דנספח סולם יעקב ושנים עשר פנים עליונים

חזיון ותפילה סולם יעקב א

בדקנו את הטענה עלתה השאלה של ריבוי הפנים העליונים אל המקדשאגב דיון בתפיסת פני האל בזיקה והגענו למסקנה הפנים הגדולים והפנים הקטניםndashהים ובר על שני פנים של אלושבספר חנוך הסלאבי מד

בפסקה נאמר התארים קטן וגדול אינם מתייחסים לפנים אלא לבני אדם עליה מתבססת הטענהששבפסקה כפי לעומת זאת כולם נבראו בצלם אותם הפנים האלוהיים אדם גדולים וקטניםהבין בני יש שאף על פי שרצוני בבנספח הזה באפוקריפון סלאבי אחר הנקרא סולם יעקב נאמר שלאל יש שנים עשר פנים שנראה להלן

רשדרשיה במקרא ובמובו מופיעה התפיסה האמורה וכן להתחקות אחר שש לדון בטקסט של סולם יעקב נתחברושתם ו שלאפוקליפסה של אברהםהו ור שנזכםיישנה ndashטקסטים ה תשויש הרבה מן המשותף בין של

ורק לסלאבית1000 בסביבות שנת רגמו תחילה ליוונית ואחר כךו בשלהי תקופת הבית השני ות1בעברית 2טיקה היהודית הקדומה רבה לתולדות המיסןשתם משמרים מסורות שחשיבותושל בתרגום זה הגיעו לידינו

OTP) Horace G Lunt-ב סולם יעקבמהדיר הוראס לנט עוסקים בנושאה של רוב החוקרים םכיום זו דעת 1

laquoLadder of Jacobraquo OTP II p 403 (אך השיקולים שהוא מתבסס נוטה לדעה שטקסט זה נתחבר ביוונית עבריVorlage-עליהם אינם מכריעים ובמקרים מסוימים אף יכולים לרמז דווקא ל

שהוא גם פתרון החלום הניתן למלאך שמגלה ליעקב את stareishino uslazhdaemych תוארהלנט מצביע על ) א תרגום משובש של uslazhdaemychלנט רואה במילה ) 44(אותו מלאך שעתיד להתעמת אתו במעבר יבק

καταθελχθέντες beguiled מכושפים) OTP II3)הערה 408 ו403 עמa יי אורלוב במאמרוראנד ברם The Face as the Heavenly Counterpart of the Visionary) מעיר על 73 עמ )20הערה 106 עמ צוין לעיל

הערה 114 עמ לעילורא(כו שמופיע בתרגומים לבראשית לב למשבחיא רישהקבלה בין תואר זה ובין התואר שם הוא 73בהערה rdquothe chief of those who give joyldquo- כstareishino uslazhdaemychאורלוב מתרגם ) 61

הצעתו עדיפה על הצעת לנט rsquoSlavonic uslazhdaemych can be translated literally as lsquosweetened מצייןשירת המלאכים סגנון תיאוריההולם את ראש ממתיקיםאו ראש מנעימיםלדעתי דווקא התרגום המילולי אלא שמופיעים תדיר בפיוט בזיקה לקדושה נעםו מתקרשים ושה שהציע אורלוב ראש משמחיםמאשר יותר

- ותותיה ניכרים ב שאהנוסח (נועם שיח סוד שרפי קודש השוו המשולשת שהיא עיקר שירת המלאכיםχερουβικόν מחזור ארץ ישראל (נועם קוצותיו כעורב שחורות אמתיק סוד לראשו כתם פז אמורות )הנוצרי שרף מול שרף מחובר לכסא )55 עמ זירושלים תשמ שחזר וצירף מפתחות ומבוא יוסף יהלוםקודקס הגניזה מיוחס ליוסי בן יוסיפיוט אריאל אשר קומתופיוט (ופףעונה בנעמה בלשון מתוק בכנף מע בכנף מעופף

בפה משוררים gt דהltנועם צר )63 עמ מחזורי פיוט מתוך קדושתא ליום כיפור המתייחסת ליוסי בן יוסי פליישר םאשנבי שחקי אמתי ( צבאותיקדוש קדוש קדוש י קיםעם שיר ממתונ )Elbogen Studien p 165 (ימתיקו

יכול rdquostareishino uslazhdaemychrdquoלפי זה הביטוי )דירושלים תשל מגילת אחימעץ בתוך בנימין קלאר סולם יעקבלרמוז לעברית כשפה המקורית של

ניתן להסביר רק טוען לנט חזה-פסלבהוראת פניםאת השימוש במילה בסולם יש כתפיים וידיים פניםל) ב ן צוי In Potiphars House p 119(אלא שקוגל שמיותה ואין לזה מקבילה בשפות πρόσῶπον של -calqueכ אך אפילו להוראות הנהמילה שיש בה שתי איקוניןמציע שבטקסט העברי היה פה ) 16הערה 7 עמ עילל

בהוראת חלק קדמי של הגוף מצויים בטקסטים שהעברית היא פנים בהצעה זו אין צורך משום שבניגוד לדעת לנט מה שאני עושה לה לקלסתר פניו של יעקב אביהם שחקוקה לי על כסא כבודיכמו בהיכלות רבתי שפתם המקורית

מחבק אותה ומנשק אותה וידיי על זרועותיוכורע אני עליה ומגפף אותה ו קדושלפני כי בשעה שאתם אומרישניתנו בתעתיק ) 218-19 ורא(מילים עבריות כךהניתן לנסח שעד כמה שאני מבין אותהלנט מעלה עוד טענה) ג

אין זה תורגםמאם כל הטקסט למה נשארו אלה ללא תרגוםndashאלמלא כן שהטקסט לא תורגם מעבריתותמוכיחהתופעה את לדעתי אפשר להסביר nomina barbara את הטקסט בתור ןבה קישטביוונית אלא שהמחבר שכתב

דבר זה נכון גם לגבי התפילה באפוקליפסת (ארי האל והמילים הללו מופיעות בתפילה ועיקרן ת הזאת באופן אחרזה יכול לרמוז מאגי הריטואלי והןכוחעל או ן בתעתיק כדי לשמור על קדושתןוהמתרגם החליט לתת אות )אברהם

דבר זה מתאשר על ידי עותק של בנפרד מן החלק הנרטיבי ליטורגי בתפילות שכלולות בחיבור-לשימוש מאגי הטקסט ים מוכיחות לכך שבצורתם המקוריתינראה לי שיש יד יתירה מזו) להלןורא(תפילת יעקב שנשמר בגניזה

230 עמ ורא( ואחריה שורה של אותם הכינויים בתרגום אל בתעתיקיווני הכילו שורה של כינויי ההאו סלאבי וה ) 25הערה

דמות ndash ובאפוקליפסה של אברהם גרשם שלום מצא בחנוך הסלאבי אזכור קדום ביותר של שיעור קומה לדוגמא 2 The Apocalypse of Abraham-מבוא ל(בוקס ה בעקבות גשמטטרון הוא גלגול מאוחר שלו יהואלמלאך ה

London 1918 (מרכבההת מיסטקבין הוא מדגיש את הקרבה בין אפוקליפסה של אברהם ו) Major Trends pp Gruenwald(המרכבה הצורות המקדמות של מיסטיקת תאחעל אפוקליפסה כה עלאתמר גינוולד מדבר )61-62

Apocalyptic and Merkavah pp 51-57 ( אפוקליסה של ההעברי האבוד המקוראת גדיר מקוליק אלכסנדרנוצרית וכחוליה המחברת בין האפוקליפטיקה הקדומה -של הציוויליזציה היהודיתחיבור מיסטי מוקדם ביותר של כ

אף הוא אנדריי אורלוב מציין)Retroverting Slavonic Pseudepigrapha p 1 (ובין ספרות ההיכלות הביניימיתאפוקליפטיקה של תקופת הבית השני למיסטיקה של השת החיבורים הללו הם עדות לשלב מעבר בין ושכל של

228

ndash ופחות מכולם 4אפוקליפסה של אברהםה אחריו 3 ביותר מצד החוקריםחנוך הסלאבי זכה לתשומת לב גדולה 5סולם יעקב

פות שבחצאי לבנה הם חילופי סתו(בתחילת החיבור הקצר הזה יעקב מספר על חזון שראה בדרכו לפדן ארם ) ןיעני לשם הבהרת הndashאלה שבחצי עיגול הנוסח

ויפגע וילך יעקב ללבן אחי אמו

במקום וילן שם וישים ראשו על וירא שם חלום האבן כי בא השמש

] ראשו[והנה סולם מוצב ארצה ו ובקצהו העליון פנים מגיע לשמים

ויש חצובים מאש האדם) פני(כמו עד ראש הסולם [ב מדרגות בו י

שתי פנים של אדם ] ובכל כל מדרגהעשרים וארבע משמאלמימין ו

] עד חזה שלהם[פנים על הסולם והפנים האמצעיים היו למעלה

מן האש ) היה (6מה שראיתי מכולםיותר נורא מאד עד הכתף ועד היד

ועודני מאותם עשרים וארבע פנים והנה מלאכי אלוהים עולים 7מביט

ואדוני ניצב עליו ויורדים בו

Поидеже uво ияковъ къ лавану uю своiему и обръте мэсто и uспе ту на камень взложивъ главу слн bце бо зашло бzше туже и видэ сонъ и се лэствица бzше uтвержена на земьли8 и [еи‐же глава] досzгъше нбсе н въ верху iея лице акы члв че изъ огнz исэчено имэюже в i степени [до верху лѣствици и на коемждо степени до верьха] лици члв чи двэ одесную и ошююю к и д лица на лэствици [до перси ихъ] нхъ среднеiеже лице (преже) [превыше] всэхъ бzше еже видэхъ изъ огнz до раму и до руку излиха страшно паче онэlt двудесzту и д лиць и iеще мьнэ зрzщю и се англи би и всхожахuть и низхожахuть по неи гcь же uтвержашесz на неи

בהמשך מסופר שלפי בקשת יעקב כלומר צלמים על שנים עשר שלבי הסולם יעקב רואה עשרים וארבע פנים

ם שנים עשר עידנים של העולם הזה שנים עשר שלבים ה מלאך שריאל ומגלה את פתרון החלוםהבא אליו

OTP-שת החיבורים נדפסו בוכל של) The Enoch-Metatron Tradition pp 8-9(היכלות ושל מקורות רבניים

שבהם ניתן למצוא גם את הביבליוגרפיה המעודכנת מחקרים שהופיעו לאחרונהאת הבאות אציין רק הותבהער Andrei A Orlov From Apocalypticism to Merkabah Mysticism Studies in the Slavonicוראו עתה

Pseudepigrapha Leiden 2007 Andrei A Orlov The Enoch-Metatron Tradition (Texts and Studies in Ancient Judaism 107 ורא 3

Tuumlbingen Mohr Siebeck 2005(ושם ביבליוגרפיה מעודכנת Alexander Kulik Retroverting Slavonic Pseudepigraphaוני הטקסט והשפה של האפוקליפסה ראיבעני 4

Toward the Original of the Apocalypse of Abraham Society of Biblical Literature Text-Critical Studies 3 Atlanta Society of Biblical Literature 2004 על האפוקליפסה בהקשר של ספרות מיסטית

John C Poirier The ouranology of the Apocalypse of Abraham Journal for גםויהודית קדומה ראthe Study of Judaism 354 (2004) pp 391-408

James L Kugel In Potiphars House The Interpretive Life of Biblical Texts San Francisco ורא 5Harper Collins 1990) 120-106 עמ )16הערה 7 עמ עילן לצוי idem The Ladder of Jacob HTR 882

(1995) pp 209-229 מעודכנת של המאמר בספרהוגרס The Ladder of Jacob Ancient Interpretations of the Biblical Story of Jacob and His Children Princeton 2006) 35-9 עמ )16הערה 7 עמ עילן לצוי

224-230Andrei A Orlov lsquoThe Face as the Heavenly Counterpart of the Visionary in the Slavonic Ladder of Jacobrsquo) והביבליוגרפיה שם) 20הערה 106 עמ צוין לעיל

407 עמ a 1בסוף הערה בהערת לנטועל מעבר מגוף שלישי בתחילת הטקסט לגוף ראשון מכאן ואילך רא 6מניסוח זה נראה שבחלק הראשון של החזון יעקב ראה את הסולם ואת הפנים שעליו ורק לקראת סיום החזון הופיעו 7

ייתכן לפי זה שהעלייה והירידה של המלאכים מתארות אירועים אסכטולוגיים בוהמלאכים העולים ויורדים-כך הבין את החזון מחברה של התוספת האנטי המיוצגת על ידי הסולם המתרחשים עם סיומה של ההיסטוריה יהודית ששולבה בטקסט הפלאיה כאן

שנדפס על )OTP II p 402 רובינקביץ- לנט לפיKי כ( Коломенская Палея ניתן לפיטקסט לנקודה זו העד 8 Н С Тихонравов Памятники отреченной русской литературы (СПбטיכונרבוב ס נידי

1863) I С 91-95 י כ(תוך כתב יד אחר מכאן ואילך בטקסט של טיכונרבוב שולבו נוסחאות מ 95-91 עמR( А Н Пыпин Лѣствица (Изъ Румянцовской Палеи 1494 г 453 лפיפין נ אשנדפס על ידי

76mdash83) в кн Г Кушелев-Безбородко Памятники старинной русской литературы (СПб 1865) III pp 27-32 שאינו משקף את פרטי פיפין הדפיס את הטקסט בכתב מודרני מוקפים בחצאי לבנה

ור של המקההאורתוגרפי

229

מלאך מוסיף עוד פרטים רבים ה 9ועשרים וארבע פנים הם מלכי העמים הרשעים שצאצאי יעקב יסבלו מהם 10כרים בהם סימני עיבוד מאוחרי ונשקשה להבין כיצד הם מתיישבים עם החלום כפי שתואר בתחילת החיבור

הסולם הוא סולם ההיסטוריה שמחבר לא רק ארץ ות הרוע את כוחיםיצגיכוחות הללו מהנראה בכל אופן ש לפנים העליונים האסכטולוגיים יעקב השוכב על הארץ הווההאלא גם בין לשמים

בנוסף 11וראשו מגע השמימהמילולית של החצובים מאש בראש הסולם קשורים לקריאה העליונים הפנים ה עולים ויורדים בומהלך מדרשי זה לגבי כידוע(יחס ליעקב כמתי ראשואם תופסים את כינוי הגוף לכך

קבועים בשמיםהמקבלים תיאור של פני יעקב )יב ובבראשית רבה סח151 מופיע בבשורה לפי יוחנן

שדמות דיוקנו מחוקקה בכסא הכבוד וראשו מגיע השמימה הוא יעקב אבינו בעצמו א והנה סולם מוצב ארצהד 12

בין האבן מקראי עצמוהשקיימת כבר בטקסט המתאר את הפנים העליונים מחזק את הזיקה יםחצובלשון מופיעים כל ראשו יצברשים ושה בקטע המקראי העוסק בחלום יעקב שיעקב שם מראשתיו ובין החזון שלו

סולם מוצב צבההיא מ שהאל ניצב עליו היםוהאבן היא בית אל שלוש פעמיםndash אבן 13אחד ארבע פעמיםאבן איקונין של יעקב בשמים נקרא המחבר את ראשו של יעקב הישן על הארץ עם ראשו בשמים ארצה 14ראל בשם רבי מתנא אמר איקונין של אביו ראה וצנן דמו דכתיב משם רועה אבן ישב הונאר ישראל

ריהם נשמע קול אלוהיםושמאח תרחצובים מאש הם פנים נגלים של האל הנסהאנדריי אורלוב סבור שהפנים סולם אך נראה לי שהן תיאור החלום ב קביעה שמדובר כאן על אודות פנים תיאופנייםעם האפשר להסכים

פרטים חדשים 15אש של יעקבהוהן הפסוק המקראי שעליו הוא בנוי מניחים שהאל נראה ניצב מעל פני יעקב למרבה הפלא פילה שיעקב נושא בבקשה לקבל את פתרון החלוםומפתיעים מתווספים לציור פנים עליונים בת

ינת במיוחד משום שבגניזת קהיר נמצא הנוסח יתפילה זו מענ ב לא התייחסו לקטע זהולא קוגל ולא אורל 16העברי שלה

гcи б7е адамль твари твоеk и6 гאדוני אלהי אברהם ויצחק אדוני אלהי אדם יצירך cи б7е авраама и

Ryszard(מזכיר בקשר לעניין זה שנים עשר קיסרים של רומא רובינקביץ הסברים שונים ניתנו למספרים האלה 9

Rubinkiewicz LApocalypse dAbraham en vieux slave Introduction texte critique Lublin Societe des Lettres et des Sciences de IUniversite de Lublin 1987 pp 191-193( והשוו רמז לשנים

Kugel James The Ladder of Jacob HTR 882 (1995) ראו עוד 115-1251 עשר קיסרים בעזרא הרביעיpp 219-220 224 Adela Yarbro Collins Numerical Symbolism in Jewish and Early Christian Apocalyptic Literature Cosmology and Eschatology in Jewish and Christian Apocalypticism

Leiden 1996 pp 55-138 בעיקר בקשר לאפוקליפסה(וראו שם בארוכה על המספר עשרים וארבע( ורגלי הכסא עומדות על לקונוטציות חיוביות של עשרים וארבעה מלאכים המקיפים את כיסא הכבוד אפשר להוסיף

וראו גם ספר ) Geniza-Fragmente 21 2b15 p 178 (ע חיות והרגלים עומדות על כנפי החיותעשרים וארב ואילך76-הבהיר סעיפים מ

אפילו לגבי תיאור החזון עצמו יש Kugel Ladder of Jacob Ancient Interpretations pp 26-29 ראו 10 וארבעה פנים על הסולם הופיעו כפירוש למלאכים שעולים הרי מסתבר שעשרים שמא הוא לוקה בחסר ויתר לתהות

מדוע הם נזכרים ואם כן )כמו הפנים כאן לשהרי המלאכים האלה מסמלים את המלכויות במדרש חז(ויורדים בו צירף בסוף שההתאמה בין מלאכים לפנים לא הייתה נהירה לו ייתכן שבשלב מאוחר יותר העורך שוב בסוף החזון

קושרים לשנים ) ראו על כך להלן(שנים עשר פנים שיעקב מזכיר בתפילתו מאידך אזכור נפרד של מלאכיםהחלוםאך בנוסח שלפנינו הם נעדרים ואמורים להופיע בתוך החזון עשר שלבי הסולם ולעשרים וארבעה פנים שעליו

ממנו11 Kugel In Potiphars House p 118 idem Ladder of Jacob Ancient Interpretations p 25 ין ייש ענ) םוילנה תר מהדורת שלמה בובר מדרש לקח טוב( והנה ה) ה יגפסיקתא זוטרתא בראשית פרק כח ד 12

א הוא היה רבה של בשלהי המאה הי אליעזרןטוביה ב מיוחד בציטוט זה משום זהותו וזמנו של מלקט המדרשהשפעה של אוכרידה - היה בישוף רבטוביה שהתנצר תלמידו של ר לאון מונג קדוניהסלוניקי ומנהיג יהדות מ

רובינקביץ רורא(יוונית ה ישירות מעברית או בתיווך של ndashבסביבתו כנראה תורגמו טקסטים יהודיים ) אכרידה(מתרגמים של חנוך טוביה ול על כל פנים נראה שלר)OTP vol I p 683 מבוא לאפוקליפסה של אברהם

דמות הציטוט מובא אצל וולפסון הייתה גישה לאותו חומר יהודי קדוםאפוקליפסת אברהם וסולם יעקב הסלאבי Kugel In קוגל הסביר בדרך זו את התהוות המדרש על דמות יעקב בעליונים מדעת עצמו 145 יעקב עמ

Potiphars House pp 118-120 טו -טבפרק לה יג ובפסוק מה של אותו פרק מדובר שוב על האבן והמצבה עוד פעם בפרק לאאותה מצבה נזכרת 13

וגם כאן יעקב מעמיד אבן למצבה ויוצק עליה שמן בא סיפור נוסף על שינוי השם יעקב לישראל עשויה מאבן הוא בדרך כלל צורה איקוניןיעקב קוגל מעיר ש ב הוריות י עי ירושלמוורא בראשית רבה פז ז 14

)Kugel In Potiphars House pp 118-120 (רואהנדרש כ רועהושהמשפט ן את וכ ועוד ראיתי והנה מלאכי אלוהים עולים ויורדים בו ויי ניצב עליוס את המשפט ואמנם אם נתפ 15

) פנים העליוניםואלוהים ניצב על ה (бъ же стояшеть iеи надъ лицемь горнимь) 18(שמופיע בהמשך אולי יהיה קל יותר לטעון שפנים של אש הם צורה תיאופנית יחידה בתוך החלוםכתוספת מאוחרת

במאמרו סולם יעקבתפילה שבהטקסט מן הגניזה ובין הנד לייכט עמד על הזיקה בין ומייר בנוסח זה אדון בהמשך 16lsquoQedushah and Prayer to Helios A New Hebrew Version of an Apocryphal Prayer of Jacobrsquo JSQ

6 (1999) pp 140-176 דרך טיפולו בשני הטקסטים נראית לי בעייתית למרות זכותו הגדולה בעצם גילוי הקשר אתייחס לפרשנות שלו בהערות הן לטקסט הסלאבי והן לטקסט העברי לדעתיותומסקנותיו מוטע

230

יושב כרובים חזק אבותי וכל ההולכים ביושר לפניך כאשר שראיתי בחלומי כסא אש ומלא עיניםועל

פרצופיים-האוחז את הכרובים הארבע17

נושא גם את עיניים-השרפים מלאי

18 נושא עולם כולו מתחת

ואין מי שנושא אותך לזרעו

и6саака wцю моею и всltэ ходившиlt ихъ првдою6 преd тобою крэпцэ сэдzи на херuвимэ lt и6 на пртcлэ славы w4гненэ и6 многоoчитаа я6ко видэlt во снэ моем держа четвероличныа херuвими носz и6 многоџчитая серафимь носz вэка всего поd мыщцею своею6 а не носимь ничим же

מים את הפורש על ענני ש מכין שמים לכבוד שמךלמען תריץ מתחתיו השמש הרקיע הזוהרת מתחתיךותסתיר אותו בלילה

19אתה אשר שלא יחשב אלהים

ואת זה אתה מגדיל הכינות דרך לירח וכוכבים עליהםלמען לא וממעיט ולכוכבים אתה אומר שיעלמו

מפני כבודך יראים שרפים משושי יחשבו לאליםובנשארים הםכפניים ומכסים רגלים ופנים בכנפי

אותו אני היום מקדש שיר לא נידםיםשר מעופפיםפרצופי-תריסר ראשי-הוי תריסר חדש

20 שמות- רב

כולך אש

ќтвержdь нбса на славu и6мени твоему простры2 2 на w4блаку нбcную лещащее 6сz по d тобою6 нбо и6 да под нимь поточиши слнце и скрываеши в нощи да не бuдет мнимо бъ иbull uчини на ниlt пuт мцcю и6 звэзdамь и сего bull малиши и6 расьтиши а звэзdы нареши преходzт да не и6 ти мними бuдuт бз и t лица славы твоея боя6тсz серафими шестокрылатіи и6 покрывают нозэ и6 лице крилы своими а прочими летающе поют п cэ непрестан 8но егоbull ннэ азъ сщая6 новu вi верховне вi личне многоименне w4гньнэ

בזק מראך21

יאו קדוש קדוש קדוש קודש אתהקדושיאו יאואיל יאובה

22 צבאות כבוד

אלאביר אומללך23

מיץאמי 24

ךי בר25

מלך

мльнозрачне ст7е ст 7ъ ст7ъ ст 7ь Daggerаw4 Daggerѓw4ва Daggerаw4иль Daggerаw4кадосъ хаcво d саваwF w4млел ltэ илавирь амимись вариlt вэчныи црю крэпкыи силне

Χερουβὶμ τετραπρόσωπα השוו פרצופין-על פי דגם של דו צופיןפר-אפשר גם טטרה בעלי ארבע פנים 17

Adversus haereses 311 אצל אירנאוס םיעיני-מרובי מילולית 18השמש הולכת ) ה יטיליםתה לשמש שם אהל בהםאולי על פי הפסוק ( מתחת לשמים ומעל העננים שהרקיע פרו 19

שסבורים שבלילה בניגוד לדעת חכמי האומות בי ישראל בפסחים צד עכדעת חכמ ו ובלילה מעליוביום מתחתי שהחמה מתהלכת בלילה ממערב למזרח דרך צפון ובניגוד לדעת ספר חנוך החמה מתהלכת למטה מן הקרקע

) 4QEnastrb ar (בדי בה צפנין ומתכנסין וסחרין כל ערבי שמיא ואזלין למדנחי שמיא] ולצפונא צפון[ וקריןועמוד על רגלך השמש שיראה בלילהכפי שנאמר בקטע מפורסם על השבעת שהיא גם דעתו של ספר הרזים

) 113 עמ לעיל(מאגיים הפפירוסים השמופיעה בין תפילת יעקבבסוף ותראהו ברוח צפונית הולך למזרח )166 עמ(כט יכפי שמציע ריימונד לי תכןיי ולכוון מזרחצפוןשבע פעמים לכיוון אמר תפילת יעקב באה הוראה

אך העובדה שתפיסת לקוסמולוגית הנה בצירוף לתפיסה שאפשר להסביר הוראה זו על ידי זיקה בין יעקב לשמש ןאה ביניהומחלישה את כוח ההשו הסלאבית אחרת לגמרי תפילת יעקבתנועת השמש בלילה ב

ב פניםבעל י ב ראשיםבעל ישעניינם ) vocative-ב(סיון שלי לחקות את שמות התואר המורכבים יזהו נ 20 תרגום מוטעהndash Lightning-eyedאצל לנט ברק בזקומי שמראה ndash) мльнозрачне) vocativeסלאבית 21

зракъ ndashנית יוולהשוו עיןולא צורה או מראה פירושו או מבטἀστραπήμορφος) התאולוג שמעוןהמילה מופיעה בתפילת אברהם )LiddellampScott -מובא ב (ἀστραποειδήςו) 4629המנון החדש

106השוו בדניאל Lightning‐visionedתירגם נכון וכאן רובינקביץ) 1715(שבאפוקליפסה של אברהם лицe же є 3гw2 ѓки зрёніе м0лніи אה ברקופניו כמר καὶ τὸ πρόσωπον αὐτοῦ ὡσεὶ ὅρασις

ἀστραπῆς 283בבשורה לפי מתי бё же зрaкъ є 3гw2 ћкw м0лніz ἦν δὲ ἡ εἰδέα αὐτοῦ ὡς ἀστραπὴ לייכט מתבסס על תרגום מוטעה זה בהפיכת תפילת יעקב לתפילה )דליטש (ויהי מראהו כברק

The adjective lightning-eyed finds a beautiful parallel in the theophany of Helios in PGMלהליוסIV 703 Then you will see lightning bolts leaping from his eyes (epeita opsecirc autou ek ton

ommatocircn astrapas) כמו כל ביטוי שיש לפי דרכו של לייכט התרגום הנכון ניתן לגייס לאותה מטרהאת אמנם גםשהם אלא מחזיונות דניאל ויחזקאל לא מתיאורי הליוס כמובן אלא שבאמת הדימוי הזה נובע ין של אוריבו ענ

ברור שמראה רקע המיתי של אותו דימויהואם לדבר על כל מסורת תיאורי המרכבה ביהודות ובנצרותלהתשתית והית חשובה יותר מאל השמש דמות אלndashשמים הגשם וה אלא לאל הסערה בזק שייך לא לאל השמשברק

) יוונית עד לתקופה ההלניסטיתהדת וב מקרא דתות מסופוטמיה וכנענן(במקורות עתיקים וקלאסיים צבאקדושndash Rי בכ 22 13הערה 61 עמ השוו לעיל 2324 R או אמץ מץ במץ אבץ וכו ותהשוו בספרות ההיכל צמיאמי )G13 G17( צממצמצם אמץ כאמץ)סינופסיס

שת בבא יההוא מץקשור אולי עם העובדה ש מץריבוי שמו מאגיים עם יסוד וכדומה )955 369 אחריה באה מיד ברוך אמיץ אל אביר מלך עולם צבאות כבוד קדוש יהואל יהוה יהושורת מילים בתעתיק 25

אל אביר ואמיץ להיות תרגום של ותכמה מילים שעשוי מלך עולם ות מופיעןשורה של מילים סלאביות שביניהיוצא אם זה נכון תה מלאה יותר אלא שהשתבשה על ידי המעתיקיםיתאמה היהתכן שהיי ברוךמילה הכ ואח

יכול להיות שבזה משתקף מעמד ביניים של ום בתעתיק ובתרגndashים יארי האל באה פעמושאותה שורה של ת השוו א בין שמות האל ממש ובין ביטויים תיאוריים גרידndash כינוייםה

231

נצחי26

מלא שמים ברוך סובל גדול גיבור עזוזוכל העולמים כבודך ים ותהומות וארץ

27 שמע

превеликыи терпэливе блгословенне наполнzяи

יש שמות שנמחקין ויש שמות שאין נמחקין אלו הן שמות שאין נמחקין כגון אל אלהיך אלהים אלהיכם אהיה אשר

בל הגדול הגבור הנורא האדיר והחזק והאמיץ העזוז חנון אהיה אלף דלת ויוד הי שדי צבאות הרי אלו אין נמחקין א )שבועות לה א( נמחקין וורחום ארך אפים ורב חסד הרי אל

גיתאמופיעות בספרות ההיכלות ובספרות המהסחאות דומות וין להזכיר כאן נייש ענ 357סינופסיס (לו ובשמו משביעיןשעינינו מייחלות ברוך שמו הגדול והנורא החזק והאמיץ האדיר והאביר

)היכלות זוטרתי אלהי ישראל יתברך שמו האל הגדול הגיבור והנורא האדיר האביר האמיץ החזק האל הנערץ הנפלא יי

)מעשה מרכבה 582סינופסיס ( הנשגב היושב במרחבי מרום והעושה רצונו בעולמו ואין מי יאחר של חכמי הלכה לנוסחאות מעין אלהםמוסרת על התנגדותגמרא רבי יוחנן ורבי יונתן אזלין מיעבד שלמא באילין קורייתא דדרומה עלון לחד אתר ואשכחון לחזנא דאמר האל הגדול

אמרו לו אין לך רשות להוסיף על מטבע שטבעו חכמים בברכות הגבור והנורא האביר והאמיץ ושיתקו אותו )בברכות סב עירושלמי (אך גם תיאור האל פה מופיעים לא רק שורת תארים דומה )רקיע ד (ן מיוחד בציטוט הבא מספר הרזיםייש עני ת השמש במסלולוכוגם הול נושא הכל בזרועוכמשביע אני עליכם המלאכים המנהיגים את השמש בכוח גבורתכם במסילות רקיע להאיר עולם במי שקולו מרעיש את

הארץ ומעתיק הרים באפו ומרגיע הים בכוחו וממוטט עמודי עולם במבטו ונושא הכל בזרועו ונעלם מעיני כל חי בשמו הגדול והנורא והאמיץ והאדיר והעזוז והגבור ויושב בכסא גדולת מלכות כבוד קדשו ומשוטט בכל העולם

כם שתעשו רצוני ובקשתי בעת ובעונה הזאת והקדוש והחזק והנפלא והנסתר והנישא והנאור מזכיר ומשביע אני עלי ותסירו צנור השמש ואראהו פנים בפנים כשהוא בחופתו ואל אתלהט מאשכם ותנו לו רשות לעשות רצוני

ראו (את העיבוד לתפילה הפונה להליוס תפילת יעקבלייכט מדמה לגלות ב יש לשים לב למקבילה זו בהקשר אחר הבאה מן הקובץ שמכיל את התפילה המפורסמת והנה במקבילה זו) 117הערה 247 ועמ21הערה 230 עמ

עיני כל חימ הוא נעלם אואדרב משיבדמות האל עצמו אין שום סממן ש ושעוסק בעניין השמש להליוס נצחעולם בהוראת אפשר גם מלך עולם 26צבאות באה אחרי קדוש קדוש קדוש נצחים כבודךוכל העולמים ים ותהומות מלא שמים וארץ ההנוסח 27

סוח המקראי על הסטייה מן הני מלא כל הארץ כבודובטקסט המקראי הסיום הוא ) בהפסקת כמה מילים באמצע(הנה השינויים גיון ולסנקטוס מאשר לתפילה יהודיתהניסוח של התפיסה קרוב יותר לטריסהלדעתו עמד לייכט

David A Fiensy ורא עליהם מצביע לייכט אופייניים לתפילות יהודיות הלניסטיות שטריסהגיון נמנה עליהםשPrayers Alleged to Be Jewish An Examination of the Constitutiones Apostolorum Brown Judaic

Studies 65 Chico 1985 Pieter Willem van der Horst The Greek synagogue prayers in the Apostolic Constitutions book VII From Qumran to Cairo (1999) pp 19-46 David Flusser Sanktus und Gloria Abraham Unser Vater Juden und Christen im Gespraumlch uumlber die Bibel ed O Betz M Hengel P Schmidt Leiden 1963 pp 129-152 Judith H Newman Holy holy holy the use of Isaiah 63 in Apostolic Constitutions 7351-10 and 8126-27 Of Scribes and Sages Early Jewish Interpretation and Transmission of Scripture Volume 2 Later Verions and Traditions ed

Craig Evans (2004) pp 123-134 נוסחת טריסהגיון מסתיימת הדמיון אינו כה ספציפי בנוסף לכך πλήρης ὁ οὐρανὸς καὶ ἡ γῆ τῆς δόξης αὐτοῦ רוח הנה בקומראן מופיעה נוסחהו מלא שמים וארץ כבודו

עמ מגילת ההודיות יעקב ליכטורא )1QHa 812 (]ול[בודך מלוא כ]כ[מים והארץ ]ש[מלוא ה] שך [קודעקבות של קדושת יוצר ופסוקי דזמרה במגילות קומראן ובספר בן ויינפלד משה עודוורא 3הערה 202-201

)ןתש (25דעת קוי יסוד להתהוותה של הקדושה וגיבושה אילן-מאיר בר 26-15 עמ )ותשל(תרביץ מה סירא על הקדושה והצפייה משה אידל עו- סטעמ )אתשנ( סיני קח נקדש את שמך בעולם ויינפלדמשה 20-5 עמ

Esther Glickler Chazon lsquoThe Qedushah liturgy and its טו- זעמ )טתשנ(מקומראן עד קהיר במרכבהhistory in light of the Dead Sea Scrollsrsquo 17-7 עמ חלק אנגלי שם גם התרגום לישעיהו מרחיב את נוסחת הקדושה

ומקבלין דין מן דין ואמרין קדיש בשמי מרומא עלאה בית שכנתיה קדיש על ארעא עובד גבורתיה קדיש לעלם ולעלמי עא זיו יקריהעלמיא יי צבאות מליא כל אר

לעלם ולעלמי עלמיאמשום ש סולם יעקבלטקסט של יותר התרגום מספק התאמה מלאה השוואה לטריסהגיוןב נצחיםכל העולמיםמקביל ל

The explicit statement of)162 עמ(גנוסטיים הרמז לאיאונים כל העולמים כבודך מלאלייכט דימה למצוא בביטוי the Prayer of Jacob that the glory of the good creator of the world fills ldquoall the aeonsrdquo could thus be

a refutation of the Gnostic concept that parts of the created world are devoid of Gods glory שימושהם האיאונים של העולמיםניח שנ יתירה מזו חודי לגנוסטיקאים ואינו מוכיח כלוםיבמונח זה אינו י

העולם ואילו האלוהיבאורמלאים והם אכן פלירומה שייכים לאיאונים ה גנוסטיהמינוח הלפי הרי הגנוסטיקאיםהוא הדין לגבי הטענה שיחס חיובי לאדם לאיאוניםמחוץ קיימים מחוץ לפלירומה וסדמיאורגוהארכונים וה הגשמי

שלילי לאדם הראשון אינו יחס חיובי שוב) 165-164 עמ(גנוסטית של המחבר -הראשון מעיד על מגמה אנטי אדם הראשון נעלה על לטענת גנוסטיקאים רבים אואדרב גנוסטיקאים ולא את מתנגדיהםהמאפיין לא את

כותב ואילו במסקנות הוא ערה בלבדויש לציין שבגוף המאמר לייכט מעלה את הזיקה הגנוסטית כהש דמיאורגוסsome elements are strongly reminiscent of Gnostic speculations (p 166) כמו כן הוא מדבר במסקנות

תעל ההשערה הגנוסטישנבנה נוסף ךהאם זהו נדב ן זהי שבגוף המאמר לא הזכיר עניאף על מקורות בוגומיליים Толковая Палея 1477 годаדורה פקסימיליתמה (Синодальная Палея Син 210)הטקסט לפי כתב יד 28

Общество любителей древнерусской письменности т 93 (СПб 1892) 100 עמa-107b סימנוS

232

תן בקשתי שאני מבקש ממך תהילתי שאני מהללך כי אתה אל עזוז ואדיר ונכבד תבשר לי פתרון חלומי

האדון שלי ושל אבותי האל הקדוש

небеса и6 землю море и6 без dны и6 всz вѣкы славы твоея6 ќслыши пэние мое6 и6мbullъ вэспэ lt тz и6 даижdе ми прошение мое его bull прошю ќ тебэ и6 възвэсти ми разрdшэение сна моегоgt я6ко ты е 6си бъ крэпок и державенъ и6 славенъ бъ ст 7ъ гcь мои и6 wць мои6хъ28

יש הרבה מן המשותף בין תפילה זו ובין טקסטים אחרים היבטים שונים של הטקסט הזה דורשים דיון מפורט

יש לדון גם בקשר בין תפילה זו ובין באפוקליפסה על שמו29 אברהםבמיוחד תפילת אפוקליפטיתהבספרות במסגרת דיוננו בסוגיית פני האל נתייחס מאגייםהפפירוסים השנכללה בין תפילת יעקב ו30תפילת יוסףזה שיש )ראשי-תריסר( שנים עשר ראשיםוזה שיש ל ר שיעקב מתאר את אלוהיו בפנייתו אליוואיבעיקר לת

ב שלבים יויש ב המספר שנים עשר ממלא תפקיד חשוב בחזיון הסולם) פרצופי- תריסר( םים עשר פנילו שנ כמצבההושאחר כך הוצב כתבנו לעיל שהסולם מיוצג על ידי האבן שיעקב שם מראשתיו ד פניםעליהם כ

אותה י מסורת אגדיתוהנה לפ בראש הסולםשאש הצגים את פני יששם את ראשו על האבן מי פניו של יעקב אבן התהוותה משתים עשרה אבנים

ויקח מאבני המקום וכתיב ויקח את האבן אמר רבי יצחק מלמד שנתקבצו כל אותן אבנים למקום אחד וכל אחת ואחת )ב עבבלי חולין צא( אומרת עלי יניח צדיק זה ראשו תנא וכולן נבלעו באחד

ד שנים עשר שבטי ישראל כנגן שתים עשרה אבנים הלפי בראשית רבה

ה שהוא מעמיד שנים יהודה אמר שנים עשרה אבנים נטל כך גזר הקב נחמיה ורבנן ר יהודה ור ויקח מאבני המקום רעשר שבטים אמר אברהם לא העמידן יצחק לא העמידן אני אם מתאחות הן שנים עשר אבנים זו לזו יודע אני שאני מעמיד

אבנים אמר אברהם יחד ב שבטים רבי נחמיה אמר נטל ג אבנים זו לזו ידע שהוא מעמיד יבב שבטים כיון שנתאחו ייה מיחד שמו עלי וכיון אבנים זו לזו יודע אני שהקב ה שמו עליו ואני אם מתאחות הן גה שמו עליו יצחק יחד הקבהקב

)בראשית רבה סח יא( ה מיחד שמו עליושנתאחו ידע שהקב

רישומה של המסורת אבנים כנגד שבטי ישראל היא מסורת עתיקה ביותרהתים עשרמסורת על שהלמעשה סיון יעשה ניואך טבעי הוא שי מסורת על אבן ישראלההזאת במקרא ניכר אולי אף יותר מאשר רישומה של

) שמות כד(ברית בסיני מסופר הבכריתת ןלאחד ביניה

) ה( מזבח תחת ההר ושתים עשרה מצבה לשנים עשר שבטי ישראל וישכם בבקר ויבןיויכתב משה את כל דברי י) ד(ויקח משה חצי הדם וישם באגנת וחצי הדם זרק ) ו( פריםייוישלח את נערי בני ישראל ויעלו עלת ויזבחו זבחים שלמים ל

ת הדם ויזרק על ויקח משה א) ח( נעשה ונשמעיויקח ספר הברית ויקרא באזני העם ויאמרו כל אשר דבר י) ז( על המזבחויעל משה ואהרן נדב ואביהוא ושבעים מזקני ) ט( עמכם על כל הדברים האלהיהעם ויאמר הנה דם הברית אשר כרת י

ואל אצילי בני ישראל לא ) יא( ויראו את אלהי ישראל ותחת רגליו כמעשה לבנת הספיר וכעצם השמים לטהר) י( ישראל תושלח ידו ויחזו את האלהים ויאכלו ויש

לדעת 31מהווים מערך פולחני אחד) שגם הוא כנראה בנוי מאבנים לא מסותתות(מצבות והמזבח השתים עשרה חצי הדם 32מצבות את שבטי ישראל והמזבח את האלוהיםה ndashצגים את שני צדדי הברית יהם מי ד קסוטומ

וכדומה עינים-מרובה זה שבזק מראהוארי האל ות שם יהואלהבין השאר 29והנה באפוקליפסה של אברהם ובסולם יעקב) фанданы сμрскыz(ארם -מציין את פדןהלנט מציין דמיון בלשון 30

נמצאת מקבילה יוונית של אותו ביטוי אלא כל המשפט שבו היא מופיעה קרוב למשפט שלא רק תפילת יוסףב מתאים בסולם יעקב

Ἐγὼ δὲ ὅτε ἠρχόμην ἀπὸ Μεσοποταμίας τῆς Συρίας ἐξῆλθεν Οὐριὴλ ὁ ἄγγελος τοῦ θεοῦ

אוריאל) לקראתי(יצא ם אר-בבואי מפדןו אלהיםמלאך

и6 егdа идlt z tфанданы сμрскыz противу и6савu бртu моемu пріде ко мнэ и6 блгcви мz

ובבואי מפדן ארם לקראת עשיו אחי בא ובירך אותי) מלאך שריאל(אלי

שניהם מסבים אותו להופעת מיםושניהם עורכים בו שינויים דו ט מבראשית להיםלשונות שתי המקורות כאן מושפעכנראה יוצר מיזוג בין התגלות זו ובין סולם יעקבמסבה אותו להתגלות במעבר יבק ואילו תפילת יוסף ndash המלאך

אך לאחר מכן מתפתח ללא מאבק אמנם מלאך כאן בא לכתחילה לברך את יעקב זו שמדובר עליה בפרק לה и עימות не повѣдя ми имени своего донележ заклях и עד אך הוא לא הגיד לי את שמו

שהשבעתי אותולדוגמא (ובבירור יחסן הכרונולוגי מסורות שלהםהזיקה בין שני המקורות יש עניין בהשוואה מפורטת בין הלאור בשם ndashמאוחרת יותרה ואילו נוקבת בשם שריאל יותרקדומה שנחשבת מסורת על אודות המלאך שנגלה ליעקבה

)10הערה 405 עמ OTP ΙΙ -ב סולם יעקבבמבוא ל רלסוורת צו ראאוריאל) שאינה מתיישבת עם לשון הפסוק(פרשנים מזכירים את האפשרות מצבות כאחדלפועל בנה מתייחס למזבח וה 31

William HC Propp Exodus ורא(מזבח של אליהו בהר הכרמל הכמו המצבותןשהמזבח עצמו נבנה מאות19-40 A New Translation with Introduction and Commentary The Anchor Bible Doubleday

2006 p 294( 218-217 עמ בירושלים תשמ פירוש על ספר שמות משה דוד קסוטו לדוגמאורא 32

233

אצילי בני ישראל רואים עקב בדומה לי33צגות את העםיעל המצבות המי כנראהndashניתן על המזבח וחצי הדם מסורת על שתים ה) סא הכבודיבחזון יחזקאל אבן ספיר הוא כ(אבן ספיר הי ישראל הניצב על לבנתואת אל

תחת מצב רגלי הכהנים נשאי ארון הברית האבנים ותכאן נלקח גם בספר יהושעהעשרה אבנים מופיע המזבח משתים עשרה אבנים כמספר שבטי בני יעקבמתואר כיצד אליהו בונה את ספר מלכים א פרק יח ב

ויקח אליהו שתים עשרה אבנים ) לא( ההרוסיויאמר אליהו לכל העם גשו אלי ויגשו כל העם אליו וירפא את מזבח י) ל( ויעש תעלה יויבנה את האבנים מזבח בשם י) לב( אליו לאמר ישראל יהיה שמךיכמספר שבטי בני יעקב אשר היה דבר י

ויאמר מלאו ארבעה כדים מים ) לד( ויערך את העצים וינתח את הפר וישם על העצים) לג( ית סאתים זרע סביב למזבחכבוילכו המים סביב למזבח וגם את התעלה מלא ) לה( ויצקו על העלה ועל העצים ויאמר שנו וישנו ויאמר שלשו וישלשו

מים

דואלוזיות לכריתת הברית למרגלות הר סיני בולטות מאה 34אליהו פועל כאן כמשה השני כמו במקרים אחריםכאן המזבח עצמו בנוי מאבנים ndash המזבח והמצבות ndash צוג נפרד לאל ולשבטיםיבו היה יש בניגוד לטקס בסיני

אזכור של שינוי השם מיעקב לישראל בהקשר של בניית המזבח רומז בעיקר ה את שבטי ישראלותהמסמלוגם קיום הנדר שניתן של החזון שבפרק כח) חלקי(בפרק זה מתואר מילוי ית להלמסורת מעין זו שבבראש

לכן נראה הם מייצגים את האחדות של שנים עשר שבטי ישראל למזבח וליעקב יש בעצם אותו תפקיד35שם סדימי מקי המסורות הקשורות בדמותו של יעקבושאגדות על שתים עשרה אבנים שהתלכדו למצבה נובעות מע

כשם שהמזבח ישראל התלכד משנים עשר שבטים-יעקבש וכשם 36סד אתר הפולחן המרכזייהאומה ומיהשוו שנים עשר (שבטים המוצב ארצה מייצג את שנים עשר הכך הסולם והמצבה נבנו משתים עשרה אבנים

- תריסריים לדעתי פשר הביטווזה הפנים העליונים שבראש הסולם וכך גם דמות דיוקנו )שלבים בסולם

מתאים להנחה שנדונה פניםלפני ראשיםאזכור המופיעים בתפילתו של יעקב פרצופי-תריסר ראשיויקח את האבן וכן (וראשו מגע השמימה של תאנתרופומורפי- שדימוי הפנים נובע מקריאה מילוליתלעיל

חזיר אותנו לריבוי פנים שבמקדשפירוש זה מ) אשר שם מראשתיו וישם אתה מצבה ויצק שמן על ראשה

יצגים את כלל ישראליהמ על שבעים זקניםndashלדעת אבן עזרא שם קסוטו 33 פסיקתא רבתיורא 34 היעקב חלם את חלומו תחת האלון שהוא אלון בכות של פרק ל ספר יובלים יוצר זיקה נוספת בין שני הסיפורים 35

James L Kugel Levirsquos Elevation to the Priesthood in Second Temple writings HTR אצל עודוורא861 (1993) pp 1-64

עשו מאמץ גדול למקם את חזון הסולם והקמת תם לא היה מתקבל שום מרכז פולחני מלבד ירושליםשעל דע לחז 36כפי שמסופר ויש להעיר שגם לגרון ארונה נקשרה מסורת על שיתוף של שנים עשר שבטים המצבה בהר המוריה

דוד בספר שמואל יי-מלאךעמד ) מעליו(דוד קונה גורן שבו אכב-טוכה ובדברי הימים א כא-טזכד בשמואל בכיון שראה דוד מקום שראוי לו ל לדעת חז שש מאות שקל זהבndashולפי דברי הימים א משלם חמישים שקל כסף

נשא מב ספרי (מכל השבטים מאות שקלי לבנות בית הבחירה עמד וכינס חמשה שקלים מכל שבט ושבט נמצאו ו יש להעיר שבדברי הימים א מופיע משפט המזכיר את דברי יעקב בבית אל )בבבלי זבחים קטז ע יא זאת הברכה י

יש להעיר שבעוד שבשמואל מדובר סתם על ) אכב ( האלהים וזה מזבח לעלה לישראליויאמר דויד זה הוא בית י קוםויפגע במכמו ב וייתכן שיש בזה משמעות של אתר מקודש מקום הגורןא מדובר על בדה קניית הגורן

David Vanderhooft Dwelling beneath the Sacred Place A Proposal for Reading JBL 1184ראו((1999) pp 625-633(

הערה 234 עמ להלןורא(מדגישה פעמים רבות את תפקיד השבטים במקדש ובעבודה ) 11QT(מגילת המקדש העשוי בידי האל עצמו ונעלה מן המקדש אל קשורים כאן למקדש שמימי אסכטולוגי-ברית בביתהדמות יעקב ו) 41

( 11Q 19 XXIX 2- 10 ) הירושלמי ] כמה מועדי ב יהוה ל תעשו [ אלה 2 ] שכין[ א אשר בית ב [ ] כמה נסכי ל ו כמה עלותי ל 3 זה ה משפט ה תורת כ ו יומ ב] יום דבר [ לותעו [ ] ו עלי י שמ 4 בו יקרי ר אש כול ל מה נדבות מ בד ל ישראל בני את מ תמיד 5 ] מה[ה ל רצון ל י ל יאו יב ר אש מה נות מת כול ל ו המה נסכי כול ל 6 שכנתי] ו [ עולם ל הם ל אהיה אנוכי ו עם ל י ל היו ו ם רציתי ו 7 אשכין אשר י כבוד ב י דשק]מ את [ אקדשה ו עד ו עולם ל מה את 8 י שד מק את אני אברא ר אש ברכה ה יום עד י כבוד את ו עלי 9

אל בית ב יעקוב עם כרתי אשר ברית כ ימים ה כול י ל ו הכינ ל 10 אל ומעלה על נס את משה-מזלזל במסורת בית שמבקר את יעקב אפשר לתאר זאת כתשליל של עמדת הנביא הושע

Joshua Jay ורא אל-מעלה על נס את יעקב ואת הברית בביתו מגילת המקדש לעומתו מעלימה את משהSchwartz Jubilees Bethel and the Temple of Jacob Hebrew Union College Annual 56 (1985) pp 63-85 Michael O Wise The Eschatological Vision of the Temple Scroll JNES 492 (1990) pp 155-172 Lawrence Harvey Schiffman The Theology of the Temple Scroll JQR 85 1-2 (1994) pp 109-123 James C VanderKam The Theology of the Temple Scroll A Response to Lawrence H Schiffman pp 129-135 Esther Eshel Jubilees 32 and the Bethel cult traditions in Second Temple literature Things Revealed Studies in Early Jewish and Christian Literature in Honor of Michael E Stone Ed by Esther G Chazon David Satran and Ruth A Clements Leiden 2004 pp

21-36

234

שבטיםהאך הואיל והמקדש מחבר ומלכד את שנים עשר המרכז הפולחני הוא מקום שבו מתגלים פני האלתבנית תריסרונית מופיעה גם בפנים האלה כלולים שנים עשר פני השבטים והוא עצמו מתחבר ומתלכד מהם

ין לחם הפנים כרפרזנטציה של פנים ייר שוב את ענ בנקודה זאת אפשר להזכ37במקדש באופנים שונים הקשר בין לחם הפנים ובין שנים עשר 39 ולהוסיף עתה שהוא מכוון כנגד שנים עשר פנים עליונים38אלוהיים

41 וכנראה נרמז גם במגילת המקדש ובתרגום יונתן40שבטים מוזכר אצל פילוןה

שנים עשר שבטים כמערכה העליונה ב

יש חשיבות מיוחדת מבחינתנו לדימויים של רפרזנטציה פולחנית של שנים עשר פנים עליונים זואבנוסף לדוגמבדרך כלל של הקוסמוס ושל המערכה העליונה בהם השבטים מופיעים כיסודות ארכיטקטוניים של המקדשש

שר שערים שנים ע42הקשורה לרוחות העולם בהקשר זה תבנית תריסרונית מהווה הרחבה של תבנית מרובעת הנקראים על או של ירושלים) שאו שערים ראשיכם ט יש להם ראשיםזדשלפי מזמור כ(של המקדש

-2110( ובחזון יוחנן 43מגילות ים המלחב )לה-לאפרק מח(ן זה הובלט בספר יחזקאל י עניndashשמות השבטים בתפילה ) 4Q209 f232 76 אחנוך (גם בקצות היקום ישנם שנים עשר שערים לארבע רוחות השמים ) 14 ומתחת זרעת עולםהמבוסס על הפסוק נושא עולם כולו מתחת לזרעומופיע משפט סולם יעקבשב

ב שבטיםב עמודים כנגד יין זה בסמיכות לדעה שהעולם עומד על ייהנה בגמרא נזכר ענ) כז לגריםדב( ובין זרועות עולם ןעשר גבולי אכלוסי-שניםואילו ספר יצירה מזהה בין

הארץ על מה עומדת על העמודים שנאמר המרגיז ארץ ממקומה ועמודיה יתפלצון עמודים על המים שנאמר לרוקע הארץ על המים מים על ההרים שנאמר על הרים יעמדו מים הרים ברוח שנאמר כי הנה יוצר הרים ובורא רוח רוח בסערה שנאמר

זרועו של הקדוש ברוך הוא שנאמר ומתחת זרועות עולם וחכמים אומרים על שנים רוח סערה עושה דברו סערה תלויה ב ) ב עחגיגה יב(עשר עמודים עומדת שנאמר יצב גבולות עמים למספר בני ישראל

גבול מזרחית gtצפונית lt)דרומית(גבול מזרחית מופצלין לששה סדרים מופסקין בין רוח לרוח עשר גבולי אכלוסין-שניםגבול מערבית גבול צפונית רומית צפונית מערבית) צפונית(גבול גבול צפונית תחתית גבול מזרחית תחתית רומית גבול דרומית תחתית gtדרומית מזרחיתlt) מערבית תחתית(גבול רומיתgtדltגבול מערבית גבול מערבית רומית תחתית

)בה מפ sect47 ספר יצירה (זרועות עולםוהן הן ומרחיבין והולכין עד עדי עד גבול דרומית רומית44

בספר ) ח לבריםדב (יצב גבולות עמים למספר בני ישראלמן הפסוק על שנים עשר עמודים חכמים לומדים כידוע בפסוק יש רומז אליו באופן ברור גבוליםאך הלשון ) כמנהגו של הספר הזה(נזכר אינו יצירה פסוק זה

בני גורסים בני ישראל שני כתבי היד של ספר דברים בקומראן במקום 45דואשינוי נוסח משמעותי מ ἔστησεν גם תרגום השבעים גורס4QDeutq(46[] (בני אלו) 4QDeutj (והיםאל ὅρια ἐθνῶν

κατὰ ἀριθμὸν ἀγγέλων θεοῦ או יצב גבולות עמים למספר מלאכי אלהיםυἱῶν θεοῦ בני

62 18 עמ)7הערה 6 עמ צוין לעיל( מקדש ומרכבה רחל אליאורורא 37 שם125 והערה 149 עמ לעילורא 38 אני מודה לאסתר שניידר שהעירה לי על כך 39 161 ב על החוקים לפרטיהם 168 על הזיווג 175 מי היורש 40ביום השבת ביום השבת יערכנו לפני יי תמיד מאת ) בדומה למנורה(לחם בא מאת בני ישראל כבר בתורה מודגש שה 41

ל לחם הביכורים משתמשת בלשון המתאר את לחם עמגילת המקדש בדברה ) חויקרא כד( בני ישראל ברית עולם כרך ב 408 106-105 עמ כרך א The Temples Scroll Jerusalem 1983 לפי שחזור של יגאל ידין( הפנים Further Studies in the Temple בניגוד ליעקב מלגרום שם ידין( גם לחמים אלה שנים עשר במספר )79 עמ

Scroll JQR 711 (1980) p 8 עתה ורא קריאתו של ידין מקובלת על רוב החוקרים Donald W Parry Emanuel Tov DSS Reader Leiden 2005 v III pp 152-153( מביאים אותם ראשי ומה שחשוב עוד יותר

( 11Q 19 XVIII 14mdash 16 ) השבטים שתים חטים לחם יהוה ל בכורים חדש חמץ] ת[ל]סו לחם[ 14 אחת ה חלה ה ] יה[תה סולת עשרונים] שני חלות) ( עשרה[ 15 יקריבו ו ישראל שבטי ל ת]ו[טמ] ה ראושי מה הביאו ו[ 16 ואילך154 עמ עיל לוורא Panim אידלורוח ראלקשר בין פנים העל 42 4Q554 (Eacutemile Puech The Names of the Gates of the New (ירושלים החדשה המקדש ובבמגילת 43

Jerusalem (4Q554) Emanuel Studies in Hebrew Bible Septuagint and Dead Sea Scrolls in Honor of Emanuel Tov eds Shalom M Paul et al Supplements to Vetus Testamentum 94 Leiden

2003 pp 379-392 Ithamar Gruenwald A Preliminary Critical Edition of Sefer Yezira Israel Oriental וין הנוסח ראילענ 44

Studies 1 (1971) pp 163-164 A Peter Hayman Sefer Yesira Edition Translation and Text-Critical Commentary Tuumlbingen Mohr Siebeck 2004 pp 50 149-151

Samuel Loewenstamm frac34h tlxn Studies in Bible Scripta Hierosolymitana Vol XXXI edited ורא 45by Sara Japhet Jerusalem Magnes 1986 pp 177ffסקירת המחקרורא ו Paul Sanders The

Provenance of Deuteronomy 32 Oudtestamentische Studieumln 37 Leiden 1996 p 154ff 46 P W Skehan A Fragment of Song of Moses from Qumran Bulletin of the American Schools of

Oriental Research 136 (1954) pp 12-15

235

גרסת המסורה נתמכת על ידי תרגומים יווניים של עקילס של הגרסאות עתיקה היא מחלוקת זו 47אלוהים 52הנוסח השומרוניו 51 תרגומים ארמיים50 פשיטתא49 וולגטה48סומכוס ותיאודוטיוןמלאכים מדובר על שבעים בני אל נראה הגיוני יותר בנוסף לכך שעדיו עתיקים יותר נוסח השבעים

שחילקו )מקראית- בתרה במסורת ndash אשרה מוזכרים בכתבי אוגרית ושבעים שרי האומות שבעים בני(עליונים בפסוק הבא נאמר שעם ) מספר זה מבוסס על רשימת העמים בבראשית י(ביניהם שלטון על שבעים אומות

ןשגם נוסחת המסורה מתכוונת לשבעים אומות שגבולותיההיא רווחת ההנחה ה 53הישראל נפל בחלקו של הויתרגום יונתן אמנם עושה הרכבה ) ה אותשמ כז מואשיתבר(נקבעו לפי מספר נפש בני יעקב הבאים מצרימה

וחילק את הלשונות ) ז יאאשיתהסבר ללשון רבים בבר(האל ירד עם שבעים שרי האומות גרסאותהי תבין ש והאומות כמספר בני ישראל

נח באפרשותיה מכתבין ולישנין לבני נשא בדרא דפלגותא בי היא זימנא באחסנות עילאה עלמא לעממייא די נפקו מבנוי דקים תחומי אומיא כסכום עם שובעין מלאכיא רברבי עממין דאתגלי עימהון למחמי קרתא ובי היא זימנא ארמא פיצתא

מניין שובעין נפשתא דישראל דנחתו למצרים

וזו גם כמו במסכת חגיגה וספר יצירה(ם ישראליים עתיקים מדובר על מספר השבטי-ץבתרגומים אר ברם 54)דעתם של רבים מפרשני ימי הביניים

) נאופיטי(אתקן תחומין לאומיה למניין שבטייה דבני ישראל באחסנת עילאה אומיה בפרישותיה לישני בני אנשא אקימת )התרגום המקוטע( בני ישרד למיניין שבטי באחסנות עילייא אומיא בפרשותיה לשני בני אנשא קבע תחומין לאומיי

יזהיא יז) שלא שרדה בעברית(הפסקה הראשונה כמה פסקאות שרומזות לפסוק הנדוןותבספר בן סירא נמצא

לכל גוי הקים שר וחלק יי ישראל הוא

ἑκάστῳ ἔθνει κατέστησεν ἡγούμενον καὶ μερὶς κυρίου Ισραηλ ἐστίν

פסוק זה שובר בלשונו לפסוק טndash יהוהצלע השני ק ח של דברים לב לפסוה בתוכנמה מתאינההצלע הראשו

כל מעשיהם (ובין זה שלאחריו ) לא יסתרו מנגד עיניו דרכיהם לפניו תמיד (פסוק שלפניו הרצף הגיוני בין וברור שהוא פסוק זה אין ענינו לכאן צ סגלמכאן הערתו של מו )ועינו תמיד על דרכיהם כשמש לפניו

55)קו עמ ספר בן סירא השלם (ס עצמו ונשתרבב לכאן ממקום אחראבל אפשר שהוא של ב תוספתקיימת זיקה לשונית ברורה בין תחילת שירה זו ובין שירת שבח אבות העולםיה נמצאת בי השנאהדוגמה ובין השיר שלו לה בין השירה האפית המסיימת את ספרו של משתכן שבן סירא התכוון ליצור הקבי יהאזינו

שנתמך על ידי (וגי של השני אך נראה שהוא אינו אלא תיקון סופרים תיאול הנוסח הראשון נמצא ברוב כתבי היד 47

John William Wevers ed Septuaginta Vetus Testamentum ורא) סלפנה מאה א 266פפירוס פואד Graecum Auctoritate Academiae Scientiarum Gottingensis Editum vol III2 Deuteronomium

Goumlttingen Vandenhoeck amp Ruprecht 1977 p 374 92 על צאצאי קין(נוסח השבעים נדרש אצל פילון- להלןואך רא יז נרמז כנראה נוסח קרוב לשבעים ולקומראןגם בבן סירא יז) 91

Fieldמהדורת הקספלהורא εἰς ψῆφον υἱῶν θεοῦלהוציא כתבי יד בודדים שגרסתם קרובה לספטואגינטה 48 12 הערה 320 עמ כרך א 1875אוקספורד

iuxta numerum angelorum dei מופיע הנוסח Vetus Latinaבכתבי היד של 49ܐ ܐ ܕ 50 ܐ ܫ ܘ ܐ ܐ ܒ ܐ ܬ ܕܒ ܐ ܕ ܐ

כי כשפילג עליון עמים וכשהפריד את בני אנוש הקים תחומי עמים למנין בני ישראל להלןורא 51חבל כי חלק יי עמו יעקב שבפסוק הבא הלשון קרוב יותר לשבעיםאף רהוח כמעט זהה למסנוסח בפסוק ה 52

נחלתו ישראלהרי עם ישראל לא נמנה על מדבר על דור הפלגה אם פסוק ח מספק קריאה חלקה לגמריאינואך גם נוסח זה 53

ר לומר שהוא נפל בחלקו של יי בעקבות לכן אי אפש שבעים אומות ולא עמד לחלוקה ובכלל עדיין לא בא לעולם התנחלות כי הוא ה שלא נכלל באותכוונת הכתוב לומר שדווקא בזה מעלתו של ישראלשאם נניח אותה חלוקה

כידוע אדום וישמעאל כמו עמון ומואב הרי ישנם עוד עמים רבים שאף הם לא נכללו בה מלכתחילה חלקו של ייה לאחד ה ועושה את הוישמבחינה בין עליון ובין הוי של הפסוק וליתאיסטיתפהיו חוקרים שהציעו קריאה

ובין שאר השירה חק ביתר שאת את הניתוק בין פסוהזאת מדגיש הקריאהה מבני אל שעליון חילק ביניהם נחלות כל שכן משאר חלקי ספר דבריםו

םרשב חזקוני בכור שור אבן עזרא לדוגמא 54 Hayward ראו Rudolf Smend Die Weisheit des Jesus Sirach erklaumlrt Berlin 1906 p 358ראו כבר 55

Interpretations of the Name Israel )שכותב 93 עמ )20הערה 106 עמ צוין לעיל The setting of this verse within a discussion of Gods creation of a humanity equipped with wisdom knowledge and a

law of life (Sirach 17 1-24) seems to present problemsבהערה שם הוא כותב בין השאר ומצטט את סגלTo his observations should be added those of J Kugel 4Q369 Prayer of Enosh and Ancient Biblical Interpretation DSD 5 (1998) 131-4 which show the verse to be far less out of place than

Segal suggested לבעיה זו הוא נדרש ndashהבעיה שעליה הצביע כאן סגל היא לא ההקשר הכללי של הפרק ברם ראו הדיונים של הייוורד וקוגל אינם פותרים קושי זה אלא שבירת הרצף בין פסוק יג לפסוק טוndashח בפירושו לפסוק

Samuel E Loewenstamm frac34h tlxn pp 180-182עוד

236

התכוון על ידי השבח שלו לאזן שתכן גם יי(שגם הוא מסיים את הספר וגם הוא מוקדש לסקירת תולדות ישראל של תולדות ישראל מבקשת בכך לתקן ולהמתיק את חכמתיתראייה את גנותם של ישראל שבשירת האזינו

)נבואית של שירת משההקנאות ה

ט-זדברים לב ב-אבן סירא מד

אהללה נא אנשי חסד אבותינו בדורותם

רב כבוד חלק עליון 56וגדלו מימות עולם

זכר ימות עולם בינו שנות דר ודר שאל אביך ויגדך זקניך ויאמרו לך

בהנחל עליון גוים בהפרידו בני אדם יצב גבלת עמים למספר בני ישראל

יעקב חבל נחלתו עמויכי חלק י

פסוקים הנדונים משירת האזינו נוכחים ברקע הל כל פנים ברור שעאך כריע לאיזה נוסח התכוון בן סיראכאן אין לה

לאור זה ) האזינווביטויים אחרים שמזכירים את תחילת נחלהוכן דור ודורבהמשך פרק מד מופיעים שוב (דבריו ןאינ 57העוסק ביעקב אבינו שבח אבות עולם המופיעות בקטע של אלוזיות לפסוקים הנדונים משירת האזינוה

צריכות להפתיע אותנו

וגם ליצחק הקים בן בעבור אברהם אביו

ברית כל ראשון נתנו וברכה נחה על ראש ישראל

ויכוננהו בברכה ויתן לו נחלתו

ויציבהו לשבטים58

רעש-לחלק שנים

καὶ ἐν τῷ Ισαακ ἔστησεν οὕτως

διacute Αβρααμ τὸν πατέρα αὐτοῦ

εὐλογίαν πάντων ἀνθρώπων

καὶ διαθήκην κατέπαυσεν ἐπὶ κεφαλὴν Ιακωβ

ἐπέγνω αὐτὸν ἐν εὐλογίαις αὐτοῦ

καὶ ἔδωκεν αὐτῷ ἐν κληρονομίᾳ

καὶ διέστειλεν μερίδας αὐτοῦ

ἐν φυλαῖς ἐμέρισεν δέκα δύο

Patrick W Skehan Staves and Nails and Scribal Slips (Ben Sira 442-5) BASOR 200 (1970)ורא 56

pp 66-71 Otto Mulder Simon the High Priest in Sirach 50 An Exegetical Study of the Significance of Simon the High Priest As Climax to the Praise of the Fathers in Ben Siras Concept of the History of Israel (Supplements to the Journal for the Study of Judaism V 49) Leiden 2003

p 78 כשם אלוהי עליון ו לבריםבדב ויכוננךשמקביל ל ויכוננהו יש לציין את חלקו יצב נחלהבנוסף ל 57

כדובין השאר במד כמה פעמים שבח אבות עולםמופיע ב כמו שמוסיף ס יי הציב את יעקב אב לשבטים סגל מציע שתי הצעות דורש ביאור יציבהו לשבטיםלשון 58

בסוף הפסוק הקודם מדובר על הפירוש השני נראה פשוט יותר כלומר נחלתו ואולי צריך להגיה ויציבה )סורי(=רומז כאן לארץ נחלתואך האם וכאן מדובר על חלוקתה והצבת גבולותיה לשבטים דהיינו ארץ כנען הנחלה

ndash ויתנהו בנחלהשלנו נאמר בפסוק לפי היוונית חבל נחלתו של ייט יעקב עצמו הוא לפי דברים לב כנען דווקאהם נחלתו גם את הנוסח העברי ניתן לפרש כך שיעקב נהיה לנחלת יי האזינוניסוח שמתקרב למה שנאמר ב

ייחס הן מת נחלתוכינוי הגוף ב) ג קכזילים תהndash שכר פרי הבטן הנה נחלת יי בנים על דרך שנאמר (השבטים ויציבהו לשבטיםו ויתנהו בנחלתוויתן לו נחלתוכדי לעמוד על משמעות הביטוי ליעקב והן לאלוהים

הוא ברית עם האל שבח אבות עולםנושא מרכזי ב יש להתחשב במגמה הכללית של הפרק בזיקתם זה לזה )כדנ כדמה כאמד( הקיםרית הוא אחד הפעלים המאפיינים את הב מדור לדורותשרשרת הבריתות המועבר

בשורות המתארות את יעקב מופיעים כמה פעלים ) כבמד(שמתייחס אף להולדת הבן הממשיך את השרשרת ברית כל ראשון בנוסף לכך נאמר על יעקב ויציבהו לשבטים ויכוננהו בברכה הקים בן נם הקמהישעני שירשותבריתות הראשונהיצג ולמגלם של כל יכלומר יעקב נהיה למ יות בריתעשהו להצ סגל מפרש מ נתנו

ווקכמו פס ין גם בפסוקים הסמוכיםייש ענ ח מטהוסגל מפנה לישעי הקמת הבריתןהקמה והצבה של יעקב ה המדבר על הקמת השבטים

ך לי עבד להקים את שבטי יעקב ונצורי ויאמר נקל מהיות) ו (ויאמר לי עבדי אתה ישראל אשר בך אתפאר) ג( בעת רצון עניתיך וביום ישועה ייכה אמר ) ח (ישראל להשיב ונתתיך לאור גוים להיות ישועתי עד קצה הארץ עזרתיך ואצרך ואתנך לברית עם להקים ארץ להנחיל נחלות שממות

כוח הןברית הזאת המהות הזאת וה ן האלואת הברית בינו ובי עליונה של ישראלהמהות העבד יי מגלה ומגלם את ממוןיהו ושוהוא מקים ומציב וגואל נחלות מידי ת קוסמי שעליו עומדים שמים וארץ

שבתיאור ראשו יצבמנחות המילים המזכירים את וברכה נחה על ראש ישראל ויציבהו לשבטיםהביטויים מצבות של הדעתנו למצבה של יעקב בבית אל ולשתים עשרה עלינו אפוא לתת את התגלות הראשונה בבית אלה מגיע השמימה נבנית משתים עשרה הסולם של יעקב שראשהמצבהה ןמסורת האגדית שמקשרת ביניהל ושבטיםה

חנוך ונח היסטוריה סקראלית) שלב מסוים של(כסיום של שבח אבות עולםיעקב והשבטים נתפסים ב אבניםשל תכלית ) אם כי לא סופי( ואילו יעקב והשבטים הם מימוש חינת התחלה והבטחה לעתידאברהם ויצחק הם בב

- פרהה שלצורה קיצונית של טלאולוגיה היא תפיס תגישה הטלאולוגיבלכן בתיאור יעקב ניתן להבחין ההיסטוריה

237

אופיטי ינהתרגום הר מנוסח המסורה לפי הסבר שנתנו לו מושפע באופן ברו59הנה כאן לשונו של בן סירא

העובדה שבחיבור אחד משתקפים הן נוסח 60לשבטיםמתפרש כאן כ למספר בני ישראל והמקוטעאלא יד אינו מקורישפסוק יזהיא אפשרות אחת ח דורשת ביאור לבריםהשבעים והן נוסח המסורה של דב

גבי כמה ל שהפסוק איננו משתלב בהקשר צ סגלהערתו של מאת ו לעיל כבר ציטטנ הוסף על ידי המתרגם 61פסוקים נוספים הועלתה השערה שהמתרגם הוסיף אותם מתוך מגמה להדגיש את ההיבט הלאומי של החכמה

האפשרות האחרת היא שהפסוק הנדון 62חכמה לתורת משהההמזהה בין כגא פסוק כדידוגמא ידועה ביותר ה ןבדומה לתרגום יונתן ב ןי הגרסאות ושילב ביניהת במקרה זה צריך להניח שבן סירא היה מודע לשהוא מקוריזיקה בבר ומד בני ישראל לפי דעה זו אינו מסתכם בשוויון מספרילמובן מאליו שהקשר בין בני אל עוזיאל

מערכות האלוהזהות בין שתי במהותית או אף בני את מקומם של 63כ-יטט בנוסח השבעים נמצא בדברים ד-חברים לבמפרשים מציינים שרעיון מקביל לד

הירח והכוכבים תופסים כאן השמש אל

ופן תשא עיניך השמימה וראית את השמש ואת הירח ואת הכוכבים כל צבא השמים ונדחת והשתחוית להם ועבדתם ) יט( ויוצא אתכם מכור הברזל ממצרים להיות לו לעם יח יואתכם לק) כ( אלהיך אתם לכל העמים תחת כל השמיםי יחלקאשר כיום הזהנחלה

זיקה כזאת אכן 64צבא השמיםן הנהגת האומות יש זיקה או אף זיהוי בין בני אלוהים ובין כוכביםייוצא שבעני )יג ידעיהו ישהשוו זאיוב לח (ברן יחד כוכבי בקר ויריעו כל בני אלהים ובמקרא65מופיעה באוגריתיזהה את טבעי הוא שמי שסבור שגבולות העמים הוצבו הן למספר השבטים והן למספר בני אללאור זיהוי זה

ב גבולות מקבלת משמעות קוסמולוגית יותר מאשר הצבת ילפי פירוש זה ב מזלותאותם בני אל עם יימצאהו בארץ מדבר יאה גם בתיאור בחירת ישראל מופיעים מוטיבים השייכים לראשית הבר66אתנוגרפית

לאור ורוח אלהים מרחפת ndash כנשר יעיר קנו על גוזליו ירחף והארץ היתה תהו ובהו ndash ובתהו ילל ישמן )תהילים עד( גבולות הארץביטוי ל גבולות עמיםין להשוות את הביטוי יזה יש ענ

ואלהים מלכי מקדם פעל ישועות בקרב הארץ) יב( רת בעזך ים שברת ראשי תנינים על המיםאתה פור) יג( אתה רצצת ראשי לויתן תתננו מאכל לעם לציים) יד( אתה בקעת מעין ונחל אתה הובשת נהרות איתן) טו( לך יום אף לך לילה אתה הכינות מאור ושמש) טז(אתה הצבת כל גבולות ארץ קיץ וחרף אתה יצרתם) יז(

67

בצורה לשכון בגוף אדםיעקב הוא ישות קדמונית שירדה תפילת יוסף באלדוגמ כפי שראינו אותהאקסיסטנציה

האלהתפיסות הלפי )בראשית רבה א ד (מחשבתן של ישראל קדמה לכל דברמתונה יותר אומר המדרש לפני שעם ישראל בא לעולםעודשבטים היו נחלת יי הישראל

פסוק הבא הגם ם נתן לו את השבטים שהם חלקו וחבל נחלתו של יי מימות עולndash ויתן לו נחלתולאור זה ניתן להבין שנים עשר שבטים שהיו קיימים בצורה זו או אחרת אותו רעיוןאת מביע רעש-לחלק שנים ויציבהו לשבטים

וכך מפרש את דברי בן סירא בעל ניתנו ליעקב במסגרת הקמת הבריתבמחשבה או בעולם העליון משחר הימיםאזכיר סדר העבודה יוסי בן יוסי( כשוטרי רקיע ר שבטעש-שנים ברכות הוריו ירש תאוות הפיוט הקדמון

מוגהים ומבוארים עם מבוא וחילופי נוסחאות בידי אהרן מירסקי יוצאים לאור סדוריםפיוטי יוסי בן יוסי גבורות )206-122 עמ אתשנ מוסד ביאליק ירושלים

ויעקב האזינו גבולות העמים בndashשונה ) ההצבה(לה ואילו אובייקט הפעו זיקה לשוניתביש להדגיש שכאן מודבר 59 בבן סירא

)יאבן סירא מה (אל]שבטי ישר[למספר כל אבן יקרה לזכרון בכתב חרות השוו בתיאור אבני החושן 60 181 עמ נחלת ה זו גם מסקנתו של שמואל ליונשטם 61 Hayward Interpretations of the Name Israel p 93ff Bruce Vawter Prov 822 Wisdom and ורא 62

Creation JBL 99 2 (1980) p 206 Benjamin G Wright No Small Difference Sirachs Relationship to its Hebrew Parent Texts (SBL Suppl Series 26) Atlanta CA 1989

63 Walther Eichrodt Theology of the Old Testament Volume II Translated by J A Baker Philadelphia 1967 p 196 Heiser Michael S lsquoDeuteronomy 328 and the sons of Godrsquo

Bibliotheca Sacra 629 (2001) pp 52-74 88 עמ )25הערה 9 עמצוין לעיל( אמונות המקרא קנוהל From the Stone Age to Christianity (Baltimore Johns Hopkins דעתו המוקדמת של ויליאם אולברייט ורא 64

p 226 וורא W F Albright lsquoSome Remarks on the Song of Moses in Deuteronomy XXXIIrsquo Vetus Testamentum 9 4 (1959) p 343

ואילך17 עמ )44הערה 133 עמצוין ב (האמונה במלאכים אלכסנדר רופא ורא 65צחון במאבק ילאחר נשבאים יש לומר באופן כללי שחלוקת נחלות שייכת באופן מהותי למעשה בריאה או המלכה 66

אנומה אליש לוח ו לדוגמאורא מחייתופעולתותחום ממשלתואת במסגרת הזאת האל קובע לכל נברא קמאי deus otiosusלא נראה שמדובר על חלוקת ירושה על ידי האל הפורש 884תיאוגוניה הסיודוס 39-46

בשורות הבאות של לדוגמא נים וחלוקת העמים מופיעחלוקת הזמובין הקשר בין חלוקה קוסמולוגית של הארץ 67 ( 1Q 33 X 12mdash 16 ) מגילת מלחמת בני אור בבני חושך

238

יש מקבילות ברורות בספרות הקות ביותר של המורשת המיתית במקראשהוא אחת הדוגמאות המוב לקטע זהשים שנה משמש חומר עיקרי להשוואה בין ושלומפורסם ביותר שכבר יותר ממאה ההטקסט מזרח הקדוםה

המוטיבים ד אח68סיפור הבריאה הבבלי מיתולוגיה של המזרח הקדום הוא כמובן אנומה אלישההמקרא ובין שמתרחש לפני בריאת דאי מאבק האל עם המפלצתוד הוא בוומה אליש ובין מזמור עהמשותפים בין אנ

זמני את ים הוא בריאת המאורות שקובעםהראשון מביניה צחוןיאך ענייננו כאן במעשי האל לאחר הנ העולםיץ קשר בין הצבת גבולות הארץ ובין יצירת קהמה ד נשאלת השאלהלמקרא מזמור ע ת השנהוהיום ועונשורות (לוח הרביעי הבסוף חמישי של אנומה אלישהנראה שנוכל לענות עליה כאשר נתבונן בלוח וחורף

הוא מבתר את גופתה ועושה את מתחיל את מעשי הבריאההוא אחרי הריגת תיאמת דמתואר כיצ) 146-135של ( אל התהום ndashפסו הוא מודד את א) ה השני עתיד לשמש למלאכת הארץיחצי(מכסה לשמים האחד ה יחצי ומכונן כנגדו בשמים את היכל האלים ndash שעליו עתיד להיווסד הארץ בן זוגה של תיאמת )קרקעיים-תתהמים ה

69בהמשך ישיר לתיאור זה נאמר בתחילת הלוח החמישי

מעמד) שמיםב(יצר 170

ליםו לאלים הגדהציב 2

71מזלות כבים בדמותםו כ

72

בולותהגביל ג הודיע שנה 373

עשר הירחים שלשה כוכבים לאחד-הציב לשנים 4 ת ימי השנהוק את חקקר אשר חאח 5 )שמים(ת ונברו להודיע מערכ-כוכב מעמדיסד 6 גם אחד ndashלכל יחטאו לבל יתרפו 7 אנלל ואאה כונן אתו מעמד 8פתח דלתים 9

74 השתים) השמים(בצלעות

יןלשמאל ולימ חזק בריחים 10

1 uacute-ba-aacuteš-šim man-za-za an DINGIRDINGIR GALMEŠ

2 MULMEŠ tam-šil-su-n[u] lu-ma-ši uš-zi-iz

3 uacute-ad-di MUANNA mi-iṣ-ra-ta uacute-ma-aṣ-ṣer

4 12 ITUMEŠ MULMEŠ 3TAAgraveM uš-zi-iz

5 iš-tu UD-mi ša MUANNA uṣ-ṣ[i-r]u uacute-ṣu-ra-ti

6 uacute-šar-šid man-za-az dni-bi-ri ana ud-du-u rik-si-šuacute-un

7 a-na la e-piš an-ni la e-gu-u ma-na-ma

8 man-za-az den-lil u deacute-a uacute-kin it-ti-šu

9 ip-te-ma KAacuteGALMEŠ ina ṣi-li ki-lal-la-an

10 ši-ga-ru ud -dan-ni-na šu-me-la u im-na

ה מפלגי חוקי ו ארץ בורא ה עבים ] וד[כב אוצרות קדושים ממשלת ו רוחות משא ו 12 מותותה מבקע ו נהרות מקוי ו ימים חוג ה ] ים[פר עם ה צאצאי כול ו ערבה ארץ ו מדבר ל 13 משפחות מושב עמים מפרד ו לשון בלת עו ][ ולת ו אדם ניתתב כנף בני ו חיה מעשי 14 קצי ו שנים תקופות ו קודש מועדי ] [ארצות נחלת ו 15

ד מזכיר את בריאת הארץ במזמור עשתוך שימוש בלשון אוגרפית של הארץיג-בתחילת הקטע מתוארת חלוקה פיסית ndashלאחר מכן )כה יאשיתבר כי בימיו נפלגה הארץ ndash ארץ וחוקי מפלגיה( י אשיתואת התפלגות בני נח בבר

רוב הביטויים שאובים מבראשית י(ח י ובדברים לבאשיתתוך שימוש שוב בבר ל הלשונותיחלוקת העמים ובל ) האזינו נחלה שאינו מופיע שם ובא מלהוציא לשון

בטים ילה ספר בראשיתלבמיוחד ו ספרות עצומה מוקדשת לאנומה אליש ולהשוואה בין יצירה זו ובין המקרא 68 S Langdon The Babylonian Epic of Creation Restored from the recently ורלבנטיים לדיוננו כאן ראה

recovered Tablets of Aššur Transcription Translation and Commentary Oxford 1923 שמכיל Wayne Horowitz Mesopotamian Cosmic Geography פירוש מפורט להתחלתו של הלוח החמישי

(Mesopotamian Civilizations 8) Eisenbrauns Winona Lake Ind 1998 p 114ff Benno Landsberger James V Kinnier Wilson The Fifth Tablet of Enuma Eliš JNESתעתיק לפי 69

203 (1961) pp 154-179 )170 עמndashפירוש 157 ndashתרגום האנגלי ב 156 בא בעמותעתיק של הקטע המ W G Lambert Simon B Parker Enuma eliš Theלפי טקסט של( גם תעתיק של וואן הורוביץ ורא ואילך

Babylonian Epic of Creation the Cuneiform Text Oxford 1966 (וכן התרגום האנגלי בספרה Mesopotamian Cosmic Geography p114ff אך עדיין נפוצה של כל הטקסט עם תרגום מהדורה ישנה

Leonard W King The Seven Tablets of Creation The Babylonian and Assyrian LegendsאנגליConcerning the Creation of the World and of Mankind London 1902 לאחרונה יצאה מהדורה

Philippe Talon The Standard Babylonian Creation Myth ום צרפתיג עם תעתיק ותראקלקטית חדשהEnūma Eliš Helsinki 2005 כמו ונותתרגומים שונים לאנגלית מופיעים באנתולוגיות שANET התרגום העברי

זתל אביב תשנ עם עובד אנתולוגיה משירת המזרח הקדום בימים הרחוקים ההם שפרה ויעקב קליין על פי שndashעלילת הבריאה (נפלד יבזמן כתיבת חלק זה של העבודה נעלמה מעיני מהדורת מצוינת של משה וי[ ואילך 33 עמ

שמכילה הן את )גירושלים תשל החוג למקרא האוניברסיטה העבריתערות תרגום והאנומה אליש הבבליתמוזר הוא ששפרה וקליין לא הזכירו מקבילות המקראיותה השמות דגש על הערותהתעתיק הן את התרגום והן את

] מהדורה זוו שורש משתקף גם במילה אות 172-170 עמ וילסון- דיונם של לנדסברגר וקנטורא mazzāzu manzāzuאכדית 70

וגם )הכג בכים מל המקטרים לבעל לשמש ולירח ולמזלות ולכל צבא השמים תהנזכרת במקרא פעם אח( מזלשבא מאותו שורש מופיע כמה פעמים בקטע )izuzzu (ušzizפועל ה) לבאיוב לח התציא מזרות בעתו( מזרותב

ולפרקים עמדה שפירושה מעמד אותו שורש משתקף גם במילה מזוזהלפי דעה רווחת הציבשלנו ומתורגם כהוצאת גילגוליהן של הצהרות אמונה עשרת הדיברות וקריאת שמע משה ויינפלד (חלל הדלת היא מתפרשת גםיח כמו כן דלתות ובר של הקטע10-9דלתות ובריח מוזכרים בשורות ) 143 עמ אתל אביב תשס הקיבוץ המאוחד

הקבלה בין בני אל ובין הכוכביםהן י שכבר צוטט לעיל לעני)י-ולח(מוזכרים כאמצעי לחסימת הים בקטע מאיוב על מה אדניה הטבעו או מי ירה אבן פנתה

239

ה מערכות של שלושהים עשרתש אל רום השמים קף והולך אל המרכזיההתיאור מלאכת השמים מתחיל מן

כוכבים האלה קשור לקו ה תפקידם של 76נהיה עם הזמן לגלגל המזלותש צורה קדומה של מה ן ה75כוכביםאת מסמנים ) הליאקלית(הם עצמם בעלייתם ובשקיעתם זריחתם של שמש וירחל לשקיעתם ו77אופקהוקרובים אליהם ביחס לכוכבים שנזכרים ( בהיותם קשורים לקצות השמים והארץ 78העונות השנאת דשים ווחה

מזלות מתקשרים ה מקום ששם קבועים שערי השמש פת השמים נפגשת עם הארץילמקום שבו כ )בהמשךאפשר צחון על תיאמתי הואיל וקביעת המזלות מתרחשת סמוך לנ79ב שערים או עמודים שבקצות העולםלי

ברן יחד כוכבי בקר ויריעו כל בני אלהים

ויסך בדלתים ים בגיחו מרחם יצא בשומי ענן לבשו וערפל חתלתו

אשים בריח ודלתיםואשבר עליו חקי ו Langdon pp 149-151 ורא )בתי זודיאק (בתיםמעמדים האלה נקראים גם ה

לעילורא ušziz אכדית 71והראני והשוו גם קטע מן הגניזה שבו רבי ישמעאל מספר על ידע אסטרולוגי שמסר לו מטטרון lumāšuאכדית 72

]ן)[ם(עשר מזלות וגם מלושיה-והראני שנים תורה אותיות של לבנוהאת כולם באצבעות ידיו כאב שהוא מור)Geniza-Fragmente zur Hekhalot-Literatur 12 (T-S K 2195L) 2b l13-14 p137 (י גרינפלד לפי ח

ומקורה אכדית ) malwšēכמו סורית ומנדעית (ומיכאל סוקולוף המילה מלושיהן מציינת כאן את סימני הזודיאק lumāšu ראו Jonas C Greenfield MSokoloff Astrological and Related Omen Texts in Jewish

Palestinian Aramaic JNES 483 (1989) p 211 בהוראה זו מלוש המילה קיסטר מנחםכפי שהראה עמ )אתשס(ב -א לשוננו סג שלוש מילים מצפוני מגילות מדבר יהודה ראו )4Q439(מופיעה כבר בקומראן

36-35 73 miṣrata uacute(m)aṣṣer השוו גבולndashמלשון מצר צייר מצריםצרנוכל לתרגם רש האכדיואם נבקש לשקף את הש

לצייר (eṣēru uṣṣuru הפועל אשר גבולות יכונן šaacute eṣ-ra-ta uacute-kin-nu שורה א לוח ז תואר מרדוך כאןאת הלפועל זה ולשמות העצם GIŠ]UR שומרית uszligurtu אכדית ndashחס בראש וראשונה לצורות מאגיות י מתי)לצור צורה

5שורה השוו כאן(וחקיקת חוקים קביעת תבנית של תכנון ושירטוטמופשטת יותר האלה ישנה משמעות נוספתבהיכל רה וקליין תרגמו ששפ ina ki-iszlig-szligi NAMMEŠ (šimāti) a-ma-an GIŠ]URMEŠ 79 וכן לוח א )במעון החוקות הגורלות

The notion of orderly patterns in the planetary heavens is extremely ancient in Babylonian astronomy it is in fact the basis of Babylonian astrology In Mesopotamia we have a term which appears in Sumerian as GIŠ-]UR and in Accadian as uszligurtu both of which mean outline plan configuration plan of a building immutable destiny The beginnings of astrology undoubtedly came through the Sumerian concept of GIŠ-]UR where plans and configurations in the heavens were considered to be the prototypes of what is found on earth (William F Albright Neglected Factors in the Greek Intellectual Revolution Proceedings of the American Philosophical Society 1163 (1972) p 235)

וורא Menahem Kister Commentary to 4Q298 pp240-241 והשו גבולין הוראה דומה במילה ילענ( להקיף במעגל המאגי ndasheszligēru uszligszliguruבנוסף יש לציין עוד הוראה מיוחדת בפועל ) 134הערה 151 עמ לעיל

Erica Reiner Astral Magic in Babylonia Philadelphia ורא מעגל מאגי ndash uszligurtu ו GIŠ]URובהתאם American Philosophical Society 1995 p 58 CAD s v gišEacuteur Herbert H Paper lsquoNotice of a

Posthumous Manuscript of Ernst Herzfeldrsquo JAOS 761 (1956) p 33 ש גם עם מילה אותו פועל משמ 83הערה 240 עמ להלןו ורא137-138 עמ CAD XXI ורא zissurucirc ndashאחרת למעגל מאגי

hellipThe Babylonian Epic of Creation p152 n3 The word miszligrata in this passage לנגדון השוו גם design sign of the zodiac and certainly identical in meaning with uszligurtu sign of the zodiac Sum

gišHAR לפי זה יש קשר בין 2הערה 154 עמ עודווראmiszligratu uszligurtu יווני המונח ה וביןσημεῖον סימן זודיאק

שומרית (בר בשערים וין מדיענהלפי ה כדי להתקרב לביטוי המקראימתרגמים נקטו לשון זהנראה ש 74KAacuteGALMEŠ אכדיתabullāti (במערבוndash וכנגדם ומסתבר שהיו כמה שערים במזרחו של עולם

B L van der Waerden Babylonian Astronomy II The ורא או שלוש מערכות של שנים עשר כוכבים 75Thirty-Six Stars JNES 81 (1949) pp 6-26 Johannes Koch Neue Untersuchungen zur

Topographie des babylonischen Fixsternhimmels Wiesbaden O Harrassowitz 1989 ב חלקים שווים מופיע לראשונה בתחילת המאה גלגל המזלות כרצועה שמסביב לקו המילקה המחולקת לי 76

Asger Hartvig Aaboe Abraham Joseph ורא אה התגבש במהלך המאה השישיתס וכנרהחמישית לפנהSachs Two Lunar Texts of the Achaemenid Period from Babylon Centaurus 14 (1969) pp 1-22

Mesopotamian Cosmic Geography p 234ff ורא 77 136 עמ כרך א OTP 21 חנוך הסלאבי פרק ג תברייתא דמזלו מעשים וימים הסיודוס לדוגמאורא 78 Wayne Horowitz Mesopotamian Cosmic ראו הארץ מצטיירת כדיסק שטוח לפי תמונת העולם הבבלית 79

Geography pp 331ff

240

גבול האבני את יש להזכיר כאן 80ה בין השאר את מעשה גידור הקוסמוס מפני כוחות הכאוסלראות בהציב לשון 81 חקקו את צורותיהם של אלים ושל מזלותןשהיו בצורת מצבות שעליה kudurru ותמסופוטמיה

על הגבול רומז למצבה העומדת) כהמשלי טו יז עחיליםתה יט יטהוישעי ח לבריםדב(במקרא גבול אתה הצבת כל גבולות ארץ קיץ וחרף אתה יצרתם לאור כל האמור אפשר להבין את המשפט 82ושומרת עליושתוחמים את גבולות ) שנקראו באנומה אליש צלמים של האלים הגדולים(ב מזלות האל הציב י באופן כזה

גבולות הארץ הם בר שהוצע כאןהסהלפי קובעים את חוקיה ומועדיה ובין השאר את עונות השנה הארץגבול שמת בל יעברון בל כמו שנאמר המגנים עליה מפני כוחות תוהו יםבראש ובראשונה הגבולות החיצוני

אשר שמתי חול גבול לים חק עולם ולא יעברנהו ויתגעשו ולא יוכלו )ט קדיליםתה (ישבון לכסות הארץ יחד 84)כזשלי חמ ( על פני תהום83בהכינו שמים שם אני בחוקו חוג )כב המיהויר (והמו גליו ולא יעברנהו

של הזאת מתבססת על סטרוקטורההחלוקה מן הגבולות האלה נגזרת גם חלוקה פנימית של הארץ אתעם זמחד וציוני ) טבור העולם(פקי הם נקודת המרכז ושמאפיינים חשובים שלו בממד הא המרחב הסקראלי

במקרה הפשוט ביותר (בהתאם לכך שטח הארץ מתחלק לסקטורים קצות העולם מאידךתרוחוכיווניםהגבולב ארצות וכן חלוקות מפורטות ומורכבות באופן כזה מופיעה חלוקה לי85הנפגשים במרכז) רבעיםהלארבע 86דאי עתיקה יותרובמקורות יהודיים חלוקה תריסרית נזכרת במפורש במדרשים מאוחרים אך היא בו יותר

ביה יי צור עולמים מלמד87

ששתים עשרה ארצות ברא הקדוש ברוך הוא כנגד שנים עשר שבטים וארץ ישראל וירושלים ועיין סדר שסו עמ בתי מדרשות א א דבראשית רבאסידור רב (באמצעיהם שנאמר יצב גבולות עמים למספר בני ישראל

)838 סינופסיס כג עמ שם אות ו רבה דבראשית

ולם כולו ובין המים ובין הרקיע שם תלויים ועומדים גלגל חמה ולבנה וכוכבים ומזלות ומאירים לכל הע והשו 80

יש לשים לב לעובדה שגלגל חמה ולבנה וכוכבים )187-182 אנזי שכטר ג מעשה בראשית (ומושלים על תהום לטים על התהוםוומזלות עומדים בין המים שמקיפים את הארץ ובין הרקיע והם ש

אבי רא אלא במקומות מקודשים מצבות הללו לא עמדו בפועל בגבולות השדותהנראה שעל פי רוב 81 Divine Service and Its Rewards Ideology and Poetics in the Hinke Kudurru (Beer-Shevaהורביץ

Studies by the Department of Bible and Ancient Near East vol 10) Beer-Sheva 1997 pp 1-8 אך ידי כוח דמויות האלים והמזלות החקוקים עליהןעל בין השאר גם לפי דבריו תפקידן היה לשמור על גבולי הנחלה

Katryn E Slanski Classification Historiography and Monumental Authority The עודוראBabylonian Entitlement narucircs (kudurrus) Journal of Cuneiform Studies 52 (2000) pp 95-114 idem The Babylonian Entitlement Narucircs (Kudurrus) A Study in Their Form and Function

Boston American Schools of Oriental Research 2003 יצגת את האל המגן על ימצבה מ) 1 זו את זוותאיתפקיד המצבה יכול להתפרש בדרכים רבות שלא בהכרח מוצ 82

וממילא גם הגבול שהיא עומדת מצבה) 3) טראליתמאגיה אס(עליונים הכוחות ההיא מושכת למטה את ) 2נחלה ה כריתת הברית וכדומה מצבה מזכירה לפני האל את אקט הנתינה וחלוקה) 4 נתונים להשגחה מיוחדת של האל עליו

שמים עצמם או עצמים השמים או המשמשים גרמי ש על דרך ndashמצבה משמשת כעד ) 5שמבסס את חוקיות הנחלה הזה ועדה המצבה אם אני לא אעבר אליך את הגל הזה ואם אתה לא תעבר אלי את הגל הזה עד הגל יציבים אחרים

)נב להאשיתבר (ואת המצבה הזאת לרעה חוק ובין חקקeszligēru uszligurtuעל התאמה בין eszligēru הקיף במעגל מאגיהוראה ה על 73הערה 239 עמ לעילורא 83

Morris Jastrow Nebopolassar and the Temple to the Sun-God atו השונות ראןחוקה על הוראותיהSippar The American Journal of Semitic Languages and Literatures 152 (1899) pp 80-81 Sol Cohen Victor Avigdor Hurowitz lsquoawh lbh ~ym[h twqxrsquo (Jer 103) in light of Akkadian lsquoparsursquo and

lsquozaqiqursquo referring to cult statues JQR 893-4 (1999) pp 277-290 משפט הזה בהקשרואת הין לראות ימענ 84

באמצו ) כח( על פני תהוםבהכינו שמים שם אני בחוקו חוג ) כז( עד לא עשה ארץ וחוצות וראש עפרות תבל) כו( שחקים ממעל בעזוז עינות תהום

כז מדובר וק לפי זה מסתבר שבפס על רום השמים ומעמקי תהוםndash כח וקבפס כו מדובר על מלאכת הארץוקבפס על רצועה תחתונה של השמים וקו מקיף ומגן על הארץ

85 Francesca Rochberg-Halton lsquoNew Evidence for the History of Astrologyrsquo JNES 43 (1984) p127 Franz Cumont La plus ancienne geacuteographie astrologique Klio 9 1909 pp 263-273 Stefan ורא 86

Weinstock The Geographical Catalogue in Acts II 9-11 The Journal of Roman Studies 381-2 (1948) pp 43-46 James M Scott Geography in Early Judaism and Christianity The Book of

Jubilees (Society for New Testament Studies Monograph Series 113) Cambridge 2002 פסוק הובין השבטים על סמך יהתכן שהוא מתבסס על הקשר בין שם יי טיבו של הלימוד הזה לא ברור כל צרכו 87

ב כרמז לי ב הנדרשת נוטריקון י ביההיא שהמילה שנראית עיקר אפשרות אחרת) ד קכדיליםתה ( יהשבטיאלא שמעתיקים בקלות הינכתבת במקורות מוקדמים על פי רוב כ האות הו ב שמות האלאו י האותיות שמופיע לפני הקטע שה בראשיתמעהנה הטקסט של הנדרשת כשם אלוהי י הי האפים אותה לימחל ו ורא833 ו430סינופסיס השס עמ א הטקסט בבתי מדרשותורא(הוא השתבש הרבה בהעתקות שונות הנדון Nicolas Sed lsquoUne cosmologie juive du haut moyen age la Berayta di Malsquoaseh Bereshitrsquo Revueעוד

des Etudes Juives 1241-2 (1964) p 28 י לונדון כOr 6577 ואציע כאן את מה )א20 עמ 736מרגליות שנראה לי לתקן בו

241

תריסרי חוזר הדגם שהמסתבר ב ארצות נקשרת כאן למעמד מרכזי של ארץ ישראל וירושליםקת העולם ליחלומקובלת של הבהתאם לתפיסה ב שערים של ירושלים ושל המקדשבי על עצמו בחלוקת הארץ לשבטים

ל קווים ת את כל החלוקות הללו כמבוססות עו אפשר לראמעגלי הקדושה הערוכים סביב המרכז הסקראלי 88 מן המרכז עד קצות העולםיםרדיאליים הנמשכ

במבנה של באותיותיהם וצירופיהם בשמותיו ברובד האלוהיתבסופו של דבר חלוקה תריסרונית מושרש 89המרכבה או אף בדמות אנתרופומורפית של האל עצמו

ות היום ושתים עשרה שעות הלילה וכמה הן אותיות שבהן נתחתמו שמים וארץ שתים עשרה הן כנגד שתים עשרה שעושנים עשר חדשי שנה ושנים עשר מזלות ושנים עשר שבטים ושתים עשרה ארצות וכולן על שמותם של שבטים שנאמר

אהיה אשר אהיה ) שמות ג יד(יצב גבולות עמים למספר בני ישראל ואלו הן שתים עשרה אותיות שנאמר ) דברים לב ח( ) אות ה ו-אותיות רבי עקיבא נוסח א ( אהיה הרי שתים עשרה אותיות אהיה שלחני עליכם שלש פעמים

94 וכן הלאה360 14493 7292 3691 2490הדגם התריסרוני יכול להוות בסיס גם לחלוקות מפורטות יותר של לכן היו ו 95םימתחלף במסורות רבות בשבעים ושתי) שליחים זקנים מלאכים לשונות אומות(המספר שבעים

ה את השמים ואת הארץ שנאמר אלה תולדות השמים והארץ א בראשית מהו בראשית באות אחת ברא הקבד

ה בטבעת ב וחתמז והעהי ברא שמים וארץ העה בראם באות ה]יבה) [אבה(בהבראם אל תקרי בהבראם אלא אין כל ] יהם אהבחות[ )בחותמיה(שאלו לא חתמה ] יהם אהבחות[ )בחותמיה(אהיה אשר אהיה ומפני מה חתמה

באותיות) [באותיותיה( מפני שלהבת אש וכל מי שהוא בא לדרוש ] יה באותיות) [באותיותיה(בריה יכולה לדרוש בראשית ברא לפיכך נאמוחתמן בחותמו ] יה תיותאו) [אותיותיה( היה מתמלא כל העולם כולו אש לפיכך סתם ]יה

O1531 833 השלמה אפשרית לפי סינופסיס ndashאלהים ידועההדרשה הדרשה שמופיעה בקטע ובין היש להבדיל בין ד מה טעמא ואחד ביויוחנן בשתי אותיות נבראו שתי עולמות העולם הזה והעולם הבא אחד בה רבי אבהו בשם ר

ד אלא מן מה דכתיב אלה תולדות א ואי זה מהם נברא ביוצור עולמים ואין אנו יודעין אי זה נברא בה יכי ביה יא י ב הירושלמי חגיגה פ(א והעולם הבא נברא ביוד א בראם הוי העולם הזה נברא בהוהארץ בהבראם בה השמי

)י -בראשית רבה יב ב בבלי מנחות ט עוהשוו עז טור ג בעי ברא באות הואילו לפי הקטע שלנו האהעולם הזה נברא ב) רק(ירושלמי ובראשית רבה מוכיחים ש יבבל

ה האלה מסוכנות ביותראותיות י ימוחלפת בשמה ה ה אותהדבר זה יוצא מכך ש בז והעהשמים וארץ העה הפסוק ndashרומזת למקורה של התפיסה תשלהבמילה ה יה מפני שלהבת אש אין כל בריה יכולה לדרוש באותיות

) 69הערה 114 עמבסוף לעילוראו ו חיריםשיר הש( רשפיה רשפי אש שלהבתיה המקראי Wayne Horowitz Mesopotamian Cosmic Geography p156בבלית שמובאת אצל השמים ההשוו מפת 88

42-20 עמ שםוקונצנטריים במפת העולם הבבלית ראהעיגולים הין יולענאלא מלמד ששנים עשר המאי שנים עשר שבטי י אלוהית- פניםהב שבטים מהווים סטרוקטורבספר הבהיר י 89

111 107 83-76 70 67 64-63 סעיפים שםוורא) 169 עמ מהדורת אברמס 82סעיף (הלהקבשבטים Joseph M A Baumgarten The Duodecimal Courts of Qumran Revelation and the Sanhedrin ורא 90

JBL 951 (1976) pp 59-78 אותיות של הסיבה נוספת לחשיבות המספר בעולם ההלניסטי קשורה בהיותו מספר 281-280 עמ )63הערה 85 עמ צוין לעיל( Gedaliahu Stroumsa Form(s) of God ורא היווניתאלפביה

שם17 והערה 85 עמ )ותשס( 59-57דעת פורפוריתה של הלנה מטרויה וקידוש השם יהודה ליבסצגים הם יאם אמנם מי להתבאר בדרך זהיםשיעקב ראה על שתים עשרה מדרגות הסולם יכול פנים העשרים וארבע

רחל ) 7הערה 6 עמ צוין לעיל (מקדש ומרכבהבספרה ) שם9 והערה 229 לעיל עמורא(את שרי האומות עמ (המחלקים את מרחב היקום לעשרים וארבעה חלקים מרחביים שנים עשר גבולי אלכסוןאליאור מדברת על

ואין קשר בין חלקים24אין במרחב היקום מופרך זהמשפטלן יא-לדעת מאיר בר אך לא מפרשת דבריה) 62אמנם ) 131-114 עמ )דתשס(מועד יד קורת בימאמר ב ( גבולי האלכסון שבספר יצירה לדבריה של הכותבת12

איני יודע כיצד תתקיים על )כפי שהיא מצטיירת בספר יצירה(אלכסון הממדית של גבולי -אם נחזיק בתפיסת תלתנקבל וים במישור שנפגשים בנקודה אחתואלכסון כקהלי גבואת אך אם נתאר חלקים24-ידם חלוקת המרחב ל

12 חלקים וכנגדם 12- רדיוסים שמחלקים את המישור ל12לחלופין אפשר לתאר חלקים24-חלוקת המישור לגולים י רדיוסים בתוך שני ע12או פת השמיםי באופן דומה את כות במרכז השמים ומחלקותקשתות שנפגש

נאמריבירושלמ אפשר להוסיף את השיקול הפרשנייאומטרגיהלשיקול קונצנטרייםר יוחנן לא גלו ישראל עד שנעשו עשרים וארבע כיתות של מינים מה טעמא בן אדם שולח אני אותך אל בני א

סנהדרין (אל גוי המורד אין כתיב כאן אלא אל גוים המורדים אשר מרדו בי ישראל אל גוים המורדים אשר מרדו בי )בנג ע

אלא כלומר הרבה והרבה כתות של לאו דווקאלדעת מפרשים אחדים המספר כיצד הגיעה הגמרא למספר זה משתדל להסביר את המספר כמכפלה של מספר השבטים שהם קרבן העדהלעומתם ) פני משה (מיני מינות

יש תקדים במקור תנאי לרעיון הכללי ךא הפירוש שהוא מציע נראה דחוק ם הנזכרים בפסוקיהגויששים יוסי הגלילי אומר הרי הוא אומר ששים המה מלכות ושמונים פילגשי אליעזר בנו של ר ר יצב גבולות עמים

יצב גבול עמים אין כתב א יצב גבולות עמיםד מ לאבותינו לא ירדו במצרים אלא בשבעים נפשושמונים הרי ק )ספרי האזינו ו( חלקים במספר בני ישראל ת ליטול בכאן אלא יצב גבולות עמים זכו אומו

פרשני דומהההיגיון האך ) אומות שכנגד שבעים נפש מבני ישראל140כאן מדובר על (אמנם המספרים שונים ד עמיםד כתות וכגיון יכול להוליד כיאותו ה לשון רבים בלתי צפויה רומזת להכפלת המספר

Wilhelm Gundel Dekane und Dekansternbilder Ein Beitrag zur Geschichteter Sternbilder derורא 91Kulturvoumllker (Zweite Auflage) Darmstadt Wissenschaftliche Buchgesellschaft 1969 שלום The

242

עומד שיקול לפחות בצורתה המקורית לשונותמסורת של שבעים אומותהרי ום שהניחו שאף מאחרבי אסטרולוגי

ישראליצב גבולות עמים למספר בני אלנקודות שהועלו תוך דיון בפסוק האפשר לסכם כאן את נו לתחילת ישוושה אתה הצבת כל גבולות ארץ קיץ וחרף אתה יצרתםפסוק המתוך לנו להמשךותשדרוש

עונות את גבול הארץ וגם את תריסרונית שקובעת הסטרוקטורב הסקנו שמדובר שי מאנומה אלישילוח החמהמצד שני ראינו שגם נוסח המסורה המדבר על מספר בני ישראל וגם נוסח השבעים שמדבר על מספר בני השנה

מסר של התאמה מספרית זו בקונטקסט המשמעות ואת העתה עלינו להסביר אל יכול לרמוז לאותו מספר מקראיה

הבריאה לפי המסופר שם דו מאת שזיקתו למקרא בולטחמישי של אנומה אלישהישנו עוד נושא אחד בלוח סד את יאך לסיומה היא מגיעה כאשר מרדוך מכריז בחגיגיות על כוונתו לי מתחילה מקביעת גבולות הארץ

כותרת ותכלית כל מעשי הבריאה שלוה גולת ו ז96המקדש המרכזי של בבל

רדך את פיהו וידברמפתח 117 ענה את האלים אבותיו דבר 118 המושב אשר כוננתם על האפסו 119 אשר בניתי אנכי מעליכם נכח האשרה 120 מקדש- חזקתי קרקע מקום-מתחת 121 מושב חמדתי) יהי(לו נא בית-אבנה 122 קדש בקרבו-איסד היכל 123 מלכותי אכין אועיד דבירי 124 כאשר תעלו מן האפסו אל המפחרת 125 להכיל קהלכם מלונכם) יהי(במקום ההוא לו 126 כאשר תרדו מן השמים אל המפחרת 127 להכיל קהלכם מלונכם) יהי(במקום ההוא לו 128 בתי האלים הגדולים אקרא שמו בבל 129 אנחנו כקרבה נבנה מקדש 130

97שישיהמימושה של הכרזה זו מהווה נושא מרכזי בלוח כי הלמו באתהאננ 131 שנה אחת לבנו לבניה 132

Tradition of the Thirty-six Hidden Just Men The Messianic Idea in Judaism and other Essays on

Jewish Spirituality New York 1971 p 251ff 92 Nicolas Sed Les douze hebdomades le char de Sabaoth et les soixante-douze langues Novum

Testamentum 212 (1979) pp 156-184 Gedaliahu Stroumsa Form(s) of God p 280 William R Schoedel Scripture and the Seventy-Two Heavens of the First Apocalypse of James Novum

Testamentum 122 (1970) pp 118-129 מיכאל שניידר 144-138 עמ הבטים חדשים קבלה משה אידל James Scott Geography in Early Judaism 308-306 עמ )94הערה 21 עמ צוין לעיל (ספר יוסף ואסנת

and Christianity pp 19-20 51-55 75-79 102-104 204-208 Francesca Rochberg-Halton ורא חלקים12-שבו כל מזל מתחלק ל δωδεκατημόρια זודיאק-מיקרו 93

lsquoElements of the Babylonian Contribution to Hellenistic Astrologyrsquo JAOS 1081 (1988) pp 57-60 217 141 74 המספר זה ממלא תפקיד חשוב באפוקליפס

השוו 94אמר לה הקדוש ברוך הוא בתי שנים עשר מזלות בראתי ברקיע ועל כל מזל ומזל בראתי לו שלשים חיל ועל כל חיל

לשים לגיון ועל כל לגיון ולגיון בראתי לו שלשים רהטון ועל כל רהטון ורהטון בראתי לו שלשים וחיל בראתי לו שקרטון ועל כל קרטון וקרטון בראתי לו שלשים גסטרא ועל כל גסטרא וגסטרא תליתי בו שלש מאות וששים וחמשה

)בברכות לב ע(אלפי רבוא כוכבים כנגד ימות החמה וכולן לא בראתי אלא בשבילך B M Metzger lsquoSeventy or Seventy-two Disciplesrsquo NTS 5 (1958-59) pp 299-306 ראו לדוגמא 95

Odeberg 3 Enoch p 51 ולענייננו רלבנטי במיחודJames Scott Geography in Early Judaism and Christianity pp 19-20 בעים ושתים אותיות אשר כמוהם מספר תוכן השם ש מעניינים מאוד דברי סעדיה גאון

וכנגדם סכום גבולות עמים וכמניינם סנדרי ישראל עם משה ואהרן כל הכנוים וגם כמספרם משפחות שבטי ישראלעשרה רוחות השמים -שתיםג מדבר על שבמקום אחד רס ויש להעיר עוד )183שורה זוכר חסדי אבותתפילה (

האסכולה הפייטנית של רב סעדיה מנחם זולאי 1שורה ח ברכי אברת ואמצת כונפשי לי-רהיטי ברכי (והארץ )141-108 עמ דתשכ מדרש הרבנים באמריקה-מכון שוקן למחקר היהדות ליד בית ירושלים גאון

Victor Avigdor Hurowitz I Have Built You an Exalted House Temple Building in Light of ורא 96Mesopotamian and Northwest Semitic Writings JSOT Supplement Series 115 (Sheffield

Sheffield Academic 1992 pp93-96 את ואדם נוצר כדי להעמיס עליו המקדש הוא מקום מנוחתם של אלים גם בריאת האדם קשורה לכינון המקדש 97

אליםיתה מקדמת דנא מוטלת על הימלאכה שהה

243

בהגיע השנה השנית 133 רוממו את ראשו נכח האפסו-האסגלה 134 אפסו העליון- בנו את מגדל 135 ולו לאאה לאנלל כוננו מושב לאנו 136 ב לפניהם בהדרשישב י 137 שרההשקיפו קרניו אל יסודי הא 138 אחר אשר כלו מלאכת האסגלה 139 יסדו האננכי כלם את משכנם 140 נאספו כלםאפסובמאות אשר -אות האגגי אשר בשמים וששמ- שלש 141 הרם אשר בנו לו מושב- בזבולהאדון 142 לכרהאבותיו הושיב את האלים 143 הנה בבל בית מושבכם 144 דותה רווח רננו בה 145

סיפור של מגדל בבל בנוי על ה מגדל בבל וסולם יעקב מיתוס בבלי זה משתקף בשני סיפורים בספר בראשית

יא של ספר בראשית-בדומה למה שקרה למסורות אחרות הכלולות בפרקים י בבלשם ה אירונית של דרשהרכי ובוני המגדל הם בני אדם ולא אלים ואף המגדל נועד לא לצ המיתוס הבבלי מקבל כאן צביון אוהמריסטי

שמימה הוא המגיע בו משתקף בית האלים הבבלי שראשו ששני הסיפור ה ארצית-אלים אלא למטרה פוליטית- הוא דתי) הבבלילהיאסגבדומה ל(תפקידו של בית אל בניגוד למגדל בבל בבראשית יא חלום יעקב בבית אל

אינו ndash אמפיקטיוניה ישראליתndash שבטיםהאל כמרכז שמאחד את שנים עשר פקי של ביתוהממד הא פולחני) הא ולבפרקים ל(התגלויות נוספות אלא נפרש בהדרגה בשתי זיון הראשון בבית אלימתפרש מיד בח

אבנים שהפכו למצבה אחתה הים עשרתסיפור על שהבט הזה של בית אל על ידי יההאגדה מדגישה את האדם יפוצו על פני כל ה רצויה לפני אלוהים היא כוונתו שבני הייתהנראה שהסיבה העיקרית שבניית בבל לא

הוכשל על ידואנושותה שישמשו המרכז המלכד את יר והמגדלסיון למנוע זאת על ידי בניית העינה ארץההים לבני נח הוא להתפזר ואלהועיד התפקיד שהיםוזמתו של אלומה שנמנע מאנשי דור הפלגה ניתן ליעקב בי

המקרא מתאר את בני נח כנשלטים להתלכד סביב מרכז סקראליndashהועד לבני יעקב שהתפקיד על פני האדמה לקצוות וגבולות הארץ קףילה המרחיקים אותם מן המרכז ומושכים לפריפריה ם צנטריפוגלייעל ידי כוחות

ובין השאר בין אותם הגבולות ובין תריסרוניהדגם היש קשר מיוחד בין גבולות הארץ ובין כפי שראינו לעיל לתאר את המרכז כמקום אפשר בעצם גם המרכז קשור לאותו דגם תריסרוני יחד עם זאת מזלותהשנים עשר

כמה בבתמונה מפורטת יותר אפשר להבחין בו נפגשים ומתאחדים שנים עשר חלקים וגבולות של יקוםשצוגים שונים של דגם יוכן הלאה עד לי שערי המקדש שערי ירושלים נחלות השבטים םמעגלים קונצנטריי

תריסרוני בתוך חלקים פנימיים של המקדש ובבגדי כהונה בית ndash ומאידך סיון להקים אחדות בדור הפלגה מחדינ ובר אפוא על תגובה כפולה למיתוס של בבלמדקטע משירת האזינו שנדון לעיל את הנראה שגם ניסה להשיג אותו דורשמה את הים נותן ליעקב ושבו אל אל

במקום זיקה 98אליז הסקרכח מדבר על פירוד העמים וסילוקם מן המר לבריםדב אפשר להסביר ברוח זהלמספר לפי נוסח המסורה לכוחות אלוהיים המציבים את גבולות הארץndashלמרכז באה זיקה לכוחות פריפריה

פסוק ה תוך אחדות ולא תוך פירודצג את אותם כוחות יהפסוק אף רומז לכך שעם ישראל זכה לי בני ישראלכי חלק יי עמו יעקב אלא מהיותו נחלת יי יםהבא קובע שדבר זה בא לא מתוך זיקת עם ישראל למקום מסו

ndashהו ואלא בת פסוקים הבאים מתארים כיצד האל מצא את העם לא במרכז העולם המיושבה חבל נחלתוהאל הופך את העם במקום שהוא לפני שתוחם המרחב הסקראלי מצב הארץ בטרם בריאהאת מתאר המושג

הים ומזכיר את רוח אלה דימוי ndash 99מרחף על קנוה יי לנשר השירה מדמה את נמצא למרכז מוקף ושמור הו הוא אכן מעשה בריאהו כינון המרכז הסקראלי באמצע התהמרחפת על פני המים בראשית הכל

שבו נפגשים כמה מן המוטיבים שנדונו 100)קדושתא לפרשת החדש( מפיוט של יניי קטעברצוני להביא כאן גבולות העולם האומרים בראשית הבריאה מהללים ומקדשים את שם האל האלשהציב גבולות העולם לעיל

הא המקור של שאר קדושת ישראל דשים ומזלותוח שבטים ותרכות תריסרונית הם שלוש מעקדושה משולשקביעת ירחים ומזלות והיא קרובה ביותר לקדושת האל )ןי ישראל עסקינהרי בקידוש החודש ע(הקדושות ין כבודוילמנתריסרוני של השבטים נקבע הדגם ה ואילו נים קלנדריים ואסטרונומייםנועדה למניי

פרק ( כל זה מצביע על זיקה לרשימת העמים ndash עמים שאולי נרמז כאן 7072מספר ה וכן )ולא הפצה(לשון הפרדה 98

מה שתואם דווקא את פרק יא הפסוק מדבר על פעולה אקטיבית של האל מצד שני ולא לסיפור של מגדל בבל) י יאת פרק ולא

ולהבאתו ) נחלהקרוב ל (סגולהים מופיע כאן בזיקה לבחירת העם לדימוי כנפי נשרה ו-ד שמות יטהשוו 99 )הר סיני(למקום קדוש

מובא לפי המאגרים של מפעל המילון ההיסטורי ללשון A 1162 אוסף פירקוביץ השניי סנקט פטרבורג כ 100 העברית

244

לשמך יאמרולםגבולות עולם אשר הצבתה מעו באות מלא כל הארץ כבודוי צ יידוש קדוש קדושק עשר- מירחים שניםדושק רעש-ים ממזלות שנדושק ]עשר-שנים[ משבטים דושק

דוש קדוש קדושק קבע למניין לבנה סדר ירחיםדושק קבע למניין סדר מזלותדושק םעשר שבטי- קבע למניין כבודו שניםדושק

דוש קדוש קדושק מכרובדושק מאופןדושק מחיהדושק

כל יאמרו לעומת לימד לעניו מולד החודשקומוממ הורהו לעבר זה החודשקומוממ חודש על זה החודש מניין כל ה עשקומוממ ]בעם) [פעמ( ן יפקומוממ

נאמר101בפיוט של קליר לראש השנה

ואם יצאה גזרה דחוקה ארקהיושבי לחבל

ומבלקהבבוקה ומבוקה]אשר[הסתכל בתבנית

102 בכסא חקוקה

ובתיבה אשר תחתיו פקוקה ונפשות צורים בתוכה נקוקה

זקוקהךובעטרה אשר בראש שראל בכינוי מחוזקהובשם י

ובדמות שבטים היא מעוזקהשכן בחזקהובין כתיפיו

103

ענה ובהם אתחזקהבהם אש

כבודהסא יחקוקה בכהדמות יעקב ב עלהמ שלמליציו- נציגיובזמן שנגזרה גזרה המשורר תולה תקווה ב המוקף בדמות השבטים ששמו ישראלעל ראש האלשבכתר בנשמות הגנוזות תחתיו

עדותם של השבעים ושל קומראן מכריעה את שבאשר לנוסח המקורי של הטקסטלסיכום דיון זה אדגישבאוגרית ולשבעים שבעים בני אשרהל מספר בני אלוכנראה צודקים המפרשים המציעים לקשור הכף

על ידו תפרש נו ידוע לבן סירא היהלמספר בני ישראלראינו שהנוסח יחד עם זאת עמים בלוח העמיםתריסרוני הקובע את הדגם ללפי פירוש זה גבולות העמיםאת קשרנו כמתייחס לשנים עשר שבטי ישראל

נו שתפיסה י והראהצבענו על הזיקה בין גבולות הארץ ובין שנים עשר מזלות או כוחות עליונים גבולות היקום כפי שהוא הובן על ח לבריםלקבוע שנוסח המסורה לדבעל סמך זה אפשר מעין זו מצויה כבר באנומה אליש

גבולות תונה שהאל השתמש בה כדגם בזמן קביעי מדבר על שנים עשר שבטי ישראל כמערכה עלידי בן סיראם באופן שבטיהב שאף הם תופסים את יהנוספיםמקורות את עדותם של הףצרלמסקנה זו אפשר ל העמיםעתה אפשר לומר שלצד התפיסה הזאת ובזיקה ו ו לעיל בהרחבה בדמות עליונה ואף אלוהית של יעקבנדנ דומה

שבטיםהב תה קיימת תפיסה עתיקה שמייחסת מעמד דומה לייאליה הי

3369 קמברידגי גניזה י הנוסח מכשינוי 83 עמ מחזור לראש השנה דניאל גולדשמידט מלך במשפט יעמיד 101

ADD המאגרים של מפעל המילון ההיסטורי ללשון העבריתלפי חוקהי בכ 102 שכינה נחזקהי בכ 103

245

מן הגניזה תפילת יעקב ג

104סולם יעקבנביא עתה את הנוסח העברי של התפילה מ

~אבינו יעplusmn תplusmnלplusmnתפ

חנוך מתושלח נחplusmn דplusmnר] [plusmn ייי אלהים אד2

הצדיקים אל נאדר על כסא כבוד] [ ייי אלהי 3105

האוחז[ ] תיך ה plusmnאplusmn נ4106

האוחז בארבע פינותplusmn בחלומי107

המכין את השמים בהוד כבוד תפארתו העולם כולו בזרועו5

הפותח ממעל לשמים חלונים כשיש6108

םאלהי השמיplusmnובהם כ

והיכנתה בהם דרך לירח סתר בלילה שלא יחשב אלים]י[ והוא נ7

~ מפניך רא להם והולכים שלא יחשבו אליםplusmnוplusmnקplusmn עוד ולכוכבים8

שרפים רועדים שש כנפים בשתים מכסים ואינם נדממים9109

104 Magische Texte aus der Kairoer Geniza herausgegeben von Peter Schaumlfer und Shaul Shaked

Band II (Texte und Studien zum antiken Judentum 64) Tuumlbingen 1997 pp 31-32 50-51 352 המתגאה על אך השוה ) 110הערה 174 עמ(לא תועד כלל -נאדר עלושהצירוף לייכט כותב שביטוי זה קשה 105

אדיר על )נהדרבנוסחאות אחרות ברכת יוצר אור לשבת אל אדון (ונאדר בכבוד על המרכבה חיות הקדש 589 569 555 548 סינופסיס מעשה מרכבה (אדיר על רזי מעלה ומטה אדיר על המרכבה המרכבהכל מופיעות רוב הדוגמאות )קליר (ונאדרתה על כל רוממו סובל עליונים קדוש הוא נאדר במרכבות מעונים )595

האוחז בארבע פינות העולם מה שנאמר בתפילת יעקב אצל קליר לביןסובל עליוניםבין השוו גם בהקשר הקדושה )בנוסח הסלאבי( נושא עולם כולו מתחת לזרעו ובזרועו

אוחז אחזה וכוו חזיתיndash חזהכאן צריך להופיע פועל כאשר שראיתי בחלומיכפי שמוכיח הטקסט הסלאבי 106ולא המצאת המעתיק היצירתי שניסה לשחזר ) בהשפעת מילת אוחז מופיעה בהמשך השורה(טעות של מעתיק רשלן

246 עמ ו108 ההער 245 עמ בןסוג שצוין הטעויות מ) 145 עמ(כפי שמשער לייכט את המקור המקוטע שלפניו דו מוכיחות שהטקסט שלנו יצא מתחת ידו של מעתיק רשלן מא114הערה

) 144-145 עמ(אליעזר מפרקי דרמופיע רק במדרשים מאוחרים החל ארבע פינות העולםלייכט טוען שהביטוי 107רקיע (אלה הם שמות המלאכים האזורים זרוע ממקום למקום ולעוף בכל פינות העולם אך הנה בספר הרזים נמצא

יש רוחות העולם כך שפינות העולם הם ד רוחות העולם טסי נחושת וטמנם לד וקח ד בהמשך הקטע נאמר) אמופיע נושא הכל בזרועוכמו כן בספר הרזים הביטוי המופיעים בסמוך שתאחזו זרועלשים לב גם למלים

האוחז בארבע פינות העולם כולו בזרועוהמשפט הוי אומר) רקיע ז (תולה בזרועו מעונהוכן ) רקיע ד(פעמים מבחינת לשון וסגנון ממוקם היטב בספרות המאגית והמיסטית של מאות ראשונות

משל לשצ 108 The idea that the angels sing unceasingly is again widely spread in Greek liturgies butלייכט כותב 109

unknown in Hebrew Qedushot (p152)ול48 ה הוא מפנה לאפוקליפס -Constitutiones Apostolorum -מרכבה יהודית ותפילה הנדונה בהנה האפוקליפסה בכלל והקטע הנדון בפרט טבוע בחותמה של ספרות

Constitutiones אמנם גם הלניסטית עם אינטפולציות נוצריות בודדות-אינה אלא תפילה יהודית כפי שכבר צוין Erik Peterson Buch von den Engeln Stellung und Bedeutung der heiligen אותה טענהפטרסון טעון

Engel im Kultus (Leipzig Hegner 1935) pp 385-386 מספיק עדויות לרעיון זה במקורות אך למעשה יש בספר חנוך הסלאבי נאמר הוא מופיע באפוקריפים סלאביים אחרים בין השאר יהודיים החל מן המאה הראשונה

По стредэ же небеси видэх въwрuжены вwя слuжаще Богови в тимпанэх и wрганэх непрестанным гласом ובאמצע שמים ראינו חיילים חמושים עובדים את האל בתופים ובנבלים בקול לא נפסק

)Valliant p18 OTP v I pp 130-131 וכן Valliant p 24 OTP pp136-137 (של אברהם הבאפוקליפס глהגיבור לא יכול לעמוד בשמים עד שמלאך יהואל מלמד אותו שיר מיוחד ומזהיר 7и непрестая אמור ללא

מיד אחר כך אברהם שומע את שירת המרכבה וגם כאן מודגש ענין שירה בלתי ) OTP v I p 697 (הפסקה פוסקת

iеще ми п cэ гл 7ющю и uстиiе 6 же о6гнz сущаго на простерьтии и възношашесz выше и гла c слъшахъ kко възьмущениk морьска и непрестаkше t силонениk о6гньнаю и kко възвысися о 6гнь въспарz на высочеiе 6 видэхъ подъ о 6гньмь престолъ t о 6гнz и многоо 6чесныхъ о 6крт cъ и гаще пcэ и подъ пртcьомъ животы четыри о6гньны пою6ща

תוך בלתי פוסק ו שאון הים התנשא למעלה ואשמע קול כמ הרקיעועודני אומר שיר זה והנה פה האש אשר היה על ראיתי מתחת לאש כסא אש ומרובי עיניים סביב לו אומרים שירהוכאשר נישא האש למעלה יותר התגברות האש

האש יוצא ב-אחגיגה יג ע חיות אש ממללות מאי חשמל השוו (שרות ארבע חיות של אשכסאומתחת ל )י שםרש מדיבורן

וינעו אמות הספים מקול הקורא והבית (דוק בין שירת הקדושה בין האש קיים כבר בחזון ישעיהו יש להעיר שקשר ה ד וזי מאומרכ) ואילך65 עמ )25הערה 9 עמ צוין לעיל( אמונות המקרא ישראל קנוהל עתהוורא ימלא עשן

Error Bookmark not defined עמ לעילורא(ומכאן מסתבר הקשר בין האש אשר לא תדעך בספרות ההיכלות) חנוך ב(מלאכים חמושים משלב מוטיבים של שירה מתמדת) רקיע ב(ספר הרזים ובין שירה בלתי פוסקת) ואילך

) של אברהםהאפוקליפס(ושיר של אש

246

וגם אני מקדש וקורא 10110 שנים עשר פניplusmn ם עשר ראשיםplusmnיplusmnנplusmnש

שניהם טהור עינים וידים שבטים ראשו נמלא טל מהם שמ11

קדוש או אב באיה שנים ולפיד אש ברקים מבהיק12111

לםplusmnוplusmn או ע

plusmnמלך אביר עולם plusmnוplusmnאplusmn אל י13112

אמיץ ברוך מלא השמים והארץ

ילתי עניני ושמ ותהומות וכל העולמים לכבודך14113

שהללתי

יןplusmn וח15114

בקשתי מה שאני מבקש ועשה ותביא שאלתי לפניך

ברוך אתה חלמי בשרה כי ייי מהולל בפי כל הנשמות והגד לי ב16

ייי האל המושיע17115

אמן116

לבושים מימינם ומשמאלם gt םושריוניltאלה העומדים במעלה חמישית אוחזים צנה ורומח וכובע נחושת בראשיהם

אוחזים בלפידים וממהרים להשיב מענה ופיהם לא ידום משאג ואבני ברד ורעדה במחיצתם ועל נהרי אש מהלכים מאש יצאו ובאש מעמדם כי כל מעשיהם באוצרי אש מלהטת ומרוח אפם תבער אשואשם ומנשמת אש בוערת

)4-7 שורות בכל מדה ומדה במדבר קדושתות לשבתות השנה(וכך אומר יניי ולא תישכח ולא תידום מגרונם ולא תיפסק משפתם ולא תחשה מלשונם קדושת שמך הגדול לא תמוש מפיהם

ולא תיתעלם מעיניהם ר מפניהםולא תעבו מליבם )99-94שורות נחמו זעם ממך א קדושתות לשבתות הנחמה ( קלירכן אצל ינאמו קדושו ברוךו ושיר וזמר ינעימויום וליל יקומוואל נא ידומוברן יחד ירוממולך בקול ינאמו Ἐν δὲ τῷ μετrsquo αὐτόν εἰσι θρόνοι אדוגמל ניסוחים אחרים המדברים על שירה מתמדת מצויים לרוב

ἐξουσίαι ἐν ᾧ ὕμνοι ἀεὶ τῷ Θεῷ προσφέρονται ואחרי אלה כסאות ושלטונות ובהם תנשא תמידכול מלאכים ] [את שם קודשו תמיד בש ]ברכו 38 צוואת הלוי) (קסא עמ כרך א מתוך כהנאגוםתר (שירה ליי

תמיד מספרים כבוד אל רוממי שדי פנות צבאיו קדושים )4Q504 f1-2 vii 5 9 דברי המאורות( רקיע קודש 4Q 418 ) ידמה כי אדם בן ו יעצל כי הם ושנא כ ה שמים ב] ו[ ל ] [ קודש מלאכי ) ברכת יוצר (דושתווק

(4QInstructiond) 55 8 11 ) ב שבעים ליחזקאל מגהנרמזת בתרגום ה עוד על שירה מתמדת נועייDavid J Halperin Merkabah Midrash in the Septuagint JBL 1013 (1982) pp 357-359 ולבסוף נצטט את

)יגתהילים ל( אלהי לעולם אודךילמען יזמרך כבוד ולא ידם י המקרא 120הערה 248 עמ להלן ורא וקרא זה אל זה כמו שנאמר ndash וקורא אומר קדושה ndash קדשמ 110שם ואליהיש להעיר שאותה רשימה מתחילה מ אבא ביהמופיע שמות של מטטרון בחנוך גהברשימת שבעים 111

יהוה צבאות אה בהה יה ביה יהואל שורה הובהיכלות זוטרתי מופיעה סלאבי של התפילההשמופיע בנוסח בשם יהו הי אי הי יהו הב יה וא ברוךו או יהובסמיכות ל באה בו שם הוהנה עוד נוסחא שמופיע יהואל

) מרכבה רבה (שם כבוד מלכות לעולם ועדאה באה האה יוה הי הו או יה הו יה יהה ברוך ) אונסוגם כפייה(עוצמה חיוניות כוח βίαמיוונית ביאהכינוי השםאת התכן שבמקרים מסוימים יש לפרש יי

בייא בתהילים סחביאההמדרש מוצא שם אלוהי ביהך כל מקום ומקום שאין אדם ממונה אין ל אמר לו ביה שמו מהו שכתוב שמואל בר נחמן י הנשיא שאל את רר

אל תהי קורא ביה אלא אתמהא ביה שמו שנאמר ההקב כביכול ומי ממונה על ביאה של עולמו על ביאה שלו ) יבראשית רבה יבוא עז טור ג הב פירושלמי חגיגה ו השומדרש תהילים מזמור קיד( ביאה שמו

יוונית מלשון עוז הפ מוסברת ע ביההמילה ) 108 עמ(רבה של בראשית אלבק-תיאודור תבהערות למהדור עמ ביאערך ( דרך ndash via )יווניתהבתיווך (אך לגבי קטע זה נראה יותר פירושו של יסטרוב מלטינית וממשלה159-158 (

לקביעתו ) cornerstone of this assumption p 174(נה יעבור ריימונד לייכט השורה הזאת מהווה אבן פ יש לציין שכבר השורה שמהווה ( והקורא ישפוט מופלאברצוני לצטט כאן את טיעונו ה שהתפילה נתחברה ביוונית

או אב באיה או מופיע במקור באשמת תוכנת העריכה כנראהndashשלו משובשת פעולות הקבליותנקודת מוצא ל )עולם יאו אל לםעו

Let us first turn to the name of God He is called Yaocirc Yaocircva Yaocircil Yaocirc in the Slavonic version This is better structured than the confused Hebrew version אל יאו או אב באיה או עולם although both undoubtedly go back to the same source If we try to parallelize the elements of the two versions the final יאו corresponds to Yaocirc In order to reconstruct Yaocircil we have to delete עולם and disconnect as או is clearly discernible as Yaocircil If we take the initial אל)עולם(יה או )בא( but then יה from באwhat has remained again of Yaocirc we have to identify יה(אב בא( as remnants of Yaocircva Although this parallelization looks a bit like a kabbalistic device on my part there can be little doubt that Yaocircva stands for the fully written form of the tetragrammaton written in Greek (and Old Slavonic) phonetically with a Beta Therefore the fact that the name of God in the Hebrew manuscript has a Bet and a Aleph too (and not a Waw and Heh) can be taken as a clue that this sequel of nomina was not composed originally in Hebrew but in Greek

אין לתקן מדעתנו ולפי דוגמאות שהבאתי מצביעות על דבר אחד פשוטה ות שבטיעון כזה כשלעצמובנוסף לבעייתי ס וחופש להרהעובדה שיש לנו טקסט מקביל בשפה אחרת לא מצדיקה את ה יםמאגיהשמות הטעמנו את שורות של

מאגית האת הנוסחא מעתיקים ומתרגמים יכולים להחליף ולבנות מחדש את הטקסט במידה שנטל לעצמו לייכט השפה המקוריתהייתהואי אפשר לקבוע על פי זה מה שלפניהם באחרת שנראית להם יותר

מצויה שם ברוך אמיץ אבירגם השורה לעתים קרובות בצמוד לאמיץ אביר כינוי האל רגיל בספרות ההיכלות 112 400 378 270 191ראו לדוגמא סינופסיס

ושמע תהילתי 113 )לייכט שפר (ותןשיבוש במקום 114

247

שנים עשר ש הטקסט הסלאבי המקביל מלמדנו הוי של שנים עשר פנים כפני השבטים מופיע כאן במפורשיהזכמה מילים מתחילה כעין של ה אחרי הפסק117שייכים לתיאור דמות האל ראשים שנים עשר פני שבטים

מלא השמים והארץ ותהומות וכל העולמים לכבודךומסתיימת קדושהנפתחת במילה קדושהראשו נמלא טל מהם שמשניהם טהור ובין הקדושה פני שבטיםני עתה בשורת מילים המפסיקה בין יעני

אך עצמםמובנים כשלה השורה מורכבת משברי פסוקים וביטויים עינים וידים שנים ולפיד אש ברקים מבהיקטוי יברצוני להציע כאן פירוש לב אינם מצטרפים למשפטים בעלי משמעות שמשתלבים בטקסט התפילה

הבנת דמותו של האל ודמותה של המערכה העליונה כפי שהן לעפירוש שיש לו השלכות הראשון בשורה זוויה במשפט סתום שמופיע משום שהיא תל הצעה שאני מציע כאן הנה היפותטית בלבדה מצטיירות בטקסט זה

רק בנוסח העברי של תפילת יעקב ומשום שהיא נזקקת למוטיבים שלעת עתה מצאתי רק במקורות ביניימיים צח ואדוםכדרך ה להקבותמתייחס ראשו נמלא טלמילים ה שבהקשר שלנוהנחה פשוטה ביותר

מקשר טל זה עם הגשם התיאופני בסיני) ג- ה(ם ימדרש שיר השיר ותיאורים אחרים של הדוד שבשיר השירים מפני אלהים זה סיני מפני אלהים אלהי ישראל רעשה אף שמים נטפו ארץעל שם שראשי נמלא טליחיו על פי הכתוב ) בירושלמי לח ע( המתים תייכמו כן הטל נקשר לתח )ד הטיםהשוו שופ ט סחיליםתה(

צירוף שני ) יט כויהוישע (שכני עפר כי טל אורת טלך וארץ רפאים תפילמתיך נבלתי יקומון הקיצו ורננו מוטיבים מופיע באגדה על מתן תורה ה

חיים טל הזילו כבוד לענני ההקב אמר מעלן של האש מחמת משולהבין ישראל שהיו לפי אומר אילעאי ברבי יהודה רמכילתא ( )י-ט סח תהלים (אלהים תניף נדבות גשם ואומר ווג אלהים מפני נטפו שמים גם רעשה ארץ שנ בני על

)י א ערכיןאתוספת בחדש טוכי מאחר שמדבור ראשון יצאה נפשי יצאה בדברו שנא ה יצתה נשמתן של ישראלכל דבור ודבור שיצא מפי הבעל

גשם נדבות תניף אלהים שנא אותםה להחיות בו מתים והחיההוריד טל שעתיד הב נשמתן דבור שני היכן קבלוהו )בשבת פח ע (נחלתך

)פרק לג(ה וטל תחייה מופיע בפרקי דרבי אליעזר טל מראשו של הקבndashמוטיבים הצירוף שני

ה נוער לבוא הקב ולעת ה מלא תחית טלשראשו שלהקב המראשו שלהקב טל תחית המתים מאיזה מקום הוא יורדאני ישנה ולבי ער קול דודי שנ ה מלא תחית טלשראשו שלהקב מנ ית טל ומחיה את המתיםשער ראשו ומוריד תח

וג דופק פתחי לי אחותי רעיתי יונתי תמתי שראשי נמלא טל

אהיה כטל פסוקים כמו הוכן על סמך טל השמיםהברכה שיצחק נתן ליעקב פותחת בעל סמך זה שנרקמו אגדות רבות על ) ומיכה ה( ייה שארית יעקב בקרב עמים רבים כטל מאת יוה )והושע יד (לישראל

מוטיב שמשתלב בתיאור יעקב כדמות עליונה טל אלוהי שיורד על יעקב

ולבי אלא יעקב נתייאש לו שלא יטול את הברכות מיצחק א אני ישנה וגוד אף שמים נטפו] שנאמר [שראשי נמלא טלוילך ויקח ויבא מיד הלך שראשי נמלא טל ה הרי עיטרתי לך את הברכותל הקבא] למה [ וגוורבקה אמרה ער

) תנחומא בובר תולדות יח (נכנס אצל אביו ונטל את הברכות שנאמר ויתן לך האלהים וגו לאמו וגור פנחס הכהן מנין אתה אומר א יםד ויתן לך האלהים מטל השמ ההה ליעקב ברכת טלשעטר הקב שראשי נמלא טל

)115 עמ תולדות בראשית רבתי (שיעקב שותף עם בוראו בכל דבר שנאמר לא כאלה חלק יעקב כי יוצר הכל הוא

הקבלה ) 107הערה 172 עמ(מופיעה רק בקשר לקריאת מגילת אסתר האל המושיעריימונד לייכט כותב שברכת 115

בשם יחוש הבדלה דרבי עקיבאבה מופיע) תפילה מאגית(ובענין ) אחרי ברכה אמןהשוו (קרובה יותר בנוסח שלום (אמן אמן סלה ברוך אתה יי רופא חולים חי העולמים האל המושיע הו סבהואחישה אריפט חמואל קמואל י

- יד יצחק בן בעריכת אסתר ליבס מחקרים בדמונולוגיה מאת גרשם שלום רוחות ונשמות שדים עקיבא הבדלה דר 92הערה שלום שםורא יהו סבהו לגבי )168 עמ דשסתירושלים צבי

in bBer 45b it states that a person should not say Amen when hehellip)152 עמ(כט כותב ריימונד ליי 116himself said the benediction This rule is obviously not observed in the Prayer of Jacob which

could be a trace of the Christian habit to conclude every prayer with Amen ר להביא שורה ארוכה אפש יוחסו כוחות אמןומשום של סדר התפילה המקובלועד לחז דרך קומראן מן המקראהחל של דוגמאות נגדיות

דוגמא ורא(במקרים רבים תוך הכפלה או שילוש חתימה במילה זו אופיינית במיוחד לתפילות מאגיות מאגיים )קודמתהבהערה

מסביר ריימונד לייכט את שתפילת יעקב מושפעת מתיאורים הלניסטיים של הליוס בהתאם לטענה מרכזית שלו 117שבהם מתואר הליוס כמי שמופיע במשך שתים עשרה שעות היום הדימוי הזה על ידי הפניה לפפירוסים מאגיים

פרצופי-סרתרי ראשי-תריסרהדמיון בין תיאור זה ובין תיאור ) PGM III 494-535(בשתים עשרה צורות שונות ndashבשני נוסחיה (כמו כן נראה לי שכל הדימויים הסולריים שלייכט מגלה בתפילת יעקב קלוש ביותר לדעתי הנו

או שהם כלליים מאוד ועל כן יכולים להלום את אל השמש באותה מידה כמו את או שאינם כאלה) העברי והסלאביבתקופה הלניסטית מאוחרת הליוס הופך לאל ) 21הערה 230 עמ ראו לעיל(אל הסערה או כל אל אחר

כך שבאוצר הדימויים שלו נמצא כמעט כל שקולט תארים שהיו שייכים לאלים שונים אוניברסאלי-סינקרטיסטיזיקה שחר כמו לשון זריחה הליוס יש צורך בראיות ספציפיות יותרלכן על מנת להוכיח זיקה ל תואר אפשרי

תוך כאשר הגעתי כך לדוגמא) 59הערה 100 ועמ58הערה 99 עמ רא לעיל(לתופעות אסטרונומיות וכדומה על פי השוויתי זאת לציור הליוס המוקף במזלות לדימוי יעקב המוקף בשנים עשר השבטים שחזור היפותטי

)126הערה 250 עמ ראו להלן(המסורת העתיקה המשווה את יעקב ובניו לשמש וכוכבים

248

היום והעליונים אומרין הלל היום הזה יום ברכות וטללים בני לו אמ קרא יצחק לעשו בנו הגדול הגיע לילי יום הפסחעשה מטעמים היום הזה בו אוצרות ברכות טללים נפתחין בני אמרה רבקה ליעקב בנהטללים נפתחיןהזה בו אוצרות

ויתן לך האלהים שנ עשר ברכות ברך יצחק את יעקב כנגד עשרה מאמרות שבהן נברא העולם יהודה אומ ר לאביךוכשיצא יעקב מאת פני יצחק מעוטר כחתן וככלה הרי אלו עשר ברכות יעבדוך עמים מטל השמים ומשמני הארץ

מידי אביר יעקב ומשם רועה אבן שנ בקשוטיה וירד עליו תחית טל מן השמים ודשנו עצמותיו ונעשה גם הוא גבור כוח )לב פרקי דרבי אליעזר (ישראל

נת במיוחד הפסקה הבאה ממדרש תנחומאימעני

הוא נותן ] אלהים אין כתיב כאן אלא האלהים כשישלים אלהים מליותו [)ת כז כחבראשי (מטל השמיםלהים ויתן לך האראובן ראה מה פנחס הכהן בר חמא בשם ר אמר ר שיעקב שותף עם בוראו בכל דברלמה לך הברכות שבירכתי אותךבהדרי קדש מרחם ם חילך ודוד מקלס עמך נדבות ביו) ירמיה י טז( כי יוצר הכל הוא וגו כתיב לא כאלה חלק יעקב

)תהלים קי ג (משחר לך טל ילדתיך118

תן ליעקב יהוא י הים למצב הזהואליגיע רק כאשר ) מלאות כלומר (מליותמתאר את האל במצב האלהיםזכר ושהרי הוא מ(אך ברור שהדרשן התכוון אליו לא מובא כאן שראשי מלאה טלהפסוק טל של ברכה

אותו טל שראש האל נמלא ממנו ושעל ידו הגיע האל את מליותומשם בא לשון ) מן יחין בסייבאותו ענ דברים שיש לוההוא נותן ליעקב משום שהוא משתף אותו בכל למלאותן זה מנוסח י עני119אלוהיתהן חיצוני אלא במלאות יבורא נוגע כאן לא באיזה עניהשיתוף בין יעקב ובין ה

הים נקרא כאן כמושא ישיר של נתינהוהאל ויתן לך האלהים אחרת על הפסוק באופן חריף במיוחד בדרשה

י אלהים זכרני נא וחזקני נא אך י ויאמר יד ויתפלל שמשון אל יאימתי לכשתצרך לה הה אחא יתן לך ויתן לך אלהותא ר הברכה שברכני אבא יתן לך אלהותה אמר לפניו רבון כל העולמים הזכר לי אותה) שופטים טז כח( הפעם הזה האלהים וגו

)747 עמאלבק-תיאודור ג-בראשית רבה פרשה סו( )ורבותינו דרשו לאה בראשית כח דשכל טוב (שתגזור אומר ויקם לך אחא אומר ויתן לך אלהים יתן לך אלהותך ר

בחלום הם דמות שהפנים העליונים שיעקב ראה הנחה שהועלתה כברבלאור מסורת אגדית זו ובהתחשב עליונים שבראש הסולםהפנים העל ראשו נמלא טלאפשר לפרש שבטיםהעליונה של עצמו ושל

מי אלה ראשו נמלא טלאינו יכול להצטרף אלא ל מהם מהםראשו נמלא טל בתפילת יעקב נאמר מלאבמקום נמלאלשון סביל לפי רצף הטקסט מסתבר שהם השבטים ה נמלא טל מהםשראשו של הקב

ה להתמלא בטלמיהו זה שגרם לראשו של הקב ל בשיר השירים עורר את בעלי המדרש לשאולבפסוק הנוהדוגמא שראשי נמלא טל שאני מלא רצון ונחת רוח אברהם אביך שערבו עלי י על הפסוקכמו שאומר רש

דאי וי מסתמך כאן בורש אם תשובי אלישכר מעשים טובים מעשיו כטל הנני בא אליך טעון ברכות ושילו )בלח עב ה הברכות פ(מעין זו שמופיעה בירושלמי על דרשה עתיקה

זקינך רצוני נשבעתי לו שאיני זז טל מבניו לעולם מה טעם לך טל ילדותיך וכתיב בתריה ריש לקיש בשעה שעשה אברהם לאברהם במתנה נתתיו לו ויתן לך האלהים מטל השמים בדייתיקי נתתיוולא ינחם אמר רבי יודה בן פזי הנשבע

עליון מתמלא טל מראשי הראשו של יעקב אפשר להבין את המשפט הנדון באופן כזה גיוןילפי אותו ה בקשר לדימוי זה יש להעיר שעל המזבח שבנה אליהו על הר 120 שאף הם נתפסים כדמויות עליונותהשבטים כמו כן) לדא יחכים מל(יצקו שנים עשר כדים של מים ספר שבטי בני יעקבשתים עשרה אבנים כמכרמל מ

לפי תרגום ו ה יצק שמן ונסך נסךיועל המצבה השני ונה שהקים בבית אלראשהמצבה היעקב יצק שמן על ראש ב גד יינות שקיימים מששת ימי בראשית כניתנאים על שנים עשר מעהמסורת להשוו נסך יין ונסך מיםndashיונתן 121שבטים

מקופות בלוכסנים הם הוספה שלית הציטוטים המקראייםוהשלמ תולדות יא) בובר( תנחומא 118 29 119קולוסיים ההשוו אל 119 הראש מתמלא ndash מטלאארום שער ראשי אתמלי מן דמעתיך כגבר דשער רישיה מצבע התרגום לפסוקנו גורס 120

ה מתמלא טל לפיה ראשו של הקבש חדשהר ודרשת ז 123הערה השוו עוד להלן מדמעותיה של כנסת ישראל תיאורגית של אמירת הקדושה על ידי ישראל שמתנקזת לדמות יעקבהפעולה היש לציין ש מתפילותיהם של ישראל

26 25הערות 77 ראו מאמרים שצוינו לעיל עמ (היטבשחקוקה למעלה תוארה במקורות מיסטיים רבים ונחקרה קטע הבא של בעל הרוקחבמיוחד הו חשוב נינילענ) 20הערה 106 ועמ

לפי כי שייך לומר על הנעלם עצמו יעריצו כמו ומה שאומרים נעריצך לפני נקדישך ובפסוק והקדישו ואחר יעריצו י הרשלר משה וא פירושי סידור התפילה לרוקח (על פני יעקבונקדישך על הוד למטה עריץ האל בתעצומות עוזך

טיהינגגן נפתלי הירץ טריביששל מלאה הארץ דעה דוריהשוו גם בס תקלו-תקלה עמ צהסימן בירושלים תשנ )ב114 עמ ךשת

פני שהוא הוד למטהחסת לישמתי מהווה פעולה תיאורגיתבניגוד להערצה אלעזר אומר כאן שדווקא קידוש ר וגם אני מקדש קידוש מצד המתפללהבא בקשר לפעולת פניםו ראשיםאזכור תפילת יעקבוכך גם ב יעקב

השבטים עשר ראשים שנים עשר פניניםוקורא שמן לים בשנים עשר אוהפת מטה בידו עומד על הבאר שמוקםמשה ע דורא אירופוסכנסת של ההשוו ציור קיר בבית 121

وقطعناهم اثنتي ) 7160( קוראן והשוו האוהליםך אל פתחו של אחד הולכל אחד הבאר פורצים שנים עשר נחלים שعشره اسباطا امما واوحينا الي موسي اذ استسقاه قومه ان اضرب بعصاك الحجر فانبجست منه اثنتا عشره عينا قد

249

ויבאו אלימה ושם שתים עשרה עינת מים ושבעים תמרים מגיד שהיה אותו מקום מקולקל במים יתר מכל המקומות שהרי וכשבאו ישראל חנו ששים רבוא בני אדם וסיפקו להן מים ולנו ושנו היו שנים עשר מבועים ולא סיפקו אלא שבעים דקלים

אלעזר המודעי אומר מיום ר יהושע א היו ישראל שרויין אלא על המים כך דברי רויחנו שם על המים מלמד של ושילשוושבעים דקלים כנגד שבעים זקנים ה את העולם ברא שם שנים עשר מבועין כנגד שנים עשר שבטיםשברא הקב

)מכילתא כז(

ן תיאור זה ובין ידמיון ביש יעקב שמתמלא מן השבטים) דמות(מדבר על ראשו של ראשו נמלא טל מהםאם ברית כל ראשון תיאור השבטים כברכה עליונה שיורדת על ראש יעקב בדברי בן סירא שנדונו לעיל

עשר- לחלק שניםויציבהו לשבטיםויתן לו נחלתוויכוננהו בברכהוברכה נחה על ראש ישראלנתנו ים כמעיינות נובעיםגיה אסטראלית מזלות נתפסוהנה במא מזלותהברנו לעיל על קשר בין השבטים ובין יד

ונזלים מן תזל כטל אמרתימלשון מזילndashלים מזל ימהבשלב מסוים תפיסה זאת נסמכה למשחק שפעבבלי ב-אירושלמי עבודה זרה יח ע( בשלב מסוים מסורת תלמודית כמו כן122)טו דיר השיריםש (הלבנון בגן עדן נקשרה למסורת של שנים עשר מעיינות123ג נהרי אפרסמוןשל י) תענית

מסורות אגדיות שתוארו לעיל יחד עם יסודות אחרים נתחברו יחד כדי ליצור את אחד המיתוסים המרכזיים שנקראים תקוני זקן עשר הד דרך שלושרשמדבר על טל עליון שיו )אדרות וספרא דצניעותא(הר ושל ספר הז שקשורה לדמות עליונה של יעקב) פרצוף( היפוסטזה אלוהית ndashר אנפין על ראשו של זעי124גם מזלות

הורנו וכאשר ביקשו בני עמו של משה כי ישקם אומות עשר שבטים-הפרדנו אותם לשנים علم آل اناس مشربهم

וכל שבט ידע את המקום אשר ממנו ישתה עשר מעיינות-אז בקענו מתוכו שנים הכה במטך בסלע לו לאמור ) 137 עמ האביב תשס-תל אורי רוביןגוםתר(

הזיל מופיע ndashלים מזל ימהמשחק יתזל כטל אמרתכמו הטפה תבהורא מזל שפתיםבקומראן קיים ביטוי 122 ואף מזלות שבטי יעקב גם בכו במרה מזילים דמעהגם יחד שבה שבטים ומזלות בקינה עתיקה לתשעה באב

למרות זאת לא ידוע לי על פירוש מזל מלשון נזל קדרו פניהם כימה וכסיל חפו ראשם דגלי ישורון יזלו דמעהכמו יתכן שיש כאן השפעת מונחים ערביים הקשורים במאגיה אסטראליתי )יקטליאזוהר וג(ג עד המאה הי

של הביניימי של פירוש המשנה בתרגום של הביטוי הזה calqueוהשוו הורדת הרוחניות אסתנזאל אלרוחאניאתמילון לטקסטים והמזלות הרוחניות )אבן דורו של רשב שלמה בן יוסףמאת (ד ד מ פרהזבודה ע םהרמב

לעלות באוב להוריד רוחכ אסתנזלמפרש ) וירושלים תשס(ערביים יהודיים מימי הביניים של יהושע בלאו רוח כ אאלרוחאניה אלפלאניה תסתנזל עלה צפה כד) ת ימצוות ל(ם ומתרגם פסקה מספר המצוות לרמב

יחסות למינוח ספציפי של המאגיה יבחוסר הת לדעתי התרגום זה לוק) 690 עמ (פלונית מורידים אותם בדרך זו דוב שוורץ ואחרים יוסף פנטון משה אידל האסטראלית שתואר ונחקר על ידי שלמה פינס

ב שבטיםב נהרי אפרסמון ומקשר אותם ליזוהר מדבר לפעמים גם על יה 123ויהיו בני יעקב שנים ריסר נהרי אפרסמונא דכיאדאינון ת דהא בשמא דא אסתלק גו תריסר דאתכסיין וישמע ישראל

)אא קעו עזוהר ח(אלין תריסר שבטין דשכינתא אתתקנת בהו עשר על כן משחך אלהים אלהיך שמן ששון מחברךדרשה הבאה שמבוססת על הפסוקים ה הבזוהר חדש מופיע

כטל חרמון שירד על הררי על הראש כשמן הטובהנה מה טוב ומה נעים שבת אחים גם יחד )ח מהיליםתה( )ג-א קלגיליםתה (ציון

אלין תריסר נהרי שמן ששון בצלותהון על רישיה[נגדין להאי שמן ששון ישראל דאינון אחים ורעים ליה אד מאמר חקת זהר חדש (ורוגזא אסתלק מעלמא רצון בעלמין וכדין חדוה בעלמין דנהרין בה אפרסמונא דכייא )למנצח על שושנים

על כן משחך אלהים אלהיךיש לציין שבפסוק שלפני ( שמן משחה על ראשו של האל מושחיםלפי דרשה זו ישראל עתהורא כאן כינוי למלך אלהיםחוקרים השלפי דעת כסאך אלהים עולם ועד שבט מישר שבט מלכותךנאמר Keter The Crown of God inארתור גרין בספרו) 44 עמ )25הערה 9 עמ צוין לעיל( אמונות המקרא קנוהל

Early Jewish Mysticism Princeton 1997 pp 10-11 שמופיע תדיר בתיאור הכתרהה כתב שבניגוד לדימויה יוצא מן הכלל מן הבחינה ודרשה זוהרית זו מהו מלך בשר ודםלהמשיחה אינו מופיע רק ביחס דימוי המלכת האל

הזאת אילו שבשיר השירים רבה נאמר יעותמר ואהלות קצפסוק הבא את ההר חדש דורש וויש להעיר שהמשך ז ר נה שעשו ישראל במדברש ומהיכן היו בנות ישראל הצנועות והכשרות מתקשטות ומשמחות לבעליהן כל מ

י כי הנה יי כת ראשי נמלא טל קווצותי רסיסי לילהממה ש מור ואהלות קציעותד הה מן המן אבהו אמברם הדין ביזעא הדא רסא לית מיניה איליסיס לא דמי הדין רסה להדין ביזעה מצוה והנה הבית הגדול רסיסים

אית מיניה איליסיסעל יפה קולב ולעומתם שמואל יפה אשכנזי ראשי נמלא טל קווצותי רסיסי לילהשמיטים את הפסוק דפוסים מ

עמ 76י וטיקן וכך גם כגורס אותו )בקלב ע טדפוס צילום ירושלים תשמ טאזמיר תצ(שיר השירים רבה מתנות ו ראבןוחסר מהוא אחריו שבא רסיסיםדיון בה אלמלא כןמשום ש נכונההונראה שזוהי גרס א162

ל שוהתמרוקים מים שוי אומר שגם המן וגם הבו ה)ושמתקשים בפסקה ז בדפוס וילנאעץ יוסף ומהרז כהונה בצל טלך תייפינו השווה בפיוט של הדותהוה נמלא בובנות ישראל היו מתהווים מן הטל שראשו של הקב

)Kahle Masoreten des Westens I ז עמ חלק העברי( וראו ציוני ועוד וכן ברקנאטים (ג תיקוניםיבשכולל כל י ר מזל עליון הוא כינוי לכתיקטליאי גהר ורולפי הז 124

שנמשכים למטה יותר מאחרים נקראים אוי חיים ויטל בעץ חיים רק תיקונים ח לדעת ר )לשקל הקודש לרמדעם ג מזלותדהיינו דיקנא דעתיק הם י) פרק כטפרשת ויצא( ספר הליקוטים שוואך ה )שער יג פרק ט(מזלא

שבו המזל העליון הוא התלי)פירוש לספרא דצניעותא(א שבעקבותיו הלך הגר לפי ספר הפליאה יבורש העדחבתיקוני ) ר גן עדן הגנוזאוצ א אבולעפיאר ה ונחש בריחא י דספר סודי רזיי ח והשוו עוד (ב מזלות תלויים י

250

)א תריסרס(תליסר ) בכל יומא(בגולגלתא יתבין 125

אלפי רבוא עלמין דנטלין עלוי רגלין וסמכין עלוי ומהאי גולגלתא ההוא דאיהו לבר נטיף טלא לההוא דלבר ומלייא לרישיה בכל יומא דכתיב שראשי נמלא טל ומההוא טלא דאנער מרישיה

דכתיב כי טל אורות טלך אורות ) מלאתי טל לא כתיב אלא נמלא דכתיב שראשי נמלא טל(יתערון מתייא לעלמא דאתי ונטיף ההוא והוא מנא דטחני לצדיקייא לעלמא דאתי ומההוא טלא מתקיימין קדישי עליונין נהורא דחוורתא דעתיקא

כהאי וחיזו דההוא טלא חוור כבת הטל והנה על פני המדבר דק מחוספסד ותעל שטלא לחקלא דתפוחין קדישין ההחוורא דיליה אנהיר לתליסר האי גולגלתא ד ועינו כעין הבדולחהה גוונא דאבנין דבדולחא דאתחזייא כל גוונין בגוה

בר בסטרא דא לסטרא עיבר גליפין בסחרנוי לארבע עיבר בסיטרא חד ולארבע עיבר בסטרא דא בסטרא דאנפוי ולארבע עי ומהאי אתפשט אורכא דאנפוי לתלת מאה ושבעין רבוא עלמין) כלומר לסטרא דלעילא(דחורא וחד לעילא דגולגלתא

וההוא דלבר אתקרי זעיר והאי עתיקא דעתיקין אתקרי אריכא דאנפין) כלומר אורכא דאנפין(וההוא אתקרי ארך אפים דלתתא אתתקן ואנפוי ) א טלאס(כלא קדשיא וזעיר אנפין כד אסתכל להאילקבליה דעתיקא סבא קדש קדשים ד אנפין

ומהאי גולגלתא נפיק חד עיבר חיור לגולגלתא דזעיר מתפשטין ואריכין בההוא זמנא אבל לא כל שעתא כמה דעתיקא) א אוראותאס (וכל גולגלתא יהבין אגר חיורתא אנפין לתקנא רישיה ומהאי לשאר גולגלתין דלתתא דלית לון חושבנא

ג קכח זוהר ח(ולקביל דא בקע לגולגלת לתתא כד עאלין בחושבנא לעתיק יומין כד עאלין בחושבנא תחות שרביטא )בע

מנייהו ההוא טלא) א מתערס(וכד מטי אתר דמשתכחי אבהן עלאי וההוא רוחא נגיד טלא מלעילא מרישא דמלכאוההוא טלא אתסחי ומטי לגן עדן דלתתא לא בדרגין ידיען דרגא בתר דרגאותאנא נחית ההוא ט מתערין אבהן דלתתאכדין ועייל בפתחא דמערתא וסליק ושאט ביני בוסמין ואתער רוחא חדא דכליל בתרין אחרנין בבוסמין דגנתא דעדן

ההוא טלא ין על חובי עלמאבגין דאינון דמיכ וכד אשתכח עלמא בצערא ובעאן רחמי על בנוי מתערין אבהן אינון וזיווגן הונפשא אודעא לרוחא ורוחא לנשמתא ונשמתא לקב לא אתנגיד ולא אשתכח עד דאתער ספר תורה כדקא חזי בעלמא

ומתברכין ומטי לרישא דמלכא ונגיד מעתיקא קדישא עלאה נגידו דטלא דבדולחא כדין יתיב מלכא בכרסייא דרחמי )ב ערכה אזוהר ח( ה על עלמאוחייס קב כלהו) א מתברכןנ(וכדין מתחברן יכיןונגיד ההוא טלא לאינון דמ אבהן

דכתיב ויבואו אלימה ושם שתים עשרה עינות תאנא בההיא שעתא אשתלימו ישראל לתתא כגוונא דלעילא כמה דאוקימנאוכלא תקף בשבעין ענפיןואת בארבע סטרי עלמא ואתתקף אילנא קדישא בתריסר תחומין מים ושבעים תמרים וגו

אתר דאקרי שמים ומליא לרישיה דזעיר אנפין בההיא שעתא נטיף טלא קדישא מעתיקא סתימאה כגוונא דלעילא )בסב עב זוהר ח( הוה נגיד ונחית מנא לתתא ומההוא טלא דנהורא עלאה קדישא

בזמנא דמטא תשרי ירחא מזלא שכיח וסתיםכלא בהאי נגדין תליסר משיחין דאפרסמונא דכיא בההיא מזלא דכלאבההוא תרעי דרחמי) א תליסרס(ומתפתחי תריסר בעלמא עלאה) א תליסרס(אלין תריסר ) ירחי(משתכחי שביעאה

)א עב קעזזוהר ח( ה בהמצאו כתיבדרשו יהו) ישעיה נה ו(זמנא

אם אמנם בטקסט זה סולם יעקברמזת בזון מן התפיסות הדומות לזו שניתכן אפוא שהמיתוס הזוהרי ניייש )ההמקיפות אות(עליונה של עצמו יחד עם דמויות השבטים הדמות המדובר על כך שיעקב חזה את

הציור שמצטייר כאן מזכיר את 126להשוות זאת לחלום יוסף שבו יעקב נמשל לשמש והשבטים לכוכביםברצוני להדגיש של בית אלפא ובמקומות אחריםכנסתה בבית מוקף בגלגל המזלותהשמש ההציורים של

בלבד ומתבסס על משפט היפותטי הוא לפיו ראשו של האל נמלא טל מן השבטיםש שהפירוש שהצענו כאן כמו כן הוא נזקק למוטיבים שלעת עתה מצאתי רק במקורות ביניימיים קצר וסתום שמצוי רק בטקסט העברי

תריסר ראשי ר האל כותיא לעומתוליות חסרות בהתהוות המיתוס הזהתכן שעיון נוסף יגלה חויאם כי ישבטים נראית לי סבירה ה לשנים עשר תו של ציור זהנמצא באופן ברור בשני הטקסטים וזיק ותריסר פרצופי

ד ומעוגנת היטב במסורות עתיקות הקשורות בחזון יעקבומא סולם יעקבזמנו של ם לגבי זמנו של הטקסטלסיכום עיון זה בתפילת יעקב אציג כאן את השיקולי

בדומה ראשונה לספירההחוקרים למאה הנקבע על ידי רוב בדומה לאפוקליפסה של אברהם וחנוך הסלאבי שכלולה בחיבור זה מהווה חלק ת יעקב תפיל127נתחבר כנראה בעברית סולם יעקב החיבורים לאותם

כאשר ראיתי יה י הפנ במקום שהיא אמורה להופיעהלה מופיע לפי מבנה החיבור התפיאינטגרלי ממנו

יש להעיר דאינון תרי עשר מזלות וסיהרא בתלת עשר תקונין נאמר על תיקוני המלכות) ב עקמד(הר וז

עשרה נחשב למזל השלושOphiuchus נושא הנחששלפעמים גם ורא(זר מוורמס אלע זיקה בין מידות הרחמים ובין השבטים יש להעיר עוד ממה שכתוב בספר השם לרהן יולעני

) 159הערה 156 עמ לעילג מדות של ב שבטים יאר פניו לתפלת ישראל ויגלגל יכי בזכות יעקב וי ג אור פנים בקרייה גבי שכינהוכן י

)גכ עמ (רחמים וזה דומה למה כלפי תפילת יעקב והשבטיםותשפונ דות הרחמיםיג מ ין פנים מאירות של האל שהגיש כאן י

ב נהרי י ה השמן הטוב על ראשו של הקבמושחיםבשם זוהר חדש שישראל בתפילותיהם 123 הע שהובא לעיל ג מידות הרחמיםאת יצגים יאפרסמונא שאף הם מי

ויחנך שאין וכנגד ח ב פעמים אור פנים בשכינה בקרייהכן י ב שבטיםב אותיות בברכת כהנים שהם ביויש י ג אותיות יש באבות ובברכת כהניםכנגד י ג אור פנים בכל הקרייהפניו בחומש הרי י בשבטים יש יאר ה

ב אזכורים של אור ליותה מקביל ישנן גם בשמות השבטיםןב מהשי ותג אותיות שונבברכת כוהנים יש י כלומר יאר יי פניו אליך ויחנךבפסוק בחומשה מופיעשנעדרת משם אות חה ךפני השכינה בנ

ין ימדובר לא רק על הענ ג בטקסט זה ובטקסטים אחריםילב תלבטויות בין יהתנודותאריאציותויש לשם לב לו 125ג יבי ג שבטיםיבי ג מזלותיבי ג חדשיםיבואריאציות וחילופים ענייניים בין יל אלי אלא עהטקסטו

)114הערה 122 עמ ראו לעיל המלך שלמה של איפודרומיןג מרוצים ביבוראו עוד על י (שערי המקדש )בראשית רבה סח י( משבשעה שאמר יוסף והנה השמש והירח אמר יעקב מי גלה לו ששמי ש השוו 126 חבר ביווניתנת סולם יעקבשטען ש על נימוקיו של לנט 1הערה 227 מע לעיל ורא 127

251

חסרים פרטים אמנם בחזון הסולם כמו שהוא מצוי עתה חלק הנרטיבילבתוך התפילה מקשרת אותה בחולמיד להניח וקשה מא בכל אופן128אך נראה הדבר שתיאור החזון לא הגיע אלינו בשלמותו שתואמים את ההפניהוהשני של האל ד פנים ועוד פנים עליונים מעליהםאחד של סולם עם כה ndashוצאי דופן ששני התיאורים י

נתהוו בנפרד וצורפו רק בשלב מאוחר אחדיחד בחיבור שמצויים לפנינו פרצופי- ראשי ותריסר- תריסרה עדיפה בהרבה ההנחה שמקורם אחד הוא129יותר

ליטורגי בנפרד מן החלק - לקם קשור בשימוש מאגישלפחות ח ניכרים בתפילה סימני עריכהיחד עם זאתמאגי - ליטורגיהבולט ביותר שקשור בתפקיד המאפיין ה סימנים האלה מתרבים לקראת סוף התפילהה הנרטיבי

מצביעים על מאפיין זה וכן עניינים נוספים של תוכן וסגנון נוסחאות ושמות מאגייםה שלא שורושל התפילה הד לתארך את המרכיבים הללו אך אין סיבה לאחר ו קשה מאספר הרזיםל ובמיוחד 130ספרות ההיכלותלקרבה

נימוקים שהביא ריימונד לייכט השאף על פי ין הנוסח העבריי לענ131רביעיתהשלישית או האותם מן המאה תנראה לי שבכל זאת אין לדחות את האפשרות הזא כהוכחה שהנוסח הזה מתורגם מיוונית אינם קבילים בעיני

במקרה זה יש לראות את כטענת לייכט שמופיעה באותו כתב יד תורגמה מיוונית תפילת מנשהאם אכן הפרט שמעניין אותנו במיוחד בכל אופן132 של התרגוםterminus ante quem - רביעית כ-שלישיתהמאה ה

לכן יש לתארך אותו כמו ו ימופיע בשני הטקסטים וקשור לחלק הנרטיב דהיינו ציור האל בעל שנים עשר פנים עיקר החיבור

10הערה 229 עמ לעילורא 128 90הערה 241 עמ לעילורא 129 כביטוי של לייכט מאגיים תופעה שולית או מאוחרת ביחס לעיקרה של ספרות ההיכלותאין לראות באלמנטים 130

magical margins of Hekhalot literature (p 172) העיר על כך כבר שולם ב - Major Trends ואחריו כתבוהמעשי בולט - היסוד המאגיחוקרים רבים בהרחבה על חשיבותו ועתיקותו של המרכיב המאגי בספרות ההיכלות

כמו חנוך השלישי שולי יחסית במאוחריםהוא ובמיוחד בחיבורים הקדומים כמו היכלות זוטרתי לייכט עמורא(שסגנונו קרוב במיוחד לתפילת יעקב עיקרית של ספרות ההיכלות ושל ספר הרזיםהתקופה הזוהי 131

פר מהדיר של סה) 109 107הערות 245 עמ 25 ההער 230 עמוכן בעבודה זו 172 168 165 עמ 15 הע144ירושלים ספר כשפים מתקופת התלמוד ספר הרזים מרדכי מרגליות(הרזים מתארך אותו לסוף המאה השלישית

Michael A Morgan Sepher Ha-Razim The(וכך גם דעתו של בעל המהדורה האנגלית )26-24 עמ זתשכBook of Mysteries Chico 1983 pp 8-11 (רוזנטל א)ספר למאה את המתארך ) שם רגליותמובא אצל מ

האוניברסיטה טדוקטור עיונים מתודולוגיים ופנומנולוגיים המאגיה היהודית הקדומה(יובל הררי הרביעיתאיתמר גרינוולד קובע את זמן החיבור במאות מן השלישית ועד החמישית) 127 עמ חתשנ העברית בירושלים

)Apocalyptic and Merkavah Mysticism Leiden ndash Koumlln 1980 p 226 (שהספר מכיל יסודות אףש סבור שם הוא 5בהערה (שביעית על ידי עורך שלא תמיד הבין את החומר שלפניו -שיתישההוא נערך במאה קדומים ) אפשר לתלות במעתיקיםןטעויות רבות במילים יווניות שלא את כול בלי לפרט מציין

ומאידך גם לייכט לא ציין וגם אני לא ראשונות לספירההמאות הסגנון מצביעים לספרות של ני התוכן והירוב עני 132 מקבילות בין הטקסט שלנו ובין מדרשים מאוחרים ני שיהיה מאוחר בבירורי סגנוני וענימצאתי שום סממן לשונימשום שאותם מדרשים ר לקביעת זמנו של החיבוות תורמן אינןכשלעצמ מדרש תדשא כמו פרקי דרבי אליעזר

עמ(ריימונד לייכט מצביע על הקבלה בין תפילת יעקב ובין מדרש תדשא ובראשית רבתי מכילים הרבה חומר קדום הרי היא נמצאת גם בטקסט העברי וגם בטקסט היווני נניח לצורך הדיון שהמקבילה הזאת מובהקת דיה) 166-165

ין שהצביע ייוצא שהענ בוודאי לא נכתב בימי הביניים כפי שסבור לייכט במיוחד אם הוא המקור הטקסט היוונילכל ין הזה באותם המדרשיםיומה מוכיח מציאותו של הענ עליו לייכט בא למדרשים מאוחרים ממקור קדום

בסולם יעקבשכלולות ינו בחומר קדום ובמסורות חיצוניות כגון אלה יא התענשעורכי המדרשים במאה הי היותר

228

ndash ופחות מכולם 4אפוקליפסה של אברהםה אחריו 3 ביותר מצד החוקריםחנוך הסלאבי זכה לתשומת לב גדולה 5סולם יעקב

פות שבחצאי לבנה הם חילופי סתו(בתחילת החיבור הקצר הזה יעקב מספר על חזון שראה בדרכו לפדן ארם ) ןיעני לשם הבהרת הndashאלה שבחצי עיגול הנוסח

ויפגע וילך יעקב ללבן אחי אמו

במקום וילן שם וישים ראשו על וירא שם חלום האבן כי בא השמש

] ראשו[והנה סולם מוצב ארצה ו ובקצהו העליון פנים מגיע לשמים

ויש חצובים מאש האדם) פני(כמו עד ראש הסולם [ב מדרגות בו י

שתי פנים של אדם ] ובכל כל מדרגהעשרים וארבע משמאלמימין ו

] עד חזה שלהם[פנים על הסולם והפנים האמצעיים היו למעלה

מן האש ) היה (6מה שראיתי מכולםיותר נורא מאד עד הכתף ועד היד

ועודני מאותם עשרים וארבע פנים והנה מלאכי אלוהים עולים 7מביט

ואדוני ניצב עליו ויורדים בו

Поидеже uво ияковъ къ лавану uю своiему и обръте мэсто и uспе ту на камень взложивъ главу слн bце бо зашло бzше туже и видэ сонъ и се лэствица бzше uтвержена на земьли8 и [еи‐же глава] досzгъше нбсе н въ верху iея лице акы члв че изъ огнz исэчено имэюже в i степени [до верху лѣствици и на коемждо степени до верьха] лици члв чи двэ одесную и ошююю к и д лица на лэствици [до перси ихъ] нхъ среднеiеже лице (преже) [превыше] всэхъ бzше еже видэхъ изъ огнz до раму и до руку излиха страшно паче онэlt двудесzту и д лиць и iеще мьнэ зрzщю и се англи би и всхожахuть и низхожахuть по неи гcь же uтвержашесz на неи

בהמשך מסופר שלפי בקשת יעקב כלומר צלמים על שנים עשר שלבי הסולם יעקב רואה עשרים וארבע פנים

ם שנים עשר עידנים של העולם הזה שנים עשר שלבים ה מלאך שריאל ומגלה את פתרון החלוםהבא אליו

OTP-שת החיבורים נדפסו בוכל של) The Enoch-Metatron Tradition pp 8-9(היכלות ושל מקורות רבניים

שבהם ניתן למצוא גם את הביבליוגרפיה המעודכנת מחקרים שהופיעו לאחרונהאת הבאות אציין רק הותבהער Andrei A Orlov From Apocalypticism to Merkabah Mysticism Studies in the Slavonicוראו עתה

Pseudepigrapha Leiden 2007 Andrei A Orlov The Enoch-Metatron Tradition (Texts and Studies in Ancient Judaism 107 ורא 3

Tuumlbingen Mohr Siebeck 2005(ושם ביבליוגרפיה מעודכנת Alexander Kulik Retroverting Slavonic Pseudepigraphaוני הטקסט והשפה של האפוקליפסה ראיבעני 4

Toward the Original of the Apocalypse of Abraham Society of Biblical Literature Text-Critical Studies 3 Atlanta Society of Biblical Literature 2004 על האפוקליפסה בהקשר של ספרות מיסטית

John C Poirier The ouranology of the Apocalypse of Abraham Journal for גםויהודית קדומה ראthe Study of Judaism 354 (2004) pp 391-408

James L Kugel In Potiphars House The Interpretive Life of Biblical Texts San Francisco ורא 5Harper Collins 1990) 120-106 עמ )16הערה 7 עמ עילן לצוי idem The Ladder of Jacob HTR 882

(1995) pp 209-229 מעודכנת של המאמר בספרהוגרס The Ladder of Jacob Ancient Interpretations of the Biblical Story of Jacob and His Children Princeton 2006) 35-9 עמ )16הערה 7 עמ עילן לצוי

224-230Andrei A Orlov lsquoThe Face as the Heavenly Counterpart of the Visionary in the Slavonic Ladder of Jacobrsquo) והביבליוגרפיה שם) 20הערה 106 עמ צוין לעיל

407 עמ a 1בסוף הערה בהערת לנטועל מעבר מגוף שלישי בתחילת הטקסט לגוף ראשון מכאן ואילך רא 6מניסוח זה נראה שבחלק הראשון של החזון יעקב ראה את הסולם ואת הפנים שעליו ורק לקראת סיום החזון הופיעו 7

ייתכן לפי זה שהעלייה והירידה של המלאכים מתארות אירועים אסכטולוגיים בוהמלאכים העולים ויורדים-כך הבין את החזון מחברה של התוספת האנטי המיוצגת על ידי הסולם המתרחשים עם סיומה של ההיסטוריה יהודית ששולבה בטקסט הפלאיה כאן

שנדפס על )OTP II p 402 רובינקביץ- לנט לפיKי כ( Коломенская Палея ניתן לפיטקסט לנקודה זו העד 8 Н С Тихонравов Памятники отреченной русской литературы (СПбטיכונרבוב ס נידי

1863) I С 91-95 י כ(תוך כתב יד אחר מכאן ואילך בטקסט של טיכונרבוב שולבו נוסחאות מ 95-91 עמR( А Н Пыпин Лѣствица (Изъ Румянцовской Палеи 1494 г 453 лפיפין נ אשנדפס על ידי

76mdash83) в кн Г Кушелев-Безбородко Памятники старинной русской литературы (СПб 1865) III pp 27-32 שאינו משקף את פרטי פיפין הדפיס את הטקסט בכתב מודרני מוקפים בחצאי לבנה

ור של המקההאורתוגרפי

229

מלאך מוסיף עוד פרטים רבים ה 9ועשרים וארבע פנים הם מלכי העמים הרשעים שצאצאי יעקב יסבלו מהם 10כרים בהם סימני עיבוד מאוחרי ונשקשה להבין כיצד הם מתיישבים עם החלום כפי שתואר בתחילת החיבור

הסולם הוא סולם ההיסטוריה שמחבר לא רק ארץ ות הרוע את כוחיםיצגיכוחות הללו מהנראה בכל אופן ש לפנים העליונים האסכטולוגיים יעקב השוכב על הארץ הווההאלא גם בין לשמים

בנוסף 11וראשו מגע השמימהמילולית של החצובים מאש בראש הסולם קשורים לקריאה העליונים הפנים ה עולים ויורדים בומהלך מדרשי זה לגבי כידוע(יחס ליעקב כמתי ראשואם תופסים את כינוי הגוף לכך

קבועים בשמיםהמקבלים תיאור של פני יעקב )יב ובבראשית רבה סח151 מופיע בבשורה לפי יוחנן

שדמות דיוקנו מחוקקה בכסא הכבוד וראשו מגיע השמימה הוא יעקב אבינו בעצמו א והנה סולם מוצב ארצהד 12

בין האבן מקראי עצמוהשקיימת כבר בטקסט המתאר את הפנים העליונים מחזק את הזיקה יםחצובלשון מופיעים כל ראשו יצברשים ושה בקטע המקראי העוסק בחלום יעקב שיעקב שם מראשתיו ובין החזון שלו

סולם מוצב צבההיא מ שהאל ניצב עליו היםוהאבן היא בית אל שלוש פעמיםndash אבן 13אחד ארבע פעמיםאבן איקונין של יעקב בשמים נקרא המחבר את ראשו של יעקב הישן על הארץ עם ראשו בשמים ארצה 14ראל בשם רבי מתנא אמר איקונין של אביו ראה וצנן דמו דכתיב משם רועה אבן ישב הונאר ישראל

ריהם נשמע קול אלוהיםושמאח תרחצובים מאש הם פנים נגלים של האל הנסהאנדריי אורלוב סבור שהפנים סולם אך נראה לי שהן תיאור החלום ב קביעה שמדובר כאן על אודות פנים תיאופנייםעם האפשר להסכים

פרטים חדשים 15אש של יעקבהוהן הפסוק המקראי שעליו הוא בנוי מניחים שהאל נראה ניצב מעל פני יעקב למרבה הפלא פילה שיעקב נושא בבקשה לקבל את פתרון החלוםומפתיעים מתווספים לציור פנים עליונים בת

ינת במיוחד משום שבגניזת קהיר נמצא הנוסח יתפילה זו מענ ב לא התייחסו לקטע זהולא קוגל ולא אורל 16העברי שלה

гcи б7е адамль твари твоеk и6 гאדוני אלהי אברהם ויצחק אדוני אלהי אדם יצירך cи б7е авраама и

Ryszard(מזכיר בקשר לעניין זה שנים עשר קיסרים של רומא רובינקביץ הסברים שונים ניתנו למספרים האלה 9

Rubinkiewicz LApocalypse dAbraham en vieux slave Introduction texte critique Lublin Societe des Lettres et des Sciences de IUniversite de Lublin 1987 pp 191-193( והשוו רמז לשנים

Kugel James The Ladder of Jacob HTR 882 (1995) ראו עוד 115-1251 עשר קיסרים בעזרא הרביעיpp 219-220 224 Adela Yarbro Collins Numerical Symbolism in Jewish and Early Christian Apocalyptic Literature Cosmology and Eschatology in Jewish and Christian Apocalypticism

Leiden 1996 pp 55-138 בעיקר בקשר לאפוקליפסה(וראו שם בארוכה על המספר עשרים וארבע( ורגלי הכסא עומדות על לקונוטציות חיוביות של עשרים וארבעה מלאכים המקיפים את כיסא הכבוד אפשר להוסיף

וראו גם ספר ) Geniza-Fragmente 21 2b15 p 178 (ע חיות והרגלים עומדות על כנפי החיותעשרים וארב ואילך76-הבהיר סעיפים מ

