוילא היה לנו ", אמרה עדנה, "על פניו"

".ולי היה הרבה רצון, עמי עשה צעדים ענקיים. בנו והבטיחה שנקבל את כל העזרה

לשם שילוב אנשים החיים בעוני ובהדרה , ערכישבסיסה, מעטפת ארגונית מקצועית

צרכים זיהוי, מיצוי זכויות, הגברת ההשתתפות, באמצעות גישה שתפנית ומעצימה

. ים ולקוחותיומענים ושיפור השירות והיחסים בין עובדים סוציאל

13

שיפור הרווחה הכלכלית •

ויותהגברת מיצוי זכ •

הגברת העצמאות של הלקוחות וצמצו� תלות� במחלקות לשירותי� חברתיי� ככתובת בלעדית •

הגברת התעסוקה •

הגברת רמות הרשתות החברתיות ואיכות! •

הגברת המעורבות בקהילה •

שיפור הרווחה האישית •

הגברת המוביליות החברתית •

: כגו!(וגדרת על פי אוכלוסיות או צרכי� המ, גוברת והולכתבמצב בו לשכות רווחה פועלות על פי התמקצעותבתחו� : כגו!(לפעול על פי חוק במידה רבה יותר מחויבות ה! וכ! במצב בו , )'אלימות במשפחה וכו, נכי�, קשישי�

הקושי לתת רב, )'וכוהגנה על חוסי� וחסרי ישע , נגד קשישי� אלימות, במשפחהאלימות, סדרי הדי!, חוק הנוער לאור* שני� רבות ושעבור� נדרשת התייחסות מתו* מיקוד בצורכיה� ח"משות המוכרי� למעני� לאות� לקוח

. כאנשי� החיי� בעוני ובהדרה

�תילתת מענה לאוכלוסיות שהעבודה אבמטרה פעלו 90 בירושלי� החלה בשנות הוקמומרכזי הסיוע שה סבלו ממחסורלקוחות אלה . עדיפויותוה! נדחקו לתחתית סדרי ה ,שינויהביאה ללא ובדרכי� מסורתיות מוצתה

המתבססי� לה� מעני� ספק מרכזי הסיוע היו ביטוי לרצו! ל. שהושפע ג� מתמורות חברתיות וכלכליות,מתמש*מענה להציע אנשי המקצוערצונ� של. קבלת הסיוע המקצועי הטוב ביותרולכרה בזכות כל אד� לקיו� ראוי על ה

באמצעות צוות ,נה קונקרטי יכול להינת! לצד התייחסות לתכני� רגשיי� התבטאה בתפיסה כי מעמקצועי הול�, שותפות; קבוצתית וקהילתית, גישה פרטנית(שיטות התערבות חדשניות של פיתוח ושילוב תו* מקצועי ו1רב

10.3% התגוררו) 2006(בירושלי� , לש� הדגמה.)1997, ויסמ! וסויה ()תיוו* וסינגור, ליווי, ייצוג; שיתו( ושוויו! מכלל תושבי ישראל ה� 124.5%בעוד ש( מתושבי העיר 40.7%שהיוו , מענייה17.3%א* חיו בה , מתושבי ישראל

תושבי חלק מהתוכנית העירונית כלל חיזוק כלכלי שלו על פי,חיפוש אחר מעני� חדשניי� תא� את החזו!. )עניי� . 6הפחתת העוני ופיתוח וחיזוק רשתות תמיכה בקהילה, העיר

את מומחיותו משמעה כי על העובד הסוציאלי לגייס עוצמההמהווה בסיס למודל מרכזי , "הלקוח במרכז"גישת

בכ* מתאפשר . למצבי החיי� עימ� הוא מתמודד והעדפותיו,במומחיות שמביא עמו הלקוחהמקצועית ולשלבה התוא� את ערכי , ויות אד�שילוב בי! חיפוש משות( למענה לצרכיו של הפרט לבי! מאבק לצדק חברתי וזכ

.העבודה הסוציאלית

ודרכי התערבות עקרונות

). 2009(נתוני� אלה נמסרו על ידי אג( הרווחה בעירית ירושלי� 6

� ולקוחותישותפות בי� עובדי� סוציאלי

, שיפור תנאי חיי�, קבלת החלטות, בזיהוי צרכי�

.ביצוע וגיוס משאבי�, פיתוח מעני�, תכנו�

14

אקטיביז� חברתי . מבוססת על השילוב של תפיסות עול� מקצועיות קהילתיות ופרטניותעוצמהתוכנית תפיסות מקצועיות שמבוססות על כבוד ללקוחות ו ותפיסת תפקיד העובד הסוציאלי כמסנגר למע! וע� לקוחות

פועלי� לצד תפיסות פוליטיות של עוני ושל פוליטיזציה של , וזיהוי הכוחות הטמוני� בה�ולאוטונומיה שלה�על בסיס הגישה , משפחתית1זו הפרטנית, עומדות שתי מתודות" הלקוח במרכז 1עוצמה "בבסיס תוכנית . העוני

גישה זו תואמת שותפות . רו( מרכיביוגדול מצשסכומו , שילוב! יוצר אפקט סינרגטי. וזו הקהילתית, המערכתיתשיפור הממשק בינ� לבי! , מיצוי זכויותיה�, בי! לקוחות לבי! אנשי מקצוע בפועל� לזיהוי צרכי� של לקוחות

כאשר הלקוח הוא הנמצא במרכז תהליכי , הארגוני� והשירותי� הניתני� לה� ופעילות למע! שיפור תנאי חייה� .ההערכה וההתערבות

. ההול� את צורכיה� ושלא זכו למענהא עוניימיקוד בתושבי� שעיקר בעיית� ה הוא בעוצמהמרכזי יחוד� של י

תפקודיות לבי! טיפול בבעיות ובבעיות רגשיות בי! טיפול החלוקה חייבת להדגיש אתת הרווחהבמחלקהעבודה אנשי� המתמודדי� במתמקדת תוכנית השבבסיס ערכיתהמקצועית התפישה ה. י�יעוני והדרה ומעני� קונקרט

על נטלכנתפשי� כמשאב ולא רק ה� . שהרי ה� אלה הנמצאי� במרכז התוכנית, ת המבט שלה�נקודבע� עוני ו כמומחיות נתפסעיסוק בעוניוה, חלק מרכזי בעבודההינ� והעצמת�מיצוי הזכויות של הלקוחות. המערכת

התוכנית . שלה מקצועית– השליחות הערכית ת ושלהנוגעת בליבה של העבודה הסוציאלי, מקצועית יוקרתיתתו* , זולעבודה ע� האוכלוסייה) קבוצתיות וקהילתיות, פרטניות(שיטות עבודה חדשניות ורב ממדיות מציעה

.מיקוד בכוחות ויכולות הקיימי� אצל לקוחות

גובר של לקוחות המתמודדות ע� עומס, מציעה התוכנית מענה לצרכי� הארגוניי� של לשכות הרווחה, במקבילמשאבי� מצטמצמי� ובעיקר במצב בו ה, לה� היא מתקשה לתת מעני�,החיי� בעוני והסובלי� ממחסור והדרה

� לתת ללקוחות את מירב המעני� הנדרשי� ותו� ינועד להקל על העובדי� הסוציאליעוצמה מרכז . והולכי� .השונותניצול כוחות הקיימי� אצל הלקוחות ומשאבי� הקיימי� במערכות

ידע ויכולת , ה� אלה בה� ה! הארגו! וה! חברי הקהילה רכשו מיומנויות בתחו� הרווחהפרוייקטי� מצליחי�בה� הארגו! וחבריו מצליחי� לגייס משאבי� עצמיי� ויוזמות ואשר , לפתור בעיות ולנהל בעיות,שלא להיתקע

מעצימה היא זו המתמקדת בלקוחות ולא פרקטיקה). 2003, ברק וסד!(עצמיות למאמ) מתמש* לאור* זמ! ; )דהיינו הכוונה עצמית שלה� לגבי שיטות ההתערבות(מאפשרת התערבות בלתי מכוונת של לקוחות ; בארגו!

ומודעת להיבטי� הפוליטיי� של הפעילות ; פועלת כפרקטיקה רפלקסיבית ולא על פי מומחיות קבועה מראשעקרונות וערכי� מקצועיי� והמשפיעי� על סדרי העדיפויות של המהווי� תרגו� של , המקצועית הנעשית בה

להיות , על פי מדדי� אלה, שואפי�" הלקוח במרכז"על פי גישת עוצמה מרכזי ). 1996, סד!(העשייה בשדה . לתוכניות מצליחות הפועלות כפרקטיקה מעצימה למע! אנשי� החיי� בעוני ואוכלוסיות מודרות

: עוצמהת תוכניעקרונות 1 לסיכו�

גיוס , ארגו!, כנו! בתלפעול לשיפור תנאי חייה� והשתתפות� המאפשרת ללקוחות יצירת שותפות • . משאבי� וביצוע

ח"מש מקצועיות ב על קבלת החלטותלממש את זכות� להשפיע המאפשרת ללקוחות יצירת שותפות • . ביחס לחייה� וחיי בני משפחת� עוצמהובמרכז