אפילו לגבי תיאור החזון עצמו יש Kugel Ladder of Jacob Ancient Interpretations pp 26-29 ראו 10 וארבעה פנים על הסולם הופיעו כפירוש למלאכים שעולים הרי מסתבר שעשרים שמא הוא לוקה בחסר ויתר לתהות

מדוע הם נזכרים ואם כן )כמו הפנים כאן לשהרי המלאכים האלה מסמלים את המלכויות במדרש חז(ויורדים בו צירף בסוף שההתאמה בין מלאכים לפנים לא הייתה נהירה לו ייתכן שבשלב מאוחר יותר העורך שוב בסוף החזון

קושרים לשנים ) ראו על כך להלן(שנים עשר פנים שיעקב מזכיר בתפילתו מאידך אזכור נפרד של מלאכיםהחלוםאך בנוסח שלפנינו הם נעדרים ואמורים להופיע בתוך החזון עשר שלבי הסולם ולעשרים וארבעה פנים שעליו

ממנו11 Kugel In Potiphars House p 118 idem Ladder of Jacob Ancient Interpretations p 25 ין ייש ענ) םוילנה תר מהדורת שלמה בובר מדרש לקח טוב( והנה ה) ה יגפסיקתא זוטרתא בראשית פרק כח ד 12

א הוא היה רבה של בשלהי המאה הי אליעזרןטוביה ב מיוחד בציטוט זה משום זהותו וזמנו של מלקט המדרשהשפעה של אוכרידה - היה בישוף רבטוביה שהתנצר תלמידו של ר לאון מונג קדוניהסלוניקי ומנהיג יהדות מ

רובינקביץ רורא(יוונית ה ישירות מעברית או בתיווך של ndashבסביבתו כנראה תורגמו טקסטים יהודיים ) אכרידה(מתרגמים של חנוך טוביה ול על כל פנים נראה שלר)OTP vol I p 683 מבוא לאפוקליפסה של אברהם

דמות הציטוט מובא אצל וולפסון הייתה גישה לאותו חומר יהודי קדוםאפוקליפסת אברהם וסולם יעקב הסלאבי Kugel In קוגל הסביר בדרך זו את התהוות המדרש על דמות יעקב בעליונים מדעת עצמו 145 יעקב עמ

Potiphars House pp 118-120 טו -טבפרק לה יג ובפסוק מה של אותו פרק מדובר שוב על האבן והמצבה עוד פעם בפרק לאאותה מצבה נזכרת 13

וגם כאן יעקב מעמיד אבן למצבה ויוצק עליה שמן בא סיפור נוסף על שינוי השם יעקב לישראל עשויה מאבן הוא בדרך כלל צורה איקוניןיעקב קוגל מעיר ש ב הוריות י עי ירושלמוורא בראשית רבה פז ז 14

)Kugel In Potiphars House pp 118-120 (רואהנדרש כ רועהושהמשפט ן את וכ ועוד ראיתי והנה מלאכי אלוהים עולים ויורדים בו ויי ניצב עליוס את המשפט ואמנם אם נתפ 15

) פנים העליוניםואלוהים ניצב על ה (бъ же стояшеть iеи надъ лицемь горнимь) 18(שמופיע בהמשך אולי יהיה קל יותר לטעון שפנים של אש הם צורה תיאופנית יחידה בתוך החלוםכתוספת מאוחרת

במאמרו סולם יעקבתפילה שבהטקסט מן הגניזה ובין הנד לייכט עמד על הזיקה בין ומייר בנוסח זה אדון בהמשך 16lsquoQedushah and Prayer to Helios A New Hebrew Version of an Apocryphal Prayer of Jacobrsquo JSQ

6 (1999) pp 140-176 דרך טיפולו בשני הטקסטים נראית לי בעייתית למרות זכותו הגדולה בעצם גילוי הקשר אתייחס לפרשנות שלו בהערות הן לטקסט הסלאבי והן לטקסט העברי לדעתיותומסקנותיו מוטע

230

יושב כרובים חזק אבותי וכל ההולכים ביושר לפניך כאשר שראיתי בחלומי כסא אש ומלא עיניםועל

פרצופיים-האוחז את הכרובים הארבע17

נושא גם את עיניים-השרפים מלאי

18 נושא עולם כולו מתחת

ואין מי שנושא אותך לזרעו

и6саака wцю моею и всltэ ходившиlt ихъ првдою6 преd тобою крэпцэ сэдzи на херuвимэ lt и6 на пртcлэ славы w4гненэ и6 многоoчитаа я6ко видэlt во снэ моем держа четвероличныа херuвими носz и6 многоџчитая серафимь носz вэка всего поd мыщцею своею6 а не носимь ничим же

מים את הפורש על ענני ש מכין שמים לכבוד שמךלמען תריץ מתחתיו השמש הרקיע הזוהרת מתחתיךותסתיר אותו בלילה

19אתה אשר שלא יחשב אלהים

ואת זה אתה מגדיל הכינות דרך לירח וכוכבים עליהםלמען לא וממעיט ולכוכבים אתה אומר שיעלמו

מפני כבודך יראים שרפים משושי יחשבו לאליםובנשארים הםכפניים ומכסים רגלים ופנים בכנפי

אותו אני היום מקדש שיר לא נידםיםשר מעופפיםפרצופי-תריסר ראשי-הוי תריסר חדש

20 שמות- רב

כולך אש

ќтвержdь нбса на славu и6мени твоему простры2 2 на w4блаку нбcную лещащее 6сz по d тобою6 нбо и6 да под нимь поточиши слнце и скрываеши в нощи да не бuдет мнимо бъ иbull uчини на ниlt пuт мцcю и6 звэзdамь и сего bull малиши и6 расьтиши а звэзdы нареши преходzт да не и6 ти мними бuдuт бз и t лица славы твоея боя6тсz серафими шестокрылатіи и6 покрывают нозэ и6 лице крилы своими а прочими летающе поют п cэ непрестан 8но егоbull ннэ азъ сщая6 новu вi верховне вi личне многоименне w4гньнэ

בזק מראך21

יאו קדוש קדוש קדוש קודש אתהקדושיאו יאואיל יאובה

22 צבאות כבוד

אלאביר אומללך23

מיץאמי 24

ךי בר25

מלך

мльнозрачне ст7е ст 7ъ ст7ъ ст 7ь Daggerаw4 Daggerѓw4ва Daggerаw4иль Daggerаw4кадосъ хаcво d саваwF w4млел ltэ илавирь амимись вариlt вэчныи црю крэпкыи силне

Χερουβὶμ τετραπρόσωπα השוו פרצופין-על פי דגם של דו צופיןפר-אפשר גם טטרה בעלי ארבע פנים 17

Adversus haereses 311 אצל אירנאוס םיעיני-מרובי מילולית 18השמש הולכת ) ה יטיליםתה לשמש שם אהל בהםאולי על פי הפסוק ( מתחת לשמים ומעל העננים שהרקיע פרו 19

שסבורים שבלילה בניגוד לדעת חכמי האומות בי ישראל בפסחים צד עכדעת חכמ ו ובלילה מעליוביום מתחתי שהחמה מתהלכת בלילה ממערב למזרח דרך צפון ובניגוד לדעת ספר חנוך החמה מתהלכת למטה מן הקרקע

) 4QEnastrb ar (בדי בה צפנין ומתכנסין וסחרין כל ערבי שמיא ואזלין למדנחי שמיא] ולצפונא צפון[ וקריןועמוד על רגלך השמש שיראה בלילהכפי שנאמר בקטע מפורסם על השבעת שהיא גם דעתו של ספר הרזים

) 113 עמ לעיל(מאגיים הפפירוסים השמופיעה בין תפילת יעקבבסוף ותראהו ברוח צפונית הולך למזרח )166 עמ(כט יכפי שמציע ריימונד לי תכןיי ולכוון מזרחצפוןשבע פעמים לכיוון אמר תפילת יעקב באה הוראה

אך העובדה שתפיסת לקוסמולוגית הנה בצירוף לתפיסה שאפשר להסביר הוראה זו על ידי זיקה בין יעקב לשמש ןאה ביניהומחלישה את כוח ההשו הסלאבית אחרת לגמרי תפילת יעקבתנועת השמש בלילה ב

ב פניםבעל י ב ראשיםבעל ישעניינם ) vocative-ב(סיון שלי לחקות את שמות התואר המורכבים יזהו נ 20 תרגום מוטעהndash Lightning-eyedאצל לנט ברק בזקומי שמראה ndash) мльнозрачне) vocativeסלאבית 21

зракъ ndashנית יוולהשוו עיןולא צורה או מראה פירושו או מבטἀστραπήμορφος) התאולוג שמעוןהמילה מופיעה בתפילת אברהם )LiddellampScott -מובא ב (ἀστραποειδήςו) 4629המנון החדש

106השוו בדניאל Lightning‐visionedתירגם נכון וכאן רובינקביץ) 1715(שבאפוקליפסה של אברהם лицe же є 3гw2 ѓки зрёніе м0лніи אה ברקופניו כמר καὶ τὸ πρόσωπον αὐτοῦ ὡσεὶ ὅρασις

ἀστραπῆς 283בבשורה לפי מתי бё же зрaкъ є 3гw2 ћкw м0лніz ἦν δὲ ἡ εἰδέα αὐτοῦ ὡς ἀστραπὴ לייכט מתבסס על תרגום מוטעה זה בהפיכת תפילת יעקב לתפילה )דליטש (ויהי מראהו כברק

The adjective lightning-eyed finds a beautiful parallel in the theophany of Helios in PGMלהליוסIV 703 Then you will see lightning bolts leaping from his eyes (epeita opsecirc autou ek ton

ommatocircn astrapas) כמו כל ביטוי שיש לפי דרכו של לייכט התרגום הנכון ניתן לגייס לאותה מטרהאת אמנם גםשהם אלא מחזיונות דניאל ויחזקאל לא מתיאורי הליוס כמובן אלא שבאמת הדימוי הזה נובע ין של אוריבו ענ

ברור שמראה רקע המיתי של אותו דימויהואם לדבר על כל מסורת תיאורי המרכבה ביהודות ובנצרותלהתשתית והית חשובה יותר מאל השמש דמות אלndashשמים הגשם וה אלא לאל הסערה בזק שייך לא לאל השמשברק

) יוונית עד לתקופה ההלניסטיתהדת וב מקרא דתות מסופוטמיה וכנענן(במקורות עתיקים וקלאסיים צבאקדושndash Rי בכ 22 13הערה 61 עמ השוו לעיל 2324 R או אמץ מץ במץ אבץ וכו ותהשוו בספרות ההיכל צמיאמי )G13 G17( צממצמצם אמץ כאמץ)סינופסיס

שת בבא יההוא מץקשור אולי עם העובדה ש מץריבוי שמו מאגיים עם יסוד וכדומה )955 369 אחריה באה מיד ברוך אמיץ אל אביר מלך עולם צבאות כבוד קדוש יהואל יהוה יהושורת מילים בתעתיק 25

אל אביר ואמיץ להיות תרגום של ותכמה מילים שעשוי מלך עולם ות מופיעןשורה של מילים סלאביות שביניהיוצא אם זה נכון תה מלאה יותר אלא שהשתבשה על ידי המעתיקיםיתאמה היהתכן שהיי ברוךמילה הכ ואח

יכול להיות שבזה משתקף מעמד ביניים של ום בתעתיק ובתרגndashים יארי האל באה פעמושאותה שורה של ת השוו א בין שמות האל ממש ובין ביטויים תיאוריים גרידndash כינוייםה

231

נצחי26

מלא שמים ברוך סובל גדול גיבור עזוזוכל העולמים כבודך ים ותהומות וארץ

27 שמע

превеликыи терпэливе блгословенне наполнzяи

יש שמות שנמחקין ויש שמות שאין נמחקין אלו הן שמות שאין נמחקין כגון אל אלהיך אלהים אלהיכם אהיה אשר

בל הגדול הגבור הנורא האדיר והחזק והאמיץ העזוז חנון אהיה אלף דלת ויוד הי שדי צבאות הרי אלו אין נמחקין א )שבועות לה א( נמחקין וורחום ארך אפים ורב חסד הרי אל

גיתאמופיעות בספרות ההיכלות ובספרות המהסחאות דומות וין להזכיר כאן נייש ענ 357סינופסיס (לו ובשמו משביעיןשעינינו מייחלות ברוך שמו הגדול והנורא החזק והאמיץ האדיר והאביר

)היכלות זוטרתי אלהי ישראל יתברך שמו האל הגדול הגיבור והנורא האדיר האביר האמיץ החזק האל הנערץ הנפלא יי

)מעשה מרכבה 582סינופסיס ( הנשגב היושב במרחבי מרום והעושה רצונו בעולמו ואין מי יאחר של חכמי הלכה לנוסחאות מעין אלהםמוסרת על התנגדותגמרא רבי יוחנן ורבי יונתן אזלין מיעבד שלמא באילין קורייתא דדרומה עלון לחד אתר ואשכחון לחזנא דאמר האל הגדול

אמרו לו אין לך רשות להוסיף על מטבע שטבעו חכמים בברכות הגבור והנורא האביר והאמיץ ושיתקו אותו )בברכות סב עירושלמי (אך גם תיאור האל פה מופיעים לא רק שורת תארים דומה )רקיע ד (ן מיוחד בציטוט הבא מספר הרזיםייש עני ת השמש במסלולוכוגם הול נושא הכל בזרועוכמשביע אני עליכם המלאכים המנהיגים את השמש בכוח גבורתכם במסילות רקיע להאיר עולם במי שקולו מרעיש את

הארץ ומעתיק הרים באפו ומרגיע הים בכוחו וממוטט עמודי עולם במבטו ונושא הכל בזרועו ונעלם מעיני כל חי בשמו הגדול והנורא והאמיץ והאדיר והעזוז והגבור ויושב בכסא גדולת מלכות כבוד קדשו ומשוטט בכל העולם

כם שתעשו רצוני ובקשתי בעת ובעונה הזאת והקדוש והחזק והנפלא והנסתר והנישא והנאור מזכיר ומשביע אני עלי ותסירו צנור השמש ואראהו פנים בפנים כשהוא בחופתו ואל אתלהט מאשכם ותנו לו רשות לעשות רצוני

ראו (את העיבוד לתפילה הפונה להליוס תפילת יעקבלייכט מדמה לגלות ב יש לשים לב למקבילה זו בהקשר אחר הבאה מן הקובץ שמכיל את התפילה המפורסמת והנה במקבילה זו) 117הערה 247 ועמ21הערה 230 עמ

עיני כל חימ הוא נעלם אואדרב משיבדמות האל עצמו אין שום סממן ש ושעוסק בעניין השמש להליוס נצחעולם בהוראת אפשר גם מלך עולם 26צבאות באה אחרי קדוש קדוש קדוש נצחים כבודךוכל העולמים ים ותהומות מלא שמים וארץ ההנוסח 27

סוח המקראי על הסטייה מן הני מלא כל הארץ כבודובטקסט המקראי הסיום הוא ) בהפסקת כמה מילים באמצע(הנה השינויים גיון ולסנקטוס מאשר לתפילה יהודיתהניסוח של התפיסה קרוב יותר לטריסהלדעתו עמד לייכט

David A Fiensy ורא עליהם מצביע לייכט אופייניים לתפילות יהודיות הלניסטיות שטריסהגיון נמנה עליהםשPrayers Alleged to Be Jewish An Examination of the Constitutiones Apostolorum Brown Judaic

Studies 65 Chico 1985 Pieter Willem van der Horst The Greek synagogue prayers in the Apostolic Constitutions book VII From Qumran to Cairo (1999) pp 19-46 David Flusser Sanktus und Gloria Abraham Unser Vater Juden und Christen im Gespraumlch uumlber die Bibel ed O Betz M Hengel P Schmidt Leiden 1963 pp 129-152 Judith H Newman Holy holy holy the use of Isaiah 63 in Apostolic Constitutions 7351-10 and 8126-27 Of Scribes and Sages Early Jewish Interpretation and Transmission of Scripture Volume 2 Later Verions and Traditions ed

Craig Evans (2004) pp 123-134 נוסחת טריסהגיון מסתיימת הדמיון אינו כה ספציפי בנוסף לכך πλήρης ὁ οὐρανὸς καὶ ἡ γῆ τῆς δόξης αὐτοῦ רוח הנה בקומראן מופיעה נוסחהו מלא שמים וארץ כבודו

עמ מגילת ההודיות יעקב ליכטורא )1QHa 812 (]ול[בודך מלוא כ]כ[מים והארץ ]ש[מלוא ה] שך [קודעקבות של קדושת יוצר ופסוקי דזמרה במגילות קומראן ובספר בן ויינפלד משה עודוורא 3הערה 202-201

)ןתש (25דעת קוי יסוד להתהוותה של הקדושה וגיבושה אילן-מאיר בר 26-15 עמ )ותשל(תרביץ מה סירא על הקדושה והצפייה משה אידל עו- סטעמ )אתשנ( סיני קח נקדש את שמך בעולם ויינפלדמשה 20-5 עמ

Esther Glickler Chazon lsquoThe Qedushah liturgy and its טו- זעמ )טתשנ(מקומראן עד קהיר במרכבהhistory in light of the Dead Sea Scrollsrsquo 17-7 עמ חלק אנגלי שם גם התרגום לישעיהו מרחיב את נוסחת הקדושה

ומקבלין דין מן דין ואמרין קדיש בשמי מרומא עלאה בית שכנתיה קדיש על ארעא עובד גבורתיה קדיש לעלם ולעלמי עא זיו יקריהעלמיא יי צבאות מליא כל אר

לעלם ולעלמי עלמיאמשום ש סולם יעקבלטקסט של יותר התרגום מספק התאמה מלאה השוואה לטריסהגיוןב נצחיםכל העולמיםמקביל ל

The explicit statement of)162 עמ(גנוסטיים הרמז לאיאונים כל העולמים כבודך מלאלייכט דימה למצוא בביטוי the Prayer of Jacob that the glory of the good creator of the world fills ldquoall the aeonsrdquo could thus be

a refutation of the Gnostic concept that parts of the created world are devoid of Gods glory שימושהם האיאונים של העולמיםניח שנ יתירה מזו חודי לגנוסטיקאים ואינו מוכיח כלוםיבמונח זה אינו י

העולם ואילו האלוהיבאורמלאים והם אכן פלירומה שייכים לאיאונים ה גנוסטיהמינוח הלפי הרי הגנוסטיקאיםהוא הדין לגבי הטענה שיחס חיובי לאדם לאיאוניםמחוץ קיימים מחוץ לפלירומה וסדמיאורגוהארכונים וה הגשמי

שלילי לאדם הראשון אינו יחס חיובי שוב) 165-164 עמ(גנוסטית של המחבר -הראשון מעיד על מגמה אנטי אדם הראשון נעלה על לטענת גנוסטיקאים רבים אואדרב גנוסטיקאים ולא את מתנגדיהםהמאפיין לא את

כותב ואילו במסקנות הוא ערה בלבדויש לציין שבגוף המאמר לייכט מעלה את הזיקה הגנוסטית כהש דמיאורגוסsome elements are strongly reminiscent of Gnostic speculations (p 166) כמו כן הוא מדבר במסקנות

תעל ההשערה הגנוסטישנבנה נוסף ךהאם זהו נדב ן זהי שבגוף המאמר לא הזכיר עניאף על מקורות בוגומיליים Толковая Палея 1477 годаדורה פקסימיליתמה (Синодальная Палея Син 210)הטקסט לפי כתב יד 28

Общество любителей древнерусской письменности т 93 (СПб 1892) 100 עמa-107b סימנוS

232

תן בקשתי שאני מבקש ממך תהילתי שאני מהללך כי אתה אל עזוז ואדיר ונכבד תבשר לי פתרון חלומי

האדון שלי ושל אבותי האל הקדוש

небеса и6 землю море и6 без dны и6 всz вѣкы славы твоея6 ќслыши пэние мое6 и6мbullъ вэспэ lt тz и6 даижdе ми прошение мое его bull прошю ќ тебэ и6 възвэсти ми разрdшэение сна моегоgt я6ко ты е 6си бъ крэпок и державенъ и6 славенъ бъ ст 7ъ гcь мои и6 wць мои6хъ28

יש הרבה מן המשותף בין תפילה זו ובין טקסטים אחרים היבטים שונים של הטקסט הזה דורשים דיון מפורט

יש לדון גם בקשר בין תפילה זו ובין באפוקליפסה על שמו29 אברהםבמיוחד תפילת אפוקליפטיתהבספרות במסגרת דיוננו בסוגיית פני האל נתייחס מאגייםהפפירוסים השנכללה בין תפילת יעקב ו30תפילת יוסףזה שיש )ראשי-תריסר( שנים עשר ראשיםוזה שיש ל ר שיעקב מתאר את אלוהיו בפנייתו אליוואיבעיקר לת

ב שלבים יויש ב המספר שנים עשר ממלא תפקיד חשוב בחזיון הסולם) פרצופי- תריסר( םים עשר פנילו שנ כמצבההושאחר כך הוצב כתבנו לעיל שהסולם מיוצג על ידי האבן שיעקב שם מראשתיו ד פניםעליהם כ

אותה י מסורת אגדיתוהנה לפ בראש הסולםשאש הצגים את פני יששם את ראשו על האבן מי פניו של יעקב אבן התהוותה משתים עשרה אבנים

ויקח מאבני המקום וכתיב ויקח את האבן אמר רבי יצחק מלמד שנתקבצו כל אותן אבנים למקום אחד וכל אחת ואחת )ב עבבלי חולין צא( אומרת עלי יניח צדיק זה ראשו תנא וכולן נבלעו באחד

ד שנים עשר שבטי ישראל כנגן שתים עשרה אבנים הלפי בראשית רבה

ה שהוא מעמיד שנים יהודה אמר שנים עשרה אבנים נטל כך גזר הקב נחמיה ורבנן ר יהודה ור ויקח מאבני המקום רעשר שבטים אמר אברהם לא העמידן יצחק לא העמידן אני אם מתאחות הן שנים עשר אבנים זו לזו יודע אני שאני מעמיד

אבנים אמר אברהם יחד ב שבטים רבי נחמיה אמר נטל ג אבנים זו לזו ידע שהוא מעמיד יבב שבטים כיון שנתאחו ייה מיחד שמו עלי וכיון אבנים זו לזו יודע אני שהקב ה שמו עליו ואני אם מתאחות הן גה שמו עליו יצחק יחד הקבהקב

)בראשית רבה סח יא( ה מיחד שמו עליושנתאחו ידע שהקב

רישומה של המסורת אבנים כנגד שבטי ישראל היא מסורת עתיקה ביותרהתים עשרמסורת על שהלמעשה סיון יעשה ניואך טבעי הוא שי מסורת על אבן ישראלההזאת במקרא ניכר אולי אף יותר מאשר רישומה של

) שמות כד(ברית בסיני מסופר הבכריתת ןלאחד ביניה

) ה( מזבח תחת ההר ושתים עשרה מצבה לשנים עשר שבטי ישראל וישכם בבקר ויבןיויכתב משה את כל דברי י) ד(ויקח משה חצי הדם וישם באגנת וחצי הדם זרק ) ו( פריםייוישלח את נערי בני ישראל ויעלו עלת ויזבחו זבחים שלמים ל

ת הדם ויזרק על ויקח משה א) ח( נעשה ונשמעיויקח ספר הברית ויקרא באזני העם ויאמרו כל אשר דבר י) ז( על המזבחויעל משה ואהרן נדב ואביהוא ושבעים מזקני ) ט( עמכם על כל הדברים האלהיהעם ויאמר הנה דם הברית אשר כרת י

ואל אצילי בני ישראל לא ) יא( ויראו את אלהי ישראל ותחת רגליו כמעשה לבנת הספיר וכעצם השמים לטהר) י( ישראל תושלח ידו ויחזו את האלהים ויאכלו ויש

לדעת 31מהווים מערך פולחני אחד) שגם הוא כנראה בנוי מאבנים לא מסותתות(מצבות והמזבח השתים עשרה חצי הדם 32מצבות את שבטי ישראל והמזבח את האלוהיםה ndashצגים את שני צדדי הברית יהם מי ד קסוטומ

וכדומה עינים-מרובה זה שבזק מראהוארי האל ות שם יהואלהבין השאר 29והנה באפוקליפסה של אברהם ובסולם יעקב) фанданы сμрскыz(ארם -מציין את פדןהלנט מציין דמיון בלשון 30

נמצאת מקבילה יוונית של אותו ביטוי אלא כל המשפט שבו היא מופיעה קרוב למשפט שלא רק תפילת יוסףב מתאים בסולם יעקב

Ἐγὼ δὲ ὅτε ἠρχόμην ἀπὸ Μεσοποταμίας τῆς Συρίας ἐξῆλθεν Οὐριὴλ ὁ ἄγγελος τοῦ θεοῦ

אוריאל) לקראתי(יצא ם אר-בבואי מפדןו אלהיםמלאך

и6 егdа идlt z tфанданы сμрскыz противу и6савu бртu моемu пріде ко мнэ и6 блгcви мz

ובבואי מפדן ארם לקראת עשיו אחי בא ובירך אותי) מלאך שריאל(אלי

שניהם מסבים אותו להופעת מיםושניהם עורכים בו שינויים דו ט מבראשית להיםלשונות שתי המקורות כאן מושפעכנראה יוצר מיזוג בין התגלות זו ובין סולם יעקבמסבה אותו להתגלות במעבר יבק ואילו תפילת יוסף ndash המלאך

אך לאחר מכן מתפתח ללא מאבק אמנם מלאך כאן בא לכתחילה לברך את יעקב זו שמדובר עליה בפרק לה и עימות не повѣдя ми имени своего донележ заклях и עד אך הוא לא הגיד לי את שמו

שהשבעתי אותולדוגמא (ובבירור יחסן הכרונולוגי מסורות שלהםהזיקה בין שני המקורות יש עניין בהשוואה מפורטת בין הלאור בשם ndashמאוחרת יותרה ואילו נוקבת בשם שריאל יותרקדומה שנחשבת מסורת על אודות המלאך שנגלה ליעקבה

)10הערה 405 עמ OTP ΙΙ -ב סולם יעקבבמבוא ל רלסוורת צו ראאוריאל) שאינה מתיישבת עם לשון הפסוק(פרשנים מזכירים את האפשרות מצבות כאחדלפועל בנה מתייחס למזבח וה 31

William HC Propp Exodus ורא(מזבח של אליהו בהר הכרמל הכמו המצבותןשהמזבח עצמו נבנה מאות19-40 A New Translation with Introduction and Commentary The Anchor Bible Doubleday

2006 p 294( 218-217 עמ בירושלים תשמ פירוש על ספר שמות משה דוד קסוטו לדוגמאורא 32

233

אצילי בני ישראל רואים עקב בדומה לי33צגות את העםיעל המצבות המי כנראהndashניתן על המזבח וחצי הדם מסורת על שתים ה) סא הכבודיבחזון יחזקאל אבן ספיר הוא כ(אבן ספיר הי ישראל הניצב על לבנתואת אל

תחת מצב רגלי הכהנים נשאי ארון הברית האבנים ותכאן נלקח גם בספר יהושעהעשרה אבנים מופיע המזבח משתים עשרה אבנים כמספר שבטי בני יעקבמתואר כיצד אליהו בונה את ספר מלכים א פרק יח ב

ויקח אליהו שתים עשרה אבנים ) לא( ההרוסיויאמר אליהו לכל העם גשו אלי ויגשו כל העם אליו וירפא את מזבח י) ל( ויעש תעלה יויבנה את האבנים מזבח בשם י) לב( אליו לאמר ישראל יהיה שמךיכמספר שבטי בני יעקב אשר היה דבר י

ויאמר מלאו ארבעה כדים מים ) לד( ויערך את העצים וינתח את הפר וישם על העצים) לג( ית סאתים זרע סביב למזבחכבוילכו המים סביב למזבח וגם את התעלה מלא ) לה( ויצקו על העלה ועל העצים ויאמר שנו וישנו ויאמר שלשו וישלשו

מים

דואלוזיות לכריתת הברית למרגלות הר סיני בולטות מאה 34אליהו פועל כאן כמשה השני כמו במקרים אחריםכאן המזבח עצמו בנוי מאבנים ndash המזבח והמצבות ndash צוג נפרד לאל ולשבטיםיבו היה יש בניגוד לטקס בסיני

אזכור של שינוי השם מיעקב לישראל בהקשר של בניית המזבח רומז בעיקר ה את שבטי ישראלותהמסמלוגם קיום הנדר שניתן של החזון שבפרק כח) חלקי(בפרק זה מתואר מילוי ית להלמסורת מעין זו שבבראש

לכן נראה הם מייצגים את האחדות של שנים עשר שבטי ישראל למזבח וליעקב יש בעצם אותו תפקיד35שם סדימי מקי המסורות הקשורות בדמותו של יעקבושאגדות על שתים עשרה אבנים שהתלכדו למצבה נובעות מע

כשם שהמזבח ישראל התלכד משנים עשר שבטים-יעקבש וכשם 36סד אתר הפולחן המרכזייהאומה ומיהשוו שנים עשר (שבטים המוצב ארצה מייצג את שנים עשר הכך הסולם והמצבה נבנו משתים עשרה אבנים

- תריסריים לדעתי פשר הביטווזה הפנים העליונים שבראש הסולם וכך גם דמות דיוקנו )שלבים בסולם

מתאים להנחה שנדונה פניםלפני ראשיםאזכור המופיעים בתפילתו של יעקב פרצופי-תריסר ראשיויקח את האבן וכן (וראשו מגע השמימה של תאנתרופומורפי- שדימוי הפנים נובע מקריאה מילוליתלעיל

חזיר אותנו לריבוי פנים שבמקדשפירוש זה מ) אשר שם מראשתיו וישם אתה מצבה ויצק שמן על ראשה

יצגים את כלל ישראליהמ על שבעים זקניםndashלדעת אבן עזרא שם קסוטו 33 פסיקתא רבתיורא 34 היעקב חלם את חלומו תחת האלון שהוא אלון בכות של פרק ל ספר יובלים יוצר זיקה נוספת בין שני הסיפורים 35

James L Kugel Levirsquos Elevation to the Priesthood in Second Temple writings HTR אצל עודוורא861 (1993) pp 1-64

עשו מאמץ גדול למקם את חזון הסולם והקמת תם לא היה מתקבל שום מרכז פולחני מלבד ירושליםשעל דע לחז 36כפי שמסופר ויש להעיר שגם לגרון ארונה נקשרה מסורת על שיתוף של שנים עשר שבטים המצבה בהר המוריה

דוד בספר שמואל יי-מלאךעמד ) מעליו(דוד קונה גורן שבו אכב-טוכה ובדברי הימים א כא-טזכד בשמואל בכיון שראה דוד מקום שראוי לו ל לדעת חז שש מאות שקל זהבndashולפי דברי הימים א משלם חמישים שקל כסף

נשא מב ספרי (מכל השבטים מאות שקלי לבנות בית הבחירה עמד וכינס חמשה שקלים מכל שבט ושבט נמצאו ו יש להעיר שבדברי הימים א מופיע משפט המזכיר את דברי יעקב בבית אל )בבבלי זבחים קטז ע יא זאת הברכה י

יש להעיר שבעוד שבשמואל מדובר סתם על ) אכב ( האלהים וזה מזבח לעלה לישראליויאמר דויד זה הוא בית י קוםויפגע במכמו ב וייתכן שיש בזה משמעות של אתר מקודש מקום הגורןא מדובר על בדה קניית הגורן

David Vanderhooft Dwelling beneath the Sacred Place A Proposal for Reading JBL 1184ראו((1999) pp 625-633(

הערה 234 עמ להלןורא(מדגישה פעמים רבות את תפקיד השבטים במקדש ובעבודה ) 11QT(מגילת המקדש העשוי בידי האל עצמו ונעלה מן המקדש אל קשורים כאן למקדש שמימי אסכטולוגי-ברית בביתהדמות יעקב ו) 41

( 11Q 19 XXIX 2- 10 ) הירושלמי ] כמה מועדי ב יהוה ל תעשו [ אלה 2 ] שכין[ א אשר בית ב [ ] כמה נסכי ל ו כמה עלותי ל 3 זה ה משפט ה תורת כ ו יומ ב] יום דבר [ לותעו [ ] ו עלי י שמ 4 בו יקרי ר אש כול ל מה נדבות מ בד ל ישראל בני את מ תמיד 5 ] מה[ה ל רצון ל י ל יאו יב ר אש מה נות מת כול ל ו המה נסכי כול ל 6 שכנתי] ו [ עולם ל הם ל אהיה אנוכי ו עם ל י ל היו ו ם רציתי ו 7 אשכין אשר י כבוד ב י דשק]מ את [ אקדשה ו עד ו עולם ל מה את 8 י שד מק את אני אברא ר אש ברכה ה יום עד י כבוד את ו עלי 9

אל בית ב יעקוב עם כרתי אשר ברית כ ימים ה כול י ל ו הכינ ל 10 אל ומעלה על נס את משה-מזלזל במסורת בית שמבקר את יעקב אפשר לתאר זאת כתשליל של עמדת הנביא הושע

Joshua Jay ורא אל-מעלה על נס את יעקב ואת הברית בביתו מגילת המקדש לעומתו מעלימה את משהSchwartz Jubilees Bethel and the Temple of Jacob Hebrew Union College Annual 56 (1985) pp 63-85 Michael O Wise The Eschatological Vision of the Temple Scroll JNES 492 (1990) pp 155-172 Lawrence Harvey Schiffman The Theology of the Temple Scroll JQR 85 1-2 (1994) pp 109-123 James C VanderKam The Theology of the Temple Scroll A Response to Lawrence H Schiffman pp 129-135 Esther Eshel Jubilees 32 and the Bethel cult traditions in Second Temple literature Things Revealed Studies in Early Jewish and Christian Literature in Honor of Michael E Stone Ed by Esther G Chazon David Satran and Ruth A Clements Leiden 2004 pp

21-36

234

שבטיםהאך הואיל והמקדש מחבר ומלכד את שנים עשר המרכז הפולחני הוא מקום שבו מתגלים פני האלתבנית תריסרונית מופיעה גם בפנים האלה כלולים שנים עשר פני השבטים והוא עצמו מתחבר ומתלכד מהם

ין לחם הפנים כרפרזנטציה של פנים ייר שוב את ענ בנקודה זאת אפשר להזכ37במקדש באופנים שונים הקשר בין לחם הפנים ובין שנים עשר 39 ולהוסיף עתה שהוא מכוון כנגד שנים עשר פנים עליונים38אלוהיים

41 וכנראה נרמז גם במגילת המקדש ובתרגום יונתן40שבטים מוזכר אצל פילוןה

שנים עשר שבטים כמערכה העליונה ב

יש חשיבות מיוחדת מבחינתנו לדימויים של רפרזנטציה פולחנית של שנים עשר פנים עליונים זואבנוסף לדוגמבדרך כלל של הקוסמוס ושל המערכה העליונה בהם השבטים מופיעים כיסודות ארכיטקטוניים של המקדשש

שר שערים שנים ע42הקשורה לרוחות העולם בהקשר זה תבנית תריסרונית מהווה הרחבה של תבנית מרובעת הנקראים על או של ירושלים) שאו שערים ראשיכם ט יש להם ראשיםזדשלפי מזמור כ(של המקדש

-2110( ובחזון יוחנן 43מגילות ים המלחב )לה-לאפרק מח(ן זה הובלט בספר יחזקאל י עניndashשמות השבטים בתפילה ) 4Q209 f232 76 אחנוך (גם בקצות היקום ישנם שנים עשר שערים לארבע רוחות השמים ) 14 ומתחת זרעת עולםהמבוסס על הפסוק נושא עולם כולו מתחת לזרעומופיע משפט סולם יעקבשב

ב שבטיםב עמודים כנגד יין זה בסמיכות לדעה שהעולם עומד על ייהנה בגמרא נזכר ענ) כז לגריםדב( ובין זרועות עולם ןעשר גבולי אכלוסי-שניםואילו ספר יצירה מזהה בין

הארץ על מה עומדת על העמודים שנאמר המרגיז ארץ ממקומה ועמודיה יתפלצון עמודים על המים שנאמר לרוקע הארץ על המים מים על ההרים שנאמר על הרים יעמדו מים הרים ברוח שנאמר כי הנה יוצר הרים ובורא רוח רוח בסערה שנאמר

זרועו של הקדוש ברוך הוא שנאמר ומתחת זרועות עולם וחכמים אומרים על שנים רוח סערה עושה דברו סערה תלויה ב ) ב עחגיגה יב(עשר עמודים עומדת שנאמר יצב גבולות עמים למספר בני ישראל

גבול מזרחית gtצפונית lt)דרומית(גבול מזרחית מופצלין לששה סדרים מופסקין בין רוח לרוח עשר גבולי אכלוסין-שניםגבול מערבית גבול צפונית רומית צפונית מערבית) צפונית(גבול גבול צפונית תחתית גבול מזרחית תחתית רומית גבול דרומית תחתית gtדרומית מזרחיתlt) מערבית תחתית(גבול רומיתgtדltגבול מערבית גבול מערבית רומית תחתית

)בה מפ sect47 ספר יצירה (זרועות עולםוהן הן ומרחיבין והולכין עד עדי עד גבול דרומית רומית44

בספר ) ח לבריםדב (יצב גבולות עמים למספר בני ישראלמן הפסוק על שנים עשר עמודים חכמים לומדים כידוע בפסוק יש רומז אליו באופן ברור גבוליםאך הלשון ) כמנהגו של הספר הזה(נזכר אינו יצירה פסוק זה

בני גורסים בני ישראל שני כתבי היד של ספר דברים בקומראן במקום 45דואשינוי נוסח משמעותי מ ἔστησεν גם תרגום השבעים גורס4QDeutq(46[] (בני אלו) 4QDeutj (והיםאל ὅρια ἐθνῶν

κατὰ ἀριθμὸν ἀγγέλων θεοῦ או יצב גבולות עמים למספר מלאכי אלהיםυἱῶν θεοῦ בני

62 18 עמ)7הערה 6 עמ צוין לעיל( מקדש ומרכבה רחל אליאורורא 37 שם125 והערה 149 עמ לעילורא 38 אני מודה לאסתר שניידר שהעירה לי על כך 39 161 ב על החוקים לפרטיהם 168 על הזיווג 175 מי היורש 40ביום השבת ביום השבת יערכנו לפני יי תמיד מאת ) בדומה למנורה(לחם בא מאת בני ישראל כבר בתורה מודגש שה 41

ל לחם הביכורים משתמשת בלשון המתאר את לחם עמגילת המקדש בדברה ) חויקרא כד( בני ישראל ברית עולם כרך ב 408 106-105 עמ כרך א The Temples Scroll Jerusalem 1983 לפי שחזור של יגאל ידין( הפנים Further Studies in the Temple בניגוד ליעקב מלגרום שם ידין( גם לחמים אלה שנים עשר במספר )79 עמ

Scroll JQR 711 (1980) p 8 עתה ורא קריאתו של ידין מקובלת על רוב החוקרים Donald W Parry Emanuel Tov DSS Reader Leiden 2005 v III pp 152-153( מביאים אותם ראשי ומה שחשוב עוד יותר

( 11Q 19 XVIII 14mdash 16 ) השבטים שתים חטים לחם יהוה ל בכורים חדש חמץ] ת[ל]סו לחם[ 14 אחת ה חלה ה ] יה[תה סולת עשרונים] שני חלות) ( עשרה[ 15 יקריבו ו ישראל שבטי ל ת]ו[טמ] ה ראושי מה הביאו ו[ 16 ואילך154 עמ עיל לוורא Panim אידלורוח ראלקשר בין פנים העל 42 4Q554 (Eacutemile Puech The Names of the Gates of the New (ירושלים החדשה המקדש ובבמגילת 43

Jerusalem (4Q554) Emanuel Studies in Hebrew Bible Septuagint and Dead Sea Scrolls in Honor of Emanuel Tov eds Shalom M Paul et al Supplements to Vetus Testamentum 94 Leiden

2003 pp 379-392 Ithamar Gruenwald A Preliminary Critical Edition of Sefer Yezira Israel Oriental וין הנוסח ראילענ 44

Studies 1 (1971) pp 163-164 A Peter Hayman Sefer Yesira Edition Translation and Text-Critical Commentary Tuumlbingen Mohr Siebeck 2004 pp 50 149-151

Samuel Loewenstamm frac34h tlxn Studies in Bible Scripta Hierosolymitana Vol XXXI edited ורא 45by Sara Japhet Jerusalem Magnes 1986 pp 177ffסקירת המחקרורא ו Paul Sanders The

Provenance of Deuteronomy 32 Oudtestamentische Studieumln 37 Leiden 1996 p 154ff 46 P W Skehan A Fragment of Song of Moses from Qumran Bulletin of the American Schools of

Oriental Research 136 (1954) pp 12-15

235

גרסת המסורה נתמכת על ידי תרגומים יווניים של עקילס של הגרסאות עתיקה היא מחלוקת זו 47אלוהים 52הנוסח השומרוניו 51 תרגומים ארמיים50 פשיטתא49 וולגטה48סומכוס ותיאודוטיוןמלאכים מדובר על שבעים בני אל נראה הגיוני יותר בנוסף לכך שעדיו עתיקים יותר נוסח השבעים

שחילקו )מקראית- בתרה במסורת ndash אשרה מוזכרים בכתבי אוגרית ושבעים שרי האומות שבעים בני(עליונים בפסוק הבא נאמר שעם ) מספר זה מבוסס על רשימת העמים בבראשית י(ביניהם שלטון על שבעים אומות

ןשגם נוסחת המסורה מתכוונת לשבעים אומות שגבולותיההיא רווחת ההנחה ה 53הישראל נפל בחלקו של הויתרגום יונתן אמנם עושה הרכבה ) ה אותשמ כז מואשיתבר(נקבעו לפי מספר נפש בני יעקב הבאים מצרימה

וחילק את הלשונות ) ז יאאשיתהסבר ללשון רבים בבר(האל ירד עם שבעים שרי האומות גרסאותהי תבין ש והאומות כמספר בני ישראל

נח באפרשותיה מכתבין ולישנין לבני נשא בדרא דפלגותא בי היא זימנא באחסנות עילאה עלמא לעממייא די נפקו מבנוי דקים תחומי אומיא כסכום עם שובעין מלאכיא רברבי עממין דאתגלי עימהון למחמי קרתא ובי היא זימנא ארמא פיצתא

מניין שובעין נפשתא דישראל דנחתו למצרים

וזו גם כמו במסכת חגיגה וספר יצירה(ם ישראליים עתיקים מדובר על מספר השבטי-ץבתרגומים אר ברם 54)דעתם של רבים מפרשני ימי הביניים

) נאופיטי(אתקן תחומין לאומיה למניין שבטייה דבני ישראל באחסנת עילאה אומיה בפרישותיה לישני בני אנשא אקימת )התרגום המקוטע( בני ישרד למיניין שבטי באחסנות עילייא אומיא בפרשותיה לשני בני אנשא קבע תחומין לאומיי

יזהיא יז) שלא שרדה בעברית(הפסקה הראשונה כמה פסקאות שרומזות לפסוק הנדוןותבספר בן סירא נמצא

לכל גוי הקים שר וחלק יי ישראל הוא

ἑκάστῳ ἔθνει κατέστησεν ἡγούμενον καὶ μερὶς κυρίου Ισραηλ ἐστίν

פסוק זה שובר בלשונו לפסוק טndash יהוהצלע השני ק ח של דברים לב לפסוה בתוכנמה מתאינההצלע הראשו

כל מעשיהם (ובין זה שלאחריו ) לא יסתרו מנגד עיניו דרכיהם לפניו תמיד (פסוק שלפניו הרצף הגיוני בין וברור שהוא פסוק זה אין ענינו לכאן צ סגלמכאן הערתו של מו )ועינו תמיד על דרכיהם כשמש לפניו

55)קו עמ ספר בן סירא השלם (ס עצמו ונשתרבב לכאן ממקום אחראבל אפשר שהוא של ב תוספתקיימת זיקה לשונית ברורה בין תחילת שירה זו ובין שירת שבח אבות העולםיה נמצאת בי השנאהדוגמה ובין השיר שלו לה בין השירה האפית המסיימת את ספרו של משתכן שבן סירא התכוון ליצור הקבי יהאזינו

שנתמך על ידי (וגי של השני אך נראה שהוא אינו אלא תיקון סופרים תיאול הנוסח הראשון נמצא ברוב כתבי היד 47

John William Wevers ed Septuaginta Vetus Testamentum ורא) סלפנה מאה א 266פפירוס פואד Graecum Auctoritate Academiae Scientiarum Gottingensis Editum vol III2 Deuteronomium

Goumlttingen Vandenhoeck amp Ruprecht 1977 p 374 92 על צאצאי קין(נוסח השבעים נדרש אצל פילון- להלןואך רא יז נרמז כנראה נוסח קרוב לשבעים ולקומראןגם בבן סירא יז) 91

Fieldמהדורת הקספלהורא εἰς ψῆφον υἱῶν θεοῦלהוציא כתבי יד בודדים שגרסתם קרובה לספטואגינטה 48 12 הערה 320 עמ כרך א 1875אוקספורד

iuxta numerum angelorum dei מופיע הנוסח Vetus Latinaבכתבי היד של 49ܐ ܐ ܕ 50 ܐ ܫ ܘ ܐ ܐ ܒ ܐ ܬ ܕܒ ܐ ܕ ܐ

כי כשפילג עליון עמים וכשהפריד את בני אנוש הקים תחומי עמים למנין בני ישראל להלןורא 51חבל כי חלק יי עמו יעקב שבפסוק הבא הלשון קרוב יותר לשבעיםאף רהוח כמעט זהה למסנוסח בפסוק ה 52

נחלתו ישראלהרי עם ישראל לא נמנה על מדבר על דור הפלגה אם פסוק ח מספק קריאה חלקה לגמריאינואך גם נוסח זה 53

ר לומר שהוא נפל בחלקו של יי בעקבות לכן אי אפש שבעים אומות ולא עמד לחלוקה ובכלל עדיין לא בא לעולם התנחלות כי הוא ה שלא נכלל באותכוונת הכתוב לומר שדווקא בזה מעלתו של ישראלשאם נניח אותה חלוקה

כידוע אדום וישמעאל כמו עמון ומואב הרי ישנם עוד עמים רבים שאף הם לא נכללו בה מלכתחילה חלקו של ייה לאחד ה ועושה את הוישמבחינה בין עליון ובין הוי של הפסוק וליתאיסטיתפהיו חוקרים שהציעו קריאה

ובין שאר השירה חק ביתר שאת את הניתוק בין פסוהזאת מדגיש הקריאהה מבני אל שעליון חילק ביניהם נחלות כל שכן משאר חלקי ספר דבריםו

םרשב חזקוני בכור שור אבן עזרא לדוגמא 54 Hayward ראו Rudolf Smend Die Weisheit des Jesus Sirach erklaumlrt Berlin 1906 p 358ראו כבר 55

Interpretations of the Name Israel )שכותב 93 עמ )20הערה 106 עמ צוין לעיל The setting of this verse within a discussion of Gods creation of a humanity equipped with wisdom knowledge and a

law of life (Sirach 17 1-24) seems to present problemsבהערה שם הוא כותב בין השאר ומצטט את סגלTo his observations should be added those of J Kugel 4Q369 Prayer of Enosh and Ancient Biblical Interpretation DSD 5 (1998) 131-4 which show the verse to be far less out of place than

Segal suggested לבעיה זו הוא נדרש ndashהבעיה שעליה הצביע כאן סגל היא לא ההקשר הכללי של הפרק ברם ראו הדיונים של הייוורד וקוגל אינם פותרים קושי זה אלא שבירת הרצף בין פסוק יג לפסוק טוndashח בפירושו לפסוק

Samuel E Loewenstamm frac34h tlxn pp 180-182עוד

236

התכוון על ידי השבח שלו לאזן שתכן גם יי(שגם הוא מסיים את הספר וגם הוא מוקדש לסקירת תולדות ישראל של תולדות ישראל מבקשת בכך לתקן ולהמתיק את חכמתיתראייה את גנותם של ישראל שבשירת האזינו

)נבואית של שירת משההקנאות ה

ט-זדברים לב ב-אבן סירא מד

אהללה נא אנשי חסד אבותינו בדורותם

רב כבוד חלק עליון 56וגדלו מימות עולם

זכר ימות עולם בינו שנות דר ודר שאל אביך ויגדך זקניך ויאמרו לך

בהנחל עליון גוים בהפרידו בני אדם יצב גבלת עמים למספר בני ישראל

יעקב חבל נחלתו עמויכי חלק י

פסוקים הנדונים משירת האזינו נוכחים ברקע הל כל פנים ברור שעאך כריע לאיזה נוסח התכוון בן סיראכאן אין לה

לאור זה ) האזינווביטויים אחרים שמזכירים את תחילת נחלהוכן דור ודורבהמשך פרק מד מופיעים שוב (דבריו ןאינ 57העוסק ביעקב אבינו שבח אבות עולם המופיעות בקטע של אלוזיות לפסוקים הנדונים משירת האזינוה

צריכות להפתיע אותנו

וגם ליצחק הקים בן בעבור אברהם אביו

ברית כל ראשון נתנו וברכה נחה על ראש ישראל

ויכוננהו בברכה ויתן לו נחלתו

ויציבהו לשבטים58

רעש-לחלק שנים

καὶ ἐν τῷ Ισαακ ἔστησεν οὕτως

διacute Αβρααμ τὸν πατέρα αὐτοῦ

εὐλογίαν πάντων ἀνθρώπων

καὶ διαθήκην κατέπαυσεν ἐπὶ κεφαλὴν Ιακωβ

ἐπέγνω αὐτὸν ἐν εὐλογίαις αὐτοῦ

καὶ ἔδωκεν αὐτῷ ἐν κληρονομίᾳ

καὶ διέστειλεν μερίδας αὐτοῦ

ἐν φυλαῖς ἐμέρισεν δέκα δύο

Patrick W Skehan Staves and Nails and Scribal Slips (Ben Sira 442-5) BASOR 200 (1970)ורא 56

pp 66-71 Otto Mulder Simon the High Priest in Sirach 50 An Exegetical Study of the Significance of Simon the High Priest As Climax to the Praise of the Fathers in Ben Siras Concept of the History of Israel (Supplements to the Journal for the Study of Judaism V 49) Leiden 2003

p 78 כשם אלוהי עליון ו לבריםבדב ויכוננךשמקביל ל ויכוננהו יש לציין את חלקו יצב נחלהבנוסף ל 57

כדובין השאר במד כמה פעמים שבח אבות עולםמופיע ב כמו שמוסיף ס יי הציב את יעקב אב לשבטים סגל מציע שתי הצעות דורש ביאור יציבהו לשבטיםלשון 58

בסוף הפסוק הקודם מדובר על הפירוש השני נראה פשוט יותר כלומר נחלתו ואולי צריך להגיה ויציבה )סורי(=רומז כאן לארץ נחלתואך האם וכאן מדובר על חלוקתה והצבת גבולותיה לשבטים דהיינו ארץ כנען הנחלה

ndash ויתנהו בנחלהשלנו נאמר בפסוק לפי היוונית חבל נחלתו של ייט יעקב עצמו הוא לפי דברים לב כנען דווקאהם נחלתו גם את הנוסח העברי ניתן לפרש כך שיעקב נהיה לנחלת יי האזינוניסוח שמתקרב למה שנאמר ב

ייחס הן מת נחלתוכינוי הגוף ב) ג קכזילים תהndash שכר פרי הבטן הנה נחלת יי בנים על דרך שנאמר (השבטים ויציבהו לשבטיםו ויתנהו בנחלתוויתן לו נחלתוכדי לעמוד על משמעות הביטוי ליעקב והן לאלוהים

הוא ברית עם האל שבח אבות עולםנושא מרכזי ב יש להתחשב במגמה הכללית של הפרק בזיקתם זה לזה )כדנ כדמה כאמד( הקיםרית הוא אחד הפעלים המאפיינים את הב מדור לדורותשרשרת הבריתות המועבר

בשורות המתארות את יעקב מופיעים כמה פעלים ) כבמד(שמתייחס אף להולדת הבן הממשיך את השרשרת ברית כל ראשון בנוסף לכך נאמר על יעקב ויציבהו לשבטים ויכוננהו בברכה הקים בן נם הקמהישעני שירשותבריתות הראשונהיצג ולמגלם של כל יכלומר יעקב נהיה למ יות בריתעשהו להצ סגל מפרש מ נתנו

ווקכמו פס ין גם בפסוקים הסמוכיםייש ענ ח מטהוסגל מפנה לישעי הקמת הבריתןהקמה והצבה של יעקב ה המדבר על הקמת השבטים

ך לי עבד להקים את שבטי יעקב ונצורי ויאמר נקל מהיות) ו (ויאמר לי עבדי אתה ישראל אשר בך אתפאר) ג( בעת רצון עניתיך וביום ישועה ייכה אמר ) ח (ישראל להשיב ונתתיך לאור גוים להיות ישועתי עד קצה הארץ עזרתיך ואצרך ואתנך לברית עם להקים ארץ להנחיל נחלות שממות

כוח הןברית הזאת המהות הזאת וה ן האלואת הברית בינו ובי עליונה של ישראלהמהות העבד יי מגלה ומגלם את ממוןיהו ושוהוא מקים ומציב וגואל נחלות מידי ת קוסמי שעליו עומדים שמים וארץ

שבתיאור ראשו יצבמנחות המילים המזכירים את וברכה נחה על ראש ישראל ויציבהו לשבטיםהביטויים מצבות של הדעתנו למצבה של יעקב בבית אל ולשתים עשרה עלינו אפוא לתת את התגלות הראשונה בבית אלה מגיע השמימה נבנית משתים עשרה הסולם של יעקב שראשהמצבהה ןמסורת האגדית שמקשרת ביניהל ושבטיםה

חנוך ונח היסטוריה סקראלית) שלב מסוים של(כסיום של שבח אבות עולםיעקב והשבטים נתפסים ב אבניםשל תכלית ) אם כי לא סופי( ואילו יעקב והשבטים הם מימוש חינת התחלה והבטחה לעתידאברהם ויצחק הם בב

- פרהה שלצורה קיצונית של טלאולוגיה היא תפיס תגישה הטלאולוגיבלכן בתיאור יעקב ניתן להבחין ההיסטוריה

237

אופיטי ינהתרגום הר מנוסח המסורה לפי הסבר שנתנו לו מושפע באופן ברו59הנה כאן לשונו של בן סירא

העובדה שבחיבור אחד משתקפים הן נוסח 60לשבטיםמתפרש כאן כ למספר בני ישראל והמקוטעאלא יד אינו מקורישפסוק יזהיא אפשרות אחת ח דורשת ביאור לבריםהשבעים והן נוסח המסורה של דב

גבי כמה ל שהפסוק איננו משתלב בהקשר צ סגלהערתו של מאת ו לעיל כבר ציטטנ הוסף על ידי המתרגם 61פסוקים נוספים הועלתה השערה שהמתרגם הוסיף אותם מתוך מגמה להדגיש את ההיבט הלאומי של החכמה

האפשרות האחרת היא שהפסוק הנדון 62חכמה לתורת משהההמזהה בין כגא פסוק כדידוגמא ידועה ביותר ה ןבדומה לתרגום יונתן ב ןי הגרסאות ושילב ביניהת במקרה זה צריך להניח שבן סירא היה מודע לשהוא מקוריזיקה בבר ומד בני ישראל לפי דעה זו אינו מסתכם בשוויון מספרילמובן מאליו שהקשר בין בני אל עוזיאל

מערכות האלוהזהות בין שתי במהותית או אף בני את מקומם של 63כ-יטט בנוסח השבעים נמצא בדברים ד-חברים לבמפרשים מציינים שרעיון מקביל לד

הירח והכוכבים תופסים כאן השמש אל

ופן תשא עיניך השמימה וראית את השמש ואת הירח ואת הכוכבים כל צבא השמים ונדחת והשתחוית להם ועבדתם ) יט( ויוצא אתכם מכור הברזל ממצרים להיות לו לעם יח יואתכם לק) כ( אלהיך אתם לכל העמים תחת כל השמיםי יחלקאשר כיום הזהנחלה

זיקה כזאת אכן 64צבא השמיםן הנהגת האומות יש זיקה או אף זיהוי בין בני אלוהים ובין כוכביםייוצא שבעני )יג ידעיהו ישהשוו זאיוב לח (ברן יחד כוכבי בקר ויריעו כל בני אלהים ובמקרא65מופיעה באוגריתיזהה את טבעי הוא שמי שסבור שגבולות העמים הוצבו הן למספר השבטים והן למספר בני אללאור זיהוי זה

ב גבולות מקבלת משמעות קוסמולוגית יותר מאשר הצבת ילפי פירוש זה ב מזלותאותם בני אל עם יימצאהו בארץ מדבר יאה גם בתיאור בחירת ישראל מופיעים מוטיבים השייכים לראשית הבר66אתנוגרפית

לאור ורוח אלהים מרחפת ndash כנשר יעיר קנו על גוזליו ירחף והארץ היתה תהו ובהו ndash ובתהו ילל ישמן )תהילים עד( גבולות הארץביטוי ל גבולות עמיםין להשוות את הביטוי יזה יש ענ

ואלהים מלכי מקדם פעל ישועות בקרב הארץ) יב( רת בעזך ים שברת ראשי תנינים על המיםאתה פור) יג( אתה רצצת ראשי לויתן תתננו מאכל לעם לציים) יד( אתה בקעת מעין ונחל אתה הובשת נהרות איתן) טו( לך יום אף לך לילה אתה הכינות מאור ושמש) טז(אתה הצבת כל גבולות ארץ קיץ וחרף אתה יצרתם) יז(

67

בצורה לשכון בגוף אדםיעקב הוא ישות קדמונית שירדה תפילת יוסף באלדוגמ כפי שראינו אותהאקסיסטנציה

האלהתפיסות הלפי )בראשית רבה א ד (מחשבתן של ישראל קדמה לכל דברמתונה יותר אומר המדרש לפני שעם ישראל בא לעולםעודשבטים היו נחלת יי הישראל

פסוק הבא הגם ם נתן לו את השבטים שהם חלקו וחבל נחלתו של יי מימות עולndash ויתן לו נחלתולאור זה ניתן להבין שנים עשר שבטים שהיו קיימים בצורה זו או אחרת אותו רעיוןאת מביע רעש-לחלק שנים ויציבהו לשבטים

וכך מפרש את דברי בן סירא בעל ניתנו ליעקב במסגרת הקמת הבריתבמחשבה או בעולם העליון משחר הימיםאזכיר סדר העבודה יוסי בן יוסי( כשוטרי רקיע ר שבטעש-שנים ברכות הוריו ירש תאוות הפיוט הקדמון

מוגהים ומבוארים עם מבוא וחילופי נוסחאות בידי אהרן מירסקי יוצאים לאור סדוריםפיוטי יוסי בן יוסי גבורות )206-122 עמ אתשנ מוסד ביאליק ירושלים

ויעקב האזינו גבולות העמים בndashשונה ) ההצבה(לה ואילו אובייקט הפעו זיקה לשוניתביש להדגיש שכאן מודבר 59 בבן סירא

)יאבן סירא מה (אל]שבטי ישר[למספר כל אבן יקרה לזכרון בכתב חרות השוו בתיאור אבני החושן 60 181 עמ נחלת ה זו גם מסקנתו של שמואל ליונשטם 61 Hayward Interpretations of the Name Israel p 93ff Bruce Vawter Prov 822 Wisdom and ורא 62

Creation JBL 99 2 (1980) p 206 Benjamin G Wright No Small Difference Sirachs Relationship to its Hebrew Parent Texts (SBL Suppl Series 26) Atlanta CA 1989

63 Walther Eichrodt Theology of the Old Testament Volume II Translated by J A Baker Philadelphia 1967 p 196 Heiser Michael S lsquoDeuteronomy 328 and the sons of Godrsquo

Bibliotheca Sacra 629 (2001) pp 52-74 88 עמ )25הערה 9 עמצוין לעיל( אמונות המקרא קנוהל From the Stone Age to Christianity (Baltimore Johns Hopkins דעתו המוקדמת של ויליאם אולברייט ורא 64

p 226 וורא W F Albright lsquoSome Remarks on the Song of Moses in Deuteronomy XXXIIrsquo Vetus Testamentum 9 4 (1959) p 343

ואילך17 עמ )44הערה 133 עמצוין ב (האמונה במלאכים אלכסנדר רופא ורא 65צחון במאבק ילאחר נשבאים יש לומר באופן כללי שחלוקת נחלות שייכת באופן מהותי למעשה בריאה או המלכה 66

אנומה אליש לוח ו לדוגמאורא מחייתופעולתותחום ממשלתואת במסגרת הזאת האל קובע לכל נברא קמאי deus otiosusלא נראה שמדובר על חלוקת ירושה על ידי האל הפורש 884תיאוגוניה הסיודוס 39-46

בשורות הבאות של לדוגמא נים וחלוקת העמים מופיעחלוקת הזמובין הקשר בין חלוקה קוסמולוגית של הארץ 67 ( 1Q 33 X 12mdash 16 ) מגילת מלחמת בני אור בבני חושך

238

יש מקבילות ברורות בספרות הקות ביותר של המורשת המיתית במקראשהוא אחת הדוגמאות המוב לקטע זהשים שנה משמש חומר עיקרי להשוואה בין ושלומפורסם ביותר שכבר יותר ממאה ההטקסט מזרח הקדוםה

המוטיבים ד אח68סיפור הבריאה הבבלי מיתולוגיה של המזרח הקדום הוא כמובן אנומה אלישההמקרא ובין שמתרחש לפני בריאת דאי מאבק האל עם המפלצתוד הוא בוומה אליש ובין מזמור עהמשותפים בין אנ

זמני את ים הוא בריאת המאורות שקובעםהראשון מביניה צחוןיאך ענייננו כאן במעשי האל לאחר הנ העולםיץ קשר בין הצבת גבולות הארץ ובין יצירת קהמה ד נשאלת השאלהלמקרא מזמור ע ת השנהוהיום ועונשורות (לוח הרביעי הבסוף חמישי של אנומה אלישהנראה שנוכל לענות עליה כאשר נתבונן בלוח וחורף

הוא מבתר את גופתה ועושה את מתחיל את מעשי הבריאההוא אחרי הריגת תיאמת דמתואר כיצ) 146-135של ( אל התהום ndashפסו הוא מודד את א) ה השני עתיד לשמש למלאכת הארץיחצי(מכסה לשמים האחד ה יחצי ומכונן כנגדו בשמים את היכל האלים ndash שעליו עתיד להיווסד הארץ בן זוגה של תיאמת )קרקעיים-תתהמים ה

69בהמשך ישיר לתיאור זה נאמר בתחילת הלוח החמישי

מעמד) שמיםב(יצר 170

ליםו לאלים הגדהציב 2

71מזלות כבים בדמותםו כ

72

בולותהגביל ג הודיע שנה 373

עשר הירחים שלשה כוכבים לאחד-הציב לשנים 4 ת ימי השנהוק את חקקר אשר חאח 5 )שמים(ת ונברו להודיע מערכ-כוכב מעמדיסד 6 גם אחד ndashלכל יחטאו לבל יתרפו 7 אנלל ואאה כונן אתו מעמד 8פתח דלתים 9

74 השתים) השמים(בצלעות

יןלשמאל ולימ חזק בריחים 10

1 uacute-ba-aacuteš-šim man-za-za an DINGIRDINGIR GALMEŠ

2 MULMEŠ tam-šil-su-n[u] lu-ma-ši uš-zi-iz

3 uacute-ad-di MUANNA mi-iṣ-ra-ta uacute-ma-aṣ-ṣer

4 12 ITUMEŠ MULMEŠ 3TAAgraveM uš-zi-iz

5 iš-tu UD-mi ša MUANNA uṣ-ṣ[i-r]u uacute-ṣu-ra-ti

6 uacute-šar-šid man-za-az dni-bi-ri ana ud-du-u rik-si-šuacute-un

7 a-na la e-piš an-ni la e-gu-u ma-na-ma

8 man-za-az den-lil u deacute-a uacute-kin it-ti-šu

9 ip-te-ma KAacuteGALMEŠ ina ṣi-li ki-lal-la-an

10 ši-ga-ru ud -dan-ni-na šu-me-la u im-na

ה מפלגי חוקי ו ארץ בורא ה עבים ] וד[כב אוצרות קדושים ממשלת ו רוחות משא ו 12 מותותה מבקע ו נהרות מקוי ו ימים חוג ה ] ים[פר עם ה צאצאי כול ו ערבה ארץ ו מדבר ל 13 משפחות מושב עמים מפרד ו לשון בלת עו ][ ולת ו אדם ניתתב כנף בני ו חיה מעשי 14 קצי ו שנים תקופות ו קודש מועדי ] [ארצות נחלת ו 15

ד מזכיר את בריאת הארץ במזמור עשתוך שימוש בלשון אוגרפית של הארץיג-בתחילת הקטע מתוארת חלוקה פיסית ndashלאחר מכן )כה יאשיתבר כי בימיו נפלגה הארץ ndash ארץ וחוקי מפלגיה( י אשיתואת התפלגות בני נח בבר

רוב הביטויים שאובים מבראשית י(ח י ובדברים לבאשיתתוך שימוש שוב בבר ל הלשונותיחלוקת העמים ובל ) האזינו נחלה שאינו מופיע שם ובא מלהוציא לשון

בטים ילה ספר בראשיתלבמיוחד ו ספרות עצומה מוקדשת לאנומה אליש ולהשוואה בין יצירה זו ובין המקרא 68 S Langdon The Babylonian Epic of Creation Restored from the recently ורלבנטיים לדיוננו כאן ראה

recovered Tablets of Aššur Transcription Translation and Commentary Oxford 1923 שמכיל Wayne Horowitz Mesopotamian Cosmic Geography פירוש מפורט להתחלתו של הלוח החמישי

(Mesopotamian Civilizations 8) Eisenbrauns Winona Lake Ind 1998 p 114ff Benno Landsberger James V Kinnier Wilson The Fifth Tablet of Enuma Eliš JNESתעתיק לפי 69

203 (1961) pp 154-179 )170 עמndashפירוש 157 ndashתרגום האנגלי ב 156 בא בעמותעתיק של הקטע המ W G Lambert Simon B Parker Enuma eliš Theלפי טקסט של( גם תעתיק של וואן הורוביץ ורא ואילך

Babylonian Epic of Creation the Cuneiform Text Oxford 1966 (וכן התרגום האנגלי בספרה Mesopotamian Cosmic Geography p114ff אך עדיין נפוצה של כל הטקסט עם תרגום מהדורה ישנה

Leonard W King The Seven Tablets of Creation The Babylonian and Assyrian LegendsאנגליConcerning the Creation of the World and of Mankind London 1902 לאחרונה יצאה מהדורה

Philippe Talon The Standard Babylonian Creation Myth ום צרפתיג עם תעתיק ותראקלקטית חדשהEnūma Eliš Helsinki 2005 כמו ונותתרגומים שונים לאנגלית מופיעים באנתולוגיות שANET התרגום העברי

זתל אביב תשנ עם עובד אנתולוגיה משירת המזרח הקדום בימים הרחוקים ההם שפרה ויעקב קליין על פי שndashעלילת הבריאה (נפלד יבזמן כתיבת חלק זה של העבודה נעלמה מעיני מהדורת מצוינת של משה וי[ ואילך 33 עמ

שמכילה הן את )גירושלים תשל החוג למקרא האוניברסיטה העבריתערות תרגום והאנומה אליש הבבליתמוזר הוא ששפרה וקליין לא הזכירו מקבילות המקראיותה השמות דגש על הערותהתעתיק הן את התרגום והן את

] מהדורה זוו שורש משתקף גם במילה אות 172-170 עמ וילסון- דיונם של לנדסברגר וקנטורא mazzāzu manzāzuאכדית 70

וגם )הכג בכים מל המקטרים לבעל לשמש ולירח ולמזלות ולכל צבא השמים תהנזכרת במקרא פעם אח( מזלשבא מאותו שורש מופיע כמה פעמים בקטע )izuzzu (ušzizפועל ה) לבאיוב לח התציא מזרות בעתו( מזרותב

ולפרקים עמדה שפירושה מעמד אותו שורש משתקף גם במילה מזוזהלפי דעה רווחת הציבשלנו ומתורגם כהוצאת גילגוליהן של הצהרות אמונה עשרת הדיברות וקריאת שמע משה ויינפלד (חלל הדלת היא מתפרשת גםיח כמו כן דלתות ובר של הקטע10-9דלתות ובריח מוזכרים בשורות ) 143 עמ אתל אביב תשס הקיבוץ המאוחד

הקבלה בין בני אל ובין הכוכביםהן י שכבר צוטט לעיל לעני)י-ולח(מוזכרים כאמצעי לחסימת הים בקטע מאיוב על מה אדניה הטבעו או מי ירה אבן פנתה

239

ה מערכות של שלושהים עשרתש אל רום השמים קף והולך אל המרכזיההתיאור מלאכת השמים מתחיל מן

כוכבים האלה קשור לקו ה תפקידם של 76נהיה עם הזמן לגלגל המזלותש צורה קדומה של מה ן ה75כוכביםאת מסמנים ) הליאקלית(הם עצמם בעלייתם ובשקיעתם זריחתם של שמש וירחל לשקיעתם ו77אופקהוקרובים אליהם ביחס לכוכבים שנזכרים ( בהיותם קשורים לקצות השמים והארץ 78העונות השנאת דשים ווחה

מזלות מתקשרים ה מקום ששם קבועים שערי השמש פת השמים נפגשת עם הארץילמקום שבו כ )בהמשךאפשר צחון על תיאמתי הואיל וקביעת המזלות מתרחשת סמוך לנ79ב שערים או עמודים שבקצות העולםלי

ברן יחד כוכבי בקר ויריעו כל בני אלהים

ויסך בדלתים ים בגיחו מרחם יצא בשומי ענן לבשו וערפל חתלתו

אשים בריח ודלתיםואשבר עליו חקי ו Langdon pp 149-151 ורא )בתי זודיאק (בתיםמעמדים האלה נקראים גם ה

לעילורא ušziz אכדית 71והראני והשוו גם קטע מן הגניזה שבו רבי ישמעאל מספר על ידע אסטרולוגי שמסר לו מטטרון lumāšuאכדית 72

]ן)[ם(עשר מזלות וגם מלושיה-והראני שנים תורה אותיות של לבנוהאת כולם באצבעות ידיו כאב שהוא מור)Geniza-Fragmente zur Hekhalot-Literatur 12 (T-S K 2195L) 2b l13-14 p137 (י גרינפלד לפי ח

ומקורה אכדית ) malwšēכמו סורית ומנדעית (ומיכאל סוקולוף המילה מלושיהן מציינת כאן את סימני הזודיאק lumāšu ראו Jonas C Greenfield MSokoloff Astrological and Related Omen Texts in Jewish

Palestinian Aramaic JNES 483 (1989) p 211 בהוראה זו מלוש המילה קיסטר מנחםכפי שהראה עמ )אתשס(ב -א לשוננו סג שלוש מילים מצפוני מגילות מדבר יהודה ראו )4Q439(מופיעה כבר בקומראן

36-35 73 miṣrata uacute(m)aṣṣer השוו גבולndashמלשון מצר צייר מצריםצרנוכל לתרגם רש האכדיואם נבקש לשקף את הש

לצייר (eṣēru uṣṣuru הפועל אשר גבולות יכונן šaacute eṣ-ra-ta uacute-kin-nu שורה א לוח ז תואר מרדוך כאןאת הלפועל זה ולשמות העצם GIŠ]UR שומרית uszligurtu אכדית ndashחס בראש וראשונה לצורות מאגיות י מתי)לצור צורה

5שורה השוו כאן(וחקיקת חוקים קביעת תבנית של תכנון ושירטוטמופשטת יותר האלה ישנה משמעות נוספתבהיכל רה וקליין תרגמו ששפ ina ki-iszlig-szligi NAMMEŠ (šimāti) a-ma-an GIŠ]URMEŠ 79 וכן לוח א )במעון החוקות הגורלות

The notion of orderly patterns in the planetary heavens is extremely ancient in Babylonian astronomy it is in fact the basis of Babylonian astrology In Mesopotamia we have a term which appears in Sumerian as GIŠ-]UR and in Accadian as uszligurtu both of which mean outline plan configuration plan of a building immutable destiny The beginnings of astrology undoubtedly came through the Sumerian concept of GIŠ-]UR where plans and configurations in the heavens were considered to be the prototypes of what is found on earth (William F Albright Neglected Factors in the Greek Intellectual Revolution Proceedings of the American Philosophical Society 1163 (1972) p 235)

וורא Menahem Kister Commentary to 4Q298 pp240-241 והשו גבולין הוראה דומה במילה ילענ( להקיף במעגל המאגי ndasheszligēru uszligszliguruבנוסף יש לציין עוד הוראה מיוחדת בפועל ) 134הערה 151 עמ לעיל

Erica Reiner Astral Magic in Babylonia Philadelphia ורא מעגל מאגי ndash uszligurtu ו GIŠ]URובהתאם American Philosophical Society 1995 p 58 CAD s v gišEacuteur Herbert H Paper lsquoNotice of a

Posthumous Manuscript of Ernst Herzfeldrsquo JAOS 761 (1956) p 33 ש גם עם מילה אותו פועל משמ 83הערה 240 עמ להלןו ורא137-138 עמ CAD XXI ורא zissurucirc ndashאחרת למעגל מאגי

hellipThe Babylonian Epic of Creation p152 n3 The word miszligrata in this passage לנגדון השוו גם design sign of the zodiac and certainly identical in meaning with uszligurtu sign of the zodiac Sum

gišHAR לפי זה יש קשר בין 2הערה 154 עמ עודווראmiszligratu uszligurtu יווני המונח ה וביןσημεῖον סימן זודיאק

שומרית (בר בשערים וין מדיענהלפי ה כדי להתקרב לביטוי המקראימתרגמים נקטו לשון זהנראה ש 74KAacuteGALMEŠ אכדיתabullāti (במערבוndash וכנגדם ומסתבר שהיו כמה שערים במזרחו של עולם

B L van der Waerden Babylonian Astronomy II The ורא או שלוש מערכות של שנים עשר כוכבים 75Thirty-Six Stars JNES 81 (1949) pp 6-26 Johannes Koch Neue Untersuchungen zur

Topographie des babylonischen Fixsternhimmels Wiesbaden O Harrassowitz 1989 ב חלקים שווים מופיע לראשונה בתחילת המאה גלגל המזלות כרצועה שמסביב לקו המילקה המחולקת לי 76

Asger Hartvig Aaboe Abraham Joseph ורא אה התגבש במהלך המאה השישיתס וכנרהחמישית לפנהSachs Two Lunar Texts of the Achaemenid Period from Babylon Centaurus 14 (1969) pp 1-22

Mesopotamian Cosmic Geography p 234ff ורא 77 136 עמ כרך א OTP 21 חנוך הסלאבי פרק ג תברייתא דמזלו מעשים וימים הסיודוס לדוגמאורא 78 Wayne Horowitz Mesopotamian Cosmic ראו הארץ מצטיירת כדיסק שטוח לפי תמונת העולם הבבלית 79

Geography pp 331ff

240

גבול האבני את יש להזכיר כאן 80ה בין השאר את מעשה גידור הקוסמוס מפני כוחות הכאוסלראות בהציב לשון 81 חקקו את צורותיהם של אלים ושל מזלותןשהיו בצורת מצבות שעליה kudurru ותמסופוטמיה

על הגבול רומז למצבה העומדת) כהמשלי טו יז עחיליםתה יט יטהוישעי ח לבריםדב(במקרא גבול אתה הצבת כל גבולות ארץ קיץ וחרף אתה יצרתם לאור כל האמור אפשר להבין את המשפט 82ושומרת עליושתוחמים את גבולות ) שנקראו באנומה אליש צלמים של האלים הגדולים(ב מזלות האל הציב י באופן כזה

גבולות הארץ הם בר שהוצע כאןהסהלפי קובעים את חוקיה ומועדיה ובין השאר את עונות השנה הארץגבול שמת בל יעברון בל כמו שנאמר המגנים עליה מפני כוחות תוהו יםבראש ובראשונה הגבולות החיצוני

אשר שמתי חול גבול לים חק עולם ולא יעברנהו ויתגעשו ולא יוכלו )ט קדיליםתה (ישבון לכסות הארץ יחד 84)כזשלי חמ ( על פני תהום83בהכינו שמים שם אני בחוקו חוג )כב המיהויר (והמו גליו ולא יעברנהו

של הזאת מתבססת על סטרוקטורההחלוקה מן הגבולות האלה נגזרת גם חלוקה פנימית של הארץ אתעם זמחד וציוני ) טבור העולם(פקי הם נקודת המרכז ושמאפיינים חשובים שלו בממד הא המרחב הסקראלי

במקרה הפשוט ביותר (בהתאם לכך שטח הארץ מתחלק לסקטורים קצות העולם מאידךתרוחוכיווניםהגבולב ארצות וכן חלוקות מפורטות ומורכבות באופן כזה מופיעה חלוקה לי85הנפגשים במרכז) רבעיםהלארבע 86דאי עתיקה יותרובמקורות יהודיים חלוקה תריסרית נזכרת במפורש במדרשים מאוחרים אך היא בו יותר

ביה יי צור עולמים מלמד87

ששתים עשרה ארצות ברא הקדוש ברוך הוא כנגד שנים עשר שבטים וארץ ישראל וירושלים ועיין סדר שסו עמ בתי מדרשות א א דבראשית רבאסידור רב (באמצעיהם שנאמר יצב גבולות עמים למספר בני ישראל

)838 סינופסיס כג עמ שם אות ו רבה דבראשית

ולם כולו ובין המים ובין הרקיע שם תלויים ועומדים גלגל חמה ולבנה וכוכבים ומזלות ומאירים לכל הע והשו 80

יש לשים לב לעובדה שגלגל חמה ולבנה וכוכבים )187-182 אנזי שכטר ג מעשה בראשית (ומושלים על תהום לטים על התהוםוומזלות עומדים בין המים שמקיפים את הארץ ובין הרקיע והם ש

אבי רא אלא במקומות מקודשים מצבות הללו לא עמדו בפועל בגבולות השדותהנראה שעל פי רוב 81 Divine Service and Its Rewards Ideology and Poetics in the Hinke Kudurru (Beer-Shevaהורביץ

Studies by the Department of Bible and Ancient Near East vol 10) Beer-Sheva 1997 pp 1-8 אך ידי כוח דמויות האלים והמזלות החקוקים עליהןעל בין השאר גם לפי דבריו תפקידן היה לשמור על גבולי הנחלה

Katryn E Slanski Classification Historiography and Monumental Authority The עודוראBabylonian Entitlement narucircs (kudurrus) Journal of Cuneiform Studies 52 (2000) pp 95-114 idem The Babylonian Entitlement Narucircs (Kudurrus) A Study in Their Form and Function

Boston American Schools of Oriental Research 2003 יצגת את האל המגן על ימצבה מ) 1 זו את זוותאיתפקיד המצבה יכול להתפרש בדרכים רבות שלא בהכרח מוצ 82

וממילא גם הגבול שהיא עומדת מצבה) 3) טראליתמאגיה אס(עליונים הכוחות ההיא מושכת למטה את ) 2נחלה ה כריתת הברית וכדומה מצבה מזכירה לפני האל את אקט הנתינה וחלוקה) 4 נתונים להשגחה מיוחדת של האל עליו

שמים עצמם או עצמים השמים או המשמשים גרמי ש על דרך ndashמצבה משמשת כעד ) 5שמבסס את חוקיות הנחלה הזה ועדה המצבה אם אני לא אעבר אליך את הגל הזה ואם אתה לא תעבר אלי את הגל הזה עד הגל יציבים אחרים

)נב להאשיתבר (ואת המצבה הזאת לרעה חוק ובין חקקeszligēru uszligurtuעל התאמה בין eszligēru הקיף במעגל מאגיהוראה ה על 73הערה 239 עמ לעילורא 83

Morris Jastrow Nebopolassar and the Temple to the Sun-God atו השונות ראןחוקה על הוראותיהSippar The American Journal of Semitic Languages and Literatures 152 (1899) pp 80-81 Sol Cohen Victor Avigdor Hurowitz lsquoawh lbh ~ym[h twqxrsquo (Jer 103) in light of Akkadian lsquoparsursquo and

lsquozaqiqursquo referring to cult statues JQR 893-4 (1999) pp 277-290 משפט הזה בהקשרואת הין לראות ימענ 84

באמצו ) כח( על פני תהוםבהכינו שמים שם אני בחוקו חוג ) כז( עד לא עשה ארץ וחוצות וראש עפרות תבל) כו( שחקים ממעל בעזוז עינות תהום

כז מדובר וק לפי זה מסתבר שבפס על רום השמים ומעמקי תהוםndash כח וקבפס כו מדובר על מלאכת הארץוקבפס על רצועה תחתונה של השמים וקו מקיף ומגן על הארץ

85 Francesca Rochberg-Halton lsquoNew Evidence for the History of Astrologyrsquo JNES 43 (1984) p127 Franz Cumont La plus ancienne geacuteographie astrologique Klio 9 1909 pp 263-273 Stefan ורא 86

Weinstock The Geographical Catalogue in Acts II 9-11 The Journal of Roman Studies 381-2 (1948) pp 43-46 James M Scott Geography in Early Judaism and Christianity The Book of

Jubilees (Society for New Testament Studies Monograph Series 113) Cambridge 2002 פסוק הובין השבטים על סמך יהתכן שהוא מתבסס על הקשר בין שם יי טיבו של הלימוד הזה לא ברור כל צרכו 87

ב כרמז לי ב הנדרשת נוטריקון י ביההיא שהמילה שנראית עיקר אפשרות אחרת) ד קכדיליםתה ( יהשבטיאלא שמעתיקים בקלות הינכתבת במקורות מוקדמים על פי רוב כ האות הו ב שמות האלאו י האותיות שמופיע לפני הקטע שה בראשיתמעהנה הטקסט של הנדרשת כשם אלוהי י הי האפים אותה לימחל ו ורא833 ו430סינופסיס השס עמ א הטקסט בבתי מדרשותורא(הוא השתבש הרבה בהעתקות שונות הנדון Nicolas Sed lsquoUne cosmologie juive du haut moyen age la Berayta di Malsquoaseh Bereshitrsquo Revueעוד

des Etudes Juives 1241-2 (1964) p 28 י לונדון כOr 6577 ואציע כאן את מה )א20 עמ 736מרגליות שנראה לי לתקן בו

241

תריסרי חוזר הדגם שהמסתבר ב ארצות נקשרת כאן למעמד מרכזי של ארץ ישראל וירושליםקת העולם ליחלומקובלת של הבהתאם לתפיסה ב שערים של ירושלים ושל המקדשבי על עצמו בחלוקת הארץ לשבטים

ל קווים ת את כל החלוקות הללו כמבוססות עו אפשר לראמעגלי הקדושה הערוכים סביב המרכז הסקראלי 88 מן המרכז עד קצות העולםיםרדיאליים הנמשכ

במבנה של באותיותיהם וצירופיהם בשמותיו ברובד האלוהיתבסופו של דבר חלוקה תריסרונית מושרש 89המרכבה או אף בדמות אנתרופומורפית של האל עצמו

ות היום ושתים עשרה שעות הלילה וכמה הן אותיות שבהן נתחתמו שמים וארץ שתים עשרה הן כנגד שתים עשרה שעושנים עשר חדשי שנה ושנים עשר מזלות ושנים עשר שבטים ושתים עשרה ארצות וכולן על שמותם של שבטים שנאמר

אהיה אשר אהיה ) שמות ג יד(יצב גבולות עמים למספר בני ישראל ואלו הן שתים עשרה אותיות שנאמר ) דברים לב ח( ) אות ה ו-אותיות רבי עקיבא נוסח א ( אהיה הרי שתים עשרה אותיות אהיה שלחני עליכם שלש פעמים

94 וכן הלאה360 14493 7292 3691 2490הדגם התריסרוני יכול להוות בסיס גם לחלוקות מפורטות יותר של לכן היו ו 95םימתחלף במסורות רבות בשבעים ושתי) שליחים זקנים מלאכים לשונות אומות(המספר שבעים

ה את השמים ואת הארץ שנאמר אלה תולדות השמים והארץ א בראשית מהו בראשית באות אחת ברא הקבד

ה בטבעת ב וחתמז והעהי ברא שמים וארץ העה בראם באות ה]יבה) [אבה(בהבראם אל תקרי בהבראם אלא אין כל ] יהם אהבחות[ )בחותמיה(שאלו לא חתמה ] יהם אהבחות[ )בחותמיה(אהיה אשר אהיה ומפני מה חתמה

באותיות) [באותיותיה( מפני שלהבת אש וכל מי שהוא בא לדרוש ] יה באותיות) [באותיותיה(בריה יכולה לדרוש בראשית ברא לפיכך נאמוחתמן בחותמו ] יה תיותאו) [אותיותיה( היה מתמלא כל העולם כולו אש לפיכך סתם ]יה

O1531 833 השלמה אפשרית לפי סינופסיס ndashאלהים ידועההדרשה הדרשה שמופיעה בקטע ובין היש להבדיל בין ד מה טעמא ואחד ביויוחנן בשתי אותיות נבראו שתי עולמות העולם הזה והעולם הבא אחד בה רבי אבהו בשם ר

ד אלא מן מה דכתיב אלה תולדות א ואי זה מהם נברא ביוצור עולמים ואין אנו יודעין אי זה נברא בה יכי ביה יא י ב הירושלמי חגיגה פ(א והעולם הבא נברא ביוד א בראם הוי העולם הזה נברא בהוהארץ בהבראם בה השמי

)י -בראשית רבה יב ב בבלי מנחות ט עוהשוו עז טור ג בעי ברא באות הואילו לפי הקטע שלנו האהעולם הזה נברא ב) רק(ירושלמי ובראשית רבה מוכיחים ש יבבל

ה האלה מסוכנות ביותראותיות י ימוחלפת בשמה ה ה אותהדבר זה יוצא מכך ש בז והעהשמים וארץ העה הפסוק ndashרומזת למקורה של התפיסה תשלהבמילה ה יה מפני שלהבת אש אין כל בריה יכולה לדרוש באותיות

) 69הערה 114 עמבסוף לעילוראו ו חיריםשיר הש( רשפיה רשפי אש שלהבתיה המקראי Wayne Horowitz Mesopotamian Cosmic Geography p156בבלית שמובאת אצל השמים ההשוו מפת 88

42-20 עמ שםוקונצנטריים במפת העולם הבבלית ראהעיגולים הין יולענאלא מלמד ששנים עשר המאי שנים עשר שבטי י אלוהית- פניםהב שבטים מהווים סטרוקטורבספר הבהיר י 89

111 107 83-76 70 67 64-63 סעיפים שםוורא) 169 עמ מהדורת אברמס 82סעיף (הלהקבשבטים Joseph M A Baumgarten The Duodecimal Courts of Qumran Revelation and the Sanhedrin ורא 90

JBL 951 (1976) pp 59-78 אותיות של הסיבה נוספת לחשיבות המספר בעולם ההלניסטי קשורה בהיותו מספר 281-280 עמ )63הערה 85 עמ צוין לעיל( Gedaliahu Stroumsa Form(s) of God ורא היווניתאלפביה

שם17 והערה 85 עמ )ותשס( 59-57דעת פורפוריתה של הלנה מטרויה וקידוש השם יהודה ליבסצגים הם יאם אמנם מי להתבאר בדרך זהיםשיעקב ראה על שתים עשרה מדרגות הסולם יכול פנים העשרים וארבע

רחל ) 7הערה 6 עמ צוין לעיל (מקדש ומרכבהבספרה ) שם9 והערה 229 לעיל עמורא(את שרי האומות עמ (המחלקים את מרחב היקום לעשרים וארבעה חלקים מרחביים שנים עשר גבולי אלכסוןאליאור מדברת על

ואין קשר בין חלקים24אין במרחב היקום מופרך זהמשפטלן יא-לדעת מאיר בר אך לא מפרשת דבריה) 62אמנם ) 131-114 עמ )דתשס(מועד יד קורת בימאמר ב ( גבולי האלכסון שבספר יצירה לדבריה של הכותבת12

איני יודע כיצד תתקיים על )כפי שהיא מצטיירת בספר יצירה(אלכסון הממדית של גבולי -אם נחזיק בתפיסת תלתנקבל וים במישור שנפגשים בנקודה אחתואלכסון כקהלי גבואת אך אם נתאר חלקים24-ידם חלוקת המרחב ל

12 חלקים וכנגדם 12- רדיוסים שמחלקים את המישור ל12לחלופין אפשר לתאר חלקים24-חלוקת המישור לגולים י רדיוסים בתוך שני ע12או פת השמיםי באופן דומה את כות במרכז השמים ומחלקותקשתות שנפגש

נאמריבירושלמ אפשר להוסיף את השיקול הפרשנייאומטרגיהלשיקול קונצנטרייםר יוחנן לא גלו ישראל עד שנעשו עשרים וארבע כיתות של מינים מה טעמא בן אדם שולח אני אותך אל בני א

סנהדרין (אל גוי המורד אין כתיב כאן אלא אל גוים המורדים אשר מרדו בי ישראל אל גוים המורדים אשר מרדו בי )בנג ע

אלא כלומר הרבה והרבה כתות של לאו דווקאלדעת מפרשים אחדים המספר כיצד הגיעה הגמרא למספר זה משתדל להסביר את המספר כמכפלה של מספר השבטים שהם קרבן העדהלעומתם ) פני משה (מיני מינות

יש תקדים במקור תנאי לרעיון הכללי ךא הפירוש שהוא מציע נראה דחוק ם הנזכרים בפסוקיהגויששים יוסי הגלילי אומר הרי הוא אומר ששים המה מלכות ושמונים פילגשי אליעזר בנו של ר ר יצב גבולות עמים

יצב גבול עמים אין כתב א יצב גבולות עמיםד מ לאבותינו לא ירדו במצרים אלא בשבעים נפשושמונים הרי ק )ספרי האזינו ו( חלקים במספר בני ישראל ת ליטול בכאן אלא יצב גבולות עמים זכו אומו

פרשני דומהההיגיון האך ) אומות שכנגד שבעים נפש מבני ישראל140כאן מדובר על (אמנם המספרים שונים ד עמיםד כתות וכגיון יכול להוליד כיאותו ה לשון רבים בלתי צפויה רומזת להכפלת המספר

Wilhelm Gundel Dekane und Dekansternbilder Ein Beitrag zur Geschichteter Sternbilder derורא 91Kulturvoumllker (Zweite Auflage) Darmstadt Wissenschaftliche Buchgesellschaft 1969 שלום The

242

עומד שיקול לפחות בצורתה המקורית לשונותמסורת של שבעים אומותהרי ום שהניחו שאף מאחרבי אסטרולוגי

ישראליצב גבולות עמים למספר בני אלנקודות שהועלו תוך דיון בפסוק האפשר לסכם כאן את נו לתחילת ישוושה אתה הצבת כל גבולות ארץ קיץ וחרף אתה יצרתםפסוק המתוך לנו להמשךותשדרוש

עונות את גבול הארץ וגם את תריסרונית שקובעת הסטרוקטורב הסקנו שמדובר שי מאנומה אלישילוח החמהמצד שני ראינו שגם נוסח המסורה המדבר על מספר בני ישראל וגם נוסח השבעים שמדבר על מספר בני השנה

מסר של התאמה מספרית זו בקונטקסט המשמעות ואת העתה עלינו להסביר אל יכול לרמוז לאותו מספר מקראיה

הבריאה לפי המסופר שם דו מאת שזיקתו למקרא בולטחמישי של אנומה אלישהישנו עוד נושא אחד בלוח סד את יאך לסיומה היא מגיעה כאשר מרדוך מכריז בחגיגיות על כוונתו לי מתחילה מקביעת גבולות הארץ

כותרת ותכלית כל מעשי הבריאה שלוה גולת ו ז96המקדש המרכזי של בבל

רדך את פיהו וידברמפתח 117 ענה את האלים אבותיו דבר 118 המושב אשר כוננתם על האפסו 119 אשר בניתי אנכי מעליכם נכח האשרה 120 מקדש- חזקתי קרקע מקום-מתחת 121 מושב חמדתי) יהי(לו נא בית-אבנה 122 קדש בקרבו-איסד היכל 123 מלכותי אכין אועיד דבירי 124 כאשר תעלו מן האפסו אל המפחרת 125 להכיל קהלכם מלונכם) יהי(במקום ההוא לו 126 כאשר תרדו מן השמים אל המפחרת 127 להכיל קהלכם מלונכם) יהי(במקום ההוא לו 128 בתי האלים הגדולים אקרא שמו בבל 129 אנחנו כקרבה נבנה מקדש 130

97שישיהמימושה של הכרזה זו מהווה נושא מרכזי בלוח כי הלמו באתהאננ 131 שנה אחת לבנו לבניה 132

Tradition of the Thirty-six Hidden Just Men The Messianic Idea in Judaism and other Essays on

Jewish Spirituality New York 1971 p 251ff 92 Nicolas Sed Les douze hebdomades le char de Sabaoth et les soixante-douze langues Novum

Testamentum 212 (1979) pp 156-184 Gedaliahu Stroumsa Form(s) of God p 280 William R Schoedel Scripture and the Seventy-Two Heavens of the First Apocalypse of James Novum

Testamentum 122 (1970) pp 118-129 מיכאל שניידר 144-138 עמ הבטים חדשים קבלה משה אידל James Scott Geography in Early Judaism 308-306 עמ )94הערה 21 עמ צוין לעיל (ספר יוסף ואסנת

and Christianity pp 19-20 51-55 75-79 102-104 204-208 Francesca Rochberg-Halton ורא חלקים12-שבו כל מזל מתחלק ל δωδεκατημόρια זודיאק-מיקרו 93

lsquoElements of the Babylonian Contribution to Hellenistic Astrologyrsquo JAOS 1081 (1988) pp 57-60 217 141 74 המספר זה ממלא תפקיד חשוב באפוקליפס

השוו 94אמר לה הקדוש ברוך הוא בתי שנים עשר מזלות בראתי ברקיע ועל כל מזל ומזל בראתי לו שלשים חיל ועל כל חיל

לשים לגיון ועל כל לגיון ולגיון בראתי לו שלשים רהטון ועל כל רהטון ורהטון בראתי לו שלשים וחיל בראתי לו שקרטון ועל כל קרטון וקרטון בראתי לו שלשים גסטרא ועל כל גסטרא וגסטרא תליתי בו שלש מאות וששים וחמשה

)בברכות לב ע(אלפי רבוא כוכבים כנגד ימות החמה וכולן לא בראתי אלא בשבילך B M Metzger lsquoSeventy or Seventy-two Disciplesrsquo NTS 5 (1958-59) pp 299-306 ראו לדוגמא 95

Odeberg 3 Enoch p 51 ולענייננו רלבנטי במיחודJames Scott Geography in Early Judaism and Christianity pp 19-20 בעים ושתים אותיות אשר כמוהם מספר תוכן השם ש מעניינים מאוד דברי סעדיה גאון

וכנגדם סכום גבולות עמים וכמניינם סנדרי ישראל עם משה ואהרן כל הכנוים וגם כמספרם משפחות שבטי ישראלעשרה רוחות השמים -שתיםג מדבר על שבמקום אחד רס ויש להעיר עוד )183שורה זוכר חסדי אבותתפילה (

האסכולה הפייטנית של רב סעדיה מנחם זולאי 1שורה ח ברכי אברת ואמצת כונפשי לי-רהיטי ברכי (והארץ )141-108 עמ דתשכ מדרש הרבנים באמריקה-מכון שוקן למחקר היהדות ליד בית ירושלים גאון

Victor Avigdor Hurowitz I Have Built You an Exalted House Temple Building in Light of ורא 96Mesopotamian and Northwest Semitic Writings JSOT Supplement Series 115 (Sheffield

Sheffield Academic 1992 pp93-96 את ואדם נוצר כדי להעמיס עליו המקדש הוא מקום מנוחתם של אלים גם בריאת האדם קשורה לכינון המקדש 97

אליםיתה מקדמת דנא מוטלת על הימלאכה שהה

243

בהגיע השנה השנית 133 רוממו את ראשו נכח האפסו-האסגלה 134 אפסו העליון- בנו את מגדל 135 ולו לאאה לאנלל כוננו מושב לאנו 136 ב לפניהם בהדרשישב י 137 שרההשקיפו קרניו אל יסודי הא 138 אחר אשר כלו מלאכת האסגלה 139 יסדו האננכי כלם את משכנם 140 נאספו כלםאפסובמאות אשר -אות האגגי אשר בשמים וששמ- שלש 141 הרם אשר בנו לו מושב- בזבולהאדון 142 לכרהאבותיו הושיב את האלים 143 הנה בבל בית מושבכם 144 דותה רווח רננו בה 145

סיפור של מגדל בבל בנוי על ה מגדל בבל וסולם יעקב מיתוס בבלי זה משתקף בשני סיפורים בספר בראשית

יא של ספר בראשית-בדומה למה שקרה למסורות אחרות הכלולות בפרקים י בבלשם ה אירונית של דרשהרכי ובוני המגדל הם בני אדם ולא אלים ואף המגדל נועד לא לצ המיתוס הבבלי מקבל כאן צביון אוהמריסטי

שמימה הוא המגיע בו משתקף בית האלים הבבלי שראשו ששני הסיפור ה ארצית-אלים אלא למטרה פוליטית- הוא דתי) הבבלילהיאסגבדומה ל(תפקידו של בית אל בניגוד למגדל בבל בבראשית יא חלום יעקב בבית אל

אינו ndash אמפיקטיוניה ישראליתndash שבטיםהאל כמרכז שמאחד את שנים עשר פקי של ביתוהממד הא פולחני) הא ולבפרקים ל(התגלויות נוספות אלא נפרש בהדרגה בשתי זיון הראשון בבית אלימתפרש מיד בח

אבנים שהפכו למצבה אחתה הים עשרתסיפור על שהבט הזה של בית אל על ידי יההאגדה מדגישה את האדם יפוצו על פני כל ה רצויה לפני אלוהים היא כוונתו שבני הייתהנראה שהסיבה העיקרית שבניית בבל לא

הוכשל על ידואנושותה שישמשו המרכז המלכד את יר והמגדלסיון למנוע זאת על ידי בניית העינה ארץההים לבני נח הוא להתפזר ואלהועיד התפקיד שהיםוזמתו של אלומה שנמנע מאנשי דור הפלגה ניתן ליעקב בי

המקרא מתאר את בני נח כנשלטים להתלכד סביב מרכז סקראליndashהועד לבני יעקב שהתפקיד על פני האדמה לקצוות וגבולות הארץ קףילה המרחיקים אותם מן המרכז ומושכים לפריפריה ם צנטריפוגלייעל ידי כוחות

ובין השאר בין אותם הגבולות ובין תריסרוניהדגם היש קשר מיוחד בין גבולות הארץ ובין כפי שראינו לעיל לתאר את המרכז כמקום אפשר בעצם גם המרכז קשור לאותו דגם תריסרוני יחד עם זאת מזלותהשנים עשר

כמה בבתמונה מפורטת יותר אפשר להבחין בו נפגשים ומתאחדים שנים עשר חלקים וגבולות של יקוםשצוגים שונים של דגם יוכן הלאה עד לי שערי המקדש שערי ירושלים נחלות השבטים םמעגלים קונצנטריי

תריסרוני בתוך חלקים פנימיים של המקדש ובבגדי כהונה בית ndash ומאידך סיון להקים אחדות בדור הפלגה מחדינ ובר אפוא על תגובה כפולה למיתוס של בבלמדקטע משירת האזינו שנדון לעיל את הנראה שגם ניסה להשיג אותו דורשמה את הים נותן ליעקב ושבו אל אל

במקום זיקה 98אליז הסקרכח מדבר על פירוד העמים וסילוקם מן המר לבריםדב אפשר להסביר ברוח זהלמספר לפי נוסח המסורה לכוחות אלוהיים המציבים את גבולות הארץndashלמרכז באה זיקה לכוחות פריפריה

פסוק ה תוך אחדות ולא תוך פירודצג את אותם כוחות יהפסוק אף רומז לכך שעם ישראל זכה לי בני ישראלכי חלק יי עמו יעקב אלא מהיותו נחלת יי יםהבא קובע שדבר זה בא לא מתוך זיקת עם ישראל למקום מסו

ndashהו ואלא בת פסוקים הבאים מתארים כיצד האל מצא את העם לא במרכז העולם המיושבה חבל נחלתוהאל הופך את העם במקום שהוא לפני שתוחם המרחב הסקראלי מצב הארץ בטרם בריאהאת מתאר המושג

הים ומזכיר את רוח אלה דימוי ndash 99מרחף על קנוה יי לנשר השירה מדמה את נמצא למרכז מוקף ושמור הו הוא אכן מעשה בריאהו כינון המרכז הסקראלי באמצע התהמרחפת על פני המים בראשית הכל

שבו נפגשים כמה מן המוטיבים שנדונו 100)קדושתא לפרשת החדש( מפיוט של יניי קטעברצוני להביא כאן גבולות העולם האומרים בראשית הבריאה מהללים ומקדשים את שם האל האלשהציב גבולות העולם לעיל

הא המקור של שאר קדושת ישראל דשים ומזלותוח שבטים ותרכות תריסרונית הם שלוש מעקדושה משולשקביעת ירחים ומזלות והיא קרובה ביותר לקדושת האל )ןי ישראל עסקינהרי בקידוש החודש ע(הקדושות ין כבודוילמנתריסרוני של השבטים נקבע הדגם ה ואילו נים קלנדריים ואסטרונומייםנועדה למניי

פרק ( כל זה מצביע על זיקה לרשימת העמים ndash עמים שאולי נרמז כאן 7072מספר ה וכן )ולא הפצה(לשון הפרדה 98

מה שתואם דווקא את פרק יא הפסוק מדבר על פעולה אקטיבית של האל מצד שני ולא לסיפור של מגדל בבל) י יאת פרק ולא

ולהבאתו ) נחלהקרוב ל (סגולהים מופיע כאן בזיקה לבחירת העם לדימוי כנפי נשרה ו-ד שמות יטהשוו 99 )הר סיני(למקום קדוש

מובא לפי המאגרים של מפעל המילון ההיסטורי ללשון A 1162 אוסף פירקוביץ השניי סנקט פטרבורג כ 100 העברית

244

לשמך יאמרולםגבולות עולם אשר הצבתה מעו באות מלא כל הארץ כבודוי צ יידוש קדוש קדושק עשר- מירחים שניםדושק רעש-ים ממזלות שנדושק ]עשר-שנים[ משבטים דושק

דוש קדוש קדושק קבע למניין לבנה סדר ירחיםדושק קבע למניין סדר מזלותדושק םעשר שבטי- קבע למניין כבודו שניםדושק

דוש קדוש קדושק מכרובדושק מאופןדושק מחיהדושק

כל יאמרו לעומת לימד לעניו מולד החודשקומוממ הורהו לעבר זה החודשקומוממ חודש על זה החודש מניין כל ה עשקומוממ ]בעם) [פעמ( ן יפקומוממ

נאמר101בפיוט של קליר לראש השנה

ואם יצאה גזרה דחוקה ארקהיושבי לחבל

ומבלקהבבוקה ומבוקה]אשר[הסתכל בתבנית

102 בכסא חקוקה

ובתיבה אשר תחתיו פקוקה ונפשות צורים בתוכה נקוקה

זקוקהךובעטרה אשר בראש שראל בכינוי מחוזקהובשם י

ובדמות שבטים היא מעוזקהשכן בחזקהובין כתיפיו

103

ענה ובהם אתחזקהבהם אש

כבודהסא יחקוקה בכהדמות יעקב ב עלהמ שלמליציו- נציגיובזמן שנגזרה גזרה המשורר תולה תקווה ב המוקף בדמות השבטים ששמו ישראלעל ראש האלשבכתר בנשמות הגנוזות תחתיו

עדותם של השבעים ושל קומראן מכריעה את שבאשר לנוסח המקורי של הטקסטלסיכום דיון זה אדגישבאוגרית ולשבעים שבעים בני אשרהל מספר בני אלוכנראה צודקים המפרשים המציעים לקשור הכף

על ידו תפרש נו ידוע לבן סירא היהלמספר בני ישראלראינו שהנוסח יחד עם זאת עמים בלוח העמיםתריסרוני הקובע את הדגם ללפי פירוש זה גבולות העמיםאת קשרנו כמתייחס לשנים עשר שבטי ישראל

נו שתפיסה י והראהצבענו על הזיקה בין גבולות הארץ ובין שנים עשר מזלות או כוחות עליונים גבולות היקום כפי שהוא הובן על ח לבריםלקבוע שנוסח המסורה לדבעל סמך זה אפשר מעין זו מצויה כבר באנומה אליש

גבולות תונה שהאל השתמש בה כדגם בזמן קביעי מדבר על שנים עשר שבטי ישראל כמערכה עלידי בן סיראם באופן שבטיהב שאף הם תופסים את יהנוספיםמקורות את עדותם של הףצרלמסקנה זו אפשר ל העמיםעתה אפשר לומר שלצד התפיסה הזאת ובזיקה ו ו לעיל בהרחבה בדמות עליונה ואף אלוהית של יעקבנדנ דומה

שבטיםהב תה קיימת תפיסה עתיקה שמייחסת מעמד דומה לייאליה הי

3369 קמברידגי גניזה י הנוסח מכשינוי 83 עמ מחזור לראש השנה דניאל גולדשמידט מלך במשפט יעמיד 101

ADD המאגרים של מפעל המילון ההיסטורי ללשון העבריתלפי חוקהי בכ 102 שכינה נחזקהי בכ 103

245

מן הגניזה תפילת יעקב ג

104סולם יעקבנביא עתה את הנוסח העברי של התפילה מ

~אבינו יעplusmn תplusmnלplusmnתפ

חנוך מתושלח נחplusmn דplusmnר] [plusmn ייי אלהים אד2

הצדיקים אל נאדר על כסא כבוד] [ ייי אלהי 3105

האוחז[ ] תיך ה plusmnאplusmn נ4106

האוחז בארבע פינותplusmn בחלומי107

המכין את השמים בהוד כבוד תפארתו העולם כולו בזרועו5

הפותח ממעל לשמים חלונים כשיש6108

םאלהי השמיplusmnובהם כ

והיכנתה בהם דרך לירח סתר בלילה שלא יחשב אלים]י[ והוא נ7

~ מפניך רא להם והולכים שלא יחשבו אליםplusmnוplusmnקplusmn עוד ולכוכבים8

שרפים רועדים שש כנפים בשתים מכסים ואינם נדממים9109

104 Magische Texte aus der Kairoer Geniza herausgegeben von Peter Schaumlfer und Shaul Shaked

Band II (Texte und Studien zum antiken Judentum 64) Tuumlbingen 1997 pp 31-32 50-51 352 המתגאה על אך השוה ) 110הערה 174 עמ(לא תועד כלל -נאדר עלושהצירוף לייכט כותב שביטוי זה קשה 105

אדיר על )נהדרבנוסחאות אחרות ברכת יוצר אור לשבת אל אדון (ונאדר בכבוד על המרכבה חיות הקדש 589 569 555 548 סינופסיס מעשה מרכבה (אדיר על רזי מעלה ומטה אדיר על המרכבה המרכבהכל מופיעות רוב הדוגמאות )קליר (ונאדרתה על כל רוממו סובל עליונים קדוש הוא נאדר במרכבות מעונים )595

האוחז בארבע פינות העולם מה שנאמר בתפילת יעקב אצל קליר לביןסובל עליוניםבין השוו גם בהקשר הקדושה )בנוסח הסלאבי( נושא עולם כולו מתחת לזרעו ובזרועו

אוחז אחזה וכוו חזיתיndash חזהכאן צריך להופיע פועל כאשר שראיתי בחלומיכפי שמוכיח הטקסט הסלאבי 106ולא המצאת המעתיק היצירתי שניסה לשחזר ) בהשפעת מילת אוחז מופיעה בהמשך השורה(טעות של מעתיק רשלן

246 עמ ו108 ההער 245 עמ בןסוג שצוין הטעויות מ) 145 עמ(כפי שמשער לייכט את המקור המקוטע שלפניו דו מוכיחות שהטקסט שלנו יצא מתחת ידו של מעתיק רשלן מא114הערה

) 144-145 עמ(אליעזר מפרקי דרמופיע רק במדרשים מאוחרים החל ארבע פינות העולםלייכט טוען שהביטוי 107רקיע (אלה הם שמות המלאכים האזורים זרוע ממקום למקום ולעוף בכל פינות העולם אך הנה בספר הרזים נמצא

יש רוחות העולם כך שפינות העולם הם ד רוחות העולם טסי נחושת וטמנם לד וקח ד בהמשך הקטע נאמר) אמופיע נושא הכל בזרועוכמו כן בספר הרזים הביטוי המופיעים בסמוך שתאחזו זרועלשים לב גם למלים

האוחז בארבע פינות העולם כולו בזרועוהמשפט הוי אומר) רקיע ז (תולה בזרועו מעונהוכן ) רקיע ד(פעמים מבחינת לשון וסגנון ממוקם היטב בספרות המאגית והמיסטית של מאות ראשונות

משל לשצ 108 The idea that the angels sing unceasingly is again widely spread in Greek liturgies butלייכט כותב 109

unknown in Hebrew Qedushot (p152)ול48 ה הוא מפנה לאפוקליפס -Constitutiones Apostolorum -מרכבה יהודית ותפילה הנדונה בהנה האפוקליפסה בכלל והקטע הנדון בפרט טבוע בחותמה של ספרות

Constitutiones אמנם גם הלניסטית עם אינטפולציות נוצריות בודדות-אינה אלא תפילה יהודית כפי שכבר צוין Erik Peterson Buch von den Engeln Stellung und Bedeutung der heiligen אותה טענהפטרסון טעון

Engel im Kultus (Leipzig Hegner 1935) pp 385-386 מספיק עדויות לרעיון זה במקורות אך למעשה יש בספר חנוך הסלאבי נאמר הוא מופיע באפוקריפים סלאביים אחרים בין השאר יהודיים החל מן המאה הראשונה

По стредэ же небеси видэх въwрuжены вwя слuжаще Богови в тимпанэх и wрганэх непрестанным гласом ובאמצע שמים ראינו חיילים חמושים עובדים את האל בתופים ובנבלים בקול לא נפסק

)Valliant p18 OTP v I pp 130-131 וכן Valliant p 24 OTP pp136-137 (של אברהם הבאפוקליפס глהגיבור לא יכול לעמוד בשמים עד שמלאך יהואל מלמד אותו שיר מיוחד ומזהיר 7и непрестая אמור ללא

מיד אחר כך אברהם שומע את שירת המרכבה וגם כאן מודגש ענין שירה בלתי ) OTP v I p 697 (הפסקה פוסקת

iеще ми п cэ гл 7ющю и uстиiе 6 же о6гнz сущаго на простерьтии и възношашесz выше и гла c слъшахъ kко възьмущениk морьска и непрестаkше t силонениk о6гньнаю и kко възвысися о 6гнь въспарz на высочеiе 6 видэхъ подъ о 6гньмь престолъ t о 6гнz и многоо 6чесныхъ о 6крт cъ и гаще пcэ и подъ пртcьомъ животы четыри о6гньны пою6ща

תוך בלתי פוסק ו שאון הים התנשא למעלה ואשמע קול כמ הרקיעועודני אומר שיר זה והנה פה האש אשר היה על ראיתי מתחת לאש כסא אש ומרובי עיניים סביב לו אומרים שירהוכאשר נישא האש למעלה יותר התגברות האש

האש יוצא ב-אחגיגה יג ע חיות אש ממללות מאי חשמל השוו (שרות ארבע חיות של אשכסאומתחת ל )י שםרש מדיבורן

וינעו אמות הספים מקול הקורא והבית (דוק בין שירת הקדושה בין האש קיים כבר בחזון ישעיהו יש להעיר שקשר ה ד וזי מאומרכ) ואילך65 עמ )25הערה 9 עמ צוין לעיל( אמונות המקרא ישראל קנוהל עתהוורא ימלא עשן

Error Bookmark not defined עמ לעילורא(ומכאן מסתבר הקשר בין האש אשר לא תדעך בספרות ההיכלות) חנוך ב(מלאכים חמושים משלב מוטיבים של שירה מתמדת) רקיע ב(ספר הרזים ובין שירה בלתי פוסקת) ואילך

) של אברהםהאפוקליפס(ושיר של אש

246

וגם אני מקדש וקורא 10110 שנים עשר פניplusmn ם עשר ראשיםplusmnיplusmnנplusmnש

שניהם טהור עינים וידים שבטים ראשו נמלא טל מהם שמ11

קדוש או אב באיה שנים ולפיד אש ברקים מבהיק12111

לםplusmnוplusmn או ע

plusmnמלך אביר עולם plusmnוplusmnאplusmn אל י13112

אמיץ ברוך מלא השמים והארץ

ילתי עניני ושמ ותהומות וכל העולמים לכבודך14113

שהללתי

יןplusmn וח15114

בקשתי מה שאני מבקש ועשה ותביא שאלתי לפניך

ברוך אתה חלמי בשרה כי ייי מהולל בפי כל הנשמות והגד לי ב16

ייי האל המושיע17115

אמן116

לבושים מימינם ומשמאלם gt םושריוניltאלה העומדים במעלה חמישית אוחזים צנה ורומח וכובע נחושת בראשיהם

אוחזים בלפידים וממהרים להשיב מענה ופיהם לא ידום משאג ואבני ברד ורעדה במחיצתם ועל נהרי אש מהלכים מאש יצאו ובאש מעמדם כי כל מעשיהם באוצרי אש מלהטת ומרוח אפם תבער אשואשם ומנשמת אש בוערת

)4-7 שורות בכל מדה ומדה במדבר קדושתות לשבתות השנה(וכך אומר יניי ולא תישכח ולא תידום מגרונם ולא תיפסק משפתם ולא תחשה מלשונם קדושת שמך הגדול לא תמוש מפיהם

ולא תיתעלם מעיניהם ר מפניהםולא תעבו מליבם )99-94שורות נחמו זעם ממך א קדושתות לשבתות הנחמה ( קלירכן אצל ינאמו קדושו ברוךו ושיר וזמר ינעימויום וליל יקומוואל נא ידומוברן יחד ירוממולך בקול ינאמו Ἐν δὲ τῷ μετrsquo αὐτόν εἰσι θρόνοι אדוגמל ניסוחים אחרים המדברים על שירה מתמדת מצויים לרוב

ἐξουσίαι ἐν ᾧ ὕμνοι ἀεὶ τῷ Θεῷ προσφέρονται ואחרי אלה כסאות ושלטונות ובהם תנשא תמידכול מלאכים ] [את שם קודשו תמיד בש ]ברכו 38 צוואת הלוי) (קסא עמ כרך א מתוך כהנאגוםתר (שירה ליי

תמיד מספרים כבוד אל רוממי שדי פנות צבאיו קדושים )4Q504 f1-2 vii 5 9 דברי המאורות( רקיע קודש 4Q 418 ) ידמה כי אדם בן ו יעצל כי הם ושנא כ ה שמים ב] ו[ ל ] [ קודש מלאכי ) ברכת יוצר (דושתווק

(4QInstructiond) 55 8 11 ) ב שבעים ליחזקאל מגהנרמזת בתרגום ה עוד על שירה מתמדת נועייDavid J Halperin Merkabah Midrash in the Septuagint JBL 1013 (1982) pp 357-359 ולבסוף נצטט את

)יגתהילים ל( אלהי לעולם אודךילמען יזמרך כבוד ולא ידם י המקרא 120הערה 248 עמ להלן ורא וקרא זה אל זה כמו שנאמר ndash וקורא אומר קדושה ndash קדשמ 110שם ואליהיש להעיר שאותה רשימה מתחילה מ אבא ביהמופיע שמות של מטטרון בחנוך גהברשימת שבעים 111

יהוה צבאות אה בהה יה ביה יהואל שורה הובהיכלות זוטרתי מופיעה סלאבי של התפילההשמופיע בנוסח בשם יהו הי אי הי יהו הב יה וא ברוךו או יהובסמיכות ל באה בו שם הוהנה עוד נוסחא שמופיע יהואל

) מרכבה רבה (שם כבוד מלכות לעולם ועדאה באה האה יוה הי הו או יה הו יה יהה ברוך ) אונסוגם כפייה(עוצמה חיוניות כוח βίαמיוונית ביאהכינוי השםאת התכן שבמקרים מסוימים יש לפרש יי

בייא בתהילים סחביאההמדרש מוצא שם אלוהי ביהך כל מקום ומקום שאין אדם ממונה אין ל אמר לו ביה שמו מהו שכתוב שמואל בר נחמן י הנשיא שאל את רר

אל תהי קורא ביה אלא אתמהא ביה שמו שנאמר ההקב כביכול ומי ממונה על ביאה של עולמו על ביאה שלו ) יבראשית רבה יבוא עז טור ג הב פירושלמי חגיגה ו השומדרש תהילים מזמור קיד( ביאה שמו

יוונית מלשון עוז הפ מוסברת ע ביההמילה ) 108 עמ(רבה של בראשית אלבק-תיאודור תבהערות למהדור עמ ביאערך ( דרך ndash via )יווניתהבתיווך (אך לגבי קטע זה נראה יותר פירושו של יסטרוב מלטינית וממשלה159-158 (

לקביעתו ) cornerstone of this assumption p 174(נה יעבור ריימונד לייכט השורה הזאת מהווה אבן פ יש לציין שכבר השורה שמהווה ( והקורא ישפוט מופלאברצוני לצטט כאן את טיעונו ה שהתפילה נתחברה ביוונית

או אב באיה או מופיע במקור באשמת תוכנת העריכה כנראהndashשלו משובשת פעולות הקבליותנקודת מוצא ל )עולם יאו אל לםעו

Let us first turn to the name of God He is called Yaocirc Yaocircva Yaocircil Yaocirc in the Slavonic version This is better structured than the confused Hebrew version אל יאו או אב באיה או עולם although both undoubtedly go back to the same source If we try to parallelize the elements of the two versions the final יאו corresponds to Yaocirc In order to reconstruct Yaocircil we have to delete עולם and disconnect as או is clearly discernible as Yaocircil If we take the initial אל)עולם(יה או )בא( but then יה from באwhat has remained again of Yaocirc we have to identify יה(אב בא( as remnants of Yaocircva Although this parallelization looks a bit like a kabbalistic device on my part there can be little doubt that Yaocircva stands for the fully written form of the tetragrammaton written in Greek (and Old Slavonic) phonetically with a Beta Therefore the fact that the name of God in the Hebrew manuscript has a Bet and a Aleph too (and not a Waw and Heh) can be taken as a clue that this sequel of nomina was not composed originally in Hebrew but in Greek

אין לתקן מדעתנו ולפי דוגמאות שהבאתי מצביעות על דבר אחד פשוטה ות שבטיעון כזה כשלעצמובנוסף לבעייתי ס וחופש להרהעובדה שיש לנו טקסט מקביל בשפה אחרת לא מצדיקה את ה יםמאגיהשמות הטעמנו את שורות של

מאגית האת הנוסחא מעתיקים ומתרגמים יכולים להחליף ולבנות מחדש את הטקסט במידה שנטל לעצמו לייכט השפה המקוריתהייתהואי אפשר לקבוע על פי זה מה שלפניהם באחרת שנראית להם יותר

מצויה שם ברוך אמיץ אבירגם השורה לעתים קרובות בצמוד לאמיץ אביר כינוי האל רגיל בספרות ההיכלות 112 400 378 270 191ראו לדוגמא סינופסיס

ושמע תהילתי 113 )לייכט שפר (ותןשיבוש במקום 114

247

שנים עשר ש הטקסט הסלאבי המקביל מלמדנו הוי של שנים עשר פנים כפני השבטים מופיע כאן במפורשיהזכמה מילים מתחילה כעין של ה אחרי הפסק117שייכים לתיאור דמות האל ראשים שנים עשר פני שבטים

מלא השמים והארץ ותהומות וכל העולמים לכבודךומסתיימת קדושהנפתחת במילה קדושהראשו נמלא טל מהם שמשניהם טהור ובין הקדושה פני שבטיםני עתה בשורת מילים המפסיקה בין יעני

אך עצמםמובנים כשלה השורה מורכבת משברי פסוקים וביטויים עינים וידים שנים ולפיד אש ברקים מבהיקטוי יברצוני להציע כאן פירוש לב אינם מצטרפים למשפטים בעלי משמעות שמשתלבים בטקסט התפילה

הבנת דמותו של האל ודמותה של המערכה העליונה כפי שהן לעפירוש שיש לו השלכות הראשון בשורה זוויה במשפט סתום שמופיע משום שהיא תל הצעה שאני מציע כאן הנה היפותטית בלבדה מצטיירות בטקסט זה

רק בנוסח העברי של תפילת יעקב ומשום שהיא נזקקת למוטיבים שלעת עתה מצאתי רק במקורות ביניימיים צח ואדוםכדרך ה להקבותמתייחס ראשו נמלא טלמילים ה שבהקשר שלנוהנחה פשוטה ביותר

מקשר טל זה עם הגשם התיאופני בסיני) ג- ה(ם ימדרש שיר השיר ותיאורים אחרים של הדוד שבשיר השירים מפני אלהים זה סיני מפני אלהים אלהי ישראל רעשה אף שמים נטפו ארץעל שם שראשי נמלא טליחיו על פי הכתוב ) בירושלמי לח ע( המתים תייכמו כן הטל נקשר לתח )ד הטיםהשוו שופ ט סחיליםתה(

צירוף שני ) יט כויהוישע (שכני עפר כי טל אורת טלך וארץ רפאים תפילמתיך נבלתי יקומון הקיצו ורננו מוטיבים מופיע באגדה על מתן תורה ה

חיים טל הזילו כבוד לענני ההקב אמר מעלן של האש מחמת משולהבין ישראל שהיו לפי אומר אילעאי ברבי יהודה רמכילתא ( )י-ט סח תהלים (אלהים תניף נדבות גשם ואומר ווג אלהים מפני נטפו שמים גם רעשה ארץ שנ בני על

)י א ערכיןאתוספת בחדש טוכי מאחר שמדבור ראשון יצאה נפשי יצאה בדברו שנא ה יצתה נשמתן של ישראלכל דבור ודבור שיצא מפי הבעל

גשם נדבות תניף אלהים שנא אותםה להחיות בו מתים והחיההוריד טל שעתיד הב נשמתן דבור שני היכן קבלוהו )בשבת פח ע (נחלתך

)פרק לג(ה וטל תחייה מופיע בפרקי דרבי אליעזר טל מראשו של הקבndashמוטיבים הצירוף שני

ה נוער לבוא הקב ולעת ה מלא תחית טלשראשו שלהקב המראשו שלהקב טל תחית המתים מאיזה מקום הוא יורדאני ישנה ולבי ער קול דודי שנ ה מלא תחית טלשראשו שלהקב מנ ית טל ומחיה את המתיםשער ראשו ומוריד תח

וג דופק פתחי לי אחותי רעיתי יונתי תמתי שראשי נמלא טל

אהיה כטל פסוקים כמו הוכן על סמך טל השמיםהברכה שיצחק נתן ליעקב פותחת בעל סמך זה שנרקמו אגדות רבות על ) ומיכה ה( ייה שארית יעקב בקרב עמים רבים כטל מאת יוה )והושע יד (לישראל

מוטיב שמשתלב בתיאור יעקב כדמות עליונה טל אלוהי שיורד על יעקב

ולבי אלא יעקב נתייאש לו שלא יטול את הברכות מיצחק א אני ישנה וגוד אף שמים נטפו] שנאמר [שראשי נמלא טלוילך ויקח ויבא מיד הלך שראשי נמלא טל ה הרי עיטרתי לך את הברכותל הקבא] למה [ וגוורבקה אמרה ער

) תנחומא בובר תולדות יח (נכנס אצל אביו ונטל את הברכות שנאמר ויתן לך האלהים וגו לאמו וגור פנחס הכהן מנין אתה אומר א יםד ויתן לך האלהים מטל השמ ההה ליעקב ברכת טלשעטר הקב שראשי נמלא טל

)115 עמ תולדות בראשית רבתי (שיעקב שותף עם בוראו בכל דבר שנאמר לא כאלה חלק יעקב כי יוצר הכל הוא

הקבלה ) 107הערה 172 עמ(מופיעה רק בקשר לקריאת מגילת אסתר האל המושיעריימונד לייכט כותב שברכת 115

בשם יחוש הבדלה דרבי עקיבאבה מופיע) תפילה מאגית(ובענין ) אחרי ברכה אמןהשוו (קרובה יותר בנוסח שלום (אמן אמן סלה ברוך אתה יי רופא חולים חי העולמים האל המושיע הו סבהואחישה אריפט חמואל קמואל י

- יד יצחק בן בעריכת אסתר ליבס מחקרים בדמונולוגיה מאת גרשם שלום רוחות ונשמות שדים עקיבא הבדלה דר 92הערה שלום שםורא יהו סבהו לגבי )168 עמ דשסתירושלים צבי

in bBer 45b it states that a person should not say Amen when hehellip)152 עמ(כט כותב ריימונד ליי 116himself said the benediction This rule is obviously not observed in the Prayer of Jacob which

could be a trace of the Christian habit to conclude every prayer with Amen ר להביא שורה ארוכה אפש יוחסו כוחות אמןומשום של סדר התפילה המקובלועד לחז דרך קומראן מן המקראהחל של דוגמאות נגדיות

דוגמא ורא(במקרים רבים תוך הכפלה או שילוש חתימה במילה זו אופיינית במיוחד לתפילות מאגיות מאגיים )קודמתהבהערה

מסביר ריימונד לייכט את שתפילת יעקב מושפעת מתיאורים הלניסטיים של הליוס בהתאם לטענה מרכזית שלו 117שבהם מתואר הליוס כמי שמופיע במשך שתים עשרה שעות היום הדימוי הזה על ידי הפניה לפפירוסים מאגיים

פרצופי-סרתרי ראשי-תריסרהדמיון בין תיאור זה ובין תיאור ) PGM III 494-535(בשתים עשרה צורות שונות ndashבשני נוסחיה (כמו כן נראה לי שכל הדימויים הסולריים שלייכט מגלה בתפילת יעקב קלוש ביותר לדעתי הנו

או שהם כלליים מאוד ועל כן יכולים להלום את אל השמש באותה מידה כמו את או שאינם כאלה) העברי והסלאביבתקופה הלניסטית מאוחרת הליוס הופך לאל ) 21הערה 230 עמ ראו לעיל(אל הסערה או כל אל אחר

כך שבאוצר הדימויים שלו נמצא כמעט כל שקולט תארים שהיו שייכים לאלים שונים אוניברסאלי-סינקרטיסטיזיקה שחר כמו לשון זריחה הליוס יש צורך בראיות ספציפיות יותרלכן על מנת להוכיח זיקה ל תואר אפשרי

תוך כאשר הגעתי כך לדוגמא) 59הערה 100 ועמ58הערה 99 עמ רא לעיל(לתופעות אסטרונומיות וכדומה על פי השוויתי זאת לציור הליוס המוקף במזלות לדימוי יעקב המוקף בשנים עשר השבטים שחזור היפותטי

)126הערה 250 עמ ראו להלן(המסורת העתיקה המשווה את יעקב ובניו לשמש וכוכבים

248

היום והעליונים אומרין הלל היום הזה יום ברכות וטללים בני לו אמ קרא יצחק לעשו בנו הגדול הגיע לילי יום הפסחעשה מטעמים היום הזה בו אוצרות ברכות טללים נפתחין בני אמרה רבקה ליעקב בנהטללים נפתחיןהזה בו אוצרות

ויתן לך האלהים שנ עשר ברכות ברך יצחק את יעקב כנגד עשרה מאמרות שבהן נברא העולם יהודה אומ ר לאביךוכשיצא יעקב מאת פני יצחק מעוטר כחתן וככלה הרי אלו עשר ברכות יעבדוך עמים מטל השמים ומשמני הארץ

מידי אביר יעקב ומשם רועה אבן שנ בקשוטיה וירד עליו תחית טל מן השמים ודשנו עצמותיו ונעשה גם הוא גבור כוח )לב פרקי דרבי אליעזר (ישראל

נת במיוחד הפסקה הבאה ממדרש תנחומאימעני

הוא נותן ] אלהים אין כתיב כאן אלא האלהים כשישלים אלהים מליותו [)ת כז כחבראשי (מטל השמיםלהים ויתן לך האראובן ראה מה פנחס הכהן בר חמא בשם ר אמר ר שיעקב שותף עם בוראו בכל דברלמה לך הברכות שבירכתי אותךבהדרי קדש מרחם ם חילך ודוד מקלס עמך נדבות ביו) ירמיה י טז( כי יוצר הכל הוא וגו כתיב לא כאלה חלק יעקב

)תהלים קי ג (משחר לך טל ילדתיך118

תן ליעקב יהוא י הים למצב הזהואליגיע רק כאשר ) מלאות כלומר (מליותמתאר את האל במצב האלהיםזכר ושהרי הוא מ(אך ברור שהדרשן התכוון אליו לא מובא כאן שראשי מלאה טלהפסוק טל של ברכה

אותו טל שראש האל נמלא ממנו ושעל ידו הגיע האל את מליותומשם בא לשון ) מן יחין בסייבאותו ענ דברים שיש לוההוא נותן ליעקב משום שהוא משתף אותו בכל למלאותן זה מנוסח י עני119אלוהיתהן חיצוני אלא במלאות יבורא נוגע כאן לא באיזה עניהשיתוף בין יעקב ובין ה

הים נקרא כאן כמושא ישיר של נתינהוהאל ויתן לך האלהים אחרת על הפסוק באופן חריף במיוחד בדרשה

י אלהים זכרני נא וחזקני נא אך י ויאמר יד ויתפלל שמשון אל יאימתי לכשתצרך לה הה אחא יתן לך ויתן לך אלהותא ר הברכה שברכני אבא יתן לך אלהותה אמר לפניו רבון כל העולמים הזכר לי אותה) שופטים טז כח( הפעם הזה האלהים וגו

)747 עמאלבק-תיאודור ג-בראשית רבה פרשה סו( )ורבותינו דרשו לאה בראשית כח דשכל טוב (שתגזור אומר ויקם לך אחא אומר ויתן לך אלהים יתן לך אלהותך ר

בחלום הם דמות שהפנים העליונים שיעקב ראה הנחה שהועלתה כברבלאור מסורת אגדית זו ובהתחשב עליונים שבראש הסולםהפנים העל ראשו נמלא טלאפשר לפרש שבטיםהעליונה של עצמו ושל

מי אלה ראשו נמלא טלאינו יכול להצטרף אלא ל מהם מהםראשו נמלא טל בתפילת יעקב נאמר מלאבמקום נמלאלשון סביל לפי רצף הטקסט מסתבר שהם השבטים ה נמלא טל מהםשראשו של הקב

ה להתמלא בטלמיהו זה שגרם לראשו של הקב ל בשיר השירים עורר את בעלי המדרש לשאולבפסוק הנוהדוגמא שראשי נמלא טל שאני מלא רצון ונחת רוח אברהם אביך שערבו עלי י על הפסוקכמו שאומר רש

דאי וי מסתמך כאן בורש אם תשובי אלישכר מעשים טובים מעשיו כטל הנני בא אליך טעון ברכות ושילו )בלח עב ה הברכות פ(מעין זו שמופיעה בירושלמי על דרשה עתיקה

זקינך רצוני נשבעתי לו שאיני זז טל מבניו לעולם מה טעם לך טל ילדותיך וכתיב בתריה ריש לקיש בשעה שעשה אברהם לאברהם במתנה נתתיו לו ויתן לך האלהים מטל השמים בדייתיקי נתתיוולא ינחם אמר רבי יודה בן פזי הנשבע

עליון מתמלא טל מראשי הראשו של יעקב אפשר להבין את המשפט הנדון באופן כזה גיוןילפי אותו ה בקשר לדימוי זה יש להעיר שעל המזבח שבנה אליהו על הר 120 שאף הם נתפסים כדמויות עליונותהשבטים כמו כן) לדא יחכים מל(יצקו שנים עשר כדים של מים ספר שבטי בני יעקבשתים עשרה אבנים כמכרמל מ

לפי תרגום ו ה יצק שמן ונסך נסךיועל המצבה השני ונה שהקים בבית אלראשהמצבה היעקב יצק שמן על ראש ב גד יינות שקיימים מששת ימי בראשית כניתנאים על שנים עשר מעהמסורת להשוו נסך יין ונסך מיםndashיונתן 121שבטים

מקופות בלוכסנים הם הוספה שלית הציטוטים המקראייםוהשלמ תולדות יא) בובר( תנחומא 118 29 119קולוסיים ההשוו אל 119 הראש מתמלא ndash מטלאארום שער ראשי אתמלי מן דמעתיך כגבר דשער רישיה מצבע התרגום לפסוקנו גורס 120

ה מתמלא טל לפיה ראשו של הקבש חדשהר ודרשת ז 123הערה השוו עוד להלן מדמעותיה של כנסת ישראל תיאורגית של אמירת הקדושה על ידי ישראל שמתנקזת לדמות יעקבהפעולה היש לציין ש מתפילותיהם של ישראל

26 25הערות 77 ראו מאמרים שצוינו לעיל עמ (היטבשחקוקה למעלה תוארה במקורות מיסטיים רבים ונחקרה קטע הבא של בעל הרוקחבמיוחד הו חשוב נינילענ) 20הערה 106 ועמ

לפי כי שייך לומר על הנעלם עצמו יעריצו כמו ומה שאומרים נעריצך לפני נקדישך ובפסוק והקדישו ואחר יעריצו י הרשלר משה וא פירושי סידור התפילה לרוקח (על פני יעקבונקדישך על הוד למטה עריץ האל בתעצומות עוזך

טיהינגגן נפתלי הירץ טריביששל מלאה הארץ דעה דוריהשוו גם בס תקלו-תקלה עמ צהסימן בירושלים תשנ )ב114 עמ ךשת

פני שהוא הוד למטהחסת לישמתי מהווה פעולה תיאורגיתבניגוד להערצה אלעזר אומר כאן שדווקא קידוש ר וגם אני מקדש קידוש מצד המתפללהבא בקשר לפעולת פניםו ראשיםאזכור תפילת יעקבוכך גם ב יעקב

השבטים עשר ראשים שנים עשר פניניםוקורא שמן לים בשנים עשר אוהפת מטה בידו עומד על הבאר שמוקםמשה ע דורא אירופוסכנסת של ההשוו ציור קיר בבית 121

وقطعناهم اثنتي ) 7160( קוראן והשוו האוהליםך אל פתחו של אחד הולכל אחד הבאר פורצים שנים עשר נחלים שعشره اسباطا امما واوحينا الي موسي اذ استسقاه قومه ان اضرب بعصاك الحجر فانبجست منه اثنتا عشره عينا قد

249

ויבאו אלימה ושם שתים עשרה עינת מים ושבעים תמרים מגיד שהיה אותו מקום מקולקל במים יתר מכל המקומות שהרי וכשבאו ישראל חנו ששים רבוא בני אדם וסיפקו להן מים ולנו ושנו היו שנים עשר מבועים ולא סיפקו אלא שבעים דקלים

אלעזר המודעי אומר מיום ר יהושע א היו ישראל שרויין אלא על המים כך דברי רויחנו שם על המים מלמד של ושילשוושבעים דקלים כנגד שבעים זקנים ה את העולם ברא שם שנים עשר מבועין כנגד שנים עשר שבטיםשברא הקב

)מכילתא כז(

ן תיאור זה ובין ידמיון ביש יעקב שמתמלא מן השבטים) דמות(מדבר על ראשו של ראשו נמלא טל מהםאם ברית כל ראשון תיאור השבטים כברכה עליונה שיורדת על ראש יעקב בדברי בן סירא שנדונו לעיל

עשר- לחלק שניםויציבהו לשבטיםויתן לו נחלתוויכוננהו בברכהוברכה נחה על ראש ישראלנתנו ים כמעיינות נובעיםגיה אסטראלית מזלות נתפסוהנה במא מזלותהברנו לעיל על קשר בין השבטים ובין יד

ונזלים מן תזל כטל אמרתימלשון מזילndashלים מזל ימהבשלב מסוים תפיסה זאת נסמכה למשחק שפעבבלי ב-אירושלמי עבודה זרה יח ע( בשלב מסוים מסורת תלמודית כמו כן122)טו דיר השיריםש (הלבנון בגן עדן נקשרה למסורת של שנים עשר מעיינות123ג נהרי אפרסמוןשל י) תענית

מסורות אגדיות שתוארו לעיל יחד עם יסודות אחרים נתחברו יחד כדי ליצור את אחד המיתוסים המרכזיים שנקראים תקוני זקן עשר הד דרך שלושרשמדבר על טל עליון שיו )אדרות וספרא דצניעותא(הר ושל ספר הז שקשורה לדמות עליונה של יעקב) פרצוף( היפוסטזה אלוהית ndashר אנפין על ראשו של זעי124גם מזלות

הורנו וכאשר ביקשו בני עמו של משה כי ישקם אומות עשר שבטים-הפרדנו אותם לשנים علم آل اناس مشربهم

וכל שבט ידע את המקום אשר ממנו ישתה עשר מעיינות-אז בקענו מתוכו שנים הכה במטך בסלע לו לאמור ) 137 עמ האביב תשס-תל אורי רוביןגוםתר(

הזיל מופיע ndashלים מזל ימהמשחק יתזל כטל אמרתכמו הטפה תבהורא מזל שפתיםבקומראן קיים ביטוי 122 ואף מזלות שבטי יעקב גם בכו במרה מזילים דמעהגם יחד שבה שבטים ומזלות בקינה עתיקה לתשעה באב

למרות זאת לא ידוע לי על פירוש מזל מלשון נזל קדרו פניהם כימה וכסיל חפו ראשם דגלי ישורון יזלו דמעהכמו יתכן שיש כאן השפעת מונחים ערביים הקשורים במאגיה אסטראליתי )יקטליאזוהר וג(ג עד המאה הי

של הביניימי של פירוש המשנה בתרגום של הביטוי הזה calqueוהשוו הורדת הרוחניות אסתנזאל אלרוחאניאתמילון לטקסטים והמזלות הרוחניות )אבן דורו של רשב שלמה בן יוסףמאת (ד ד מ פרהזבודה ע םהרמב

לעלות באוב להוריד רוחכ אסתנזלמפרש ) וירושלים תשס(ערביים יהודיים מימי הביניים של יהושע בלאו רוח כ אאלרוחאניה אלפלאניה תסתנזל עלה צפה כד) ת ימצוות ל(ם ומתרגם פסקה מספר המצוות לרמב

יחסות למינוח ספציפי של המאגיה יבחוסר הת לדעתי התרגום זה לוק) 690 עמ (פלונית מורידים אותם בדרך זו דוב שוורץ ואחרים יוסף פנטון משה אידל האסטראלית שתואר ונחקר על ידי שלמה פינס

ב שבטיםב נהרי אפרסמון ומקשר אותם ליזוהר מדבר לפעמים גם על יה 123ויהיו בני יעקב שנים ריסר נהרי אפרסמונא דכיאדאינון ת דהא בשמא דא אסתלק גו תריסר דאתכסיין וישמע ישראל

)אא קעו עזוהר ח(אלין תריסר שבטין דשכינתא אתתקנת בהו עשר על כן משחך אלהים אלהיך שמן ששון מחברךדרשה הבאה שמבוססת על הפסוקים ה הבזוהר חדש מופיע

כטל חרמון שירד על הררי על הראש כשמן הטובהנה מה טוב ומה נעים שבת אחים גם יחד )ח מהיליםתה( )ג-א קלגיליםתה (ציון

אלין תריסר נהרי שמן ששון בצלותהון על רישיה[נגדין להאי שמן ששון ישראל דאינון אחים ורעים ליה אד מאמר חקת זהר חדש (ורוגזא אסתלק מעלמא רצון בעלמין וכדין חדוה בעלמין דנהרין בה אפרסמונא דכייא )למנצח על שושנים

על כן משחך אלהים אלהיךיש לציין שבפסוק שלפני ( שמן משחה על ראשו של האל מושחיםלפי דרשה זו ישראל עתהורא כאן כינוי למלך אלהיםחוקרים השלפי דעת כסאך אלהים עולם ועד שבט מישר שבט מלכותךנאמר Keter The Crown of God inארתור גרין בספרו) 44 עמ )25הערה 9 עמ צוין לעיל( אמונות המקרא קנוהל

Early Jewish Mysticism Princeton 1997 pp 10-11 שמופיע תדיר בתיאור הכתרהה כתב שבניגוד לדימויה יוצא מן הכלל מן הבחינה ודרשה זוהרית זו מהו מלך בשר ודםלהמשיחה אינו מופיע רק ביחס דימוי המלכת האל

הזאת אילו שבשיר השירים רבה נאמר יעותמר ואהלות קצפסוק הבא את ההר חדש דורש וויש להעיר שהמשך ז ר נה שעשו ישראל במדברש ומהיכן היו בנות ישראל הצנועות והכשרות מתקשטות ומשמחות לבעליהן כל מ

י כי הנה יי כת ראשי נמלא טל קווצותי רסיסי לילהממה ש מור ואהלות קציעותד הה מן המן אבהו אמברם הדין ביזעא הדא רסא לית מיניה איליסיס לא דמי הדין רסה להדין ביזעה מצוה והנה הבית הגדול רסיסים

אית מיניה איליסיסעל יפה קולב ולעומתם שמואל יפה אשכנזי ראשי נמלא טל קווצותי רסיסי לילהשמיטים את הפסוק דפוסים מ

עמ 76י וטיקן וכך גם כגורס אותו )בקלב ע טדפוס צילום ירושלים תשמ טאזמיר תצ(שיר השירים רבה מתנות ו ראבןוחסר מהוא אחריו שבא רסיסיםדיון בה אלמלא כןמשום ש נכונההונראה שזוהי גרס א162

ל שוהתמרוקים מים שוי אומר שגם המן וגם הבו ה)ושמתקשים בפסקה ז בדפוס וילנאעץ יוסף ומהרז כהונה בצל טלך תייפינו השווה בפיוט של הדותהוה נמלא בובנות ישראל היו מתהווים מן הטל שראשו של הקב

)Kahle Masoreten des Westens I ז עמ חלק העברי( וראו ציוני ועוד וכן ברקנאטים (ג תיקוניםיבשכולל כל י ר מזל עליון הוא כינוי לכתיקטליאי גהר ורולפי הז 124

שנמשכים למטה יותר מאחרים נקראים אוי חיים ויטל בעץ חיים רק תיקונים ח לדעת ר )לשקל הקודש לרמדעם ג מזלותדהיינו דיקנא דעתיק הם י) פרק כטפרשת ויצא( ספר הליקוטים שוואך ה )שער יג פרק ט(מזלא

שבו המזל העליון הוא התלי)פירוש לספרא דצניעותא(א שבעקבותיו הלך הגר לפי ספר הפליאה יבורש העדחבתיקוני ) ר גן עדן הגנוזאוצ א אבולעפיאר ה ונחש בריחא י דספר סודי רזיי ח והשוו עוד (ב מזלות תלויים י

250

)א תריסרס(תליסר ) בכל יומא(בגולגלתא יתבין 125

אלפי רבוא עלמין דנטלין עלוי רגלין וסמכין עלוי ומהאי גולגלתא ההוא דאיהו לבר נטיף טלא לההוא דלבר ומלייא לרישיה בכל יומא דכתיב שראשי נמלא טל ומההוא טלא דאנער מרישיה

דכתיב כי טל אורות טלך אורות ) מלאתי טל לא כתיב אלא נמלא דכתיב שראשי נמלא טל(יתערון מתייא לעלמא דאתי ונטיף ההוא והוא מנא דטחני לצדיקייא לעלמא דאתי ומההוא טלא מתקיימין קדישי עליונין נהורא דחוורתא דעתיקא

כהאי וחיזו דההוא טלא חוור כבת הטל והנה על פני המדבר דק מחוספסד ותעל שטלא לחקלא דתפוחין קדישין ההחוורא דיליה אנהיר לתליסר האי גולגלתא ד ועינו כעין הבדולחהה גוונא דאבנין דבדולחא דאתחזייא כל גוונין בגוה

בר בסטרא דא לסטרא עיבר גליפין בסחרנוי לארבע עיבר בסיטרא חד ולארבע עיבר בסטרא דא בסטרא דאנפוי ולארבע עי ומהאי אתפשט אורכא דאנפוי לתלת מאה ושבעין רבוא עלמין) כלומר לסטרא דלעילא(דחורא וחד לעילא דגולגלתא

וההוא דלבר אתקרי זעיר והאי עתיקא דעתיקין אתקרי אריכא דאנפין) כלומר אורכא דאנפין(וההוא אתקרי ארך אפים דלתתא אתתקן ואנפוי ) א טלאס(כלא קדשיא וזעיר אנפין כד אסתכל להאילקבליה דעתיקא סבא קדש קדשים ד אנפין

ומהאי גולגלתא נפיק חד עיבר חיור לגולגלתא דזעיר מתפשטין ואריכין בההוא זמנא אבל לא כל שעתא כמה דעתיקא) א אוראותאס (וכל גולגלתא יהבין אגר חיורתא אנפין לתקנא רישיה ומהאי לשאר גולגלתין דלתתא דלית לון חושבנא

ג קכח זוהר ח(ולקביל דא בקע לגולגלת לתתא כד עאלין בחושבנא לעתיק יומין כד עאלין בחושבנא תחות שרביטא )בע

מנייהו ההוא טלא) א מתערס(וכד מטי אתר דמשתכחי אבהן עלאי וההוא רוחא נגיד טלא מלעילא מרישא דמלכאוההוא טלא אתסחי ומטי לגן עדן דלתתא לא בדרגין ידיען דרגא בתר דרגאותאנא נחית ההוא ט מתערין אבהן דלתתאכדין ועייל בפתחא דמערתא וסליק ושאט ביני בוסמין ואתער רוחא חדא דכליל בתרין אחרנין בבוסמין דגנתא דעדן

ההוא טלא ין על חובי עלמאבגין דאינון דמיכ וכד אשתכח עלמא בצערא ובעאן רחמי על בנוי מתערין אבהן אינון וזיווגן הונפשא אודעא לרוחא ורוחא לנשמתא ונשמתא לקב לא אתנגיד ולא אשתכח עד דאתער ספר תורה כדקא חזי בעלמא

ומתברכין ומטי לרישא דמלכא ונגיד מעתיקא קדישא עלאה נגידו דטלא דבדולחא כדין יתיב מלכא בכרסייא דרחמי )ב ערכה אזוהר ח( ה על עלמאוחייס קב כלהו) א מתברכןנ(וכדין מתחברן יכיןונגיד ההוא טלא לאינון דמ אבהן

דכתיב ויבואו אלימה ושם שתים עשרה עינות תאנא בההיא שעתא אשתלימו ישראל לתתא כגוונא דלעילא כמה דאוקימנאוכלא תקף בשבעין ענפיןואת בארבע סטרי עלמא ואתתקף אילנא קדישא בתריסר תחומין מים ושבעים תמרים וגו

אתר דאקרי שמים ומליא לרישיה דזעיר אנפין בההיא שעתא נטיף טלא קדישא מעתיקא סתימאה כגוונא דלעילא )בסב עב זוהר ח( הוה נגיד ונחית מנא לתתא ומההוא טלא דנהורא עלאה קדישא

בזמנא דמטא תשרי ירחא מזלא שכיח וסתיםכלא בהאי נגדין תליסר משיחין דאפרסמונא דכיא בההיא מזלא דכלאבההוא תרעי דרחמי) א תליסרס(ומתפתחי תריסר בעלמא עלאה) א תליסרס(אלין תריסר ) ירחי(משתכחי שביעאה

)א עב קעזזוהר ח( ה בהמצאו כתיבדרשו יהו) ישעיה נה ו(זמנא

אם אמנם בטקסט זה סולם יעקברמזת בזון מן התפיסות הדומות לזו שניתכן אפוא שהמיתוס הזוהרי ניייש )ההמקיפות אות(עליונה של עצמו יחד עם דמויות השבטים הדמות המדובר על כך שיעקב חזה את

הציור שמצטייר כאן מזכיר את 126להשוות זאת לחלום יוסף שבו יעקב נמשל לשמש והשבטים לכוכביםברצוני להדגיש של בית אלפא ובמקומות אחריםכנסתה בבית מוקף בגלגל המזלותהשמש ההציורים של

בלבד ומתבסס על משפט היפותטי הוא לפיו ראשו של האל נמלא טל מן השבטיםש שהפירוש שהצענו כאן כמו כן הוא נזקק למוטיבים שלעת עתה מצאתי רק במקורות ביניימיים קצר וסתום שמצוי רק בטקסט העברי

תריסר ראשי ר האל כותיא לעומתוליות חסרות בהתהוות המיתוס הזהתכן שעיון נוסף יגלה חויאם כי ישבטים נראית לי סבירה ה לשנים עשר תו של ציור זהנמצא באופן ברור בשני הטקסטים וזיק ותריסר פרצופי

ד ומעוגנת היטב במסורות עתיקות הקשורות בחזון יעקבומא סולם יעקבזמנו של ם לגבי זמנו של הטקסטלסיכום עיון זה בתפילת יעקב אציג כאן את השיקולי

בדומה ראשונה לספירההחוקרים למאה הנקבע על ידי רוב בדומה לאפוקליפסה של אברהם וחנוך הסלאבי שכלולה בחיבור זה מהווה חלק ת יעקב תפיל127נתחבר כנראה בעברית סולם יעקב החיבורים לאותם

כאשר ראיתי יה י הפנ במקום שהיא אמורה להופיעהלה מופיע לפי מבנה החיבור התפיאינטגרלי ממנו

יש להעיר דאינון תרי עשר מזלות וסיהרא בתלת עשר תקונין נאמר על תיקוני המלכות) ב עקמד(הר וז

עשרה נחשב למזל השלושOphiuchus נושא הנחששלפעמים גם ורא(זר מוורמס אלע זיקה בין מידות הרחמים ובין השבטים יש להעיר עוד ממה שכתוב בספר השם לרהן יולעני

) 159הערה 156 עמ לעילג מדות של ב שבטים יאר פניו לתפלת ישראל ויגלגל יכי בזכות יעקב וי ג אור פנים בקרייה גבי שכינהוכן י

)גכ עמ (רחמים וזה דומה למה כלפי תפילת יעקב והשבטיםותשפונ דות הרחמיםיג מ ין פנים מאירות של האל שהגיש כאן י

ב נהרי י ה השמן הטוב על ראשו של הקבמושחיםבשם זוהר חדש שישראל בתפילותיהם 123 הע שהובא לעיל ג מידות הרחמיםאת יצגים יאפרסמונא שאף הם מי

ויחנך שאין וכנגד ח ב פעמים אור פנים בשכינה בקרייהכן י ב שבטיםב אותיות בברכת כהנים שהם ביויש י ג אותיות יש באבות ובברכת כהניםכנגד י ג אור פנים בכל הקרייהפניו בחומש הרי י בשבטים יש יאר ה

ב אזכורים של אור ליותה מקביל ישנן גם בשמות השבטיםןב מהשי ותג אותיות שונבברכת כוהנים יש י כלומר יאר יי פניו אליך ויחנךבפסוק בחומשה מופיעשנעדרת משם אות חה ךפני השכינה בנ

ין ימדובר לא רק על הענ ג בטקסט זה ובטקסטים אחריםילב תלבטויות בין יהתנודותאריאציותויש לשם לב לו 125ג יבי ג שבטיםיבי ג מזלותיבי ג חדשיםיבואריאציות וחילופים ענייניים בין יל אלי אלא עהטקסטו

)114הערה 122 עמ ראו לעיל המלך שלמה של איפודרומיןג מרוצים ביבוראו עוד על י (שערי המקדש )בראשית רבה סח י( משבשעה שאמר יוסף והנה השמש והירח אמר יעקב מי גלה לו ששמי ש השוו 126 חבר ביווניתנת סולם יעקבשטען ש על נימוקיו של לנט 1הערה 227 מע לעיל ורא 127

251

חסרים פרטים אמנם בחזון הסולם כמו שהוא מצוי עתה חלק הנרטיבילבתוך התפילה מקשרת אותה בחולמיד להניח וקשה מא בכל אופן128אך נראה הדבר שתיאור החזון לא הגיע אלינו בשלמותו שתואמים את ההפניהוהשני של האל ד פנים ועוד פנים עליונים מעליהםאחד של סולם עם כה ndashוצאי דופן ששני התיאורים י

נתהוו בנפרד וצורפו רק בשלב מאוחר אחדיחד בחיבור שמצויים לפנינו פרצופי- ראשי ותריסר- תריסרה עדיפה בהרבה ההנחה שמקורם אחד הוא129יותר

ליטורגי בנפרד מן החלק - לקם קשור בשימוש מאגישלפחות ח ניכרים בתפילה סימני עריכהיחד עם זאתמאגי - ליטורגיהבולט ביותר שקשור בתפקיד המאפיין ה סימנים האלה מתרבים לקראת סוף התפילהה הנרטיבי

מצביעים על מאפיין זה וכן עניינים נוספים של תוכן וסגנון נוסחאות ושמות מאגייםה שלא שורושל התפילה הד לתארך את המרכיבים הללו אך אין סיבה לאחר ו קשה מאספר הרזיםל ובמיוחד 130ספרות ההיכלותלקרבה

נימוקים שהביא ריימונד לייכט השאף על פי ין הנוסח העבריי לענ131רביעיתהשלישית או האותם מן המאה תנראה לי שבכל זאת אין לדחות את האפשרות הזא כהוכחה שהנוסח הזה מתורגם מיוונית אינם קבילים בעיני

במקרה זה יש לראות את כטענת לייכט שמופיעה באותו כתב יד תורגמה מיוונית תפילת מנשהאם אכן הפרט שמעניין אותנו במיוחד בכל אופן132 של התרגוםterminus ante quem - רביעית כ-שלישיתהמאה ה

לכן יש לתארך אותו כמו ו ימופיע בשני הטקסטים וקשור לחלק הנרטיב דהיינו ציור האל בעל שנים עשר פנים עיקר החיבור

10הערה 229 עמ לעילורא 128 90הערה 241 עמ לעילורא 129 כביטוי של לייכט מאגיים תופעה שולית או מאוחרת ביחס לעיקרה של ספרות ההיכלותאין לראות באלמנטים 130

magical margins of Hekhalot literature (p 172) העיר על כך כבר שולם ב - Major Trends ואחריו כתבוהמעשי בולט - היסוד המאגיחוקרים רבים בהרחבה על חשיבותו ועתיקותו של המרכיב המאגי בספרות ההיכלות

כמו חנוך השלישי שולי יחסית במאוחריםהוא ובמיוחד בחיבורים הקדומים כמו היכלות זוטרתי לייכט עמורא(שסגנונו קרוב במיוחד לתפילת יעקב עיקרית של ספרות ההיכלות ושל ספר הרזיםהתקופה הזוהי 131

פר מהדיר של סה) 109 107הערות 245 עמ 25 ההער 230 עמוכן בעבודה זו 172 168 165 עמ 15 הע144ירושלים ספר כשפים מתקופת התלמוד ספר הרזים מרדכי מרגליות(הרזים מתארך אותו לסוף המאה השלישית

Michael A Morgan Sepher Ha-Razim The(וכך גם דעתו של בעל המהדורה האנגלית )26-24 עמ זתשכBook of Mysteries Chico 1983 pp 8-11 (רוזנטל א)ספר למאה את המתארך ) שם רגליותמובא אצל מ

האוניברסיטה טדוקטור עיונים מתודולוגיים ופנומנולוגיים המאגיה היהודית הקדומה(יובל הררי הרביעיתאיתמר גרינוולד קובע את זמן החיבור במאות מן השלישית ועד החמישית) 127 עמ חתשנ העברית בירושלים

)Apocalyptic and Merkavah Mysticism Leiden ndash Koumlln 1980 p 226 (שהספר מכיל יסודות אףש סבור שם הוא 5בהערה (שביעית על ידי עורך שלא תמיד הבין את החומר שלפניו -שיתישההוא נערך במאה קדומים ) אפשר לתלות במעתיקיםןטעויות רבות במילים יווניות שלא את כול בלי לפרט מציין

ומאידך גם לייכט לא ציין וגם אני לא ראשונות לספירההמאות הסגנון מצביעים לספרות של ני התוכן והירוב עני 132 מקבילות בין הטקסט שלנו ובין מדרשים מאוחרים ני שיהיה מאוחר בבירורי סגנוני וענימצאתי שום סממן לשונימשום שאותם מדרשים ר לקביעת זמנו של החיבוות תורמן אינןכשלעצמ מדרש תדשא כמו פרקי דרבי אליעזר

עמ(ריימונד לייכט מצביע על הקבלה בין תפילת יעקב ובין מדרש תדשא ובראשית רבתי מכילים הרבה חומר קדום הרי היא נמצאת גם בטקסט העברי וגם בטקסט היווני נניח לצורך הדיון שהמקבילה הזאת מובהקת דיה) 166-165

ין שהצביע ייוצא שהענ בוודאי לא נכתב בימי הביניים כפי שסבור לייכט במיוחד אם הוא המקור הטקסט היוונילכל ין הזה באותם המדרשיםיומה מוכיח מציאותו של הענ עליו לייכט בא למדרשים מאוחרים ממקור קדום

בסולם יעקבשכלולות ינו בחומר קדום ובמסורות חיצוניות כגון אלה יא התענשעורכי המדרשים במאה הי היותר

229

מלאך מוסיף עוד פרטים רבים ה 9ועשרים וארבע פנים הם מלכי העמים הרשעים שצאצאי יעקב יסבלו מהם 10כרים בהם סימני עיבוד מאוחרי ונשקשה להבין כיצד הם מתיישבים עם החלום כפי שתואר בתחילת החיבור

הסולם הוא סולם ההיסטוריה שמחבר לא רק ארץ ות הרוע את כוחיםיצגיכוחות הללו מהנראה בכל אופן ש לפנים העליונים האסכטולוגיים יעקב השוכב על הארץ הווההאלא גם בין לשמים

בנוסף 11וראשו מגע השמימהמילולית של החצובים מאש בראש הסולם קשורים לקריאה העליונים הפנים ה עולים ויורדים בומהלך מדרשי זה לגבי כידוע(יחס ליעקב כמתי ראשואם תופסים את כינוי הגוף לכך

קבועים בשמיםהמקבלים תיאור של פני יעקב )יב ובבראשית רבה סח151 מופיע בבשורה לפי יוחנן

שדמות דיוקנו מחוקקה בכסא הכבוד וראשו מגיע השמימה הוא יעקב אבינו בעצמו א והנה סולם מוצב ארצהד 12

בין האבן מקראי עצמוהשקיימת כבר בטקסט המתאר את הפנים העליונים מחזק את הזיקה יםחצובלשון מופיעים כל ראשו יצברשים ושה בקטע המקראי העוסק בחלום יעקב שיעקב שם מראשתיו ובין החזון שלו

סולם מוצב צבההיא מ שהאל ניצב עליו היםוהאבן היא בית אל שלוש פעמיםndash אבן 13אחד ארבע פעמיםאבן איקונין של יעקב בשמים נקרא המחבר את ראשו של יעקב הישן על הארץ עם ראשו בשמים ארצה 14ראל בשם רבי מתנא אמר איקונין של אביו ראה וצנן דמו דכתיב משם רועה אבן ישב הונאר ישראל

ריהם נשמע קול אלוהיםושמאח תרחצובים מאש הם פנים נגלים של האל הנסהאנדריי אורלוב סבור שהפנים סולם אך נראה לי שהן תיאור החלום ב קביעה שמדובר כאן על אודות פנים תיאופנייםעם האפשר להסכים

פרטים חדשים 15אש של יעקבהוהן הפסוק המקראי שעליו הוא בנוי מניחים שהאל נראה ניצב מעל פני יעקב למרבה הפלא פילה שיעקב נושא בבקשה לקבל את פתרון החלוםומפתיעים מתווספים לציור פנים עליונים בת

ינת במיוחד משום שבגניזת קהיר נמצא הנוסח יתפילה זו מענ ב לא התייחסו לקטע זהולא קוגל ולא אורל 16העברי שלה

гcи б7е адамль твари твоеk и6 гאדוני אלהי אברהם ויצחק אדוני אלהי אדם יצירך cи б7е авраама и

Ryszard(מזכיר בקשר לעניין זה שנים עשר קיסרים של רומא רובינקביץ הסברים שונים ניתנו למספרים האלה 9

Rubinkiewicz LApocalypse dAbraham en vieux slave Introduction texte critique Lublin Societe des Lettres et des Sciences de IUniversite de Lublin 1987 pp 191-193( והשוו רמז לשנים

Kugel James The Ladder of Jacob HTR 882 (1995) ראו עוד 115-1251 עשר קיסרים בעזרא הרביעיpp 219-220 224 Adela Yarbro Collins Numerical Symbolism in Jewish and Early Christian Apocalyptic Literature Cosmology and Eschatology in Jewish and Christian Apocalypticism

Leiden 1996 pp 55-138 בעיקר בקשר לאפוקליפסה(וראו שם בארוכה על המספר עשרים וארבע( ורגלי הכסא עומדות על לקונוטציות חיוביות של עשרים וארבעה מלאכים המקיפים את כיסא הכבוד אפשר להוסיף

וראו גם ספר ) Geniza-Fragmente 21 2b15 p 178 (ע חיות והרגלים עומדות על כנפי החיותעשרים וארב ואילך76-הבהיר סעיפים מ

אפילו לגבי תיאור החזון עצמו יש Kugel Ladder of Jacob Ancient Interpretations pp 26-29 ראו 10 וארבעה פנים על הסולם הופיעו כפירוש למלאכים שעולים הרי מסתבר שעשרים שמא הוא לוקה בחסר ויתר לתהות

מדוע הם נזכרים ואם כן )כמו הפנים כאן לשהרי המלאכים האלה מסמלים את המלכויות במדרש חז(ויורדים בו צירף בסוף שההתאמה בין מלאכים לפנים לא הייתה נהירה לו ייתכן שבשלב מאוחר יותר העורך שוב בסוף החזון

קושרים לשנים ) ראו על כך להלן(שנים עשר פנים שיעקב מזכיר בתפילתו מאידך אזכור נפרד של מלאכיםהחלוםאך בנוסח שלפנינו הם נעדרים ואמורים להופיע בתוך החזון עשר שלבי הסולם ולעשרים וארבעה פנים שעליו

ממנו11 Kugel In Potiphars House p 118 idem Ladder of Jacob Ancient Interpretations p 25 ין ייש ענ) םוילנה תר מהדורת שלמה בובר מדרש לקח טוב( והנה ה) ה יגפסיקתא זוטרתא בראשית פרק כח ד 12

א הוא היה רבה של בשלהי המאה הי אליעזרןטוביה ב מיוחד בציטוט זה משום זהותו וזמנו של מלקט המדרשהשפעה של אוכרידה - היה בישוף רבטוביה שהתנצר תלמידו של ר לאון מונג קדוניהסלוניקי ומנהיג יהדות מ

רובינקביץ רורא(יוונית ה ישירות מעברית או בתיווך של ndashבסביבתו כנראה תורגמו טקסטים יהודיים ) אכרידה(מתרגמים של חנוך טוביה ול על כל פנים נראה שלר)OTP vol I p 683 מבוא לאפוקליפסה של אברהם

דמות הציטוט מובא אצל וולפסון הייתה גישה לאותו חומר יהודי קדוםאפוקליפסת אברהם וסולם יעקב הסלאבי Kugel In קוגל הסביר בדרך זו את התהוות המדרש על דמות יעקב בעליונים מדעת עצמו 145 יעקב עמ

Potiphars House pp 118-120 טו -טבפרק לה יג ובפסוק מה של אותו פרק מדובר שוב על האבן והמצבה עוד פעם בפרק לאאותה מצבה נזכרת 13

וגם כאן יעקב מעמיד אבן למצבה ויוצק עליה שמן בא סיפור נוסף על שינוי השם יעקב לישראל עשויה מאבן הוא בדרך כלל צורה איקוניןיעקב קוגל מעיר ש ב הוריות י עי ירושלמוורא בראשית רבה פז ז 14

)Kugel In Potiphars House pp 118-120 (רואהנדרש כ רועהושהמשפט ן את וכ ועוד ראיתי והנה מלאכי אלוהים עולים ויורדים בו ויי ניצב עליוס את המשפט ואמנם אם נתפ 15

) פנים העליוניםואלוהים ניצב על ה (бъ же стояшеть iеи надъ лицемь горнимь) 18(שמופיע בהמשך אולי יהיה קל יותר לטעון שפנים של אש הם צורה תיאופנית יחידה בתוך החלוםכתוספת מאוחרת

במאמרו סולם יעקבתפילה שבהטקסט מן הגניזה ובין הנד לייכט עמד על הזיקה בין ומייר בנוסח זה אדון בהמשך 16lsquoQedushah and Prayer to Helios A New Hebrew Version of an Apocryphal Prayer of Jacobrsquo JSQ

6 (1999) pp 140-176 דרך טיפולו בשני הטקסטים נראית לי בעייתית למרות זכותו הגדולה בעצם גילוי הקשר אתייחס לפרשנות שלו בהערות הן לטקסט הסלאבי והן לטקסט העברי לדעתיותומסקנותיו מוטע

230

יושב כרובים חזק אבותי וכל ההולכים ביושר לפניך כאשר שראיתי בחלומי כסא אש ומלא עיניםועל

פרצופיים-האוחז את הכרובים הארבע17

נושא גם את עיניים-השרפים מלאי

18 נושא עולם כולו מתחת

ואין מי שנושא אותך לזרעו

и6саака wцю моею и всltэ ходившиlt ихъ првдою6 преd тобою крэпцэ сэдzи на херuвимэ lt и6 на пртcлэ славы w4гненэ и6 многоoчитаа я6ко видэlt во снэ моем держа четвероличныа херuвими носz и6 многоџчитая серафимь носz вэка всего поd мыщцею своею6 а не носимь ничим же

מים את הפורש על ענני ש מכין שמים לכבוד שמךלמען תריץ מתחתיו השמש הרקיע הזוהרת מתחתיךותסתיר אותו בלילה

19אתה אשר שלא יחשב אלהים

ואת זה אתה מגדיל הכינות דרך לירח וכוכבים עליהםלמען לא וממעיט ולכוכבים אתה אומר שיעלמו

מפני כבודך יראים שרפים משושי יחשבו לאליםובנשארים הםכפניים ומכסים רגלים ופנים בכנפי

אותו אני היום מקדש שיר לא נידםיםשר מעופפיםפרצופי-תריסר ראשי-הוי תריסר חדש

20 שמות- רב

כולך אש

ќтвержdь нбса на славu и6мени твоему простры2 2 на w4блаку нбcную лещащее 6сz по d тобою6 нбо и6 да под нимь поточиши слнце и скрываеши в нощи да не бuдет мнимо бъ иbull uчини на ниlt пuт мцcю и6 звэзdамь и сего bull малиши и6 расьтиши а звэзdы нареши преходzт да не и6 ти мними бuдuт бз и t лица славы твоея боя6тсz серафими шестокрылатіи и6 покрывают нозэ и6 лице крилы своими а прочими летающе поют п cэ непрестан 8но егоbull ннэ азъ сщая6 новu вi верховне вi личне многоименне w4гньнэ

בזק מראך21

יאו קדוש קדוש קדוש קודש אתהקדושיאו יאואיל יאובה

22 צבאות כבוד

אלאביר אומללך23

מיץאמי 24

ךי בר25

מלך

мльнозрачне ст7е ст 7ъ ст7ъ ст 7ь Daggerаw4 Daggerѓw4ва Daggerаw4иль Daggerаw4кадосъ хаcво d саваwF w4млел ltэ илавирь амимись вариlt вэчныи црю крэпкыи силне

Χερουβὶμ τετραπρόσωπα השוו פרצופין-על פי דגם של דו צופיןפר-אפשר גם טטרה בעלי ארבע פנים 17

Adversus haereses 311 אצל אירנאוס םיעיני-מרובי מילולית 18השמש הולכת ) ה יטיליםתה לשמש שם אהל בהםאולי על פי הפסוק ( מתחת לשמים ומעל העננים שהרקיע פרו 19

שסבורים שבלילה בניגוד לדעת חכמי האומות בי ישראל בפסחים צד עכדעת חכמ ו ובלילה מעליוביום מתחתי שהחמה מתהלכת בלילה ממערב למזרח דרך צפון ובניגוד לדעת ספר חנוך החמה מתהלכת למטה מן הקרקע

) 4QEnastrb ar (בדי בה צפנין ומתכנסין וסחרין כל ערבי שמיא ואזלין למדנחי שמיא] ולצפונא צפון[ וקריןועמוד על רגלך השמש שיראה בלילהכפי שנאמר בקטע מפורסם על השבעת שהיא גם דעתו של ספר הרזים

) 113 עמ לעיל(מאגיים הפפירוסים השמופיעה בין תפילת יעקבבסוף ותראהו ברוח צפונית הולך למזרח )166 עמ(כט יכפי שמציע ריימונד לי תכןיי ולכוון מזרחצפוןשבע פעמים לכיוון אמר תפילת יעקב באה הוראה

אך העובדה שתפיסת לקוסמולוגית הנה בצירוף לתפיסה שאפשר להסביר הוראה זו על ידי זיקה בין יעקב לשמש ןאה ביניהומחלישה את כוח ההשו הסלאבית אחרת לגמרי תפילת יעקבתנועת השמש בלילה ב

ב פניםבעל י ב ראשיםבעל ישעניינם ) vocative-ב(סיון שלי לחקות את שמות התואר המורכבים יזהו נ 20 תרגום מוטעהndash Lightning-eyedאצל לנט ברק בזקומי שמראה ndash) мльнозрачне) vocativeסלאבית 21

зракъ ndashנית יוולהשוו עיןולא צורה או מראה פירושו או מבטἀστραπήμορφος) התאולוג שמעוןהמילה מופיעה בתפילת אברהם )LiddellampScott -מובא ב (ἀστραποειδήςו) 4629המנון החדש

106השוו בדניאל Lightning‐visionedתירגם נכון וכאן רובינקביץ) 1715(שבאפוקליפסה של אברהם лицe же є 3гw2 ѓки зрёніе м0лніи אה ברקופניו כמר καὶ τὸ πρόσωπον αὐτοῦ ὡσεὶ ὅρασις

ἀστραπῆς 283בבשורה לפי מתי бё же зрaкъ є 3гw2 ћкw м0лніz ἦν δὲ ἡ εἰδέα αὐτοῦ ὡς ἀστραπὴ לייכט מתבסס על תרגום מוטעה זה בהפיכת תפילת יעקב לתפילה )דליטש (ויהי מראהו כברק

The adjective lightning-eyed finds a beautiful parallel in the theophany of Helios in PGMלהליוסIV 703 Then you will see lightning bolts leaping from his eyes (epeita opsecirc autou ek ton

ommatocircn astrapas) כמו כל ביטוי שיש לפי דרכו של לייכט התרגום הנכון ניתן לגייס לאותה מטרהאת אמנם גםשהם אלא מחזיונות דניאל ויחזקאל לא מתיאורי הליוס כמובן אלא שבאמת הדימוי הזה נובע ין של אוריבו ענ

ברור שמראה רקע המיתי של אותו דימויהואם לדבר על כל מסורת תיאורי המרכבה ביהודות ובנצרותלהתשתית והית חשובה יותר מאל השמש דמות אלndashשמים הגשם וה אלא לאל הסערה בזק שייך לא לאל השמשברק

) יוונית עד לתקופה ההלניסטיתהדת וב מקרא דתות מסופוטמיה וכנענן(במקורות עתיקים וקלאסיים צבאקדושndash Rי בכ 22 13הערה 61 עמ השוו לעיל 2324 R או אמץ מץ במץ אבץ וכו ותהשוו בספרות ההיכל צמיאמי )G13 G17( צממצמצם אמץ כאמץ)סינופסיס

שת בבא יההוא מץקשור אולי עם העובדה ש מץריבוי שמו מאגיים עם יסוד וכדומה )955 369 אחריה באה מיד ברוך אמיץ אל אביר מלך עולם צבאות כבוד קדוש יהואל יהוה יהושורת מילים בתעתיק 25

אל אביר ואמיץ להיות תרגום של ותכמה מילים שעשוי מלך עולם ות מופיעןשורה של מילים סלאביות שביניהיוצא אם זה נכון תה מלאה יותר אלא שהשתבשה על ידי המעתיקיםיתאמה היהתכן שהיי ברוךמילה הכ ואח

יכול להיות שבזה משתקף מעמד ביניים של ום בתעתיק ובתרגndashים יארי האל באה פעמושאותה שורה של ת השוו א בין שמות האל ממש ובין ביטויים תיאוריים גרידndash כינוייםה

231

נצחי26

מלא שמים ברוך סובל גדול גיבור עזוזוכל העולמים כבודך ים ותהומות וארץ

27 שמע

превеликыи терпэливе блгословенне наполнzяи

יש שמות שנמחקין ויש שמות שאין נמחקין אלו הן שמות שאין נמחקין כגון אל אלהיך אלהים אלהיכם אהיה אשר

בל הגדול הגבור הנורא האדיר והחזק והאמיץ העזוז חנון אהיה אלף דלת ויוד הי שדי צבאות הרי אלו אין נמחקין א )שבועות לה א( נמחקין וורחום ארך אפים ורב חסד הרי אל

גיתאמופיעות בספרות ההיכלות ובספרות המהסחאות דומות וין להזכיר כאן נייש ענ 357סינופסיס (לו ובשמו משביעיןשעינינו מייחלות ברוך שמו הגדול והנורא החזק והאמיץ האדיר והאביר

)היכלות זוטרתי אלהי ישראל יתברך שמו האל הגדול הגיבור והנורא האדיר האביר האמיץ החזק האל הנערץ הנפלא יי

)מעשה מרכבה 582סינופסיס ( הנשגב היושב במרחבי מרום והעושה רצונו בעולמו ואין מי יאחר של חכמי הלכה לנוסחאות מעין אלהםמוסרת על התנגדותגמרא רבי יוחנן ורבי יונתן אזלין מיעבד שלמא באילין קורייתא דדרומה עלון לחד אתר ואשכחון לחזנא דאמר האל הגדול

אמרו לו אין לך רשות להוסיף על מטבע שטבעו חכמים בברכות הגבור והנורא האביר והאמיץ ושיתקו אותו )בברכות סב עירושלמי (אך גם תיאור האל פה מופיעים לא רק שורת תארים דומה )רקיע ד (ן מיוחד בציטוט הבא מספר הרזיםייש עני ת השמש במסלולוכוגם הול נושא הכל בזרועוכמשביע אני עליכם המלאכים המנהיגים את השמש בכוח גבורתכם במסילות רקיע להאיר עולם במי שקולו מרעיש את

הארץ ומעתיק הרים באפו ומרגיע הים בכוחו וממוטט עמודי עולם במבטו ונושא הכל בזרועו ונעלם מעיני כל חי בשמו הגדול והנורא והאמיץ והאדיר והעזוז והגבור ויושב בכסא גדולת מלכות כבוד קדשו ומשוטט בכל העולם

כם שתעשו רצוני ובקשתי בעת ובעונה הזאת והקדוש והחזק והנפלא והנסתר והנישא והנאור מזכיר ומשביע אני עלי ותסירו צנור השמש ואראהו פנים בפנים כשהוא בחופתו ואל אתלהט מאשכם ותנו לו רשות לעשות רצוני

ראו (את העיבוד לתפילה הפונה להליוס תפילת יעקבלייכט מדמה לגלות ב יש לשים לב למקבילה זו בהקשר אחר הבאה מן הקובץ שמכיל את התפילה המפורסמת והנה במקבילה זו) 117הערה 247 ועמ21הערה 230 עמ

עיני כל חימ הוא נעלם אואדרב משיבדמות האל עצמו אין שום סממן ש ושעוסק בעניין השמש להליוס נצחעולם בהוראת אפשר גם מלך עולם 26צבאות באה אחרי קדוש קדוש קדוש נצחים כבודךוכל העולמים ים ותהומות מלא שמים וארץ ההנוסח 27

סוח המקראי על הסטייה מן הני מלא כל הארץ כבודובטקסט המקראי הסיום הוא ) בהפסקת כמה מילים באמצע(הנה השינויים גיון ולסנקטוס מאשר לתפילה יהודיתהניסוח של התפיסה קרוב יותר לטריסהלדעתו עמד לייכט

David A Fiensy ורא עליהם מצביע לייכט אופייניים לתפילות יהודיות הלניסטיות שטריסהגיון נמנה עליהםשPrayers Alleged to Be Jewish An Examination of the Constitutiones Apostolorum Brown Judaic

Studies 65 Chico 1985 Pieter Willem van der Horst The Greek synagogue prayers in the Apostolic Constitutions book VII From Qumran to Cairo (1999) pp 19-46 David Flusser Sanktus und Gloria Abraham Unser Vater Juden und Christen im Gespraumlch uumlber die Bibel ed O Betz M Hengel P Schmidt Leiden 1963 pp 129-152 Judith H Newman Holy holy holy the use of Isaiah 63 in Apostolic Constitutions 7351-10 and 8126-27 Of Scribes and Sages Early Jewish Interpretation and Transmission of Scripture Volume 2 Later Verions and Traditions ed

Craig Evans (2004) pp 123-134 נוסחת טריסהגיון מסתיימת הדמיון אינו כה ספציפי בנוסף לכך πλήρης ὁ οὐρανὸς καὶ ἡ γῆ τῆς δόξης αὐτοῦ רוח הנה בקומראן מופיעה נוסחהו מלא שמים וארץ כבודו

עמ מגילת ההודיות יעקב ליכטורא )1QHa 812 (]ול[בודך מלוא כ]כ[מים והארץ ]ש[מלוא ה] שך [קודעקבות של קדושת יוצר ופסוקי דזמרה במגילות קומראן ובספר בן ויינפלד משה עודוורא 3הערה 202-201

)ןתש (25דעת קוי יסוד להתהוותה של הקדושה וגיבושה אילן-מאיר בר 26-15 עמ )ותשל(תרביץ מה סירא על הקדושה והצפייה משה אידל עו- סטעמ )אתשנ( סיני קח נקדש את שמך בעולם ויינפלדמשה 20-5 עמ

Esther Glickler Chazon lsquoThe Qedushah liturgy and its טו- זעמ )טתשנ(מקומראן עד קהיר במרכבהhistory in light of the Dead Sea Scrollsrsquo 17-7 עמ חלק אנגלי שם גם התרגום לישעיהו מרחיב את נוסחת הקדושה

ומקבלין דין מן דין ואמרין קדיש בשמי מרומא עלאה בית שכנתיה קדיש על ארעא עובד גבורתיה קדיש לעלם ולעלמי עא זיו יקריהעלמיא יי צבאות מליא כל אר

לעלם ולעלמי עלמיאמשום ש סולם יעקבלטקסט של יותר התרגום מספק התאמה מלאה השוואה לטריסהגיוןב נצחיםכל העולמיםמקביל ל

The explicit statement of)162 עמ(גנוסטיים הרמז לאיאונים כל העולמים כבודך מלאלייכט דימה למצוא בביטוי the Prayer of Jacob that the glory of the good creator of the world fills ldquoall the aeonsrdquo could thus be

a refutation of the Gnostic concept that parts of the created world are devoid of Gods glory שימושהם האיאונים של העולמיםניח שנ יתירה מזו חודי לגנוסטיקאים ואינו מוכיח כלוםיבמונח זה אינו י

העולם ואילו האלוהיבאורמלאים והם אכן פלירומה שייכים לאיאונים ה גנוסטיהמינוח הלפי הרי הגנוסטיקאיםהוא הדין לגבי הטענה שיחס חיובי לאדם לאיאוניםמחוץ קיימים מחוץ לפלירומה וסדמיאורגוהארכונים וה הגשמי

שלילי לאדם הראשון אינו יחס חיובי שוב) 165-164 עמ(גנוסטית של המחבר -הראשון מעיד על מגמה אנטי אדם הראשון נעלה על לטענת גנוסטיקאים רבים אואדרב גנוסטיקאים ולא את מתנגדיהםהמאפיין לא את

כותב ואילו במסקנות הוא ערה בלבדויש לציין שבגוף המאמר לייכט מעלה את הזיקה הגנוסטית כהש דמיאורגוסsome elements are strongly reminiscent of Gnostic speculations (p 166) כמו כן הוא מדבר במסקנות

תעל ההשערה הגנוסטישנבנה נוסף ךהאם זהו נדב ן זהי שבגוף המאמר לא הזכיר עניאף על מקורות בוגומיליים Толковая Палея 1477 годаדורה פקסימיליתמה (Синодальная Палея Син 210)הטקסט לפי כתב יד 28

Общество любителей древнерусской письменности т 93 (СПб 1892) 100 עמa-107b סימנוS

232

תן בקשתי שאני מבקש ממך תהילתי שאני מהללך כי אתה אל עזוז ואדיר ונכבד תבשר לי פתרון חלומי

האדון שלי ושל אבותי האל הקדוש

небеса и6 землю море и6 без dны и6 всz вѣкы славы твоея6 ќслыши пэние мое6 и6мbullъ вэспэ lt тz и6 даижdе ми прошение мое его bull прошю ќ тебэ и6 възвэсти ми разрdшэение сна моегоgt я6ко ты е 6си бъ крэпок и державенъ и6 славенъ бъ ст 7ъ гcь мои и6 wць мои6хъ28

יש הרבה מן המשותף בין תפילה זו ובין טקסטים אחרים היבטים שונים של הטקסט הזה דורשים דיון מפורט

יש לדון גם בקשר בין תפילה זו ובין באפוקליפסה על שמו29 אברהםבמיוחד תפילת אפוקליפטיתהבספרות במסגרת דיוננו בסוגיית פני האל נתייחס מאגייםהפפירוסים השנכללה בין תפילת יעקב ו30תפילת יוסףזה שיש )ראשי-תריסר( שנים עשר ראשיםוזה שיש ל ר שיעקב מתאר את אלוהיו בפנייתו אליוואיבעיקר לת

ב שלבים יויש ב המספר שנים עשר ממלא תפקיד חשוב בחזיון הסולם) פרצופי- תריסר( םים עשר פנילו שנ כמצבההושאחר כך הוצב כתבנו לעיל שהסולם מיוצג על ידי האבן שיעקב שם מראשתיו ד פניםעליהם כ

אותה י מסורת אגדיתוהנה לפ בראש הסולםשאש הצגים את פני יששם את ראשו על האבן מי פניו של יעקב אבן התהוותה משתים עשרה אבנים

ויקח מאבני המקום וכתיב ויקח את האבן אמר רבי יצחק מלמד שנתקבצו כל אותן אבנים למקום אחד וכל אחת ואחת )ב עבבלי חולין צא( אומרת עלי יניח צדיק זה ראשו תנא וכולן נבלעו באחד

ד שנים עשר שבטי ישראל כנגן שתים עשרה אבנים הלפי בראשית רבה

ה שהוא מעמיד שנים יהודה אמר שנים עשרה אבנים נטל כך גזר הקב נחמיה ורבנן ר יהודה ור ויקח מאבני המקום רעשר שבטים אמר אברהם לא העמידן יצחק לא העמידן אני אם מתאחות הן שנים עשר אבנים זו לזו יודע אני שאני מעמיד

אבנים אמר אברהם יחד ב שבטים רבי נחמיה אמר נטל ג אבנים זו לזו ידע שהוא מעמיד יבב שבטים כיון שנתאחו ייה מיחד שמו עלי וכיון אבנים זו לזו יודע אני שהקב ה שמו עליו ואני אם מתאחות הן גה שמו עליו יצחק יחד הקבהקב

)בראשית רבה סח יא( ה מיחד שמו עליושנתאחו ידע שהקב

רישומה של המסורת אבנים כנגד שבטי ישראל היא מסורת עתיקה ביותרהתים עשרמסורת על שהלמעשה סיון יעשה ניואך טבעי הוא שי מסורת על אבן ישראלההזאת במקרא ניכר אולי אף יותר מאשר רישומה של

) שמות כד(ברית בסיני מסופר הבכריתת ןלאחד ביניה

) ה( מזבח תחת ההר ושתים עשרה מצבה לשנים עשר שבטי ישראל וישכם בבקר ויבןיויכתב משה את כל דברי י) ד(ויקח משה חצי הדם וישם באגנת וחצי הדם זרק ) ו( פריםייוישלח את נערי בני ישראל ויעלו עלת ויזבחו זבחים שלמים ל

ת הדם ויזרק על ויקח משה א) ח( נעשה ונשמעיויקח ספר הברית ויקרא באזני העם ויאמרו כל אשר דבר י) ז( על המזבחויעל משה ואהרן נדב ואביהוא ושבעים מזקני ) ט( עמכם על כל הדברים האלהיהעם ויאמר הנה דם הברית אשר כרת י

ואל אצילי בני ישראל לא ) יא( ויראו את אלהי ישראל ותחת רגליו כמעשה לבנת הספיר וכעצם השמים לטהר) י( ישראל תושלח ידו ויחזו את האלהים ויאכלו ויש

לדעת 31מהווים מערך פולחני אחד) שגם הוא כנראה בנוי מאבנים לא מסותתות(מצבות והמזבח השתים עשרה חצי הדם 32מצבות את שבטי ישראל והמזבח את האלוהיםה ndashצגים את שני צדדי הברית יהם מי ד קסוטומ

וכדומה עינים-מרובה זה שבזק מראהוארי האל ות שם יהואלהבין השאר 29והנה באפוקליפסה של אברהם ובסולם יעקב) фанданы сμрскыz(ארם -מציין את פדןהלנט מציין דמיון בלשון 30

נמצאת מקבילה יוונית של אותו ביטוי אלא כל המשפט שבו היא מופיעה קרוב למשפט שלא רק תפילת יוסףב מתאים בסולם יעקב

Ἐγὼ δὲ ὅτε ἠρχόμην ἀπὸ Μεσοποταμίας τῆς Συρίας ἐξῆλθεν Οὐριὴλ ὁ ἄγγελος τοῦ θεοῦ

אוריאל) לקראתי(יצא ם אר-בבואי מפדןו אלהיםמלאך

и6 егdа идlt z tфанданы сμрскыz противу и6савu бртu моемu пріде ко мнэ и6 блгcви мz

ובבואי מפדן ארם לקראת עשיו אחי בא ובירך אותי) מלאך שריאל(אלי

שניהם מסבים אותו להופעת מיםושניהם עורכים בו שינויים דו ט מבראשית להיםלשונות שתי המקורות כאן מושפעכנראה יוצר מיזוג בין התגלות זו ובין סולם יעקבמסבה אותו להתגלות במעבר יבק ואילו תפילת יוסף ndash המלאך

אך לאחר מכן מתפתח ללא מאבק אמנם מלאך כאן בא לכתחילה לברך את יעקב זו שמדובר עליה בפרק לה и עימות не повѣдя ми имени своего донележ заклях и עד אך הוא לא הגיד לי את שמו

שהשבעתי אותולדוגמא (ובבירור יחסן הכרונולוגי מסורות שלהםהזיקה בין שני המקורות יש עניין בהשוואה מפורטת בין הלאור בשם ndashמאוחרת יותרה ואילו נוקבת בשם שריאל יותרקדומה שנחשבת מסורת על אודות המלאך שנגלה ליעקבה

)10הערה 405 עמ OTP ΙΙ -ב סולם יעקבבמבוא ל רלסוורת צו ראאוריאל) שאינה מתיישבת עם לשון הפסוק(פרשנים מזכירים את האפשרות מצבות כאחדלפועל בנה מתייחס למזבח וה 31

William HC Propp Exodus ורא(מזבח של אליהו בהר הכרמל הכמו המצבותןשהמזבח עצמו נבנה מאות19-40 A New Translation with Introduction and Commentary The Anchor Bible Doubleday

2006 p 294( 218-217 עמ בירושלים תשמ פירוש על ספר שמות משה דוד קסוטו לדוגמאורא 32

233

אצילי בני ישראל רואים עקב בדומה לי33צגות את העםיעל המצבות המי כנראהndashניתן על המזבח וחצי הדם מסורת על שתים ה) סא הכבודיבחזון יחזקאל אבן ספיר הוא כ(אבן ספיר הי ישראל הניצב על לבנתואת אל

תחת מצב רגלי הכהנים נשאי ארון הברית האבנים ותכאן נלקח גם בספר יהושעהעשרה אבנים מופיע המזבח משתים עשרה אבנים כמספר שבטי בני יעקבמתואר כיצד אליהו בונה את ספר מלכים א פרק יח ב

ויקח אליהו שתים עשרה אבנים ) לא( ההרוסיויאמר אליהו לכל העם גשו אלי ויגשו כל העם אליו וירפא את מזבח י) ל( ויעש תעלה יויבנה את האבנים מזבח בשם י) לב( אליו לאמר ישראל יהיה שמךיכמספר שבטי בני יעקב אשר היה דבר י

ויאמר מלאו ארבעה כדים מים ) לד( ויערך את העצים וינתח את הפר וישם על העצים) לג( ית סאתים זרע סביב למזבחכבוילכו המים סביב למזבח וגם את התעלה מלא ) לה( ויצקו על העלה ועל העצים ויאמר שנו וישנו ויאמר שלשו וישלשו

מים

דואלוזיות לכריתת הברית למרגלות הר סיני בולטות מאה 34אליהו פועל כאן כמשה השני כמו במקרים אחריםכאן המזבח עצמו בנוי מאבנים ndash המזבח והמצבות ndash צוג נפרד לאל ולשבטיםיבו היה יש בניגוד לטקס בסיני

אזכור של שינוי השם מיעקב לישראל בהקשר של בניית המזבח רומז בעיקר ה את שבטי ישראלותהמסמלוגם קיום הנדר שניתן של החזון שבפרק כח) חלקי(בפרק זה מתואר מילוי ית להלמסורת מעין זו שבבראש

לכן נראה הם מייצגים את האחדות של שנים עשר שבטי ישראל למזבח וליעקב יש בעצם אותו תפקיד35שם סדימי מקי המסורות הקשורות בדמותו של יעקבושאגדות על שתים עשרה אבנים שהתלכדו למצבה נובעות מע

כשם שהמזבח ישראל התלכד משנים עשר שבטים-יעקבש וכשם 36סד אתר הפולחן המרכזייהאומה ומיהשוו שנים עשר (שבטים המוצב ארצה מייצג את שנים עשר הכך הסולם והמצבה נבנו משתים עשרה אבנים

- תריסריים לדעתי פשר הביטווזה הפנים העליונים שבראש הסולם וכך גם דמות דיוקנו )שלבים בסולם

מתאים להנחה שנדונה פניםלפני ראשיםאזכור המופיעים בתפילתו של יעקב פרצופי-תריסר ראשיויקח את האבן וכן (וראשו מגע השמימה של תאנתרופומורפי- שדימוי הפנים נובע מקריאה מילוליתלעיל

חזיר אותנו לריבוי פנים שבמקדשפירוש זה מ) אשר שם מראשתיו וישם אתה מצבה ויצק שמן על ראשה

יצגים את כלל ישראליהמ על שבעים זקניםndashלדעת אבן עזרא שם קסוטו 33 פסיקתא רבתיורא 34 היעקב חלם את חלומו תחת האלון שהוא אלון בכות של פרק ל ספר יובלים יוצר זיקה נוספת בין שני הסיפורים 35

James L Kugel Levirsquos Elevation to the Priesthood in Second Temple writings HTR אצל עודוורא861 (1993) pp 1-64

עשו מאמץ גדול למקם את חזון הסולם והקמת תם לא היה מתקבל שום מרכז פולחני מלבד ירושליםשעל דע לחז 36כפי שמסופר ויש להעיר שגם לגרון ארונה נקשרה מסורת על שיתוף של שנים עשר שבטים המצבה בהר המוריה

דוד בספר שמואל יי-מלאךעמד ) מעליו(דוד קונה גורן שבו אכב-טוכה ובדברי הימים א כא-טזכד בשמואל בכיון שראה דוד מקום שראוי לו ל לדעת חז שש מאות שקל זהבndashולפי דברי הימים א משלם חמישים שקל כסף

נשא מב ספרי (מכל השבטים מאות שקלי לבנות בית הבחירה עמד וכינס חמשה שקלים מכל שבט ושבט נמצאו ו יש להעיר שבדברי הימים א מופיע משפט המזכיר את דברי יעקב בבית אל )בבבלי זבחים קטז ע יא זאת הברכה י

יש להעיר שבעוד שבשמואל מדובר סתם על ) אכב ( האלהים וזה מזבח לעלה לישראליויאמר דויד זה הוא בית י קוםויפגע במכמו ב וייתכן שיש בזה משמעות של אתר מקודש מקום הגורןא מדובר על בדה קניית הגורן

David Vanderhooft Dwelling beneath the Sacred Place A Proposal for Reading JBL 1184ראו((1999) pp 625-633(

הערה 234 עמ להלןורא(מדגישה פעמים רבות את תפקיד השבטים במקדש ובעבודה ) 11QT(מגילת המקדש העשוי בידי האל עצמו ונעלה מן המקדש אל קשורים כאן למקדש שמימי אסכטולוגי-ברית בביתהדמות יעקב ו) 41

( 11Q 19 XXIX 2- 10 ) הירושלמי ] כמה מועדי ב יהוה ל תעשו [ אלה 2 ] שכין[ א אשר בית ב [ ] כמה נסכי ל ו כמה עלותי ל 3 זה ה משפט ה תורת כ ו יומ ב] יום דבר [ לותעו [ ] ו עלי י שמ 4 בו יקרי ר אש כול ל מה נדבות מ בד ל ישראל בני את מ תמיד 5 ] מה[ה ל רצון ל י ל יאו יב ר אש מה נות מת כול ל ו המה נסכי כול ל 6 שכנתי] ו [ עולם ל הם ל אהיה אנוכי ו עם ל י ל היו ו ם רציתי ו 7 אשכין אשר י כבוד ב י דשק]מ את [ אקדשה ו עד ו עולם ל מה את 8 י שד מק את אני אברא ר אש ברכה ה יום עד י כבוד את ו עלי 9

אל בית ב יעקוב עם כרתי אשר ברית כ ימים ה כול י ל ו הכינ ל 10 אל ומעלה על נס את משה-מזלזל במסורת בית שמבקר את יעקב אפשר לתאר זאת כתשליל של עמדת הנביא הושע

Joshua Jay ורא אל-מעלה על נס את יעקב ואת הברית בביתו מגילת המקדש לעומתו מעלימה את משהSchwartz Jubilees Bethel and the Temple of Jacob Hebrew Union College Annual 56 (1985) pp 63-85 Michael O Wise The Eschatological Vision of the Temple Scroll JNES 492 (1990) pp 155-172 Lawrence Harvey Schiffman The Theology of the Temple Scroll JQR 85 1-2 (1994) pp 109-123 James C VanderKam The Theology of the Temple Scroll A Response to Lawrence H Schiffman pp 129-135 Esther Eshel Jubilees 32 and the Bethel cult traditions in Second Temple literature Things Revealed Studies in Early Jewish and Christian Literature in Honor of Michael E Stone Ed by Esther G Chazon David Satran and Ruth A Clements Leiden 2004 pp

21-36

234

שבטיםהאך הואיל והמקדש מחבר ומלכד את שנים עשר המרכז הפולחני הוא מקום שבו מתגלים פני האלתבנית תריסרונית מופיעה גם בפנים האלה כלולים שנים עשר פני השבטים והוא עצמו מתחבר ומתלכד מהם

ין לחם הפנים כרפרזנטציה של פנים ייר שוב את ענ בנקודה זאת אפשר להזכ37במקדש באופנים שונים הקשר בין לחם הפנים ובין שנים עשר 39 ולהוסיף עתה שהוא מכוון כנגד שנים עשר פנים עליונים38אלוהיים

41 וכנראה נרמז גם במגילת המקדש ובתרגום יונתן40שבטים מוזכר אצל פילוןה

שנים עשר שבטים כמערכה העליונה ב

יש חשיבות מיוחדת מבחינתנו לדימויים של רפרזנטציה פולחנית של שנים עשר פנים עליונים זואבנוסף לדוגמבדרך כלל של הקוסמוס ושל המערכה העליונה בהם השבטים מופיעים כיסודות ארכיטקטוניים של המקדשש

שר שערים שנים ע42הקשורה לרוחות העולם בהקשר זה תבנית תריסרונית מהווה הרחבה של תבנית מרובעת הנקראים על או של ירושלים) שאו שערים ראשיכם ט יש להם ראשיםזדשלפי מזמור כ(של המקדש

-2110( ובחזון יוחנן 43מגילות ים המלחב )לה-לאפרק מח(ן זה הובלט בספר יחזקאל י עניndashשמות השבטים בתפילה ) 4Q209 f232 76 אחנוך (גם בקצות היקום ישנם שנים עשר שערים לארבע רוחות השמים ) 14 ומתחת זרעת עולםהמבוסס על הפסוק נושא עולם כולו מתחת לזרעומופיע משפט סולם יעקבשב

ב שבטיםב עמודים כנגד יין זה בסמיכות לדעה שהעולם עומד על ייהנה בגמרא נזכר ענ) כז לגריםדב( ובין זרועות עולם ןעשר גבולי אכלוסי-שניםואילו ספר יצירה מזהה בין

הארץ על מה עומדת על העמודים שנאמר המרגיז ארץ ממקומה ועמודיה יתפלצון עמודים על המים שנאמר לרוקע הארץ על המים מים על ההרים שנאמר על הרים יעמדו מים הרים ברוח שנאמר כי הנה יוצר הרים ובורא רוח רוח בסערה שנאמר

זרועו של הקדוש ברוך הוא שנאמר ומתחת זרועות עולם וחכמים אומרים על שנים רוח סערה עושה דברו סערה תלויה ב ) ב עחגיגה יב(עשר עמודים עומדת שנאמר יצב גבולות עמים למספר בני ישראל

גבול מזרחית gtצפונית lt)דרומית(גבול מזרחית מופצלין לששה סדרים מופסקין בין רוח לרוח עשר גבולי אכלוסין-שניםגבול מערבית גבול צפונית רומית צפונית מערבית) צפונית(גבול גבול צפונית תחתית גבול מזרחית תחתית רומית גבול דרומית תחתית gtדרומית מזרחיתlt) מערבית תחתית(גבול רומיתgtדltגבול מערבית גבול מערבית רומית תחתית

)בה מפ sect47 ספר יצירה (זרועות עולםוהן הן ומרחיבין והולכין עד עדי עד גבול דרומית רומית44

בספר ) ח לבריםדב (יצב גבולות עמים למספר בני ישראלמן הפסוק על שנים עשר עמודים חכמים לומדים כידוע בפסוק יש רומז אליו באופן ברור גבוליםאך הלשון ) כמנהגו של הספר הזה(נזכר אינו יצירה פסוק זה

בני גורסים בני ישראל שני כתבי היד של ספר דברים בקומראן במקום 45דואשינוי נוסח משמעותי מ ἔστησεν גם תרגום השבעים גורס4QDeutq(46[] (בני אלו) 4QDeutj (והיםאל ὅρια ἐθνῶν

κατὰ ἀριθμὸν ἀγγέλων θεοῦ או יצב גבולות עמים למספר מלאכי אלהיםυἱῶν θεοῦ בני

62 18 עמ)7הערה 6 עמ צוין לעיל( מקדש ומרכבה רחל אליאורורא 37 שם125 והערה 149 עמ לעילורא 38 אני מודה לאסתר שניידר שהעירה לי על כך 39 161 ב על החוקים לפרטיהם 168 על הזיווג 175 מי היורש 40ביום השבת ביום השבת יערכנו לפני יי תמיד מאת ) בדומה למנורה(לחם בא מאת בני ישראל כבר בתורה מודגש שה 41

ל לחם הביכורים משתמשת בלשון המתאר את לחם עמגילת המקדש בדברה ) חויקרא כד( בני ישראל ברית עולם כרך ב 408 106-105 עמ כרך א The Temples Scroll Jerusalem 1983 לפי שחזור של יגאל ידין( הפנים Further Studies in the Temple בניגוד ליעקב מלגרום שם ידין( גם לחמים אלה שנים עשר במספר )79 עמ

Scroll JQR 711 (1980) p 8 עתה ורא קריאתו של ידין מקובלת על רוב החוקרים Donald W Parry Emanuel Tov DSS Reader Leiden 2005 v III pp 152-153( מביאים אותם ראשי ומה שחשוב עוד יותר

( 11Q 19 XVIII 14mdash 16 ) השבטים שתים חטים לחם יהוה ל בכורים חדש חמץ] ת[ל]סו לחם[ 14 אחת ה חלה ה ] יה[תה סולת עשרונים] שני חלות) ( עשרה[ 15 יקריבו ו ישראל שבטי ל ת]ו[טמ] ה ראושי מה הביאו ו[ 16 ואילך154 עמ עיל לוורא Panim אידלורוח ראלקשר בין פנים העל 42 4Q554 (Eacutemile Puech The Names of the Gates of the New (ירושלים החדשה המקדש ובבמגילת 43

Jerusalem (4Q554) Emanuel Studies in Hebrew Bible Septuagint and Dead Sea Scrolls in Honor of Emanuel Tov eds Shalom M Paul et al Supplements to Vetus Testamentum 94 Leiden

2003 pp 379-392 Ithamar Gruenwald A Preliminary Critical Edition of Sefer Yezira Israel Oriental וין הנוסח ראילענ 44

Studies 1 (1971) pp 163-164 A Peter Hayman Sefer Yesira Edition Translation and Text-Critical Commentary Tuumlbingen Mohr Siebeck 2004 pp 50 149-151

Samuel Loewenstamm frac34h tlxn Studies in Bible Scripta Hierosolymitana Vol XXXI edited ורא 45by Sara Japhet Jerusalem Magnes 1986 pp 177ffסקירת המחקרורא ו Paul Sanders The

Provenance of Deuteronomy 32 Oudtestamentische Studieumln 37 Leiden 1996 p 154ff 46 P W Skehan A Fragment of Song of Moses from Qumran Bulletin of the American Schools of

Oriental Research 136 (1954) pp 12-15

235

גרסת המסורה נתמכת על ידי תרגומים יווניים של עקילס של הגרסאות עתיקה היא מחלוקת זו 47אלוהים 52הנוסח השומרוניו 51 תרגומים ארמיים50 פשיטתא49 וולגטה48סומכוס ותיאודוטיוןמלאכים מדובר על שבעים בני אל נראה הגיוני יותר בנוסף לכך שעדיו עתיקים יותר נוסח השבעים

שחילקו )מקראית- בתרה במסורת ndash אשרה מוזכרים בכתבי אוגרית ושבעים שרי האומות שבעים בני(עליונים בפסוק הבא נאמר שעם ) מספר זה מבוסס על רשימת העמים בבראשית י(ביניהם שלטון על שבעים אומות

ןשגם נוסחת המסורה מתכוונת לשבעים אומות שגבולותיההיא רווחת ההנחה ה 53הישראל נפל בחלקו של הויתרגום יונתן אמנם עושה הרכבה ) ה אותשמ כז מואשיתבר(נקבעו לפי מספר נפש בני יעקב הבאים מצרימה

וחילק את הלשונות ) ז יאאשיתהסבר ללשון רבים בבר(האל ירד עם שבעים שרי האומות גרסאותהי תבין ש והאומות כמספר בני ישראל

נח באפרשותיה מכתבין ולישנין לבני נשא בדרא דפלגותא בי היא זימנא באחסנות עילאה עלמא לעממייא די נפקו מבנוי דקים תחומי אומיא כסכום עם שובעין מלאכיא רברבי עממין דאתגלי עימהון למחמי קרתא ובי היא זימנא ארמא פיצתא

מניין שובעין נפשתא דישראל דנחתו למצרים

וזו גם כמו במסכת חגיגה וספר יצירה(ם ישראליים עתיקים מדובר על מספר השבטי-ץבתרגומים אר ברם 54)דעתם של רבים מפרשני ימי הביניים

) נאופיטי(אתקן תחומין לאומיה למניין שבטייה דבני ישראל באחסנת עילאה אומיה בפרישותיה לישני בני אנשא אקימת )התרגום המקוטע( בני ישרד למיניין שבטי באחסנות עילייא אומיא בפרשותיה לשני בני אנשא קבע תחומין לאומיי

יזהיא יז) שלא שרדה בעברית(הפסקה הראשונה כמה פסקאות שרומזות לפסוק הנדוןותבספר בן סירא נמצא

לכל גוי הקים שר וחלק יי ישראל הוא

ἑκάστῳ ἔθνει κατέστησεν ἡγούμενον καὶ μερὶς κυρίου Ισραηλ ἐστίν

פסוק זה שובר בלשונו לפסוק טndash יהוהצלע השני ק ח של דברים לב לפסוה בתוכנמה מתאינההצלע הראשו

כל מעשיהם (ובין זה שלאחריו ) לא יסתרו מנגד עיניו דרכיהם לפניו תמיד (פסוק שלפניו הרצף הגיוני בין וברור שהוא פסוק זה אין ענינו לכאן צ סגלמכאן הערתו של מו )ועינו תמיד על דרכיהם כשמש לפניו

55)קו עמ ספר בן סירא השלם (ס עצמו ונשתרבב לכאן ממקום אחראבל אפשר שהוא של ב תוספתקיימת זיקה לשונית ברורה בין תחילת שירה זו ובין שירת שבח אבות העולםיה נמצאת בי השנאהדוגמה ובין השיר שלו לה בין השירה האפית המסיימת את ספרו של משתכן שבן סירא התכוון ליצור הקבי יהאזינו

שנתמך על ידי (וגי של השני אך נראה שהוא אינו אלא תיקון סופרים תיאול הנוסח הראשון נמצא ברוב כתבי היד 47

John William Wevers ed Septuaginta Vetus Testamentum ורא) סלפנה מאה א 266פפירוס פואד Graecum Auctoritate Academiae Scientiarum Gottingensis Editum vol III2 Deuteronomium

Goumlttingen Vandenhoeck amp Ruprecht 1977 p 374 92 על צאצאי קין(נוסח השבעים נדרש אצל פילון- להלןואך רא יז נרמז כנראה נוסח קרוב לשבעים ולקומראןגם בבן סירא יז) 91

Fieldמהדורת הקספלהורא εἰς ψῆφον υἱῶν θεοῦלהוציא כתבי יד בודדים שגרסתם קרובה לספטואגינטה 48 12 הערה 320 עמ כרך א 1875אוקספורד

iuxta numerum angelorum dei מופיע הנוסח Vetus Latinaבכתבי היד של 49ܐ ܐ ܕ 50 ܐ ܫ ܘ ܐ ܐ ܒ ܐ ܬ ܕܒ ܐ ܕ ܐ

כי כשפילג עליון עמים וכשהפריד את בני אנוש הקים תחומי עמים למנין בני ישראל להלןורא 51חבל כי חלק יי עמו יעקב שבפסוק הבא הלשון קרוב יותר לשבעיםאף רהוח כמעט זהה למסנוסח בפסוק ה 52

נחלתו ישראלהרי עם ישראל לא נמנה על מדבר על דור הפלגה אם פסוק ח מספק קריאה חלקה לגמריאינואך גם נוסח זה 53

ר לומר שהוא נפל בחלקו של יי בעקבות לכן אי אפש שבעים אומות ולא עמד לחלוקה ובכלל עדיין לא בא לעולם התנחלות כי הוא ה שלא נכלל באותכוונת הכתוב לומר שדווקא בזה מעלתו של ישראלשאם נניח אותה חלוקה

כידוע אדום וישמעאל כמו עמון ומואב הרי ישנם עוד עמים רבים שאף הם לא נכללו בה מלכתחילה חלקו של ייה לאחד ה ועושה את הוישמבחינה בין עליון ובין הוי של הפסוק וליתאיסטיתפהיו חוקרים שהציעו קריאה

ובין שאר השירה חק ביתר שאת את הניתוק בין פסוהזאת מדגיש הקריאהה מבני אל שעליון חילק ביניהם נחלות כל שכן משאר חלקי ספר דבריםו

םרשב חזקוני בכור שור אבן עזרא לדוגמא 54 Hayward ראו Rudolf Smend Die Weisheit des Jesus Sirach erklaumlrt Berlin 1906 p 358ראו כבר 55

Interpretations of the Name Israel )שכותב 93 עמ )20הערה 106 עמ צוין לעיל The setting of this verse within a discussion of Gods creation of a humanity equipped with wisdom knowledge and a

law of life (Sirach 17 1-24) seems to present problemsבהערה שם הוא כותב בין השאר ומצטט את סגלTo his observations should be added those of J Kugel 4Q369 Prayer of Enosh and Ancient Biblical Interpretation DSD 5 (1998) 131-4 which show the verse to be far less out of place than

Segal suggested לבעיה זו הוא נדרש ndashהבעיה שעליה הצביע כאן סגל היא לא ההקשר הכללי של הפרק ברם ראו הדיונים של הייוורד וקוגל אינם פותרים קושי זה אלא שבירת הרצף בין פסוק יג לפסוק טוndashח בפירושו לפסוק

Samuel E Loewenstamm frac34h tlxn pp 180-182עוד

236

התכוון על ידי השבח שלו לאזן שתכן גם יי(שגם הוא מסיים את הספר וגם הוא מוקדש לסקירת תולדות ישראל של תולדות ישראל מבקשת בכך לתקן ולהמתיק את חכמתיתראייה את גנותם של ישראל שבשירת האזינו

)נבואית של שירת משההקנאות ה

ט-זדברים לב ב-אבן סירא מד

אהללה נא אנשי חסד אבותינו בדורותם

רב כבוד חלק עליון 56וגדלו מימות עולם

זכר ימות עולם בינו שנות דר ודר שאל אביך ויגדך זקניך ויאמרו לך

בהנחל עליון גוים בהפרידו בני אדם יצב גבלת עמים למספר בני ישראל

יעקב חבל נחלתו עמויכי חלק י

פסוקים הנדונים משירת האזינו נוכחים ברקע הל כל פנים ברור שעאך כריע לאיזה נוסח התכוון בן סיראכאן אין לה

לאור זה ) האזינווביטויים אחרים שמזכירים את תחילת נחלהוכן דור ודורבהמשך פרק מד מופיעים שוב (דבריו ןאינ 57העוסק ביעקב אבינו שבח אבות עולם המופיעות בקטע של אלוזיות לפסוקים הנדונים משירת האזינוה

צריכות להפתיע אותנו

וגם ליצחק הקים בן בעבור אברהם אביו

ברית כל ראשון נתנו וברכה נחה על ראש ישראל

ויכוננהו בברכה ויתן לו נחלתו

ויציבהו לשבטים58

רעש-לחלק שנים

καὶ ἐν τῷ Ισαακ ἔστησεν οὕτως

διacute Αβρααμ τὸν πατέρα αὐτοῦ

εὐλογίαν πάντων ἀνθρώπων

καὶ διαθήκην κατέπαυσεν ἐπὶ κεφαλὴν Ιακωβ

ἐπέγνω αὐτὸν ἐν εὐλογίαις αὐτοῦ

καὶ ἔδωκεν αὐτῷ ἐν κληρονομίᾳ

καὶ διέστειλεν μερίδας αὐτοῦ

ἐν φυλαῖς ἐμέρισεν δέκα δύο

Patrick W Skehan Staves and Nails and Scribal Slips (Ben Sira 442-5) BASOR 200 (1970)ורא 56

pp 66-71 Otto Mulder Simon the High Priest in Sirach 50 An Exegetical Study of the Significance of Simon the High Priest As Climax to the Praise of the Fathers in Ben Siras Concept of the History of Israel (Supplements to the Journal for the Study of Judaism V 49) Leiden 2003

p 78 כשם אלוהי עליון ו לבריםבדב ויכוננךשמקביל ל ויכוננהו יש לציין את חלקו יצב נחלהבנוסף ל 57

כדובין השאר במד כמה פעמים שבח אבות עולםמופיע ב כמו שמוסיף ס יי הציב את יעקב אב לשבטים סגל מציע שתי הצעות דורש ביאור יציבהו לשבטיםלשון 58

בסוף הפסוק הקודם מדובר על הפירוש השני נראה פשוט יותר כלומר נחלתו ואולי צריך להגיה ויציבה )סורי(=רומז כאן לארץ נחלתואך האם וכאן מדובר על חלוקתה והצבת גבולותיה לשבטים דהיינו ארץ כנען הנחלה

ndash ויתנהו בנחלהשלנו נאמר בפסוק לפי היוונית חבל נחלתו של ייט יעקב עצמו הוא לפי דברים לב כנען דווקאהם נחלתו גם את הנוסח העברי ניתן לפרש כך שיעקב נהיה לנחלת יי האזינוניסוח שמתקרב למה שנאמר ב

ייחס הן מת נחלתוכינוי הגוף ב) ג קכזילים תהndash שכר פרי הבטן הנה נחלת יי בנים על דרך שנאמר (השבטים ויציבהו לשבטיםו ויתנהו בנחלתוויתן לו נחלתוכדי לעמוד על משמעות הביטוי ליעקב והן לאלוהים

הוא ברית עם האל שבח אבות עולםנושא מרכזי ב יש להתחשב במגמה הכללית של הפרק בזיקתם זה לזה )כדנ כדמה כאמד( הקיםרית הוא אחד הפעלים המאפיינים את הב מדור לדורותשרשרת הבריתות המועבר

בשורות המתארות את יעקב מופיעים כמה פעלים ) כבמד(שמתייחס אף להולדת הבן הממשיך את השרשרת ברית כל ראשון בנוסף לכך נאמר על יעקב ויציבהו לשבטים ויכוננהו בברכה הקים בן נם הקמהישעני שירשותבריתות הראשונהיצג ולמגלם של כל יכלומר יעקב נהיה למ יות בריתעשהו להצ סגל מפרש מ נתנו

ווקכמו פס ין גם בפסוקים הסמוכיםייש ענ ח מטהוסגל מפנה לישעי הקמת הבריתןהקמה והצבה של יעקב ה המדבר על הקמת השבטים

ך לי עבד להקים את שבטי יעקב ונצורי ויאמר נקל מהיות) ו (ויאמר לי עבדי אתה ישראל אשר בך אתפאר) ג( בעת רצון עניתיך וביום ישועה ייכה אמר ) ח (ישראל להשיב ונתתיך לאור גוים להיות ישועתי עד קצה הארץ עזרתיך ואצרך ואתנך לברית עם להקים ארץ להנחיל נחלות שממות

כוח הןברית הזאת המהות הזאת וה ן האלואת הברית בינו ובי עליונה של ישראלהמהות העבד יי מגלה ומגלם את ממוןיהו ושוהוא מקים ומציב וגואל נחלות מידי ת קוסמי שעליו עומדים שמים וארץ

שבתיאור ראשו יצבמנחות המילים המזכירים את וברכה נחה על ראש ישראל ויציבהו לשבטיםהביטויים מצבות של הדעתנו למצבה של יעקב בבית אל ולשתים עשרה עלינו אפוא לתת את התגלות הראשונה בבית אלה מגיע השמימה נבנית משתים עשרה הסולם של יעקב שראשהמצבהה ןמסורת האגדית שמקשרת ביניהל ושבטיםה

חנוך ונח היסטוריה סקראלית) שלב מסוים של(כסיום של שבח אבות עולםיעקב והשבטים נתפסים ב אבניםשל תכלית ) אם כי לא סופי( ואילו יעקב והשבטים הם מימוש חינת התחלה והבטחה לעתידאברהם ויצחק הם בב

- פרהה שלצורה קיצונית של טלאולוגיה היא תפיס תגישה הטלאולוגיבלכן בתיאור יעקב ניתן להבחין ההיסטוריה

237

אופיטי ינהתרגום הר מנוסח המסורה לפי הסבר שנתנו לו מושפע באופן ברו59הנה כאן לשונו של בן סירא

העובדה שבחיבור אחד משתקפים הן נוסח 60לשבטיםמתפרש כאן כ למספר בני ישראל והמקוטעאלא יד אינו מקורישפסוק יזהיא אפשרות אחת ח דורשת ביאור לבריםהשבעים והן נוסח המסורה של דב

גבי כמה ל שהפסוק איננו משתלב בהקשר צ סגלהערתו של מאת ו לעיל כבר ציטטנ הוסף על ידי המתרגם 61פסוקים נוספים הועלתה השערה שהמתרגם הוסיף אותם מתוך מגמה להדגיש את ההיבט הלאומי של החכמה

האפשרות האחרת היא שהפסוק הנדון 62חכמה לתורת משהההמזהה בין כגא פסוק כדידוגמא ידועה ביותר ה ןבדומה לתרגום יונתן ב ןי הגרסאות ושילב ביניהת במקרה זה צריך להניח שבן סירא היה מודע לשהוא מקוריזיקה בבר ומד בני ישראל לפי דעה זו אינו מסתכם בשוויון מספרילמובן מאליו שהקשר בין בני אל עוזיאל

מערכות האלוהזהות בין שתי במהותית או אף בני את מקומם של 63כ-יטט בנוסח השבעים נמצא בדברים ד-חברים לבמפרשים מציינים שרעיון מקביל לד

הירח והכוכבים תופסים כאן השמש אל

ופן תשא עיניך השמימה וראית את השמש ואת הירח ואת הכוכבים כל צבא השמים ונדחת והשתחוית להם ועבדתם ) יט( ויוצא אתכם מכור הברזל ממצרים להיות לו לעם יח יואתכם לק) כ( אלהיך אתם לכל העמים תחת כל השמיםי יחלקאשר כיום הזהנחלה

זיקה כזאת אכן 64צבא השמיםן הנהגת האומות יש זיקה או אף זיהוי בין בני אלוהים ובין כוכביםייוצא שבעני )יג ידעיהו ישהשוו זאיוב לח (ברן יחד כוכבי בקר ויריעו כל בני אלהים ובמקרא65מופיעה באוגריתיזהה את טבעי הוא שמי שסבור שגבולות העמים הוצבו הן למספר השבטים והן למספר בני אללאור זיהוי זה

ב גבולות מקבלת משמעות קוסמולוגית יותר מאשר הצבת ילפי פירוש זה ב מזלותאותם בני אל עם יימצאהו בארץ מדבר יאה גם בתיאור בחירת ישראל מופיעים מוטיבים השייכים לראשית הבר66אתנוגרפית

לאור ורוח אלהים מרחפת ndash כנשר יעיר קנו על גוזליו ירחף והארץ היתה תהו ובהו ndash ובתהו ילל ישמן )תהילים עד( גבולות הארץביטוי ל גבולות עמיםין להשוות את הביטוי יזה יש ענ

ואלהים מלכי מקדם פעל ישועות בקרב הארץ) יב( רת בעזך ים שברת ראשי תנינים על המיםאתה פור) יג( אתה רצצת ראשי לויתן תתננו מאכל לעם לציים) יד( אתה בקעת מעין ונחל אתה הובשת נהרות איתן) טו( לך יום אף לך לילה אתה הכינות מאור ושמש) טז(אתה הצבת כל גבולות ארץ קיץ וחרף אתה יצרתם) יז(

67

בצורה לשכון בגוף אדםיעקב הוא ישות קדמונית שירדה תפילת יוסף באלדוגמ כפי שראינו אותהאקסיסטנציה

האלהתפיסות הלפי )בראשית רבה א ד (מחשבתן של ישראל קדמה לכל דברמתונה יותר אומר המדרש לפני שעם ישראל בא לעולםעודשבטים היו נחלת יי הישראל

פסוק הבא הגם ם נתן לו את השבטים שהם חלקו וחבל נחלתו של יי מימות עולndash ויתן לו נחלתולאור זה ניתן להבין שנים עשר שבטים שהיו קיימים בצורה זו או אחרת אותו רעיוןאת מביע רעש-לחלק שנים ויציבהו לשבטים

וכך מפרש את דברי בן סירא בעל ניתנו ליעקב במסגרת הקמת הבריתבמחשבה או בעולם העליון משחר הימיםאזכיר סדר העבודה יוסי בן יוסי( כשוטרי רקיע ר שבטעש-שנים ברכות הוריו ירש תאוות הפיוט הקדמון

מוגהים ומבוארים עם מבוא וחילופי נוסחאות בידי אהרן מירסקי יוצאים לאור סדוריםפיוטי יוסי בן יוסי גבורות )206-122 עמ אתשנ מוסד ביאליק ירושלים

ויעקב האזינו גבולות העמים בndashשונה ) ההצבה(לה ואילו אובייקט הפעו זיקה לשוניתביש להדגיש שכאן מודבר 59 בבן סירא

)יאבן סירא מה (אל]שבטי ישר[למספר כל אבן יקרה לזכרון בכתב חרות השוו בתיאור אבני החושן 60 181 עמ נחלת ה זו גם מסקנתו של שמואל ליונשטם 61 Hayward Interpretations of the Name Israel p 93ff Bruce Vawter Prov 822 Wisdom and ורא 62

Creation JBL 99 2 (1980) p 206 Benjamin G Wright No Small Difference Sirachs Relationship to its Hebrew Parent Texts (SBL Suppl Series 26) Atlanta CA 1989

63 Walther Eichrodt Theology of the Old Testament Volume II Translated by J A Baker Philadelphia 1967 p 196 Heiser Michael S lsquoDeuteronomy 328 and the sons of Godrsquo

Bibliotheca Sacra 629 (2001) pp 52-74 88 עמ )25הערה 9 עמצוין לעיל( אמונות המקרא קנוהל From the Stone Age to Christianity (Baltimore Johns Hopkins דעתו המוקדמת של ויליאם אולברייט ורא 64

p 226 וורא W F Albright lsquoSome Remarks on the Song of Moses in Deuteronomy XXXIIrsquo Vetus Testamentum 9 4 (1959) p 343

ואילך17 עמ )44הערה 133 עמצוין ב (האמונה במלאכים אלכסנדר רופא ורא 65צחון במאבק ילאחר נשבאים יש לומר באופן כללי שחלוקת נחלות שייכת באופן מהותי למעשה בריאה או המלכה 66

אנומה אליש לוח ו לדוגמאורא מחייתופעולתותחום ממשלתואת במסגרת הזאת האל קובע לכל נברא קמאי deus otiosusלא נראה שמדובר על חלוקת ירושה על ידי האל הפורש 884תיאוגוניה הסיודוס 39-46

בשורות הבאות של לדוגמא נים וחלוקת העמים מופיעחלוקת הזמובין הקשר בין חלוקה קוסמולוגית של הארץ 67 ( 1Q 33 X 12mdash 16 ) מגילת מלחמת בני אור בבני חושך

238

יש מקבילות ברורות בספרות הקות ביותר של המורשת המיתית במקראשהוא אחת הדוגמאות המוב לקטע זהשים שנה משמש חומר עיקרי להשוואה בין ושלומפורסם ביותר שכבר יותר ממאה ההטקסט מזרח הקדוםה

המוטיבים ד אח68סיפור הבריאה הבבלי מיתולוגיה של המזרח הקדום הוא כמובן אנומה אלישההמקרא ובין שמתרחש לפני בריאת דאי מאבק האל עם המפלצתוד הוא בוומה אליש ובין מזמור עהמשותפים בין אנ

זמני את ים הוא בריאת המאורות שקובעםהראשון מביניה צחוןיאך ענייננו כאן במעשי האל לאחר הנ העולםיץ קשר בין הצבת גבולות הארץ ובין יצירת קהמה ד נשאלת השאלהלמקרא מזמור ע ת השנהוהיום ועונשורות (לוח הרביעי הבסוף חמישי של אנומה אלישהנראה שנוכל לענות עליה כאשר נתבונן בלוח וחורף

הוא מבתר את גופתה ועושה את מתחיל את מעשי הבריאההוא אחרי הריגת תיאמת דמתואר כיצ) 146-135של ( אל התהום ndashפסו הוא מודד את א) ה השני עתיד לשמש למלאכת הארץיחצי(מכסה לשמים האחד ה יחצי ומכונן כנגדו בשמים את היכל האלים ndash שעליו עתיד להיווסד הארץ בן זוגה של תיאמת )קרקעיים-תתהמים ה

69בהמשך ישיר לתיאור זה נאמר בתחילת הלוח החמישי

מעמד) שמיםב(יצר 170

ליםו לאלים הגדהציב 2

71מזלות כבים בדמותםו כ

72

בולותהגביל ג הודיע שנה 373

עשר הירחים שלשה כוכבים לאחד-הציב לשנים 4 ת ימי השנהוק את חקקר אשר חאח 5 )שמים(ת ונברו להודיע מערכ-כוכב מעמדיסד 6 גם אחד ndashלכל יחטאו לבל יתרפו 7 אנלל ואאה כונן אתו מעמד 8פתח דלתים 9

74 השתים) השמים(בצלעות

יןלשמאל ולימ חזק בריחים 10

1 uacute-ba-aacuteš-šim man-za-za an DINGIRDINGIR GALMEŠ

2 MULMEŠ tam-šil-su-n[u] lu-ma-ši uš-zi-iz

3 uacute-ad-di MUANNA mi-iṣ-ra-ta uacute-ma-aṣ-ṣer

4 12 ITUMEŠ MULMEŠ 3TAAgraveM uš-zi-iz

5 iš-tu UD-mi ša MUANNA uṣ-ṣ[i-r]u uacute-ṣu-ra-ti

6 uacute-šar-šid man-za-az dni-bi-ri ana ud-du-u rik-si-šuacute-un

7 a-na la e-piš an-ni la e-gu-u ma-na-ma

8 man-za-az den-lil u deacute-a uacute-kin it-ti-šu

9 ip-te-ma KAacuteGALMEŠ ina ṣi-li ki-lal-la-an

10 ši-ga-ru ud -dan-ni-na šu-me-la u im-na

ה מפלגי חוקי ו ארץ בורא ה עבים ] וד[כב אוצרות קדושים ממשלת ו רוחות משא ו 12 מותותה מבקע ו נהרות מקוי ו ימים חוג ה ] ים[פר עם ה צאצאי כול ו ערבה ארץ ו מדבר ל 13 משפחות מושב עמים מפרד ו לשון בלת עו ][ ולת ו אדם ניתתב כנף בני ו חיה מעשי 14 קצי ו שנים תקופות ו קודש מועדי ] [ארצות נחלת ו 15

ד מזכיר את בריאת הארץ במזמור עשתוך שימוש בלשון אוגרפית של הארץיג-בתחילת הקטע מתוארת חלוקה פיסית ndashלאחר מכן )כה יאשיתבר כי בימיו נפלגה הארץ ndash ארץ וחוקי מפלגיה( י אשיתואת התפלגות בני נח בבר

רוב הביטויים שאובים מבראשית י(ח י ובדברים לבאשיתתוך שימוש שוב בבר ל הלשונותיחלוקת העמים ובל ) האזינו נחלה שאינו מופיע שם ובא מלהוציא לשון

בטים ילה ספר בראשיתלבמיוחד ו ספרות עצומה מוקדשת לאנומה אליש ולהשוואה בין יצירה זו ובין המקרא 68 S Langdon The Babylonian Epic of Creation Restored from the recently ורלבנטיים לדיוננו כאן ראה

recovered Tablets of Aššur Transcription Translation and Commentary Oxford 1923 שמכיל Wayne Horowitz Mesopotamian Cosmic Geography פירוש מפורט להתחלתו של הלוח החמישי

(Mesopotamian Civilizations 8) Eisenbrauns Winona Lake Ind 1998 p 114ff Benno Landsberger James V Kinnier Wilson The Fifth Tablet of Enuma Eliš JNESתעתיק לפי 69

203 (1961) pp 154-179 )170 עמndashפירוש 157 ndashתרגום האנגלי ב 156 בא בעמותעתיק של הקטע המ W G Lambert Simon B Parker Enuma eliš Theלפי טקסט של( גם תעתיק של וואן הורוביץ ורא ואילך

Babylonian Epic of Creation the Cuneiform Text Oxford 1966 (וכן התרגום האנגלי בספרה Mesopotamian Cosmic Geography p114ff אך עדיין נפוצה של כל הטקסט עם תרגום מהדורה ישנה

Leonard W King The Seven Tablets of Creation The Babylonian and Assyrian LegendsאנגליConcerning the Creation of the World and of Mankind London 1902 לאחרונה יצאה מהדורה

Philippe Talon The Standard Babylonian Creation Myth ום צרפתיג עם תעתיק ותראקלקטית חדשהEnūma Eliš Helsinki 2005 כמו ונותתרגומים שונים לאנגלית מופיעים באנתולוגיות שANET התרגום העברי

זתל אביב תשנ עם עובד אנתולוגיה משירת המזרח הקדום בימים הרחוקים ההם שפרה ויעקב קליין על פי שndashעלילת הבריאה (נפלד יבזמן כתיבת חלק זה של העבודה נעלמה מעיני מהדורת מצוינת של משה וי[ ואילך 33 עמ

שמכילה הן את )גירושלים תשל החוג למקרא האוניברסיטה העבריתערות תרגום והאנומה אליש הבבליתמוזר הוא ששפרה וקליין לא הזכירו מקבילות המקראיותה השמות דגש על הערותהתעתיק הן את התרגום והן את

] מהדורה זוו שורש משתקף גם במילה אות 172-170 עמ וילסון- דיונם של לנדסברגר וקנטורא mazzāzu manzāzuאכדית 70

וגם )הכג בכים מל המקטרים לבעל לשמש ולירח ולמזלות ולכל צבא השמים תהנזכרת במקרא פעם אח( מזלשבא מאותו שורש מופיע כמה פעמים בקטע )izuzzu (ušzizפועל ה) לבאיוב לח התציא מזרות בעתו( מזרותב

ולפרקים עמדה שפירושה מעמד אותו שורש משתקף גם במילה מזוזהלפי דעה רווחת הציבשלנו ומתורגם כהוצאת גילגוליהן של הצהרות אמונה עשרת הדיברות וקריאת שמע משה ויינפלד (חלל הדלת היא מתפרשת גםיח כמו כן דלתות ובר של הקטע10-9דלתות ובריח מוזכרים בשורות ) 143 עמ אתל אביב תשס הקיבוץ המאוחד

הקבלה בין בני אל ובין הכוכביםהן י שכבר צוטט לעיל לעני)י-ולח(מוזכרים כאמצעי לחסימת הים בקטע מאיוב על מה אדניה הטבעו או מי ירה אבן פנתה

239

ה מערכות של שלושהים עשרתש אל רום השמים קף והולך אל המרכזיההתיאור מלאכת השמים מתחיל מן

כוכבים האלה קשור לקו ה תפקידם של 76נהיה עם הזמן לגלגל המזלותש צורה קדומה של מה ן ה75כוכביםאת מסמנים ) הליאקלית(הם עצמם בעלייתם ובשקיעתם זריחתם של שמש וירחל לשקיעתם ו77אופקהוקרובים אליהם ביחס לכוכבים שנזכרים ( בהיותם קשורים לקצות השמים והארץ 78העונות השנאת דשים ווחה

מזלות מתקשרים ה מקום ששם קבועים שערי השמש פת השמים נפגשת עם הארץילמקום שבו כ )בהמשךאפשר צחון על תיאמתי הואיל וקביעת המזלות מתרחשת סמוך לנ79ב שערים או עמודים שבקצות העולםלי

ברן יחד כוכבי בקר ויריעו כל בני אלהים

ויסך בדלתים ים בגיחו מרחם יצא בשומי ענן לבשו וערפל חתלתו

אשים בריח ודלתיםואשבר עליו חקי ו Langdon pp 149-151 ורא )בתי זודיאק (בתיםמעמדים האלה נקראים גם ה

לעילורא ušziz אכדית 71והראני והשוו גם קטע מן הגניזה שבו רבי ישמעאל מספר על ידע אסטרולוגי שמסר לו מטטרון lumāšuאכדית 72

]ן)[ם(עשר מזלות וגם מלושיה-והראני שנים תורה אותיות של לבנוהאת כולם באצבעות ידיו כאב שהוא מור)Geniza-Fragmente zur Hekhalot-Literatur 12 (T-S K 2195L) 2b l13-14 p137 (י גרינפלד לפי ח

ומקורה אכדית ) malwšēכמו סורית ומנדעית (ומיכאל סוקולוף המילה מלושיהן מציינת כאן את סימני הזודיאק lumāšu ראו Jonas C Greenfield MSokoloff Astrological and Related Omen Texts in Jewish

Palestinian Aramaic JNES 483 (1989) p 211 בהוראה זו מלוש המילה קיסטר מנחםכפי שהראה עמ )אתשס(ב -א לשוננו סג שלוש מילים מצפוני מגילות מדבר יהודה ראו )4Q439(מופיעה כבר בקומראן

36-35 73 miṣrata uacute(m)aṣṣer השוו גבולndashמלשון מצר צייר מצריםצרנוכל לתרגם רש האכדיואם נבקש לשקף את הש

לצייר (eṣēru uṣṣuru הפועל אשר גבולות יכונן šaacute eṣ-ra-ta uacute-kin-nu שורה א לוח ז תואר מרדוך כאןאת הלפועל זה ולשמות העצם GIŠ]UR שומרית uszligurtu אכדית ndashחס בראש וראשונה לצורות מאגיות י מתי)לצור צורה

5שורה השוו כאן(וחקיקת חוקים קביעת תבנית של תכנון ושירטוטמופשטת יותר האלה ישנה משמעות נוספתבהיכל רה וקליין תרגמו ששפ ina ki-iszlig-szligi NAMMEŠ (šimāti) a-ma-an GIŠ]URMEŠ 79 וכן לוח א )במעון החוקות הגורלות

The notion of orderly patterns in the planetary heavens is extremely ancient in Babylonian astronomy it is in fact the basis of Babylonian astrology In Mesopotamia we have a term which appears in Sumerian as GIŠ-]UR and in Accadian as uszligurtu both of which mean outline plan configuration plan of a building immutable destiny The beginnings of astrology undoubtedly came through the Sumerian concept of GIŠ-]UR where plans and configurations in the heavens were considered to be the prototypes of what is found on earth (William F Albright Neglected Factors in the Greek Intellectual Revolution Proceedings of the American Philosophical Society 1163 (1972) p 235)

וורא Menahem Kister Commentary to 4Q298 pp240-241 והשו גבולין הוראה דומה במילה ילענ( להקיף במעגל המאגי ndasheszligēru uszligszliguruבנוסף יש לציין עוד הוראה מיוחדת בפועל ) 134הערה 151 עמ לעיל

Erica Reiner Astral Magic in Babylonia Philadelphia ורא מעגל מאגי ndash uszligurtu ו GIŠ]URובהתאם American Philosophical Society 1995 p 58 CAD s v gišEacuteur Herbert H Paper lsquoNotice of a

Posthumous Manuscript of Ernst Herzfeldrsquo JAOS 761 (1956) p 33 ש גם עם מילה אותו פועל משמ 83הערה 240 עמ להלןו ורא137-138 עמ CAD XXI ורא zissurucirc ndashאחרת למעגל מאגי

hellipThe Babylonian Epic of Creation p152 n3 The word miszligrata in this passage לנגדון השוו גם design sign of the zodiac and certainly identical in meaning with uszligurtu sign of the zodiac Sum

gišHAR לפי זה יש קשר בין 2הערה 154 עמ עודווראmiszligratu uszligurtu יווני המונח ה וביןσημεῖον סימן זודיאק

שומרית (בר בשערים וין מדיענהלפי ה כדי להתקרב לביטוי המקראימתרגמים נקטו לשון זהנראה ש 74KAacuteGALMEŠ אכדיתabullāti (במערבוndash וכנגדם ומסתבר שהיו כמה שערים במזרחו של עולם

B L van der Waerden Babylonian Astronomy II The ורא או שלוש מערכות של שנים עשר כוכבים 75Thirty-Six Stars JNES 81 (1949) pp 6-26 Johannes Koch Neue Untersuchungen zur

Topographie des babylonischen Fixsternhimmels Wiesbaden O Harrassowitz 1989 ב חלקים שווים מופיע לראשונה בתחילת המאה גלגל המזלות כרצועה שמסביב לקו המילקה המחולקת לי 76

Asger Hartvig Aaboe Abraham Joseph ורא אה התגבש במהלך המאה השישיתס וכנרהחמישית לפנהSachs Two Lunar Texts of the Achaemenid Period from Babylon Centaurus 14 (1969) pp 1-22

Mesopotamian Cosmic Geography p 234ff ורא 77 136 עמ כרך א OTP 21 חנוך הסלאבי פרק ג תברייתא דמזלו מעשים וימים הסיודוס לדוגמאורא 78 Wayne Horowitz Mesopotamian Cosmic ראו הארץ מצטיירת כדיסק שטוח לפי תמונת העולם הבבלית 79

Geography pp 331ff

240

גבול האבני את יש להזכיר כאן 80ה בין השאר את מעשה גידור הקוסמוס מפני כוחות הכאוסלראות בהציב לשון 81 חקקו את צורותיהם של אלים ושל מזלותןשהיו בצורת מצבות שעליה kudurru ותמסופוטמיה

על הגבול רומז למצבה העומדת) כהמשלי טו יז עחיליםתה יט יטהוישעי ח לבריםדב(במקרא גבול אתה הצבת כל גבולות ארץ קיץ וחרף אתה יצרתם לאור כל האמור אפשר להבין את המשפט 82ושומרת עליושתוחמים את גבולות ) שנקראו באנומה אליש צלמים של האלים הגדולים(ב מזלות האל הציב י באופן כזה

גבולות הארץ הם בר שהוצע כאןהסהלפי קובעים את חוקיה ומועדיה ובין השאר את עונות השנה הארץגבול שמת בל יעברון בל כמו שנאמר המגנים עליה מפני כוחות תוהו יםבראש ובראשונה הגבולות החיצוני

אשר שמתי חול גבול לים חק עולם ולא יעברנהו ויתגעשו ולא יוכלו )ט קדיליםתה (ישבון לכסות הארץ יחד 84)כזשלי חמ ( על פני תהום83בהכינו שמים שם אני בחוקו חוג )כב המיהויר (והמו גליו ולא יעברנהו

של הזאת מתבססת על סטרוקטורההחלוקה מן הגבולות האלה נגזרת גם חלוקה פנימית של הארץ אתעם זמחד וציוני ) טבור העולם(פקי הם נקודת המרכז ושמאפיינים חשובים שלו בממד הא המרחב הסקראלי

במקרה הפשוט ביותר (בהתאם לכך שטח הארץ מתחלק לסקטורים קצות העולם מאידךתרוחוכיווניםהגבולב ארצות וכן חלוקות מפורטות ומורכבות באופן כזה מופיעה חלוקה לי85הנפגשים במרכז) רבעיםהלארבע 86דאי עתיקה יותרובמקורות יהודיים חלוקה תריסרית נזכרת במפורש במדרשים מאוחרים אך היא בו יותר

ביה יי צור עולמים מלמד87

ששתים עשרה ארצות ברא הקדוש ברוך הוא כנגד שנים עשר שבטים וארץ ישראל וירושלים ועיין סדר שסו עמ בתי מדרשות א א דבראשית רבאסידור רב (באמצעיהם שנאמר יצב גבולות עמים למספר בני ישראל

)838 סינופסיס כג עמ שם אות ו רבה דבראשית

ולם כולו ובין המים ובין הרקיע שם תלויים ועומדים גלגל חמה ולבנה וכוכבים ומזלות ומאירים לכל הע והשו 80

יש לשים לב לעובדה שגלגל חמה ולבנה וכוכבים )187-182 אנזי שכטר ג מעשה בראשית (ומושלים על תהום לטים על התהוםוומזלות עומדים בין המים שמקיפים את הארץ ובין הרקיע והם ש

אבי רא אלא במקומות מקודשים מצבות הללו לא עמדו בפועל בגבולות השדותהנראה שעל פי רוב 81 Divine Service and Its Rewards Ideology and Poetics in the Hinke Kudurru (Beer-Shevaהורביץ

Studies by the Department of Bible and Ancient Near East vol 10) Beer-Sheva 1997 pp 1-8 אך ידי כוח דמויות האלים והמזלות החקוקים עליהןעל בין השאר גם לפי דבריו תפקידן היה לשמור על גבולי הנחלה

Katryn E Slanski Classification Historiography and Monumental Authority The עודוראBabylonian Entitlement narucircs (kudurrus) Journal of Cuneiform Studies 52 (2000) pp 95-114 idem The Babylonian Entitlement Narucircs (Kudurrus) A Study in Their Form and Function

Boston American Schools of Oriental Research 2003 יצגת את האל המגן על ימצבה מ) 1 זו את זוותאיתפקיד המצבה יכול להתפרש בדרכים רבות שלא בהכרח מוצ 82

וממילא גם הגבול שהיא עומדת מצבה) 3) טראליתמאגיה אס(עליונים הכוחות ההיא מושכת למטה את ) 2נחלה ה כריתת הברית וכדומה מצבה מזכירה לפני האל את אקט הנתינה וחלוקה) 4 נתונים להשגחה מיוחדת של האל עליו

שמים עצמם או עצמים השמים או המשמשים גרמי ש על דרך ndashמצבה משמשת כעד ) 5שמבסס את חוקיות הנחלה הזה ועדה המצבה אם אני לא אעבר אליך את הגל הזה ואם אתה לא תעבר אלי את הגל הזה עד הגל יציבים אחרים

)נב להאשיתבר (ואת המצבה הזאת לרעה חוק ובין חקקeszligēru uszligurtuעל התאמה בין eszligēru הקיף במעגל מאגיהוראה ה על 73הערה 239 עמ לעילורא 83

Morris Jastrow Nebopolassar and the Temple to the Sun-God atו השונות ראןחוקה על הוראותיהSippar The American Journal of Semitic Languages and Literatures 152 (1899) pp 80-81 Sol Cohen Victor Avigdor Hurowitz lsquoawh lbh ~ym[h twqxrsquo (Jer 103) in light of Akkadian lsquoparsursquo and

lsquozaqiqursquo referring to cult statues JQR 893-4 (1999) pp 277-290 משפט הזה בהקשרואת הין לראות ימענ 84

באמצו ) כח( על פני תהוםבהכינו שמים שם אני בחוקו חוג ) כז( עד לא עשה ארץ וחוצות וראש עפרות תבל) כו( שחקים ממעל בעזוז עינות תהום

כז מדובר וק לפי זה מסתבר שבפס על רום השמים ומעמקי תהוםndash כח וקבפס כו מדובר על מלאכת הארץוקבפס על רצועה תחתונה של השמים וקו מקיף ומגן על הארץ

85 Francesca Rochberg-Halton lsquoNew Evidence for the History of Astrologyrsquo JNES 43 (1984) p127 Franz Cumont La plus ancienne geacuteographie astrologique Klio 9 1909 pp 263-273 Stefan ורא 86

Weinstock The Geographical Catalogue in Acts II 9-11 The Journal of Roman Studies 381-2 (1948) pp 43-46 James M Scott Geography in Early Judaism and Christianity The Book of

Jubilees (Society for New Testament Studies Monograph Series 113) Cambridge 2002 פסוק הובין השבטים על סמך יהתכן שהוא מתבסס על הקשר בין שם יי טיבו של הלימוד הזה לא ברור כל צרכו 87

ב כרמז לי ב הנדרשת נוטריקון י ביההיא שהמילה שנראית עיקר אפשרות אחרת) ד קכדיליםתה ( יהשבטיאלא שמעתיקים בקלות הינכתבת במקורות מוקדמים על פי רוב כ האות הו ב שמות האלאו י האותיות שמופיע לפני הקטע שה בראשיתמעהנה הטקסט של הנדרשת כשם אלוהי י הי האפים אותה לימחל ו ורא833 ו430סינופסיס השס עמ א הטקסט בבתי מדרשותורא(הוא השתבש הרבה בהעתקות שונות הנדון Nicolas Sed lsquoUne cosmologie juive du haut moyen age la Berayta di Malsquoaseh Bereshitrsquo Revueעוד

des Etudes Juives 1241-2 (1964) p 28 י לונדון כOr 6577 ואציע כאן את מה )א20 עמ 736מרגליות שנראה לי לתקן בו

241

תריסרי חוזר הדגם שהמסתבר ב ארצות נקשרת כאן למעמד מרכזי של ארץ ישראל וירושליםקת העולם ליחלומקובלת של הבהתאם לתפיסה ב שערים של ירושלים ושל המקדשבי על עצמו בחלוקת הארץ לשבטים

ל קווים ת את כל החלוקות הללו כמבוססות עו אפשר לראמעגלי הקדושה הערוכים סביב המרכז הסקראלי 88 מן המרכז עד קצות העולםיםרדיאליים הנמשכ

במבנה של באותיותיהם וצירופיהם בשמותיו ברובד האלוהיתבסופו של דבר חלוקה תריסרונית מושרש 89המרכבה או אף בדמות אנתרופומורפית של האל עצמו

ות היום ושתים עשרה שעות הלילה וכמה הן אותיות שבהן נתחתמו שמים וארץ שתים עשרה הן כנגד שתים עשרה שעושנים עשר חדשי שנה ושנים עשר מזלות ושנים עשר שבטים ושתים עשרה ארצות וכולן על שמותם של שבטים שנאמר

אהיה אשר אהיה ) שמות ג יד(יצב גבולות עמים למספר בני ישראל ואלו הן שתים עשרה אותיות שנאמר ) דברים לב ח( ) אות ה ו-אותיות רבי עקיבא נוסח א ( אהיה הרי שתים עשרה אותיות אהיה שלחני עליכם שלש פעמים

94 וכן הלאה360 14493 7292 3691 2490הדגם התריסרוני יכול להוות בסיס גם לחלוקות מפורטות יותר של לכן היו ו 95םימתחלף במסורות רבות בשבעים ושתי) שליחים זקנים מלאכים לשונות אומות(המספר שבעים

ה את השמים ואת הארץ שנאמר אלה תולדות השמים והארץ א בראשית מהו בראשית באות אחת ברא הקבד

ה בטבעת ב וחתמז והעהי ברא שמים וארץ העה בראם באות ה]יבה) [אבה(בהבראם אל תקרי בהבראם אלא אין כל ] יהם אהבחות[ )בחותמיה(שאלו לא חתמה ] יהם אהבחות[ )בחותמיה(אהיה אשר אהיה ומפני מה חתמה

באותיות) [באותיותיה( מפני שלהבת אש וכל מי שהוא בא לדרוש ] יה באותיות) [באותיותיה(בריה יכולה לדרוש בראשית ברא לפיכך נאמוחתמן בחותמו ] יה תיותאו) [אותיותיה( היה מתמלא כל העולם כולו אש לפיכך סתם ]יה

O1531 833 השלמה אפשרית לפי סינופסיס ndashאלהים ידועההדרשה הדרשה שמופיעה בקטע ובין היש להבדיל בין ד מה טעמא ואחד ביויוחנן בשתי אותיות נבראו שתי עולמות העולם הזה והעולם הבא אחד בה רבי אבהו בשם ר

ד אלא מן מה דכתיב אלה תולדות א ואי זה מהם נברא ביוצור עולמים ואין אנו יודעין אי זה נברא בה יכי ביה יא י ב הירושלמי חגיגה פ(א והעולם הבא נברא ביוד א בראם הוי העולם הזה נברא בהוהארץ בהבראם בה השמי

)י -בראשית רבה יב ב בבלי מנחות ט עוהשוו עז טור ג בעי ברא באות הואילו לפי הקטע שלנו האהעולם הזה נברא ב) רק(ירושלמי ובראשית רבה מוכיחים ש יבבל

ה האלה מסוכנות ביותראותיות י ימוחלפת בשמה ה ה אותהדבר זה יוצא מכך ש בז והעהשמים וארץ העה הפסוק ndashרומזת למקורה של התפיסה תשלהבמילה ה יה מפני שלהבת אש אין כל בריה יכולה לדרוש באותיות

) 69הערה 114 עמבסוף לעילוראו ו חיריםשיר הש( רשפיה רשפי אש שלהבתיה המקראי Wayne Horowitz Mesopotamian Cosmic Geography p156בבלית שמובאת אצל השמים ההשוו מפת 88

42-20 עמ שםוקונצנטריים במפת העולם הבבלית ראהעיגולים הין יולענאלא מלמד ששנים עשר המאי שנים עשר שבטי י אלוהית- פניםהב שבטים מהווים סטרוקטורבספר הבהיר י 89

111 107 83-76 70 67 64-63 סעיפים שםוורא) 169 עמ מהדורת אברמס 82סעיף (הלהקבשבטים Joseph M A Baumgarten The Duodecimal Courts of Qumran Revelation and the Sanhedrin ורא 90

JBL 951 (1976) pp 59-78 אותיות של הסיבה נוספת לחשיבות המספר בעולם ההלניסטי קשורה בהיותו מספר 281-280 עמ )63הערה 85 עמ צוין לעיל( Gedaliahu Stroumsa Form(s) of God ורא היווניתאלפביה

שם17 והערה 85 עמ )ותשס( 59-57דעת פורפוריתה של הלנה מטרויה וקידוש השם יהודה ליבסצגים הם יאם אמנם מי להתבאר בדרך זהיםשיעקב ראה על שתים עשרה מדרגות הסולם יכול פנים העשרים וארבע

רחל ) 7הערה 6 עמ צוין לעיל (מקדש ומרכבהבספרה ) שם9 והערה 229 לעיל עמורא(את שרי האומות עמ (המחלקים את מרחב היקום לעשרים וארבעה חלקים מרחביים שנים עשר גבולי אלכסוןאליאור מדברת על

ואין קשר בין חלקים24אין במרחב היקום מופרך זהמשפטלן יא-לדעת מאיר בר אך לא מפרשת דבריה) 62אמנם ) 131-114 עמ )דתשס(מועד יד קורת בימאמר ב ( גבולי האלכסון שבספר יצירה לדבריה של הכותבת12

איני יודע כיצד תתקיים על )כפי שהיא מצטיירת בספר יצירה(אלכסון הממדית של גבולי -אם נחזיק בתפיסת תלתנקבל וים במישור שנפגשים בנקודה אחתואלכסון כקהלי גבואת אך אם נתאר חלקים24-ידם חלוקת המרחב ל

12 חלקים וכנגדם 12- רדיוסים שמחלקים את המישור ל12לחלופין אפשר לתאר חלקים24-חלוקת המישור לגולים י רדיוסים בתוך שני ע12או פת השמיםי באופן דומה את כות במרכז השמים ומחלקותקשתות שנפגש

נאמריבירושלמ אפשר להוסיף את השיקול הפרשנייאומטרגיהלשיקול קונצנטרייםר יוחנן לא גלו ישראל עד שנעשו עשרים וארבע כיתות של מינים מה טעמא בן אדם שולח אני אותך אל בני א

סנהדרין (אל גוי המורד אין כתיב כאן אלא אל גוים המורדים אשר מרדו בי ישראל אל גוים המורדים אשר מרדו בי )בנג ע

אלא כלומר הרבה והרבה כתות של לאו דווקאלדעת מפרשים אחדים המספר כיצד הגיעה הגמרא למספר זה משתדל להסביר את המספר כמכפלה של מספר השבטים שהם קרבן העדהלעומתם ) פני משה (מיני מינות

יש תקדים במקור תנאי לרעיון הכללי ךא הפירוש שהוא מציע נראה דחוק ם הנזכרים בפסוקיהגויששים יוסי הגלילי אומר הרי הוא אומר ששים המה מלכות ושמונים פילגשי אליעזר בנו של ר ר יצב גבולות עמים

יצב גבול עמים אין כתב א יצב גבולות עמיםד מ לאבותינו לא ירדו במצרים אלא בשבעים נפשושמונים הרי ק )ספרי האזינו ו( חלקים במספר בני ישראל ת ליטול בכאן אלא יצב גבולות עמים זכו אומו

פרשני דומהההיגיון האך ) אומות שכנגד שבעים נפש מבני ישראל140כאן מדובר על (אמנם המספרים שונים ד עמיםד כתות וכגיון יכול להוליד כיאותו ה לשון רבים בלתי צפויה רומזת להכפלת המספר

Wilhelm Gundel Dekane und Dekansternbilder Ein Beitrag zur Geschichteter Sternbilder derורא 91Kulturvoumllker (Zweite Auflage) Darmstadt Wissenschaftliche Buchgesellschaft 1969 שלום The

242

עומד שיקול לפחות בצורתה המקורית לשונותמסורת של שבעים אומותהרי ום שהניחו שאף מאחרבי אסטרולוגי

ישראליצב גבולות עמים למספר בני אלנקודות שהועלו תוך דיון בפסוק האפשר לסכם כאן את נו לתחילת ישוושה אתה הצבת כל גבולות ארץ קיץ וחרף אתה יצרתםפסוק המתוך לנו להמשךותשדרוש

עונות את גבול הארץ וגם את תריסרונית שקובעת הסטרוקטורב הסקנו שמדובר שי מאנומה אלישילוח החמהמצד שני ראינו שגם נוסח המסורה המדבר על מספר בני ישראל וגם נוסח השבעים שמדבר על מספר בני השנה

מסר של התאמה מספרית זו בקונטקסט המשמעות ואת העתה עלינו להסביר אל יכול לרמוז לאותו מספר מקראיה

הבריאה לפי המסופר שם דו מאת שזיקתו למקרא בולטחמישי של אנומה אלישהישנו עוד נושא אחד בלוח סד את יאך לסיומה היא מגיעה כאשר מרדוך מכריז בחגיגיות על כוונתו לי מתחילה מקביעת גבולות הארץ

כותרת ותכלית כל מעשי הבריאה שלוה גולת ו ז96המקדש המרכזי של בבל

רדך את פיהו וידברמפתח 117 ענה את האלים אבותיו דבר 118 המושב אשר כוננתם על האפסו 119 אשר בניתי אנכי מעליכם נכח האשרה 120 מקדש- חזקתי קרקע מקום-מתחת 121 מושב חמדתי) יהי(לו נא בית-אבנה 122 קדש בקרבו-איסד היכל 123 מלכותי אכין אועיד דבירי 124 כאשר תעלו מן האפסו אל המפחרת 125 להכיל קהלכם מלונכם) יהי(במקום ההוא לו 126 כאשר תרדו מן השמים אל המפחרת 127 להכיל קהלכם מלונכם) יהי(במקום ההוא לו 128 בתי האלים הגדולים אקרא שמו בבל 129 אנחנו כקרבה נבנה מקדש 130

97שישיהמימושה של הכרזה זו מהווה נושא מרכזי בלוח כי הלמו באתהאננ 131 שנה אחת לבנו לבניה 132

Tradition of the Thirty-six Hidden Just Men The Messianic Idea in Judaism and other Essays on

Jewish Spirituality New York 1971 p 251ff 92 Nicolas Sed Les douze hebdomades le char de Sabaoth et les soixante-douze langues Novum

Testamentum 212 (1979) pp 156-184 Gedaliahu Stroumsa Form(s) of God p 280 William R Schoedel Scripture and the Seventy-Two Heavens of the First Apocalypse of James Novum

Testamentum 122 (1970) pp 118-129 מיכאל שניידר 144-138 עמ הבטים חדשים קבלה משה אידל James Scott Geography in Early Judaism 308-306 עמ )94הערה 21 עמ צוין לעיל (ספר יוסף ואסנת

and Christianity pp 19-20 51-55 75-79 102-104 204-208 Francesca Rochberg-Halton ורא חלקים12-שבו כל מזל מתחלק ל δωδεκατημόρια זודיאק-מיקרו 93

lsquoElements of the Babylonian Contribution to Hellenistic Astrologyrsquo JAOS 1081 (1988) pp 57-60 217 141 74 המספר זה ממלא תפקיד חשוב באפוקליפס

השוו 94אמר לה הקדוש ברוך הוא בתי שנים עשר מזלות בראתי ברקיע ועל כל מזל ומזל בראתי לו שלשים חיל ועל כל חיל

לשים לגיון ועל כל לגיון ולגיון בראתי לו שלשים רהטון ועל כל רהטון ורהטון בראתי לו שלשים וחיל בראתי לו שקרטון ועל כל קרטון וקרטון בראתי לו שלשים גסטרא ועל כל גסטרא וגסטרא תליתי בו שלש מאות וששים וחמשה

)בברכות לב ע(אלפי רבוא כוכבים כנגד ימות החמה וכולן לא בראתי אלא בשבילך B M Metzger lsquoSeventy or Seventy-two Disciplesrsquo NTS 5 (1958-59) pp 299-306 ראו לדוגמא 95

Odeberg 3 Enoch p 51 ולענייננו רלבנטי במיחודJames Scott Geography in Early Judaism and Christianity pp 19-20 בעים ושתים אותיות אשר כמוהם מספר תוכן השם ש מעניינים מאוד דברי סעדיה גאון

וכנגדם סכום גבולות עמים וכמניינם סנדרי ישראל עם משה ואהרן כל הכנוים וגם כמספרם משפחות שבטי ישראלעשרה רוחות השמים -שתיםג מדבר על שבמקום אחד רס ויש להעיר עוד )183שורה זוכר חסדי אבותתפילה (

האסכולה הפייטנית של רב סעדיה מנחם זולאי 1שורה ח ברכי אברת ואמצת כונפשי לי-רהיטי ברכי (והארץ )141-108 עמ דתשכ מדרש הרבנים באמריקה-מכון שוקן למחקר היהדות ליד בית ירושלים גאון

Victor Avigdor Hurowitz I Have Built You an Exalted House Temple Building in Light of ורא 96Mesopotamian and Northwest Semitic Writings JSOT Supplement Series 115 (Sheffield

Sheffield Academic 1992 pp93-96 את ואדם נוצר כדי להעמיס עליו המקדש הוא מקום מנוחתם של אלים גם בריאת האדם קשורה לכינון המקדש 97

אליםיתה מקדמת דנא מוטלת על הימלאכה שהה

243

בהגיע השנה השנית 133 רוממו את ראשו נכח האפסו-האסגלה 134 אפסו העליון- בנו את מגדל 135 ולו לאאה לאנלל כוננו מושב לאנו 136 ב לפניהם בהדרשישב י 137 שרההשקיפו קרניו אל יסודי הא 138 אחר אשר כלו מלאכת האסגלה 139 יסדו האננכי כלם את משכנם 140 נאספו כלםאפסובמאות אשר -אות האגגי אשר בשמים וששמ- שלש 141 הרם אשר בנו לו מושב- בזבולהאדון 142 לכרהאבותיו הושיב את האלים 143 הנה בבל בית מושבכם 144 דותה רווח רננו בה 145

סיפור של מגדל בבל בנוי על ה מגדל בבל וסולם יעקב מיתוס בבלי זה משתקף בשני סיפורים בספר בראשית

יא של ספר בראשית-בדומה למה שקרה למסורות אחרות הכלולות בפרקים י בבלשם ה אירונית של דרשהרכי ובוני המגדל הם בני אדם ולא אלים ואף המגדל נועד לא לצ המיתוס הבבלי מקבל כאן צביון אוהמריסטי

שמימה הוא המגיע בו משתקף בית האלים הבבלי שראשו ששני הסיפור ה ארצית-אלים אלא למטרה פוליטית- הוא דתי) הבבלילהיאסגבדומה ל(תפקידו של בית אל בניגוד למגדל בבל בבראשית יא חלום יעקב בבית אל

אינו ndash אמפיקטיוניה ישראליתndash שבטיםהאל כמרכז שמאחד את שנים עשר פקי של ביתוהממד הא פולחני) הא ולבפרקים ל(התגלויות נוספות אלא נפרש בהדרגה בשתי זיון הראשון בבית אלימתפרש מיד בח

אבנים שהפכו למצבה אחתה הים עשרתסיפור על שהבט הזה של בית אל על ידי יההאגדה מדגישה את האדם יפוצו על פני כל ה רצויה לפני אלוהים היא כוונתו שבני הייתהנראה שהסיבה העיקרית שבניית בבל לא

הוכשל על ידואנושותה שישמשו המרכז המלכד את יר והמגדלסיון למנוע זאת על ידי בניית העינה ארץההים לבני נח הוא להתפזר ואלהועיד התפקיד שהיםוזמתו של אלומה שנמנע מאנשי דור הפלגה ניתן ליעקב בי

המקרא מתאר את בני נח כנשלטים להתלכד סביב מרכז סקראליndashהועד לבני יעקב שהתפקיד על פני האדמה לקצוות וגבולות הארץ קףילה המרחיקים אותם מן המרכז ומושכים לפריפריה ם צנטריפוגלייעל ידי כוחות

ובין השאר בין אותם הגבולות ובין תריסרוניהדגם היש קשר מיוחד בין גבולות הארץ ובין כפי שראינו לעיל לתאר את המרכז כמקום אפשר בעצם גם המרכז קשור לאותו דגם תריסרוני יחד עם זאת מזלותהשנים עשר

כמה בבתמונה מפורטת יותר אפשר להבחין בו נפגשים ומתאחדים שנים עשר חלקים וגבולות של יקוםשצוגים שונים של דגם יוכן הלאה עד לי שערי המקדש שערי ירושלים נחלות השבטים םמעגלים קונצנטריי

תריסרוני בתוך חלקים פנימיים של המקדש ובבגדי כהונה בית ndash ומאידך סיון להקים אחדות בדור הפלגה מחדינ ובר אפוא על תגובה כפולה למיתוס של בבלמדקטע משירת האזינו שנדון לעיל את הנראה שגם ניסה להשיג אותו דורשמה את הים נותן ליעקב ושבו אל אל

במקום זיקה 98אליז הסקרכח מדבר על פירוד העמים וסילוקם מן המר לבריםדב אפשר להסביר ברוח זהלמספר לפי נוסח המסורה לכוחות אלוהיים המציבים את גבולות הארץndashלמרכז באה זיקה לכוחות פריפריה

פסוק ה תוך אחדות ולא תוך פירודצג את אותם כוחות יהפסוק אף רומז לכך שעם ישראל זכה לי בני ישראלכי חלק יי עמו יעקב אלא מהיותו נחלת יי יםהבא קובע שדבר זה בא לא מתוך זיקת עם ישראל למקום מסו

ndashהו ואלא בת פסוקים הבאים מתארים כיצד האל מצא את העם לא במרכז העולם המיושבה חבל נחלתוהאל הופך את העם במקום שהוא לפני שתוחם המרחב הסקראלי מצב הארץ בטרם בריאהאת מתאר המושג

הים ומזכיר את רוח אלה דימוי ndash 99מרחף על קנוה יי לנשר השירה מדמה את נמצא למרכז מוקף ושמור הו הוא אכן מעשה בריאהו כינון המרכז הסקראלי באמצע התהמרחפת על פני המים בראשית הכל

שבו נפגשים כמה מן המוטיבים שנדונו 100)קדושתא לפרשת החדש( מפיוט של יניי קטעברצוני להביא כאן גבולות העולם האומרים בראשית הבריאה מהללים ומקדשים את שם האל האלשהציב גבולות העולם לעיל

הא המקור של שאר קדושת ישראל דשים ומזלותוח שבטים ותרכות תריסרונית הם שלוש מעקדושה משולשקביעת ירחים ומזלות והיא קרובה ביותר לקדושת האל )ןי ישראל עסקינהרי בקידוש החודש ע(הקדושות ין כבודוילמנתריסרוני של השבטים נקבע הדגם ה ואילו נים קלנדריים ואסטרונומייםנועדה למניי

פרק ( כל זה מצביע על זיקה לרשימת העמים ndash עמים שאולי נרמז כאן 7072מספר ה וכן )ולא הפצה(לשון הפרדה 98

מה שתואם דווקא את פרק יא הפסוק מדבר על פעולה אקטיבית של האל מצד שני ולא לסיפור של מגדל בבל) י יאת פרק ולא

ולהבאתו ) נחלהקרוב ל (סגולהים מופיע כאן בזיקה לבחירת העם לדימוי כנפי נשרה ו-ד שמות יטהשוו 99 )הר סיני(למקום קדוש

מובא לפי המאגרים של מפעל המילון ההיסטורי ללשון A 1162 אוסף פירקוביץ השניי סנקט פטרבורג כ 100 העברית

244

לשמך יאמרולםגבולות עולם אשר הצבתה מעו באות מלא כל הארץ כבודוי צ יידוש קדוש קדושק עשר- מירחים שניםדושק רעש-ים ממזלות שנדושק ]עשר-שנים[ משבטים דושק

דוש קדוש קדושק קבע למניין לבנה סדר ירחיםדושק קבע למניין סדר מזלותדושק םעשר שבטי- קבע למניין כבודו שניםדושק

דוש קדוש קדושק מכרובדושק מאופןדושק מחיהדושק

כל יאמרו לעומת לימד לעניו מולד החודשקומוממ הורהו לעבר זה החודשקומוממ חודש על זה החודש מניין כל ה עשקומוממ ]בעם) [פעמ( ן יפקומוממ

נאמר101בפיוט של קליר לראש השנה

ואם יצאה גזרה דחוקה ארקהיושבי לחבל

ומבלקהבבוקה ומבוקה]אשר[הסתכל בתבנית

102 בכסא חקוקה

ובתיבה אשר תחתיו פקוקה ונפשות צורים בתוכה נקוקה

זקוקהךובעטרה אשר בראש שראל בכינוי מחוזקהובשם י

ובדמות שבטים היא מעוזקהשכן בחזקהובין כתיפיו

103

ענה ובהם אתחזקהבהם אש

כבודהסא יחקוקה בכהדמות יעקב ב עלהמ שלמליציו- נציגיובזמן שנגזרה גזרה המשורר תולה תקווה ב המוקף בדמות השבטים ששמו ישראלעל ראש האלשבכתר בנשמות הגנוזות תחתיו

עדותם של השבעים ושל קומראן מכריעה את שבאשר לנוסח המקורי של הטקסטלסיכום דיון זה אדגישבאוגרית ולשבעים שבעים בני אשרהל מספר בני אלוכנראה צודקים המפרשים המציעים לקשור הכף

על ידו תפרש נו ידוע לבן סירא היהלמספר בני ישראלראינו שהנוסח יחד עם זאת עמים בלוח העמיםתריסרוני הקובע את הדגם ללפי פירוש זה גבולות העמיםאת קשרנו כמתייחס לשנים עשר שבטי ישראל

נו שתפיסה י והראהצבענו על הזיקה בין גבולות הארץ ובין שנים עשר מזלות או כוחות עליונים גבולות היקום כפי שהוא הובן על ח לבריםלקבוע שנוסח המסורה לדבעל סמך זה אפשר מעין זו מצויה כבר באנומה אליש

גבולות תונה שהאל השתמש בה כדגם בזמן קביעי מדבר על שנים עשר שבטי ישראל כמערכה עלידי בן סיראם באופן שבטיהב שאף הם תופסים את יהנוספיםמקורות את עדותם של הףצרלמסקנה זו אפשר ל העמיםעתה אפשר לומר שלצד התפיסה הזאת ובזיקה ו ו לעיל בהרחבה בדמות עליונה ואף אלוהית של יעקבנדנ דומה

שבטיםהב תה קיימת תפיסה עתיקה שמייחסת מעמד דומה לייאליה הי

3369 קמברידגי גניזה י הנוסח מכשינוי 83 עמ מחזור לראש השנה דניאל גולדשמידט מלך במשפט יעמיד 101

ADD המאגרים של מפעל המילון ההיסטורי ללשון העבריתלפי חוקהי בכ 102 שכינה נחזקהי בכ 103

245

מן הגניזה תפילת יעקב ג

104סולם יעקבנביא עתה את הנוסח העברי של התפילה מ

~אבינו יעplusmn תplusmnלplusmnתפ

חנוך מתושלח נחplusmn דplusmnר] [plusmn ייי אלהים אד2

הצדיקים אל נאדר על כסא כבוד] [ ייי אלהי 3105

האוחז[ ] תיך ה plusmnאplusmn נ4106

האוחז בארבע פינותplusmn בחלומי107

המכין את השמים בהוד כבוד תפארתו העולם כולו בזרועו5

הפותח ממעל לשמים חלונים כשיש6108

םאלהי השמיplusmnובהם כ

והיכנתה בהם דרך לירח סתר בלילה שלא יחשב אלים]י[ והוא נ7

~ מפניך רא להם והולכים שלא יחשבו אליםplusmnוplusmnקplusmn עוד ולכוכבים8

שרפים רועדים שש כנפים בשתים מכסים ואינם נדממים9109

104 Magische Texte aus der Kairoer Geniza herausgegeben von Peter Schaumlfer und Shaul Shaked

Band II (Texte und Studien zum antiken Judentum 64) Tuumlbingen 1997 pp 31-32 50-51 352 המתגאה על אך השוה ) 110הערה 174 עמ(לא תועד כלל -נאדר עלושהצירוף לייכט כותב שביטוי זה קשה 105

אדיר על )נהדרבנוסחאות אחרות ברכת יוצר אור לשבת אל אדון (ונאדר בכבוד על המרכבה חיות הקדש 589 569 555 548 סינופסיס מעשה מרכבה (אדיר על רזי מעלה ומטה אדיר על המרכבה המרכבהכל מופיעות רוב הדוגמאות )קליר (ונאדרתה על כל רוממו סובל עליונים קדוש הוא נאדר במרכבות מעונים )595

האוחז בארבע פינות העולם מה שנאמר בתפילת יעקב אצל קליר לביןסובל עליוניםבין השוו גם בהקשר הקדושה )בנוסח הסלאבי( נושא עולם כולו מתחת לזרעו ובזרועו

אוחז אחזה וכוו חזיתיndash חזהכאן צריך להופיע פועל כאשר שראיתי בחלומיכפי שמוכיח הטקסט הסלאבי 106ולא המצאת המעתיק היצירתי שניסה לשחזר ) בהשפעת מילת אוחז מופיעה בהמשך השורה(טעות של מעתיק רשלן

246 עמ ו108 ההער 245 עמ בןסוג שצוין הטעויות מ) 145 עמ(כפי שמשער לייכט את המקור המקוטע שלפניו דו מוכיחות שהטקסט שלנו יצא מתחת ידו של מעתיק רשלן מא114הערה

) 144-145 עמ(אליעזר מפרקי דרמופיע רק במדרשים מאוחרים החל ארבע פינות העולםלייכט טוען שהביטוי 107רקיע (אלה הם שמות המלאכים האזורים זרוע ממקום למקום ולעוף בכל פינות העולם אך הנה בספר הרזים נמצא

יש רוחות העולם כך שפינות העולם הם ד רוחות העולם טסי נחושת וטמנם לד וקח ד בהמשך הקטע נאמר) אמופיע נושא הכל בזרועוכמו כן בספר הרזים הביטוי המופיעים בסמוך שתאחזו זרועלשים לב גם למלים

האוחז בארבע פינות העולם כולו בזרועוהמשפט הוי אומר) רקיע ז (תולה בזרועו מעונהוכן ) רקיע ד(פעמים מבחינת לשון וסגנון ממוקם היטב בספרות המאגית והמיסטית של מאות ראשונות

משל לשצ 108 The idea that the angels sing unceasingly is again widely spread in Greek liturgies butלייכט כותב 109

unknown in Hebrew Qedushot (p152)ול48 ה הוא מפנה לאפוקליפס -Constitutiones Apostolorum -מרכבה יהודית ותפילה הנדונה בהנה האפוקליפסה בכלל והקטע הנדון בפרט טבוע בחותמה של ספרות

Constitutiones אמנם גם הלניסטית עם אינטפולציות נוצריות בודדות-אינה אלא תפילה יהודית כפי שכבר צוין Erik Peterson Buch von den Engeln Stellung und Bedeutung der heiligen אותה טענהפטרסון טעון

Engel im Kultus (Leipzig Hegner 1935) pp 385-386 מספיק עדויות לרעיון זה במקורות אך למעשה יש בספר חנוך הסלאבי נאמר הוא מופיע באפוקריפים סלאביים אחרים בין השאר יהודיים החל מן המאה הראשונה

По стредэ же небеси видэх въwрuжены вwя слuжаще Богови в тимпанэх и wрганэх непрестанным гласом ובאמצע שמים ראינו חיילים חמושים עובדים את האל בתופים ובנבלים בקול לא נפסק

)Valliant p18 OTP v I pp 130-131 וכן Valliant p 24 OTP pp136-137 (של אברהם הבאפוקליפס глהגיבור לא יכול לעמוד בשמים עד שמלאך יהואל מלמד אותו שיר מיוחד ומזהיר 7и непрестая אמור ללא

מיד אחר כך אברהם שומע את שירת המרכבה וגם כאן מודגש ענין שירה בלתי ) OTP v I p 697 (הפסקה פוסקת

iеще ми п cэ гл 7ющю и uстиiе 6 же о6гнz сущаго на простерьтии и възношашесz выше и гла c слъшахъ kко възьмущениk морьска и непрестаkше t силонениk о6гньнаю и kко възвысися о 6гнь въспарz на высочеiе 6 видэхъ подъ о 6гньмь престолъ t о 6гнz и многоо 6чесныхъ о 6крт cъ и гаще пcэ и подъ пртcьомъ животы четыри о6гньны пою6ща

תוך בלתי פוסק ו שאון הים התנשא למעלה ואשמע קול כמ הרקיעועודני אומר שיר זה והנה פה האש אשר היה על ראיתי מתחת לאש כסא אש ומרובי עיניים סביב לו אומרים שירהוכאשר נישא האש למעלה יותר התגברות האש

האש יוצא ב-אחגיגה יג ע חיות אש ממללות מאי חשמל השוו (שרות ארבע חיות של אשכסאומתחת ל )י שםרש מדיבורן

וינעו אמות הספים מקול הקורא והבית (דוק בין שירת הקדושה בין האש קיים כבר בחזון ישעיהו יש להעיר שקשר ה ד וזי מאומרכ) ואילך65 עמ )25הערה 9 עמ צוין לעיל( אמונות המקרא ישראל קנוהל עתהוורא ימלא עשן

Error Bookmark not defined עמ לעילורא(ומכאן מסתבר הקשר בין האש אשר לא תדעך בספרות ההיכלות) חנוך ב(מלאכים חמושים משלב מוטיבים של שירה מתמדת) רקיע ב(ספר הרזים ובין שירה בלתי פוסקת) ואילך

) של אברהםהאפוקליפס(ושיר של אש

246

וגם אני מקדש וקורא 10110 שנים עשר פניplusmn ם עשר ראשיםplusmnיplusmnנplusmnש

שניהם טהור עינים וידים שבטים ראשו נמלא טל מהם שמ11

קדוש או אב באיה שנים ולפיד אש ברקים מבהיק12111

לםplusmnוplusmn או ע

plusmnמלך אביר עולם plusmnוplusmnאplusmn אל י13112

אמיץ ברוך מלא השמים והארץ

ילתי עניני ושמ ותהומות וכל העולמים לכבודך14113

שהללתי

יןplusmn וח15114

בקשתי מה שאני מבקש ועשה ותביא שאלתי לפניך

ברוך אתה חלמי בשרה כי ייי מהולל בפי כל הנשמות והגד לי ב16

ייי האל המושיע17115

אמן116

לבושים מימינם ומשמאלם gt םושריוניltאלה העומדים במעלה חמישית אוחזים צנה ורומח וכובע נחושת בראשיהם

אוחזים בלפידים וממהרים להשיב מענה ופיהם לא ידום משאג ואבני ברד ורעדה במחיצתם ועל נהרי אש מהלכים מאש יצאו ובאש מעמדם כי כל מעשיהם באוצרי אש מלהטת ומרוח אפם תבער אשואשם ומנשמת אש בוערת

)4-7 שורות בכל מדה ומדה במדבר קדושתות לשבתות השנה(וכך אומר יניי ולא תישכח ולא תידום מגרונם ולא תיפסק משפתם ולא תחשה מלשונם קדושת שמך הגדול לא תמוש מפיהם

ולא תיתעלם מעיניהם ר מפניהםולא תעבו מליבם )99-94שורות נחמו זעם ממך א קדושתות לשבתות הנחמה ( קלירכן אצל ינאמו קדושו ברוךו ושיר וזמר ינעימויום וליל יקומוואל נא ידומוברן יחד ירוממולך בקול ינאמו Ἐν δὲ τῷ μετrsquo αὐτόν εἰσι θρόνοι אדוגמל ניסוחים אחרים המדברים על שירה מתמדת מצויים לרוב

ἐξουσίαι ἐν ᾧ ὕμνοι ἀεὶ τῷ Θεῷ προσφέρονται ואחרי אלה כסאות ושלטונות ובהם תנשא תמידכול מלאכים ] [את שם קודשו תמיד בש ]ברכו 38 צוואת הלוי) (קסא עמ כרך א מתוך כהנאגוםתר (שירה ליי

תמיד מספרים כבוד אל רוממי שדי פנות צבאיו קדושים )4Q504 f1-2 vii 5 9 דברי המאורות( רקיע קודש 4Q 418 ) ידמה כי אדם בן ו יעצל כי הם ושנא כ ה שמים ב] ו[ ל ] [ קודש מלאכי ) ברכת יוצר (דושתווק

(4QInstructiond) 55 8 11 ) ב שבעים ליחזקאל מגהנרמזת בתרגום ה עוד על שירה מתמדת נועייDavid J Halperin Merkabah Midrash in the Septuagint JBL 1013 (1982) pp 357-359 ולבסוף נצטט את

)יגתהילים ל( אלהי לעולם אודךילמען יזמרך כבוד ולא ידם י המקרא 120הערה 248 עמ להלן ורא וקרא זה אל זה כמו שנאמר ndash וקורא אומר קדושה ndash קדשמ 110שם ואליהיש להעיר שאותה רשימה מתחילה מ אבא ביהמופיע שמות של מטטרון בחנוך גהברשימת שבעים 111

יהוה צבאות אה בהה יה ביה יהואל שורה הובהיכלות זוטרתי מופיעה סלאבי של התפילההשמופיע בנוסח בשם יהו הי אי הי יהו הב יה וא ברוךו או יהובסמיכות ל באה בו שם הוהנה עוד נוסחא שמופיע יהואל

) מרכבה רבה (שם כבוד מלכות לעולם ועדאה באה האה יוה הי הו או יה הו יה יהה ברוך ) אונסוגם כפייה(עוצמה חיוניות כוח βίαמיוונית ביאהכינוי השםאת התכן שבמקרים מסוימים יש לפרש יי

בייא בתהילים סחביאההמדרש מוצא שם אלוהי ביהך כל מקום ומקום שאין אדם ממונה אין ל אמר לו ביה שמו מהו שכתוב שמואל בר נחמן י הנשיא שאל את רר

אל תהי קורא ביה אלא אתמהא ביה שמו שנאמר ההקב כביכול ומי ממונה על ביאה של עולמו על ביאה שלו ) יבראשית רבה יבוא עז טור ג הב פירושלמי חגיגה ו השומדרש תהילים מזמור קיד( ביאה שמו

יוונית מלשון עוז הפ מוסברת ע ביההמילה ) 108 עמ(רבה של בראשית אלבק-תיאודור תבהערות למהדור עמ ביאערך ( דרך ndash via )יווניתהבתיווך (אך לגבי קטע זה נראה יותר פירושו של יסטרוב מלטינית וממשלה159-158 (

לקביעתו ) cornerstone of this assumption p 174(נה יעבור ריימונד לייכט השורה הזאת מהווה אבן פ יש לציין שכבר השורה שמהווה ( והקורא ישפוט מופלאברצוני לצטט כאן את טיעונו ה שהתפילה נתחברה ביוונית

או אב באיה או מופיע במקור באשמת תוכנת העריכה כנראהndashשלו משובשת פעולות הקבליותנקודת מוצא ל )עולם יאו אל לםעו

Let us first turn to the name of God He is called Yaocirc Yaocircva Yaocircil Yaocirc in the Slavonic version This is better structured than the confused Hebrew version אל יאו או אב באיה או עולם although both undoubtedly go back to the same source If we try to parallelize the elements of the two versions the final יאו corresponds to Yaocirc In order to reconstruct Yaocircil we have to delete עולם and disconnect as או is clearly discernible as Yaocircil If we take the initial אל)עולם(יה או )בא( but then יה from באwhat has remained again of Yaocirc we have to identify יה(אב בא( as remnants of Yaocircva Although this parallelization looks a bit like a kabbalistic device on my part there can be little doubt that Yaocircva stands for the fully written form of the tetragrammaton written in Greek (and Old Slavonic) phonetically with a Beta Therefore the fact that the name of God in the Hebrew manuscript has a Bet and a Aleph too (and not a Waw and Heh) can be taken as a clue that this sequel of nomina was not composed originally in Hebrew but in Greek

אין לתקן מדעתנו ולפי דוגמאות שהבאתי מצביעות על דבר אחד פשוטה ות שבטיעון כזה כשלעצמובנוסף לבעייתי ס וחופש להרהעובדה שיש לנו טקסט מקביל בשפה אחרת לא מצדיקה את ה יםמאגיהשמות הטעמנו את שורות של

מאגית האת הנוסחא מעתיקים ומתרגמים יכולים להחליף ולבנות מחדש את הטקסט במידה שנטל לעצמו לייכט השפה המקוריתהייתהואי אפשר לקבוע על פי זה מה שלפניהם באחרת שנראית להם יותר

מצויה שם ברוך אמיץ אבירגם השורה לעתים קרובות בצמוד לאמיץ אביר כינוי האל רגיל בספרות ההיכלות 112 400 378 270 191ראו לדוגמא סינופסיס

ושמע תהילתי 113 )לייכט שפר (ותןשיבוש במקום 114

247

שנים עשר ש הטקסט הסלאבי המקביל מלמדנו הוי של שנים עשר פנים כפני השבטים מופיע כאן במפורשיהזכמה מילים מתחילה כעין של ה אחרי הפסק117שייכים לתיאור דמות האל ראשים שנים עשר פני שבטים

מלא השמים והארץ ותהומות וכל העולמים לכבודךומסתיימת קדושהנפתחת במילה קדושהראשו נמלא טל מהם שמשניהם טהור ובין הקדושה פני שבטיםני עתה בשורת מילים המפסיקה בין יעני

אך עצמםמובנים כשלה השורה מורכבת משברי פסוקים וביטויים עינים וידים שנים ולפיד אש ברקים מבהיקטוי יברצוני להציע כאן פירוש לב אינם מצטרפים למשפטים בעלי משמעות שמשתלבים בטקסט התפילה

הבנת דמותו של האל ודמותה של המערכה העליונה כפי שהן לעפירוש שיש לו השלכות הראשון בשורה זוויה במשפט סתום שמופיע משום שהיא תל הצעה שאני מציע כאן הנה היפותטית בלבדה מצטיירות בטקסט זה

רק בנוסח העברי של תפילת יעקב ומשום שהיא נזקקת למוטיבים שלעת עתה מצאתי רק במקורות ביניימיים צח ואדוםכדרך ה להקבותמתייחס ראשו נמלא טלמילים ה שבהקשר שלנוהנחה פשוטה ביותר

מקשר טל זה עם הגשם התיאופני בסיני) ג- ה(ם ימדרש שיר השיר ותיאורים אחרים של הדוד שבשיר השירים מפני אלהים זה סיני מפני אלהים אלהי ישראל רעשה אף שמים נטפו ארץעל שם שראשי נמלא טליחיו על פי הכתוב ) בירושלמי לח ע( המתים תייכמו כן הטל נקשר לתח )ד הטיםהשוו שופ ט סחיליםתה(

צירוף שני ) יט כויהוישע (שכני עפר כי טל אורת טלך וארץ רפאים תפילמתיך נבלתי יקומון הקיצו ורננו מוטיבים מופיע באגדה על מתן תורה ה

חיים טל הזילו כבוד לענני ההקב אמר מעלן של האש מחמת משולהבין ישראל שהיו לפי אומר אילעאי ברבי יהודה רמכילתא ( )י-ט סח תהלים (אלהים תניף נדבות גשם ואומר ווג אלהים מפני נטפו שמים גם רעשה ארץ שנ בני על

)י א ערכיןאתוספת בחדש טוכי מאחר שמדבור ראשון יצאה נפשי יצאה בדברו שנא ה יצתה נשמתן של ישראלכל דבור ודבור שיצא מפי הבעל

גשם נדבות תניף אלהים שנא אותםה להחיות בו מתים והחיההוריד טל שעתיד הב נשמתן דבור שני היכן קבלוהו )בשבת פח ע (נחלתך

)פרק לג(ה וטל תחייה מופיע בפרקי דרבי אליעזר טל מראשו של הקבndashמוטיבים הצירוף שני

ה נוער לבוא הקב ולעת ה מלא תחית טלשראשו שלהקב המראשו שלהקב טל תחית המתים מאיזה מקום הוא יורדאני ישנה ולבי ער קול דודי שנ ה מלא תחית טלשראשו שלהקב מנ ית טל ומחיה את המתיםשער ראשו ומוריד תח

וג דופק פתחי לי אחותי רעיתי יונתי תמתי שראשי נמלא טל

אהיה כטל פסוקים כמו הוכן על סמך טל השמיםהברכה שיצחק נתן ליעקב פותחת בעל סמך זה שנרקמו אגדות רבות על ) ומיכה ה( ייה שארית יעקב בקרב עמים רבים כטל מאת יוה )והושע יד (לישראל

מוטיב שמשתלב בתיאור יעקב כדמות עליונה טל אלוהי שיורד על יעקב

ולבי אלא יעקב נתייאש לו שלא יטול את הברכות מיצחק א אני ישנה וגוד אף שמים נטפו] שנאמר [שראשי נמלא טלוילך ויקח ויבא מיד הלך שראשי נמלא טל ה הרי עיטרתי לך את הברכותל הקבא] למה [ וגוורבקה אמרה ער

) תנחומא בובר תולדות יח (נכנס אצל אביו ונטל את הברכות שנאמר ויתן לך האלהים וגו לאמו וגור פנחס הכהן מנין אתה אומר א יםד ויתן לך האלהים מטל השמ ההה ליעקב ברכת טלשעטר הקב שראשי נמלא טל

)115 עמ תולדות בראשית רבתי (שיעקב שותף עם בוראו בכל דבר שנאמר לא כאלה חלק יעקב כי יוצר הכל הוא

הקבלה ) 107הערה 172 עמ(מופיעה רק בקשר לקריאת מגילת אסתר האל המושיעריימונד לייכט כותב שברכת 115

בשם יחוש הבדלה דרבי עקיבאבה מופיע) תפילה מאגית(ובענין ) אחרי ברכה אמןהשוו (קרובה יותר בנוסח שלום (אמן אמן סלה ברוך אתה יי רופא חולים חי העולמים האל המושיע הו סבהואחישה אריפט חמואל קמואל י

- יד יצחק בן בעריכת אסתר ליבס מחקרים בדמונולוגיה מאת גרשם שלום רוחות ונשמות שדים עקיבא הבדלה דר 92הערה שלום שםורא יהו סבהו לגבי )168 עמ דשסתירושלים צבי

in bBer 45b it states that a person should not say Amen when hehellip)152 עמ(כט כותב ריימונד ליי 116himself said the benediction This rule is obviously not observed in the Prayer of Jacob which

could be a trace of the Christian habit to conclude every prayer with Amen ר להביא שורה ארוכה אפש יוחסו כוחות אמןומשום של סדר התפילה המקובלועד לחז דרך קומראן מן המקראהחל של דוגמאות נגדיות

דוגמא ורא(במקרים רבים תוך הכפלה או שילוש חתימה במילה זו אופיינית במיוחד לתפילות מאגיות מאגיים )קודמתהבהערה

מסביר ריימונד לייכט את שתפילת יעקב מושפעת מתיאורים הלניסטיים של הליוס בהתאם לטענה מרכזית שלו 117שבהם מתואר הליוס כמי שמופיע במשך שתים עשרה שעות היום הדימוי הזה על ידי הפניה לפפירוסים מאגיים

פרצופי-סרתרי ראשי-תריסרהדמיון בין תיאור זה ובין תיאור ) PGM III 494-535(בשתים עשרה צורות שונות ndashבשני נוסחיה (כמו כן נראה לי שכל הדימויים הסולריים שלייכט מגלה בתפילת יעקב קלוש ביותר לדעתי הנו

או שהם כלליים מאוד ועל כן יכולים להלום את אל השמש באותה מידה כמו את או שאינם כאלה) העברי והסלאביבתקופה הלניסטית מאוחרת הליוס הופך לאל ) 21הערה 230 עמ ראו לעיל(אל הסערה או כל אל אחר

כך שבאוצר הדימויים שלו נמצא כמעט כל שקולט תארים שהיו שייכים לאלים שונים אוניברסאלי-סינקרטיסטיזיקה שחר כמו לשון זריחה הליוס יש צורך בראיות ספציפיות יותרלכן על מנת להוכיח זיקה ל תואר אפשרי

תוך כאשר הגעתי כך לדוגמא) 59הערה 100 ועמ58הערה 99 עמ רא לעיל(לתופעות אסטרונומיות וכדומה על פי השוויתי זאת לציור הליוס המוקף במזלות לדימוי יעקב המוקף בשנים עשר השבטים שחזור היפותטי

)126הערה 250 עמ ראו להלן(המסורת העתיקה המשווה את יעקב ובניו לשמש וכוכבים

248

היום והעליונים אומרין הלל היום הזה יום ברכות וטללים בני לו אמ קרא יצחק לעשו בנו הגדול הגיע לילי יום הפסחעשה מטעמים היום הזה בו אוצרות ברכות טללים נפתחין בני אמרה רבקה ליעקב בנהטללים נפתחיןהזה בו אוצרות

ויתן לך האלהים שנ עשר ברכות ברך יצחק את יעקב כנגד עשרה מאמרות שבהן נברא העולם יהודה אומ ר לאביךוכשיצא יעקב מאת פני יצחק מעוטר כחתן וככלה הרי אלו עשר ברכות יעבדוך עמים מטל השמים ומשמני הארץ

מידי אביר יעקב ומשם רועה אבן שנ בקשוטיה וירד עליו תחית טל מן השמים ודשנו עצמותיו ונעשה גם הוא גבור כוח )לב פרקי דרבי אליעזר (ישראל

נת במיוחד הפסקה הבאה ממדרש תנחומאימעני

הוא נותן ] אלהים אין כתיב כאן אלא האלהים כשישלים אלהים מליותו [)ת כז כחבראשי (מטל השמיםלהים ויתן לך האראובן ראה מה פנחס הכהן בר חמא בשם ר אמר ר שיעקב שותף עם בוראו בכל דברלמה לך הברכות שבירכתי אותךבהדרי קדש מרחם ם חילך ודוד מקלס עמך נדבות ביו) ירמיה י טז( כי יוצר הכל הוא וגו כתיב לא כאלה חלק יעקב

)תהלים קי ג (משחר לך טל ילדתיך118

תן ליעקב יהוא י הים למצב הזהואליגיע רק כאשר ) מלאות כלומר (מליותמתאר את האל במצב האלהיםזכר ושהרי הוא מ(אך ברור שהדרשן התכוון אליו לא מובא כאן שראשי מלאה טלהפסוק טל של ברכה

אותו טל שראש האל נמלא ממנו ושעל ידו הגיע האל את מליותומשם בא לשון ) מן יחין בסייבאותו ענ דברים שיש לוההוא נותן ליעקב משום שהוא משתף אותו בכל למלאותן זה מנוסח י עני119אלוהיתהן חיצוני אלא במלאות יבורא נוגע כאן לא באיזה עניהשיתוף בין יעקב ובין ה

הים נקרא כאן כמושא ישיר של נתינהוהאל ויתן לך האלהים אחרת על הפסוק באופן חריף במיוחד בדרשה

י אלהים זכרני נא וחזקני נא אך י ויאמר יד ויתפלל שמשון אל יאימתי לכשתצרך לה הה אחא יתן לך ויתן לך אלהותא ר הברכה שברכני אבא יתן לך אלהותה אמר לפניו רבון כל העולמים הזכר לי אותה) שופטים טז כח( הפעם הזה האלהים וגו

)747 עמאלבק-תיאודור ג-בראשית רבה פרשה סו( )ורבותינו דרשו לאה בראשית כח דשכל טוב (שתגזור אומר ויקם לך אחא אומר ויתן לך אלהים יתן לך אלהותך ר

בחלום הם דמות שהפנים העליונים שיעקב ראה הנחה שהועלתה כברבלאור מסורת אגדית זו ובהתחשב עליונים שבראש הסולםהפנים העל ראשו נמלא טלאפשר לפרש שבטיםהעליונה של עצמו ושל

מי אלה ראשו נמלא טלאינו יכול להצטרף אלא ל מהם מהםראשו נמלא טל בתפילת יעקב נאמר מלאבמקום נמלאלשון סביל לפי רצף הטקסט מסתבר שהם השבטים ה נמלא טל מהםשראשו של הקב

ה להתמלא בטלמיהו זה שגרם לראשו של הקב ל בשיר השירים עורר את בעלי המדרש לשאולבפסוק הנוהדוגמא שראשי נמלא טל שאני מלא רצון ונחת רוח אברהם אביך שערבו עלי י על הפסוקכמו שאומר רש

דאי וי מסתמך כאן בורש אם תשובי אלישכר מעשים טובים מעשיו כטל הנני בא אליך טעון ברכות ושילו )בלח עב ה הברכות פ(מעין זו שמופיעה בירושלמי על דרשה עתיקה

זקינך רצוני נשבעתי לו שאיני זז טל מבניו לעולם מה טעם לך טל ילדותיך וכתיב בתריה ריש לקיש בשעה שעשה אברהם לאברהם במתנה נתתיו לו ויתן לך האלהים מטל השמים בדייתיקי נתתיוולא ינחם אמר רבי יודה בן פזי הנשבע

עליון מתמלא טל מראשי הראשו של יעקב אפשר להבין את המשפט הנדון באופן כזה גיוןילפי אותו ה בקשר לדימוי זה יש להעיר שעל המזבח שבנה אליהו על הר 120 שאף הם נתפסים כדמויות עליונותהשבטים כמו כן) לדא יחכים מל(יצקו שנים עשר כדים של מים ספר שבטי בני יעקבשתים עשרה אבנים כמכרמל מ

לפי תרגום ו ה יצק שמן ונסך נסךיועל המצבה השני ונה שהקים בבית אלראשהמצבה היעקב יצק שמן על ראש ב גד יינות שקיימים מששת ימי בראשית כניתנאים על שנים עשר מעהמסורת להשוו נסך יין ונסך מיםndashיונתן 121שבטים

מקופות בלוכסנים הם הוספה שלית הציטוטים המקראייםוהשלמ תולדות יא) בובר( תנחומא 118 29 119קולוסיים ההשוו אל 119 הראש מתמלא ndash מטלאארום שער ראשי אתמלי מן דמעתיך כגבר דשער רישיה מצבע התרגום לפסוקנו גורס 120

ה מתמלא טל לפיה ראשו של הקבש חדשהר ודרשת ז 123הערה השוו עוד להלן מדמעותיה של כנסת ישראל תיאורגית של אמירת הקדושה על ידי ישראל שמתנקזת לדמות יעקבהפעולה היש לציין ש מתפילותיהם של ישראל

26 25הערות 77 ראו מאמרים שצוינו לעיל עמ (היטבשחקוקה למעלה תוארה במקורות מיסטיים רבים ונחקרה קטע הבא של בעל הרוקחבמיוחד הו חשוב נינילענ) 20הערה 106 ועמ

לפי כי שייך לומר על הנעלם עצמו יעריצו כמו ומה שאומרים נעריצך לפני נקדישך ובפסוק והקדישו ואחר יעריצו י הרשלר משה וא פירושי סידור התפילה לרוקח (על פני יעקבונקדישך על הוד למטה עריץ האל בתעצומות עוזך

טיהינגגן נפתלי הירץ טריביששל מלאה הארץ דעה דוריהשוו גם בס תקלו-תקלה עמ צהסימן בירושלים תשנ )ב114 עמ ךשת

פני שהוא הוד למטהחסת לישמתי מהווה פעולה תיאורגיתבניגוד להערצה אלעזר אומר כאן שדווקא קידוש ר וגם אני מקדש קידוש מצד המתפללהבא בקשר לפעולת פניםו ראשיםאזכור תפילת יעקבוכך גם ב יעקב

השבטים עשר ראשים שנים עשר פניניםוקורא שמן לים בשנים עשר אוהפת מטה בידו עומד על הבאר שמוקםמשה ע דורא אירופוסכנסת של ההשוו ציור קיר בבית 121

وقطعناهم اثنتي ) 7160( קוראן והשוו האוהליםך אל פתחו של אחד הולכל אחד הבאר פורצים שנים עשר נחלים שعشره اسباطا امما واوحينا الي موسي اذ استسقاه قومه ان اضرب بعصاك الحجر فانبجست منه اثنتا عشره عينا قد

249

ויבאו אלימה ושם שתים עשרה עינת מים ושבעים תמרים מגיד שהיה אותו מקום מקולקל במים יתר מכל המקומות שהרי וכשבאו ישראל חנו ששים רבוא בני אדם וסיפקו להן מים ולנו ושנו היו שנים עשר מבועים ולא סיפקו אלא שבעים דקלים

אלעזר המודעי אומר מיום ר יהושע א היו ישראל שרויין אלא על המים כך דברי רויחנו שם על המים מלמד של ושילשוושבעים דקלים כנגד שבעים זקנים ה את העולם ברא שם שנים עשר מבועין כנגד שנים עשר שבטיםשברא הקב

)מכילתא כז(

ן תיאור זה ובין ידמיון ביש יעקב שמתמלא מן השבטים) דמות(מדבר על ראשו של ראשו נמלא טל מהםאם ברית כל ראשון תיאור השבטים כברכה עליונה שיורדת על ראש יעקב בדברי בן סירא שנדונו לעיל

עשר- לחלק שניםויציבהו לשבטיםויתן לו נחלתוויכוננהו בברכהוברכה נחה על ראש ישראלנתנו ים כמעיינות נובעיםגיה אסטראלית מזלות נתפסוהנה במא מזלותהברנו לעיל על קשר בין השבטים ובין יד

ונזלים מן תזל כטל אמרתימלשון מזילndashלים מזל ימהבשלב מסוים תפיסה זאת נסמכה למשחק שפעבבלי ב-אירושלמי עבודה זרה יח ע( בשלב מסוים מסורת תלמודית כמו כן122)טו דיר השיריםש (הלבנון בגן עדן נקשרה למסורת של שנים עשר מעיינות123ג נהרי אפרסמוןשל י) תענית

מסורות אגדיות שתוארו לעיל יחד עם יסודות אחרים נתחברו יחד כדי ליצור את אחד המיתוסים המרכזיים שנקראים תקוני זקן עשר הד דרך שלושרשמדבר על טל עליון שיו )אדרות וספרא דצניעותא(הר ושל ספר הז שקשורה לדמות עליונה של יעקב) פרצוף( היפוסטזה אלוהית ndashר אנפין על ראשו של זעי124גם מזלות

הורנו וכאשר ביקשו בני עמו של משה כי ישקם אומות עשר שבטים-הפרדנו אותם לשנים علم آل اناس مشربهم

וכל שבט ידע את המקום אשר ממנו ישתה עשר מעיינות-אז בקענו מתוכו שנים הכה במטך בסלע לו לאמור ) 137 עמ האביב תשס-תל אורי רוביןגוםתר(

הזיל מופיע ndashלים מזל ימהמשחק יתזל כטל אמרתכמו הטפה תבהורא מזל שפתיםבקומראן קיים ביטוי 122 ואף מזלות שבטי יעקב גם בכו במרה מזילים דמעהגם יחד שבה שבטים ומזלות בקינה עתיקה לתשעה באב

למרות זאת לא ידוע לי על פירוש מזל מלשון נזל קדרו פניהם כימה וכסיל חפו ראשם דגלי ישורון יזלו דמעהכמו יתכן שיש כאן השפעת מונחים ערביים הקשורים במאגיה אסטראליתי )יקטליאזוהר וג(ג עד המאה הי

של הביניימי של פירוש המשנה בתרגום של הביטוי הזה calqueוהשוו הורדת הרוחניות אסתנזאל אלרוחאניאתמילון לטקסטים והמזלות הרוחניות )אבן דורו של רשב שלמה בן יוסףמאת (ד ד מ פרהזבודה ע םהרמב

לעלות באוב להוריד רוחכ אסתנזלמפרש ) וירושלים תשס(ערביים יהודיים מימי הביניים של יהושע בלאו רוח כ אאלרוחאניה אלפלאניה תסתנזל עלה צפה כד) ת ימצוות ל(ם ומתרגם פסקה מספר המצוות לרמב

יחסות למינוח ספציפי של המאגיה יבחוסר הת לדעתי התרגום זה לוק) 690 עמ (פלונית מורידים אותם בדרך זו דוב שוורץ ואחרים יוסף פנטון משה אידל האסטראלית שתואר ונחקר על ידי שלמה פינס

ב שבטיםב נהרי אפרסמון ומקשר אותם ליזוהר מדבר לפעמים גם על יה 123ויהיו בני יעקב שנים ריסר נהרי אפרסמונא דכיאדאינון ת דהא בשמא דא אסתלק גו תריסר דאתכסיין וישמע ישראל

)אא קעו עזוהר ח(אלין תריסר שבטין דשכינתא אתתקנת בהו עשר על כן משחך אלהים אלהיך שמן ששון מחברךדרשה הבאה שמבוססת על הפסוקים ה הבזוהר חדש מופיע

כטל חרמון שירד על הררי על הראש כשמן הטובהנה מה טוב ומה נעים שבת אחים גם יחד )ח מהיליםתה( )ג-א קלגיליםתה (ציון

אלין תריסר נהרי שמן ששון בצלותהון על רישיה[נגדין להאי שמן ששון ישראל דאינון אחים ורעים ליה אד מאמר חקת זהר חדש (ורוגזא אסתלק מעלמא רצון בעלמין וכדין חדוה בעלמין דנהרין בה אפרסמונא דכייא )למנצח על שושנים

על כן משחך אלהים אלהיךיש לציין שבפסוק שלפני ( שמן משחה על ראשו של האל מושחיםלפי דרשה זו ישראל עתהורא כאן כינוי למלך אלהיםחוקרים השלפי דעת כסאך אלהים עולם ועד שבט מישר שבט מלכותךנאמר Keter The Crown of God inארתור גרין בספרו) 44 עמ )25הערה 9 עמ צוין לעיל( אמונות המקרא קנוהל

Early Jewish Mysticism Princeton 1997 pp 10-11 שמופיע תדיר בתיאור הכתרהה כתב שבניגוד לדימויה יוצא מן הכלל מן הבחינה ודרשה זוהרית זו מהו מלך בשר ודםלהמשיחה אינו מופיע רק ביחס דימוי המלכת האל

הזאת אילו שבשיר השירים רבה נאמר יעותמר ואהלות קצפסוק הבא את ההר חדש דורש וויש להעיר שהמשך ז ר נה שעשו ישראל במדברש ומהיכן היו בנות ישראל הצנועות והכשרות מתקשטות ומשמחות לבעליהן כל מ

י כי הנה יי כת ראשי נמלא טל קווצותי רסיסי לילהממה ש מור ואהלות קציעותד הה מן המן אבהו אמברם הדין ביזעא הדא רסא לית מיניה איליסיס לא דמי הדין רסה להדין ביזעה מצוה והנה הבית הגדול רסיסים

אית מיניה איליסיסעל יפה קולב ולעומתם שמואל יפה אשכנזי ראשי נמלא טל קווצותי רסיסי לילהשמיטים את הפסוק דפוסים מ

עמ 76י וטיקן וכך גם כגורס אותו )בקלב ע טדפוס צילום ירושלים תשמ טאזמיר תצ(שיר השירים רבה מתנות ו ראבןוחסר מהוא אחריו שבא רסיסיםדיון בה אלמלא כןמשום ש נכונההונראה שזוהי גרס א162

ל שוהתמרוקים מים שוי אומר שגם המן וגם הבו ה)ושמתקשים בפסקה ז בדפוס וילנאעץ יוסף ומהרז כהונה בצל טלך תייפינו השווה בפיוט של הדותהוה נמלא בובנות ישראל היו מתהווים מן הטל שראשו של הקב

)Kahle Masoreten des Westens I ז עמ חלק העברי( וראו ציוני ועוד וכן ברקנאטים (ג תיקוניםיבשכולל כל י ר מזל עליון הוא כינוי לכתיקטליאי גהר ורולפי הז 124

שנמשכים למטה יותר מאחרים נקראים אוי חיים ויטל בעץ חיים רק תיקונים ח לדעת ר )לשקל הקודש לרמדעם ג מזלותדהיינו דיקנא דעתיק הם י) פרק כטפרשת ויצא( ספר הליקוטים שוואך ה )שער יג פרק ט(מזלא

שבו המזל העליון הוא התלי)פירוש לספרא דצניעותא(א שבעקבותיו הלך הגר לפי ספר הפליאה יבורש העדחבתיקוני ) ר גן עדן הגנוזאוצ א אבולעפיאר ה ונחש בריחא י דספר סודי רזיי ח והשוו עוד (ב מזלות תלויים י

250

)א תריסרס(תליסר ) בכל יומא(בגולגלתא יתבין 125

אלפי רבוא עלמין דנטלין עלוי רגלין וסמכין עלוי ומהאי גולגלתא ההוא דאיהו לבר נטיף טלא לההוא דלבר ומלייא לרישיה בכל יומא דכתיב שראשי נמלא טל ומההוא טלא דאנער מרישיה

דכתיב כי טל אורות טלך אורות ) מלאתי טל לא כתיב אלא נמלא דכתיב שראשי נמלא טל(יתערון מתייא לעלמא דאתי ונטיף ההוא והוא מנא דטחני לצדיקייא לעלמא דאתי ומההוא טלא מתקיימין קדישי עליונין נהורא דחוורתא דעתיקא

כהאי וחיזו דההוא טלא חוור כבת הטל והנה על פני המדבר דק מחוספסד ותעל שטלא לחקלא דתפוחין קדישין ההחוורא דיליה אנהיר לתליסר האי גולגלתא ד ועינו כעין הבדולחהה גוונא דאבנין דבדולחא דאתחזייא כל גוונין בגוה

בר בסטרא דא לסטרא עיבר גליפין בסחרנוי לארבע עיבר בסיטרא חד ולארבע עיבר בסטרא דא בסטרא דאנפוי ולארבע עי ומהאי אתפשט אורכא דאנפוי לתלת מאה ושבעין רבוא עלמין) כלומר לסטרא דלעילא(דחורא וחד לעילא דגולגלתא

וההוא דלבר אתקרי זעיר והאי עתיקא דעתיקין אתקרי אריכא דאנפין) כלומר אורכא דאנפין(וההוא אתקרי ארך אפים דלתתא אתתקן ואנפוי ) א טלאס(כלא קדשיא וזעיר אנפין כד אסתכל להאילקבליה דעתיקא סבא קדש קדשים ד אנפין

ומהאי גולגלתא נפיק חד עיבר חיור לגולגלתא דזעיר מתפשטין ואריכין בההוא זמנא אבל לא כל שעתא כמה דעתיקא) א אוראותאס (וכל גולגלתא יהבין אגר חיורתא אנפין לתקנא רישיה ומהאי לשאר גולגלתין דלתתא דלית לון חושבנא

ג קכח זוהר ח(ולקביל דא בקע לגולגלת לתתא כד עאלין בחושבנא לעתיק יומין כד עאלין בחושבנא תחות שרביטא )בע

מנייהו ההוא טלא) א מתערס(וכד מטי אתר דמשתכחי אבהן עלאי וההוא רוחא נגיד טלא מלעילא מרישא דמלכאוההוא טלא אתסחי ומטי לגן עדן דלתתא לא בדרגין ידיען דרגא בתר דרגאותאנא נחית ההוא ט מתערין אבהן דלתתאכדין ועייל בפתחא דמערתא וסליק ושאט ביני בוסמין ואתער רוחא חדא דכליל בתרין אחרנין בבוסמין דגנתא דעדן

ההוא טלא ין על חובי עלמאבגין דאינון דמיכ וכד אשתכח עלמא בצערא ובעאן רחמי על בנוי מתערין אבהן אינון וזיווגן הונפשא אודעא לרוחא ורוחא לנשמתא ונשמתא לקב לא אתנגיד ולא אשתכח עד דאתער ספר תורה כדקא חזי בעלמא

ומתברכין ומטי לרישא דמלכא ונגיד מעתיקא קדישא עלאה נגידו דטלא דבדולחא כדין יתיב מלכא בכרסייא דרחמי )ב ערכה אזוהר ח( ה על עלמאוחייס קב כלהו) א מתברכןנ(וכדין מתחברן יכיןונגיד ההוא טלא לאינון דמ אבהן

דכתיב ויבואו אלימה ושם שתים עשרה עינות תאנא בההיא שעתא אשתלימו ישראל לתתא כגוונא דלעילא כמה דאוקימנאוכלא תקף בשבעין ענפיןואת בארבע סטרי עלמא ואתתקף אילנא קדישא בתריסר תחומין מים ושבעים תמרים וגו

אתר דאקרי שמים ומליא לרישיה דזעיר אנפין בההיא שעתא נטיף טלא קדישא מעתיקא סתימאה כגוונא דלעילא )בסב עב זוהר ח( הוה נגיד ונחית מנא לתתא ומההוא טלא דנהורא עלאה קדישא

בזמנא דמטא תשרי ירחא מזלא שכיח וסתיםכלא בהאי נגדין תליסר משיחין דאפרסמונא דכיא בההיא מזלא דכלאבההוא תרעי דרחמי) א תליסרס(ומתפתחי תריסר בעלמא עלאה) א תליסרס(אלין תריסר ) ירחי(משתכחי שביעאה

)א עב קעזזוהר ח( ה בהמצאו כתיבדרשו יהו) ישעיה נה ו(זמנא

אם אמנם בטקסט זה סולם יעקברמזת בזון מן התפיסות הדומות לזו שניתכן אפוא שהמיתוס הזוהרי ניייש )ההמקיפות אות(עליונה של עצמו יחד עם דמויות השבטים הדמות המדובר על כך שיעקב חזה את

הציור שמצטייר כאן מזכיר את 126להשוות זאת לחלום יוסף שבו יעקב נמשל לשמש והשבטים לכוכביםברצוני להדגיש של בית אלפא ובמקומות אחריםכנסתה בבית מוקף בגלגל המזלותהשמש ההציורים של

בלבד ומתבסס על משפט היפותטי הוא לפיו ראשו של האל נמלא טל מן השבטיםש שהפירוש שהצענו כאן כמו כן הוא נזקק למוטיבים שלעת עתה מצאתי רק במקורות ביניימיים קצר וסתום שמצוי רק בטקסט העברי

תריסר ראשי ר האל כותיא לעומתוליות חסרות בהתהוות המיתוס הזהתכן שעיון נוסף יגלה חויאם כי ישבטים נראית לי סבירה ה לשנים עשר תו של ציור זהנמצא באופן ברור בשני הטקסטים וזיק ותריסר פרצופי

ד ומעוגנת היטב במסורות עתיקות הקשורות בחזון יעקבומא סולם יעקבזמנו של ם לגבי זמנו של הטקסטלסיכום עיון זה בתפילת יעקב אציג כאן את השיקולי

בדומה ראשונה לספירההחוקרים למאה הנקבע על ידי רוב בדומה לאפוקליפסה של אברהם וחנוך הסלאבי שכלולה בחיבור זה מהווה חלק ת יעקב תפיל127נתחבר כנראה בעברית סולם יעקב החיבורים לאותם

כאשר ראיתי יה י הפנ במקום שהיא אמורה להופיעהלה מופיע לפי מבנה החיבור התפיאינטגרלי ממנו

יש להעיר דאינון תרי עשר מזלות וסיהרא בתלת עשר תקונין נאמר על תיקוני המלכות) ב עקמד(הר וז

עשרה נחשב למזל השלושOphiuchus נושא הנחששלפעמים גם ורא(זר מוורמס אלע זיקה בין מידות הרחמים ובין השבטים יש להעיר עוד ממה שכתוב בספר השם לרהן יולעני

) 159הערה 156 עמ לעילג מדות של ב שבטים יאר פניו לתפלת ישראל ויגלגל יכי בזכות יעקב וי ג אור פנים בקרייה גבי שכינהוכן י

)גכ עמ (רחמים וזה דומה למה כלפי תפילת יעקב והשבטיםותשפונ דות הרחמיםיג מ ין פנים מאירות של האל שהגיש כאן י

ב נהרי י ה השמן הטוב על ראשו של הקבמושחיםבשם זוהר חדש שישראל בתפילותיהם 123 הע שהובא לעיל ג מידות הרחמיםאת יצגים יאפרסמונא שאף הם מי

ויחנך שאין וכנגד ח ב פעמים אור פנים בשכינה בקרייהכן י ב שבטיםב אותיות בברכת כהנים שהם ביויש י ג אותיות יש באבות ובברכת כהניםכנגד י ג אור פנים בכל הקרייהפניו בחומש הרי י בשבטים יש יאר ה

ב אזכורים של אור ליותה מקביל ישנן גם בשמות השבטיםןב מהשי ותג אותיות שונבברכת כוהנים יש י כלומר יאר יי פניו אליך ויחנךבפסוק בחומשה מופיעשנעדרת משם אות חה ךפני השכינה בנ

ין ימדובר לא רק על הענ ג בטקסט זה ובטקסטים אחריםילב תלבטויות בין יהתנודותאריאציותויש לשם לב לו 125ג יבי ג שבטיםיבי ג מזלותיבי ג חדשיםיבואריאציות וחילופים ענייניים בין יל אלי אלא עהטקסטו

)114הערה 122 עמ ראו לעיל המלך שלמה של איפודרומיןג מרוצים ביבוראו עוד על י (שערי המקדש )בראשית רבה סח י( משבשעה שאמר יוסף והנה השמש והירח אמר יעקב מי גלה לו ששמי ש השוו 126 חבר ביווניתנת סולם יעקבשטען ש על נימוקיו של לנט 1הערה 227 מע לעיל ורא 127

251

חסרים פרטים אמנם בחזון הסולם כמו שהוא מצוי עתה חלק הנרטיבילבתוך התפילה מקשרת אותה בחולמיד להניח וקשה מא בכל אופן128אך נראה הדבר שתיאור החזון לא הגיע אלינו בשלמותו שתואמים את ההפניהוהשני של האל ד פנים ועוד פנים עליונים מעליהםאחד של סולם עם כה ndashוצאי דופן ששני התיאורים י

נתהוו בנפרד וצורפו רק בשלב מאוחר אחדיחד בחיבור שמצויים לפנינו פרצופי- ראשי ותריסר- תריסרה עדיפה בהרבה ההנחה שמקורם אחד הוא129יותר

ליטורגי בנפרד מן החלק - לקם קשור בשימוש מאגישלפחות ח ניכרים בתפילה סימני עריכהיחד עם זאתמאגי - ליטורגיהבולט ביותר שקשור בתפקיד המאפיין ה סימנים האלה מתרבים לקראת סוף התפילהה הנרטיבי

מצביעים על מאפיין זה וכן עניינים נוספים של תוכן וסגנון נוסחאות ושמות מאגייםה שלא שורושל התפילה הד לתארך את המרכיבים הללו אך אין סיבה לאחר ו קשה מאספר הרזיםל ובמיוחד 130ספרות ההיכלותלקרבה

נימוקים שהביא ריימונד לייכט השאף על פי ין הנוסח העבריי לענ131רביעיתהשלישית או האותם מן המאה תנראה לי שבכל זאת אין לדחות את האפשרות הזא כהוכחה שהנוסח הזה מתורגם מיוונית אינם קבילים בעיני

במקרה זה יש לראות את כטענת לייכט שמופיעה באותו כתב יד תורגמה מיוונית תפילת מנשהאם אכן הפרט שמעניין אותנו במיוחד בכל אופן132 של התרגוםterminus ante quem - רביעית כ-שלישיתהמאה ה

לכן יש לתארך אותו כמו ו ימופיע בשני הטקסטים וקשור לחלק הנרטיב דהיינו ציור האל בעל שנים עשר פנים עיקר החיבור

10הערה 229 עמ לעילורא 128 90הערה 241 עמ לעילורא 129 כביטוי של לייכט מאגיים תופעה שולית או מאוחרת ביחס לעיקרה של ספרות ההיכלותאין לראות באלמנטים 130

magical margins of Hekhalot literature (p 172) העיר על כך כבר שולם ב - Major Trends ואחריו כתבוהמעשי בולט - היסוד המאגיחוקרים רבים בהרחבה על חשיבותו ועתיקותו של המרכיב המאגי בספרות ההיכלות

כמו חנוך השלישי שולי יחסית במאוחריםהוא ובמיוחד בחיבורים הקדומים כמו היכלות זוטרתי לייכט עמורא(שסגנונו קרוב במיוחד לתפילת יעקב עיקרית של ספרות ההיכלות ושל ספר הרזיםהתקופה הזוהי 131

פר מהדיר של סה) 109 107הערות 245 עמ 25 ההער 230 עמוכן בעבודה זו 172 168 165 עמ 15 הע144ירושלים ספר כשפים מתקופת התלמוד ספר הרזים מרדכי מרגליות(הרזים מתארך אותו לסוף המאה השלישית

Michael A Morgan Sepher Ha-Razim The(וכך גם דעתו של בעל המהדורה האנגלית )26-24 עמ זתשכBook of Mysteries Chico 1983 pp 8-11 (רוזנטל א)ספר למאה את המתארך ) שם רגליותמובא אצל מ

האוניברסיטה טדוקטור עיונים מתודולוגיים ופנומנולוגיים המאגיה היהודית הקדומה(יובל הררי הרביעיתאיתמר גרינוולד קובע את זמן החיבור במאות מן השלישית ועד החמישית) 127 עמ חתשנ העברית בירושלים

)Apocalyptic and Merkavah Mysticism Leiden ndash Koumlln 1980 p 226 (שהספר מכיל יסודות אףש סבור שם הוא 5בהערה (שביעית על ידי עורך שלא תמיד הבין את החומר שלפניו -שיתישההוא נערך במאה קדומים ) אפשר לתלות במעתיקיםןטעויות רבות במילים יווניות שלא את כול בלי לפרט מציין

ומאידך גם לייכט לא ציין וגם אני לא ראשונות לספירההמאות הסגנון מצביעים לספרות של ני התוכן והירוב עני 132 מקבילות בין הטקסט שלנו ובין מדרשים מאוחרים ני שיהיה מאוחר בבירורי סגנוני וענימצאתי שום סממן לשונימשום שאותם מדרשים ר לקביעת זמנו של החיבוות תורמן אינןכשלעצמ מדרש תדשא כמו פרקי דרבי אליעזר

עמ(ריימונד לייכט מצביע על הקבלה בין תפילת יעקב ובין מדרש תדשא ובראשית רבתי מכילים הרבה חומר קדום הרי היא נמצאת גם בטקסט העברי וגם בטקסט היווני נניח לצורך הדיון שהמקבילה הזאת מובהקת דיה) 166-165

ין שהצביע ייוצא שהענ בוודאי לא נכתב בימי הביניים כפי שסבור לייכט במיוחד אם הוא המקור הטקסט היוונילכל ין הזה באותם המדרשיםיומה מוכיח מציאותו של הענ עליו לייכט בא למדרשים מאוחרים ממקור קדום

בסולם יעקבשכלולות ינו בחומר קדום ובמסורות חיצוניות כגון אלה יא התענשעורכי המדרשים במאה הי היותר

230

יושב כרובים חזק אבותי וכל ההולכים ביושר לפניך כאשר שראיתי בחלומי כסא אש ומלא עיניםועל

פרצופיים-האוחז את הכרובים הארבע17

נושא גם את עיניים-השרפים מלאי

18 נושא עולם כולו מתחת

ואין מי שנושא אותך לזרעו

и6саака wцю моею и всltэ ходившиlt ихъ првдою6 преd тобою крэпцэ сэдzи на херuвимэ lt и6 на пртcлэ славы w4гненэ и6 многоoчитаа я6ко видэlt во снэ моем держа четвероличныа херuвими носz и6 многоџчитая серафимь носz вэка всего поd мыщцею своею6 а не носимь ничим же

מים את הפורש על ענני ש מכין שמים לכבוד שמךלמען תריץ מתחתיו השמש הרקיע הזוהרת מתחתיךותסתיר אותו בלילה

19אתה אשר שלא יחשב אלהים

ואת זה אתה מגדיל הכינות דרך לירח וכוכבים עליהםלמען לא וממעיט ולכוכבים אתה אומר שיעלמו

מפני כבודך יראים שרפים משושי יחשבו לאליםובנשארים הםכפניים ומכסים רגלים ופנים בכנפי

אותו אני היום מקדש שיר לא נידםיםשר מעופפיםפרצופי-תריסר ראשי-הוי תריסר חדש

20 שמות- רב

כולך אש

ќтвержdь нбса на славu и6мени твоему простры2 2 на w4блаку нбcную лещащее 6сz по d тобою6 нбо и6 да под нимь поточиши слнце и скрываеши в нощи да не бuдет мнимо бъ иbull uчини на ниlt пuт мцcю и6 звэзdамь и сего bull малиши и6 расьтиши а звэзdы нареши преходzт да не и6 ти мними бuдuт бз и t лица славы твоея боя6тсz серафими шестокрылатіи и6 покрывают нозэ и6 лице крилы своими а прочими летающе поют п cэ непрестан 8но егоbull ннэ азъ сщая6 новu вi верховне вi личне многоименне w4гньнэ

בזק מראך21

יאו קדוש קדוש קדוש קודש אתהקדושיאו יאואיל יאובה

22 צבאות כבוד

אלאביר אומללך23

מיץאמי 24

ךי בר25

מלך

мльнозрачне ст7е ст 7ъ ст7ъ ст 7ь Daggerаw4 Daggerѓw4ва Daggerаw4иль Daggerаw4кадосъ хаcво d саваwF w4млел ltэ илавирь амимись вариlt вэчныи црю крэпкыи силне

Χερουβὶμ τετραπρόσωπα השוו פרצופין-על פי דגם של דו צופיןפר-אפשר גם טטרה בעלי ארבע פנים 17

Adversus haereses 311 אצל אירנאוס םיעיני-מרובי מילולית 18השמש הולכת ) ה יטיליםתה לשמש שם אהל בהםאולי על פי הפסוק ( מתחת לשמים ומעל העננים שהרקיע פרו 19

שסבורים שבלילה בניגוד לדעת חכמי האומות בי ישראל בפסחים צד עכדעת חכמ ו ובלילה מעליוביום מתחתי שהחמה מתהלכת בלילה ממערב למזרח דרך צפון ובניגוד לדעת ספר חנוך החמה מתהלכת למטה מן הקרקע

) 4QEnastrb ar (בדי בה צפנין ומתכנסין וסחרין כל ערבי שמיא ואזלין למדנחי שמיא] ולצפונא צפון[ וקריןועמוד על רגלך השמש שיראה בלילהכפי שנאמר בקטע מפורסם על השבעת שהיא גם דעתו של ספר הרזים

) 113 עמ לעיל(מאגיים הפפירוסים השמופיעה בין תפילת יעקבבסוף ותראהו ברוח צפונית הולך למזרח )166 עמ(כט יכפי שמציע ריימונד לי תכןיי ולכוון מזרחצפוןשבע פעמים לכיוון אמר תפילת יעקב באה הוראה

אך העובדה שתפיסת לקוסמולוגית הנה בצירוף לתפיסה שאפשר להסביר הוראה זו על ידי זיקה בין יעקב לשמש ןאה ביניהומחלישה את כוח ההשו הסלאבית אחרת לגמרי תפילת יעקבתנועת השמש בלילה ב

ב פניםבעל י ב ראשיםבעל ישעניינם ) vocative-ב(סיון שלי לחקות את שמות התואר המורכבים יזהו נ 20 תרגום מוטעהndash Lightning-eyedאצל לנט ברק בזקומי שמראה ndash) мльнозрачне) vocativeסלאבית 21

зракъ ndashנית יוולהשוו עיןולא צורה או מראה פירושו או מבטἀστραπήμορφος) התאולוג שמעוןהמילה מופיעה בתפילת אברהם )LiddellampScott -מובא ב (ἀστραποειδήςו) 4629המנון החדש

106השוו בדניאל Lightning‐visionedתירגם נכון וכאן רובינקביץ) 1715(שבאפוקליפסה של אברהם лицe же є 3гw2 ѓки зрёніе м0лніи אה ברקופניו כמר καὶ τὸ πρόσωπον αὐτοῦ ὡσεὶ ὅρασις

ἀστραπῆς 283בבשורה לפי מתי бё же зрaкъ є 3гw2 ћкw м0лніz ἦν δὲ ἡ εἰδέα αὐτοῦ ὡς ἀστραπὴ לייכט מתבסס על תרגום מוטעה זה בהפיכת תפילת יעקב לתפילה )דליטש (ויהי מראהו כברק

The adjective lightning-eyed finds a beautiful parallel in the theophany of Helios in PGMלהליוסIV 703 Then you will see lightning bolts leaping from his eyes (epeita opsecirc autou ek ton

ommatocircn astrapas) כמו כל ביטוי שיש לפי דרכו של לייכט התרגום הנכון ניתן לגייס לאותה מטרהאת אמנם גםשהם אלא מחזיונות דניאל ויחזקאל לא מתיאורי הליוס כמובן אלא שבאמת הדימוי הזה נובע ין של אוריבו ענ

ברור שמראה רקע המיתי של אותו דימויהואם לדבר על כל מסורת תיאורי המרכבה ביהודות ובנצרותלהתשתית והית חשובה יותר מאל השמש דמות אלndashשמים הגשם וה אלא לאל הסערה בזק שייך לא לאל השמשברק

) יוונית עד לתקופה ההלניסטיתהדת וב מקרא דתות מסופוטמיה וכנענן(במקורות עתיקים וקלאסיים צבאקדושndash Rי בכ 22 13הערה 61 עמ השוו לעיל 2324 R או אמץ מץ במץ אבץ וכו ותהשוו בספרות ההיכל צמיאמי )G13 G17( צממצמצם אמץ כאמץ)סינופסיס

שת בבא יההוא מץקשור אולי עם העובדה ש מץריבוי שמו מאגיים עם יסוד וכדומה )955 369 אחריה באה מיד ברוך אמיץ אל אביר מלך עולם צבאות כבוד קדוש יהואל יהוה יהושורת מילים בתעתיק 25

אל אביר ואמיץ להיות תרגום של ותכמה מילים שעשוי מלך עולם ות מופיעןשורה של מילים סלאביות שביניהיוצא אם זה נכון תה מלאה יותר אלא שהשתבשה על ידי המעתיקיםיתאמה היהתכן שהיי ברוךמילה הכ ואח

יכול להיות שבזה משתקף מעמד ביניים של ום בתעתיק ובתרגndashים יארי האל באה פעמושאותה שורה של ת השוו א בין שמות האל ממש ובין ביטויים תיאוריים גרידndash כינוייםה

231

נצחי26

מלא שמים ברוך סובל גדול גיבור עזוזוכל העולמים כבודך ים ותהומות וארץ

27 שמע

превеликыи терпэливе блгословенне наполнzяи

יש שמות שנמחקין ויש שמות שאין נמחקין אלו הן שמות שאין נמחקין כגון אל אלהיך אלהים אלהיכם אהיה אשר

בל הגדול הגבור הנורא האדיר והחזק והאמיץ העזוז חנון אהיה אלף דלת ויוד הי שדי צבאות הרי אלו אין נמחקין א )שבועות לה א( נמחקין וורחום ארך אפים ורב חסד הרי אל

גיתאמופיעות בספרות ההיכלות ובספרות המהסחאות דומות וין להזכיר כאן נייש ענ 357סינופסיס (לו ובשמו משביעיןשעינינו מייחלות ברוך שמו הגדול והנורא החזק והאמיץ האדיר והאביר

)היכלות זוטרתי אלהי ישראל יתברך שמו האל הגדול הגיבור והנורא האדיר האביר האמיץ החזק האל הנערץ הנפלא יי

)מעשה מרכבה 582סינופסיס ( הנשגב היושב במרחבי מרום והעושה רצונו בעולמו ואין מי יאחר של חכמי הלכה לנוסחאות מעין אלהםמוסרת על התנגדותגמרא רבי יוחנן ורבי יונתן אזלין מיעבד שלמא באילין קורייתא דדרומה עלון לחד אתר ואשכחון לחזנא דאמר האל הגדול

אמרו לו אין לך רשות להוסיף על מטבע שטבעו חכמים בברכות הגבור והנורא האביר והאמיץ ושיתקו אותו )בברכות סב עירושלמי (אך גם תיאור האל פה מופיעים לא רק שורת תארים דומה )רקיע ד (ן מיוחד בציטוט הבא מספר הרזיםייש עני ת השמש במסלולוכוגם הול נושא הכל בזרועוכמשביע אני עליכם המלאכים המנהיגים את השמש בכוח גבורתכם במסילות רקיע להאיר עולם במי שקולו מרעיש את

הארץ ומעתיק הרים באפו ומרגיע הים בכוחו וממוטט עמודי עולם במבטו ונושא הכל בזרועו ונעלם מעיני כל חי בשמו הגדול והנורא והאמיץ והאדיר והעזוז והגבור ויושב בכסא גדולת מלכות כבוד קדשו ומשוטט בכל העולם

כם שתעשו רצוני ובקשתי בעת ובעונה הזאת והקדוש והחזק והנפלא והנסתר והנישא והנאור מזכיר ומשביע אני עלי ותסירו צנור השמש ואראהו פנים בפנים כשהוא בחופתו ואל אתלהט מאשכם ותנו לו רשות לעשות רצוני

ראו (את העיבוד לתפילה הפונה להליוס תפילת יעקבלייכט מדמה לגלות ב יש לשים לב למקבילה זו בהקשר אחר הבאה מן הקובץ שמכיל את התפילה המפורסמת והנה במקבילה זו) 117הערה 247 ועמ21הערה 230 עמ

עיני כל חימ הוא נעלם אואדרב משיבדמות האל עצמו אין שום סממן ש ושעוסק בעניין השמש להליוס נצחעולם בהוראת אפשר גם מלך עולם 26צבאות באה אחרי קדוש קדוש קדוש נצחים כבודךוכל העולמים ים ותהומות מלא שמים וארץ ההנוסח 27

סוח המקראי על הסטייה מן הני מלא כל הארץ כבודובטקסט המקראי הסיום הוא ) בהפסקת כמה מילים באמצע(הנה השינויים גיון ולסנקטוס מאשר לתפילה יהודיתהניסוח של התפיסה קרוב יותר לטריסהלדעתו עמד לייכט

David A Fiensy ורא עליהם מצביע לייכט אופייניים לתפילות יהודיות הלניסטיות שטריסהגיון נמנה עליהםשPrayers Alleged to Be Jewish An Examination of the Constitutiones Apostolorum Brown Judaic

Studies 65 Chico 1985 Pieter Willem van der Horst The Greek synagogue prayers in the Apostolic Constitutions book VII From Qumran to Cairo (1999) pp 19-46 David Flusser Sanktus und Gloria Abraham Unser Vater Juden und Christen im Gespraumlch uumlber die Bibel ed O Betz M Hengel P Schmidt Leiden 1963 pp 129-152 Judith H Newman Holy holy holy the use of Isaiah 63 in Apostolic Constitutions 7351-10 and 8126-27 Of Scribes and Sages Early Jewish Interpretation and Transmission of Scripture Volume 2 Later Verions and Traditions ed

Craig Evans (2004) pp 123-134 נוסחת טריסהגיון מסתיימת הדמיון אינו כה ספציפי בנוסף לכך πλήρης ὁ οὐρανὸς καὶ ἡ γῆ τῆς δόξης αὐτοῦ רוח הנה בקומראן מופיעה נוסחהו מלא שמים וארץ כבודו

עמ מגילת ההודיות יעקב ליכטורא )1QHa 812 (]ול[בודך מלוא כ]כ[מים והארץ ]ש[מלוא ה] שך [קודעקבות של קדושת יוצר ופסוקי דזמרה במגילות קומראן ובספר בן ויינפלד משה עודוורא 3הערה 202-201

)ןתש (25דעת קוי יסוד להתהוותה של הקדושה וגיבושה אילן-מאיר בר 26-15 עמ )ותשל(תרביץ מה סירא על הקדושה והצפייה משה אידל עו- סטעמ )אתשנ( סיני קח נקדש את שמך בעולם ויינפלדמשה 20-5 עמ

Esther Glickler Chazon lsquoThe Qedushah liturgy and its טו- זעמ )טתשנ(מקומראן עד קהיר במרכבהhistory in light of the Dead Sea Scrollsrsquo 17-7 עמ חלק אנגלי שם גם התרגום לישעיהו מרחיב את נוסחת הקדושה

ומקבלין דין מן דין ואמרין קדיש בשמי מרומא עלאה בית שכנתיה קדיש על ארעא עובד גבורתיה קדיש לעלם ולעלמי עא זיו יקריהעלמיא יי צבאות מליא כל אר

לעלם ולעלמי עלמיאמשום ש סולם יעקבלטקסט של יותר התרגום מספק התאמה מלאה השוואה לטריסהגיוןב נצחיםכל העולמיםמקביל ל

The explicit statement of)162 עמ(גנוסטיים הרמז לאיאונים כל העולמים כבודך מלאלייכט דימה למצוא בביטוי the Prayer of Jacob that the glory of the good creator of the world fills ldquoall the aeonsrdquo could thus be

a refutation of the Gnostic concept that parts of the created world are devoid of Gods glory שימושהם האיאונים של העולמיםניח שנ יתירה מזו חודי לגנוסטיקאים ואינו מוכיח כלוםיבמונח זה אינו י

העולם ואילו האלוהיבאורמלאים והם אכן פלירומה שייכים לאיאונים ה גנוסטיהמינוח הלפי הרי הגנוסטיקאיםהוא הדין לגבי הטענה שיחס חיובי לאדם לאיאוניםמחוץ קיימים מחוץ לפלירומה וסדמיאורגוהארכונים וה הגשמי

שלילי לאדם הראשון אינו יחס חיובי שוב) 165-164 עמ(גנוסטית של המחבר -הראשון מעיד על מגמה אנטי אדם הראשון נעלה על לטענת גנוסטיקאים רבים אואדרב גנוסטיקאים ולא את מתנגדיהםהמאפיין לא את

כותב ואילו במסקנות הוא ערה בלבדויש לציין שבגוף המאמר לייכט מעלה את הזיקה הגנוסטית כהש דמיאורגוסsome elements are strongly reminiscent of Gnostic speculations (p 166) כמו כן הוא מדבר במסקנות

תעל ההשערה הגנוסטישנבנה נוסף ךהאם זהו נדב ן זהי שבגוף המאמר לא הזכיר עניאף על מקורות בוגומיליים Толковая Палея 1477 годаדורה פקסימיליתמה (Синодальная Палея Син 210)הטקסט לפי כתב יד 28

Общество любителей древнерусской письменности т 93 (СПб 1892) 100 עמa-107b סימנוS

232

תן בקשתי שאני מבקש ממך תהילתי שאני מהללך כי אתה אל עזוז ואדיר ונכבד תבשר לי פתרון חלומי

האדון שלי ושל אבותי האל הקדוש

небеса и6 землю море и6 без dны и6 всz вѣкы славы твоея6 ќслыши пэние мое6 и6мbullъ вэспэ lt тz и6 даижdе ми прошение мое его bull прошю ќ тебэ и6 възвэсти ми разрdшэение сна моегоgt я6ко ты е 6си бъ крэпок и державенъ и6 славенъ бъ ст 7ъ гcь мои и6 wць мои6хъ28

יש הרבה מן המשותף בין תפילה זו ובין טקסטים אחרים היבטים שונים של הטקסט הזה דורשים דיון מפורט

יש לדון גם בקשר בין תפילה זו ובין באפוקליפסה על שמו29 אברהםבמיוחד תפילת אפוקליפטיתהבספרות במסגרת דיוננו בסוגיית פני האל נתייחס מאגייםהפפירוסים השנכללה בין תפילת יעקב ו30תפילת יוסףזה שיש )ראשי-תריסר( שנים עשר ראשיםוזה שיש ל ר שיעקב מתאר את אלוהיו בפנייתו אליוואיבעיקר לת

ב שלבים יויש ב המספר שנים עשר ממלא תפקיד חשוב בחזיון הסולם) פרצופי- תריסר( םים עשר פנילו שנ כמצבההושאחר כך הוצב כתבנו לעיל שהסולם מיוצג על ידי האבן שיעקב שם מראשתיו ד פניםעליהם כ

אותה י מסורת אגדיתוהנה לפ בראש הסולםשאש הצגים את פני יששם את ראשו על האבן מי פניו של יעקב אבן התהוותה משתים עשרה אבנים

ויקח מאבני המקום וכתיב ויקח את האבן אמר רבי יצחק מלמד שנתקבצו כל אותן אבנים למקום אחד וכל אחת ואחת )ב עבבלי חולין צא( אומרת עלי יניח צדיק זה ראשו תנא וכולן נבלעו באחד

ד שנים עשר שבטי ישראל כנגן שתים עשרה אבנים הלפי בראשית רבה

ה שהוא מעמיד שנים יהודה אמר שנים עשרה אבנים נטל כך גזר הקב נחמיה ורבנן ר יהודה ור ויקח מאבני המקום רעשר שבטים אמר אברהם לא העמידן יצחק לא העמידן אני אם מתאחות הן שנים עשר אבנים זו לזו יודע אני שאני מעמיד

אבנים אמר אברהם יחד ב שבטים רבי נחמיה אמר נטל ג אבנים זו לזו ידע שהוא מעמיד יבב שבטים כיון שנתאחו ייה מיחד שמו עלי וכיון אבנים זו לזו יודע אני שהקב ה שמו עליו ואני אם מתאחות הן גה שמו עליו יצחק יחד הקבהקב

)בראשית רבה סח יא( ה מיחד שמו עליושנתאחו ידע שהקב

רישומה של המסורת אבנים כנגד שבטי ישראל היא מסורת עתיקה ביותרהתים עשרמסורת על שהלמעשה סיון יעשה ניואך טבעי הוא שי מסורת על אבן ישראלההזאת במקרא ניכר אולי אף יותר מאשר רישומה של

) שמות כד(ברית בסיני מסופר הבכריתת ןלאחד ביניה

) ה( מזבח תחת ההר ושתים עשרה מצבה לשנים עשר שבטי ישראל וישכם בבקר ויבןיויכתב משה את כל דברי י) ד(ויקח משה חצי הדם וישם באגנת וחצי הדם זרק ) ו( פריםייוישלח את נערי בני ישראל ויעלו עלת ויזבחו זבחים שלמים ל

ת הדם ויזרק על ויקח משה א) ח( נעשה ונשמעיויקח ספר הברית ויקרא באזני העם ויאמרו כל אשר דבר י) ז( על המזבחויעל משה ואהרן נדב ואביהוא ושבעים מזקני ) ט( עמכם על כל הדברים האלהיהעם ויאמר הנה דם הברית אשר כרת י

ואל אצילי בני ישראל לא ) יא( ויראו את אלהי ישראל ותחת רגליו כמעשה לבנת הספיר וכעצם השמים לטהר) י( ישראל תושלח ידו ויחזו את האלהים ויאכלו ויש

לדעת 31מהווים מערך פולחני אחד) שגם הוא כנראה בנוי מאבנים לא מסותתות(מצבות והמזבח השתים עשרה חצי הדם 32מצבות את שבטי ישראל והמזבח את האלוהיםה ndashצגים את שני צדדי הברית יהם מי ד קסוטומ

וכדומה עינים-מרובה זה שבזק מראהוארי האל ות שם יהואלהבין השאר 29והנה באפוקליפסה של אברהם ובסולם יעקב) фанданы сμрскыz(ארם -מציין את פדןהלנט מציין דמיון בלשון 30

נמצאת מקבילה יוונית של אותו ביטוי אלא כל המשפט שבו היא מופיעה קרוב למשפט שלא רק תפילת יוסףב מתאים בסולם יעקב

Ἐγὼ δὲ ὅτε ἠρχόμην ἀπὸ Μεσοποταμίας τῆς Συρίας ἐξῆλθεν Οὐριὴλ ὁ ἄγγελος τοῦ θεοῦ

אוריאל) לקראתי(יצא ם אר-בבואי מפדןו אלהיםמלאך

и6 егdа идlt z tфанданы сμрскыz противу и6савu бртu моемu пріде ко мнэ и6 блгcви мz

ובבואי מפדן ארם לקראת עשיו אחי בא ובירך אותי) מלאך שריאל(אלי

שניהם מסבים אותו להופעת מיםושניהם עורכים בו שינויים דו ט מבראשית להיםלשונות שתי המקורות כאן מושפעכנראה יוצר מיזוג בין התגלות זו ובין סולם יעקבמסבה אותו להתגלות במעבר יבק ואילו תפילת יוסף ndash המלאך

אך לאחר מכן מתפתח ללא מאבק אמנם מלאך כאן בא לכתחילה לברך את יעקב זו שמדובר עליה בפרק לה и עימות не повѣдя ми имени своего донележ заклях и עד אך הוא לא הגיד לי את שמו

שהשבעתי אותולדוגמא (ובבירור יחסן הכרונולוגי מסורות שלהםהזיקה בין שני המקורות יש עניין בהשוואה מפורטת בין הלאור בשם ndashמאוחרת יותרה ואילו נוקבת בשם שריאל יותרקדומה שנחשבת מסורת על אודות המלאך שנגלה ליעקבה

)10הערה 405 עמ OTP ΙΙ -ב סולם יעקבבמבוא ל רלסוורת צו ראאוריאל) שאינה מתיישבת עם לשון הפסוק(פרשנים מזכירים את האפשרות מצבות כאחדלפועל בנה מתייחס למזבח וה 31

William HC Propp Exodus ורא(מזבח של אליהו בהר הכרמל הכמו המצבותןשהמזבח עצמו נבנה מאות19-40 A New Translation with Introduction and Commentary The Anchor Bible Doubleday

2006 p 294( 218-217 עמ בירושלים תשמ פירוש על ספר שמות משה דוד קסוטו לדוגמאורא 32

233

אצילי בני ישראל רואים עקב בדומה לי33צגות את העםיעל המצבות המי כנראהndashניתן על המזבח וחצי הדם מסורת על שתים ה) סא הכבודיבחזון יחזקאל אבן ספיר הוא כ(אבן ספיר הי ישראל הניצב על לבנתואת אל

תחת מצב רגלי הכהנים נשאי ארון הברית האבנים ותכאן נלקח גם בספר יהושעהעשרה אבנים מופיע המזבח משתים עשרה אבנים כמספר שבטי בני יעקבמתואר כיצד אליהו בונה את ספר מלכים א פרק יח ב

ויקח אליהו שתים עשרה אבנים ) לא( ההרוסיויאמר אליהו לכל העם גשו אלי ויגשו כל העם אליו וירפא את מזבח י) ל( ויעש תעלה יויבנה את האבנים מזבח בשם י) לב( אליו לאמר ישראל יהיה שמךיכמספר שבטי בני יעקב אשר היה דבר י

ויאמר מלאו ארבעה כדים מים ) לד( ויערך את העצים וינתח את הפר וישם על העצים) לג( ית סאתים זרע סביב למזבחכבוילכו המים סביב למזבח וגם את התעלה מלא ) לה( ויצקו על העלה ועל העצים ויאמר שנו וישנו ויאמר שלשו וישלשו

מים

דואלוזיות לכריתת הברית למרגלות הר סיני בולטות מאה 34אליהו פועל כאן כמשה השני כמו במקרים אחריםכאן המזבח עצמו בנוי מאבנים ndash המזבח והמצבות ndash צוג נפרד לאל ולשבטיםיבו היה יש בניגוד לטקס בסיני

אזכור של שינוי השם מיעקב לישראל בהקשר של בניית המזבח רומז בעיקר ה את שבטי ישראלותהמסמלוגם קיום הנדר שניתן של החזון שבפרק כח) חלקי(בפרק זה מתואר מילוי ית להלמסורת מעין זו שבבראש

לכן נראה הם מייצגים את האחדות של שנים עשר שבטי ישראל למזבח וליעקב יש בעצם אותו תפקיד35שם סדימי מקי המסורות הקשורות בדמותו של יעקבושאגדות על שתים עשרה אבנים שהתלכדו למצבה נובעות מע

כשם שהמזבח ישראל התלכד משנים עשר שבטים-יעקבש וכשם 36סד אתר הפולחן המרכזייהאומה ומיהשוו שנים עשר (שבטים המוצב ארצה מייצג את שנים עשר הכך הסולם והמצבה נבנו משתים עשרה אבנים

- תריסריים לדעתי פשר הביטווזה הפנים העליונים שבראש הסולם וכך גם דמות דיוקנו )שלבים בסולם

מתאים להנחה שנדונה פניםלפני ראשיםאזכור המופיעים בתפילתו של יעקב פרצופי-תריסר ראשיויקח את האבן וכן (וראשו מגע השמימה של תאנתרופומורפי- שדימוי הפנים נובע מקריאה מילוליתלעיל

חזיר אותנו לריבוי פנים שבמקדשפירוש זה מ) אשר שם מראשתיו וישם אתה מצבה ויצק שמן על ראשה

יצגים את כלל ישראליהמ על שבעים זקניםndashלדעת אבן עזרא שם קסוטו 33 פסיקתא רבתיורא 34 היעקב חלם את חלומו תחת האלון שהוא אלון בכות של פרק ל ספר יובלים יוצר זיקה נוספת בין שני הסיפורים 35

James L Kugel Levirsquos Elevation to the Priesthood in Second Temple writings HTR אצל עודוורא861 (1993) pp 1-64

עשו מאמץ גדול למקם את חזון הסולם והקמת תם לא היה מתקבל שום מרכז פולחני מלבד ירושליםשעל דע לחז 36כפי שמסופר ויש להעיר שגם לגרון ארונה נקשרה מסורת על שיתוף של שנים עשר שבטים המצבה בהר המוריה

דוד בספר שמואל יי-מלאךעמד ) מעליו(דוד קונה גורן שבו אכב-טוכה ובדברי הימים א כא-טזכד בשמואל בכיון שראה דוד מקום שראוי לו ל לדעת חז שש מאות שקל זהבndashולפי דברי הימים א משלם חמישים שקל כסף

נשא מב ספרי (מכל השבטים מאות שקלי לבנות בית הבחירה עמד וכינס חמשה שקלים מכל שבט ושבט נמצאו ו יש להעיר שבדברי הימים א מופיע משפט המזכיר את דברי יעקב בבית אל )בבבלי זבחים קטז ע יא זאת הברכה י

יש להעיר שבעוד שבשמואל מדובר סתם על ) אכב ( האלהים וזה מזבח לעלה לישראליויאמר דויד זה הוא בית י קוםויפגע במכמו ב וייתכן שיש בזה משמעות של אתר מקודש מקום הגורןא מדובר על בדה קניית הגורן

David Vanderhooft Dwelling beneath the Sacred Place A Proposal for Reading JBL 1184ראו((1999) pp 625-633(

הערה 234 עמ להלןורא(מדגישה פעמים רבות את תפקיד השבטים במקדש ובעבודה ) 11QT(מגילת המקדש העשוי בידי האל עצמו ונעלה מן המקדש אל קשורים כאן למקדש שמימי אסכטולוגי-ברית בביתהדמות יעקב ו) 41

( 11Q 19 XXIX 2- 10 ) הירושלמי ] כמה מועדי ב יהוה ל תעשו [ אלה 2 ] שכין[ א אשר בית ב [ ] כמה נסכי ל ו כמה עלותי ל 3 זה ה משפט ה תורת כ ו יומ ב] יום דבר [ לותעו [ ] ו עלי י שמ 4 בו יקרי ר אש כול ל מה נדבות מ בד ל ישראל בני את מ תמיד 5 ] מה[ה ל רצון ל י ל יאו יב ר אש מה נות מת כול ל ו המה נסכי כול ל 6 שכנתי] ו [ עולם ל הם ל אהיה אנוכי ו עם ל י ל היו ו ם רציתי ו 7 אשכין אשר י כבוד ב י דשק]מ את [ אקדשה ו עד ו עולם ל מה את 8 י שד מק את אני אברא ר אש ברכה ה יום עד י כבוד את ו עלי 9

אל בית ב יעקוב עם כרתי אשר ברית כ ימים ה כול י ל ו הכינ ל 10 אל ומעלה על נס את משה-מזלזל במסורת בית שמבקר את יעקב אפשר לתאר זאת כתשליל של עמדת הנביא הושע

Joshua Jay ורא אל-מעלה על נס את יעקב ואת הברית בביתו מגילת המקדש לעומתו מעלימה את משהSchwartz Jubilees Bethel and the Temple of Jacob Hebrew Union College Annual 56 (1985) pp 63-85 Michael O Wise The Eschatological Vision of the Temple Scroll JNES 492 (1990) pp 155-172 Lawrence Harvey Schiffman The Theology of the Temple Scroll JQR 85 1-2 (1994) pp 109-123 James C VanderKam The Theology of the Temple Scroll A Response to Lawrence H Schiffman pp 129-135 Esther Eshel Jubilees 32 and the Bethel cult traditions in Second Temple literature Things Revealed Studies in Early Jewish and Christian Literature in Honor of Michael E Stone Ed by Esther G Chazon David Satran and Ruth A Clements Leiden 2004 pp

21-36

234

שבטיםהאך הואיל והמקדש מחבר ומלכד את שנים עשר המרכז הפולחני הוא מקום שבו מתגלים פני האלתבנית תריסרונית מופיעה גם בפנים האלה כלולים שנים עשר פני השבטים והוא עצמו מתחבר ומתלכד מהם

ין לחם הפנים כרפרזנטציה של פנים ייר שוב את ענ בנקודה זאת אפשר להזכ37במקדש באופנים שונים הקשר בין לחם הפנים ובין שנים עשר 39 ולהוסיף עתה שהוא מכוון כנגד שנים עשר פנים עליונים38אלוהיים

41 וכנראה נרמז גם במגילת המקדש ובתרגום יונתן40שבטים מוזכר אצל פילוןה

שנים עשר שבטים כמערכה העליונה ב

יש חשיבות מיוחדת מבחינתנו לדימויים של רפרזנטציה פולחנית של שנים עשר פנים עליונים זואבנוסף לדוגמבדרך כלל של הקוסמוס ושל המערכה העליונה בהם השבטים מופיעים כיסודות ארכיטקטוניים של המקדשש

שר שערים שנים ע42הקשורה לרוחות העולם בהקשר זה תבנית תריסרונית מהווה הרחבה של תבנית מרובעת הנקראים על או של ירושלים) שאו שערים ראשיכם ט יש להם ראשיםזדשלפי מזמור כ(של המקדש

-2110( ובחזון יוחנן 43מגילות ים המלחב )לה-לאפרק מח(ן זה הובלט בספר יחזקאל י עניndashשמות השבטים בתפילה ) 4Q209 f232 76 אחנוך (גם בקצות היקום ישנם שנים עשר שערים לארבע רוחות השמים ) 14 ומתחת זרעת עולםהמבוסס על הפסוק נושא עולם כולו מתחת לזרעומופיע משפט סולם יעקבשב

ב שבטיםב עמודים כנגד יין זה בסמיכות לדעה שהעולם עומד על ייהנה בגמרא נזכר ענ) כז לגריםדב( ובין זרועות עולם ןעשר גבולי אכלוסי-שניםואילו ספר יצירה מזהה בין

הארץ על מה עומדת על העמודים שנאמר המרגיז ארץ ממקומה ועמודיה יתפלצון עמודים על המים שנאמר לרוקע הארץ על המים מים על ההרים שנאמר על הרים יעמדו מים הרים ברוח שנאמר כי הנה יוצר הרים ובורא רוח רוח בסערה שנאמר

זרועו של הקדוש ברוך הוא שנאמר ומתחת זרועות עולם וחכמים אומרים על שנים רוח סערה עושה דברו סערה תלויה ב ) ב עחגיגה יב(עשר עמודים עומדת שנאמר יצב גבולות עמים למספר בני ישראל

גבול מזרחית gtצפונית lt)דרומית(גבול מזרחית מופצלין לששה סדרים מופסקין בין רוח לרוח עשר גבולי אכלוסין-שניםגבול מערבית גבול צפונית רומית צפונית מערבית) צפונית(גבול גבול צפונית תחתית גבול מזרחית תחתית רומית גבול דרומית תחתית gtדרומית מזרחיתlt) מערבית תחתית(גבול רומיתgtדltגבול מערבית גבול מערבית רומית תחתית

)בה מפ sect47 ספר יצירה (זרועות עולםוהן הן ומרחיבין והולכין עד עדי עד גבול דרומית רומית44

בספר ) ח לבריםדב (יצב גבולות עמים למספר בני ישראלמן הפסוק על שנים עשר עמודים חכמים לומדים כידוע בפסוק יש רומז אליו באופן ברור גבוליםאך הלשון ) כמנהגו של הספר הזה(נזכר אינו יצירה פסוק זה

בני גורסים בני ישראל שני כתבי היד של ספר דברים בקומראן במקום 45דואשינוי נוסח משמעותי מ ἔστησεν גם תרגום השבעים גורס4QDeutq(46[] (בני אלו) 4QDeutj (והיםאל ὅρια ἐθνῶν

κατὰ ἀριθμὸν ἀγγέλων θεοῦ או יצב גבולות עמים למספר מלאכי אלהיםυἱῶν θεοῦ בני

62 18 עמ)7הערה 6 עמ צוין לעיל( מקדש ומרכבה רחל אליאורורא 37 שם125 והערה 149 עמ לעילורא 38 אני מודה לאסתר שניידר שהעירה לי על כך 39 161 ב על החוקים לפרטיהם 168 על הזיווג 175 מי היורש 40ביום השבת ביום השבת יערכנו לפני יי תמיד מאת ) בדומה למנורה(לחם בא מאת בני ישראל כבר בתורה מודגש שה 41

ל לחם הביכורים משתמשת בלשון המתאר את לחם עמגילת המקדש בדברה ) חויקרא כד( בני ישראל ברית עולם כרך ב 408 106-105 עמ כרך א The Temples Scroll Jerusalem 1983 לפי שחזור של יגאל ידין( הפנים Further Studies in the Temple בניגוד ליעקב מלגרום שם ידין( גם לחמים אלה שנים עשר במספר )79 עמ

Scroll JQR 711 (1980) p 8 עתה ורא קריאתו של ידין מקובלת על רוב החוקרים Donald W Parry Emanuel Tov DSS Reader Leiden 2005 v III pp 152-153( מביאים אותם ראשי ומה שחשוב עוד יותר

( 11Q 19 XVIII 14mdash 16 ) השבטים שתים חטים לחם יהוה ל בכורים חדש חמץ] ת[ל]סו לחם[ 14 אחת ה חלה ה ] יה[תה סולת עשרונים] שני חלות) ( עשרה[ 15 יקריבו ו ישראל שבטי ל ת]ו[טמ] ה ראושי מה הביאו ו[ 16 ואילך154 עמ עיל לוורא Panim אידלורוח ראלקשר בין פנים העל 42 4Q554 (Eacutemile Puech The Names of the Gates of the New (ירושלים החדשה המקדש ובבמגילת 43

Jerusalem (4Q554) Emanuel Studies in Hebrew Bible Septuagint and Dead Sea Scrolls in Honor of Emanuel Tov eds Shalom M Paul et al Supplements to Vetus Testamentum 94 Leiden

2003 pp 379-392 Ithamar Gruenwald A Preliminary Critical Edition of Sefer Yezira Israel Oriental וין הנוסח ראילענ 44

Studies 1 (1971) pp 163-164 A Peter Hayman Sefer Yesira Edition Translation and Text-Critical Commentary Tuumlbingen Mohr Siebeck 2004 pp 50 149-151

Samuel Loewenstamm frac34h tlxn Studies in Bible Scripta Hierosolymitana Vol XXXI edited ורא 45by Sara Japhet Jerusalem Magnes 1986 pp 177ffסקירת המחקרורא ו Paul Sanders The

Provenance of Deuteronomy 32 Oudtestamentische Studieumln 37 Leiden 1996 p 154ff 46 P W Skehan A Fragment of Song of Moses from Qumran Bulletin of the American Schools of

Oriental Research 136 (1954) pp 12-15

235

גרסת המסורה נתמכת על ידי תרגומים יווניים של עקילס של הגרסאות עתיקה היא מחלוקת זו 47אלוהים 52הנוסח השומרוניו 51 תרגומים ארמיים50 פשיטתא49 וולגטה48סומכוס ותיאודוטיוןמלאכים מדובר על שבעים בני אל נראה הגיוני יותר בנוסף לכך שעדיו עתיקים יותר נוסח השבעים

שחילקו )מקראית- בתרה במסורת ndash אשרה מוזכרים בכתבי אוגרית ושבעים שרי האומות שבעים בני(עליונים בפסוק הבא נאמר שעם ) מספר זה מבוסס על רשימת העמים בבראשית י(ביניהם שלטון על שבעים אומות

ןשגם נוסחת המסורה מתכוונת לשבעים אומות שגבולותיההיא רווחת ההנחה ה 53הישראל נפל בחלקו של הויתרגום יונתן אמנם עושה הרכבה ) ה אותשמ כז מואשיתבר(נקבעו לפי מספר נפש בני יעקב הבאים מצרימה

וחילק את הלשונות ) ז יאאשיתהסבר ללשון רבים בבר(האל ירד עם שבעים שרי האומות גרסאותהי תבין ש והאומות כמספר בני ישראל

נח באפרשותיה מכתבין ולישנין לבני נשא בדרא דפלגותא בי היא זימנא באחסנות עילאה עלמא לעממייא די נפקו מבנוי דקים תחומי אומיא כסכום עם שובעין מלאכיא רברבי עממין דאתגלי עימהון למחמי קרתא ובי היא זימנא ארמא פיצתא

מניין שובעין נפשתא דישראל דנחתו למצרים

וזו גם כמו במסכת חגיגה וספר יצירה(ם ישראליים עתיקים מדובר על מספר השבטי-ץבתרגומים אר ברם 54)דעתם של רבים מפרשני ימי הביניים

) נאופיטי(אתקן תחומין לאומיה למניין שבטייה דבני ישראל באחסנת עילאה אומיה בפרישותיה לישני בני אנשא אקימת )התרגום המקוטע( בני ישרד למיניין שבטי באחסנות עילייא אומיא בפרשותיה לשני בני אנשא קבע תחומין לאומיי

יזהיא יז) שלא שרדה בעברית(הפסקה הראשונה כמה פסקאות שרומזות לפסוק הנדוןותבספר בן סירא נמצא

לכל גוי הקים שר וחלק יי ישראל הוא

ἑκάστῳ ἔθνει κατέστησεν ἡγούμενον καὶ μερὶς κυρίου Ισραηλ ἐστίν

פסוק זה שובר בלשונו לפסוק טndash יהוהצלע השני ק ח של דברים לב לפסוה בתוכנמה מתאינההצלע הראשו

כל מעשיהם (ובין זה שלאחריו ) לא יסתרו מנגד עיניו דרכיהם לפניו תמיד (פסוק שלפניו הרצף הגיוני בין וברור שהוא פסוק זה אין ענינו לכאן צ סגלמכאן הערתו של מו )ועינו תמיד על דרכיהם כשמש לפניו

55)קו עמ ספר בן סירא השלם (ס עצמו ונשתרבב לכאן ממקום אחראבל אפשר שהוא של ב תוספתקיימת זיקה לשונית ברורה בין תחילת שירה זו ובין שירת שבח אבות העולםיה נמצאת בי השנאהדוגמה ובין השיר שלו לה בין השירה האפית המסיימת את ספרו של משתכן שבן סירא התכוון ליצור הקבי יהאזינו

שנתמך על ידי (וגי של השני אך נראה שהוא אינו אלא תיקון סופרים תיאול הנוסח הראשון נמצא ברוב כתבי היד 47

John William Wevers ed Septuaginta Vetus Testamentum ורא) סלפנה מאה א 266פפירוס פואד Graecum Auctoritate Academiae Scientiarum Gottingensis Editum vol III2 Deuteronomium

Goumlttingen Vandenhoeck amp Ruprecht 1977 p 374 92 על צאצאי קין(נוסח השבעים נדרש אצל פילון- להלןואך רא יז נרמז כנראה נוסח קרוב לשבעים ולקומראןגם בבן סירא יז) 91

Fieldמהדורת הקספלהורא εἰς ψῆφον υἱῶν θεοῦלהוציא כתבי יד בודדים שגרסתם קרובה לספטואגינטה 48 12 הערה 320 עמ כרך א 1875אוקספורד

iuxta numerum angelorum dei מופיע הנוסח Vetus Latinaבכתבי היד של 49ܐ ܐ ܕ 50 ܐ ܫ ܘ ܐ ܐ ܒ ܐ ܬ ܕܒ ܐ ܕ ܐ

כי כשפילג עליון עמים וכשהפריד את בני אנוש הקים תחומי עמים למנין בני ישראל להלןורא 51חבל כי חלק יי עמו יעקב שבפסוק הבא הלשון קרוב יותר לשבעיםאף רהוח כמעט זהה למסנוסח בפסוק ה 52

נחלתו ישראלהרי עם ישראל לא נמנה על מדבר על דור הפלגה אם פסוק ח מספק קריאה חלקה לגמריאינואך גם נוסח זה 53

ר לומר שהוא נפל בחלקו של יי בעקבות לכן אי אפש שבעים אומות ולא עמד לחלוקה ובכלל עדיין לא בא לעולם התנחלות כי הוא ה שלא נכלל באותכוונת הכתוב לומר שדווקא בזה מעלתו של ישראלשאם נניח אותה חלוקה

כידוע אדום וישמעאל כמו עמון ומואב הרי ישנם עוד עמים רבים שאף הם לא נכללו בה מלכתחילה חלקו של ייה לאחד ה ועושה את הוישמבחינה בין עליון ובין הוי של הפסוק וליתאיסטיתפהיו חוקרים שהציעו קריאה

ובין שאר השירה חק ביתר שאת את הניתוק בין פסוהזאת מדגיש הקריאהה מבני אל שעליון חילק ביניהם נחלות כל שכן משאר חלקי ספר דבריםו

םרשב חזקוני בכור שור אבן עזרא לדוגמא 54 Hayward ראו Rudolf Smend Die Weisheit des Jesus Sirach erklaumlrt Berlin 1906 p 358ראו כבר 55

Interpretations of the Name Israel )שכותב 93 עמ )20הערה 106 עמ צוין לעיל The setting of this verse within a discussion of Gods creation of a humanity equipped with wisdom knowledge and a

law of life (Sirach 17 1-24) seems to present problemsבהערה שם הוא כותב בין השאר ומצטט את סגלTo his observations should be added those of J Kugel 4Q369 Prayer of Enosh and Ancient Biblical Interpretation DSD 5 (1998) 131-4 which show the verse to be far less out of place than

Segal suggested לבעיה זו הוא נדרש ndashהבעיה שעליה הצביע כאן סגל היא לא ההקשר הכללי של הפרק ברם ראו הדיונים של הייוורד וקוגל אינם פותרים קושי זה אלא שבירת הרצף בין פסוק יג לפסוק טוndashח בפירושו לפסוק

Samuel E Loewenstamm frac34h tlxn pp 180-182עוד

236

התכוון על ידי השבח שלו לאזן שתכן גם יי(שגם הוא מסיים את הספר וגם הוא מוקדש לסקירת תולדות ישראל של תולדות ישראל מבקשת בכך לתקן ולהמתיק את חכמתיתראייה את גנותם של ישראל שבשירת האזינו

)נבואית של שירת משההקנאות ה

ט-זדברים לב ב-אבן סירא מד

אהללה נא אנשי חסד אבותינו בדורותם

רב כבוד חלק עליון 56וגדלו מימות עולם

זכר ימות עולם בינו שנות דר ודר שאל אביך ויגדך זקניך ויאמרו לך

בהנחל עליון גוים בהפרידו בני אדם יצב גבלת עמים למספר בני ישראל

יעקב חבל נחלתו עמויכי חלק י

פסוקים הנדונים משירת האזינו נוכחים ברקע הל כל פנים ברור שעאך כריע לאיזה נוסח התכוון בן סיראכאן אין לה

לאור זה ) האזינווביטויים אחרים שמזכירים את תחילת נחלהוכן דור ודורבהמשך פרק מד מופיעים שוב (דבריו ןאינ 57העוסק ביעקב אבינו שבח אבות עולם המופיעות בקטע של אלוזיות לפסוקים הנדונים משירת האזינוה

צריכות להפתיע אותנו

וגם ליצחק הקים בן בעבור אברהם אביו

ברית כל ראשון נתנו וברכה נחה על ראש ישראל

ויכוננהו בברכה ויתן לו נחלתו

ויציבהו לשבטים58

רעש-לחלק שנים

καὶ ἐν τῷ Ισαακ ἔστησεν οὕτως

διacute Αβρααμ τὸν πατέρα αὐτοῦ

εὐλογίαν πάντων ἀνθρώπων

καὶ διαθήκην κατέπαυσεν ἐπὶ κεφαλὴν Ιακωβ

ἐπέγνω αὐτὸν ἐν εὐλογίαις αὐτοῦ

καὶ ἔδωκεν αὐτῷ ἐν κληρονομίᾳ

καὶ διέστειλεν μερίδας αὐτοῦ

ἐν φυλαῖς ἐμέρισεν δέκα δύο

Patrick W Skehan Staves and Nails and Scribal Slips (Ben Sira 442-5) BASOR 200 (1970)ורא 56

pp 66-71 Otto Mulder Simon the High Priest in Sirach 50 An Exegetical Study of the Significance of Simon the High Priest As Climax to the Praise of the Fathers in Ben Siras Concept of the History of Israel (Supplements to the Journal for the Study of Judaism V 49) Leiden 2003

p 78 כשם אלוהי עליון ו לבריםבדב ויכוננךשמקביל ל ויכוננהו יש לציין את חלקו יצב נחלהבנוסף ל 57

כדובין השאר במד כמה פעמים שבח אבות עולםמופיע ב כמו שמוסיף ס יי הציב את יעקב אב לשבטים סגל מציע שתי הצעות דורש ביאור יציבהו לשבטיםלשון 58

בסוף הפסוק הקודם מדובר על הפירוש השני נראה פשוט יותר כלומר נחלתו ואולי צריך להגיה ויציבה )סורי(=רומז כאן לארץ נחלתואך האם וכאן מדובר על חלוקתה והצבת גבולותיה לשבטים דהיינו ארץ כנען הנחלה

ndash ויתנהו בנחלהשלנו נאמר בפסוק לפי היוונית חבל נחלתו של ייט יעקב עצמו הוא לפי דברים לב כנען דווקאהם נחלתו גם את הנוסח העברי ניתן לפרש כך שיעקב נהיה לנחלת יי האזינוניסוח שמתקרב למה שנאמר ב

ייחס הן מת נחלתוכינוי הגוף ב) ג קכזילים תהndash שכר פרי הבטן הנה נחלת יי בנים על דרך שנאמר (השבטים ויציבהו לשבטיםו ויתנהו בנחלתוויתן לו נחלתוכדי לעמוד על משמעות הביטוי ליעקב והן לאלוהים

הוא ברית עם האל שבח אבות עולםנושא מרכזי ב יש להתחשב במגמה הכללית של הפרק בזיקתם זה לזה )כדנ כדמה כאמד( הקיםרית הוא אחד הפעלים המאפיינים את הב מדור לדורותשרשרת הבריתות המועבר

בשורות המתארות את יעקב מופיעים כמה פעלים ) כבמד(שמתייחס אף להולדת הבן הממשיך את השרשרת ברית כל ראשון בנוסף לכך נאמר על יעקב ויציבהו לשבטים ויכוננהו בברכה הקים בן נם הקמהישעני שירשותבריתות הראשונהיצג ולמגלם של כל יכלומר יעקב נהיה למ יות בריתעשהו להצ סגל מפרש מ נתנו

ווקכמו פס ין גם בפסוקים הסמוכיםייש ענ ח מטהוסגל מפנה לישעי הקמת הבריתןהקמה והצבה של יעקב ה המדבר על הקמת השבטים

ך לי עבד להקים את שבטי יעקב ונצורי ויאמר נקל מהיות) ו (ויאמר לי עבדי אתה ישראל אשר בך אתפאר) ג( בעת רצון עניתיך וביום ישועה ייכה אמר ) ח (ישראל להשיב ונתתיך לאור גוים להיות ישועתי עד קצה הארץ עזרתיך ואצרך ואתנך לברית עם להקים ארץ להנחיל נחלות שממות

כוח הןברית הזאת המהות הזאת וה ן האלואת הברית בינו ובי עליונה של ישראלהמהות העבד יי מגלה ומגלם את ממוןיהו ושוהוא מקים ומציב וגואל נחלות מידי ת קוסמי שעליו עומדים שמים וארץ

שבתיאור ראשו יצבמנחות המילים המזכירים את וברכה נחה על ראש ישראל ויציבהו לשבטיםהביטויים מצבות של הדעתנו למצבה של יעקב בבית אל ולשתים עשרה עלינו אפוא לתת את התגלות הראשונה בבית אלה מגיע השמימה נבנית משתים עשרה הסולם של יעקב שראשהמצבהה ןמסורת האגדית שמקשרת ביניהל ושבטיםה