. התואמי� את רצו! הלקוחות והקהילהזהות צרכי� ולפתח מעני�ל המאפשרת יצירת שותפות •

באמצעות שיתו( , לצור* מת! מענה הול� יותר ללקוחותעבודה מערכתית ע� ארגוני� ועמותות בקהילה • . והתייחסות הוליסטית ללקוחות ולצרכיה�, איגו� משאבי�, פעולה

. � בלשכת הרווחה מחו) לאלו הקיימיחיפוש מעני� ע� לקוחות ליצירת שותפות •

. לגיטימציה לסיוע קונקרטי שאינו מותנה בהתערבות טיפולית •

.תו* עבודה על פי מטרות ותוכניות טיפול, ולא רק כגו( מגיבז�וגו) יכ עוצמה ומרכז ח"משפעילות ה •

. זמינות ושקיפות מלאה, לקוחות (reaching out) ישוגיפעילות באמצעות

15

תו� מיקוד בכוחות , מערכתית וקהילתית, בשילוב בי� גישה פרטנית ,אמורכ, מאופייני� התערבותהדרכי . הקיימי� אצל הלקוחות

, תיוו* בי! לקוחות לשירותי�, מעני� טלפוניי� וביקורי בית, אישיי�גשי� כוללת מפהתערבות פרטנית •ותפות ברמה יצירת ש. במטרה לסייע לפתרו! בעיות ולמת! מעני� קונקרטיי�סוציאליי� חות "כתיבת דו משמעה קבלת ערכי� וסדרי עדיפויות של לקוחות והימנעות מהתניית קבלת שירות באימו) הפרטנית

.דרכי פעולה מוכתבות מראש

גיוס� על ידי , מיפוי מעמיק של משאבי� קהילתיי�, כוללת פעילות קבוצתיתהתערבות קהילתית •באופ! היוצר הזדמנות ללקוחות , ההלקוחות למע! עצמ� ולמע! הקהילהלקוחות ולטובת� והפעלת

זיהוי הער* משמעה יצירת שותפות ברמה הקבוצתית והקהילתית. לפתח ולחזק כוחות הטמוני� בה�משלב התכנו! ודר* כל השלבי� הנדרשי� , של השותפות הפעילה בתהלי* המוביל ליצירת פרויקטי�

החלטה –ריד לציוד לבתי ספר שותפות בי: למשל(לצד חשיבות השותפות בתכני� , ליישו� וביצועגיוס –שותפות של לקוחות בתהלי* ; קהל היעד ועוד, המקו� והזמ!, משותפת ע� לקוחות לגבי הנושא, ארגו! התרומות והכנה פיזית של היריד, סוג הציוד ורמתו, תרומות, משאבי� כמו מקו� הפעלת היריד

.)ת בהערכת תוצאותיושותפו; הפעלת היריד והשתתפות בו; ני�מהחלטה לגבי המוז

: עוסק בנושאי� הבאי�עוצמה סל השירותי� המוצע על ידי מרכז

.)זכויותפנייה למקורות ממסדיי� למיצוי , הפנייה לקרנות (גיוס משאבי� •

.' וכדאתר אינטרנט ,ייעו) אישי , מידעו! להפצה בשכונה מידע •

.ע� עמותותיתו( פעולה שו, ציגי שירותי� ליווי וייצוג הלקוחות במפגשי� ע� נ1מיצוי זכויות וסנגור •

'וועדות פעילי� בנושאי� שוני� וכו , השתתפות בוועדות היגוי1התעצמות •

.האגודה לזכויות האזרח ואחרי�, )שרות ייעו) לאזרח (ל" ע� שייתו( פעולה בשסיוע משפטי •

.עבודה השתלבות בעול� ב סיוע תעסוקה •

, הפנייה לארגוני� העוסקי� בייעו) כלכלי, ומתנדבי� גיוס סטודנטי�1מת� מידע בתחו� הכלכלי • .'וכואה לפועל הוצ, ליווי לבנק, סיוע בהסדרי חובות

16

עוצמההשלבי� להקמת וכינו� מרכז

: שלב ראשו�

עוצמהקבלת ההחלטה להקי� מרכז

עקרוניתיבח� סוגיה זו ברמה ה, ח"מש כחלק ממער� השירותי� ב, עוצמה השוקל הקמת מרכזח"משמנהל וכ! סוגיות נוספות הכרוכות מחירהפרק זה מציג את היתרונות שבהקמת המרכז לצד . ערכית והארגונית ג� יחד