חנוך ונח היסטוריה סקראלית) שלב מסוים של(כסיום של שבח אבות עולםיעקב והשבטים נתפסים ב אבניםשל תכלית ) אם כי לא סופי( ואילו יעקב והשבטים הם מימוש חינת התחלה והבטחה לעתידאברהם ויצחק הם בב

- פרהה שלצורה קיצונית של טלאולוגיה היא תפיס תגישה הטלאולוגיבלכן בתיאור יעקב ניתן להבחין ההיסטוריה

237

אופיטי ינהתרגום הר מנוסח המסורה לפי הסבר שנתנו לו מושפע באופן ברו59הנה כאן לשונו של בן סירא

העובדה שבחיבור אחד משתקפים הן נוסח 60לשבטיםמתפרש כאן כ למספר בני ישראל והמקוטעאלא יד אינו מקורישפסוק יזהיא אפשרות אחת ח דורשת ביאור לבריםהשבעים והן נוסח המסורה של דב

גבי כמה ל שהפסוק איננו משתלב בהקשר צ סגלהערתו של מאת ו לעיל כבר ציטטנ הוסף על ידי המתרגם 61פסוקים נוספים הועלתה השערה שהמתרגם הוסיף אותם מתוך מגמה להדגיש את ההיבט הלאומי של החכמה

האפשרות האחרת היא שהפסוק הנדון 62חכמה לתורת משהההמזהה בין כגא פסוק כדידוגמא ידועה ביותר ה ןבדומה לתרגום יונתן ב ןי הגרסאות ושילב ביניהת במקרה זה צריך להניח שבן סירא היה מודע לשהוא מקוריזיקה בבר ומד בני ישראל לפי דעה זו אינו מסתכם בשוויון מספרילמובן מאליו שהקשר בין בני אל עוזיאל

מערכות האלוהזהות בין שתי במהותית או אף בני את מקומם של 63כ-יטט בנוסח השבעים נמצא בדברים ד-חברים לבמפרשים מציינים שרעיון מקביל לד

הירח והכוכבים תופסים כאן השמש אל

ופן תשא עיניך השמימה וראית את השמש ואת הירח ואת הכוכבים כל צבא השמים ונדחת והשתחוית להם ועבדתם ) יט( ויוצא אתכם מכור הברזל ממצרים להיות לו לעם יח יואתכם לק) כ( אלהיך אתם לכל העמים תחת כל השמיםי יחלקאשר כיום הזהנחלה

זיקה כזאת אכן 64צבא השמיםן הנהגת האומות יש זיקה או אף זיהוי בין בני אלוהים ובין כוכביםייוצא שבעני )יג ידעיהו ישהשוו זאיוב לח (ברן יחד כוכבי בקר ויריעו כל בני אלהים ובמקרא65מופיעה באוגריתיזהה את טבעי הוא שמי שסבור שגבולות העמים הוצבו הן למספר השבטים והן למספר בני אללאור זיהוי זה

ב גבולות מקבלת משמעות קוסמולוגית יותר מאשר הצבת ילפי פירוש זה ב מזלותאותם בני אל עם יימצאהו בארץ מדבר יאה גם בתיאור בחירת ישראל מופיעים מוטיבים השייכים לראשית הבר66אתנוגרפית

לאור ורוח אלהים מרחפת ndash כנשר יעיר קנו על גוזליו ירחף והארץ היתה תהו ובהו ndash ובתהו ילל ישמן )תהילים עד( גבולות הארץביטוי ל גבולות עמיםין להשוות את הביטוי יזה יש ענ

ואלהים מלכי מקדם פעל ישועות בקרב הארץ) יב( רת בעזך ים שברת ראשי תנינים על המיםאתה פור) יג( אתה רצצת ראשי לויתן תתננו מאכל לעם לציים) יד( אתה בקעת מעין ונחל אתה הובשת נהרות איתן) טו( לך יום אף לך לילה אתה הכינות מאור ושמש) טז(אתה הצבת כל גבולות ארץ קיץ וחרף אתה יצרתם) יז(

67

בצורה לשכון בגוף אדםיעקב הוא ישות קדמונית שירדה תפילת יוסף באלדוגמ כפי שראינו אותהאקסיסטנציה

האלהתפיסות הלפי )בראשית רבה א ד (מחשבתן של ישראל קדמה לכל דברמתונה יותר אומר המדרש לפני שעם ישראל בא לעולםעודשבטים היו נחלת יי הישראל

פסוק הבא הגם ם נתן לו את השבטים שהם חלקו וחבל נחלתו של יי מימות עולndash ויתן לו נחלתולאור זה ניתן להבין שנים עשר שבטים שהיו קיימים בצורה זו או אחרת אותו רעיוןאת מביע רעש-לחלק שנים ויציבהו לשבטים

וכך מפרש את דברי בן סירא בעל ניתנו ליעקב במסגרת הקמת הבריתבמחשבה או בעולם העליון משחר הימיםאזכיר סדר העבודה יוסי בן יוסי( כשוטרי רקיע ר שבטעש-שנים ברכות הוריו ירש תאוות הפיוט הקדמון

מוגהים ומבוארים עם מבוא וחילופי נוסחאות בידי אהרן מירסקי יוצאים לאור סדוריםפיוטי יוסי בן יוסי גבורות )206-122 עמ אתשנ מוסד ביאליק ירושלים

ויעקב האזינו גבולות העמים בndashשונה ) ההצבה(לה ואילו אובייקט הפעו זיקה לשוניתביש להדגיש שכאן מודבר 59 בבן סירא

)יאבן סירא מה (אל]שבטי ישר[למספר כל אבן יקרה לזכרון בכתב חרות השוו בתיאור אבני החושן 60 181 עמ נחלת ה זו גם מסקנתו של שמואל ליונשטם 61 Hayward Interpretations of the Name Israel p 93ff Bruce Vawter Prov 822 Wisdom and ורא 62

Creation JBL 99 2 (1980) p 206 Benjamin G Wright No Small Difference Sirachs Relationship to its Hebrew Parent Texts (SBL Suppl Series 26) Atlanta CA 1989

63 Walther Eichrodt Theology of the Old Testament Volume II Translated by J A Baker Philadelphia 1967 p 196 Heiser Michael S lsquoDeuteronomy 328 and the sons of Godrsquo

Bibliotheca Sacra 629 (2001) pp 52-74 88 עמ )25הערה 9 עמצוין לעיל( אמונות המקרא קנוהל From the Stone Age to Christianity (Baltimore Johns Hopkins דעתו המוקדמת של ויליאם אולברייט ורא 64

p 226 וורא W F Albright lsquoSome Remarks on the Song of Moses in Deuteronomy XXXIIrsquo Vetus Testamentum 9 4 (1959) p 343

ואילך17 עמ )44הערה 133 עמצוין ב (האמונה במלאכים אלכסנדר רופא ורא 65צחון במאבק ילאחר נשבאים יש לומר באופן כללי שחלוקת נחלות שייכת באופן מהותי למעשה בריאה או המלכה 66

אנומה אליש לוח ו לדוגמאורא מחייתופעולתותחום ממשלתואת במסגרת הזאת האל קובע לכל נברא קמאי deus otiosusלא נראה שמדובר על חלוקת ירושה על ידי האל הפורש 884תיאוגוניה הסיודוס 39-46

בשורות הבאות של לדוגמא נים וחלוקת העמים מופיעחלוקת הזמובין הקשר בין חלוקה קוסמולוגית של הארץ 67 ( 1Q 33 X 12mdash 16 ) מגילת מלחמת בני אור בבני חושך

238

יש מקבילות ברורות בספרות הקות ביותר של המורשת המיתית במקראשהוא אחת הדוגמאות המוב לקטע זהשים שנה משמש חומר עיקרי להשוואה בין ושלומפורסם ביותר שכבר יותר ממאה ההטקסט מזרח הקדוםה

המוטיבים ד אח68סיפור הבריאה הבבלי מיתולוגיה של המזרח הקדום הוא כמובן אנומה אלישההמקרא ובין שמתרחש לפני בריאת דאי מאבק האל עם המפלצתוד הוא בוומה אליש ובין מזמור עהמשותפים בין אנ

זמני את ים הוא בריאת המאורות שקובעםהראשון מביניה צחוןיאך ענייננו כאן במעשי האל לאחר הנ העולםיץ קשר בין הצבת גבולות הארץ ובין יצירת קהמה ד נשאלת השאלהלמקרא מזמור ע ת השנהוהיום ועונשורות (לוח הרביעי הבסוף חמישי של אנומה אלישהנראה שנוכל לענות עליה כאשר נתבונן בלוח וחורף

הוא מבתר את גופתה ועושה את מתחיל את מעשי הבריאההוא אחרי הריגת תיאמת דמתואר כיצ) 146-135של ( אל התהום ndashפסו הוא מודד את א) ה השני עתיד לשמש למלאכת הארץיחצי(מכסה לשמים האחד ה יחצי ומכונן כנגדו בשמים את היכל האלים ndash שעליו עתיד להיווסד הארץ בן זוגה של תיאמת )קרקעיים-תתהמים ה

69בהמשך ישיר לתיאור זה נאמר בתחילת הלוח החמישי

מעמד) שמיםב(יצר 170

ליםו לאלים הגדהציב 2

71מזלות כבים בדמותםו כ

72

בולותהגביל ג הודיע שנה 373

עשר הירחים שלשה כוכבים לאחד-הציב לשנים 4 ת ימי השנהוק את חקקר אשר חאח 5 )שמים(ת ונברו להודיע מערכ-כוכב מעמדיסד 6 גם אחד ndashלכל יחטאו לבל יתרפו 7 אנלל ואאה כונן אתו מעמד 8פתח דלתים 9

74 השתים) השמים(בצלעות

יןלשמאל ולימ חזק בריחים 10

1 uacute-ba-aacuteš-šim man-za-za an DINGIRDINGIR GALMEŠ

2 MULMEŠ tam-šil-su-n[u] lu-ma-ši uš-zi-iz

3 uacute-ad-di MUANNA mi-iṣ-ra-ta uacute-ma-aṣ-ṣer

4 12 ITUMEŠ MULMEŠ 3TAAgraveM uš-zi-iz

5 iš-tu UD-mi ša MUANNA uṣ-ṣ[i-r]u uacute-ṣu-ra-ti

6 uacute-šar-šid man-za-az dni-bi-ri ana ud-du-u rik-si-šuacute-un

7 a-na la e-piš an-ni la e-gu-u ma-na-ma

8 man-za-az den-lil u deacute-a uacute-kin it-ti-šu

9 ip-te-ma KAacuteGALMEŠ ina ṣi-li ki-lal-la-an

10 ši-ga-ru ud -dan-ni-na šu-me-la u im-na

ה מפלגי חוקי ו ארץ בורא ה עבים ] וד[כב אוצרות קדושים ממשלת ו רוחות משא ו 12 מותותה מבקע ו נהרות מקוי ו ימים חוג ה ] ים[פר עם ה צאצאי כול ו ערבה ארץ ו מדבר ל 13 משפחות מושב עמים מפרד ו לשון בלת עו ][ ולת ו אדם ניתתב כנף בני ו חיה מעשי 14 קצי ו שנים תקופות ו קודש מועדי ] [ארצות נחלת ו 15

ד מזכיר את בריאת הארץ במזמור עשתוך שימוש בלשון אוגרפית של הארץיג-בתחילת הקטע מתוארת חלוקה פיסית ndashלאחר מכן )כה יאשיתבר כי בימיו נפלגה הארץ ndash ארץ וחוקי מפלגיה( י אשיתואת התפלגות בני נח בבר

רוב הביטויים שאובים מבראשית י(ח י ובדברים לבאשיתתוך שימוש שוב בבר ל הלשונותיחלוקת העמים ובל ) האזינו נחלה שאינו מופיע שם ובא מלהוציא לשון

בטים ילה ספר בראשיתלבמיוחד ו ספרות עצומה מוקדשת לאנומה אליש ולהשוואה בין יצירה זו ובין המקרא 68 S Langdon The Babylonian Epic of Creation Restored from the recently ורלבנטיים לדיוננו כאן ראה

recovered Tablets of Aššur Transcription Translation and Commentary Oxford 1923 שמכיל Wayne Horowitz Mesopotamian Cosmic Geography פירוש מפורט להתחלתו של הלוח החמישי

(Mesopotamian Civilizations 8) Eisenbrauns Winona Lake Ind 1998 p 114ff Benno Landsberger James V Kinnier Wilson The Fifth Tablet of Enuma Eliš JNESתעתיק לפי 69

203 (1961) pp 154-179 )170 עמndashפירוש 157 ndashתרגום האנגלי ב 156 בא בעמותעתיק של הקטע המ W G Lambert Simon B Parker Enuma eliš Theלפי טקסט של( גם תעתיק של וואן הורוביץ ורא ואילך

Babylonian Epic of Creation the Cuneiform Text Oxford 1966 (וכן התרגום האנגלי בספרה Mesopotamian Cosmic Geography p114ff אך עדיין נפוצה של כל הטקסט עם תרגום מהדורה ישנה

Leonard W King The Seven Tablets of Creation The Babylonian and Assyrian LegendsאנגליConcerning the Creation of the World and of Mankind London 1902 לאחרונה יצאה מהדורה

Philippe Talon The Standard Babylonian Creation Myth ום צרפתיג עם תעתיק ותראקלקטית חדשהEnūma Eliš Helsinki 2005 כמו ונותתרגומים שונים לאנגלית מופיעים באנתולוגיות שANET התרגום העברי

זתל אביב תשנ עם עובד אנתולוגיה משירת המזרח הקדום בימים הרחוקים ההם שפרה ויעקב קליין על פי שndashעלילת הבריאה (נפלד יבזמן כתיבת חלק זה של העבודה נעלמה מעיני מהדורת מצוינת של משה וי[ ואילך 33 עמ

שמכילה הן את )גירושלים תשל החוג למקרא האוניברסיטה העבריתערות תרגום והאנומה אליש הבבליתמוזר הוא ששפרה וקליין לא הזכירו מקבילות המקראיותה השמות דגש על הערותהתעתיק הן את התרגום והן את

] מהדורה זוו שורש משתקף גם במילה אות 172-170 עמ וילסון- דיונם של לנדסברגר וקנטורא mazzāzu manzāzuאכדית 70

וגם )הכג בכים מל המקטרים לבעל לשמש ולירח ולמזלות ולכל צבא השמים תהנזכרת במקרא פעם אח( מזלשבא מאותו שורש מופיע כמה פעמים בקטע )izuzzu (ušzizפועל ה) לבאיוב לח התציא מזרות בעתו( מזרותב

ולפרקים עמדה שפירושה מעמד אותו שורש משתקף גם במילה מזוזהלפי דעה רווחת הציבשלנו ומתורגם כהוצאת גילגוליהן של הצהרות אמונה עשרת הדיברות וקריאת שמע משה ויינפלד (חלל הדלת היא מתפרשת גםיח כמו כן דלתות ובר של הקטע10-9דלתות ובריח מוזכרים בשורות ) 143 עמ אתל אביב תשס הקיבוץ המאוחד

הקבלה בין בני אל ובין הכוכביםהן י שכבר צוטט לעיל לעני)י-ולח(מוזכרים כאמצעי לחסימת הים בקטע מאיוב על מה אדניה הטבעו או מי ירה אבן פנתה

239

ה מערכות של שלושהים עשרתש אל רום השמים קף והולך אל המרכזיההתיאור מלאכת השמים מתחיל מן

כוכבים האלה קשור לקו ה תפקידם של 76נהיה עם הזמן לגלגל המזלותש צורה קדומה של מה ן ה75כוכביםאת מסמנים ) הליאקלית(הם עצמם בעלייתם ובשקיעתם זריחתם של שמש וירחל לשקיעתם ו77אופקהוקרובים אליהם ביחס לכוכבים שנזכרים ( בהיותם קשורים לקצות השמים והארץ 78העונות השנאת דשים ווחה

מזלות מתקשרים ה מקום ששם קבועים שערי השמש פת השמים נפגשת עם הארץילמקום שבו כ )בהמשךאפשר צחון על תיאמתי הואיל וקביעת המזלות מתרחשת סמוך לנ79ב שערים או עמודים שבקצות העולםלי

ברן יחד כוכבי בקר ויריעו כל בני אלהים

ויסך בדלתים ים בגיחו מרחם יצא בשומי ענן לבשו וערפל חתלתו

אשים בריח ודלתיםואשבר עליו חקי ו Langdon pp 149-151 ורא )בתי זודיאק (בתיםמעמדים האלה נקראים גם ה

לעילורא ušziz אכדית 71והראני והשוו גם קטע מן הגניזה שבו רבי ישמעאל מספר על ידע אסטרולוגי שמסר לו מטטרון lumāšuאכדית 72

]ן)[ם(עשר מזלות וגם מלושיה-והראני שנים תורה אותיות של לבנוהאת כולם באצבעות ידיו כאב שהוא מור)Geniza-Fragmente zur Hekhalot-Literatur 12 (T-S K 2195L) 2b l13-14 p137 (י גרינפלד לפי ח

ומקורה אכדית ) malwšēכמו סורית ומנדעית (ומיכאל סוקולוף המילה מלושיהן מציינת כאן את סימני הזודיאק lumāšu ראו Jonas C Greenfield MSokoloff Astrological and Related Omen Texts in Jewish

Palestinian Aramaic JNES 483 (1989) p 211 בהוראה זו מלוש המילה קיסטר מנחםכפי שהראה עמ )אתשס(ב -א לשוננו סג שלוש מילים מצפוני מגילות מדבר יהודה ראו )4Q439(מופיעה כבר בקומראן

36-35 73 miṣrata uacute(m)aṣṣer השוו גבולndashמלשון מצר צייר מצריםצרנוכל לתרגם רש האכדיואם נבקש לשקף את הש

לצייר (eṣēru uṣṣuru הפועל אשר גבולות יכונן šaacute eṣ-ra-ta uacute-kin-nu שורה א לוח ז תואר מרדוך כאןאת הלפועל זה ולשמות העצם GIŠ]UR שומרית uszligurtu אכדית ndashחס בראש וראשונה לצורות מאגיות י מתי)לצור צורה

5שורה השוו כאן(וחקיקת חוקים קביעת תבנית של תכנון ושירטוטמופשטת יותר האלה ישנה משמעות נוספתבהיכל רה וקליין תרגמו ששפ ina ki-iszlig-szligi NAMMEŠ (šimāti) a-ma-an GIŠ]URMEŠ 79 וכן לוח א )במעון החוקות הגורלות

The notion of orderly patterns in the planetary heavens is extremely ancient in Babylonian astronomy it is in fact the basis of Babylonian astrology In Mesopotamia we have a term which appears in Sumerian as GIŠ-]UR and in Accadian as uszligurtu both of which mean outline plan configuration plan of a building immutable destiny The beginnings of astrology undoubtedly came through the Sumerian concept of GIŠ-]UR where plans and configurations in the heavens were considered to be the prototypes of what is found on earth (William F Albright Neglected Factors in the Greek Intellectual Revolution Proceedings of the American Philosophical Society 1163 (1972) p 235)

וורא Menahem Kister Commentary to 4Q298 pp240-241 והשו גבולין הוראה דומה במילה ילענ( להקיף במעגל המאגי ndasheszligēru uszligszliguruבנוסף יש לציין עוד הוראה מיוחדת בפועל ) 134הערה 151 עמ לעיל

Erica Reiner Astral Magic in Babylonia Philadelphia ורא מעגל מאגי ndash uszligurtu ו GIŠ]URובהתאם American Philosophical Society 1995 p 58 CAD s v gišEacuteur Herbert H Paper lsquoNotice of a

Posthumous Manuscript of Ernst Herzfeldrsquo JAOS 761 (1956) p 33 ש גם עם מילה אותו פועל משמ 83הערה 240 עמ להלןו ורא137-138 עמ CAD XXI ורא zissurucirc ndashאחרת למעגל מאגי

hellipThe Babylonian Epic of Creation p152 n3 The word miszligrata in this passage לנגדון השוו גם design sign of the zodiac and certainly identical in meaning with uszligurtu sign of the zodiac Sum

gišHAR לפי זה יש קשר בין 2הערה 154 עמ עודווראmiszligratu uszligurtu יווני המונח ה וביןσημεῖον סימן זודיאק

שומרית (בר בשערים וין מדיענהלפי ה כדי להתקרב לביטוי המקראימתרגמים נקטו לשון זהנראה ש 74KAacuteGALMEŠ אכדיתabullāti (במערבוndash וכנגדם ומסתבר שהיו כמה שערים במזרחו של עולם

B L van der Waerden Babylonian Astronomy II The ורא או שלוש מערכות של שנים עשר כוכבים 75Thirty-Six Stars JNES 81 (1949) pp 6-26 Johannes Koch Neue Untersuchungen zur

Topographie des babylonischen Fixsternhimmels Wiesbaden O Harrassowitz 1989 ב חלקים שווים מופיע לראשונה בתחילת המאה גלגל המזלות כרצועה שמסביב לקו המילקה המחולקת לי 76

Asger Hartvig Aaboe Abraham Joseph ורא אה התגבש במהלך המאה השישיתס וכנרהחמישית לפנהSachs Two Lunar Texts of the Achaemenid Period from Babylon Centaurus 14 (1969) pp 1-22

Mesopotamian Cosmic Geography p 234ff ורא 77 136 עמ כרך א OTP 21 חנוך הסלאבי פרק ג תברייתא דמזלו מעשים וימים הסיודוס לדוגמאורא 78 Wayne Horowitz Mesopotamian Cosmic ראו הארץ מצטיירת כדיסק שטוח לפי תמונת העולם הבבלית 79

Geography pp 331ff

240

גבול האבני את יש להזכיר כאן 80ה בין השאר את מעשה גידור הקוסמוס מפני כוחות הכאוסלראות בהציב לשון 81 חקקו את צורותיהם של אלים ושל מזלותןשהיו בצורת מצבות שעליה kudurru ותמסופוטמיה

על הגבול רומז למצבה העומדת) כהמשלי טו יז עחיליםתה יט יטהוישעי ח לבריםדב(במקרא גבול אתה הצבת כל גבולות ארץ קיץ וחרף אתה יצרתם לאור כל האמור אפשר להבין את המשפט 82ושומרת עליושתוחמים את גבולות ) שנקראו באנומה אליש צלמים של האלים הגדולים(ב מזלות האל הציב י באופן כזה

גבולות הארץ הם בר שהוצע כאןהסהלפי קובעים את חוקיה ומועדיה ובין השאר את עונות השנה הארץגבול שמת בל יעברון בל כמו שנאמר המגנים עליה מפני כוחות תוהו יםבראש ובראשונה הגבולות החיצוני

אשר שמתי חול גבול לים חק עולם ולא יעברנהו ויתגעשו ולא יוכלו )ט קדיליםתה (ישבון לכסות הארץ יחד 84)כזשלי חמ ( על פני תהום83בהכינו שמים שם אני בחוקו חוג )כב המיהויר (והמו גליו ולא יעברנהו

של הזאת מתבססת על סטרוקטורההחלוקה מן הגבולות האלה נגזרת גם חלוקה פנימית של הארץ אתעם זמחד וציוני ) טבור העולם(פקי הם נקודת המרכז ושמאפיינים חשובים שלו בממד הא המרחב הסקראלי

במקרה הפשוט ביותר (בהתאם לכך שטח הארץ מתחלק לסקטורים קצות העולם מאידךתרוחוכיווניםהגבולב ארצות וכן חלוקות מפורטות ומורכבות באופן כזה מופיעה חלוקה לי85הנפגשים במרכז) רבעיםהלארבע 86דאי עתיקה יותרובמקורות יהודיים חלוקה תריסרית נזכרת במפורש במדרשים מאוחרים אך היא בו יותר

ביה יי צור עולמים מלמד87

ששתים עשרה ארצות ברא הקדוש ברוך הוא כנגד שנים עשר שבטים וארץ ישראל וירושלים ועיין סדר שסו עמ בתי מדרשות א א דבראשית רבאסידור רב (באמצעיהם שנאמר יצב גבולות עמים למספר בני ישראל

)838 סינופסיס כג עמ שם אות ו רבה דבראשית

ולם כולו ובין המים ובין הרקיע שם תלויים ועומדים גלגל חמה ולבנה וכוכבים ומזלות ומאירים לכל הע והשו 80

יש לשים לב לעובדה שגלגל חמה ולבנה וכוכבים )187-182 אנזי שכטר ג מעשה בראשית (ומושלים על תהום לטים על התהוםוומזלות עומדים בין המים שמקיפים את הארץ ובין הרקיע והם ש

אבי רא אלא במקומות מקודשים מצבות הללו לא עמדו בפועל בגבולות השדותהנראה שעל פי רוב 81 Divine Service and Its Rewards Ideology and Poetics in the Hinke Kudurru (Beer-Shevaהורביץ

Studies by the Department of Bible and Ancient Near East vol 10) Beer-Sheva 1997 pp 1-8 אך ידי כוח דמויות האלים והמזלות החקוקים עליהןעל בין השאר גם לפי דבריו תפקידן היה לשמור על גבולי הנחלה

Katryn E Slanski Classification Historiography and Monumental Authority The עודוראBabylonian Entitlement narucircs (kudurrus) Journal of Cuneiform Studies 52 (2000) pp 95-114 idem The Babylonian Entitlement Narucircs (Kudurrus) A Study in Their Form and Function

Boston American Schools of Oriental Research 2003 יצגת את האל המגן על ימצבה מ) 1 זו את זוותאיתפקיד המצבה יכול להתפרש בדרכים רבות שלא בהכרח מוצ 82

וממילא גם הגבול שהיא עומדת מצבה) 3) טראליתמאגיה אס(עליונים הכוחות ההיא מושכת למטה את ) 2נחלה ה כריתת הברית וכדומה מצבה מזכירה לפני האל את אקט הנתינה וחלוקה) 4 נתונים להשגחה מיוחדת של האל עליו

שמים עצמם או עצמים השמים או המשמשים גרמי ש על דרך ndashמצבה משמשת כעד ) 5שמבסס את חוקיות הנחלה הזה ועדה המצבה אם אני לא אעבר אליך את הגל הזה ואם אתה לא תעבר אלי את הגל הזה עד הגל יציבים אחרים

)נב להאשיתבר (ואת המצבה הזאת לרעה חוק ובין חקקeszligēru uszligurtuעל התאמה בין eszligēru הקיף במעגל מאגיהוראה ה על 73הערה 239 עמ לעילורא 83

Morris Jastrow Nebopolassar and the Temple to the Sun-God atו השונות ראןחוקה על הוראותיהSippar The American Journal of Semitic Languages and Literatures 152 (1899) pp 80-81 Sol Cohen Victor Avigdor Hurowitz lsquoawh lbh ~ym[h twqxrsquo (Jer 103) in light of Akkadian lsquoparsursquo and

lsquozaqiqursquo referring to cult statues JQR 893-4 (1999) pp 277-290 משפט הזה בהקשרואת הין לראות ימענ 84

באמצו ) כח( על פני תהוםבהכינו שמים שם אני בחוקו חוג ) כז( עד לא עשה ארץ וחוצות וראש עפרות תבל) כו( שחקים ממעל בעזוז עינות תהום

כז מדובר וק לפי זה מסתבר שבפס על רום השמים ומעמקי תהוםndash כח וקבפס כו מדובר על מלאכת הארץוקבפס על רצועה תחתונה של השמים וקו מקיף ומגן על הארץ

85 Francesca Rochberg-Halton lsquoNew Evidence for the History of Astrologyrsquo JNES 43 (1984) p127 Franz Cumont La plus ancienne geacuteographie astrologique Klio 9 1909 pp 263-273 Stefan ורא 86

Weinstock The Geographical Catalogue in Acts II 9-11 The Journal of Roman Studies 381-2 (1948) pp 43-46 James M Scott Geography in Early Judaism and Christianity The Book of

Jubilees (Society for New Testament Studies Monograph Series 113) Cambridge 2002 פסוק הובין השבטים על סמך יהתכן שהוא מתבסס על הקשר בין שם יי טיבו של הלימוד הזה לא ברור כל צרכו 87

ב כרמז לי ב הנדרשת נוטריקון י ביההיא שהמילה שנראית עיקר אפשרות אחרת) ד קכדיליםתה ( יהשבטיאלא שמעתיקים בקלות הינכתבת במקורות מוקדמים על פי רוב כ האות הו ב שמות האלאו י האותיות שמופיע לפני הקטע שה בראשיתמעהנה הטקסט של הנדרשת כשם אלוהי י הי האפים אותה לימחל ו ורא833 ו430סינופסיס השס עמ א הטקסט בבתי מדרשותורא(הוא השתבש הרבה בהעתקות שונות הנדון Nicolas Sed lsquoUne cosmologie juive du haut moyen age la Berayta di Malsquoaseh Bereshitrsquo Revueעוד

des Etudes Juives 1241-2 (1964) p 28 י לונדון כOr 6577 ואציע כאן את מה )א20 עמ 736מרגליות שנראה לי לתקן בו

241

תריסרי חוזר הדגם שהמסתבר ב ארצות נקשרת כאן למעמד מרכזי של ארץ ישראל וירושליםקת העולם ליחלומקובלת של הבהתאם לתפיסה ב שערים של ירושלים ושל המקדשבי על עצמו בחלוקת הארץ לשבטים

ל קווים ת את כל החלוקות הללו כמבוססות עו אפשר לראמעגלי הקדושה הערוכים סביב המרכז הסקראלי 88 מן המרכז עד קצות העולםיםרדיאליים הנמשכ

במבנה של באותיותיהם וצירופיהם בשמותיו ברובד האלוהיתבסופו של דבר חלוקה תריסרונית מושרש 89המרכבה או אף בדמות אנתרופומורפית של האל עצמו

ות היום ושתים עשרה שעות הלילה וכמה הן אותיות שבהן נתחתמו שמים וארץ שתים עשרה הן כנגד שתים עשרה שעושנים עשר חדשי שנה ושנים עשר מזלות ושנים עשר שבטים ושתים עשרה ארצות וכולן על שמותם של שבטים שנאמר

אהיה אשר אהיה ) שמות ג יד(יצב גבולות עמים למספר בני ישראל ואלו הן שתים עשרה אותיות שנאמר ) דברים לב ח( ) אות ה ו-אותיות רבי עקיבא נוסח א ( אהיה הרי שתים עשרה אותיות אהיה שלחני עליכם שלש פעמים

94 וכן הלאה360 14493 7292 3691 2490הדגם התריסרוני יכול להוות בסיס גם לחלוקות מפורטות יותר של לכן היו ו 95םימתחלף במסורות רבות בשבעים ושתי) שליחים זקנים מלאכים לשונות אומות(המספר שבעים

ה את השמים ואת הארץ שנאמר אלה תולדות השמים והארץ א בראשית מהו בראשית באות אחת ברא הקבד

ה בטבעת ב וחתמז והעהי ברא שמים וארץ העה בראם באות ה]יבה) [אבה(בהבראם אל תקרי בהבראם אלא אין כל ] יהם אהבחות[ )בחותמיה(שאלו לא חתמה ] יהם אהבחות[ )בחותמיה(אהיה אשר אהיה ומפני מה חתמה

באותיות) [באותיותיה( מפני שלהבת אש וכל מי שהוא בא לדרוש ] יה באותיות) [באותיותיה(בריה יכולה לדרוש בראשית ברא לפיכך נאמוחתמן בחותמו ] יה תיותאו) [אותיותיה( היה מתמלא כל העולם כולו אש לפיכך סתם ]יה

O1531 833 השלמה אפשרית לפי סינופסיס ndashאלהים ידועההדרשה הדרשה שמופיעה בקטע ובין היש להבדיל בין ד מה טעמא ואחד ביויוחנן בשתי אותיות נבראו שתי עולמות העולם הזה והעולם הבא אחד בה רבי אבהו בשם ר

ד אלא מן מה דכתיב אלה תולדות א ואי זה מהם נברא ביוצור עולמים ואין אנו יודעין אי זה נברא בה יכי ביה יא י ב הירושלמי חגיגה פ(א והעולם הבא נברא ביוד א בראם הוי העולם הזה נברא בהוהארץ בהבראם בה השמי

)י -בראשית רבה יב ב בבלי מנחות ט עוהשוו עז טור ג בעי ברא באות הואילו לפי הקטע שלנו האהעולם הזה נברא ב) רק(ירושלמי ובראשית רבה מוכיחים ש יבבל

ה האלה מסוכנות ביותראותיות י ימוחלפת בשמה ה ה אותהדבר זה יוצא מכך ש בז והעהשמים וארץ העה הפסוק ndashרומזת למקורה של התפיסה תשלהבמילה ה יה מפני שלהבת אש אין כל בריה יכולה לדרוש באותיות

) 69הערה 114 עמבסוף לעילוראו ו חיריםשיר הש( רשפיה רשפי אש שלהבתיה המקראי Wayne Horowitz Mesopotamian Cosmic Geography p156בבלית שמובאת אצל השמים ההשוו מפת 88

42-20 עמ שםוקונצנטריים במפת העולם הבבלית ראהעיגולים הין יולענאלא מלמד ששנים עשר המאי שנים עשר שבטי י אלוהית- פניםהב שבטים מהווים סטרוקטורבספר הבהיר י 89

111 107 83-76 70 67 64-63 סעיפים שםוורא) 169 עמ מהדורת אברמס 82סעיף (הלהקבשבטים Joseph M A Baumgarten The Duodecimal Courts of Qumran Revelation and the Sanhedrin ורא 90

JBL 951 (1976) pp 59-78 אותיות של הסיבה נוספת לחשיבות המספר בעולם ההלניסטי קשורה בהיותו מספר 281-280 עמ )63הערה 85 עמ צוין לעיל( Gedaliahu Stroumsa Form(s) of God ורא היווניתאלפביה

שם17 והערה 85 עמ )ותשס( 59-57דעת פורפוריתה של הלנה מטרויה וקידוש השם יהודה ליבסצגים הם יאם אמנם מי להתבאר בדרך זהיםשיעקב ראה על שתים עשרה מדרגות הסולם יכול פנים העשרים וארבע

רחל ) 7הערה 6 עמ צוין לעיל (מקדש ומרכבהבספרה ) שם9 והערה 229 לעיל עמורא(את שרי האומות עמ (המחלקים את מרחב היקום לעשרים וארבעה חלקים מרחביים שנים עשר גבולי אלכסוןאליאור מדברת על

ואין קשר בין חלקים24אין במרחב היקום מופרך זהמשפטלן יא-לדעת מאיר בר אך לא מפרשת דבריה) 62אמנם ) 131-114 עמ )דתשס(מועד יד קורת בימאמר ב ( גבולי האלכסון שבספר יצירה לדבריה של הכותבת12

איני יודע כיצד תתקיים על )כפי שהיא מצטיירת בספר יצירה(אלכסון הממדית של גבולי -אם נחזיק בתפיסת תלתנקבל וים במישור שנפגשים בנקודה אחתואלכסון כקהלי גבואת אך אם נתאר חלקים24-ידם חלוקת המרחב ל

12 חלקים וכנגדם 12- רדיוסים שמחלקים את המישור ל12לחלופין אפשר לתאר חלקים24-חלוקת המישור לגולים י רדיוסים בתוך שני ע12או פת השמיםי באופן דומה את כות במרכז השמים ומחלקותקשתות שנפגש

נאמריבירושלמ אפשר להוסיף את השיקול הפרשנייאומטרגיהלשיקול קונצנטרייםר יוחנן לא גלו ישראל עד שנעשו עשרים וארבע כיתות של מינים מה טעמא בן אדם שולח אני אותך אל בני א

סנהדרין (אל גוי המורד אין כתיב כאן אלא אל גוים המורדים אשר מרדו בי ישראל אל גוים המורדים אשר מרדו בי )בנג ע

אלא כלומר הרבה והרבה כתות של לאו דווקאלדעת מפרשים אחדים המספר כיצד הגיעה הגמרא למספר זה משתדל להסביר את המספר כמכפלה של מספר השבטים שהם קרבן העדהלעומתם ) פני משה (מיני מינות

יש תקדים במקור תנאי לרעיון הכללי ךא הפירוש שהוא מציע נראה דחוק ם הנזכרים בפסוקיהגויששים יוסי הגלילי אומר הרי הוא אומר ששים המה מלכות ושמונים פילגשי אליעזר בנו של ר ר יצב גבולות עמים

יצב גבול עמים אין כתב א יצב גבולות עמיםד מ לאבותינו לא ירדו במצרים אלא בשבעים נפשושמונים הרי ק )ספרי האזינו ו( חלקים במספר בני ישראל ת ליטול בכאן אלא יצב גבולות עמים זכו אומו

פרשני דומהההיגיון האך ) אומות שכנגד שבעים נפש מבני ישראל140כאן מדובר על (אמנם המספרים שונים ד עמיםד כתות וכגיון יכול להוליד כיאותו ה לשון רבים בלתי צפויה רומזת להכפלת המספר

Wilhelm Gundel Dekane und Dekansternbilder Ein Beitrag zur Geschichteter Sternbilder derורא 91Kulturvoumllker (Zweite Auflage) Darmstadt Wissenschaftliche Buchgesellschaft 1969 שלום The

242

עומד שיקול לפחות בצורתה המקורית לשונותמסורת של שבעים אומותהרי ום שהניחו שאף מאחרבי אסטרולוגי

ישראליצב גבולות עמים למספר בני אלנקודות שהועלו תוך דיון בפסוק האפשר לסכם כאן את נו לתחילת ישוושה אתה הצבת כל גבולות ארץ קיץ וחרף אתה יצרתםפסוק המתוך לנו להמשךותשדרוש

עונות את גבול הארץ וגם את תריסרונית שקובעת הסטרוקטורב הסקנו שמדובר שי מאנומה אלישילוח החמהמצד שני ראינו שגם נוסח המסורה המדבר על מספר בני ישראל וגם נוסח השבעים שמדבר על מספר בני השנה

מסר של התאמה מספרית זו בקונטקסט המשמעות ואת העתה עלינו להסביר אל יכול לרמוז לאותו מספר מקראיה

הבריאה לפי המסופר שם דו מאת שזיקתו למקרא בולטחמישי של אנומה אלישהישנו עוד נושא אחד בלוח סד את יאך לסיומה היא מגיעה כאשר מרדוך מכריז בחגיגיות על כוונתו לי מתחילה מקביעת גבולות הארץ

כותרת ותכלית כל מעשי הבריאה שלוה גולת ו ז96המקדש המרכזי של בבל

רדך את פיהו וידברמפתח 117 ענה את האלים אבותיו דבר 118 המושב אשר כוננתם על האפסו 119 אשר בניתי אנכי מעליכם נכח האשרה 120 מקדש- חזקתי קרקע מקום-מתחת 121 מושב חמדתי) יהי(לו נא בית-אבנה 122 קדש בקרבו-איסד היכל 123 מלכותי אכין אועיד דבירי 124 כאשר תעלו מן האפסו אל המפחרת 125 להכיל קהלכם מלונכם) יהי(במקום ההוא לו 126 כאשר תרדו מן השמים אל המפחרת 127 להכיל קהלכם מלונכם) יהי(במקום ההוא לו 128 בתי האלים הגדולים אקרא שמו בבל 129 אנחנו כקרבה נבנה מקדש 130

97שישיהמימושה של הכרזה זו מהווה נושא מרכזי בלוח כי הלמו באתהאננ 131 שנה אחת לבנו לבניה 132

Tradition of the Thirty-six Hidden Just Men The Messianic Idea in Judaism and other Essays on

Jewish Spirituality New York 1971 p 251ff 92 Nicolas Sed Les douze hebdomades le char de Sabaoth et les soixante-douze langues Novum

Testamentum 212 (1979) pp 156-184 Gedaliahu Stroumsa Form(s) of God p 280 William R Schoedel Scripture and the Seventy-Two Heavens of the First Apocalypse of James Novum

Testamentum 122 (1970) pp 118-129 מיכאל שניידר 144-138 עמ הבטים חדשים קבלה משה אידל James Scott Geography in Early Judaism 308-306 עמ )94הערה 21 עמ צוין לעיל (ספר יוסף ואסנת

and Christianity pp 19-20 51-55 75-79 102-104 204-208 Francesca Rochberg-Halton ורא חלקים12-שבו כל מזל מתחלק ל δωδεκατημόρια זודיאק-מיקרו 93

lsquoElements of the Babylonian Contribution to Hellenistic Astrologyrsquo JAOS 1081 (1988) pp 57-60 217 141 74 המספר זה ממלא תפקיד חשוב באפוקליפס

השוו 94אמר לה הקדוש ברוך הוא בתי שנים עשר מזלות בראתי ברקיע ועל כל מזל ומזל בראתי לו שלשים חיל ועל כל חיל

לשים לגיון ועל כל לגיון ולגיון בראתי לו שלשים רהטון ועל כל רהטון ורהטון בראתי לו שלשים וחיל בראתי לו שקרטון ועל כל קרטון וקרטון בראתי לו שלשים גסטרא ועל כל גסטרא וגסטרא תליתי בו שלש מאות וששים וחמשה

)בברכות לב ע(אלפי רבוא כוכבים כנגד ימות החמה וכולן לא בראתי אלא בשבילך B M Metzger lsquoSeventy or Seventy-two Disciplesrsquo NTS 5 (1958-59) pp 299-306 ראו לדוגמא 95

Odeberg 3 Enoch p 51 ולענייננו רלבנטי במיחודJames Scott Geography in Early Judaism and Christianity pp 19-20 בעים ושתים אותיות אשר כמוהם מספר תוכן השם ש מעניינים מאוד דברי סעדיה גאון

וכנגדם סכום גבולות עמים וכמניינם סנדרי ישראל עם משה ואהרן כל הכנוים וגם כמספרם משפחות שבטי ישראלעשרה רוחות השמים -שתיםג מדבר על שבמקום אחד רס ויש להעיר עוד )183שורה זוכר חסדי אבותתפילה (

האסכולה הפייטנית של רב סעדיה מנחם זולאי 1שורה ח ברכי אברת ואמצת כונפשי לי-רהיטי ברכי (והארץ )141-108 עמ דתשכ מדרש הרבנים באמריקה-מכון שוקן למחקר היהדות ליד בית ירושלים גאון

Victor Avigdor Hurowitz I Have Built You an Exalted House Temple Building in Light of ורא 96Mesopotamian and Northwest Semitic Writings JSOT Supplement Series 115 (Sheffield

Sheffield Academic 1992 pp93-96 את ואדם נוצר כדי להעמיס עליו המקדש הוא מקום מנוחתם של אלים גם בריאת האדם קשורה לכינון המקדש 97

אליםיתה מקדמת דנא מוטלת על הימלאכה שהה

243

בהגיע השנה השנית 133 רוממו את ראשו נכח האפסו-האסגלה 134 אפסו העליון- בנו את מגדל 135 ולו לאאה לאנלל כוננו מושב לאנו 136 ב לפניהם בהדרשישב י 137 שרההשקיפו קרניו אל יסודי הא 138 אחר אשר כלו מלאכת האסגלה 139 יסדו האננכי כלם את משכנם 140 נאספו כלםאפסובמאות אשר -אות האגגי אשר בשמים וששמ- שלש 141 הרם אשר בנו לו מושב- בזבולהאדון 142 לכרהאבותיו הושיב את האלים 143 הנה בבל בית מושבכם 144 דותה רווח רננו בה 145

סיפור של מגדל בבל בנוי על ה מגדל בבל וסולם יעקב מיתוס בבלי זה משתקף בשני סיפורים בספר בראשית

יא של ספר בראשית-בדומה למה שקרה למסורות אחרות הכלולות בפרקים י בבלשם ה אירונית של דרשהרכי ובוני המגדל הם בני אדם ולא אלים ואף המגדל נועד לא לצ המיתוס הבבלי מקבל כאן צביון אוהמריסטי

שמימה הוא המגיע בו משתקף בית האלים הבבלי שראשו ששני הסיפור ה ארצית-אלים אלא למטרה פוליטית- הוא דתי) הבבלילהיאסגבדומה ל(תפקידו של בית אל בניגוד למגדל בבל בבראשית יא חלום יעקב בבית אל

אינו ndash אמפיקטיוניה ישראליתndash שבטיםהאל כמרכז שמאחד את שנים עשר פקי של ביתוהממד הא פולחני) הא ולבפרקים ל(התגלויות נוספות אלא נפרש בהדרגה בשתי זיון הראשון בבית אלימתפרש מיד בח

אבנים שהפכו למצבה אחתה הים עשרתסיפור על שהבט הזה של בית אל על ידי יההאגדה מדגישה את האדם יפוצו על פני כל ה רצויה לפני אלוהים היא כוונתו שבני הייתהנראה שהסיבה העיקרית שבניית בבל לא

הוכשל על ידואנושותה שישמשו המרכז המלכד את יר והמגדלסיון למנוע זאת על ידי בניית העינה ארץההים לבני נח הוא להתפזר ואלהועיד התפקיד שהיםוזמתו של אלומה שנמנע מאנשי דור הפלגה ניתן ליעקב בי

המקרא מתאר את בני נח כנשלטים להתלכד סביב מרכז סקראליndashהועד לבני יעקב שהתפקיד על פני האדמה לקצוות וגבולות הארץ קףילה המרחיקים אותם מן המרכז ומושכים לפריפריה ם צנטריפוגלייעל ידי כוחות

ובין השאר בין אותם הגבולות ובין תריסרוניהדגם היש קשר מיוחד בין גבולות הארץ ובין כפי שראינו לעיל לתאר את המרכז כמקום אפשר בעצם גם המרכז קשור לאותו דגם תריסרוני יחד עם זאת מזלותהשנים עשר

כמה בבתמונה מפורטת יותר אפשר להבחין בו נפגשים ומתאחדים שנים עשר חלקים וגבולות של יקוםשצוגים שונים של דגם יוכן הלאה עד לי שערי המקדש שערי ירושלים נחלות השבטים םמעגלים קונצנטריי

תריסרוני בתוך חלקים פנימיים של המקדש ובבגדי כהונה בית ndash ומאידך סיון להקים אחדות בדור הפלגה מחדינ ובר אפוא על תגובה כפולה למיתוס של בבלמדקטע משירת האזינו שנדון לעיל את הנראה שגם ניסה להשיג אותו דורשמה את הים נותן ליעקב ושבו אל אל

במקום זיקה 98אליז הסקרכח מדבר על פירוד העמים וסילוקם מן המר לבריםדב אפשר להסביר ברוח זהלמספר לפי נוסח המסורה לכוחות אלוהיים המציבים את גבולות הארץndashלמרכז באה זיקה לכוחות פריפריה

פסוק ה תוך אחדות ולא תוך פירודצג את אותם כוחות יהפסוק אף רומז לכך שעם ישראל זכה לי בני ישראלכי חלק יי עמו יעקב אלא מהיותו נחלת יי יםהבא קובע שדבר זה בא לא מתוך זיקת עם ישראל למקום מסו

ndashהו ואלא בת פסוקים הבאים מתארים כיצד האל מצא את העם לא במרכז העולם המיושבה חבל נחלתוהאל הופך את העם במקום שהוא לפני שתוחם המרחב הסקראלי מצב הארץ בטרם בריאהאת מתאר המושג

הים ומזכיר את רוח אלה דימוי ndash 99מרחף על קנוה יי לנשר השירה מדמה את נמצא למרכז מוקף ושמור הו הוא אכן מעשה בריאהו כינון המרכז הסקראלי באמצע התהמרחפת על פני המים בראשית הכל

שבו נפגשים כמה מן המוטיבים שנדונו 100)קדושתא לפרשת החדש( מפיוט של יניי קטעברצוני להביא כאן גבולות העולם האומרים בראשית הבריאה מהללים ומקדשים את שם האל האלשהציב גבולות העולם לעיל

הא המקור של שאר קדושת ישראל דשים ומזלותוח שבטים ותרכות תריסרונית הם שלוש מעקדושה משולשקביעת ירחים ומזלות והיא קרובה ביותר לקדושת האל )ןי ישראל עסקינהרי בקידוש החודש ע(הקדושות ין כבודוילמנתריסרוני של השבטים נקבע הדגם ה ואילו נים קלנדריים ואסטרונומייםנועדה למניי

פרק ( כל זה מצביע על זיקה לרשימת העמים ndash עמים שאולי נרמז כאן 7072מספר ה וכן )ולא הפצה(לשון הפרדה 98

מה שתואם דווקא את פרק יא הפסוק מדבר על פעולה אקטיבית של האל מצד שני ולא לסיפור של מגדל בבל) י יאת פרק ולא

ולהבאתו ) נחלהקרוב ל (סגולהים מופיע כאן בזיקה לבחירת העם לדימוי כנפי נשרה ו-ד שמות יטהשוו 99 )הר סיני(למקום קדוש

מובא לפי המאגרים של מפעל המילון ההיסטורי ללשון A 1162 אוסף פירקוביץ השניי סנקט פטרבורג כ 100 העברית

244

לשמך יאמרולםגבולות עולם אשר הצבתה מעו באות מלא כל הארץ כבודוי צ יידוש קדוש קדושק עשר- מירחים שניםדושק רעש-ים ממזלות שנדושק ]עשר-שנים[ משבטים דושק

דוש קדוש קדושק קבע למניין לבנה סדר ירחיםדושק קבע למניין סדר מזלותדושק םעשר שבטי- קבע למניין כבודו שניםדושק

דוש קדוש קדושק מכרובדושק מאופןדושק מחיהדושק

כל יאמרו לעומת לימד לעניו מולד החודשקומוממ הורהו לעבר זה החודשקומוממ חודש על זה החודש מניין כל ה עשקומוממ ]בעם) [פעמ( ן יפקומוממ

נאמר101בפיוט של קליר לראש השנה

ואם יצאה גזרה דחוקה ארקהיושבי לחבל

ומבלקהבבוקה ומבוקה]אשר[הסתכל בתבנית

102 בכסא חקוקה

ובתיבה אשר תחתיו פקוקה ונפשות צורים בתוכה נקוקה

זקוקהךובעטרה אשר בראש שראל בכינוי מחוזקהובשם י

ובדמות שבטים היא מעוזקהשכן בחזקהובין כתיפיו

103

ענה ובהם אתחזקהבהם אש

כבודהסא יחקוקה בכהדמות יעקב ב עלהמ שלמליציו- נציגיובזמן שנגזרה גזרה המשורר תולה תקווה ב המוקף בדמות השבטים ששמו ישראלעל ראש האלשבכתר בנשמות הגנוזות תחתיו

עדותם של השבעים ושל קומראן מכריעה את שבאשר לנוסח המקורי של הטקסטלסיכום דיון זה אדגישבאוגרית ולשבעים שבעים בני אשרהל מספר בני אלוכנראה צודקים המפרשים המציעים לקשור הכף

על ידו תפרש נו ידוע לבן סירא היהלמספר בני ישראלראינו שהנוסח יחד עם זאת עמים בלוח העמיםתריסרוני הקובע את הדגם ללפי פירוש זה גבולות העמיםאת קשרנו כמתייחס לשנים עשר שבטי ישראל

נו שתפיסה י והראהצבענו על הזיקה בין גבולות הארץ ובין שנים עשר מזלות או כוחות עליונים גבולות היקום כפי שהוא הובן על ח לבריםלקבוע שנוסח המסורה לדבעל סמך זה אפשר מעין זו מצויה כבר באנומה אליש

גבולות תונה שהאל השתמש בה כדגם בזמן קביעי מדבר על שנים עשר שבטי ישראל כמערכה עלידי בן סיראם באופן שבטיהב שאף הם תופסים את יהנוספיםמקורות את עדותם של הףצרלמסקנה זו אפשר ל העמיםעתה אפשר לומר שלצד התפיסה הזאת ובזיקה ו ו לעיל בהרחבה בדמות עליונה ואף אלוהית של יעקבנדנ דומה

שבטיםהב תה קיימת תפיסה עתיקה שמייחסת מעמד דומה לייאליה הי

3369 קמברידגי גניזה י הנוסח מכשינוי 83 עמ מחזור לראש השנה דניאל גולדשמידט מלך במשפט יעמיד 101

ADD המאגרים של מפעל המילון ההיסטורי ללשון העבריתלפי חוקהי בכ 102 שכינה נחזקהי בכ 103

245

מן הגניזה תפילת יעקב ג

104סולם יעקבנביא עתה את הנוסח העברי של התפילה מ

~אבינו יעplusmn תplusmnלplusmnתפ

חנוך מתושלח נחplusmn דplusmnר] [plusmn ייי אלהים אד2

הצדיקים אל נאדר על כסא כבוד] [ ייי אלהי 3105

האוחז[ ] תיך ה plusmnאplusmn נ4106

האוחז בארבע פינותplusmn בחלומי107

המכין את השמים בהוד כבוד תפארתו העולם כולו בזרועו5

הפותח ממעל לשמים חלונים כשיש6108

םאלהי השמיplusmnובהם כ

והיכנתה בהם דרך לירח סתר בלילה שלא יחשב אלים]י[ והוא נ7

~ מפניך רא להם והולכים שלא יחשבו אליםplusmnוplusmnקplusmn עוד ולכוכבים8

שרפים רועדים שש כנפים בשתים מכסים ואינם נדממים9109

104 Magische Texte aus der Kairoer Geniza herausgegeben von Peter Schaumlfer und Shaul Shaked

Band II (Texte und Studien zum antiken Judentum 64) Tuumlbingen 1997 pp 31-32 50-51 352 המתגאה על אך השוה ) 110הערה 174 עמ(לא תועד כלל -נאדר עלושהצירוף לייכט כותב שביטוי זה קשה 105

אדיר על )נהדרבנוסחאות אחרות ברכת יוצר אור לשבת אל אדון (ונאדר בכבוד על המרכבה חיות הקדש 589 569 555 548 סינופסיס מעשה מרכבה (אדיר על רזי מעלה ומטה אדיר על המרכבה המרכבהכל מופיעות רוב הדוגמאות )קליר (ונאדרתה על כל רוממו סובל עליונים קדוש הוא נאדר במרכבות מעונים )595

האוחז בארבע פינות העולם מה שנאמר בתפילת יעקב אצל קליר לביןסובל עליוניםבין השוו גם בהקשר הקדושה )בנוסח הסלאבי( נושא עולם כולו מתחת לזרעו ובזרועו

אוחז אחזה וכוו חזיתיndash חזהכאן צריך להופיע פועל כאשר שראיתי בחלומיכפי שמוכיח הטקסט הסלאבי 106ולא המצאת המעתיק היצירתי שניסה לשחזר ) בהשפעת מילת אוחז מופיעה בהמשך השורה(טעות של מעתיק רשלן

246 עמ ו108 ההער 245 עמ בןסוג שצוין הטעויות מ) 145 עמ(כפי שמשער לייכט את המקור המקוטע שלפניו דו מוכיחות שהטקסט שלנו יצא מתחת ידו של מעתיק רשלן מא114הערה

) 144-145 עמ(אליעזר מפרקי דרמופיע רק במדרשים מאוחרים החל ארבע פינות העולםלייכט טוען שהביטוי 107רקיע (אלה הם שמות המלאכים האזורים זרוע ממקום למקום ולעוף בכל פינות העולם אך הנה בספר הרזים נמצא

יש רוחות העולם כך שפינות העולם הם ד רוחות העולם טסי נחושת וטמנם לד וקח ד בהמשך הקטע נאמר) אמופיע נושא הכל בזרועוכמו כן בספר הרזים הביטוי המופיעים בסמוך שתאחזו זרועלשים לב גם למלים

האוחז בארבע פינות העולם כולו בזרועוהמשפט הוי אומר) רקיע ז (תולה בזרועו מעונהוכן ) רקיע ד(פעמים מבחינת לשון וסגנון ממוקם היטב בספרות המאגית והמיסטית של מאות ראשונות

משל לשצ 108 The idea that the angels sing unceasingly is again widely spread in Greek liturgies butלייכט כותב 109

unknown in Hebrew Qedushot (p152)ול48 ה הוא מפנה לאפוקליפס -Constitutiones Apostolorum -מרכבה יהודית ותפילה הנדונה בהנה האפוקליפסה בכלל והקטע הנדון בפרט טבוע בחותמה של ספרות

Constitutiones אמנם גם הלניסטית עם אינטפולציות נוצריות בודדות-אינה אלא תפילה יהודית כפי שכבר צוין Erik Peterson Buch von den Engeln Stellung und Bedeutung der heiligen אותה טענהפטרסון טעון

Engel im Kultus (Leipzig Hegner 1935) pp 385-386 מספיק עדויות לרעיון זה במקורות אך למעשה יש בספר חנוך הסלאבי נאמר הוא מופיע באפוקריפים סלאביים אחרים בין השאר יהודיים החל מן המאה הראשונה

По стредэ же небеси видэх въwрuжены вwя слuжаще Богови в тимпанэх и wрганэх непрестанным гласом ובאמצע שמים ראינו חיילים חמושים עובדים את האל בתופים ובנבלים בקול לא נפסק

)Valliant p18 OTP v I pp 130-131 וכן Valliant p 24 OTP pp136-137 (של אברהם הבאפוקליפס глהגיבור לא יכול לעמוד בשמים עד שמלאך יהואל מלמד אותו שיר מיוחד ומזהיר 7и непрестая אמור ללא

מיד אחר כך אברהם שומע את שירת המרכבה וגם כאן מודגש ענין שירה בלתי ) OTP v I p 697 (הפסקה פוסקת

iеще ми п cэ гл 7ющю и uстиiе 6 же о6гнz сущаго на простерьтии и възношашесz выше и гла c слъшахъ kко възьмущениk морьска и непрестаkше t силонениk о6гньнаю и kко възвысися о 6гнь въспарz на высочеiе 6 видэхъ подъ о 6гньмь престолъ t о 6гнz и многоо 6чесныхъ о 6крт cъ и гаще пcэ и подъ пртcьомъ животы четыри о6гньны пою6ща

תוך בלתי פוסק ו שאון הים התנשא למעלה ואשמע קול כמ הרקיעועודני אומר שיר זה והנה פה האש אשר היה על ראיתי מתחת לאש כסא אש ומרובי עיניים סביב לו אומרים שירהוכאשר נישא האש למעלה יותר התגברות האש

האש יוצא ב-אחגיגה יג ע חיות אש ממללות מאי חשמל השוו (שרות ארבע חיות של אשכסאומתחת ל )י שםרש מדיבורן

וינעו אמות הספים מקול הקורא והבית (דוק בין שירת הקדושה בין האש קיים כבר בחזון ישעיהו יש להעיר שקשר ה ד וזי מאומרכ) ואילך65 עמ )25הערה 9 עמ צוין לעיל( אמונות המקרא ישראל קנוהל עתהוורא ימלא עשן

Error Bookmark not defined עמ לעילורא(ומכאן מסתבר הקשר בין האש אשר לא תדעך בספרות ההיכלות) חנוך ב(מלאכים חמושים משלב מוטיבים של שירה מתמדת) רקיע ב(ספר הרזים ובין שירה בלתי פוסקת) ואילך

) של אברהםהאפוקליפס(ושיר של אש

246

וגם אני מקדש וקורא 10110 שנים עשר פניplusmn ם עשר ראשיםplusmnיplusmnנplusmnש

שניהם טהור עינים וידים שבטים ראשו נמלא טל מהם שמ11

קדוש או אב באיה שנים ולפיד אש ברקים מבהיק12111

לםplusmnוplusmn או ע

plusmnמלך אביר עולם plusmnוplusmnאplusmn אל י13112

אמיץ ברוך מלא השמים והארץ

ילתי עניני ושמ ותהומות וכל העולמים לכבודך14113

שהללתי

יןplusmn וח15114

בקשתי מה שאני מבקש ועשה ותביא שאלתי לפניך

ברוך אתה חלמי בשרה כי ייי מהולל בפי כל הנשמות והגד לי ב16

ייי האל המושיע17115

אמן116

לבושים מימינם ומשמאלם gt םושריוניltאלה העומדים במעלה חמישית אוחזים צנה ורומח וכובע נחושת בראשיהם

אוחזים בלפידים וממהרים להשיב מענה ופיהם לא ידום משאג ואבני ברד ורעדה במחיצתם ועל נהרי אש מהלכים מאש יצאו ובאש מעמדם כי כל מעשיהם באוצרי אש מלהטת ומרוח אפם תבער אשואשם ומנשמת אש בוערת

)4-7 שורות בכל מדה ומדה במדבר קדושתות לשבתות השנה(וכך אומר יניי ולא תישכח ולא תידום מגרונם ולא תיפסק משפתם ולא תחשה מלשונם קדושת שמך הגדול לא תמוש מפיהם

ולא תיתעלם מעיניהם ר מפניהםולא תעבו מליבם )99-94שורות נחמו זעם ממך א קדושתות לשבתות הנחמה ( קלירכן אצל ינאמו קדושו ברוךו ושיר וזמר ינעימויום וליל יקומוואל נא ידומוברן יחד ירוממולך בקול ינאמו Ἐν δὲ τῷ μετrsquo αὐτόν εἰσι θρόνοι אדוגמל ניסוחים אחרים המדברים על שירה מתמדת מצויים לרוב

ἐξουσίαι ἐν ᾧ ὕμνοι ἀεὶ τῷ Θεῷ προσφέρονται ואחרי אלה כסאות ושלטונות ובהם תנשא תמידכול מלאכים ] [את שם קודשו תמיד בש ]ברכו 38 צוואת הלוי) (קסא עמ כרך א מתוך כהנאגוםתר (שירה ליי

תמיד מספרים כבוד אל רוממי שדי פנות צבאיו קדושים )4Q504 f1-2 vii 5 9 דברי המאורות( רקיע קודש 4Q 418 ) ידמה כי אדם בן ו יעצל כי הם ושנא כ ה שמים ב] ו[ ל ] [ קודש מלאכי ) ברכת יוצר (דושתווק

(4QInstructiond) 55 8 11 ) ב שבעים ליחזקאל מגהנרמזת בתרגום ה עוד על שירה מתמדת נועייDavid J Halperin Merkabah Midrash in the Septuagint JBL 1013 (1982) pp 357-359 ולבסוף נצטט את

)יגתהילים ל( אלהי לעולם אודךילמען יזמרך כבוד ולא ידם י המקרא 120הערה 248 עמ להלן ורא וקרא זה אל זה כמו שנאמר ndash וקורא אומר קדושה ndash קדשמ 110שם ואליהיש להעיר שאותה רשימה מתחילה מ אבא ביהמופיע שמות של מטטרון בחנוך גהברשימת שבעים 111

יהוה צבאות אה בהה יה ביה יהואל שורה הובהיכלות זוטרתי מופיעה סלאבי של התפילההשמופיע בנוסח בשם יהו הי אי הי יהו הב יה וא ברוךו או יהובסמיכות ל באה בו שם הוהנה עוד נוסחא שמופיע יהואל

) מרכבה רבה (שם כבוד מלכות לעולם ועדאה באה האה יוה הי הו או יה הו יה יהה ברוך ) אונסוגם כפייה(עוצמה חיוניות כוח βίαמיוונית ביאהכינוי השםאת התכן שבמקרים מסוימים יש לפרש יי

בייא בתהילים סחביאההמדרש מוצא שם אלוהי ביהך כל מקום ומקום שאין אדם ממונה אין ל אמר לו ביה שמו מהו שכתוב שמואל בר נחמן י הנשיא שאל את רר

אל תהי קורא ביה אלא אתמהא ביה שמו שנאמר ההקב כביכול ומי ממונה על ביאה של עולמו על ביאה שלו ) יבראשית רבה יבוא עז טור ג הב פירושלמי חגיגה ו השומדרש תהילים מזמור קיד( ביאה שמו

יוונית מלשון עוז הפ מוסברת ע ביההמילה ) 108 עמ(רבה של בראשית אלבק-תיאודור תבהערות למהדור עמ ביאערך ( דרך ndash via )יווניתהבתיווך (אך לגבי קטע זה נראה יותר פירושו של יסטרוב מלטינית וממשלה159-158 (

לקביעתו ) cornerstone of this assumption p 174(נה יעבור ריימונד לייכט השורה הזאת מהווה אבן פ יש לציין שכבר השורה שמהווה ( והקורא ישפוט מופלאברצוני לצטט כאן את טיעונו ה שהתפילה נתחברה ביוונית

או אב באיה או מופיע במקור באשמת תוכנת העריכה כנראהndashשלו משובשת פעולות הקבליותנקודת מוצא ל )עולם יאו אל לםעו

Let us first turn to the name of God He is called Yaocirc Yaocircva Yaocircil Yaocirc in the Slavonic version This is better structured than the confused Hebrew version אל יאו או אב באיה או עולם although both undoubtedly go back to the same source If we try to parallelize the elements of the two versions the final יאו corresponds to Yaocirc In order to reconstruct Yaocircil we have to delete עולם and disconnect as או is clearly discernible as Yaocircil If we take the initial אל)עולם(יה או )בא( but then יה from באwhat has remained again of Yaocirc we have to identify יה(אב בא( as remnants of Yaocircva Although this parallelization looks a bit like a kabbalistic device on my part there can be little doubt that Yaocircva stands for the fully written form of the tetragrammaton written in Greek (and Old Slavonic) phonetically with a Beta Therefore the fact that the name of God in the Hebrew manuscript has a Bet and a Aleph too (and not a Waw and Heh) can be taken as a clue that this sequel of nomina was not composed originally in Hebrew but in Greek

אין לתקן מדעתנו ולפי דוגמאות שהבאתי מצביעות על דבר אחד פשוטה ות שבטיעון כזה כשלעצמובנוסף לבעייתי ס וחופש להרהעובדה שיש לנו טקסט מקביל בשפה אחרת לא מצדיקה את ה יםמאגיהשמות הטעמנו את שורות של

מאגית האת הנוסחא מעתיקים ומתרגמים יכולים להחליף ולבנות מחדש את הטקסט במידה שנטל לעצמו לייכט השפה המקוריתהייתהואי אפשר לקבוע על פי זה מה שלפניהם באחרת שנראית להם יותר

מצויה שם ברוך אמיץ אבירגם השורה לעתים קרובות בצמוד לאמיץ אביר כינוי האל רגיל בספרות ההיכלות 112 400 378 270 191ראו לדוגמא סינופסיס

ושמע תהילתי 113 )לייכט שפר (ותןשיבוש במקום 114

247

שנים עשר ש הטקסט הסלאבי המקביל מלמדנו הוי של שנים עשר פנים כפני השבטים מופיע כאן במפורשיהזכמה מילים מתחילה כעין של ה אחרי הפסק117שייכים לתיאור דמות האל ראשים שנים עשר פני שבטים

מלא השמים והארץ ותהומות וכל העולמים לכבודךומסתיימת קדושהנפתחת במילה קדושהראשו נמלא טל מהם שמשניהם טהור ובין הקדושה פני שבטיםני עתה בשורת מילים המפסיקה בין יעני

אך עצמםמובנים כשלה השורה מורכבת משברי פסוקים וביטויים עינים וידים שנים ולפיד אש ברקים מבהיקטוי יברצוני להציע כאן פירוש לב אינם מצטרפים למשפטים בעלי משמעות שמשתלבים בטקסט התפילה

הבנת דמותו של האל ודמותה של המערכה העליונה כפי שהן לעפירוש שיש לו השלכות הראשון בשורה זוויה במשפט סתום שמופיע משום שהיא תל הצעה שאני מציע כאן הנה היפותטית בלבדה מצטיירות בטקסט זה

רק בנוסח העברי של תפילת יעקב ומשום שהיא נזקקת למוטיבים שלעת עתה מצאתי רק במקורות ביניימיים צח ואדוםכדרך ה להקבותמתייחס ראשו נמלא טלמילים ה שבהקשר שלנוהנחה פשוטה ביותר

מקשר טל זה עם הגשם התיאופני בסיני) ג- ה(ם ימדרש שיר השיר ותיאורים אחרים של הדוד שבשיר השירים מפני אלהים זה סיני מפני אלהים אלהי ישראל רעשה אף שמים נטפו ארץעל שם שראשי נמלא טליחיו על פי הכתוב ) בירושלמי לח ע( המתים תייכמו כן הטל נקשר לתח )ד הטיםהשוו שופ ט סחיליםתה(

צירוף שני ) יט כויהוישע (שכני עפר כי טל אורת טלך וארץ רפאים תפילמתיך נבלתי יקומון הקיצו ורננו מוטיבים מופיע באגדה על מתן תורה ה

חיים טל הזילו כבוד לענני ההקב אמר מעלן של האש מחמת משולהבין ישראל שהיו לפי אומר אילעאי ברבי יהודה רמכילתא ( )י-ט סח תהלים (אלהים תניף נדבות גשם ואומר ווג אלהים מפני נטפו שמים גם רעשה ארץ שנ בני על

)י א ערכיןאתוספת בחדש טוכי מאחר שמדבור ראשון יצאה נפשי יצאה בדברו שנא ה יצתה נשמתן של ישראלכל דבור ודבור שיצא מפי הבעל

גשם נדבות תניף אלהים שנא אותםה להחיות בו מתים והחיההוריד טל שעתיד הב נשמתן דבור שני היכן קבלוהו )בשבת פח ע (נחלתך

)פרק לג(ה וטל תחייה מופיע בפרקי דרבי אליעזר טל מראשו של הקבndashמוטיבים הצירוף שני

ה נוער לבוא הקב ולעת ה מלא תחית טלשראשו שלהקב המראשו שלהקב טל תחית המתים מאיזה מקום הוא יורדאני ישנה ולבי ער קול דודי שנ ה מלא תחית טלשראשו שלהקב מנ ית טל ומחיה את המתיםשער ראשו ומוריד תח

וג דופק פתחי לי אחותי רעיתי יונתי תמתי שראשי נמלא טל

אהיה כטל פסוקים כמו הוכן על סמך טל השמיםהברכה שיצחק נתן ליעקב פותחת בעל סמך זה שנרקמו אגדות רבות על ) ומיכה ה( ייה שארית יעקב בקרב עמים רבים כטל מאת יוה )והושע יד (לישראל

מוטיב שמשתלב בתיאור יעקב כדמות עליונה טל אלוהי שיורד על יעקב

ולבי אלא יעקב נתייאש לו שלא יטול את הברכות מיצחק א אני ישנה וגוד אף שמים נטפו] שנאמר [שראשי נמלא טלוילך ויקח ויבא מיד הלך שראשי נמלא טל ה הרי עיטרתי לך את הברכותל הקבא] למה [ וגוורבקה אמרה ער

) תנחומא בובר תולדות יח (נכנס אצל אביו ונטל את הברכות שנאמר ויתן לך האלהים וגו לאמו וגור פנחס הכהן מנין אתה אומר א יםד ויתן לך האלהים מטל השמ ההה ליעקב ברכת טלשעטר הקב שראשי נמלא טל

)115 עמ תולדות בראשית רבתי (שיעקב שותף עם בוראו בכל דבר שנאמר לא כאלה חלק יעקב כי יוצר הכל הוא

הקבלה ) 107הערה 172 עמ(מופיעה רק בקשר לקריאת מגילת אסתר האל המושיעריימונד לייכט כותב שברכת 115

בשם יחוש הבדלה דרבי עקיבאבה מופיע) תפילה מאגית(ובענין ) אחרי ברכה אמןהשוו (קרובה יותר בנוסח שלום (אמן אמן סלה ברוך אתה יי רופא חולים חי העולמים האל המושיע הו סבהואחישה אריפט חמואל קמואל י

- יד יצחק בן בעריכת אסתר ליבס מחקרים בדמונולוגיה מאת גרשם שלום רוחות ונשמות שדים עקיבא הבדלה דר 92הערה שלום שםורא יהו סבהו לגבי )168 עמ דשסתירושלים צבי

in bBer 45b it states that a person should not say Amen when hehellip)152 עמ(כט כותב ריימונד ליי 116himself said the benediction This rule is obviously not observed in the Prayer of Jacob which

could be a trace of the Christian habit to conclude every prayer with Amen ר להביא שורה ארוכה אפש יוחסו כוחות אמןומשום של סדר התפילה המקובלועד לחז דרך קומראן מן המקראהחל של דוגמאות נגדיות

דוגמא ורא(במקרים רבים תוך הכפלה או שילוש חתימה במילה זו אופיינית במיוחד לתפילות מאגיות מאגיים )קודמתהבהערה

מסביר ריימונד לייכט את שתפילת יעקב מושפעת מתיאורים הלניסטיים של הליוס בהתאם לטענה מרכזית שלו 117שבהם מתואר הליוס כמי שמופיע במשך שתים עשרה שעות היום הדימוי הזה על ידי הפניה לפפירוסים מאגיים

פרצופי-סרתרי ראשי-תריסרהדמיון בין תיאור זה ובין תיאור ) PGM III 494-535(בשתים עשרה צורות שונות ndashבשני נוסחיה (כמו כן נראה לי שכל הדימויים הסולריים שלייכט מגלה בתפילת יעקב קלוש ביותר לדעתי הנו

או שהם כלליים מאוד ועל כן יכולים להלום את אל השמש באותה מידה כמו את או שאינם כאלה) העברי והסלאביבתקופה הלניסטית מאוחרת הליוס הופך לאל ) 21הערה 230 עמ ראו לעיל(אל הסערה או כל אל אחר

כך שבאוצר הדימויים שלו נמצא כמעט כל שקולט תארים שהיו שייכים לאלים שונים אוניברסאלי-סינקרטיסטיזיקה שחר כמו לשון זריחה הליוס יש צורך בראיות ספציפיות יותרלכן על מנת להוכיח זיקה ל תואר אפשרי

תוך כאשר הגעתי כך לדוגמא) 59הערה 100 ועמ58הערה 99 עמ רא לעיל(לתופעות אסטרונומיות וכדומה על פי השוויתי זאת לציור הליוס המוקף במזלות לדימוי יעקב המוקף בשנים עשר השבטים שחזור היפותטי

)126הערה 250 עמ ראו להלן(המסורת העתיקה המשווה את יעקב ובניו לשמש וכוכבים

248

היום והעליונים אומרין הלל היום הזה יום ברכות וטללים בני לו אמ קרא יצחק לעשו בנו הגדול הגיע לילי יום הפסחעשה מטעמים היום הזה בו אוצרות ברכות טללים נפתחין בני אמרה רבקה ליעקב בנהטללים נפתחיןהזה בו אוצרות

ויתן לך האלהים שנ עשר ברכות ברך יצחק את יעקב כנגד עשרה מאמרות שבהן נברא העולם יהודה אומ ר לאביךוכשיצא יעקב מאת פני יצחק מעוטר כחתן וככלה הרי אלו עשר ברכות יעבדוך עמים מטל השמים ומשמני הארץ

מידי אביר יעקב ומשם רועה אבן שנ בקשוטיה וירד עליו תחית טל מן השמים ודשנו עצמותיו ונעשה גם הוא גבור כוח )לב פרקי דרבי אליעזר (ישראל

נת במיוחד הפסקה הבאה ממדרש תנחומאימעני

הוא נותן ] אלהים אין כתיב כאן אלא האלהים כשישלים אלהים מליותו [)ת כז כחבראשי (מטל השמיםלהים ויתן לך האראובן ראה מה פנחס הכהן בר חמא בשם ר אמר ר שיעקב שותף עם בוראו בכל דברלמה לך הברכות שבירכתי אותךבהדרי קדש מרחם ם חילך ודוד מקלס עמך נדבות ביו) ירמיה י טז( כי יוצר הכל הוא וגו כתיב לא כאלה חלק יעקב

)תהלים קי ג (משחר לך טל ילדתיך118

תן ליעקב יהוא י הים למצב הזהואליגיע רק כאשר ) מלאות כלומר (מליותמתאר את האל במצב האלהיםזכר ושהרי הוא מ(אך ברור שהדרשן התכוון אליו לא מובא כאן שראשי מלאה טלהפסוק טל של ברכה

אותו טל שראש האל נמלא ממנו ושעל ידו הגיע האל את מליותומשם בא לשון ) מן יחין בסייבאותו ענ דברים שיש לוההוא נותן ליעקב משום שהוא משתף אותו בכל למלאותן זה מנוסח י עני119אלוהיתהן חיצוני אלא במלאות יבורא נוגע כאן לא באיזה עניהשיתוף בין יעקב ובין ה

הים נקרא כאן כמושא ישיר של נתינהוהאל ויתן לך האלהים אחרת על הפסוק באופן חריף במיוחד בדרשה

י אלהים זכרני נא וחזקני נא אך י ויאמר יד ויתפלל שמשון אל יאימתי לכשתצרך לה הה אחא יתן לך ויתן לך אלהותא ר הברכה שברכני אבא יתן לך אלהותה אמר לפניו רבון כל העולמים הזכר לי אותה) שופטים טז כח( הפעם הזה האלהים וגו

)747 עמאלבק-תיאודור ג-בראשית רבה פרשה סו( )ורבותינו דרשו לאה בראשית כח דשכל טוב (שתגזור אומר ויקם לך אחא אומר ויתן לך אלהים יתן לך אלהותך ר

בחלום הם דמות שהפנים העליונים שיעקב ראה הנחה שהועלתה כברבלאור מסורת אגדית זו ובהתחשב עליונים שבראש הסולםהפנים העל ראשו נמלא טלאפשר לפרש שבטיםהעליונה של עצמו ושל

מי אלה ראשו נמלא טלאינו יכול להצטרף אלא ל מהם מהםראשו נמלא טל בתפילת יעקב נאמר מלאבמקום נמלאלשון סביל לפי רצף הטקסט מסתבר שהם השבטים ה נמלא טל מהםשראשו של הקב

ה להתמלא בטלמיהו זה שגרם לראשו של הקב ל בשיר השירים עורר את בעלי המדרש לשאולבפסוק הנוהדוגמא שראשי נמלא טל שאני מלא רצון ונחת רוח אברהם אביך שערבו עלי י על הפסוקכמו שאומר רש

דאי וי מסתמך כאן בורש אם תשובי אלישכר מעשים טובים מעשיו כטל הנני בא אליך טעון ברכות ושילו )בלח עב ה הברכות פ(מעין זו שמופיעה בירושלמי על דרשה עתיקה

זקינך רצוני נשבעתי לו שאיני זז טל מבניו לעולם מה טעם לך טל ילדותיך וכתיב בתריה ריש לקיש בשעה שעשה אברהם לאברהם במתנה נתתיו לו ויתן לך האלהים מטל השמים בדייתיקי נתתיוולא ינחם אמר רבי יודה בן פזי הנשבע

עליון מתמלא טל מראשי הראשו של יעקב אפשר להבין את המשפט הנדון באופן כזה גיוןילפי אותו ה בקשר לדימוי זה יש להעיר שעל המזבח שבנה אליהו על הר 120 שאף הם נתפסים כדמויות עליונותהשבטים כמו כן) לדא יחכים מל(יצקו שנים עשר כדים של מים ספר שבטי בני יעקבשתים עשרה אבנים כמכרמל מ

לפי תרגום ו ה יצק שמן ונסך נסךיועל המצבה השני ונה שהקים בבית אלראשהמצבה היעקב יצק שמן על ראש ב גד יינות שקיימים מששת ימי בראשית כניתנאים על שנים עשר מעהמסורת להשוו נסך יין ונסך מיםndashיונתן 121שבטים

מקופות בלוכסנים הם הוספה שלית הציטוטים המקראייםוהשלמ תולדות יא) בובר( תנחומא 118 29 119קולוסיים ההשוו אל 119 הראש מתמלא ndash מטלאארום שער ראשי אתמלי מן דמעתיך כגבר דשער רישיה מצבע התרגום לפסוקנו גורס 120

ה מתמלא טל לפיה ראשו של הקבש חדשהר ודרשת ז 123הערה השוו עוד להלן מדמעותיה של כנסת ישראל תיאורגית של אמירת הקדושה על ידי ישראל שמתנקזת לדמות יעקבהפעולה היש לציין ש מתפילותיהם של ישראל

26 25הערות 77 ראו מאמרים שצוינו לעיל עמ (היטבשחקוקה למעלה תוארה במקורות מיסטיים רבים ונחקרה קטע הבא של בעל הרוקחבמיוחד הו חשוב נינילענ) 20הערה 106 ועמ

לפי כי שייך לומר על הנעלם עצמו יעריצו כמו ומה שאומרים נעריצך לפני נקדישך ובפסוק והקדישו ואחר יעריצו י הרשלר משה וא פירושי סידור התפילה לרוקח (על פני יעקבונקדישך על הוד למטה עריץ האל בתעצומות עוזך

טיהינגגן נפתלי הירץ טריביששל מלאה הארץ דעה דוריהשוו גם בס תקלו-תקלה עמ צהסימן בירושלים תשנ )ב114 עמ ךשת

פני שהוא הוד למטהחסת לישמתי מהווה פעולה תיאורגיתבניגוד להערצה אלעזר אומר כאן שדווקא קידוש ר וגם אני מקדש קידוש מצד המתפללהבא בקשר לפעולת פניםו ראשיםאזכור תפילת יעקבוכך גם ב יעקב

השבטים עשר ראשים שנים עשר פניניםוקורא שמן לים בשנים עשר אוהפת מטה בידו עומד על הבאר שמוקםמשה ע דורא אירופוסכנסת של ההשוו ציור קיר בבית 121

وقطعناهم اثنتي ) 7160( קוראן והשוו האוהליםך אל פתחו של אחד הולכל אחד הבאר פורצים שנים עשר נחלים שعشره اسباطا امما واوحينا الي موسي اذ استسقاه قومه ان اضرب بعصاك الحجر فانبجست منه اثنتا عشره عينا قد

249

ויבאו אלימה ושם שתים עשרה עינת מים ושבעים תמרים מגיד שהיה אותו מקום מקולקל במים יתר מכל המקומות שהרי וכשבאו ישראל חנו ששים רבוא בני אדם וסיפקו להן מים ולנו ושנו היו שנים עשר מבועים ולא סיפקו אלא שבעים דקלים

אלעזר המודעי אומר מיום ר יהושע א היו ישראל שרויין אלא על המים כך דברי רויחנו שם על המים מלמד של ושילשוושבעים דקלים כנגד שבעים זקנים ה את העולם ברא שם שנים עשר מבועין כנגד שנים עשר שבטיםשברא הקב

)מכילתא כז(

ן תיאור זה ובין ידמיון ביש יעקב שמתמלא מן השבטים) דמות(מדבר על ראשו של ראשו נמלא טל מהםאם ברית כל ראשון תיאור השבטים כברכה עליונה שיורדת על ראש יעקב בדברי בן סירא שנדונו לעיל

עשר- לחלק שניםויציבהו לשבטיםויתן לו נחלתוויכוננהו בברכהוברכה נחה על ראש ישראלנתנו ים כמעיינות נובעיםגיה אסטראלית מזלות נתפסוהנה במא מזלותהברנו לעיל על קשר בין השבטים ובין יד

ונזלים מן תזל כטל אמרתימלשון מזילndashלים מזל ימהבשלב מסוים תפיסה זאת נסמכה למשחק שפעבבלי ב-אירושלמי עבודה זרה יח ע( בשלב מסוים מסורת תלמודית כמו כן122)טו דיר השיריםש (הלבנון בגן עדן נקשרה למסורת של שנים עשר מעיינות123ג נהרי אפרסמוןשל י) תענית

מסורות אגדיות שתוארו לעיל יחד עם יסודות אחרים נתחברו יחד כדי ליצור את אחד המיתוסים המרכזיים שנקראים תקוני זקן עשר הד דרך שלושרשמדבר על טל עליון שיו )אדרות וספרא דצניעותא(הר ושל ספר הז שקשורה לדמות עליונה של יעקב) פרצוף( היפוסטזה אלוהית ndashר אנפין על ראשו של זעי124גם מזלות

הורנו וכאשר ביקשו בני עמו של משה כי ישקם אומות עשר שבטים-הפרדנו אותם לשנים علم آل اناس مشربهم

וכל שבט ידע את המקום אשר ממנו ישתה עשר מעיינות-אז בקענו מתוכו שנים הכה במטך בסלע לו לאמור ) 137 עמ האביב תשס-תל אורי רוביןגוםתר(

הזיל מופיע ndashלים מזל ימהמשחק יתזל כטל אמרתכמו הטפה תבהורא מזל שפתיםבקומראן קיים ביטוי 122 ואף מזלות שבטי יעקב גם בכו במרה מזילים דמעהגם יחד שבה שבטים ומזלות בקינה עתיקה לתשעה באב

למרות זאת לא ידוע לי על פירוש מזל מלשון נזל קדרו פניהם כימה וכסיל חפו ראשם דגלי ישורון יזלו דמעהכמו יתכן שיש כאן השפעת מונחים ערביים הקשורים במאגיה אסטראליתי )יקטליאזוהר וג(ג עד המאה הי

של הביניימי של פירוש המשנה בתרגום של הביטוי הזה calqueוהשוו הורדת הרוחניות אסתנזאל אלרוחאניאתמילון לטקסטים והמזלות הרוחניות )אבן דורו של רשב שלמה בן יוסףמאת (ד ד מ פרהזבודה ע םהרמב

לעלות באוב להוריד רוחכ אסתנזלמפרש ) וירושלים תשס(ערביים יהודיים מימי הביניים של יהושע בלאו רוח כ אאלרוחאניה אלפלאניה תסתנזל עלה צפה כד) ת ימצוות ל(ם ומתרגם פסקה מספר המצוות לרמב

יחסות למינוח ספציפי של המאגיה יבחוסר הת לדעתי התרגום זה לוק) 690 עמ (פלונית מורידים אותם בדרך זו דוב שוורץ ואחרים יוסף פנטון משה אידל האסטראלית שתואר ונחקר על ידי שלמה פינס

ב שבטיםב נהרי אפרסמון ומקשר אותם ליזוהר מדבר לפעמים גם על יה 123ויהיו בני יעקב שנים ריסר נהרי אפרסמונא דכיאדאינון ת דהא בשמא דא אסתלק גו תריסר דאתכסיין וישמע ישראל

)אא קעו עזוהר ח(אלין תריסר שבטין דשכינתא אתתקנת בהו עשר על כן משחך אלהים אלהיך שמן ששון מחברךדרשה הבאה שמבוססת על הפסוקים ה הבזוהר חדש מופיע

כטל חרמון שירד על הררי על הראש כשמן הטובהנה מה טוב ומה נעים שבת אחים גם יחד )ח מהיליםתה( )ג-א קלגיליםתה (ציון

אלין תריסר נהרי שמן ששון בצלותהון על רישיה[נגדין להאי שמן ששון ישראל דאינון אחים ורעים ליה אד מאמר חקת זהר חדש (ורוגזא אסתלק מעלמא רצון בעלמין וכדין חדוה בעלמין דנהרין בה אפרסמונא דכייא )למנצח על שושנים

על כן משחך אלהים אלהיךיש לציין שבפסוק שלפני ( שמן משחה על ראשו של האל מושחיםלפי דרשה זו ישראל עתהורא כאן כינוי למלך אלהיםחוקרים השלפי דעת כסאך אלהים עולם ועד שבט מישר שבט מלכותךנאמר Keter The Crown of God inארתור גרין בספרו) 44 עמ )25הערה 9 עמ צוין לעיל( אמונות המקרא קנוהל

Early Jewish Mysticism Princeton 1997 pp 10-11 שמופיע תדיר בתיאור הכתרהה כתב שבניגוד לדימויה יוצא מן הכלל מן הבחינה ודרשה זוהרית זו מהו מלך בשר ודםלהמשיחה אינו מופיע רק ביחס דימוי המלכת האל

הזאת אילו שבשיר השירים רבה נאמר יעותמר ואהלות קצפסוק הבא את ההר חדש דורש וויש להעיר שהמשך ז ר נה שעשו ישראל במדברש ומהיכן היו בנות ישראל הצנועות והכשרות מתקשטות ומשמחות לבעליהן כל מ

י כי הנה יי כת ראשי נמלא טל קווצותי רסיסי לילהממה ש מור ואהלות קציעותד הה מן המן אבהו אמברם הדין ביזעא הדא רסא לית מיניה איליסיס לא דמי הדין רסה להדין ביזעה מצוה והנה הבית הגדול רסיסים

אית מיניה איליסיסעל יפה קולב ולעומתם שמואל יפה אשכנזי ראשי נמלא טל קווצותי רסיסי לילהשמיטים את הפסוק דפוסים מ

עמ 76י וטיקן וכך גם כגורס אותו )בקלב ע טדפוס צילום ירושלים תשמ טאזמיר תצ(שיר השירים רבה מתנות ו ראבןוחסר מהוא אחריו שבא רסיסיםדיון בה אלמלא כןמשום ש נכונההונראה שזוהי גרס א162

ל שוהתמרוקים מים שוי אומר שגם המן וגם הבו ה)ושמתקשים בפסקה ז בדפוס וילנאעץ יוסף ומהרז כהונה בצל טלך תייפינו השווה בפיוט של הדותהוה נמלא בובנות ישראל היו מתהווים מן הטל שראשו של הקב

)Kahle Masoreten des Westens I ז עמ חלק העברי( וראו ציוני ועוד וכן ברקנאטים (ג תיקוניםיבשכולל כל י ר מזל עליון הוא כינוי לכתיקטליאי גהר ורולפי הז 124

שנמשכים למטה יותר מאחרים נקראים אוי חיים ויטל בעץ חיים רק תיקונים ח לדעת ר )לשקל הקודש לרמדעם ג מזלותדהיינו דיקנא דעתיק הם י) פרק כטפרשת ויצא( ספר הליקוטים שוואך ה )שער יג פרק ט(מזלא

שבו המזל העליון הוא התלי)פירוש לספרא דצניעותא(א שבעקבותיו הלך הגר לפי ספר הפליאה יבורש העדחבתיקוני ) ר גן עדן הגנוזאוצ א אבולעפיאר ה ונחש בריחא י דספר סודי רזיי ח והשוו עוד (ב מזלות תלויים י

250

)א תריסרס(תליסר ) בכל יומא(בגולגלתא יתבין 125

אלפי רבוא עלמין דנטלין עלוי רגלין וסמכין עלוי ומהאי גולגלתא ההוא דאיהו לבר נטיף טלא לההוא דלבר ומלייא לרישיה בכל יומא דכתיב שראשי נמלא טל ומההוא טלא דאנער מרישיה

דכתיב כי טל אורות טלך אורות ) מלאתי טל לא כתיב אלא נמלא דכתיב שראשי נמלא טל(יתערון מתייא לעלמא דאתי ונטיף ההוא והוא מנא דטחני לצדיקייא לעלמא דאתי ומההוא טלא מתקיימין קדישי עליונין נהורא דחוורתא דעתיקא

כהאי וחיזו דההוא טלא חוור כבת הטל והנה על פני המדבר דק מחוספסד ותעל שטלא לחקלא דתפוחין קדישין ההחוורא דיליה אנהיר לתליסר האי גולגלתא ד ועינו כעין הבדולחהה גוונא דאבנין דבדולחא דאתחזייא כל גוונין בגוה

בר בסטרא דא לסטרא עיבר גליפין בסחרנוי לארבע עיבר בסיטרא חד ולארבע עיבר בסטרא דא בסטרא דאנפוי ולארבע עי ומהאי אתפשט אורכא דאנפוי לתלת מאה ושבעין רבוא עלמין) כלומר לסטרא דלעילא(דחורא וחד לעילא דגולגלתא

וההוא דלבר אתקרי זעיר והאי עתיקא דעתיקין אתקרי אריכא דאנפין) כלומר אורכא דאנפין(וההוא אתקרי ארך אפים דלתתא אתתקן ואנפוי ) א טלאס(כלא קדשיא וזעיר אנפין כד אסתכל להאילקבליה דעתיקא סבא קדש קדשים ד אנפין

ומהאי גולגלתא נפיק חד עיבר חיור לגולגלתא דזעיר מתפשטין ואריכין בההוא זמנא אבל לא כל שעתא כמה דעתיקא) א אוראותאס (וכל גולגלתא יהבין אגר חיורתא אנפין לתקנא רישיה ומהאי לשאר גולגלתין דלתתא דלית לון חושבנא

ג קכח זוהר ח(ולקביל דא בקע לגולגלת לתתא כד עאלין בחושבנא לעתיק יומין כד עאלין בחושבנא תחות שרביטא )בע

מנייהו ההוא טלא) א מתערס(וכד מטי אתר דמשתכחי אבהן עלאי וההוא רוחא נגיד טלא מלעילא מרישא דמלכאוההוא טלא אתסחי ומטי לגן עדן דלתתא לא בדרגין ידיען דרגא בתר דרגאותאנא נחית ההוא ט מתערין אבהן דלתתאכדין ועייל בפתחא דמערתא וסליק ושאט ביני בוסמין ואתער רוחא חדא דכליל בתרין אחרנין בבוסמין דגנתא דעדן

ההוא טלא ין על חובי עלמאבגין דאינון דמיכ וכד אשתכח עלמא בצערא ובעאן רחמי על בנוי מתערין אבהן אינון וזיווגן הונפשא אודעא לרוחא ורוחא לנשמתא ונשמתא לקב לא אתנגיד ולא אשתכח עד דאתער ספר תורה כדקא חזי בעלמא

ומתברכין ומטי לרישא דמלכא ונגיד מעתיקא קדישא עלאה נגידו דטלא דבדולחא כדין יתיב מלכא בכרסייא דרחמי )ב ערכה אזוהר ח( ה על עלמאוחייס קב כלהו) א מתברכןנ(וכדין מתחברן יכיןונגיד ההוא טלא לאינון דמ אבהן

דכתיב ויבואו אלימה ושם שתים עשרה עינות תאנא בההיא שעתא אשתלימו ישראל לתתא כגוונא דלעילא כמה דאוקימנאוכלא תקף בשבעין ענפיןואת בארבע סטרי עלמא ואתתקף אילנא קדישא בתריסר תחומין מים ושבעים תמרים וגו

אתר דאקרי שמים ומליא לרישיה דזעיר אנפין בההיא שעתא נטיף טלא קדישא מעתיקא סתימאה כגוונא דלעילא )בסב עב זוהר ח( הוה נגיד ונחית מנא לתתא ומההוא טלא דנהורא עלאה קדישא

בזמנא דמטא תשרי ירחא מזלא שכיח וסתיםכלא בהאי נגדין תליסר משיחין דאפרסמונא דכיא בההיא מזלא דכלאבההוא תרעי דרחמי) א תליסרס(ומתפתחי תריסר בעלמא עלאה) א תליסרס(אלין תריסר ) ירחי(משתכחי שביעאה

)א עב קעזזוהר ח( ה בהמצאו כתיבדרשו יהו) ישעיה נה ו(זמנא

אם אמנם בטקסט זה סולם יעקברמזת בזון מן התפיסות הדומות לזו שניתכן אפוא שהמיתוס הזוהרי ניייש )ההמקיפות אות(עליונה של עצמו יחד עם דמויות השבטים הדמות המדובר על כך שיעקב חזה את

הציור שמצטייר כאן מזכיר את 126להשוות זאת לחלום יוסף שבו יעקב נמשל לשמש והשבטים לכוכביםברצוני להדגיש של בית אלפא ובמקומות אחריםכנסתה בבית מוקף בגלגל המזלותהשמש ההציורים של

בלבד ומתבסס על משפט היפותטי הוא לפיו ראשו של האל נמלא טל מן השבטיםש שהפירוש שהצענו כאן כמו כן הוא נזקק למוטיבים שלעת עתה מצאתי רק במקורות ביניימיים קצר וסתום שמצוי רק בטקסט העברי

תריסר ראשי ר האל כותיא לעומתוליות חסרות בהתהוות המיתוס הזהתכן שעיון נוסף יגלה חויאם כי ישבטים נראית לי סבירה ה לשנים עשר תו של ציור זהנמצא באופן ברור בשני הטקסטים וזיק ותריסר פרצופי

ד ומעוגנת היטב במסורות עתיקות הקשורות בחזון יעקבומא סולם יעקבזמנו של ם לגבי זמנו של הטקסטלסיכום עיון זה בתפילת יעקב אציג כאן את השיקולי

בדומה ראשונה לספירההחוקרים למאה הנקבע על ידי רוב בדומה לאפוקליפסה של אברהם וחנוך הסלאבי שכלולה בחיבור זה מהווה חלק ת יעקב תפיל127נתחבר כנראה בעברית סולם יעקב החיבורים לאותם

כאשר ראיתי יה י הפנ במקום שהיא אמורה להופיעהלה מופיע לפי מבנה החיבור התפיאינטגרלי ממנו

יש להעיר דאינון תרי עשר מזלות וסיהרא בתלת עשר תקונין נאמר על תיקוני המלכות) ב עקמד(הר וז

עשרה נחשב למזל השלושOphiuchus נושא הנחששלפעמים גם ורא(זר מוורמס אלע זיקה בין מידות הרחמים ובין השבטים יש להעיר עוד ממה שכתוב בספר השם לרהן יולעני

) 159הערה 156 עמ לעילג מדות של ב שבטים יאר פניו לתפלת ישראל ויגלגל יכי בזכות יעקב וי ג אור פנים בקרייה גבי שכינהוכן י

)גכ עמ (רחמים וזה דומה למה כלפי תפילת יעקב והשבטיםותשפונ דות הרחמיםיג מ ין פנים מאירות של האל שהגיש כאן י

ב נהרי י ה השמן הטוב על ראשו של הקבמושחיםבשם זוהר חדש שישראל בתפילותיהם 123 הע שהובא לעיל ג מידות הרחמיםאת יצגים יאפרסמונא שאף הם מי

ויחנך שאין וכנגד ח ב פעמים אור פנים בשכינה בקרייהכן י ב שבטיםב אותיות בברכת כהנים שהם ביויש י ג אותיות יש באבות ובברכת כהניםכנגד י ג אור פנים בכל הקרייהפניו בחומש הרי י בשבטים יש יאר ה

ב אזכורים של אור ליותה מקביל ישנן גם בשמות השבטיםןב מהשי ותג אותיות שונבברכת כוהנים יש י כלומר יאר יי פניו אליך ויחנךבפסוק בחומשה מופיעשנעדרת משם אות חה ךפני השכינה בנ

ין ימדובר לא רק על הענ ג בטקסט זה ובטקסטים אחריםילב תלבטויות בין יהתנודותאריאציותויש לשם לב לו 125ג יבי ג שבטיםיבי ג מזלותיבי ג חדשיםיבואריאציות וחילופים ענייניים בין יל אלי אלא עהטקסטו

)114הערה 122 עמ ראו לעיל המלך שלמה של איפודרומיןג מרוצים ביבוראו עוד על י (שערי המקדש )בראשית רבה סח י( משבשעה שאמר יוסף והנה השמש והירח אמר יעקב מי גלה לו ששמי ש השוו 126 חבר ביווניתנת סולם יעקבשטען ש על נימוקיו של לנט 1הערה 227 מע לעיל ורא 127

251

חסרים פרטים אמנם בחזון הסולם כמו שהוא מצוי עתה חלק הנרטיבילבתוך התפילה מקשרת אותה בחולמיד להניח וקשה מא בכל אופן128אך נראה הדבר שתיאור החזון לא הגיע אלינו בשלמותו שתואמים את ההפניהוהשני של האל ד פנים ועוד פנים עליונים מעליהםאחד של סולם עם כה ndashוצאי דופן ששני התיאורים י

נתהוו בנפרד וצורפו רק בשלב מאוחר אחדיחד בחיבור שמצויים לפנינו פרצופי- ראשי ותריסר- תריסרה עדיפה בהרבה ההנחה שמקורם אחד הוא129יותר

ליטורגי בנפרד מן החלק - לקם קשור בשימוש מאגישלפחות ח ניכרים בתפילה סימני עריכהיחד עם זאתמאגי - ליטורגיהבולט ביותר שקשור בתפקיד המאפיין ה סימנים האלה מתרבים לקראת סוף התפילהה הנרטיבי

מצביעים על מאפיין זה וכן עניינים נוספים של תוכן וסגנון נוסחאות ושמות מאגייםה שלא שורושל התפילה הד לתארך את המרכיבים הללו אך אין סיבה לאחר ו קשה מאספר הרזיםל ובמיוחד 130ספרות ההיכלותלקרבה

נימוקים שהביא ריימונד לייכט השאף על פי ין הנוסח העבריי לענ131רביעיתהשלישית או האותם מן המאה תנראה לי שבכל זאת אין לדחות את האפשרות הזא כהוכחה שהנוסח הזה מתורגם מיוונית אינם קבילים בעיני

במקרה זה יש לראות את כטענת לייכט שמופיעה באותו כתב יד תורגמה מיוונית תפילת מנשהאם אכן הפרט שמעניין אותנו במיוחד בכל אופן132 של התרגוםterminus ante quem - רביעית כ-שלישיתהמאה ה

לכן יש לתארך אותו כמו ו ימופיע בשני הטקסטים וקשור לחלק הנרטיב דהיינו ציור האל בעל שנים עשר פנים עיקר החיבור

10הערה 229 עמ לעילורא 128 90הערה 241 עמ לעילורא 129 כביטוי של לייכט מאגיים תופעה שולית או מאוחרת ביחס לעיקרה של ספרות ההיכלותאין לראות באלמנטים 130

magical margins of Hekhalot literature (p 172) העיר על כך כבר שולם ב - Major Trends ואחריו כתבוהמעשי בולט - היסוד המאגיחוקרים רבים בהרחבה על חשיבותו ועתיקותו של המרכיב המאגי בספרות ההיכלות

כמו חנוך השלישי שולי יחסית במאוחריםהוא ובמיוחד בחיבורים הקדומים כמו היכלות זוטרתי לייכט עמורא(שסגנונו קרוב במיוחד לתפילת יעקב עיקרית של ספרות ההיכלות ושל ספר הרזיםהתקופה הזוהי 131

פר מהדיר של סה) 109 107הערות 245 עמ 25 ההער 230 עמוכן בעבודה זו 172 168 165 עמ 15 הע144ירושלים ספר כשפים מתקופת התלמוד ספר הרזים מרדכי מרגליות(הרזים מתארך אותו לסוף המאה השלישית

Michael A Morgan Sepher Ha-Razim The(וכך גם דעתו של בעל המהדורה האנגלית )26-24 עמ זתשכBook of Mysteries Chico 1983 pp 8-11 (רוזנטל א)ספר למאה את המתארך ) שם רגליותמובא אצל מ

האוניברסיטה טדוקטור עיונים מתודולוגיים ופנומנולוגיים המאגיה היהודית הקדומה(יובל הררי הרביעיתאיתמר גרינוולד קובע את זמן החיבור במאות מן השלישית ועד החמישית) 127 עמ חתשנ העברית בירושלים

)Apocalyptic and Merkavah Mysticism Leiden ndash Koumlln 1980 p 226 (שהספר מכיל יסודות אףש סבור שם הוא 5בהערה (שביעית על ידי עורך שלא תמיד הבין את החומר שלפניו -שיתישההוא נערך במאה קדומים ) אפשר לתלות במעתיקיםןטעויות רבות במילים יווניות שלא את כול בלי לפרט מציין

ומאידך גם לייכט לא ציין וגם אני לא ראשונות לספירההמאות הסגנון מצביעים לספרות של ני התוכן והירוב עני 132 מקבילות בין הטקסט שלנו ובין מדרשים מאוחרים ני שיהיה מאוחר בבירורי סגנוני וענימצאתי שום סממן לשונימשום שאותם מדרשים ר לקביעת זמנו של החיבוות תורמן אינןכשלעצמ מדרש תדשא כמו פרקי דרבי אליעזר

עמ(ריימונד לייכט מצביע על הקבלה בין תפילת יעקב ובין מדרש תדשא ובראשית רבתי מכילים הרבה חומר קדום הרי היא נמצאת גם בטקסט העברי וגם בטקסט היווני נניח לצורך הדיון שהמקבילה הזאת מובהקת דיה) 166-165

ין שהצביע ייוצא שהענ בוודאי לא נכתב בימי הביניים כפי שסבור לייכט במיוחד אם הוא המקור הטקסט היוונילכל ין הזה באותם המדרשיםיומה מוכיח מציאותו של הענ עליו לייכט בא למדרשים מאוחרים ממקור קדום

בסולם יעקבשכלולות ינו בחומר קדום ובמסורות חיצוניות כגון אלה יא התענשעורכי המדרשים במאה הי היותר

231

נצחי26

מלא שמים ברוך סובל גדול גיבור עזוזוכל העולמים כבודך ים ותהומות וארץ

27 שמע

превеликыи терпэливе блгословенне наполнzяи

יש שמות שנמחקין ויש שמות שאין נמחקין אלו הן שמות שאין נמחקין כגון אל אלהיך אלהים אלהיכם אהיה אשר

בל הגדול הגבור הנורא האדיר והחזק והאמיץ העזוז חנון אהיה אלף דלת ויוד הי שדי צבאות הרי אלו אין נמחקין א )שבועות לה א( נמחקין וורחום ארך אפים ורב חסד הרי אל

גיתאמופיעות בספרות ההיכלות ובספרות המהסחאות דומות וין להזכיר כאן נייש ענ 357סינופסיס (לו ובשמו משביעיןשעינינו מייחלות ברוך שמו הגדול והנורא החזק והאמיץ האדיר והאביר

)היכלות זוטרתי אלהי ישראל יתברך שמו האל הגדול הגיבור והנורא האדיר האביר האמיץ החזק האל הנערץ הנפלא יי

)מעשה מרכבה 582סינופסיס ( הנשגב היושב במרחבי מרום והעושה רצונו בעולמו ואין מי יאחר של חכמי הלכה לנוסחאות מעין אלהםמוסרת על התנגדותגמרא רבי יוחנן ורבי יונתן אזלין מיעבד שלמא באילין קורייתא דדרומה עלון לחד אתר ואשכחון לחזנא דאמר האל הגדול

אמרו לו אין לך רשות להוסיף על מטבע שטבעו חכמים בברכות הגבור והנורא האביר והאמיץ ושיתקו אותו )בברכות סב עירושלמי (אך גם תיאור האל פה מופיעים לא רק שורת תארים דומה )רקיע ד (ן מיוחד בציטוט הבא מספר הרזיםייש עני ת השמש במסלולוכוגם הול נושא הכל בזרועוכמשביע אני עליכם המלאכים המנהיגים את השמש בכוח גבורתכם במסילות רקיע להאיר עולם במי שקולו מרעיש את

הארץ ומעתיק הרים באפו ומרגיע הים בכוחו וממוטט עמודי עולם במבטו ונושא הכל בזרועו ונעלם מעיני כל חי בשמו הגדול והנורא והאמיץ והאדיר והעזוז והגבור ויושב בכסא גדולת מלכות כבוד קדשו ומשוטט בכל העולם

כם שתעשו רצוני ובקשתי בעת ובעונה הזאת והקדוש והחזק והנפלא והנסתר והנישא והנאור מזכיר ומשביע אני עלי ותסירו צנור השמש ואראהו פנים בפנים כשהוא בחופתו ואל אתלהט מאשכם ותנו לו רשות לעשות רצוני

ראו (את העיבוד לתפילה הפונה להליוס תפילת יעקבלייכט מדמה לגלות ב יש לשים לב למקבילה זו בהקשר אחר הבאה מן הקובץ שמכיל את התפילה המפורסמת והנה במקבילה זו) 117הערה 247 ועמ21הערה 230 עמ

עיני כל חימ הוא נעלם אואדרב משיבדמות האל עצמו אין שום סממן ש ושעוסק בעניין השמש להליוס נצחעולם בהוראת אפשר גם מלך עולם 26צבאות באה אחרי קדוש קדוש קדוש נצחים כבודךוכל העולמים ים ותהומות מלא שמים וארץ ההנוסח 27

סוח המקראי על הסטייה מן הני מלא כל הארץ כבודובטקסט המקראי הסיום הוא ) בהפסקת כמה מילים באמצע(הנה השינויים גיון ולסנקטוס מאשר לתפילה יהודיתהניסוח של התפיסה קרוב יותר לטריסהלדעתו עמד לייכט

David A Fiensy ורא עליהם מצביע לייכט אופייניים לתפילות יהודיות הלניסטיות שטריסהגיון נמנה עליהםשPrayers Alleged to Be Jewish An Examination of the Constitutiones Apostolorum Brown Judaic

Studies 65 Chico 1985 Pieter Willem van der Horst The Greek synagogue prayers in the Apostolic Constitutions book VII From Qumran to Cairo (1999) pp 19-46 David Flusser Sanktus und Gloria Abraham Unser Vater Juden und Christen im Gespraumlch uumlber die Bibel ed O Betz M Hengel P Schmidt Leiden 1963 pp 129-152 Judith H Newman Holy holy holy the use of Isaiah 63 in Apostolic Constitutions 7351-10 and 8126-27 Of Scribes and Sages Early Jewish Interpretation and Transmission of Scripture Volume 2 Later Verions and Traditions ed

Craig Evans (2004) pp 123-134 נוסחת טריסהגיון מסתיימת הדמיון אינו כה ספציפי בנוסף לכך πλήρης ὁ οὐρανὸς καὶ ἡ γῆ τῆς δόξης αὐτοῦ רוח הנה בקומראן מופיעה נוסחהו מלא שמים וארץ כבודו

עמ מגילת ההודיות יעקב ליכטורא )1QHa 812 (]ול[בודך מלוא כ]כ[מים והארץ ]ש[מלוא ה] שך [קודעקבות של קדושת יוצר ופסוקי דזמרה במגילות קומראן ובספר בן ויינפלד משה עודוורא 3הערה 202-201

)ןתש (25דעת קוי יסוד להתהוותה של הקדושה וגיבושה אילן-מאיר בר 26-15 עמ )ותשל(תרביץ מה סירא על הקדושה והצפייה משה אידל עו- סטעמ )אתשנ( סיני קח נקדש את שמך בעולם ויינפלדמשה 20-5 עמ

Esther Glickler Chazon lsquoThe Qedushah liturgy and its טו- זעמ )טתשנ(מקומראן עד קהיר במרכבהhistory in light of the Dead Sea Scrollsrsquo 17-7 עמ חלק אנגלי שם גם התרגום לישעיהו מרחיב את נוסחת הקדושה

ומקבלין דין מן דין ואמרין קדיש בשמי מרומא עלאה בית שכנתיה קדיש על ארעא עובד גבורתיה קדיש לעלם ולעלמי עא זיו יקריהעלמיא יי צבאות מליא כל אר

לעלם ולעלמי עלמיאמשום ש סולם יעקבלטקסט של יותר התרגום מספק התאמה מלאה השוואה לטריסהגיוןב נצחיםכל העולמיםמקביל ל

The explicit statement of)162 עמ(גנוסטיים הרמז לאיאונים כל העולמים כבודך מלאלייכט דימה למצוא בביטוי the Prayer of Jacob that the glory of the good creator of the world fills ldquoall the aeonsrdquo could thus be

a refutation of the Gnostic concept that parts of the created world are devoid of Gods glory שימושהם האיאונים של העולמיםניח שנ יתירה מזו חודי לגנוסטיקאים ואינו מוכיח כלוםיבמונח זה אינו י

העולם ואילו האלוהיבאורמלאים והם אכן פלירומה שייכים לאיאונים ה גנוסטיהמינוח הלפי הרי הגנוסטיקאיםהוא הדין לגבי הטענה שיחס חיובי לאדם לאיאוניםמחוץ קיימים מחוץ לפלירומה וסדמיאורגוהארכונים וה הגשמי

שלילי לאדם הראשון אינו יחס חיובי שוב) 165-164 עמ(גנוסטית של המחבר -הראשון מעיד על מגמה אנטי אדם הראשון נעלה על לטענת גנוסטיקאים רבים אואדרב גנוסטיקאים ולא את מתנגדיהםהמאפיין לא את

כותב ואילו במסקנות הוא ערה בלבדויש לציין שבגוף המאמר לייכט מעלה את הזיקה הגנוסטית כהש דמיאורגוסsome elements are strongly reminiscent of Gnostic speculations (p 166) כמו כן הוא מדבר במסקנות

תעל ההשערה הגנוסטישנבנה נוסף ךהאם זהו נדב ן זהי שבגוף המאמר לא הזכיר עניאף על מקורות בוגומיליים Толковая Палея 1477 годаדורה פקסימיליתמה (Синодальная Палея Син 210)הטקסט לפי כתב יד 28

Общество любителей древнерусской письменности т 93 (СПб 1892) 100 עמa-107b סימנוS

232

תן בקשתי שאני מבקש ממך תהילתי שאני מהללך כי אתה אל עזוז ואדיר ונכבד תבשר לי פתרון חלומי

האדון שלי ושל אבותי האל הקדוש

небеса и6 землю море и6 без dны и6 всz вѣкы славы твоея6 ќслыши пэние мое6 и6мbullъ вэспэ lt тz и6 даижdе ми прошение мое его bull прошю ќ тебэ и6 възвэсти ми разрdшэение сна моегоgt я6ко ты е 6си бъ крэпок и державенъ и6 славенъ бъ ст 7ъ гcь мои и6 wць мои6хъ28

יש הרבה מן המשותף בין תפילה זו ובין טקסטים אחרים היבטים שונים של הטקסט הזה דורשים דיון מפורט

יש לדון גם בקשר בין תפילה זו ובין באפוקליפסה על שמו29 אברהםבמיוחד תפילת אפוקליפטיתהבספרות במסגרת דיוננו בסוגיית פני האל נתייחס מאגייםהפפירוסים השנכללה בין תפילת יעקב ו30תפילת יוסףזה שיש )ראשי-תריסר( שנים עשר ראשיםוזה שיש ל ר שיעקב מתאר את אלוהיו בפנייתו אליוואיבעיקר לת

ב שלבים יויש ב המספר שנים עשר ממלא תפקיד חשוב בחזיון הסולם) פרצופי- תריסר( םים עשר פנילו שנ כמצבההושאחר כך הוצב כתבנו לעיל שהסולם מיוצג על ידי האבן שיעקב שם מראשתיו ד פניםעליהם כ

אותה י מסורת אגדיתוהנה לפ בראש הסולםשאש הצגים את פני יששם את ראשו על האבן מי פניו של יעקב אבן התהוותה משתים עשרה אבנים

ויקח מאבני המקום וכתיב ויקח את האבן אמר רבי יצחק מלמד שנתקבצו כל אותן אבנים למקום אחד וכל אחת ואחת )ב עבבלי חולין צא( אומרת עלי יניח צדיק זה ראשו תנא וכולן נבלעו באחד

ד שנים עשר שבטי ישראל כנגן שתים עשרה אבנים הלפי בראשית רבה

ה שהוא מעמיד שנים יהודה אמר שנים עשרה אבנים נטל כך גזר הקב נחמיה ורבנן ר יהודה ור ויקח מאבני המקום רעשר שבטים אמר אברהם לא העמידן יצחק לא העמידן אני אם מתאחות הן שנים עשר אבנים זו לזו יודע אני שאני מעמיד

אבנים אמר אברהם יחד ב שבטים רבי נחמיה אמר נטל ג אבנים זו לזו ידע שהוא מעמיד יבב שבטים כיון שנתאחו ייה מיחד שמו עלי וכיון אבנים זו לזו יודע אני שהקב ה שמו עליו ואני אם מתאחות הן גה שמו עליו יצחק יחד הקבהקב

)בראשית רבה סח יא( ה מיחד שמו עליושנתאחו ידע שהקב

רישומה של המסורת אבנים כנגד שבטי ישראל היא מסורת עתיקה ביותרהתים עשרמסורת על שהלמעשה סיון יעשה ניואך טבעי הוא שי מסורת על אבן ישראלההזאת במקרא ניכר אולי אף יותר מאשר רישומה של

) שמות כד(ברית בסיני מסופר הבכריתת ןלאחד ביניה

) ה( מזבח תחת ההר ושתים עשרה מצבה לשנים עשר שבטי ישראל וישכם בבקר ויבןיויכתב משה את כל דברי י) ד(ויקח משה חצי הדם וישם באגנת וחצי הדם זרק ) ו( פריםייוישלח את נערי בני ישראל ויעלו עלת ויזבחו זבחים שלמים ל

ת הדם ויזרק על ויקח משה א) ח( נעשה ונשמעיויקח ספר הברית ויקרא באזני העם ויאמרו כל אשר דבר י) ז( על המזבחויעל משה ואהרן נדב ואביהוא ושבעים מזקני ) ט( עמכם על כל הדברים האלהיהעם ויאמר הנה דם הברית אשר כרת י

ואל אצילי בני ישראל לא ) יא( ויראו את אלהי ישראל ותחת רגליו כמעשה לבנת הספיר וכעצם השמים לטהר) י( ישראל תושלח ידו ויחזו את האלהים ויאכלו ויש

לדעת 31מהווים מערך פולחני אחד) שגם הוא כנראה בנוי מאבנים לא מסותתות(מצבות והמזבח השתים עשרה חצי הדם 32מצבות את שבטי ישראל והמזבח את האלוהיםה ndashצגים את שני צדדי הברית יהם מי ד קסוטומ

וכדומה עינים-מרובה זה שבזק מראהוארי האל ות שם יהואלהבין השאר 29והנה באפוקליפסה של אברהם ובסולם יעקב) фанданы сμрскыz(ארם -מציין את פדןהלנט מציין דמיון בלשון 30

נמצאת מקבילה יוונית של אותו ביטוי אלא כל המשפט שבו היא מופיעה קרוב למשפט שלא רק תפילת יוסףב מתאים בסולם יעקב

Ἐγὼ δὲ ὅτε ἠρχόμην ἀπὸ Μεσοποταμίας τῆς Συρίας ἐξῆλθεν Οὐριὴλ ὁ ἄγγελος τοῦ θεοῦ

אוריאל) לקראתי(יצא ם אר-בבואי מפדןו אלהיםמלאך

и6 егdа идlt z tфанданы сμрскыz противу и6савu бртu моемu пріде ко мнэ и6 блгcви мz

ובבואי מפדן ארם לקראת עשיו אחי בא ובירך אותי) מלאך שריאל(אלי

שניהם מסבים אותו להופעת מיםושניהם עורכים בו שינויים דו ט מבראשית להיםלשונות שתי המקורות כאן מושפעכנראה יוצר מיזוג בין התגלות זו ובין סולם יעקבמסבה אותו להתגלות במעבר יבק ואילו תפילת יוסף ndash המלאך

אך לאחר מכן מתפתח ללא מאבק אמנם מלאך כאן בא לכתחילה לברך את יעקב זו שמדובר עליה בפרק לה и עימות не повѣдя ми имени своего донележ заклях и עד אך הוא לא הגיד לי את שמו

שהשבעתי אותולדוגמא (ובבירור יחסן הכרונולוגי מסורות שלהםהזיקה בין שני המקורות יש עניין בהשוואה מפורטת בין הלאור בשם ndashמאוחרת יותרה ואילו נוקבת בשם שריאל יותרקדומה שנחשבת מסורת על אודות המלאך שנגלה ליעקבה

)10הערה 405 עמ OTP ΙΙ -ב סולם יעקבבמבוא ל רלסוורת צו ראאוריאל) שאינה מתיישבת עם לשון הפסוק(פרשנים מזכירים את האפשרות מצבות כאחדלפועל בנה מתייחס למזבח וה 31

William HC Propp Exodus ורא(מזבח של אליהו בהר הכרמל הכמו המצבותןשהמזבח עצמו נבנה מאות19-40 A New Translation with Introduction and Commentary The Anchor Bible Doubleday

2006 p 294( 218-217 עמ בירושלים תשמ פירוש על ספר שמות משה דוד קסוטו לדוגמאורא 32

233

אצילי בני ישראל רואים עקב בדומה לי33צגות את העםיעל המצבות המי כנראהndashניתן על המזבח וחצי הדם מסורת על שתים ה) סא הכבודיבחזון יחזקאל אבן ספיר הוא כ(אבן ספיר הי ישראל הניצב על לבנתואת אל

תחת מצב רגלי הכהנים נשאי ארון הברית האבנים ותכאן נלקח גם בספר יהושעהעשרה אבנים מופיע המזבח משתים עשרה אבנים כמספר שבטי בני יעקבמתואר כיצד אליהו בונה את ספר מלכים א פרק יח ב

ויקח אליהו שתים עשרה אבנים ) לא( ההרוסיויאמר אליהו לכל העם גשו אלי ויגשו כל העם אליו וירפא את מזבח י) ל( ויעש תעלה יויבנה את האבנים מזבח בשם י) לב( אליו לאמר ישראל יהיה שמךיכמספר שבטי בני יעקב אשר היה דבר י

ויאמר מלאו ארבעה כדים מים ) לד( ויערך את העצים וינתח את הפר וישם על העצים) לג( ית סאתים זרע סביב למזבחכבוילכו המים סביב למזבח וגם את התעלה מלא ) לה( ויצקו על העלה ועל העצים ויאמר שנו וישנו ויאמר שלשו וישלשו

מים

דואלוזיות לכריתת הברית למרגלות הר סיני בולטות מאה 34אליהו פועל כאן כמשה השני כמו במקרים אחריםכאן המזבח עצמו בנוי מאבנים ndash המזבח והמצבות ndash צוג נפרד לאל ולשבטיםיבו היה יש בניגוד לטקס בסיני

אזכור של שינוי השם מיעקב לישראל בהקשר של בניית המזבח רומז בעיקר ה את שבטי ישראלותהמסמלוגם קיום הנדר שניתן של החזון שבפרק כח) חלקי(בפרק זה מתואר מילוי ית להלמסורת מעין זו שבבראש

לכן נראה הם מייצגים את האחדות של שנים עשר שבטי ישראל למזבח וליעקב יש בעצם אותו תפקיד35שם סדימי מקי המסורות הקשורות בדמותו של יעקבושאגדות על שתים עשרה אבנים שהתלכדו למצבה נובעות מע

כשם שהמזבח ישראל התלכד משנים עשר שבטים-יעקבש וכשם 36סד אתר הפולחן המרכזייהאומה ומיהשוו שנים עשר (שבטים המוצב ארצה מייצג את שנים עשר הכך הסולם והמצבה נבנו משתים עשרה אבנים

- תריסריים לדעתי פשר הביטווזה הפנים העליונים שבראש הסולם וכך גם דמות דיוקנו )שלבים בסולם

מתאים להנחה שנדונה פניםלפני ראשיםאזכור המופיעים בתפילתו של יעקב פרצופי-תריסר ראשיויקח את האבן וכן (וראשו מגע השמימה של תאנתרופומורפי- שדימוי הפנים נובע מקריאה מילוליתלעיל

חזיר אותנו לריבוי פנים שבמקדשפירוש זה מ) אשר שם מראשתיו וישם אתה מצבה ויצק שמן על ראשה

יצגים את כלל ישראליהמ על שבעים זקניםndashלדעת אבן עזרא שם קסוטו 33 פסיקתא רבתיורא 34 היעקב חלם את חלומו תחת האלון שהוא אלון בכות של פרק ל ספר יובלים יוצר זיקה נוספת בין שני הסיפורים 35

James L Kugel Levirsquos Elevation to the Priesthood in Second Temple writings HTR אצל עודוורא861 (1993) pp 1-64

עשו מאמץ גדול למקם את חזון הסולם והקמת תם לא היה מתקבל שום מרכז פולחני מלבד ירושליםשעל דע לחז 36כפי שמסופר ויש להעיר שגם לגרון ארונה נקשרה מסורת על שיתוף של שנים עשר שבטים המצבה בהר המוריה

דוד בספר שמואל יי-מלאךעמד ) מעליו(דוד קונה גורן שבו אכב-טוכה ובדברי הימים א כא-טזכד בשמואל בכיון שראה דוד מקום שראוי לו ל לדעת חז שש מאות שקל זהבndashולפי דברי הימים א משלם חמישים שקל כסף

נשא מב ספרי (מכל השבטים מאות שקלי לבנות בית הבחירה עמד וכינס חמשה שקלים מכל שבט ושבט נמצאו ו יש להעיר שבדברי הימים א מופיע משפט המזכיר את דברי יעקב בבית אל )בבבלי זבחים קטז ע יא זאת הברכה י

יש להעיר שבעוד שבשמואל מדובר סתם על ) אכב ( האלהים וזה מזבח לעלה לישראליויאמר דויד זה הוא בית י קוםויפגע במכמו ב וייתכן שיש בזה משמעות של אתר מקודש מקום הגורןא מדובר על בדה קניית הגורן

David Vanderhooft Dwelling beneath the Sacred Place A Proposal for Reading JBL 1184ראו((1999) pp 625-633(

הערה 234 עמ להלןורא(מדגישה פעמים רבות את תפקיד השבטים במקדש ובעבודה ) 11QT(מגילת המקדש העשוי בידי האל עצמו ונעלה מן המקדש אל קשורים כאן למקדש שמימי אסכטולוגי-ברית בביתהדמות יעקב ו) 41

( 11Q 19 XXIX 2- 10 ) הירושלמי ] כמה מועדי ב יהוה ל תעשו [ אלה 2 ] שכין[ א אשר בית ב [ ] כמה נסכי ל ו כמה עלותי ל 3 זה ה משפט ה תורת כ ו יומ ב] יום דבר [ לותעו [ ] ו עלי י שמ 4 בו יקרי ר אש כול ל מה נדבות מ בד ל ישראל בני את מ תמיד 5 ] מה[ה ל רצון ל י ל יאו יב ר אש מה נות מת כול ל ו המה נסכי כול ל 6 שכנתי] ו [ עולם ל הם ל אהיה אנוכי ו עם ל י ל היו ו ם רציתי ו 7 אשכין אשר י כבוד ב י דשק]מ את [ אקדשה ו עד ו עולם ל מה את 8 י שד מק את אני אברא ר אש ברכה ה יום עד י כבוד את ו עלי 9

אל בית ב יעקוב עם כרתי אשר ברית כ ימים ה כול י ל ו הכינ ל 10 אל ומעלה על נס את משה-מזלזל במסורת בית שמבקר את יעקב אפשר לתאר זאת כתשליל של עמדת הנביא הושע

Joshua Jay ורא אל-מעלה על נס את יעקב ואת הברית בביתו מגילת המקדש לעומתו מעלימה את משהSchwartz Jubilees Bethel and the Temple of Jacob Hebrew Union College Annual 56 (1985) pp 63-85 Michael O Wise The Eschatological Vision of the Temple Scroll JNES 492 (1990) pp 155-172 Lawrence Harvey Schiffman The Theology of the Temple Scroll JQR 85 1-2 (1994) pp 109-123 James C VanderKam The Theology of the Temple Scroll A Response to Lawrence H Schiffman pp 129-135 Esther Eshel Jubilees 32 and the Bethel cult traditions in Second Temple literature Things Revealed Studies in Early Jewish and Christian Literature in Honor of Michael E Stone Ed by Esther G Chazon David Satran and Ruth A Clements Leiden 2004 pp

21-36

234

שבטיםהאך הואיל והמקדש מחבר ומלכד את שנים עשר המרכז הפולחני הוא מקום שבו מתגלים פני האלתבנית תריסרונית מופיעה גם בפנים האלה כלולים שנים עשר פני השבטים והוא עצמו מתחבר ומתלכד מהם

ין לחם הפנים כרפרזנטציה של פנים ייר שוב את ענ בנקודה זאת אפשר להזכ37במקדש באופנים שונים הקשר בין לחם הפנים ובין שנים עשר 39 ולהוסיף עתה שהוא מכוון כנגד שנים עשר פנים עליונים38אלוהיים

41 וכנראה נרמז גם במגילת המקדש ובתרגום יונתן40שבטים מוזכר אצל פילוןה

שנים עשר שבטים כמערכה העליונה ב

יש חשיבות מיוחדת מבחינתנו לדימויים של רפרזנטציה פולחנית של שנים עשר פנים עליונים זואבנוסף לדוגמבדרך כלל של הקוסמוס ושל המערכה העליונה בהם השבטים מופיעים כיסודות ארכיטקטוניים של המקדשש

שר שערים שנים ע42הקשורה לרוחות העולם בהקשר זה תבנית תריסרונית מהווה הרחבה של תבנית מרובעת הנקראים על או של ירושלים) שאו שערים ראשיכם ט יש להם ראשיםזדשלפי מזמור כ(של המקדש

-2110( ובחזון יוחנן 43מגילות ים המלחב )לה-לאפרק מח(ן זה הובלט בספר יחזקאל י עניndashשמות השבטים בתפילה ) 4Q209 f232 76 אחנוך (גם בקצות היקום ישנם שנים עשר שערים לארבע רוחות השמים ) 14 ומתחת זרעת עולםהמבוסס על הפסוק נושא עולם כולו מתחת לזרעומופיע משפט סולם יעקבשב

ב שבטיםב עמודים כנגד יין זה בסמיכות לדעה שהעולם עומד על ייהנה בגמרא נזכר ענ) כז לגריםדב( ובין זרועות עולם ןעשר גבולי אכלוסי-שניםואילו ספר יצירה מזהה בין

הארץ על מה עומדת על העמודים שנאמר המרגיז ארץ ממקומה ועמודיה יתפלצון עמודים על המים שנאמר לרוקע הארץ על המים מים על ההרים שנאמר על הרים יעמדו מים הרים ברוח שנאמר כי הנה יוצר הרים ובורא רוח רוח בסערה שנאמר

זרועו של הקדוש ברוך הוא שנאמר ומתחת זרועות עולם וחכמים אומרים על שנים רוח סערה עושה דברו סערה תלויה ב ) ב עחגיגה יב(עשר עמודים עומדת שנאמר יצב גבולות עמים למספר בני ישראל

גבול מזרחית gtצפונית lt)דרומית(גבול מזרחית מופצלין לששה סדרים מופסקין בין רוח לרוח עשר גבולי אכלוסין-שניםגבול מערבית גבול צפונית רומית צפונית מערבית) צפונית(גבול גבול צפונית תחתית גבול מזרחית תחתית רומית גבול דרומית תחתית gtדרומית מזרחיתlt) מערבית תחתית(גבול רומיתgtדltגבול מערבית גבול מערבית רומית תחתית

)בה מפ sect47 ספר יצירה (זרועות עולםוהן הן ומרחיבין והולכין עד עדי עד גבול דרומית רומית44

בספר ) ח לבריםדב (יצב גבולות עמים למספר בני ישראלמן הפסוק על שנים עשר עמודים חכמים לומדים כידוע בפסוק יש רומז אליו באופן ברור גבוליםאך הלשון ) כמנהגו של הספר הזה(נזכר אינו יצירה פסוק זה

בני גורסים בני ישראל שני כתבי היד של ספר דברים בקומראן במקום 45דואשינוי נוסח משמעותי מ ἔστησεν גם תרגום השבעים גורס4QDeutq(46[] (בני אלו) 4QDeutj (והיםאל ὅρια ἐθνῶν

κατὰ ἀριθμὸν ἀγγέλων θεοῦ או יצב גבולות עמים למספר מלאכי אלהיםυἱῶν θεοῦ בני

62 18 עמ)7הערה 6 עמ צוין לעיל( מקדש ומרכבה רחל אליאורורא 37 שם125 והערה 149 עמ לעילורא 38 אני מודה לאסתר שניידר שהעירה לי על כך 39 161 ב על החוקים לפרטיהם 168 על הזיווג 175 מי היורש 40ביום השבת ביום השבת יערכנו לפני יי תמיד מאת ) בדומה למנורה(לחם בא מאת בני ישראל כבר בתורה מודגש שה 41

ל לחם הביכורים משתמשת בלשון המתאר את לחם עמגילת המקדש בדברה ) חויקרא כד( בני ישראל ברית עולם כרך ב 408 106-105 עמ כרך א The Temples Scroll Jerusalem 1983 לפי שחזור של יגאל ידין( הפנים Further Studies in the Temple בניגוד ליעקב מלגרום שם ידין( גם לחמים אלה שנים עשר במספר )79 עמ

Scroll JQR 711 (1980) p 8 עתה ורא קריאתו של ידין מקובלת על רוב החוקרים Donald W Parry Emanuel Tov DSS Reader Leiden 2005 v III pp 152-153( מביאים אותם ראשי ומה שחשוב עוד יותר

( 11Q 19 XVIII 14mdash 16 ) השבטים שתים חטים לחם יהוה ל בכורים חדש חמץ] ת[ל]סו לחם[ 14 אחת ה חלה ה ] יה[תה סולת עשרונים] שני חלות) ( עשרה[ 15 יקריבו ו ישראל שבטי ל ת]ו[טמ] ה ראושי מה הביאו ו[ 16 ואילך154 עמ עיל לוורא Panim אידלורוח ראלקשר בין פנים העל 42 4Q554 (Eacutemile Puech The Names of the Gates of the New (ירושלים החדשה המקדש ובבמגילת 43

Jerusalem (4Q554) Emanuel Studies in Hebrew Bible Septuagint and Dead Sea Scrolls in Honor of Emanuel Tov eds Shalom M Paul et al Supplements to Vetus Testamentum 94 Leiden

2003 pp 379-392 Ithamar Gruenwald A Preliminary Critical Edition of Sefer Yezira Israel Oriental וין הנוסח ראילענ 44

Studies 1 (1971) pp 163-164 A Peter Hayman Sefer Yesira Edition Translation and Text-Critical Commentary Tuumlbingen Mohr Siebeck 2004 pp 50 149-151

Samuel Loewenstamm frac34h tlxn Studies in Bible Scripta Hierosolymitana Vol XXXI edited ורא 45by Sara Japhet Jerusalem Magnes 1986 pp 177ffסקירת המחקרורא ו Paul Sanders The

Provenance of Deuteronomy 32 Oudtestamentische Studieumln 37 Leiden 1996 p 154ff 46 P W Skehan A Fragment of Song of Moses from Qumran Bulletin of the American Schools of

Oriental Research 136 (1954) pp 12-15

235

גרסת המסורה נתמכת על ידי תרגומים יווניים של עקילס של הגרסאות עתיקה היא מחלוקת זו 47אלוהים 52הנוסח השומרוניו 51 תרגומים ארמיים50 פשיטתא49 וולגטה48סומכוס ותיאודוטיוןמלאכים מדובר על שבעים בני אל נראה הגיוני יותר בנוסף לכך שעדיו עתיקים יותר נוסח השבעים

שחילקו )מקראית- בתרה במסורת ndash אשרה מוזכרים בכתבי אוגרית ושבעים שרי האומות שבעים בני(עליונים בפסוק הבא נאמר שעם ) מספר זה מבוסס על רשימת העמים בבראשית י(ביניהם שלטון על שבעים אומות

ןשגם נוסחת המסורה מתכוונת לשבעים אומות שגבולותיההיא רווחת ההנחה ה 53הישראל נפל בחלקו של הויתרגום יונתן אמנם עושה הרכבה ) ה אותשמ כז מואשיתבר(נקבעו לפי מספר נפש בני יעקב הבאים מצרימה

וחילק את הלשונות ) ז יאאשיתהסבר ללשון רבים בבר(האל ירד עם שבעים שרי האומות גרסאותהי תבין ש והאומות כמספר בני ישראל

נח באפרשותיה מכתבין ולישנין לבני נשא בדרא דפלגותא בי היא זימנא באחסנות עילאה עלמא לעממייא די נפקו מבנוי דקים תחומי אומיא כסכום עם שובעין מלאכיא רברבי עממין דאתגלי עימהון למחמי קרתא ובי היא זימנא ארמא פיצתא

מניין שובעין נפשתא דישראל דנחתו למצרים

וזו גם כמו במסכת חגיגה וספר יצירה(ם ישראליים עתיקים מדובר על מספר השבטי-ץבתרגומים אר ברם 54)דעתם של רבים מפרשני ימי הביניים

) נאופיטי(אתקן תחומין לאומיה למניין שבטייה דבני ישראל באחסנת עילאה אומיה בפרישותיה לישני בני אנשא אקימת )התרגום המקוטע( בני ישרד למיניין שבטי באחסנות עילייא אומיא בפרשותיה לשני בני אנשא קבע תחומין לאומיי

יזהיא יז) שלא שרדה בעברית(הפסקה הראשונה כמה פסקאות שרומזות לפסוק הנדוןותבספר בן סירא נמצא

לכל גוי הקים שר וחלק יי ישראל הוא

ἑκάστῳ ἔθνει κατέστησεν ἡγούμενον καὶ μερὶς κυρίου Ισραηλ ἐστίν

פסוק זה שובר בלשונו לפסוק טndash יהוהצלע השני ק ח של דברים לב לפסוה בתוכנמה מתאינההצלע הראשו

כל מעשיהם (ובין זה שלאחריו ) לא יסתרו מנגד עיניו דרכיהם לפניו תמיד (פסוק שלפניו הרצף הגיוני בין וברור שהוא פסוק זה אין ענינו לכאן צ סגלמכאן הערתו של מו )ועינו תמיד על דרכיהם כשמש לפניו

55)קו עמ ספר בן סירא השלם (ס עצמו ונשתרבב לכאן ממקום אחראבל אפשר שהוא של ב תוספתקיימת זיקה לשונית ברורה בין תחילת שירה זו ובין שירת שבח אבות העולםיה נמצאת בי השנאהדוגמה ובין השיר שלו לה בין השירה האפית המסיימת את ספרו של משתכן שבן סירא התכוון ליצור הקבי יהאזינו

שנתמך על ידי (וגי של השני אך נראה שהוא אינו אלא תיקון סופרים תיאול הנוסח הראשון נמצא ברוב כתבי היד 47

John William Wevers ed Septuaginta Vetus Testamentum ורא) סלפנה מאה א 266פפירוס פואד Graecum Auctoritate Academiae Scientiarum Gottingensis Editum vol III2 Deuteronomium

Goumlttingen Vandenhoeck amp Ruprecht 1977 p 374 92 על צאצאי קין(נוסח השבעים נדרש אצל פילון- להלןואך רא יז נרמז כנראה נוסח קרוב לשבעים ולקומראןגם בבן סירא יז) 91

Fieldמהדורת הקספלהורא εἰς ψῆφον υἱῶν θεοῦלהוציא כתבי יד בודדים שגרסתם קרובה לספטואגינטה 48 12 הערה 320 עמ כרך א 1875אוקספורד

iuxta numerum angelorum dei מופיע הנוסח Vetus Latinaבכתבי היד של 49ܐ ܐ ܕ 50 ܐ ܫ ܘ ܐ ܐ ܒ ܐ ܬ ܕܒ ܐ ܕ ܐ

כי כשפילג עליון עמים וכשהפריד את בני אנוש הקים תחומי עמים למנין בני ישראל להלןורא 51חבל כי חלק יי עמו יעקב שבפסוק הבא הלשון קרוב יותר לשבעיםאף רהוח כמעט זהה למסנוסח בפסוק ה 52

נחלתו ישראלהרי עם ישראל לא נמנה על מדבר על דור הפלגה אם פסוק ח מספק קריאה חלקה לגמריאינואך גם נוסח זה 53

ר לומר שהוא נפל בחלקו של יי בעקבות לכן אי אפש שבעים אומות ולא עמד לחלוקה ובכלל עדיין לא בא לעולם התנחלות כי הוא ה שלא נכלל באותכוונת הכתוב לומר שדווקא בזה מעלתו של ישראלשאם נניח אותה חלוקה

כידוע אדום וישמעאל כמו עמון ומואב הרי ישנם עוד עמים רבים שאף הם לא נכללו בה מלכתחילה חלקו של ייה לאחד ה ועושה את הוישמבחינה בין עליון ובין הוי של הפסוק וליתאיסטיתפהיו חוקרים שהציעו קריאה

ובין שאר השירה חק ביתר שאת את הניתוק בין פסוהזאת מדגיש הקריאהה מבני אל שעליון חילק ביניהם נחלות כל שכן משאר חלקי ספר דבריםו

םרשב חזקוני בכור שור אבן עזרא לדוגמא 54 Hayward ראו Rudolf Smend Die Weisheit des Jesus Sirach erklaumlrt Berlin 1906 p 358ראו כבר 55

Interpretations of the Name Israel )שכותב 93 עמ )20הערה 106 עמ צוין לעיל The setting of this verse within a discussion of Gods creation of a humanity equipped with wisdom knowledge and a

law of life (Sirach 17 1-24) seems to present problemsבהערה שם הוא כותב בין השאר ומצטט את סגלTo his observations should be added those of J Kugel 4Q369 Prayer of Enosh and Ancient Biblical Interpretation DSD 5 (1998) 131-4 which show the verse to be far less out of place than

Segal suggested לבעיה זו הוא נדרש ndashהבעיה שעליה הצביע כאן סגל היא לא ההקשר הכללי של הפרק ברם ראו הדיונים של הייוורד וקוגל אינם פותרים קושי זה אלא שבירת הרצף בין פסוק יג לפסוק טוndashח בפירושו לפסוק

Samuel E Loewenstamm frac34h tlxn pp 180-182עוד

236

התכוון על ידי השבח שלו לאזן שתכן גם יי(שגם הוא מסיים את הספר וגם הוא מוקדש לסקירת תולדות ישראל של תולדות ישראל מבקשת בכך לתקן ולהמתיק את חכמתיתראייה את גנותם של ישראל שבשירת האזינו

)נבואית של שירת משההקנאות ה

ט-זדברים לב ב-אבן סירא מד

אהללה נא אנשי חסד אבותינו בדורותם

רב כבוד חלק עליון 56וגדלו מימות עולם

זכר ימות עולם בינו שנות דר ודר שאל אביך ויגדך זקניך ויאמרו לך

בהנחל עליון גוים בהפרידו בני אדם יצב גבלת עמים למספר בני ישראל

יעקב חבל נחלתו עמויכי חלק י

פסוקים הנדונים משירת האזינו נוכחים ברקע הל כל פנים ברור שעאך כריע לאיזה נוסח התכוון בן סיראכאן אין לה

לאור זה ) האזינווביטויים אחרים שמזכירים את תחילת נחלהוכן דור ודורבהמשך פרק מד מופיעים שוב (דבריו ןאינ 57העוסק ביעקב אבינו שבח אבות עולם המופיעות בקטע של אלוזיות לפסוקים הנדונים משירת האזינוה

צריכות להפתיע אותנו

וגם ליצחק הקים בן בעבור אברהם אביו

ברית כל ראשון נתנו וברכה נחה על ראש ישראל

ויכוננהו בברכה ויתן לו נחלתו

ויציבהו לשבטים58

רעש-לחלק שנים

καὶ ἐν τῷ Ισαακ ἔστησεν οὕτως

διacute Αβρααμ τὸν πατέρα αὐτοῦ

εὐλογίαν πάντων ἀνθρώπων

καὶ διαθήκην κατέπαυσεν ἐπὶ κεφαλὴν Ιακωβ

ἐπέγνω αὐτὸν ἐν εὐλογίαις αὐτοῦ

καὶ ἔδωκεν αὐτῷ ἐν κληρονομίᾳ

καὶ διέστειλεν μερίδας αὐτοῦ

ἐν φυλαῖς ἐμέρισεν δέκα δύο

Patrick W Skehan Staves and Nails and Scribal Slips (Ben Sira 442-5) BASOR 200 (1970)ורא 56

pp 66-71 Otto Mulder Simon the High Priest in Sirach 50 An Exegetical Study of the Significance of Simon the High Priest As Climax to the Praise of the Fathers in Ben Siras Concept of the History of Israel (Supplements to the Journal for the Study of Judaism V 49) Leiden 2003

p 78 כשם אלוהי עליון ו לבריםבדב ויכוננךשמקביל ל ויכוננהו יש לציין את חלקו יצב נחלהבנוסף ל 57

כדובין השאר במד כמה פעמים שבח אבות עולםמופיע ב כמו שמוסיף ס יי הציב את יעקב אב לשבטים סגל מציע שתי הצעות דורש ביאור יציבהו לשבטיםלשון 58

בסוף הפסוק הקודם מדובר על הפירוש השני נראה פשוט יותר כלומר נחלתו ואולי צריך להגיה ויציבה )סורי(=רומז כאן לארץ נחלתואך האם וכאן מדובר על חלוקתה והצבת גבולותיה לשבטים דהיינו ארץ כנען הנחלה

ndash ויתנהו בנחלהשלנו נאמר בפסוק לפי היוונית חבל נחלתו של ייט יעקב עצמו הוא לפי דברים לב כנען דווקאהם נחלתו גם את הנוסח העברי ניתן לפרש כך שיעקב נהיה לנחלת יי האזינוניסוח שמתקרב למה שנאמר ב

ייחס הן מת נחלתוכינוי הגוף ב) ג קכזילים תהndash שכר פרי הבטן הנה נחלת יי בנים על דרך שנאמר (השבטים ויציבהו לשבטיםו ויתנהו בנחלתוויתן לו נחלתוכדי לעמוד על משמעות הביטוי ליעקב והן לאלוהים

הוא ברית עם האל שבח אבות עולםנושא מרכזי ב יש להתחשב במגמה הכללית של הפרק בזיקתם זה לזה )כדנ כדמה כאמד( הקיםרית הוא אחד הפעלים המאפיינים את הב מדור לדורותשרשרת הבריתות המועבר

בשורות המתארות את יעקב מופיעים כמה פעלים ) כבמד(שמתייחס אף להולדת הבן הממשיך את השרשרת ברית כל ראשון בנוסף לכך נאמר על יעקב ויציבהו לשבטים ויכוננהו בברכה הקים בן נם הקמהישעני שירשותבריתות הראשונהיצג ולמגלם של כל יכלומר יעקב נהיה למ יות בריתעשהו להצ סגל מפרש מ נתנו

ווקכמו פס ין גם בפסוקים הסמוכיםייש ענ ח מטהוסגל מפנה לישעי הקמת הבריתןהקמה והצבה של יעקב ה המדבר על הקמת השבטים

ך לי עבד להקים את שבטי יעקב ונצורי ויאמר נקל מהיות) ו (ויאמר לי עבדי אתה ישראל אשר בך אתפאר) ג( בעת רצון עניתיך וביום ישועה ייכה אמר ) ח (ישראל להשיב ונתתיך לאור גוים להיות ישועתי עד קצה הארץ עזרתיך ואצרך ואתנך לברית עם להקים ארץ להנחיל נחלות שממות

כוח הןברית הזאת המהות הזאת וה ן האלואת הברית בינו ובי עליונה של ישראלהמהות העבד יי מגלה ומגלם את ממוןיהו ושוהוא מקים ומציב וגואל נחלות מידי ת קוסמי שעליו עומדים שמים וארץ

שבתיאור ראשו יצבמנחות המילים המזכירים את וברכה נחה על ראש ישראל ויציבהו לשבטיםהביטויים מצבות של הדעתנו למצבה של יעקב בבית אל ולשתים עשרה עלינו אפוא לתת את התגלות הראשונה בבית אלה מגיע השמימה נבנית משתים עשרה הסולם של יעקב שראשהמצבהה ןמסורת האגדית שמקשרת ביניהל ושבטיםה

חנוך ונח היסטוריה סקראלית) שלב מסוים של(כסיום של שבח אבות עולםיעקב והשבטים נתפסים ב אבניםשל תכלית ) אם כי לא סופי( ואילו יעקב והשבטים הם מימוש חינת התחלה והבטחה לעתידאברהם ויצחק הם בב

- פרהה שלצורה קיצונית של טלאולוגיה היא תפיס תגישה הטלאולוגיבלכן בתיאור יעקב ניתן להבחין ההיסטוריה

237

אופיטי ינהתרגום הר מנוסח המסורה לפי הסבר שנתנו לו מושפע באופן ברו59הנה כאן לשונו של בן סירא

העובדה שבחיבור אחד משתקפים הן נוסח 60לשבטיםמתפרש כאן כ למספר בני ישראל והמקוטעאלא יד אינו מקורישפסוק יזהיא אפשרות אחת ח דורשת ביאור לבריםהשבעים והן נוסח המסורה של דב

גבי כמה ל שהפסוק איננו משתלב בהקשר צ סגלהערתו של מאת ו לעיל כבר ציטטנ הוסף על ידי המתרגם 61פסוקים נוספים הועלתה השערה שהמתרגם הוסיף אותם מתוך מגמה להדגיש את ההיבט הלאומי של החכמה

האפשרות האחרת היא שהפסוק הנדון 62חכמה לתורת משהההמזהה בין כגא פסוק כדידוגמא ידועה ביותר ה ןבדומה לתרגום יונתן ב ןי הגרסאות ושילב ביניהת במקרה זה צריך להניח שבן סירא היה מודע לשהוא מקוריזיקה בבר ומד בני ישראל לפי דעה זו אינו מסתכם בשוויון מספרילמובן מאליו שהקשר בין בני אל עוזיאל

מערכות האלוהזהות בין שתי במהותית או אף בני את מקומם של 63כ-יטט בנוסח השבעים נמצא בדברים ד-חברים לבמפרשים מציינים שרעיון מקביל לד

הירח והכוכבים תופסים כאן השמש אל

ופן תשא עיניך השמימה וראית את השמש ואת הירח ואת הכוכבים כל צבא השמים ונדחת והשתחוית להם ועבדתם ) יט( ויוצא אתכם מכור הברזל ממצרים להיות לו לעם יח יואתכם לק) כ( אלהיך אתם לכל העמים תחת כל השמיםי יחלקאשר כיום הזהנחלה

זיקה כזאת אכן 64צבא השמיםן הנהגת האומות יש זיקה או אף זיהוי בין בני אלוהים ובין כוכביםייוצא שבעני )יג ידעיהו ישהשוו זאיוב לח (ברן יחד כוכבי בקר ויריעו כל בני אלהים ובמקרא65מופיעה באוגריתיזהה את טבעי הוא שמי שסבור שגבולות העמים הוצבו הן למספר השבטים והן למספר בני אללאור זיהוי זה

ב גבולות מקבלת משמעות קוסמולוגית יותר מאשר הצבת ילפי פירוש זה ב מזלותאותם בני אל עם יימצאהו בארץ מדבר יאה גם בתיאור בחירת ישראל מופיעים מוטיבים השייכים לראשית הבר66אתנוגרפית

לאור ורוח אלהים מרחפת ndash כנשר יעיר קנו על גוזליו ירחף והארץ היתה תהו ובהו ndash ובתהו ילל ישמן )תהילים עד( גבולות הארץביטוי ל גבולות עמיםין להשוות את הביטוי יזה יש ענ

ואלהים מלכי מקדם פעל ישועות בקרב הארץ) יב( רת בעזך ים שברת ראשי תנינים על המיםאתה פור) יג( אתה רצצת ראשי לויתן תתננו מאכל לעם לציים) יד( אתה בקעת מעין ונחל אתה הובשת נהרות איתן) טו( לך יום אף לך לילה אתה הכינות מאור ושמש) טז(אתה הצבת כל גבולות ארץ קיץ וחרף אתה יצרתם) יז(

67

בצורה לשכון בגוף אדםיעקב הוא ישות קדמונית שירדה תפילת יוסף באלדוגמ כפי שראינו אותהאקסיסטנציה

האלהתפיסות הלפי )בראשית רבה א ד (מחשבתן של ישראל קדמה לכל דברמתונה יותר אומר המדרש לפני שעם ישראל בא לעולםעודשבטים היו נחלת יי הישראל

פסוק הבא הגם ם נתן לו את השבטים שהם חלקו וחבל נחלתו של יי מימות עולndash ויתן לו נחלתולאור זה ניתן להבין שנים עשר שבטים שהיו קיימים בצורה זו או אחרת אותו רעיוןאת מביע רעש-לחלק שנים ויציבהו לשבטים

וכך מפרש את דברי בן סירא בעל ניתנו ליעקב במסגרת הקמת הבריתבמחשבה או בעולם העליון משחר הימיםאזכיר סדר העבודה יוסי בן יוסי( כשוטרי רקיע ר שבטעש-שנים ברכות הוריו ירש תאוות הפיוט הקדמון

מוגהים ומבוארים עם מבוא וחילופי נוסחאות בידי אהרן מירסקי יוצאים לאור סדוריםפיוטי יוסי בן יוסי גבורות )206-122 עמ אתשנ מוסד ביאליק ירושלים

ויעקב האזינו גבולות העמים בndashשונה ) ההצבה(לה ואילו אובייקט הפעו זיקה לשוניתביש להדגיש שכאן מודבר 59 בבן סירא

)יאבן סירא מה (אל]שבטי ישר[למספר כל אבן יקרה לזכרון בכתב חרות השוו בתיאור אבני החושן 60 181 עמ נחלת ה זו גם מסקנתו של שמואל ליונשטם 61 Hayward Interpretations of the Name Israel p 93ff Bruce Vawter Prov 822 Wisdom and ורא 62

Creation JBL 99 2 (1980) p 206 Benjamin G Wright No Small Difference Sirachs Relationship to its Hebrew Parent Texts (SBL Suppl Series 26) Atlanta CA 1989

63 Walther Eichrodt Theology of the Old Testament Volume II Translated by J A Baker Philadelphia 1967 p 196 Heiser Michael S lsquoDeuteronomy 328 and the sons of Godrsquo

Bibliotheca Sacra 629 (2001) pp 52-74 88 עמ )25הערה 9 עמצוין לעיל( אמונות המקרא קנוהל From the Stone Age to Christianity (Baltimore Johns Hopkins דעתו המוקדמת של ויליאם אולברייט ורא 64

p 226 וורא W F Albright lsquoSome Remarks on the Song of Moses in Deuteronomy XXXIIrsquo Vetus Testamentum 9 4 (1959) p 343

ואילך17 עמ )44הערה 133 עמצוין ב (האמונה במלאכים אלכסנדר רופא ורא 65צחון במאבק ילאחר נשבאים יש לומר באופן כללי שחלוקת נחלות שייכת באופן מהותי למעשה בריאה או המלכה 66

אנומה אליש לוח ו לדוגמאורא מחייתופעולתותחום ממשלתואת במסגרת הזאת האל קובע לכל נברא קמאי deus otiosusלא נראה שמדובר על חלוקת ירושה על ידי האל הפורש 884תיאוגוניה הסיודוס 39-46

בשורות הבאות של לדוגמא נים וחלוקת העמים מופיעחלוקת הזמובין הקשר בין חלוקה קוסמולוגית של הארץ 67 ( 1Q 33 X 12mdash 16 ) מגילת מלחמת בני אור בבני חושך

238

יש מקבילות ברורות בספרות הקות ביותר של המורשת המיתית במקראשהוא אחת הדוגמאות המוב לקטע זהשים שנה משמש חומר עיקרי להשוואה בין ושלומפורסם ביותר שכבר יותר ממאה ההטקסט מזרח הקדוםה

המוטיבים ד אח68סיפור הבריאה הבבלי מיתולוגיה של המזרח הקדום הוא כמובן אנומה אלישההמקרא ובין שמתרחש לפני בריאת דאי מאבק האל עם המפלצתוד הוא בוומה אליש ובין מזמור עהמשותפים בין אנ

זמני את ים הוא בריאת המאורות שקובעםהראשון מביניה צחוןיאך ענייננו כאן במעשי האל לאחר הנ העולםיץ קשר בין הצבת גבולות הארץ ובין יצירת קהמה ד נשאלת השאלהלמקרא מזמור ע ת השנהוהיום ועונשורות (לוח הרביעי הבסוף חמישי של אנומה אלישהנראה שנוכל לענות עליה כאשר נתבונן בלוח וחורף

הוא מבתר את גופתה ועושה את מתחיל את מעשי הבריאההוא אחרי הריגת תיאמת דמתואר כיצ) 146-135של ( אל התהום ndashפסו הוא מודד את א) ה השני עתיד לשמש למלאכת הארץיחצי(מכסה לשמים האחד ה יחצי ומכונן כנגדו בשמים את היכל האלים ndash שעליו עתיד להיווסד הארץ בן זוגה של תיאמת )קרקעיים-תתהמים ה

69בהמשך ישיר לתיאור זה נאמר בתחילת הלוח החמישי

מעמד) שמיםב(יצר 170

ליםו לאלים הגדהציב 2

71מזלות כבים בדמותםו כ

72

בולותהגביל ג הודיע שנה 373

עשר הירחים שלשה כוכבים לאחד-הציב לשנים 4 ת ימי השנהוק את חקקר אשר חאח 5 )שמים(ת ונברו להודיע מערכ-כוכב מעמדיסד 6 גם אחד ndashלכל יחטאו לבל יתרפו 7 אנלל ואאה כונן אתו מעמד 8פתח דלתים 9

74 השתים) השמים(בצלעות

יןלשמאל ולימ חזק בריחים 10

1 uacute-ba-aacuteš-šim man-za-za an DINGIRDINGIR GALMEŠ

2 MULMEŠ tam-šil-su-n[u] lu-ma-ši uš-zi-iz

3 uacute-ad-di MUANNA mi-iṣ-ra-ta uacute-ma-aṣ-ṣer

4 12 ITUMEŠ MULMEŠ 3TAAgraveM uš-zi-iz

5 iš-tu UD-mi ša MUANNA uṣ-ṣ[i-r]u uacute-ṣu-ra-ti

6 uacute-šar-šid man-za-az dni-bi-ri ana ud-du-u rik-si-šuacute-un

7 a-na la e-piš an-ni la e-gu-u ma-na-ma

8 man-za-az den-lil u deacute-a uacute-kin it-ti-šu

9 ip-te-ma KAacuteGALMEŠ ina ṣi-li ki-lal-la-an

10 ši-ga-ru ud -dan-ni-na šu-me-la u im-na

ה מפלגי חוקי ו ארץ בורא ה עבים ] וד[כב אוצרות קדושים ממשלת ו רוחות משא ו 12 מותותה מבקע ו נהרות מקוי ו ימים חוג ה ] ים[פר עם ה צאצאי כול ו ערבה ארץ ו מדבר ל 13 משפחות מושב עמים מפרד ו לשון בלת עו ][ ולת ו אדם ניתתב כנף בני ו חיה מעשי 14 קצי ו שנים תקופות ו קודש מועדי ] [ארצות נחלת ו 15

ד מזכיר את בריאת הארץ במזמור עשתוך שימוש בלשון אוגרפית של הארץיג-בתחילת הקטע מתוארת חלוקה פיסית ndashלאחר מכן )כה יאשיתבר כי בימיו נפלגה הארץ ndash ארץ וחוקי מפלגיה( י אשיתואת התפלגות בני נח בבר

רוב הביטויים שאובים מבראשית י(ח י ובדברים לבאשיתתוך שימוש שוב בבר ל הלשונותיחלוקת העמים ובל ) האזינו נחלה שאינו מופיע שם ובא מלהוציא לשון

בטים ילה ספר בראשיתלבמיוחד ו ספרות עצומה מוקדשת לאנומה אליש ולהשוואה בין יצירה זו ובין המקרא 68 S Langdon The Babylonian Epic of Creation Restored from the recently ורלבנטיים לדיוננו כאן ראה

recovered Tablets of Aššur Transcription Translation and Commentary Oxford 1923 שמכיל Wayne Horowitz Mesopotamian Cosmic Geography פירוש מפורט להתחלתו של הלוח החמישי

(Mesopotamian Civilizations 8) Eisenbrauns Winona Lake Ind 1998 p 114ff Benno Landsberger James V Kinnier Wilson The Fifth Tablet of Enuma Eliš JNESתעתיק לפי 69

203 (1961) pp 154-179 )170 עמndashפירוש 157 ndashתרגום האנגלי ב 156 בא בעמותעתיק של הקטע המ W G Lambert Simon B Parker Enuma eliš Theלפי טקסט של( גם תעתיק של וואן הורוביץ ורא ואילך

Babylonian Epic of Creation the Cuneiform Text Oxford 1966 (וכן התרגום האנגלי בספרה Mesopotamian Cosmic Geography p114ff אך עדיין נפוצה של כל הטקסט עם תרגום מהדורה ישנה

Leonard W King The Seven Tablets of Creation The Babylonian and Assyrian LegendsאנגליConcerning the Creation of the World and of Mankind London 1902 לאחרונה יצאה מהדורה

Philippe Talon The Standard Babylonian Creation Myth ום צרפתיג עם תעתיק ותראקלקטית חדשהEnūma Eliš Helsinki 2005 כמו ונותתרגומים שונים לאנגלית מופיעים באנתולוגיות שANET התרגום העברי

זתל אביב תשנ עם עובד אנתולוגיה משירת המזרח הקדום בימים הרחוקים ההם שפרה ויעקב קליין על פי שndashעלילת הבריאה (נפלד יבזמן כתיבת חלק זה של העבודה נעלמה מעיני מהדורת מצוינת של משה וי[ ואילך 33 עמ

שמכילה הן את )גירושלים תשל החוג למקרא האוניברסיטה העבריתערות תרגום והאנומה אליש הבבליתמוזר הוא ששפרה וקליין לא הזכירו מקבילות המקראיותה השמות דגש על הערותהתעתיק הן את התרגום והן את

] מהדורה זוו שורש משתקף גם במילה אות 172-170 עמ וילסון- דיונם של לנדסברגר וקנטורא mazzāzu manzāzuאכדית 70

וגם )הכג בכים מל המקטרים לבעל לשמש ולירח ולמזלות ולכל צבא השמים תהנזכרת במקרא פעם אח( מזלשבא מאותו שורש מופיע כמה פעמים בקטע )izuzzu (ušzizפועל ה) לבאיוב לח התציא מזרות בעתו( מזרותב

ולפרקים עמדה שפירושה מעמד אותו שורש משתקף גם במילה מזוזהלפי דעה רווחת הציבשלנו ומתורגם כהוצאת גילגוליהן של הצהרות אמונה עשרת הדיברות וקריאת שמע משה ויינפלד (חלל הדלת היא מתפרשת גםיח כמו כן דלתות ובר של הקטע10-9דלתות ובריח מוזכרים בשורות ) 143 עמ אתל אביב תשס הקיבוץ המאוחד

הקבלה בין בני אל ובין הכוכביםהן י שכבר צוטט לעיל לעני)י-ולח(מוזכרים כאמצעי לחסימת הים בקטע מאיוב על מה אדניה הטבעו או מי ירה אבן פנתה

239

ה מערכות של שלושהים עשרתש אל רום השמים קף והולך אל המרכזיההתיאור מלאכת השמים מתחיל מן

כוכבים האלה קשור לקו ה תפקידם של 76נהיה עם הזמן לגלגל המזלותש צורה קדומה של מה ן ה75כוכביםאת מסמנים ) הליאקלית(הם עצמם בעלייתם ובשקיעתם זריחתם של שמש וירחל לשקיעתם ו77אופקהוקרובים אליהם ביחס לכוכבים שנזכרים ( בהיותם קשורים לקצות השמים והארץ 78העונות השנאת דשים ווחה

מזלות מתקשרים ה מקום ששם קבועים שערי השמש פת השמים נפגשת עם הארץילמקום שבו כ )בהמשךאפשר צחון על תיאמתי הואיל וקביעת המזלות מתרחשת סמוך לנ79ב שערים או עמודים שבקצות העולםלי

ברן יחד כוכבי בקר ויריעו כל בני אלהים

ויסך בדלתים ים בגיחו מרחם יצא בשומי ענן לבשו וערפל חתלתו

אשים בריח ודלתיםואשבר עליו חקי ו Langdon pp 149-151 ורא )בתי זודיאק (בתיםמעמדים האלה נקראים גם ה

לעילורא ušziz אכדית 71והראני והשוו גם קטע מן הגניזה שבו רבי ישמעאל מספר על ידע אסטרולוגי שמסר לו מטטרון lumāšuאכדית 72

]ן)[ם(עשר מזלות וגם מלושיה-והראני שנים תורה אותיות של לבנוהאת כולם באצבעות ידיו כאב שהוא מור)Geniza-Fragmente zur Hekhalot-Literatur 12 (T-S K 2195L) 2b l13-14 p137 (י גרינפלד לפי ח

ומקורה אכדית ) malwšēכמו סורית ומנדעית (ומיכאל סוקולוף המילה מלושיהן מציינת כאן את סימני הזודיאק lumāšu ראו Jonas C Greenfield MSokoloff Astrological and Related Omen Texts in Jewish

Palestinian Aramaic JNES 483 (1989) p 211 בהוראה זו מלוש המילה קיסטר מנחםכפי שהראה עמ )אתשס(ב -א לשוננו סג שלוש מילים מצפוני מגילות מדבר יהודה ראו )4Q439(מופיעה כבר בקומראן

36-35 73 miṣrata uacute(m)aṣṣer השוו גבולndashמלשון מצר צייר מצריםצרנוכל לתרגם רש האכדיואם נבקש לשקף את הש

לצייר (eṣēru uṣṣuru הפועל אשר גבולות יכונן šaacute eṣ-ra-ta uacute-kin-nu שורה א לוח ז תואר מרדוך כאןאת הלפועל זה ולשמות העצם GIŠ]UR שומרית uszligurtu אכדית ndashחס בראש וראשונה לצורות מאגיות י מתי)לצור צורה

5שורה השוו כאן(וחקיקת חוקים קביעת תבנית של תכנון ושירטוטמופשטת יותר האלה ישנה משמעות נוספתבהיכל רה וקליין תרגמו ששפ ina ki-iszlig-szligi NAMMEŠ (šimāti) a-ma-an GIŠ]URMEŠ 79 וכן לוח א )במעון החוקות הגורלות

The notion of orderly patterns in the planetary heavens is extremely ancient in Babylonian astronomy it is in fact the basis of Babylonian astrology In Mesopotamia we have a term which appears in Sumerian as GIŠ-]UR and in Accadian as uszligurtu both of which mean outline plan configuration plan of a building immutable destiny The beginnings of astrology undoubtedly came through the Sumerian concept of GIŠ-]UR where plans and configurations in the heavens were considered to be the prototypes of what is found on earth (William F Albright Neglected Factors in the Greek Intellectual Revolution Proceedings of the American Philosophical Society 1163 (1972) p 235)

וורא Menahem Kister Commentary to 4Q298 pp240-241 והשו גבולין הוראה דומה במילה ילענ( להקיף במעגל המאגי ndasheszligēru uszligszliguruבנוסף יש לציין עוד הוראה מיוחדת בפועל ) 134הערה 151 עמ לעיל

Erica Reiner Astral Magic in Babylonia Philadelphia ורא מעגל מאגי ndash uszligurtu ו GIŠ]URובהתאם American Philosophical Society 1995 p 58 CAD s v gišEacuteur Herbert H Paper lsquoNotice of a

Posthumous Manuscript of Ernst Herzfeldrsquo JAOS 761 (1956) p 33 ש גם עם מילה אותו פועל משמ 83הערה 240 עמ להלןו ורא137-138 עמ CAD XXI ורא zissurucirc ndashאחרת למעגל מאגי

hellipThe Babylonian Epic of Creation p152 n3 The word miszligrata in this passage לנגדון השוו גם design sign of the zodiac and certainly identical in meaning with uszligurtu sign of the zodiac Sum

gišHAR לפי זה יש קשר בין 2הערה 154 עמ עודווראmiszligratu uszligurtu יווני המונח ה וביןσημεῖον סימן זודיאק

שומרית (בר בשערים וין מדיענהלפי ה כדי להתקרב לביטוי המקראימתרגמים נקטו לשון זהנראה ש 74KAacuteGALMEŠ אכדיתabullāti (במערבוndash וכנגדם ומסתבר שהיו כמה שערים במזרחו של עולם

B L van der Waerden Babylonian Astronomy II The ורא או שלוש מערכות של שנים עשר כוכבים 75Thirty-Six Stars JNES 81 (1949) pp 6-26 Johannes Koch Neue Untersuchungen zur

Topographie des babylonischen Fixsternhimmels Wiesbaden O Harrassowitz 1989 ב חלקים שווים מופיע לראשונה בתחילת המאה גלגל המזלות כרצועה שמסביב לקו המילקה המחולקת לי 76

Asger Hartvig Aaboe Abraham Joseph ורא אה התגבש במהלך המאה השישיתס וכנרהחמישית לפנהSachs Two Lunar Texts of the Achaemenid Period from Babylon Centaurus 14 (1969) pp 1-22

Mesopotamian Cosmic Geography p 234ff ורא 77 136 עמ כרך א OTP 21 חנוך הסלאבי פרק ג תברייתא דמזלו מעשים וימים הסיודוס לדוגמאורא 78 Wayne Horowitz Mesopotamian Cosmic ראו הארץ מצטיירת כדיסק שטוח לפי תמונת העולם הבבלית 79

Geography pp 331ff

240

גבול האבני את יש להזכיר כאן 80ה בין השאר את מעשה גידור הקוסמוס מפני כוחות הכאוסלראות בהציב לשון 81 חקקו את צורותיהם של אלים ושל מזלותןשהיו בצורת מצבות שעליה kudurru ותמסופוטמיה

על הגבול רומז למצבה העומדת) כהמשלי טו יז עחיליםתה יט יטהוישעי ח לבריםדב(במקרא גבול אתה הצבת כל גבולות ארץ קיץ וחרף אתה יצרתם לאור כל האמור אפשר להבין את המשפט 82ושומרת עליושתוחמים את גבולות ) שנקראו באנומה אליש צלמים של האלים הגדולים(ב מזלות האל הציב י באופן כזה

גבולות הארץ הם בר שהוצע כאןהסהלפי קובעים את חוקיה ומועדיה ובין השאר את עונות השנה הארץגבול שמת בל יעברון בל כמו שנאמר המגנים עליה מפני כוחות תוהו יםבראש ובראשונה הגבולות החיצוני

אשר שמתי חול גבול לים חק עולם ולא יעברנהו ויתגעשו ולא יוכלו )ט קדיליםתה (ישבון לכסות הארץ יחד 84)כזשלי חמ ( על פני תהום83בהכינו שמים שם אני בחוקו חוג )כב המיהויר (והמו גליו ולא יעברנהו

של הזאת מתבססת על סטרוקטורההחלוקה מן הגבולות האלה נגזרת גם חלוקה פנימית של הארץ אתעם זמחד וציוני ) טבור העולם(פקי הם נקודת המרכז ושמאפיינים חשובים שלו בממד הא המרחב הסקראלי

במקרה הפשוט ביותר (בהתאם לכך שטח הארץ מתחלק לסקטורים קצות העולם מאידךתרוחוכיווניםהגבולב ארצות וכן חלוקות מפורטות ומורכבות באופן כזה מופיעה חלוקה לי85הנפגשים במרכז) רבעיםהלארבע 86דאי עתיקה יותרובמקורות יהודיים חלוקה תריסרית נזכרת במפורש במדרשים מאוחרים אך היא בו יותר

ביה יי צור עולמים מלמד87

ששתים עשרה ארצות ברא הקדוש ברוך הוא כנגד שנים עשר שבטים וארץ ישראל וירושלים ועיין סדר שסו עמ בתי מדרשות א א דבראשית רבאסידור רב (באמצעיהם שנאמר יצב גבולות עמים למספר בני ישראל

)838 סינופסיס כג עמ שם אות ו רבה דבראשית

ולם כולו ובין המים ובין הרקיע שם תלויים ועומדים גלגל חמה ולבנה וכוכבים ומזלות ומאירים לכל הע והשו 80

יש לשים לב לעובדה שגלגל חמה ולבנה וכוכבים )187-182 אנזי שכטר ג מעשה בראשית (ומושלים על תהום לטים על התהוםוומזלות עומדים בין המים שמקיפים את הארץ ובין הרקיע והם ש

אבי רא אלא במקומות מקודשים מצבות הללו לא עמדו בפועל בגבולות השדותהנראה שעל פי רוב 81 Divine Service and Its Rewards Ideology and Poetics in the Hinke Kudurru (Beer-Shevaהורביץ

Studies by the Department of Bible and Ancient Near East vol 10) Beer-Sheva 1997 pp 1-8 אך ידי כוח דמויות האלים והמזלות החקוקים עליהןעל בין השאר גם לפי דבריו תפקידן היה לשמור על גבולי הנחלה

Katryn E Slanski Classification Historiography and Monumental Authority The עודוראBabylonian Entitlement narucircs (kudurrus) Journal of Cuneiform Studies 52 (2000) pp 95-114 idem The Babylonian Entitlement Narucircs (Kudurrus) A Study in Their Form and Function

Boston American Schools of Oriental Research 2003 יצגת את האל המגן על ימצבה מ) 1 זו את זוותאיתפקיד המצבה יכול להתפרש בדרכים רבות שלא בהכרח מוצ 82

וממילא גם הגבול שהיא עומדת מצבה) 3) טראליתמאגיה אס(עליונים הכוחות ההיא מושכת למטה את ) 2נחלה ה כריתת הברית וכדומה מצבה מזכירה לפני האל את אקט הנתינה וחלוקה) 4 נתונים להשגחה מיוחדת של האל עליו

שמים עצמם או עצמים השמים או המשמשים גרמי ש על דרך ndashמצבה משמשת כעד ) 5שמבסס את חוקיות הנחלה הזה ועדה המצבה אם אני לא אעבר אליך את הגל הזה ואם אתה לא תעבר אלי את הגל הזה עד הגל יציבים אחרים

)נב להאשיתבר (ואת המצבה הזאת לרעה חוק ובין חקקeszligēru uszligurtuעל התאמה בין eszligēru הקיף במעגל מאגיהוראה ה על 73הערה 239 עמ לעילורא 83

Morris Jastrow Nebopolassar and the Temple to the Sun-God atו השונות ראןחוקה על הוראותיהSippar The American Journal of Semitic Languages and Literatures 152 (1899) pp 80-81 Sol Cohen Victor Avigdor Hurowitz lsquoawh lbh ~ym[h twqxrsquo (Jer 103) in light of Akkadian lsquoparsursquo and

lsquozaqiqursquo referring to cult statues JQR 893-4 (1999) pp 277-290 משפט הזה בהקשרואת הין לראות ימענ 84

באמצו ) כח( על פני תהוםבהכינו שמים שם אני בחוקו חוג ) כז( עד לא עשה ארץ וחוצות וראש עפרות תבל) כו( שחקים ממעל בעזוז עינות תהום

כז מדובר וק לפי זה מסתבר שבפס על רום השמים ומעמקי תהוםndash כח וקבפס כו מדובר על מלאכת הארץוקבפס על רצועה תחתונה של השמים וקו מקיף ומגן על הארץ

85 Francesca Rochberg-Halton lsquoNew Evidence for the History of Astrologyrsquo JNES 43 (1984) p127 Franz Cumont La plus ancienne geacuteographie astrologique Klio 9 1909 pp 263-273 Stefan ורא 86

Weinstock The Geographical Catalogue in Acts II 9-11 The Journal of Roman Studies 381-2 (1948) pp 43-46 James M Scott Geography in Early Judaism and Christianity The Book of

Jubilees (Society for New Testament Studies Monograph Series 113) Cambridge 2002 פסוק הובין השבטים על סמך יהתכן שהוא מתבסס על הקשר בין שם יי טיבו של הלימוד הזה לא ברור כל צרכו 87

ב כרמז לי ב הנדרשת נוטריקון י ביההיא שהמילה שנראית עיקר אפשרות אחרת) ד קכדיליםתה ( יהשבטיאלא שמעתיקים בקלות הינכתבת במקורות מוקדמים על פי רוב כ האות הו ב שמות האלאו י האותיות שמופיע לפני הקטע שה בראשיתמעהנה הטקסט של הנדרשת כשם אלוהי י הי האפים אותה לימחל ו ורא833 ו430סינופסיס השס עמ א הטקסט בבתי מדרשותורא(הוא השתבש הרבה בהעתקות שונות הנדון Nicolas Sed lsquoUne cosmologie juive du haut moyen age la Berayta di Malsquoaseh Bereshitrsquo Revueעוד

des Etudes Juives 1241-2 (1964) p 28 י לונדון כOr 6577 ואציע כאן את מה )א20 עמ 736מרגליות שנראה לי לתקן בו

241

תריסרי חוזר הדגם שהמסתבר ב ארצות נקשרת כאן למעמד מרכזי של ארץ ישראל וירושליםקת העולם ליחלומקובלת של הבהתאם לתפיסה ב שערים של ירושלים ושל המקדשבי על עצמו בחלוקת הארץ לשבטים

ל קווים ת את כל החלוקות הללו כמבוססות עו אפשר לראמעגלי הקדושה הערוכים סביב המרכז הסקראלי 88 מן המרכז עד קצות העולםיםרדיאליים הנמשכ

במבנה של באותיותיהם וצירופיהם בשמותיו ברובד האלוהיתבסופו של דבר חלוקה תריסרונית מושרש 89המרכבה או אף בדמות אנתרופומורפית של האל עצמו

ות היום ושתים עשרה שעות הלילה וכמה הן אותיות שבהן נתחתמו שמים וארץ שתים עשרה הן כנגד שתים עשרה שעושנים עשר חדשי שנה ושנים עשר מזלות ושנים עשר שבטים ושתים עשרה ארצות וכולן על שמותם של שבטים שנאמר

אהיה אשר אהיה ) שמות ג יד(יצב גבולות עמים למספר בני ישראל ואלו הן שתים עשרה אותיות שנאמר ) דברים לב ח( ) אות ה ו-אותיות רבי עקיבא נוסח א ( אהיה הרי שתים עשרה אותיות אהיה שלחני עליכם שלש פעמים

94 וכן הלאה360 14493 7292 3691 2490הדגם התריסרוני יכול להוות בסיס גם לחלוקות מפורטות יותר של לכן היו ו 95םימתחלף במסורות רבות בשבעים ושתי) שליחים זקנים מלאכים לשונות אומות(המספר שבעים

ה את השמים ואת הארץ שנאמר אלה תולדות השמים והארץ א בראשית מהו בראשית באות אחת ברא הקבד

ה בטבעת ב וחתמז והעהי ברא שמים וארץ העה בראם באות ה]יבה) [אבה(בהבראם אל תקרי בהבראם אלא אין כל ] יהם אהבחות[ )בחותמיה(שאלו לא חתמה ] יהם אהבחות[ )בחותמיה(אהיה אשר אהיה ומפני מה חתמה

באותיות) [באותיותיה( מפני שלהבת אש וכל מי שהוא בא לדרוש ] יה באותיות) [באותיותיה(בריה יכולה לדרוש בראשית ברא לפיכך נאמוחתמן בחותמו ] יה תיותאו) [אותיותיה( היה מתמלא כל העולם כולו אש לפיכך סתם ]יה

O1531 833 השלמה אפשרית לפי סינופסיס ndashאלהים ידועההדרשה הדרשה שמופיעה בקטע ובין היש להבדיל בין ד מה טעמא ואחד ביויוחנן בשתי אותיות נבראו שתי עולמות העולם הזה והעולם הבא אחד בה רבי אבהו בשם ר

ד אלא מן מה דכתיב אלה תולדות א ואי זה מהם נברא ביוצור עולמים ואין אנו יודעין אי זה נברא בה יכי ביה יא י ב הירושלמי חגיגה פ(א והעולם הבא נברא ביוד א בראם הוי העולם הזה נברא בהוהארץ בהבראם בה השמי

)י -בראשית רבה יב ב בבלי מנחות ט עוהשוו עז טור ג בעי ברא באות הואילו לפי הקטע שלנו האהעולם הזה נברא ב) רק(ירושלמי ובראשית רבה מוכיחים ש יבבל

ה האלה מסוכנות ביותראותיות י ימוחלפת בשמה ה ה אותהדבר זה יוצא מכך ש בז והעהשמים וארץ העה הפסוק ndashרומזת למקורה של התפיסה תשלהבמילה ה יה מפני שלהבת אש אין כל בריה יכולה לדרוש באותיות

) 69הערה 114 עמבסוף לעילוראו ו חיריםשיר הש( רשפיה רשפי אש שלהבתיה המקראי Wayne Horowitz Mesopotamian Cosmic Geography p156בבלית שמובאת אצל השמים ההשוו מפת 88

42-20 עמ שםוקונצנטריים במפת העולם הבבלית ראהעיגולים הין יולענאלא מלמד ששנים עשר המאי שנים עשר שבטי י אלוהית- פניםהב שבטים מהווים סטרוקטורבספר הבהיר י 89

111 107 83-76 70 67 64-63 סעיפים שםוורא) 169 עמ מהדורת אברמס 82סעיף (הלהקבשבטים Joseph M A Baumgarten The Duodecimal Courts of Qumran Revelation and the Sanhedrin ורא 90

JBL 951 (1976) pp 59-78 אותיות של הסיבה נוספת לחשיבות המספר בעולם ההלניסטי קשורה בהיותו מספר 281-280 עמ )63הערה 85 עמ צוין לעיל( Gedaliahu Stroumsa Form(s) of God ורא היווניתאלפביה

שם17 והערה 85 עמ )ותשס( 59-57דעת פורפוריתה של הלנה מטרויה וקידוש השם יהודה ליבסצגים הם יאם אמנם מי להתבאר בדרך זהיםשיעקב ראה על שתים עשרה מדרגות הסולם יכול פנים העשרים וארבע

רחל ) 7הערה 6 עמ צוין לעיל (מקדש ומרכבהבספרה ) שם9 והערה 229 לעיל עמורא(את שרי האומות עמ (המחלקים את מרחב היקום לעשרים וארבעה חלקים מרחביים שנים עשר גבולי אלכסוןאליאור מדברת על

ואין קשר בין חלקים24אין במרחב היקום מופרך זהמשפטלן יא-לדעת מאיר בר אך לא מפרשת דבריה) 62אמנם ) 131-114 עמ )דתשס(מועד יד קורת בימאמר ב ( גבולי האלכסון שבספר יצירה לדבריה של הכותבת12

איני יודע כיצד תתקיים על )כפי שהיא מצטיירת בספר יצירה(אלכסון הממדית של גבולי -אם נחזיק בתפיסת תלתנקבל וים במישור שנפגשים בנקודה אחתואלכסון כקהלי גבואת אך אם נתאר חלקים24-ידם חלוקת המרחב ל

12 חלקים וכנגדם 12- רדיוסים שמחלקים את המישור ל12לחלופין אפשר לתאר חלקים24-חלוקת המישור לגולים י רדיוסים בתוך שני ע12או פת השמיםי באופן דומה את כות במרכז השמים ומחלקותקשתות שנפגש

נאמריבירושלמ אפשר להוסיף את השיקול הפרשנייאומטרגיהלשיקול קונצנטרייםר יוחנן לא גלו ישראל עד שנעשו עשרים וארבע כיתות של מינים מה טעמא בן אדם שולח אני אותך אל בני א

סנהדרין (אל גוי המורד אין כתיב כאן אלא אל גוים המורדים אשר מרדו בי ישראל אל גוים המורדים אשר מרדו בי )בנג ע

אלא כלומר הרבה והרבה כתות של לאו דווקאלדעת מפרשים אחדים המספר כיצד הגיעה הגמרא למספר זה משתדל להסביר את המספר כמכפלה של מספר השבטים שהם קרבן העדהלעומתם ) פני משה (מיני מינות

יש תקדים במקור תנאי לרעיון הכללי ךא הפירוש שהוא מציע נראה דחוק ם הנזכרים בפסוקיהגויששים יוסי הגלילי אומר הרי הוא אומר ששים המה מלכות ושמונים פילגשי אליעזר בנו של ר ר יצב גבולות עמים

יצב גבול עמים אין כתב א יצב גבולות עמיםד מ לאבותינו לא ירדו במצרים אלא בשבעים נפשושמונים הרי ק )ספרי האזינו ו( חלקים במספר בני ישראל ת ליטול בכאן אלא יצב גבולות עמים זכו אומו

פרשני דומהההיגיון האך ) אומות שכנגד שבעים נפש מבני ישראל140כאן מדובר על (אמנם המספרים שונים ד עמיםד כתות וכגיון יכול להוליד כיאותו ה לשון רבים בלתי צפויה רומזת להכפלת המספר

Wilhelm Gundel Dekane und Dekansternbilder Ein Beitrag zur Geschichteter Sternbilder derורא 91Kulturvoumllker (Zweite Auflage) Darmstadt Wissenschaftliche Buchgesellschaft 1969 שלום The

242

עומד שיקול לפחות בצורתה המקורית לשונותמסורת של שבעים אומותהרי ום שהניחו שאף מאחרבי אסטרולוגי

ישראליצב גבולות עמים למספר בני אלנקודות שהועלו תוך דיון בפסוק האפשר לסכם כאן את נו לתחילת ישוושה אתה הצבת כל גבולות ארץ קיץ וחרף אתה יצרתםפסוק המתוך לנו להמשךותשדרוש

עונות את גבול הארץ וגם את תריסרונית שקובעת הסטרוקטורב הסקנו שמדובר שי מאנומה אלישילוח החמהמצד שני ראינו שגם נוסח המסורה המדבר על מספר בני ישראל וגם נוסח השבעים שמדבר על מספר בני השנה

מסר של התאמה מספרית זו בקונטקסט המשמעות ואת העתה עלינו להסביר אל יכול לרמוז לאותו מספר מקראיה

הבריאה לפי המסופר שם דו מאת שזיקתו למקרא בולטחמישי של אנומה אלישהישנו עוד נושא אחד בלוח סד את יאך לסיומה היא מגיעה כאשר מרדוך מכריז בחגיגיות על כוונתו לי מתחילה מקביעת גבולות הארץ

כותרת ותכלית כל מעשי הבריאה שלוה גולת ו ז96המקדש המרכזי של בבל

רדך את פיהו וידברמפתח 117 ענה את האלים אבותיו דבר 118 המושב אשר כוננתם על האפסו 119 אשר בניתי אנכי מעליכם נכח האשרה 120 מקדש- חזקתי קרקע מקום-מתחת 121 מושב חמדתי) יהי(לו נא בית-אבנה 122 קדש בקרבו-איסד היכל 123 מלכותי אכין אועיד דבירי 124 כאשר תעלו מן האפסו אל המפחרת 125 להכיל קהלכם מלונכם) יהי(במקום ההוא לו 126 כאשר תרדו מן השמים אל המפחרת 127 להכיל קהלכם מלונכם) יהי(במקום ההוא לו 128 בתי האלים הגדולים אקרא שמו בבל 129 אנחנו כקרבה נבנה מקדש 130

97שישיהמימושה של הכרזה זו מהווה נושא מרכזי בלוח כי הלמו באתהאננ 131 שנה אחת לבנו לבניה 132

Tradition of the Thirty-six Hidden Just Men The Messianic Idea in Judaism and other Essays on

Jewish Spirituality New York 1971 p 251ff 92 Nicolas Sed Les douze hebdomades le char de Sabaoth et les soixante-douze langues Novum

Testamentum 212 (1979) pp 156-184 Gedaliahu Stroumsa Form(s) of God p 280 William R Schoedel Scripture and the Seventy-Two Heavens of the First Apocalypse of James Novum

Testamentum 122 (1970) pp 118-129 מיכאל שניידר 144-138 עמ הבטים חדשים קבלה משה אידל James Scott Geography in Early Judaism 308-306 עמ )94הערה 21 עמ צוין לעיל (ספר יוסף ואסנת

and Christianity pp 19-20 51-55 75-79 102-104 204-208 Francesca Rochberg-Halton ורא חלקים12-שבו כל מזל מתחלק ל δωδεκατημόρια זודיאק-מיקרו 93

lsquoElements of the Babylonian Contribution to Hellenistic Astrologyrsquo JAOS 1081 (1988) pp 57-60 217 141 74 המספר זה ממלא תפקיד חשוב באפוקליפס

השוו 94אמר לה הקדוש ברוך הוא בתי שנים עשר מזלות בראתי ברקיע ועל כל מזל ומזל בראתי לו שלשים חיל ועל כל חיל

לשים לגיון ועל כל לגיון ולגיון בראתי לו שלשים רהטון ועל כל רהטון ורהטון בראתי לו שלשים וחיל בראתי לו שקרטון ועל כל קרטון וקרטון בראתי לו שלשים גסטרא ועל כל גסטרא וגסטרא תליתי בו שלש מאות וששים וחמשה

)בברכות לב ע(אלפי רבוא כוכבים כנגד ימות החמה וכולן לא בראתי אלא בשבילך B M Metzger lsquoSeventy or Seventy-two Disciplesrsquo NTS 5 (1958-59) pp 299-306 ראו לדוגמא 95

Odeberg 3 Enoch p 51 ולענייננו רלבנטי במיחודJames Scott Geography in Early Judaism and Christianity pp 19-20 בעים ושתים אותיות אשר כמוהם מספר תוכן השם ש מעניינים מאוד דברי סעדיה גאון

וכנגדם סכום גבולות עמים וכמניינם סנדרי ישראל עם משה ואהרן כל הכנוים וגם כמספרם משפחות שבטי ישראלעשרה רוחות השמים -שתיםג מדבר על שבמקום אחד רס ויש להעיר עוד )183שורה זוכר חסדי אבותתפילה (

האסכולה הפייטנית של רב סעדיה מנחם זולאי 1שורה ח ברכי אברת ואמצת כונפשי לי-רהיטי ברכי (והארץ )141-108 עמ דתשכ מדרש הרבנים באמריקה-מכון שוקן למחקר היהדות ליד בית ירושלים גאון

Victor Avigdor Hurowitz I Have Built You an Exalted House Temple Building in Light of ורא 96Mesopotamian and Northwest Semitic Writings JSOT Supplement Series 115 (Sheffield

Sheffield Academic 1992 pp93-96 את ואדם נוצר כדי להעמיס עליו המקדש הוא מקום מנוחתם של אלים גם בריאת האדם קשורה לכינון המקדש 97

אליםיתה מקדמת דנא מוטלת על הימלאכה שהה

243

בהגיע השנה השנית 133 רוממו את ראשו נכח האפסו-האסגלה 134 אפסו העליון- בנו את מגדל 135 ולו לאאה לאנלל כוננו מושב לאנו 136 ב לפניהם בהדרשישב י 137 שרההשקיפו קרניו אל יסודי הא 138 אחר אשר כלו מלאכת האסגלה 139 יסדו האננכי כלם את משכנם 140 נאספו כלםאפסובמאות אשר -אות האגגי אשר בשמים וששמ- שלש 141 הרם אשר בנו לו מושב- בזבולהאדון 142 לכרהאבותיו הושיב את האלים 143 הנה בבל בית מושבכם 144 דותה רווח רננו בה 145

סיפור של מגדל בבל בנוי על ה מגדל בבל וסולם יעקב מיתוס בבלי זה משתקף בשני סיפורים בספר בראשית

יא של ספר בראשית-בדומה למה שקרה למסורות אחרות הכלולות בפרקים י בבלשם ה אירונית של דרשהרכי ובוני המגדל הם בני אדם ולא אלים ואף המגדל נועד לא לצ המיתוס הבבלי מקבל כאן צביון אוהמריסטי

שמימה הוא המגיע בו משתקף בית האלים הבבלי שראשו ששני הסיפור ה ארצית-אלים אלא למטרה פוליטית- הוא דתי) הבבלילהיאסגבדומה ל(תפקידו של בית אל בניגוד למגדל בבל בבראשית יא חלום יעקב בבית אל

אינו ndash אמפיקטיוניה ישראליתndash שבטיםהאל כמרכז שמאחד את שנים עשר פקי של ביתוהממד הא פולחני) הא ולבפרקים ל(התגלויות נוספות אלא נפרש בהדרגה בשתי זיון הראשון בבית אלימתפרש מיד בח

אבנים שהפכו למצבה אחתה הים עשרתסיפור על שהבט הזה של בית אל על ידי יההאגדה מדגישה את האדם יפוצו על פני כל ה רצויה לפני אלוהים היא כוונתו שבני הייתהנראה שהסיבה העיקרית שבניית בבל לא

הוכשל על ידואנושותה שישמשו המרכז המלכד את יר והמגדלסיון למנוע זאת על ידי בניית העינה ארץההים לבני נח הוא להתפזר ואלהועיד התפקיד שהיםוזמתו של אלומה שנמנע מאנשי דור הפלגה ניתן ליעקב בי

המקרא מתאר את בני נח כנשלטים להתלכד סביב מרכז סקראליndashהועד לבני יעקב שהתפקיד על פני האדמה לקצוות וגבולות הארץ קףילה המרחיקים אותם מן המרכז ומושכים לפריפריה ם צנטריפוגלייעל ידי כוחות

ובין השאר בין אותם הגבולות ובין תריסרוניהדגם היש קשר מיוחד בין גבולות הארץ ובין כפי שראינו לעיל לתאר את המרכז כמקום אפשר בעצם גם המרכז קשור לאותו דגם תריסרוני יחד עם זאת מזלותהשנים עשר

כמה בבתמונה מפורטת יותר אפשר להבחין בו נפגשים ומתאחדים שנים עשר חלקים וגבולות של יקוםשצוגים שונים של דגם יוכן הלאה עד לי שערי המקדש שערי ירושלים נחלות השבטים םמעגלים קונצנטריי

תריסרוני בתוך חלקים פנימיים של המקדש ובבגדי כהונה בית ndash ומאידך סיון להקים אחדות בדור הפלגה מחדינ ובר אפוא על תגובה כפולה למיתוס של בבלמדקטע משירת האזינו שנדון לעיל את הנראה שגם ניסה להשיג אותו דורשמה את הים נותן ליעקב ושבו אל אל

במקום זיקה 98אליז הסקרכח מדבר על פירוד העמים וסילוקם מן המר לבריםדב אפשר להסביר ברוח זהלמספר לפי נוסח המסורה לכוחות אלוהיים המציבים את גבולות הארץndashלמרכז באה זיקה לכוחות פריפריה

פסוק ה תוך אחדות ולא תוך פירודצג את אותם כוחות יהפסוק אף רומז לכך שעם ישראל זכה לי בני ישראלכי חלק יי עמו יעקב אלא מהיותו נחלת יי יםהבא קובע שדבר זה בא לא מתוך זיקת עם ישראל למקום מסו

ndashהו ואלא בת פסוקים הבאים מתארים כיצד האל מצא את העם לא במרכז העולם המיושבה חבל נחלתוהאל הופך את העם במקום שהוא לפני שתוחם המרחב הסקראלי מצב הארץ בטרם בריאהאת מתאר המושג

הים ומזכיר את רוח אלה דימוי ndash 99מרחף על קנוה יי לנשר השירה מדמה את נמצא למרכז מוקף ושמור הו הוא אכן מעשה בריאהו כינון המרכז הסקראלי באמצע התהמרחפת על פני המים בראשית הכל

שבו נפגשים כמה מן המוטיבים שנדונו 100)קדושתא לפרשת החדש( מפיוט של יניי קטעברצוני להביא כאן גבולות העולם האומרים בראשית הבריאה מהללים ומקדשים את שם האל האלשהציב גבולות העולם לעיל

הא המקור של שאר קדושת ישראל דשים ומזלותוח שבטים ותרכות תריסרונית הם שלוש מעקדושה משולשקביעת ירחים ומזלות והיא קרובה ביותר לקדושת האל )ןי ישראל עסקינהרי בקידוש החודש ע(הקדושות ין כבודוילמנתריסרוני של השבטים נקבע הדגם ה ואילו נים קלנדריים ואסטרונומייםנועדה למניי

פרק ( כל זה מצביע על זיקה לרשימת העמים ndash עמים שאולי נרמז כאן 7072מספר ה וכן )ולא הפצה(לשון הפרדה 98

מה שתואם דווקא את פרק יא הפסוק מדבר על פעולה אקטיבית של האל מצד שני ולא לסיפור של מגדל בבל) י יאת פרק ולא

ולהבאתו ) נחלהקרוב ל (סגולהים מופיע כאן בזיקה לבחירת העם לדימוי כנפי נשרה ו-ד שמות יטהשוו 99 )הר סיני(למקום קדוש

מובא לפי המאגרים של מפעל המילון ההיסטורי ללשון A 1162 אוסף פירקוביץ השניי סנקט פטרבורג כ 100 העברית

244

לשמך יאמרולםגבולות עולם אשר הצבתה מעו באות מלא כל הארץ כבודוי צ יידוש קדוש קדושק עשר- מירחים שניםדושק רעש-ים ממזלות שנדושק ]עשר-שנים[ משבטים דושק

דוש קדוש קדושק קבע למניין לבנה סדר ירחיםדושק קבע למניין סדר מזלותדושק םעשר שבטי- קבע למניין כבודו שניםדושק

דוש קדוש קדושק מכרובדושק מאופןדושק מחיהדושק

כל יאמרו לעומת לימד לעניו מולד החודשקומוממ הורהו לעבר זה החודשקומוממ חודש על זה החודש מניין כל ה עשקומוממ ]בעם) [פעמ( ן יפקומוממ

נאמר101בפיוט של קליר לראש השנה

ואם יצאה גזרה דחוקה ארקהיושבי לחבל

ומבלקהבבוקה ומבוקה]אשר[הסתכל בתבנית

102 בכסא חקוקה

ובתיבה אשר תחתיו פקוקה ונפשות צורים בתוכה נקוקה

זקוקהךובעטרה אשר בראש שראל בכינוי מחוזקהובשם י

ובדמות שבטים היא מעוזקהשכן בחזקהובין כתיפיו

103

ענה ובהם אתחזקהבהם אש

כבודהסא יחקוקה בכהדמות יעקב ב עלהמ שלמליציו- נציגיובזמן שנגזרה גזרה המשורר תולה תקווה ב המוקף בדמות השבטים ששמו ישראלעל ראש האלשבכתר בנשמות הגנוזות תחתיו

עדותם של השבעים ושל קומראן מכריעה את שבאשר לנוסח המקורי של הטקסטלסיכום דיון זה אדגישבאוגרית ולשבעים שבעים בני אשרהל מספר בני אלוכנראה צודקים המפרשים המציעים לקשור הכף

על ידו תפרש נו ידוע לבן סירא היהלמספר בני ישראלראינו שהנוסח יחד עם זאת עמים בלוח העמיםתריסרוני הקובע את הדגם ללפי פירוש זה גבולות העמיםאת קשרנו כמתייחס לשנים עשר שבטי ישראל

נו שתפיסה י והראהצבענו על הזיקה בין גבולות הארץ ובין שנים עשר מזלות או כוחות עליונים גבולות היקום כפי שהוא הובן על ח לבריםלקבוע שנוסח המסורה לדבעל סמך זה אפשר מעין זו מצויה כבר באנומה אליש

גבולות תונה שהאל השתמש בה כדגם בזמן קביעי מדבר על שנים עשר שבטי ישראל כמערכה עלידי בן סיראם באופן שבטיהב שאף הם תופסים את יהנוספיםמקורות את עדותם של הףצרלמסקנה זו אפשר ל העמיםעתה אפשר לומר שלצד התפיסה הזאת ובזיקה ו ו לעיל בהרחבה בדמות עליונה ואף אלוהית של יעקבנדנ דומה

שבטיםהב תה קיימת תפיסה עתיקה שמייחסת מעמד דומה לייאליה הי

3369 קמברידגי גניזה י הנוסח מכשינוי 83 עמ מחזור לראש השנה דניאל גולדשמידט מלך במשפט יעמיד 101

ADD המאגרים של מפעל המילון ההיסטורי ללשון העבריתלפי חוקהי בכ 102 שכינה נחזקהי בכ 103

245

מן הגניזה תפילת יעקב ג

104סולם יעקבנביא עתה את הנוסח העברי של התפילה מ

~אבינו יעplusmn תplusmnלplusmnתפ

חנוך מתושלח נחplusmn דplusmnר] [plusmn ייי אלהים אד2

הצדיקים אל נאדר על כסא כבוד] [ ייי אלהי 3105

האוחז[ ] תיך ה plusmnאplusmn נ4106

האוחז בארבע פינותplusmn בחלומי107

המכין את השמים בהוד כבוד תפארתו העולם כולו בזרועו5

הפותח ממעל לשמים חלונים כשיש6108

םאלהי השמיplusmnובהם כ

והיכנתה בהם דרך לירח סתר בלילה שלא יחשב אלים]י[ והוא נ7

~ מפניך רא להם והולכים שלא יחשבו אליםplusmnוplusmnקplusmn עוד ולכוכבים8

שרפים רועדים שש כנפים בשתים מכסים ואינם נדממים9109

104 Magische Texte aus der Kairoer Geniza herausgegeben von Peter Schaumlfer und Shaul Shaked

Band II (Texte und Studien zum antiken Judentum 64) Tuumlbingen 1997 pp 31-32 50-51 352 המתגאה על אך השוה ) 110הערה 174 עמ(לא תועד כלל -נאדר עלושהצירוף לייכט כותב שביטוי זה קשה 105

אדיר על )נהדרבנוסחאות אחרות ברכת יוצר אור לשבת אל אדון (ונאדר בכבוד על המרכבה חיות הקדש 589 569 555 548 סינופסיס מעשה מרכבה (אדיר על רזי מעלה ומטה אדיר על המרכבה המרכבהכל מופיעות רוב הדוגמאות )קליר (ונאדרתה על כל רוממו סובל עליונים קדוש הוא נאדר במרכבות מעונים )595

האוחז בארבע פינות העולם מה שנאמר בתפילת יעקב אצל קליר לביןסובל עליוניםבין השוו גם בהקשר הקדושה )בנוסח הסלאבי( נושא עולם כולו מתחת לזרעו ובזרועו

אוחז אחזה וכוו חזיתיndash חזהכאן צריך להופיע פועל כאשר שראיתי בחלומיכפי שמוכיח הטקסט הסלאבי 106ולא המצאת המעתיק היצירתי שניסה לשחזר ) בהשפעת מילת אוחז מופיעה בהמשך השורה(טעות של מעתיק רשלן

246 עמ ו108 ההער 245 עמ בןסוג שצוין הטעויות מ) 145 עמ(כפי שמשער לייכט את המקור המקוטע שלפניו דו מוכיחות שהטקסט שלנו יצא מתחת ידו של מעתיק רשלן מא114הערה

) 144-145 עמ(אליעזר מפרקי דרמופיע רק במדרשים מאוחרים החל ארבע פינות העולםלייכט טוען שהביטוי 107רקיע (אלה הם שמות המלאכים האזורים זרוע ממקום למקום ולעוף בכל פינות העולם אך הנה בספר הרזים נמצא

יש רוחות העולם כך שפינות העולם הם ד רוחות העולם טסי נחושת וטמנם לד וקח ד בהמשך הקטע נאמר) אמופיע נושא הכל בזרועוכמו כן בספר הרזים הביטוי המופיעים בסמוך שתאחזו זרועלשים לב גם למלים

האוחז בארבע פינות העולם כולו בזרועוהמשפט הוי אומר) רקיע ז (תולה בזרועו מעונהוכן ) רקיע ד(פעמים מבחינת לשון וסגנון ממוקם היטב בספרות המאגית והמיסטית של מאות ראשונות

משל לשצ 108 The idea that the angels sing unceasingly is again widely spread in Greek liturgies butלייכט כותב 109

unknown in Hebrew Qedushot (p152)ול48 ה הוא מפנה לאפוקליפס -Constitutiones Apostolorum -מרכבה יהודית ותפילה הנדונה בהנה האפוקליפסה בכלל והקטע הנדון בפרט טבוע בחותמה של ספרות

Constitutiones אמנם גם הלניסטית עם אינטפולציות נוצריות בודדות-אינה אלא תפילה יהודית כפי שכבר צוין Erik Peterson Buch von den Engeln Stellung und Bedeutung der heiligen אותה טענהפטרסון טעון

Engel im Kultus (Leipzig Hegner 1935) pp 385-386 מספיק עדויות לרעיון זה במקורות אך למעשה יש בספר חנוך הסלאבי נאמר הוא מופיע באפוקריפים סלאביים אחרים בין השאר יהודיים החל מן המאה הראשונה

По стредэ же небеси видэх въwрuжены вwя слuжаще Богови в тимпанэх и wрганэх непрестанным гласом ובאמצע שמים ראינו חיילים חמושים עובדים את האל בתופים ובנבלים בקול לא נפסק

)Valliant p18 OTP v I pp 130-131 וכן Valliant p 24 OTP pp136-137 (של אברהם הבאפוקליפס глהגיבור לא יכול לעמוד בשמים עד שמלאך יהואל מלמד אותו שיר מיוחד ומזהיר 7и непрестая אמור ללא

מיד אחר כך אברהם שומע את שירת המרכבה וגם כאן מודגש ענין שירה בלתי ) OTP v I p 697 (הפסקה פוסקת

iеще ми п cэ гл 7ющю и uстиiе 6 же о6гнz сущаго на простерьтии и възношашесz выше и гла c слъшахъ kко възьмущениk морьска и непрестаkше t силонениk о6гньнаю и kко възвысися о 6гнь въспарz на высочеiе 6 видэхъ подъ о 6гньмь престолъ t о 6гнz и многоо 6чесныхъ о 6крт cъ и гаще пcэ и подъ пртcьомъ животы четыри о6гньны пою6ща

תוך בלתי פוסק ו שאון הים התנשא למעלה ואשמע קול כמ הרקיעועודני אומר שיר זה והנה פה האש אשר היה על ראיתי מתחת לאש כסא אש ומרובי עיניים סביב לו אומרים שירהוכאשר נישא האש למעלה יותר התגברות האש

האש יוצא ב-אחגיגה יג ע חיות אש ממללות מאי חשמל השוו (שרות ארבע חיות של אשכסאומתחת ל )י שםרש מדיבורן

וינעו אמות הספים מקול הקורא והבית (דוק בין שירת הקדושה בין האש קיים כבר בחזון ישעיהו יש להעיר שקשר ה ד וזי מאומרכ) ואילך65 עמ )25הערה 9 עמ צוין לעיל( אמונות המקרא ישראל קנוהל עתהוורא ימלא עשן

Error Bookmark not defined עמ לעילורא(ומכאן מסתבר הקשר בין האש אשר לא תדעך בספרות ההיכלות) חנוך ב(מלאכים חמושים משלב מוטיבים של שירה מתמדת) רקיע ב(ספר הרזים ובין שירה בלתי פוסקת) ואילך

) של אברהםהאפוקליפס(ושיר של אש

246

וגם אני מקדש וקורא 10110 שנים עשר פניplusmn ם עשר ראשיםplusmnיplusmnנplusmnש

שניהם טהור עינים וידים שבטים ראשו נמלא טל מהם שמ11

קדוש או אב באיה שנים ולפיד אש ברקים מבהיק12111

לםplusmnוplusmn או ע

plusmnמלך אביר עולם plusmnוplusmnאplusmn אל י13112

אמיץ ברוך מלא השמים והארץ

ילתי עניני ושמ ותהומות וכל העולמים לכבודך14113

שהללתי

יןplusmn וח15114

בקשתי מה שאני מבקש ועשה ותביא שאלתי לפניך

ברוך אתה חלמי בשרה כי ייי מהולל בפי כל הנשמות והגד לי ב16

ייי האל המושיע17115

אמן116

לבושים מימינם ומשמאלם gt םושריוניltאלה העומדים במעלה חמישית אוחזים צנה ורומח וכובע נחושת בראשיהם

אוחזים בלפידים וממהרים להשיב מענה ופיהם לא ידום משאג ואבני ברד ורעדה במחיצתם ועל נהרי אש מהלכים מאש יצאו ובאש מעמדם כי כל מעשיהם באוצרי אש מלהטת ומרוח אפם תבער אשואשם ומנשמת אש בוערת

)4-7 שורות בכל מדה ומדה במדבר קדושתות לשבתות השנה(וכך אומר יניי ולא תישכח ולא תידום מגרונם ולא תיפסק משפתם ולא תחשה מלשונם קדושת שמך הגדול לא תמוש מפיהם

ולא תיתעלם מעיניהם ר מפניהםולא תעבו מליבם )99-94שורות נחמו זעם ממך א קדושתות לשבתות הנחמה ( קלירכן אצל ינאמו קדושו ברוךו ושיר וזמר ינעימויום וליל יקומוואל נא ידומוברן יחד ירוממולך בקול ינאמו Ἐν δὲ τῷ μετrsquo αὐτόν εἰσι θρόνοι אדוגמל ניסוחים אחרים המדברים על שירה מתמדת מצויים לרוב

ἐξουσίαι ἐν ᾧ ὕμνοι ἀεὶ τῷ Θεῷ προσφέρονται ואחרי אלה כסאות ושלטונות ובהם תנשא תמידכול מלאכים ] [את שם קודשו תמיד בש ]ברכו 38 צוואת הלוי) (קסא עמ כרך א מתוך כהנאגוםתר (שירה ליי

תמיד מספרים כבוד אל רוממי שדי פנות צבאיו קדושים )4Q504 f1-2 vii 5 9 דברי המאורות( רקיע קודש 4Q 418 ) ידמה כי אדם בן ו יעצל כי הם ושנא כ ה שמים ב] ו[ ל ] [ קודש מלאכי ) ברכת יוצר (דושתווק

(4QInstructiond) 55 8 11 ) ב שבעים ליחזקאל מגהנרמזת בתרגום ה עוד על שירה מתמדת נועייDavid J Halperin Merkabah Midrash in the Septuagint JBL 1013 (1982) pp 357-359 ולבסוף נצטט את

)יגתהילים ל( אלהי לעולם אודךילמען יזמרך כבוד ולא ידם י המקרא 120הערה 248 עמ להלן ורא וקרא זה אל זה כמו שנאמר ndash וקורא אומר קדושה ndash קדשמ 110שם ואליהיש להעיר שאותה רשימה מתחילה מ אבא ביהמופיע שמות של מטטרון בחנוך גהברשימת שבעים 111

יהוה צבאות אה בהה יה ביה יהואל שורה הובהיכלות זוטרתי מופיעה סלאבי של התפילההשמופיע בנוסח בשם יהו הי אי הי יהו הב יה וא ברוךו או יהובסמיכות ל באה בו שם הוהנה עוד נוסחא שמופיע יהואל

) מרכבה רבה (שם כבוד מלכות לעולם ועדאה באה האה יוה הי הו או יה הו יה יהה ברוך ) אונסוגם כפייה(עוצמה חיוניות כוח βίαמיוונית ביאהכינוי השםאת התכן שבמקרים מסוימים יש לפרש יי

בייא בתהילים סחביאההמדרש מוצא שם אלוהי ביהך כל מקום ומקום שאין אדם ממונה אין ל אמר לו ביה שמו מהו שכתוב שמואל בר נחמן י הנשיא שאל את רר

אל תהי קורא ביה אלא אתמהא ביה שמו שנאמר ההקב כביכול ומי ממונה על ביאה של עולמו על ביאה שלו ) יבראשית רבה יבוא עז טור ג הב פירושלמי חגיגה ו השומדרש תהילים מזמור קיד( ביאה שמו

יוונית מלשון עוז הפ מוסברת ע ביההמילה ) 108 עמ(רבה של בראשית אלבק-תיאודור תבהערות למהדור עמ ביאערך ( דרך ndash via )יווניתהבתיווך (אך לגבי קטע זה נראה יותר פירושו של יסטרוב מלטינית וממשלה159-158 (

לקביעתו ) cornerstone of this assumption p 174(נה יעבור ריימונד לייכט השורה הזאת מהווה אבן פ יש לציין שכבר השורה שמהווה ( והקורא ישפוט מופלאברצוני לצטט כאן את טיעונו ה שהתפילה נתחברה ביוונית

או אב באיה או מופיע במקור באשמת תוכנת העריכה כנראהndashשלו משובשת פעולות הקבליותנקודת מוצא ל )עולם יאו אל לםעו

Let us first turn to the name of God He is called Yaocirc Yaocircva Yaocircil Yaocirc in the Slavonic version This is better structured than the confused Hebrew version אל יאו או אב באיה או עולם although both undoubtedly go back to the same source If we try to parallelize the elements of the two versions the final יאו corresponds to Yaocirc In order to reconstruct Yaocircil we have to delete עולם and disconnect as או is clearly discernible as Yaocircil If we take the initial אל)עולם(יה או )בא( but then יה from באwhat has remained again of Yaocirc we have to identify יה(אב בא( as remnants of Yaocircva Although this parallelization looks a bit like a kabbalistic device on my part there can be little doubt that Yaocircva stands for the fully written form of the tetragrammaton written in Greek (and Old Slavonic) phonetically with a Beta Therefore the fact that the name of God in the Hebrew manuscript has a Bet and a Aleph too (and not a Waw and Heh) can be taken as a clue that this sequel of nomina was not composed originally in Hebrew but in Greek

אין לתקן מדעתנו ולפי דוגמאות שהבאתי מצביעות על דבר אחד פשוטה ות שבטיעון כזה כשלעצמובנוסף לבעייתי ס וחופש להרהעובדה שיש לנו טקסט מקביל בשפה אחרת לא מצדיקה את ה יםמאגיהשמות הטעמנו את שורות של

מאגית האת הנוסחא מעתיקים ומתרגמים יכולים להחליף ולבנות מחדש את הטקסט במידה שנטל לעצמו לייכט השפה המקוריתהייתהואי אפשר לקבוע על פי זה מה שלפניהם באחרת שנראית להם יותר

מצויה שם ברוך אמיץ אבירגם השורה לעתים קרובות בצמוד לאמיץ אביר כינוי האל רגיל בספרות ההיכלות 112 400 378 270 191ראו לדוגמא סינופסיס

ושמע תהילתי 113 )לייכט שפר (ותןשיבוש במקום 114

247

שנים עשר ש הטקסט הסלאבי המקביל מלמדנו הוי של שנים עשר פנים כפני השבטים מופיע כאן במפורשיהזכמה מילים מתחילה כעין של ה אחרי הפסק117שייכים לתיאור דמות האל ראשים שנים עשר פני שבטים

מלא השמים והארץ ותהומות וכל העולמים לכבודךומסתיימת קדושהנפתחת במילה קדושהראשו נמלא טל מהם שמשניהם טהור ובין הקדושה פני שבטיםני עתה בשורת מילים המפסיקה בין יעני

אך עצמםמובנים כשלה השורה מורכבת משברי פסוקים וביטויים עינים וידים שנים ולפיד אש ברקים מבהיקטוי יברצוני להציע כאן פירוש לב אינם מצטרפים למשפטים בעלי משמעות שמשתלבים בטקסט התפילה

הבנת דמותו של האל ודמותה של המערכה העליונה כפי שהן לעפירוש שיש לו השלכות הראשון בשורה זוויה במשפט סתום שמופיע משום שהיא תל הצעה שאני מציע כאן הנה היפותטית בלבדה מצטיירות בטקסט זה

רק בנוסח העברי של תפילת יעקב ומשום שהיא נזקקת למוטיבים שלעת עתה מצאתי רק במקורות ביניימיים צח ואדוםכדרך ה להקבותמתייחס ראשו נמלא טלמילים ה שבהקשר שלנוהנחה פשוטה ביותר

מקשר טל זה עם הגשם התיאופני בסיני) ג- ה(ם ימדרש שיר השיר ותיאורים אחרים של הדוד שבשיר השירים מפני אלהים זה סיני מפני אלהים אלהי ישראל רעשה אף שמים נטפו ארץעל שם שראשי נמלא טליחיו על פי הכתוב ) בירושלמי לח ע( המתים תייכמו כן הטל נקשר לתח )ד הטיםהשוו שופ ט סחיליםתה(

צירוף שני ) יט כויהוישע (שכני עפר כי טל אורת טלך וארץ רפאים תפילמתיך נבלתי יקומון הקיצו ורננו מוטיבים מופיע באגדה על מתן תורה ה

חיים טל הזילו כבוד לענני ההקב אמר מעלן של האש מחמת משולהבין ישראל שהיו לפי אומר אילעאי ברבי יהודה רמכילתא ( )י-ט סח תהלים (אלהים תניף נדבות גשם ואומר ווג אלהים מפני נטפו שמים גם רעשה ארץ שנ בני על

)י א ערכיןאתוספת בחדש טוכי מאחר שמדבור ראשון יצאה נפשי יצאה בדברו שנא ה יצתה נשמתן של ישראלכל דבור ודבור שיצא מפי הבעל

גשם נדבות תניף אלהים שנא אותםה להחיות בו מתים והחיההוריד טל שעתיד הב נשמתן דבור שני היכן קבלוהו )בשבת פח ע (נחלתך

)פרק לג(ה וטל תחייה מופיע בפרקי דרבי אליעזר טל מראשו של הקבndashמוטיבים הצירוף שני

ה נוער לבוא הקב ולעת ה מלא תחית טלשראשו שלהקב המראשו שלהקב טל תחית המתים מאיזה מקום הוא יורדאני ישנה ולבי ער קול דודי שנ ה מלא תחית טלשראשו שלהקב מנ ית טל ומחיה את המתיםשער ראשו ומוריד תח

וג דופק פתחי לי אחותי רעיתי יונתי תמתי שראשי נמלא טל

אהיה כטל פסוקים כמו הוכן על סמך טל השמיםהברכה שיצחק נתן ליעקב פותחת בעל סמך זה שנרקמו אגדות רבות על ) ומיכה ה( ייה שארית יעקב בקרב עמים רבים כטל מאת יוה )והושע יד (לישראל

מוטיב שמשתלב בתיאור יעקב כדמות עליונה טל אלוהי שיורד על יעקב

ולבי אלא יעקב נתייאש לו שלא יטול את הברכות מיצחק א אני ישנה וגוד אף שמים נטפו] שנאמר [שראשי נמלא טלוילך ויקח ויבא מיד הלך שראשי נמלא טל ה הרי עיטרתי לך את הברכותל הקבא] למה [ וגוורבקה אמרה ער

) תנחומא בובר תולדות יח (נכנס אצל אביו ונטל את הברכות שנאמר ויתן לך האלהים וגו לאמו וגור פנחס הכהן מנין אתה אומר א יםד ויתן לך האלהים מטל השמ ההה ליעקב ברכת טלשעטר הקב שראשי נמלא טל

)115 עמ תולדות בראשית רבתי (שיעקב שותף עם בוראו בכל דבר שנאמר לא כאלה חלק יעקב כי יוצר הכל הוא

הקבלה ) 107הערה 172 עמ(מופיעה רק בקשר לקריאת מגילת אסתר האל המושיעריימונד לייכט כותב שברכת 115

בשם יחוש הבדלה דרבי עקיבאבה מופיע) תפילה מאגית(ובענין ) אחרי ברכה אמןהשוו (קרובה יותר בנוסח שלום (אמן אמן סלה ברוך אתה יי רופא חולים חי העולמים האל המושיע הו סבהואחישה אריפט חמואל קמואל י

- יד יצחק בן בעריכת אסתר ליבס מחקרים בדמונולוגיה מאת גרשם שלום רוחות ונשמות שדים עקיבא הבדלה דר 92הערה שלום שםורא יהו סבהו לגבי )168 עמ דשסתירושלים צבי

in bBer 45b it states that a person should not say Amen when hehellip)152 עמ(כט כותב ריימונד ליי 116himself said the benediction This rule is obviously not observed in the Prayer of Jacob which

could be a trace of the Christian habit to conclude every prayer with Amen ר להביא שורה ארוכה אפש יוחסו כוחות אמןומשום של סדר התפילה המקובלועד לחז דרך קומראן מן המקראהחל של דוגמאות נגדיות

דוגמא ורא(במקרים רבים תוך הכפלה או שילוש חתימה במילה זו אופיינית במיוחד לתפילות מאגיות מאגיים )קודמתהבהערה

מסביר ריימונד לייכט את שתפילת יעקב מושפעת מתיאורים הלניסטיים של הליוס בהתאם לטענה מרכזית שלו 117שבהם מתואר הליוס כמי שמופיע במשך שתים עשרה שעות היום הדימוי הזה על ידי הפניה לפפירוסים מאגיים

פרצופי-סרתרי ראשי-תריסרהדמיון בין תיאור זה ובין תיאור ) PGM III 494-535(בשתים עשרה צורות שונות ndashבשני נוסחיה (כמו כן נראה לי שכל הדימויים הסולריים שלייכט מגלה בתפילת יעקב קלוש ביותר לדעתי הנו

או שהם כלליים מאוד ועל כן יכולים להלום את אל השמש באותה מידה כמו את או שאינם כאלה) העברי והסלאביבתקופה הלניסטית מאוחרת הליוס הופך לאל ) 21הערה 230 עמ ראו לעיל(אל הסערה או כל אל אחר

כך שבאוצר הדימויים שלו נמצא כמעט כל שקולט תארים שהיו שייכים לאלים שונים אוניברסאלי-סינקרטיסטיזיקה שחר כמו לשון זריחה הליוס יש צורך בראיות ספציפיות יותרלכן על מנת להוכיח זיקה ל תואר אפשרי

תוך כאשר הגעתי כך לדוגמא) 59הערה 100 ועמ58הערה 99 עמ רא לעיל(לתופעות אסטרונומיות וכדומה על פי השוויתי זאת לציור הליוס המוקף במזלות לדימוי יעקב המוקף בשנים עשר השבטים שחזור היפותטי

)126הערה 250 עמ ראו להלן(המסורת העתיקה המשווה את יעקב ובניו לשמש וכוכבים

248

היום והעליונים אומרין הלל היום הזה יום ברכות וטללים בני לו אמ קרא יצחק לעשו בנו הגדול הגיע לילי יום הפסחעשה מטעמים היום הזה בו אוצרות ברכות טללים נפתחין בני אמרה רבקה ליעקב בנהטללים נפתחיןהזה בו אוצרות

ויתן לך האלהים שנ עשר ברכות ברך יצחק את יעקב כנגד עשרה מאמרות שבהן נברא העולם יהודה אומ ר לאביךוכשיצא יעקב מאת פני יצחק מעוטר כחתן וככלה הרי אלו עשר ברכות יעבדוך עמים מטל השמים ומשמני הארץ

מידי אביר יעקב ומשם רועה אבן שנ בקשוטיה וירד עליו תחית טל מן השמים ודשנו עצמותיו ונעשה גם הוא גבור כוח )לב פרקי דרבי אליעזר (ישראל

נת במיוחד הפסקה הבאה ממדרש תנחומאימעני

הוא נותן ] אלהים אין כתיב כאן אלא האלהים כשישלים אלהים מליותו [)ת כז כחבראשי (מטל השמיםלהים ויתן לך האראובן ראה מה פנחס הכהן בר חמא בשם ר אמר ר שיעקב שותף עם בוראו בכל דברלמה לך הברכות שבירכתי אותךבהדרי קדש מרחם ם חילך ודוד מקלס עמך נדבות ביו) ירמיה י טז( כי יוצר הכל הוא וגו כתיב לא כאלה חלק יעקב

)תהלים קי ג (משחר לך טל ילדתיך118

תן ליעקב יהוא י הים למצב הזהואליגיע רק כאשר ) מלאות כלומר (מליותמתאר את האל במצב האלהיםזכר ושהרי הוא מ(אך ברור שהדרשן התכוון אליו לא מובא כאן שראשי מלאה טלהפסוק טל של ברכה

אותו טל שראש האל נמלא ממנו ושעל ידו הגיע האל את מליותומשם בא לשון ) מן יחין בסייבאותו ענ דברים שיש לוההוא נותן ליעקב משום שהוא משתף אותו בכל למלאותן זה מנוסח י עני119אלוהיתהן חיצוני אלא במלאות יבורא נוגע כאן לא באיזה עניהשיתוף בין יעקב ובין ה

הים נקרא כאן כמושא ישיר של נתינהוהאל ויתן לך האלהים אחרת על הפסוק באופן חריף במיוחד בדרשה

י אלהים זכרני נא וחזקני נא אך י ויאמר יד ויתפלל שמשון אל יאימתי לכשתצרך לה הה אחא יתן לך ויתן לך אלהותא ר הברכה שברכני אבא יתן לך אלהותה אמר לפניו רבון כל העולמים הזכר לי אותה) שופטים טז כח( הפעם הזה האלהים וגו

)747 עמאלבק-תיאודור ג-בראשית רבה פרשה סו( )ורבותינו דרשו לאה בראשית כח דשכל טוב (שתגזור אומר ויקם לך אחא אומר ויתן לך אלהים יתן לך אלהותך ר

בחלום הם דמות שהפנים העליונים שיעקב ראה הנחה שהועלתה כברבלאור מסורת אגדית זו ובהתחשב עליונים שבראש הסולםהפנים העל ראשו נמלא טלאפשר לפרש שבטיםהעליונה של עצמו ושל

מי אלה ראשו נמלא טלאינו יכול להצטרף אלא ל מהם מהםראשו נמלא טל בתפילת יעקב נאמר מלאבמקום נמלאלשון סביל לפי רצף הטקסט מסתבר שהם השבטים ה נמלא טל מהםשראשו של הקב

ה להתמלא בטלמיהו זה שגרם לראשו של הקב ל בשיר השירים עורר את בעלי המדרש לשאולבפסוק הנוהדוגמא שראשי נמלא טל שאני מלא רצון ונחת רוח אברהם אביך שערבו עלי י על הפסוקכמו שאומר רש

דאי וי מסתמך כאן בורש אם תשובי אלישכר מעשים טובים מעשיו כטל הנני בא אליך טעון ברכות ושילו )בלח עב ה הברכות פ(מעין זו שמופיעה בירושלמי על דרשה עתיקה

זקינך רצוני נשבעתי לו שאיני זז טל מבניו לעולם מה טעם לך טל ילדותיך וכתיב בתריה ריש לקיש בשעה שעשה אברהם לאברהם במתנה נתתיו לו ויתן לך האלהים מטל השמים בדייתיקי נתתיוולא ינחם אמר רבי יודה בן פזי הנשבע

עליון מתמלא טל מראשי הראשו של יעקב אפשר להבין את המשפט הנדון באופן כזה גיוןילפי אותו ה בקשר לדימוי זה יש להעיר שעל המזבח שבנה אליהו על הר 120 שאף הם נתפסים כדמויות עליונותהשבטים כמו כן) לדא יחכים מל(יצקו שנים עשר כדים של מים ספר שבטי בני יעקבשתים עשרה אבנים כמכרמל מ

לפי תרגום ו ה יצק שמן ונסך נסךיועל המצבה השני ונה שהקים בבית אלראשהמצבה היעקב יצק שמן על ראש ב גד יינות שקיימים מששת ימי בראשית כניתנאים על שנים עשר מעהמסורת להשוו נסך יין ונסך מיםndashיונתן 121שבטים

מקופות בלוכסנים הם הוספה שלית הציטוטים המקראייםוהשלמ תולדות יא) בובר( תנחומא 118 29 119קולוסיים ההשוו אל 119 הראש מתמלא ndash מטלאארום שער ראשי אתמלי מן דמעתיך כגבר דשער רישיה מצבע התרגום לפסוקנו גורס 120

ה מתמלא טל לפיה ראשו של הקבש חדשהר ודרשת ז 123הערה השוו עוד להלן מדמעותיה של כנסת ישראל תיאורגית של אמירת הקדושה על ידי ישראל שמתנקזת לדמות יעקבהפעולה היש לציין ש מתפילותיהם של ישראל

26 25הערות 77 ראו מאמרים שצוינו לעיל עמ (היטבשחקוקה למעלה תוארה במקורות מיסטיים רבים ונחקרה קטע הבא של בעל הרוקחבמיוחד הו חשוב נינילענ) 20הערה 106 ועמ

לפי כי שייך לומר על הנעלם עצמו יעריצו כמו ומה שאומרים נעריצך לפני נקדישך ובפסוק והקדישו ואחר יעריצו י הרשלר משה וא פירושי סידור התפילה לרוקח (על פני יעקבונקדישך על הוד למטה עריץ האל בתעצומות עוזך

טיהינגגן נפתלי הירץ טריביששל מלאה הארץ דעה דוריהשוו גם בס תקלו-תקלה עמ צהסימן בירושלים תשנ )ב114 עמ ךשת

פני שהוא הוד למטהחסת לישמתי מהווה פעולה תיאורגיתבניגוד להערצה אלעזר אומר כאן שדווקא קידוש ר וגם אני מקדש קידוש מצד המתפללהבא בקשר לפעולת פניםו ראשיםאזכור תפילת יעקבוכך גם ב יעקב

השבטים עשר ראשים שנים עשר פניניםוקורא שמן לים בשנים עשר אוהפת מטה בידו עומד על הבאר שמוקםמשה ע דורא אירופוסכנסת של ההשוו ציור קיר בבית 121

وقطعناهم اثنتي ) 7160( קוראן והשוו האוהליםך אל פתחו של אחד הולכל אחד הבאר פורצים שנים עשר נחלים שعشره اسباطا امما واوحينا الي موسي اذ استسقاه قومه ان اضرب بعصاك الحجر فانبجست منه اثنتا عشره عينا قد

249

ויבאו אלימה ושם שתים עשרה עינת מים ושבעים תמרים מגיד שהיה אותו מקום מקולקל במים יתר מכל המקומות שהרי וכשבאו ישראל חנו ששים רבוא בני אדם וסיפקו להן מים ולנו ושנו היו שנים עשר מבועים ולא סיפקו אלא שבעים דקלים

אלעזר המודעי אומר מיום ר יהושע א היו ישראל שרויין אלא על המים כך דברי רויחנו שם על המים מלמד של ושילשוושבעים דקלים כנגד שבעים זקנים ה את העולם ברא שם שנים עשר מבועין כנגד שנים עשר שבטיםשברא הקב

)מכילתא כז(

ן תיאור זה ובין ידמיון ביש יעקב שמתמלא מן השבטים) דמות(מדבר על ראשו של ראשו נמלא טל מהםאם ברית כל ראשון תיאור השבטים כברכה עליונה שיורדת על ראש יעקב בדברי בן סירא שנדונו לעיל

עשר- לחלק שניםויציבהו לשבטיםויתן לו נחלתוויכוננהו בברכהוברכה נחה על ראש ישראלנתנו ים כמעיינות נובעיםגיה אסטראלית מזלות נתפסוהנה במא מזלותהברנו לעיל על קשר בין השבטים ובין יד

ונזלים מן תזל כטל אמרתימלשון מזילndashלים מזל ימהבשלב מסוים תפיסה זאת נסמכה למשחק שפעבבלי ב-אירושלמי עבודה זרה יח ע( בשלב מסוים מסורת תלמודית כמו כן122)טו דיר השיריםש (הלבנון בגן עדן נקשרה למסורת של שנים עשר מעיינות123ג נהרי אפרסמוןשל י) תענית

מסורות אגדיות שתוארו לעיל יחד עם יסודות אחרים נתחברו יחד כדי ליצור את אחד המיתוסים המרכזיים שנקראים תקוני זקן עשר הד דרך שלושרשמדבר על טל עליון שיו )אדרות וספרא דצניעותא(הר ושל ספר הז שקשורה לדמות עליונה של יעקב) פרצוף( היפוסטזה אלוהית ndashר אנפין על ראשו של זעי124גם מזלות

הורנו וכאשר ביקשו בני עמו של משה כי ישקם אומות עשר שבטים-הפרדנו אותם לשנים علم آل اناس مشربهم

וכל שבט ידע את המקום אשר ממנו ישתה עשר מעיינות-אז בקענו מתוכו שנים הכה במטך בסלע לו לאמור ) 137 עמ האביב תשס-תל אורי רוביןגוםתר(

הזיל מופיע ndashלים מזל ימהמשחק יתזל כטל אמרתכמו הטפה תבהורא מזל שפתיםבקומראן קיים ביטוי 122 ואף מזלות שבטי יעקב גם בכו במרה מזילים דמעהגם יחד שבה שבטים ומזלות בקינה עתיקה לתשעה באב

למרות זאת לא ידוע לי על פירוש מזל מלשון נזל קדרו פניהם כימה וכסיל חפו ראשם דגלי ישורון יזלו דמעהכמו יתכן שיש כאן השפעת מונחים ערביים הקשורים במאגיה אסטראליתי )יקטליאזוהר וג(ג עד המאה הי

של הביניימי של פירוש המשנה בתרגום של הביטוי הזה calqueוהשוו הורדת הרוחניות אסתנזאל אלרוחאניאתמילון לטקסטים והמזלות הרוחניות )אבן דורו של רשב שלמה בן יוסףמאת (ד ד מ פרהזבודה ע םהרמב

לעלות באוב להוריד רוחכ אסתנזלמפרש ) וירושלים תשס(ערביים יהודיים מימי הביניים של יהושע בלאו רוח כ אאלרוחאניה אלפלאניה תסתנזל עלה צפה כד) ת ימצוות ל(ם ומתרגם פסקה מספר המצוות לרמב

יחסות למינוח ספציפי של המאגיה יבחוסר הת לדעתי התרגום זה לוק) 690 עמ (פלונית מורידים אותם בדרך זו דוב שוורץ ואחרים יוסף פנטון משה אידל האסטראלית שתואר ונחקר על ידי שלמה פינס

ב שבטיםב נהרי אפרסמון ומקשר אותם ליזוהר מדבר לפעמים גם על יה 123ויהיו בני יעקב שנים ריסר נהרי אפרסמונא דכיאדאינון ת דהא בשמא דא אסתלק גו תריסר דאתכסיין וישמע ישראל

)אא קעו עזוהר ח(אלין תריסר שבטין דשכינתא אתתקנת בהו עשר על כן משחך אלהים אלהיך שמן ששון מחברךדרשה הבאה שמבוססת על הפסוקים ה הבזוהר חדש מופיע

כטל חרמון שירד על הררי על הראש כשמן הטובהנה מה טוב ומה נעים שבת אחים גם יחד )ח מהיליםתה( )ג-א קלגיליםתה (ציון

אלין תריסר נהרי שמן ששון בצלותהון על רישיה[נגדין להאי שמן ששון ישראל דאינון אחים ורעים ליה אד מאמר חקת זהר חדש (ורוגזא אסתלק מעלמא רצון בעלמין וכדין חדוה בעלמין דנהרין בה אפרסמונא דכייא )למנצח על שושנים

על כן משחך אלהים אלהיךיש לציין שבפסוק שלפני ( שמן משחה על ראשו של האל מושחיםלפי דרשה זו ישראל עתהורא כאן כינוי למלך אלהיםחוקרים השלפי דעת כסאך אלהים עולם ועד שבט מישר שבט מלכותךנאמר Keter The Crown of God inארתור גרין בספרו) 44 עמ )25הערה 9 עמ צוין לעיל( אמונות המקרא קנוהל

Early Jewish Mysticism Princeton 1997 pp 10-11 שמופיע תדיר בתיאור הכתרהה כתב שבניגוד לדימויה יוצא מן הכלל מן הבחינה ודרשה זוהרית זו מהו מלך בשר ודםלהמשיחה אינו מופיע רק ביחס דימוי המלכת האל

הזאת אילו שבשיר השירים רבה נאמר יעותמר ואהלות קצפסוק הבא את ההר חדש דורש וויש להעיר שהמשך ז ר נה שעשו ישראל במדברש ומהיכן היו בנות ישראל הצנועות והכשרות מתקשטות ומשמחות לבעליהן כל מ

י כי הנה יי כת ראשי נמלא טל קווצותי רסיסי לילהממה ש מור ואהלות קציעותד הה מן המן אבהו אמברם הדין ביזעא הדא רסא לית מיניה איליסיס לא דמי הדין רסה להדין ביזעה מצוה והנה הבית הגדול רסיסים

אית מיניה איליסיסעל יפה קולב ולעומתם שמואל יפה אשכנזי ראשי נמלא טל קווצותי רסיסי לילהשמיטים את הפסוק דפוסים מ

עמ 76י וטיקן וכך גם כגורס אותו )בקלב ע טדפוס צילום ירושלים תשמ טאזמיר תצ(שיר השירים רבה מתנות ו ראבןוחסר מהוא אחריו שבא רסיסיםדיון בה אלמלא כןמשום ש נכונההונראה שזוהי גרס א162

ל שוהתמרוקים מים שוי אומר שגם המן וגם הבו ה)ושמתקשים בפסקה ז בדפוס וילנאעץ יוסף ומהרז כהונה בצל טלך תייפינו השווה בפיוט של הדותהוה נמלא בובנות ישראל היו מתהווים מן הטל שראשו של הקב

)Kahle Masoreten des Westens I ז עמ חלק העברי( וראו ציוני ועוד וכן ברקנאטים (ג תיקוניםיבשכולל כל י ר מזל עליון הוא כינוי לכתיקטליאי גהר ורולפי הז 124

שנמשכים למטה יותר מאחרים נקראים אוי חיים ויטל בעץ חיים רק תיקונים ח לדעת ר )לשקל הקודש לרמדעם ג מזלותדהיינו דיקנא דעתיק הם י) פרק כטפרשת ויצא( ספר הליקוטים שוואך ה )שער יג פרק ט(מזלא

שבו המזל העליון הוא התלי)פירוש לספרא דצניעותא(א שבעקבותיו הלך הגר לפי ספר הפליאה יבורש העדחבתיקוני ) ר גן עדן הגנוזאוצ א אבולעפיאר ה ונחש בריחא י דספר סודי רזיי ח והשוו עוד (ב מזלות תלויים י

250

)א תריסרס(תליסר ) בכל יומא(בגולגלתא יתבין 125

אלפי רבוא עלמין דנטלין עלוי רגלין וסמכין עלוי ומהאי גולגלתא ההוא דאיהו לבר נטיף טלא לההוא דלבר ומלייא לרישיה בכל יומא דכתיב שראשי נמלא טל ומההוא טלא דאנער מרישיה

דכתיב כי טל אורות טלך אורות ) מלאתי טל לא כתיב אלא נמלא דכתיב שראשי נמלא טל(יתערון מתייא לעלמא דאתי ונטיף ההוא והוא מנא דטחני לצדיקייא לעלמא דאתי ומההוא טלא מתקיימין קדישי עליונין נהורא דחוורתא דעתיקא

כהאי וחיזו דההוא טלא חוור כבת הטל והנה על פני המדבר דק מחוספסד ותעל שטלא לחקלא דתפוחין קדישין ההחוורא דיליה אנהיר לתליסר האי גולגלתא ד ועינו כעין הבדולחהה גוונא דאבנין דבדולחא דאתחזייא כל גוונין בגוה

בר בסטרא דא לסטרא עיבר גליפין בסחרנוי לארבע עיבר בסיטרא חד ולארבע עיבר בסטרא דא בסטרא דאנפוי ולארבע עי ומהאי אתפשט אורכא דאנפוי לתלת מאה ושבעין רבוא עלמין) כלומר לסטרא דלעילא(דחורא וחד לעילא דגולגלתא

וההוא דלבר אתקרי זעיר והאי עתיקא דעתיקין אתקרי אריכא דאנפין) כלומר אורכא דאנפין(וההוא אתקרי ארך אפים דלתתא אתתקן ואנפוי ) א טלאס(כלא קדשיא וזעיר אנפין כד אסתכל להאילקבליה דעתיקא סבא קדש קדשים ד אנפין

ומהאי גולגלתא נפיק חד עיבר חיור לגולגלתא דזעיר מתפשטין ואריכין בההוא זמנא אבל לא כל שעתא כמה דעתיקא) א אוראותאס (וכל גולגלתא יהבין אגר חיורתא אנפין לתקנא רישיה ומהאי לשאר גולגלתין דלתתא דלית לון חושבנא

ג קכח זוהר ח(ולקביל דא בקע לגולגלת לתתא כד עאלין בחושבנא לעתיק יומין כד עאלין בחושבנא תחות שרביטא )בע

מנייהו ההוא טלא) א מתערס(וכד מטי אתר דמשתכחי אבהן עלאי וההוא רוחא נגיד טלא מלעילא מרישא דמלכאוההוא טלא אתסחי ומטי לגן עדן דלתתא לא בדרגין ידיען דרגא בתר דרגאותאנא נחית ההוא ט מתערין אבהן דלתתאכדין ועייל בפתחא דמערתא וסליק ושאט ביני בוסמין ואתער רוחא חדא דכליל בתרין אחרנין בבוסמין דגנתא דעדן

ההוא טלא ין על חובי עלמאבגין דאינון דמיכ וכד אשתכח עלמא בצערא ובעאן רחמי על בנוי מתערין אבהן אינון וזיווגן הונפשא אודעא לרוחא ורוחא לנשמתא ונשמתא לקב לא אתנגיד ולא אשתכח עד דאתער ספר תורה כדקא חזי בעלמא

ומתברכין ומטי לרישא דמלכא ונגיד מעתיקא קדישא עלאה נגידו דטלא דבדולחא כדין יתיב מלכא בכרסייא דרחמי )ב ערכה אזוהר ח( ה על עלמאוחייס קב כלהו) א מתברכןנ(וכדין מתחברן יכיןונגיד ההוא טלא לאינון דמ אבהן

דכתיב ויבואו אלימה ושם שתים עשרה עינות תאנא בההיא שעתא אשתלימו ישראל לתתא כגוונא דלעילא כמה דאוקימנאוכלא תקף בשבעין ענפיןואת בארבע סטרי עלמא ואתתקף אילנא קדישא בתריסר תחומין מים ושבעים תמרים וגו

אתר דאקרי שמים ומליא לרישיה דזעיר אנפין בההיא שעתא נטיף טלא קדישא מעתיקא סתימאה כגוונא דלעילא )בסב עב זוהר ח( הוה נגיד ונחית מנא לתתא ומההוא טלא דנהורא עלאה קדישא

בזמנא דמטא תשרי ירחא מזלא שכיח וסתיםכלא בהאי נגדין תליסר משיחין דאפרסמונא דכיא בההיא מזלא דכלאבההוא תרעי דרחמי) א תליסרס(ומתפתחי תריסר בעלמא עלאה) א תליסרס(אלין תריסר ) ירחי(משתכחי שביעאה

)א עב קעזזוהר ח( ה בהמצאו כתיבדרשו יהו) ישעיה נה ו(זמנא

אם אמנם בטקסט זה סולם יעקברמזת בזון מן התפיסות הדומות לזו שניתכן אפוא שהמיתוס הזוהרי ניייש )ההמקיפות אות(עליונה של עצמו יחד עם דמויות השבטים הדמות המדובר על כך שיעקב חזה את

הציור שמצטייר כאן מזכיר את 126להשוות זאת לחלום יוסף שבו יעקב נמשל לשמש והשבטים לכוכביםברצוני להדגיש של בית אלפא ובמקומות אחריםכנסתה בבית מוקף בגלגל המזלותהשמש ההציורים של

בלבד ומתבסס על משפט היפותטי הוא לפיו ראשו של האל נמלא טל מן השבטיםש שהפירוש שהצענו כאן כמו כן הוא נזקק למוטיבים שלעת עתה מצאתי רק במקורות ביניימיים קצר וסתום שמצוי רק בטקסט העברי

תריסר ראשי ר האל כותיא לעומתוליות חסרות בהתהוות המיתוס הזהתכן שעיון נוסף יגלה חויאם כי ישבטים נראית לי סבירה ה לשנים עשר תו של ציור זהנמצא באופן ברור בשני הטקסטים וזיק ותריסר פרצופי

ד ומעוגנת היטב במסורות עתיקות הקשורות בחזון יעקבומא סולם יעקבזמנו של ם לגבי זמנו של הטקסטלסיכום עיון זה בתפילת יעקב אציג כאן את השיקולי

בדומה ראשונה לספירההחוקרים למאה הנקבע על ידי רוב בדומה לאפוקליפסה של אברהם וחנוך הסלאבי שכלולה בחיבור זה מהווה חלק ת יעקב תפיל127נתחבר כנראה בעברית סולם יעקב החיבורים לאותם

כאשר ראיתי יה י הפנ במקום שהיא אמורה להופיעהלה מופיע לפי מבנה החיבור התפיאינטגרלי ממנו

יש להעיר דאינון תרי עשר מזלות וסיהרא בתלת עשר תקונין נאמר על תיקוני המלכות) ב עקמד(הר וז

עשרה נחשב למזל השלושOphiuchus נושא הנחששלפעמים גם ורא(זר מוורמס אלע זיקה בין מידות הרחמים ובין השבטים יש להעיר עוד ממה שכתוב בספר השם לרהן יולעני

) 159הערה 156 עמ לעילג מדות של ב שבטים יאר פניו לתפלת ישראל ויגלגל יכי בזכות יעקב וי ג אור פנים בקרייה גבי שכינהוכן י

)גכ עמ (רחמים וזה דומה למה כלפי תפילת יעקב והשבטיםותשפונ דות הרחמיםיג מ ין פנים מאירות של האל שהגיש כאן י

ב נהרי י ה השמן הטוב על ראשו של הקבמושחיםבשם זוהר חדש שישראל בתפילותיהם 123 הע שהובא לעיל ג מידות הרחמיםאת יצגים יאפרסמונא שאף הם מי

ויחנך שאין וכנגד ח ב פעמים אור פנים בשכינה בקרייהכן י ב שבטיםב אותיות בברכת כהנים שהם ביויש י ג אותיות יש באבות ובברכת כהניםכנגד י ג אור פנים בכל הקרייהפניו בחומש הרי י בשבטים יש יאר ה

ב אזכורים של אור ליותה מקביל ישנן גם בשמות השבטיםןב מהשי ותג אותיות שונבברכת כוהנים יש י כלומר יאר יי פניו אליך ויחנךבפסוק בחומשה מופיעשנעדרת משם אות חה ךפני השכינה בנ

ין ימדובר לא רק על הענ ג בטקסט זה ובטקסטים אחריםילב תלבטויות בין יהתנודותאריאציותויש לשם לב לו 125ג יבי ג שבטיםיבי ג מזלותיבי ג חדשיםיבואריאציות וחילופים ענייניים בין יל אלי אלא עהטקסטו

)114הערה 122 עמ ראו לעיל המלך שלמה של איפודרומיןג מרוצים ביבוראו עוד על י (שערי המקדש )בראשית רבה סח י( משבשעה שאמר יוסף והנה השמש והירח אמר יעקב מי גלה לו ששמי ש השוו 126 חבר ביווניתנת סולם יעקבשטען ש על נימוקיו של לנט 1הערה 227 מע לעיל ורא 127

251

חסרים פרטים אמנם בחזון הסולם כמו שהוא מצוי עתה חלק הנרטיבילבתוך התפילה מקשרת אותה בחולמיד להניח וקשה מא בכל אופן128אך נראה הדבר שתיאור החזון לא הגיע אלינו בשלמותו שתואמים את ההפניהוהשני של האל ד פנים ועוד פנים עליונים מעליהםאחד של סולם עם כה ndashוצאי דופן ששני התיאורים י

נתהוו בנפרד וצורפו רק בשלב מאוחר אחדיחד בחיבור שמצויים לפנינו פרצופי- ראשי ותריסר- תריסרה עדיפה בהרבה ההנחה שמקורם אחד הוא129יותר

ליטורגי בנפרד מן החלק - לקם קשור בשימוש מאגישלפחות ח ניכרים בתפילה סימני עריכהיחד עם זאתמאגי - ליטורגיהבולט ביותר שקשור בתפקיד המאפיין ה סימנים האלה מתרבים לקראת סוף התפילהה הנרטיבי

מצביעים על מאפיין זה וכן עניינים נוספים של תוכן וסגנון נוסחאות ושמות מאגייםה שלא שורושל התפילה הד לתארך את המרכיבים הללו אך אין סיבה לאחר ו קשה מאספר הרזיםל ובמיוחד 130ספרות ההיכלותלקרבה

נימוקים שהביא ריימונד לייכט השאף על פי ין הנוסח העבריי לענ131רביעיתהשלישית או האותם מן המאה תנראה לי שבכל זאת אין לדחות את האפשרות הזא כהוכחה שהנוסח הזה מתורגם מיוונית אינם קבילים בעיני

במקרה זה יש לראות את כטענת לייכט שמופיעה באותו כתב יד תורגמה מיוונית תפילת מנשהאם אכן הפרט שמעניין אותנו במיוחד בכל אופן132 של התרגוםterminus ante quem - רביעית כ-שלישיתהמאה ה

לכן יש לתארך אותו כמו ו ימופיע בשני הטקסטים וקשור לחלק הנרטיב דהיינו ציור האל בעל שנים עשר פנים עיקר החיבור

10הערה 229 עמ לעילורא 128 90הערה 241 עמ לעילורא 129 כביטוי של לייכט מאגיים תופעה שולית או מאוחרת ביחס לעיקרה של ספרות ההיכלותאין לראות באלמנטים 130

magical margins of Hekhalot literature (p 172) העיר על כך כבר שולם ב - Major Trends ואחריו כתבוהמעשי בולט - היסוד המאגיחוקרים רבים בהרחבה על חשיבותו ועתיקותו של המרכיב המאגי בספרות ההיכלות

כמו חנוך השלישי שולי יחסית במאוחריםהוא ובמיוחד בחיבורים הקדומים כמו היכלות זוטרתי לייכט עמורא(שסגנונו קרוב במיוחד לתפילת יעקב עיקרית של ספרות ההיכלות ושל ספר הרזיםהתקופה הזוהי 131

פר מהדיר של סה) 109 107הערות 245 עמ 25 ההער 230 עמוכן בעבודה זו 172 168 165 עמ 15 הע144ירושלים ספר כשפים מתקופת התלמוד ספר הרזים מרדכי מרגליות(הרזים מתארך אותו לסוף המאה השלישית

Michael A Morgan Sepher Ha-Razim The(וכך גם דעתו של בעל המהדורה האנגלית )26-24 עמ זתשכBook of Mysteries Chico 1983 pp 8-11 (רוזנטל א)ספר למאה את המתארך ) שם רגליותמובא אצל מ

האוניברסיטה טדוקטור עיונים מתודולוגיים ופנומנולוגיים המאגיה היהודית הקדומה(יובל הררי הרביעיתאיתמר גרינוולד קובע את זמן החיבור במאות מן השלישית ועד החמישית) 127 עמ חתשנ העברית בירושלים

)Apocalyptic and Merkavah Mysticism Leiden ndash Koumlln 1980 p 226 (שהספר מכיל יסודות אףש סבור שם הוא 5בהערה (שביעית על ידי עורך שלא תמיד הבין את החומר שלפניו -שיתישההוא נערך במאה קדומים ) אפשר לתלות במעתיקיםןטעויות רבות במילים יווניות שלא את כול בלי לפרט מציין

ומאידך גם לייכט לא ציין וגם אני לא ראשונות לספירההמאות הסגנון מצביעים לספרות של ני התוכן והירוב עני 132 מקבילות בין הטקסט שלנו ובין מדרשים מאוחרים ני שיהיה מאוחר בבירורי סגנוני וענימצאתי שום סממן לשונימשום שאותם מדרשים ר לקביעת זמנו של החיבוות תורמן אינןכשלעצמ מדרש תדשא כמו פרקי דרבי אליעזר

עמ(ריימונד לייכט מצביע על הקבלה בין תפילת יעקב ובין מדרש תדשא ובראשית רבתי מכילים הרבה חומר קדום הרי היא נמצאת גם בטקסט העברי וגם בטקסט היווני נניח לצורך הדיון שהמקבילה הזאת מובהקת דיה) 166-165

ין שהצביע ייוצא שהענ בוודאי לא נכתב בימי הביניים כפי שסבור לייכט במיוחד אם הוא המקור הטקסט היוונילכל ין הזה באותם המדרשיםיומה מוכיח מציאותו של הענ עליו לייכט בא למדרשים מאוחרים ממקור קדום

בסולם יעקבשכלולות ינו בחומר קדום ובמסורות חיצוניות כגון אלה יא התענשעורכי המדרשים במאה הי היותר

232

תן בקשתי שאני מבקש ממך תהילתי שאני מהללך כי אתה אל עזוז ואדיר ונכבד תבשר לי פתרון חלומי

האדון שלי ושל אבותי האל הקדוש

небеса и6 землю море и6 без dны и6 всz вѣкы славы твоея6 ќслыши пэние мое6 и6мbullъ вэспэ lt тz и6 даижdе ми прошение мое его bull прошю ќ тебэ и6 възвэсти ми разрdшэение сна моегоgt я6ко ты е 6си бъ крэпок и державенъ и6 славенъ бъ ст 7ъ гcь мои и6 wць мои6хъ28

יש הרבה מן המשותף בין תפילה זו ובין טקסטים אחרים היבטים שונים של הטקסט הזה דורשים דיון מפורט

יש לדון גם בקשר בין תפילה זו ובין באפוקליפסה על שמו29 אברהםבמיוחד תפילת אפוקליפטיתהבספרות במסגרת דיוננו בסוגיית פני האל נתייחס מאגייםהפפירוסים השנכללה בין תפילת יעקב ו30תפילת יוסףזה שיש )ראשי-תריסר( שנים עשר ראשיםוזה שיש ל ר שיעקב מתאר את אלוהיו בפנייתו אליוואיבעיקר לת

ב שלבים יויש ב המספר שנים עשר ממלא תפקיד חשוב בחזיון הסולם) פרצופי- תריסר( םים עשר פנילו שנ כמצבההושאחר כך הוצב כתבנו לעיל שהסולם מיוצג על ידי האבן שיעקב שם מראשתיו ד פניםעליהם כ

אותה י מסורת אגדיתוהנה לפ בראש הסולםשאש הצגים את פני יששם את ראשו על האבן מי פניו של יעקב אבן התהוותה משתים עשרה אבנים

ויקח מאבני המקום וכתיב ויקח את האבן אמר רבי יצחק מלמד שנתקבצו כל אותן אבנים למקום אחד וכל אחת ואחת )ב עבבלי חולין צא( אומרת עלי יניח צדיק זה ראשו תנא וכולן נבלעו באחד

ד שנים עשר שבטי ישראל כנגן שתים עשרה אבנים הלפי בראשית רבה

ה שהוא מעמיד שנים יהודה אמר שנים עשרה אבנים נטל כך גזר הקב נחמיה ורבנן ר יהודה ור ויקח מאבני המקום רעשר שבטים אמר אברהם לא העמידן יצחק לא העמידן אני אם מתאחות הן שנים עשר אבנים זו לזו יודע אני שאני מעמיד

אבנים אמר אברהם יחד ב שבטים רבי נחמיה אמר נטל ג אבנים זו לזו ידע שהוא מעמיד יבב שבטים כיון שנתאחו ייה מיחד שמו עלי וכיון אבנים זו לזו יודע אני שהקב ה שמו עליו ואני אם מתאחות הן גה שמו עליו יצחק יחד הקבהקב

)בראשית רבה סח יא( ה מיחד שמו עליושנתאחו ידע שהקב

רישומה של המסורת אבנים כנגד שבטי ישראל היא מסורת עתיקה ביותרהתים עשרמסורת על שהלמעשה סיון יעשה ניואך טבעי הוא שי מסורת על אבן ישראלההזאת במקרא ניכר אולי אף יותר מאשר רישומה של

) שמות כד(ברית בסיני מסופר הבכריתת ןלאחד ביניה

) ה( מזבח תחת ההר ושתים עשרה מצבה לשנים עשר שבטי ישראל וישכם בבקר ויבןיויכתב משה את כל דברי י) ד(ויקח משה חצי הדם וישם באגנת וחצי הדם זרק ) ו( פריםייוישלח את נערי בני ישראל ויעלו עלת ויזבחו זבחים שלמים ל

ת הדם ויזרק על ויקח משה א) ח( נעשה ונשמעיויקח ספר הברית ויקרא באזני העם ויאמרו כל אשר דבר י) ז( על המזבחויעל משה ואהרן נדב ואביהוא ושבעים מזקני ) ט( עמכם על כל הדברים האלהיהעם ויאמר הנה דם הברית אשר כרת י

ואל אצילי בני ישראל לא ) יא( ויראו את אלהי ישראל ותחת רגליו כמעשה לבנת הספיר וכעצם השמים לטהר) י( ישראל תושלח ידו ויחזו את האלהים ויאכלו ויש

לדעת 31מהווים מערך פולחני אחד) שגם הוא כנראה בנוי מאבנים לא מסותתות(מצבות והמזבח השתים עשרה חצי הדם 32מצבות את שבטי ישראל והמזבח את האלוהיםה ndashצגים את שני צדדי הברית יהם מי ד קסוטומ

וכדומה עינים-מרובה זה שבזק מראהוארי האל ות שם יהואלהבין השאר 29והנה באפוקליפסה של אברהם ובסולם יעקב) фанданы сμрскыz(ארם -מציין את פדןהלנט מציין דמיון בלשון 30

נמצאת מקבילה יוונית של אותו ביטוי אלא כל המשפט שבו היא מופיעה קרוב למשפט שלא רק תפילת יוסףב מתאים בסולם יעקב

Ἐγὼ δὲ ὅτε ἠρχόμην ἀπὸ Μεσοποταμίας τῆς Συρίας ἐξῆλθεν Οὐριὴλ ὁ ἄγγελος τοῦ θεοῦ

אוריאל) לקראתי(יצא ם אר-בבואי מפדןו אלהיםמלאך

и6 егdа идlt z tфанданы сμрскыz противу и6савu бртu моемu пріде ко мнэ и6 блгcви мz

ובבואי מפדן ארם לקראת עשיו אחי בא ובירך אותי) מלאך שריאל(אלי

שניהם מסבים אותו להופעת מיםושניהם עורכים בו שינויים דו ט מבראשית להיםלשונות שתי המקורות כאן מושפעכנראה יוצר מיזוג בין התגלות זו ובין סולם יעקבמסבה אותו להתגלות במעבר יבק ואילו תפילת יוסף ndash המלאך

אך לאחר מכן מתפתח ללא מאבק אמנם מלאך כאן בא לכתחילה לברך את יעקב זו שמדובר עליה בפרק לה и עימות не повѣдя ми имени своего донележ заклях и עד אך הוא לא הגיד לי את שמו

שהשבעתי אותולדוגמא (ובבירור יחסן הכרונולוגי מסורות שלהםהזיקה בין שני המקורות יש עניין בהשוואה מפורטת בין הלאור בשם ndashמאוחרת יותרה ואילו נוקבת בשם שריאל יותרקדומה שנחשבת מסורת על אודות המלאך שנגלה ליעקבה

)10הערה 405 עמ OTP ΙΙ -ב סולם יעקבבמבוא ל רלסוורת צו ראאוריאל) שאינה מתיישבת עם לשון הפסוק(פרשנים מזכירים את האפשרות מצבות כאחדלפועל בנה מתייחס למזבח וה 31

William HC Propp Exodus ורא(מזבח של אליהו בהר הכרמל הכמו המצבותןשהמזבח עצמו נבנה מאות19-40 A New Translation with Introduction and Commentary The Anchor Bible Doubleday

2006 p 294( 218-217 עמ בירושלים תשמ פירוש על ספר שמות משה דוד קסוטו לדוגמאורא 32

233

אצילי בני ישראל רואים עקב בדומה לי33צגות את העםיעל המצבות המי כנראהndashניתן על המזבח וחצי הדם מסורת על שתים ה) סא הכבודיבחזון יחזקאל אבן ספיר הוא כ(אבן ספיר הי ישראל הניצב על לבנתואת אל

תחת מצב רגלי הכהנים נשאי ארון הברית האבנים ותכאן נלקח גם בספר יהושעהעשרה אבנים מופיע המזבח משתים עשרה אבנים כמספר שבטי בני יעקבמתואר כיצד אליהו בונה את ספר מלכים א פרק יח ב

ויקח אליהו שתים עשרה אבנים ) לא( ההרוסיויאמר אליהו לכל העם גשו אלי ויגשו כל העם אליו וירפא את מזבח י) ל( ויעש תעלה יויבנה את האבנים מזבח בשם י) לב( אליו לאמר ישראל יהיה שמךיכמספר שבטי בני יעקב אשר היה דבר י

ויאמר מלאו ארבעה כדים מים ) לד( ויערך את העצים וינתח את הפר וישם על העצים) לג( ית סאתים זרע סביב למזבחכבוילכו המים סביב למזבח וגם את התעלה מלא ) לה( ויצקו על העלה ועל העצים ויאמר שנו וישנו ויאמר שלשו וישלשו

מים

דואלוזיות לכריתת הברית למרגלות הר סיני בולטות מאה 34אליהו פועל כאן כמשה השני כמו במקרים אחריםכאן המזבח עצמו בנוי מאבנים ndash המזבח והמצבות ndash צוג נפרד לאל ולשבטיםיבו היה יש בניגוד לטקס בסיני

אזכור של שינוי השם מיעקב לישראל בהקשר של בניית המזבח רומז בעיקר ה את שבטי ישראלותהמסמלוגם קיום הנדר שניתן של החזון שבפרק כח) חלקי(בפרק זה מתואר מילוי ית להלמסורת מעין זו שבבראש

לכן נראה הם מייצגים את האחדות של שנים עשר שבטי ישראל למזבח וליעקב יש בעצם אותו תפקיד35שם סדימי מקי המסורות הקשורות בדמותו של יעקבושאגדות על שתים עשרה אבנים שהתלכדו למצבה נובעות מע

כשם שהמזבח ישראל התלכד משנים עשר שבטים-יעקבש וכשם 36סד אתר הפולחן המרכזייהאומה ומיהשוו שנים עשר (שבטים המוצב ארצה מייצג את שנים עשר הכך הסולם והמצבה נבנו משתים עשרה אבנים

- תריסריים לדעתי פשר הביטווזה הפנים העליונים שבראש הסולם וכך גם דמות דיוקנו )שלבים בסולם

מתאים להנחה שנדונה פניםלפני ראשיםאזכור המופיעים בתפילתו של יעקב פרצופי-תריסר ראשיויקח את האבן וכן (וראשו מגע השמימה של תאנתרופומורפי- שדימוי הפנים נובע מקריאה מילוליתלעיל

חזיר אותנו לריבוי פנים שבמקדשפירוש זה מ) אשר שם מראשתיו וישם אתה מצבה ויצק שמן על ראשה

יצגים את כלל ישראליהמ על שבעים זקניםndashלדעת אבן עזרא שם קסוטו 33 פסיקתא רבתיורא 34 היעקב חלם את חלומו תחת האלון שהוא אלון בכות של פרק ל ספר יובלים יוצר זיקה נוספת בין שני הסיפורים 35

James L Kugel Levirsquos Elevation to the Priesthood in Second Temple writings HTR אצל עודוורא861 (1993) pp 1-64

עשו מאמץ גדול למקם את חזון הסולם והקמת תם לא היה מתקבל שום מרכז פולחני מלבד ירושליםשעל דע לחז 36כפי שמסופר ויש להעיר שגם לגרון ארונה נקשרה מסורת על שיתוף של שנים עשר שבטים המצבה בהר המוריה

דוד בספר שמואל יי-מלאךעמד ) מעליו(דוד קונה גורן שבו אכב-טוכה ובדברי הימים א כא-טזכד בשמואל בכיון שראה דוד מקום שראוי לו ל לדעת חז שש מאות שקל זהבndashולפי דברי הימים א משלם חמישים שקל כסף

נשא מב ספרי (מכל השבטים מאות שקלי לבנות בית הבחירה עמד וכינס חמשה שקלים מכל שבט ושבט נמצאו ו יש להעיר שבדברי הימים א מופיע משפט המזכיר את דברי יעקב בבית אל )בבבלי זבחים קטז ע יא זאת הברכה י

יש להעיר שבעוד שבשמואל מדובר סתם על ) אכב ( האלהים וזה מזבח לעלה לישראליויאמר דויד זה הוא בית י קוםויפגע במכמו ב וייתכן שיש בזה משמעות של אתר מקודש מקום הגורןא מדובר על בדה קניית הגורן

David Vanderhooft Dwelling beneath the Sacred Place A Proposal for Reading JBL 1184ראו((1999) pp 625-633(

הערה 234 עמ להלןורא(מדגישה פעמים רבות את תפקיד השבטים במקדש ובעבודה ) 11QT(מגילת המקדש העשוי בידי האל עצמו ונעלה מן המקדש אל קשורים כאן למקדש שמימי אסכטולוגי-ברית בביתהדמות יעקב ו) 41

( 11Q 19 XXIX 2- 10 ) הירושלמי ] כמה מועדי ב יהוה ל תעשו [ אלה 2 ] שכין[ א אשר בית ב [ ] כמה נסכי ל ו כמה עלותי ל 3 זה ה משפט ה תורת כ ו יומ ב] יום דבר [ לותעו [ ] ו עלי י שמ 4 בו יקרי ר אש כול ל מה נדבות מ בד ל ישראל בני את מ תמיד 5 ] מה[ה ל רצון ל י ל יאו יב ר אש מה נות מת כול ל ו המה נסכי כול ל 6 שכנתי] ו [ עולם ל הם ל אהיה אנוכי ו עם ל י ל היו ו ם רציתי ו 7 אשכין אשר י כבוד ב י דשק]מ את [ אקדשה ו עד ו עולם ל מה את 8 י שד מק את אני אברא ר אש ברכה ה יום עד י כבוד את ו עלי 9

אל בית ב יעקוב עם כרתי אשר ברית כ ימים ה כול י ל ו הכינ ל 10 אל ומעלה על נס את משה-מזלזל במסורת בית שמבקר את יעקב אפשר לתאר זאת כתשליל של עמדת הנביא הושע

Joshua Jay ורא אל-מעלה על נס את יעקב ואת הברית בביתו מגילת המקדש לעומתו מעלימה את משהSchwartz Jubilees Bethel and the Temple of Jacob Hebrew Union College Annual 56 (1985) pp 63-85 Michael O Wise The Eschatological Vision of the Temple Scroll JNES 492 (1990) pp 155-172 Lawrence Harvey Schiffman The Theology of the Temple Scroll JQR 85 1-2 (1994) pp 109-123 James C VanderKam The Theology of the Temple Scroll A Response to Lawrence H Schiffman pp 129-135 Esther Eshel Jubilees 32 and the Bethel cult traditions in Second Temple literature Things Revealed Studies in Early Jewish and Christian Literature in Honor of Michael E Stone Ed by Esther G Chazon David Satran and Ruth A Clements Leiden 2004 pp

21-36

234

שבטיםהאך הואיל והמקדש מחבר ומלכד את שנים עשר המרכז הפולחני הוא מקום שבו מתגלים פני האלתבנית תריסרונית מופיעה גם בפנים האלה כלולים שנים עשר פני השבטים והוא עצמו מתחבר ומתלכד מהם

ין לחם הפנים כרפרזנטציה של פנים ייר שוב את ענ בנקודה זאת אפשר להזכ37במקדש באופנים שונים הקשר בין לחם הפנים ובין שנים עשר 39 ולהוסיף עתה שהוא מכוון כנגד שנים עשר פנים עליונים38אלוהיים

41 וכנראה נרמז גם במגילת המקדש ובתרגום יונתן40שבטים מוזכר אצל פילוןה

שנים עשר שבטים כמערכה העליונה ב

יש חשיבות מיוחדת מבחינתנו לדימויים של רפרזנטציה פולחנית של שנים עשר פנים עליונים זואבנוסף לדוגמבדרך כלל של הקוסמוס ושל המערכה העליונה בהם השבטים מופיעים כיסודות ארכיטקטוניים של המקדשש

שר שערים שנים ע42הקשורה לרוחות העולם בהקשר זה תבנית תריסרונית מהווה הרחבה של תבנית מרובעת הנקראים על או של ירושלים) שאו שערים ראשיכם ט יש להם ראשיםזדשלפי מזמור כ(של המקדש

-2110( ובחזון יוחנן 43מגילות ים המלחב )לה-לאפרק מח(ן זה הובלט בספר יחזקאל י עניndashשמות השבטים בתפילה ) 4Q209 f232 76 אחנוך (גם בקצות היקום ישנם שנים עשר שערים לארבע רוחות השמים ) 14 ומתחת זרעת עולםהמבוסס על הפסוק נושא עולם כולו מתחת לזרעומופיע משפט סולם יעקבשב

ב שבטיםב עמודים כנגד יין זה בסמיכות לדעה שהעולם עומד על ייהנה בגמרא נזכר ענ) כז לגריםדב( ובין זרועות עולם ןעשר גבולי אכלוסי-שניםואילו ספר יצירה מזהה בין

הארץ על מה עומדת על העמודים שנאמר המרגיז ארץ ממקומה ועמודיה יתפלצון עמודים על המים שנאמר לרוקע הארץ על המים מים על ההרים שנאמר על הרים יעמדו מים הרים ברוח שנאמר כי הנה יוצר הרים ובורא רוח רוח בסערה שנאמר

זרועו של הקדוש ברוך הוא שנאמר ומתחת זרועות עולם וחכמים אומרים על שנים רוח סערה עושה דברו סערה תלויה ב ) ב עחגיגה יב(עשר עמודים עומדת שנאמר יצב גבולות עמים למספר בני ישראל

גבול מזרחית gtצפונית lt)דרומית(גבול מזרחית מופצלין לששה סדרים מופסקין בין רוח לרוח עשר גבולי אכלוסין-שניםגבול מערבית גבול צפונית רומית צפונית מערבית) צפונית(גבול גבול צפונית תחתית גבול מזרחית תחתית רומית גבול דרומית תחתית gtדרומית מזרחיתlt) מערבית תחתית(גבול רומיתgtדltגבול מערבית גבול מערבית רומית תחתית

)בה מפ sect47 ספר יצירה (זרועות עולםוהן הן ומרחיבין והולכין עד עדי עד גבול דרומית רומית44

בספר ) ח לבריםדב (יצב גבולות עמים למספר בני ישראלמן הפסוק על שנים עשר עמודים חכמים לומדים כידוע בפסוק יש רומז אליו באופן ברור גבוליםאך הלשון ) כמנהגו של הספר הזה(נזכר אינו יצירה פסוק זה

בני גורסים בני ישראל שני כתבי היד של ספר דברים בקומראן במקום 45דואשינוי נוסח משמעותי מ ἔστησεν גם תרגום השבעים גורס4QDeutq(46[] (בני אלו) 4QDeutj (והיםאל ὅρια ἐθνῶν

κατὰ ἀριθμὸν ἀγγέλων θεοῦ או יצב גבולות עמים למספר מלאכי אלהיםυἱῶν θεοῦ בני

62 18 עמ)7הערה 6 עמ צוין לעיל( מקדש ומרכבה רחל אליאורורא 37 שם125 והערה 149 עמ לעילורא 38 אני מודה לאסתר שניידר שהעירה לי על כך 39 161 ב על החוקים לפרטיהם 168 על הזיווג 175 מי היורש 40ביום השבת ביום השבת יערכנו לפני יי תמיד מאת ) בדומה למנורה(לחם בא מאת בני ישראל כבר בתורה מודגש שה 41

ל לחם הביכורים משתמשת בלשון המתאר את לחם עמגילת המקדש בדברה ) חויקרא כד( בני ישראל ברית עולם כרך ב 408 106-105 עמ כרך א The Temples Scroll Jerusalem 1983 לפי שחזור של יגאל ידין( הפנים Further Studies in the Temple בניגוד ליעקב מלגרום שם ידין( גם לחמים אלה שנים עשר במספר )79 עמ

Scroll JQR 711 (1980) p 8 עתה ורא קריאתו של ידין מקובלת על רוב החוקרים Donald W Parry Emanuel Tov DSS Reader Leiden 2005 v III pp 152-153( מביאים אותם ראשי ומה שחשוב עוד יותר

( 11Q 19 XVIII 14mdash 16 ) השבטים שתים חטים לחם יהוה ל בכורים חדש חמץ] ת[ל]סו לחם[ 14 אחת ה חלה ה ] יה[תה סולת עשרונים] שני חלות) ( עשרה[ 15 יקריבו ו ישראל שבטי ל ת]ו[טמ] ה ראושי מה הביאו ו[ 16 ואילך154 עמ עיל לוורא Panim אידלורוח ראלקשר בין פנים העל 42 4Q554 (Eacutemile Puech The Names of the Gates of the New (ירושלים החדשה המקדש ובבמגילת 43

Jerusalem (4Q554) Emanuel Studies in Hebrew Bible Septuagint and Dead Sea Scrolls in Honor of Emanuel Tov eds Shalom M Paul et al Supplements to Vetus Testamentum 94 Leiden

2003 pp 379-392 Ithamar Gruenwald A Preliminary Critical Edition of Sefer Yezira Israel Oriental וין הנוסח ראילענ 44

Studies 1 (1971) pp 163-164 A Peter Hayman Sefer Yesira Edition Translation and Text-Critical Commentary Tuumlbingen Mohr Siebeck 2004 pp 50 149-151

Samuel Loewenstamm frac34h tlxn Studies in Bible Scripta Hierosolymitana Vol XXXI edited ורא 45by Sara Japhet Jerusalem Magnes 1986 pp 177ffסקירת המחקרורא ו Paul Sanders The

Provenance of Deuteronomy 32 Oudtestamentische Studieumln 37 Leiden 1996 p 154ff 46 P W Skehan A Fragment of Song of Moses from Qumran Bulletin of the American Schools of

Oriental Research 136 (1954) pp 12-15

235

גרסת המסורה נתמכת על ידי תרגומים יווניים של עקילס של הגרסאות עתיקה היא מחלוקת זו 47אלוהים 52הנוסח השומרוניו 51 תרגומים ארמיים50 פשיטתא49 וולגטה48סומכוס ותיאודוטיוןמלאכים מדובר על שבעים בני אל נראה הגיוני יותר בנוסף לכך שעדיו עתיקים יותר נוסח השבעים

שחילקו )מקראית- בתרה במסורת ndash אשרה מוזכרים בכתבי אוגרית ושבעים שרי האומות שבעים בני(עליונים בפסוק הבא נאמר שעם ) מספר זה מבוסס על רשימת העמים בבראשית י(ביניהם שלטון על שבעים אומות

ןשגם נוסחת המסורה מתכוונת לשבעים אומות שגבולותיההיא רווחת ההנחה ה 53הישראל נפל בחלקו של הויתרגום יונתן אמנם עושה הרכבה ) ה אותשמ כז מואשיתבר(נקבעו לפי מספר נפש בני יעקב הבאים מצרימה

וחילק את הלשונות ) ז יאאשיתהסבר ללשון רבים בבר(האל ירד עם שבעים שרי האומות גרסאותהי תבין ש והאומות כמספר בני ישראל

נח באפרשותיה מכתבין ולישנין לבני נשא בדרא דפלגותא בי היא זימנא באחסנות עילאה עלמא לעממייא די נפקו מבנוי דקים תחומי אומיא כסכום עם שובעין מלאכיא רברבי עממין דאתגלי עימהון למחמי קרתא ובי היא זימנא ארמא פיצתא

מניין שובעין נפשתא דישראל דנחתו למצרים

וזו גם כמו במסכת חגיגה וספר יצירה(ם ישראליים עתיקים מדובר על מספר השבטי-ץבתרגומים אר ברם 54)דעתם של רבים מפרשני ימי הביניים

) נאופיטי(אתקן תחומין לאומיה למניין שבטייה דבני ישראל באחסנת עילאה אומיה בפרישותיה לישני בני אנשא אקימת )התרגום המקוטע( בני ישרד למיניין שבטי באחסנות עילייא אומיא בפרשותיה לשני בני אנשא קבע תחומין לאומיי

יזהיא יז) שלא שרדה בעברית(הפסקה הראשונה כמה פסקאות שרומזות לפסוק הנדוןותבספר בן סירא נמצא

לכל גוי הקים שר וחלק יי ישראל הוא

ἑκάστῳ ἔθνει κατέστησεν ἡγούμενον καὶ μερὶς κυρίου Ισραηλ ἐστίν

פסוק זה שובר בלשונו לפסוק טndash יהוהצלע השני ק ח של דברים לב לפסוה בתוכנמה מתאינההצלע הראשו

כל מעשיהם (ובין זה שלאחריו ) לא יסתרו מנגד עיניו דרכיהם לפניו תמיד (פסוק שלפניו הרצף הגיוני בין וברור שהוא פסוק זה אין ענינו לכאן צ סגלמכאן הערתו של מו )ועינו תמיד על דרכיהם כשמש לפניו

55)קו עמ ספר בן סירא השלם (ס עצמו ונשתרבב לכאן ממקום אחראבל אפשר שהוא של ב תוספתקיימת זיקה לשונית ברורה בין תחילת שירה זו ובין שירת שבח אבות העולםיה נמצאת בי השנאהדוגמה ובין השיר שלו לה בין השירה האפית המסיימת את ספרו של משתכן שבן סירא התכוון ליצור הקבי יהאזינו

שנתמך על ידי (וגי של השני אך נראה שהוא אינו אלא תיקון סופרים תיאול הנוסח הראשון נמצא ברוב כתבי היד 47

John William Wevers ed Septuaginta Vetus Testamentum ורא) סלפנה מאה א 266פפירוס פואד Graecum Auctoritate Academiae Scientiarum Gottingensis Editum vol III2 Deuteronomium

Goumlttingen Vandenhoeck amp Ruprecht 1977 p 374 92 על צאצאי קין(נוסח השבעים נדרש אצל פילון- להלןואך רא יז נרמז כנראה נוסח קרוב לשבעים ולקומראןגם בבן סירא יז) 91

Fieldמהדורת הקספלהורא εἰς ψῆφον υἱῶν θεοῦלהוציא כתבי יד בודדים שגרסתם קרובה לספטואגינטה 48 12 הערה 320 עמ כרך א 1875אוקספורד

iuxta numerum angelorum dei מופיע הנוסח Vetus Latinaבכתבי היד של 49ܐ ܐ ܕ 50 ܐ ܫ ܘ ܐ ܐ ܒ ܐ ܬ ܕܒ ܐ ܕ ܐ

כי כשפילג עליון עמים וכשהפריד את בני אנוש הקים תחומי עמים למנין בני ישראל להלןורא 51חבל כי חלק יי עמו יעקב שבפסוק הבא הלשון קרוב יותר לשבעיםאף רהוח כמעט זהה למסנוסח בפסוק ה 52

נחלתו ישראלהרי עם ישראל לא נמנה על מדבר על דור הפלגה אם פסוק ח מספק קריאה חלקה לגמריאינואך גם נוסח זה 53

ר לומר שהוא נפל בחלקו של יי בעקבות לכן אי אפש שבעים אומות ולא עמד לחלוקה ובכלל עדיין לא בא לעולם התנחלות כי הוא ה שלא נכלל באותכוונת הכתוב לומר שדווקא בזה מעלתו של ישראלשאם נניח אותה חלוקה

כידוע אדום וישמעאל כמו עמון ומואב הרי ישנם עוד עמים רבים שאף הם לא נכללו בה מלכתחילה חלקו של ייה לאחד ה ועושה את הוישמבחינה בין עליון ובין הוי של הפסוק וליתאיסטיתפהיו חוקרים שהציעו קריאה

ובין שאר השירה חק ביתר שאת את הניתוק בין פסוהזאת מדגיש הקריאהה מבני אל שעליון חילק ביניהם נחלות כל שכן משאר חלקי ספר דבריםו

םרשב חזקוני בכור שור אבן עזרא לדוגמא 54 Hayward ראו Rudolf Smend Die Weisheit des Jesus Sirach erklaumlrt Berlin 1906 p 358ראו כבר 55

Interpretations of the Name Israel )שכותב 93 עמ )20הערה 106 עמ צוין לעיל The setting of this verse within a discussion of Gods creation of a humanity equipped with wisdom knowledge and a

law of life (Sirach 17 1-24) seems to present problemsבהערה שם הוא כותב בין השאר ומצטט את סגלTo his observations should be added those of J Kugel 4Q369 Prayer of Enosh and Ancient Biblical Interpretation DSD 5 (1998) 131-4 which show the verse to be far less out of place than

Segal suggested לבעיה זו הוא נדרש ndashהבעיה שעליה הצביע כאן סגל היא לא ההקשר הכללי של הפרק ברם ראו הדיונים של הייוורד וקוגל אינם פותרים קושי זה אלא שבירת הרצף בין פסוק יג לפסוק טוndashח בפירושו לפסוק

Samuel E Loewenstamm frac34h tlxn pp 180-182עוד

236

התכוון על ידי השבח שלו לאזן שתכן גם יי(שגם הוא מסיים את הספר וגם הוא מוקדש לסקירת תולדות ישראל של תולדות ישראל מבקשת בכך לתקן ולהמתיק את חכמתיתראייה את גנותם של ישראל שבשירת האזינו

)נבואית של שירת משההקנאות ה

ט-זדברים לב ב-אבן סירא מד

אהללה נא אנשי חסד אבותינו בדורותם

רב כבוד חלק עליון 56וגדלו מימות עולם

זכר ימות עולם בינו שנות דר ודר שאל אביך ויגדך זקניך ויאמרו לך

בהנחל עליון גוים בהפרידו בני אדם יצב גבלת עמים למספר בני ישראל

יעקב חבל נחלתו עמויכי חלק י

פסוקים הנדונים משירת האזינו נוכחים ברקע הל כל פנים ברור שעאך כריע לאיזה נוסח התכוון בן סיראכאן אין לה

לאור זה ) האזינווביטויים אחרים שמזכירים את תחילת נחלהוכן דור ודורבהמשך פרק מד מופיעים שוב (דבריו ןאינ 57העוסק ביעקב אבינו שבח אבות עולם המופיעות בקטע של אלוזיות לפסוקים הנדונים משירת האזינוה

צריכות להפתיע אותנו

וגם ליצחק הקים בן בעבור אברהם אביו

ברית כל ראשון נתנו וברכה נחה על ראש ישראל

ויכוננהו בברכה ויתן לו נחלתו

ויציבהו לשבטים58

רעש-לחלק שנים

καὶ ἐν τῷ Ισαακ ἔστησεν οὕτως

διacute Αβρααμ τὸν πατέρα αὐτοῦ

εὐλογίαν πάντων ἀνθρώπων

καὶ διαθήκην κατέπαυσεν ἐπὶ κεφαλὴν Ιακωβ

ἐπέγνω αὐτὸν ἐν εὐλογίαις αὐτοῦ

καὶ ἔδωκεν αὐτῷ ἐν κληρονομίᾳ

καὶ διέστειλεν μερίδας αὐτοῦ

ἐν φυλαῖς ἐμέρισεν δέκα δύο

Patrick W Skehan Staves and Nails and Scribal Slips (Ben Sira 442-5) BASOR 200 (1970)ורא 56

pp 66-71 Otto Mulder Simon the High Priest in Sirach 50 An Exegetical Study of the Significance of Simon the High Priest As Climax to the Praise of the Fathers in Ben Siras Concept of the History of Israel (Supplements to the Journal for the Study of Judaism V 49) Leiden 2003

p 78 כשם אלוהי עליון ו לבריםבדב ויכוננךשמקביל ל ויכוננהו יש לציין את חלקו יצב נחלהבנוסף ל 57

כדובין השאר במד כמה פעמים שבח אבות עולםמופיע ב כמו שמוסיף ס יי הציב את יעקב אב לשבטים סגל מציע שתי הצעות דורש ביאור יציבהו לשבטיםלשון 58

בסוף הפסוק הקודם מדובר על הפירוש השני נראה פשוט יותר כלומר נחלתו ואולי צריך להגיה ויציבה )סורי(=רומז כאן לארץ נחלתואך האם וכאן מדובר על חלוקתה והצבת גבולותיה לשבטים דהיינו ארץ כנען הנחלה

ndash ויתנהו בנחלהשלנו נאמר בפסוק לפי היוונית חבל נחלתו של ייט יעקב עצמו הוא לפי דברים לב כנען דווקאהם נחלתו גם את הנוסח העברי ניתן לפרש כך שיעקב נהיה לנחלת יי האזינוניסוח שמתקרב למה שנאמר ב

ייחס הן מת נחלתוכינוי הגוף ב) ג קכזילים תהndash שכר פרי הבטן הנה נחלת יי בנים על דרך שנאמר (השבטים ויציבהו לשבטיםו ויתנהו בנחלתוויתן לו נחלתוכדי לעמוד על משמעות הביטוי ליעקב והן לאלוהים

הוא ברית עם האל שבח אבות עולםנושא מרכזי ב יש להתחשב במגמה הכללית של הפרק בזיקתם זה לזה )כדנ כדמה כאמד( הקיםרית הוא אחד הפעלים המאפיינים את הב מדור לדורותשרשרת הבריתות המועבר

בשורות המתארות את יעקב מופיעים כמה פעלים ) כבמד(שמתייחס אף להולדת הבן הממשיך את השרשרת ברית כל ראשון בנוסף לכך נאמר על יעקב ויציבהו לשבטים ויכוננהו בברכה הקים בן נם הקמהישעני שירשותבריתות הראשונהיצג ולמגלם של כל יכלומר יעקב נהיה למ יות בריתעשהו להצ סגל מפרש מ נתנו

ווקכמו פס ין גם בפסוקים הסמוכיםייש ענ ח מטהוסגל מפנה לישעי הקמת הבריתןהקמה והצבה של יעקב ה המדבר על הקמת השבטים

ך לי עבד להקים את שבטי יעקב ונצורי ויאמר נקל מהיות) ו (ויאמר לי עבדי אתה ישראל אשר בך אתפאר) ג( בעת רצון עניתיך וביום ישועה ייכה אמר ) ח (ישראל להשיב ונתתיך לאור גוים להיות ישועתי עד קצה הארץ עזרתיך ואצרך ואתנך לברית עם להקים ארץ להנחיל נחלות שממות

כוח הןברית הזאת המהות הזאת וה ן האלואת הברית בינו ובי עליונה של ישראלהמהות העבד יי מגלה ומגלם את ממוןיהו ושוהוא מקים ומציב וגואל נחלות מידי ת קוסמי שעליו עומדים שמים וארץ

שבתיאור ראשו יצבמנחות המילים המזכירים את וברכה נחה על ראש ישראל ויציבהו לשבטיםהביטויים מצבות של הדעתנו למצבה של יעקב בבית אל ולשתים עשרה עלינו אפוא לתת את התגלות הראשונה בבית אלה מגיע השמימה נבנית משתים עשרה הסולם של יעקב שראשהמצבהה ןמסורת האגדית שמקשרת ביניהל ושבטיםה

חנוך ונח היסטוריה סקראלית) שלב מסוים של(כסיום של שבח אבות עולםיעקב והשבטים נתפסים ב אבניםשל תכלית ) אם כי לא סופי( ואילו יעקב והשבטים הם מימוש חינת התחלה והבטחה לעתידאברהם ויצחק הם בב

- פרהה שלצורה קיצונית של טלאולוגיה היא תפיס תגישה הטלאולוגיבלכן בתיאור יעקב ניתן להבחין ההיסטוריה

237

אופיטי ינהתרגום הר מנוסח המסורה לפי הסבר שנתנו לו מושפע באופן ברו59הנה כאן לשונו של בן סירא

העובדה שבחיבור אחד משתקפים הן נוסח 60לשבטיםמתפרש כאן כ למספר בני ישראל והמקוטעאלא יד אינו מקורישפסוק יזהיא אפשרות אחת ח דורשת ביאור לבריםהשבעים והן נוסח המסורה של דב

גבי כמה ל שהפסוק איננו משתלב בהקשר צ סגלהערתו של מאת ו לעיל כבר ציטטנ הוסף על ידי המתרגם 61פסוקים נוספים הועלתה השערה שהמתרגם הוסיף אותם מתוך מגמה להדגיש את ההיבט הלאומי של החכמה

האפשרות האחרת היא שהפסוק הנדון 62חכמה לתורת משהההמזהה בין כגא פסוק כדידוגמא ידועה ביותר ה ןבדומה לתרגום יונתן ב ןי הגרסאות ושילב ביניהת במקרה זה צריך להניח שבן סירא היה מודע לשהוא מקוריזיקה בבר ומד בני ישראל לפי דעה זו אינו מסתכם בשוויון מספרילמובן מאליו שהקשר בין בני אל עוזיאל

מערכות האלוהזהות בין שתי במהותית או אף בני את מקומם של 63כ-יטט בנוסח השבעים נמצא בדברים ד-חברים לבמפרשים מציינים שרעיון מקביל לד

הירח והכוכבים תופסים כאן השמש אל

ופן תשא עיניך השמימה וראית את השמש ואת הירח ואת הכוכבים כל צבא השמים ונדחת והשתחוית להם ועבדתם ) יט( ויוצא אתכם מכור הברזל ממצרים להיות לו לעם יח יואתכם לק) כ( אלהיך אתם לכל העמים תחת כל השמיםי יחלקאשר כיום הזהנחלה

זיקה כזאת אכן 64צבא השמיםן הנהגת האומות יש זיקה או אף זיהוי בין בני אלוהים ובין כוכביםייוצא שבעני )יג ידעיהו ישהשוו זאיוב לח (ברן יחד כוכבי בקר ויריעו כל בני אלהים ובמקרא65מופיעה באוגריתיזהה את טבעי הוא שמי שסבור שגבולות העמים הוצבו הן למספר השבטים והן למספר בני אללאור זיהוי זה

ב גבולות מקבלת משמעות קוסמולוגית יותר מאשר הצבת ילפי פירוש זה ב מזלותאותם בני אל עם יימצאהו בארץ מדבר יאה גם בתיאור בחירת ישראל מופיעים מוטיבים השייכים לראשית הבר66אתנוגרפית

לאור ורוח אלהים מרחפת ndash כנשר יעיר קנו על גוזליו ירחף והארץ היתה תהו ובהו ndash ובתהו ילל ישמן )תהילים עד( גבולות הארץביטוי ל גבולות עמיםין להשוות את הביטוי יזה יש ענ

ואלהים מלכי מקדם פעל ישועות בקרב הארץ) יב( רת בעזך ים שברת ראשי תנינים על המיםאתה פור) יג( אתה רצצת ראשי לויתן תתננו מאכל לעם לציים) יד( אתה בקעת מעין ונחל אתה הובשת נהרות איתן) טו( לך יום אף לך לילה אתה הכינות מאור ושמש) טז(אתה הצבת כל גבולות ארץ קיץ וחרף אתה יצרתם) יז(

67

בצורה לשכון בגוף אדםיעקב הוא ישות קדמונית שירדה תפילת יוסף באלדוגמ כפי שראינו אותהאקסיסטנציה

האלהתפיסות הלפי )בראשית רבה א ד (מחשבתן של ישראל קדמה לכל דברמתונה יותר אומר המדרש לפני שעם ישראל בא לעולםעודשבטים היו נחלת יי הישראל

פסוק הבא הגם ם נתן לו את השבטים שהם חלקו וחבל נחלתו של יי מימות עולndash ויתן לו נחלתולאור זה ניתן להבין שנים עשר שבטים שהיו קיימים בצורה זו או אחרת אותו רעיוןאת מביע רעש-לחלק שנים ויציבהו לשבטים

וכך מפרש את דברי בן סירא בעל ניתנו ליעקב במסגרת הקמת הבריתבמחשבה או בעולם העליון משחר הימיםאזכיר סדר העבודה יוסי בן יוסי( כשוטרי רקיע ר שבטעש-שנים ברכות הוריו ירש תאוות הפיוט הקדמון

מוגהים ומבוארים עם מבוא וחילופי נוסחאות בידי אהרן מירסקי יוצאים לאור סדוריםפיוטי יוסי בן יוסי גבורות )206-122 עמ אתשנ מוסד ביאליק ירושלים

ויעקב האזינו גבולות העמים בndashשונה ) ההצבה(לה ואילו אובייקט הפעו זיקה לשוניתביש להדגיש שכאן מודבר 59 בבן סירא

)יאבן סירא מה (אל]שבטי ישר[למספר כל אבן יקרה לזכרון בכתב חרות השוו בתיאור אבני החושן 60 181 עמ נחלת ה זו גם מסקנתו של שמואל ליונשטם 61 Hayward Interpretations of the Name Israel p 93ff Bruce Vawter Prov 822 Wisdom and ורא 62

Creation JBL 99 2 (1980) p 206 Benjamin G Wright No Small Difference Sirachs Relationship to its Hebrew Parent Texts (SBL Suppl Series 26) Atlanta CA 1989

63 Walther Eichrodt Theology of the Old Testament Volume II Translated by J A Baker Philadelphia 1967 p 196 Heiser Michael S lsquoDeuteronomy 328 and the sons of Godrsquo

Bibliotheca Sacra 629 (2001) pp 52-74 88 עמ )25הערה 9 עמצוין לעיל( אמונות המקרא קנוהל From the Stone Age to Christianity (Baltimore Johns Hopkins דעתו המוקדמת של ויליאם אולברייט ורא 64

p 226 וורא W F Albright lsquoSome Remarks on the Song of Moses in Deuteronomy XXXIIrsquo Vetus Testamentum 9 4 (1959) p 343

ואילך17 עמ )44הערה 133 עמצוין ב (האמונה במלאכים אלכסנדר רופא ורא 65צחון במאבק ילאחר נשבאים יש לומר באופן כללי שחלוקת נחלות שייכת באופן מהותי למעשה בריאה או המלכה 66

אנומה אליש לוח ו לדוגמאורא מחייתופעולתותחום ממשלתואת במסגרת הזאת האל קובע לכל נברא קמאי deus otiosusלא נראה שמדובר על חלוקת ירושה על ידי האל הפורש 884תיאוגוניה הסיודוס 39-46

בשורות הבאות של לדוגמא נים וחלוקת העמים מופיעחלוקת הזמובין הקשר בין חלוקה קוסמולוגית של הארץ 67 ( 1Q 33 X 12mdash 16 ) מגילת מלחמת בני אור בבני חושך

238

יש מקבילות ברורות בספרות הקות ביותר של המורשת המיתית במקראשהוא אחת הדוגמאות המוב לקטע זהשים שנה משמש חומר עיקרי להשוואה בין ושלומפורסם ביותר שכבר יותר ממאה ההטקסט מזרח הקדוםה

המוטיבים ד אח68סיפור הבריאה הבבלי מיתולוגיה של המזרח הקדום הוא כמובן אנומה אלישההמקרא ובין שמתרחש לפני בריאת דאי מאבק האל עם המפלצתוד הוא בוומה אליש ובין מזמור עהמשותפים בין אנ

זמני את ים הוא בריאת המאורות שקובעםהראשון מביניה צחוןיאך ענייננו כאן במעשי האל לאחר הנ העולםיץ קשר בין הצבת גבולות הארץ ובין יצירת קהמה ד נשאלת השאלהלמקרא מזמור ע ת השנהוהיום ועונשורות (לוח הרביעי הבסוף חמישי של אנומה אלישהנראה שנוכל לענות עליה כאשר נתבונן בלוח וחורף

הוא מבתר את גופתה ועושה את מתחיל את מעשי הבריאההוא אחרי הריגת תיאמת דמתואר כיצ) 146-135של ( אל התהום ndashפסו הוא מודד את א) ה השני עתיד לשמש למלאכת הארץיחצי(מכסה לשמים האחד ה יחצי ומכונן כנגדו בשמים את היכל האלים ndash שעליו עתיד להיווסד הארץ בן זוגה של תיאמת )קרקעיים-תתהמים ה

69בהמשך ישיר לתיאור זה נאמר בתחילת הלוח החמישי

מעמד) שמיםב(יצר 170

ליםו לאלים הגדהציב 2

71מזלות כבים בדמותםו כ

72

בולותהגביל ג הודיע שנה 373

עשר הירחים שלשה כוכבים לאחד-הציב לשנים 4 ת ימי השנהוק את חקקר אשר חאח 5 )שמים(ת ונברו להודיע מערכ-כוכב מעמדיסד 6 גם אחד ndashלכל יחטאו לבל יתרפו 7 אנלל ואאה כונן אתו מעמד 8פתח דלתים 9

74 השתים) השמים(בצלעות

יןלשמאל ולימ חזק בריחים 10

1 uacute-ba-aacuteš-šim man-za-za an DINGIRDINGIR GALMEŠ

2 MULMEŠ tam-šil-su-n[u] lu-ma-ši uš-zi-iz

3 uacute-ad-di MUANNA mi-iṣ-ra-ta uacute-ma-aṣ-ṣer

4 12 ITUMEŠ MULMEŠ 3TAAgraveM uš-zi-iz

5 iš-tu UD-mi ša MUANNA uṣ-ṣ[i-r]u uacute-ṣu-ra-ti

6 uacute-šar-šid man-za-az dni-bi-ri ana ud-du-u rik-si-šuacute-un

7 a-na la e-piš an-ni la e-gu-u ma-na-ma

8 man-za-az den-lil u deacute-a uacute-kin it-ti-šu

9 ip-te-ma KAacuteGALMEŠ ina ṣi-li ki-lal-la-an

10 ši-ga-ru ud -dan-ni-na šu-me-la u im-na

ה מפלגי חוקי ו ארץ בורא ה עבים ] וד[כב אוצרות קדושים ממשלת ו רוחות משא ו 12 מותותה מבקע ו נהרות מקוי ו ימים חוג ה ] ים[פר עם ה צאצאי כול ו ערבה ארץ ו מדבר ל 13 משפחות מושב עמים מפרד ו לשון בלת עו ][ ולת ו אדם ניתתב כנף בני ו חיה מעשי 14 קצי ו שנים תקופות ו קודש מועדי ] [ארצות נחלת ו 15

ד מזכיר את בריאת הארץ במזמור עשתוך שימוש בלשון אוגרפית של הארץיג-בתחילת הקטע מתוארת חלוקה פיסית ndashלאחר מכן )כה יאשיתבר כי בימיו נפלגה הארץ ndash ארץ וחוקי מפלגיה( י אשיתואת התפלגות בני נח בבר

רוב הביטויים שאובים מבראשית י(ח י ובדברים לבאשיתתוך שימוש שוב בבר ל הלשונותיחלוקת העמים ובל ) האזינו נחלה שאינו מופיע שם ובא מלהוציא לשון

בטים ילה ספר בראשיתלבמיוחד ו ספרות עצומה מוקדשת לאנומה אליש ולהשוואה בין יצירה זו ובין המקרא 68 S Langdon The Babylonian Epic of Creation Restored from the recently ורלבנטיים לדיוננו כאן ראה

recovered Tablets of Aššur Transcription Translation and Commentary Oxford 1923 שמכיל Wayne Horowitz Mesopotamian Cosmic Geography פירוש מפורט להתחלתו של הלוח החמישי

(Mesopotamian Civilizations 8) Eisenbrauns Winona Lake Ind 1998 p 114ff Benno Landsberger James V Kinnier Wilson The Fifth Tablet of Enuma Eliš JNESתעתיק לפי 69

203 (1961) pp 154-179 )170 עמndashפירוש 157 ndashתרגום האנגלי ב 156 בא בעמותעתיק של הקטע המ W G Lambert Simon B Parker Enuma eliš Theלפי טקסט של( גם תעתיק של וואן הורוביץ ורא ואילך

Babylonian Epic of Creation the Cuneiform Text Oxford 1966 (וכן התרגום האנגלי בספרה Mesopotamian Cosmic Geography p114ff אך עדיין נפוצה של כל הטקסט עם תרגום מהדורה ישנה

Leonard W King The Seven Tablets of Creation The Babylonian and Assyrian LegendsאנגליConcerning the Creation of the World and of Mankind London 1902 לאחרונה יצאה מהדורה

Philippe Talon The Standard Babylonian Creation Myth ום צרפתיג עם תעתיק ותראקלקטית חדשהEnūma Eliš Helsinki 2005 כמו ונותתרגומים שונים לאנגלית מופיעים באנתולוגיות שANET התרגום העברי

זתל אביב תשנ עם עובד אנתולוגיה משירת המזרח הקדום בימים הרחוקים ההם שפרה ויעקב קליין על פי שndashעלילת הבריאה (נפלד יבזמן כתיבת חלק זה של העבודה נעלמה מעיני מהדורת מצוינת של משה וי[ ואילך 33 עמ

שמכילה הן את )גירושלים תשל החוג למקרא האוניברסיטה העבריתערות תרגום והאנומה אליש הבבליתמוזר הוא ששפרה וקליין לא הזכירו מקבילות המקראיותה השמות דגש על הערותהתעתיק הן את התרגום והן את

] מהדורה זוו שורש משתקף גם במילה אות 172-170 עמ וילסון- דיונם של לנדסברגר וקנטורא mazzāzu manzāzuאכדית 70

וגם )הכג בכים מל המקטרים לבעל לשמש ולירח ולמזלות ולכל צבא השמים תהנזכרת במקרא פעם אח( מזלשבא מאותו שורש מופיע כמה פעמים בקטע )izuzzu (ušzizפועל ה) לבאיוב לח התציא מזרות בעתו( מזרותב

ולפרקים עמדה שפירושה מעמד אותו שורש משתקף גם במילה מזוזהלפי דעה רווחת הציבשלנו ומתורגם כהוצאת גילגוליהן של הצהרות אמונה עשרת הדיברות וקריאת שמע משה ויינפלד (חלל הדלת היא מתפרשת גםיח כמו כן דלתות ובר של הקטע10-9דלתות ובריח מוזכרים בשורות ) 143 עמ אתל אביב תשס הקיבוץ המאוחד

הקבלה בין בני אל ובין הכוכביםהן י שכבר צוטט לעיל לעני)י-ולח(מוזכרים כאמצעי לחסימת הים בקטע מאיוב על מה אדניה הטבעו או מי ירה אבן פנתה

239

ה מערכות של שלושהים עשרתש אל רום השמים קף והולך אל המרכזיההתיאור מלאכת השמים מתחיל מן

כוכבים האלה קשור לקו ה תפקידם של 76נהיה עם הזמן לגלגל המזלותש צורה קדומה של מה ן ה75כוכביםאת מסמנים ) הליאקלית(הם עצמם בעלייתם ובשקיעתם זריחתם של שמש וירחל לשקיעתם ו77אופקהוקרובים אליהם ביחס לכוכבים שנזכרים ( בהיותם קשורים לקצות השמים והארץ 78העונות השנאת דשים ווחה

מזלות מתקשרים ה מקום ששם קבועים שערי השמש פת השמים נפגשת עם הארץילמקום שבו כ )בהמשךאפשר צחון על תיאמתי הואיל וקביעת המזלות מתרחשת סמוך לנ79ב שערים או עמודים שבקצות העולםלי

ברן יחד כוכבי בקר ויריעו כל בני אלהים

ויסך בדלתים ים בגיחו מרחם יצא בשומי ענן לבשו וערפל חתלתו

אשים בריח ודלתיםואשבר עליו חקי ו Langdon pp 149-151 ורא )בתי זודיאק (בתיםמעמדים האלה נקראים גם ה

לעילורא ušziz אכדית 71והראני והשוו גם קטע מן הגניזה שבו רבי ישמעאל מספר על ידע אסטרולוגי שמסר לו מטטרון lumāšuאכדית 72

]ן)[ם(עשר מזלות וגם מלושיה-והראני שנים תורה אותיות של לבנוהאת כולם באצבעות ידיו כאב שהוא מור)Geniza-Fragmente zur Hekhalot-Literatur 12 (T-S K 2195L) 2b l13-14 p137 (י גרינפלד לפי ח

ומקורה אכדית ) malwšēכמו סורית ומנדעית (ומיכאל סוקולוף המילה מלושיהן מציינת כאן את סימני הזודיאק lumāšu ראו Jonas C Greenfield MSokoloff Astrological and Related Omen Texts in Jewish

Palestinian Aramaic JNES 483 (1989) p 211 בהוראה זו מלוש המילה קיסטר מנחםכפי שהראה עמ )אתשס(ב -א לשוננו סג שלוש מילים מצפוני מגילות מדבר יהודה ראו )4Q439(מופיעה כבר בקומראן

36-35 73 miṣrata uacute(m)aṣṣer השוו גבולndashמלשון מצר צייר מצריםצרנוכל לתרגם רש האכדיואם נבקש לשקף את הש

לצייר (eṣēru uṣṣuru הפועל אשר גבולות יכונן šaacute eṣ-ra-ta uacute-kin-nu שורה א לוח ז תואר מרדוך כאןאת הלפועל זה ולשמות העצם GIŠ]UR שומרית uszligurtu אכדית ndashחס בראש וראשונה לצורות מאגיות י מתי)לצור צורה

5שורה השוו כאן(וחקיקת חוקים קביעת תבנית של תכנון ושירטוטמופשטת יותר האלה ישנה משמעות נוספתבהיכל רה וקליין תרגמו ששפ ina ki-iszlig-szligi NAMMEŠ (šimāti) a-ma-an GIŠ]URMEŠ 79 וכן לוח א )במעון החוקות הגורלות

The notion of orderly patterns in the planetary heavens is extremely ancient in Babylonian astronomy it is in fact the basis of Babylonian astrology In Mesopotamia we have a term which appears in Sumerian as GIŠ-]UR and in Accadian as uszligurtu both of which mean outline plan configuration plan of a building immutable destiny The beginnings of astrology undoubtedly came through the Sumerian concept of GIŠ-]UR where plans and configurations in the heavens were considered to be the prototypes of what is found on earth (William F Albright Neglected Factors in the Greek Intellectual Revolution Proceedings of the American Philosophical Society 1163 (1972) p 235)

וורא Menahem Kister Commentary to 4Q298 pp240-241 והשו גבולין הוראה דומה במילה ילענ( להקיף במעגל המאגי ndasheszligēru uszligszliguruבנוסף יש לציין עוד הוראה מיוחדת בפועל ) 134הערה 151 עמ לעיל

Erica Reiner Astral Magic in Babylonia Philadelphia ורא מעגל מאגי ndash uszligurtu ו GIŠ]URובהתאם American Philosophical Society 1995 p 58 CAD s v gišEacuteur Herbert H Paper lsquoNotice of a

Posthumous Manuscript of Ernst Herzfeldrsquo JAOS 761 (1956) p 33 ש גם עם מילה אותו פועל משמ 83הערה 240 עמ להלןו ורא137-138 עמ CAD XXI ורא zissurucirc ndashאחרת למעגל מאגי

hellipThe Babylonian Epic of Creation p152 n3 The word miszligrata in this passage לנגדון השוו גם design sign of the zodiac and certainly identical in meaning with uszligurtu sign of the zodiac Sum

gišHAR לפי זה יש קשר בין 2הערה 154 עמ עודווראmiszligratu uszligurtu יווני המונח ה וביןσημεῖον סימן זודיאק

שומרית (בר בשערים וין מדיענהלפי ה כדי להתקרב לביטוי המקראימתרגמים נקטו לשון זהנראה ש 74KAacuteGALMEŠ אכדיתabullāti (במערבוndash וכנגדם ומסתבר שהיו כמה שערים במזרחו של עולם

B L van der Waerden Babylonian Astronomy II The ורא או שלוש מערכות של שנים עשר כוכבים 75Thirty-Six Stars JNES 81 (1949) pp 6-26 Johannes Koch Neue Untersuchungen zur

Topographie des babylonischen Fixsternhimmels Wiesbaden O Harrassowitz 1989 ב חלקים שווים מופיע לראשונה בתחילת המאה גלגל המזלות כרצועה שמסביב לקו המילקה המחולקת לי 76

Asger Hartvig Aaboe Abraham Joseph ורא אה התגבש במהלך המאה השישיתס וכנרהחמישית לפנהSachs Two Lunar Texts of the Achaemenid Period from Babylon Centaurus 14 (1969) pp 1-22

Mesopotamian Cosmic Geography p 234ff ורא 77 136 עמ כרך א OTP 21 חנוך הסלאבי פרק ג תברייתא דמזלו מעשים וימים הסיודוס לדוגמאורא 78 Wayne Horowitz Mesopotamian Cosmic ראו הארץ מצטיירת כדיסק שטוח לפי תמונת העולם הבבלית 79

Geography pp 331ff

240

גבול האבני את יש להזכיר כאן 80ה בין השאר את מעשה גידור הקוסמוס מפני כוחות הכאוסלראות בהציב לשון 81 חקקו את צורותיהם של אלים ושל מזלותןשהיו בצורת מצבות שעליה kudurru ותמסופוטמיה

על הגבול רומז למצבה העומדת) כהמשלי טו יז עחיליםתה יט יטהוישעי ח לבריםדב(במקרא גבול אתה הצבת כל גבולות ארץ קיץ וחרף אתה יצרתם לאור כל האמור אפשר להבין את המשפט 82ושומרת עליושתוחמים את גבולות ) שנקראו באנומה אליש צלמים של האלים הגדולים(ב מזלות האל הציב י באופן כזה

גבולות הארץ הם בר שהוצע כאןהסהלפי קובעים את חוקיה ומועדיה ובין השאר את עונות השנה הארץגבול שמת בל יעברון בל כמו שנאמר המגנים עליה מפני כוחות תוהו יםבראש ובראשונה הגבולות החיצוני

אשר שמתי חול גבול לים חק עולם ולא יעברנהו ויתגעשו ולא יוכלו )ט קדיליםתה (ישבון לכסות הארץ יחד 84)כזשלי חמ ( על פני תהום83בהכינו שמים שם אני בחוקו חוג )כב המיהויר (והמו גליו ולא יעברנהו

של הזאת מתבססת על סטרוקטורההחלוקה מן הגבולות האלה נגזרת גם חלוקה פנימית של הארץ אתעם זמחד וציוני ) טבור העולם(פקי הם נקודת המרכז ושמאפיינים חשובים שלו בממד הא המרחב הסקראלי

במקרה הפשוט ביותר (בהתאם לכך שטח הארץ מתחלק לסקטורים קצות העולם מאידךתרוחוכיווניםהגבולב ארצות וכן חלוקות מפורטות ומורכבות באופן כזה מופיעה חלוקה לי85הנפגשים במרכז) רבעיםהלארבע 86דאי עתיקה יותרובמקורות יהודיים חלוקה תריסרית נזכרת במפורש במדרשים מאוחרים אך היא בו יותר

ביה יי צור עולמים מלמד87

ששתים עשרה ארצות ברא הקדוש ברוך הוא כנגד שנים עשר שבטים וארץ ישראל וירושלים ועיין סדר שסו עמ בתי מדרשות א א דבראשית רבאסידור רב (באמצעיהם שנאמר יצב גבולות עמים למספר בני ישראל

)838 סינופסיס כג עמ שם אות ו רבה דבראשית

ולם כולו ובין המים ובין הרקיע שם תלויים ועומדים גלגל חמה ולבנה וכוכבים ומזלות ומאירים לכל הע והשו 80

יש לשים לב לעובדה שגלגל חמה ולבנה וכוכבים )187-182 אנזי שכטר ג מעשה בראשית (ומושלים על תהום לטים על התהוםוומזלות עומדים בין המים שמקיפים את הארץ ובין הרקיע והם ש

אבי רא אלא במקומות מקודשים מצבות הללו לא עמדו בפועל בגבולות השדותהנראה שעל פי רוב 81 Divine Service and Its Rewards Ideology and Poetics in the Hinke Kudurru (Beer-Shevaהורביץ

Studies by the Department of Bible and Ancient Near East vol 10) Beer-Sheva 1997 pp 1-8 אך ידי כוח דמויות האלים והמזלות החקוקים עליהןעל בין השאר גם לפי דבריו תפקידן היה לשמור על גבולי הנחלה

Katryn E Slanski Classification Historiography and Monumental Authority The עודוראBabylonian Entitlement narucircs (kudurrus) Journal of Cuneiform Studies 52 (2000) pp 95-114 idem The Babylonian Entitlement Narucircs (Kudurrus) A Study in Their Form and Function

Boston American Schools of Oriental Research 2003 יצגת את האל המגן על ימצבה מ) 1 זו את זוותאיתפקיד המצבה יכול להתפרש בדרכים רבות שלא בהכרח מוצ 82

וממילא גם הגבול שהיא עומדת מצבה) 3) טראליתמאגיה אס(עליונים הכוחות ההיא מושכת למטה את ) 2נחלה ה כריתת הברית וכדומה מצבה מזכירה לפני האל את אקט הנתינה וחלוקה) 4 נתונים להשגחה מיוחדת של האל עליו

שמים עצמם או עצמים השמים או המשמשים גרמי ש על דרך ndashמצבה משמשת כעד ) 5שמבסס את חוקיות הנחלה הזה ועדה המצבה אם אני לא אעבר אליך את הגל הזה ואם אתה לא תעבר אלי את הגל הזה עד הגל יציבים אחרים

)נב להאשיתבר (ואת המצבה הזאת לרעה חוק ובין חקקeszligēru uszligurtuעל התאמה בין eszligēru הקיף במעגל מאגיהוראה ה על 73הערה 239 עמ לעילורא 83

Morris Jastrow Nebopolassar and the Temple to the Sun-God atו השונות ראןחוקה על הוראותיהSippar The American Journal of Semitic Languages and Literatures 152 (1899) pp 80-81 Sol Cohen Victor Avigdor Hurowitz lsquoawh lbh ~ym[h twqxrsquo (Jer 103) in light of Akkadian lsquoparsursquo and

lsquozaqiqursquo referring to cult statues JQR 893-4 (1999) pp 277-290 משפט הזה בהקשרואת הין לראות ימענ 84

באמצו ) כח( על פני תהוםבהכינו שמים שם אני בחוקו חוג ) כז( עד לא עשה ארץ וחוצות וראש עפרות תבל) כו( שחקים ממעל בעזוז עינות תהום

כז מדובר וק לפי זה מסתבר שבפס על רום השמים ומעמקי תהוםndash כח וקבפס כו מדובר על מלאכת הארץוקבפס על רצועה תחתונה של השמים וקו מקיף ומגן על הארץ

85 Francesca Rochberg-Halton lsquoNew Evidence for the History of Astrologyrsquo JNES 43 (1984) p127 Franz Cumont La plus ancienne geacuteographie astrologique Klio 9 1909 pp 263-273 Stefan ורא 86

Weinstock The Geographical Catalogue in Acts II 9-11 The Journal of Roman Studies 381-2 (1948) pp 43-46 James M Scott Geography in Early Judaism and Christianity The Book of

Jubilees (Society for New Testament Studies Monograph Series 113) Cambridge 2002 פסוק הובין השבטים על סמך יהתכן שהוא מתבסס על הקשר בין שם יי טיבו של הלימוד הזה לא ברור כל צרכו 87

ב כרמז לי ב הנדרשת נוטריקון י ביההיא שהמילה שנראית עיקר אפשרות אחרת) ד קכדיליםתה ( יהשבטיאלא שמעתיקים בקלות הינכתבת במקורות מוקדמים על פי רוב כ האות הו ב שמות האלאו י האותיות שמופיע לפני הקטע שה בראשיתמעהנה הטקסט של הנדרשת כשם אלוהי י הי האפים אותה לימחל ו ורא833 ו430סינופסיס השס עמ א הטקסט בבתי מדרשותורא(הוא השתבש הרבה בהעתקות שונות הנדון Nicolas Sed lsquoUne cosmologie juive du haut moyen age la Berayta di Malsquoaseh Bereshitrsquo Revueעוד

des Etudes Juives 1241-2 (1964) p 28 י לונדון כOr 6577 ואציע כאן את מה )א20 עמ 736מרגליות שנראה לי לתקן בו

241

תריסרי חוזר הדגם שהמסתבר ב ארצות נקשרת כאן למעמד מרכזי של ארץ ישראל וירושליםקת העולם ליחלומקובלת של הבהתאם לתפיסה ב שערים של ירושלים ושל המקדשבי על עצמו בחלוקת הארץ לשבטים

ל קווים ת את כל החלוקות הללו כמבוססות עו אפשר לראמעגלי הקדושה הערוכים סביב המרכז הסקראלי 88 מן המרכז עד קצות העולםיםרדיאליים הנמשכ

במבנה של באותיותיהם וצירופיהם בשמותיו ברובד האלוהיתבסופו של דבר חלוקה תריסרונית מושרש 89המרכבה או אף בדמות אנתרופומורפית של האל עצמו

ות היום ושתים עשרה שעות הלילה וכמה הן אותיות שבהן נתחתמו שמים וארץ שתים עשרה הן כנגד שתים עשרה שעושנים עשר חדשי שנה ושנים עשר מזלות ושנים עשר שבטים ושתים עשרה ארצות וכולן על שמותם של שבטים שנאמר

אהיה אשר אהיה ) שמות ג יד(יצב גבולות עמים למספר בני ישראל ואלו הן שתים עשרה אותיות שנאמר ) דברים לב ח( ) אות ה ו-אותיות רבי עקיבא נוסח א ( אהיה הרי שתים עשרה אותיות אהיה שלחני עליכם שלש פעמים

94 וכן הלאה360 14493 7292 3691 2490הדגם התריסרוני יכול להוות בסיס גם לחלוקות מפורטות יותר של לכן היו ו 95םימתחלף במסורות רבות בשבעים ושתי) שליחים זקנים מלאכים לשונות אומות(המספר שבעים

ה את השמים ואת הארץ שנאמר אלה תולדות השמים והארץ א בראשית מהו בראשית באות אחת ברא הקבד

ה בטבעת ב וחתמז והעהי ברא שמים וארץ העה בראם באות ה]יבה) [אבה(בהבראם אל תקרי בהבראם אלא אין כל ] יהם אהבחות[ )בחותמיה(שאלו לא חתמה ] יהם אהבחות[ )בחותמיה(אהיה אשר אהיה ומפני מה חתמה

באותיות) [באותיותיה( מפני שלהבת אש וכל מי שהוא בא לדרוש ] יה באותיות) [באותיותיה(בריה יכולה לדרוש בראשית ברא לפיכך נאמוחתמן בחותמו ] יה תיותאו) [אותיותיה( היה מתמלא כל העולם כולו אש לפיכך סתם ]יה

O1531 833 השלמה אפשרית לפי סינופסיס ndashאלהים ידועההדרשה הדרשה שמופיעה בקטע ובין היש להבדיל בין ד מה טעמא ואחד ביויוחנן בשתי אותיות נבראו שתי עולמות העולם הזה והעולם הבא אחד בה רבי אבהו בשם ר

ד אלא מן מה דכתיב אלה תולדות א ואי זה מהם נברא ביוצור עולמים ואין אנו יודעין אי זה נברא בה יכי ביה יא י ב הירושלמי חגיגה פ(א והעולם הבא נברא ביוד א בראם הוי העולם הזה נברא בהוהארץ בהבראם בה השמי

)י -בראשית רבה יב ב בבלי מנחות ט עוהשוו עז טור ג בעי ברא באות הואילו לפי הקטע שלנו האהעולם הזה נברא ב) רק(ירושלמי ובראשית רבה מוכיחים ש יבבל

ה האלה מסוכנות ביותראותיות י ימוחלפת בשמה ה ה אותהדבר זה יוצא מכך ש בז והעהשמים וארץ העה הפסוק ndashרומזת למקורה של התפיסה תשלהבמילה ה יה מפני שלהבת אש אין כל בריה יכולה לדרוש באותיות

) 69הערה 114 עמבסוף לעילוראו ו חיריםשיר הש( רשפיה רשפי אש שלהבתיה המקראי Wayne Horowitz Mesopotamian Cosmic Geography p156בבלית שמובאת אצל השמים ההשוו מפת 88

42-20 עמ שםוקונצנטריים במפת העולם הבבלית ראהעיגולים הין יולענאלא מלמד ששנים עשר המאי שנים עשר שבטי י אלוהית- פניםהב שבטים מהווים סטרוקטורבספר הבהיר י 89

111 107 83-76 70 67 64-63 סעיפים שםוורא) 169 עמ מהדורת אברמס 82סעיף (הלהקבשבטים Joseph M A Baumgarten The Duodecimal Courts of Qumran Revelation and the Sanhedrin ורא 90

JBL 951 (1976) pp 59-78 אותיות של הסיבה נוספת לחשיבות המספר בעולם ההלניסטי קשורה בהיותו מספר 281-280 עמ )63הערה 85 עמ צוין לעיל( Gedaliahu Stroumsa Form(s) of God ורא היווניתאלפביה

שם17 והערה 85 עמ )ותשס( 59-57דעת פורפוריתה של הלנה מטרויה וקידוש השם יהודה ליבסצגים הם יאם אמנם מי להתבאר בדרך זהיםשיעקב ראה על שתים עשרה מדרגות הסולם יכול פנים העשרים וארבע

רחל ) 7הערה 6 עמ צוין לעיל (מקדש ומרכבהבספרה ) שם9 והערה 229 לעיל עמורא(את שרי האומות עמ (המחלקים את מרחב היקום לעשרים וארבעה חלקים מרחביים שנים עשר גבולי אלכסוןאליאור מדברת על

ואין קשר בין חלקים24אין במרחב היקום מופרך זהמשפטלן יא-לדעת מאיר בר אך לא מפרשת דבריה) 62אמנם ) 131-114 עמ )דתשס(מועד יד קורת בימאמר ב ( גבולי האלכסון שבספר יצירה לדבריה של הכותבת12

איני יודע כיצד תתקיים על )כפי שהיא מצטיירת בספר יצירה(אלכסון הממדית של גבולי -אם נחזיק בתפיסת תלתנקבל וים במישור שנפגשים בנקודה אחתואלכסון כקהלי גבואת אך אם נתאר חלקים24-ידם חלוקת המרחב ל

12 חלקים וכנגדם 12- רדיוסים שמחלקים את המישור ל12לחלופין אפשר לתאר חלקים24-חלוקת המישור לגולים י רדיוסים בתוך שני ע12או פת השמיםי באופן דומה את כות במרכז השמים ומחלקותקשתות שנפגש

נאמריבירושלמ אפשר להוסיף את השיקול הפרשנייאומטרגיהלשיקול קונצנטרייםר יוחנן לא גלו ישראל עד שנעשו עשרים וארבע כיתות של מינים מה טעמא בן אדם שולח אני אותך אל בני א

סנהדרין (אל גוי המורד אין כתיב כאן אלא אל גוים המורדים אשר מרדו בי ישראל אל גוים המורדים אשר מרדו בי )בנג ע

אלא כלומר הרבה והרבה כתות של לאו דווקאלדעת מפרשים אחדים המספר כיצד הגיעה הגמרא למספר זה משתדל להסביר את המספר כמכפלה של מספר השבטים שהם קרבן העדהלעומתם ) פני משה (מיני מינות

יש תקדים במקור תנאי לרעיון הכללי ךא הפירוש שהוא מציע נראה דחוק ם הנזכרים בפסוקיהגויששים יוסי הגלילי אומר הרי הוא אומר ששים המה מלכות ושמונים פילגשי אליעזר בנו של ר ר יצב גבולות עמים

יצב גבול עמים אין כתב א יצב גבולות עמיםד מ לאבותינו לא ירדו במצרים אלא בשבעים נפשושמונים הרי ק )ספרי האזינו ו( חלקים במספר בני ישראל ת ליטול בכאן אלא יצב גבולות עמים זכו אומו

פרשני דומהההיגיון האך ) אומות שכנגד שבעים נפש מבני ישראל140כאן מדובר על (אמנם המספרים שונים ד עמיםד כתות וכגיון יכול להוליד כיאותו ה לשון רבים בלתי צפויה רומזת להכפלת המספר

Wilhelm Gundel Dekane und Dekansternbilder Ein Beitrag zur Geschichteter Sternbilder derורא 91Kulturvoumllker (Zweite Auflage) Darmstadt Wissenschaftliche Buchgesellschaft 1969 שלום The

242

עומד שיקול לפחות בצורתה המקורית לשונותמסורת של שבעים אומותהרי ום שהניחו שאף מאחרבי אסטרולוגי

ישראליצב גבולות עמים למספר בני אלנקודות שהועלו תוך דיון בפסוק האפשר לסכם כאן את נו לתחילת ישוושה אתה הצבת כל גבולות ארץ קיץ וחרף אתה יצרתםפסוק המתוך לנו להמשךותשדרוש

עונות את גבול הארץ וגם את תריסרונית שקובעת הסטרוקטורב הסקנו שמדובר שי מאנומה אלישילוח החמהמצד שני ראינו שגם נוסח המסורה המדבר על מספר בני ישראל וגם נוסח השבעים שמדבר על מספר בני השנה

מסר של התאמה מספרית זו בקונטקסט המשמעות ואת העתה עלינו להסביר אל יכול לרמוז לאותו מספר מקראיה

הבריאה לפי המסופר שם דו מאת שזיקתו למקרא בולטחמישי של אנומה אלישהישנו עוד נושא אחד בלוח סד את יאך לסיומה היא מגיעה כאשר מרדוך מכריז בחגיגיות על כוונתו לי מתחילה מקביעת גבולות הארץ

כותרת ותכלית כל מעשי הבריאה שלוה גולת ו ז96המקדש המרכזי של בבל

רדך את פיהו וידברמפתח 117 ענה את האלים אבותיו דבר 118 המושב אשר כוננתם על האפסו 119 אשר בניתי אנכי מעליכם נכח האשרה 120 מקדש- חזקתי קרקע מקום-מתחת 121 מושב חמדתי) יהי(לו נא בית-אבנה 122 קדש בקרבו-איסד היכל 123 מלכותי אכין אועיד דבירי 124 כאשר תעלו מן האפסו אל המפחרת 125 להכיל קהלכם מלונכם) יהי(במקום ההוא לו 126 כאשר תרדו מן השמים אל המפחרת 127 להכיל קהלכם מלונכם) יהי(במקום ההוא לו 128 בתי האלים הגדולים אקרא שמו בבל 129 אנחנו כקרבה נבנה מקדש 130

97שישיהמימושה של הכרזה זו מהווה נושא מרכזי בלוח כי הלמו באתהאננ 131 שנה אחת לבנו לבניה 132

Tradition of the Thirty-six Hidden Just Men The Messianic Idea in Judaism and other Essays on

Jewish Spirituality New York 1971 p 251ff 92 Nicolas Sed Les douze hebdomades le char de Sabaoth et les soixante-douze langues Novum

Testamentum 212 (1979) pp 156-184 Gedaliahu Stroumsa Form(s) of God p 280 William R Schoedel Scripture and the Seventy-Two Heavens of the First Apocalypse of James Novum

Testamentum 122 (1970) pp 118-129 מיכאל שניידר 144-138 עמ הבטים חדשים קבלה משה אידל James Scott Geography in Early Judaism 308-306 עמ )94הערה 21 עמ צוין לעיל (ספר יוסף ואסנת

and Christianity pp 19-20 51-55 75-79 102-104 204-208 Francesca Rochberg-Halton ורא חלקים12-שבו כל מזל מתחלק ל δωδεκατημόρια זודיאק-מיקרו 93

lsquoElements of the Babylonian Contribution to Hellenistic Astrologyrsquo JAOS 1081 (1988) pp 57-60 217 141 74 המספר זה ממלא תפקיד חשוב באפוקליפס

השוו 94אמר לה הקדוש ברוך הוא בתי שנים עשר מזלות בראתי ברקיע ועל כל מזל ומזל בראתי לו שלשים חיל ועל כל חיל

לשים לגיון ועל כל לגיון ולגיון בראתי לו שלשים רהטון ועל כל רהטון ורהטון בראתי לו שלשים וחיל בראתי לו שקרטון ועל כל קרטון וקרטון בראתי לו שלשים גסטרא ועל כל גסטרא וגסטרא תליתי בו שלש מאות וששים וחמשה

)בברכות לב ע(אלפי רבוא כוכבים כנגד ימות החמה וכולן לא בראתי אלא בשבילך B M Metzger lsquoSeventy or Seventy-two Disciplesrsquo NTS 5 (1958-59) pp 299-306 ראו לדוגמא 95

Odeberg 3 Enoch p 51 ולענייננו רלבנטי במיחודJames Scott Geography in Early Judaism and Christianity pp 19-20 בעים ושתים אותיות אשר כמוהם מספר תוכן השם ש מעניינים מאוד דברי סעדיה גאון

וכנגדם סכום גבולות עמים וכמניינם סנדרי ישראל עם משה ואהרן כל הכנוים וגם כמספרם משפחות שבטי ישראלעשרה רוחות השמים -שתיםג מדבר על שבמקום אחד רס ויש להעיר עוד )183שורה זוכר חסדי אבותתפילה (

האסכולה הפייטנית של רב סעדיה מנחם זולאי 1שורה ח ברכי אברת ואמצת כונפשי לי-רהיטי ברכי (והארץ )141-108 עמ דתשכ מדרש הרבנים באמריקה-מכון שוקן למחקר היהדות ליד בית ירושלים גאון

Victor Avigdor Hurowitz I Have Built You an Exalted House Temple Building in Light of ורא 96Mesopotamian and Northwest Semitic Writings JSOT Supplement Series 115 (Sheffield

Sheffield Academic 1992 pp93-96 את ואדם נוצר כדי להעמיס עליו המקדש הוא מקום מנוחתם של אלים גם בריאת האדם קשורה לכינון המקדש 97

אליםיתה מקדמת דנא מוטלת על הימלאכה שהה

243

בהגיע השנה השנית 133 רוממו את ראשו נכח האפסו-האסגלה 134 אפסו העליון- בנו את מגדל 135 ולו לאאה לאנלל כוננו מושב לאנו 136 ב לפניהם בהדרשישב י 137 שרההשקיפו קרניו אל יסודי הא 138 אחר אשר כלו מלאכת האסגלה 139 יסדו האננכי כלם את משכנם 140 נאספו כלםאפסובמאות אשר -אות האגגי אשר בשמים וששמ- שלש 141 הרם אשר בנו לו מושב- בזבולהאדון 142 לכרהאבותיו הושיב את האלים 143 הנה בבל בית מושבכם 144 דותה רווח רננו בה 145

סיפור של מגדל בבל בנוי על ה מגדל בבל וסולם יעקב מיתוס בבלי זה משתקף בשני סיפורים בספר בראשית

יא של ספר בראשית-בדומה למה שקרה למסורות אחרות הכלולות בפרקים י בבלשם ה אירונית של דרשהרכי ובוני המגדל הם בני אדם ולא אלים ואף המגדל נועד לא לצ המיתוס הבבלי מקבל כאן צביון אוהמריסטי

שמימה הוא המגיע בו משתקף בית האלים הבבלי שראשו ששני הסיפור ה ארצית-אלים אלא למטרה פוליטית- הוא דתי) הבבלילהיאסגבדומה ל(תפקידו של בית אל בניגוד למגדל בבל בבראשית יא חלום יעקב בבית אל

אינו ndash אמפיקטיוניה ישראליתndash שבטיםהאל כמרכז שמאחד את שנים עשר פקי של ביתוהממד הא פולחני) הא ולבפרקים ל(התגלויות נוספות אלא נפרש בהדרגה בשתי זיון הראשון בבית אלימתפרש מיד בח

אבנים שהפכו למצבה אחתה הים עשרתסיפור על שהבט הזה של בית אל על ידי יההאגדה מדגישה את האדם יפוצו על פני כל ה רצויה לפני אלוהים היא כוונתו שבני הייתהנראה שהסיבה העיקרית שבניית בבל לא

הוכשל על ידואנושותה שישמשו המרכז המלכד את יר והמגדלסיון למנוע זאת על ידי בניית העינה ארץההים לבני נח הוא להתפזר ואלהועיד התפקיד שהיםוזמתו של אלומה שנמנע מאנשי דור הפלגה ניתן ליעקב בי

המקרא מתאר את בני נח כנשלטים להתלכד סביב מרכז סקראליndashהועד לבני יעקב שהתפקיד על פני האדמה לקצוות וגבולות הארץ קףילה המרחיקים אותם מן המרכז ומושכים לפריפריה ם צנטריפוגלייעל ידי כוחות

ובין השאר בין אותם הגבולות ובין תריסרוניהדגם היש קשר מיוחד בין גבולות הארץ ובין כפי שראינו לעיל לתאר את המרכז כמקום אפשר בעצם גם המרכז קשור לאותו דגם תריסרוני יחד עם זאת מזלותהשנים עשר

כמה בבתמונה מפורטת יותר אפשר להבחין בו נפגשים ומתאחדים שנים עשר חלקים וגבולות של יקוםשצוגים שונים של דגם יוכן הלאה עד לי שערי המקדש שערי ירושלים נחלות השבטים םמעגלים קונצנטריי

תריסרוני בתוך חלקים פנימיים של המקדש ובבגדי כהונה בית ndash ומאידך סיון להקים אחדות בדור הפלגה מחדינ ובר אפוא על תגובה כפולה למיתוס של בבלמדקטע משירת האזינו שנדון לעיל את הנראה שגם ניסה להשיג אותו דורשמה את הים נותן ליעקב ושבו אל אל

במקום זיקה 98אליז הסקרכח מדבר על פירוד העמים וסילוקם מן המר לבריםדב אפשר להסביר ברוח זהלמספר לפי נוסח המסורה לכוחות אלוהיים המציבים את גבולות הארץndashלמרכז באה זיקה לכוחות פריפריה

פסוק ה תוך אחדות ולא תוך פירודצג את אותם כוחות יהפסוק אף רומז לכך שעם ישראל זכה לי בני ישראלכי חלק יי עמו יעקב אלא מהיותו נחלת יי יםהבא קובע שדבר זה בא לא מתוך זיקת עם ישראל למקום מסו

ndashהו ואלא בת פסוקים הבאים מתארים כיצד האל מצא את העם לא במרכז העולם המיושבה חבל נחלתוהאל הופך את העם במקום שהוא לפני שתוחם המרחב הסקראלי מצב הארץ בטרם בריאהאת מתאר המושג

הים ומזכיר את רוח אלה דימוי ndash 99מרחף על קנוה יי לנשר השירה מדמה את נמצא למרכז מוקף ושמור הו הוא אכן מעשה בריאהו כינון המרכז הסקראלי באמצע התהמרחפת על פני המים בראשית הכל

שבו נפגשים כמה מן המוטיבים שנדונו 100)קדושתא לפרשת החדש( מפיוט של יניי קטעברצוני להביא כאן גבולות העולם האומרים בראשית הבריאה מהללים ומקדשים את שם האל האלשהציב גבולות העולם לעיל

הא המקור של שאר קדושת ישראל דשים ומזלותוח שבטים ותרכות תריסרונית הם שלוש מעקדושה משולשקביעת ירחים ומזלות והיא קרובה ביותר לקדושת האל )ןי ישראל עסקינהרי בקידוש החודש ע(הקדושות ין כבודוילמנתריסרוני של השבטים נקבע הדגם ה ואילו נים קלנדריים ואסטרונומייםנועדה למניי

פרק ( כל זה מצביע על זיקה לרשימת העמים ndash עמים שאולי נרמז כאן 7072מספר ה וכן )ולא הפצה(לשון הפרדה 98

מה שתואם דווקא את פרק יא הפסוק מדבר על פעולה אקטיבית של האל מצד שני ולא לסיפור של מגדל בבל) י יאת פרק ולא

ולהבאתו ) נחלהקרוב ל (סגולהים מופיע כאן בזיקה לבחירת העם לדימוי כנפי נשרה ו-ד שמות יטהשוו 99 )הר סיני(למקום קדוש

מובא לפי המאגרים של מפעל המילון ההיסטורי ללשון A 1162 אוסף פירקוביץ השניי סנקט פטרבורג כ 100 העברית

244

לשמך יאמרולםגבולות עולם אשר הצבתה מעו באות מלא כל הארץ כבודוי צ יידוש קדוש קדושק עשר- מירחים שניםדושק רעש-ים ממזלות שנדושק ]עשר-שנים[ משבטים דושק

דוש קדוש קדושק קבע למניין לבנה סדר ירחיםדושק קבע למניין סדר מזלותדושק םעשר שבטי- קבע למניין כבודו שניםדושק

דוש קדוש קדושק מכרובדושק מאופןדושק מחיהדושק

כל יאמרו לעומת לימד לעניו מולד החודשקומוממ הורהו לעבר זה החודשקומוממ חודש על זה החודש מניין כל ה עשקומוממ ]בעם) [פעמ( ן יפקומוממ

נאמר101בפיוט של קליר לראש השנה

ואם יצאה גזרה דחוקה ארקהיושבי לחבל

ומבלקהבבוקה ומבוקה]אשר[הסתכל בתבנית

102 בכסא חקוקה

ובתיבה אשר תחתיו פקוקה ונפשות צורים בתוכה נקוקה

זקוקהךובעטרה אשר בראש שראל בכינוי מחוזקהובשם י

ובדמות שבטים היא מעוזקהשכן בחזקהובין כתיפיו

103

ענה ובהם אתחזקהבהם אש

כבודהסא יחקוקה בכהדמות יעקב ב עלהמ שלמליציו- נציגיובזמן שנגזרה גזרה המשורר תולה תקווה ב המוקף בדמות השבטים ששמו ישראלעל ראש האלשבכתר בנשמות הגנוזות תחתיו

עדותם של השבעים ושל קומראן מכריעה את שבאשר לנוסח המקורי של הטקסטלסיכום דיון זה אדגישבאוגרית ולשבעים שבעים בני אשרהל מספר בני אלוכנראה צודקים המפרשים המציעים לקשור הכף

על ידו תפרש נו ידוע לבן סירא היהלמספר בני ישראלראינו שהנוסח יחד עם זאת עמים בלוח העמיםתריסרוני הקובע את הדגם ללפי פירוש זה גבולות העמיםאת קשרנו כמתייחס לשנים עשר שבטי ישראל

נו שתפיסה י והראהצבענו על הזיקה בין גבולות הארץ ובין שנים עשר מזלות או כוחות עליונים גבולות היקום כפי שהוא הובן על ח לבריםלקבוע שנוסח המסורה לדבעל סמך זה אפשר מעין זו מצויה כבר באנומה אליש

גבולות תונה שהאל השתמש בה כדגם בזמן קביעי מדבר על שנים עשר שבטי ישראל כמערכה עלידי בן סיראם באופן שבטיהב שאף הם תופסים את יהנוספיםמקורות את עדותם של הףצרלמסקנה זו אפשר ל העמיםעתה אפשר לומר שלצד התפיסה הזאת ובזיקה ו ו לעיל בהרחבה בדמות עליונה ואף אלוהית של יעקבנדנ דומה

שבטיםהב תה קיימת תפיסה עתיקה שמייחסת מעמד דומה לייאליה הי

3369 קמברידגי גניזה י הנוסח מכשינוי 83 עמ מחזור לראש השנה דניאל גולדשמידט מלך במשפט יעמיד 101

ADD המאגרים של מפעל המילון ההיסטורי ללשון העבריתלפי חוקהי בכ 102 שכינה נחזקהי בכ 103

245

מן הגניזה תפילת יעקב ג

104סולם יעקבנביא עתה את הנוסח העברי של התפילה מ

~אבינו יעplusmn תplusmnלplusmnתפ

חנוך מתושלח נחplusmn דplusmnר] [plusmn ייי אלהים אד2

הצדיקים אל נאדר על כסא כבוד] [ ייי אלהי 3105

האוחז[ ] תיך ה plusmnאplusmn נ4106

האוחז בארבע פינותplusmn בחלומי107

המכין את השמים בהוד כבוד תפארתו העולם כולו בזרועו5

הפותח ממעל לשמים חלונים כשיש6108

םאלהי השמיplusmnובהם כ

והיכנתה בהם דרך לירח סתר בלילה שלא יחשב אלים]י[ והוא נ7

~ מפניך רא להם והולכים שלא יחשבו אליםplusmnוplusmnקplusmn עוד ולכוכבים8

שרפים רועדים שש כנפים בשתים מכסים ואינם נדממים9109

104 Magische Texte aus der Kairoer Geniza herausgegeben von Peter Schaumlfer und Shaul Shaked

Band II (Texte und Studien zum antiken Judentum 64) Tuumlbingen 1997 pp 31-32 50-51 352 המתגאה על אך השוה ) 110הערה 174 עמ(לא תועד כלל -נאדר עלושהצירוף לייכט כותב שביטוי זה קשה 105

אדיר על )נהדרבנוסחאות אחרות ברכת יוצר אור לשבת אל אדון (ונאדר בכבוד על המרכבה חיות הקדש 589 569 555 548 סינופסיס מעשה מרכבה (אדיר על רזי מעלה ומטה אדיר על המרכבה המרכבהכל מופיעות רוב הדוגמאות )קליר (ונאדרתה על כל רוממו סובל עליונים קדוש הוא נאדר במרכבות מעונים )595

האוחז בארבע פינות העולם מה שנאמר בתפילת יעקב אצל קליר לביןסובל עליוניםבין השוו גם בהקשר הקדושה )בנוסח הסלאבי( נושא עולם כולו מתחת לזרעו ובזרועו

אוחז אחזה וכוו חזיתיndash חזהכאן צריך להופיע פועל כאשר שראיתי בחלומיכפי שמוכיח הטקסט הסלאבי 106ולא המצאת המעתיק היצירתי שניסה לשחזר ) בהשפעת מילת אוחז מופיעה בהמשך השורה(טעות של מעתיק רשלן

246 עמ ו108 ההער 245 עמ בןסוג שצוין הטעויות מ) 145 עמ(כפי שמשער לייכט את המקור המקוטע שלפניו דו מוכיחות שהטקסט שלנו יצא מתחת ידו של מעתיק רשלן מא114הערה

) 144-145 עמ(אליעזר מפרקי דרמופיע רק במדרשים מאוחרים החל ארבע פינות העולםלייכט טוען שהביטוי 107רקיע (אלה הם שמות המלאכים האזורים זרוע ממקום למקום ולעוף בכל פינות העולם אך הנה בספר הרזים נמצא

יש רוחות העולם כך שפינות העולם הם ד רוחות העולם טסי נחושת וטמנם לד וקח ד בהמשך הקטע נאמר) אמופיע נושא הכל בזרועוכמו כן בספר הרזים הביטוי המופיעים בסמוך שתאחזו זרועלשים לב גם למלים

האוחז בארבע פינות העולם כולו בזרועוהמשפט הוי אומר) רקיע ז (תולה בזרועו מעונהוכן ) רקיע ד(פעמים מבחינת לשון וסגנון ממוקם היטב בספרות המאגית והמיסטית של מאות ראשונות

משל לשצ 108 The idea that the angels sing unceasingly is again widely spread in Greek liturgies butלייכט כותב 109

unknown in Hebrew Qedushot (p152)ול48 ה הוא מפנה לאפוקליפס -Constitutiones Apostolorum -מרכבה יהודית ותפילה הנדונה בהנה האפוקליפסה בכלל והקטע הנדון בפרט טבוע בחותמה של ספרות

Constitutiones אמנם גם הלניסטית עם אינטפולציות נוצריות בודדות-אינה אלא תפילה יהודית כפי שכבר צוין Erik Peterson Buch von den Engeln Stellung und Bedeutung der heiligen אותה טענהפטרסון טעון

Engel im Kultus (Leipzig Hegner 1935) pp 385-386 מספיק עדויות לרעיון זה במקורות אך למעשה יש בספר חנוך הסלאבי נאמר הוא מופיע באפוקריפים סלאביים אחרים בין השאר יהודיים החל מן המאה הראשונה

По стредэ же небеси видэх въwрuжены вwя слuжаще Богови в тимпанэх и wрганэх непрестанным гласом ובאמצע שמים ראינו חיילים חמושים עובדים את האל בתופים ובנבלים בקול לא נפסק

)Valliant p18 OTP v I pp 130-131 וכן Valliant p 24 OTP pp136-137 (של אברהם הבאפוקליפס глהגיבור לא יכול לעמוד בשמים עד שמלאך יהואל מלמד אותו שיר מיוחד ומזהיר 7и непрестая אמור ללא

מיד אחר כך אברהם שומע את שירת המרכבה וגם כאן מודגש ענין שירה בלתי ) OTP v I p 697 (הפסקה פוסקת

iеще ми п cэ гл 7ющю и uстиiе 6 же о6гнz сущаго на простерьтии и възношашесz выше и гла c слъшахъ kко възьмущениk морьска и непрестаkше t силонениk о6гньнаю и kко възвысися о 6гнь въспарz на высочеiе 6 видэхъ подъ о 6гньмь престолъ t о 6гнz и многоо 6чесныхъ о 6крт cъ и гаще пcэ и подъ пртcьомъ животы четыри о6гньны пою6ща

תוך בלתי פוסק ו שאון הים התנשא למעלה ואשמע קול כמ הרקיעועודני אומר שיר זה והנה פה האש אשר היה על ראיתי מתחת לאש כסא אש ומרובי עיניים סביב לו אומרים שירהוכאשר נישא האש למעלה יותר התגברות האש

האש יוצא ב-אחגיגה יג ע חיות אש ממללות מאי חשמל השוו (שרות ארבע חיות של אשכסאומתחת ל )י שםרש מדיבורן

וינעו אמות הספים מקול הקורא והבית (דוק בין שירת הקדושה בין האש קיים כבר בחזון ישעיהו יש להעיר שקשר ה ד וזי מאומרכ) ואילך65 עמ )25הערה 9 עמ צוין לעיל( אמונות המקרא ישראל קנוהל עתהוורא ימלא עשן

Error Bookmark not defined עמ לעילורא(ומכאן מסתבר הקשר בין האש אשר לא תדעך בספרות ההיכלות) חנוך ב(מלאכים חמושים משלב מוטיבים של שירה מתמדת) רקיע ב(ספר הרזים ובין שירה בלתי פוסקת) ואילך

) של אברהםהאפוקליפס(ושיר של אש

246

וגם אני מקדש וקורא 10110 שנים עשר פניplusmn ם עשר ראשיםplusmnיplusmnנplusmnש

שניהם טהור עינים וידים שבטים ראשו נמלא טל מהם שמ11

קדוש או אב באיה שנים ולפיד אש ברקים מבהיק12111

לםplusmnוplusmn או ע

plusmnמלך אביר עולם plusmnוplusmnאplusmn אל י13112

אמיץ ברוך מלא השמים והארץ

ילתי עניני ושמ ותהומות וכל העולמים לכבודך14113

שהללתי

יןplusmn וח15114

בקשתי מה שאני מבקש ועשה ותביא שאלתי לפניך

ברוך אתה חלמי בשרה כי ייי מהולל בפי כל הנשמות והגד לי ב16

ייי האל המושיע17115

אמן116

לבושים מימינם ומשמאלם gt םושריוניltאלה העומדים במעלה חמישית אוחזים צנה ורומח וכובע נחושת בראשיהם

אוחזים בלפידים וממהרים להשיב מענה ופיהם לא ידום משאג ואבני ברד ורעדה במחיצתם ועל נהרי אש מהלכים מאש יצאו ובאש מעמדם כי כל מעשיהם באוצרי אש מלהטת ומרוח אפם תבער אשואשם ומנשמת אש בוערת

)4-7 שורות בכל מדה ומדה במדבר קדושתות לשבתות השנה(וכך אומר יניי ולא תישכח ולא תידום מגרונם ולא תיפסק משפתם ולא תחשה מלשונם קדושת שמך הגדול לא תמוש מפיהם

ולא תיתעלם מעיניהם ר מפניהםולא תעבו מליבם )99-94שורות נחמו זעם ממך א קדושתות לשבתות הנחמה ( קלירכן אצל ינאמו קדושו ברוךו ושיר וזמר ינעימויום וליל יקומוואל נא ידומוברן יחד ירוממולך בקול ינאמו Ἐν δὲ τῷ μετrsquo αὐτόν εἰσι θρόνοι אדוגמל ניסוחים אחרים המדברים על שירה מתמדת מצויים לרוב

ἐξουσίαι ἐν ᾧ ὕμνοι ἀεὶ τῷ Θεῷ προσφέρονται ואחרי אלה כסאות ושלטונות ובהם תנשא תמידכול מלאכים ] [את שם קודשו תמיד בש ]ברכו 38 צוואת הלוי) (קסא עמ כרך א מתוך כהנאגוםתר (שירה ליי

תמיד מספרים כבוד אל רוממי שדי פנות צבאיו קדושים )4Q504 f1-2 vii 5 9 דברי המאורות( רקיע קודש 4Q 418 ) ידמה כי אדם בן ו יעצל כי הם ושנא כ ה שמים ב] ו[ ל ] [ קודש מלאכי ) ברכת יוצר (דושתווק

(4QInstructiond) 55 8 11 ) ב שבעים ליחזקאל מגהנרמזת בתרגום ה עוד על שירה מתמדת נועייDavid J Halperin Merkabah Midrash in the Septuagint JBL 1013 (1982) pp 357-359 ולבסוף נצטט את

)יגתהילים ל( אלהי לעולם אודךילמען יזמרך כבוד ולא ידם י המקרא 120הערה 248 עמ להלן ורא וקרא זה אל זה כמו שנאמר ndash וקורא אומר קדושה ndash קדשמ 110שם ואליהיש להעיר שאותה רשימה מתחילה מ אבא ביהמופיע שמות של מטטרון בחנוך גהברשימת שבעים 111

יהוה צבאות אה בהה יה ביה יהואל שורה הובהיכלות זוטרתי מופיעה סלאבי של התפילההשמופיע בנוסח בשם יהו הי אי הי יהו הב יה וא ברוךו או יהובסמיכות ל באה בו שם הוהנה עוד נוסחא שמופיע יהואל

) מרכבה רבה (שם כבוד מלכות לעולם ועדאה באה האה יוה הי הו או יה הו יה יהה ברוך ) אונסוגם כפייה(עוצמה חיוניות כוח βίαמיוונית ביאהכינוי השםאת התכן שבמקרים מסוימים יש לפרש יי

בייא בתהילים סחביאההמדרש מוצא שם אלוהי ביהך כל מקום ומקום שאין אדם ממונה אין ל אמר לו ביה שמו מהו שכתוב שמואל בר נחמן י הנשיא שאל את רר

אל תהי קורא ביה אלא אתמהא ביה שמו שנאמר ההקב כביכול ומי ממונה על ביאה של עולמו על ביאה שלו ) יבראשית רבה יבוא עז טור ג הב פירושלמי חגיגה ו השומדרש תהילים מזמור קיד( ביאה שמו

יוונית מלשון עוז הפ מוסברת ע ביההמילה ) 108 עמ(רבה של בראשית אלבק-תיאודור תבהערות למהדור עמ ביאערך ( דרך ndash via )יווניתהבתיווך (אך לגבי קטע זה נראה יותר פירושו של יסטרוב מלטינית וממשלה159-158 (

לקביעתו ) cornerstone of this assumption p 174(נה יעבור ריימונד לייכט השורה הזאת מהווה אבן פ יש לציין שכבר השורה שמהווה ( והקורא ישפוט מופלאברצוני לצטט כאן את טיעונו ה שהתפילה נתחברה ביוונית

או אב באיה או מופיע במקור באשמת תוכנת העריכה כנראהndashשלו משובשת פעולות הקבליותנקודת מוצא ל )עולם יאו אל לםעו

Let us first turn to the name of God He is called Yaocirc Yaocircva Yaocircil Yaocirc in the Slavonic version This is better structured than the confused Hebrew version אל יאו או אב באיה או עולם although both undoubtedly go back to the same source If we try to parallelize the elements of the two versions the final יאו corresponds to Yaocirc In order to reconstruct Yaocircil we have to delete עולם and disconnect as או is clearly discernible as Yaocircil If we take the initial אל)עולם(יה או )בא( but then יה from באwhat has remained again of Yaocirc we have to identify יה(אב בא( as remnants of Yaocircva Although this parallelization looks a bit like a kabbalistic device on my part there can be little doubt that Yaocircva stands for the fully written form of the tetragrammaton written in Greek (and Old Slavonic) phonetically with a Beta Therefore the fact that the name of God in the Hebrew manuscript has a Bet and a Aleph too (and not a Waw and Heh) can be taken as a clue that this sequel of nomina was not composed originally in Hebrew but in Greek

אין לתקן מדעתנו ולפי דוגמאות שהבאתי מצביעות על דבר אחד פשוטה ות שבטיעון כזה כשלעצמובנוסף לבעייתי ס וחופש להרהעובדה שיש לנו טקסט מקביל בשפה אחרת לא מצדיקה את ה יםמאגיהשמות הטעמנו את שורות של

מאגית האת הנוסחא מעתיקים ומתרגמים יכולים להחליף ולבנות מחדש את הטקסט במידה שנטל לעצמו לייכט השפה המקוריתהייתהואי אפשר לקבוע על פי זה מה שלפניהם באחרת שנראית להם יותר

מצויה שם ברוך אמיץ אבירגם השורה לעתים קרובות בצמוד לאמיץ אביר כינוי האל רגיל בספרות ההיכלות 112 400 378 270 191ראו לדוגמא סינופסיס

ושמע תהילתי 113 )לייכט שפר (ותןשיבוש במקום 114

247

שנים עשר ש הטקסט הסלאבי המקביל מלמדנו הוי של שנים עשר פנים כפני השבטים מופיע כאן במפורשיהזכמה מילים מתחילה כעין של ה אחרי הפסק117שייכים לתיאור דמות האל ראשים שנים עשר פני שבטים

מלא השמים והארץ ותהומות וכל העולמים לכבודךומסתיימת קדושהנפתחת במילה קדושהראשו נמלא טל מהם שמשניהם טהור ובין הקדושה פני שבטיםני עתה בשורת מילים המפסיקה בין יעני

אך עצמםמובנים כשלה השורה מורכבת משברי פסוקים וביטויים עינים וידים שנים ולפיד אש ברקים מבהיקטוי יברצוני להציע כאן פירוש לב אינם מצטרפים למשפטים בעלי משמעות שמשתלבים בטקסט התפילה

הבנת דמותו של האל ודמותה של המערכה העליונה כפי שהן לעפירוש שיש לו השלכות הראשון בשורה זוויה במשפט סתום שמופיע משום שהיא תל הצעה שאני מציע כאן הנה היפותטית בלבדה מצטיירות בטקסט זה

רק בנוסח העברי של תפילת יעקב ומשום שהיא נזקקת למוטיבים שלעת עתה מצאתי רק במקורות ביניימיים צח ואדוםכדרך ה להקבותמתייחס ראשו נמלא טלמילים ה שבהקשר שלנוהנחה פשוטה ביותר

מקשר טל זה עם הגשם התיאופני בסיני) ג- ה(ם ימדרש שיר השיר ותיאורים אחרים של הדוד שבשיר השירים מפני אלהים זה סיני מפני אלהים אלהי ישראל רעשה אף שמים נטפו ארץעל שם שראשי נמלא טליחיו על פי הכתוב ) בירושלמי לח ע( המתים תייכמו כן הטל נקשר לתח )ד הטיםהשוו שופ ט סחיליםתה(

צירוף שני ) יט כויהוישע (שכני עפר כי טל אורת טלך וארץ רפאים תפילמתיך נבלתי יקומון הקיצו ורננו מוטיבים מופיע באגדה על מתן תורה ה

חיים טל הזילו כבוד לענני ההקב אמר מעלן של האש מחמת משולהבין ישראל שהיו לפי אומר אילעאי ברבי יהודה רמכילתא ( )י-ט סח תהלים (אלהים תניף נדבות גשם ואומר ווג אלהים מפני נטפו שמים גם רעשה ארץ שנ בני על

)י א ערכיןאתוספת בחדש טוכי מאחר שמדבור ראשון יצאה נפשי יצאה בדברו שנא ה יצתה נשמתן של ישראלכל דבור ודבור שיצא מפי הבעל

גשם נדבות תניף אלהים שנא אותםה להחיות בו מתים והחיההוריד טל שעתיד הב נשמתן דבור שני היכן קבלוהו )בשבת פח ע (נחלתך

)פרק לג(ה וטל תחייה מופיע בפרקי דרבי אליעזר טל מראשו של הקבndashמוטיבים הצירוף שני

ה נוער לבוא הקב ולעת ה מלא תחית טלשראשו שלהקב המראשו שלהקב טל תחית המתים מאיזה מקום הוא יורדאני ישנה ולבי ער קול דודי שנ ה מלא תחית טלשראשו שלהקב מנ ית טל ומחיה את המתיםשער ראשו ומוריד תח

וג דופק פתחי לי אחותי רעיתי יונתי תמתי שראשי נמלא טל

אהיה כטל פסוקים כמו הוכן על סמך טל השמיםהברכה שיצחק נתן ליעקב פותחת בעל סמך זה שנרקמו אגדות רבות על ) ומיכה ה( ייה שארית יעקב בקרב עמים רבים כטל מאת יוה )והושע יד (לישראל

מוטיב שמשתלב בתיאור יעקב כדמות עליונה טל אלוהי שיורד על יעקב

ולבי אלא יעקב נתייאש לו שלא יטול את הברכות מיצחק א אני ישנה וגוד אף שמים נטפו] שנאמר [שראשי נמלא טלוילך ויקח ויבא מיד הלך שראשי נמלא טל ה הרי עיטרתי לך את הברכותל הקבא] למה [ וגוורבקה אמרה ער

) תנחומא בובר תולדות יח (נכנס אצל אביו ונטל את הברכות שנאמר ויתן לך האלהים וגו לאמו וגור פנחס הכהן מנין אתה אומר א יםד ויתן לך האלהים מטל השמ ההה ליעקב ברכת טלשעטר הקב שראשי נמלא טל

)115 עמ תולדות בראשית רבתי (שיעקב שותף עם בוראו בכל דבר שנאמר לא כאלה חלק יעקב כי יוצר הכל הוא

הקבלה ) 107הערה 172 עמ(מופיעה רק בקשר לקריאת מגילת אסתר האל המושיעריימונד לייכט כותב שברכת 115

בשם יחוש הבדלה דרבי עקיבאבה מופיע) תפילה מאגית(ובענין ) אחרי ברכה אמןהשוו (קרובה יותר בנוסח שלום (אמן אמן סלה ברוך אתה יי רופא חולים חי העולמים האל המושיע הו סבהואחישה אריפט חמואל קמואל י

- יד יצחק בן בעריכת אסתר ליבס מחקרים בדמונולוגיה מאת גרשם שלום רוחות ונשמות שדים עקיבא הבדלה דר 92הערה שלום שםורא יהו סבהו לגבי )168 עמ דשסתירושלים צבי

in bBer 45b it states that a person should not say Amen when hehellip)152 עמ(כט כותב ריימונד ליי 116himself said the benediction This rule is obviously not observed in the Prayer of Jacob which

could be a trace of the Christian habit to conclude every prayer with Amen ר להביא שורה ארוכה אפש יוחסו כוחות אמןומשום של סדר התפילה המקובלועד לחז דרך קומראן מן המקראהחל של דוגמאות נגדיות

דוגמא ורא(במקרים רבים תוך הכפלה או שילוש חתימה במילה זו אופיינית במיוחד לתפילות מאגיות מאגיים )קודמתהבהערה

מסביר ריימונד לייכט את שתפילת יעקב מושפעת מתיאורים הלניסטיים של הליוס בהתאם לטענה מרכזית שלו 117שבהם מתואר הליוס כמי שמופיע במשך שתים עשרה שעות היום הדימוי הזה על ידי הפניה לפפירוסים מאגיים

פרצופי-סרתרי ראשי-תריסרהדמיון בין תיאור זה ובין תיאור ) PGM III 494-535(בשתים עשרה צורות שונות ndashבשני נוסחיה (כמו כן נראה לי שכל הדימויים הסולריים שלייכט מגלה בתפילת יעקב קלוש ביותר לדעתי הנו

או שהם כלליים מאוד ועל כן יכולים להלום את אל השמש באותה מידה כמו את או שאינם כאלה) העברי והסלאביבתקופה הלניסטית מאוחרת הליוס הופך לאל ) 21הערה 230 עמ ראו לעיל(אל הסערה או כל אל אחר

כך שבאוצר הדימויים שלו נמצא כמעט כל שקולט תארים שהיו שייכים לאלים שונים אוניברסאלי-סינקרטיסטיזיקה שחר כמו לשון זריחה הליוס יש צורך בראיות ספציפיות יותרלכן על מנת להוכיח זיקה ל תואר אפשרי

תוך כאשר הגעתי כך לדוגמא) 59הערה 100 ועמ58הערה 99 עמ רא לעיל(לתופעות אסטרונומיות וכדומה על פי השוויתי זאת לציור הליוס המוקף במזלות לדימוי יעקב המוקף בשנים עשר השבטים שחזור היפותטי

)126הערה 250 עמ ראו להלן(המסורת העתיקה המשווה את יעקב ובניו לשמש וכוכבים

248

היום והעליונים אומרין הלל היום הזה יום ברכות וטללים בני לו אמ קרא יצחק לעשו בנו הגדול הגיע לילי יום הפסחעשה מטעמים היום הזה בו אוצרות ברכות טללים נפתחין בני אמרה רבקה ליעקב בנהטללים נפתחיןהזה בו אוצרות

ויתן לך האלהים שנ עשר ברכות ברך יצחק את יעקב כנגד עשרה מאמרות שבהן נברא העולם יהודה אומ ר לאביךוכשיצא יעקב מאת פני יצחק מעוטר כחתן וככלה הרי אלו עשר ברכות יעבדוך עמים מטל השמים ומשמני הארץ

מידי אביר יעקב ומשם רועה אבן שנ בקשוטיה וירד עליו תחית טל מן השמים ודשנו עצמותיו ונעשה גם הוא גבור כוח )לב פרקי דרבי אליעזר (ישראל

נת במיוחד הפסקה הבאה ממדרש תנחומאימעני

הוא נותן ] אלהים אין כתיב כאן אלא האלהים כשישלים אלהים מליותו [)ת כז כחבראשי (מטל השמיםלהים ויתן לך האראובן ראה מה פנחס הכהן בר חמא בשם ר אמר ר שיעקב שותף עם בוראו בכל דברלמה לך הברכות שבירכתי אותךבהדרי קדש מרחם ם חילך ודוד מקלס עמך נדבות ביו) ירמיה י טז( כי יוצר הכל הוא וגו כתיב לא כאלה חלק יעקב

)תהלים קי ג (משחר לך טל ילדתיך118

תן ליעקב יהוא י הים למצב הזהואליגיע רק כאשר ) מלאות כלומר (מליותמתאר את האל במצב האלהיםזכר ושהרי הוא מ(אך ברור שהדרשן התכוון אליו לא מובא כאן שראשי מלאה טלהפסוק טל של ברכה

אותו טל שראש האל נמלא ממנו ושעל ידו הגיע האל את מליותומשם בא לשון ) מן יחין בסייבאותו ענ דברים שיש לוההוא נותן ליעקב משום שהוא משתף אותו בכל למלאותן זה מנוסח י עני119אלוהיתהן חיצוני אלא במלאות יבורא נוגע כאן לא באיזה עניהשיתוף בין יעקב ובין ה

הים נקרא כאן כמושא ישיר של נתינהוהאל ויתן לך האלהים אחרת על הפסוק באופן חריף במיוחד בדרשה

י אלהים זכרני נא וחזקני נא אך י ויאמר יד ויתפלל שמשון אל יאימתי לכשתצרך לה הה אחא יתן לך ויתן לך אלהותא ר הברכה שברכני אבא יתן לך אלהותה אמר לפניו רבון כל העולמים הזכר לי אותה) שופטים טז כח( הפעם הזה האלהים וגו

)747 עמאלבק-תיאודור ג-בראשית רבה פרשה סו( )ורבותינו דרשו לאה בראשית כח דשכל טוב (שתגזור אומר ויקם לך אחא אומר ויתן לך אלהים יתן לך אלהותך ר

בחלום הם דמות שהפנים העליונים שיעקב ראה הנחה שהועלתה כברבלאור מסורת אגדית זו ובהתחשב עליונים שבראש הסולםהפנים העל ראשו נמלא טלאפשר לפרש שבטיםהעליונה של עצמו ושל

מי אלה ראשו נמלא טלאינו יכול להצטרף אלא ל מהם מהםראשו נמלא טל בתפילת יעקב נאמר מלאבמקום נמלאלשון סביל לפי רצף הטקסט מסתבר שהם השבטים ה נמלא טל מהםשראשו של הקב

ה להתמלא בטלמיהו זה שגרם לראשו של הקב ל בשיר השירים עורר את בעלי המדרש לשאולבפסוק הנוהדוגמא שראשי נמלא טל שאני מלא רצון ונחת רוח אברהם אביך שערבו עלי י על הפסוקכמו שאומר רש

דאי וי מסתמך כאן בורש אם תשובי אלישכר מעשים טובים מעשיו כטל הנני בא אליך טעון ברכות ושילו )בלח עב ה הברכות פ(מעין זו שמופיעה בירושלמי על דרשה עתיקה

זקינך רצוני נשבעתי לו שאיני זז טל מבניו לעולם מה טעם לך טל ילדותיך וכתיב בתריה ריש לקיש בשעה שעשה אברהם לאברהם במתנה נתתיו לו ויתן לך האלהים מטל השמים בדייתיקי נתתיוולא ינחם אמר רבי יודה בן פזי הנשבע

עליון מתמלא טל מראשי הראשו של יעקב אפשר להבין את המשפט הנדון באופן כזה גיוןילפי אותו ה בקשר לדימוי זה יש להעיר שעל המזבח שבנה אליהו על הר 120 שאף הם נתפסים כדמויות עליונותהשבטים כמו כן) לדא יחכים מל(יצקו שנים עשר כדים של מים ספר שבטי בני יעקבשתים עשרה אבנים כמכרמל מ

לפי תרגום ו ה יצק שמן ונסך נסךיועל המצבה השני ונה שהקים בבית אלראשהמצבה היעקב יצק שמן על ראש ב גד יינות שקיימים מששת ימי בראשית כניתנאים על שנים עשר מעהמסורת להשוו נסך יין ונסך מיםndashיונתן 121שבטים

מקופות בלוכסנים הם הוספה שלית הציטוטים המקראייםוהשלמ תולדות יא) בובר( תנחומא 118 29 119קולוסיים ההשוו אל 119 הראש מתמלא ndash מטלאארום שער ראשי אתמלי מן דמעתיך כגבר דשער רישיה מצבע התרגום לפסוקנו גורס 120

ה מתמלא טל לפיה ראשו של הקבש חדשהר ודרשת ז 123הערה השוו עוד להלן מדמעותיה של כנסת ישראל תיאורגית של אמירת הקדושה על ידי ישראל שמתנקזת לדמות יעקבהפעולה היש לציין ש מתפילותיהם של ישראל

26 25הערות 77 ראו מאמרים שצוינו לעיל עמ (היטבשחקוקה למעלה תוארה במקורות מיסטיים רבים ונחקרה קטע הבא של בעל הרוקחבמיוחד הו חשוב נינילענ) 20הערה 106 ועמ

לפי כי שייך לומר על הנעלם עצמו יעריצו כמו ומה שאומרים נעריצך לפני נקדישך ובפסוק והקדישו ואחר יעריצו י הרשלר משה וא פירושי סידור התפילה לרוקח (על פני יעקבונקדישך על הוד למטה עריץ האל בתעצומות עוזך

טיהינגגן נפתלי הירץ טריביששל מלאה הארץ דעה דוריהשוו גם בס תקלו-תקלה עמ צהסימן בירושלים תשנ )ב114 עמ ךשת

פני שהוא הוד למטהחסת לישמתי מהווה פעולה תיאורגיתבניגוד להערצה אלעזר אומר כאן שדווקא קידוש ר וגם אני מקדש קידוש מצד המתפללהבא בקשר לפעולת פניםו ראשיםאזכור תפילת יעקבוכך גם ב יעקב

השבטים עשר ראשים שנים עשר פניניםוקורא שמן לים בשנים עשר אוהפת מטה בידו עומד על הבאר שמוקםמשה ע דורא אירופוסכנסת של ההשוו ציור קיר בבית 121

وقطعناهم اثنتي ) 7160( קוראן והשוו האוהליםך אל פתחו של אחד הולכל אחד הבאר פורצים שנים עשר נחלים שعشره اسباطا امما واوحينا الي موسي اذ استسقاه قومه ان اضرب بعصاك الحجر فانبجست منه اثنتا عشره عينا قد

249

ויבאו אלימה ושם שתים עשרה עינת מים ושבעים תמרים מגיד שהיה אותו מקום מקולקל במים יתר מכל המקומות שהרי וכשבאו ישראל חנו ששים רבוא בני אדם וסיפקו להן מים ולנו ושנו היו שנים עשר מבועים ולא סיפקו אלא שבעים דקלים

אלעזר המודעי אומר מיום ר יהושע א היו ישראל שרויין אלא על המים כך דברי רויחנו שם על המים מלמד של ושילשוושבעים דקלים כנגד שבעים זקנים ה את העולם ברא שם שנים עשר מבועין כנגד שנים עשר שבטיםשברא הקב

)מכילתא כז(

ן תיאור זה ובין ידמיון ביש יעקב שמתמלא מן השבטים) דמות(מדבר על ראשו של ראשו נמלא טל מהםאם ברית כל ראשון תיאור השבטים כברכה עליונה שיורדת על ראש יעקב בדברי בן סירא שנדונו לעיל

עשר- לחלק שניםויציבהו לשבטיםויתן לו נחלתוויכוננהו בברכהוברכה נחה על ראש ישראלנתנו ים כמעיינות נובעיםגיה אסטראלית מזלות נתפסוהנה במא מזלותהברנו לעיל על קשר בין השבטים ובין יד

ונזלים מן תזל כטל אמרתימלשון מזילndashלים מזל ימהבשלב מסוים תפיסה זאת נסמכה למשחק שפעבבלי ב-אירושלמי עבודה זרה יח ע( בשלב מסוים מסורת תלמודית כמו כן122)טו דיר השיריםש (הלבנון בגן עדן נקשרה למסורת של שנים עשר מעיינות123ג נהרי אפרסמוןשל י) תענית

מסורות אגדיות שתוארו לעיל יחד עם יסודות אחרים נתחברו יחד כדי ליצור את אחד המיתוסים המרכזיים שנקראים תקוני זקן עשר הד דרך שלושרשמדבר על טל עליון שיו )אדרות וספרא דצניעותא(הר ושל ספר הז שקשורה לדמות עליונה של יעקב) פרצוף( היפוסטזה אלוהית ndashר אנפין על ראשו של זעי124גם מזלות

הורנו וכאשר ביקשו בני עמו של משה כי ישקם אומות עשר שבטים-הפרדנו אותם לשנים علم آل اناس مشربهم

וכל שבט ידע את המקום אשר ממנו ישתה עשר מעיינות-אז בקענו מתוכו שנים הכה במטך בסלע לו לאמור ) 137 עמ האביב תשס-תל אורי רוביןגוםתר(

הזיל מופיע ndashלים מזל ימהמשחק יתזל כטל אמרתכמו הטפה תבהורא מזל שפתיםבקומראן קיים ביטוי 122 ואף מזלות שבטי יעקב גם בכו במרה מזילים דמעהגם יחד שבה שבטים ומזלות בקינה עתיקה לתשעה באב

למרות זאת לא ידוע לי על פירוש מזל מלשון נזל קדרו פניהם כימה וכסיל חפו ראשם דגלי ישורון יזלו דמעהכמו יתכן שיש כאן השפעת מונחים ערביים הקשורים במאגיה אסטראליתי )יקטליאזוהר וג(ג עד המאה הי