. בהקמתו

עוצמההקמת מרכז לרציונאל

1 המזהה עוני כתופעה רבתפיסה מקצועית ואידיאולוגית מימוש :רציונאל אידיאולוגי ומקצועי •המבוססת על הכרה , שותפות ע� לקוחותיאבק בהדרה זו מתו* נכונות לה. ממדית הכרוכה בהדרה

את סדרי , את צורכיה� המיידיי� ולטווח הארו*ביכולת� לזהות ולמפות באופ! המדויק ביותר כסוגיה הראויה לקבל זיהוי עוני ולקוחות החיי� בעוני. העדיפויות שלה� והכוחות העומדי� לרשות�

ללקוחות ג� לאב! שואבת יכול להפו* עוצמהמרכז , כמו כ! . במסגרת שירותי הרווחהמענה מרכזיההימנעות מפניה . מתמודדות ע� קשיי� וזקוקות לעזרה, א* החיות בעוני,ח"מששנמנעו מפניה ל

וחשש ) יה החרדיתיהאוכלוס: למשל( נובעת מהסטיגמה של לשכת הרווחה באוכלוסיות מסוימות ח"משלהפניה . ) בהקשר להוצאת ילדי� מהבית:למשל(ובדות סוציאליות עקב דימוי שלילי של עח"משמפנייה להמתמודדת ע� הסטיגמה ומציגה בפני הלקוחות פ! של , יכולה להציע מעי! חוויה מתקנתוצמהלמרכז ע

. אלא ממוקד בסיוע ללקוחות על בסיס של שותפות בקביעת מטרות והשגת!, שאינו מאיי�ח"משה . שאי! לה רשת כזו, לאוכלוסיה מנותקתשת תמיכהר ליצור עוצמהבמקביל יכול מרכז

לפיתוח ויישו� של � להיות שותפי� ישמשמעו נכונות עובדי� סוציאלי רציונאל מקצועי ואישי •תו* ויתור על יחסי סמכות בלתי , הנמצאי� בפיתוח מתמיד, חדשניי�ו מקצועיי� , דינאמיי�מודלי�

, ונכונות לויתור על התמקצעות צרה; בשיח מקצועי חלופירצו! לקחת חלק פעיל; שוויוניי� ע� הלקוחותלאור* , פרקטיקה1 של שילוב כלי� ואסטרטגיות ברמת המיקרו והמאקרופיתוח מומחיות חלופיתלטובת

דר* התערבות קבוצתית ועד להתערבות קהילתית וא( , )ומשפחתית(כל הרצ( בי! התערבות פרטנית ומת! דגש לצד האנושי יחסי שותפות ע� הלקוחותלהשעות ידע למע! י� ינכונות עובדי� סוציאל. פוליטית

ה� הבסיס ליצירת הזדמנות , תו* נכונות להישאר במצבי אי ודאות ומחויבות עמוקה, במפגש המקצועי ). 1995, שו! וסייקס, רוזנפלד(להיעזרות של לקוחות וגיבוש שירות חדשני המגביר את יעילותו

המכוונת להגברת המועילות והיעילות במת� , חלוקת עבודה שונהיצירת : ארגונירציונאל מקצועי •ה לצד צמצו� המעני� יצרכי� גוברי� של האוכלוסיתו* התייחסות ל, השירותי� ללקוחות החיי� בעוני

. במציאות חברתית וכלכלית משתנהח"משהעומדי� לרשות ה) של כוח אד� ומשאבי� תקציביי�(נופלי� בי! "ח"משצרכי� של לקוחות שבמער* ההתמקצעות הקיימת בה אתבוחנת זו א( התערבות משמעה עוצמה והנהלתה לפתח את תוכנית ח"משהחלטת ה. ואינ� זוכי� לטיפול הול�" הכסאות

יצירתיות+ צון בלמידה ר+ צרכים ארגוניים + עמדה אישית + עמדה מקצועית + תפיסה אידאולוגית

17

. רואה עצמה כמחויבת לטיפול באוכלוסיה זו ורואה בכ� את אחד מיעדיהח"משהצהרה ברורה כי ההנובעת מההזדמנות לקחת חלק בפיתוח , ח"מש ב עבודה חדשהתנופתזוהי הזדמנות ליצירת , במקביל

יכולת מוגברת לגייס לקוחות לתוכניות נוצרת . דרכי התערבות ומסגרות עבודה חדשניי� וייחודיי�לקוחות התחושת את המפחיתה , בעקבות שינוי בהתייחסות לצרכי� כלכליי� ויצירת שותפות, טיפוליות

כתוכנית עוצמההבניית מרכז ). כהורי�: למשל(א איו� על תפקוד� כי הזמנת� להשתתפות בתוכנית הי: למשל (ח"משהלכלל לקוחות אלא ג� , מעני� ישירי� ללקוחות המרכזלא רק נותנת ח"משבתו� ה