של הביניימי של פירוש המשנה בתרגום של הביטוי הזה calqueוהשוו הורדת הרוחניות אסתנזאל אלרוחאניאתמילון לטקסטים והמזלות הרוחניות )אבן דורו של רשב שלמה בן יוסףמאת (ד ד מ פרהזבודה ע םהרמב

לעלות באוב להוריד רוחכ אסתנזלמפרש ) וירושלים תשס(ערביים יהודיים מימי הביניים של יהושע בלאו רוח כ אאלרוחאניה אלפלאניה תסתנזל עלה צפה כד) ת ימצוות ל(ם ומתרגם פסקה מספר המצוות לרמב

יחסות למינוח ספציפי של המאגיה יבחוסר הת לדעתי התרגום זה לוק) 690 עמ (פלונית מורידים אותם בדרך זו דוב שוורץ ואחרים יוסף פנטון משה אידל האסטראלית שתואר ונחקר על ידי שלמה פינס

ב שבטיםב נהרי אפרסמון ומקשר אותם ליזוהר מדבר לפעמים גם על יה 123ויהיו בני יעקב שנים ריסר נהרי אפרסמונא דכיאדאינון ת דהא בשמא דא אסתלק גו תריסר דאתכסיין וישמע ישראל

)אא קעו עזוהר ח(אלין תריסר שבטין דשכינתא אתתקנת בהו עשר על כן משחך אלהים אלהיך שמן ששון מחברךדרשה הבאה שמבוססת על הפסוקים ה הבזוהר חדש מופיע

כטל חרמון שירד על הררי על הראש כשמן הטובהנה מה טוב ומה נעים שבת אחים גם יחד )ח מהיליםתה( )ג-א קלגיליםתה (ציון

אלין תריסר נהרי שמן ששון בצלותהון על רישיה[נגדין להאי שמן ששון ישראל דאינון אחים ורעים ליה אד מאמר חקת זהר חדש (ורוגזא אסתלק מעלמא רצון בעלמין וכדין חדוה בעלמין דנהרין בה אפרסמונא דכייא )למנצח על שושנים

על כן משחך אלהים אלהיךיש לציין שבפסוק שלפני ( שמן משחה על ראשו של האל מושחיםלפי דרשה זו ישראל עתהורא כאן כינוי למלך אלהיםחוקרים השלפי דעת כסאך אלהים עולם ועד שבט מישר שבט מלכותךנאמר Keter The Crown of God inארתור גרין בספרו) 44 עמ )25הערה 9 עמ צוין לעיל( אמונות המקרא קנוהל

Early Jewish Mysticism Princeton 1997 pp 10-11 שמופיע תדיר בתיאור הכתרהה כתב שבניגוד לדימויה יוצא מן הכלל מן הבחינה ודרשה זוהרית זו מהו מלך בשר ודםלהמשיחה אינו מופיע רק ביחס דימוי המלכת האל

הזאת אילו שבשיר השירים רבה נאמר יעותמר ואהלות קצפסוק הבא את ההר חדש דורש וויש להעיר שהמשך ז ר נה שעשו ישראל במדברש ומהיכן היו בנות ישראל הצנועות והכשרות מתקשטות ומשמחות לבעליהן כל מ

י כי הנה יי כת ראשי נמלא טל קווצותי רסיסי לילהממה ש מור ואהלות קציעותד הה מן המן אבהו אמברם הדין ביזעא הדא רסא לית מיניה איליסיס לא דמי הדין רסה להדין ביזעה מצוה והנה הבית הגדול רסיסים

אית מיניה איליסיסעל יפה קולב ולעומתם שמואל יפה אשכנזי ראשי נמלא טל קווצותי רסיסי לילהשמיטים את הפסוק דפוסים מ

עמ 76י וטיקן וכך גם כגורס אותו )בקלב ע טדפוס צילום ירושלים תשמ טאזמיר תצ(שיר השירים רבה מתנות ו ראבןוחסר מהוא אחריו שבא רסיסיםדיון בה אלמלא כןמשום ש נכונההונראה שזוהי גרס א162

ל שוהתמרוקים מים שוי אומר שגם המן וגם הבו ה)ושמתקשים בפסקה ז בדפוס וילנאעץ יוסף ומהרז כהונה בצל טלך תייפינו השווה בפיוט של הדותהוה נמלא בובנות ישראל היו מתהווים מן הטל שראשו של הקב

)Kahle Masoreten des Westens I ז עמ חלק העברי( וראו ציוני ועוד וכן ברקנאטים (ג תיקוניםיבשכולל כל י ר מזל עליון הוא כינוי לכתיקטליאי גהר ורולפי הז 124

שנמשכים למטה יותר מאחרים נקראים אוי חיים ויטל בעץ חיים רק תיקונים ח לדעת ר )לשקל הקודש לרמדעם ג מזלותדהיינו דיקנא דעתיק הם י) פרק כטפרשת ויצא( ספר הליקוטים שוואך ה )שער יג פרק ט(מזלא

שבו המזל העליון הוא התלי)פירוש לספרא דצניעותא(א שבעקבותיו הלך הגר לפי ספר הפליאה יבורש העדחבתיקוני ) ר גן עדן הגנוזאוצ א אבולעפיאר ה ונחש בריחא י דספר סודי רזיי ח והשוו עוד (ב מזלות תלויים י

250

)א תריסרס(תליסר ) בכל יומא(בגולגלתא יתבין 125

אלפי רבוא עלמין דנטלין עלוי רגלין וסמכין עלוי ומהאי גולגלתא ההוא דאיהו לבר נטיף טלא לההוא דלבר ומלייא לרישיה בכל יומא דכתיב שראשי נמלא טל ומההוא טלא דאנער מרישיה

דכתיב כי טל אורות טלך אורות ) מלאתי טל לא כתיב אלא נמלא דכתיב שראשי נמלא טל(יתערון מתייא לעלמא דאתי ונטיף ההוא והוא מנא דטחני לצדיקייא לעלמא דאתי ומההוא טלא מתקיימין קדישי עליונין נהורא דחוורתא דעתיקא

כהאי וחיזו דההוא טלא חוור כבת הטל והנה על פני המדבר דק מחוספסד ותעל שטלא לחקלא דתפוחין קדישין ההחוורא דיליה אנהיר לתליסר האי גולגלתא ד ועינו כעין הבדולחהה גוונא דאבנין דבדולחא דאתחזייא כל גוונין בגוה

בר בסטרא דא לסטרא עיבר גליפין בסחרנוי לארבע עיבר בסיטרא חד ולארבע עיבר בסטרא דא בסטרא דאנפוי ולארבע עי ומהאי אתפשט אורכא דאנפוי לתלת מאה ושבעין רבוא עלמין) כלומר לסטרא דלעילא(דחורא וחד לעילא דגולגלתא

וההוא דלבר אתקרי זעיר והאי עתיקא דעתיקין אתקרי אריכא דאנפין) כלומר אורכא דאנפין(וההוא אתקרי ארך אפים דלתתא אתתקן ואנפוי ) א טלאס(כלא קדשיא וזעיר אנפין כד אסתכל להאילקבליה דעתיקא סבא קדש קדשים ד אנפין

ומהאי גולגלתא נפיק חד עיבר חיור לגולגלתא דזעיר מתפשטין ואריכין בההוא זמנא אבל לא כל שעתא כמה דעתיקא) א אוראותאס (וכל גולגלתא יהבין אגר חיורתא אנפין לתקנא רישיה ומהאי לשאר גולגלתין דלתתא דלית לון חושבנא

ג קכח זוהר ח(ולקביל דא בקע לגולגלת לתתא כד עאלין בחושבנא לעתיק יומין כד עאלין בחושבנא תחות שרביטא )בע

מנייהו ההוא טלא) א מתערס(וכד מטי אתר דמשתכחי אבהן עלאי וההוא רוחא נגיד טלא מלעילא מרישא דמלכאוההוא טלא אתסחי ומטי לגן עדן דלתתא לא בדרגין ידיען דרגא בתר דרגאותאנא נחית ההוא ט מתערין אבהן דלתתאכדין ועייל בפתחא דמערתא וסליק ושאט ביני בוסמין ואתער רוחא חדא דכליל בתרין אחרנין בבוסמין דגנתא דעדן

ההוא טלא ין על חובי עלמאבגין דאינון דמיכ וכד אשתכח עלמא בצערא ובעאן רחמי על בנוי מתערין אבהן אינון וזיווגן הונפשא אודעא לרוחא ורוחא לנשמתא ונשמתא לקב לא אתנגיד ולא אשתכח עד דאתער ספר תורה כדקא חזי בעלמא

ומתברכין ומטי לרישא דמלכא ונגיד מעתיקא קדישא עלאה נגידו דטלא דבדולחא כדין יתיב מלכא בכרסייא דרחמי )ב ערכה אזוהר ח( ה על עלמאוחייס קב כלהו) א מתברכןנ(וכדין מתחברן יכיןונגיד ההוא טלא לאינון דמ אבהן

דכתיב ויבואו אלימה ושם שתים עשרה עינות תאנא בההיא שעתא אשתלימו ישראל לתתא כגוונא דלעילא כמה דאוקימנאוכלא תקף בשבעין ענפיןואת בארבע סטרי עלמא ואתתקף אילנא קדישא בתריסר תחומין מים ושבעים תמרים וגו

אתר דאקרי שמים ומליא לרישיה דזעיר אנפין בההיא שעתא נטיף טלא קדישא מעתיקא סתימאה כגוונא דלעילא )בסב עב זוהר ח( הוה נגיד ונחית מנא לתתא ומההוא טלא דנהורא עלאה קדישא

בזמנא דמטא תשרי ירחא מזלא שכיח וסתיםכלא בהאי נגדין תליסר משיחין דאפרסמונא דכיא בההיא מזלא דכלאבההוא תרעי דרחמי) א תליסרס(ומתפתחי תריסר בעלמא עלאה) א תליסרס(אלין תריסר ) ירחי(משתכחי שביעאה

)א עב קעזזוהר ח( ה בהמצאו כתיבדרשו יהו) ישעיה נה ו(זמנא

אם אמנם בטקסט זה סולם יעקברמזת בזון מן התפיסות הדומות לזו שניתכן אפוא שהמיתוס הזוהרי ניייש )ההמקיפות אות(עליונה של עצמו יחד עם דמויות השבטים הדמות המדובר על כך שיעקב חזה את

הציור שמצטייר כאן מזכיר את 126להשוות זאת לחלום יוסף שבו יעקב נמשל לשמש והשבטים לכוכביםברצוני להדגיש של בית אלפא ובמקומות אחריםכנסתה בבית מוקף בגלגל המזלותהשמש ההציורים של

בלבד ומתבסס על משפט היפותטי הוא לפיו ראשו של האל נמלא טל מן השבטיםש שהפירוש שהצענו כאן כמו כן הוא נזקק למוטיבים שלעת עתה מצאתי רק במקורות ביניימיים קצר וסתום שמצוי רק בטקסט העברי

תריסר ראשי ר האל כותיא לעומתוליות חסרות בהתהוות המיתוס הזהתכן שעיון נוסף יגלה חויאם כי ישבטים נראית לי סבירה ה לשנים עשר תו של ציור זהנמצא באופן ברור בשני הטקסטים וזיק ותריסר פרצופי

ד ומעוגנת היטב במסורות עתיקות הקשורות בחזון יעקבומא סולם יעקבזמנו של ם לגבי זמנו של הטקסטלסיכום עיון זה בתפילת יעקב אציג כאן את השיקולי

בדומה ראשונה לספירההחוקרים למאה הנקבע על ידי רוב בדומה לאפוקליפסה של אברהם וחנוך הסלאבי שכלולה בחיבור זה מהווה חלק ת יעקב תפיל127נתחבר כנראה בעברית סולם יעקב החיבורים לאותם

כאשר ראיתי יה י הפנ במקום שהיא אמורה להופיעהלה מופיע לפי מבנה החיבור התפיאינטגרלי ממנו

יש להעיר דאינון תרי עשר מזלות וסיהרא בתלת עשר תקונין נאמר על תיקוני המלכות) ב עקמד(הר וז

עשרה נחשב למזל השלושOphiuchus נושא הנחששלפעמים גם ורא(זר מוורמס אלע זיקה בין מידות הרחמים ובין השבטים יש להעיר עוד ממה שכתוב בספר השם לרהן יולעני

) 159הערה 156 עמ לעילג מדות של ב שבטים יאר פניו לתפלת ישראל ויגלגל יכי בזכות יעקב וי ג אור פנים בקרייה גבי שכינהוכן י

)גכ עמ (רחמים וזה דומה למה כלפי תפילת יעקב והשבטיםותשפונ דות הרחמיםיג מ ין פנים מאירות של האל שהגיש כאן י

ב נהרי י ה השמן הטוב על ראשו של הקבמושחיםבשם זוהר חדש שישראל בתפילותיהם 123 הע שהובא לעיל ג מידות הרחמיםאת יצגים יאפרסמונא שאף הם מי

ויחנך שאין וכנגד ח ב פעמים אור פנים בשכינה בקרייהכן י ב שבטיםב אותיות בברכת כהנים שהם ביויש י ג אותיות יש באבות ובברכת כהניםכנגד י ג אור פנים בכל הקרייהפניו בחומש הרי י בשבטים יש יאר ה

ב אזכורים של אור ליותה מקביל ישנן גם בשמות השבטיםןב מהשי ותג אותיות שונבברכת כוהנים יש י כלומר יאר יי פניו אליך ויחנךבפסוק בחומשה מופיעשנעדרת משם אות חה ךפני השכינה בנ

ין ימדובר לא רק על הענ ג בטקסט זה ובטקסטים אחריםילב תלבטויות בין יהתנודותאריאציותויש לשם לב לו 125ג יבי ג שבטיםיבי ג מזלותיבי ג חדשיםיבואריאציות וחילופים ענייניים בין יל אלי אלא עהטקסטו

)114הערה 122 עמ ראו לעיל המלך שלמה של איפודרומיןג מרוצים ביבוראו עוד על י (שערי המקדש )בראשית רבה סח י( משבשעה שאמר יוסף והנה השמש והירח אמר יעקב מי גלה לו ששמי ש השוו 126 חבר ביווניתנת סולם יעקבשטען ש על נימוקיו של לנט 1הערה 227 מע לעיל ורא 127

251

חסרים פרטים אמנם בחזון הסולם כמו שהוא מצוי עתה חלק הנרטיבילבתוך התפילה מקשרת אותה בחולמיד להניח וקשה מא בכל אופן128אך נראה הדבר שתיאור החזון לא הגיע אלינו בשלמותו שתואמים את ההפניהוהשני של האל ד פנים ועוד פנים עליונים מעליהםאחד של סולם עם כה ndashוצאי דופן ששני התיאורים י

נתהוו בנפרד וצורפו רק בשלב מאוחר אחדיחד בחיבור שמצויים לפנינו פרצופי- ראשי ותריסר- תריסרה עדיפה בהרבה ההנחה שמקורם אחד הוא129יותר

ליטורגי בנפרד מן החלק - לקם קשור בשימוש מאגישלפחות ח ניכרים בתפילה סימני עריכהיחד עם זאתמאגי - ליטורגיהבולט ביותר שקשור בתפקיד המאפיין ה סימנים האלה מתרבים לקראת סוף התפילהה הנרטיבי

מצביעים על מאפיין זה וכן עניינים נוספים של תוכן וסגנון נוסחאות ושמות מאגייםה שלא שורושל התפילה הד לתארך את המרכיבים הללו אך אין סיבה לאחר ו קשה מאספר הרזיםל ובמיוחד 130ספרות ההיכלותלקרבה

נימוקים שהביא ריימונד לייכט השאף על פי ין הנוסח העבריי לענ131רביעיתהשלישית או האותם מן המאה תנראה לי שבכל זאת אין לדחות את האפשרות הזא כהוכחה שהנוסח הזה מתורגם מיוונית אינם קבילים בעיני

במקרה זה יש לראות את כטענת לייכט שמופיעה באותו כתב יד תורגמה מיוונית תפילת מנשהאם אכן הפרט שמעניין אותנו במיוחד בכל אופן132 של התרגוםterminus ante quem - רביעית כ-שלישיתהמאה ה

לכן יש לתארך אותו כמו ו ימופיע בשני הטקסטים וקשור לחלק הנרטיב דהיינו ציור האל בעל שנים עשר פנים עיקר החיבור

10הערה 229 עמ לעילורא 128 90הערה 241 עמ לעילורא 129 כביטוי של לייכט מאגיים תופעה שולית או מאוחרת ביחס לעיקרה של ספרות ההיכלותאין לראות באלמנטים 130

magical margins of Hekhalot literature (p 172) העיר על כך כבר שולם ב - Major Trends ואחריו כתבוהמעשי בולט - היסוד המאגיחוקרים רבים בהרחבה על חשיבותו ועתיקותו של המרכיב המאגי בספרות ההיכלות

כמו חנוך השלישי שולי יחסית במאוחריםהוא ובמיוחד בחיבורים הקדומים כמו היכלות זוטרתי לייכט עמורא(שסגנונו קרוב במיוחד לתפילת יעקב עיקרית של ספרות ההיכלות ושל ספר הרזיםהתקופה הזוהי 131

פר מהדיר של סה) 109 107הערות 245 עמ 25 ההער 230 עמוכן בעבודה זו 172 168 165 עמ 15 הע144ירושלים ספר כשפים מתקופת התלמוד ספר הרזים מרדכי מרגליות(הרזים מתארך אותו לסוף המאה השלישית

Michael A Morgan Sepher Ha-Razim The(וכך גם דעתו של בעל המהדורה האנגלית )26-24 עמ זתשכBook of Mysteries Chico 1983 pp 8-11 (רוזנטל א)ספר למאה את המתארך ) שם רגליותמובא אצל מ

האוניברסיטה טדוקטור עיונים מתודולוגיים ופנומנולוגיים המאגיה היהודית הקדומה(יובל הררי הרביעיתאיתמר גרינוולד קובע את זמן החיבור במאות מן השלישית ועד החמישית) 127 עמ חתשנ העברית בירושלים

)Apocalyptic and Merkavah Mysticism Leiden ndash Koumlln 1980 p 226 (שהספר מכיל יסודות אףש סבור שם הוא 5בהערה (שביעית על ידי עורך שלא תמיד הבין את החומר שלפניו -שיתישההוא נערך במאה קדומים ) אפשר לתלות במעתיקיםןטעויות רבות במילים יווניות שלא את כול בלי לפרט מציין

ומאידך גם לייכט לא ציין וגם אני לא ראשונות לספירההמאות הסגנון מצביעים לספרות של ני התוכן והירוב עני 132 מקבילות בין הטקסט שלנו ובין מדרשים מאוחרים ני שיהיה מאוחר בבירורי סגנוני וענימצאתי שום סממן לשונימשום שאותם מדרשים ר לקביעת זמנו של החיבוות תורמן אינןכשלעצמ מדרש תדשא כמו פרקי דרבי אליעזר

עמ(ריימונד לייכט מצביע על הקבלה בין תפילת יעקב ובין מדרש תדשא ובראשית רבתי מכילים הרבה חומר קדום הרי היא נמצאת גם בטקסט העברי וגם בטקסט היווני נניח לצורך הדיון שהמקבילה הזאת מובהקת דיה) 166-165

ין שהצביע ייוצא שהענ בוודאי לא נכתב בימי הביניים כפי שסבור לייכט במיוחד אם הוא המקור הטקסט היוונילכל ין הזה באותם המדרשיםיומה מוכיח מציאותו של הענ עליו לייכט בא למדרשים מאוחרים ממקור קדום

בסולם יעקבשכלולות ינו בחומר קדום ובמסורות חיצוניות כגון אלה יא התענשעורכי המדרשים במאה הי היותר

233

אצילי בני ישראל רואים עקב בדומה לי33צגות את העםיעל המצבות המי כנראהndashניתן על המזבח וחצי הדם מסורת על שתים ה) סא הכבודיבחזון יחזקאל אבן ספיר הוא כ(אבן ספיר הי ישראל הניצב על לבנתואת אל

תחת מצב רגלי הכהנים נשאי ארון הברית האבנים ותכאן נלקח גם בספר יהושעהעשרה אבנים מופיע המזבח משתים עשרה אבנים כמספר שבטי בני יעקבמתואר כיצד אליהו בונה את ספר מלכים א פרק יח ב

ויקח אליהו שתים עשרה אבנים ) לא( ההרוסיויאמר אליהו לכל העם גשו אלי ויגשו כל העם אליו וירפא את מזבח י) ל( ויעש תעלה יויבנה את האבנים מזבח בשם י) לב( אליו לאמר ישראל יהיה שמךיכמספר שבטי בני יעקב אשר היה דבר י

ויאמר מלאו ארבעה כדים מים ) לד( ויערך את העצים וינתח את הפר וישם על העצים) לג( ית סאתים זרע סביב למזבחכבוילכו המים סביב למזבח וגם את התעלה מלא ) לה( ויצקו על העלה ועל העצים ויאמר שנו וישנו ויאמר שלשו וישלשו

מים

דואלוזיות לכריתת הברית למרגלות הר סיני בולטות מאה 34אליהו פועל כאן כמשה השני כמו במקרים אחריםכאן המזבח עצמו בנוי מאבנים ndash המזבח והמצבות ndash צוג נפרד לאל ולשבטיםיבו היה יש בניגוד לטקס בסיני

אזכור של שינוי השם מיעקב לישראל בהקשר של בניית המזבח רומז בעיקר ה את שבטי ישראלותהמסמלוגם קיום הנדר שניתן של החזון שבפרק כח) חלקי(בפרק זה מתואר מילוי ית להלמסורת מעין זו שבבראש

לכן נראה הם מייצגים את האחדות של שנים עשר שבטי ישראל למזבח וליעקב יש בעצם אותו תפקיד35שם סדימי מקי המסורות הקשורות בדמותו של יעקבושאגדות על שתים עשרה אבנים שהתלכדו למצבה נובעות מע

כשם שהמזבח ישראל התלכד משנים עשר שבטים-יעקבש וכשם 36סד אתר הפולחן המרכזייהאומה ומיהשוו שנים עשר (שבטים המוצב ארצה מייצג את שנים עשר הכך הסולם והמצבה נבנו משתים עשרה אבנים

- תריסריים לדעתי פשר הביטווזה הפנים העליונים שבראש הסולם וכך גם דמות דיוקנו )שלבים בסולם

מתאים להנחה שנדונה פניםלפני ראשיםאזכור המופיעים בתפילתו של יעקב פרצופי-תריסר ראשיויקח את האבן וכן (וראשו מגע השמימה של תאנתרופומורפי- שדימוי הפנים נובע מקריאה מילוליתלעיל

חזיר אותנו לריבוי פנים שבמקדשפירוש זה מ) אשר שם מראשתיו וישם אתה מצבה ויצק שמן על ראשה

יצגים את כלל ישראליהמ על שבעים זקניםndashלדעת אבן עזרא שם קסוטו 33 פסיקתא רבתיורא 34 היעקב חלם את חלומו תחת האלון שהוא אלון בכות של פרק ל ספר יובלים יוצר זיקה נוספת בין שני הסיפורים 35

James L Kugel Levirsquos Elevation to the Priesthood in Second Temple writings HTR אצל עודוורא861 (1993) pp 1-64

עשו מאמץ גדול למקם את חזון הסולם והקמת תם לא היה מתקבל שום מרכז פולחני מלבד ירושליםשעל דע לחז 36כפי שמסופר ויש להעיר שגם לגרון ארונה נקשרה מסורת על שיתוף של שנים עשר שבטים המצבה בהר המוריה

דוד בספר שמואל יי-מלאךעמד ) מעליו(דוד קונה גורן שבו אכב-טוכה ובדברי הימים א כא-טזכד בשמואל בכיון שראה דוד מקום שראוי לו ל לדעת חז שש מאות שקל זהבndashולפי דברי הימים א משלם חמישים שקל כסף

נשא מב ספרי (מכל השבטים מאות שקלי לבנות בית הבחירה עמד וכינס חמשה שקלים מכל שבט ושבט נמצאו ו יש להעיר שבדברי הימים א מופיע משפט המזכיר את דברי יעקב בבית אל )בבבלי זבחים קטז ע יא זאת הברכה י

יש להעיר שבעוד שבשמואל מדובר סתם על ) אכב ( האלהים וזה מזבח לעלה לישראליויאמר דויד זה הוא בית י קוםויפגע במכמו ב וייתכן שיש בזה משמעות של אתר מקודש מקום הגורןא מדובר על בדה קניית הגורן

David Vanderhooft Dwelling beneath the Sacred Place A Proposal for Reading JBL 1184ראו((1999) pp 625-633(

הערה 234 עמ להלןורא(מדגישה פעמים רבות את תפקיד השבטים במקדש ובעבודה ) 11QT(מגילת המקדש העשוי בידי האל עצמו ונעלה מן המקדש אל קשורים כאן למקדש שמימי אסכטולוגי-ברית בביתהדמות יעקב ו) 41

( 11Q 19 XXIX 2- 10 ) הירושלמי ] כמה מועדי ב יהוה ל תעשו [ אלה 2 ] שכין[ א אשר בית ב [ ] כמה נסכי ל ו כמה עלותי ל 3 זה ה משפט ה תורת כ ו יומ ב] יום דבר [ לותעו [ ] ו עלי י שמ 4 בו יקרי ר אש כול ל מה נדבות מ בד ל ישראל בני את מ תמיד 5 ] מה[ה ל רצון ל י ל יאו יב ר אש מה נות מת כול ל ו המה נסכי כול ל 6 שכנתי] ו [ עולם ל הם ל אהיה אנוכי ו עם ל י ל היו ו ם רציתי ו 7 אשכין אשר י כבוד ב י דשק]מ את [ אקדשה ו עד ו עולם ל מה את 8 י שד מק את אני אברא ר אש ברכה ה יום עד י כבוד את ו עלי 9

אל בית ב יעקוב עם כרתי אשר ברית כ ימים ה כול י ל ו הכינ ל 10 אל ומעלה על נס את משה-מזלזל במסורת בית שמבקר את יעקב אפשר לתאר זאת כתשליל של עמדת הנביא הושע

Joshua Jay ורא אל-מעלה על נס את יעקב ואת הברית בביתו מגילת המקדש לעומתו מעלימה את משהSchwartz Jubilees Bethel and the Temple of Jacob Hebrew Union College Annual 56 (1985) pp 63-85 Michael O Wise The Eschatological Vision of the Temple Scroll JNES 492 (1990) pp 155-172 Lawrence Harvey Schiffman The Theology of the Temple Scroll JQR 85 1-2 (1994) pp 109-123 James C VanderKam The Theology of the Temple Scroll A Response to Lawrence H Schiffman pp 129-135 Esther Eshel Jubilees 32 and the Bethel cult traditions in Second Temple literature Things Revealed Studies in Early Jewish and Christian Literature in Honor of Michael E Stone Ed by Esther G Chazon David Satran and Ruth A Clements Leiden 2004 pp

21-36

234

שבטיםהאך הואיל והמקדש מחבר ומלכד את שנים עשר המרכז הפולחני הוא מקום שבו מתגלים פני האלתבנית תריסרונית מופיעה גם בפנים האלה כלולים שנים עשר פני השבטים והוא עצמו מתחבר ומתלכד מהם

ין לחם הפנים כרפרזנטציה של פנים ייר שוב את ענ בנקודה זאת אפשר להזכ37במקדש באופנים שונים הקשר בין לחם הפנים ובין שנים עשר 39 ולהוסיף עתה שהוא מכוון כנגד שנים עשר פנים עליונים38אלוהיים

41 וכנראה נרמז גם במגילת המקדש ובתרגום יונתן40שבטים מוזכר אצל פילוןה

שנים עשר שבטים כמערכה העליונה ב

יש חשיבות מיוחדת מבחינתנו לדימויים של רפרזנטציה פולחנית של שנים עשר פנים עליונים זואבנוסף לדוגמבדרך כלל של הקוסמוס ושל המערכה העליונה בהם השבטים מופיעים כיסודות ארכיטקטוניים של המקדשש

שר שערים שנים ע42הקשורה לרוחות העולם בהקשר זה תבנית תריסרונית מהווה הרחבה של תבנית מרובעת הנקראים על או של ירושלים) שאו שערים ראשיכם ט יש להם ראשיםזדשלפי מזמור כ(של המקדש

-2110( ובחזון יוחנן 43מגילות ים המלחב )לה-לאפרק מח(ן זה הובלט בספר יחזקאל י עניndashשמות השבטים בתפילה ) 4Q209 f232 76 אחנוך (גם בקצות היקום ישנם שנים עשר שערים לארבע רוחות השמים ) 14 ומתחת זרעת עולםהמבוסס על הפסוק נושא עולם כולו מתחת לזרעומופיע משפט סולם יעקבשב

ב שבטיםב עמודים כנגד יין זה בסמיכות לדעה שהעולם עומד על ייהנה בגמרא נזכר ענ) כז לגריםדב( ובין זרועות עולם ןעשר גבולי אכלוסי-שניםואילו ספר יצירה מזהה בין

הארץ על מה עומדת על העמודים שנאמר המרגיז ארץ ממקומה ועמודיה יתפלצון עמודים על המים שנאמר לרוקע הארץ על המים מים על ההרים שנאמר על הרים יעמדו מים הרים ברוח שנאמר כי הנה יוצר הרים ובורא רוח רוח בסערה שנאמר

זרועו של הקדוש ברוך הוא שנאמר ומתחת זרועות עולם וחכמים אומרים על שנים רוח סערה עושה דברו סערה תלויה ב ) ב עחגיגה יב(עשר עמודים עומדת שנאמר יצב גבולות עמים למספר בני ישראל

גבול מזרחית gtצפונית lt)דרומית(גבול מזרחית מופצלין לששה סדרים מופסקין בין רוח לרוח עשר גבולי אכלוסין-שניםגבול מערבית גבול צפונית רומית צפונית מערבית) צפונית(גבול גבול צפונית תחתית גבול מזרחית תחתית רומית גבול דרומית תחתית gtדרומית מזרחיתlt) מערבית תחתית(גבול רומיתgtדltגבול מערבית גבול מערבית רומית תחתית

)בה מפ sect47 ספר יצירה (זרועות עולםוהן הן ומרחיבין והולכין עד עדי עד גבול דרומית רומית44

בספר ) ח לבריםדב (יצב גבולות עמים למספר בני ישראלמן הפסוק על שנים עשר עמודים חכמים לומדים כידוע בפסוק יש רומז אליו באופן ברור גבוליםאך הלשון ) כמנהגו של הספר הזה(נזכר אינו יצירה פסוק זה

בני גורסים בני ישראל שני כתבי היד של ספר דברים בקומראן במקום 45דואשינוי נוסח משמעותי מ ἔστησεν גם תרגום השבעים גורס4QDeutq(46[] (בני אלו) 4QDeutj (והיםאל ὅρια ἐθνῶν

κατὰ ἀριθμὸν ἀγγέλων θεοῦ או יצב גבולות עמים למספר מלאכי אלהיםυἱῶν θεοῦ בני

62 18 עמ)7הערה 6 עמ צוין לעיל( מקדש ומרכבה רחל אליאורורא 37 שם125 והערה 149 עמ לעילורא 38 אני מודה לאסתר שניידר שהעירה לי על כך 39 161 ב על החוקים לפרטיהם 168 על הזיווג 175 מי היורש 40ביום השבת ביום השבת יערכנו לפני יי תמיד מאת ) בדומה למנורה(לחם בא מאת בני ישראל כבר בתורה מודגש שה 41

ל לחם הביכורים משתמשת בלשון המתאר את לחם עמגילת המקדש בדברה ) חויקרא כד( בני ישראל ברית עולם כרך ב 408 106-105 עמ כרך א The Temples Scroll Jerusalem 1983 לפי שחזור של יגאל ידין( הפנים Further Studies in the Temple בניגוד ליעקב מלגרום שם ידין( גם לחמים אלה שנים עשר במספר )79 עמ

Scroll JQR 711 (1980) p 8 עתה ורא קריאתו של ידין מקובלת על רוב החוקרים Donald W Parry Emanuel Tov DSS Reader Leiden 2005 v III pp 152-153( מביאים אותם ראשי ומה שחשוב עוד יותר

( 11Q 19 XVIII 14mdash 16 ) השבטים שתים חטים לחם יהוה ל בכורים חדש חמץ] ת[ל]סו לחם[ 14 אחת ה חלה ה ] יה[תה סולת עשרונים] שני חלות) ( עשרה[ 15 יקריבו ו ישראל שבטי ל ת]ו[טמ] ה ראושי מה הביאו ו[ 16 ואילך154 עמ עיל לוורא Panim אידלורוח ראלקשר בין פנים העל 42 4Q554 (Eacutemile Puech The Names of the Gates of the New (ירושלים החדשה המקדש ובבמגילת 43

Jerusalem (4Q554) Emanuel Studies in Hebrew Bible Septuagint and Dead Sea Scrolls in Honor of Emanuel Tov eds Shalom M Paul et al Supplements to Vetus Testamentum 94 Leiden

2003 pp 379-392 Ithamar Gruenwald A Preliminary Critical Edition of Sefer Yezira Israel Oriental וין הנוסח ראילענ 44

Studies 1 (1971) pp 163-164 A Peter Hayman Sefer Yesira Edition Translation and Text-Critical Commentary Tuumlbingen Mohr Siebeck 2004 pp 50 149-151

Samuel Loewenstamm frac34h tlxn Studies in Bible Scripta Hierosolymitana Vol XXXI edited ורא 45by Sara Japhet Jerusalem Magnes 1986 pp 177ffסקירת המחקרורא ו Paul Sanders The

Provenance of Deuteronomy 32 Oudtestamentische Studieumln 37 Leiden 1996 p 154ff 46 P W Skehan A Fragment of Song of Moses from Qumran Bulletin of the American Schools of

Oriental Research 136 (1954) pp 12-15

235

גרסת המסורה נתמכת על ידי תרגומים יווניים של עקילס של הגרסאות עתיקה היא מחלוקת זו 47אלוהים 52הנוסח השומרוניו 51 תרגומים ארמיים50 פשיטתא49 וולגטה48סומכוס ותיאודוטיוןמלאכים מדובר על שבעים בני אל נראה הגיוני יותר בנוסף לכך שעדיו עתיקים יותר נוסח השבעים

שחילקו )מקראית- בתרה במסורת ndash אשרה מוזכרים בכתבי אוגרית ושבעים שרי האומות שבעים בני(עליונים בפסוק הבא נאמר שעם ) מספר זה מבוסס על רשימת העמים בבראשית י(ביניהם שלטון על שבעים אומות

ןשגם נוסחת המסורה מתכוונת לשבעים אומות שגבולותיההיא רווחת ההנחה ה 53הישראל נפל בחלקו של הויתרגום יונתן אמנם עושה הרכבה ) ה אותשמ כז מואשיתבר(נקבעו לפי מספר נפש בני יעקב הבאים מצרימה

וחילק את הלשונות ) ז יאאשיתהסבר ללשון רבים בבר(האל ירד עם שבעים שרי האומות גרסאותהי תבין ש והאומות כמספר בני ישראל

נח באפרשותיה מכתבין ולישנין לבני נשא בדרא דפלגותא בי היא זימנא באחסנות עילאה עלמא לעממייא די נפקו מבנוי דקים תחומי אומיא כסכום עם שובעין מלאכיא רברבי עממין דאתגלי עימהון למחמי קרתא ובי היא זימנא ארמא פיצתא

מניין שובעין נפשתא דישראל דנחתו למצרים

וזו גם כמו במסכת חגיגה וספר יצירה(ם ישראליים עתיקים מדובר על מספר השבטי-ץבתרגומים אר ברם 54)דעתם של רבים מפרשני ימי הביניים

) נאופיטי(אתקן תחומין לאומיה למניין שבטייה דבני ישראל באחסנת עילאה אומיה בפרישותיה לישני בני אנשא אקימת )התרגום המקוטע( בני ישרד למיניין שבטי באחסנות עילייא אומיא בפרשותיה לשני בני אנשא קבע תחומין לאומיי

יזהיא יז) שלא שרדה בעברית(הפסקה הראשונה כמה פסקאות שרומזות לפסוק הנדוןותבספר בן סירא נמצא

לכל גוי הקים שר וחלק יי ישראל הוא

ἑκάστῳ ἔθνει κατέστησεν ἡγούμενον καὶ μερὶς κυρίου Ισραηλ ἐστίν

פסוק זה שובר בלשונו לפסוק טndash יהוהצלע השני ק ח של דברים לב לפסוה בתוכנמה מתאינההצלע הראשו

כל מעשיהם (ובין זה שלאחריו ) לא יסתרו מנגד עיניו דרכיהם לפניו תמיד (פסוק שלפניו הרצף הגיוני בין וברור שהוא פסוק זה אין ענינו לכאן צ סגלמכאן הערתו של מו )ועינו תמיד על דרכיהם כשמש לפניו

55)קו עמ ספר בן סירא השלם (ס עצמו ונשתרבב לכאן ממקום אחראבל אפשר שהוא של ב תוספתקיימת זיקה לשונית ברורה בין תחילת שירה זו ובין שירת שבח אבות העולםיה נמצאת בי השנאהדוגמה ובין השיר שלו לה בין השירה האפית המסיימת את ספרו של משתכן שבן סירא התכוון ליצור הקבי יהאזינו

שנתמך על ידי (וגי של השני אך נראה שהוא אינו אלא תיקון סופרים תיאול הנוסח הראשון נמצא ברוב כתבי היד 47

John William Wevers ed Septuaginta Vetus Testamentum ורא) סלפנה מאה א 266פפירוס פואד Graecum Auctoritate Academiae Scientiarum Gottingensis Editum vol III2 Deuteronomium

Goumlttingen Vandenhoeck amp Ruprecht 1977 p 374 92 על צאצאי קין(נוסח השבעים נדרש אצל פילון- להלןואך רא יז נרמז כנראה נוסח קרוב לשבעים ולקומראןגם בבן סירא יז) 91

Fieldמהדורת הקספלהורא εἰς ψῆφον υἱῶν θεοῦלהוציא כתבי יד בודדים שגרסתם קרובה לספטואגינטה 48 12 הערה 320 עמ כרך א 1875אוקספורד

iuxta numerum angelorum dei מופיע הנוסח Vetus Latinaבכתבי היד של 49ܐ ܐ ܕ 50 ܐ ܫ ܘ ܐ ܐ ܒ ܐ ܬ ܕܒ ܐ ܕ ܐ

כי כשפילג עליון עמים וכשהפריד את בני אנוש הקים תחומי עמים למנין בני ישראל להלןורא 51חבל כי חלק יי עמו יעקב שבפסוק הבא הלשון קרוב יותר לשבעיםאף רהוח כמעט זהה למסנוסח בפסוק ה 52

נחלתו ישראלהרי עם ישראל לא נמנה על מדבר על דור הפלגה אם פסוק ח מספק קריאה חלקה לגמריאינואך גם נוסח זה 53

ר לומר שהוא נפל בחלקו של יי בעקבות לכן אי אפש שבעים אומות ולא עמד לחלוקה ובכלל עדיין לא בא לעולם התנחלות כי הוא ה שלא נכלל באותכוונת הכתוב לומר שדווקא בזה מעלתו של ישראלשאם נניח אותה חלוקה

כידוע אדום וישמעאל כמו עמון ומואב הרי ישנם עוד עמים רבים שאף הם לא נכללו בה מלכתחילה חלקו של ייה לאחד ה ועושה את הוישמבחינה בין עליון ובין הוי של הפסוק וליתאיסטיתפהיו חוקרים שהציעו קריאה

ובין שאר השירה חק ביתר שאת את הניתוק בין פסוהזאת מדגיש הקריאהה מבני אל שעליון חילק ביניהם נחלות כל שכן משאר חלקי ספר דבריםו

םרשב חזקוני בכור שור אבן עזרא לדוגמא 54 Hayward ראו Rudolf Smend Die Weisheit des Jesus Sirach erklaumlrt Berlin 1906 p 358ראו כבר 55

Interpretations of the Name Israel )שכותב 93 עמ )20הערה 106 עמ צוין לעיל The setting of this verse within a discussion of Gods creation of a humanity equipped with wisdom knowledge and a

law of life (Sirach 17 1-24) seems to present problemsבהערה שם הוא כותב בין השאר ומצטט את סגלTo his observations should be added those of J Kugel 4Q369 Prayer of Enosh and Ancient Biblical Interpretation DSD 5 (1998) 131-4 which show the verse to be far less out of place than

Segal suggested לבעיה זו הוא נדרש ndashהבעיה שעליה הצביע כאן סגל היא לא ההקשר הכללי של הפרק ברם ראו הדיונים של הייוורד וקוגל אינם פותרים קושי זה אלא שבירת הרצף בין פסוק יג לפסוק טוndashח בפירושו לפסוק

Samuel E Loewenstamm frac34h tlxn pp 180-182עוד

236

התכוון על ידי השבח שלו לאזן שתכן גם יי(שגם הוא מסיים את הספר וגם הוא מוקדש לסקירת תולדות ישראל של תולדות ישראל מבקשת בכך לתקן ולהמתיק את חכמתיתראייה את גנותם של ישראל שבשירת האזינו

)נבואית של שירת משההקנאות ה

ט-זדברים לב ב-אבן סירא מד

אהללה נא אנשי חסד אבותינו בדורותם

רב כבוד חלק עליון 56וגדלו מימות עולם

זכר ימות עולם בינו שנות דר ודר שאל אביך ויגדך זקניך ויאמרו לך

בהנחל עליון גוים בהפרידו בני אדם יצב גבלת עמים למספר בני ישראל

יעקב חבל נחלתו עמויכי חלק י

פסוקים הנדונים משירת האזינו נוכחים ברקע הל כל פנים ברור שעאך כריע לאיזה נוסח התכוון בן סיראכאן אין לה

לאור זה ) האזינווביטויים אחרים שמזכירים את תחילת נחלהוכן דור ודורבהמשך פרק מד מופיעים שוב (דבריו ןאינ 57העוסק ביעקב אבינו שבח אבות עולם המופיעות בקטע של אלוזיות לפסוקים הנדונים משירת האזינוה

צריכות להפתיע אותנו

וגם ליצחק הקים בן בעבור אברהם אביו

ברית כל ראשון נתנו וברכה נחה על ראש ישראל

ויכוננהו בברכה ויתן לו נחלתו

ויציבהו לשבטים58

רעש-לחלק שנים

καὶ ἐν τῷ Ισαακ ἔστησεν οὕτως

διacute Αβρααμ τὸν πατέρα αὐτοῦ

εὐλογίαν πάντων ἀνθρώπων

καὶ διαθήκην κατέπαυσεν ἐπὶ κεφαλὴν Ιακωβ

ἐπέγνω αὐτὸν ἐν εὐλογίαις αὐτοῦ

καὶ ἔδωκεν αὐτῷ ἐν κληρονομίᾳ

καὶ διέστειλεν μερίδας αὐτοῦ

ἐν φυλαῖς ἐμέρισεν δέκα δύο

Patrick W Skehan Staves and Nails and Scribal Slips (Ben Sira 442-5) BASOR 200 (1970)ורא 56

pp 66-71 Otto Mulder Simon the High Priest in Sirach 50 An Exegetical Study of the Significance of Simon the High Priest As Climax to the Praise of the Fathers in Ben Siras Concept of the History of Israel (Supplements to the Journal for the Study of Judaism V 49) Leiden 2003

p 78 כשם אלוהי עליון ו לבריםבדב ויכוננךשמקביל ל ויכוננהו יש לציין את חלקו יצב נחלהבנוסף ל 57

כדובין השאר במד כמה פעמים שבח אבות עולםמופיע ב כמו שמוסיף ס יי הציב את יעקב אב לשבטים סגל מציע שתי הצעות דורש ביאור יציבהו לשבטיםלשון 58

בסוף הפסוק הקודם מדובר על הפירוש השני נראה פשוט יותר כלומר נחלתו ואולי צריך להגיה ויציבה )סורי(=רומז כאן לארץ נחלתואך האם וכאן מדובר על חלוקתה והצבת גבולותיה לשבטים דהיינו ארץ כנען הנחלה

ndash ויתנהו בנחלהשלנו נאמר בפסוק לפי היוונית חבל נחלתו של ייט יעקב עצמו הוא לפי דברים לב כנען דווקאהם נחלתו גם את הנוסח העברי ניתן לפרש כך שיעקב נהיה לנחלת יי האזינוניסוח שמתקרב למה שנאמר ב

ייחס הן מת נחלתוכינוי הגוף ב) ג קכזילים תהndash שכר פרי הבטן הנה נחלת יי בנים על דרך שנאמר (השבטים ויציבהו לשבטיםו ויתנהו בנחלתוויתן לו נחלתוכדי לעמוד על משמעות הביטוי ליעקב והן לאלוהים

הוא ברית עם האל שבח אבות עולםנושא מרכזי ב יש להתחשב במגמה הכללית של הפרק בזיקתם זה לזה )כדנ כדמה כאמד( הקיםרית הוא אחד הפעלים המאפיינים את הב מדור לדורותשרשרת הבריתות המועבר

בשורות המתארות את יעקב מופיעים כמה פעלים ) כבמד(שמתייחס אף להולדת הבן הממשיך את השרשרת ברית כל ראשון בנוסף לכך נאמר על יעקב ויציבהו לשבטים ויכוננהו בברכה הקים בן נם הקמהישעני שירשותבריתות הראשונהיצג ולמגלם של כל יכלומר יעקב נהיה למ יות בריתעשהו להצ סגל מפרש מ נתנו

ווקכמו פס ין גם בפסוקים הסמוכיםייש ענ ח מטהוסגל מפנה לישעי הקמת הבריתןהקמה והצבה של יעקב ה המדבר על הקמת השבטים

ך לי עבד להקים את שבטי יעקב ונצורי ויאמר נקל מהיות) ו (ויאמר לי עבדי אתה ישראל אשר בך אתפאר) ג( בעת רצון עניתיך וביום ישועה ייכה אמר ) ח (ישראל להשיב ונתתיך לאור גוים להיות ישועתי עד קצה הארץ עזרתיך ואצרך ואתנך לברית עם להקים ארץ להנחיל נחלות שממות

כוח הןברית הזאת המהות הזאת וה ן האלואת הברית בינו ובי עליונה של ישראלהמהות העבד יי מגלה ומגלם את ממוןיהו ושוהוא מקים ומציב וגואל נחלות מידי ת קוסמי שעליו עומדים שמים וארץ

שבתיאור ראשו יצבמנחות המילים המזכירים את וברכה נחה על ראש ישראל ויציבהו לשבטיםהביטויים מצבות של הדעתנו למצבה של יעקב בבית אל ולשתים עשרה עלינו אפוא לתת את התגלות הראשונה בבית אלה מגיע השמימה נבנית משתים עשרה הסולם של יעקב שראשהמצבהה ןמסורת האגדית שמקשרת ביניהל ושבטיםה

חנוך ונח היסטוריה סקראלית) שלב מסוים של(כסיום של שבח אבות עולםיעקב והשבטים נתפסים ב אבניםשל תכלית ) אם כי לא סופי( ואילו יעקב והשבטים הם מימוש חינת התחלה והבטחה לעתידאברהם ויצחק הם בב

- פרהה שלצורה קיצונית של טלאולוגיה היא תפיס תגישה הטלאולוגיבלכן בתיאור יעקב ניתן להבחין ההיסטוריה

237

אופיטי ינהתרגום הר מנוסח המסורה לפי הסבר שנתנו לו מושפע באופן ברו59הנה כאן לשונו של בן סירא

העובדה שבחיבור אחד משתקפים הן נוסח 60לשבטיםמתפרש כאן כ למספר בני ישראל והמקוטעאלא יד אינו מקורישפסוק יזהיא אפשרות אחת ח דורשת ביאור לבריםהשבעים והן נוסח המסורה של דב

גבי כמה ל שהפסוק איננו משתלב בהקשר צ סגלהערתו של מאת ו לעיל כבר ציטטנ הוסף על ידי המתרגם 61פסוקים נוספים הועלתה השערה שהמתרגם הוסיף אותם מתוך מגמה להדגיש את ההיבט הלאומי של החכמה

האפשרות האחרת היא שהפסוק הנדון 62חכמה לתורת משהההמזהה בין כגא פסוק כדידוגמא ידועה ביותר ה ןבדומה לתרגום יונתן ב ןי הגרסאות ושילב ביניהת במקרה זה צריך להניח שבן סירא היה מודע לשהוא מקוריזיקה בבר ומד בני ישראל לפי דעה זו אינו מסתכם בשוויון מספרילמובן מאליו שהקשר בין בני אל עוזיאל

מערכות האלוהזהות בין שתי במהותית או אף בני את מקומם של 63כ-יטט בנוסח השבעים נמצא בדברים ד-חברים לבמפרשים מציינים שרעיון מקביל לד

הירח והכוכבים תופסים כאן השמש אל

ופן תשא עיניך השמימה וראית את השמש ואת הירח ואת הכוכבים כל צבא השמים ונדחת והשתחוית להם ועבדתם ) יט( ויוצא אתכם מכור הברזל ממצרים להיות לו לעם יח יואתכם לק) כ( אלהיך אתם לכל העמים תחת כל השמיםי יחלקאשר כיום הזהנחלה

זיקה כזאת אכן 64צבא השמיםן הנהגת האומות יש זיקה או אף זיהוי בין בני אלוהים ובין כוכביםייוצא שבעני )יג ידעיהו ישהשוו זאיוב לח (ברן יחד כוכבי בקר ויריעו כל בני אלהים ובמקרא65מופיעה באוגריתיזהה את טבעי הוא שמי שסבור שגבולות העמים הוצבו הן למספר השבטים והן למספר בני אללאור זיהוי זה

ב גבולות מקבלת משמעות קוסמולוגית יותר מאשר הצבת ילפי פירוש זה ב מזלותאותם בני אל עם יימצאהו בארץ מדבר יאה גם בתיאור בחירת ישראל מופיעים מוטיבים השייכים לראשית הבר66אתנוגרפית

לאור ורוח אלהים מרחפת ndash כנשר יעיר קנו על גוזליו ירחף והארץ היתה תהו ובהו ndash ובתהו ילל ישמן )תהילים עד( גבולות הארץביטוי ל גבולות עמיםין להשוות את הביטוי יזה יש ענ

ואלהים מלכי מקדם פעל ישועות בקרב הארץ) יב( רת בעזך ים שברת ראשי תנינים על המיםאתה פור) יג( אתה רצצת ראשי לויתן תתננו מאכל לעם לציים) יד( אתה בקעת מעין ונחל אתה הובשת נהרות איתן) טו( לך יום אף לך לילה אתה הכינות מאור ושמש) טז(אתה הצבת כל גבולות ארץ קיץ וחרף אתה יצרתם) יז(

67

בצורה לשכון בגוף אדםיעקב הוא ישות קדמונית שירדה תפילת יוסף באלדוגמ כפי שראינו אותהאקסיסטנציה

האלהתפיסות הלפי )בראשית רבה א ד (מחשבתן של ישראל קדמה לכל דברמתונה יותר אומר המדרש לפני שעם ישראל בא לעולםעודשבטים היו נחלת יי הישראל

פסוק הבא הגם ם נתן לו את השבטים שהם חלקו וחבל נחלתו של יי מימות עולndash ויתן לו נחלתולאור זה ניתן להבין שנים עשר שבטים שהיו קיימים בצורה זו או אחרת אותו רעיוןאת מביע רעש-לחלק שנים ויציבהו לשבטים

וכך מפרש את דברי בן סירא בעל ניתנו ליעקב במסגרת הקמת הבריתבמחשבה או בעולם העליון משחר הימיםאזכיר סדר העבודה יוסי בן יוסי( כשוטרי רקיע ר שבטעש-שנים ברכות הוריו ירש תאוות הפיוט הקדמון

מוגהים ומבוארים עם מבוא וחילופי נוסחאות בידי אהרן מירסקי יוצאים לאור סדוריםפיוטי יוסי בן יוסי גבורות )206-122 עמ אתשנ מוסד ביאליק ירושלים

ויעקב האזינו גבולות העמים בndashשונה ) ההצבה(לה ואילו אובייקט הפעו זיקה לשוניתביש להדגיש שכאן מודבר 59 בבן סירא

)יאבן סירא מה (אל]שבטי ישר[למספר כל אבן יקרה לזכרון בכתב חרות השוו בתיאור אבני החושן 60 181 עמ נחלת ה זו גם מסקנתו של שמואל ליונשטם 61 Hayward Interpretations of the Name Israel p 93ff Bruce Vawter Prov 822 Wisdom and ורא 62

Creation JBL 99 2 (1980) p 206 Benjamin G Wright No Small Difference Sirachs Relationship to its Hebrew Parent Texts (SBL Suppl Series 26) Atlanta CA 1989

63 Walther Eichrodt Theology of the Old Testament Volume II Translated by J A Baker Philadelphia 1967 p 196 Heiser Michael S lsquoDeuteronomy 328 and the sons of Godrsquo

Bibliotheca Sacra 629 (2001) pp 52-74 88 עמ )25הערה 9 עמצוין לעיל( אמונות המקרא קנוהל From the Stone Age to Christianity (Baltimore Johns Hopkins דעתו המוקדמת של ויליאם אולברייט ורא 64

p 226 וורא W F Albright lsquoSome Remarks on the Song of Moses in Deuteronomy XXXIIrsquo Vetus Testamentum 9 4 (1959) p 343

ואילך17 עמ )44הערה 133 עמצוין ב (האמונה במלאכים אלכסנדר רופא ורא 65צחון במאבק ילאחר נשבאים יש לומר באופן כללי שחלוקת נחלות שייכת באופן מהותי למעשה בריאה או המלכה 66

אנומה אליש לוח ו לדוגמאורא מחייתופעולתותחום ממשלתואת במסגרת הזאת האל קובע לכל נברא קמאי deus otiosusלא נראה שמדובר על חלוקת ירושה על ידי האל הפורש 884תיאוגוניה הסיודוס 39-46

בשורות הבאות של לדוגמא נים וחלוקת העמים מופיעחלוקת הזמובין הקשר בין חלוקה קוסמולוגית של הארץ 67 ( 1Q 33 X 12mdash 16 ) מגילת מלחמת בני אור בבני חושך

238

יש מקבילות ברורות בספרות הקות ביותר של המורשת המיתית במקראשהוא אחת הדוגמאות המוב לקטע זהשים שנה משמש חומר עיקרי להשוואה בין ושלומפורסם ביותר שכבר יותר ממאה ההטקסט מזרח הקדוםה

המוטיבים ד אח68סיפור הבריאה הבבלי מיתולוגיה של המזרח הקדום הוא כמובן אנומה אלישההמקרא ובין שמתרחש לפני בריאת דאי מאבק האל עם המפלצתוד הוא בוומה אליש ובין מזמור עהמשותפים בין אנ

זמני את ים הוא בריאת המאורות שקובעםהראשון מביניה צחוןיאך ענייננו כאן במעשי האל לאחר הנ העולםיץ קשר בין הצבת גבולות הארץ ובין יצירת קהמה ד נשאלת השאלהלמקרא מזמור ע ת השנהוהיום ועונשורות (לוח הרביעי הבסוף חמישי של אנומה אלישהנראה שנוכל לענות עליה כאשר נתבונן בלוח וחורף

הוא מבתר את גופתה ועושה את מתחיל את מעשי הבריאההוא אחרי הריגת תיאמת דמתואר כיצ) 146-135של ( אל התהום ndashפסו הוא מודד את א) ה השני עתיד לשמש למלאכת הארץיחצי(מכסה לשמים האחד ה יחצי ומכונן כנגדו בשמים את היכל האלים ndash שעליו עתיד להיווסד הארץ בן זוגה של תיאמת )קרקעיים-תתהמים ה

69בהמשך ישיר לתיאור זה נאמר בתחילת הלוח החמישי

מעמד) שמיםב(יצר 170

ליםו לאלים הגדהציב 2

71מזלות כבים בדמותםו כ

72

בולותהגביל ג הודיע שנה 373

עשר הירחים שלשה כוכבים לאחד-הציב לשנים 4 ת ימי השנהוק את חקקר אשר חאח 5 )שמים(ת ונברו להודיע מערכ-כוכב מעמדיסד 6 גם אחד ndashלכל יחטאו לבל יתרפו 7 אנלל ואאה כונן אתו מעמד 8פתח דלתים 9

74 השתים) השמים(בצלעות

יןלשמאל ולימ חזק בריחים 10

1 uacute-ba-aacuteš-šim man-za-za an DINGIRDINGIR GALMEŠ

2 MULMEŠ tam-šil-su-n[u] lu-ma-ši uš-zi-iz

3 uacute-ad-di MUANNA mi-iṣ-ra-ta uacute-ma-aṣ-ṣer

4 12 ITUMEŠ MULMEŠ 3TAAgraveM uš-zi-iz

5 iš-tu UD-mi ša MUANNA uṣ-ṣ[i-r]u uacute-ṣu-ra-ti

6 uacute-šar-šid man-za-az dni-bi-ri ana ud-du-u rik-si-šuacute-un

7 a-na la e-piš an-ni la e-gu-u ma-na-ma

8 man-za-az den-lil u deacute-a uacute-kin it-ti-šu

9 ip-te-ma KAacuteGALMEŠ ina ṣi-li ki-lal-la-an

10 ši-ga-ru ud -dan-ni-na šu-me-la u im-na

ה מפלגי חוקי ו ארץ בורא ה עבים ] וד[כב אוצרות קדושים ממשלת ו רוחות משא ו 12 מותותה מבקע ו נהרות מקוי ו ימים חוג ה ] ים[פר עם ה צאצאי כול ו ערבה ארץ ו מדבר ל 13 משפחות מושב עמים מפרד ו לשון בלת עו ][ ולת ו אדם ניתתב כנף בני ו חיה מעשי 14 קצי ו שנים תקופות ו קודש מועדי ] [ארצות נחלת ו 15

ד מזכיר את בריאת הארץ במזמור עשתוך שימוש בלשון אוגרפית של הארץיג-בתחילת הקטע מתוארת חלוקה פיסית ndashלאחר מכן )כה יאשיתבר כי בימיו נפלגה הארץ ndash ארץ וחוקי מפלגיה( י אשיתואת התפלגות בני נח בבר

רוב הביטויים שאובים מבראשית י(ח י ובדברים לבאשיתתוך שימוש שוב בבר ל הלשונותיחלוקת העמים ובל ) האזינו נחלה שאינו מופיע שם ובא מלהוציא לשון

בטים ילה ספר בראשיתלבמיוחד ו ספרות עצומה מוקדשת לאנומה אליש ולהשוואה בין יצירה זו ובין המקרא 68 S Langdon The Babylonian Epic of Creation Restored from the recently ורלבנטיים לדיוננו כאן ראה

recovered Tablets of Aššur Transcription Translation and Commentary Oxford 1923 שמכיל Wayne Horowitz Mesopotamian Cosmic Geography פירוש מפורט להתחלתו של הלוח החמישי

(Mesopotamian Civilizations 8) Eisenbrauns Winona Lake Ind 1998 p 114ff Benno Landsberger James V Kinnier Wilson The Fifth Tablet of Enuma Eliš JNESתעתיק לפי 69

203 (1961) pp 154-179 )170 עמndashפירוש 157 ndashתרגום האנגלי ב 156 בא בעמותעתיק של הקטע המ W G Lambert Simon B Parker Enuma eliš Theלפי טקסט של( גם תעתיק של וואן הורוביץ ורא ואילך

Babylonian Epic of Creation the Cuneiform Text Oxford 1966 (וכן התרגום האנגלי בספרה Mesopotamian Cosmic Geography p114ff אך עדיין נפוצה של כל הטקסט עם תרגום מהדורה ישנה

Leonard W King The Seven Tablets of Creation The Babylonian and Assyrian LegendsאנגליConcerning the Creation of the World and of Mankind London 1902 לאחרונה יצאה מהדורה

Philippe Talon The Standard Babylonian Creation Myth ום צרפתיג עם תעתיק ותראקלקטית חדשהEnūma Eliš Helsinki 2005 כמו ונותתרגומים שונים לאנגלית מופיעים באנתולוגיות שANET התרגום העברי

זתל אביב תשנ עם עובד אנתולוגיה משירת המזרח הקדום בימים הרחוקים ההם שפרה ויעקב קליין על פי שndashעלילת הבריאה (נפלד יבזמן כתיבת חלק זה של העבודה נעלמה מעיני מהדורת מצוינת של משה וי[ ואילך 33 עמ

שמכילה הן את )גירושלים תשל החוג למקרא האוניברסיטה העבריתערות תרגום והאנומה אליש הבבליתמוזר הוא ששפרה וקליין לא הזכירו מקבילות המקראיותה השמות דגש על הערותהתעתיק הן את התרגום והן את

] מהדורה זוו שורש משתקף גם במילה אות 172-170 עמ וילסון- דיונם של לנדסברגר וקנטורא mazzāzu manzāzuאכדית 70

וגם )הכג בכים מל המקטרים לבעל לשמש ולירח ולמזלות ולכל צבא השמים תהנזכרת במקרא פעם אח( מזלשבא מאותו שורש מופיע כמה פעמים בקטע )izuzzu (ušzizפועל ה) לבאיוב לח התציא מזרות בעתו( מזרותב

ולפרקים עמדה שפירושה מעמד אותו שורש משתקף גם במילה מזוזהלפי דעה רווחת הציבשלנו ומתורגם כהוצאת גילגוליהן של הצהרות אמונה עשרת הדיברות וקריאת שמע משה ויינפלד (חלל הדלת היא מתפרשת גםיח כמו כן דלתות ובר של הקטע10-9דלתות ובריח מוזכרים בשורות ) 143 עמ אתל אביב תשס הקיבוץ המאוחד

הקבלה בין בני אל ובין הכוכביםהן י שכבר צוטט לעיל לעני)י-ולח(מוזכרים כאמצעי לחסימת הים בקטע מאיוב על מה אדניה הטבעו או מי ירה אבן פנתה

239

ה מערכות של שלושהים עשרתש אל רום השמים קף והולך אל המרכזיההתיאור מלאכת השמים מתחיל מן

כוכבים האלה קשור לקו ה תפקידם של 76נהיה עם הזמן לגלגל המזלותש צורה קדומה של מה ן ה75כוכביםאת מסמנים ) הליאקלית(הם עצמם בעלייתם ובשקיעתם זריחתם של שמש וירחל לשקיעתם ו77אופקהוקרובים אליהם ביחס לכוכבים שנזכרים ( בהיותם קשורים לקצות השמים והארץ 78העונות השנאת דשים ווחה

מזלות מתקשרים ה מקום ששם קבועים שערי השמש פת השמים נפגשת עם הארץילמקום שבו כ )בהמשךאפשר צחון על תיאמתי הואיל וקביעת המזלות מתרחשת סמוך לנ79ב שערים או עמודים שבקצות העולםלי

ברן יחד כוכבי בקר ויריעו כל בני אלהים

ויסך בדלתים ים בגיחו מרחם יצא בשומי ענן לבשו וערפל חתלתו

אשים בריח ודלתיםואשבר עליו חקי ו Langdon pp 149-151 ורא )בתי זודיאק (בתיםמעמדים האלה נקראים גם ה

לעילורא ušziz אכדית 71והראני והשוו גם קטע מן הגניזה שבו רבי ישמעאל מספר על ידע אסטרולוגי שמסר לו מטטרון lumāšuאכדית 72

]ן)[ם(עשר מזלות וגם מלושיה-והראני שנים תורה אותיות של לבנוהאת כולם באצבעות ידיו כאב שהוא מור)Geniza-Fragmente zur Hekhalot-Literatur 12 (T-S K 2195L) 2b l13-14 p137 (י גרינפלד לפי ח

ומקורה אכדית ) malwšēכמו סורית ומנדעית (ומיכאל סוקולוף המילה מלושיהן מציינת כאן את סימני הזודיאק lumāšu ראו Jonas C Greenfield MSokoloff Astrological and Related Omen Texts in Jewish

Palestinian Aramaic JNES 483 (1989) p 211 בהוראה זו מלוש המילה קיסטר מנחםכפי שהראה עמ )אתשס(ב -א לשוננו סג שלוש מילים מצפוני מגילות מדבר יהודה ראו )4Q439(מופיעה כבר בקומראן

36-35 73 miṣrata uacute(m)aṣṣer השוו גבולndashמלשון מצר צייר מצריםצרנוכל לתרגם רש האכדיואם נבקש לשקף את הש

לצייר (eṣēru uṣṣuru הפועל אשר גבולות יכונן šaacute eṣ-ra-ta uacute-kin-nu שורה א לוח ז תואר מרדוך כאןאת הלפועל זה ולשמות העצם GIŠ]UR שומרית uszligurtu אכדית ndashחס בראש וראשונה לצורות מאגיות י מתי)לצור צורה

5שורה השוו כאן(וחקיקת חוקים קביעת תבנית של תכנון ושירטוטמופשטת יותר האלה ישנה משמעות נוספתבהיכל רה וקליין תרגמו ששפ ina ki-iszlig-szligi NAMMEŠ (šimāti) a-ma-an GIŠ]URMEŠ 79 וכן לוח א )במעון החוקות הגורלות

The notion of orderly patterns in the planetary heavens is extremely ancient in Babylonian astronomy it is in fact the basis of Babylonian astrology In Mesopotamia we have a term which appears in Sumerian as GIŠ-]UR and in Accadian as uszligurtu both of which mean outline plan configuration plan of a building immutable destiny The beginnings of astrology undoubtedly came through the Sumerian concept of GIŠ-]UR where plans and configurations in the heavens were considered to be the prototypes of what is found on earth (William F Albright Neglected Factors in the Greek Intellectual Revolution Proceedings of the American Philosophical Society 1163 (1972) p 235)

וורא Menahem Kister Commentary to 4Q298 pp240-241 והשו גבולין הוראה דומה במילה ילענ( להקיף במעגל המאגי ndasheszligēru uszligszliguruבנוסף יש לציין עוד הוראה מיוחדת בפועל ) 134הערה 151 עמ לעיל

Erica Reiner Astral Magic in Babylonia Philadelphia ורא מעגל מאגי ndash uszligurtu ו GIŠ]URובהתאם American Philosophical Society 1995 p 58 CAD s v gišEacuteur Herbert H Paper lsquoNotice of a

Posthumous Manuscript of Ernst Herzfeldrsquo JAOS 761 (1956) p 33 ש גם עם מילה אותו פועל משמ 83הערה 240 עמ להלןו ורא137-138 עמ CAD XXI ורא zissurucirc ndashאחרת למעגל מאגי

hellipThe Babylonian Epic of Creation p152 n3 The word miszligrata in this passage לנגדון השוו גם design sign of the zodiac and certainly identical in meaning with uszligurtu sign of the zodiac Sum

gišHAR לפי זה יש קשר בין 2הערה 154 עמ עודווראmiszligratu uszligurtu יווני המונח ה וביןσημεῖον סימן זודיאק

שומרית (בר בשערים וין מדיענהלפי ה כדי להתקרב לביטוי המקראימתרגמים נקטו לשון זהנראה ש 74KAacuteGALMEŠ אכדיתabullāti (במערבוndash וכנגדם ומסתבר שהיו כמה שערים במזרחו של עולם

B L van der Waerden Babylonian Astronomy II The ורא או שלוש מערכות של שנים עשר כוכבים 75Thirty-Six Stars JNES 81 (1949) pp 6-26 Johannes Koch Neue Untersuchungen zur

Topographie des babylonischen Fixsternhimmels Wiesbaden O Harrassowitz 1989 ב חלקים שווים מופיע לראשונה בתחילת המאה גלגל המזלות כרצועה שמסביב לקו המילקה המחולקת לי 76

Asger Hartvig Aaboe Abraham Joseph ורא אה התגבש במהלך המאה השישיתס וכנרהחמישית לפנהSachs Two Lunar Texts of the Achaemenid Period from Babylon Centaurus 14 (1969) pp 1-22

Mesopotamian Cosmic Geography p 234ff ורא 77 136 עמ כרך א OTP 21 חנוך הסלאבי פרק ג תברייתא דמזלו מעשים וימים הסיודוס לדוגמאורא 78 Wayne Horowitz Mesopotamian Cosmic ראו הארץ מצטיירת כדיסק שטוח לפי תמונת העולם הבבלית 79

Geography pp 331ff

240

גבול האבני את יש להזכיר כאן 80ה בין השאר את מעשה גידור הקוסמוס מפני כוחות הכאוסלראות בהציב לשון 81 חקקו את צורותיהם של אלים ושל מזלותןשהיו בצורת מצבות שעליה kudurru ותמסופוטמיה

על הגבול רומז למצבה העומדת) כהמשלי טו יז עחיליםתה יט יטהוישעי ח לבריםדב(במקרא גבול אתה הצבת כל גבולות ארץ קיץ וחרף אתה יצרתם לאור כל האמור אפשר להבין את המשפט 82ושומרת עליושתוחמים את גבולות ) שנקראו באנומה אליש צלמים של האלים הגדולים(ב מזלות האל הציב י באופן כזה

גבולות הארץ הם בר שהוצע כאןהסהלפי קובעים את חוקיה ומועדיה ובין השאר את עונות השנה הארץגבול שמת בל יעברון בל כמו שנאמר המגנים עליה מפני כוחות תוהו יםבראש ובראשונה הגבולות החיצוני

אשר שמתי חול גבול לים חק עולם ולא יעברנהו ויתגעשו ולא יוכלו )ט קדיליםתה (ישבון לכסות הארץ יחד 84)כזשלי חמ ( על פני תהום83בהכינו שמים שם אני בחוקו חוג )כב המיהויר (והמו גליו ולא יעברנהו

של הזאת מתבססת על סטרוקטורההחלוקה מן הגבולות האלה נגזרת גם חלוקה פנימית של הארץ אתעם זמחד וציוני ) טבור העולם(פקי הם נקודת המרכז ושמאפיינים חשובים שלו בממד הא המרחב הסקראלי

במקרה הפשוט ביותר (בהתאם לכך שטח הארץ מתחלק לסקטורים קצות העולם מאידךתרוחוכיווניםהגבולב ארצות וכן חלוקות מפורטות ומורכבות באופן כזה מופיעה חלוקה לי85הנפגשים במרכז) רבעיםהלארבע 86דאי עתיקה יותרובמקורות יהודיים חלוקה תריסרית נזכרת במפורש במדרשים מאוחרים אך היא בו יותר

ביה יי צור עולמים מלמד87

ששתים עשרה ארצות ברא הקדוש ברוך הוא כנגד שנים עשר שבטים וארץ ישראל וירושלים ועיין סדר שסו עמ בתי מדרשות א א דבראשית רבאסידור רב (באמצעיהם שנאמר יצב גבולות עמים למספר בני ישראל

)838 סינופסיס כג עמ שם אות ו רבה דבראשית

ולם כולו ובין המים ובין הרקיע שם תלויים ועומדים גלגל חמה ולבנה וכוכבים ומזלות ומאירים לכל הע והשו 80

יש לשים לב לעובדה שגלגל חמה ולבנה וכוכבים )187-182 אנזי שכטר ג מעשה בראשית (ומושלים על תהום לטים על התהוםוומזלות עומדים בין המים שמקיפים את הארץ ובין הרקיע והם ש

אבי רא אלא במקומות מקודשים מצבות הללו לא עמדו בפועל בגבולות השדותהנראה שעל פי רוב 81 Divine Service and Its Rewards Ideology and Poetics in the Hinke Kudurru (Beer-Shevaהורביץ

Studies by the Department of Bible and Ancient Near East vol 10) Beer-Sheva 1997 pp 1-8 אך ידי כוח דמויות האלים והמזלות החקוקים עליהןעל בין השאר גם לפי דבריו תפקידן היה לשמור על גבולי הנחלה

Katryn E Slanski Classification Historiography and Monumental Authority The עודוראBabylonian Entitlement narucircs (kudurrus) Journal of Cuneiform Studies 52 (2000) pp 95-114 idem The Babylonian Entitlement Narucircs (Kudurrus) A Study in Their Form and Function

Boston American Schools of Oriental Research 2003 יצגת את האל המגן על ימצבה מ) 1 זו את זוותאיתפקיד המצבה יכול להתפרש בדרכים רבות שלא בהכרח מוצ 82

וממילא גם הגבול שהיא עומדת מצבה) 3) טראליתמאגיה אס(עליונים הכוחות ההיא מושכת למטה את ) 2נחלה ה כריתת הברית וכדומה מצבה מזכירה לפני האל את אקט הנתינה וחלוקה) 4 נתונים להשגחה מיוחדת של האל עליו

שמים עצמם או עצמים השמים או המשמשים גרמי ש על דרך ndashמצבה משמשת כעד ) 5שמבסס את חוקיות הנחלה הזה ועדה המצבה אם אני לא אעבר אליך את הגל הזה ואם אתה לא תעבר אלי את הגל הזה עד הגל יציבים אחרים

)נב להאשיתבר (ואת המצבה הזאת לרעה חוק ובין חקקeszligēru uszligurtuעל התאמה בין eszligēru הקיף במעגל מאגיהוראה ה על 73הערה 239 עמ לעילורא 83

Morris Jastrow Nebopolassar and the Temple to the Sun-God atו השונות ראןחוקה על הוראותיהSippar The American Journal of Semitic Languages and Literatures 152 (1899) pp 80-81 Sol Cohen Victor Avigdor Hurowitz lsquoawh lbh ~ym[h twqxrsquo (Jer 103) in light of Akkadian lsquoparsursquo and

lsquozaqiqursquo referring to cult statues JQR 893-4 (1999) pp 277-290 משפט הזה בהקשרואת הין לראות ימענ 84

באמצו ) כח( על פני תהוםבהכינו שמים שם אני בחוקו חוג ) כז( עד לא עשה ארץ וחוצות וראש עפרות תבל) כו( שחקים ממעל בעזוז עינות תהום

כז מדובר וק לפי זה מסתבר שבפס על רום השמים ומעמקי תהוםndash כח וקבפס כו מדובר על מלאכת הארץוקבפס על רצועה תחתונה של השמים וקו מקיף ומגן על הארץ

85 Francesca Rochberg-Halton lsquoNew Evidence for the History of Astrologyrsquo JNES 43 (1984) p127 Franz Cumont La plus ancienne geacuteographie astrologique Klio 9 1909 pp 263-273 Stefan ורא 86

Weinstock The Geographical Catalogue in Acts II 9-11 The Journal of Roman Studies 381-2 (1948) pp 43-46 James M Scott Geography in Early Judaism and Christianity The Book of

Jubilees (Society for New Testament Studies Monograph Series 113) Cambridge 2002 פסוק הובין השבטים על סמך יהתכן שהוא מתבסס על הקשר בין שם יי טיבו של הלימוד הזה לא ברור כל צרכו 87

ב כרמז לי ב הנדרשת נוטריקון י ביההיא שהמילה שנראית עיקר אפשרות אחרת) ד קכדיליםתה ( יהשבטיאלא שמעתיקים בקלות הינכתבת במקורות מוקדמים על פי רוב כ האות הו ב שמות האלאו י האותיות שמופיע לפני הקטע שה בראשיתמעהנה הטקסט של הנדרשת כשם אלוהי י הי האפים אותה לימחל ו ורא833 ו430סינופסיס השס עמ א הטקסט בבתי מדרשותורא(הוא השתבש הרבה בהעתקות שונות הנדון Nicolas Sed lsquoUne cosmologie juive du haut moyen age la Berayta di Malsquoaseh Bereshitrsquo Revueעוד

des Etudes Juives 1241-2 (1964) p 28 י לונדון כOr 6577 ואציע כאן את מה )א20 עמ 736מרגליות שנראה לי לתקן בו

241

תריסרי חוזר הדגם שהמסתבר ב ארצות נקשרת כאן למעמד מרכזי של ארץ ישראל וירושליםקת העולם ליחלומקובלת של הבהתאם לתפיסה ב שערים של ירושלים ושל המקדשבי על עצמו בחלוקת הארץ לשבטים

ל קווים ת את כל החלוקות הללו כמבוססות עו אפשר לראמעגלי הקדושה הערוכים סביב המרכז הסקראלי 88 מן המרכז עד קצות העולםיםרדיאליים הנמשכ

במבנה של באותיותיהם וצירופיהם בשמותיו ברובד האלוהיתבסופו של דבר חלוקה תריסרונית מושרש 89המרכבה או אף בדמות אנתרופומורפית של האל עצמו

ות היום ושתים עשרה שעות הלילה וכמה הן אותיות שבהן נתחתמו שמים וארץ שתים עשרה הן כנגד שתים עשרה שעושנים עשר חדשי שנה ושנים עשר מזלות ושנים עשר שבטים ושתים עשרה ארצות וכולן על שמותם של שבטים שנאמר

אהיה אשר אהיה ) שמות ג יד(יצב גבולות עמים למספר בני ישראל ואלו הן שתים עשרה אותיות שנאמר ) דברים לב ח( ) אות ה ו-אותיות רבי עקיבא נוסח א ( אהיה הרי שתים עשרה אותיות אהיה שלחני עליכם שלש פעמים

94 וכן הלאה360 14493 7292 3691 2490הדגם התריסרוני יכול להוות בסיס גם לחלוקות מפורטות יותר של לכן היו ו 95םימתחלף במסורות רבות בשבעים ושתי) שליחים זקנים מלאכים לשונות אומות(המספר שבעים

ה את השמים ואת הארץ שנאמר אלה תולדות השמים והארץ א בראשית מהו בראשית באות אחת ברא הקבד

ה בטבעת ב וחתמז והעהי ברא שמים וארץ העה בראם באות ה]יבה) [אבה(בהבראם אל תקרי בהבראם אלא אין כל ] יהם אהבחות[ )בחותמיה(שאלו לא חתמה ] יהם אהבחות[ )בחותמיה(אהיה אשר אהיה ומפני מה חתמה

באותיות) [באותיותיה( מפני שלהבת אש וכל מי שהוא בא לדרוש ] יה באותיות) [באותיותיה(בריה יכולה לדרוש בראשית ברא לפיכך נאמוחתמן בחותמו ] יה תיותאו) [אותיותיה( היה מתמלא כל העולם כולו אש לפיכך סתם ]יה

O1531 833 השלמה אפשרית לפי סינופסיס ndashאלהים ידועההדרשה הדרשה שמופיעה בקטע ובין היש להבדיל בין ד מה טעמא ואחד ביויוחנן בשתי אותיות נבראו שתי עולמות העולם הזה והעולם הבא אחד בה רבי אבהו בשם ר

ד אלא מן מה דכתיב אלה תולדות א ואי זה מהם נברא ביוצור עולמים ואין אנו יודעין אי זה נברא בה יכי ביה יא י ב הירושלמי חגיגה פ(א והעולם הבא נברא ביוד א בראם הוי העולם הזה נברא בהוהארץ בהבראם בה השמי

)י -בראשית רבה יב ב בבלי מנחות ט עוהשוו עז טור ג בעי ברא באות הואילו לפי הקטע שלנו האהעולם הזה נברא ב) רק(ירושלמי ובראשית רבה מוכיחים ש יבבל

ה האלה מסוכנות ביותראותיות י ימוחלפת בשמה ה ה אותהדבר זה יוצא מכך ש בז והעהשמים וארץ העה הפסוק ndashרומזת למקורה של התפיסה תשלהבמילה ה יה מפני שלהבת אש אין כל בריה יכולה לדרוש באותיות

) 69הערה 114 עמבסוף לעילוראו ו חיריםשיר הש( רשפיה רשפי אש שלהבתיה המקראי Wayne Horowitz Mesopotamian Cosmic Geography p156בבלית שמובאת אצל השמים ההשוו מפת 88

42-20 עמ שםוקונצנטריים במפת העולם הבבלית ראהעיגולים הין יולענאלא מלמד ששנים עשר המאי שנים עשר שבטי י אלוהית- פניםהב שבטים מהווים סטרוקטורבספר הבהיר י 89

111 107 83-76 70 67 64-63 סעיפים שםוורא) 169 עמ מהדורת אברמס 82סעיף (הלהקבשבטים Joseph M A Baumgarten The Duodecimal Courts of Qumran Revelation and the Sanhedrin ורא 90

JBL 951 (1976) pp 59-78 אותיות של הסיבה נוספת לחשיבות המספר בעולם ההלניסטי קשורה בהיותו מספר 281-280 עמ )63הערה 85 עמ צוין לעיל( Gedaliahu Stroumsa Form(s) of God ורא היווניתאלפביה

שם17 והערה 85 עמ )ותשס( 59-57דעת פורפוריתה של הלנה מטרויה וקידוש השם יהודה ליבסצגים הם יאם אמנם מי להתבאר בדרך זהיםשיעקב ראה על שתים עשרה מדרגות הסולם יכול פנים העשרים וארבע

רחל ) 7הערה 6 עמ צוין לעיל (מקדש ומרכבהבספרה ) שם9 והערה 229 לעיל עמורא(את שרי האומות עמ (המחלקים את מרחב היקום לעשרים וארבעה חלקים מרחביים שנים עשר גבולי אלכסוןאליאור מדברת על

ואין קשר בין חלקים24אין במרחב היקום מופרך זהמשפטלן יא-לדעת מאיר בר אך לא מפרשת דבריה) 62אמנם ) 131-114 עמ )דתשס(מועד יד קורת בימאמר ב ( גבולי האלכסון שבספר יצירה לדבריה של הכותבת12

איני יודע כיצד תתקיים על )כפי שהיא מצטיירת בספר יצירה(אלכסון הממדית של גבולי -אם נחזיק בתפיסת תלתנקבל וים במישור שנפגשים בנקודה אחתואלכסון כקהלי גבואת אך אם נתאר חלקים24-ידם חלוקת המרחב ל

12 חלקים וכנגדם 12- רדיוסים שמחלקים את המישור ל12לחלופין אפשר לתאר חלקים24-חלוקת המישור לגולים י רדיוסים בתוך שני ע12או פת השמיםי באופן דומה את כות במרכז השמים ומחלקותקשתות שנפגש

נאמריבירושלמ אפשר להוסיף את השיקול הפרשנייאומטרגיהלשיקול קונצנטרייםר יוחנן לא גלו ישראל עד שנעשו עשרים וארבע כיתות של מינים מה טעמא בן אדם שולח אני אותך אל בני א

סנהדרין (אל גוי המורד אין כתיב כאן אלא אל גוים המורדים אשר מרדו בי ישראל אל גוים המורדים אשר מרדו בי )בנג ע

אלא כלומר הרבה והרבה כתות של לאו דווקאלדעת מפרשים אחדים המספר כיצד הגיעה הגמרא למספר זה משתדל להסביר את המספר כמכפלה של מספר השבטים שהם קרבן העדהלעומתם ) פני משה (מיני מינות

יש תקדים במקור תנאי לרעיון הכללי ךא הפירוש שהוא מציע נראה דחוק ם הנזכרים בפסוקיהגויששים יוסי הגלילי אומר הרי הוא אומר ששים המה מלכות ושמונים פילגשי אליעזר בנו של ר ר יצב גבולות עמים

יצב גבול עמים אין כתב א יצב גבולות עמיםד מ לאבותינו לא ירדו במצרים אלא בשבעים נפשושמונים הרי ק )ספרי האזינו ו( חלקים במספר בני ישראל ת ליטול בכאן אלא יצב גבולות עמים זכו אומו

פרשני דומהההיגיון האך ) אומות שכנגד שבעים נפש מבני ישראל140כאן מדובר על (אמנם המספרים שונים ד עמיםד כתות וכגיון יכול להוליד כיאותו ה לשון רבים בלתי צפויה רומזת להכפלת המספר

Wilhelm Gundel Dekane und Dekansternbilder Ein Beitrag zur Geschichteter Sternbilder derורא 91Kulturvoumllker (Zweite Auflage) Darmstadt Wissenschaftliche Buchgesellschaft 1969 שלום The

242

עומד שיקול לפחות בצורתה המקורית לשונותמסורת של שבעים אומותהרי ום שהניחו שאף מאחרבי אסטרולוגי

ישראליצב גבולות עמים למספר בני אלנקודות שהועלו תוך דיון בפסוק האפשר לסכם כאן את נו לתחילת ישוושה אתה הצבת כל גבולות ארץ קיץ וחרף אתה יצרתםפסוק המתוך לנו להמשךותשדרוש

עונות את גבול הארץ וגם את תריסרונית שקובעת הסטרוקטורב הסקנו שמדובר שי מאנומה אלישילוח החמהמצד שני ראינו שגם נוסח המסורה המדבר על מספר בני ישראל וגם נוסח השבעים שמדבר על מספר בני השנה

מסר של התאמה מספרית זו בקונטקסט המשמעות ואת העתה עלינו להסביר אל יכול לרמוז לאותו מספר מקראיה

הבריאה לפי המסופר שם דו מאת שזיקתו למקרא בולטחמישי של אנומה אלישהישנו עוד נושא אחד בלוח סד את יאך לסיומה היא מגיעה כאשר מרדוך מכריז בחגיגיות על כוונתו לי מתחילה מקביעת גבולות הארץ

כותרת ותכלית כל מעשי הבריאה שלוה גולת ו ז96המקדש המרכזי של בבל

רדך את פיהו וידברמפתח 117 ענה את האלים אבותיו דבר 118 המושב אשר כוננתם על האפסו 119 אשר בניתי אנכי מעליכם נכח האשרה 120 מקדש- חזקתי קרקע מקום-מתחת 121 מושב חמדתי) יהי(לו נא בית-אבנה 122 קדש בקרבו-איסד היכל 123 מלכותי אכין אועיד דבירי 124 כאשר תעלו מן האפסו אל המפחרת 125 להכיל קהלכם מלונכם) יהי(במקום ההוא לו 126 כאשר תרדו מן השמים אל המפחרת 127 להכיל קהלכם מלונכם) יהי(במקום ההוא לו 128 בתי האלים הגדולים אקרא שמו בבל 129 אנחנו כקרבה נבנה מקדש 130

97שישיהמימושה של הכרזה זו מהווה נושא מרכזי בלוח כי הלמו באתהאננ 131 שנה אחת לבנו לבניה 132

Tradition of the Thirty-six Hidden Just Men The Messianic Idea in Judaism and other Essays on

Jewish Spirituality New York 1971 p 251ff 92 Nicolas Sed Les douze hebdomades le char de Sabaoth et les soixante-douze langues Novum

Testamentum 212 (1979) pp 156-184 Gedaliahu Stroumsa Form(s) of God p 280 William R Schoedel Scripture and the Seventy-Two Heavens of the First Apocalypse of James Novum

Testamentum 122 (1970) pp 118-129 מיכאל שניידר 144-138 עמ הבטים חדשים קבלה משה אידל James Scott Geography in Early Judaism 308-306 עמ )94הערה 21 עמ צוין לעיל (ספר יוסף ואסנת

and Christianity pp 19-20 51-55 75-79 102-104 204-208 Francesca Rochberg-Halton ורא חלקים12-שבו כל מזל מתחלק ל δωδεκατημόρια זודיאק-מיקרו 93

lsquoElements of the Babylonian Contribution to Hellenistic Astrologyrsquo JAOS 1081 (1988) pp 57-60 217 141 74 המספר זה ממלא תפקיד חשוב באפוקליפס

השוו 94אמר לה הקדוש ברוך הוא בתי שנים עשר מזלות בראתי ברקיע ועל כל מזל ומזל בראתי לו שלשים חיל ועל כל חיל

לשים לגיון ועל כל לגיון ולגיון בראתי לו שלשים רהטון ועל כל רהטון ורהטון בראתי לו שלשים וחיל בראתי לו שקרטון ועל כל קרטון וקרטון בראתי לו שלשים גסטרא ועל כל גסטרא וגסטרא תליתי בו שלש מאות וששים וחמשה

)בברכות לב ע(אלפי רבוא כוכבים כנגד ימות החמה וכולן לא בראתי אלא בשבילך B M Metzger lsquoSeventy or Seventy-two Disciplesrsquo NTS 5 (1958-59) pp 299-306 ראו לדוגמא 95

Odeberg 3 Enoch p 51 ולענייננו רלבנטי במיחודJames Scott Geography in Early Judaism and Christianity pp 19-20 בעים ושתים אותיות אשר כמוהם מספר תוכן השם ש מעניינים מאוד דברי סעדיה גאון

וכנגדם סכום גבולות עמים וכמניינם סנדרי ישראל עם משה ואהרן כל הכנוים וגם כמספרם משפחות שבטי ישראלעשרה רוחות השמים -שתיםג מדבר על שבמקום אחד רס ויש להעיר עוד )183שורה זוכר חסדי אבותתפילה (

האסכולה הפייטנית של רב סעדיה מנחם זולאי 1שורה ח ברכי אברת ואמצת כונפשי לי-רהיטי ברכי (והארץ )141-108 עמ דתשכ מדרש הרבנים באמריקה-מכון שוקן למחקר היהדות ליד בית ירושלים גאון

Victor Avigdor Hurowitz I Have Built You an Exalted House Temple Building in Light of ורא 96Mesopotamian and Northwest Semitic Writings JSOT Supplement Series 115 (Sheffield

Sheffield Academic 1992 pp93-96 את ואדם נוצר כדי להעמיס עליו המקדש הוא מקום מנוחתם של אלים גם בריאת האדם קשורה לכינון המקדש 97

אליםיתה מקדמת דנא מוטלת על הימלאכה שהה

243

בהגיע השנה השנית 133 רוממו את ראשו נכח האפסו-האסגלה 134 אפסו העליון- בנו את מגדל 135 ולו לאאה לאנלל כוננו מושב לאנו 136 ב לפניהם בהדרשישב י 137 שרההשקיפו קרניו אל יסודי הא 138 אחר אשר כלו מלאכת האסגלה 139 יסדו האננכי כלם את משכנם 140 נאספו כלםאפסובמאות אשר -אות האגגי אשר בשמים וששמ- שלש 141 הרם אשר בנו לו מושב- בזבולהאדון 142 לכרהאבותיו הושיב את האלים 143 הנה בבל בית מושבכם 144 דותה רווח רננו בה 145

סיפור של מגדל בבל בנוי על ה מגדל בבל וסולם יעקב מיתוס בבלי זה משתקף בשני סיפורים בספר בראשית

יא של ספר בראשית-בדומה למה שקרה למסורות אחרות הכלולות בפרקים י בבלשם ה אירונית של דרשהרכי ובוני המגדל הם בני אדם ולא אלים ואף המגדל נועד לא לצ המיתוס הבבלי מקבל כאן צביון אוהמריסטי

שמימה הוא המגיע בו משתקף בית האלים הבבלי שראשו ששני הסיפור ה ארצית-אלים אלא למטרה פוליטית- הוא דתי) הבבלילהיאסגבדומה ל(תפקידו של בית אל בניגוד למגדל בבל בבראשית יא חלום יעקב בבית אל

אינו ndash אמפיקטיוניה ישראליתndash שבטיםהאל כמרכז שמאחד את שנים עשר פקי של ביתוהממד הא פולחני) הא ולבפרקים ל(התגלויות נוספות אלא נפרש בהדרגה בשתי זיון הראשון בבית אלימתפרש מיד בח

אבנים שהפכו למצבה אחתה הים עשרתסיפור על שהבט הזה של בית אל על ידי יההאגדה מדגישה את האדם יפוצו על פני כל ה רצויה לפני אלוהים היא כוונתו שבני הייתהנראה שהסיבה העיקרית שבניית בבל לא

הוכשל על ידואנושותה שישמשו המרכז המלכד את יר והמגדלסיון למנוע זאת על ידי בניית העינה ארץההים לבני נח הוא להתפזר ואלהועיד התפקיד שהיםוזמתו של אלומה שנמנע מאנשי דור הפלגה ניתן ליעקב בי

המקרא מתאר את בני נח כנשלטים להתלכד סביב מרכז סקראליndashהועד לבני יעקב שהתפקיד על פני האדמה לקצוות וגבולות הארץ קףילה המרחיקים אותם מן המרכז ומושכים לפריפריה ם צנטריפוגלייעל ידי כוחות

ובין השאר בין אותם הגבולות ובין תריסרוניהדגם היש קשר מיוחד בין גבולות הארץ ובין כפי שראינו לעיל לתאר את המרכז כמקום אפשר בעצם גם המרכז קשור לאותו דגם תריסרוני יחד עם זאת מזלותהשנים עשר

כמה בבתמונה מפורטת יותר אפשר להבחין בו נפגשים ומתאחדים שנים עשר חלקים וגבולות של יקוםשצוגים שונים של דגם יוכן הלאה עד לי שערי המקדש שערי ירושלים נחלות השבטים םמעגלים קונצנטריי

תריסרוני בתוך חלקים פנימיים של המקדש ובבגדי כהונה בית ndash ומאידך סיון להקים אחדות בדור הפלגה מחדינ ובר אפוא על תגובה כפולה למיתוס של בבלמדקטע משירת האזינו שנדון לעיל את הנראה שגם ניסה להשיג אותו דורשמה את הים נותן ליעקב ושבו אל אל

במקום זיקה 98אליז הסקרכח מדבר על פירוד העמים וסילוקם מן המר לבריםדב אפשר להסביר ברוח זהלמספר לפי נוסח המסורה לכוחות אלוהיים המציבים את גבולות הארץndashלמרכז באה זיקה לכוחות פריפריה

פסוק ה תוך אחדות ולא תוך פירודצג את אותם כוחות יהפסוק אף רומז לכך שעם ישראל זכה לי בני ישראלכי חלק יי עמו יעקב אלא מהיותו נחלת יי יםהבא קובע שדבר זה בא לא מתוך זיקת עם ישראל למקום מסו

ndashהו ואלא בת פסוקים הבאים מתארים כיצד האל מצא את העם לא במרכז העולם המיושבה חבל נחלתוהאל הופך את העם במקום שהוא לפני שתוחם המרחב הסקראלי מצב הארץ בטרם בריאהאת מתאר המושג

הים ומזכיר את רוח אלה דימוי ndash 99מרחף על קנוה יי לנשר השירה מדמה את נמצא למרכז מוקף ושמור הו הוא אכן מעשה בריאהו כינון המרכז הסקראלי באמצע התהמרחפת על פני המים בראשית הכל

שבו נפגשים כמה מן המוטיבים שנדונו 100)קדושתא לפרשת החדש( מפיוט של יניי קטעברצוני להביא כאן גבולות העולם האומרים בראשית הבריאה מהללים ומקדשים את שם האל האלשהציב גבולות העולם לעיל

הא המקור של שאר קדושת ישראל דשים ומזלותוח שבטים ותרכות תריסרונית הם שלוש מעקדושה משולשקביעת ירחים ומזלות והיא קרובה ביותר לקדושת האל )ןי ישראל עסקינהרי בקידוש החודש ע(הקדושות ין כבודוילמנתריסרוני של השבטים נקבע הדגם ה ואילו נים קלנדריים ואסטרונומייםנועדה למניי

פרק ( כל זה מצביע על זיקה לרשימת העמים ndash עמים שאולי נרמז כאן 7072מספר ה וכן )ולא הפצה(לשון הפרדה 98

מה שתואם דווקא את פרק יא הפסוק מדבר על פעולה אקטיבית של האל מצד שני ולא לסיפור של מגדל בבל) י יאת פרק ולא

ולהבאתו ) נחלהקרוב ל (סגולהים מופיע כאן בזיקה לבחירת העם לדימוי כנפי נשרה ו-ד שמות יטהשוו 99 )הר סיני(למקום קדוש

מובא לפי המאגרים של מפעל המילון ההיסטורי ללשון A 1162 אוסף פירקוביץ השניי סנקט פטרבורג כ 100 העברית

244

לשמך יאמרולםגבולות עולם אשר הצבתה מעו באות מלא כל הארץ כבודוי צ יידוש קדוש קדושק עשר- מירחים שניםדושק רעש-ים ממזלות שנדושק ]עשר-שנים[ משבטים דושק

דוש קדוש קדושק קבע למניין לבנה סדר ירחיםדושק קבע למניין סדר מזלותדושק םעשר שבטי- קבע למניין כבודו שניםדושק

דוש קדוש קדושק מכרובדושק מאופןדושק מחיהדושק

כל יאמרו לעומת לימד לעניו מולד החודשקומוממ הורהו לעבר זה החודשקומוממ חודש על זה החודש מניין כל ה עשקומוממ ]בעם) [פעמ( ן יפקומוממ

נאמר101בפיוט של קליר לראש השנה

ואם יצאה גזרה דחוקה ארקהיושבי לחבל

ומבלקהבבוקה ומבוקה]אשר[הסתכל בתבנית

102 בכסא חקוקה

ובתיבה אשר תחתיו פקוקה ונפשות צורים בתוכה נקוקה

זקוקהךובעטרה אשר בראש שראל בכינוי מחוזקהובשם י

ובדמות שבטים היא מעוזקהשכן בחזקהובין כתיפיו

103

ענה ובהם אתחזקהבהם אש

כבודהסא יחקוקה בכהדמות יעקב ב עלהמ שלמליציו- נציגיובזמן שנגזרה גזרה המשורר תולה תקווה ב המוקף בדמות השבטים ששמו ישראלעל ראש האלשבכתר בנשמות הגנוזות תחתיו

עדותם של השבעים ושל קומראן מכריעה את שבאשר לנוסח המקורי של הטקסטלסיכום דיון זה אדגישבאוגרית ולשבעים שבעים בני אשרהל מספר בני אלוכנראה צודקים המפרשים המציעים לקשור הכף

על ידו תפרש נו ידוע לבן סירא היהלמספר בני ישראלראינו שהנוסח יחד עם זאת עמים בלוח העמיםתריסרוני הקובע את הדגם ללפי פירוש זה גבולות העמיםאת קשרנו כמתייחס לשנים עשר שבטי ישראל

נו שתפיסה י והראהצבענו על הזיקה בין גבולות הארץ ובין שנים עשר מזלות או כוחות עליונים גבולות היקום כפי שהוא הובן על ח לבריםלקבוע שנוסח המסורה לדבעל סמך זה אפשר מעין זו מצויה כבר באנומה אליש

גבולות תונה שהאל השתמש בה כדגם בזמן קביעי מדבר על שנים עשר שבטי ישראל כמערכה עלידי בן סיראם באופן שבטיהב שאף הם תופסים את יהנוספיםמקורות את עדותם של הףצרלמסקנה זו אפשר ל העמיםעתה אפשר לומר שלצד התפיסה הזאת ובזיקה ו ו לעיל בהרחבה בדמות עליונה ואף אלוהית של יעקבנדנ דומה

שבטיםהב תה קיימת תפיסה עתיקה שמייחסת מעמד דומה לייאליה הי

3369 קמברידגי גניזה י הנוסח מכשינוי 83 עמ מחזור לראש השנה דניאל גולדשמידט מלך במשפט יעמיד 101

ADD המאגרים של מפעל המילון ההיסטורי ללשון העבריתלפי חוקהי בכ 102 שכינה נחזקהי בכ 103

245

מן הגניזה תפילת יעקב ג

104סולם יעקבנביא עתה את הנוסח העברי של התפילה מ

~אבינו יעplusmn תplusmnלplusmnתפ

חנוך מתושלח נחplusmn דplusmnר] [plusmn ייי אלהים אד2

הצדיקים אל נאדר על כסא כבוד] [ ייי אלהי 3105

האוחז[ ] תיך ה plusmnאplusmn נ4106

האוחז בארבע פינותplusmn בחלומי107

המכין את השמים בהוד כבוד תפארתו העולם כולו בזרועו5

הפותח ממעל לשמים חלונים כשיש6108

םאלהי השמיplusmnובהם כ

והיכנתה בהם דרך לירח סתר בלילה שלא יחשב אלים]י[ והוא נ7

~ מפניך רא להם והולכים שלא יחשבו אליםplusmnוplusmnקplusmn עוד ולכוכבים8

שרפים רועדים שש כנפים בשתים מכסים ואינם נדממים9109

104 Magische Texte aus der Kairoer Geniza herausgegeben von Peter Schaumlfer und Shaul Shaked

Band II (Texte und Studien zum antiken Judentum 64) Tuumlbingen 1997 pp 31-32 50-51 352 המתגאה על אך השוה ) 110הערה 174 עמ(לא תועד כלל -נאדר עלושהצירוף לייכט כותב שביטוי זה קשה 105

אדיר על )נהדרבנוסחאות אחרות ברכת יוצר אור לשבת אל אדון (ונאדר בכבוד על המרכבה חיות הקדש 589 569 555 548 סינופסיס מעשה מרכבה (אדיר על רזי מעלה ומטה אדיר על המרכבה המרכבהכל מופיעות רוב הדוגמאות )קליר (ונאדרתה על כל רוממו סובל עליונים קדוש הוא נאדר במרכבות מעונים )595

האוחז בארבע פינות העולם מה שנאמר בתפילת יעקב אצל קליר לביןסובל עליוניםבין השוו גם בהקשר הקדושה )בנוסח הסלאבי( נושא עולם כולו מתחת לזרעו ובזרועו

אוחז אחזה וכוו חזיתיndash חזהכאן צריך להופיע פועל כאשר שראיתי בחלומיכפי שמוכיח הטקסט הסלאבי 106ולא המצאת המעתיק היצירתי שניסה לשחזר ) בהשפעת מילת אוחז מופיעה בהמשך השורה(טעות של מעתיק רשלן

246 עמ ו108 ההער 245 עמ בןסוג שצוין הטעויות מ) 145 עמ(כפי שמשער לייכט את המקור המקוטע שלפניו דו מוכיחות שהטקסט שלנו יצא מתחת ידו של מעתיק רשלן מא114הערה

) 144-145 עמ(אליעזר מפרקי דרמופיע רק במדרשים מאוחרים החל ארבע פינות העולםלייכט טוען שהביטוי 107רקיע (אלה הם שמות המלאכים האזורים זרוע ממקום למקום ולעוף בכל פינות העולם אך הנה בספר הרזים נמצא

יש רוחות העולם כך שפינות העולם הם ד רוחות העולם טסי נחושת וטמנם לד וקח ד בהמשך הקטע נאמר) אמופיע נושא הכל בזרועוכמו כן בספר הרזים הביטוי המופיעים בסמוך שתאחזו זרועלשים לב גם למלים

האוחז בארבע פינות העולם כולו בזרועוהמשפט הוי אומר) רקיע ז (תולה בזרועו מעונהוכן ) רקיע ד(פעמים מבחינת לשון וסגנון ממוקם היטב בספרות המאגית והמיסטית של מאות ראשונות

משל לשצ 108 The idea that the angels sing unceasingly is again widely spread in Greek liturgies butלייכט כותב 109

unknown in Hebrew Qedushot (p152)ול48 ה הוא מפנה לאפוקליפס -Constitutiones Apostolorum -מרכבה יהודית ותפילה הנדונה בהנה האפוקליפסה בכלל והקטע הנדון בפרט טבוע בחותמה של ספרות

Constitutiones אמנם גם הלניסטית עם אינטפולציות נוצריות בודדות-אינה אלא תפילה יהודית כפי שכבר צוין Erik Peterson Buch von den Engeln Stellung und Bedeutung der heiligen אותה טענהפטרסון טעון

Engel im Kultus (Leipzig Hegner 1935) pp 385-386 מספיק עדויות לרעיון זה במקורות אך למעשה יש בספר חנוך הסלאבי נאמר הוא מופיע באפוקריפים סלאביים אחרים בין השאר יהודיים החל מן המאה הראשונה

По стредэ же небеси видэх въwрuжены вwя слuжаще Богови в тимпанэх и wрганэх непрестанным гласом ובאמצע שמים ראינו חיילים חמושים עובדים את האל בתופים ובנבלים בקול לא נפסק

)Valliant p18 OTP v I pp 130-131 וכן Valliant p 24 OTP pp136-137 (של אברהם הבאפוקליפס глהגיבור לא יכול לעמוד בשמים עד שמלאך יהואל מלמד אותו שיר מיוחד ומזהיר 7и непрестая אמור ללא

מיד אחר כך אברהם שומע את שירת המרכבה וגם כאן מודגש ענין שירה בלתי ) OTP v I p 697 (הפסקה פוסקת

iеще ми п cэ гл 7ющю и uстиiе 6 же о6гнz сущаго на простерьтии и възношашесz выше и гла c слъшахъ kко възьмущениk морьска и непрестаkше t силонениk о6гньнаю и kко възвысися о 6гнь въспарz на высочеiе 6 видэхъ подъ о 6гньмь престолъ t о 6гнz и многоо 6чесныхъ о 6крт cъ и гаще пcэ и подъ пртcьомъ животы четыри о6гньны пою6ща

תוך בלתי פוסק ו שאון הים התנשא למעלה ואשמע קול כמ הרקיעועודני אומר שיר זה והנה פה האש אשר היה על ראיתי מתחת לאש כסא אש ומרובי עיניים סביב לו אומרים שירהוכאשר נישא האש למעלה יותר התגברות האש

האש יוצא ב-אחגיגה יג ע חיות אש ממללות מאי חשמל השוו (שרות ארבע חיות של אשכסאומתחת ל )י שםרש מדיבורן

וינעו אמות הספים מקול הקורא והבית (דוק בין שירת הקדושה בין האש קיים כבר בחזון ישעיהו יש להעיר שקשר ה ד וזי מאומרכ) ואילך65 עמ )25הערה 9 עמ צוין לעיל( אמונות המקרא ישראל קנוהל עתהוורא ימלא עשן

Error Bookmark not defined עמ לעילורא(ומכאן מסתבר הקשר בין האש אשר לא תדעך בספרות ההיכלות) חנוך ב(מלאכים חמושים משלב מוטיבים של שירה מתמדת) רקיע ב(ספר הרזים ובין שירה בלתי פוסקת) ואילך

) של אברהםהאפוקליפס(ושיר של אש

246

וגם אני מקדש וקורא 10110 שנים עשר פניplusmn ם עשר ראשיםplusmnיplusmnנplusmnש

שניהם טהור עינים וידים שבטים ראשו נמלא טל מהם שמ11

קדוש או אב באיה שנים ולפיד אש ברקים מבהיק12111

לםplusmnוplusmn או ע

plusmnמלך אביר עולם plusmnוplusmnאplusmn אל י13112

אמיץ ברוך מלא השמים והארץ

ילתי עניני ושמ ותהומות וכל העולמים לכבודך14113

שהללתי

יןplusmn וח15114

בקשתי מה שאני מבקש ועשה ותביא שאלתי לפניך

ברוך אתה חלמי בשרה כי ייי מהולל בפי כל הנשמות והגד לי ב16

ייי האל המושיע17115

אמן116

לבושים מימינם ומשמאלם gt םושריוניltאלה העומדים במעלה חמישית אוחזים צנה ורומח וכובע נחושת בראשיהם

אוחזים בלפידים וממהרים להשיב מענה ופיהם לא ידום משאג ואבני ברד ורעדה במחיצתם ועל נהרי אש מהלכים מאש יצאו ובאש מעמדם כי כל מעשיהם באוצרי אש מלהטת ומרוח אפם תבער אשואשם ומנשמת אש בוערת

)4-7 שורות בכל מדה ומדה במדבר קדושתות לשבתות השנה(וכך אומר יניי ולא תישכח ולא תידום מגרונם ולא תיפסק משפתם ולא תחשה מלשונם קדושת שמך הגדול לא תמוש מפיהם

ולא תיתעלם מעיניהם ר מפניהםולא תעבו מליבם )99-94שורות נחמו זעם ממך א קדושתות לשבתות הנחמה ( קלירכן אצל ינאמו קדושו ברוךו ושיר וזמר ינעימויום וליל יקומוואל נא ידומוברן יחד ירוממולך בקול ינאמו Ἐν δὲ τῷ μετrsquo αὐτόν εἰσι θρόνοι אדוגמל ניסוחים אחרים המדברים על שירה מתמדת מצויים לרוב

ἐξουσίαι ἐν ᾧ ὕμνοι ἀεὶ τῷ Θεῷ προσφέρονται ואחרי אלה כסאות ושלטונות ובהם תנשא תמידכול מלאכים ] [את שם קודשו תמיד בש ]ברכו 38 צוואת הלוי) (קסא עמ כרך א מתוך כהנאגוםתר (שירה ליי

תמיד מספרים כבוד אל רוממי שדי פנות צבאיו קדושים )4Q504 f1-2 vii 5 9 דברי המאורות( רקיע קודש 4Q 418 ) ידמה כי אדם בן ו יעצל כי הם ושנא כ ה שמים ב] ו[ ל ] [ קודש מלאכי ) ברכת יוצר (דושתווק

(4QInstructiond) 55 8 11 ) ב שבעים ליחזקאל מגהנרמזת בתרגום ה עוד על שירה מתמדת נועייDavid J Halperin Merkabah Midrash in the Septuagint JBL 1013 (1982) pp 357-359 ולבסוף נצטט את

)יגתהילים ל( אלהי לעולם אודךילמען יזמרך כבוד ולא ידם י המקרא 120הערה 248 עמ להלן ורא וקרא זה אל זה כמו שנאמר ndash וקורא אומר קדושה ndash קדשמ 110שם ואליהיש להעיר שאותה רשימה מתחילה מ אבא ביהמופיע שמות של מטטרון בחנוך גהברשימת שבעים 111

יהוה צבאות אה בהה יה ביה יהואל שורה הובהיכלות זוטרתי מופיעה סלאבי של התפילההשמופיע בנוסח בשם יהו הי אי הי יהו הב יה וא ברוךו או יהובסמיכות ל באה בו שם הוהנה עוד נוסחא שמופיע יהואל

) מרכבה רבה (שם כבוד מלכות לעולם ועדאה באה האה יוה הי הו או יה הו יה יהה ברוך ) אונסוגם כפייה(עוצמה חיוניות כוח βίαמיוונית ביאהכינוי השםאת התכן שבמקרים מסוימים יש לפרש יי

בייא בתהילים סחביאההמדרש מוצא שם אלוהי ביהך כל מקום ומקום שאין אדם ממונה אין ל אמר לו ביה שמו מהו שכתוב שמואל בר נחמן י הנשיא שאל את רר

אל תהי קורא ביה אלא אתמהא ביה שמו שנאמר ההקב כביכול ומי ממונה על ביאה של עולמו על ביאה שלו ) יבראשית רבה יבוא עז טור ג הב פירושלמי חגיגה ו השומדרש תהילים מזמור קיד( ביאה שמו

יוונית מלשון עוז הפ מוסברת ע ביההמילה ) 108 עמ(רבה של בראשית אלבק-תיאודור תבהערות למהדור עמ ביאערך ( דרך ndash via )יווניתהבתיווך (אך לגבי קטע זה נראה יותר פירושו של יסטרוב מלטינית וממשלה159-158 (

לקביעתו ) cornerstone of this assumption p 174(נה יעבור ריימונד לייכט השורה הזאת מהווה אבן פ יש לציין שכבר השורה שמהווה ( והקורא ישפוט מופלאברצוני לצטט כאן את טיעונו ה שהתפילה נתחברה ביוונית

או אב באיה או מופיע במקור באשמת תוכנת העריכה כנראהndashשלו משובשת פעולות הקבליותנקודת מוצא ל )עולם יאו אל לםעו

Let us first turn to the name of God He is called Yaocirc Yaocircva Yaocircil Yaocirc in the Slavonic version This is better structured than the confused Hebrew version אל יאו או אב באיה או עולם although both undoubtedly go back to the same source If we try to parallelize the elements of the two versions the final יאו corresponds to Yaocirc In order to reconstruct Yaocircil we have to delete עולם and disconnect as או is clearly discernible as Yaocircil If we take the initial אל)עולם(יה או )בא( but then יה from באwhat has remained again of Yaocirc we have to identify יה(אב בא( as remnants of Yaocircva Although this parallelization looks a bit like a kabbalistic device on my part there can be little doubt that Yaocircva stands for the fully written form of the tetragrammaton written in Greek (and Old Slavonic) phonetically with a Beta Therefore the fact that the name of God in the Hebrew manuscript has a Bet and a Aleph too (and not a Waw and Heh) can be taken as a clue that this sequel of nomina was not composed originally in Hebrew but in Greek

אין לתקן מדעתנו ולפי דוגמאות שהבאתי מצביעות על דבר אחד פשוטה ות שבטיעון כזה כשלעצמובנוסף לבעייתי ס וחופש להרהעובדה שיש לנו טקסט מקביל בשפה אחרת לא מצדיקה את ה יםמאגיהשמות הטעמנו את שורות של

מאגית האת הנוסחא מעתיקים ומתרגמים יכולים להחליף ולבנות מחדש את הטקסט במידה שנטל לעצמו לייכט השפה המקוריתהייתהואי אפשר לקבוע על פי זה מה שלפניהם באחרת שנראית להם יותר

מצויה שם ברוך אמיץ אבירגם השורה לעתים קרובות בצמוד לאמיץ אביר כינוי האל רגיל בספרות ההיכלות 112 400 378 270 191ראו לדוגמא סינופסיס

ושמע תהילתי 113 )לייכט שפר (ותןשיבוש במקום 114

247

שנים עשר ש הטקסט הסלאבי המקביל מלמדנו הוי של שנים עשר פנים כפני השבטים מופיע כאן במפורשיהזכמה מילים מתחילה כעין של ה אחרי הפסק117שייכים לתיאור דמות האל ראשים שנים עשר פני שבטים

מלא השמים והארץ ותהומות וכל העולמים לכבודךומסתיימת קדושהנפתחת במילה קדושהראשו נמלא טל מהם שמשניהם טהור ובין הקדושה פני שבטיםני עתה בשורת מילים המפסיקה בין יעני

אך עצמםמובנים כשלה השורה מורכבת משברי פסוקים וביטויים עינים וידים שנים ולפיד אש ברקים מבהיקטוי יברצוני להציע כאן פירוש לב אינם מצטרפים למשפטים בעלי משמעות שמשתלבים בטקסט התפילה

הבנת דמותו של האל ודמותה של המערכה העליונה כפי שהן לעפירוש שיש לו השלכות הראשון בשורה זוויה במשפט סתום שמופיע משום שהיא תל הצעה שאני מציע כאן הנה היפותטית בלבדה מצטיירות בטקסט זה

רק בנוסח העברי של תפילת יעקב ומשום שהיא נזקקת למוטיבים שלעת עתה מצאתי רק במקורות ביניימיים צח ואדוםכדרך ה להקבותמתייחס ראשו נמלא טלמילים ה שבהקשר שלנוהנחה פשוטה ביותר

מקשר טל זה עם הגשם התיאופני בסיני) ג- ה(ם ימדרש שיר השיר ותיאורים אחרים של הדוד שבשיר השירים מפני אלהים זה סיני מפני אלהים אלהי ישראל רעשה אף שמים נטפו ארץעל שם שראשי נמלא טליחיו על פי הכתוב ) בירושלמי לח ע( המתים תייכמו כן הטל נקשר לתח )ד הטיםהשוו שופ ט סחיליםתה(

צירוף שני ) יט כויהוישע (שכני עפר כי טל אורת טלך וארץ רפאים תפילמתיך נבלתי יקומון הקיצו ורננו מוטיבים מופיע באגדה על מתן תורה ה

חיים טל הזילו כבוד לענני ההקב אמר מעלן של האש מחמת משולהבין ישראל שהיו לפי אומר אילעאי ברבי יהודה רמכילתא ( )י-ט סח תהלים (אלהים תניף נדבות גשם ואומר ווג אלהים מפני נטפו שמים גם רעשה ארץ שנ בני על

)י א ערכיןאתוספת בחדש טוכי מאחר שמדבור ראשון יצאה נפשי יצאה בדברו שנא ה יצתה נשמתן של ישראלכל דבור ודבור שיצא מפי הבעל

גשם נדבות תניף אלהים שנא אותםה להחיות בו מתים והחיההוריד טל שעתיד הב נשמתן דבור שני היכן קבלוהו )בשבת פח ע (נחלתך

)פרק לג(ה וטל תחייה מופיע בפרקי דרבי אליעזר טל מראשו של הקבndashמוטיבים הצירוף שני

ה נוער לבוא הקב ולעת ה מלא תחית טלשראשו שלהקב המראשו שלהקב טל תחית המתים מאיזה מקום הוא יורדאני ישנה ולבי ער קול דודי שנ ה מלא תחית טלשראשו שלהקב מנ ית טל ומחיה את המתיםשער ראשו ומוריד תח

וג דופק פתחי לי אחותי רעיתי יונתי תמתי שראשי נמלא טל

אהיה כטל פסוקים כמו הוכן על סמך טל השמיםהברכה שיצחק נתן ליעקב פותחת בעל סמך זה שנרקמו אגדות רבות על ) ומיכה ה( ייה שארית יעקב בקרב עמים רבים כטל מאת יוה )והושע יד (לישראל

מוטיב שמשתלב בתיאור יעקב כדמות עליונה טל אלוהי שיורד על יעקב

ולבי אלא יעקב נתייאש לו שלא יטול את הברכות מיצחק א אני ישנה וגוד אף שמים נטפו] שנאמר [שראשי נמלא טלוילך ויקח ויבא מיד הלך שראשי נמלא טל ה הרי עיטרתי לך את הברכותל הקבא] למה [ וגוורבקה אמרה ער

) תנחומא בובר תולדות יח (נכנס אצל אביו ונטל את הברכות שנאמר ויתן לך האלהים וגו לאמו וגור פנחס הכהן מנין אתה אומר א יםד ויתן לך האלהים מטל השמ ההה ליעקב ברכת טלשעטר הקב שראשי נמלא טל

)115 עמ תולדות בראשית רבתי (שיעקב שותף עם בוראו בכל דבר שנאמר לא כאלה חלק יעקב כי יוצר הכל הוא

הקבלה ) 107הערה 172 עמ(מופיעה רק בקשר לקריאת מגילת אסתר האל המושיעריימונד לייכט כותב שברכת 115

בשם יחוש הבדלה דרבי עקיבאבה מופיע) תפילה מאגית(ובענין ) אחרי ברכה אמןהשוו (קרובה יותר בנוסח שלום (אמן אמן סלה ברוך אתה יי רופא חולים חי העולמים האל המושיע הו סבהואחישה אריפט חמואל קמואל י

- יד יצחק בן בעריכת אסתר ליבס מחקרים בדמונולוגיה מאת גרשם שלום רוחות ונשמות שדים עקיבא הבדלה דר 92הערה שלום שםורא יהו סבהו לגבי )168 עמ דשסתירושלים צבי

in bBer 45b it states that a person should not say Amen when hehellip)152 עמ(כט כותב ריימונד ליי 116himself said the benediction This rule is obviously not observed in the Prayer of Jacob which

could be a trace of the Christian habit to conclude every prayer with Amen ר להביא שורה ארוכה אפש יוחסו כוחות אמןומשום של סדר התפילה המקובלועד לחז דרך קומראן מן המקראהחל של דוגמאות נגדיות

דוגמא ורא(במקרים רבים תוך הכפלה או שילוש חתימה במילה זו אופיינית במיוחד לתפילות מאגיות מאגיים )קודמתהבהערה

מסביר ריימונד לייכט את שתפילת יעקב מושפעת מתיאורים הלניסטיים של הליוס בהתאם לטענה מרכזית שלו 117שבהם מתואר הליוס כמי שמופיע במשך שתים עשרה שעות היום הדימוי הזה על ידי הפניה לפפירוסים מאגיים

פרצופי-סרתרי ראשי-תריסרהדמיון בין תיאור זה ובין תיאור ) PGM III 494-535(בשתים עשרה צורות שונות ndashבשני נוסחיה (כמו כן נראה לי שכל הדימויים הסולריים שלייכט מגלה בתפילת יעקב קלוש ביותר לדעתי הנו

או שהם כלליים מאוד ועל כן יכולים להלום את אל השמש באותה מידה כמו את או שאינם כאלה) העברי והסלאביבתקופה הלניסטית מאוחרת הליוס הופך לאל ) 21הערה 230 עמ ראו לעיל(אל הסערה או כל אל אחר

כך שבאוצר הדימויים שלו נמצא כמעט כל שקולט תארים שהיו שייכים לאלים שונים אוניברסאלי-סינקרטיסטיזיקה שחר כמו לשון זריחה הליוס יש צורך בראיות ספציפיות יותרלכן על מנת להוכיח זיקה ל תואר אפשרי

תוך כאשר הגעתי כך לדוגמא) 59הערה 100 ועמ58הערה 99 עמ רא לעיל(לתופעות אסטרונומיות וכדומה על פי השוויתי זאת לציור הליוס המוקף במזלות לדימוי יעקב המוקף בשנים עשר השבטים שחזור היפותטי

)126הערה 250 עמ ראו להלן(המסורת העתיקה המשווה את יעקב ובניו לשמש וכוכבים

248

היום והעליונים אומרין הלל היום הזה יום ברכות וטללים בני לו אמ קרא יצחק לעשו בנו הגדול הגיע לילי יום הפסחעשה מטעמים היום הזה בו אוצרות ברכות טללים נפתחין בני אמרה רבקה ליעקב בנהטללים נפתחיןהזה בו אוצרות

ויתן לך האלהים שנ עשר ברכות ברך יצחק את יעקב כנגד עשרה מאמרות שבהן נברא העולם יהודה אומ ר לאביךוכשיצא יעקב מאת פני יצחק מעוטר כחתן וככלה הרי אלו עשר ברכות יעבדוך עמים מטל השמים ומשמני הארץ

מידי אביר יעקב ומשם רועה אבן שנ בקשוטיה וירד עליו תחית טל מן השמים ודשנו עצמותיו ונעשה גם הוא גבור כוח )לב פרקי דרבי אליעזר (ישראל

נת במיוחד הפסקה הבאה ממדרש תנחומאימעני

הוא נותן ] אלהים אין כתיב כאן אלא האלהים כשישלים אלהים מליותו [)ת כז כחבראשי (מטל השמיםלהים ויתן לך האראובן ראה מה פנחס הכהן בר חמא בשם ר אמר ר שיעקב שותף עם בוראו בכל דברלמה לך הברכות שבירכתי אותךבהדרי קדש מרחם ם חילך ודוד מקלס עמך נדבות ביו) ירמיה י טז( כי יוצר הכל הוא וגו כתיב לא כאלה חלק יעקב

)תהלים קי ג (משחר לך טל ילדתיך118

תן ליעקב יהוא י הים למצב הזהואליגיע רק כאשר ) מלאות כלומר (מליותמתאר את האל במצב האלהיםזכר ושהרי הוא מ(אך ברור שהדרשן התכוון אליו לא מובא כאן שראשי מלאה טלהפסוק טל של ברכה

אותו טל שראש האל נמלא ממנו ושעל ידו הגיע האל את מליותומשם בא לשון ) מן יחין בסייבאותו ענ דברים שיש לוההוא נותן ליעקב משום שהוא משתף אותו בכל למלאותן זה מנוסח י עני119אלוהיתהן חיצוני אלא במלאות יבורא נוגע כאן לא באיזה עניהשיתוף בין יעקב ובין ה

הים נקרא כאן כמושא ישיר של נתינהוהאל ויתן לך האלהים אחרת על הפסוק באופן חריף במיוחד בדרשה

י אלהים זכרני נא וחזקני נא אך י ויאמר יד ויתפלל שמשון אל יאימתי לכשתצרך לה הה אחא יתן לך ויתן לך אלהותא ר הברכה שברכני אבא יתן לך אלהותה אמר לפניו רבון כל העולמים הזכר לי אותה) שופטים טז כח( הפעם הזה האלהים וגו

)747 עמאלבק-תיאודור ג-בראשית רבה פרשה סו( )ורבותינו דרשו לאה בראשית כח דשכל טוב (שתגזור אומר ויקם לך אחא אומר ויתן לך אלהים יתן לך אלהותך ר

בחלום הם דמות שהפנים העליונים שיעקב ראה הנחה שהועלתה כברבלאור מסורת אגדית זו ובהתחשב עליונים שבראש הסולםהפנים העל ראשו נמלא טלאפשר לפרש שבטיםהעליונה של עצמו ושל

מי אלה ראשו נמלא טלאינו יכול להצטרף אלא ל מהם מהםראשו נמלא טל בתפילת יעקב נאמר מלאבמקום נמלאלשון סביל לפי רצף הטקסט מסתבר שהם השבטים ה נמלא טל מהםשראשו של הקב

ה להתמלא בטלמיהו זה שגרם לראשו של הקב ל בשיר השירים עורר את בעלי המדרש לשאולבפסוק הנוהדוגמא שראשי נמלא טל שאני מלא רצון ונחת רוח אברהם אביך שערבו עלי י על הפסוקכמו שאומר רש

דאי וי מסתמך כאן בורש אם תשובי אלישכר מעשים טובים מעשיו כטל הנני בא אליך טעון ברכות ושילו )בלח עב ה הברכות פ(מעין זו שמופיעה בירושלמי על דרשה עתיקה

זקינך רצוני נשבעתי לו שאיני זז טל מבניו לעולם מה טעם לך טל ילדותיך וכתיב בתריה ריש לקיש בשעה שעשה אברהם לאברהם במתנה נתתיו לו ויתן לך האלהים מטל השמים בדייתיקי נתתיוולא ינחם אמר רבי יודה בן פזי הנשבע

עליון מתמלא טל מראשי הראשו של יעקב אפשר להבין את המשפט הנדון באופן כזה גיוןילפי אותו ה בקשר לדימוי זה יש להעיר שעל המזבח שבנה אליהו על הר 120 שאף הם נתפסים כדמויות עליונותהשבטים כמו כן) לדא יחכים מל(יצקו שנים עשר כדים של מים ספר שבטי בני יעקבשתים עשרה אבנים כמכרמל מ

לפי תרגום ו ה יצק שמן ונסך נסךיועל המצבה השני ונה שהקים בבית אלראשהמצבה היעקב יצק שמן על ראש ב גד יינות שקיימים מששת ימי בראשית כניתנאים על שנים עשר מעהמסורת להשוו נסך יין ונסך מיםndashיונתן 121שבטים

מקופות בלוכסנים הם הוספה שלית הציטוטים המקראייםוהשלמ תולדות יא) בובר( תנחומא 118 29 119קולוסיים ההשוו אל 119 הראש מתמלא ndash מטלאארום שער ראשי אתמלי מן דמעתיך כגבר דשער רישיה מצבע התרגום לפסוקנו גורס 120

ה מתמלא טל לפיה ראשו של הקבש חדשהר ודרשת ז 123הערה השוו עוד להלן מדמעותיה של כנסת ישראל תיאורגית של אמירת הקדושה על ידי ישראל שמתנקזת לדמות יעקבהפעולה היש לציין ש מתפילותיהם של ישראל

26 25הערות 77 ראו מאמרים שצוינו לעיל עמ (היטבשחקוקה למעלה תוארה במקורות מיסטיים רבים ונחקרה קטע הבא של בעל הרוקחבמיוחד הו חשוב נינילענ) 20הערה 106 ועמ

לפי כי שייך לומר על הנעלם עצמו יעריצו כמו ומה שאומרים נעריצך לפני נקדישך ובפסוק והקדישו ואחר יעריצו י הרשלר משה וא פירושי סידור התפילה לרוקח (על פני יעקבונקדישך על הוד למטה עריץ האל בתעצומות עוזך

טיהינגגן נפתלי הירץ טריביששל מלאה הארץ דעה דוריהשוו גם בס תקלו-תקלה עמ צהסימן בירושלים תשנ )ב114 עמ ךשת

פני שהוא הוד למטהחסת לישמתי מהווה פעולה תיאורגיתבניגוד להערצה אלעזר אומר כאן שדווקא קידוש ר וגם אני מקדש קידוש מצד המתפללהבא בקשר לפעולת פניםו ראשיםאזכור תפילת יעקבוכך גם ב יעקב

השבטים עשר ראשים שנים עשר פניניםוקורא שמן לים בשנים עשר אוהפת מטה בידו עומד על הבאר שמוקםמשה ע דורא אירופוסכנסת של ההשוו ציור קיר בבית 121

وقطعناهم اثنتي ) 7160( קוראן והשוו האוהליםך אל פתחו של אחד הולכל אחד הבאר פורצים שנים עשר נחלים שعشره اسباطا امما واوحينا الي موسي اذ استسقاه قومه ان اضرب بعصاك الحجر فانبجست منه اثنتا عشره عينا قد

249

ויבאו אלימה ושם שתים עשרה עינת מים ושבעים תמרים מגיד שהיה אותו מקום מקולקל במים יתר מכל המקומות שהרי וכשבאו ישראל חנו ששים רבוא בני אדם וסיפקו להן מים ולנו ושנו היו שנים עשר מבועים ולא סיפקו אלא שבעים דקלים

אלעזר המודעי אומר מיום ר יהושע א היו ישראל שרויין אלא על המים כך דברי רויחנו שם על המים מלמד של ושילשוושבעים דקלים כנגד שבעים זקנים ה את העולם ברא שם שנים עשר מבועין כנגד שנים עשר שבטיםשברא הקב

)מכילתא כז(

ן תיאור זה ובין ידמיון ביש יעקב שמתמלא מן השבטים) דמות(מדבר על ראשו של ראשו נמלא טל מהםאם ברית כל ראשון תיאור השבטים כברכה עליונה שיורדת על ראש יעקב בדברי בן סירא שנדונו לעיל

עשר- לחלק שניםויציבהו לשבטיםויתן לו נחלתוויכוננהו בברכהוברכה נחה על ראש ישראלנתנו ים כמעיינות נובעיםגיה אסטראלית מזלות נתפסוהנה במא מזלותהברנו לעיל על קשר בין השבטים ובין יד

ונזלים מן תזל כטל אמרתימלשון מזילndashלים מזל ימהבשלב מסוים תפיסה זאת נסמכה למשחק שפעבבלי ב-אירושלמי עבודה זרה יח ע( בשלב מסוים מסורת תלמודית כמו כן122)טו דיר השיריםש (הלבנון בגן עדן נקשרה למסורת של שנים עשר מעיינות123ג נהרי אפרסמוןשל י) תענית

מסורות אגדיות שתוארו לעיל יחד עם יסודות אחרים נתחברו יחד כדי ליצור את אחד המיתוסים המרכזיים שנקראים תקוני זקן עשר הד דרך שלושרשמדבר על טל עליון שיו )אדרות וספרא דצניעותא(הר ושל ספר הז שקשורה לדמות עליונה של יעקב) פרצוף( היפוסטזה אלוהית ndashר אנפין על ראשו של זעי124גם מזלות

הורנו וכאשר ביקשו בני עמו של משה כי ישקם אומות עשר שבטים-הפרדנו אותם לשנים علم آل اناس مشربهم

וכל שבט ידע את המקום אשר ממנו ישתה עשר מעיינות-אז בקענו מתוכו שנים הכה במטך בסלע לו לאמור ) 137 עמ האביב תשס-תל אורי רוביןגוםתר(

הזיל מופיע ndashלים מזל ימהמשחק יתזל כטל אמרתכמו הטפה תבהורא מזל שפתיםבקומראן קיים ביטוי 122 ואף מזלות שבטי יעקב גם בכו במרה מזילים דמעהגם יחד שבה שבטים ומזלות בקינה עתיקה לתשעה באב

למרות זאת לא ידוע לי על פירוש מזל מלשון נזל קדרו פניהם כימה וכסיל חפו ראשם דגלי ישורון יזלו דמעהכמו יתכן שיש כאן השפעת מונחים ערביים הקשורים במאגיה אסטראליתי )יקטליאזוהר וג(ג עד המאה הי

של הביניימי של פירוש המשנה בתרגום של הביטוי הזה calqueוהשוו הורדת הרוחניות אסתנזאל אלרוחאניאתמילון לטקסטים והמזלות הרוחניות )אבן דורו של רשב שלמה בן יוסףמאת (ד ד מ פרהזבודה ע םהרמב

לעלות באוב להוריד רוחכ אסתנזלמפרש ) וירושלים תשס(ערביים יהודיים מימי הביניים של יהושע בלאו רוח כ אאלרוחאניה אלפלאניה תסתנזל עלה צפה כד) ת ימצוות ל(ם ומתרגם פסקה מספר המצוות לרמב

יחסות למינוח ספציפי של המאגיה יבחוסר הת לדעתי התרגום זה לוק) 690 עמ (פלונית מורידים אותם בדרך זו דוב שוורץ ואחרים יוסף פנטון משה אידל האסטראלית שתואר ונחקר על ידי שלמה פינס

ב שבטיםב נהרי אפרסמון ומקשר אותם ליזוהר מדבר לפעמים גם על יה 123ויהיו בני יעקב שנים ריסר נהרי אפרסמונא דכיאדאינון ת דהא בשמא דא אסתלק גו תריסר דאתכסיין וישמע ישראל

)אא קעו עזוהר ח(אלין תריסר שבטין דשכינתא אתתקנת בהו עשר על כן משחך אלהים אלהיך שמן ששון מחברךדרשה הבאה שמבוססת על הפסוקים ה הבזוהר חדש מופיע

כטל חרמון שירד על הררי על הראש כשמן הטובהנה מה טוב ומה נעים שבת אחים גם יחד )ח מהיליםתה( )ג-א קלגיליםתה (ציון

אלין תריסר נהרי שמן ששון בצלותהון על רישיה[נגדין להאי שמן ששון ישראל דאינון אחים ורעים ליה אד מאמר חקת זהר חדש (ורוגזא אסתלק מעלמא רצון בעלמין וכדין חדוה בעלמין דנהרין בה אפרסמונא דכייא )למנצח על שושנים

על כן משחך אלהים אלהיךיש לציין שבפסוק שלפני ( שמן משחה על ראשו של האל מושחיםלפי דרשה זו ישראל עתהורא כאן כינוי למלך אלהיםחוקרים השלפי דעת כסאך אלהים עולם ועד שבט מישר שבט מלכותךנאמר Keter The Crown of God inארתור גרין בספרו) 44 עמ )25הערה 9 עמ צוין לעיל( אמונות המקרא קנוהל

Early Jewish Mysticism Princeton 1997 pp 10-11 שמופיע תדיר בתיאור הכתרהה כתב שבניגוד לדימויה יוצא מן הכלל מן הבחינה ודרשה זוהרית זו מהו מלך בשר ודםלהמשיחה אינו מופיע רק ביחס דימוי המלכת האל

הזאת אילו שבשיר השירים רבה נאמר יעותמר ואהלות קצפסוק הבא את ההר חדש דורש וויש להעיר שהמשך ז ר נה שעשו ישראל במדברש ומהיכן היו בנות ישראל הצנועות והכשרות מתקשטות ומשמחות לבעליהן כל מ

י כי הנה יי כת ראשי נמלא טל קווצותי רסיסי לילהממה ש מור ואהלות קציעותד הה מן המן אבהו אמברם הדין ביזעא הדא רסא לית מיניה איליסיס לא דמי הדין רסה להדין ביזעה מצוה והנה הבית הגדול רסיסים

אית מיניה איליסיסעל יפה קולב ולעומתם שמואל יפה אשכנזי ראשי נמלא טל קווצותי רסיסי לילהשמיטים את הפסוק דפוסים מ

עמ 76י וטיקן וכך גם כגורס אותו )בקלב ע טדפוס צילום ירושלים תשמ טאזמיר תצ(שיר השירים רבה מתנות ו ראבןוחסר מהוא אחריו שבא רסיסיםדיון בה אלמלא כןמשום ש נכונההונראה שזוהי גרס א162

ל שוהתמרוקים מים שוי אומר שגם המן וגם הבו ה)ושמתקשים בפסקה ז בדפוס וילנאעץ יוסף ומהרז כהונה בצל טלך תייפינו השווה בפיוט של הדותהוה נמלא בובנות ישראל היו מתהווים מן הטל שראשו של הקב

)Kahle Masoreten des Westens I ז עמ חלק העברי( וראו ציוני ועוד וכן ברקנאטים (ג תיקוניםיבשכולל כל י ר מזל עליון הוא כינוי לכתיקטליאי גהר ורולפי הז 124

שנמשכים למטה יותר מאחרים נקראים אוי חיים ויטל בעץ חיים רק תיקונים ח לדעת ר )לשקל הקודש לרמדעם ג מזלותדהיינו דיקנא דעתיק הם י) פרק כטפרשת ויצא( ספר הליקוטים שוואך ה )שער יג פרק ט(מזלא

שבו המזל העליון הוא התלי)פירוש לספרא דצניעותא(א שבעקבותיו הלך הגר לפי ספר הפליאה יבורש העדחבתיקוני ) ר גן עדן הגנוזאוצ א אבולעפיאר ה ונחש בריחא י דספר סודי רזיי ח והשוו עוד (ב מזלות תלויים י

250

)א תריסרס(תליסר ) בכל יומא(בגולגלתא יתבין 125

אלפי רבוא עלמין דנטלין עלוי רגלין וסמכין עלוי ומהאי גולגלתא ההוא דאיהו לבר נטיף טלא לההוא דלבר ומלייא לרישיה בכל יומא דכתיב שראשי נמלא טל ומההוא טלא דאנער מרישיה

דכתיב כי טל אורות טלך אורות ) מלאתי טל לא כתיב אלא נמלא דכתיב שראשי נמלא טל(יתערון מתייא לעלמא דאתי ונטיף ההוא והוא מנא דטחני לצדיקייא לעלמא דאתי ומההוא טלא מתקיימין קדישי עליונין נהורא דחוורתא דעתיקא

כהאי וחיזו דההוא טלא חוור כבת הטל והנה על פני המדבר דק מחוספסד ותעל שטלא לחקלא דתפוחין קדישין ההחוורא דיליה אנהיר לתליסר האי גולגלתא ד ועינו כעין הבדולחהה גוונא דאבנין דבדולחא דאתחזייא כל גוונין בגוה

בר בסטרא דא לסטרא עיבר גליפין בסחרנוי לארבע עיבר בסיטרא חד ולארבע עיבר בסטרא דא בסטרא דאנפוי ולארבע עי ומהאי אתפשט אורכא דאנפוי לתלת מאה ושבעין רבוא עלמין) כלומר לסטרא דלעילא(דחורא וחד לעילא דגולגלתא

וההוא דלבר אתקרי זעיר והאי עתיקא דעתיקין אתקרי אריכא דאנפין) כלומר אורכא דאנפין(וההוא אתקרי ארך אפים דלתתא אתתקן ואנפוי ) א טלאס(כלא קדשיא וזעיר אנפין כד אסתכל להאילקבליה דעתיקא סבא קדש קדשים ד אנפין

ומהאי גולגלתא נפיק חד עיבר חיור לגולגלתא דזעיר מתפשטין ואריכין בההוא זמנא אבל לא כל שעתא כמה דעתיקא) א אוראותאס (וכל גולגלתא יהבין אגר חיורתא אנפין לתקנא רישיה ומהאי לשאר גולגלתין דלתתא דלית לון חושבנא

ג קכח זוהר ח(ולקביל דא בקע לגולגלת לתתא כד עאלין בחושבנא לעתיק יומין כד עאלין בחושבנא תחות שרביטא )בע

מנייהו ההוא טלא) א מתערס(וכד מטי אתר דמשתכחי אבהן עלאי וההוא רוחא נגיד טלא מלעילא מרישא דמלכאוההוא טלא אתסחי ומטי לגן עדן דלתתא לא בדרגין ידיען דרגא בתר דרגאותאנא נחית ההוא ט מתערין אבהן דלתתאכדין ועייל בפתחא דמערתא וסליק ושאט ביני בוסמין ואתער רוחא חדא דכליל בתרין אחרנין בבוסמין דגנתא דעדן

ההוא טלא ין על חובי עלמאבגין דאינון דמיכ וכד אשתכח עלמא בצערא ובעאן רחמי על בנוי מתערין אבהן אינון וזיווגן הונפשא אודעא לרוחא ורוחא לנשמתא ונשמתא לקב לא אתנגיד ולא אשתכח עד דאתער ספר תורה כדקא חזי בעלמא

ומתברכין ומטי לרישא דמלכא ונגיד מעתיקא קדישא עלאה נגידו דטלא דבדולחא כדין יתיב מלכא בכרסייא דרחמי )ב ערכה אזוהר ח( ה על עלמאוחייס קב כלהו) א מתברכןנ(וכדין מתחברן יכיןונגיד ההוא טלא לאינון דמ אבהן

דכתיב ויבואו אלימה ושם שתים עשרה עינות תאנא בההיא שעתא אשתלימו ישראל לתתא כגוונא דלעילא כמה דאוקימנאוכלא תקף בשבעין ענפיןואת בארבע סטרי עלמא ואתתקף אילנא קדישא בתריסר תחומין מים ושבעים תמרים וגו

אתר דאקרי שמים ומליא לרישיה דזעיר אנפין בההיא שעתא נטיף טלא קדישא מעתיקא סתימאה כגוונא דלעילא )בסב עב זוהר ח( הוה נגיד ונחית מנא לתתא ומההוא טלא דנהורא עלאה קדישא

בזמנא דמטא תשרי ירחא מזלא שכיח וסתיםכלא בהאי נגדין תליסר משיחין דאפרסמונא דכיא בההיא מזלא דכלאבההוא תרעי דרחמי) א תליסרס(ומתפתחי תריסר בעלמא עלאה) א תליסרס(אלין תריסר ) ירחי(משתכחי שביעאה

)א עב קעזזוהר ח( ה בהמצאו כתיבדרשו יהו) ישעיה נה ו(זמנא

אם אמנם בטקסט זה סולם יעקברמזת בזון מן התפיסות הדומות לזו שניתכן אפוא שהמיתוס הזוהרי ניייש )ההמקיפות אות(עליונה של עצמו יחד עם דמויות השבטים הדמות המדובר על כך שיעקב חזה את

הציור שמצטייר כאן מזכיר את 126להשוות זאת לחלום יוסף שבו יעקב נמשל לשמש והשבטים לכוכביםברצוני להדגיש של בית אלפא ובמקומות אחריםכנסתה בבית מוקף בגלגל המזלותהשמש ההציורים של

בלבד ומתבסס על משפט היפותטי הוא לפיו ראשו של האל נמלא טל מן השבטיםש שהפירוש שהצענו כאן כמו כן הוא נזקק למוטיבים שלעת עתה מצאתי רק במקורות ביניימיים קצר וסתום שמצוי רק בטקסט העברי

תריסר ראשי ר האל כותיא לעומתוליות חסרות בהתהוות המיתוס הזהתכן שעיון נוסף יגלה חויאם כי ישבטים נראית לי סבירה ה לשנים עשר תו של ציור זהנמצא באופן ברור בשני הטקסטים וזיק ותריסר פרצופי

ד ומעוגנת היטב במסורות עתיקות הקשורות בחזון יעקבומא סולם יעקבזמנו של ם לגבי זמנו של הטקסטלסיכום עיון זה בתפילת יעקב אציג כאן את השיקולי

בדומה ראשונה לספירההחוקרים למאה הנקבע על ידי רוב בדומה לאפוקליפסה של אברהם וחנוך הסלאבי שכלולה בחיבור זה מהווה חלק ת יעקב תפיל127נתחבר כנראה בעברית סולם יעקב החיבורים לאותם

כאשר ראיתי יה י הפנ במקום שהיא אמורה להופיעהלה מופיע לפי מבנה החיבור התפיאינטגרלי ממנו

יש להעיר דאינון תרי עשר מזלות וסיהרא בתלת עשר תקונין נאמר על תיקוני המלכות) ב עקמד(הר וז

עשרה נחשב למזל השלושOphiuchus נושא הנחששלפעמים גם ורא(זר מוורמס אלע זיקה בין מידות הרחמים ובין השבטים יש להעיר עוד ממה שכתוב בספר השם לרהן יולעני

) 159הערה 156 עמ לעילג מדות של ב שבטים יאר פניו לתפלת ישראל ויגלגל יכי בזכות יעקב וי ג אור פנים בקרייה גבי שכינהוכן י

)גכ עמ (רחמים וזה דומה למה כלפי תפילת יעקב והשבטיםותשפונ דות הרחמיםיג מ ין פנים מאירות של האל שהגיש כאן י

ב נהרי י ה השמן הטוב על ראשו של הקבמושחיםבשם זוהר חדש שישראל בתפילותיהם 123 הע שהובא לעיל ג מידות הרחמיםאת יצגים יאפרסמונא שאף הם מי

ויחנך שאין וכנגד ח ב פעמים אור פנים בשכינה בקרייהכן י ב שבטיםב אותיות בברכת כהנים שהם ביויש י ג אותיות יש באבות ובברכת כהניםכנגד י ג אור פנים בכל הקרייהפניו בחומש הרי י בשבטים יש יאר ה

ב אזכורים של אור ליותה מקביל ישנן גם בשמות השבטיםןב מהשי ותג אותיות שונבברכת כוהנים יש י כלומר יאר יי פניו אליך ויחנךבפסוק בחומשה מופיעשנעדרת משם אות חה ךפני השכינה בנ

ין ימדובר לא רק על הענ ג בטקסט זה ובטקסטים אחריםילב תלבטויות בין יהתנודותאריאציותויש לשם לב לו 125ג יבי ג שבטיםיבי ג מזלותיבי ג חדשיםיבואריאציות וחילופים ענייניים בין יל אלי אלא עהטקסטו

)114הערה 122 עמ ראו לעיל המלך שלמה של איפודרומיןג מרוצים ביבוראו עוד על י (שערי המקדש )בראשית רבה סח י( משבשעה שאמר יוסף והנה השמש והירח אמר יעקב מי גלה לו ששמי ש השוו 126 חבר ביווניתנת סולם יעקבשטען ש על נימוקיו של לנט 1הערה 227 מע לעיל ורא 127

251

חסרים פרטים אמנם בחזון הסולם כמו שהוא מצוי עתה חלק הנרטיבילבתוך התפילה מקשרת אותה בחולמיד להניח וקשה מא בכל אופן128אך נראה הדבר שתיאור החזון לא הגיע אלינו בשלמותו שתואמים את ההפניהוהשני של האל ד פנים ועוד פנים עליונים מעליהםאחד של סולם עם כה ndashוצאי דופן ששני התיאורים י

נתהוו בנפרד וצורפו רק בשלב מאוחר אחדיחד בחיבור שמצויים לפנינו פרצופי- ראשי ותריסר- תריסרה עדיפה בהרבה ההנחה שמקורם אחד הוא129יותר

ליטורגי בנפרד מן החלק - לקם קשור בשימוש מאגישלפחות ח ניכרים בתפילה סימני עריכהיחד עם זאתמאגי - ליטורגיהבולט ביותר שקשור בתפקיד המאפיין ה סימנים האלה מתרבים לקראת סוף התפילהה הנרטיבי

מצביעים על מאפיין זה וכן עניינים נוספים של תוכן וסגנון נוסחאות ושמות מאגייםה שלא שורושל התפילה הד לתארך את המרכיבים הללו אך אין סיבה לאחר ו קשה מאספר הרזיםל ובמיוחד 130ספרות ההיכלותלקרבה

נימוקים שהביא ריימונד לייכט השאף על פי ין הנוסח העבריי לענ131רביעיתהשלישית או האותם מן המאה תנראה לי שבכל זאת אין לדחות את האפשרות הזא כהוכחה שהנוסח הזה מתורגם מיוונית אינם קבילים בעיני

במקרה זה יש לראות את כטענת לייכט שמופיעה באותו כתב יד תורגמה מיוונית תפילת מנשהאם אכן הפרט שמעניין אותנו במיוחד בכל אופן132 של התרגוםterminus ante quem - רביעית כ-שלישיתהמאה ה

לכן יש לתארך אותו כמו ו ימופיע בשני הטקסטים וקשור לחלק הנרטיב דהיינו ציור האל בעל שנים עשר פנים עיקר החיבור

10הערה 229 עמ לעילורא 128 90הערה 241 עמ לעילורא 129 כביטוי של לייכט מאגיים תופעה שולית או מאוחרת ביחס לעיקרה של ספרות ההיכלותאין לראות באלמנטים 130

magical margins of Hekhalot literature (p 172) העיר על כך כבר שולם ב - Major Trends ואחריו כתבוהמעשי בולט - היסוד המאגיחוקרים רבים בהרחבה על חשיבותו ועתיקותו של המרכיב המאגי בספרות ההיכלות

כמו חנוך השלישי שולי יחסית במאוחריםהוא ובמיוחד בחיבורים הקדומים כמו היכלות זוטרתי לייכט עמורא(שסגנונו קרוב במיוחד לתפילת יעקב עיקרית של ספרות ההיכלות ושל ספר הרזיםהתקופה הזוהי 131

פר מהדיר של סה) 109 107הערות 245 עמ 25 ההער 230 עמוכן בעבודה זו 172 168 165 עמ 15 הע144ירושלים ספר כשפים מתקופת התלמוד ספר הרזים מרדכי מרגליות(הרזים מתארך אותו לסוף המאה השלישית

Michael A Morgan Sepher Ha-Razim The(וכך גם דעתו של בעל המהדורה האנגלית )26-24 עמ זתשכBook of Mysteries Chico 1983 pp 8-11 (רוזנטל א)ספר למאה את המתארך ) שם רגליותמובא אצל מ

האוניברסיטה טדוקטור עיונים מתודולוגיים ופנומנולוגיים המאגיה היהודית הקדומה(יובל הררי הרביעיתאיתמר גרינוולד קובע את זמן החיבור במאות מן השלישית ועד החמישית) 127 עמ חתשנ העברית בירושלים

)Apocalyptic and Merkavah Mysticism Leiden ndash Koumlln 1980 p 226 (שהספר מכיל יסודות אףש סבור שם הוא 5בהערה (שביעית על ידי עורך שלא תמיד הבין את החומר שלפניו -שיתישההוא נערך במאה קדומים ) אפשר לתלות במעתיקיםןטעויות רבות במילים יווניות שלא את כול בלי לפרט מציין

ומאידך גם לייכט לא ציין וגם אני לא ראשונות לספירההמאות הסגנון מצביעים לספרות של ני התוכן והירוב עני 132 מקבילות בין הטקסט שלנו ובין מדרשים מאוחרים ני שיהיה מאוחר בבירורי סגנוני וענימצאתי שום סממן לשונימשום שאותם מדרשים ר לקביעת זמנו של החיבוות תורמן אינןכשלעצמ מדרש תדשא כמו פרקי דרבי אליעזר

עמ(ריימונד לייכט מצביע על הקבלה בין תפילת יעקב ובין מדרש תדשא ובראשית רבתי מכילים הרבה חומר קדום הרי היא נמצאת גם בטקסט העברי וגם בטקסט היווני נניח לצורך הדיון שהמקבילה הזאת מובהקת דיה) 166-165

ין שהצביע ייוצא שהענ בוודאי לא נכתב בימי הביניים כפי שסבור לייכט במיוחד אם הוא המקור הטקסט היוונילכל ין הזה באותם המדרשיםיומה מוכיח מציאותו של הענ עליו לייכט בא למדרשים מאוחרים ממקור קדום

בסולם יעקבשכלולות ינו בחומר קדום ובמסורות חיצוניות כגון אלה יא התענשעורכי המדרשים במאה הי היותר

234

שבטיםהאך הואיל והמקדש מחבר ומלכד את שנים עשר המרכז הפולחני הוא מקום שבו מתגלים פני האלתבנית תריסרונית מופיעה גם בפנים האלה כלולים שנים עשר פני השבטים והוא עצמו מתחבר ומתלכד מהם

ין לחם הפנים כרפרזנטציה של פנים ייר שוב את ענ בנקודה זאת אפשר להזכ37במקדש באופנים שונים הקשר בין לחם הפנים ובין שנים עשר 39 ולהוסיף עתה שהוא מכוון כנגד שנים עשר פנים עליונים38אלוהיים

41 וכנראה נרמז גם במגילת המקדש ובתרגום יונתן40שבטים מוזכר אצל פילוןה

שנים עשר שבטים כמערכה העליונה ב

יש חשיבות מיוחדת מבחינתנו לדימויים של רפרזנטציה פולחנית של שנים עשר פנים עליונים זואבנוסף לדוגמבדרך כלל של הקוסמוס ושל המערכה העליונה בהם השבטים מופיעים כיסודות ארכיטקטוניים של המקדשש

שר שערים שנים ע42הקשורה לרוחות העולם בהקשר זה תבנית תריסרונית מהווה הרחבה של תבנית מרובעת הנקראים על או של ירושלים) שאו שערים ראשיכם ט יש להם ראשיםזדשלפי מזמור כ(של המקדש

-2110( ובחזון יוחנן 43מגילות ים המלחב )לה-לאפרק מח(ן זה הובלט בספר יחזקאל י עניndashשמות השבטים בתפילה ) 4Q209 f232 76 אחנוך (גם בקצות היקום ישנם שנים עשר שערים לארבע רוחות השמים ) 14 ומתחת זרעת עולםהמבוסס על הפסוק נושא עולם כולו מתחת לזרעומופיע משפט סולם יעקבשב

ב שבטיםב עמודים כנגד יין זה בסמיכות לדעה שהעולם עומד על ייהנה בגמרא נזכר ענ) כז לגריםדב( ובין זרועות עולם ןעשר גבולי אכלוסי-שניםואילו ספר יצירה מזהה בין

הארץ על מה עומדת על העמודים שנאמר המרגיז ארץ ממקומה ועמודיה יתפלצון עמודים על המים שנאמר לרוקע הארץ על המים מים על ההרים שנאמר על הרים יעמדו מים הרים ברוח שנאמר כי הנה יוצר הרים ובורא רוח רוח בסערה שנאמר

זרועו של הקדוש ברוך הוא שנאמר ומתחת זרועות עולם וחכמים אומרים על שנים רוח סערה עושה דברו סערה תלויה ב ) ב עחגיגה יב(עשר עמודים עומדת שנאמר יצב גבולות עמים למספר בני ישראל

גבול מזרחית gtצפונית lt)דרומית(גבול מזרחית מופצלין לששה סדרים מופסקין בין רוח לרוח עשר גבולי אכלוסין-שניםגבול מערבית גבול צפונית רומית צפונית מערבית) צפונית(גבול גבול צפונית תחתית גבול מזרחית תחתית רומית גבול דרומית תחתית gtדרומית מזרחיתlt) מערבית תחתית(גבול רומיתgtדltגבול מערבית גבול מערבית רומית תחתית

)בה מפ sect47 ספר יצירה (זרועות עולםוהן הן ומרחיבין והולכין עד עדי עד גבול דרומית רומית44

בספר ) ח לבריםדב (יצב גבולות עמים למספר בני ישראלמן הפסוק על שנים עשר עמודים חכמים לומדים כידוע בפסוק יש רומז אליו באופן ברור גבוליםאך הלשון ) כמנהגו של הספר הזה(נזכר אינו יצירה פסוק זה

בני גורסים בני ישראל שני כתבי היד של ספר דברים בקומראן במקום 45דואשינוי נוסח משמעותי מ ἔστησεν גם תרגום השבעים גורס4QDeutq(46[] (בני אלו) 4QDeutj (והיםאל ὅρια ἐθνῶν

κατὰ ἀριθμὸν ἀγγέλων θεοῦ או יצב גבולות עמים למספר מלאכי אלהיםυἱῶν θεοῦ בני

62 18 עמ)7הערה 6 עמ צוין לעיל( מקדש ומרכבה רחל אליאורורא 37 שם125 והערה 149 עמ לעילורא 38 אני מודה לאסתר שניידר שהעירה לי על כך 39 161 ב על החוקים לפרטיהם 168 על הזיווג 175 מי היורש 40ביום השבת ביום השבת יערכנו לפני יי תמיד מאת ) בדומה למנורה(לחם בא מאת בני ישראל כבר בתורה מודגש שה 41

ל לחם הביכורים משתמשת בלשון המתאר את לחם עמגילת המקדש בדברה ) חויקרא כד( בני ישראל ברית עולם כרך ב 408 106-105 עמ כרך א The Temples Scroll Jerusalem 1983 לפי שחזור של יגאל ידין( הפנים Further Studies in the Temple בניגוד ליעקב מלגרום שם ידין( גם לחמים אלה שנים עשר במספר )79 עמ

Scroll JQR 711 (1980) p 8 עתה ורא קריאתו של ידין מקובלת על רוב החוקרים Donald W Parry Emanuel Tov DSS Reader Leiden 2005 v III pp 152-153( מביאים אותם ראשי ומה שחשוב עוד יותר

( 11Q 19 XVIII 14mdash 16 ) השבטים שתים חטים לחם יהוה ל בכורים חדש חמץ] ת[ל]סו לחם[ 14 אחת ה חלה ה ] יה[תה סולת עשרונים] שני חלות) ( עשרה[ 15 יקריבו ו ישראל שבטי ל ת]ו[טמ] ה ראושי מה הביאו ו[ 16 ואילך154 עמ עיל לוורא Panim אידלורוח ראלקשר בין פנים העל 42 4Q554 (Eacutemile Puech The Names of the Gates of the New (ירושלים החדשה המקדש ובבמגילת 43

Jerusalem (4Q554) Emanuel Studies in Hebrew Bible Septuagint and Dead Sea Scrolls in Honor of Emanuel Tov eds Shalom M Paul et al Supplements to Vetus Testamentum 94 Leiden

2003 pp 379-392 Ithamar Gruenwald A Preliminary Critical Edition of Sefer Yezira Israel Oriental וין הנוסח ראילענ 44

Studies 1 (1971) pp 163-164 A Peter Hayman Sefer Yesira Edition Translation and Text-Critical Commentary Tuumlbingen Mohr Siebeck 2004 pp 50 149-151

Samuel Loewenstamm frac34h tlxn Studies in Bible Scripta Hierosolymitana Vol XXXI edited ורא 45by Sara Japhet Jerusalem Magnes 1986 pp 177ffסקירת המחקרורא ו Paul Sanders The

Provenance of Deuteronomy 32 Oudtestamentische Studieumln 37 Leiden 1996 p 154ff 46 P W Skehan A Fragment of Song of Moses from Qumran Bulletin of the American Schools of

Oriental Research 136 (1954) pp 12-15

235

גרסת המסורה נתמכת על ידי תרגומים יווניים של עקילס של הגרסאות עתיקה היא מחלוקת זו 47אלוהים 52הנוסח השומרוניו 51 תרגומים ארמיים50 פשיטתא49 וולגטה48סומכוס ותיאודוטיוןמלאכים מדובר על שבעים בני אל נראה הגיוני יותר בנוסף לכך שעדיו עתיקים יותר נוסח השבעים

שחילקו )מקראית- בתרה במסורת ndash אשרה מוזכרים בכתבי אוגרית ושבעים שרי האומות שבעים בני(עליונים בפסוק הבא נאמר שעם ) מספר זה מבוסס על רשימת העמים בבראשית י(ביניהם שלטון על שבעים אומות

ןשגם נוסחת המסורה מתכוונת לשבעים אומות שגבולותיההיא רווחת ההנחה ה 53הישראל נפל בחלקו של הויתרגום יונתן אמנם עושה הרכבה ) ה אותשמ כז מואשיתבר(נקבעו לפי מספר נפש בני יעקב הבאים מצרימה

וחילק את הלשונות ) ז יאאשיתהסבר ללשון רבים בבר(האל ירד עם שבעים שרי האומות גרסאותהי תבין ש והאומות כמספר בני ישראל

נח באפרשותיה מכתבין ולישנין לבני נשא בדרא דפלגותא בי היא זימנא באחסנות עילאה עלמא לעממייא די נפקו מבנוי דקים תחומי אומיא כסכום עם שובעין מלאכיא רברבי עממין דאתגלי עימהון למחמי קרתא ובי היא זימנא ארמא פיצתא

מניין שובעין נפשתא דישראל דנחתו למצרים

וזו גם כמו במסכת חגיגה וספר יצירה(ם ישראליים עתיקים מדובר על מספר השבטי-ץבתרגומים אר ברם 54)דעתם של רבים מפרשני ימי הביניים

) נאופיטי(אתקן תחומין לאומיה למניין שבטייה דבני ישראל באחסנת עילאה אומיה בפרישותיה לישני בני אנשא אקימת )התרגום המקוטע( בני ישרד למיניין שבטי באחסנות עילייא אומיא בפרשותיה לשני בני אנשא קבע תחומין לאומיי

יזהיא יז) שלא שרדה בעברית(הפסקה הראשונה כמה פסקאות שרומזות לפסוק הנדוןותבספר בן סירא נמצא

לכל גוי הקים שר וחלק יי ישראל הוא

ἑκάστῳ ἔθνει κατέστησεν ἡγούμενον καὶ μερὶς κυρίου Ισραηλ ἐστίν

פסוק זה שובר בלשונו לפסוק טndash יהוהצלע השני ק ח של דברים לב לפסוה בתוכנמה מתאינההצלע הראשו

כל מעשיהם (ובין זה שלאחריו ) לא יסתרו מנגד עיניו דרכיהם לפניו תמיד (פסוק שלפניו הרצף הגיוני בין וברור שהוא פסוק זה אין ענינו לכאן צ סגלמכאן הערתו של מו )ועינו תמיד על דרכיהם כשמש לפניו

55)קו עמ ספר בן סירא השלם (ס עצמו ונשתרבב לכאן ממקום אחראבל אפשר שהוא של ב תוספתקיימת זיקה לשונית ברורה בין תחילת שירה זו ובין שירת שבח אבות העולםיה נמצאת בי השנאהדוגמה ובין השיר שלו לה בין השירה האפית המסיימת את ספרו של משתכן שבן סירא התכוון ליצור הקבי יהאזינו

שנתמך על ידי (וגי של השני אך נראה שהוא אינו אלא תיקון סופרים תיאול הנוסח הראשון נמצא ברוב כתבי היד 47

John William Wevers ed Septuaginta Vetus Testamentum ורא) סלפנה מאה א 266פפירוס פואד Graecum Auctoritate Academiae Scientiarum Gottingensis Editum vol III2 Deuteronomium

Goumlttingen Vandenhoeck amp Ruprecht 1977 p 374 92 על צאצאי קין(נוסח השבעים נדרש אצל פילון- להלןואך רא יז נרמז כנראה נוסח קרוב לשבעים ולקומראןגם בבן סירא יז) 91

Fieldמהדורת הקספלהורא εἰς ψῆφον υἱῶν θεοῦלהוציא כתבי יד בודדים שגרסתם קרובה לספטואגינטה 48 12 הערה 320 עמ כרך א 1875אוקספורד

iuxta numerum angelorum dei מופיע הנוסח Vetus Latinaבכתבי היד של 49ܐ ܐ ܕ 50 ܐ ܫ ܘ ܐ ܐ ܒ ܐ ܬ ܕܒ ܐ ܕ ܐ

כי כשפילג עליון עמים וכשהפריד את בני אנוש הקים תחומי עמים למנין בני ישראל להלןורא 51חבל כי חלק יי עמו יעקב שבפסוק הבא הלשון קרוב יותר לשבעיםאף רהוח כמעט זהה למסנוסח בפסוק ה 52

נחלתו ישראלהרי עם ישראל לא נמנה על מדבר על דור הפלגה אם פסוק ח מספק קריאה חלקה לגמריאינואך גם נוסח זה 53

ר לומר שהוא נפל בחלקו של יי בעקבות לכן אי אפש שבעים אומות ולא עמד לחלוקה ובכלל עדיין לא בא לעולם התנחלות כי הוא ה שלא נכלל באותכוונת הכתוב לומר שדווקא בזה מעלתו של ישראלשאם נניח אותה חלוקה

כידוע אדום וישמעאל כמו עמון ומואב הרי ישנם עוד עמים רבים שאף הם לא נכללו בה מלכתחילה חלקו של ייה לאחד ה ועושה את הוישמבחינה בין עליון ובין הוי של הפסוק וליתאיסטיתפהיו חוקרים שהציעו קריאה

ובין שאר השירה חק ביתר שאת את הניתוק בין פסוהזאת מדגיש הקריאהה מבני אל שעליון חילק ביניהם נחלות כל שכן משאר חלקי ספר דבריםו

םרשב חזקוני בכור שור אבן עזרא לדוגמא 54 Hayward ראו Rudolf Smend Die Weisheit des Jesus Sirach erklaumlrt Berlin 1906 p 358ראו כבר 55

Interpretations of the Name Israel )שכותב 93 עמ )20הערה 106 עמ צוין לעיל The setting of this verse within a discussion of Gods creation of a humanity equipped with wisdom knowledge and a

law of life (Sirach 17 1-24) seems to present problemsבהערה שם הוא כותב בין השאר ומצטט את סגלTo his observations should be added those of J Kugel 4Q369 Prayer of Enosh and Ancient Biblical Interpretation DSD 5 (1998) 131-4 which show the verse to be far less out of place than

Segal suggested לבעיה זו הוא נדרש ndashהבעיה שעליה הצביע כאן סגל היא לא ההקשר הכללי של הפרק ברם ראו הדיונים של הייוורד וקוגל אינם פותרים קושי זה אלא שבירת הרצף בין פסוק יג לפסוק טוndashח בפירושו לפסוק

Samuel E Loewenstamm frac34h tlxn pp 180-182עוד

236

התכוון על ידי השבח שלו לאזן שתכן גם יי(שגם הוא מסיים את הספר וגם הוא מוקדש לסקירת תולדות ישראל של תולדות ישראל מבקשת בכך לתקן ולהמתיק את חכמתיתראייה את גנותם של ישראל שבשירת האזינו

)נבואית של שירת משההקנאות ה

ט-זדברים לב ב-אבן סירא מד

אהללה נא אנשי חסד אבותינו בדורותם

רב כבוד חלק עליון 56וגדלו מימות עולם

זכר ימות עולם בינו שנות דר ודר שאל אביך ויגדך זקניך ויאמרו לך

בהנחל עליון גוים בהפרידו בני אדם יצב גבלת עמים למספר בני ישראל

יעקב חבל נחלתו עמויכי חלק י

פסוקים הנדונים משירת האזינו נוכחים ברקע הל כל פנים ברור שעאך כריע לאיזה נוסח התכוון בן סיראכאן אין לה

לאור זה ) האזינווביטויים אחרים שמזכירים את תחילת נחלהוכן דור ודורבהמשך פרק מד מופיעים שוב (דבריו ןאינ 57העוסק ביעקב אבינו שבח אבות עולם המופיעות בקטע של אלוזיות לפסוקים הנדונים משירת האזינוה

צריכות להפתיע אותנו

וגם ליצחק הקים בן בעבור אברהם אביו

ברית כל ראשון נתנו וברכה נחה על ראש ישראל

ויכוננהו בברכה ויתן לו נחלתו

ויציבהו לשבטים58

רעש-לחלק שנים

καὶ ἐν τῷ Ισαακ ἔστησεν οὕτως

διacute Αβρααμ τὸν πατέρα αὐτοῦ

εὐλογίαν πάντων ἀνθρώπων

καὶ διαθήκην κατέπαυσεν ἐπὶ κεφαλὴν Ιακωβ

ἐπέγνω αὐτὸν ἐν εὐλογίαις αὐτοῦ

καὶ ἔδωκεν αὐτῷ ἐν κληρονομίᾳ

καὶ διέστειλεν μερίδας αὐτοῦ

ἐν φυλαῖς ἐμέρισεν δέκα δύο

Patrick W Skehan Staves and Nails and Scribal Slips (Ben Sira 442-5) BASOR 200 (1970)ורא 56

pp 66-71 Otto Mulder Simon the High Priest in Sirach 50 An Exegetical Study of the Significance of Simon the High Priest As Climax to the Praise of the Fathers in Ben Siras Concept of the History of Israel (Supplements to the Journal for the Study of Judaism V 49) Leiden 2003

p 78 כשם אלוהי עליון ו לבריםבדב ויכוננךשמקביל ל ויכוננהו יש לציין את חלקו יצב נחלהבנוסף ל 57

כדובין השאר במד כמה פעמים שבח אבות עולםמופיע ב כמו שמוסיף ס יי הציב את יעקב אב לשבטים סגל מציע שתי הצעות דורש ביאור יציבהו לשבטיםלשון 58

בסוף הפסוק הקודם מדובר על הפירוש השני נראה פשוט יותר כלומר נחלתו ואולי צריך להגיה ויציבה )סורי(=רומז כאן לארץ נחלתואך האם וכאן מדובר על חלוקתה והצבת גבולותיה לשבטים דהיינו ארץ כנען הנחלה

ndash ויתנהו בנחלהשלנו נאמר בפסוק לפי היוונית חבל נחלתו של ייט יעקב עצמו הוא לפי דברים לב כנען דווקאהם נחלתו גם את הנוסח העברי ניתן לפרש כך שיעקב נהיה לנחלת יי האזינוניסוח שמתקרב למה שנאמר ב

ייחס הן מת נחלתוכינוי הגוף ב) ג קכזילים תהndash שכר פרי הבטן הנה נחלת יי בנים על דרך שנאמר (השבטים ויציבהו לשבטיםו ויתנהו בנחלתוויתן לו נחלתוכדי לעמוד על משמעות הביטוי ליעקב והן לאלוהים

הוא ברית עם האל שבח אבות עולםנושא מרכזי ב יש להתחשב במגמה הכללית של הפרק בזיקתם זה לזה )כדנ כדמה כאמד( הקיםרית הוא אחד הפעלים המאפיינים את הב מדור לדורותשרשרת הבריתות המועבר

בשורות המתארות את יעקב מופיעים כמה פעלים ) כבמד(שמתייחס אף להולדת הבן הממשיך את השרשרת ברית כל ראשון בנוסף לכך נאמר על יעקב ויציבהו לשבטים ויכוננהו בברכה הקים בן נם הקמהישעני שירשותבריתות הראשונהיצג ולמגלם של כל יכלומר יעקב נהיה למ יות בריתעשהו להצ סגל מפרש מ נתנו

ווקכמו פס ין גם בפסוקים הסמוכיםייש ענ ח מטהוסגל מפנה לישעי הקמת הבריתןהקמה והצבה של יעקב ה המדבר על הקמת השבטים

ך לי עבד להקים את שבטי יעקב ונצורי ויאמר נקל מהיות) ו (ויאמר לי עבדי אתה ישראל אשר בך אתפאר) ג( בעת רצון עניתיך וביום ישועה ייכה אמר ) ח (ישראל להשיב ונתתיך לאור גוים להיות ישועתי עד קצה הארץ עזרתיך ואצרך ואתנך לברית עם להקים ארץ להנחיל נחלות שממות

כוח הןברית הזאת המהות הזאת וה ן האלואת הברית בינו ובי עליונה של ישראלהמהות העבד יי מגלה ומגלם את ממוןיהו ושוהוא מקים ומציב וגואל נחלות מידי ת קוסמי שעליו עומדים שמים וארץ

שבתיאור ראשו יצבמנחות המילים המזכירים את וברכה נחה על ראש ישראל ויציבהו לשבטיםהביטויים מצבות של הדעתנו למצבה של יעקב בבית אל ולשתים עשרה עלינו אפוא לתת את התגלות הראשונה בבית אלה מגיע השמימה נבנית משתים עשרה הסולם של יעקב שראשהמצבהה ןמסורת האגדית שמקשרת ביניהל ושבטיםה

חנוך ונח היסטוריה סקראלית) שלב מסוים של(כסיום של שבח אבות עולםיעקב והשבטים נתפסים ב אבניםשל תכלית ) אם כי לא סופי( ואילו יעקב והשבטים הם מימוש חינת התחלה והבטחה לעתידאברהם ויצחק הם בב

- פרהה שלצורה קיצונית של טלאולוגיה היא תפיס תגישה הטלאולוגיבלכן בתיאור יעקב ניתן להבחין ההיסטוריה

237

אופיטי ינהתרגום הר מנוסח המסורה לפי הסבר שנתנו לו מושפע באופן ברו59הנה כאן לשונו של בן סירא

העובדה שבחיבור אחד משתקפים הן נוסח 60לשבטיםמתפרש כאן כ למספר בני ישראל והמקוטעאלא יד אינו מקורישפסוק יזהיא אפשרות אחת ח דורשת ביאור לבריםהשבעים והן נוסח המסורה של דב

גבי כמה ל שהפסוק איננו משתלב בהקשר צ סגלהערתו של מאת ו לעיל כבר ציטטנ הוסף על ידי המתרגם 61פסוקים נוספים הועלתה השערה שהמתרגם הוסיף אותם מתוך מגמה להדגיש את ההיבט הלאומי של החכמה

האפשרות האחרת היא שהפסוק הנדון 62חכמה לתורת משהההמזהה בין כגא פסוק כדידוגמא ידועה ביותר ה ןבדומה לתרגום יונתן ב ןי הגרסאות ושילב ביניהת במקרה זה צריך להניח שבן סירא היה מודע לשהוא מקוריזיקה בבר ומד בני ישראל לפי דעה זו אינו מסתכם בשוויון מספרילמובן מאליו שהקשר בין בני אל עוזיאל

מערכות האלוהזהות בין שתי במהותית או אף בני את מקומם של 63כ-יטט בנוסח השבעים נמצא בדברים ד-חברים לבמפרשים מציינים שרעיון מקביל לד

הירח והכוכבים תופסים כאן השמש אל

ופן תשא עיניך השמימה וראית את השמש ואת הירח ואת הכוכבים כל צבא השמים ונדחת והשתחוית להם ועבדתם ) יט( ויוצא אתכם מכור הברזל ממצרים להיות לו לעם יח יואתכם לק) כ( אלהיך אתם לכל העמים תחת כל השמיםי יחלקאשר כיום הזהנחלה

זיקה כזאת אכן 64צבא השמיםן הנהגת האומות יש זיקה או אף זיהוי בין בני אלוהים ובין כוכביםייוצא שבעני )יג ידעיהו ישהשוו זאיוב לח (ברן יחד כוכבי בקר ויריעו כל בני אלהים ובמקרא65מופיעה באוגריתיזהה את טבעי הוא שמי שסבור שגבולות העמים הוצבו הן למספר השבטים והן למספר בני אללאור זיהוי זה

ב גבולות מקבלת משמעות קוסמולוגית יותר מאשר הצבת ילפי פירוש זה ב מזלותאותם בני אל עם יימצאהו בארץ מדבר יאה גם בתיאור בחירת ישראל מופיעים מוטיבים השייכים לראשית הבר66אתנוגרפית

לאור ורוח אלהים מרחפת ndash כנשר יעיר קנו על גוזליו ירחף והארץ היתה תהו ובהו ndash ובתהו ילל ישמן )תהילים עד( גבולות הארץביטוי ל גבולות עמיםין להשוות את הביטוי יזה יש ענ

ואלהים מלכי מקדם פעל ישועות בקרב הארץ) יב( רת בעזך ים שברת ראשי תנינים על המיםאתה פור) יג( אתה רצצת ראשי לויתן תתננו מאכל לעם לציים) יד( אתה בקעת מעין ונחל אתה הובשת נהרות איתן) טו( לך יום אף לך לילה אתה הכינות מאור ושמש) טז(אתה הצבת כל גבולות ארץ קיץ וחרף אתה יצרתם) יז(

67

בצורה לשכון בגוף אדםיעקב הוא ישות קדמונית שירדה תפילת יוסף באלדוגמ כפי שראינו אותהאקסיסטנציה

האלהתפיסות הלפי )בראשית רבה א ד (מחשבתן של ישראל קדמה לכל דברמתונה יותר אומר המדרש לפני שעם ישראל בא לעולםעודשבטים היו נחלת יי הישראל

פסוק הבא הגם ם נתן לו את השבטים שהם חלקו וחבל נחלתו של יי מימות עולndash ויתן לו נחלתולאור זה ניתן להבין שנים עשר שבטים שהיו קיימים בצורה זו או אחרת אותו רעיוןאת מביע רעש-לחלק שנים ויציבהו לשבטים

וכך מפרש את דברי בן סירא בעל ניתנו ליעקב במסגרת הקמת הבריתבמחשבה או בעולם העליון משחר הימיםאזכיר סדר העבודה יוסי בן יוסי( כשוטרי רקיע ר שבטעש-שנים ברכות הוריו ירש תאוות הפיוט הקדמון

מוגהים ומבוארים עם מבוא וחילופי נוסחאות בידי אהרן מירסקי יוצאים לאור סדוריםפיוטי יוסי בן יוסי גבורות )206-122 עמ אתשנ מוסד ביאליק ירושלים

ויעקב האזינו גבולות העמים בndashשונה ) ההצבה(לה ואילו אובייקט הפעו זיקה לשוניתביש להדגיש שכאן מודבר 59 בבן סירא

)יאבן סירא מה (אל]שבטי ישר[למספר כל אבן יקרה לזכרון בכתב חרות השוו בתיאור אבני החושן 60 181 עמ נחלת ה זו גם מסקנתו של שמואל ליונשטם 61 Hayward Interpretations of the Name Israel p 93ff Bruce Vawter Prov 822 Wisdom and ורא 62

Creation JBL 99 2 (1980) p 206 Benjamin G Wright No Small Difference Sirachs Relationship to its Hebrew Parent Texts (SBL Suppl Series 26) Atlanta CA 1989

63 Walther Eichrodt Theology of the Old Testament Volume II Translated by J A Baker Philadelphia 1967 p 196 Heiser Michael S lsquoDeuteronomy 328 and the sons of Godrsquo

Bibliotheca Sacra 629 (2001) pp 52-74 88 עמ )25הערה 9 עמצוין לעיל( אמונות המקרא קנוהל From the Stone Age to Christianity (Baltimore Johns Hopkins דעתו המוקדמת של ויליאם אולברייט ורא 64

p 226 וורא W F Albright lsquoSome Remarks on the Song of Moses in Deuteronomy XXXIIrsquo Vetus Testamentum 9 4 (1959) p 343

ואילך17 עמ )44הערה 133 עמצוין ב (האמונה במלאכים אלכסנדר רופא ורא 65צחון במאבק ילאחר נשבאים יש לומר באופן כללי שחלוקת נחלות שייכת באופן מהותי למעשה בריאה או המלכה 66

אנומה אליש לוח ו לדוגמאורא מחייתופעולתותחום ממשלתואת במסגרת הזאת האל קובע לכל נברא קמאי deus otiosusלא נראה שמדובר על חלוקת ירושה על ידי האל הפורש 884תיאוגוניה הסיודוס 39-46

בשורות הבאות של לדוגמא נים וחלוקת העמים מופיעחלוקת הזמובין הקשר בין חלוקה קוסמולוגית של הארץ 67 ( 1Q 33 X 12mdash 16 ) מגילת מלחמת בני אור בבני חושך

238

יש מקבילות ברורות בספרות הקות ביותר של המורשת המיתית במקראשהוא אחת הדוגמאות המוב לקטע זהשים שנה משמש חומר עיקרי להשוואה בין ושלומפורסם ביותר שכבר יותר ממאה ההטקסט מזרח הקדוםה

המוטיבים ד אח68סיפור הבריאה הבבלי מיתולוגיה של המזרח הקדום הוא כמובן אנומה אלישההמקרא ובין שמתרחש לפני בריאת דאי מאבק האל עם המפלצתוד הוא בוומה אליש ובין מזמור עהמשותפים בין אנ

זמני את ים הוא בריאת המאורות שקובעםהראשון מביניה צחוןיאך ענייננו כאן במעשי האל לאחר הנ העולםיץ קשר בין הצבת גבולות הארץ ובין יצירת קהמה ד נשאלת השאלהלמקרא מזמור ע ת השנהוהיום ועונשורות (לוח הרביעי הבסוף חמישי של אנומה אלישהנראה שנוכל לענות עליה כאשר נתבונן בלוח וחורף

הוא מבתר את גופתה ועושה את מתחיל את מעשי הבריאההוא אחרי הריגת תיאמת דמתואר כיצ) 146-135של ( אל התהום ndashפסו הוא מודד את א) ה השני עתיד לשמש למלאכת הארץיחצי(מכסה לשמים האחד ה יחצי ומכונן כנגדו בשמים את היכל האלים ndash שעליו עתיד להיווסד הארץ בן זוגה של תיאמת )קרקעיים-תתהמים ה

69בהמשך ישיר לתיאור זה נאמר בתחילת הלוח החמישי

מעמד) שמיםב(יצר 170

ליםו לאלים הגדהציב 2

71מזלות כבים בדמותםו כ

72

בולותהגביל ג הודיע שנה 373

עשר הירחים שלשה כוכבים לאחד-הציב לשנים 4 ת ימי השנהוק את חקקר אשר חאח 5 )שמים(ת ונברו להודיע מערכ-כוכב מעמדיסד 6 גם אחד ndashלכל יחטאו לבל יתרפו 7 אנלל ואאה כונן אתו מעמד 8פתח דלתים 9

74 השתים) השמים(בצלעות

יןלשמאל ולימ חזק בריחים 10

1 uacute-ba-aacuteš-šim man-za-za an DINGIRDINGIR GALMEŠ

2 MULMEŠ tam-šil-su-n[u] lu-ma-ši uš-zi-iz

3 uacute-ad-di MUANNA mi-iṣ-ra-ta uacute-ma-aṣ-ṣer

4 12 ITUMEŠ MULMEŠ 3TAAgraveM uš-zi-iz

5 iš-tu UD-mi ša MUANNA uṣ-ṣ[i-r]u uacute-ṣu-ra-ti

6 uacute-šar-šid man-za-az dni-bi-ri ana ud-du-u rik-si-šuacute-un

7 a-na la e-piš an-ni la e-gu-u ma-na-ma

8 man-za-az den-lil u deacute-a uacute-kin it-ti-šu

9 ip-te-ma KAacuteGALMEŠ ina ṣi-li ki-lal-la-an

10 ši-ga-ru ud -dan-ni-na šu-me-la u im-na

ה מפלגי חוקי ו ארץ בורא ה עבים ] וד[כב אוצרות קדושים ממשלת ו רוחות משא ו 12 מותותה מבקע ו נהרות מקוי ו ימים חוג ה ] ים[פר עם ה צאצאי כול ו ערבה ארץ ו מדבר ל 13 משפחות מושב עמים מפרד ו לשון בלת עו ][ ולת ו אדם ניתתב כנף בני ו חיה מעשי 14 קצי ו שנים תקופות ו קודש מועדי ] [ארצות נחלת ו 15

ד מזכיר את בריאת הארץ במזמור עשתוך שימוש בלשון אוגרפית של הארץיג-בתחילת הקטע מתוארת חלוקה פיסית ndashלאחר מכן )כה יאשיתבר כי בימיו נפלגה הארץ ndash ארץ וחוקי מפלגיה( י אשיתואת התפלגות בני נח בבר

רוב הביטויים שאובים מבראשית י(ח י ובדברים לבאשיתתוך שימוש שוב בבר ל הלשונותיחלוקת העמים ובל ) האזינו נחלה שאינו מופיע שם ובא מלהוציא לשון

בטים ילה ספר בראשיתלבמיוחד ו ספרות עצומה מוקדשת לאנומה אליש ולהשוואה בין יצירה זו ובין המקרא 68 S Langdon The Babylonian Epic of Creation Restored from the recently ורלבנטיים לדיוננו כאן ראה

recovered Tablets of Aššur Transcription Translation and Commentary Oxford 1923 שמכיל Wayne Horowitz Mesopotamian Cosmic Geography פירוש מפורט להתחלתו של הלוח החמישי

(Mesopotamian Civilizations 8) Eisenbrauns Winona Lake Ind 1998 p 114ff Benno Landsberger James V Kinnier Wilson The Fifth Tablet of Enuma Eliš JNESתעתיק לפי 69

203 (1961) pp 154-179 )170 עמndashפירוש 157 ndashתרגום האנגלי ב 156 בא בעמותעתיק של הקטע המ W G Lambert Simon B Parker Enuma eliš Theלפי טקסט של( גם תעתיק של וואן הורוביץ ורא ואילך

Babylonian Epic of Creation the Cuneiform Text Oxford 1966 (וכן התרגום האנגלי בספרה Mesopotamian Cosmic Geography p114ff אך עדיין נפוצה של כל הטקסט עם תרגום מהדורה ישנה

Leonard W King The Seven Tablets of Creation The Babylonian and Assyrian LegendsאנגליConcerning the Creation of the World and of Mankind London 1902 לאחרונה יצאה מהדורה

Philippe Talon The Standard Babylonian Creation Myth ום צרפתיג עם תעתיק ותראקלקטית חדשהEnūma Eliš Helsinki 2005 כמו ונותתרגומים שונים לאנגלית מופיעים באנתולוגיות שANET התרגום העברי

זתל אביב תשנ עם עובד אנתולוגיה משירת המזרח הקדום בימים הרחוקים ההם שפרה ויעקב קליין על פי שndashעלילת הבריאה (נפלד יבזמן כתיבת חלק זה של העבודה נעלמה מעיני מהדורת מצוינת של משה וי[ ואילך 33 עמ

שמכילה הן את )גירושלים תשל החוג למקרא האוניברסיטה העבריתערות תרגום והאנומה אליש הבבליתמוזר הוא ששפרה וקליין לא הזכירו מקבילות המקראיותה השמות דגש על הערותהתעתיק הן את התרגום והן את

] מהדורה זוו שורש משתקף גם במילה אות 172-170 עמ וילסון- דיונם של לנדסברגר וקנטורא mazzāzu manzāzuאכדית 70

וגם )הכג בכים מל המקטרים לבעל לשמש ולירח ולמזלות ולכל צבא השמים תהנזכרת במקרא פעם אח( מזלשבא מאותו שורש מופיע כמה פעמים בקטע )izuzzu (ušzizפועל ה) לבאיוב לח התציא מזרות בעתו( מזרותב

ולפרקים עמדה שפירושה מעמד אותו שורש משתקף גם במילה מזוזהלפי דעה רווחת הציבשלנו ומתורגם כהוצאת גילגוליהן של הצהרות אמונה עשרת הדיברות וקריאת שמע משה ויינפלד (חלל הדלת היא מתפרשת גםיח כמו כן דלתות ובר של הקטע10-9דלתות ובריח מוזכרים בשורות ) 143 עמ אתל אביב תשס הקיבוץ המאוחד

הקבלה בין בני אל ובין הכוכביםהן י שכבר צוטט לעיל לעני)י-ולח(מוזכרים כאמצעי לחסימת הים בקטע מאיוב על מה אדניה הטבעו או מי ירה אבן פנתה

239

ה מערכות של שלושהים עשרתש אל רום השמים קף והולך אל המרכזיההתיאור מלאכת השמים מתחיל מן

כוכבים האלה קשור לקו ה תפקידם של 76נהיה עם הזמן לגלגל המזלותש צורה קדומה של מה ן ה75כוכביםאת מסמנים ) הליאקלית(הם עצמם בעלייתם ובשקיעתם זריחתם של שמש וירחל לשקיעתם ו77אופקהוקרובים אליהם ביחס לכוכבים שנזכרים ( בהיותם קשורים לקצות השמים והארץ 78העונות השנאת דשים ווחה

מזלות מתקשרים ה מקום ששם קבועים שערי השמש פת השמים נפגשת עם הארץילמקום שבו כ )בהמשךאפשר צחון על תיאמתי הואיל וקביעת המזלות מתרחשת סמוך לנ79ב שערים או עמודים שבקצות העולםלי

ברן יחד כוכבי בקר ויריעו כל בני אלהים

ויסך בדלתים ים בגיחו מרחם יצא בשומי ענן לבשו וערפל חתלתו

אשים בריח ודלתיםואשבר עליו חקי ו Langdon pp 149-151 ורא )בתי זודיאק (בתיםמעמדים האלה נקראים גם ה

לעילורא ušziz אכדית 71והראני והשוו גם קטע מן הגניזה שבו רבי ישמעאל מספר על ידע אסטרולוגי שמסר לו מטטרון lumāšuאכדית 72

]ן)[ם(עשר מזלות וגם מלושיה-והראני שנים תורה אותיות של לבנוהאת כולם באצבעות ידיו כאב שהוא מור)Geniza-Fragmente zur Hekhalot-Literatur 12 (T-S K 2195L) 2b l13-14 p137 (י גרינפלד לפי ח

ומקורה אכדית ) malwšēכמו סורית ומנדעית (ומיכאל סוקולוף המילה מלושיהן מציינת כאן את סימני הזודיאק lumāšu ראו Jonas C Greenfield MSokoloff Astrological and Related Omen Texts in Jewish

Palestinian Aramaic JNES 483 (1989) p 211 בהוראה זו מלוש המילה קיסטר מנחםכפי שהראה עמ )אתשס(ב -א לשוננו סג שלוש מילים מצפוני מגילות מדבר יהודה ראו )4Q439(מופיעה כבר בקומראן

36-35 73 miṣrata uacute(m)aṣṣer השוו גבולndashמלשון מצר צייר מצריםצרנוכל לתרגם רש האכדיואם נבקש לשקף את הש

לצייר (eṣēru uṣṣuru הפועל אשר גבולות יכונן šaacute eṣ-ra-ta uacute-kin-nu שורה א לוח ז תואר מרדוך כאןאת הלפועל זה ולשמות העצם GIŠ]UR שומרית uszligurtu אכדית ndashחס בראש וראשונה לצורות מאגיות י מתי)לצור צורה

5שורה השוו כאן(וחקיקת חוקים קביעת תבנית של תכנון ושירטוטמופשטת יותר האלה ישנה משמעות נוספתבהיכל רה וקליין תרגמו ששפ ina ki-iszlig-szligi NAMMEŠ (šimāti) a-ma-an GIŠ]URMEŠ 79 וכן לוח א )במעון החוקות הגורלות

The notion of orderly patterns in the planetary heavens is extremely ancient in Babylonian astronomy it is in fact the basis of Babylonian astrology In Mesopotamia we have a term which appears in Sumerian as GIŠ-]UR and in Accadian as uszligurtu both of which mean outline plan configuration plan of a building immutable destiny The beginnings of astrology undoubtedly came through the Sumerian concept of GIŠ-]UR where plans and configurations in the heavens were considered to be the prototypes of what is found on earth (William F Albright Neglected Factors in the Greek Intellectual Revolution Proceedings of the American Philosophical Society 1163 (1972) p 235)

וורא Menahem Kister Commentary to 4Q298 pp240-241 והשו גבולין הוראה דומה במילה ילענ( להקיף במעגל המאגי ndasheszligēru uszligszliguruבנוסף יש לציין עוד הוראה מיוחדת בפועל ) 134הערה 151 עמ לעיל

Erica Reiner Astral Magic in Babylonia Philadelphia ורא מעגל מאגי ndash uszligurtu ו GIŠ]URובהתאם American Philosophical Society 1995 p 58 CAD s v gišEacuteur Herbert H Paper lsquoNotice of a

Posthumous Manuscript of Ernst Herzfeldrsquo JAOS 761 (1956) p 33 ש גם עם מילה אותו פועל משמ 83הערה 240 עמ להלןו ורא137-138 עמ CAD XXI ורא zissurucirc ndashאחרת למעגל מאגי

hellipThe Babylonian Epic of Creation p152 n3 The word miszligrata in this passage לנגדון השוו גם design sign of the zodiac and certainly identical in meaning with uszligurtu sign of the zodiac Sum

gišHAR לפי זה יש קשר בין 2הערה 154 עמ עודווראmiszligratu uszligurtu יווני המונח ה וביןσημεῖον סימן זודיאק

שומרית (בר בשערים וין מדיענהלפי ה כדי להתקרב לביטוי המקראימתרגמים נקטו לשון זהנראה ש 74KAacuteGALMEŠ אכדיתabullāti (במערבוndash וכנגדם ומסתבר שהיו כמה שערים במזרחו של עולם

B L van der Waerden Babylonian Astronomy II The ורא או שלוש מערכות של שנים עשר כוכבים 75Thirty-Six Stars JNES 81 (1949) pp 6-26 Johannes Koch Neue Untersuchungen zur

Topographie des babylonischen Fixsternhimmels Wiesbaden O Harrassowitz 1989 ב חלקים שווים מופיע לראשונה בתחילת המאה גלגל המזלות כרצועה שמסביב לקו המילקה המחולקת לי 76

Asger Hartvig Aaboe Abraham Joseph ורא אה התגבש במהלך המאה השישיתס וכנרהחמישית לפנהSachs Two Lunar Texts of the Achaemenid Period from Babylon Centaurus 14 (1969) pp 1-22

Mesopotamian Cosmic Geography p 234ff ורא 77 136 עמ כרך א OTP 21 חנוך הסלאבי פרק ג תברייתא דמזלו מעשים וימים הסיודוס לדוגמאורא 78 Wayne Horowitz Mesopotamian Cosmic ראו הארץ מצטיירת כדיסק שטוח לפי תמונת העולם הבבלית 79

Geography pp 331ff

240

גבול האבני את יש להזכיר כאן 80ה בין השאר את מעשה גידור הקוסמוס מפני כוחות הכאוסלראות בהציב לשון 81 חקקו את צורותיהם של אלים ושל מזלותןשהיו בצורת מצבות שעליה kudurru ותמסופוטמיה

על הגבול רומז למצבה העומדת) כהמשלי טו יז עחיליםתה יט יטהוישעי ח לבריםדב(במקרא גבול אתה הצבת כל גבולות ארץ קיץ וחרף אתה יצרתם לאור כל האמור אפשר להבין את המשפט 82ושומרת עליושתוחמים את גבולות ) שנקראו באנומה אליש צלמים של האלים הגדולים(ב מזלות האל הציב י באופן כזה

גבולות הארץ הם בר שהוצע כאןהסהלפי קובעים את חוקיה ומועדיה ובין השאר את עונות השנה הארץגבול שמת בל יעברון בל כמו שנאמר המגנים עליה מפני כוחות תוהו יםבראש ובראשונה הגבולות החיצוני

אשר שמתי חול גבול לים חק עולם ולא יעברנהו ויתגעשו ולא יוכלו )ט קדיליםתה (ישבון לכסות הארץ יחד 84)כזשלי חמ ( על פני תהום83בהכינו שמים שם אני בחוקו חוג )כב המיהויר (והמו גליו ולא יעברנהו

של הזאת מתבססת על סטרוקטורההחלוקה מן הגבולות האלה נגזרת גם חלוקה פנימית של הארץ אתעם זמחד וציוני ) טבור העולם(פקי הם נקודת המרכז ושמאפיינים חשובים שלו בממד הא המרחב הסקראלי

במקרה הפשוט ביותר (בהתאם לכך שטח הארץ מתחלק לסקטורים קצות העולם מאידךתרוחוכיווניםהגבולב ארצות וכן חלוקות מפורטות ומורכבות באופן כזה מופיעה חלוקה לי85הנפגשים במרכז) רבעיםהלארבע 86דאי עתיקה יותרובמקורות יהודיים חלוקה תריסרית נזכרת במפורש במדרשים מאוחרים אך היא בו יותר

ביה יי צור עולמים מלמד87

ששתים עשרה ארצות ברא הקדוש ברוך הוא כנגד שנים עשר שבטים וארץ ישראל וירושלים ועיין סדר שסו עמ בתי מדרשות א א דבראשית רבאסידור רב (באמצעיהם שנאמר יצב גבולות עמים למספר בני ישראל

)838 סינופסיס כג עמ שם אות ו רבה דבראשית

ולם כולו ובין המים ובין הרקיע שם תלויים ועומדים גלגל חמה ולבנה וכוכבים ומזלות ומאירים לכל הע והשו 80

יש לשים לב לעובדה שגלגל חמה ולבנה וכוכבים )187-182 אנזי שכטר ג מעשה בראשית (ומושלים על תהום לטים על התהוםוומזלות עומדים בין המים שמקיפים את הארץ ובין הרקיע והם ש

אבי רא אלא במקומות מקודשים מצבות הללו לא עמדו בפועל בגבולות השדותהנראה שעל פי רוב 81 Divine Service and Its Rewards Ideology and Poetics in the Hinke Kudurru (Beer-Shevaהורביץ

Studies by the Department of Bible and Ancient Near East vol 10) Beer-Sheva 1997 pp 1-8 אך ידי כוח דמויות האלים והמזלות החקוקים עליהןעל בין השאר גם לפי דבריו תפקידן היה לשמור על גבולי הנחלה

Katryn E Slanski Classification Historiography and Monumental Authority The עודוראBabylonian Entitlement narucircs (kudurrus) Journal of Cuneiform Studies 52 (2000) pp 95-114 idem The Babylonian Entitlement Narucircs (Kudurrus) A Study in Their Form and Function

Boston American Schools of Oriental Research 2003 יצגת את האל המגן על ימצבה מ) 1 זו את זוותאיתפקיד המצבה יכול להתפרש בדרכים רבות שלא בהכרח מוצ 82

וממילא גם הגבול שהיא עומדת מצבה) 3) טראליתמאגיה אס(עליונים הכוחות ההיא מושכת למטה את ) 2נחלה ה כריתת הברית וכדומה מצבה מזכירה לפני האל את אקט הנתינה וחלוקה) 4 נתונים להשגחה מיוחדת של האל עליו

שמים עצמם או עצמים השמים או המשמשים גרמי ש על דרך ndashמצבה משמשת כעד ) 5שמבסס את חוקיות הנחלה הזה ועדה המצבה אם אני לא אעבר אליך את הגל הזה ואם אתה לא תעבר אלי את הגל הזה עד הגל יציבים אחרים

)נב להאשיתבר (ואת המצבה הזאת לרעה חוק ובין חקקeszligēru uszligurtuעל התאמה בין eszligēru הקיף במעגל מאגיהוראה ה על 73הערה 239 עמ לעילורא 83

Morris Jastrow Nebopolassar and the Temple to the Sun-God atו השונות ראןחוקה על הוראותיהSippar The American Journal of Semitic Languages and Literatures 152 (1899) pp 80-81 Sol Cohen Victor Avigdor Hurowitz lsquoawh lbh ~ym[h twqxrsquo (Jer 103) in light of Akkadian lsquoparsursquo and

lsquozaqiqursquo referring to cult statues JQR 893-4 (1999) pp 277-290 משפט הזה בהקשרואת הין לראות ימענ 84

באמצו ) כח( על פני תהוםבהכינו שמים שם אני בחוקו חוג ) כז( עד לא עשה ארץ וחוצות וראש עפרות תבל) כו( שחקים ממעל בעזוז עינות תהום

כז מדובר וק לפי זה מסתבר שבפס על רום השמים ומעמקי תהוםndash כח וקבפס כו מדובר על מלאכת הארץוקבפס על רצועה תחתונה של השמים וקו מקיף ומגן על הארץ

85 Francesca Rochberg-Halton lsquoNew Evidence for the History of Astrologyrsquo JNES 43 (1984) p127 Franz Cumont La plus ancienne geacuteographie astrologique Klio 9 1909 pp 263-273 Stefan ורא 86

Weinstock The Geographical Catalogue in Acts II 9-11 The Journal of Roman Studies 381-2 (1948) pp 43-46 James M Scott Geography in Early Judaism and Christianity The Book of

Jubilees (Society for New Testament Studies Monograph Series 113) Cambridge 2002 פסוק הובין השבטים על סמך יהתכן שהוא מתבסס על הקשר בין שם יי טיבו של הלימוד הזה לא ברור כל צרכו 87

ב כרמז לי ב הנדרשת נוטריקון י ביההיא שהמילה שנראית עיקר אפשרות אחרת) ד קכדיליםתה ( יהשבטיאלא שמעתיקים בקלות הינכתבת במקורות מוקדמים על פי רוב כ האות הו ב שמות האלאו י האותיות שמופיע לפני הקטע שה בראשיתמעהנה הטקסט של הנדרשת כשם אלוהי י הי האפים אותה לימחל ו ורא833 ו430סינופסיס השס עמ א הטקסט בבתי מדרשותורא(הוא השתבש הרבה בהעתקות שונות הנדון Nicolas Sed lsquoUne cosmologie juive du haut moyen age la Berayta di Malsquoaseh Bereshitrsquo Revueעוד

des Etudes Juives 1241-2 (1964) p 28 י לונדון כOr 6577 ואציע כאן את מה )א20 עמ 736מרגליות שנראה לי לתקן בו

241

תריסרי חוזר הדגם שהמסתבר ב ארצות נקשרת כאן למעמד מרכזי של ארץ ישראל וירושליםקת העולם ליחלומקובלת של הבהתאם לתפיסה ב שערים של ירושלים ושל המקדשבי על עצמו בחלוקת הארץ לשבטים

ל קווים ת את כל החלוקות הללו כמבוססות עו אפשר לראמעגלי הקדושה הערוכים סביב המרכז הסקראלי 88 מן המרכז עד קצות העולםיםרדיאליים הנמשכ

במבנה של באותיותיהם וצירופיהם בשמותיו ברובד האלוהיתבסופו של דבר חלוקה תריסרונית מושרש 89המרכבה או אף בדמות אנתרופומורפית של האל עצמו

ות היום ושתים עשרה שעות הלילה וכמה הן אותיות שבהן נתחתמו שמים וארץ שתים עשרה הן כנגד שתים עשרה שעושנים עשר חדשי שנה ושנים עשר מזלות ושנים עשר שבטים ושתים עשרה ארצות וכולן על שמותם של שבטים שנאמר

אהיה אשר אהיה ) שמות ג יד(יצב גבולות עמים למספר בני ישראל ואלו הן שתים עשרה אותיות שנאמר ) דברים לב ח( ) אות ה ו-אותיות רבי עקיבא נוסח א ( אהיה הרי שתים עשרה אותיות אהיה שלחני עליכם שלש פעמים

94 וכן הלאה360 14493 7292 3691 2490הדגם התריסרוני יכול להוות בסיס גם לחלוקות מפורטות יותר של לכן היו ו 95םימתחלף במסורות רבות בשבעים ושתי) שליחים זקנים מלאכים לשונות אומות(המספר שבעים

ה את השמים ואת הארץ שנאמר אלה תולדות השמים והארץ א בראשית מהו בראשית באות אחת ברא הקבד

ה בטבעת ב וחתמז והעהי ברא שמים וארץ העה בראם באות ה]יבה) [אבה(בהבראם אל תקרי בהבראם אלא אין כל ] יהם אהבחות[ )בחותמיה(שאלו לא חתמה ] יהם אהבחות[ )בחותמיה(אהיה אשר אהיה ומפני מה חתמה

באותיות) [באותיותיה( מפני שלהבת אש וכל מי שהוא בא לדרוש ] יה באותיות) [באותיותיה(בריה יכולה לדרוש בראשית ברא לפיכך נאמוחתמן בחותמו ] יה תיותאו) [אותיותיה( היה מתמלא כל העולם כולו אש לפיכך סתם ]יה

O1531 833 השלמה אפשרית לפי סינופסיס ndashאלהים ידועההדרשה הדרשה שמופיעה בקטע ובין היש להבדיל בין ד מה טעמא ואחד ביויוחנן בשתי אותיות נבראו שתי עולמות העולם הזה והעולם הבא אחד בה רבי אבהו בשם ר

ד אלא מן מה דכתיב אלה תולדות א ואי זה מהם נברא ביוצור עולמים ואין אנו יודעין אי זה נברא בה יכי ביה יא י ב הירושלמי חגיגה פ(א והעולם הבא נברא ביוד א בראם הוי העולם הזה נברא בהוהארץ בהבראם בה השמי

)י -בראשית רבה יב ב בבלי מנחות ט עוהשוו עז טור ג בעי ברא באות הואילו לפי הקטע שלנו האהעולם הזה נברא ב) רק(ירושלמי ובראשית רבה מוכיחים ש יבבל

ה האלה מסוכנות ביותראותיות י ימוחלפת בשמה ה ה אותהדבר זה יוצא מכך ש בז והעהשמים וארץ העה הפסוק ndashרומזת למקורה של התפיסה תשלהבמילה ה יה מפני שלהבת אש אין כל בריה יכולה לדרוש באותיות

) 69הערה 114 עמבסוף לעילוראו ו חיריםשיר הש( רשפיה רשפי אש שלהבתיה המקראי Wayne Horowitz Mesopotamian Cosmic Geography p156בבלית שמובאת אצל השמים ההשוו מפת 88

42-20 עמ שםוקונצנטריים במפת העולם הבבלית ראהעיגולים הין יולענאלא מלמד ששנים עשר המאי שנים עשר שבטי י אלוהית- פניםהב שבטים מהווים סטרוקטורבספר הבהיר י 89

111 107 83-76 70 67 64-63 סעיפים שםוורא) 169 עמ מהדורת אברמס 82סעיף (הלהקבשבטים Joseph M A Baumgarten The Duodecimal Courts of Qumran Revelation and the Sanhedrin ורא 90

JBL 951 (1976) pp 59-78 אותיות של הסיבה נוספת לחשיבות המספר בעולם ההלניסטי קשורה בהיותו מספר 281-280 עמ )63הערה 85 עמ צוין לעיל( Gedaliahu Stroumsa Form(s) of God ורא היווניתאלפביה

שם17 והערה 85 עמ )ותשס( 59-57דעת פורפוריתה של הלנה מטרויה וקידוש השם יהודה ליבסצגים הם יאם אמנם מי להתבאר בדרך זהיםשיעקב ראה על שתים עשרה מדרגות הסולם יכול פנים העשרים וארבע

רחל ) 7הערה 6 עמ צוין לעיל (מקדש ומרכבהבספרה ) שם9 והערה 229 לעיל עמורא(את שרי האומות עמ (המחלקים את מרחב היקום לעשרים וארבעה חלקים מרחביים שנים עשר גבולי אלכסוןאליאור מדברת על

ואין קשר בין חלקים24אין במרחב היקום מופרך זהמשפטלן יא-לדעת מאיר בר אך לא מפרשת דבריה) 62אמנם ) 131-114 עמ )דתשס(מועד יד קורת בימאמר ב ( גבולי האלכסון שבספר יצירה לדבריה של הכותבת12

איני יודע כיצד תתקיים על )כפי שהיא מצטיירת בספר יצירה(אלכסון הממדית של גבולי -אם נחזיק בתפיסת תלתנקבל וים במישור שנפגשים בנקודה אחתואלכסון כקהלי גבואת אך אם נתאר חלקים24-ידם חלוקת המרחב ל

12 חלקים וכנגדם 12- רדיוסים שמחלקים את המישור ל12לחלופין אפשר לתאר חלקים24-חלוקת המישור לגולים י רדיוסים בתוך שני ע12או פת השמיםי באופן דומה את כות במרכז השמים ומחלקותקשתות שנפגש

נאמריבירושלמ אפשר להוסיף את השיקול הפרשנייאומטרגיהלשיקול קונצנטרייםר יוחנן לא גלו ישראל עד שנעשו עשרים וארבע כיתות של מינים מה טעמא בן אדם שולח אני אותך אל בני א

סנהדרין (אל גוי המורד אין כתיב כאן אלא אל גוים המורדים אשר מרדו בי ישראל אל גוים המורדים אשר מרדו בי )בנג ע

אלא כלומר הרבה והרבה כתות של לאו דווקאלדעת מפרשים אחדים המספר כיצד הגיעה הגמרא למספר זה משתדל להסביר את המספר כמכפלה של מספר השבטים שהם קרבן העדהלעומתם ) פני משה (מיני מינות

יש תקדים במקור תנאי לרעיון הכללי ךא הפירוש שהוא מציע נראה דחוק ם הנזכרים בפסוקיהגויששים יוסי הגלילי אומר הרי הוא אומר ששים המה מלכות ושמונים פילגשי אליעזר בנו של ר ר יצב גבולות עמים

יצב גבול עמים אין כתב א יצב גבולות עמיםד מ לאבותינו לא ירדו במצרים אלא בשבעים נפשושמונים הרי ק )ספרי האזינו ו( חלקים במספר בני ישראל ת ליטול בכאן אלא יצב גבולות עמים זכו אומו

פרשני דומהההיגיון האך ) אומות שכנגד שבעים נפש מבני ישראל140כאן מדובר על (אמנם המספרים שונים ד עמיםד כתות וכגיון יכול להוליד כיאותו ה לשון רבים בלתי צפויה רומזת להכפלת המספר

Wilhelm Gundel Dekane und Dekansternbilder Ein Beitrag zur Geschichteter Sternbilder derורא 91Kulturvoumllker (Zweite Auflage) Darmstadt Wissenschaftliche Buchgesellschaft 1969 שלום The

242

עומד שיקול לפחות בצורתה המקורית לשונותמסורת של שבעים אומותהרי ום שהניחו שאף מאחרבי אסטרולוגי

ישראליצב גבולות עמים למספר בני אלנקודות שהועלו תוך דיון בפסוק האפשר לסכם כאן את נו לתחילת ישוושה אתה הצבת כל גבולות ארץ קיץ וחרף אתה יצרתםפסוק המתוך לנו להמשךותשדרוש

עונות את גבול הארץ וגם את תריסרונית שקובעת הסטרוקטורב הסקנו שמדובר שי מאנומה אלישילוח החמהמצד שני ראינו שגם נוסח המסורה המדבר על מספר בני ישראל וגם נוסח השבעים שמדבר על מספר בני השנה

מסר של התאמה מספרית זו בקונטקסט המשמעות ואת העתה עלינו להסביר אל יכול לרמוז לאותו מספר מקראיה

הבריאה לפי המסופר שם דו מאת שזיקתו למקרא בולטחמישי של אנומה אלישהישנו עוד נושא אחד בלוח סד את יאך לסיומה היא מגיעה כאשר מרדוך מכריז בחגיגיות על כוונתו לי מתחילה מקביעת גבולות הארץ

כותרת ותכלית כל מעשי הבריאה שלוה גולת ו ז96המקדש המרכזי של בבל

רדך את פיהו וידברמפתח 117 ענה את האלים אבותיו דבר 118 המושב אשר כוננתם על האפסו 119 אשר בניתי אנכי מעליכם נכח האשרה 120 מקדש- חזקתי קרקע מקום-מתחת 121 מושב חמדתי) יהי(לו נא בית-אבנה 122 קדש בקרבו-איסד היכל 123 מלכותי אכין אועיד דבירי 124 כאשר תעלו מן האפסו אל המפחרת 125 להכיל קהלכם מלונכם) יהי(במקום ההוא לו 126 כאשר תרדו מן השמים אל המפחרת 127 להכיל קהלכם מלונכם) יהי(במקום ההוא לו 128 בתי האלים הגדולים אקרא שמו בבל 129 אנחנו כקרבה נבנה מקדש 130

97שישיהמימושה של הכרזה זו מהווה נושא מרכזי בלוח כי הלמו באתהאננ 131 שנה אחת לבנו לבניה 132

Tradition of the Thirty-six Hidden Just Men The Messianic Idea in Judaism and other Essays on

Jewish Spirituality New York 1971 p 251ff 92 Nicolas Sed Les douze hebdomades le char de Sabaoth et les soixante-douze langues Novum

Testamentum 212 (1979) pp 156-184 Gedaliahu Stroumsa Form(s) of God p 280 William R Schoedel Scripture and the Seventy-Two Heavens of the First Apocalypse of James Novum

Testamentum 122 (1970) pp 118-129 מיכאל שניידר 144-138 עמ הבטים חדשים קבלה משה אידל James Scott Geography in Early Judaism 308-306 עמ )94הערה 21 עמ צוין לעיל (ספר יוסף ואסנת

and Christianity pp 19-20 51-55 75-79 102-104 204-208 Francesca Rochberg-Halton ורא חלקים12-שבו כל מזל מתחלק ל δωδεκατημόρια זודיאק-מיקרו 93

lsquoElements of the Babylonian Contribution to Hellenistic Astrologyrsquo JAOS 1081 (1988) pp 57-60 217 141 74 המספר זה ממלא תפקיד חשוב באפוקליפס

השוו 94אמר לה הקדוש ברוך הוא בתי שנים עשר מזלות בראתי ברקיע ועל כל מזל ומזל בראתי לו שלשים חיל ועל כל חיל

לשים לגיון ועל כל לגיון ולגיון בראתי לו שלשים רהטון ועל כל רהטון ורהטון בראתי לו שלשים וחיל בראתי לו שקרטון ועל כל קרטון וקרטון בראתי לו שלשים גסטרא ועל כל גסטרא וגסטרא תליתי בו שלש מאות וששים וחמשה

)בברכות לב ע(אלפי רבוא כוכבים כנגד ימות החמה וכולן לא בראתי אלא בשבילך B M Metzger lsquoSeventy or Seventy-two Disciplesrsquo NTS 5 (1958-59) pp 299-306 ראו לדוגמא 95

Odeberg 3 Enoch p 51 ולענייננו רלבנטי במיחודJames Scott Geography in Early Judaism and Christianity pp 19-20 בעים ושתים אותיות אשר כמוהם מספר תוכן השם ש מעניינים מאוד דברי סעדיה גאון

וכנגדם סכום גבולות עמים וכמניינם סנדרי ישראל עם משה ואהרן כל הכנוים וגם כמספרם משפחות שבטי ישראלעשרה רוחות השמים -שתיםג מדבר על שבמקום אחד רס ויש להעיר עוד )183שורה זוכר חסדי אבותתפילה (

האסכולה הפייטנית של רב סעדיה מנחם זולאי 1שורה ח ברכי אברת ואמצת כונפשי לי-רהיטי ברכי (והארץ )141-108 עמ דתשכ מדרש הרבנים באמריקה-מכון שוקן למחקר היהדות ליד בית ירושלים גאון

Victor Avigdor Hurowitz I Have Built You an Exalted House Temple Building in Light of ורא 96Mesopotamian and Northwest Semitic Writings JSOT Supplement Series 115 (Sheffield

Sheffield Academic 1992 pp93-96 את ואדם נוצר כדי להעמיס עליו המקדש הוא מקום מנוחתם של אלים גם בריאת האדם קשורה לכינון המקדש 97

אליםיתה מקדמת דנא מוטלת על הימלאכה שהה

243

בהגיע השנה השנית 133 רוממו את ראשו נכח האפסו-האסגלה 134 אפסו העליון- בנו את מגדל 135 ולו לאאה לאנלל כוננו מושב לאנו 136 ב לפניהם בהדרשישב י 137 שרההשקיפו קרניו אל יסודי הא 138 אחר אשר כלו מלאכת האסגלה 139 יסדו האננכי כלם את משכנם 140 נאספו כלםאפסובמאות אשר -אות האגגי אשר בשמים וששמ- שלש 141 הרם אשר בנו לו מושב- בזבולהאדון 142 לכרהאבותיו הושיב את האלים 143 הנה בבל בית מושבכם 144 דותה רווח רננו בה 145

סיפור של מגדל בבל בנוי על ה מגדל בבל וסולם יעקב מיתוס בבלי זה משתקף בשני סיפורים בספר בראשית

יא של ספר בראשית-בדומה למה שקרה למסורות אחרות הכלולות בפרקים י בבלשם ה אירונית של דרשהרכי ובוני המגדל הם בני אדם ולא אלים ואף המגדל נועד לא לצ המיתוס הבבלי מקבל כאן צביון אוהמריסטי

שמימה הוא המגיע בו משתקף בית האלים הבבלי שראשו ששני הסיפור ה ארצית-אלים אלא למטרה פוליטית- הוא דתי) הבבלילהיאסגבדומה ל(תפקידו של בית אל בניגוד למגדל בבל בבראשית יא חלום יעקב בבית אל

אינו ndash אמפיקטיוניה ישראליתndash שבטיםהאל כמרכז שמאחד את שנים עשר פקי של ביתוהממד הא פולחני) הא ולבפרקים ל(התגלויות נוספות אלא נפרש בהדרגה בשתי זיון הראשון בבית אלימתפרש מיד בח

אבנים שהפכו למצבה אחתה הים עשרתסיפור על שהבט הזה של בית אל על ידי יההאגדה מדגישה את האדם יפוצו על פני כל ה רצויה לפני אלוהים היא כוונתו שבני הייתהנראה שהסיבה העיקרית שבניית בבל לא

הוכשל על ידואנושותה שישמשו המרכז המלכד את יר והמגדלסיון למנוע זאת על ידי בניית העינה ארץההים לבני נח הוא להתפזר ואלהועיד התפקיד שהיםוזמתו של אלומה שנמנע מאנשי דור הפלגה ניתן ליעקב בי

המקרא מתאר את בני נח כנשלטים להתלכד סביב מרכז סקראליndashהועד לבני יעקב שהתפקיד על פני האדמה לקצוות וגבולות הארץ קףילה המרחיקים אותם מן המרכז ומושכים לפריפריה ם צנטריפוגלייעל ידי כוחות

ובין השאר בין אותם הגבולות ובין תריסרוניהדגם היש קשר מיוחד בין גבולות הארץ ובין כפי שראינו לעיל לתאר את המרכז כמקום אפשר בעצם גם המרכז קשור לאותו דגם תריסרוני יחד עם זאת מזלותהשנים עשר

כמה בבתמונה מפורטת יותר אפשר להבחין בו נפגשים ומתאחדים שנים עשר חלקים וגבולות של יקוםשצוגים שונים של דגם יוכן הלאה עד לי שערי המקדש שערי ירושלים נחלות השבטים םמעגלים קונצנטריי

תריסרוני בתוך חלקים פנימיים של המקדש ובבגדי כהונה בית ndash ומאידך סיון להקים אחדות בדור הפלגה מחדינ ובר אפוא על תגובה כפולה למיתוס של בבלמדקטע משירת האזינו שנדון לעיל את הנראה שגם ניסה להשיג אותו דורשמה את הים נותן ליעקב ושבו אל אל

במקום זיקה 98אליז הסקרכח מדבר על פירוד העמים וסילוקם מן המר לבריםדב אפשר להסביר ברוח זהלמספר לפי נוסח המסורה לכוחות אלוהיים המציבים את גבולות הארץndashלמרכז באה זיקה לכוחות פריפריה

פסוק ה תוך אחדות ולא תוך פירודצג את אותם כוחות יהפסוק אף רומז לכך שעם ישראל זכה לי בני ישראלכי חלק יי עמו יעקב אלא מהיותו נחלת יי יםהבא קובע שדבר זה בא לא מתוך זיקת עם ישראל למקום מסו

ndashהו ואלא בת פסוקים הבאים מתארים כיצד האל מצא את העם לא במרכז העולם המיושבה חבל נחלתוהאל הופך את העם במקום שהוא לפני שתוחם המרחב הסקראלי מצב הארץ בטרם בריאהאת מתאר המושג

הים ומזכיר את רוח אלה דימוי ndash 99מרחף על קנוה יי לנשר השירה מדמה את נמצא למרכז מוקף ושמור הו הוא אכן מעשה בריאהו כינון המרכז הסקראלי באמצע התהמרחפת על פני המים בראשית הכל

שבו נפגשים כמה מן המוטיבים שנדונו 100)קדושתא לפרשת החדש( מפיוט של יניי קטעברצוני להביא כאן גבולות העולם האומרים בראשית הבריאה מהללים ומקדשים את שם האל האלשהציב גבולות העולם לעיל

הא המקור של שאר קדושת ישראל דשים ומזלותוח שבטים ותרכות תריסרונית הם שלוש מעקדושה משולשקביעת ירחים ומזלות והיא קרובה ביותר לקדושת האל )ןי ישראל עסקינהרי בקידוש החודש ע(הקדושות ין כבודוילמנתריסרוני של השבטים נקבע הדגם ה ואילו נים קלנדריים ואסטרונומייםנועדה למניי

פרק ( כל זה מצביע על זיקה לרשימת העמים ndash עמים שאולי נרמז כאן 7072מספר ה וכן )ולא הפצה(לשון הפרדה 98

מה שתואם דווקא את פרק יא הפסוק מדבר על פעולה אקטיבית של האל מצד שני ולא לסיפור של מגדל בבל) י יאת פרק ולא

ולהבאתו ) נחלהקרוב ל (סגולהים מופיע כאן בזיקה לבחירת העם לדימוי כנפי נשרה ו-ד שמות יטהשוו 99 )הר סיני(למקום קדוש

מובא לפי המאגרים של מפעל המילון ההיסטורי ללשון A 1162 אוסף פירקוביץ השניי סנקט פטרבורג כ 100 העברית

244

לשמך יאמרולםגבולות עולם אשר הצבתה מעו באות מלא כל הארץ כבודוי צ יידוש קדוש קדושק עשר- מירחים שניםדושק רעש-ים ממזלות שנדושק ]עשר-שנים[ משבטים דושק

דוש קדוש קדושק קבע למניין לבנה סדר ירחיםדושק קבע למניין סדר מזלותדושק םעשר שבטי- קבע למניין כבודו שניםדושק

דוש קדוש קדושק מכרובדושק מאופןדושק מחיהדושק

כל יאמרו לעומת לימד לעניו מולד החודשקומוממ הורהו לעבר זה החודשקומוממ חודש על זה החודש מניין כל ה עשקומוממ ]בעם) [פעמ( ן יפקומוממ

נאמר101בפיוט של קליר לראש השנה

ואם יצאה גזרה דחוקה ארקהיושבי לחבל

ומבלקהבבוקה ומבוקה]אשר[הסתכל בתבנית

102 בכסא חקוקה

ובתיבה אשר תחתיו פקוקה ונפשות צורים בתוכה נקוקה

זקוקהךובעטרה אשר בראש שראל בכינוי מחוזקהובשם י

ובדמות שבטים היא מעוזקהשכן בחזקהובין כתיפיו

103

ענה ובהם אתחזקהבהם אש

כבודהסא יחקוקה בכהדמות יעקב ב עלהמ שלמליציו- נציגיובזמן שנגזרה גזרה המשורר תולה תקווה ב המוקף בדמות השבטים ששמו ישראלעל ראש האלשבכתר בנשמות הגנוזות תחתיו

עדותם של השבעים ושל קומראן מכריעה את שבאשר לנוסח המקורי של הטקסטלסיכום דיון זה אדגישבאוגרית ולשבעים שבעים בני אשרהל מספר בני אלוכנראה צודקים המפרשים המציעים לקשור הכף

על ידו תפרש נו ידוע לבן סירא היהלמספר בני ישראלראינו שהנוסח יחד עם זאת עמים בלוח העמיםתריסרוני הקובע את הדגם ללפי פירוש זה גבולות העמיםאת קשרנו כמתייחס לשנים עשר שבטי ישראל

נו שתפיסה י והראהצבענו על הזיקה בין גבולות הארץ ובין שנים עשר מזלות או כוחות עליונים גבולות היקום כפי שהוא הובן על ח לבריםלקבוע שנוסח המסורה לדבעל סמך זה אפשר מעין זו מצויה כבר באנומה אליש

גבולות תונה שהאל השתמש בה כדגם בזמן קביעי מדבר על שנים עשר שבטי ישראל כמערכה עלידי בן סיראם באופן שבטיהב שאף הם תופסים את יהנוספיםמקורות את עדותם של הףצרלמסקנה זו אפשר ל העמיםעתה אפשר לומר שלצד התפיסה הזאת ובזיקה ו ו לעיל בהרחבה בדמות עליונה ואף אלוהית של יעקבנדנ דומה

שבטיםהב תה קיימת תפיסה עתיקה שמייחסת מעמד דומה לייאליה הי

3369 קמברידגי גניזה י הנוסח מכשינוי 83 עמ מחזור לראש השנה דניאל גולדשמידט מלך במשפט יעמיד 101

ADD המאגרים של מפעל המילון ההיסטורי ללשון העבריתלפי חוקהי בכ 102 שכינה נחזקהי בכ 103

245

מן הגניזה תפילת יעקב ג

104סולם יעקבנביא עתה את הנוסח העברי של התפילה מ

~אבינו יעplusmn תplusmnלplusmnתפ

חנוך מתושלח נחplusmn דplusmnר] [plusmn ייי אלהים אד2

הצדיקים אל נאדר על כסא כבוד] [ ייי אלהי 3105

האוחז[ ] תיך ה plusmnאplusmn נ4106

האוחז בארבע פינותplusmn בחלומי107

המכין את השמים בהוד כבוד תפארתו העולם כולו בזרועו5

הפותח ממעל לשמים חלונים כשיש6108

םאלהי השמיplusmnובהם כ

והיכנתה בהם דרך לירח סתר בלילה שלא יחשב אלים]י[ והוא נ7

~ מפניך רא להם והולכים שלא יחשבו אליםplusmnוplusmnקplusmn עוד ולכוכבים8

שרפים רועדים שש כנפים בשתים מכסים ואינם נדממים9109

104 Magische Texte aus der Kairoer Geniza herausgegeben von Peter Schaumlfer und Shaul Shaked

Band II (Texte und Studien zum antiken Judentum 64) Tuumlbingen 1997 pp 31-32 50-51 352 המתגאה על אך השוה ) 110הערה 174 עמ(לא תועד כלל -נאדר עלושהצירוף לייכט כותב שביטוי זה קשה 105

אדיר על )נהדרבנוסחאות אחרות ברכת יוצר אור לשבת אל אדון (ונאדר בכבוד על המרכבה חיות הקדש 589 569 555 548 סינופסיס מעשה מרכבה (אדיר על רזי מעלה ומטה אדיר על המרכבה המרכבהכל מופיעות רוב הדוגמאות )קליר (ונאדרתה על כל רוממו סובל עליונים קדוש הוא נאדר במרכבות מעונים )595

האוחז בארבע פינות העולם מה שנאמר בתפילת יעקב אצל קליר לביןסובל עליוניםבין השוו גם בהקשר הקדושה )בנוסח הסלאבי( נושא עולם כולו מתחת לזרעו ובזרועו

אוחז אחזה וכוו חזיתיndash חזהכאן צריך להופיע פועל כאשר שראיתי בחלומיכפי שמוכיח הטקסט הסלאבי 106ולא המצאת המעתיק היצירתי שניסה לשחזר ) בהשפעת מילת אוחז מופיעה בהמשך השורה(טעות של מעתיק רשלן

246 עמ ו108 ההער 245 עמ בןסוג שצוין הטעויות מ) 145 עמ(כפי שמשער לייכט את המקור המקוטע שלפניו דו מוכיחות שהטקסט שלנו יצא מתחת ידו של מעתיק רשלן מא114הערה

) 144-145 עמ(אליעזר מפרקי דרמופיע רק במדרשים מאוחרים החל ארבע פינות העולםלייכט טוען שהביטוי 107רקיע (אלה הם שמות המלאכים האזורים זרוע ממקום למקום ולעוף בכל פינות העולם אך הנה בספר הרזים נמצא

יש רוחות העולם כך שפינות העולם הם ד רוחות העולם טסי נחושת וטמנם לד וקח ד בהמשך הקטע נאמר) אמופיע נושא הכל בזרועוכמו כן בספר הרזים הביטוי המופיעים בסמוך שתאחזו זרועלשים לב גם למלים

האוחז בארבע פינות העולם כולו בזרועוהמשפט הוי אומר) רקיע ז (תולה בזרועו מעונהוכן ) רקיע ד(פעמים מבחינת לשון וסגנון ממוקם היטב בספרות המאגית והמיסטית של מאות ראשונות

משל לשצ 108 The idea that the angels sing unceasingly is again widely spread in Greek liturgies butלייכט כותב 109

unknown in Hebrew Qedushot (p152)ול48 ה הוא מפנה לאפוקליפס -Constitutiones Apostolorum -מרכבה יהודית ותפילה הנדונה בהנה האפוקליפסה בכלל והקטע הנדון בפרט טבוע בחותמה של ספרות

Constitutiones אמנם גם הלניסטית עם אינטפולציות נוצריות בודדות-אינה אלא תפילה יהודית כפי שכבר צוין Erik Peterson Buch von den Engeln Stellung und Bedeutung der heiligen אותה טענהפטרסון טעון

Engel im Kultus (Leipzig Hegner 1935) pp 385-386 מספיק עדויות לרעיון זה במקורות אך למעשה יש בספר חנוך הסלאבי נאמר הוא מופיע באפוקריפים סלאביים אחרים בין השאר יהודיים החל מן המאה הראשונה

По стредэ же небеси видэх въwрuжены вwя слuжаще Богови в тимпанэх и wрганэх непрестанным гласом ובאמצע שמים ראינו חיילים חמושים עובדים את האל בתופים ובנבלים בקול לא נפסק

)Valliant p18 OTP v I pp 130-131 וכן Valliant p 24 OTP pp136-137 (של אברהם הבאפוקליפס глהגיבור לא יכול לעמוד בשמים עד שמלאך יהואל מלמד אותו שיר מיוחד ומזהיר 7и непрестая אמור ללא

מיד אחר כך אברהם שומע את שירת המרכבה וגם כאן מודגש ענין שירה בלתי ) OTP v I p 697 (הפסקה פוסקת

iеще ми п cэ гл 7ющю и uстиiе 6 же о6гнz сущаго на простерьтии и възношашесz выше и гла c слъшахъ kко възьмущениk морьска и непрестаkше t силонениk о6гньнаю и kко възвысися о 6гнь въспарz на высочеiе 6 видэхъ подъ о 6гньмь престолъ t о 6гнz и многоо 6чесныхъ о 6крт cъ и гаще пcэ и подъ пртcьомъ животы четыри о6гньны пою6ща

תוך בלתי פוסק ו שאון הים התנשא למעלה ואשמע קול כמ הרקיעועודני אומר שיר זה והנה פה האש אשר היה על ראיתי מתחת לאש כסא אש ומרובי עיניים סביב לו אומרים שירהוכאשר נישא האש למעלה יותר התגברות האש

האש יוצא ב-אחגיגה יג ע חיות אש ממללות מאי חשמל השוו (שרות ארבע חיות של אשכסאומתחת ל )י שםרש מדיבורן

וינעו אמות הספים מקול הקורא והבית (דוק בין שירת הקדושה בין האש קיים כבר בחזון ישעיהו יש להעיר שקשר ה ד וזי מאומרכ) ואילך65 עמ )25הערה 9 עמ צוין לעיל( אמונות המקרא ישראל קנוהל עתהוורא ימלא עשן

Error Bookmark not defined עמ לעילורא(ומכאן מסתבר הקשר בין האש אשר לא תדעך בספרות ההיכלות) חנוך ב(מלאכים חמושים משלב מוטיבים של שירה מתמדת) רקיע ב(ספר הרזים ובין שירה בלתי פוסקת) ואילך

) של אברהםהאפוקליפס(ושיר של אש

246

וגם אני מקדש וקורא 10110 שנים עשר פניplusmn ם עשר ראשיםplusmnיplusmnנplusmnש

שניהם טהור עינים וידים שבטים ראשו נמלא טל מהם שמ11

קדוש או אב באיה שנים ולפיד אש ברקים מבהיק12111

לםplusmnוplusmn או ע

plusmnמלך אביר עולם plusmnוplusmnאplusmn אל י13112

אמיץ ברוך מלא השמים והארץ

ילתי עניני ושמ ותהומות וכל העולמים לכבודך14113

שהללתי

יןplusmn וח15114

בקשתי מה שאני מבקש ועשה ותביא שאלתי לפניך

ברוך אתה חלמי בשרה כי ייי מהולל בפי כל הנשמות והגד לי ב16

ייי האל המושיע17115

אמן116

לבושים מימינם ומשמאלם gt םושריוניltאלה העומדים במעלה חמישית אוחזים צנה ורומח וכובע נחושת בראשיהם

אוחזים בלפידים וממהרים להשיב מענה ופיהם לא ידום משאג ואבני ברד ורעדה במחיצתם ועל נהרי אש מהלכים מאש יצאו ובאש מעמדם כי כל מעשיהם באוצרי אש מלהטת ומרוח אפם תבער אשואשם ומנשמת אש בוערת

)4-7 שורות בכל מדה ומדה במדבר קדושתות לשבתות השנה(וכך אומר יניי ולא תישכח ולא תידום מגרונם ולא תיפסק משפתם ולא תחשה מלשונם קדושת שמך הגדול לא תמוש מפיהם

ולא תיתעלם מעיניהם ר מפניהםולא תעבו מליבם )99-94שורות נחמו זעם ממך א קדושתות לשבתות הנחמה ( קלירכן אצל ינאמו קדושו ברוךו ושיר וזמר ינעימויום וליל יקומוואל נא ידומוברן יחד ירוממולך בקול ינאמו Ἐν δὲ τῷ μετrsquo αὐτόν εἰσι θρόνοι אדוגמל ניסוחים אחרים המדברים על שירה מתמדת מצויים לרוב

ἐξουσίαι ἐν ᾧ ὕμνοι ἀεὶ τῷ Θεῷ προσφέρονται ואחרי אלה כסאות ושלטונות ובהם תנשא תמידכול מלאכים ] [את שם קודשו תמיד בש ]ברכו 38 צוואת הלוי) (קסא עמ כרך א מתוך כהנאגוםתר (שירה ליי

תמיד מספרים כבוד אל רוממי שדי פנות צבאיו קדושים )4Q504 f1-2 vii 5 9 דברי המאורות( רקיע קודש 4Q 418 ) ידמה כי אדם בן ו יעצל כי הם ושנא כ ה שמים ב] ו[ ל ] [ קודש מלאכי ) ברכת יוצר (דושתווק

(4QInstructiond) 55 8 11 ) ב שבעים ליחזקאל מגהנרמזת בתרגום ה עוד על שירה מתמדת נועייDavid J Halperin Merkabah Midrash in the Septuagint JBL 1013 (1982) pp 357-359 ולבסוף נצטט את

)יגתהילים ל( אלהי לעולם אודךילמען יזמרך כבוד ולא ידם י המקרא 120הערה 248 עמ להלן ורא וקרא זה אל זה כמו שנאמר ndash וקורא אומר קדושה ndash קדשמ 110שם ואליהיש להעיר שאותה רשימה מתחילה מ אבא ביהמופיע שמות של מטטרון בחנוך גהברשימת שבעים 111

יהוה צבאות אה בהה יה ביה יהואל שורה הובהיכלות זוטרתי מופיעה סלאבי של התפילההשמופיע בנוסח בשם יהו הי אי הי יהו הב יה וא ברוךו או יהובסמיכות ל באה בו שם הוהנה עוד נוסחא שמופיע יהואל

) מרכבה רבה (שם כבוד מלכות לעולם ועדאה באה האה יוה הי הו או יה הו יה יהה ברוך ) אונסוגם כפייה(עוצמה חיוניות כוח βίαמיוונית ביאהכינוי השםאת התכן שבמקרים מסוימים יש לפרש יי

בייא בתהילים סחביאההמדרש מוצא שם אלוהי ביהך כל מקום ומקום שאין אדם ממונה אין ל אמר לו ביה שמו מהו שכתוב שמואל בר נחמן י הנשיא שאל את רר

אל תהי קורא ביה אלא אתמהא ביה שמו שנאמר ההקב כביכול ומי ממונה על ביאה של עולמו על ביאה שלו ) יבראשית רבה יבוא עז טור ג הב פירושלמי חגיגה ו השומדרש תהילים מזמור קיד( ביאה שמו

יוונית מלשון עוז הפ מוסברת ע ביההמילה ) 108 עמ(רבה של בראשית אלבק-תיאודור תבהערות למהדור עמ ביאערך ( דרך ndash via )יווניתהבתיווך (אך לגבי קטע זה נראה יותר פירושו של יסטרוב מלטינית וממשלה159-158 (

לקביעתו ) cornerstone of this assumption p 174(נה יעבור ריימונד לייכט השורה הזאת מהווה אבן פ יש לציין שכבר השורה שמהווה ( והקורא ישפוט מופלאברצוני לצטט כאן את טיעונו ה שהתפילה נתחברה ביוונית

או אב באיה או מופיע במקור באשמת תוכנת העריכה כנראהndashשלו משובשת פעולות הקבליותנקודת מוצא ל )עולם יאו אל לםעו

Let us first turn to the name of God He is called Yaocirc Yaocircva Yaocircil Yaocirc in the Slavonic version This is better structured than the confused Hebrew version אל יאו או אב באיה או עולם although both undoubtedly go back to the same source If we try to parallelize the elements of the two versions the final יאו corresponds to Yaocirc In order to reconstruct Yaocircil we have to delete עולם and disconnect as או is clearly discernible as Yaocircil If we take the initial אל)עולם(יה או )בא( but then יה from באwhat has remained again of Yaocirc we have to identify יה(אב בא( as remnants of Yaocircva Although this parallelization looks a bit like a kabbalistic device on my part there can be little doubt that Yaocircva stands for the fully written form of the tetragrammaton written in Greek (and Old Slavonic) phonetically with a Beta Therefore the fact that the name of God in the Hebrew manuscript has a Bet and a Aleph too (and not a Waw and Heh) can be taken as a clue that this sequel of nomina was not composed originally in Hebrew but in Greek

אין לתקן מדעתנו ולפי דוגמאות שהבאתי מצביעות על דבר אחד פשוטה ות שבטיעון כזה כשלעצמובנוסף לבעייתי ס וחופש להרהעובדה שיש לנו טקסט מקביל בשפה אחרת לא מצדיקה את ה יםמאגיהשמות הטעמנו את שורות של

מאגית האת הנוסחא מעתיקים ומתרגמים יכולים להחליף ולבנות מחדש את הטקסט במידה שנטל לעצמו לייכט השפה המקוריתהייתהואי אפשר לקבוע על פי זה מה שלפניהם באחרת שנראית להם יותר

מצויה שם ברוך אמיץ אבירגם השורה לעתים קרובות בצמוד לאמיץ אביר כינוי האל רגיל בספרות ההיכלות 112 400 378 270 191ראו לדוגמא סינופסיס

ושמע תהילתי 113 )לייכט שפר (ותןשיבוש במקום 114

247

שנים עשר ש הטקסט הסלאבי המקביל מלמדנו הוי של שנים עשר פנים כפני השבטים מופיע כאן במפורשיהזכמה מילים מתחילה כעין של ה אחרי הפסק117שייכים לתיאור דמות האל ראשים שנים עשר פני שבטים

מלא השמים והארץ ותהומות וכל העולמים לכבודךומסתיימת קדושהנפתחת במילה קדושהראשו נמלא טל מהם שמשניהם טהור ובין הקדושה פני שבטיםני עתה בשורת מילים המפסיקה בין יעני

אך עצמםמובנים כשלה השורה מורכבת משברי פסוקים וביטויים עינים וידים שנים ולפיד אש ברקים מבהיקטוי יברצוני להציע כאן פירוש לב אינם מצטרפים למשפטים בעלי משמעות שמשתלבים בטקסט התפילה

הבנת דמותו של האל ודמותה של המערכה העליונה כפי שהן לעפירוש שיש לו השלכות הראשון בשורה זוויה במשפט סתום שמופיע משום שהיא תל הצעה שאני מציע כאן הנה היפותטית בלבדה מצטיירות בטקסט זה

רק בנוסח העברי של תפילת יעקב ומשום שהיא נזקקת למוטיבים שלעת עתה מצאתי רק במקורות ביניימיים צח ואדוםכדרך ה להקבותמתייחס ראשו נמלא טלמילים ה שבהקשר שלנוהנחה פשוטה ביותר

מקשר טל זה עם הגשם התיאופני בסיני) ג- ה(ם ימדרש שיר השיר ותיאורים אחרים של הדוד שבשיר השירים מפני אלהים זה סיני מפני אלהים אלהי ישראל רעשה אף שמים נטפו ארץעל שם שראשי נמלא טליחיו על פי הכתוב ) בירושלמי לח ע( המתים תייכמו כן הטל נקשר לתח )ד הטיםהשוו שופ ט סחיליםתה(

צירוף שני ) יט כויהוישע (שכני עפר כי טל אורת טלך וארץ רפאים תפילמתיך נבלתי יקומון הקיצו ורננו מוטיבים מופיע באגדה על מתן תורה ה

חיים טל הזילו כבוד לענני ההקב אמר מעלן של האש מחמת משולהבין ישראל שהיו לפי אומר אילעאי ברבי יהודה רמכילתא ( )י-ט סח תהלים (אלהים תניף נדבות גשם ואומר ווג אלהים מפני נטפו שמים גם רעשה ארץ שנ בני על

)י א ערכיןאתוספת בחדש טוכי מאחר שמדבור ראשון יצאה נפשי יצאה בדברו שנא ה יצתה נשמתן של ישראלכל דבור ודבור שיצא מפי הבעל

גשם נדבות תניף אלהים שנא אותםה להחיות בו מתים והחיההוריד טל שעתיד הב נשמתן דבור שני היכן קבלוהו )בשבת פח ע (נחלתך

)פרק לג(ה וטל תחייה מופיע בפרקי דרבי אליעזר טל מראשו של הקבndashמוטיבים הצירוף שני

ה נוער לבוא הקב ולעת ה מלא תחית טלשראשו שלהקב המראשו שלהקב טל תחית המתים מאיזה מקום הוא יורדאני ישנה ולבי ער קול דודי שנ ה מלא תחית טלשראשו שלהקב מנ ית טל ומחיה את המתיםשער ראשו ומוריד תח

וג דופק פתחי לי אחותי רעיתי יונתי תמתי שראשי נמלא טל

אהיה כטל פסוקים כמו הוכן על סמך טל השמיםהברכה שיצחק נתן ליעקב פותחת בעל סמך זה שנרקמו אגדות רבות על ) ומיכה ה( ייה שארית יעקב בקרב עמים רבים כטל מאת יוה )והושע יד (לישראל

מוטיב שמשתלב בתיאור יעקב כדמות עליונה טל אלוהי שיורד על יעקב

ולבי אלא יעקב נתייאש לו שלא יטול את הברכות מיצחק א אני ישנה וגוד אף שמים נטפו] שנאמר [שראשי נמלא טלוילך ויקח ויבא מיד הלך שראשי נמלא טל ה הרי עיטרתי לך את הברכותל הקבא] למה [ וגוורבקה אמרה ער

) תנחומא בובר תולדות יח (נכנס אצל אביו ונטל את הברכות שנאמר ויתן לך האלהים וגו לאמו וגור פנחס הכהן מנין אתה אומר א יםד ויתן לך האלהים מטל השמ ההה ליעקב ברכת טלשעטר הקב שראשי נמלא טל

)115 עמ תולדות בראשית רבתי (שיעקב שותף עם בוראו בכל דבר שנאמר לא כאלה חלק יעקב כי יוצר הכל הוא

הקבלה ) 107הערה 172 עמ(מופיעה רק בקשר לקריאת מגילת אסתר האל המושיעריימונד לייכט כותב שברכת 115

בשם יחוש הבדלה דרבי עקיבאבה מופיע) תפילה מאגית(ובענין ) אחרי ברכה אמןהשוו (קרובה יותר בנוסח שלום (אמן אמן סלה ברוך אתה יי רופא חולים חי העולמים האל המושיע הו סבהואחישה אריפט חמואל קמואל י

- יד יצחק בן בעריכת אסתר ליבס מחקרים בדמונולוגיה מאת גרשם שלום רוחות ונשמות שדים עקיבא הבדלה דר 92הערה שלום שםורא יהו סבהו לגבי )168 עמ דשסתירושלים צבי

in bBer 45b it states that a person should not say Amen when hehellip)152 עמ(כט כותב ריימונד ליי 116himself said the benediction This rule is obviously not observed in the Prayer of Jacob which

could be a trace of the Christian habit to conclude every prayer with Amen ר להביא שורה ארוכה אפש יוחסו כוחות אמןומשום של סדר התפילה המקובלועד לחז דרך קומראן מן המקראהחל של דוגמאות נגדיות

דוגמא ורא(במקרים רבים תוך הכפלה או שילוש חתימה במילה זו אופיינית במיוחד לתפילות מאגיות מאגיים )קודמתהבהערה

מסביר ריימונד לייכט את שתפילת יעקב מושפעת מתיאורים הלניסטיים של הליוס בהתאם לטענה מרכזית שלו 117שבהם מתואר הליוס כמי שמופיע במשך שתים עשרה שעות היום הדימוי הזה על ידי הפניה לפפירוסים מאגיים

פרצופי-סרתרי ראשי-תריסרהדמיון בין תיאור זה ובין תיאור ) PGM III 494-535(בשתים עשרה צורות שונות ndashבשני נוסחיה (כמו כן נראה לי שכל הדימויים הסולריים שלייכט מגלה בתפילת יעקב קלוש ביותר לדעתי הנו

או שהם כלליים מאוד ועל כן יכולים להלום את אל השמש באותה מידה כמו את או שאינם כאלה) העברי והסלאביבתקופה הלניסטית מאוחרת הליוס הופך לאל ) 21הערה 230 עמ ראו לעיל(אל הסערה או כל אל אחר

כך שבאוצר הדימויים שלו נמצא כמעט כל שקולט תארים שהיו שייכים לאלים שונים אוניברסאלי-סינקרטיסטיזיקה שחר כמו לשון זריחה הליוס יש צורך בראיות ספציפיות יותרלכן על מנת להוכיח זיקה ל תואר אפשרי

תוך כאשר הגעתי כך לדוגמא) 59הערה 100 ועמ58הערה 99 עמ רא לעיל(לתופעות אסטרונומיות וכדומה על פי השוויתי זאת לציור הליוס המוקף במזלות לדימוי יעקב המוקף בשנים עשר השבטים שחזור היפותטי

)126הערה 250 עמ ראו להלן(המסורת העתיקה המשווה את יעקב ובניו לשמש וכוכבים

248

היום והעליונים אומרין הלל היום הזה יום ברכות וטללים בני לו אמ קרא יצחק לעשו בנו הגדול הגיע לילי יום הפסחעשה מטעמים היום הזה בו אוצרות ברכות טללים נפתחין בני אמרה רבקה ליעקב בנהטללים נפתחיןהזה בו אוצרות

ויתן לך האלהים שנ עשר ברכות ברך יצחק את יעקב כנגד עשרה מאמרות שבהן נברא העולם יהודה אומ ר לאביךוכשיצא יעקב מאת פני יצחק מעוטר כחתן וככלה הרי אלו עשר ברכות יעבדוך עמים מטל השמים ומשמני הארץ

מידי אביר יעקב ומשם רועה אבן שנ בקשוטיה וירד עליו תחית טל מן השמים ודשנו עצמותיו ונעשה גם הוא גבור כוח )לב פרקי דרבי אליעזר (ישראל

נת במיוחד הפסקה הבאה ממדרש תנחומאימעני

הוא נותן ] אלהים אין כתיב כאן אלא האלהים כשישלים אלהים מליותו [)ת כז כחבראשי (מטל השמיםלהים ויתן לך האראובן ראה מה פנחס הכהן בר חמא בשם ר אמר ר שיעקב שותף עם בוראו בכל דברלמה לך הברכות שבירכתי אותךבהדרי קדש מרחם ם חילך ודוד מקלס עמך נדבות ביו) ירמיה י טז( כי יוצר הכל הוא וגו כתיב לא כאלה חלק יעקב

)תהלים קי ג (משחר לך טל ילדתיך118

תן ליעקב יהוא י הים למצב הזהואליגיע רק כאשר ) מלאות כלומר (מליותמתאר את האל במצב האלהיםזכר ושהרי הוא מ(אך ברור שהדרשן התכוון אליו לא מובא כאן שראשי מלאה טלהפסוק טל של ברכה

אותו טל שראש האל נמלא ממנו ושעל ידו הגיע האל את מליותומשם בא לשון ) מן יחין בסייבאותו ענ דברים שיש לוההוא נותן ליעקב משום שהוא משתף אותו בכל למלאותן זה מנוסח י עני119אלוהיתהן חיצוני אלא במלאות יבורא נוגע כאן לא באיזה עניהשיתוף בין יעקב ובין ה

הים נקרא כאן כמושא ישיר של נתינהוהאל ויתן לך האלהים אחרת על הפסוק באופן חריף במיוחד בדרשה

י אלהים זכרני נא וחזקני נא אך י ויאמר יד ויתפלל שמשון אל יאימתי לכשתצרך לה הה אחא יתן לך ויתן לך אלהותא ר הברכה שברכני אבא יתן לך אלהותה אמר לפניו רבון כל העולמים הזכר לי אותה) שופטים טז כח( הפעם הזה האלהים וגו

)747 עמאלבק-תיאודור ג-בראשית רבה פרשה סו( )ורבותינו דרשו לאה בראשית כח דשכל טוב (שתגזור אומר ויקם לך אחא אומר ויתן לך אלהים יתן לך אלהותך ר

בחלום הם דמות שהפנים העליונים שיעקב ראה הנחה שהועלתה כברבלאור מסורת אגדית זו ובהתחשב עליונים שבראש הסולםהפנים העל ראשו נמלא טלאפשר לפרש שבטיםהעליונה של עצמו ושל

מי אלה ראשו נמלא טלאינו יכול להצטרף אלא ל מהם מהםראשו נמלא טל בתפילת יעקב נאמר מלאבמקום נמלאלשון סביל לפי רצף הטקסט מסתבר שהם השבטים ה נמלא טל מהםשראשו של הקב

ה להתמלא בטלמיהו זה שגרם לראשו של הקב ל בשיר השירים עורר את בעלי המדרש לשאולבפסוק הנוהדוגמא שראשי נמלא טל שאני מלא רצון ונחת רוח אברהם אביך שערבו עלי י על הפסוקכמו שאומר רש

דאי וי מסתמך כאן בורש אם תשובי אלישכר מעשים טובים מעשיו כטל הנני בא אליך טעון ברכות ושילו )בלח עב ה הברכות פ(מעין זו שמופיעה בירושלמי על דרשה עתיקה

זקינך רצוני נשבעתי לו שאיני זז טל מבניו לעולם מה טעם לך טל ילדותיך וכתיב בתריה ריש לקיש בשעה שעשה אברהם לאברהם במתנה נתתיו לו ויתן לך האלהים מטל השמים בדייתיקי נתתיוולא ינחם אמר רבי יודה בן פזי הנשבע

עליון מתמלא טל מראשי הראשו של יעקב אפשר להבין את המשפט הנדון באופן כזה גיוןילפי אותו ה בקשר לדימוי זה יש להעיר שעל המזבח שבנה אליהו על הר 120 שאף הם נתפסים כדמויות עליונותהשבטים כמו כן) לדא יחכים מל(יצקו שנים עשר כדים של מים ספר שבטי בני יעקבשתים עשרה אבנים כמכרמל מ

לפי תרגום ו ה יצק שמן ונסך נסךיועל המצבה השני ונה שהקים בבית אלראשהמצבה היעקב יצק שמן על ראש ב גד יינות שקיימים מששת ימי בראשית כניתנאים על שנים עשר מעהמסורת להשוו נסך יין ונסך מיםndashיונתן 121שבטים

מקופות בלוכסנים הם הוספה שלית הציטוטים המקראייםוהשלמ תולדות יא) בובר( תנחומא 118 29 119קולוסיים ההשוו אל 119 הראש מתמלא ndash מטלאארום שער ראשי אתמלי מן דמעתיך כגבר דשער רישיה מצבע התרגום לפסוקנו גורס 120

ה מתמלא טל לפיה ראשו של הקבש חדשהר ודרשת ז 123הערה השוו עוד להלן מדמעותיה של כנסת ישראל תיאורגית של אמירת הקדושה על ידי ישראל שמתנקזת לדמות יעקבהפעולה היש לציין ש מתפילותיהם של ישראל

26 25הערות 77 ראו מאמרים שצוינו לעיל עמ (היטבשחקוקה למעלה תוארה במקורות מיסטיים רבים ונחקרה קטע הבא של בעל הרוקחבמיוחד הו חשוב נינילענ) 20הערה 106 ועמ

לפי כי שייך לומר על הנעלם עצמו יעריצו כמו ומה שאומרים נעריצך לפני נקדישך ובפסוק והקדישו ואחר יעריצו י הרשלר משה וא פירושי סידור התפילה לרוקח (על פני יעקבונקדישך על הוד למטה עריץ האל בתעצומות עוזך

טיהינגגן נפתלי הירץ טריביששל מלאה הארץ דעה דוריהשוו גם בס תקלו-תקלה עמ צהסימן בירושלים תשנ )ב114 עמ ךשת

פני שהוא הוד למטהחסת לישמתי מהווה פעולה תיאורגיתבניגוד להערצה אלעזר אומר כאן שדווקא קידוש ר וגם אני מקדש קידוש מצד המתפללהבא בקשר לפעולת פניםו ראשיםאזכור תפילת יעקבוכך גם ב יעקב

השבטים עשר ראשים שנים עשר פניניםוקורא שמן לים בשנים עשר אוהפת מטה בידו עומד על הבאר שמוקםמשה ע דורא אירופוסכנסת של ההשוו ציור קיר בבית 121

وقطعناهم اثنتي ) 7160( קוראן והשוו האוהליםך אל פתחו של אחד הולכל אחד הבאר פורצים שנים עשר נחלים שعشره اسباطا امما واوحينا الي موسي اذ استسقاه قومه ان اضرب بعصاك الحجر فانبجست منه اثنتا عشره عينا قد

249

ויבאו אלימה ושם שתים עשרה עינת מים ושבעים תמרים מגיד שהיה אותו מקום מקולקל במים יתר מכל המקומות שהרי וכשבאו ישראל חנו ששים רבוא בני אדם וסיפקו להן מים ולנו ושנו היו שנים עשר מבועים ולא סיפקו אלא שבעים דקלים

אלעזר המודעי אומר מיום ר יהושע א היו ישראל שרויין אלא על המים כך דברי רויחנו שם על המים מלמד של ושילשוושבעים דקלים כנגד שבעים זקנים ה את העולם ברא שם שנים עשר מבועין כנגד שנים עשר שבטיםשברא הקב

)מכילתא כז(

ן תיאור זה ובין ידמיון ביש יעקב שמתמלא מן השבטים) דמות(מדבר על ראשו של ראשו נמלא טל מהםאם ברית כל ראשון תיאור השבטים כברכה עליונה שיורדת על ראש יעקב בדברי בן סירא שנדונו לעיל

עשר- לחלק שניםויציבהו לשבטיםויתן לו נחלתוויכוננהו בברכהוברכה נחה על ראש ישראלנתנו ים כמעיינות נובעיםגיה אסטראלית מזלות נתפסוהנה במא מזלותהברנו לעיל על קשר בין השבטים ובין יד

ונזלים מן תזל כטל אמרתימלשון מזילndashלים מזל ימהבשלב מסוים תפיסה זאת נסמכה למשחק שפעבבלי ב-אירושלמי עבודה זרה יח ע( בשלב מסוים מסורת תלמודית כמו כן122)טו דיר השיריםש (הלבנון בגן עדן נקשרה למסורת של שנים עשר מעיינות123ג נהרי אפרסמוןשל י) תענית

מסורות אגדיות שתוארו לעיל יחד עם יסודות אחרים נתחברו יחד כדי ליצור את אחד המיתוסים המרכזיים שנקראים תקוני זקן עשר הד דרך שלושרשמדבר על טל עליון שיו )אדרות וספרא דצניעותא(הר ושל ספר הז שקשורה לדמות עליונה של יעקב) פרצוף( היפוסטזה אלוהית ndashר אנפין על ראשו של זעי124גם מזלות

הורנו וכאשר ביקשו בני עמו של משה כי ישקם אומות עשר שבטים-הפרדנו אותם לשנים علم آل اناس مشربهم

וכל שבט ידע את המקום אשר ממנו ישתה עשר מעיינות-אז בקענו מתוכו שנים הכה במטך בסלע לו לאמור ) 137 עמ האביב תשס-תל אורי רוביןגוםתר(

הזיל מופיע ndashלים מזל ימהמשחק יתזל כטל אמרתכמו הטפה תבהורא מזל שפתיםבקומראן קיים ביטוי 122 ואף מזלות שבטי יעקב גם בכו במרה מזילים דמעהגם יחד שבה שבטים ומזלות בקינה עתיקה לתשעה באב

למרות זאת לא ידוע לי על פירוש מזל מלשון נזל קדרו פניהם כימה וכסיל חפו ראשם דגלי ישורון יזלו דמעהכמו יתכן שיש כאן השפעת מונחים ערביים הקשורים במאגיה אסטראליתי )יקטליאזוהר וג(ג עד המאה הי

של הביניימי של פירוש המשנה בתרגום של הביטוי הזה calqueוהשוו הורדת הרוחניות אסתנזאל אלרוחאניאתמילון לטקסטים והמזלות הרוחניות )אבן דורו של רשב שלמה בן יוסףמאת (ד ד מ פרהזבודה ע םהרמב

לעלות באוב להוריד רוחכ אסתנזלמפרש ) וירושלים תשס(ערביים יהודיים מימי הביניים של יהושע בלאו רוח כ אאלרוחאניה אלפלאניה תסתנזל עלה צפה כד) ת ימצוות ל(ם ומתרגם פסקה מספר המצוות לרמב

יחסות למינוח ספציפי של המאגיה יבחוסר הת לדעתי התרגום זה לוק) 690 עמ (פלונית מורידים אותם בדרך זו דוב שוורץ ואחרים יוסף פנטון משה אידל האסטראלית שתואר ונחקר על ידי שלמה פינס

ב שבטיםב נהרי אפרסמון ומקשר אותם ליזוהר מדבר לפעמים גם על יה 123ויהיו בני יעקב שנים ריסר נהרי אפרסמונא דכיאדאינון ת דהא בשמא דא אסתלק גו תריסר דאתכסיין וישמע ישראל

)אא קעו עזוהר ח(אלין תריסר שבטין דשכינתא אתתקנת בהו עשר על כן משחך אלהים אלהיך שמן ששון מחברךדרשה הבאה שמבוססת על הפסוקים ה הבזוהר חדש מופיע

כטל חרמון שירד על הררי על הראש כשמן הטובהנה מה טוב ומה נעים שבת אחים גם יחד )ח מהיליםתה( )ג-א קלגיליםתה (ציון

אלין תריסר נהרי שמן ששון בצלותהון על רישיה[נגדין להאי שמן ששון ישראל דאינון אחים ורעים ליה אד מאמר חקת זהר חדש (ורוגזא אסתלק מעלמא רצון בעלמין וכדין חדוה בעלמין דנהרין בה אפרסמונא דכייא )למנצח על שושנים

על כן משחך אלהים אלהיךיש לציין שבפסוק שלפני ( שמן משחה על ראשו של האל מושחיםלפי דרשה זו ישראל עתהורא כאן כינוי למלך אלהיםחוקרים השלפי דעת כסאך אלהים עולם ועד שבט מישר שבט מלכותךנאמר Keter The Crown of God inארתור גרין בספרו) 44 עמ )25הערה 9 עמ צוין לעיל( אמונות המקרא קנוהל

Early Jewish Mysticism Princeton 1997 pp 10-11 שמופיע תדיר בתיאור הכתרהה כתב שבניגוד לדימויה יוצא מן הכלל מן הבחינה ודרשה זוהרית זו מהו מלך בשר ודםלהמשיחה אינו מופיע רק ביחס דימוי המלכת האל

הזאת אילו שבשיר השירים רבה נאמר יעותמר ואהלות קצפסוק הבא את ההר חדש דורש וויש להעיר שהמשך ז ר נה שעשו ישראל במדברש ומהיכן היו בנות ישראל הצנועות והכשרות מתקשטות ומשמחות לבעליהן כל מ

י כי הנה יי כת ראשי נמלא טל קווצותי רסיסי לילהממה ש מור ואהלות קציעותד הה מן המן אבהו אמברם הדין ביזעא הדא רסא לית מיניה איליסיס לא דמי הדין רסה להדין ביזעה מצוה והנה הבית הגדול רסיסים

אית מיניה איליסיסעל יפה קולב ולעומתם שמואל יפה אשכנזי ראשי נמלא טל קווצותי רסיסי לילהשמיטים את הפסוק דפוסים מ

עמ 76י וטיקן וכך גם כגורס אותו )בקלב ע טדפוס צילום ירושלים תשמ טאזמיר תצ(שיר השירים רבה מתנות ו ראבןוחסר מהוא אחריו שבא רסיסיםדיון בה אלמלא כןמשום ש נכונההונראה שזוהי גרס א162

ל שוהתמרוקים מים שוי אומר שגם המן וגם הבו ה)ושמתקשים בפסקה ז בדפוס וילנאעץ יוסף ומהרז כהונה בצל טלך תייפינו השווה בפיוט של הדותהוה נמלא בובנות ישראל היו מתהווים מן הטל שראשו של הקב

)Kahle Masoreten des Westens I ז עמ חלק העברי( וראו ציוני ועוד וכן ברקנאטים (ג תיקוניםיבשכולל כל י ר מזל עליון הוא כינוי לכתיקטליאי גהר ורולפי הז 124

שנמשכים למטה יותר מאחרים נקראים אוי חיים ויטל בעץ חיים רק תיקונים ח לדעת ר )לשקל הקודש לרמדעם ג מזלותדהיינו דיקנא דעתיק הם י) פרק כטפרשת ויצא( ספר הליקוטים שוואך ה )שער יג פרק ט(מזלא

שבו המזל העליון הוא התלי)פירוש לספרא דצניעותא(א שבעקבותיו הלך הגר לפי ספר הפליאה יבורש העדחבתיקוני ) ר גן עדן הגנוזאוצ א אבולעפיאר ה ונחש בריחא י דספר סודי רזיי ח והשוו עוד (ב מזלות תלויים י

250

)א תריסרס(תליסר ) בכל יומא(בגולגלתא יתבין 125

אלפי רבוא עלמין דנטלין עלוי רגלין וסמכין עלוי ומהאי גולגלתא ההוא דאיהו לבר נטיף טלא לההוא דלבר ומלייא לרישיה בכל יומא דכתיב שראשי נמלא טל ומההוא טלא דאנער מרישיה

דכתיב כי טל אורות טלך אורות ) מלאתי טל לא כתיב אלא נמלא דכתיב שראשי נמלא טל(יתערון מתייא לעלמא דאתי ונטיף ההוא והוא מנא דטחני לצדיקייא לעלמא דאתי ומההוא טלא מתקיימין קדישי עליונין נהורא דחוורתא דעתיקא

כהאי וחיזו דההוא טלא חוור כבת הטל והנה על פני המדבר דק מחוספסד ותעל שטלא לחקלא דתפוחין קדישין ההחוורא דיליה אנהיר לתליסר האי גולגלתא ד ועינו כעין הבדולחהה גוונא דאבנין דבדולחא דאתחזייא כל גוונין בגוה

בר בסטרא דא לסטרא עיבר גליפין בסחרנוי לארבע עיבר בסיטרא חד ולארבע עיבר בסטרא דא בסטרא דאנפוי ולארבע עי ומהאי אתפשט אורכא דאנפוי לתלת מאה ושבעין רבוא עלמין) כלומר לסטרא דלעילא(דחורא וחד לעילא דגולגלתא

וההוא דלבר אתקרי זעיר והאי עתיקא דעתיקין אתקרי אריכא דאנפין) כלומר אורכא דאנפין(וההוא אתקרי ארך אפים דלתתא אתתקן ואנפוי ) א טלאס(כלא קדשיא וזעיר אנפין כד אסתכל להאילקבליה דעתיקא סבא קדש קדשים ד אנפין

ומהאי גולגלתא נפיק חד עיבר חיור לגולגלתא דזעיר מתפשטין ואריכין בההוא זמנא אבל לא כל שעתא כמה דעתיקא) א אוראותאס (וכל גולגלתא יהבין אגר חיורתא אנפין לתקנא רישיה ומהאי לשאר גולגלתין דלתתא דלית לון חושבנא

ג קכח זוהר ח(ולקביל דא בקע לגולגלת לתתא כד עאלין בחושבנא לעתיק יומין כד עאלין בחושבנא תחות שרביטא )בע

מנייהו ההוא טלא) א מתערס(וכד מטי אתר דמשתכחי אבהן עלאי וההוא רוחא נגיד טלא מלעילא מרישא דמלכאוההוא טלא אתסחי ומטי לגן עדן דלתתא לא בדרגין ידיען דרגא בתר דרגאותאנא נחית ההוא ט מתערין אבהן דלתתאכדין ועייל בפתחא דמערתא וסליק ושאט ביני בוסמין ואתער רוחא חדא דכליל בתרין אחרנין בבוסמין דגנתא דעדן

ההוא טלא ין על חובי עלמאבגין דאינון דמיכ וכד אשתכח עלמא בצערא ובעאן רחמי על בנוי מתערין אבהן אינון וזיווגן הונפשא אודעא לרוחא ורוחא לנשמתא ונשמתא לקב לא אתנגיד ולא אשתכח עד דאתער ספר תורה כדקא חזי בעלמא

ומתברכין ומטי לרישא דמלכא ונגיד מעתיקא קדישא עלאה נגידו דטלא דבדולחא כדין יתיב מלכא בכרסייא דרחמי )ב ערכה אזוהר ח( ה על עלמאוחייס קב כלהו) א מתברכןנ(וכדין מתחברן יכיןונגיד ההוא טלא לאינון דמ אבהן

דכתיב ויבואו אלימה ושם שתים עשרה עינות תאנא בההיא שעתא אשתלימו ישראל לתתא כגוונא דלעילא כמה דאוקימנאוכלא תקף בשבעין ענפיןואת בארבע סטרי עלמא ואתתקף אילנא קדישא בתריסר תחומין מים ושבעים תמרים וגו

אתר דאקרי שמים ומליא לרישיה דזעיר אנפין בההיא שעתא נטיף טלא קדישא מעתיקא סתימאה כגוונא דלעילא )בסב עב זוהר ח( הוה נגיד ונחית מנא לתתא ומההוא טלא דנהורא עלאה קדישא

בזמנא דמטא תשרי ירחא מזלא שכיח וסתיםכלא בהאי נגדין תליסר משיחין דאפרסמונא דכיא בההיא מזלא דכלאבההוא תרעי דרחמי) א תליסרס(ומתפתחי תריסר בעלמא עלאה) א תליסרס(אלין תריסר ) ירחי(משתכחי שביעאה

)א עב קעזזוהר ח( ה בהמצאו כתיבדרשו יהו) ישעיה נה ו(זמנא

אם אמנם בטקסט זה סולם יעקברמזת בזון מן התפיסות הדומות לזו שניתכן אפוא שהמיתוס הזוהרי ניייש )ההמקיפות אות(עליונה של עצמו יחד עם דמויות השבטים הדמות המדובר על כך שיעקב חזה את

הציור שמצטייר כאן מזכיר את 126להשוות זאת לחלום יוסף שבו יעקב נמשל לשמש והשבטים לכוכביםברצוני להדגיש של בית אלפא ובמקומות אחריםכנסתה בבית מוקף בגלגל המזלותהשמש ההציורים של

בלבד ומתבסס על משפט היפותטי הוא לפיו ראשו של האל נמלא טל מן השבטיםש שהפירוש שהצענו כאן כמו כן הוא נזקק למוטיבים שלעת עתה מצאתי רק במקורות ביניימיים קצר וסתום שמצוי רק בטקסט העברי

תריסר ראשי ר האל כותיא לעומתוליות חסרות בהתהוות המיתוס הזהתכן שעיון נוסף יגלה חויאם כי ישבטים נראית לי סבירה ה לשנים עשר תו של ציור זהנמצא באופן ברור בשני הטקסטים וזיק ותריסר פרצופי

ד ומעוגנת היטב במסורות עתיקות הקשורות בחזון יעקבומא סולם יעקבזמנו של ם לגבי זמנו של הטקסטלסיכום עיון זה בתפילת יעקב אציג כאן את השיקולי

בדומה ראשונה לספירההחוקרים למאה הנקבע על ידי רוב בדומה לאפוקליפסה של אברהם וחנוך הסלאבי שכלולה בחיבור זה מהווה חלק ת יעקב תפיל127נתחבר כנראה בעברית סולם יעקב החיבורים לאותם

כאשר ראיתי יה י הפנ במקום שהיא אמורה להופיעהלה מופיע לפי מבנה החיבור התפיאינטגרלי ממנו

יש להעיר דאינון תרי עשר מזלות וסיהרא בתלת עשר תקונין נאמר על תיקוני המלכות) ב עקמד(הר וז

עשרה נחשב למזל השלושOphiuchus נושא הנחששלפעמים גם ורא(זר מוורמס אלע זיקה בין מידות הרחמים ובין השבטים יש להעיר עוד ממה שכתוב בספר השם לרהן יולעני

) 159הערה 156 עמ לעילג מדות של ב שבטים יאר פניו לתפלת ישראל ויגלגל יכי בזכות יעקב וי ג אור פנים בקרייה גבי שכינהוכן י

)גכ עמ (רחמים וזה דומה למה כלפי תפילת יעקב והשבטיםותשפונ דות הרחמיםיג מ ין פנים מאירות של האל שהגיש כאן י

ב נהרי י ה השמן הטוב על ראשו של הקבמושחיםבשם זוהר חדש שישראל בתפילותיהם 123 הע שהובא לעיל ג מידות הרחמיםאת יצגים יאפרסמונא שאף הם מי

ויחנך שאין וכנגד ח ב פעמים אור פנים בשכינה בקרייהכן י ב שבטיםב אותיות בברכת כהנים שהם ביויש י ג אותיות יש באבות ובברכת כהניםכנגד י ג אור פנים בכל הקרייהפניו בחומש הרי י בשבטים יש יאר ה

ב אזכורים של אור ליותה מקביל ישנן גם בשמות השבטיםןב מהשי ותג אותיות שונבברכת כוהנים יש י כלומר יאר יי פניו אליך ויחנךבפסוק בחומשה מופיעשנעדרת משם אות חה ךפני השכינה בנ

ין ימדובר לא רק על הענ ג בטקסט זה ובטקסטים אחריםילב תלבטויות בין יהתנודותאריאציותויש לשם לב לו 125ג יבי ג שבטיםיבי ג מזלותיבי ג חדשיםיבואריאציות וחילופים ענייניים בין יל אלי אלא עהטקסטו

)114הערה 122 עמ ראו לעיל המלך שלמה של איפודרומיןג מרוצים ביבוראו עוד על י (שערי המקדש )בראשית רבה סח י( משבשעה שאמר יוסף והנה השמש והירח אמר יעקב מי גלה לו ששמי ש השוו 126 חבר ביווניתנת סולם יעקבשטען ש על נימוקיו של לנט 1הערה 227 מע לעיל ורא 127

251

חסרים פרטים אמנם בחזון הסולם כמו שהוא מצוי עתה חלק הנרטיבילבתוך התפילה מקשרת אותה בחולמיד להניח וקשה מא בכל אופן128אך נראה הדבר שתיאור החזון לא הגיע אלינו בשלמותו שתואמים את ההפניהוהשני של האל ד פנים ועוד פנים עליונים מעליהםאחד של סולם עם כה ndashוצאי דופן ששני התיאורים י

נתהוו בנפרד וצורפו רק בשלב מאוחר אחדיחד בחיבור שמצויים לפנינו פרצופי- ראשי ותריסר- תריסרה עדיפה בהרבה ההנחה שמקורם אחד הוא129יותר

ליטורגי בנפרד מן החלק - לקם קשור בשימוש מאגישלפחות ח ניכרים בתפילה סימני עריכהיחד עם זאתמאגי - ליטורגיהבולט ביותר שקשור בתפקיד המאפיין ה סימנים האלה מתרבים לקראת סוף התפילהה הנרטיבי

מצביעים על מאפיין זה וכן עניינים נוספים של תוכן וסגנון נוסחאות ושמות מאגייםה שלא שורושל התפילה הד לתארך את המרכיבים הללו אך אין סיבה לאחר ו קשה מאספר הרזיםל ובמיוחד 130ספרות ההיכלותלקרבה

נימוקים שהביא ריימונד לייכט השאף על פי ין הנוסח העבריי לענ131רביעיתהשלישית או האותם מן המאה תנראה לי שבכל זאת אין לדחות את האפשרות הזא כהוכחה שהנוסח הזה מתורגם מיוונית אינם קבילים בעיני

במקרה זה יש לראות את כטענת לייכט שמופיעה באותו כתב יד תורגמה מיוונית תפילת מנשהאם אכן הפרט שמעניין אותנו במיוחד בכל אופן132 של התרגוםterminus ante quem - רביעית כ-שלישיתהמאה ה

לכן יש לתארך אותו כמו ו ימופיע בשני הטקסטים וקשור לחלק הנרטיב דהיינו ציור האל בעל שנים עשר פנים עיקר החיבור

10הערה 229 עמ לעילורא 128 90הערה 241 עמ לעילורא 129 כביטוי של לייכט מאגיים תופעה שולית או מאוחרת ביחס לעיקרה של ספרות ההיכלותאין לראות באלמנטים 130

magical margins of Hekhalot literature (p 172) העיר על כך כבר שולם ב - Major Trends ואחריו כתבוהמעשי בולט - היסוד המאגיחוקרים רבים בהרחבה על חשיבותו ועתיקותו של המרכיב המאגי בספרות ההיכלות

כמו חנוך השלישי שולי יחסית במאוחריםהוא ובמיוחד בחיבורים הקדומים כמו היכלות זוטרתי לייכט עמורא(שסגנונו קרוב במיוחד לתפילת יעקב עיקרית של ספרות ההיכלות ושל ספר הרזיםהתקופה הזוהי 131

פר מהדיר של סה) 109 107הערות 245 עמ 25 ההער 230 עמוכן בעבודה זו 172 168 165 עמ 15 הע144ירושלים ספר כשפים מתקופת התלמוד ספר הרזים מרדכי מרגליות(הרזים מתארך אותו לסוף המאה השלישית

Michael A Morgan Sepher Ha-Razim The(וכך גם דעתו של בעל המהדורה האנגלית )26-24 עמ זתשכBook of Mysteries Chico 1983 pp 8-11 (רוזנטל א)ספר למאה את המתארך ) שם רגליותמובא אצל מ

האוניברסיטה טדוקטור עיונים מתודולוגיים ופנומנולוגיים המאגיה היהודית הקדומה(יובל הררי הרביעיתאיתמר גרינוולד קובע את זמן החיבור במאות מן השלישית ועד החמישית) 127 עמ חתשנ העברית בירושלים

)Apocalyptic and Merkavah Mysticism Leiden ndash Koumlln 1980 p 226 (שהספר מכיל יסודות אףש סבור שם הוא 5בהערה (שביעית על ידי עורך שלא תמיד הבין את החומר שלפניו -שיתישההוא נערך במאה קדומים ) אפשר לתלות במעתיקיםןטעויות רבות במילים יווניות שלא את כול בלי לפרט מציין

ומאידך גם לייכט לא ציין וגם אני לא ראשונות לספירההמאות הסגנון מצביעים לספרות של ני התוכן והירוב עני 132 מקבילות בין הטקסט שלנו ובין מדרשים מאוחרים ני שיהיה מאוחר בבירורי סגנוני וענימצאתי שום סממן לשונימשום שאותם מדרשים ר לקביעת זמנו של החיבוות תורמן אינןכשלעצמ מדרש תדשא כמו פרקי דרבי אליעזר

עמ(ריימונד לייכט מצביע על הקבלה בין תפילת יעקב ובין מדרש תדשא ובראשית רבתי מכילים הרבה חומר קדום הרי היא נמצאת גם בטקסט העברי וגם בטקסט היווני נניח לצורך הדיון שהמקבילה הזאת מובהקת דיה) 166-165

ין שהצביע ייוצא שהענ בוודאי לא נכתב בימי הביניים כפי שסבור לייכט במיוחד אם הוא המקור הטקסט היוונילכל ין הזה באותם המדרשיםיומה מוכיח מציאותו של הענ עליו לייכט בא למדרשים מאוחרים ממקור קדום

בסולם יעקבשכלולות ינו בחומר קדום ובמסורות חיצוניות כגון אלה יא התענשעורכי המדרשים במאה הי היותר

235

גרסת המסורה נתמכת על ידי תרגומים יווניים של עקילס של הגרסאות עתיקה היא מחלוקת זו 47אלוהים 52הנוסח השומרוניו 51 תרגומים ארמיים50 פשיטתא49 וולגטה48סומכוס ותיאודוטיוןמלאכים מדובר על שבעים בני אל נראה הגיוני יותר בנוסף לכך שעדיו עתיקים יותר נוסח השבעים

שחילקו )מקראית- בתרה במסורת ndash אשרה מוזכרים בכתבי אוגרית ושבעים שרי האומות שבעים בני(עליונים בפסוק הבא נאמר שעם ) מספר זה מבוסס על רשימת העמים בבראשית י(ביניהם שלטון על שבעים אומות

ןשגם נוסחת המסורה מתכוונת לשבעים אומות שגבולותיההיא רווחת ההנחה ה 53הישראל נפל בחלקו של הויתרגום יונתן אמנם עושה הרכבה ) ה אותשמ כז מואשיתבר(נקבעו לפי מספר נפש בני יעקב הבאים מצרימה

וחילק את הלשונות ) ז יאאשיתהסבר ללשון רבים בבר(האל ירד עם שבעים שרי האומות גרסאותהי תבין ש והאומות כמספר בני ישראל

נח באפרשותיה מכתבין ולישנין לבני נשא בדרא דפלגותא בי היא זימנא באחסנות עילאה עלמא לעממייא די נפקו מבנוי דקים תחומי אומיא כסכום עם שובעין מלאכיא רברבי עממין דאתגלי עימהון למחמי קרתא ובי היא זימנא ארמא פיצתא

מניין שובעין נפשתא דישראל דנחתו למצרים

וזו גם כמו במסכת חגיגה וספר יצירה(ם ישראליים עתיקים מדובר על מספר השבטי-ץבתרגומים אר ברם 54)דעתם של רבים מפרשני ימי הביניים

) נאופיטי(אתקן תחומין לאומיה למניין שבטייה דבני ישראל באחסנת עילאה אומיה בפרישותיה לישני בני אנשא אקימת )התרגום המקוטע( בני ישרד למיניין שבטי באחסנות עילייא אומיא בפרשותיה לשני בני אנשא קבע תחומין לאומיי

יזהיא יז) שלא שרדה בעברית(הפסקה הראשונה כמה פסקאות שרומזות לפסוק הנדוןותבספר בן סירא נמצא

לכל גוי הקים שר וחלק יי ישראל הוא

ἑκάστῳ ἔθνει κατέστησεν ἡγούμενον καὶ μερὶς κυρίου Ισραηλ ἐστίν

פסוק זה שובר בלשונו לפסוק טndash יהוהצלע השני ק ח של דברים לב לפסוה בתוכנמה מתאינההצלע הראשו

כל מעשיהם (ובין זה שלאחריו ) לא יסתרו מנגד עיניו דרכיהם לפניו תמיד (פסוק שלפניו הרצף הגיוני בין וברור שהוא פסוק זה אין ענינו לכאן צ סגלמכאן הערתו של מו )ועינו תמיד על דרכיהם כשמש לפניו

55)קו עמ ספר בן סירא השלם (ס עצמו ונשתרבב לכאן ממקום אחראבל אפשר שהוא של ב תוספתקיימת זיקה לשונית ברורה בין תחילת שירה זו ובין שירת שבח אבות העולםיה נמצאת בי השנאהדוגמה ובין השיר שלו לה בין השירה האפית המסיימת את ספרו של משתכן שבן סירא התכוון ליצור הקבי יהאזינו

שנתמך על ידי (וגי של השני אך נראה שהוא אינו אלא תיקון סופרים תיאול הנוסח הראשון נמצא ברוב כתבי היד 47

John William Wevers ed Septuaginta Vetus Testamentum ורא) סלפנה מאה א 266פפירוס פואד Graecum Auctoritate Academiae Scientiarum Gottingensis Editum vol III2 Deuteronomium

Goumlttingen Vandenhoeck amp Ruprecht 1977 p 374 92 על צאצאי קין(נוסח השבעים נדרש אצל פילון- להלןואך רא יז נרמז כנראה נוסח קרוב לשבעים ולקומראןגם בבן סירא יז) 91

Fieldמהדורת הקספלהורא εἰς ψῆφον υἱῶν θεοῦלהוציא כתבי יד בודדים שגרסתם קרובה לספטואגינטה 48 12 הערה 320 עמ כרך א 1875אוקספורד

iuxta numerum angelorum dei מופיע הנוסח Vetus Latinaבכתבי היד של 49ܐ ܐ ܕ 50 ܐ ܫ ܘ ܐ ܐ ܒ ܐ ܬ ܕܒ ܐ ܕ ܐ

כי כשפילג עליון עמים וכשהפריד את בני אנוש הקים תחומי עמים למנין בני ישראל להלןורא 51חבל כי חלק יי עמו יעקב שבפסוק הבא הלשון קרוב יותר לשבעיםאף רהוח כמעט זהה למסנוסח בפסוק ה 52

נחלתו ישראלהרי עם ישראל לא נמנה על מדבר על דור הפלגה אם פסוק ח מספק קריאה חלקה לגמריאינואך גם נוסח זה 53

ר לומר שהוא נפל בחלקו של יי בעקבות לכן אי אפש שבעים אומות ולא עמד לחלוקה ובכלל עדיין לא בא לעולם התנחלות כי הוא ה שלא נכלל באותכוונת הכתוב לומר שדווקא בזה מעלתו של ישראלשאם נניח אותה חלוקה

כידוע אדום וישמעאל כמו עמון ומואב הרי ישנם עוד עמים רבים שאף הם לא נכללו בה מלכתחילה חלקו של ייה לאחד ה ועושה את הוישמבחינה בין עליון ובין הוי של הפסוק וליתאיסטיתפהיו חוקרים שהציעו קריאה

ובין שאר השירה חק ביתר שאת את הניתוק בין פסוהזאת מדגיש הקריאהה מבני אל שעליון חילק ביניהם נחלות כל שכן משאר חלקי ספר דבריםו

םרשב חזקוני בכור שור אבן עזרא לדוגמא 54 Hayward ראו Rudolf Smend Die Weisheit des Jesus Sirach erklaumlrt Berlin 1906 p 358ראו כבר 55

Interpretations of the Name Israel )שכותב 93 עמ )20הערה 106 עמ צוין לעיל The setting of this verse within a discussion of Gods creation of a humanity equipped with wisdom knowledge and a

law of life (Sirach 17 1-24) seems to present problemsבהערה שם הוא כותב בין השאר ומצטט את סגלTo his observations should be added those of J Kugel 4Q369 Prayer of Enosh and Ancient Biblical Interpretation DSD 5 (1998) 131-4 which show the verse to be far less out of place than

Segal suggested לבעיה זו הוא נדרש ndashהבעיה שעליה הצביע כאן סגל היא לא ההקשר הכללי של הפרק ברם ראו הדיונים של הייוורד וקוגל אינם פותרים קושי זה אלא שבירת הרצף בין פסוק יג לפסוק טוndashח בפירושו לפסוק

Samuel E Loewenstamm frac34h tlxn pp 180-182עוד

236

התכוון על ידי השבח שלו לאזן שתכן גם יי(שגם הוא מסיים את הספר וגם הוא מוקדש לסקירת תולדות ישראל של תולדות ישראל מבקשת בכך לתקן ולהמתיק את חכמתיתראייה את גנותם של ישראל שבשירת האזינו

)נבואית של שירת משההקנאות ה

ט-זדברים לב ב-אבן סירא מד

אהללה נא אנשי חסד אבותינו בדורותם

רב כבוד חלק עליון 56וגדלו מימות עולם

זכר ימות עולם בינו שנות דר ודר שאל אביך ויגדך זקניך ויאמרו לך

בהנחל עליון גוים בהפרידו בני אדם יצב גבלת עמים למספר בני ישראל

יעקב חבל נחלתו עמויכי חלק י

פסוקים הנדונים משירת האזינו נוכחים ברקע הל כל פנים ברור שעאך כריע לאיזה נוסח התכוון בן סיראכאן אין לה

לאור זה ) האזינווביטויים אחרים שמזכירים את תחילת נחלהוכן דור ודורבהמשך פרק מד מופיעים שוב (דבריו ןאינ 57העוסק ביעקב אבינו שבח אבות עולם המופיעות בקטע של אלוזיות לפסוקים הנדונים משירת האזינוה

צריכות להפתיע אותנו

וגם ליצחק הקים בן בעבור אברהם אביו

ברית כל ראשון נתנו וברכה נחה על ראש ישראל

ויכוננהו בברכה ויתן לו נחלתו

ויציבהו לשבטים58

רעש-לחלק שנים

καὶ ἐν τῷ Ισαακ ἔστησεν οὕτως

διacute Αβρααμ τὸν πατέρα αὐτοῦ

εὐλογίαν πάντων ἀνθρώπων

καὶ διαθήκην κατέπαυσεν ἐπὶ κεφαλὴν Ιακωβ

ἐπέγνω αὐτὸν ἐν εὐλογίαις αὐτοῦ

καὶ ἔδωκεν αὐτῷ ἐν κληρονομίᾳ

καὶ διέστειλεν μερίδας αὐτοῦ

ἐν φυλαῖς ἐμέρισεν δέκα δύο

Patrick W Skehan Staves and Nails and Scribal Slips (Ben Sira 442-5) BASOR 200 (1970)ורא 56

pp 66-71 Otto Mulder Simon the High Priest in Sirach 50 An Exegetical Study of the Significance of Simon the High Priest As Climax to the Praise of the Fathers in Ben Siras Concept of the History of Israel (Supplements to the Journal for the Study of Judaism V 49) Leiden 2003

p 78 כשם אלוהי עליון ו לבריםבדב ויכוננךשמקביל ל ויכוננהו יש לציין את חלקו יצב נחלהבנוסף ל 57

כדובין השאר במד כמה פעמים שבח אבות עולםמופיע ב כמו שמוסיף ס יי הציב את יעקב אב לשבטים סגל מציע שתי הצעות דורש ביאור יציבהו לשבטיםלשון 58

בסוף הפסוק הקודם מדובר על הפירוש השני נראה פשוט יותר כלומר נחלתו ואולי צריך להגיה ויציבה )סורי(=רומז כאן לארץ נחלתואך האם וכאן מדובר על חלוקתה והצבת גבולותיה לשבטים דהיינו ארץ כנען הנחלה

ndash ויתנהו בנחלהשלנו נאמר בפסוק לפי היוונית חבל נחלתו של ייט יעקב עצמו הוא לפי דברים לב כנען דווקאהם נחלתו גם את הנוסח העברי ניתן לפרש כך שיעקב נהיה לנחלת יי האזינוניסוח שמתקרב למה שנאמר ב

ייחס הן מת נחלתוכינוי הגוף ב) ג קכזילים תהndash שכר פרי הבטן הנה נחלת יי בנים על דרך שנאמר (השבטים ויציבהו לשבטיםו ויתנהו בנחלתוויתן לו נחלתוכדי לעמוד על משמעות הביטוי ליעקב והן לאלוהים

הוא ברית עם האל שבח אבות עולםנושא מרכזי ב יש להתחשב במגמה הכללית של הפרק בזיקתם זה לזה )כדנ כדמה כאמד( הקיםרית הוא אחד הפעלים המאפיינים את הב מדור לדורותשרשרת הבריתות המועבר

בשורות המתארות את יעקב מופיעים כמה פעלים ) כבמד(שמתייחס אף להולדת הבן הממשיך את השרשרת ברית כל ראשון בנוסף לכך נאמר על יעקב ויציבהו לשבטים ויכוננהו בברכה הקים בן נם הקמהישעני שירשותבריתות הראשונהיצג ולמגלם של כל יכלומר יעקב נהיה למ יות בריתעשהו להצ סגל מפרש מ נתנו

ווקכמו פס ין גם בפסוקים הסמוכיםייש ענ ח מטהוסגל מפנה לישעי הקמת הבריתןהקמה והצבה של יעקב ה המדבר על הקמת השבטים

ך לי עבד להקים את שבטי יעקב ונצורי ויאמר נקל מהיות) ו (ויאמר לי עבדי אתה ישראל אשר בך אתפאר) ג( בעת רצון עניתיך וביום ישועה ייכה אמר ) ח (ישראל להשיב ונתתיך לאור גוים להיות ישועתי עד קצה הארץ עזרתיך ואצרך ואתנך לברית עם להקים ארץ להנחיל נחלות שממות

כוח הןברית הזאת המהות הזאת וה ן האלואת הברית בינו ובי עליונה של ישראלהמהות העבד יי מגלה ומגלם את ממוןיהו ושוהוא מקים ומציב וגואל נחלות מידי ת קוסמי שעליו עומדים שמים וארץ

שבתיאור ראשו יצבמנחות המילים המזכירים את וברכה נחה על ראש ישראל ויציבהו לשבטיםהביטויים מצבות של הדעתנו למצבה של יעקב בבית אל ולשתים עשרה עלינו אפוא לתת את התגלות הראשונה בבית אלה מגיע השמימה נבנית משתים עשרה הסולם של יעקב שראשהמצבהה ןמסורת האגדית שמקשרת ביניהל ושבטיםה

חנוך ונח היסטוריה סקראלית) שלב מסוים של(כסיום של שבח אבות עולםיעקב והשבטים נתפסים ב אבניםשל תכלית ) אם כי לא סופי( ואילו יעקב והשבטים הם מימוש חינת התחלה והבטחה לעתידאברהם ויצחק הם בב

- פרהה שלצורה קיצונית של טלאולוגיה היא תפיס תגישה הטלאולוגיבלכן בתיאור יעקב ניתן להבחין ההיסטוריה

237

אופיטי ינהתרגום הר מנוסח המסורה לפי הסבר שנתנו לו מושפע באופן ברו59הנה כאן לשונו של בן סירא

העובדה שבחיבור אחד משתקפים הן נוסח 60לשבטיםמתפרש כאן כ למספר בני ישראל והמקוטעאלא יד אינו מקורישפסוק יזהיא אפשרות אחת ח דורשת ביאור לבריםהשבעים והן נוסח המסורה של דב

גבי כמה ל שהפסוק איננו משתלב בהקשר צ סגלהערתו של מאת ו לעיל כבר ציטטנ הוסף על ידי המתרגם 61פסוקים נוספים הועלתה השערה שהמתרגם הוסיף אותם מתוך מגמה להדגיש את ההיבט הלאומי של החכמה

האפשרות האחרת היא שהפסוק הנדון 62חכמה לתורת משהההמזהה בין כגא פסוק כדידוגמא ידועה ביותר ה ןבדומה לתרגום יונתן ב ןי הגרסאות ושילב ביניהת במקרה זה צריך להניח שבן סירא היה מודע לשהוא מקוריזיקה בבר ומד בני ישראל לפי דעה זו אינו מסתכם בשוויון מספרילמובן מאליו שהקשר בין בני אל עוזיאל

מערכות האלוהזהות בין שתי במהותית או אף בני את מקומם של 63כ-יטט בנוסח השבעים נמצא בדברים ד-חברים לבמפרשים מציינים שרעיון מקביל לד

הירח והכוכבים תופסים כאן השמש אל

ופן תשא עיניך השמימה וראית את השמש ואת הירח ואת הכוכבים כל צבא השמים ונדחת והשתחוית להם ועבדתם ) יט( ויוצא אתכם מכור הברזל ממצרים להיות לו לעם יח יואתכם לק) כ( אלהיך אתם לכל העמים תחת כל השמיםי יחלקאשר כיום הזהנחלה

זיקה כזאת אכן 64צבא השמיםן הנהגת האומות יש זיקה או אף זיהוי בין בני אלוהים ובין כוכביםייוצא שבעני )יג ידעיהו ישהשוו זאיוב לח (ברן יחד כוכבי בקר ויריעו כל בני אלהים ובמקרא65מופיעה באוגריתיזהה את טבעי הוא שמי שסבור שגבולות העמים הוצבו הן למספר השבטים והן למספר בני אללאור זיהוי זה

ב גבולות מקבלת משמעות קוסמולוגית יותר מאשר הצבת ילפי פירוש זה ב מזלותאותם בני אל עם יימצאהו בארץ מדבר יאה גם בתיאור בחירת ישראל מופיעים מוטיבים השייכים לראשית הבר66אתנוגרפית

לאור ורוח אלהים מרחפת ndash כנשר יעיר קנו על גוזליו ירחף והארץ היתה תהו ובהו ndash ובתהו ילל ישמן )תהילים עד( גבולות הארץביטוי ל גבולות עמיםין להשוות את הביטוי יזה יש ענ

ואלהים מלכי מקדם פעל ישועות בקרב הארץ) יב( רת בעזך ים שברת ראשי תנינים על המיםאתה פור) יג( אתה רצצת ראשי לויתן תתננו מאכל לעם לציים) יד( אתה בקעת מעין ונחל אתה הובשת נהרות איתן) טו( לך יום אף לך לילה אתה הכינות מאור ושמש) טז(אתה הצבת כל גבולות ארץ קיץ וחרף אתה יצרתם) יז(

67

בצורה לשכון בגוף אדםיעקב הוא ישות קדמונית שירדה תפילת יוסף באלדוגמ כפי שראינו אותהאקסיסטנציה

האלהתפיסות הלפי )בראשית רבה א ד (מחשבתן של ישראל קדמה לכל דברמתונה יותר אומר המדרש לפני שעם ישראל בא לעולםעודשבטים היו נחלת יי הישראל

פסוק הבא הגם ם נתן לו את השבטים שהם חלקו וחבל נחלתו של יי מימות עולndash ויתן לו נחלתולאור זה ניתן להבין שנים עשר שבטים שהיו קיימים בצורה זו או אחרת אותו רעיוןאת מביע רעש-לחלק שנים ויציבהו לשבטים

וכך מפרש את דברי בן סירא בעל ניתנו ליעקב במסגרת הקמת הבריתבמחשבה או בעולם העליון משחר הימיםאזכיר סדר העבודה יוסי בן יוסי( כשוטרי רקיע ר שבטעש-שנים ברכות הוריו ירש תאוות הפיוט הקדמון

מוגהים ומבוארים עם מבוא וחילופי נוסחאות בידי אהרן מירסקי יוצאים לאור סדוריםפיוטי יוסי בן יוסי גבורות )206-122 עמ אתשנ מוסד ביאליק ירושלים

ויעקב האזינו גבולות העמים בndashשונה ) ההצבה(לה ואילו אובייקט הפעו זיקה לשוניתביש להדגיש שכאן מודבר 59 בבן סירא

)יאבן סירא מה (אל]שבטי ישר[למספר כל אבן יקרה לזכרון בכתב חרות השוו בתיאור אבני החושן 60 181 עמ נחלת ה זו גם מסקנתו של שמואל ליונשטם 61 Hayward Interpretations of the Name Israel p 93ff Bruce Vawter Prov 822 Wisdom and ורא 62

Creation JBL 99 2 (1980) p 206 Benjamin G Wright No Small Difference Sirachs Relationship to its Hebrew Parent Texts (SBL Suppl Series 26) Atlanta CA 1989

63 Walther Eichrodt Theology of the Old Testament Volume II Translated by J A Baker Philadelphia 1967 p 196 Heiser Michael S lsquoDeuteronomy 328 and the sons of Godrsquo

Bibliotheca Sacra 629 (2001) pp 52-74 88 עמ )25הערה 9 עמצוין לעיל( אמונות המקרא קנוהל From the Stone Age to Christianity (Baltimore Johns Hopkins דעתו המוקדמת של ויליאם אולברייט ורא 64

p 226 וורא W F Albright lsquoSome Remarks on the Song of Moses in Deuteronomy XXXIIrsquo Vetus Testamentum 9 4 (1959) p 343

ואילך17 עמ )44הערה 133 עמצוין ב (האמונה במלאכים אלכסנדר רופא ורא 65צחון במאבק ילאחר נשבאים יש לומר באופן כללי שחלוקת נחלות שייכת באופן מהותי למעשה בריאה או המלכה 66

אנומה אליש לוח ו לדוגמאורא מחייתופעולתותחום ממשלתואת במסגרת הזאת האל קובע לכל נברא קמאי deus otiosusלא נראה שמדובר על חלוקת ירושה על ידי האל הפורש 884תיאוגוניה הסיודוס 39-46

בשורות הבאות של לדוגמא נים וחלוקת העמים מופיעחלוקת הזמובין הקשר בין חלוקה קוסמולוגית של הארץ 67 ( 1Q 33 X 12mdash 16 ) מגילת מלחמת בני אור בבני חושך

238

יש מקבילות ברורות בספרות הקות ביותר של המורשת המיתית במקראשהוא אחת הדוגמאות המוב לקטע זהשים שנה משמש חומר עיקרי להשוואה בין ושלומפורסם ביותר שכבר יותר ממאה ההטקסט מזרח הקדוםה

המוטיבים ד אח68סיפור הבריאה הבבלי מיתולוגיה של המזרח הקדום הוא כמובן אנומה אלישההמקרא ובין שמתרחש לפני בריאת דאי מאבק האל עם המפלצתוד הוא בוומה אליש ובין מזמור עהמשותפים בין אנ

זמני את ים הוא בריאת המאורות שקובעםהראשון מביניה צחוןיאך ענייננו כאן במעשי האל לאחר הנ העולםיץ קשר בין הצבת גבולות הארץ ובין יצירת קהמה ד נשאלת השאלהלמקרא מזמור ע ת השנהוהיום ועונשורות (לוח הרביעי הבסוף חמישי של אנומה אלישהנראה שנוכל לענות עליה כאשר נתבונן בלוח וחורף

הוא מבתר את גופתה ועושה את מתחיל את מעשי הבריאההוא אחרי הריגת תיאמת דמתואר כיצ) 146-135של ( אל התהום ndashפסו הוא מודד את א) ה השני עתיד לשמש למלאכת הארץיחצי(מכסה לשמים האחד ה יחצי ומכונן כנגדו בשמים את היכל האלים ndash שעליו עתיד להיווסד הארץ בן זוגה של תיאמת )קרקעיים-תתהמים ה

69בהמשך ישיר לתיאור זה נאמר בתחילת הלוח החמישי

מעמד) שמיםב(יצר 170

ליםו לאלים הגדהציב 2

71מזלות כבים בדמותםו כ

72

בולותהגביל ג הודיע שנה 373

עשר הירחים שלשה כוכבים לאחד-הציב לשנים 4 ת ימי השנהוק את חקקר אשר חאח 5 )שמים(ת ונברו להודיע מערכ-כוכב מעמדיסד 6 גם אחד ndashלכל יחטאו לבל יתרפו 7 אנלל ואאה כונן אתו מעמד 8פתח דלתים 9

74 השתים) השמים(בצלעות

יןלשמאל ולימ חזק בריחים 10

1 uacute-ba-aacuteš-šim man-za-za an DINGIRDINGIR GALMEŠ

2 MULMEŠ tam-šil-su-n[u] lu-ma-ši uš-zi-iz

3 uacute-ad-di MUANNA mi-iṣ-ra-ta uacute-ma-aṣ-ṣer

4 12 ITUMEŠ MULMEŠ 3TAAgraveM uš-zi-iz

5 iš-tu UD-mi ša MUANNA uṣ-ṣ[i-r]u uacute-ṣu-ra-ti

6 uacute-šar-šid man-za-az dni-bi-ri ana ud-du-u rik-si-šuacute-un

7 a-na la e-piš an-ni la e-gu-u ma-na-ma

8 man-za-az den-lil u deacute-a uacute-kin it-ti-šu

9 ip-te-ma KAacuteGALMEŠ ina ṣi-li ki-lal-la-an

10 ši-ga-ru ud -dan-ni-na šu-me-la u im-na

ה מפלגי חוקי ו ארץ בורא ה עבים ] וד[כב אוצרות קדושים ממשלת ו רוחות משא ו 12 מותותה מבקע ו נהרות מקוי ו ימים חוג ה ] ים[פר עם ה צאצאי כול ו ערבה ארץ ו מדבר ל 13 משפחות מושב עמים מפרד ו לשון בלת עו ][ ולת ו אדם ניתתב כנף בני ו חיה מעשי 14 קצי ו שנים תקופות ו קודש מועדי ] [ארצות נחלת ו 15

ד מזכיר את בריאת הארץ במזמור עשתוך שימוש בלשון אוגרפית של הארץיג-בתחילת הקטע מתוארת חלוקה פיסית ndashלאחר מכן )כה יאשיתבר כי בימיו נפלגה הארץ ndash ארץ וחוקי מפלגיה( י אשיתואת התפלגות בני נח בבר

רוב הביטויים שאובים מבראשית י(ח י ובדברים לבאשיתתוך שימוש שוב בבר ל הלשונותיחלוקת העמים ובל ) האזינו נחלה שאינו מופיע שם ובא מלהוציא לשון

בטים ילה ספר בראשיתלבמיוחד ו ספרות עצומה מוקדשת לאנומה אליש ולהשוואה בין יצירה זו ובין המקרא 68 S Langdon The Babylonian Epic of Creation Restored from the recently ורלבנטיים לדיוננו כאן ראה

recovered Tablets of Aššur Transcription Translation and Commentary Oxford 1923 שמכיל Wayne Horowitz Mesopotamian Cosmic Geography פירוש מפורט להתחלתו של הלוח החמישי

(Mesopotamian Civilizations 8) Eisenbrauns Winona Lake Ind 1998 p 114ff Benno Landsberger James V Kinnier Wilson The Fifth Tablet of Enuma Eliš JNESתעתיק לפי 69

203 (1961) pp 154-179 )170 עמndashפירוש 157 ndashתרגום האנגלי ב 156 בא בעמותעתיק של הקטע המ W G Lambert Simon B Parker Enuma eliš Theלפי טקסט של( גם תעתיק של וואן הורוביץ ורא ואילך

Babylonian Epic of Creation the Cuneiform Text Oxford 1966 (וכן התרגום האנגלי בספרה Mesopotamian Cosmic Geography p114ff אך עדיין נפוצה של כל הטקסט עם תרגום מהדורה ישנה

Leonard W King The Seven Tablets of Creation The Babylonian and Assyrian LegendsאנגליConcerning the Creation of the World and of Mankind London 1902 לאחרונה יצאה מהדורה

Philippe Talon The Standard Babylonian Creation Myth ום צרפתיג עם תעתיק ותראקלקטית חדשהEnūma Eliš Helsinki 2005 כמו ונותתרגומים שונים לאנגלית מופיעים באנתולוגיות שANET התרגום העברי

זתל אביב תשנ עם עובד אנתולוגיה משירת המזרח הקדום בימים הרחוקים ההם שפרה ויעקב קליין על פי שndashעלילת הבריאה (נפלד יבזמן כתיבת חלק זה של העבודה נעלמה מעיני מהדורת מצוינת של משה וי[ ואילך 33 עמ

שמכילה הן את )גירושלים תשל החוג למקרא האוניברסיטה העבריתערות תרגום והאנומה אליש הבבליתמוזר הוא ששפרה וקליין לא הזכירו מקבילות המקראיותה השמות דגש על הערותהתעתיק הן את התרגום והן את

] מהדורה זוו שורש משתקף גם במילה אות 172-170 עמ וילסון- דיונם של לנדסברגר וקנטורא mazzāzu manzāzuאכדית 70

וגם )הכג בכים מל המקטרים לבעל לשמש ולירח ולמזלות ולכל צבא השמים תהנזכרת במקרא פעם אח( מזלשבא מאותו שורש מופיע כמה פעמים בקטע )izuzzu (ušzizפועל ה) לבאיוב לח התציא מזרות בעתו( מזרותב

ולפרקים עמדה שפירושה מעמד אותו שורש משתקף גם במילה מזוזהלפי דעה רווחת הציבשלנו ומתורגם כהוצאת גילגוליהן של הצהרות אמונה עשרת הדיברות וקריאת שמע משה ויינפלד (חלל הדלת היא מתפרשת גםיח כמו כן דלתות ובר של הקטע10-9דלתות ובריח מוזכרים בשורות ) 143 עמ אתל אביב תשס הקיבוץ המאוחד

הקבלה בין בני אל ובין הכוכביםהן י שכבר צוטט לעיל לעני)י-ולח(מוזכרים כאמצעי לחסימת הים בקטע מאיוב על מה אדניה הטבעו או מי ירה אבן פנתה

239

ה מערכות של שלושהים עשרתש אל רום השמים קף והולך אל המרכזיההתיאור מלאכת השמים מתחיל מן

כוכבים האלה קשור לקו ה תפקידם של 76נהיה עם הזמן לגלגל המזלותש צורה קדומה של מה ן ה75כוכביםאת מסמנים ) הליאקלית(הם עצמם בעלייתם ובשקיעתם זריחתם של שמש וירחל לשקיעתם ו77אופקהוקרובים אליהם ביחס לכוכבים שנזכרים ( בהיותם קשורים לקצות השמים והארץ 78העונות השנאת דשים ווחה

מזלות מתקשרים ה מקום ששם קבועים שערי השמש פת השמים נפגשת עם הארץילמקום שבו כ )בהמשךאפשר צחון על תיאמתי הואיל וקביעת המזלות מתרחשת סמוך לנ79ב שערים או עמודים שבקצות העולםלי

ברן יחד כוכבי בקר ויריעו כל בני אלהים

ויסך בדלתים ים בגיחו מרחם יצא בשומי ענן לבשו וערפל חתלתו

אשים בריח ודלתיםואשבר עליו חקי ו Langdon pp 149-151 ורא )בתי זודיאק (בתיםמעמדים האלה נקראים גם ה

לעילורא ušziz אכדית 71והראני והשוו גם קטע מן הגניזה שבו רבי ישמעאל מספר על ידע אסטרולוגי שמסר לו מטטרון lumāšuאכדית 72

]ן)[ם(עשר מזלות וגם מלושיה-והראני שנים תורה אותיות של לבנוהאת כולם באצבעות ידיו כאב שהוא מור)Geniza-Fragmente zur Hekhalot-Literatur 12 (T-S K 2195L) 2b l13-14 p137 (י גרינפלד לפי ח

ומקורה אכדית ) malwšēכמו סורית ומנדעית (ומיכאל סוקולוף המילה מלושיהן מציינת כאן את סימני הזודיאק lumāšu ראו Jonas C Greenfield MSokoloff Astrological and Related Omen Texts in Jewish

Palestinian Aramaic JNES 483 (1989) p 211 בהוראה זו מלוש המילה קיסטר מנחםכפי שהראה עמ )אתשס(ב -א לשוננו סג שלוש מילים מצפוני מגילות מדבר יהודה ראו )4Q439(מופיעה כבר בקומראן

36-35 73 miṣrata uacute(m)aṣṣer השוו גבולndashמלשון מצר צייר מצריםצרנוכל לתרגם רש האכדיואם נבקש לשקף את הש

לצייר (eṣēru uṣṣuru הפועל אשר גבולות יכונן šaacute eṣ-ra-ta uacute-kin-nu שורה א לוח ז תואר מרדוך כאןאת הלפועל זה ולשמות העצם GIŠ]UR שומרית uszligurtu אכדית ndashחס בראש וראשונה לצורות מאגיות י מתי)לצור צורה

5שורה השוו כאן(וחקיקת חוקים קביעת תבנית של תכנון ושירטוטמופשטת יותר האלה ישנה משמעות נוספתבהיכל רה וקליין תרגמו ששפ ina ki-iszlig-szligi NAMMEŠ (šimāti) a-ma-an GIŠ]URMEŠ 79 וכן לוח א )במעון החוקות הגורלות

The notion of orderly patterns in the planetary heavens is extremely ancient in Babylonian astronomy it is in fact the basis of Babylonian astrology In Mesopotamia we have a term which appears in Sumerian as GIŠ-]UR and in Accadian as uszligurtu both of which mean outline plan configuration plan of a building immutable destiny The beginnings of astrology undoubtedly came through the Sumerian concept of GIŠ-]UR where plans and configurations in the heavens were considered to be the prototypes of what is found on earth (William F Albright Neglected Factors in the Greek Intellectual Revolution Proceedings of the American Philosophical Society 1163 (1972) p 235)

וורא Menahem Kister Commentary to 4Q298 pp240-241 והשו גבולין הוראה דומה במילה ילענ( להקיף במעגל המאגי ndasheszligēru uszligszliguruבנוסף יש לציין עוד הוראה מיוחדת בפועל ) 134הערה 151 עמ לעיל

Erica Reiner Astral Magic in Babylonia Philadelphia ורא מעגל מאגי ndash uszligurtu ו GIŠ]URובהתאם American Philosophical Society 1995 p 58 CAD s v gišEacuteur Herbert H Paper lsquoNotice of a

Posthumous Manuscript of Ernst Herzfeldrsquo JAOS 761 (1956) p 33 ש גם עם מילה אותו פועל משמ 83הערה 240 עמ להלןו ורא137-138 עמ CAD XXI ורא zissurucirc ndashאחרת למעגל מאגי

hellipThe Babylonian Epic of Creation p152 n3 The word miszligrata in this passage לנגדון השוו גם design sign of the zodiac and certainly identical in meaning with uszligurtu sign of the zodiac Sum

gišHAR לפי זה יש קשר בין 2הערה 154 עמ עודווראmiszligratu uszligurtu יווני המונח ה וביןσημεῖον סימן זודיאק

שומרית (בר בשערים וין מדיענהלפי ה כדי להתקרב לביטוי המקראימתרגמים נקטו לשון זהנראה ש 74KAacuteGALMEŠ אכדיתabullāti (במערבוndash וכנגדם ומסתבר שהיו כמה שערים במזרחו של עולם

B L van der Waerden Babylonian Astronomy II The ורא או שלוש מערכות של שנים עשר כוכבים 75Thirty-Six Stars JNES 81 (1949) pp 6-26 Johannes Koch Neue Untersuchungen zur

Topographie des babylonischen Fixsternhimmels Wiesbaden O Harrassowitz 1989 ב חלקים שווים מופיע לראשונה בתחילת המאה גלגל המזלות כרצועה שמסביב לקו המילקה המחולקת לי 76

Asger Hartvig Aaboe Abraham Joseph ורא אה התגבש במהלך המאה השישיתס וכנרהחמישית לפנהSachs Two Lunar Texts of the Achaemenid Period from Babylon Centaurus 14 (1969) pp 1-22

Mesopotamian Cosmic Geography p 234ff ורא 77 136 עמ כרך א OTP 21 חנוך הסלאבי פרק ג תברייתא דמזלו מעשים וימים הסיודוס לדוגמאורא 78 Wayne Horowitz Mesopotamian Cosmic ראו הארץ מצטיירת כדיסק שטוח לפי תמונת העולם הבבלית 79

Geography pp 331ff

240

גבול האבני את יש להזכיר כאן 80ה בין השאר את מעשה גידור הקוסמוס מפני כוחות הכאוסלראות בהציב לשון 81 חקקו את צורותיהם של אלים ושל מזלותןשהיו בצורת מצבות שעליה kudurru ותמסופוטמיה

על הגבול רומז למצבה העומדת) כהמשלי טו יז עחיליםתה יט יטהוישעי ח לבריםדב(במקרא גבול אתה הצבת כל גבולות ארץ קיץ וחרף אתה יצרתם לאור כל האמור אפשר להבין את המשפט 82ושומרת עליושתוחמים את גבולות ) שנקראו באנומה אליש צלמים של האלים הגדולים(ב מזלות האל הציב י באופן כזה

גבולות הארץ הם בר שהוצע כאןהסהלפי קובעים את חוקיה ומועדיה ובין השאר את עונות השנה הארץגבול שמת בל יעברון בל כמו שנאמר המגנים עליה מפני כוחות תוהו יםבראש ובראשונה הגבולות החיצוני

אשר שמתי חול גבול לים חק עולם ולא יעברנהו ויתגעשו ולא יוכלו )ט קדיליםתה (ישבון לכסות הארץ יחד 84)כזשלי חמ ( על פני תהום83בהכינו שמים שם אני בחוקו חוג )כב המיהויר (והמו גליו ולא יעברנהו

של הזאת מתבססת על סטרוקטורההחלוקה מן הגבולות האלה נגזרת גם חלוקה פנימית של הארץ אתעם זמחד וציוני ) טבור העולם(פקי הם נקודת המרכז ושמאפיינים חשובים שלו בממד הא המרחב הסקראלי

במקרה הפשוט ביותר (בהתאם לכך שטח הארץ מתחלק לסקטורים קצות העולם מאידךתרוחוכיווניםהגבולב ארצות וכן חלוקות מפורטות ומורכבות באופן כזה מופיעה חלוקה לי85הנפגשים במרכז) רבעיםהלארבע 86דאי עתיקה יותרובמקורות יהודיים חלוקה תריסרית נזכרת במפורש במדרשים מאוחרים אך היא בו יותר

ביה יי צור עולמים מלמד87

ששתים עשרה ארצות ברא הקדוש ברוך הוא כנגד שנים עשר שבטים וארץ ישראל וירושלים ועיין סדר שסו עמ בתי מדרשות א א דבראשית רבאסידור רב (באמצעיהם שנאמר יצב גבולות עמים למספר בני ישראל

)838 סינופסיס כג עמ שם אות ו רבה דבראשית

ולם כולו ובין המים ובין הרקיע שם תלויים ועומדים גלגל חמה ולבנה וכוכבים ומזלות ומאירים לכל הע והשו 80

יש לשים לב לעובדה שגלגל חמה ולבנה וכוכבים )187-182 אנזי שכטר ג מעשה בראשית (ומושלים על תהום לטים על התהוםוומזלות עומדים בין המים שמקיפים את הארץ ובין הרקיע והם ש

אבי רא אלא במקומות מקודשים מצבות הללו לא עמדו בפועל בגבולות השדותהנראה שעל פי רוב 81 Divine Service and Its Rewards Ideology and Poetics in the Hinke Kudurru (Beer-Shevaהורביץ

Studies by the Department of Bible and Ancient Near East vol 10) Beer-Sheva 1997 pp 1-8 אך ידי כוח דמויות האלים והמזלות החקוקים עליהןעל בין השאר גם לפי דבריו תפקידן היה לשמור על גבולי הנחלה

Katryn E Slanski Classification Historiography and Monumental Authority The עודוראBabylonian Entitlement narucircs (kudurrus) Journal of Cuneiform Studies 52 (2000) pp 95-114 idem The Babylonian Entitlement Narucircs (Kudurrus) A Study in Their Form and Function

Boston American Schools of Oriental Research 2003 יצגת את האל המגן על ימצבה מ) 1 זו את זוותאיתפקיד המצבה יכול להתפרש בדרכים רבות שלא בהכרח מוצ 82

וממילא גם הגבול שהיא עומדת מצבה) 3) טראליתמאגיה אס(עליונים הכוחות ההיא מושכת למטה את ) 2נחלה ה כריתת הברית וכדומה מצבה מזכירה לפני האל את אקט הנתינה וחלוקה) 4 נתונים להשגחה מיוחדת של האל עליו

שמים עצמם או עצמים השמים או המשמשים גרמי ש על דרך ndashמצבה משמשת כעד ) 5שמבסס את חוקיות הנחלה הזה ועדה המצבה אם אני לא אעבר אליך את הגל הזה ואם אתה לא תעבר אלי את הגל הזה עד הגל יציבים אחרים

)נב להאשיתבר (ואת המצבה הזאת לרעה חוק ובין חקקeszligēru uszligurtuעל התאמה בין eszligēru הקיף במעגל מאגיהוראה ה על 73הערה 239 עמ לעילורא 83

Morris Jastrow Nebopolassar and the Temple to the Sun-God atו השונות ראןחוקה על הוראותיהSippar The American Journal of Semitic Languages and Literatures 152 (1899) pp 80-81 Sol Cohen Victor Avigdor Hurowitz lsquoawh lbh ~ym[h twqxrsquo (Jer 103) in light of Akkadian lsquoparsursquo and

lsquozaqiqursquo referring to cult statues JQR 893-4 (1999) pp 277-290 משפט הזה בהקשרואת הין לראות ימענ 84

באמצו ) כח( על פני תהוםבהכינו שמים שם אני בחוקו חוג ) כז( עד לא עשה ארץ וחוצות וראש עפרות תבל) כו( שחקים ממעל בעזוז עינות תהום

כז מדובר וק לפי זה מסתבר שבפס על רום השמים ומעמקי תהוםndash כח וקבפס כו מדובר על מלאכת הארץוקבפס על רצועה תחתונה של השמים וקו מקיף ומגן על הארץ

85 Francesca Rochberg-Halton lsquoNew Evidence for the History of Astrologyrsquo JNES 43 (1984) p127 Franz Cumont La plus ancienne geacuteographie astrologique Klio 9 1909 pp 263-273 Stefan ורא 86

Weinstock The Geographical Catalogue in Acts II 9-11 The Journal of Roman Studies 381-2 (1948) pp 43-46 James M Scott Geography in Early Judaism and Christianity The Book of

Jubilees (Society for New Testament Studies Monograph Series 113) Cambridge 2002 פסוק הובין השבטים על סמך יהתכן שהוא מתבסס על הקשר בין שם יי טיבו של הלימוד הזה לא ברור כל צרכו 87

ב כרמז לי ב הנדרשת נוטריקון י ביההיא שהמילה שנראית עיקר אפשרות אחרת) ד קכדיליםתה ( יהשבטיאלא שמעתיקים בקלות הינכתבת במקורות מוקדמים על פי רוב כ האות הו ב שמות האלאו י האותיות שמופיע לפני הקטע שה בראשיתמעהנה הטקסט של הנדרשת כשם אלוהי י הי האפים אותה לימחל ו ורא833 ו430סינופסיס השס עמ א הטקסט בבתי מדרשותורא(הוא השתבש הרבה בהעתקות שונות הנדון Nicolas Sed lsquoUne cosmologie juive du haut moyen age la Berayta di Malsquoaseh Bereshitrsquo Revueעוד

des Etudes Juives 1241-2 (1964) p 28 י לונדון כOr 6577 ואציע כאן את מה )א20 עמ 736מרגליות שנראה לי לתקן בו

241

תריסרי חוזר הדגם שהמסתבר ב ארצות נקשרת כאן למעמד מרכזי של ארץ ישראל וירושליםקת העולם ליחלומקובלת של הבהתאם לתפיסה ב שערים של ירושלים ושל המקדשבי על עצמו בחלוקת הארץ לשבטים

ל קווים ת את כל החלוקות הללו כמבוססות עו אפשר לראמעגלי הקדושה הערוכים סביב המרכז הסקראלי 88 מן המרכז עד קצות העולםיםרדיאליים הנמשכ

במבנה של באותיותיהם וצירופיהם בשמותיו ברובד האלוהיתבסופו של דבר חלוקה תריסרונית מושרש 89המרכבה או אף בדמות אנתרופומורפית של האל עצמו

ות היום ושתים עשרה שעות הלילה וכמה הן אותיות שבהן נתחתמו שמים וארץ שתים עשרה הן כנגד שתים עשרה שעושנים עשר חדשי שנה ושנים עשר מזלות ושנים עשר שבטים ושתים עשרה ארצות וכולן על שמותם של שבטים שנאמר

אהיה אשר אהיה ) שמות ג יד(יצב גבולות עמים למספר בני ישראל ואלו הן שתים עשרה אותיות שנאמר ) דברים לב ח( ) אות ה ו-אותיות רבי עקיבא נוסח א ( אהיה הרי שתים עשרה אותיות אהיה שלחני עליכם שלש פעמים

94 וכן הלאה360 14493 7292 3691 2490הדגם התריסרוני יכול להוות בסיס גם לחלוקות מפורטות יותר של לכן היו ו 95םימתחלף במסורות רבות בשבעים ושתי) שליחים זקנים מלאכים לשונות אומות(המספר שבעים

ה את השמים ואת הארץ שנאמר אלה תולדות השמים והארץ א בראשית מהו בראשית באות אחת ברא הקבד

ה בטבעת ב וחתמז והעהי ברא שמים וארץ העה בראם באות ה]יבה) [אבה(בהבראם אל תקרי בהבראם אלא אין כל ] יהם אהבחות[ )בחותמיה(שאלו לא חתמה ] יהם אהבחות[ )בחותמיה(אהיה אשר אהיה ומפני מה חתמה

באותיות) [באותיותיה( מפני שלהבת אש וכל מי שהוא בא לדרוש ] יה באותיות) [באותיותיה(בריה יכולה לדרוש בראשית ברא לפיכך נאמוחתמן בחותמו ] יה תיותאו) [אותיותיה( היה מתמלא כל העולם כולו אש לפיכך סתם ]יה

O1531 833 השלמה אפשרית לפי סינופסיס ndashאלהים ידועההדרשה הדרשה שמופיעה בקטע ובין היש להבדיל בין ד מה טעמא ואחד ביויוחנן בשתי אותיות נבראו שתי עולמות העולם הזה והעולם הבא אחד בה רבי אבהו בשם ר

ד אלא מן מה דכתיב אלה תולדות א ואי זה מהם נברא ביוצור עולמים ואין אנו יודעין אי זה נברא בה יכי ביה יא י ב הירושלמי חגיגה פ(א והעולם הבא נברא ביוד א בראם הוי העולם הזה נברא בהוהארץ בהבראם בה השמי

)י -בראשית רבה יב ב בבלי מנחות ט עוהשוו עז טור ג בעי ברא באות הואילו לפי הקטע שלנו האהעולם הזה נברא ב) רק(ירושלמי ובראשית רבה מוכיחים ש יבבל

ה האלה מסוכנות ביותראותיות י ימוחלפת בשמה ה ה אותהדבר זה יוצא מכך ש בז והעהשמים וארץ העה הפסוק ndashרומזת למקורה של התפיסה תשלהבמילה ה יה מפני שלהבת אש אין כל בריה יכולה לדרוש באותיות

) 69הערה 114 עמבסוף לעילוראו ו חיריםשיר הש( רשפיה רשפי אש שלהבתיה המקראי Wayne Horowitz Mesopotamian Cosmic Geography p156בבלית שמובאת אצל השמים ההשוו מפת 88

42-20 עמ שםוקונצנטריים במפת העולם הבבלית ראהעיגולים הין יולענאלא מלמד ששנים עשר המאי שנים עשר שבטי י אלוהית- פניםהב שבטים מהווים סטרוקטורבספר הבהיר י 89

111 107 83-76 70 67 64-63 סעיפים שםוורא) 169 עמ מהדורת אברמס 82סעיף (הלהקבשבטים Joseph M A Baumgarten The Duodecimal Courts of Qumran Revelation and the Sanhedrin ורא 90

JBL 951 (1976) pp 59-78 אותיות של הסיבה נוספת לחשיבות המספר בעולם ההלניסטי קשורה בהיותו מספר 281-280 עמ )63הערה 85 עמ צוין לעיל( Gedaliahu Stroumsa Form(s) of God ורא היווניתאלפביה

שם17 והערה 85 עמ )ותשס( 59-57דעת פורפוריתה של הלנה מטרויה וקידוש השם יהודה ליבסצגים הם יאם אמנם מי להתבאר בדרך זהיםשיעקב ראה על שתים עשרה מדרגות הסולם יכול פנים העשרים וארבע

רחל ) 7הערה 6 עמ צוין לעיל (מקדש ומרכבהבספרה ) שם9 והערה 229 לעיל עמורא(את שרי האומות עמ (המחלקים את מרחב היקום לעשרים וארבעה חלקים מרחביים שנים עשר גבולי אלכסוןאליאור מדברת על

ואין קשר בין חלקים24אין במרחב היקום מופרך זהמשפטלן יא-לדעת מאיר בר אך לא מפרשת דבריה) 62אמנם ) 131-114 עמ )דתשס(מועד יד קורת בימאמר ב ( גבולי האלכסון שבספר יצירה לדבריה של הכותבת12

איני יודע כיצד תתקיים על )כפי שהיא מצטיירת בספר יצירה(אלכסון הממדית של גבולי -אם נחזיק בתפיסת תלתנקבל וים במישור שנפגשים בנקודה אחתואלכסון כקהלי גבואת אך אם נתאר חלקים24-ידם חלוקת המרחב ל

12 חלקים וכנגדם 12- רדיוסים שמחלקים את המישור ל12לחלופין אפשר לתאר חלקים24-חלוקת המישור לגולים י רדיוסים בתוך שני ע12או פת השמיםי באופן דומה את כות במרכז השמים ומחלקותקשתות שנפגש

נאמריבירושלמ אפשר להוסיף את השיקול הפרשנייאומטרגיהלשיקול קונצנטרייםר יוחנן לא גלו ישראל עד שנעשו עשרים וארבע כיתות של מינים מה טעמא בן אדם שולח אני אותך אל בני א

סנהדרין (אל גוי המורד אין כתיב כאן אלא אל גוים המורדים אשר מרדו בי ישראל אל גוים המורדים אשר מרדו בי )בנג ע

אלא כלומר הרבה והרבה כתות של לאו דווקאלדעת מפרשים אחדים המספר כיצד הגיעה הגמרא למספר זה משתדל להסביר את המספר כמכפלה של מספר השבטים שהם קרבן העדהלעומתם ) פני משה (מיני מינות

יש תקדים במקור תנאי לרעיון הכללי ךא הפירוש שהוא מציע נראה דחוק ם הנזכרים בפסוקיהגויששים יוסי הגלילי אומר הרי הוא אומר ששים המה מלכות ושמונים פילגשי אליעזר בנו של ר ר יצב גבולות עמים

יצב גבול עמים אין כתב א יצב גבולות עמיםד מ לאבותינו לא ירדו במצרים אלא בשבעים נפשושמונים הרי ק )ספרי האזינו ו( חלקים במספר בני ישראל ת ליטול בכאן אלא יצב גבולות עמים זכו אומו

פרשני דומהההיגיון האך ) אומות שכנגד שבעים נפש מבני ישראל140כאן מדובר על (אמנם המספרים שונים ד עמיםד כתות וכגיון יכול להוליד כיאותו ה לשון רבים בלתי צפויה רומזת להכפלת המספר

Wilhelm Gundel Dekane und Dekansternbilder Ein Beitrag zur Geschichteter Sternbilder derורא 91Kulturvoumllker (Zweite Auflage) Darmstadt Wissenschaftliche Buchgesellschaft 1969 שלום The

242

עומד שיקול לפחות בצורתה המקורית לשונותמסורת של שבעים אומותהרי ום שהניחו שאף מאחרבי אסטרולוגי

ישראליצב גבולות עמים למספר בני אלנקודות שהועלו תוך דיון בפסוק האפשר לסכם כאן את נו לתחילת ישוושה אתה הצבת כל גבולות ארץ קיץ וחרף אתה יצרתםפסוק המתוך לנו להמשךותשדרוש

עונות את גבול הארץ וגם את תריסרונית שקובעת הסטרוקטורב הסקנו שמדובר שי מאנומה אלישילוח החמהמצד שני ראינו שגם נוסח המסורה המדבר על מספר בני ישראל וגם נוסח השבעים שמדבר על מספר בני השנה

מסר של התאמה מספרית זו בקונטקסט המשמעות ואת העתה עלינו להסביר אל יכול לרמוז לאותו מספר מקראיה

הבריאה לפי המסופר שם דו מאת שזיקתו למקרא בולטחמישי של אנומה אלישהישנו עוד נושא אחד בלוח סד את יאך לסיומה היא מגיעה כאשר מרדוך מכריז בחגיגיות על כוונתו לי מתחילה מקביעת גבולות הארץ

כותרת ותכלית כל מעשי הבריאה שלוה גולת ו ז96המקדש המרכזי של בבל

רדך את פיהו וידברמפתח 117 ענה את האלים אבותיו דבר 118 המושב אשר כוננתם על האפסו 119 אשר בניתי אנכי מעליכם נכח האשרה 120 מקדש- חזקתי קרקע מקום-מתחת 121 מושב חמדתי) יהי(לו נא בית-אבנה 122 קדש בקרבו-איסד היכל 123 מלכותי אכין אועיד דבירי 124 כאשר תעלו מן האפסו אל המפחרת 125 להכיל קהלכם מלונכם) יהי(במקום ההוא לו 126 כאשר תרדו מן השמים אל המפחרת 127 להכיל קהלכם מלונכם) יהי(במקום ההוא לו 128 בתי האלים הגדולים אקרא שמו בבל 129 אנחנו כקרבה נבנה מקדש 130

97שישיהמימושה של הכרזה זו מהווה נושא מרכזי בלוח כי הלמו באתהאננ 131 שנה אחת לבנו לבניה 132

Tradition of the Thirty-six Hidden Just Men The Messianic Idea in Judaism and other Essays on

Jewish Spirituality New York 1971 p 251ff 92 Nicolas Sed Les douze hebdomades le char de Sabaoth et les soixante-douze langues Novum

Testamentum 212 (1979) pp 156-184 Gedaliahu Stroumsa Form(s) of God p 280 William R Schoedel Scripture and the Seventy-Two Heavens of the First Apocalypse of James Novum

Testamentum 122 (1970) pp 118-129 מיכאל שניידר 144-138 עמ הבטים חדשים קבלה משה אידל James Scott Geography in Early Judaism 308-306 עמ )94הערה 21 עמ צוין לעיל (ספר יוסף ואסנת

and Christianity pp 19-20 51-55 75-79 102-104 204-208 Francesca Rochberg-Halton ורא חלקים12-שבו כל מזל מתחלק ל δωδεκατημόρια זודיאק-מיקרו 93

lsquoElements of the Babylonian Contribution to Hellenistic Astrologyrsquo JAOS 1081 (1988) pp 57-60 217 141 74 המספר זה ממלא תפקיד חשוב באפוקליפס

השוו 94אמר לה הקדוש ברוך הוא בתי שנים עשר מזלות בראתי ברקיע ועל כל מזל ומזל בראתי לו שלשים חיל ועל כל חיל

לשים לגיון ועל כל לגיון ולגיון בראתי לו שלשים רהטון ועל כל רהטון ורהטון בראתי לו שלשים וחיל בראתי לו שקרטון ועל כל קרטון וקרטון בראתי לו שלשים גסטרא ועל כל גסטרא וגסטרא תליתי בו שלש מאות וששים וחמשה

)בברכות לב ע(אלפי רבוא כוכבים כנגד ימות החמה וכולן לא בראתי אלא בשבילך B M Metzger lsquoSeventy or Seventy-two Disciplesrsquo NTS 5 (1958-59) pp 299-306 ראו לדוגמא 95

Odeberg 3 Enoch p 51 ולענייננו רלבנטי במיחודJames Scott Geography in Early Judaism and Christianity pp 19-20 בעים ושתים אותיות אשר כמוהם מספר תוכן השם ש מעניינים מאוד דברי סעדיה גאון

וכנגדם סכום גבולות עמים וכמניינם סנדרי ישראל עם משה ואהרן כל הכנוים וגם כמספרם משפחות שבטי ישראלעשרה רוחות השמים -שתיםג מדבר על שבמקום אחד רס ויש להעיר עוד )183שורה זוכר חסדי אבותתפילה (

האסכולה הפייטנית של רב סעדיה מנחם זולאי 1שורה ח ברכי אברת ואמצת כונפשי לי-רהיטי ברכי (והארץ )141-108 עמ דתשכ מדרש הרבנים באמריקה-מכון שוקן למחקר היהדות ליד בית ירושלים גאון

Victor Avigdor Hurowitz I Have Built You an Exalted House Temple Building in Light of ורא 96Mesopotamian and Northwest Semitic Writings JSOT Supplement Series 115 (Sheffield

Sheffield Academic 1992 pp93-96 את ואדם נוצר כדי להעמיס עליו המקדש הוא מקום מנוחתם של אלים גם בריאת האדם קשורה לכינון המקדש 97

אליםיתה מקדמת דנא מוטלת על הימלאכה שהה

243

בהגיע השנה השנית 133 רוממו את ראשו נכח האפסו-האסגלה 134 אפסו העליון- בנו את מגדל 135 ולו לאאה לאנלל כוננו מושב לאנו 136 ב לפניהם בהדרשישב י 137 שרההשקיפו קרניו אל יסודי הא 138 אחר אשר כלו מלאכת האסגלה 139 יסדו האננכי כלם את משכנם 140 נאספו כלםאפסובמאות אשר -אות האגגי אשר בשמים וששמ- שלש 141 הרם אשר בנו לו מושב- בזבולהאדון 142 לכרהאבותיו הושיב את האלים 143 הנה בבל בית מושבכם 144 דותה רווח רננו בה 145

סיפור של מגדל בבל בנוי על ה מגדל בבל וסולם יעקב מיתוס בבלי זה משתקף בשני סיפורים בספר בראשית

יא של ספר בראשית-בדומה למה שקרה למסורות אחרות הכלולות בפרקים י בבלשם ה אירונית של דרשהרכי ובוני המגדל הם בני אדם ולא אלים ואף המגדל נועד לא לצ המיתוס הבבלי מקבל כאן צביון אוהמריסטי

שמימה הוא המגיע בו משתקף בית האלים הבבלי שראשו ששני הסיפור ה ארצית-אלים אלא למטרה פוליטית- הוא דתי) הבבלילהיאסגבדומה ל(תפקידו של בית אל בניגוד למגדל בבל בבראשית יא חלום יעקב בבית אל

אינו ndash אמפיקטיוניה ישראליתndash שבטיםהאל כמרכז שמאחד את שנים עשר פקי של ביתוהממד הא פולחני) הא ולבפרקים ל(התגלויות נוספות אלא נפרש בהדרגה בשתי זיון הראשון בבית אלימתפרש מיד בח

אבנים שהפכו למצבה אחתה הים עשרתסיפור על שהבט הזה של בית אל על ידי יההאגדה מדגישה את האדם יפוצו על פני כל ה רצויה לפני אלוהים היא כוונתו שבני הייתהנראה שהסיבה העיקרית שבניית בבל לא

הוכשל על ידואנושותה שישמשו המרכז המלכד את יר והמגדלסיון למנוע זאת על ידי בניית העינה ארץההים לבני נח הוא להתפזר ואלהועיד התפקיד שהיםוזמתו של אלומה שנמנע מאנשי דור הפלגה ניתן ליעקב בי

המקרא מתאר את בני נח כנשלטים להתלכד סביב מרכז סקראליndashהועד לבני יעקב שהתפקיד על פני האדמה לקצוות וגבולות הארץ קףילה המרחיקים אותם מן המרכז ומושכים לפריפריה ם צנטריפוגלייעל ידי כוחות

ובין השאר בין אותם הגבולות ובין תריסרוניהדגם היש קשר מיוחד בין גבולות הארץ ובין כפי שראינו לעיל לתאר את המרכז כמקום אפשר בעצם גם המרכז קשור לאותו דגם תריסרוני יחד עם זאת מזלותהשנים עשר

כמה בבתמונה מפורטת יותר אפשר להבחין בו נפגשים ומתאחדים שנים עשר חלקים וגבולות של יקוםשצוגים שונים של דגם יוכן הלאה עד לי שערי המקדש שערי ירושלים נחלות השבטים םמעגלים קונצנטריי

תריסרוני בתוך חלקים פנימיים של המקדש ובבגדי כהונה בית ndash ומאידך סיון להקים אחדות בדור הפלגה מחדינ ובר אפוא על תגובה כפולה למיתוס של בבלמדקטע משירת האזינו שנדון לעיל את הנראה שגם ניסה להשיג אותו דורשמה את הים נותן ליעקב ושבו אל אל

במקום זיקה 98אליז הסקרכח מדבר על פירוד העמים וסילוקם מן המר לבריםדב אפשר להסביר ברוח זהלמספר לפי נוסח המסורה לכוחות אלוהיים המציבים את גבולות הארץndashלמרכז באה זיקה לכוחות פריפריה

פסוק ה תוך אחדות ולא תוך פירודצג את אותם כוחות יהפסוק אף רומז לכך שעם ישראל זכה לי בני ישראלכי חלק יי עמו יעקב אלא מהיותו נחלת יי יםהבא קובע שדבר זה בא לא מתוך זיקת עם ישראל למקום מסו

ndashהו ואלא בת פסוקים הבאים מתארים כיצד האל מצא את העם לא במרכז העולם המיושבה חבל נחלתוהאל הופך את העם במקום שהוא לפני שתוחם המרחב הסקראלי מצב הארץ בטרם בריאהאת מתאר המושג

הים ומזכיר את רוח אלה דימוי ndash 99מרחף על קנוה יי לנשר השירה מדמה את נמצא למרכז מוקף ושמור הו הוא אכן מעשה בריאהו כינון המרכז הסקראלי באמצע התהמרחפת על פני המים בראשית הכל

שבו נפגשים כמה מן המוטיבים שנדונו 100)קדושתא לפרשת החדש( מפיוט של יניי קטעברצוני להביא כאן גבולות העולם האומרים בראשית הבריאה מהללים ומקדשים את שם האל האלשהציב גבולות העולם לעיל

הא המקור של שאר קדושת ישראל דשים ומזלותוח שבטים ותרכות תריסרונית הם שלוש מעקדושה משולשקביעת ירחים ומזלות והיא קרובה ביותר לקדושת האל )ןי ישראל עסקינהרי בקידוש החודש ע(הקדושות ין כבודוילמנתריסרוני של השבטים נקבע הדגם ה ואילו נים קלנדריים ואסטרונומייםנועדה למניי

פרק ( כל זה מצביע על זיקה לרשימת העמים ndash עמים שאולי נרמז כאן 7072מספר ה וכן )ולא הפצה(לשון הפרדה 98

מה שתואם דווקא את פרק יא הפסוק מדבר על פעולה אקטיבית של האל מצד שני ולא לסיפור של מגדל בבל) י יאת פרק ולא

ולהבאתו ) נחלהקרוב ל (סגולהים מופיע כאן בזיקה לבחירת העם לדימוי כנפי נשרה ו-ד שמות יטהשוו 99 )הר סיני(למקום קדוש

מובא לפי המאגרים של מפעל המילון ההיסטורי ללשון A 1162 אוסף פירקוביץ השניי סנקט פטרבורג כ 100 העברית

244

לשמך יאמרולםגבולות עולם אשר הצבתה מעו באות מלא כל הארץ כבודוי צ יידוש קדוש קדושק עשר- מירחים שניםדושק רעש-ים ממזלות שנדושק ]עשר-שנים[ משבטים דושק

דוש קדוש קדושק קבע למניין לבנה סדר ירחיםדושק קבע למניין סדר מזלותדושק םעשר שבטי- קבע למניין כבודו שניםדושק

דוש קדוש קדושק מכרובדושק מאופןדושק מחיהדושק

כל יאמרו לעומת לימד לעניו מולד החודשקומוממ הורהו לעבר זה החודשקומוממ חודש על זה החודש מניין כל ה עשקומוממ ]בעם) [פעמ( ן יפקומוממ

נאמר101בפיוט של קליר לראש השנה

ואם יצאה גזרה דחוקה ארקהיושבי לחבל

ומבלקהבבוקה ומבוקה]אשר[הסתכל בתבנית

102 בכסא חקוקה

ובתיבה אשר תחתיו פקוקה ונפשות צורים בתוכה נקוקה

זקוקהךובעטרה אשר בראש שראל בכינוי מחוזקהובשם י

ובדמות שבטים היא מעוזקהשכן בחזקהובין כתיפיו

103

ענה ובהם אתחזקהבהם אש

כבודהסא יחקוקה בכהדמות יעקב ב עלהמ שלמליציו- נציגיובזמן שנגזרה גזרה המשורר תולה תקווה ב המוקף בדמות השבטים ששמו ישראלעל ראש האלשבכתר בנשמות הגנוזות תחתיו

עדותם של השבעים ושל קומראן מכריעה את שבאשר לנוסח המקורי של הטקסטלסיכום דיון זה אדגישבאוגרית ולשבעים שבעים בני אשרהל מספר בני אלוכנראה צודקים המפרשים המציעים לקשור הכף

על ידו תפרש נו ידוע לבן סירא היהלמספר בני ישראלראינו שהנוסח יחד עם זאת עמים בלוח העמיםתריסרוני הקובע את הדגם ללפי פירוש זה גבולות העמיםאת קשרנו כמתייחס לשנים עשר שבטי ישראל

נו שתפיסה י והראהצבענו על הזיקה בין גבולות הארץ ובין שנים עשר מזלות או כוחות עליונים גבולות היקום כפי שהוא הובן על ח לבריםלקבוע שנוסח המסורה לדבעל סמך זה אפשר מעין זו מצויה כבר באנומה אליש

גבולות תונה שהאל השתמש בה כדגם בזמן קביעי מדבר על שנים עשר שבטי ישראל כמערכה עלידי בן סיראם באופן שבטיהב שאף הם תופסים את יהנוספיםמקורות את עדותם של הףצרלמסקנה זו אפשר ל העמיםעתה אפשר לומר שלצד התפיסה הזאת ובזיקה ו ו לעיל בהרחבה בדמות עליונה ואף אלוהית של יעקבנדנ דומה

שבטיםהב תה קיימת תפיסה עתיקה שמייחסת מעמד דומה לייאליה הי

3369 קמברידגי גניזה י הנוסח מכשינוי 83 עמ מחזור לראש השנה דניאל גולדשמידט מלך במשפט יעמיד 101

ADD המאגרים של מפעל המילון ההיסטורי ללשון העבריתלפי חוקהי בכ 102 שכינה נחזקהי בכ 103

245

מן הגניזה תפילת יעקב ג

104סולם יעקבנביא עתה את הנוסח העברי של התפילה מ

~אבינו יעplusmn תplusmnלplusmnתפ

חנוך מתושלח נחplusmn דplusmnר] [plusmn ייי אלהים אד2

הצדיקים אל נאדר על כסא כבוד] [ ייי אלהי 3105

האוחז[ ] תיך ה plusmnאplusmn נ4106

האוחז בארבע פינותplusmn בחלומי107

המכין את השמים בהוד כבוד תפארתו העולם כולו בזרועו5

הפותח ממעל לשמים חלונים כשיש6108

םאלהי השמיplusmnובהם כ

והיכנתה בהם דרך לירח סתר בלילה שלא יחשב אלים]י[ והוא נ7

~ מפניך רא להם והולכים שלא יחשבו אליםplusmnוplusmnקplusmn עוד ולכוכבים8

שרפים רועדים שש כנפים בשתים מכסים ואינם נדממים9109

104 Magische Texte aus der Kairoer Geniza herausgegeben von Peter Schaumlfer und Shaul Shaked

Band II (Texte und Studien zum antiken Judentum 64) Tuumlbingen 1997 pp 31-32 50-51 352 המתגאה על אך השוה ) 110הערה 174 עמ(לא תועד כלל -נאדר עלושהצירוף לייכט כותב שביטוי זה קשה 105

אדיר על )נהדרבנוסחאות אחרות ברכת יוצר אור לשבת אל אדון (ונאדר בכבוד על המרכבה חיות הקדש 589 569 555 548 סינופסיס מעשה מרכבה (אדיר על רזי מעלה ומטה אדיר על המרכבה המרכבהכל מופיעות רוב הדוגמאות )קליר (ונאדרתה על כל רוממו סובל עליונים קדוש הוא נאדר במרכבות מעונים )595

האוחז בארבע פינות העולם מה שנאמר בתפילת יעקב אצל קליר לביןסובל עליוניםבין השוו גם בהקשר הקדושה )בנוסח הסלאבי( נושא עולם כולו מתחת לזרעו ובזרועו

אוחז אחזה וכוו חזיתיndash חזהכאן צריך להופיע פועל כאשר שראיתי בחלומיכפי שמוכיח הטקסט הסלאבי 106ולא המצאת המעתיק היצירתי שניסה לשחזר ) בהשפעת מילת אוחז מופיעה בהמשך השורה(טעות של מעתיק רשלן

246 עמ ו108 ההער 245 עמ בןסוג שצוין הטעויות מ) 145 עמ(כפי שמשער לייכט את המקור המקוטע שלפניו דו מוכיחות שהטקסט שלנו יצא מתחת ידו של מעתיק רשלן מא114הערה

) 144-145 עמ(אליעזר מפרקי דרמופיע רק במדרשים מאוחרים החל ארבע פינות העולםלייכט טוען שהביטוי 107רקיע (אלה הם שמות המלאכים האזורים זרוע ממקום למקום ולעוף בכל פינות העולם אך הנה בספר הרזים נמצא

יש רוחות העולם כך שפינות העולם הם ד רוחות העולם טסי נחושת וטמנם לד וקח ד בהמשך הקטע נאמר) אמופיע נושא הכל בזרועוכמו כן בספר הרזים הביטוי המופיעים בסמוך שתאחזו זרועלשים לב גם למלים

האוחז בארבע פינות העולם כולו בזרועוהמשפט הוי אומר) רקיע ז (תולה בזרועו מעונהוכן ) רקיע ד(פעמים מבחינת לשון וסגנון ממוקם היטב בספרות המאגית והמיסטית של מאות ראשונות

משל לשצ 108 The idea that the angels sing unceasingly is again widely spread in Greek liturgies butלייכט כותב 109

unknown in Hebrew Qedushot (p152)ול48 ה הוא מפנה לאפוקליפס -Constitutiones Apostolorum -מרכבה יהודית ותפילה הנדונה בהנה האפוקליפסה בכלל והקטע הנדון בפרט טבוע בחותמה של ספרות

Constitutiones אמנם גם הלניסטית עם אינטפולציות נוצריות בודדות-אינה אלא תפילה יהודית כפי שכבר צוין Erik Peterson Buch von den Engeln Stellung und Bedeutung der heiligen אותה טענהפטרסון טעון

Engel im Kultus (Leipzig Hegner 1935) pp 385-386 מספיק עדויות לרעיון זה במקורות אך למעשה יש בספר חנוך הסלאבי נאמר הוא מופיע באפוקריפים סלאביים אחרים בין השאר יהודיים החל מן המאה הראשונה

По стредэ же небеси видэх въwрuжены вwя слuжаще Богови в тимпанэх и wрганэх непрестанным гласом ובאמצע שמים ראינו חיילים חמושים עובדים את האל בתופים ובנבלים בקול לא נפסק

)Valliant p18 OTP v I pp 130-131 וכן Valliant p 24 OTP pp136-137 (של אברהם הבאפוקליפס глהגיבור לא יכול לעמוד בשמים עד שמלאך יהואל מלמד אותו שיר מיוחד ומזהיר 7и непрестая אמור ללא

מיד אחר כך אברהם שומע את שירת המרכבה וגם כאן מודגש ענין שירה בלתי ) OTP v I p 697 (הפסקה פוסקת

iеще ми п cэ гл 7ющю и uстиiе 6 же о6гнz сущаго на простерьтии и възношашесz выше и гла c слъшахъ kко възьмущениk морьска и непрестаkше t силонениk о6гньнаю и kко възвысися о 6гнь въспарz на высочеiе 6 видэхъ подъ о 6гньмь престолъ t о 6гнz и многоо 6чесныхъ о 6крт cъ и гаще пcэ и подъ пртcьомъ животы четыри о6гньны пою6ща

תוך בלתי פוסק ו שאון הים התנשא למעלה ואשמע קול כמ הרקיעועודני אומר שיר זה והנה פה האש אשר היה על ראיתי מתחת לאש כסא אש ומרובי עיניים סביב לו אומרים שירהוכאשר נישא האש למעלה יותר התגברות האש

האש יוצא ב-אחגיגה יג ע חיות אש ממללות מאי חשמל השוו (שרות ארבע חיות של אשכסאומתחת ל )י שםרש מדיבורן

וינעו אמות הספים מקול הקורא והבית (דוק בין שירת הקדושה בין האש קיים כבר בחזון ישעיהו יש להעיר שקשר ה ד וזי מאומרכ) ואילך65 עמ )25הערה 9 עמ צוין לעיל( אמונות המקרא ישראל קנוהל עתהוורא ימלא עשן

Error Bookmark not defined עמ לעילורא(ומכאן מסתבר הקשר בין האש אשר לא תדעך בספרות ההיכלות) חנוך ב(מלאכים חמושים משלב מוטיבים של שירה מתמדת) רקיע ב(ספר הרזים ובין שירה בלתי פוסקת) ואילך

) של אברהםהאפוקליפס(ושיר של אש

246

וגם אני מקדש וקורא 10110 שנים עשר פניplusmn ם עשר ראשיםplusmnיplusmnנplusmnש

שניהם טהור עינים וידים שבטים ראשו נמלא טל מהם שמ11

קדוש או אב באיה שנים ולפיד אש ברקים מבהיק12111

לםplusmnוplusmn או ע

plusmnמלך אביר עולם plusmnוplusmnאplusmn אל י13112

אמיץ ברוך מלא השמים והארץ

ילתי עניני ושמ ותהומות וכל העולמים לכבודך14113

שהללתי

יןplusmn וח15114

בקשתי מה שאני מבקש ועשה ותביא שאלתי לפניך

ברוך אתה חלמי בשרה כי ייי מהולל בפי כל הנשמות והגד לי ב16

ייי האל המושיע17115

אמן116

לבושים מימינם ומשמאלם gt םושריוניltאלה העומדים במעלה חמישית אוחזים צנה ורומח וכובע נחושת בראשיהם

אוחזים בלפידים וממהרים להשיב מענה ופיהם לא ידום משאג ואבני ברד ורעדה במחיצתם ועל נהרי אש מהלכים מאש יצאו ובאש מעמדם כי כל מעשיהם באוצרי אש מלהטת ומרוח אפם תבער אשואשם ומנשמת אש בוערת

)4-7 שורות בכל מדה ומדה במדבר קדושתות לשבתות השנה(וכך אומר יניי ולא תישכח ולא תידום מגרונם ולא תיפסק משפתם ולא תחשה מלשונם קדושת שמך הגדול לא תמוש מפיהם

ולא תיתעלם מעיניהם ר מפניהםולא תעבו מליבם )99-94שורות נחמו זעם ממך א קדושתות לשבתות הנחמה ( קלירכן אצל ינאמו קדושו ברוךו ושיר וזמר ינעימויום וליל יקומוואל נא ידומוברן יחד ירוממולך בקול ינאמו Ἐν δὲ τῷ μετrsquo αὐτόν εἰσι θρόνοι אדוגמל ניסוחים אחרים המדברים על שירה מתמדת מצויים לרוב

ἐξουσίαι ἐν ᾧ ὕμνοι ἀεὶ τῷ Θεῷ προσφέρονται ואחרי אלה כסאות ושלטונות ובהם תנשא תמידכול מלאכים ] [את שם קודשו תמיד בש ]ברכו 38 צוואת הלוי) (קסא עמ כרך א מתוך כהנאגוםתר (שירה ליי

תמיד מספרים כבוד אל רוממי שדי פנות צבאיו קדושים )4Q504 f1-2 vii 5 9 דברי המאורות( רקיע קודש 4Q 418 ) ידמה כי אדם בן ו יעצל כי הם ושנא כ ה שמים ב] ו[ ל ] [ קודש מלאכי ) ברכת יוצר (דושתווק

(4QInstructiond) 55 8 11 ) ב שבעים ליחזקאל מגהנרמזת בתרגום ה עוד על שירה מתמדת נועייDavid J Halperin Merkabah Midrash in the Septuagint JBL 1013 (1982) pp 357-359 ולבסוף נצטט את

)יגתהילים ל( אלהי לעולם אודךילמען יזמרך כבוד ולא ידם י המקרא 120הערה 248 עמ להלן ורא וקרא זה אל זה כמו שנאמר ndash וקורא אומר קדושה ndash קדשמ 110שם ואליהיש להעיר שאותה רשימה מתחילה מ אבא ביהמופיע שמות של מטטרון בחנוך גהברשימת שבעים 111

יהוה צבאות אה בהה יה ביה יהואל שורה הובהיכלות זוטרתי מופיעה סלאבי של התפילההשמופיע בנוסח בשם יהו הי אי הי יהו הב יה וא ברוךו או יהובסמיכות ל באה בו שם הוהנה עוד נוסחא שמופיע יהואל

) מרכבה רבה (שם כבוד מלכות לעולם ועדאה באה האה יוה הי הו או יה הו יה יהה ברוך ) אונסוגם כפייה(עוצמה חיוניות כוח βίαמיוונית ביאהכינוי השםאת התכן שבמקרים מסוימים יש לפרש יי

בייא בתהילים סחביאההמדרש מוצא שם אלוהי ביהך כל מקום ומקום שאין אדם ממונה אין ל אמר לו ביה שמו מהו שכתוב שמואל בר נחמן י הנשיא שאל את רר

אל תהי קורא ביה אלא אתמהא ביה שמו שנאמר ההקב כביכול ומי ממונה על ביאה של עולמו על ביאה שלו ) יבראשית רבה יבוא עז טור ג הב פירושלמי חגיגה ו השומדרש תהילים מזמור קיד( ביאה שמו

יוונית מלשון עוז הפ מוסברת ע ביההמילה ) 108 עמ(רבה של בראשית אלבק-תיאודור תבהערות למהדור עמ ביאערך ( דרך ndash via )יווניתהבתיווך (אך לגבי קטע זה נראה יותר פירושו של יסטרוב מלטינית וממשלה159-158 (

לקביעתו ) cornerstone of this assumption p 174(נה יעבור ריימונד לייכט השורה הזאת מהווה אבן פ יש לציין שכבר השורה שמהווה ( והקורא ישפוט מופלאברצוני לצטט כאן את טיעונו ה שהתפילה נתחברה ביוונית

או אב באיה או מופיע במקור באשמת תוכנת העריכה כנראהndashשלו משובשת פעולות הקבליותנקודת מוצא ל )עולם יאו אל לםעו

Let us first turn to the name of God He is called Yaocirc Yaocircva Yaocircil Yaocirc in the Slavonic version This is better structured than the confused Hebrew version אל יאו או אב באיה או עולם although both undoubtedly go back to the same source If we try to parallelize the elements of the two versions the final יאו corresponds to Yaocirc In order to reconstruct Yaocircil we have to delete עולם and disconnect as או is clearly discernible as Yaocircil If we take the initial אל)עולם(יה או )בא( but then יה from באwhat has remained again of Yaocirc we have to identify יה(אב בא( as remnants of Yaocircva Although this parallelization looks a bit like a kabbalistic device on my part there can be little doubt that Yaocircva stands for the fully written form of the tetragrammaton written in Greek (and Old Slavonic) phonetically with a Beta Therefore the fact that the name of God in the Hebrew manuscript has a Bet and a Aleph too (and not a Waw and Heh) can be taken as a clue that this sequel of nomina was not composed originally in Hebrew but in Greek

אין לתקן מדעתנו ולפי דוגמאות שהבאתי מצביעות על דבר אחד פשוטה ות שבטיעון כזה כשלעצמובנוסף לבעייתי ס וחופש להרהעובדה שיש לנו טקסט מקביל בשפה אחרת לא מצדיקה את ה יםמאגיהשמות הטעמנו את שורות של

מאגית האת הנוסחא מעתיקים ומתרגמים יכולים להחליף ולבנות מחדש את הטקסט במידה שנטל לעצמו לייכט השפה המקוריתהייתהואי אפשר לקבוע על פי זה מה שלפניהם באחרת שנראית להם יותר

מצויה שם ברוך אמיץ אבירגם השורה לעתים קרובות בצמוד לאמיץ אביר כינוי האל רגיל בספרות ההיכלות 112 400 378 270 191ראו לדוגמא סינופסיס

ושמע תהילתי 113 )לייכט שפר (ותןשיבוש במקום 114

247

שנים עשר ש הטקסט הסלאבי המקביל מלמדנו הוי של שנים עשר פנים כפני השבטים מופיע כאן במפורשיהזכמה מילים מתחילה כעין של ה אחרי הפסק117שייכים לתיאור דמות האל ראשים שנים עשר פני שבטים

מלא השמים והארץ ותהומות וכל העולמים לכבודךומסתיימת קדושהנפתחת במילה קדושהראשו נמלא טל מהם שמשניהם טהור ובין הקדושה פני שבטיםני עתה בשורת מילים המפסיקה בין יעני

אך עצמםמובנים כשלה השורה מורכבת משברי פסוקים וביטויים עינים וידים שנים ולפיד אש ברקים מבהיקטוי יברצוני להציע כאן פירוש לב אינם מצטרפים למשפטים בעלי משמעות שמשתלבים בטקסט התפילה

הבנת דמותו של האל ודמותה של המערכה העליונה כפי שהן לעפירוש שיש לו השלכות הראשון בשורה זוויה במשפט סתום שמופיע משום שהיא תל הצעה שאני מציע כאן הנה היפותטית בלבדה מצטיירות בטקסט זה

רק בנוסח העברי של תפילת יעקב ומשום שהיא נזקקת למוטיבים שלעת עתה מצאתי רק במקורות ביניימיים צח ואדוםכדרך ה להקבותמתייחס ראשו נמלא טלמילים ה שבהקשר שלנוהנחה פשוטה ביותר

מקשר טל זה עם הגשם התיאופני בסיני) ג- ה(ם ימדרש שיר השיר ותיאורים אחרים של הדוד שבשיר השירים מפני אלהים זה סיני מפני אלהים אלהי ישראל רעשה אף שמים נטפו ארץעל שם שראשי נמלא טליחיו על פי הכתוב ) בירושלמי לח ע( המתים תייכמו כן הטל נקשר לתח )ד הטיםהשוו שופ ט סחיליםתה(

צירוף שני ) יט כויהוישע (שכני עפר כי טל אורת טלך וארץ רפאים תפילמתיך נבלתי יקומון הקיצו ורננו מוטיבים מופיע באגדה על מתן תורה ה

חיים טל הזילו כבוד לענני ההקב אמר מעלן של האש מחמת משולהבין ישראל שהיו לפי אומר אילעאי ברבי יהודה רמכילתא ( )י-ט סח תהלים (אלהים תניף נדבות גשם ואומר ווג אלהים מפני נטפו שמים גם רעשה ארץ שנ בני על

)י א ערכיןאתוספת בחדש טוכי מאחר שמדבור ראשון יצאה נפשי יצאה בדברו שנא ה יצתה נשמתן של ישראלכל דבור ודבור שיצא מפי הבעל

גשם נדבות תניף אלהים שנא אותםה להחיות בו מתים והחיההוריד טל שעתיד הב נשמתן דבור שני היכן קבלוהו )בשבת פח ע (נחלתך

)פרק לג(ה וטל תחייה מופיע בפרקי דרבי אליעזר טל מראשו של הקבndashמוטיבים הצירוף שני

ה נוער לבוא הקב ולעת ה מלא תחית טלשראשו שלהקב המראשו שלהקב טל תחית המתים מאיזה מקום הוא יורדאני ישנה ולבי ער קול דודי שנ ה מלא תחית טלשראשו שלהקב מנ ית טל ומחיה את המתיםשער ראשו ומוריד תח

וג דופק פתחי לי אחותי רעיתי יונתי תמתי שראשי נמלא טל

אהיה כטל פסוקים כמו הוכן על סמך טל השמיםהברכה שיצחק נתן ליעקב פותחת בעל סמך זה שנרקמו אגדות רבות על ) ומיכה ה( ייה שארית יעקב בקרב עמים רבים כטל מאת יוה )והושע יד (לישראל

מוטיב שמשתלב בתיאור יעקב כדמות עליונה טל אלוהי שיורד על יעקב

ולבי אלא יעקב נתייאש לו שלא יטול את הברכות מיצחק א אני ישנה וגוד אף שמים נטפו] שנאמר [שראשי נמלא טלוילך ויקח ויבא מיד הלך שראשי נמלא טל ה הרי עיטרתי לך את הברכותל הקבא] למה [ וגוורבקה אמרה ער

) תנחומא בובר תולדות יח (נכנס אצל אביו ונטל את הברכות שנאמר ויתן לך האלהים וגו לאמו וגור פנחס הכהן מנין אתה אומר א יםד ויתן לך האלהים מטל השמ ההה ליעקב ברכת טלשעטר הקב שראשי נמלא טל

)115 עמ תולדות בראשית רבתי (שיעקב שותף עם בוראו בכל דבר שנאמר לא כאלה חלק יעקב כי יוצר הכל הוא

הקבלה ) 107הערה 172 עמ(מופיעה רק בקשר לקריאת מגילת אסתר האל המושיעריימונד לייכט כותב שברכת 115

בשם יחוש הבדלה דרבי עקיבאבה מופיע) תפילה מאגית(ובענין ) אחרי ברכה אמןהשוו (קרובה יותר בנוסח שלום (אמן אמן סלה ברוך אתה יי רופא חולים חי העולמים האל המושיע הו סבהואחישה אריפט חמואל קמואל י

- יד יצחק בן בעריכת אסתר ליבס מחקרים בדמונולוגיה מאת גרשם שלום רוחות ונשמות שדים עקיבא הבדלה דר 92הערה שלום שםורא יהו סבהו לגבי )168 עמ דשסתירושלים צבי

in bBer 45b it states that a person should not say Amen when hehellip)152 עמ(כט כותב ריימונד ליי 116himself said the benediction This rule is obviously not observed in the Prayer of Jacob which

could be a trace of the Christian habit to conclude every prayer with Amen ר להביא שורה ארוכה אפש יוחסו כוחות אמןומשום של סדר התפילה המקובלועד לחז דרך קומראן מן המקראהחל של דוגמאות נגדיות

דוגמא ורא(במקרים רבים תוך הכפלה או שילוש חתימה במילה זו אופיינית במיוחד לתפילות מאגיות מאגיים )קודמתהבהערה

מסביר ריימונד לייכט את שתפילת יעקב מושפעת מתיאורים הלניסטיים של הליוס בהתאם לטענה מרכזית שלו 117שבהם מתואר הליוס כמי שמופיע במשך שתים עשרה שעות היום הדימוי הזה על ידי הפניה לפפירוסים מאגיים

פרצופי-סרתרי ראשי-תריסרהדמיון בין תיאור זה ובין תיאור ) PGM III 494-535(בשתים עשרה צורות שונות ndashבשני נוסחיה (כמו כן נראה לי שכל הדימויים הסולריים שלייכט מגלה בתפילת יעקב קלוש ביותר לדעתי הנו

או שהם כלליים מאוד ועל כן יכולים להלום את אל השמש באותה מידה כמו את או שאינם כאלה) העברי והסלאביבתקופה הלניסטית מאוחרת הליוס הופך לאל ) 21הערה 230 עמ ראו לעיל(אל הסערה או כל אל אחר

כך שבאוצר הדימויים שלו נמצא כמעט כל שקולט תארים שהיו שייכים לאלים שונים אוניברסאלי-סינקרטיסטיזיקה שחר כמו לשון זריחה הליוס יש צורך בראיות ספציפיות יותרלכן על מנת להוכיח זיקה ל תואר אפשרי

תוך כאשר הגעתי כך לדוגמא) 59הערה 100 ועמ58הערה 99 עמ רא לעיל(לתופעות אסטרונומיות וכדומה על פי השוויתי זאת לציור הליוס המוקף במזלות לדימוי יעקב המוקף בשנים עשר השבטים שחזור היפותטי

)126הערה 250 עמ ראו להלן(המסורת העתיקה המשווה את יעקב ובניו לשמש וכוכבים

248

היום והעליונים אומרין הלל היום הזה יום ברכות וטללים בני לו אמ קרא יצחק לעשו בנו הגדול הגיע לילי יום הפסחעשה מטעמים היום הזה בו אוצרות ברכות טללים נפתחין בני אמרה רבקה ליעקב בנהטללים נפתחיןהזה בו אוצרות

ויתן לך האלהים שנ עשר ברכות ברך יצחק את יעקב כנגד עשרה מאמרות שבהן נברא העולם יהודה אומ ר לאביךוכשיצא יעקב מאת פני יצחק מעוטר כחתן וככלה הרי אלו עשר ברכות יעבדוך עמים מטל השמים ומשמני הארץ

מידי אביר יעקב ומשם רועה אבן שנ בקשוטיה וירד עליו תחית טל מן השמים ודשנו עצמותיו ונעשה גם הוא גבור כוח )לב פרקי דרבי אליעזר (ישראל

נת במיוחד הפסקה הבאה ממדרש תנחומאימעני

הוא נותן ] אלהים אין כתיב כאן אלא האלהים כשישלים אלהים מליותו [)ת כז כחבראשי (מטל השמיםלהים ויתן לך האראובן ראה מה פנחס הכהן בר חמא בשם ר אמר ר שיעקב שותף עם בוראו בכל דברלמה לך הברכות שבירכתי אותךבהדרי קדש מרחם ם חילך ודוד מקלס עמך נדבות ביו) ירמיה י טז( כי יוצר הכל הוא וגו כתיב לא כאלה חלק יעקב

)תהלים קי ג (משחר לך טל ילדתיך118

תן ליעקב יהוא י הים למצב הזהואליגיע רק כאשר ) מלאות כלומר (מליותמתאר את האל במצב האלהיםזכר ושהרי הוא מ(אך ברור שהדרשן התכוון אליו לא מובא כאן שראשי מלאה טלהפסוק טל של ברכה

אותו טל שראש האל נמלא ממנו ושעל ידו הגיע האל את מליותומשם בא לשון ) מן יחין בסייבאותו ענ דברים שיש לוההוא נותן ליעקב משום שהוא משתף אותו בכל למלאותן זה מנוסח י עני119אלוהיתהן חיצוני אלא במלאות יבורא נוגע כאן לא באיזה עניהשיתוף בין יעקב ובין ה

הים נקרא כאן כמושא ישיר של נתינהוהאל ויתן לך האלהים אחרת על הפסוק באופן חריף במיוחד בדרשה

י אלהים זכרני נא וחזקני נא אך י ויאמר יד ויתפלל שמשון אל יאימתי לכשתצרך לה הה אחא יתן לך ויתן לך אלהותא ר הברכה שברכני אבא יתן לך אלהותה אמר לפניו רבון כל העולמים הזכר לי אותה) שופטים טז כח( הפעם הזה האלהים וגו

)747 עמאלבק-תיאודור ג-בראשית רבה פרשה סו( )ורבותינו דרשו לאה בראשית כח דשכל טוב (שתגזור אומר ויקם לך אחא אומר ויתן לך אלהים יתן לך אלהותך ר

בחלום הם דמות שהפנים העליונים שיעקב ראה הנחה שהועלתה כברבלאור מסורת אגדית זו ובהתחשב עליונים שבראש הסולםהפנים העל ראשו נמלא טלאפשר לפרש שבטיםהעליונה של עצמו ושל

מי אלה ראשו נמלא טלאינו יכול להצטרף אלא ל מהם מהםראשו נמלא טל בתפילת יעקב נאמר מלאבמקום נמלאלשון סביל לפי רצף הטקסט מסתבר שהם השבטים ה נמלא טל מהםשראשו של הקב

ה להתמלא בטלמיהו זה שגרם לראשו של הקב ל בשיר השירים עורר את בעלי המדרש לשאולבפסוק הנוהדוגמא שראשי נמלא טל שאני מלא רצון ונחת רוח אברהם אביך שערבו עלי י על הפסוקכמו שאומר רש

דאי וי מסתמך כאן בורש אם תשובי אלישכר מעשים טובים מעשיו כטל הנני בא אליך טעון ברכות ושילו )בלח עב ה הברכות פ(מעין זו שמופיעה בירושלמי על דרשה עתיקה

זקינך רצוני נשבעתי לו שאיני זז טל מבניו לעולם מה טעם לך טל ילדותיך וכתיב בתריה ריש לקיש בשעה שעשה אברהם לאברהם במתנה נתתיו לו ויתן לך האלהים מטל השמים בדייתיקי נתתיוולא ינחם אמר רבי יודה בן פזי הנשבע

עליון מתמלא טל מראשי הראשו של יעקב אפשר להבין את המשפט הנדון באופן כזה גיוןילפי אותו ה בקשר לדימוי זה יש להעיר שעל המזבח שבנה אליהו על הר 120 שאף הם נתפסים כדמויות עליונותהשבטים כמו כן) לדא יחכים מל(יצקו שנים עשר כדים של מים ספר שבטי בני יעקבשתים עשרה אבנים כמכרמל מ

לפי תרגום ו ה יצק שמן ונסך נסךיועל המצבה השני ונה שהקים בבית אלראשהמצבה היעקב יצק שמן על ראש ב גד יינות שקיימים מששת ימי בראשית כניתנאים על שנים עשר מעהמסורת להשוו נסך יין ונסך מיםndashיונתן 121שבטים

מקופות בלוכסנים הם הוספה שלית הציטוטים המקראייםוהשלמ תולדות יא) בובר( תנחומא 118 29 119קולוסיים ההשוו אל 119 הראש מתמלא ndash מטלאארום שער ראשי אתמלי מן דמעתיך כגבר דשער רישיה מצבע התרגום לפסוקנו גורס 120

ה מתמלא טל לפיה ראשו של הקבש חדשהר ודרשת ז 123הערה השוו עוד להלן מדמעותיה של כנסת ישראל תיאורגית של אמירת הקדושה על ידי ישראל שמתנקזת לדמות יעקבהפעולה היש לציין ש מתפילותיהם של ישראל

26 25הערות 77 ראו מאמרים שצוינו לעיל עמ (היטבשחקוקה למעלה תוארה במקורות מיסטיים רבים ונחקרה קטע הבא של בעל הרוקחבמיוחד הו חשוב נינילענ) 20הערה 106 ועמ

לפי כי שייך לומר על הנעלם עצמו יעריצו כמו ומה שאומרים נעריצך לפני נקדישך ובפסוק והקדישו ואחר יעריצו י הרשלר משה וא פירושי סידור התפילה לרוקח (על פני יעקבונקדישך על הוד למטה עריץ האל בתעצומות עוזך

טיהינגגן נפתלי הירץ טריביששל מלאה הארץ דעה דוריהשוו גם בס תקלו-תקלה עמ צהסימן בירושלים תשנ )ב114 עמ ךשת

פני שהוא הוד למטהחסת לישמתי מהווה פעולה תיאורגיתבניגוד להערצה אלעזר אומר כאן שדווקא קידוש ר וגם אני מקדש קידוש מצד המתפללהבא בקשר לפעולת פניםו ראשיםאזכור תפילת יעקבוכך גם ב יעקב

השבטים עשר ראשים שנים עשר פניניםוקורא שמן לים בשנים עשר אוהפת מטה בידו עומד על הבאר שמוקםמשה ע דורא אירופוסכנסת של ההשוו ציור קיר בבית 121

وقطعناهم اثنتي ) 7160( קוראן והשוו האוהליםך אל פתחו של אחד הולכל אחד הבאר פורצים שנים עשר נחלים שعشره اسباطا امما واوحينا الي موسي اذ استسقاه قومه ان اضرب بعصاك الحجر فانبجست منه اثنتا عشره عينا قد