ית יבאמצעות תהלי* של שותפות ע� הלקוחות ליצירת קריטריוני� לחלוקת סלי מזו! עבור כלל אוכלוס היא מקור להנעה ושותפות מקבילה בי! צוות בכ* התוכנית. )עוצמהמרכז כולל לקוחות , ח"משלקוחות ה

ישמשו עוצמה כלי� שיפותחו במרכז 1 מעגלי השפעהת רהתוכנית יוצ. כולהח"מש וצוות העוצמהמרכז זיהוי העוצמה הנוצרת את ומאפשרת , כולה ושילוב המתודות מתאי� לאוכלוסיה כולהח"משאת ה

.לטובת כלל הלקוחות, שאבי�ריכוז ויצירת מ, מאיגו�

הזדמנות לתהליכי יוצרת עוצמה הקמת מרכז : התמקצעות ולמידה–רציונאל ארגוני מקצועי •ראו התייחסות לנושא ( מחויבותה וערכיה, המרכזי לעבודה הסוציאלית, למידה בתחו� מקצועי חדשני

יכת הטיפול באנשי� החיי� דהיינו הפ, למידה זו היא הבסיס להתמקצעות). ההדרכה והליווי בהמש*יצירת מסגרות הכשרה מתאימות לעובדי� , כיעד בעבודת לשכת הרווחהובעוני והדרה להתמחות מוכרת

פיתוח כישורי� ייחודיי� והצבת . והקצאת תקציבי�, י� העוסקי� בתחו� ומפתחי� אותויהסוציאליצירת עניי! ומת! חופש , מנותרענו! דרכי עבודה הפעלת ידע ומיו, י�יאתגרי� בפני עובדי� סוציאל

� ומניעת התרוקנות רגשית הנובעת מתחושת יהחלטה מסייעי� במניעת שחיקה אצל עובדי� סוציאליהדרכה מגבירה את תחושת המסוגלות של עובדי� . פרסונליזציה אל מול הלקוחות1 הישג נמוכה ודה

ג� . מקצועי שלה�1מיאת ההנעה שלה� להתחדשות מקצועית ואת תחושת הער* העצ, י�יסוציאלהזדמנות להתנסות , הדרכה באמצעות קבוצת עמיתי� מהווה מקור לתמיכה ולימוד שיטות התערבות

). 1996, גל וגוטרמ!1 בר(ולגדילה מקצועית

משימות תכנות י התבדיק .א

. עוצמה הוא הגור� הראשוני בתהלי* קבלת ההחלטה להקמת מרכז ח"משהמנהל •

, להשתתפות בתוכניתח"משההסכמה עקרונית של הנהלת מתבקשת , יי! ראשוניבמידה וקיי� ענ • .התנאי� והדרכי� למימושה, בחינה מעמיקה של משמעות ההחלטהמתקיימת ו

. או מחזיק תיק הרווחה להקמת השירותכמו כ! חייבת להיות הסכמה של ראש הרשות •

החלטה תוא� את הגישה הקהילתית שיתופו כבר בשלב זה של קבלת ה, עובד קהילתי בה יש ח"משב • .ת מרכז עוצמהשהינה חלק בלתי נפרד מעבוד

והיק( פלח הלקוחות שלגביה� העוני ח"משית היאלה כוללי� מיפוי אוכלוס: ח"משהישוב והאבחו� •וכ! , כוחות ומשאבי� אפשריי�, זיהוי גורמי הסיוע הקיימי� בתוכו, מיפוי של היישוב, הינו בעיה עיקרית

הנדרשי� , )המפורטי� בהמש*( מעונייני� ויכולי� לעמוד בתנאי הס( והנהלתהח "מש הא� ה1בדיקה . עוצמהלצור* הקמת מרכז

. הבסיס האידיאולוגי והסוגיות הארגוניות, עוצמה לגבי מהות מרכז תאו� ציפיות .ב

לטובת כלל עוצמהל ידי מרכז בתהלי* של ריכוז המשאבי� וגיוס� עח"משהזיהוי היתרו� עבור כלל עובדי .ג . באופ! המרחיב את מאגר המשאבי� ואת מעגל הלקוחות הנהני� מה�, ח"לקוחות המש

18

:ערכות ארגוניתה עוצמהמרכז תפעולי להקמת מבנה הארגוניה

וצמהעמרכז צוות . א

את תק! הקצווחה בר את לשכת ה מחייבתעוצמההקמת מרכז . ת סוציאלית עובד– עוצמה מרכז תרכז • .של עובד סוציאלי ) משרה75%לפחות בהיק( של (ייחודי

כגו! , במידה ויש מקו� להתאמה לקבוצות אוכלוסיה שונות(, משרהחצי בהיק( של סמ� מקצועיתעובד • . )ידיעת שפה בהתא�, עולי� וותיקי�

ת במרכז בהתאמה למספר הלקוחוי� ושל הסומכות תורחב יהתקינה ה� של עובדי� סוציאלמומל+ כי .עוצמה

ח"מש לעוצמההקשר בי� מרכז . במכא! כי הצלחה זו . אליה הוא שיי*ח"מש בי! המרכז לבי! הבגיבוש דרכי עבודהמותנית עוצמההצלחת מרכז

: יסודות מספר נשענת על

ה! כמסגרת רעיונית וה! ,עוצמה למרכז ח"משהמחויבות ארוכת טווח ובלתי מתפשרת של מנהל •כמנהיג ומוביל של תהלי* הפיתוח ותפיסתו כחלק , הווה כוח מניעח מ"מש מנהל ה.ניתכמסגרת ארגותור� לכלל לקוחותיה ומבוסס על תהלי* מקביל ומעגלי של , המשלי* על כלל עבודתה, ח"משמובנה של ה

. והעובדי� והלקוחות) עוצמה ומרכזח"מש(בי! העובדי� לבי! עצמ� , שותפות

כגו! ראש ( או לנציג מטעמוח"משונגישות שלו למנהל ה ח"משהבצוות עוצמההשתתפות רכז מרכז • . ח"משהמחויב לתוכנית ושלו סמכות מקצועית ומנהלית ב) צוות

. בגיבוש תוכניות קהילתיות והפעלת! לעובד הקהילתיעוצמהשותפות בי� רכזת מרכז •

חיות� וייחודיות תפקיד�והכרה במומ עוצמהמרכז ו ח"משכלל עובדי ההדדית בי� שותפות ומחויבות • . עוצמהשל עובדי מרכז

: כולל מספר שלבי� בשלב קבלת ההחלטה ח"מש העבודה ע� התהלי�

.שיתו( הצוות הבכיר •

.העובד הקהילתייצירת שותפות ע� •

.ח"משבפני עובדי ה עוצמהמרכז הרעיונות שבבסיס הקמת הצגת •

. עוצמה מרכז והפעלתסיכו� משות( לגבי קריטריוני� להקמת •

הקשר ע� הפיקוח. גה� מטע� השירות לרווחת הפרט והמשפחה וה� מטע� , הפיקוח במשרד הרווחה והשירותי� החברתיי�

משלב גיבוש ההחלטה , משאב בטווח הקצר והארו� עוצמהמהווה עבור מרכז , השירות לעבודה קהילתיתכמקור , ייעו)יכולי� להיעזר בפיקוח לש� העוצמ וה! רכזת מרכז ח"משה! מנהל ה. להקמתו ועד להתייצבותו

הצרכי� וחיפוש , גיבוש דרכי עבודה ומעקב אחר התהלי*, כללי העבודהסיוע בהאחדת , לתמיכה מקצועית . משות( של מעני�

הרשות המקומית כשותפה.דוארגוני תהלי* שינוי ערכי בותמיכתהרשות המקומית יתר� על ידי מעורבות של ה עוצמהקידו� הקמת מרכז

שיתו) .עוצמה גורמי� בעלי עצמה פוליטית וחברתית יש תרומה משמעותית להצלחת מרכז �לשותפות ע. זה

19

יכולי� לסייע או הממונה על תיק הרווחה/ו או נציגול"המנכ, ראש העיר או הרשות המקומית או האזורית . התפקיד שכדאי לערב בתהלי*בערי� גדולות יותר יש לבחו! מי הוא בעל. עוצמהבקידו� ותמיכה במרכז

עוצמההמבנה הפיזי של מרכז. ההמרוהט באופ! , )עדיפות לשני חדרי� (לי� חדר כולעוצמה הנדרשי� לצור* הקמת מרכז תנאי� פיזיי� בסיסיי�

יוצר אוירה בלתי פורמאלית , אסתטי ומכובד של לקוחות ע� עובדי המרכז, אשר מאפשר מפגש נוח,נעי� והול� ". בגובה העיניי�"ה ומאפשר מפגש שוויוני וזמינ

מערכת מחשוב ותיקי . ולאינטרנטח "משומחשב המחובר למערכת ה, כולל קו טלפו!הציוד הבסיסי הנדרשלקוחות ממוחשבי� תורמי� לארגו! העבודה שכ! ה� מאפשרי� עיבוד נתוני� ויצירת חתכי� המסייעי� במיפוי

. צרכי�

הקצאת משאבי�.ו

בהצעת , משאבי� אלה מפורטי� להל!. משאבי� ייחודיי� להקצות לכ* ח"מש על העוצמהקמת מרכז לש� ה שלב הראשו! משאבי� אלה ממוקדי� בתהלי* ההקמה ואינ� מניבי� עוצמה בתפעולי של מרכז1המבנה הארגוני .מיידי מדיד" רווח"ללא " מחיר" ולכ! מגבירי� את תחושת הפירות מיידיי�

והדרכהליווי

והדרכה באמצעות ליווי מקצועי דורש מחויבות לתהליכי למידהעוצמה פיתוח מתודות עבודה חדשניות כגו! מרכז כלי� מעשיי� תיאורטית וחווייתית ומקנה ללמידה הזדמנות יוצרת עוצמההקמת מרכז . לטווח הקצר והארו*סנגור , ח"משוצוות ה עוצמה! צוות מרכז סוגיות של יחסי גומלי! בי, זיהוי כוחות ומשאבי�, לעבודה ע� לקוחות

ליווי משמעו לא רק הדרכה מקצועית אלא א) ליווי אקטיבי ומתמש� של תהלי� , במודל זה. ודרכי התערבות . השינוי כולו

. המשולבי� בלמידת עמיתי�, הדרכהליווי ומספר מעגלי ל מתייחס המודל המוצע

לי� של מספר לשכות בה! פועלת המפגשי מנ, מפגשי� אישיי� ( וראשי צוותי�ח"משהלמנהלי ליווי • ). התוכנית

.ח"מש לכלל עובדי ה)מספר פעמי� בשנה(סדנאות 1 הדרכה מחלקתית •

. )י� ועובדי סמ* מקצועי כאחדיעובדי� סוציאל (עוצמהלצוותי מרכז שיטתיי� וסדירי�ליווי והדרכה •

. עוצמהות והסומכות במרכזילעובדות הסוציאליימי למידה משותפי� ארציי� •

יה משותפת ופעילה של המלווה יוכ� עש, ישירהסדנאות והדרכה , באמצעות ימי עיו��נעשי וליווי זה הדרכה בלמידה מתו*, וביישובח"מש ב בעבודה מול גורמי� מקצועיי�–עוצמה הפועל ביחד ע� צוות מרכז, המקצועי

. ובהתגייסות במצבי� מיוחדי�עוצמהתחומי� בה� עוסק מרכז דרכי הפעולה ב

מערכת ארגונית הממשיכה להתפתח בתהליך ספירלי –" ארגון לומד"מרכז עוצמה יהיה

.כשכל שלב מהווה נדבך לגיבושו של שלב העשייה שלאחריו, מתמשך

20

: עוצמההדרכה לצוות מרכז

.מרכז ה עבור צוות י�הדרכה אינטנסיביליווי ו) חצי שנה (בשלב הראשו! •

למידה הדדית ותמיכה בתהליכי פיתוח , במה לסעור מוחות– קבוצת עמיתי�עבר לומ הפחתה הדרגתית • . ועבודה שוטפת

עוצמה תנאי ס) להקמת מרכז

מקצועיי� וארגוניי�, יבי� אישיי�מרכ

עוני והדרה ולתפיסת הלקוח להתמודדות ע� מחויבות אידיאולוגית חזו! ו, הנעה ועניי!:ח"משמנהל ה • ; מחויבות ארגונית;גיבוי וקידו� תהליכי הדרכה, יכולת למת! משוב, נחישות, אופטימיות;במרכז

.ומעמד בקהילה וברשות המקומיתמנהיגות

.מוכנות גבוהה לתהליכי שינוי ולמידה ויכולת שיתו( פעולה, צוות לומד:ח"משצוות ה •

. עובדת סוציאלית וסומכת–ת עבור רכזהקצאת תקני כוח אד� •

. בסיסיי�הקצאת תנאי� פיזיי� •

, י� שיטתיי�להדרכה חיצונילליווי והעדפה . לטווח הקצר והארו*מחויבות לתהליכי למידה והדרכה • . והשתתפות בקבוצת עמיתי�ח"מש מתו* הולחילופי! הדרכה

שיתו( פעולה פורה בי! מערכת הרווחה לבי! ראש הרשות המקומית תורמת לקידו� : הרשות המקומית • .פרויקטי� והזרמת משאבי�

מהמורות ופתרונות

התנגדות לשינוי

ו או חוסר אמו! כלפי התנגדות לשינוי וחשש מפני, כל תהלי* שינוי כרו* בהתמודדות ע� הנכונות לקבל שינוי עוצמהלמרכז שהעברת הטיפול בה� , אצל הלקוחותקשיי� אלה עלולי� להיווצר . הסיבות לשינוי ותוצאותיו

ובעיקר על בסיס , מוכר1 מקורה של התנגדות זו יכול לנבוע מ! החשש מהלא. עלולה לעורר התנגדות ראשוניתהקשיי� עלולי� . כל שינוי כהדרה נוספת וכדחייההעלולה לפרש, החוויה המצטברת שלה� כאוכלוסיה מודרת

וצור* " תיקי� רדומי�"מחשש של הגברת העומס שמקורו בהתעוררות של , המערכת המקצועיתלבוא ג� מצד חלקי וממוקד בנקודות זמ! שונות א* ללא מעורבות מתמשכת של , לקוחות שקיבלו שירות מועטלתת מעני� ל

וקושי בויתור על ; לטובת טיפול באנשי� החיי� בעוני" קלינית"ישה מקצועית קושי בויתור על ג; ח"משצוות הוהשותפות " הלקוח במרכז"מתו* חוסר הכרות ע� גישת , �עמדת המומחה והיחסי� ההירארכיי� ע� הפוני

. הנובעת ממנה

ווייתית ג� מהוות הזדמנות ללמידה תיאורטית והתנסות ח, ובפרט הראשונה שבה!, ח"משהסדנאות לכלל צוות ה –א* ג� לתחילת התפיסה של היתרונות , החששות וההתנגדות, בסדנאות אלה נית! מקו� לביטוי התסכול. יחד

לכ! סדנאות אלו ה! בעלת חשיבות . הנובעי� מאימו) התוכנית–� יהלקוחות והעובדי� הסוציאלי, ח"משעבור המחויבות לתפיסה המקצועית שבבסיס בעלי מרכזית והמנחי� המעבירי� אות� צריכי� להיות מיומני� א* ג�

. התוכנית

ודרכי ההעברה עוצמהלקוחות מרכז גבי קביעת קריטריוני� ל, שיתו( מרבי של הצוות בתהליכי ההקמה, כמו כ! . תמיכה ומעורבות בתוכנית, ח"משיתרמו להתגייסות כלל ה, והפעולה

תלות לעומת עצמאות

. או מעודדי� עצמאות, תלותיוצרי� ת! הסיוע המוגבר וגיוס המשאבי� אחת הסוגיות המקצועיות היא הא� מא* מאיד* מהווה פתרו! לצרכי� אמיתיי� שלא נמצא , ממקורות חיצוניי� עלול להתפרש כיוצר תלותמת! מעני�

21

שכ! מחד מת! יוצר תלות ומאיד* מענה אמיתי לצרכי� משחרר , בסוגיה זו טמו! פרדוקס.לה� פתרו! אחרככל שרמת השותפות ע� לקוחות . מחזק ולפיכ* מקד� עצמאות, להשקיע כוחות במאבק ההישרדותמהצור*

. ג� א� יזדקקו לסיוע הקונקרטי, כ* תגבר עצמאות�, וככל שיהיו פעילי� יותר, תהיה גבוהה יותר

ח"מש כשותפי� בתו� הלקוחות

בשונה מהמצב המוכר בו לקוחות . ל הצוות כשותפי� לעבודתה עלולה לאיי� עח"משכניסה פיזית של לקוחות ל עוצמה לקוחות פעילי� במרכז , ללקוחותח"מש תו* שימור פער כוחות בי! צוות ה,מגיעי� לש� קבלת עזרה

נוכחות זו . כגו! שימוש בטלפו! ובמכונת הצילו�, ג� כדי לבצע משימות שונות הכרוכות בפעילות�ח"משמגיעי� לוות עלול לחשוש מעצ� החשיפה של לקוחות לשיחות בלתי פורמאליות של הינה שונה במהותה והצח"משב

. מחשיפה לחומרי� העלולי� לסכ! פרטיות וסודיות ביחס ללקוחות אחרי� ועוד, העובדות הסוציאליות

אפשרות . הצפת הנושא וחשיבה משותפת על פתרונות אפשריי� עשויה לסייע בהתמודדות ע� חששות אלה, זו היא עבודת הכנה ע� הפעילי� לגבי סוגיות של סודיות ויצירת מחויבות אתית לסודיותבעיה להתמודדות ע�

. כמו הקצאת חדר ע� טלפו! במקו� שאי! בו מידע חשו(,לצד מציאת פתרונות ארגוניי� להגברת אמצעי החיסיו!

22

עוצמההקמת מרכז : של