249

ויבאו אלימה ושם שתים עשרה עינת מים ושבעים תמרים מגיד שהיה אותו מקום מקולקל במים יתר מכל המקומות שהרי וכשבאו ישראל חנו ששים רבוא בני אדם וסיפקו להן מים ולנו ושנו היו שנים עשר מבועים ולא סיפקו אלא שבעים דקלים

אלעזר המודעי אומר מיום ר יהושע א היו ישראל שרויין אלא על המים כך דברי רויחנו שם על המים מלמד של ושילשוושבעים דקלים כנגד שבעים זקנים ה את העולם ברא שם שנים עשר מבועין כנגד שנים עשר שבטיםשברא הקב

)מכילתא כז(

ן תיאור זה ובין ידמיון ביש יעקב שמתמלא מן השבטים) דמות(מדבר על ראשו של ראשו נמלא טל מהםאם ברית כל ראשון תיאור השבטים כברכה עליונה שיורדת על ראש יעקב בדברי בן סירא שנדונו לעיל

עשר- לחלק שניםויציבהו לשבטיםויתן לו נחלתוויכוננהו בברכהוברכה נחה על ראש ישראלנתנו ים כמעיינות נובעיםגיה אסטראלית מזלות נתפסוהנה במא מזלותהברנו לעיל על קשר בין השבטים ובין יד

ונזלים מן תזל כטל אמרתימלשון מזילndashלים מזל ימהבשלב מסוים תפיסה זאת נסמכה למשחק שפעבבלי ב-אירושלמי עבודה זרה יח ע( בשלב מסוים מסורת תלמודית כמו כן122)טו דיר השיריםש (הלבנון בגן עדן נקשרה למסורת של שנים עשר מעיינות123ג נהרי אפרסמוןשל י) תענית

מסורות אגדיות שתוארו לעיל יחד עם יסודות אחרים נתחברו יחד כדי ליצור את אחד המיתוסים המרכזיים שנקראים תקוני זקן עשר הד דרך שלושרשמדבר על טל עליון שיו )אדרות וספרא דצניעותא(הר ושל ספר הז שקשורה לדמות עליונה של יעקב) פרצוף( היפוסטזה אלוהית ndashר אנפין על ראשו של זעי124גם מזלות

הורנו וכאשר ביקשו בני עמו של משה כי ישקם אומות עשר שבטים-הפרדנו אותם לשנים علم آل اناس مشربهم

וכל שבט ידע את המקום אשר ממנו ישתה עשר מעיינות-אז בקענו מתוכו שנים הכה במטך בסלע לו לאמור ) 137 עמ האביב תשס-תל אורי רוביןגוםתר(

הזיל מופיע ndashלים מזל ימהמשחק יתזל כטל אמרתכמו הטפה תבהורא מזל שפתיםבקומראן קיים ביטוי 122 ואף מזלות שבטי יעקב גם בכו במרה מזילים דמעהגם יחד שבה שבטים ומזלות בקינה עתיקה לתשעה באב

למרות זאת לא ידוע לי על פירוש מזל מלשון נזל קדרו פניהם כימה וכסיל חפו ראשם דגלי ישורון יזלו דמעהכמו יתכן שיש כאן השפעת מונחים ערביים הקשורים במאגיה אסטראליתי )יקטליאזוהר וג(ג עד המאה הי

של הביניימי של פירוש המשנה בתרגום של הביטוי הזה calqueוהשוו הורדת הרוחניות אסתנזאל אלרוחאניאתמילון לטקסטים והמזלות הרוחניות )אבן דורו של רשב שלמה בן יוסףמאת (ד ד מ פרהזבודה ע םהרמב

לעלות באוב להוריד רוחכ אסתנזלמפרש ) וירושלים תשס(ערביים יהודיים מימי הביניים של יהושע בלאו רוח כ אאלרוחאניה אלפלאניה תסתנזל עלה צפה כד) ת ימצוות ל(ם ומתרגם פסקה מספר המצוות לרמב

יחסות למינוח ספציפי של המאגיה יבחוסר הת לדעתי התרגום זה לוק) 690 עמ (פלונית מורידים אותם בדרך זו דוב שוורץ ואחרים יוסף פנטון משה אידל האסטראלית שתואר ונחקר על ידי שלמה פינס

ב שבטיםב נהרי אפרסמון ומקשר אותם ליזוהר מדבר לפעמים גם על יה 123ויהיו בני יעקב שנים ריסר נהרי אפרסמונא דכיאדאינון ת דהא בשמא דא אסתלק גו תריסר דאתכסיין וישמע ישראל

)אא קעו עזוהר ח(אלין תריסר שבטין דשכינתא אתתקנת בהו עשר על כן משחך אלהים אלהיך שמן ששון מחברךדרשה הבאה שמבוססת על הפסוקים ה הבזוהר חדש מופיע

כטל חרמון שירד על הררי על הראש כשמן הטובהנה מה טוב ומה נעים שבת אחים גם יחד )ח מהיליםתה( )ג-א קלגיליםתה (ציון

אלין תריסר נהרי שמן ששון בצלותהון על רישיה[נגדין להאי שמן ששון ישראל דאינון אחים ורעים ליה אד מאמר חקת זהר חדש (ורוגזא אסתלק מעלמא רצון בעלמין וכדין חדוה בעלמין דנהרין בה אפרסמונא דכייא )למנצח על שושנים

על כן משחך אלהים אלהיךיש לציין שבפסוק שלפני ( שמן משחה על ראשו של האל מושחיםלפי דרשה זו ישראל עתהורא כאן כינוי למלך אלהיםחוקרים השלפי דעת כסאך אלהים עולם ועד שבט מישר שבט מלכותךנאמר Keter The Crown of God inארתור גרין בספרו) 44 עמ )25הערה 9 עמ צוין לעיל( אמונות המקרא קנוהל

Early Jewish Mysticism Princeton 1997 pp 10-11 שמופיע תדיר בתיאור הכתרהה כתב שבניגוד לדימויה יוצא מן הכלל מן הבחינה ודרשה זוהרית זו מהו מלך בשר ודםלהמשיחה אינו מופיע רק ביחס דימוי המלכת האל

הזאת אילו שבשיר השירים רבה נאמר יעותמר ואהלות קצפסוק הבא את ההר חדש דורש וויש להעיר שהמשך ז ר נה שעשו ישראל במדברש ומהיכן היו בנות ישראל הצנועות והכשרות מתקשטות ומשמחות לבעליהן כל מ

י כי הנה יי כת ראשי נמלא טל קווצותי רסיסי לילהממה ש מור ואהלות קציעותד הה מן המן אבהו אמברם הדין ביזעא הדא רסא לית מיניה איליסיס לא דמי הדין רסה להדין ביזעה מצוה והנה הבית הגדול רסיסים

אית מיניה איליסיסעל יפה קולב ולעומתם שמואל יפה אשכנזי ראשי נמלא טל קווצותי רסיסי לילהשמיטים את הפסוק דפוסים מ

עמ 76י וטיקן וכך גם כגורס אותו )בקלב ע טדפוס צילום ירושלים תשמ טאזמיר תצ(שיר השירים רבה מתנות ו ראבןוחסר מהוא אחריו שבא רסיסיםדיון בה אלמלא כןמשום ש נכונההונראה שזוהי גרס א162

ל שוהתמרוקים מים שוי אומר שגם המן וגם הבו ה)ושמתקשים בפסקה ז בדפוס וילנאעץ יוסף ומהרז כהונה בצל טלך תייפינו השווה בפיוט של הדותהוה נמלא בובנות ישראל היו מתהווים מן הטל שראשו של הקב

)Kahle Masoreten des Westens I ז עמ חלק העברי( וראו ציוני ועוד וכן ברקנאטים (ג תיקוניםיבשכולל כל י ר מזל עליון הוא כינוי לכתיקטליאי גהר ורולפי הז 124

שנמשכים למטה יותר מאחרים נקראים אוי חיים ויטל בעץ חיים רק תיקונים ח לדעת ר )לשקל הקודש לרמדעם ג מזלותדהיינו דיקנא דעתיק הם י) פרק כטפרשת ויצא( ספר הליקוטים שוואך ה )שער יג פרק ט(מזלא

שבו המזל העליון הוא התלי)פירוש לספרא דצניעותא(א שבעקבותיו הלך הגר לפי ספר הפליאה יבורש העדחבתיקוני ) ר גן עדן הגנוזאוצ א אבולעפיאר ה ונחש בריחא י דספר סודי רזיי ח והשוו עוד (ב מזלות תלויים י

250

)א תריסרס(תליסר ) בכל יומא(בגולגלתא יתבין 125

אלפי רבוא עלמין דנטלין עלוי רגלין וסמכין עלוי ומהאי גולגלתא ההוא דאיהו לבר נטיף טלא לההוא דלבר ומלייא לרישיה בכל יומא דכתיב שראשי נמלא טל ומההוא טלא דאנער מרישיה

דכתיב כי טל אורות טלך אורות ) מלאתי טל לא כתיב אלא נמלא דכתיב שראשי נמלא טל(יתערון מתייא לעלמא דאתי ונטיף ההוא והוא מנא דטחני לצדיקייא לעלמא דאתי ומההוא טלא מתקיימין קדישי עליונין נהורא דחוורתא דעתיקא

כהאי וחיזו דההוא טלא חוור כבת הטל והנה על פני המדבר דק מחוספסד ותעל שטלא לחקלא דתפוחין קדישין ההחוורא דיליה אנהיר לתליסר האי גולגלתא ד ועינו כעין הבדולחהה גוונא דאבנין דבדולחא דאתחזייא כל גוונין בגוה

בר בסטרא דא לסטרא עיבר גליפין בסחרנוי לארבע עיבר בסיטרא חד ולארבע עיבר בסטרא דא בסטרא דאנפוי ולארבע עי ומהאי אתפשט אורכא דאנפוי לתלת מאה ושבעין רבוא עלמין) כלומר לסטרא דלעילא(דחורא וחד לעילא דגולגלתא

וההוא דלבר אתקרי זעיר והאי עתיקא דעתיקין אתקרי אריכא דאנפין) כלומר אורכא דאנפין(וההוא אתקרי ארך אפים דלתתא אתתקן ואנפוי ) א טלאס(כלא קדשיא וזעיר אנפין כד אסתכל להאילקבליה דעתיקא סבא קדש קדשים ד אנפין

ומהאי גולגלתא נפיק חד עיבר חיור לגולגלתא דזעיר מתפשטין ואריכין בההוא זמנא אבל לא כל שעתא כמה דעתיקא) א אוראותאס (וכל גולגלתא יהבין אגר חיורתא אנפין לתקנא רישיה ומהאי לשאר גולגלתין דלתתא דלית לון חושבנא

ג קכח זוהר ח(ולקביל דא בקע לגולגלת לתתא כד עאלין בחושבנא לעתיק יומין כד עאלין בחושבנא תחות שרביטא )בע

מנייהו ההוא טלא) א מתערס(וכד מטי אתר דמשתכחי אבהן עלאי וההוא רוחא נגיד טלא מלעילא מרישא דמלכאוההוא טלא אתסחי ומטי לגן עדן דלתתא לא בדרגין ידיען דרגא בתר דרגאותאנא נחית ההוא ט מתערין אבהן דלתתאכדין ועייל בפתחא דמערתא וסליק ושאט ביני בוסמין ואתער רוחא חדא דכליל בתרין אחרנין בבוסמין דגנתא דעדן

ההוא טלא ין על חובי עלמאבגין דאינון דמיכ וכד אשתכח עלמא בצערא ובעאן רחמי על בנוי מתערין אבהן אינון וזיווגן הונפשא אודעא לרוחא ורוחא לנשמתא ונשמתא לקב לא אתנגיד ולא אשתכח עד דאתער ספר תורה כדקא חזי בעלמא

ומתברכין ומטי לרישא דמלכא ונגיד מעתיקא קדישא עלאה נגידו דטלא דבדולחא כדין יתיב מלכא בכרסייא דרחמי )ב ערכה אזוהר ח( ה על עלמאוחייס קב כלהו) א מתברכןנ(וכדין מתחברן יכיןונגיד ההוא טלא לאינון דמ אבהן

דכתיב ויבואו אלימה ושם שתים עשרה עינות תאנא בההיא שעתא אשתלימו ישראל לתתא כגוונא דלעילא כמה דאוקימנאוכלא תקף בשבעין ענפיןואת בארבע סטרי עלמא ואתתקף אילנא קדישא בתריסר תחומין מים ושבעים תמרים וגו

אתר דאקרי שמים ומליא לרישיה דזעיר אנפין בההיא שעתא נטיף טלא קדישא מעתיקא סתימאה כגוונא דלעילא )בסב עב זוהר ח( הוה נגיד ונחית מנא לתתא ומההוא טלא דנהורא עלאה קדישא

בזמנא דמטא תשרי ירחא מזלא שכיח וסתיםכלא בהאי נגדין תליסר משיחין דאפרסמונא דכיא בההיא מזלא דכלאבההוא תרעי דרחמי) א תליסרס(ומתפתחי תריסר בעלמא עלאה) א תליסרס(אלין תריסר ) ירחי(משתכחי שביעאה

)א עב קעזזוהר ח( ה בהמצאו כתיבדרשו יהו) ישעיה נה ו(זמנא

אם אמנם בטקסט זה סולם יעקברמזת בזון מן התפיסות הדומות לזו שניתכן אפוא שהמיתוס הזוהרי ניייש )ההמקיפות אות(עליונה של עצמו יחד עם דמויות השבטים הדמות המדובר על כך שיעקב חזה את

הציור שמצטייר כאן מזכיר את 126להשוות זאת לחלום יוסף שבו יעקב נמשל לשמש והשבטים לכוכביםברצוני להדגיש של בית אלפא ובמקומות אחריםכנסתה בבית מוקף בגלגל המזלותהשמש ההציורים של

בלבד ומתבסס על משפט היפותטי הוא לפיו ראשו של האל נמלא טל מן השבטיםש שהפירוש שהצענו כאן כמו כן הוא נזקק למוטיבים שלעת עתה מצאתי רק במקורות ביניימיים קצר וסתום שמצוי רק בטקסט העברי

תריסר ראשי ר האל כותיא לעומתוליות חסרות בהתהוות המיתוס הזהתכן שעיון נוסף יגלה חויאם כי ישבטים נראית לי סבירה ה לשנים עשר תו של ציור זהנמצא באופן ברור בשני הטקסטים וזיק ותריסר פרצופי

ד ומעוגנת היטב במסורות עתיקות הקשורות בחזון יעקבומא סולם יעקבזמנו של ם לגבי זמנו של הטקסטלסיכום עיון זה בתפילת יעקב אציג כאן את השיקולי

בדומה ראשונה לספירההחוקרים למאה הנקבע על ידי רוב בדומה לאפוקליפסה של אברהם וחנוך הסלאבי שכלולה בחיבור זה מהווה חלק ת יעקב תפיל127נתחבר כנראה בעברית סולם יעקב החיבורים לאותם

כאשר ראיתי יה י הפנ במקום שהיא אמורה להופיעהלה מופיע לפי מבנה החיבור התפיאינטגרלי ממנו

יש להעיר דאינון תרי עשר מזלות וסיהרא בתלת עשר תקונין נאמר על תיקוני המלכות) ב עקמד(הר וז

עשרה נחשב למזל השלושOphiuchus נושא הנחששלפעמים גם ורא(זר מוורמס אלע זיקה בין מידות הרחמים ובין השבטים יש להעיר עוד ממה שכתוב בספר השם לרהן יולעני

) 159הערה 156 עמ לעילג מדות של ב שבטים יאר פניו לתפלת ישראל ויגלגל יכי בזכות יעקב וי ג אור פנים בקרייה גבי שכינהוכן י

)גכ עמ (רחמים וזה דומה למה כלפי תפילת יעקב והשבטיםותשפונ דות הרחמיםיג מ ין פנים מאירות של האל שהגיש כאן י

ב נהרי י ה השמן הטוב על ראשו של הקבמושחיםבשם זוהר חדש שישראל בתפילותיהם 123 הע שהובא לעיל ג מידות הרחמיםאת יצגים יאפרסמונא שאף הם מי

ויחנך שאין וכנגד ח ב פעמים אור פנים בשכינה בקרייהכן י ב שבטיםב אותיות בברכת כהנים שהם ביויש י ג אותיות יש באבות ובברכת כהניםכנגד י ג אור פנים בכל הקרייהפניו בחומש הרי י בשבטים יש יאר ה

ב אזכורים של אור ליותה מקביל ישנן גם בשמות השבטיםןב מהשי ותג אותיות שונבברכת כוהנים יש י כלומר יאר יי פניו אליך ויחנךבפסוק בחומשה מופיעשנעדרת משם אות חה ךפני השכינה בנ

ין ימדובר לא רק על הענ ג בטקסט זה ובטקסטים אחריםילב תלבטויות בין יהתנודותאריאציותויש לשם לב לו 125ג יבי ג שבטיםיבי ג מזלותיבי ג חדשיםיבואריאציות וחילופים ענייניים בין יל אלי אלא עהטקסטו

)114הערה 122 עמ ראו לעיל המלך שלמה של איפודרומיןג מרוצים ביבוראו עוד על י (שערי המקדש )בראשית רבה סח י( משבשעה שאמר יוסף והנה השמש והירח אמר יעקב מי גלה לו ששמי ש השוו 126 חבר ביווניתנת סולם יעקבשטען ש על נימוקיו של לנט 1הערה 227 מע לעיל ורא 127

251

חסרים פרטים אמנם בחזון הסולם כמו שהוא מצוי עתה חלק הנרטיבילבתוך התפילה מקשרת אותה בחולמיד להניח וקשה מא בכל אופן128אך נראה הדבר שתיאור החזון לא הגיע אלינו בשלמותו שתואמים את ההפניהוהשני של האל ד פנים ועוד פנים עליונים מעליהםאחד של סולם עם כה ndashוצאי דופן ששני התיאורים י

נתהוו בנפרד וצורפו רק בשלב מאוחר אחדיחד בחיבור שמצויים לפנינו פרצופי- ראשי ותריסר- תריסרה עדיפה בהרבה ההנחה שמקורם אחד הוא129יותר

ליטורגי בנפרד מן החלק - לקם קשור בשימוש מאגישלפחות ח ניכרים בתפילה סימני עריכהיחד עם זאתמאגי - ליטורגיהבולט ביותר שקשור בתפקיד המאפיין ה סימנים האלה מתרבים לקראת סוף התפילהה הנרטיבי

מצביעים על מאפיין זה וכן עניינים נוספים של תוכן וסגנון נוסחאות ושמות מאגייםה שלא שורושל התפילה הד לתארך את המרכיבים הללו אך אין סיבה לאחר ו קשה מאספר הרזיםל ובמיוחד 130ספרות ההיכלותלקרבה

נימוקים שהביא ריימונד לייכט השאף על פי ין הנוסח העבריי לענ131רביעיתהשלישית או האותם מן המאה תנראה לי שבכל זאת אין לדחות את האפשרות הזא כהוכחה שהנוסח הזה מתורגם מיוונית אינם קבילים בעיני

במקרה זה יש לראות את כטענת לייכט שמופיעה באותו כתב יד תורגמה מיוונית תפילת מנשהאם אכן הפרט שמעניין אותנו במיוחד בכל אופן132 של התרגוםterminus ante quem - רביעית כ-שלישיתהמאה ה

לכן יש לתארך אותו כמו ו ימופיע בשני הטקסטים וקשור לחלק הנרטיב דהיינו ציור האל בעל שנים עשר פנים עיקר החיבור

10הערה 229 עמ לעילורא 128 90הערה 241 עמ לעילורא 129 כביטוי של לייכט מאגיים תופעה שולית או מאוחרת ביחס לעיקרה של ספרות ההיכלותאין לראות באלמנטים 130

magical margins of Hekhalot literature (p 172) העיר על כך כבר שולם ב - Major Trends ואחריו כתבוהמעשי בולט - היסוד המאגיחוקרים רבים בהרחבה על חשיבותו ועתיקותו של המרכיב המאגי בספרות ההיכלות

כמו חנוך השלישי שולי יחסית במאוחריםהוא ובמיוחד בחיבורים הקדומים כמו היכלות זוטרתי לייכט עמורא(שסגנונו קרוב במיוחד לתפילת יעקב עיקרית של ספרות ההיכלות ושל ספר הרזיםהתקופה הזוהי 131

פר מהדיר של סה) 109 107הערות 245 עמ 25 ההער 230 עמוכן בעבודה זו 172 168 165 עמ 15 הע144ירושלים ספר כשפים מתקופת התלמוד ספר הרזים מרדכי מרגליות(הרזים מתארך אותו לסוף המאה השלישית

Michael A Morgan Sepher Ha-Razim The(וכך גם דעתו של בעל המהדורה האנגלית )26-24 עמ זתשכBook of Mysteries Chico 1983 pp 8-11 (רוזנטל א)ספר למאה את המתארך ) שם רגליותמובא אצל מ

האוניברסיטה טדוקטור עיונים מתודולוגיים ופנומנולוגיים המאגיה היהודית הקדומה(יובל הררי הרביעיתאיתמר גרינוולד קובע את זמן החיבור במאות מן השלישית ועד החמישית) 127 עמ חתשנ העברית בירושלים

)Apocalyptic and Merkavah Mysticism Leiden ndash Koumlln 1980 p 226 (שהספר מכיל יסודות אףש סבור שם הוא 5בהערה (שביעית על ידי עורך שלא תמיד הבין את החומר שלפניו -שיתישההוא נערך במאה קדומים ) אפשר לתלות במעתיקיםןטעויות רבות במילים יווניות שלא את כול בלי לפרט מציין

ומאידך גם לייכט לא ציין וגם אני לא ראשונות לספירההמאות הסגנון מצביעים לספרות של ני התוכן והירוב עני 132 מקבילות בין הטקסט שלנו ובין מדרשים מאוחרים ני שיהיה מאוחר בבירורי סגנוני וענימצאתי שום סממן לשונימשום שאותם מדרשים ר לקביעת זמנו של החיבוות תורמן אינןכשלעצמ מדרש תדשא כמו פרקי דרבי אליעזר

עמ(ריימונד לייכט מצביע על הקבלה בין תפילת יעקב ובין מדרש תדשא ובראשית רבתי מכילים הרבה חומר קדום הרי היא נמצאת גם בטקסט העברי וגם בטקסט היווני נניח לצורך הדיון שהמקבילה הזאת מובהקת דיה) 166-165

ין שהצביע ייוצא שהענ בוודאי לא נכתב בימי הביניים כפי שסבור לייכט במיוחד אם הוא המקור הטקסט היוונילכל ין הזה באותם המדרשיםיומה מוכיח מציאותו של הענ עליו לייכט בא למדרשים מאוחרים ממקור קדום

בסולם יעקבשכלולות ינו בחומר קדום ובמסורות חיצוניות כגון אלה יא התענשעורכי המדרשים במאה הי היותר

236

התכוון על ידי השבח שלו לאזן שתכן גם יי(שגם הוא מסיים את הספר וגם הוא מוקדש לסקירת תולדות ישראל של תולדות ישראל מבקשת בכך לתקן ולהמתיק את חכמתיתראייה את גנותם של ישראל שבשירת האזינו

)נבואית של שירת משההקנאות ה

ט-זדברים לב ב-אבן סירא מד

אהללה נא אנשי חסד אבותינו בדורותם

רב כבוד חלק עליון 56וגדלו מימות עולם

זכר ימות עולם בינו שנות דר ודר שאל אביך ויגדך זקניך ויאמרו לך

בהנחל עליון גוים בהפרידו בני אדם יצב גבלת עמים למספר בני ישראל

יעקב חבל נחלתו עמויכי חלק י

פסוקים הנדונים משירת האזינו נוכחים ברקע הל כל פנים ברור שעאך כריע לאיזה נוסח התכוון בן סיראכאן אין לה

לאור זה ) האזינווביטויים אחרים שמזכירים את תחילת נחלהוכן דור ודורבהמשך פרק מד מופיעים שוב (דבריו ןאינ 57העוסק ביעקב אבינו שבח אבות עולם המופיעות בקטע של אלוזיות לפסוקים הנדונים משירת האזינוה

צריכות להפתיע אותנו

וגם ליצחק הקים בן בעבור אברהם אביו

ברית כל ראשון נתנו וברכה נחה על ראש ישראל

ויכוננהו בברכה ויתן לו נחלתו

ויציבהו לשבטים58

רעש-לחלק שנים

καὶ ἐν τῷ Ισαακ ἔστησεν οὕτως

διacute Αβρααμ τὸν πατέρα αὐτοῦ

εὐλογίαν πάντων ἀνθρώπων

καὶ διαθήκην κατέπαυσεν ἐπὶ κεφαλὴν Ιακωβ

ἐπέγνω αὐτὸν ἐν εὐλογίαις αὐτοῦ

καὶ ἔδωκεν αὐτῷ ἐν κληρονομίᾳ

καὶ διέστειλεν μερίδας αὐτοῦ

ἐν φυλαῖς ἐμέρισεν δέκα δύο

Patrick W Skehan Staves and Nails and Scribal Slips (Ben Sira 442-5) BASOR 200 (1970)ורא 56

pp 66-71 Otto Mulder Simon the High Priest in Sirach 50 An Exegetical Study of the Significance of Simon the High Priest As Climax to the Praise of the Fathers in Ben Siras Concept of the History of Israel (Supplements to the Journal for the Study of Judaism V 49) Leiden 2003

p 78 כשם אלוהי עליון ו לבריםבדב ויכוננךשמקביל ל ויכוננהו יש לציין את חלקו יצב נחלהבנוסף ל 57

כדובין השאר במד כמה פעמים שבח אבות עולםמופיע ב כמו שמוסיף ס יי הציב את יעקב אב לשבטים סגל מציע שתי הצעות דורש ביאור יציבהו לשבטיםלשון 58

בסוף הפסוק הקודם מדובר על הפירוש השני נראה פשוט יותר כלומר נחלתו ואולי צריך להגיה ויציבה )סורי(=רומז כאן לארץ נחלתואך האם וכאן מדובר על חלוקתה והצבת גבולותיה לשבטים דהיינו ארץ כנען הנחלה

ndash ויתנהו בנחלהשלנו נאמר בפסוק לפי היוונית חבל נחלתו של ייט יעקב עצמו הוא לפי דברים לב כנען דווקאהם נחלתו גם את הנוסח העברי ניתן לפרש כך שיעקב נהיה לנחלת יי האזינוניסוח שמתקרב למה שנאמר ב

ייחס הן מת נחלתוכינוי הגוף ב) ג קכזילים תהndash שכר פרי הבטן הנה נחלת יי בנים על דרך שנאמר (השבטים ויציבהו לשבטיםו ויתנהו בנחלתוויתן לו נחלתוכדי לעמוד על משמעות הביטוי ליעקב והן לאלוהים

הוא ברית עם האל שבח אבות עולםנושא מרכזי ב יש להתחשב במגמה הכללית של הפרק בזיקתם זה לזה )כדנ כדמה כאמד( הקיםרית הוא אחד הפעלים המאפיינים את הב מדור לדורותשרשרת הבריתות המועבר

בשורות המתארות את יעקב מופיעים כמה פעלים ) כבמד(שמתייחס אף להולדת הבן הממשיך את השרשרת ברית כל ראשון בנוסף לכך נאמר על יעקב ויציבהו לשבטים ויכוננהו בברכה הקים בן נם הקמהישעני שירשותבריתות הראשונהיצג ולמגלם של כל יכלומר יעקב נהיה למ יות בריתעשהו להצ סגל מפרש מ נתנו

ווקכמו פס ין גם בפסוקים הסמוכיםייש ענ ח מטהוסגל מפנה לישעי הקמת הבריתןהקמה והצבה של יעקב ה המדבר על הקמת השבטים

ך לי עבד להקים את שבטי יעקב ונצורי ויאמר נקל מהיות) ו (ויאמר לי עבדי אתה ישראל אשר בך אתפאר) ג( בעת רצון עניתיך וביום ישועה ייכה אמר ) ח (ישראל להשיב ונתתיך לאור גוים להיות ישועתי עד קצה הארץ עזרתיך ואצרך ואתנך לברית עם להקים ארץ להנחיל נחלות שממות

כוח הןברית הזאת המהות הזאת וה ן האלואת הברית בינו ובי עליונה של ישראלהמהות העבד יי מגלה ומגלם את ממוןיהו ושוהוא מקים ומציב וגואל נחלות מידי ת קוסמי שעליו עומדים שמים וארץ

שבתיאור ראשו יצבמנחות המילים המזכירים את וברכה נחה על ראש ישראל ויציבהו לשבטיםהביטויים מצבות של הדעתנו למצבה של יעקב בבית אל ולשתים עשרה עלינו אפוא לתת את התגלות הראשונה בבית אלה מגיע השמימה נבנית משתים עשרה הסולם של יעקב שראשהמצבהה ןמסורת האגדית שמקשרת ביניהל ושבטיםה

חנוך ונח היסטוריה סקראלית) שלב מסוים של(כסיום של שבח אבות עולםיעקב והשבטים נתפסים ב אבניםשל תכלית ) אם כי לא סופי( ואילו יעקב והשבטים הם מימוש חינת התחלה והבטחה לעתידאברהם ויצחק הם בב

- פרהה שלצורה קיצונית של טלאולוגיה היא תפיס תגישה הטלאולוגיבלכן בתיאור יעקב ניתן להבחין ההיסטוריה

237

אופיטי ינהתרגום הר מנוסח המסורה לפי הסבר שנתנו לו מושפע באופן ברו59הנה כאן לשונו של בן סירא

העובדה שבחיבור אחד משתקפים הן נוסח 60לשבטיםמתפרש כאן כ למספר בני ישראל והמקוטעאלא יד אינו מקורישפסוק יזהיא אפשרות אחת ח דורשת ביאור לבריםהשבעים והן נוסח המסורה של דב

גבי כמה ל שהפסוק איננו משתלב בהקשר צ סגלהערתו של מאת ו לעיל כבר ציטטנ הוסף על ידי המתרגם 61פסוקים נוספים הועלתה השערה שהמתרגם הוסיף אותם מתוך מגמה להדגיש את ההיבט הלאומי של החכמה

האפשרות האחרת היא שהפסוק הנדון 62חכמה לתורת משהההמזהה בין כגא פסוק כדידוגמא ידועה ביותר ה ןבדומה לתרגום יונתן ב ןי הגרסאות ושילב ביניהת במקרה זה צריך להניח שבן סירא היה מודע לשהוא מקוריזיקה בבר ומד בני ישראל לפי דעה זו אינו מסתכם בשוויון מספרילמובן מאליו שהקשר בין בני אל עוזיאל

מערכות האלוהזהות בין שתי במהותית או אף בני את מקומם של 63כ-יטט בנוסח השבעים נמצא בדברים ד-חברים לבמפרשים מציינים שרעיון מקביל לד

הירח והכוכבים תופסים כאן השמש אל

ופן תשא עיניך השמימה וראית את השמש ואת הירח ואת הכוכבים כל צבא השמים ונדחת והשתחוית להם ועבדתם ) יט( ויוצא אתכם מכור הברזל ממצרים להיות לו לעם יח יואתכם לק) כ( אלהיך אתם לכל העמים תחת כל השמיםי יחלקאשר כיום הזהנחלה

זיקה כזאת אכן 64צבא השמיםן הנהגת האומות יש זיקה או אף זיהוי בין בני אלוהים ובין כוכביםייוצא שבעני )יג ידעיהו ישהשוו זאיוב לח (ברן יחד כוכבי בקר ויריעו כל בני אלהים ובמקרא65מופיעה באוגריתיזהה את טבעי הוא שמי שסבור שגבולות העמים הוצבו הן למספר השבטים והן למספר בני אללאור זיהוי זה

ב גבולות מקבלת משמעות קוסמולוגית יותר מאשר הצבת ילפי פירוש זה ב מזלותאותם בני אל עם יימצאהו בארץ מדבר יאה גם בתיאור בחירת ישראל מופיעים מוטיבים השייכים לראשית הבר66אתנוגרפית

לאור ורוח אלהים מרחפת ndash כנשר יעיר קנו על גוזליו ירחף והארץ היתה תהו ובהו ndash ובתהו ילל ישמן )תהילים עד( גבולות הארץביטוי ל גבולות עמיםין להשוות את הביטוי יזה יש ענ

ואלהים מלכי מקדם פעל ישועות בקרב הארץ) יב( רת בעזך ים שברת ראשי תנינים על המיםאתה פור) יג( אתה רצצת ראשי לויתן תתננו מאכל לעם לציים) יד( אתה בקעת מעין ונחל אתה הובשת נהרות איתן) טו( לך יום אף לך לילה אתה הכינות מאור ושמש) טז(אתה הצבת כל גבולות ארץ קיץ וחרף אתה יצרתם) יז(

67

בצורה לשכון בגוף אדםיעקב הוא ישות קדמונית שירדה תפילת יוסף באלדוגמ כפי שראינו אותהאקסיסטנציה

האלהתפיסות הלפי )בראשית רבה א ד (מחשבתן של ישראל קדמה לכל דברמתונה יותר אומר המדרש לפני שעם ישראל בא לעולםעודשבטים היו נחלת יי הישראל

פסוק הבא הגם ם נתן לו את השבטים שהם חלקו וחבל נחלתו של יי מימות עולndash ויתן לו נחלתולאור זה ניתן להבין שנים עשר שבטים שהיו קיימים בצורה זו או אחרת אותו רעיוןאת מביע רעש-לחלק שנים ויציבהו לשבטים

וכך מפרש את דברי בן סירא בעל ניתנו ליעקב במסגרת הקמת הבריתבמחשבה או בעולם העליון משחר הימיםאזכיר סדר העבודה יוסי בן יוסי( כשוטרי רקיע ר שבטעש-שנים ברכות הוריו ירש תאוות הפיוט הקדמון

מוגהים ומבוארים עם מבוא וחילופי נוסחאות בידי אהרן מירסקי יוצאים לאור סדוריםפיוטי יוסי בן יוסי גבורות )206-122 עמ אתשנ מוסד ביאליק ירושלים

ויעקב האזינו גבולות העמים בndashשונה ) ההצבה(לה ואילו אובייקט הפעו זיקה לשוניתביש להדגיש שכאן מודבר 59 בבן סירא

)יאבן סירא מה (אל]שבטי ישר[למספר כל אבן יקרה לזכרון בכתב חרות השוו בתיאור אבני החושן 60 181 עמ נחלת ה זו גם מסקנתו של שמואל ליונשטם 61 Hayward Interpretations of the Name Israel p 93ff Bruce Vawter Prov 822 Wisdom and ורא 62

Creation JBL 99 2 (1980) p 206 Benjamin G Wright No Small Difference Sirachs Relationship to its Hebrew Parent Texts (SBL Suppl Series 26) Atlanta CA 1989

63 Walther Eichrodt Theology of the Old Testament Volume II Translated by J A Baker Philadelphia 1967 p 196 Heiser Michael S lsquoDeuteronomy 328 and the sons of Godrsquo

Bibliotheca Sacra 629 (2001) pp 52-74 88 עמ )25הערה 9 עמצוין לעיל( אמונות המקרא קנוהל From the Stone Age to Christianity (Baltimore Johns Hopkins דעתו המוקדמת של ויליאם אולברייט ורא 64

p 226 וורא W F Albright lsquoSome Remarks on the Song of Moses in Deuteronomy XXXIIrsquo Vetus Testamentum 9 4 (1959) p 343

ואילך17 עמ )44הערה 133 עמצוין ב (האמונה במלאכים אלכסנדר רופא ורא 65צחון במאבק ילאחר נשבאים יש לומר באופן כללי שחלוקת נחלות שייכת באופן מהותי למעשה בריאה או המלכה 66

אנומה אליש לוח ו לדוגמאורא מחייתופעולתותחום ממשלתואת במסגרת הזאת האל קובע לכל נברא קמאי deus otiosusלא נראה שמדובר על חלוקת ירושה על ידי האל הפורש 884תיאוגוניה הסיודוס 39-46

בשורות הבאות של לדוגמא נים וחלוקת העמים מופיעחלוקת הזמובין הקשר בין חלוקה קוסמולוגית של הארץ 67 ( 1Q 33 X 12mdash 16 ) מגילת מלחמת בני אור בבני חושך

238

יש מקבילות ברורות בספרות הקות ביותר של המורשת המיתית במקראשהוא אחת הדוגמאות המוב לקטע זהשים שנה משמש חומר עיקרי להשוואה בין ושלומפורסם ביותר שכבר יותר ממאה ההטקסט מזרח הקדוםה

המוטיבים ד אח68סיפור הבריאה הבבלי מיתולוגיה של המזרח הקדום הוא כמובן אנומה אלישההמקרא ובין שמתרחש לפני בריאת דאי מאבק האל עם המפלצתוד הוא בוומה אליש ובין מזמור עהמשותפים בין אנ

זמני את ים הוא בריאת המאורות שקובעםהראשון מביניה צחוןיאך ענייננו כאן במעשי האל לאחר הנ העולםיץ קשר בין הצבת גבולות הארץ ובין יצירת קהמה ד נשאלת השאלהלמקרא מזמור ע ת השנהוהיום ועונשורות (לוח הרביעי הבסוף חמישי של אנומה אלישהנראה שנוכל לענות עליה כאשר נתבונן בלוח וחורף

הוא מבתר את גופתה ועושה את מתחיל את מעשי הבריאההוא אחרי הריגת תיאמת דמתואר כיצ) 146-135של ( אל התהום ndashפסו הוא מודד את א) ה השני עתיד לשמש למלאכת הארץיחצי(מכסה לשמים האחד ה יחצי ומכונן כנגדו בשמים את היכל האלים ndash שעליו עתיד להיווסד הארץ בן זוגה של תיאמת )קרקעיים-תתהמים ה

69בהמשך ישיר לתיאור זה נאמר בתחילת הלוח החמישי

מעמד) שמיםב(יצר 170

ליםו לאלים הגדהציב 2

71מזלות כבים בדמותםו כ

72

בולותהגביל ג הודיע שנה 373

עשר הירחים שלשה כוכבים לאחד-הציב לשנים 4 ת ימי השנהוק את חקקר אשר חאח 5 )שמים(ת ונברו להודיע מערכ-כוכב מעמדיסד 6 גם אחד ndashלכל יחטאו לבל יתרפו 7 אנלל ואאה כונן אתו מעמד 8פתח דלתים 9

74 השתים) השמים(בצלעות

יןלשמאל ולימ חזק בריחים 10

1 uacute-ba-aacuteš-šim man-za-za an DINGIRDINGIR GALMEŠ

2 MULMEŠ tam-šil-su-n[u] lu-ma-ši uš-zi-iz

3 uacute-ad-di MUANNA mi-iṣ-ra-ta uacute-ma-aṣ-ṣer

4 12 ITUMEŠ MULMEŠ 3TAAgraveM uš-zi-iz

5 iš-tu UD-mi ša MUANNA uṣ-ṣ[i-r]u uacute-ṣu-ra-ti

6 uacute-šar-šid man-za-az dni-bi-ri ana ud-du-u rik-si-šuacute-un

7 a-na la e-piš an-ni la e-gu-u ma-na-ma

8 man-za-az den-lil u deacute-a uacute-kin it-ti-šu

9 ip-te-ma KAacuteGALMEŠ ina ṣi-li ki-lal-la-an

10 ši-ga-ru ud -dan-ni-na šu-me-la u im-na

ה מפלגי חוקי ו ארץ בורא ה עבים ] וד[כב אוצרות קדושים ממשלת ו רוחות משא ו 12 מותותה מבקע ו נהרות מקוי ו ימים חוג ה ] ים[פר עם ה צאצאי כול ו ערבה ארץ ו מדבר ל 13 משפחות מושב עמים מפרד ו לשון בלת עו ][ ולת ו אדם ניתתב כנף בני ו חיה מעשי 14 קצי ו שנים תקופות ו קודש מועדי ] [ארצות נחלת ו 15

ד מזכיר את בריאת הארץ במזמור עשתוך שימוש בלשון אוגרפית של הארץיג-בתחילת הקטע מתוארת חלוקה פיסית ndashלאחר מכן )כה יאשיתבר כי בימיו נפלגה הארץ ndash ארץ וחוקי מפלגיה( י אשיתואת התפלגות בני נח בבר

רוב הביטויים שאובים מבראשית י(ח י ובדברים לבאשיתתוך שימוש שוב בבר ל הלשונותיחלוקת העמים ובל ) האזינו נחלה שאינו מופיע שם ובא מלהוציא לשון

בטים ילה ספר בראשיתלבמיוחד ו ספרות עצומה מוקדשת לאנומה אליש ולהשוואה בין יצירה זו ובין המקרא 68 S Langdon The Babylonian Epic of Creation Restored from the recently ורלבנטיים לדיוננו כאן ראה

recovered Tablets of Aššur Transcription Translation and Commentary Oxford 1923 שמכיל Wayne Horowitz Mesopotamian Cosmic Geography פירוש מפורט להתחלתו של הלוח החמישי

(Mesopotamian Civilizations 8) Eisenbrauns Winona Lake Ind 1998 p 114ff Benno Landsberger James V Kinnier Wilson The Fifth Tablet of Enuma Eliš JNESתעתיק לפי 69

203 (1961) pp 154-179 )170 עמndashפירוש 157 ndashתרגום האנגלי ב 156 בא בעמותעתיק של הקטע המ W G Lambert Simon B Parker Enuma eliš Theלפי טקסט של( גם תעתיק של וואן הורוביץ ורא ואילך

Babylonian Epic of Creation the Cuneiform Text Oxford 1966 (וכן התרגום האנגלי בספרה Mesopotamian Cosmic Geography p114ff אך עדיין נפוצה של כל הטקסט עם תרגום מהדורה ישנה

Leonard W King The Seven Tablets of Creation The Babylonian and Assyrian LegendsאנגליConcerning the Creation of the World and of Mankind London 1902 לאחרונה יצאה מהדורה

Philippe Talon The Standard Babylonian Creation Myth ום צרפתיג עם תעתיק ותראקלקטית חדשהEnūma Eliš Helsinki 2005 כמו ונותתרגומים שונים לאנגלית מופיעים באנתולוגיות שANET התרגום העברי

זתל אביב תשנ עם עובד אנתולוגיה משירת המזרח הקדום בימים הרחוקים ההם שפרה ויעקב קליין על פי שndashעלילת הבריאה (נפלד יבזמן כתיבת חלק זה של העבודה נעלמה מעיני מהדורת מצוינת של משה וי[ ואילך 33 עמ

שמכילה הן את )גירושלים תשל החוג למקרא האוניברסיטה העבריתערות תרגום והאנומה אליש הבבליתמוזר הוא ששפרה וקליין לא הזכירו מקבילות המקראיותה השמות דגש על הערותהתעתיק הן את התרגום והן את

] מהדורה זוו שורש משתקף גם במילה אות 172-170 עמ וילסון- דיונם של לנדסברגר וקנטורא mazzāzu manzāzuאכדית 70

וגם )הכג בכים מל המקטרים לבעל לשמש ולירח ולמזלות ולכל צבא השמים תהנזכרת במקרא פעם אח( מזלשבא מאותו שורש מופיע כמה פעמים בקטע )izuzzu (ušzizפועל ה) לבאיוב לח התציא מזרות בעתו( מזרותב

ולפרקים עמדה שפירושה מעמד אותו שורש משתקף גם במילה מזוזהלפי דעה רווחת הציבשלנו ומתורגם כהוצאת גילגוליהן של הצהרות אמונה עשרת הדיברות וקריאת שמע משה ויינפלד (חלל הדלת היא מתפרשת גםיח כמו כן דלתות ובר של הקטע10-9דלתות ובריח מוזכרים בשורות ) 143 עמ אתל אביב תשס הקיבוץ המאוחד

הקבלה בין בני אל ובין הכוכביםהן י שכבר צוטט לעיל לעני)י-ולח(מוזכרים כאמצעי לחסימת הים בקטע מאיוב על מה אדניה הטבעו או מי ירה אבן פנתה

239

ה מערכות של שלושהים עשרתש אל רום השמים קף והולך אל המרכזיההתיאור מלאכת השמים מתחיל מן

כוכבים האלה קשור לקו ה תפקידם של 76נהיה עם הזמן לגלגל המזלותש צורה קדומה של מה ן ה75כוכביםאת מסמנים ) הליאקלית(הם עצמם בעלייתם ובשקיעתם זריחתם של שמש וירחל לשקיעתם ו77אופקהוקרובים אליהם ביחס לכוכבים שנזכרים ( בהיותם קשורים לקצות השמים והארץ 78העונות השנאת דשים ווחה

מזלות מתקשרים ה מקום ששם קבועים שערי השמש פת השמים נפגשת עם הארץילמקום שבו כ )בהמשךאפשר צחון על תיאמתי הואיל וקביעת המזלות מתרחשת סמוך לנ79ב שערים או עמודים שבקצות העולםלי

ברן יחד כוכבי בקר ויריעו כל בני אלהים

ויסך בדלתים ים בגיחו מרחם יצא בשומי ענן לבשו וערפל חתלתו

אשים בריח ודלתיםואשבר עליו חקי ו Langdon pp 149-151 ורא )בתי זודיאק (בתיםמעמדים האלה נקראים גם ה

לעילורא ušziz אכדית 71והראני והשוו גם קטע מן הגניזה שבו רבי ישמעאל מספר על ידע אסטרולוגי שמסר לו מטטרון lumāšuאכדית 72

]ן)[ם(עשר מזלות וגם מלושיה-והראני שנים תורה אותיות של לבנוהאת כולם באצבעות ידיו כאב שהוא מור)Geniza-Fragmente zur Hekhalot-Literatur 12 (T-S K 2195L) 2b l13-14 p137 (י גרינפלד לפי ח

ומקורה אכדית ) malwšēכמו סורית ומנדעית (ומיכאל סוקולוף המילה מלושיהן מציינת כאן את סימני הזודיאק lumāšu ראו Jonas C Greenfield MSokoloff Astrological and Related Omen Texts in Jewish

Palestinian Aramaic JNES 483 (1989) p 211 בהוראה זו מלוש המילה קיסטר מנחםכפי שהראה עמ )אתשס(ב -א לשוננו סג שלוש מילים מצפוני מגילות מדבר יהודה ראו )4Q439(מופיעה כבר בקומראן

36-35 73 miṣrata uacute(m)aṣṣer השוו גבולndashמלשון מצר צייר מצריםצרנוכל לתרגם רש האכדיואם נבקש לשקף את הש

לצייר (eṣēru uṣṣuru הפועל אשר גבולות יכונן šaacute eṣ-ra-ta uacute-kin-nu שורה א לוח ז תואר מרדוך כאןאת הלפועל זה ולשמות העצם GIŠ]UR שומרית uszligurtu אכדית ndashחס בראש וראשונה לצורות מאגיות י מתי)לצור צורה

5שורה השוו כאן(וחקיקת חוקים קביעת תבנית של תכנון ושירטוטמופשטת יותר האלה ישנה משמעות נוספתבהיכל רה וקליין תרגמו ששפ ina ki-iszlig-szligi NAMMEŠ (šimāti) a-ma-an GIŠ]URMEŠ 79 וכן לוח א )במעון החוקות הגורלות

The notion of orderly patterns in the planetary heavens is extremely ancient in Babylonian astronomy it is in fact the basis of Babylonian astrology In Mesopotamia we have a term which appears in Sumerian as GIŠ-]UR and in Accadian as uszligurtu both of which mean outline plan configuration plan of a building immutable destiny The beginnings of astrology undoubtedly came through the Sumerian concept of GIŠ-]UR where plans and configurations in the heavens were considered to be the prototypes of what is found on earth (William F Albright Neglected Factors in the Greek Intellectual Revolution Proceedings of the American Philosophical Society 1163 (1972) p 235)

וורא Menahem Kister Commentary to 4Q298 pp240-241 והשו גבולין הוראה דומה במילה ילענ( להקיף במעגל המאגי ndasheszligēru uszligszliguruבנוסף יש לציין עוד הוראה מיוחדת בפועל ) 134הערה 151 עמ לעיל

Erica Reiner Astral Magic in Babylonia Philadelphia ורא מעגל מאגי ndash uszligurtu ו GIŠ]URובהתאם American Philosophical Society 1995 p 58 CAD s v gišEacuteur Herbert H Paper lsquoNotice of a

Posthumous Manuscript of Ernst Herzfeldrsquo JAOS 761 (1956) p 33 ש גם עם מילה אותו פועל משמ 83הערה 240 עמ להלןו ורא137-138 עמ CAD XXI ורא zissurucirc ndashאחרת למעגל מאגי

hellipThe Babylonian Epic of Creation p152 n3 The word miszligrata in this passage לנגדון השוו גם design sign of the zodiac and certainly identical in meaning with uszligurtu sign of the zodiac Sum

gišHAR לפי זה יש קשר בין 2הערה 154 עמ עודווראmiszligratu uszligurtu יווני המונח ה וביןσημεῖον סימן זודיאק

שומרית (בר בשערים וין מדיענהלפי ה כדי להתקרב לביטוי המקראימתרגמים נקטו לשון זהנראה ש 74KAacuteGALMEŠ אכדיתabullāti (במערבוndash וכנגדם ומסתבר שהיו כמה שערים במזרחו של עולם

B L van der Waerden Babylonian Astronomy II The ורא או שלוש מערכות של שנים עשר כוכבים 75Thirty-Six Stars JNES 81 (1949) pp 6-26 Johannes Koch Neue Untersuchungen zur

Topographie des babylonischen Fixsternhimmels Wiesbaden O Harrassowitz 1989 ב חלקים שווים מופיע לראשונה בתחילת המאה גלגל המזלות כרצועה שמסביב לקו המילקה המחולקת לי 76

Asger Hartvig Aaboe Abraham Joseph ורא אה התגבש במהלך המאה השישיתס וכנרהחמישית לפנהSachs Two Lunar Texts of the Achaemenid Period from Babylon Centaurus 14 (1969) pp 1-22

Mesopotamian Cosmic Geography p 234ff ורא 77 136 עמ כרך א OTP 21 חנוך הסלאבי פרק ג תברייתא דמזלו מעשים וימים הסיודוס לדוגמאורא 78 Wayne Horowitz Mesopotamian Cosmic ראו הארץ מצטיירת כדיסק שטוח לפי תמונת העולם הבבלית 79

Geography pp 331ff

240

גבול האבני את יש להזכיר כאן 80ה בין השאר את מעשה גידור הקוסמוס מפני כוחות הכאוסלראות בהציב לשון 81 חקקו את צורותיהם של אלים ושל מזלותןשהיו בצורת מצבות שעליה kudurru ותמסופוטמיה

על הגבול רומז למצבה העומדת) כהמשלי טו יז עחיליםתה יט יטהוישעי ח לבריםדב(במקרא גבול אתה הצבת כל גבולות ארץ קיץ וחרף אתה יצרתם לאור כל האמור אפשר להבין את המשפט 82ושומרת עליושתוחמים את גבולות ) שנקראו באנומה אליש צלמים של האלים הגדולים(ב מזלות האל הציב י באופן כזה

גבולות הארץ הם בר שהוצע כאןהסהלפי קובעים את חוקיה ומועדיה ובין השאר את עונות השנה הארץגבול שמת בל יעברון בל כמו שנאמר המגנים עליה מפני כוחות תוהו יםבראש ובראשונה הגבולות החיצוני

אשר שמתי חול גבול לים חק עולם ולא יעברנהו ויתגעשו ולא יוכלו )ט קדיליםתה (ישבון לכסות הארץ יחד 84)כזשלי חמ ( על פני תהום83בהכינו שמים שם אני בחוקו חוג )כב המיהויר (והמו גליו ולא יעברנהו

של הזאת מתבססת על סטרוקטורההחלוקה מן הגבולות האלה נגזרת גם חלוקה פנימית של הארץ אתעם זמחד וציוני ) טבור העולם(פקי הם נקודת המרכז ושמאפיינים חשובים שלו בממד הא המרחב הסקראלי

במקרה הפשוט ביותר (בהתאם לכך שטח הארץ מתחלק לסקטורים קצות העולם מאידךתרוחוכיווניםהגבולב ארצות וכן חלוקות מפורטות ומורכבות באופן כזה מופיעה חלוקה לי85הנפגשים במרכז) רבעיםהלארבע 86דאי עתיקה יותרובמקורות יהודיים חלוקה תריסרית נזכרת במפורש במדרשים מאוחרים אך היא בו יותר

ביה יי צור עולמים מלמד87

ששתים עשרה ארצות ברא הקדוש ברוך הוא כנגד שנים עשר שבטים וארץ ישראל וירושלים ועיין סדר שסו עמ בתי מדרשות א א דבראשית רבאסידור רב (באמצעיהם שנאמר יצב גבולות עמים למספר בני ישראל

)838 סינופסיס כג עמ שם אות ו רבה דבראשית

ולם כולו ובין המים ובין הרקיע שם תלויים ועומדים גלגל חמה ולבנה וכוכבים ומזלות ומאירים לכל הע והשו 80

יש לשים לב לעובדה שגלגל חמה ולבנה וכוכבים )187-182 אנזי שכטר ג מעשה בראשית (ומושלים על תהום לטים על התהוםוומזלות עומדים בין המים שמקיפים את הארץ ובין הרקיע והם ש

אבי רא אלא במקומות מקודשים מצבות הללו לא עמדו בפועל בגבולות השדותהנראה שעל פי רוב 81 Divine Service and Its Rewards Ideology and Poetics in the Hinke Kudurru (Beer-Shevaהורביץ

Studies by the Department of Bible and Ancient Near East vol 10) Beer-Sheva 1997 pp 1-8 אך ידי כוח דמויות האלים והמזלות החקוקים עליהןעל בין השאר גם לפי דבריו תפקידן היה לשמור על גבולי הנחלה

Katryn E Slanski Classification Historiography and Monumental Authority The עודוראBabylonian Entitlement narucircs (kudurrus) Journal of Cuneiform Studies 52 (2000) pp 95-114 idem The Babylonian Entitlement Narucircs (Kudurrus) A Study in Their Form and Function

Boston American Schools of Oriental Research 2003 יצגת את האל המגן על ימצבה מ) 1 זו את זוותאיתפקיד המצבה יכול להתפרש בדרכים רבות שלא בהכרח מוצ 82

וממילא גם הגבול שהיא עומדת מצבה) 3) טראליתמאגיה אס(עליונים הכוחות ההיא מושכת למטה את ) 2נחלה ה כריתת הברית וכדומה מצבה מזכירה לפני האל את אקט הנתינה וחלוקה) 4 נתונים להשגחה מיוחדת של האל עליו

שמים עצמם או עצמים השמים או המשמשים גרמי ש על דרך ndashמצבה משמשת כעד ) 5שמבסס את חוקיות הנחלה הזה ועדה המצבה אם אני לא אעבר אליך את הגל הזה ואם אתה לא תעבר אלי את הגל הזה עד הגל יציבים אחרים

)נב להאשיתבר (ואת המצבה הזאת לרעה חוק ובין חקקeszligēru uszligurtuעל התאמה בין eszligēru הקיף במעגל מאגיהוראה ה על 73הערה 239 עמ לעילורא 83

Morris Jastrow Nebopolassar and the Temple to the Sun-God atו השונות ראןחוקה על הוראותיהSippar The American Journal of Semitic Languages and Literatures 152 (1899) pp 80-81 Sol Cohen Victor Avigdor Hurowitz lsquoawh lbh ~ym[h twqxrsquo (Jer 103) in light of Akkadian lsquoparsursquo and

lsquozaqiqursquo referring to cult statues JQR 893-4 (1999) pp 277-290 משפט הזה בהקשרואת הין לראות ימענ 84

באמצו ) כח( על פני תהוםבהכינו שמים שם אני בחוקו חוג ) כז( עד לא עשה ארץ וחוצות וראש עפרות תבל) כו( שחקים ממעל בעזוז עינות תהום

כז מדובר וק לפי זה מסתבר שבפס על רום השמים ומעמקי תהוםndash כח וקבפס כו מדובר על מלאכת הארץוקבפס על רצועה תחתונה של השמים וקו מקיף ומגן על הארץ

85 Francesca Rochberg-Halton lsquoNew Evidence for the History of Astrologyrsquo JNES 43 (1984) p127 Franz Cumont La plus ancienne geacuteographie astrologique Klio 9 1909 pp 263-273 Stefan ורא 86

Weinstock The Geographical Catalogue in Acts II 9-11 The Journal of Roman Studies 381-2 (1948) pp 43-46 James M Scott Geography in Early Judaism and Christianity The Book of

Jubilees (Society for New Testament Studies Monograph Series 113) Cambridge 2002 פסוק הובין השבטים על סמך יהתכן שהוא מתבסס על הקשר בין שם יי טיבו של הלימוד הזה לא ברור כל צרכו 87

ב כרמז לי ב הנדרשת נוטריקון י ביההיא שהמילה שנראית עיקר אפשרות אחרת) ד קכדיליםתה ( יהשבטיאלא שמעתיקים בקלות הינכתבת במקורות מוקדמים על פי רוב כ האות הו ב שמות האלאו י האותיות שמופיע לפני הקטע שה בראשיתמעהנה הטקסט של הנדרשת כשם אלוהי י הי האפים אותה לימחל ו ורא833 ו430סינופסיס השס עמ א הטקסט בבתי מדרשותורא(הוא השתבש הרבה בהעתקות שונות הנדון Nicolas Sed lsquoUne cosmologie juive du haut moyen age la Berayta di Malsquoaseh Bereshitrsquo Revueעוד

des Etudes Juives 1241-2 (1964) p 28 י לונדון כOr 6577 ואציע כאן את מה )א20 עמ 736מרגליות שנראה לי לתקן בו

241

תריסרי חוזר הדגם שהמסתבר ב ארצות נקשרת כאן למעמד מרכזי של ארץ ישראל וירושליםקת העולם ליחלומקובלת של הבהתאם לתפיסה ב שערים של ירושלים ושל המקדשבי על עצמו בחלוקת הארץ לשבטים

ל קווים ת את כל החלוקות הללו כמבוססות עו אפשר לראמעגלי הקדושה הערוכים סביב המרכז הסקראלי 88 מן המרכז עד קצות העולםיםרדיאליים הנמשכ

במבנה של באותיותיהם וצירופיהם בשמותיו ברובד האלוהיתבסופו של דבר חלוקה תריסרונית מושרש 89המרכבה או אף בדמות אנתרופומורפית של האל עצמו

ות היום ושתים עשרה שעות הלילה וכמה הן אותיות שבהן נתחתמו שמים וארץ שתים עשרה הן כנגד שתים עשרה שעושנים עשר חדשי שנה ושנים עשר מזלות ושנים עשר שבטים ושתים עשרה ארצות וכולן על שמותם של שבטים שנאמר

אהיה אשר אהיה ) שמות ג יד(יצב גבולות עמים למספר בני ישראל ואלו הן שתים עשרה אותיות שנאמר ) דברים לב ח( ) אות ה ו-אותיות רבי עקיבא נוסח א ( אהיה הרי שתים עשרה אותיות אהיה שלחני עליכם שלש פעמים

94 וכן הלאה360 14493 7292 3691 2490הדגם התריסרוני יכול להוות בסיס גם לחלוקות מפורטות יותר של לכן היו ו 95םימתחלף במסורות רבות בשבעים ושתי) שליחים זקנים מלאכים לשונות אומות(המספר שבעים

ה את השמים ואת הארץ שנאמר אלה תולדות השמים והארץ א בראשית מהו בראשית באות אחת ברא הקבד

ה בטבעת ב וחתמז והעהי ברא שמים וארץ העה בראם באות ה]יבה) [אבה(בהבראם אל תקרי בהבראם אלא אין כל ] יהם אהבחות[ )בחותמיה(שאלו לא חתמה ] יהם אהבחות[ )בחותמיה(אהיה אשר אהיה ומפני מה חתמה

באותיות) [באותיותיה( מפני שלהבת אש וכל מי שהוא בא לדרוש ] יה באותיות) [באותיותיה(בריה יכולה לדרוש בראשית ברא לפיכך נאמוחתמן בחותמו ] יה תיותאו) [אותיותיה( היה מתמלא כל העולם כולו אש לפיכך סתם ]יה

O1531 833 השלמה אפשרית לפי סינופסיס ndashאלהים ידועההדרשה הדרשה שמופיעה בקטע ובין היש להבדיל בין ד מה טעמא ואחד ביויוחנן בשתי אותיות נבראו שתי עולמות העולם הזה והעולם הבא אחד בה רבי אבהו בשם ר

ד אלא מן מה דכתיב אלה תולדות א ואי זה מהם נברא ביוצור עולמים ואין אנו יודעין אי זה נברא בה יכי ביה יא י ב הירושלמי חגיגה פ(א והעולם הבא נברא ביוד א בראם הוי העולם הזה נברא בהוהארץ בהבראם בה השמי

)י -בראשית רבה יב ב בבלי מנחות ט עוהשוו עז טור ג בעי ברא באות הואילו לפי הקטע שלנו האהעולם הזה נברא ב) רק(ירושלמי ובראשית רבה מוכיחים ש יבבל

ה האלה מסוכנות ביותראותיות י ימוחלפת בשמה ה ה אותהדבר זה יוצא מכך ש בז והעהשמים וארץ העה הפסוק ndashרומזת למקורה של התפיסה תשלהבמילה ה יה מפני שלהבת אש אין כל בריה יכולה לדרוש באותיות

) 69הערה 114 עמבסוף לעילוראו ו חיריםשיר הש( רשפיה רשפי אש שלהבתיה המקראי Wayne Horowitz Mesopotamian Cosmic Geography p156בבלית שמובאת אצל השמים ההשוו מפת 88

42-20 עמ שםוקונצנטריים במפת העולם הבבלית ראהעיגולים הין יולענאלא מלמד ששנים עשר המאי שנים עשר שבטי י אלוהית- פניםהב שבטים מהווים סטרוקטורבספר הבהיר י 89

111 107 83-76 70 67 64-63 סעיפים שםוורא) 169 עמ מהדורת אברמס 82סעיף (הלהקבשבטים Joseph M A Baumgarten The Duodecimal Courts of Qumran Revelation and the Sanhedrin ורא 90

JBL 951 (1976) pp 59-78 אותיות של הסיבה נוספת לחשיבות המספר בעולם ההלניסטי קשורה בהיותו מספר 281-280 עמ )63הערה 85 עמ צוין לעיל( Gedaliahu Stroumsa Form(s) of God ורא היווניתאלפביה

שם17 והערה 85 עמ )ותשס( 59-57דעת פורפוריתה של הלנה מטרויה וקידוש השם יהודה ליבסצגים הם יאם אמנם מי להתבאר בדרך זהיםשיעקב ראה על שתים עשרה מדרגות הסולם יכול פנים העשרים וארבע

רחל ) 7הערה 6 עמ צוין לעיל (מקדש ומרכבהבספרה ) שם9 והערה 229 לעיל עמורא(את שרי האומות עמ (המחלקים את מרחב היקום לעשרים וארבעה חלקים מרחביים שנים עשר גבולי אלכסוןאליאור מדברת על

ואין קשר בין חלקים24אין במרחב היקום מופרך זהמשפטלן יא-לדעת מאיר בר אך לא מפרשת דבריה) 62אמנם ) 131-114 עמ )דתשס(מועד יד קורת בימאמר ב ( גבולי האלכסון שבספר יצירה לדבריה של הכותבת12

איני יודע כיצד תתקיים על )כפי שהיא מצטיירת בספר יצירה(אלכסון הממדית של גבולי -אם נחזיק בתפיסת תלתנקבל וים במישור שנפגשים בנקודה אחתואלכסון כקהלי גבואת אך אם נתאר חלקים24-ידם חלוקת המרחב ל

12 חלקים וכנגדם 12- רדיוסים שמחלקים את המישור ל12לחלופין אפשר לתאר חלקים24-חלוקת המישור לגולים י רדיוסים בתוך שני ע12או פת השמיםי באופן דומה את כות במרכז השמים ומחלקותקשתות שנפגש

נאמריבירושלמ אפשר להוסיף את השיקול הפרשנייאומטרגיהלשיקול קונצנטרייםר יוחנן לא גלו ישראל עד שנעשו עשרים וארבע כיתות של מינים מה טעמא בן אדם שולח אני אותך אל בני א

סנהדרין (אל גוי המורד אין כתיב כאן אלא אל גוים המורדים אשר מרדו בי ישראל אל גוים המורדים אשר מרדו בי )בנג ע

אלא כלומר הרבה והרבה כתות של לאו דווקאלדעת מפרשים אחדים המספר כיצד הגיעה הגמרא למספר זה משתדל להסביר את המספר כמכפלה של מספר השבטים שהם קרבן העדהלעומתם ) פני משה (מיני מינות

יש תקדים במקור תנאי לרעיון הכללי ךא הפירוש שהוא מציע נראה דחוק ם הנזכרים בפסוקיהגויששים יוסי הגלילי אומר הרי הוא אומר ששים המה מלכות ושמונים פילגשי אליעזר בנו של ר ר יצב גבולות עמים

יצב גבול עמים אין כתב א יצב גבולות עמיםד מ לאבותינו לא ירדו במצרים אלא בשבעים נפשושמונים הרי ק )ספרי האזינו ו( חלקים במספר בני ישראל ת ליטול בכאן אלא יצב גבולות עמים זכו אומו

פרשני דומהההיגיון האך ) אומות שכנגד שבעים נפש מבני ישראל140כאן מדובר על (אמנם המספרים שונים ד עמיםד כתות וכגיון יכול להוליד כיאותו ה לשון רבים בלתי צפויה רומזת להכפלת המספר

Wilhelm Gundel Dekane und Dekansternbilder Ein Beitrag zur Geschichteter Sternbilder derורא 91Kulturvoumllker (Zweite Auflage) Darmstadt Wissenschaftliche Buchgesellschaft 1969 שלום The

242

עומד שיקול לפחות בצורתה המקורית לשונותמסורת של שבעים אומותהרי ום שהניחו שאף מאחרבי אסטרולוגי

ישראליצב גבולות עמים למספר בני אלנקודות שהועלו תוך דיון בפסוק האפשר לסכם כאן את נו לתחילת ישוושה אתה הצבת כל גבולות ארץ קיץ וחרף אתה יצרתםפסוק המתוך לנו להמשךותשדרוש

עונות את גבול הארץ וגם את תריסרונית שקובעת הסטרוקטורב הסקנו שמדובר שי מאנומה אלישילוח החמהמצד שני ראינו שגם נוסח המסורה המדבר על מספר בני ישראל וגם נוסח השבעים שמדבר על מספר בני השנה

מסר של התאמה מספרית זו בקונטקסט המשמעות ואת העתה עלינו להסביר אל יכול לרמוז לאותו מספר מקראיה

הבריאה לפי המסופר שם דו מאת שזיקתו למקרא בולטחמישי של אנומה אלישהישנו עוד נושא אחד בלוח סד את יאך לסיומה היא מגיעה כאשר מרדוך מכריז בחגיגיות על כוונתו לי מתחילה מקביעת גבולות הארץ

כותרת ותכלית כל מעשי הבריאה שלוה גולת ו ז96המקדש המרכזי של בבל

רדך את פיהו וידברמפתח 117 ענה את האלים אבותיו דבר 118 המושב אשר כוננתם על האפסו 119 אשר בניתי אנכי מעליכם נכח האשרה 120 מקדש- חזקתי קרקע מקום-מתחת 121 מושב חמדתי) יהי(לו נא בית-אבנה 122 קדש בקרבו-איסד היכל 123 מלכותי אכין אועיד דבירי 124 כאשר תעלו מן האפסו אל המפחרת 125 להכיל קהלכם מלונכם) יהי(במקום ההוא לו 126 כאשר תרדו מן השמים אל המפחרת 127 להכיל קהלכם מלונכם) יהי(במקום ההוא לו 128 בתי האלים הגדולים אקרא שמו בבל 129 אנחנו כקרבה נבנה מקדש 130

97שישיהמימושה של הכרזה זו מהווה נושא מרכזי בלוח כי הלמו באתהאננ 131 שנה אחת לבנו לבניה 132

Tradition of the Thirty-six Hidden Just Men The Messianic Idea in Judaism and other Essays on

Jewish Spirituality New York 1971 p 251ff 92 Nicolas Sed Les douze hebdomades le char de Sabaoth et les soixante-douze langues Novum

Testamentum 212 (1979) pp 156-184 Gedaliahu Stroumsa Form(s) of God p 280 William R Schoedel Scripture and the Seventy-Two Heavens of the First Apocalypse of James Novum

Testamentum 122 (1970) pp 118-129 מיכאל שניידר 144-138 עמ הבטים חדשים קבלה משה אידל James Scott Geography in Early Judaism 308-306 עמ )94הערה 21 עמ צוין לעיל (ספר יוסף ואסנת

and Christianity pp 19-20 51-55 75-79 102-104 204-208 Francesca Rochberg-Halton ורא חלקים12-שבו כל מזל מתחלק ל δωδεκατημόρια זודיאק-מיקרו 93

lsquoElements of the Babylonian Contribution to Hellenistic Astrologyrsquo JAOS 1081 (1988) pp 57-60 217 141 74 המספר זה ממלא תפקיד חשוב באפוקליפס

השוו 94אמר לה הקדוש ברוך הוא בתי שנים עשר מזלות בראתי ברקיע ועל כל מזל ומזל בראתי לו שלשים חיל ועל כל חיל

לשים לגיון ועל כל לגיון ולגיון בראתי לו שלשים רהטון ועל כל רהטון ורהטון בראתי לו שלשים וחיל בראתי לו שקרטון ועל כל קרטון וקרטון בראתי לו שלשים גסטרא ועל כל גסטרא וגסטרא תליתי בו שלש מאות וששים וחמשה

)בברכות לב ע(אלפי רבוא כוכבים כנגד ימות החמה וכולן לא בראתי אלא בשבילך B M Metzger lsquoSeventy or Seventy-two Disciplesrsquo NTS 5 (1958-59) pp 299-306 ראו לדוגמא 95

Odeberg 3 Enoch p 51 ולענייננו רלבנטי במיחודJames Scott Geography in Early Judaism and Christianity pp 19-20 בעים ושתים אותיות אשר כמוהם מספר תוכן השם ש מעניינים מאוד דברי סעדיה גאון

וכנגדם סכום גבולות עמים וכמניינם סנדרי ישראל עם משה ואהרן כל הכנוים וגם כמספרם משפחות שבטי ישראלעשרה רוחות השמים -שתיםג מדבר על שבמקום אחד רס ויש להעיר עוד )183שורה זוכר חסדי אבותתפילה (

האסכולה הפייטנית של רב סעדיה מנחם זולאי 1שורה ח ברכי אברת ואמצת כונפשי לי-רהיטי ברכי (והארץ )141-108 עמ דתשכ מדרש הרבנים באמריקה-מכון שוקן למחקר היהדות ליד בית ירושלים גאון

Victor Avigdor Hurowitz I Have Built You an Exalted House Temple Building in Light of ורא 96Mesopotamian and Northwest Semitic Writings JSOT Supplement Series 115 (Sheffield

Sheffield Academic 1992 pp93-96 את ואדם נוצר כדי להעמיס עליו המקדש הוא מקום מנוחתם של אלים גם בריאת האדם קשורה לכינון המקדש 97

אליםיתה מקדמת דנא מוטלת על הימלאכה שהה

243

בהגיע השנה השנית 133 רוממו את ראשו נכח האפסו-האסגלה 134 אפסו העליון- בנו את מגדל 135 ולו לאאה לאנלל כוננו מושב לאנו 136 ב לפניהם בהדרשישב י 137 שרההשקיפו קרניו אל יסודי הא 138 אחר אשר כלו מלאכת האסגלה 139 יסדו האננכי כלם את משכנם 140 נאספו כלםאפסובמאות אשר -אות האגגי אשר בשמים וששמ- שלש 141 הרם אשר בנו לו מושב- בזבולהאדון 142 לכרהאבותיו הושיב את האלים 143 הנה בבל בית מושבכם 144 דותה רווח רננו בה 145

סיפור של מגדל בבל בנוי על ה מגדל בבל וסולם יעקב מיתוס בבלי זה משתקף בשני סיפורים בספר בראשית

יא של ספר בראשית-בדומה למה שקרה למסורות אחרות הכלולות בפרקים י בבלשם ה אירונית של דרשהרכי ובוני המגדל הם בני אדם ולא אלים ואף המגדל נועד לא לצ המיתוס הבבלי מקבל כאן צביון אוהמריסטי

שמימה הוא המגיע בו משתקף בית האלים הבבלי שראשו ששני הסיפור ה ארצית-אלים אלא למטרה פוליטית- הוא דתי) הבבלילהיאסגבדומה ל(תפקידו של בית אל בניגוד למגדל בבל בבראשית יא חלום יעקב בבית אל

אינו ndash אמפיקטיוניה ישראליתndash שבטיםהאל כמרכז שמאחד את שנים עשר פקי של ביתוהממד הא פולחני) הא ולבפרקים ל(התגלויות נוספות אלא נפרש בהדרגה בשתי זיון הראשון בבית אלימתפרש מיד בח

אבנים שהפכו למצבה אחתה הים עשרתסיפור על שהבט הזה של בית אל על ידי יההאגדה מדגישה את האדם יפוצו על פני כל ה רצויה לפני אלוהים היא כוונתו שבני הייתהנראה שהסיבה העיקרית שבניית בבל לא

הוכשל על ידואנושותה שישמשו המרכז המלכד את יר והמגדלסיון למנוע זאת על ידי בניית העינה ארץההים לבני נח הוא להתפזר ואלהועיד התפקיד שהיםוזמתו של אלומה שנמנע מאנשי דור הפלגה ניתן ליעקב בי

המקרא מתאר את בני נח כנשלטים להתלכד סביב מרכז סקראליndashהועד לבני יעקב שהתפקיד על פני האדמה לקצוות וגבולות הארץ קףילה המרחיקים אותם מן המרכז ומושכים לפריפריה ם צנטריפוגלייעל ידי כוחות

ובין השאר בין אותם הגבולות ובין תריסרוניהדגם היש קשר מיוחד בין גבולות הארץ ובין כפי שראינו לעיל לתאר את המרכז כמקום אפשר בעצם גם המרכז קשור לאותו דגם תריסרוני יחד עם זאת מזלותהשנים עשר

כמה בבתמונה מפורטת יותר אפשר להבחין בו נפגשים ומתאחדים שנים עשר חלקים וגבולות של יקוםשצוגים שונים של דגם יוכן הלאה עד לי שערי המקדש שערי ירושלים נחלות השבטים םמעגלים קונצנטריי

תריסרוני בתוך חלקים פנימיים של המקדש ובבגדי כהונה בית ndash ומאידך סיון להקים אחדות בדור הפלגה מחדינ ובר אפוא על תגובה כפולה למיתוס של בבלמדקטע משירת האזינו שנדון לעיל את הנראה שגם ניסה להשיג אותו דורשמה את הים נותן ליעקב ושבו אל אל

במקום זיקה 98אליז הסקרכח מדבר על פירוד העמים וסילוקם מן המר לבריםדב אפשר להסביר ברוח זהלמספר לפי נוסח המסורה לכוחות אלוהיים המציבים את גבולות הארץndashלמרכז באה זיקה לכוחות פריפריה

פסוק ה תוך אחדות ולא תוך פירודצג את אותם כוחות יהפסוק אף רומז לכך שעם ישראל זכה לי בני ישראלכי חלק יי עמו יעקב אלא מהיותו נחלת יי יםהבא קובע שדבר זה בא לא מתוך זיקת עם ישראל למקום מסו

ndashהו ואלא בת פסוקים הבאים מתארים כיצד האל מצא את העם לא במרכז העולם המיושבה חבל נחלתוהאל הופך את העם במקום שהוא לפני שתוחם המרחב הסקראלי מצב הארץ בטרם בריאהאת מתאר המושג

הים ומזכיר את רוח אלה דימוי ndash 99מרחף על קנוה יי לנשר השירה מדמה את נמצא למרכז מוקף ושמור הו הוא אכן מעשה בריאהו כינון המרכז הסקראלי באמצע התהמרחפת על פני המים בראשית הכל

שבו נפגשים כמה מן המוטיבים שנדונו 100)קדושתא לפרשת החדש( מפיוט של יניי קטעברצוני להביא כאן גבולות העולם האומרים בראשית הבריאה מהללים ומקדשים את שם האל האלשהציב גבולות העולם לעיל

הא המקור של שאר קדושת ישראל דשים ומזלותוח שבטים ותרכות תריסרונית הם שלוש מעקדושה משולשקביעת ירחים ומזלות והיא קרובה ביותר לקדושת האל )ןי ישראל עסקינהרי בקידוש החודש ע(הקדושות ין כבודוילמנתריסרוני של השבטים נקבע הדגם ה ואילו נים קלנדריים ואסטרונומייםנועדה למניי

פרק ( כל זה מצביע על זיקה לרשימת העמים ndash עמים שאולי נרמז כאן 7072מספר ה וכן )ולא הפצה(לשון הפרדה 98

מה שתואם דווקא את פרק יא הפסוק מדבר על פעולה אקטיבית של האל מצד שני ולא לסיפור של מגדל בבל) י יאת פרק ולא

ולהבאתו ) נחלהקרוב ל (סגולהים מופיע כאן בזיקה לבחירת העם לדימוי כנפי נשרה ו-ד שמות יטהשוו 99 )הר סיני(למקום קדוש

מובא לפי המאגרים של מפעל המילון ההיסטורי ללשון A 1162 אוסף פירקוביץ השניי סנקט פטרבורג כ 100 העברית

244

לשמך יאמרולםגבולות עולם אשר הצבתה מעו באות מלא כל הארץ כבודוי צ יידוש קדוש קדושק עשר- מירחים שניםדושק רעש-ים ממזלות שנדושק ]עשר-שנים[ משבטים דושק

דוש קדוש קדושק קבע למניין לבנה סדר ירחיםדושק קבע למניין סדר מזלותדושק םעשר שבטי- קבע למניין כבודו שניםדושק

דוש קדוש קדושק מכרובדושק מאופןדושק מחיהדושק

כל יאמרו לעומת לימד לעניו מולד החודשקומוממ הורהו לעבר זה החודשקומוממ חודש על זה החודש מניין כל ה עשקומוממ ]בעם) [פעמ( ן יפקומוממ

נאמר101בפיוט של קליר לראש השנה

ואם יצאה גזרה דחוקה ארקהיושבי לחבל

ומבלקהבבוקה ומבוקה]אשר[הסתכל בתבנית

102 בכסא חקוקה

ובתיבה אשר תחתיו פקוקה ונפשות צורים בתוכה נקוקה

זקוקהךובעטרה אשר בראש שראל בכינוי מחוזקהובשם י

ובדמות שבטים היא מעוזקהשכן בחזקהובין כתיפיו

103

ענה ובהם אתחזקהבהם אש

כבודהסא יחקוקה בכהדמות יעקב ב עלהמ שלמליציו- נציגיובזמן שנגזרה גזרה המשורר תולה תקווה ב המוקף בדמות השבטים ששמו ישראלעל ראש האלשבכתר בנשמות הגנוזות תחתיו

עדותם של השבעים ושל קומראן מכריעה את שבאשר לנוסח המקורי של הטקסטלסיכום דיון זה אדגישבאוגרית ולשבעים שבעים בני אשרהל מספר בני אלוכנראה צודקים המפרשים המציעים לקשור הכף

על ידו תפרש נו ידוע לבן סירא היהלמספר בני ישראלראינו שהנוסח יחד עם זאת עמים בלוח העמיםתריסרוני הקובע את הדגם ללפי פירוש זה גבולות העמיםאת קשרנו כמתייחס לשנים עשר שבטי ישראל

נו שתפיסה י והראהצבענו על הזיקה בין גבולות הארץ ובין שנים עשר מזלות או כוחות עליונים גבולות היקום כפי שהוא הובן על ח לבריםלקבוע שנוסח המסורה לדבעל סמך זה אפשר מעין זו מצויה כבר באנומה אליש

גבולות תונה שהאל השתמש בה כדגם בזמן קביעי מדבר על שנים עשר שבטי ישראל כמערכה עלידי בן סיראם באופן שבטיהב שאף הם תופסים את יהנוספיםמקורות את עדותם של הףצרלמסקנה זו אפשר ל העמיםעתה אפשר לומר שלצד התפיסה הזאת ובזיקה ו ו לעיל בהרחבה בדמות עליונה ואף אלוהית של יעקבנדנ דומה

שבטיםהב תה קיימת תפיסה עתיקה שמייחסת מעמד דומה לייאליה הי

3369 קמברידגי גניזה י הנוסח מכשינוי 83 עמ מחזור לראש השנה דניאל גולדשמידט מלך במשפט יעמיד 101

ADD המאגרים של מפעל המילון ההיסטורי ללשון העבריתלפי חוקהי בכ 102 שכינה נחזקהי בכ 103

245

מן הגניזה תפילת יעקב ג

104סולם יעקבנביא עתה את הנוסח העברי של התפילה מ

~אבינו יעplusmn תplusmnלplusmnתפ

חנוך מתושלח נחplusmn דplusmnר] [plusmn ייי אלהים אד2

הצדיקים אל נאדר על כסא כבוד] [ ייי אלהי 3105

האוחז[ ] תיך ה plusmnאplusmn נ4106

האוחז בארבע פינותplusmn בחלומי107

המכין את השמים בהוד כבוד תפארתו העולם כולו בזרועו5

הפותח ממעל לשמים חלונים כשיש6108

םאלהי השמיplusmnובהם כ

והיכנתה בהם דרך לירח סתר בלילה שלא יחשב אלים]י[ והוא נ7

~ מפניך רא להם והולכים שלא יחשבו אליםplusmnוplusmnקplusmn עוד ולכוכבים8

שרפים רועדים שש כנפים בשתים מכסים ואינם נדממים9109

104 Magische Texte aus der Kairoer Geniza herausgegeben von Peter Schaumlfer und Shaul Shaked

Band II (Texte und Studien zum antiken Judentum 64) Tuumlbingen 1997 pp 31-32 50-51 352 המתגאה על אך השוה ) 110הערה 174 עמ(לא תועד כלל -נאדר עלושהצירוף לייכט כותב שביטוי זה קשה 105

אדיר על )נהדרבנוסחאות אחרות ברכת יוצר אור לשבת אל אדון (ונאדר בכבוד על המרכבה חיות הקדש 589 569 555 548 סינופסיס מעשה מרכבה (אדיר על רזי מעלה ומטה אדיר על המרכבה המרכבהכל מופיעות רוב הדוגמאות )קליר (ונאדרתה על כל רוממו סובל עליונים קדוש הוא נאדר במרכבות מעונים )595

האוחז בארבע פינות העולם מה שנאמר בתפילת יעקב אצל קליר לביןסובל עליוניםבין השוו גם בהקשר הקדושה )בנוסח הסלאבי( נושא עולם כולו מתחת לזרעו ובזרועו

אוחז אחזה וכוו חזיתיndash חזהכאן צריך להופיע פועל כאשר שראיתי בחלומיכפי שמוכיח הטקסט הסלאבי 106ולא המצאת המעתיק היצירתי שניסה לשחזר ) בהשפעת מילת אוחז מופיעה בהמשך השורה(טעות של מעתיק רשלן

246 עמ ו108 ההער 245 עמ בןסוג שצוין הטעויות מ) 145 עמ(כפי שמשער לייכט את המקור המקוטע שלפניו דו מוכיחות שהטקסט שלנו יצא מתחת ידו של מעתיק רשלן מא114הערה

) 144-145 עמ(אליעזר מפרקי דרמופיע רק במדרשים מאוחרים החל ארבע פינות העולםלייכט טוען שהביטוי 107רקיע (אלה הם שמות המלאכים האזורים זרוע ממקום למקום ולעוף בכל פינות העולם אך הנה בספר הרזים נמצא

יש רוחות העולם כך שפינות העולם הם ד רוחות העולם טסי נחושת וטמנם לד וקח ד בהמשך הקטע נאמר) אמופיע נושא הכל בזרועוכמו כן בספר הרזים הביטוי המופיעים בסמוך שתאחזו זרועלשים לב גם למלים

האוחז בארבע פינות העולם כולו בזרועוהמשפט הוי אומר) רקיע ז (תולה בזרועו מעונהוכן ) רקיע ד(פעמים מבחינת לשון וסגנון ממוקם היטב בספרות המאגית והמיסטית של מאות ראשונות

משל לשצ 108 The idea that the angels sing unceasingly is again widely spread in Greek liturgies butלייכט כותב 109

unknown in Hebrew Qedushot (p152)ול48 ה הוא מפנה לאפוקליפס -Constitutiones Apostolorum -מרכבה יהודית ותפילה הנדונה בהנה האפוקליפסה בכלל והקטע הנדון בפרט טבוע בחותמה של ספרות

Constitutiones אמנם גם הלניסטית עם אינטפולציות נוצריות בודדות-אינה אלא תפילה יהודית כפי שכבר צוין Erik Peterson Buch von den Engeln Stellung und Bedeutung der heiligen אותה טענהפטרסון טעון

Engel im Kultus (Leipzig Hegner 1935) pp 385-386 מספיק עדויות לרעיון זה במקורות אך למעשה יש בספר חנוך הסלאבי נאמר הוא מופיע באפוקריפים סלאביים אחרים בין השאר יהודיים החל מן המאה הראשונה

По стредэ же небеси видэх въwрuжены вwя слuжаще Богови в тимпанэх и wрганэх непрестанным гласом ובאמצע שמים ראינו חיילים חמושים עובדים את האל בתופים ובנבלים בקול לא נפסק

)Valliant p18 OTP v I pp 130-131 וכן Valliant p 24 OTP pp136-137 (של אברהם הבאפוקליפס глהגיבור לא יכול לעמוד בשמים עד שמלאך יהואל מלמד אותו שיר מיוחד ומזהיר 7и непрестая אמור ללא

מיד אחר כך אברהם שומע את שירת המרכבה וגם כאן מודגש ענין שירה בלתי ) OTP v I p 697 (הפסקה פוסקת

iеще ми п cэ гл 7ющю и uстиiе 6 же о6гнz сущаго на простерьтии и възношашесz выше и гла c слъшахъ kко възьмущениk морьска и непрестаkше t силонениk о6гньнаю и kко възвысися о 6гнь въспарz на высочеiе 6 видэхъ подъ о 6гньмь престолъ t о 6гнz и многоо 6чесныхъ о 6крт cъ и гаще пcэ и подъ пртcьомъ животы четыри о6гньны пою6ща

תוך בלתי פוסק ו שאון הים התנשא למעלה ואשמע קול כמ הרקיעועודני אומר שיר זה והנה פה האש אשר היה על ראיתי מתחת לאש כסא אש ומרובי עיניים סביב לו אומרים שירהוכאשר נישא האש למעלה יותר התגברות האש

האש יוצא ב-אחגיגה יג ע חיות אש ממללות מאי חשמל השוו (שרות ארבע חיות של אשכסאומתחת ל )י שםרש מדיבורן

וינעו אמות הספים מקול הקורא והבית (דוק בין שירת הקדושה בין האש קיים כבר בחזון ישעיהו יש להעיר שקשר ה ד וזי מאומרכ) ואילך65 עמ )25הערה 9 עמ צוין לעיל( אמונות המקרא ישראל קנוהל עתהוורא ימלא עשן

Error Bookmark not defined עמ לעילורא(ומכאן מסתבר הקשר בין האש אשר לא תדעך בספרות ההיכלות) חנוך ב(מלאכים חמושים משלב מוטיבים של שירה מתמדת) רקיע ב(ספר הרזים ובין שירה בלתי פוסקת) ואילך

) של אברהםהאפוקליפס(ושיר של אש

246

וגם אני מקדש וקורא 10110 שנים עשר פניplusmn ם עשר ראשיםplusmnיplusmnנplusmnש

שניהם טהור עינים וידים שבטים ראשו נמלא טל מהם שמ11

קדוש או אב באיה שנים ולפיד אש ברקים מבהיק12111

לםplusmnוplusmn או ע

plusmnמלך אביר עולם plusmnוplusmnאplusmn אל י13112

אמיץ ברוך מלא השמים והארץ

ילתי עניני ושמ ותהומות וכל העולמים לכבודך14113

שהללתי

יןplusmn וח15114

בקשתי מה שאני מבקש ועשה ותביא שאלתי לפניך

ברוך אתה חלמי בשרה כי ייי מהולל בפי כל הנשמות והגד לי ב16

ייי האל המושיע17115

אמן116

לבושים מימינם ומשמאלם gt םושריוניltאלה העומדים במעלה חמישית אוחזים צנה ורומח וכובע נחושת בראשיהם

אוחזים בלפידים וממהרים להשיב מענה ופיהם לא ידום משאג ואבני ברד ורעדה במחיצתם ועל נהרי אש מהלכים מאש יצאו ובאש מעמדם כי כל מעשיהם באוצרי אש מלהטת ומרוח אפם תבער אשואשם ומנשמת אש בוערת

)4-7 שורות בכל מדה ומדה במדבר קדושתות לשבתות השנה(וכך אומר יניי ולא תישכח ולא תידום מגרונם ולא תיפסק משפתם ולא תחשה מלשונם קדושת שמך הגדול לא תמוש מפיהם

ולא תיתעלם מעיניהם ר מפניהםולא תעבו מליבם )99-94שורות נחמו זעם ממך א קדושתות לשבתות הנחמה ( קלירכן אצל ינאמו קדושו ברוךו ושיר וזמר ינעימויום וליל יקומוואל נא ידומוברן יחד ירוממולך בקול ינאמו Ἐν δὲ τῷ μετrsquo αὐτόν εἰσι θρόνοι אדוגמל ניסוחים אחרים המדברים על שירה מתמדת מצויים לרוב

ἐξουσίαι ἐν ᾧ ὕμνοι ἀεὶ τῷ Θεῷ προσφέρονται ואחרי אלה כסאות ושלטונות ובהם תנשא תמידכול מלאכים ] [את שם קודשו תמיד בש ]ברכו 38 צוואת הלוי) (קסא עמ כרך א מתוך כהנאגוםתר (שירה ליי

תמיד מספרים כבוד אל רוממי שדי פנות צבאיו קדושים )4Q504 f1-2 vii 5 9 דברי המאורות( רקיע קודש 4Q 418 ) ידמה כי אדם בן ו יעצל כי הם ושנא כ ה שמים ב] ו[ ל ] [ קודש מלאכי ) ברכת יוצר (דושתווק

(4QInstructiond) 55 8 11 ) ב שבעים ליחזקאל מגהנרמזת בתרגום ה עוד על שירה מתמדת נועייDavid J Halperin Merkabah Midrash in the Septuagint JBL 1013 (1982) pp 357-359 ולבסוף נצטט את

)יגתהילים ל( אלהי לעולם אודךילמען יזמרך כבוד ולא ידם י המקרא 120הערה 248 עמ להלן ורא וקרא זה אל זה כמו שנאמר ndash וקורא אומר קדושה ndash קדשמ 110שם ואליהיש להעיר שאותה רשימה מתחילה מ אבא ביהמופיע שמות של מטטרון בחנוך גהברשימת שבעים 111

יהוה צבאות אה בהה יה ביה יהואל שורה הובהיכלות זוטרתי מופיעה סלאבי של התפילההשמופיע בנוסח בשם יהו הי אי הי יהו הב יה וא ברוךו או יהובסמיכות ל באה בו שם הוהנה עוד נוסחא שמופיע יהואל

) מרכבה רבה (שם כבוד מלכות לעולם ועדאה באה האה יוה הי הו או יה הו יה יהה ברוך ) אונסוגם כפייה(עוצמה חיוניות כוח βίαמיוונית ביאהכינוי השםאת התכן שבמקרים מסוימים יש לפרש יי

בייא בתהילים סחביאההמדרש מוצא שם אלוהי ביהך כל מקום ומקום שאין אדם ממונה אין ל אמר לו ביה שמו מהו שכתוב שמואל בר נחמן י הנשיא שאל את רר

אל תהי קורא ביה אלא אתמהא ביה שמו שנאמר ההקב כביכול ומי ממונה על ביאה של עולמו על ביאה שלו ) יבראשית רבה יבוא עז טור ג הב פירושלמי חגיגה ו השומדרש תהילים מזמור קיד( ביאה שמו

יוונית מלשון עוז הפ מוסברת ע ביההמילה ) 108 עמ(רבה של בראשית אלבק-תיאודור תבהערות למהדור עמ ביאערך ( דרך ndash via )יווניתהבתיווך (אך לגבי קטע זה נראה יותר פירושו של יסטרוב מלטינית וממשלה159-158 (

לקביעתו ) cornerstone of this assumption p 174(נה יעבור ריימונד לייכט השורה הזאת מהווה אבן פ יש לציין שכבר השורה שמהווה ( והקורא ישפוט מופלאברצוני לצטט כאן את טיעונו ה שהתפילה נתחברה ביוונית

או אב באיה או מופיע במקור באשמת תוכנת העריכה כנראהndashשלו משובשת פעולות הקבליותנקודת מוצא ל )עולם יאו אל לםעו

Let us first turn to the name of God He is called Yaocirc Yaocircva Yaocircil Yaocirc in the Slavonic version This is better structured than the confused Hebrew version אל יאו או אב באיה או עולם although both undoubtedly go back to the same source If we try to parallelize the elements of the two versions the final יאו corresponds to Yaocirc In order to reconstruct Yaocircil we have to delete עולם and disconnect as או is clearly discernible as Yaocircil If we take the initial אל)עולם(יה או )בא( but then יה from באwhat has remained again of Yaocirc we have to identify יה(אב בא( as remnants of Yaocircva Although this parallelization looks a bit like a kabbalistic device on my part there can be little doubt that Yaocircva stands for the fully written form of the tetragrammaton written in Greek (and Old Slavonic) phonetically with a Beta Therefore the fact that the name of God in the Hebrew manuscript has a Bet and a Aleph too (and not a Waw and Heh) can be taken as a clue that this sequel of nomina was not composed originally in Hebrew but in Greek

אין לתקן מדעתנו ולפי דוגמאות שהבאתי מצביעות על דבר אחד פשוטה ות שבטיעון כזה כשלעצמובנוסף לבעייתי ס וחופש להרהעובדה שיש לנו טקסט מקביל בשפה אחרת לא מצדיקה את ה יםמאגיהשמות הטעמנו את שורות של

מאגית האת הנוסחא מעתיקים ומתרגמים יכולים להחליף ולבנות מחדש את הטקסט במידה שנטל לעצמו לייכט השפה המקוריתהייתהואי אפשר לקבוע על פי זה מה שלפניהם באחרת שנראית להם יותר

מצויה שם ברוך אמיץ אבירגם השורה לעתים קרובות בצמוד לאמיץ אביר כינוי האל רגיל בספרות ההיכלות 112 400 378 270 191ראו לדוגמא סינופסיס

ושמע תהילתי 113 )לייכט שפר (ותןשיבוש במקום 114

247

שנים עשר ש הטקסט הסלאבי המקביל מלמדנו הוי של שנים עשר פנים כפני השבטים מופיע כאן במפורשיהזכמה מילים מתחילה כעין של ה אחרי הפסק117שייכים לתיאור דמות האל ראשים שנים עשר פני שבטים

מלא השמים והארץ ותהומות וכל העולמים לכבודךומסתיימת קדושהנפתחת במילה קדושהראשו נמלא טל מהם שמשניהם טהור ובין הקדושה פני שבטיםני עתה בשורת מילים המפסיקה בין יעני

אך עצמםמובנים כשלה השורה מורכבת משברי פסוקים וביטויים עינים וידים שנים ולפיד אש ברקים מבהיקטוי יברצוני להציע כאן פירוש לב אינם מצטרפים למשפטים בעלי משמעות שמשתלבים בטקסט התפילה

הבנת דמותו של האל ודמותה של המערכה העליונה כפי שהן לעפירוש שיש לו השלכות הראשון בשורה זוויה במשפט סתום שמופיע משום שהיא תל הצעה שאני מציע כאן הנה היפותטית בלבדה מצטיירות בטקסט זה

רק בנוסח העברי של תפילת יעקב ומשום שהיא נזקקת למוטיבים שלעת עתה מצאתי רק במקורות ביניימיים צח ואדוםכדרך ה להקבותמתייחס ראשו נמלא טלמילים ה שבהקשר שלנוהנחה פשוטה ביותר

מקשר טל זה עם הגשם התיאופני בסיני) ג- ה(ם ימדרש שיר השיר ותיאורים אחרים של הדוד שבשיר השירים מפני אלהים זה סיני מפני אלהים אלהי ישראל רעשה אף שמים נטפו ארץעל שם שראשי נמלא טליחיו על פי הכתוב ) בירושלמי לח ע( המתים תייכמו כן הטל נקשר לתח )ד הטיםהשוו שופ ט סחיליםתה(

צירוף שני ) יט כויהוישע (שכני עפר כי טל אורת טלך וארץ רפאים תפילמתיך נבלתי יקומון הקיצו ורננו מוטיבים מופיע באגדה על מתן תורה ה

חיים טל הזילו כבוד לענני ההקב אמר מעלן של האש מחמת משולהבין ישראל שהיו לפי אומר אילעאי ברבי יהודה רמכילתא ( )י-ט סח תהלים (אלהים תניף נדבות גשם ואומר ווג אלהים מפני נטפו שמים גם רעשה ארץ שנ בני על

)י א ערכיןאתוספת בחדש טוכי מאחר שמדבור ראשון יצאה נפשי יצאה בדברו שנא ה יצתה נשמתן של ישראלכל דבור ודבור שיצא מפי הבעל

גשם נדבות תניף אלהים שנא אותםה להחיות בו מתים והחיההוריד טל שעתיד הב נשמתן דבור שני היכן קבלוהו )בשבת פח ע (נחלתך

)פרק לג(ה וטל תחייה מופיע בפרקי דרבי אליעזר טל מראשו של הקבndashמוטיבים הצירוף שני

ה נוער לבוא הקב ולעת ה מלא תחית טלשראשו שלהקב המראשו שלהקב טל תחית המתים מאיזה מקום הוא יורדאני ישנה ולבי ער קול דודי שנ ה מלא תחית טלשראשו שלהקב מנ ית טל ומחיה את המתיםשער ראשו ומוריד תח

וג דופק פתחי לי אחותי רעיתי יונתי תמתי שראשי נמלא טל

אהיה כטל פסוקים כמו הוכן על סמך טל השמיםהברכה שיצחק נתן ליעקב פותחת בעל סמך זה שנרקמו אגדות רבות על ) ומיכה ה( ייה שארית יעקב בקרב עמים רבים כטל מאת יוה )והושע יד (לישראל

מוטיב שמשתלב בתיאור יעקב כדמות עליונה טל אלוהי שיורד על יעקב

ולבי אלא יעקב נתייאש לו שלא יטול את הברכות מיצחק א אני ישנה וגוד אף שמים נטפו] שנאמר [שראשי נמלא טלוילך ויקח ויבא מיד הלך שראשי נמלא טל ה הרי עיטרתי לך את הברכותל הקבא] למה [ וגוורבקה אמרה ער

) תנחומא בובר תולדות יח (נכנס אצל אביו ונטל את הברכות שנאמר ויתן לך האלהים וגו לאמו וגור פנחס הכהן מנין אתה אומר א יםד ויתן לך האלהים מטל השמ ההה ליעקב ברכת טלשעטר הקב שראשי נמלא טל

)115 עמ תולדות בראשית רבתי (שיעקב שותף עם בוראו בכל דבר שנאמר לא כאלה חלק יעקב כי יוצר הכל הוא

הקבלה ) 107הערה 172 עמ(מופיעה רק בקשר לקריאת מגילת אסתר האל המושיעריימונד לייכט כותב שברכת 115

בשם יחוש הבדלה דרבי עקיבאבה מופיע) תפילה מאגית(ובענין ) אחרי ברכה אמןהשוו (קרובה יותר בנוסח שלום (אמן אמן סלה ברוך אתה יי רופא חולים חי העולמים האל המושיע הו סבהואחישה אריפט חמואל קמואל י

- יד יצחק בן בעריכת אסתר ליבס מחקרים בדמונולוגיה מאת גרשם שלום רוחות ונשמות שדים עקיבא הבדלה דר 92הערה שלום שםורא יהו סבהו לגבי )168 עמ דשסתירושלים צבי

in bBer 45b it states that a person should not say Amen when hehellip)152 עמ(כט כותב ריימונד ליי 116himself said the benediction This rule is obviously not observed in the Prayer of Jacob which

could be a trace of the Christian habit to conclude every prayer with Amen ר להביא שורה ארוכה אפש יוחסו כוחות אמןומשום של סדר התפילה המקובלועד לחז דרך קומראן מן המקראהחל של דוגמאות נגדיות

דוגמא ורא(במקרים רבים תוך הכפלה או שילוש חתימה במילה זו אופיינית במיוחד לתפילות מאגיות מאגיים )קודמתהבהערה

מסביר ריימונד לייכט את שתפילת יעקב מושפעת מתיאורים הלניסטיים של הליוס בהתאם לטענה מרכזית שלו 117שבהם מתואר הליוס כמי שמופיע במשך שתים עשרה שעות היום הדימוי הזה על ידי הפניה לפפירוסים מאגיים

פרצופי-סרתרי ראשי-תריסרהדמיון בין תיאור זה ובין תיאור ) PGM III 494-535(בשתים עשרה צורות שונות ndashבשני נוסחיה (כמו כן נראה לי שכל הדימויים הסולריים שלייכט מגלה בתפילת יעקב קלוש ביותר לדעתי הנו

או שהם כלליים מאוד ועל כן יכולים להלום את אל השמש באותה מידה כמו את או שאינם כאלה) העברי והסלאביבתקופה הלניסטית מאוחרת הליוס הופך לאל ) 21הערה 230 עמ ראו לעיל(אל הסערה או כל אל אחר

כך שבאוצר הדימויים שלו נמצא כמעט כל שקולט תארים שהיו שייכים לאלים שונים אוניברסאלי-סינקרטיסטיזיקה שחר כמו לשון זריחה הליוס יש צורך בראיות ספציפיות יותרלכן על מנת להוכיח זיקה ל תואר אפשרי

תוך כאשר הגעתי כך לדוגמא) 59הערה 100 ועמ58הערה 99 עמ רא לעיל(לתופעות אסטרונומיות וכדומה על פי השוויתי זאת לציור הליוס המוקף במזלות לדימוי יעקב המוקף בשנים עשר השבטים שחזור היפותטי

)126הערה 250 עמ ראו להלן(המסורת העתיקה המשווה את יעקב ובניו לשמש וכוכבים

248

היום והעליונים אומרין הלל היום הזה יום ברכות וטללים בני לו אמ קרא יצחק לעשו בנו הגדול הגיע לילי יום הפסחעשה מטעמים היום הזה בו אוצרות ברכות טללים נפתחין בני אמרה רבקה ליעקב בנהטללים נפתחיןהזה בו אוצרות

ויתן לך האלהים שנ עשר ברכות ברך יצחק את יעקב כנגד עשרה מאמרות שבהן נברא העולם יהודה אומ ר לאביךוכשיצא יעקב מאת פני יצחק מעוטר כחתן וככלה הרי אלו עשר ברכות יעבדוך עמים מטל השמים ומשמני הארץ

מידי אביר יעקב ומשם רועה אבן שנ בקשוטיה וירד עליו תחית טל מן השמים ודשנו עצמותיו ונעשה גם הוא גבור כוח )לב פרקי דרבי אליעזר (ישראל

נת במיוחד הפסקה הבאה ממדרש תנחומאימעני

הוא נותן ] אלהים אין כתיב כאן אלא האלהים כשישלים אלהים מליותו [)ת כז כחבראשי (מטל השמיםלהים ויתן לך האראובן ראה מה פנחס הכהן בר חמא בשם ר אמר ר שיעקב שותף עם בוראו בכל דברלמה לך הברכות שבירכתי אותךבהדרי קדש מרחם ם חילך ודוד מקלס עמך נדבות ביו) ירמיה י טז( כי יוצר הכל הוא וגו כתיב לא כאלה חלק יעקב

)תהלים קי ג (משחר לך טל ילדתיך118

תן ליעקב יהוא י הים למצב הזהואליגיע רק כאשר ) מלאות כלומר (מליותמתאר את האל במצב האלהיםזכר ושהרי הוא מ(אך ברור שהדרשן התכוון אליו לא מובא כאן שראשי מלאה טלהפסוק טל של ברכה

אותו טל שראש האל נמלא ממנו ושעל ידו הגיע האל את מליותומשם בא לשון ) מן יחין בסייבאותו ענ דברים שיש לוההוא נותן ליעקב משום שהוא משתף אותו בכל למלאותן זה מנוסח י עני119אלוהיתהן חיצוני אלא במלאות יבורא נוגע כאן לא באיזה עניהשיתוף בין יעקב ובין ה

הים נקרא כאן כמושא ישיר של נתינהוהאל ויתן לך האלהים אחרת על הפסוק באופן חריף במיוחד בדרשה

י אלהים זכרני נא וחזקני נא אך י ויאמר יד ויתפלל שמשון אל יאימתי לכשתצרך לה הה אחא יתן לך ויתן לך אלהותא ר הברכה שברכני אבא יתן לך אלהותה אמר לפניו רבון כל העולמים הזכר לי אותה) שופטים טז כח( הפעם הזה האלהים וגו

)747 עמאלבק-תיאודור ג-בראשית רבה פרשה סו( )ורבותינו דרשו לאה בראשית כח דשכל טוב (שתגזור אומר ויקם לך אחא אומר ויתן לך אלהים יתן לך אלהותך ר

בחלום הם דמות שהפנים העליונים שיעקב ראה הנחה שהועלתה כברבלאור מסורת אגדית זו ובהתחשב עליונים שבראש הסולםהפנים העל ראשו נמלא טלאפשר לפרש שבטיםהעליונה של עצמו ושל

מי אלה ראשו נמלא טלאינו יכול להצטרף אלא ל מהם מהםראשו נמלא טל בתפילת יעקב נאמר מלאבמקום נמלאלשון סביל לפי רצף הטקסט מסתבר שהם השבטים ה נמלא טל מהםשראשו של הקב

ה להתמלא בטלמיהו זה שגרם לראשו של הקב ל בשיר השירים עורר את בעלי המדרש לשאולבפסוק הנוהדוגמא שראשי נמלא טל שאני מלא רצון ונחת רוח אברהם אביך שערבו עלי י על הפסוקכמו שאומר רש

דאי וי מסתמך כאן בורש אם תשובי אלישכר מעשים טובים מעשיו כטל הנני בא אליך טעון ברכות ושילו )בלח עב ה הברכות פ(מעין זו שמופיעה בירושלמי על דרשה עתיקה

זקינך רצוני נשבעתי לו שאיני זז טל מבניו לעולם מה טעם לך טל ילדותיך וכתיב בתריה ריש לקיש בשעה שעשה אברהם לאברהם במתנה נתתיו לו ויתן לך האלהים מטל השמים בדייתיקי נתתיוולא ינחם אמר רבי יודה בן פזי הנשבע

עליון מתמלא טל מראשי הראשו של יעקב אפשר להבין את המשפט הנדון באופן כזה גיוןילפי אותו ה בקשר לדימוי זה יש להעיר שעל המזבח שבנה אליהו על הר 120 שאף הם נתפסים כדמויות עליונותהשבטים כמו כן) לדא יחכים מל(יצקו שנים עשר כדים של מים ספר שבטי בני יעקבשתים עשרה אבנים כמכרמל מ

לפי תרגום ו ה יצק שמן ונסך נסךיועל המצבה השני ונה שהקים בבית אלראשהמצבה היעקב יצק שמן על ראש ב גד יינות שקיימים מששת ימי בראשית כניתנאים על שנים עשר מעהמסורת להשוו נסך יין ונסך מיםndashיונתן 121שבטים

מקופות בלוכסנים הם הוספה שלית הציטוטים המקראייםוהשלמ תולדות יא) בובר( תנחומא 118 29 119קולוסיים ההשוו אל 119 הראש מתמלא ndash מטלאארום שער ראשי אתמלי מן דמעתיך כגבר דשער רישיה מצבע התרגום לפסוקנו גורס 120

ה מתמלא טל לפיה ראשו של הקבש חדשהר ודרשת ז 123הערה השוו עוד להלן מדמעותיה של כנסת ישראל תיאורגית של אמירת הקדושה על ידי ישראל שמתנקזת לדמות יעקבהפעולה היש לציין ש מתפילותיהם של ישראל

26 25הערות 77 ראו מאמרים שצוינו לעיל עמ (היטבשחקוקה למעלה תוארה במקורות מיסטיים רבים ונחקרה קטע הבא של בעל הרוקחבמיוחד הו חשוב נינילענ) 20הערה 106 ועמ

לפי כי שייך לומר על הנעלם עצמו יעריצו כמו ומה שאומרים נעריצך לפני נקדישך ובפסוק והקדישו ואחר יעריצו י הרשלר משה וא פירושי סידור התפילה לרוקח (על פני יעקבונקדישך על הוד למטה עריץ האל בתעצומות עוזך

טיהינגגן נפתלי הירץ טריביששל מלאה הארץ דעה דוריהשוו גם בס תקלו-תקלה עמ צהסימן בירושלים תשנ )ב114 עמ ךשת

פני שהוא הוד למטהחסת לישמתי מהווה פעולה תיאורגיתבניגוד להערצה אלעזר אומר כאן שדווקא קידוש ר וגם אני מקדש קידוש מצד המתפללהבא בקשר לפעולת פניםו ראשיםאזכור תפילת יעקבוכך גם ב יעקב

השבטים עשר ראשים שנים עשר פניניםוקורא שמן לים בשנים עשר אוהפת מטה בידו עומד על הבאר שמוקםמשה ע דורא אירופוסכנסת של ההשוו ציור קיר בבית 121

وقطعناهم اثنتي ) 7160( קוראן והשוו האוהליםך אל פתחו של אחד הולכל אחד הבאר פורצים שנים עשר נחלים שعشره اسباطا امما واوحينا الي موسي اذ استسقاه قومه ان اضرب بعصاك الحجر فانبجست منه اثنتا عشره عينا قد

249

ויבאו אלימה ושם שתים עשרה עינת מים ושבעים תמרים מגיד שהיה אותו מקום מקולקל במים יתר מכל המקומות שהרי וכשבאו ישראל חנו ששים רבוא בני אדם וסיפקו להן מים ולנו ושנו היו שנים עשר מבועים ולא סיפקו אלא שבעים דקלים

אלעזר המודעי אומר מיום ר יהושע א היו ישראל שרויין אלא על המים כך דברי רויחנו שם על המים מלמד של ושילשוושבעים דקלים כנגד שבעים זקנים ה את העולם ברא שם שנים עשר מבועין כנגד שנים עשר שבטיםשברא הקב

)מכילתא כז(

ן תיאור זה ובין ידמיון ביש יעקב שמתמלא מן השבטים) דמות(מדבר על ראשו של ראשו נמלא טל מהםאם ברית כל ראשון תיאור השבטים כברכה עליונה שיורדת על ראש יעקב בדברי בן סירא שנדונו לעיל

עשר- לחלק שניםויציבהו לשבטיםויתן לו נחלתוויכוננהו בברכהוברכה נחה על ראש ישראלנתנו ים כמעיינות נובעיםגיה אסטראלית מזלות נתפסוהנה במא מזלותהברנו לעיל על קשר בין השבטים ובין יד

ונזלים מן תזל כטל אמרתימלשון מזילndashלים מזל ימהבשלב מסוים תפיסה זאת נסמכה למשחק שפעבבלי ב-אירושלמי עבודה זרה יח ע( בשלב מסוים מסורת תלמודית כמו כן122)טו דיר השיריםש (הלבנון בגן עדן נקשרה למסורת של שנים עשר מעיינות123ג נהרי אפרסמוןשל י) תענית

מסורות אגדיות שתוארו לעיל יחד עם יסודות אחרים נתחברו יחד כדי ליצור את אחד המיתוסים המרכזיים שנקראים תקוני זקן עשר הד דרך שלושרשמדבר על טל עליון שיו )אדרות וספרא דצניעותא(הר ושל ספר הז שקשורה לדמות עליונה של יעקב) פרצוף( היפוסטזה אלוהית ndashר אנפין על ראשו של זעי124גם מזלות

הורנו וכאשר ביקשו בני עמו של משה כי ישקם אומות עשר שבטים-הפרדנו אותם לשנים علم آل اناس مشربهم

וכל שבט ידע את המקום אשר ממנו ישתה עשר מעיינות-אז בקענו מתוכו שנים הכה במטך בסלע לו לאמור ) 137 עמ האביב תשס-תל אורי רוביןגוםתר(

הזיל מופיע ndashלים מזל ימהמשחק יתזל כטל אמרתכמו הטפה תבהורא מזל שפתיםבקומראן קיים ביטוי 122 ואף מזלות שבטי יעקב גם בכו במרה מזילים דמעהגם יחד שבה שבטים ומזלות בקינה עתיקה לתשעה באב

למרות זאת לא ידוע לי על פירוש מזל מלשון נזל קדרו פניהם כימה וכסיל חפו ראשם דגלי ישורון יזלו דמעהכמו יתכן שיש כאן השפעת מונחים ערביים הקשורים במאגיה אסטראליתי )יקטליאזוהר וג(ג עד המאה הי

של הביניימי של פירוש המשנה בתרגום של הביטוי הזה calqueוהשוו הורדת הרוחניות אסתנזאל אלרוחאניאתמילון לטקסטים והמזלות הרוחניות )אבן דורו של רשב שלמה בן יוסףמאת (ד ד מ פרהזבודה ע םהרמב

לעלות באוב להוריד רוחכ אסתנזלמפרש ) וירושלים תשס(ערביים יהודיים מימי הביניים של יהושע בלאו רוח כ אאלרוחאניה אלפלאניה תסתנזל עלה צפה כד) ת ימצוות ל(ם ומתרגם פסקה מספר המצוות לרמב

יחסות למינוח ספציפי של המאגיה יבחוסר הת לדעתי התרגום זה לוק) 690 עמ (פלונית מורידים אותם בדרך זו דוב שוורץ ואחרים יוסף פנטון משה אידל האסטראלית שתואר ונחקר על ידי שלמה פינס

ב שבטיםב נהרי אפרסמון ומקשר אותם ליזוהר מדבר לפעמים גם על יה 123ויהיו בני יעקב שנים ריסר נהרי אפרסמונא דכיאדאינון ת דהא בשמא דא אסתלק גו תריסר דאתכסיין וישמע ישראל

)אא קעו עזוהר ח(אלין תריסר שבטין דשכינתא אתתקנת בהו עשר על כן משחך אלהים אלהיך שמן ששון מחברךדרשה הבאה שמבוססת על הפסוקים ה הבזוהר חדש מופיע

כטל חרמון שירד על הררי על הראש כשמן הטובהנה מה טוב ומה נעים שבת אחים גם יחד )ח מהיליםתה( )ג-א קלגיליםתה (ציון

אלין תריסר נהרי שמן ששון בצלותהון על רישיה[נגדין להאי שמן ששון ישראל דאינון אחים ורעים ליה אד מאמר חקת זהר חדש (ורוגזא אסתלק מעלמא רצון בעלמין וכדין חדוה בעלמין דנהרין בה אפרסמונא דכייא )למנצח על שושנים

על כן משחך אלהים אלהיךיש לציין שבפסוק שלפני ( שמן משחה על ראשו של האל מושחיםלפי דרשה זו ישראל עתהורא כאן כינוי למלך אלהיםחוקרים השלפי דעת כסאך אלהים עולם ועד שבט מישר שבט מלכותךנאמר Keter The Crown of God inארתור גרין בספרו) 44 עמ )25הערה 9 עמ צוין לעיל( אמונות המקרא קנוהל

Early Jewish Mysticism Princeton 1997 pp 10-11 שמופיע תדיר בתיאור הכתרהה כתב שבניגוד לדימויה יוצא מן הכלל מן הבחינה ודרשה זוהרית זו מהו מלך בשר ודםלהמשיחה אינו מופיע רק ביחס דימוי המלכת האל

הזאת אילו שבשיר השירים רבה נאמר יעותמר ואהלות קצפסוק הבא את ההר חדש דורש וויש להעיר שהמשך ז ר נה שעשו ישראל במדברש ומהיכן היו בנות ישראל הצנועות והכשרות מתקשטות ומשמחות לבעליהן כל מ

י כי הנה יי כת ראשי נמלא טל קווצותי רסיסי לילהממה ש מור ואהלות קציעותד הה מן המן אבהו אמברם הדין ביזעא הדא רסא לית מיניה איליסיס לא דמי הדין רסה להדין ביזעה מצוה והנה הבית הגדול רסיסים

אית מיניה איליסיסעל יפה קולב ולעומתם שמואל יפה אשכנזי ראשי נמלא טל קווצותי רסיסי לילהשמיטים את הפסוק דפוסים מ

עמ 76י וטיקן וכך גם כגורס אותו )בקלב ע טדפוס צילום ירושלים תשמ טאזמיר תצ(שיר השירים רבה מתנות ו ראבןוחסר מהוא אחריו שבא רסיסיםדיון בה אלמלא כןמשום ש נכונההונראה שזוהי גרס א162

ל שוהתמרוקים מים שוי אומר שגם המן וגם הבו ה)ושמתקשים בפסקה ז בדפוס וילנאעץ יוסף ומהרז כהונה בצל טלך תייפינו השווה בפיוט של הדותהוה נמלא בובנות ישראל היו מתהווים מן הטל שראשו של הקב

)Kahle Masoreten des Westens I ז עמ חלק העברי( וראו ציוני ועוד וכן ברקנאטים (ג תיקוניםיבשכולל כל י ר מזל עליון הוא כינוי לכתיקטליאי גהר ורולפי הז 124

שנמשכים למטה יותר מאחרים נקראים אוי חיים ויטל בעץ חיים רק תיקונים ח לדעת ר )לשקל הקודש לרמדעם ג מזלותדהיינו דיקנא דעתיק הם י) פרק כטפרשת ויצא( ספר הליקוטים שוואך ה )שער יג פרק ט(מזלא

שבו המזל העליון הוא התלי)פירוש לספרא דצניעותא(א שבעקבותיו הלך הגר לפי ספר הפליאה יבורש העדחבתיקוני ) ר גן עדן הגנוזאוצ א אבולעפיאר ה ונחש בריחא י דספר סודי רזיי ח והשוו עוד (ב מזלות תלויים י

250

)א תריסרס(תליסר ) בכל יומא(בגולגלתא יתבין 125

אלפי רבוא עלמין דנטלין עלוי רגלין וסמכין עלוי ומהאי גולגלתא ההוא דאיהו לבר נטיף טלא לההוא דלבר ומלייא לרישיה בכל יומא דכתיב שראשי נמלא טל ומההוא טלא דאנער מרישיה

דכתיב כי טל אורות טלך אורות ) מלאתי טל לא כתיב אלא נמלא דכתיב שראשי נמלא טל(יתערון מתייא לעלמא דאתי ונטיף ההוא והוא מנא דטחני לצדיקייא לעלמא דאתי ומההוא טלא מתקיימין קדישי עליונין נהורא דחוורתא דעתיקא

כהאי וחיזו דההוא טלא חוור כבת הטל והנה על פני המדבר דק מחוספסד ותעל שטלא לחקלא דתפוחין קדישין ההחוורא דיליה אנהיר לתליסר האי גולגלתא ד ועינו כעין הבדולחהה גוונא דאבנין דבדולחא דאתחזייא כל גוונין בגוה

בר בסטרא דא לסטרא עיבר גליפין בסחרנוי לארבע עיבר בסיטרא חד ולארבע עיבר בסטרא דא בסטרא דאנפוי ולארבע עי ומהאי אתפשט אורכא דאנפוי לתלת מאה ושבעין רבוא עלמין) כלומר לסטרא דלעילא(דחורא וחד לעילא דגולגלתא

וההוא דלבר אתקרי זעיר והאי עתיקא דעתיקין אתקרי אריכא דאנפין) כלומר אורכא דאנפין(וההוא אתקרי ארך אפים דלתתא אתתקן ואנפוי ) א טלאס(כלא קדשיא וזעיר אנפין כד אסתכל להאילקבליה דעתיקא סבא קדש קדשים ד אנפין

ומהאי גולגלתא נפיק חד עיבר חיור לגולגלתא דזעיר מתפשטין ואריכין בההוא זמנא אבל לא כל שעתא כמה דעתיקא) א אוראותאס (וכל גולגלתא יהבין אגר חיורתא אנפין לתקנא רישיה ומהאי לשאר גולגלתין דלתתא דלית לון חושבנא

ג קכח זוהר ח(ולקביל דא בקע לגולגלת לתתא כד עאלין בחושבנא לעתיק יומין כד עאלין בחושבנא תחות שרביטא )בע

מנייהו ההוא טלא) א מתערס(וכד מטי אתר דמשתכחי אבהן עלאי וההוא רוחא נגיד טלא מלעילא מרישא דמלכאוההוא טלא אתסחי ומטי לגן עדן דלתתא לא בדרגין ידיען דרגא בתר דרגאותאנא נחית ההוא ט מתערין אבהן דלתתאכדין ועייל בפתחא דמערתא וסליק ושאט ביני בוסמין ואתער רוחא חדא דכליל בתרין אחרנין בבוסמין דגנתא דעדן

ההוא טלא ין על חובי עלמאבגין דאינון דמיכ וכד אשתכח עלמא בצערא ובעאן רחמי על בנוי מתערין אבהן אינון וזיווגן הונפשא אודעא לרוחא ורוחא לנשמתא ונשמתא לקב לא אתנגיד ולא אשתכח עד דאתער ספר תורה כדקא חזי בעלמא

ומתברכין ומטי לרישא דמלכא ונגיד מעתיקא קדישא עלאה נגידו דטלא דבדולחא כדין יתיב מלכא בכרסייא דרחמי )ב ערכה אזוהר ח( ה על עלמאוחייס קב כלהו) א מתברכןנ(וכדין מתחברן יכיןונגיד ההוא טלא לאינון דמ אבהן

דכתיב ויבואו אלימה ושם שתים עשרה עינות תאנא בההיא שעתא אשתלימו ישראל לתתא כגוונא דלעילא כמה דאוקימנאוכלא תקף בשבעין ענפיןואת בארבע סטרי עלמא ואתתקף אילנא קדישא בתריסר תחומין מים ושבעים תמרים וגו

אתר דאקרי שמים ומליא לרישיה דזעיר אנפין בההיא שעתא נטיף טלא קדישא מעתיקא סתימאה כגוונא דלעילא )בסב עב זוהר ח( הוה נגיד ונחית מנא לתתא ומההוא טלא דנהורא עלאה קדישא

בזמנא דמטא תשרי ירחא מזלא שכיח וסתיםכלא בהאי נגדין תליסר משיחין דאפרסמונא דכיא בההיא מזלא דכלאבההוא תרעי דרחמי) א תליסרס(ומתפתחי תריסר בעלמא עלאה) א תליסרס(אלין תריסר ) ירחי(משתכחי שביעאה

)א עב קעזזוהר ח( ה בהמצאו כתיבדרשו יהו) ישעיה נה ו(זמנא

אם אמנם בטקסט זה סולם יעקברמזת בזון מן התפיסות הדומות לזו שניתכן אפוא שהמיתוס הזוהרי ניייש )ההמקיפות אות(עליונה של עצמו יחד עם דמויות השבטים הדמות המדובר על כך שיעקב חזה את

הציור שמצטייר כאן מזכיר את 126להשוות זאת לחלום יוסף שבו יעקב נמשל לשמש והשבטים לכוכביםברצוני להדגיש של בית אלפא ובמקומות אחריםכנסתה בבית מוקף בגלגל המזלותהשמש ההציורים של

בלבד ומתבסס על משפט היפותטי הוא לפיו ראשו של האל נמלא טל מן השבטיםש שהפירוש שהצענו כאן כמו כן הוא נזקק למוטיבים שלעת עתה מצאתי רק במקורות ביניימיים קצר וסתום שמצוי רק בטקסט העברי

תריסר ראשי ר האל כותיא לעומתוליות חסרות בהתהוות המיתוס הזהתכן שעיון נוסף יגלה חויאם כי ישבטים נראית לי סבירה ה לשנים עשר תו של ציור זהנמצא באופן ברור בשני הטקסטים וזיק ותריסר פרצופי

ד ומעוגנת היטב במסורות עתיקות הקשורות בחזון יעקבומא סולם יעקבזמנו של ם לגבי זמנו של הטקסטלסיכום עיון זה בתפילת יעקב אציג כאן את השיקולי

בדומה ראשונה לספירההחוקרים למאה הנקבע על ידי רוב בדומה לאפוקליפסה של אברהם וחנוך הסלאבי שכלולה בחיבור זה מהווה חלק ת יעקב תפיל127נתחבר כנראה בעברית סולם יעקב החיבורים לאותם

כאשר ראיתי יה י הפנ במקום שהיא אמורה להופיעהלה מופיע לפי מבנה החיבור התפיאינטגרלי ממנו

יש להעיר דאינון תרי עשר מזלות וסיהרא בתלת עשר תקונין נאמר על תיקוני המלכות) ב עקמד(הר וז

עשרה נחשב למזל השלושOphiuchus נושא הנחששלפעמים גם ורא(זר מוורמס אלע זיקה בין מידות הרחמים ובין השבטים יש להעיר עוד ממה שכתוב בספר השם לרהן יולעני

) 159הערה 156 עמ לעילג מדות של ב שבטים יאר פניו לתפלת ישראל ויגלגל יכי בזכות יעקב וי ג אור פנים בקרייה גבי שכינהוכן י

)גכ עמ (רחמים וזה דומה למה כלפי תפילת יעקב והשבטיםותשפונ דות הרחמיםיג מ ין פנים מאירות של האל שהגיש כאן י

ב נהרי י ה השמן הטוב על ראשו של הקבמושחיםבשם זוהר חדש שישראל בתפילותיהם 123 הע שהובא לעיל ג מידות הרחמיםאת יצגים יאפרסמונא שאף הם מי

ויחנך שאין וכנגד ח ב פעמים אור פנים בשכינה בקרייהכן י ב שבטיםב אותיות בברכת כהנים שהם ביויש י ג אותיות יש באבות ובברכת כהניםכנגד י ג אור פנים בכל הקרייהפניו בחומש הרי י בשבטים יש יאר ה

ב אזכורים של אור ליותה מקביל ישנן גם בשמות השבטיםןב מהשי ותג אותיות שונבברכת כוהנים יש י כלומר יאר יי פניו אליך ויחנךבפסוק בחומשה מופיעשנעדרת משם אות חה ךפני השכינה בנ

ין ימדובר לא רק על הענ ג בטקסט זה ובטקסטים אחריםילב תלבטויות בין יהתנודותאריאציותויש לשם לב לו 125ג יבי ג שבטיםיבי ג מזלותיבי ג חדשיםיבואריאציות וחילופים ענייניים בין יל אלי אלא עהטקסטו

)114הערה 122 עמ ראו לעיל המלך שלמה של איפודרומיןג מרוצים ביבוראו עוד על י (שערי המקדש )בראשית רבה סח י( משבשעה שאמר יוסף והנה השמש והירח אמר יעקב מי גלה לו ששמי ש השוו 126 חבר ביווניתנת סולם יעקבשטען ש על נימוקיו של לנט 1הערה 227 מע לעיל ורא 127

251

חסרים פרטים אמנם בחזון הסולם כמו שהוא מצוי עתה חלק הנרטיבילבתוך התפילה מקשרת אותה בחולמיד להניח וקשה מא בכל אופן128אך נראה הדבר שתיאור החזון לא הגיע אלינו בשלמותו שתואמים את ההפניהוהשני של האל ד פנים ועוד פנים עליונים מעליהםאחד של סולם עם כה ndashוצאי דופן ששני התיאורים י

נתהוו בנפרד וצורפו רק בשלב מאוחר אחדיחד בחיבור שמצויים לפנינו פרצופי- ראשי ותריסר- תריסרה עדיפה בהרבה ההנחה שמקורם אחד הוא129יותר

ליטורגי בנפרד מן החלק - לקם קשור בשימוש מאגישלפחות ח ניכרים בתפילה סימני עריכהיחד עם זאתמאגי - ליטורגיהבולט ביותר שקשור בתפקיד המאפיין ה סימנים האלה מתרבים לקראת סוף התפילהה הנרטיבי

מצביעים על מאפיין זה וכן עניינים נוספים של תוכן וסגנון נוסחאות ושמות מאגייםה שלא שורושל התפילה הד לתארך את המרכיבים הללו אך אין סיבה לאחר ו קשה מאספר הרזיםל ובמיוחד 130ספרות ההיכלותלקרבה

נימוקים שהביא ריימונד לייכט השאף על פי ין הנוסח העבריי לענ131רביעיתהשלישית או האותם מן המאה תנראה לי שבכל זאת אין לדחות את האפשרות הזא כהוכחה שהנוסח הזה מתורגם מיוונית אינם קבילים בעיני

במקרה זה יש לראות את כטענת לייכט שמופיעה באותו כתב יד תורגמה מיוונית תפילת מנשהאם אכן הפרט שמעניין אותנו במיוחד בכל אופן132 של התרגוםterminus ante quem - רביעית כ-שלישיתהמאה ה

לכן יש לתארך אותו כמו ו ימופיע בשני הטקסטים וקשור לחלק הנרטיב דהיינו ציור האל בעל שנים עשר פנים עיקר החיבור

10הערה 229 עמ לעילורא 128 90הערה 241 עמ לעילורא 129 כביטוי של לייכט מאגיים תופעה שולית או מאוחרת ביחס לעיקרה של ספרות ההיכלותאין לראות באלמנטים 130

magical margins of Hekhalot literature (p 172) העיר על כך כבר שולם ב - Major Trends ואחריו כתבוהמעשי בולט - היסוד המאגיחוקרים רבים בהרחבה על חשיבותו ועתיקותו של המרכיב המאגי בספרות ההיכלות

כמו חנוך השלישי שולי יחסית במאוחריםהוא ובמיוחד בחיבורים הקדומים כמו היכלות זוטרתי לייכט עמורא(שסגנונו קרוב במיוחד לתפילת יעקב עיקרית של ספרות ההיכלות ושל ספר הרזיםהתקופה הזוהי 131

פר מהדיר של סה) 109 107הערות 245 עמ 25 ההער 230 עמוכן בעבודה זו 172 168 165 עמ 15 הע144ירושלים ספר כשפים מתקופת התלמוד ספר הרזים מרדכי מרגליות(הרזים מתארך אותו לסוף המאה השלישית

Michael A Morgan Sepher Ha-Razim The(וכך גם דעתו של בעל המהדורה האנגלית )26-24 עמ זתשכBook of Mysteries Chico 1983 pp 8-11 (רוזנטל א)ספר למאה את המתארך ) שם רגליותמובא אצל מ

האוניברסיטה טדוקטור עיונים מתודולוגיים ופנומנולוגיים המאגיה היהודית הקדומה(יובל הררי הרביעיתאיתמר גרינוולד קובע את זמן החיבור במאות מן השלישית ועד החמישית) 127 עמ חתשנ העברית בירושלים

)Apocalyptic and Merkavah Mysticism Leiden ndash Koumlln 1980 p 226 (שהספר מכיל יסודות אףש סבור שם הוא 5בהערה (שביעית על ידי עורך שלא תמיד הבין את החומר שלפניו -שיתישההוא נערך במאה קדומים ) אפשר לתלות במעתיקיםןטעויות רבות במילים יווניות שלא את כול בלי לפרט מציין

ומאידך גם לייכט לא ציין וגם אני לא ראשונות לספירההמאות הסגנון מצביעים לספרות של ני התוכן והירוב עני 132 מקבילות בין הטקסט שלנו ובין מדרשים מאוחרים ני שיהיה מאוחר בבירורי סגנוני וענימצאתי שום סממן לשונימשום שאותם מדרשים ר לקביעת זמנו של החיבוות תורמן אינןכשלעצמ מדרש תדשא כמו פרקי דרבי אליעזר

עמ(ריימונד לייכט מצביע על הקבלה בין תפילת יעקב ובין מדרש תדשא ובראשית רבתי מכילים הרבה חומר קדום הרי היא נמצאת גם בטקסט העברי וגם בטקסט היווני נניח לצורך הדיון שהמקבילה הזאת מובהקת דיה) 166-165

ין שהצביע ייוצא שהענ בוודאי לא נכתב בימי הביניים כפי שסבור לייכט במיוחד אם הוא המקור הטקסט היוונילכל ין הזה באותם המדרשיםיומה מוכיח מציאותו של הענ עליו לייכט בא למדרשים מאוחרים ממקור קדום

בסולם יעקבשכלולות ינו בחומר קדום ובמסורות חיצוניות כגון אלה יא התענשעורכי המדרשים במאה הי היותר

237

אופיטי ינהתרגום הר מנוסח המסורה לפי הסבר שנתנו לו מושפע באופן ברו59הנה כאן לשונו של בן סירא

העובדה שבחיבור אחד משתקפים הן נוסח 60לשבטיםמתפרש כאן כ למספר בני ישראל והמקוטעאלא יד אינו מקורישפסוק יזהיא אפשרות אחת ח דורשת ביאור לבריםהשבעים והן נוסח המסורה של דב

גבי כמה ל שהפסוק איננו משתלב בהקשר צ סגלהערתו של מאת ו לעיל כבר ציטטנ הוסף על ידי המתרגם 61פסוקים נוספים הועלתה השערה שהמתרגם הוסיף אותם מתוך מגמה להדגיש את ההיבט הלאומי של החכמה

האפשרות האחרת היא שהפסוק הנדון 62חכמה לתורת משהההמזהה בין כגא פסוק כדידוגמא ידועה ביותר ה ןבדומה לתרגום יונתן ב ןי הגרסאות ושילב ביניהת במקרה זה צריך להניח שבן סירא היה מודע לשהוא מקוריזיקה בבר ומד בני ישראל לפי דעה זו אינו מסתכם בשוויון מספרילמובן מאליו שהקשר בין בני אל עוזיאל

מערכות האלוהזהות בין שתי במהותית או אף בני את מקומם של 63כ-יטט בנוסח השבעים נמצא בדברים ד-חברים לבמפרשים מציינים שרעיון מקביל לד

הירח והכוכבים תופסים כאן השמש אל

ופן תשא עיניך השמימה וראית את השמש ואת הירח ואת הכוכבים כל צבא השמים ונדחת והשתחוית להם ועבדתם ) יט( ויוצא אתכם מכור הברזל ממצרים להיות לו לעם יח יואתכם לק) כ( אלהיך אתם לכל העמים תחת כל השמיםי יחלקאשר כיום הזהנחלה

זיקה כזאת אכן 64צבא השמיםן הנהגת האומות יש זיקה או אף זיהוי בין בני אלוהים ובין כוכביםייוצא שבעני )יג ידעיהו ישהשוו זאיוב לח (ברן יחד כוכבי בקר ויריעו כל בני אלהים ובמקרא65מופיעה באוגריתיזהה את טבעי הוא שמי שסבור שגבולות העמים הוצבו הן למספר השבטים והן למספר בני אללאור זיהוי זה

ב גבולות מקבלת משמעות קוסמולוגית יותר מאשר הצבת ילפי פירוש זה ב מזלותאותם בני אל עם יימצאהו בארץ מדבר יאה גם בתיאור בחירת ישראל מופיעים מוטיבים השייכים לראשית הבר66אתנוגרפית

לאור ורוח אלהים מרחפת ndash כנשר יעיר קנו על גוזליו ירחף והארץ היתה תהו ובהו ndash ובתהו ילל ישמן )תהילים עד( גבולות הארץביטוי ל גבולות עמיםין להשוות את הביטוי יזה יש ענ

ואלהים מלכי מקדם פעל ישועות בקרב הארץ) יב( רת בעזך ים שברת ראשי תנינים על המיםאתה פור) יג( אתה רצצת ראשי לויתן תתננו מאכל לעם לציים) יד( אתה בקעת מעין ונחל אתה הובשת נהרות איתן) טו( לך יום אף לך לילה אתה הכינות מאור ושמש) טז(אתה הצבת כל גבולות ארץ קיץ וחרף אתה יצרתם) יז(

67

בצורה לשכון בגוף אדםיעקב הוא ישות קדמונית שירדה תפילת יוסף באלדוגמ כפי שראינו אותהאקסיסטנציה

האלהתפיסות הלפי )בראשית רבה א ד (מחשבתן של ישראל קדמה לכל דברמתונה יותר אומר המדרש לפני שעם ישראל בא לעולםעודשבטים היו נחלת יי הישראל

פסוק הבא הגם ם נתן לו את השבטים שהם חלקו וחבל נחלתו של יי מימות עולndash ויתן לו נחלתולאור זה ניתן להבין שנים עשר שבטים שהיו קיימים בצורה זו או אחרת אותו רעיוןאת מביע רעש-לחלק שנים ויציבהו לשבטים

וכך מפרש את דברי בן סירא בעל ניתנו ליעקב במסגרת הקמת הבריתבמחשבה או בעולם העליון משחר הימיםאזכיר סדר העבודה יוסי בן יוסי( כשוטרי רקיע ר שבטעש-שנים ברכות הוריו ירש תאוות הפיוט הקדמון

מוגהים ומבוארים עם מבוא וחילופי נוסחאות בידי אהרן מירסקי יוצאים לאור סדוריםפיוטי יוסי בן יוסי גבורות )206-122 עמ אתשנ מוסד ביאליק ירושלים

ויעקב האזינו גבולות העמים בndashשונה ) ההצבה(לה ואילו אובייקט הפעו זיקה לשוניתביש להדגיש שכאן מודבר 59 בבן סירא

)יאבן סירא מה (אל]שבטי ישר[למספר כל אבן יקרה לזכרון בכתב חרות השוו בתיאור אבני החושן 60 181 עמ נחלת ה זו גם מסקנתו של שמואל ליונשטם 61 Hayward Interpretations of the Name Israel p 93ff Bruce Vawter Prov 822 Wisdom and ורא 62

Creation JBL 99 2 (1980) p 206 Benjamin G Wright No Small Difference Sirachs Relationship to its Hebrew Parent Texts (SBL Suppl Series 26) Atlanta CA 1989

63 Walther Eichrodt Theology of the Old Testament Volume II Translated by J A Baker Philadelphia 1967 p 196 Heiser Michael S lsquoDeuteronomy 328 and the sons of Godrsquo

Bibliotheca Sacra 629 (2001) pp 52-74 88 עמ )25הערה 9 עמצוין לעיל( אמונות המקרא קנוהל From the Stone Age to Christianity (Baltimore Johns Hopkins דעתו המוקדמת של ויליאם אולברייט ורא 64

p 226 וורא W F Albright lsquoSome Remarks on the Song of Moses in Deuteronomy XXXIIrsquo Vetus Testamentum 9 4 (1959) p 343

ואילך17 עמ )44הערה 133 עמצוין ב (האמונה במלאכים אלכסנדר רופא ורא 65צחון במאבק ילאחר נשבאים יש לומר באופן כללי שחלוקת נחלות שייכת באופן מהותי למעשה בריאה או המלכה 66

אנומה אליש לוח ו לדוגמאורא מחייתופעולתותחום ממשלתואת במסגרת הזאת האל קובע לכל נברא קמאי deus otiosusלא נראה שמדובר על חלוקת ירושה על ידי האל הפורש 884תיאוגוניה הסיודוס 39-46

בשורות הבאות של לדוגמא נים וחלוקת העמים מופיעחלוקת הזמובין הקשר בין חלוקה קוסמולוגית של הארץ 67 ( 1Q 33 X 12mdash 16 ) מגילת מלחמת בני אור בבני חושך

238

יש מקבילות ברורות בספרות הקות ביותר של המורשת המיתית במקראשהוא אחת הדוגמאות המוב לקטע זהשים שנה משמש חומר עיקרי להשוואה בין ושלומפורסם ביותר שכבר יותר ממאה ההטקסט מזרח הקדוםה

המוטיבים ד אח68סיפור הבריאה הבבלי מיתולוגיה של המזרח הקדום הוא כמובן אנומה אלישההמקרא ובין שמתרחש לפני בריאת דאי מאבק האל עם המפלצתוד הוא בוומה אליש ובין מזמור עהמשותפים בין אנ

זמני את ים הוא בריאת המאורות שקובעםהראשון מביניה צחוןיאך ענייננו כאן במעשי האל לאחר הנ העולםיץ קשר בין הצבת גבולות הארץ ובין יצירת קהמה ד נשאלת השאלהלמקרא מזמור ע ת השנהוהיום ועונשורות (לוח הרביעי הבסוף חמישי של אנומה אלישהנראה שנוכל לענות עליה כאשר נתבונן בלוח וחורף

הוא מבתר את גופתה ועושה את מתחיל את מעשי הבריאההוא אחרי הריגת תיאמת דמתואר כיצ) 146-135של ( אל התהום ndashפסו הוא מודד את א) ה השני עתיד לשמש למלאכת הארץיחצי(מכסה לשמים האחד ה יחצי ומכונן כנגדו בשמים את היכל האלים ndash שעליו עתיד להיווסד הארץ בן זוגה של תיאמת )קרקעיים-תתהמים ה

69בהמשך ישיר לתיאור זה נאמר בתחילת הלוח החמישי

מעמד) שמיםב(יצר 170

ליםו לאלים הגדהציב 2

71מזלות כבים בדמותםו כ

72

בולותהגביל ג הודיע שנה 373

עשר הירחים שלשה כוכבים לאחד-הציב לשנים 4 ת ימי השנהוק את חקקר אשר חאח 5 )שמים(ת ונברו להודיע מערכ-כוכב מעמדיסד 6 גם אחד ndashלכל יחטאו לבל יתרפו 7 אנלל ואאה כונן אתו מעמד 8פתח דלתים 9

74 השתים) השמים(בצלעות

יןלשמאל ולימ חזק בריחים 10

1 uacute-ba-aacuteš-šim man-za-za an DINGIRDINGIR GALMEŠ

2 MULMEŠ tam-šil-su-n[u] lu-ma-ši uš-zi-iz

3 uacute-ad-di MUANNA mi-iṣ-ra-ta uacute-ma-aṣ-ṣer

4 12 ITUMEŠ MULMEŠ 3TAAgraveM uš-zi-iz

5 iš-tu UD-mi ša MUANNA uṣ-ṣ[i-r]u uacute-ṣu-ra-ti

6 uacute-šar-šid man-za-az dni-bi-ri ana ud-du-u rik-si-šuacute-un

7 a-na la e-piš an-ni la e-gu-u ma-na-ma

8 man-za-az den-lil u deacute-a uacute-kin it-ti-šu

9 ip-te-ma KAacuteGALMEŠ ina ṣi-li ki-lal-la-an

10 ši-ga-ru ud -dan-ni-na šu-me-la u im-na

ה מפלגי חוקי ו ארץ בורא ה עבים ] וד[כב אוצרות קדושים ממשלת ו רוחות משא ו 12 מותותה מבקע ו נהרות מקוי ו ימים חוג ה ] ים[פר עם ה צאצאי כול ו ערבה ארץ ו מדבר ל 13 משפחות מושב עמים מפרד ו לשון בלת עו ][ ולת ו אדם ניתתב כנף בני ו חיה מעשי 14 קצי ו שנים תקופות ו קודש מועדי ] [ארצות נחלת ו 15

ד מזכיר את בריאת הארץ במזמור עשתוך שימוש בלשון אוגרפית של הארץיג-בתחילת הקטע מתוארת חלוקה פיסית ndashלאחר מכן )כה יאשיתבר כי בימיו נפלגה הארץ ndash ארץ וחוקי מפלגיה( י אשיתואת התפלגות בני נח בבר

רוב הביטויים שאובים מבראשית י(ח י ובדברים לבאשיתתוך שימוש שוב בבר ל הלשונותיחלוקת העמים ובל ) האזינו נחלה שאינו מופיע שם ובא מלהוציא לשון

בטים ילה ספר בראשיתלבמיוחד ו ספרות עצומה מוקדשת לאנומה אליש ולהשוואה בין יצירה זו ובין המקרא 68 S Langdon The Babylonian Epic of Creation Restored from the recently ורלבנטיים לדיוננו כאן ראה

recovered Tablets of Aššur Transcription Translation and Commentary Oxford 1923 שמכיל Wayne Horowitz Mesopotamian Cosmic Geography פירוש מפורט להתחלתו של הלוח החמישי

(Mesopotamian Civilizations 8) Eisenbrauns Winona Lake Ind 1998 p 114ff Benno Landsberger James V Kinnier Wilson The Fifth Tablet of Enuma Eliš JNESתעתיק לפי 69

203 (1961) pp 154-179 )170 עמndashפירוש 157 ndashתרגום האנגלי ב 156 בא בעמותעתיק של הקטע המ W G Lambert Simon B Parker Enuma eliš Theלפי טקסט של( גם תעתיק של וואן הורוביץ ורא ואילך

Babylonian Epic of Creation the Cuneiform Text Oxford 1966 (וכן התרגום האנגלי בספרה Mesopotamian Cosmic Geography p114ff אך עדיין נפוצה של כל הטקסט עם תרגום מהדורה ישנה

Leonard W King The Seven Tablets of Creation The Babylonian and Assyrian LegendsאנגליConcerning the Creation of the World and of Mankind London 1902 לאחרונה יצאה מהדורה

Philippe Talon The Standard Babylonian Creation Myth ום צרפתיג עם תעתיק ותראקלקטית חדשהEnūma Eliš Helsinki 2005 כמו ונותתרגומים שונים לאנגלית מופיעים באנתולוגיות שANET התרגום העברי

זתל אביב תשנ עם עובד אנתולוגיה משירת המזרח הקדום בימים הרחוקים ההם שפרה ויעקב קליין על פי שndashעלילת הבריאה (נפלד יבזמן כתיבת חלק זה של העבודה נעלמה מעיני מהדורת מצוינת של משה וי[ ואילך 33 עמ

שמכילה הן את )גירושלים תשל החוג למקרא האוניברסיטה העבריתערות תרגום והאנומה אליש הבבליתמוזר הוא ששפרה וקליין לא הזכירו מקבילות המקראיותה השמות דגש על הערותהתעתיק הן את התרגום והן את

] מהדורה זוו שורש משתקף גם במילה אות 172-170 עמ וילסון- דיונם של לנדסברגר וקנטורא mazzāzu manzāzuאכדית 70

וגם )הכג בכים מל המקטרים לבעל לשמש ולירח ולמזלות ולכל צבא השמים תהנזכרת במקרא פעם אח( מזלשבא מאותו שורש מופיע כמה פעמים בקטע )izuzzu (ušzizפועל ה) לבאיוב לח התציא מזרות בעתו( מזרותב

ולפרקים עמדה שפירושה מעמד אותו שורש משתקף גם במילה מזוזהלפי דעה רווחת הציבשלנו ומתורגם כהוצאת גילגוליהן של הצהרות אמונה עשרת הדיברות וקריאת שמע משה ויינפלד (חלל הדלת היא מתפרשת גםיח כמו כן דלתות ובר של הקטע10-9דלתות ובריח מוזכרים בשורות ) 143 עמ אתל אביב תשס הקיבוץ המאוחד

הקבלה בין בני אל ובין הכוכביםהן י שכבר צוטט לעיל לעני)י-ולח(מוזכרים כאמצעי לחסימת הים בקטע מאיוב על מה אדניה הטבעו או מי ירה אבן פנתה

239

ה מערכות של שלושהים עשרתש אל רום השמים קף והולך אל המרכזיההתיאור מלאכת השמים מתחיל מן

כוכבים האלה קשור לקו ה תפקידם של 76נהיה עם הזמן לגלגל המזלותש צורה קדומה של מה ן ה75כוכביםאת מסמנים ) הליאקלית(הם עצמם בעלייתם ובשקיעתם זריחתם של שמש וירחל לשקיעתם ו77אופקהוקרובים אליהם ביחס לכוכבים שנזכרים ( בהיותם קשורים לקצות השמים והארץ 78העונות השנאת דשים ווחה

מזלות מתקשרים ה מקום ששם קבועים שערי השמש פת השמים נפגשת עם הארץילמקום שבו כ )בהמשךאפשר צחון על תיאמתי הואיל וקביעת המזלות מתרחשת סמוך לנ79ב שערים או עמודים שבקצות העולםלי

ברן יחד כוכבי בקר ויריעו כל בני אלהים

ויסך בדלתים ים בגיחו מרחם יצא בשומי ענן לבשו וערפל חתלתו

אשים בריח ודלתיםואשבר עליו חקי ו Langdon pp 149-151 ורא )בתי זודיאק (בתיםמעמדים האלה נקראים גם ה

לעילורא ušziz אכדית 71והראני והשוו גם קטע מן הגניזה שבו רבי ישמעאל מספר על ידע אסטרולוגי שמסר לו מטטרון lumāšuאכדית 72

]ן)[ם(עשר מזלות וגם מלושיה-והראני שנים תורה אותיות של לבנוהאת כולם באצבעות ידיו כאב שהוא מור)Geniza-Fragmente zur Hekhalot-Literatur 12 (T-S K 2195L) 2b l13-14 p137 (י גרינפלד לפי ח

ומקורה אכדית ) malwšēכמו סורית ומנדעית (ומיכאל סוקולוף המילה מלושיהן מציינת כאן את סימני הזודיאק lumāšu ראו Jonas C Greenfield MSokoloff Astrological and Related Omen Texts in Jewish

Palestinian Aramaic JNES 483 (1989) p 211 בהוראה זו מלוש המילה קיסטר מנחםכפי שהראה עמ )אתשס(ב -א לשוננו סג שלוש מילים מצפוני מגילות מדבר יהודה ראו )4Q439(מופיעה כבר בקומראן

36-35 73 miṣrata uacute(m)aṣṣer השוו גבולndashמלשון מצר צייר מצריםצרנוכל לתרגם רש האכדיואם נבקש לשקף את הש

לצייר (eṣēru uṣṣuru הפועל אשר גבולות יכונן šaacute eṣ-ra-ta uacute-kin-nu שורה א לוח ז תואר מרדוך כאןאת הלפועל זה ולשמות העצם GIŠ]UR שומרית uszligurtu אכדית ndashחס בראש וראשונה לצורות מאגיות י מתי)לצור צורה

5שורה השוו כאן(וחקיקת חוקים קביעת תבנית של תכנון ושירטוטמופשטת יותר האלה ישנה משמעות נוספתבהיכל רה וקליין תרגמו ששפ ina ki-iszlig-szligi NAMMEŠ (šimāti) a-ma-an GIŠ]URMEŠ 79 וכן לוח א )במעון החוקות הגורלות

The notion of orderly patterns in the planetary heavens is extremely ancient in Babylonian astronomy it is in fact the basis of Babylonian astrology In Mesopotamia we have a term which appears in Sumerian as GIŠ-]UR and in Accadian as uszligurtu both of which mean outline plan configuration plan of a building immutable destiny The beginnings of astrology undoubtedly came through the Sumerian concept of GIŠ-]UR where plans and configurations in the heavens were considered to be the prototypes of what is found on earth (William F Albright Neglected Factors in the Greek Intellectual Revolution Proceedings of the American Philosophical Society 1163 (1972) p 235)

וורא Menahem Kister Commentary to 4Q298 pp240-241 והשו גבולין הוראה דומה במילה ילענ( להקיף במעגל המאגי ndasheszligēru uszligszliguruבנוסף יש לציין עוד הוראה מיוחדת בפועל ) 134הערה 151 עמ לעיל

Erica Reiner Astral Magic in Babylonia Philadelphia ורא מעגל מאגי ndash uszligurtu ו GIŠ]URובהתאם American Philosophical Society 1995 p 58 CAD s v gišEacuteur Herbert H Paper lsquoNotice of a

Posthumous Manuscript of Ernst Herzfeldrsquo JAOS 761 (1956) p 33 ש גם עם מילה אותו פועל משמ 83הערה 240 עמ להלןו ורא137-138 עמ CAD XXI ורא zissurucirc ndashאחרת למעגל מאגי

hellipThe Babylonian Epic of Creation p152 n3 The word miszligrata in this passage לנגדון השוו גם design sign of the zodiac and certainly identical in meaning with uszligurtu sign of the zodiac Sum

gišHAR לפי זה יש קשר בין 2הערה 154 עמ עודווראmiszligratu uszligurtu יווני המונח ה וביןσημεῖον סימן זודיאק

שומרית (בר בשערים וין מדיענהלפי ה כדי להתקרב לביטוי המקראימתרגמים נקטו לשון זהנראה ש 74KAacuteGALMEŠ אכדיתabullāti (במערבוndash וכנגדם ומסתבר שהיו כמה שערים במזרחו של עולם

B L van der Waerden Babylonian Astronomy II The ורא או שלוש מערכות של שנים עשר כוכבים 75Thirty-Six Stars JNES 81 (1949) pp 6-26 Johannes Koch Neue Untersuchungen zur

Topographie des babylonischen Fixsternhimmels Wiesbaden O Harrassowitz 1989 ב חלקים שווים מופיע לראשונה בתחילת המאה גלגל המזלות כרצועה שמסביב לקו המילקה המחולקת לי 76

Asger Hartvig Aaboe Abraham Joseph ורא אה התגבש במהלך המאה השישיתס וכנרהחמישית לפנהSachs Two Lunar Texts of the Achaemenid Period from Babylon Centaurus 14 (1969) pp 1-22

Mesopotamian Cosmic Geography p 234ff ורא 77 136 עמ כרך א OTP 21 חנוך הסלאבי פרק ג תברייתא דמזלו מעשים וימים הסיודוס לדוגמאורא 78 Wayne Horowitz Mesopotamian Cosmic ראו הארץ מצטיירת כדיסק שטוח לפי תמונת העולם הבבלית 79

Geography pp 331ff

240

גבול האבני את יש להזכיר כאן 80ה בין השאר את מעשה גידור הקוסמוס מפני כוחות הכאוסלראות בהציב לשון 81 חקקו את צורותיהם של אלים ושל מזלותןשהיו בצורת מצבות שעליה kudurru ותמסופוטמיה

על הגבול רומז למצבה העומדת) כהמשלי טו יז עחיליםתה יט יטהוישעי ח לבריםדב(במקרא גבול אתה הצבת כל גבולות ארץ קיץ וחרף אתה יצרתם לאור כל האמור אפשר להבין את המשפט 82ושומרת עליושתוחמים את גבולות ) שנקראו באנומה אליש צלמים של האלים הגדולים(ב מזלות האל הציב י באופן כזה

גבולות הארץ הם בר שהוצע כאןהסהלפי קובעים את חוקיה ומועדיה ובין השאר את עונות השנה הארץגבול שמת בל יעברון בל כמו שנאמר המגנים עליה מפני כוחות תוהו יםבראש ובראשונה הגבולות החיצוני

אשר שמתי חול גבול לים חק עולם ולא יעברנהו ויתגעשו ולא יוכלו )ט קדיליםתה (ישבון לכסות הארץ יחד 84)כזשלי חמ ( על פני תהום83בהכינו שמים שם אני בחוקו חוג )כב המיהויר (והמו גליו ולא יעברנהו

של הזאת מתבססת על סטרוקטורההחלוקה מן הגבולות האלה נגזרת גם חלוקה פנימית של הארץ אתעם זמחד וציוני ) טבור העולם(פקי הם נקודת המרכז ושמאפיינים חשובים שלו בממד הא המרחב הסקראלי

במקרה הפשוט ביותר (בהתאם לכך שטח הארץ מתחלק לסקטורים קצות העולם מאידךתרוחוכיווניםהגבולב ארצות וכן חלוקות מפורטות ומורכבות באופן כזה מופיעה חלוקה לי85הנפגשים במרכז) רבעיםהלארבע 86דאי עתיקה יותרובמקורות יהודיים חלוקה תריסרית נזכרת במפורש במדרשים מאוחרים אך היא בו יותר

ביה יי צור עולמים מלמד87

ששתים עשרה ארצות ברא הקדוש ברוך הוא כנגד שנים עשר שבטים וארץ ישראל וירושלים ועיין סדר שסו עמ בתי מדרשות א א דבראשית רבאסידור רב (באמצעיהם שנאמר יצב גבולות עמים למספר בני ישראל

)838 סינופסיס כג עמ שם אות ו רבה דבראשית

ולם כולו ובין המים ובין הרקיע שם תלויים ועומדים גלגל חמה ולבנה וכוכבים ומזלות ומאירים לכל הע והשו 80

יש לשים לב לעובדה שגלגל חמה ולבנה וכוכבים )187-182 אנזי שכטר ג מעשה בראשית (ומושלים על תהום לטים על התהוםוומזלות עומדים בין המים שמקיפים את הארץ ובין הרקיע והם ש

אבי רא אלא במקומות מקודשים מצבות הללו לא עמדו בפועל בגבולות השדותהנראה שעל פי רוב 81 Divine Service and Its Rewards Ideology and Poetics in the Hinke Kudurru (Beer-Shevaהורביץ

Studies by the Department of Bible and Ancient Near East vol 10) Beer-Sheva 1997 pp 1-8 אך ידי כוח דמויות האלים והמזלות החקוקים עליהןעל בין השאר גם לפי דבריו תפקידן היה לשמור על גבולי הנחלה

Katryn E Slanski Classification Historiography and Monumental Authority The עודוראBabylonian Entitlement narucircs (kudurrus) Journal of Cuneiform Studies 52 (2000) pp 95-114 idem The Babylonian Entitlement Narucircs (Kudurrus) A Study in Their Form and Function

Boston American Schools of Oriental Research 2003 יצגת את האל המגן על ימצבה מ) 1 זו את זוותאיתפקיד המצבה יכול להתפרש בדרכים רבות שלא בהכרח מוצ 82

וממילא גם הגבול שהיא עומדת מצבה) 3) טראליתמאגיה אס(עליונים הכוחות ההיא מושכת למטה את ) 2נחלה ה כריתת הברית וכדומה מצבה מזכירה לפני האל את אקט הנתינה וחלוקה) 4 נתונים להשגחה מיוחדת של האל עליו

שמים עצמם או עצמים השמים או המשמשים גרמי ש על דרך ndashמצבה משמשת כעד ) 5שמבסס את חוקיות הנחלה הזה ועדה המצבה אם אני לא אעבר אליך את הגל הזה ואם אתה לא תעבר אלי את הגל הזה עד הגל יציבים אחרים

)נב להאשיתבר (ואת המצבה הזאת לרעה חוק ובין חקקeszligēru uszligurtuעל התאמה בין eszligēru הקיף במעגל מאגיהוראה ה על 73הערה 239 עמ לעילורא 83

Morris Jastrow Nebopolassar and the Temple to the Sun-God atו השונות ראןחוקה על הוראותיהSippar The American Journal of Semitic Languages and Literatures 152 (1899) pp 80-81 Sol Cohen Victor Avigdor Hurowitz lsquoawh lbh ~ym[h twqxrsquo (Jer 103) in light of Akkadian lsquoparsursquo and

lsquozaqiqursquo referring to cult statues JQR 893-4 (1999) pp 277-290 משפט הזה בהקשרואת הין לראות ימענ 84

באמצו ) כח( על פני תהוםבהכינו שמים שם אני בחוקו חוג ) כז( עד לא עשה ארץ וחוצות וראש עפרות תבל) כו( שחקים ממעל בעזוז עינות תהום

כז מדובר וק לפי זה מסתבר שבפס על רום השמים ומעמקי תהוםndash כח וקבפס כו מדובר על מלאכת הארץוקבפס על רצועה תחתונה של השמים וקו מקיף ומגן על הארץ

85 Francesca Rochberg-Halton lsquoNew Evidence for the History of Astrologyrsquo JNES 43 (1984) p127 Franz Cumont La plus ancienne geacuteographie astrologique Klio 9 1909 pp 263-273 Stefan ורא 86

Weinstock The Geographical Catalogue in Acts II 9-11 The Journal of Roman Studies 381-2 (1948) pp 43-46 James M Scott Geography in Early Judaism and Christianity The Book of

Jubilees (Society for New Testament Studies Monograph Series 113) Cambridge 2002 פסוק הובין השבטים על סמך יהתכן שהוא מתבסס על הקשר בין שם יי טיבו של הלימוד הזה לא ברור כל צרכו 87

ב כרמז לי ב הנדרשת נוטריקון י ביההיא שהמילה שנראית עיקר אפשרות אחרת) ד קכדיליםתה ( יהשבטיאלא שמעתיקים בקלות הינכתבת במקורות מוקדמים על פי רוב כ האות הו ב שמות האלאו י האותיות שמופיע לפני הקטע שה בראשיתמעהנה הטקסט של הנדרשת כשם אלוהי י הי האפים אותה לימחל ו ורא833 ו430סינופסיס השס עמ א הטקסט בבתי מדרשותורא(הוא השתבש הרבה בהעתקות שונות הנדון Nicolas Sed lsquoUne cosmologie juive du haut moyen age la Berayta di Malsquoaseh Bereshitrsquo Revueעוד

des Etudes Juives 1241-2 (1964) p 28 י לונדון כOr 6577 ואציע כאן את מה )א20 עמ 736מרגליות שנראה לי לתקן בו

241

תריסרי חוזר הדגם שהמסתבר ב ארצות נקשרת כאן למעמד מרכזי של ארץ ישראל וירושליםקת העולם ליחלומקובלת של הבהתאם לתפיסה ב שערים של ירושלים ושל המקדשבי על עצמו בחלוקת הארץ לשבטים

ל קווים ת את כל החלוקות הללו כמבוססות עו אפשר לראמעגלי הקדושה הערוכים סביב המרכז הסקראלי 88 מן המרכז עד קצות העולםיםרדיאליים הנמשכ

במבנה של באותיותיהם וצירופיהם בשמותיו ברובד האלוהיתבסופו של דבר חלוקה תריסרונית מושרש 89המרכבה או אף בדמות אנתרופומורפית של האל עצמו

ות היום ושתים עשרה שעות הלילה וכמה הן אותיות שבהן נתחתמו שמים וארץ שתים עשרה הן כנגד שתים עשרה שעושנים עשר חדשי שנה ושנים עשר מזלות ושנים עשר שבטים ושתים עשרה ארצות וכולן על שמותם של שבטים שנאמר

אהיה אשר אהיה ) שמות ג יד(יצב גבולות עמים למספר בני ישראל ואלו הן שתים עשרה אותיות שנאמר ) דברים לב ח( ) אות ה ו-אותיות רבי עקיבא נוסח א ( אהיה הרי שתים עשרה אותיות אהיה שלחני עליכם שלש פעמים

94 וכן הלאה360 14493 7292 3691 2490הדגם התריסרוני יכול להוות בסיס גם לחלוקות מפורטות יותר של לכן היו ו 95םימתחלף במסורות רבות בשבעים ושתי) שליחים זקנים מלאכים לשונות אומות(המספר שבעים

ה את השמים ואת הארץ שנאמר אלה תולדות השמים והארץ א בראשית מהו בראשית באות אחת ברא הקבד

ה בטבעת ב וחתמז והעהי ברא שמים וארץ העה בראם באות ה]יבה) [אבה(בהבראם אל תקרי בהבראם אלא אין כל ] יהם אהבחות[ )בחותמיה(שאלו לא חתמה ] יהם אהבחות[ )בחותמיה(אהיה אשר אהיה ומפני מה חתמה

באותיות) [באותיותיה( מפני שלהבת אש וכל מי שהוא בא לדרוש ] יה באותיות) [באותיותיה(בריה יכולה לדרוש בראשית ברא לפיכך נאמוחתמן בחותמו ] יה תיותאו) [אותיותיה( היה מתמלא כל העולם כולו אש לפיכך סתם ]יה

O1531 833 השלמה אפשרית לפי סינופסיס ndashאלהים ידועההדרשה הדרשה שמופיעה בקטע ובין היש להבדיל בין ד מה טעמא ואחד ביויוחנן בשתי אותיות נבראו שתי עולמות העולם הזה והעולם הבא אחד בה רבי אבהו בשם ר

ד אלא מן מה דכתיב אלה תולדות א ואי זה מהם נברא ביוצור עולמים ואין אנו יודעין אי זה נברא בה יכי ביה יא י ב הירושלמי חגיגה פ(א והעולם הבא נברא ביוד א בראם הוי העולם הזה נברא בהוהארץ בהבראם בה השמי

)י -בראשית רבה יב ב בבלי מנחות ט עוהשוו עז טור ג בעי ברא באות הואילו לפי הקטע שלנו האהעולם הזה נברא ב) רק(ירושלמי ובראשית רבה מוכיחים ש יבבל

ה האלה מסוכנות ביותראותיות י ימוחלפת בשמה ה ה אותהדבר זה יוצא מכך ש בז והעהשמים וארץ העה הפסוק ndashרומזת למקורה של התפיסה תשלהבמילה ה יה מפני שלהבת אש אין כל בריה יכולה לדרוש באותיות

) 69הערה 114 עמבסוף לעילוראו ו חיריםשיר הש( רשפיה רשפי אש שלהבתיה המקראי Wayne Horowitz Mesopotamian Cosmic Geography p156בבלית שמובאת אצל השמים ההשוו מפת 88

42-20 עמ שםוקונצנטריים במפת העולם הבבלית ראהעיגולים הין יולענאלא מלמד ששנים עשר המאי שנים עשר שבטי י אלוהית- פניםהב שבטים מהווים סטרוקטורבספר הבהיר י 89

111 107 83-76 70 67 64-63 סעיפים שםוורא) 169 עמ מהדורת אברמס 82סעיף (הלהקבשבטים Joseph M A Baumgarten The Duodecimal Courts of Qumran Revelation and the Sanhedrin ורא 90

JBL 951 (1976) pp 59-78 אותיות של הסיבה נוספת לחשיבות המספר בעולם ההלניסטי קשורה בהיותו מספר 281-280 עמ )63הערה 85 עמ צוין לעיל( Gedaliahu Stroumsa Form(s) of God ורא היווניתאלפביה

שם17 והערה 85 עמ )ותשס( 59-57דעת פורפוריתה של הלנה מטרויה וקידוש השם יהודה ליבסצגים הם יאם אמנם מי להתבאר בדרך זהיםשיעקב ראה על שתים עשרה מדרגות הסולם יכול פנים העשרים וארבע

רחל ) 7הערה 6 עמ צוין לעיל (מקדש ומרכבהבספרה ) שם9 והערה 229 לעיל עמורא(את שרי האומות עמ (המחלקים את מרחב היקום לעשרים וארבעה חלקים מרחביים שנים עשר גבולי אלכסוןאליאור מדברת על

ואין קשר בין חלקים24אין במרחב היקום מופרך זהמשפטלן יא-לדעת מאיר בר אך לא מפרשת דבריה) 62אמנם ) 131-114 עמ )דתשס(מועד יד קורת בימאמר ב ( גבולי האלכסון שבספר יצירה לדבריה של הכותבת12

איני יודע כיצד תתקיים על )כפי שהיא מצטיירת בספר יצירה(אלכסון הממדית של גבולי -אם נחזיק בתפיסת תלתנקבל וים במישור שנפגשים בנקודה אחתואלכסון כקהלי גבואת אך אם נתאר חלקים24-ידם חלוקת המרחב ל

12 חלקים וכנגדם 12- רדיוסים שמחלקים את המישור ל12לחלופין אפשר לתאר חלקים24-חלוקת המישור לגולים י רדיוסים בתוך שני ע12או פת השמיםי באופן דומה את כות במרכז השמים ומחלקותקשתות שנפגש

נאמריבירושלמ אפשר להוסיף את השיקול הפרשנייאומטרגיהלשיקול קונצנטרייםר יוחנן לא גלו ישראל עד שנעשו עשרים וארבע כיתות של מינים מה טעמא בן אדם שולח אני אותך אל בני א

סנהדרין (אל גוי המורד אין כתיב כאן אלא אל גוים המורדים אשר מרדו בי ישראל אל גוים המורדים אשר מרדו בי )בנג ע

אלא כלומר הרבה והרבה כתות של לאו דווקאלדעת מפרשים אחדים המספר כיצד הגיעה הגמרא למספר זה משתדל להסביר את המספר כמכפלה של מספר השבטים שהם קרבן העדהלעומתם ) פני משה (מיני מינות

יש תקדים במקור תנאי לרעיון הכללי ךא הפירוש שהוא מציע נראה דחוק ם הנזכרים בפסוקיהגויששים יוסי הגלילי אומר הרי הוא אומר ששים המה מלכות ושמונים פילגשי אליעזר בנו של ר ר יצב גבולות עמים

יצב גבול עמים אין כתב א יצב גבולות עמיםד מ לאבותינו לא ירדו במצרים אלא בשבעים נפשושמונים הרי ק )ספרי האזינו ו( חלקים במספר בני ישראל ת ליטול בכאן אלא יצב גבולות עמים זכו אומו

פרשני דומהההיגיון האך ) אומות שכנגד שבעים נפש מבני ישראל140כאן מדובר על (אמנם המספרים שונים ד עמיםד כתות וכגיון יכול להוליד כיאותו ה לשון רבים בלתי צפויה רומזת להכפלת המספר

Wilhelm Gundel Dekane und Dekansternbilder Ein Beitrag zur Geschichteter Sternbilder derורא 91Kulturvoumllker (Zweite Auflage) Darmstadt Wissenschaftliche Buchgesellschaft 1969 שלום The

242

עומד שיקול לפחות בצורתה המקורית לשונותמסורת של שבעים אומותהרי ום שהניחו שאף מאחרבי אסטרולוגי

ישראליצב גבולות עמים למספר בני אלנקודות שהועלו תוך דיון בפסוק האפשר לסכם כאן את נו לתחילת ישוושה אתה הצבת כל גבולות ארץ קיץ וחרף אתה יצרתםפסוק המתוך לנו להמשךותשדרוש

עונות את גבול הארץ וגם את תריסרונית שקובעת הסטרוקטורב הסקנו שמדובר שי מאנומה אלישילוח החמהמצד שני ראינו שגם נוסח המסורה המדבר על מספר בני ישראל וגם נוסח השבעים שמדבר על מספר בני השנה

מסר של התאמה מספרית זו בקונטקסט המשמעות ואת העתה עלינו להסביר אל יכול לרמוז לאותו מספר מקראיה

הבריאה לפי המסופר שם דו מאת שזיקתו למקרא בולטחמישי של אנומה אלישהישנו עוד נושא אחד בלוח סד את יאך לסיומה היא מגיעה כאשר מרדוך מכריז בחגיגיות על כוונתו לי מתחילה מקביעת גבולות הארץ

כותרת ותכלית כל מעשי הבריאה שלוה גולת ו ז96המקדש המרכזי של בבל

רדך את פיהו וידברמפתח 117 ענה את האלים אבותיו דבר 118 המושב אשר כוננתם על האפסו 119 אשר בניתי אנכי מעליכם נכח האשרה 120 מקדש- חזקתי קרקע מקום-מתחת 121 מושב חמדתי) יהי(לו נא בית-אבנה 122 קדש בקרבו-איסד היכל 123 מלכותי אכין אועיד דבירי 124 כאשר תעלו מן האפסו אל המפחרת 125 להכיל קהלכם מלונכם) יהי(במקום ההוא לו 126 כאשר תרדו מן השמים אל המפחרת 127 להכיל קהלכם מלונכם) יהי(במקום ההוא לו 128 בתי האלים הגדולים אקרא שמו בבל 129 אנחנו כקרבה נבנה מקדש 130

97שישיהמימושה של הכרזה זו מהווה נושא מרכזי בלוח כי הלמו באתהאננ 131 שנה אחת לבנו לבניה 132

Tradition of the Thirty-six Hidden Just Men The Messianic Idea in Judaism and other Essays on

Jewish Spirituality New York 1971 p 251ff 92 Nicolas Sed Les douze hebdomades le char de Sabaoth et les soixante-douze langues Novum

Testamentum 212 (1979) pp 156-184 Gedaliahu Stroumsa Form(s) of God p 280 William R Schoedel Scripture and the Seventy-Two Heavens of the First Apocalypse of James Novum

Testamentum 122 (1970) pp 118-129 מיכאל שניידר 144-138 עמ הבטים חדשים קבלה משה אידל James Scott Geography in Early Judaism 308-306 עמ )94הערה 21 עמ צוין לעיל (ספר יוסף ואסנת

and Christianity pp 19-20 51-55 75-79 102-104 204-208 Francesca Rochberg-Halton ורא חלקים12-שבו כל מזל מתחלק ל δωδεκατημόρια זודיאק-מיקרו 93

lsquoElements of the Babylonian Contribution to Hellenistic Astrologyrsquo JAOS 1081 (1988) pp 57-60 217 141 74 המספר זה ממלא תפקיד חשוב באפוקליפס

השוו 94אמר לה הקדוש ברוך הוא בתי שנים עשר מזלות בראתי ברקיע ועל כל מזל ומזל בראתי לו שלשים חיל ועל כל חיל

לשים לגיון ועל כל לגיון ולגיון בראתי לו שלשים רהטון ועל כל רהטון ורהטון בראתי לו שלשים וחיל בראתי לו שקרטון ועל כל קרטון וקרטון בראתי לו שלשים גסטרא ועל כל גסטרא וגסטרא תליתי בו שלש מאות וששים וחמשה

)בברכות לב ע(אלפי רבוא כוכבים כנגד ימות החמה וכולן לא בראתי אלא בשבילך B M Metzger lsquoSeventy or Seventy-two Disciplesrsquo NTS 5 (1958-59) pp 299-306 ראו לדוגמא 95

Odeberg 3 Enoch p 51 ולענייננו רלבנטי במיחודJames Scott Geography in Early Judaism and Christianity pp 19-20 בעים ושתים אותיות אשר כמוהם מספר תוכן השם ש מעניינים מאוד דברי סעדיה גאון

וכנגדם סכום גבולות עמים וכמניינם סנדרי ישראל עם משה ואהרן כל הכנוים וגם כמספרם משפחות שבטי ישראלעשרה רוחות השמים -שתיםג מדבר על שבמקום אחד רס ויש להעיר עוד )183שורה זוכר חסדי אבותתפילה (

האסכולה הפייטנית של רב סעדיה מנחם זולאי 1שורה ח ברכי אברת ואמצת כונפשי לי-רהיטי ברכי (והארץ )141-108 עמ דתשכ מדרש הרבנים באמריקה-מכון שוקן למחקר היהדות ליד בית ירושלים גאון

Victor Avigdor Hurowitz I Have Built You an Exalted House Temple Building in Light of ורא 96Mesopotamian and Northwest Semitic Writings JSOT Supplement Series 115 (Sheffield

Sheffield Academic 1992 pp93-96 את ואדם נוצר כדי להעמיס עליו המקדש הוא מקום מנוחתם של אלים גם בריאת האדם קשורה לכינון המקדש 97

אליםיתה מקדמת דנא מוטלת על הימלאכה שהה

243

בהגיע השנה השנית 133 רוממו את ראשו נכח האפסו-האסגלה 134 אפסו העליון- בנו את מגדל 135 ולו לאאה לאנלל כוננו מושב לאנו 136 ב לפניהם בהדרשישב י 137 שרההשקיפו קרניו אל יסודי הא 138 אחר אשר כלו מלאכת האסגלה 139 יסדו האננכי כלם את משכנם 140 נאספו כלםאפסובמאות אשר -אות האגגי אשר בשמים וששמ- שלש 141 הרם אשר בנו לו מושב- בזבולהאדון 142 לכרהאבותיו הושיב את האלים 143 הנה בבל בית מושבכם 144 דותה רווח רננו בה 145

סיפור של מגדל בבל בנוי על ה מגדל בבל וסולם יעקב מיתוס בבלי זה משתקף בשני סיפורים בספר בראשית

יא של ספר בראשית-בדומה למה שקרה למסורות אחרות הכלולות בפרקים י בבלשם ה אירונית של דרשהרכי ובוני המגדל הם בני אדם ולא אלים ואף המגדל נועד לא לצ המיתוס הבבלי מקבל כאן צביון אוהמריסטי

שמימה הוא המגיע בו משתקף בית האלים הבבלי שראשו ששני הסיפור ה ארצית-אלים אלא למטרה פוליטית- הוא דתי) הבבלילהיאסגבדומה ל(תפקידו של בית אל בניגוד למגדל בבל בבראשית יא חלום יעקב בבית אל

אינו ndash אמפיקטיוניה ישראליתndash שבטיםהאל כמרכז שמאחד את שנים עשר פקי של ביתוהממד הא פולחני) הא ולבפרקים ל(התגלויות נוספות אלא נפרש בהדרגה בשתי זיון הראשון בבית אלימתפרש מיד בח

אבנים שהפכו למצבה אחתה הים עשרתסיפור על שהבט הזה של בית אל על ידי יההאגדה מדגישה את האדם יפוצו על פני כל ה רצויה לפני אלוהים היא כוונתו שבני הייתהנראה שהסיבה העיקרית שבניית בבל לא

הוכשל על ידואנושותה שישמשו המרכז המלכד את יר והמגדלסיון למנוע זאת על ידי בניית העינה ארץההים לבני נח הוא להתפזר ואלהועיד התפקיד שהיםוזמתו של אלומה שנמנע מאנשי דור הפלגה ניתן ליעקב בי

המקרא מתאר את בני נח כנשלטים להתלכד סביב מרכז סקראליndashהועד לבני יעקב שהתפקיד על פני האדמה לקצוות וגבולות הארץ קףילה המרחיקים אותם מן המרכז ומושכים לפריפריה ם צנטריפוגלייעל ידי כוחות

ובין השאר בין אותם הגבולות ובין תריסרוניהדגם היש קשר מיוחד בין גבולות הארץ ובין כפי שראינו לעיל לתאר את המרכז כמקום אפשר בעצם גם המרכז קשור לאותו דגם תריסרוני יחד עם זאת מזלותהשנים עשר

כמה בבתמונה מפורטת יותר אפשר להבחין בו נפגשים ומתאחדים שנים עשר חלקים וגבולות של יקוםשצוגים שונים של דגם יוכן הלאה עד לי שערי המקדש שערי ירושלים נחלות השבטים םמעגלים קונצנטריי

תריסרוני בתוך חלקים פנימיים של המקדש ובבגדי כהונה בית ndash ומאידך סיון להקים אחדות בדור הפלגה מחדינ ובר אפוא על תגובה כפולה למיתוס של בבלמדקטע משירת האזינו שנדון לעיל את הנראה שגם ניסה להשיג אותו דורשמה את הים נותן ליעקב ושבו אל אל

במקום זיקה 98אליז הסקרכח מדבר על פירוד העמים וסילוקם מן המר לבריםדב אפשר להסביר ברוח זהלמספר לפי נוסח המסורה לכוחות אלוהיים המציבים את גבולות הארץndashלמרכז באה זיקה לכוחות פריפריה

פסוק ה תוך אחדות ולא תוך פירודצג את אותם כוחות יהפסוק אף רומז לכך שעם ישראל זכה לי בני ישראלכי חלק יי עמו יעקב אלא מהיותו נחלת יי יםהבא קובע שדבר זה בא לא מתוך זיקת עם ישראל למקום מסו

ndashהו ואלא בת פסוקים הבאים מתארים כיצד האל מצא את העם לא במרכז העולם המיושבה חבל נחלתוהאל הופך את העם במקום שהוא לפני שתוחם המרחב הסקראלי מצב הארץ בטרם בריאהאת מתאר המושג

הים ומזכיר את רוח אלה דימוי ndash 99מרחף על קנוה יי לנשר השירה מדמה את נמצא למרכז מוקף ושמור הו הוא אכן מעשה בריאהו כינון המרכז הסקראלי באמצע התהמרחפת על פני המים בראשית הכל

שבו נפגשים כמה מן המוטיבים שנדונו 100)קדושתא לפרשת החדש( מפיוט של יניי קטעברצוני להביא כאן גבולות העולם האומרים בראשית הבריאה מהללים ומקדשים את שם האל האלשהציב גבולות העולם לעיל

הא המקור של שאר קדושת ישראל דשים ומזלותוח שבטים ותרכות תריסרונית הם שלוש מעקדושה משולשקביעת ירחים ומזלות והיא קרובה ביותר לקדושת האל )ןי ישראל עסקינהרי בקידוש החודש ע(הקדושות ין כבודוילמנתריסרוני של השבטים נקבע הדגם ה ואילו נים קלנדריים ואסטרונומייםנועדה למניי

פרק ( כל זה מצביע על זיקה לרשימת העמים ndash עמים שאולי נרמז כאן 7072מספר ה וכן )ולא הפצה(לשון הפרדה 98

מה שתואם דווקא את פרק יא הפסוק מדבר על פעולה אקטיבית של האל מצד שני ולא לסיפור של מגדל בבל) י יאת פרק ולא

ולהבאתו ) נחלהקרוב ל (סגולהים מופיע כאן בזיקה לבחירת העם לדימוי כנפי נשרה ו-ד שמות יטהשוו 99 )הר סיני(למקום קדוש

מובא לפי המאגרים של מפעל המילון ההיסטורי ללשון A 1162 אוסף פירקוביץ השניי סנקט פטרבורג כ 100 העברית

244

לשמך יאמרולםגבולות עולם אשר הצבתה מעו באות מלא כל הארץ כבודוי צ יידוש קדוש קדושק עשר- מירחים שניםדושק רעש-ים ממזלות שנדושק ]עשר-שנים[ משבטים דושק

דוש קדוש קדושק קבע למניין לבנה סדר ירחיםדושק קבע למניין סדר מזלותדושק םעשר שבטי- קבע למניין כבודו שניםדושק

דוש קדוש קדושק מכרובדושק מאופןדושק מחיהדושק

כל יאמרו לעומת לימד לעניו מולד החודשקומוממ הורהו לעבר זה החודשקומוממ חודש על זה החודש מניין כל ה עשקומוממ ]בעם) [פעמ( ן יפקומוממ

נאמר101בפיוט של קליר לראש השנה

ואם יצאה גזרה דחוקה ארקהיושבי לחבל

ומבלקהבבוקה ומבוקה]אשר[הסתכל בתבנית

102 בכסא חקוקה

ובתיבה אשר תחתיו פקוקה ונפשות צורים בתוכה נקוקה

זקוקהךובעטרה אשר בראש שראל בכינוי מחוזקהובשם י

ובדמות שבטים היא מעוזקהשכן בחזקהובין כתיפיו

103

ענה ובהם אתחזקהבהם אש

כבודהסא יחקוקה בכהדמות יעקב ב עלהמ שלמליציו- נציגיובזמן שנגזרה גזרה המשורר תולה תקווה ב המוקף בדמות השבטים ששמו ישראלעל ראש האלשבכתר בנשמות הגנוזות תחתיו

עדותם של השבעים ושל קומראן מכריעה את שבאשר לנוסח המקורי של הטקסטלסיכום דיון זה אדגישבאוגרית ולשבעים שבעים בני אשרהל מספר בני אלוכנראה צודקים המפרשים המציעים לקשור הכף

על ידו תפרש נו ידוע לבן סירא היהלמספר בני ישראלראינו שהנוסח יחד עם זאת עמים בלוח העמיםתריסרוני הקובע את הדגם ללפי פירוש זה גבולות העמיםאת קשרנו כמתייחס לשנים עשר שבטי ישראל

נו שתפיסה י והראהצבענו על הזיקה בין גבולות הארץ ובין שנים עשר מזלות או כוחות עליונים גבולות היקום כפי שהוא הובן על ח לבריםלקבוע שנוסח המסורה לדבעל סמך זה אפשר מעין זו מצויה כבר באנומה אליש

גבולות תונה שהאל השתמש בה כדגם בזמן קביעי מדבר על שנים עשר שבטי ישראל כמערכה עלידי בן סיראם באופן שבטיהב שאף הם תופסים את יהנוספיםמקורות את עדותם של הףצרלמסקנה זו אפשר ל העמיםעתה אפשר לומר שלצד התפיסה הזאת ובזיקה ו ו לעיל בהרחבה בדמות עליונה ואף אלוהית של יעקבנדנ דומה

שבטיםהב תה קיימת תפיסה עתיקה שמייחסת מעמד דומה לייאליה הי

3369 קמברידגי גניזה י הנוסח מכשינוי 83 עמ מחזור לראש השנה דניאל גולדשמידט מלך במשפט יעמיד 101

ADD המאגרים של מפעל המילון ההיסטורי ללשון העבריתלפי חוקהי בכ 102 שכינה נחזקהי בכ 103

245

מן הגניזה תפילת יעקב ג

104סולם יעקבנביא עתה את הנוסח העברי של התפילה מ

~אבינו יעplusmn תplusmnלplusmnתפ

חנוך מתושלח נחplusmn דplusmnר] [plusmn ייי אלהים אד2

הצדיקים אל נאדר על כסא כבוד] [ ייי אלהי 3105

האוחז[ ] תיך ה plusmnאplusmn נ4106

האוחז בארבע פינותplusmn בחלומי107

המכין את השמים בהוד כבוד תפארתו העולם כולו בזרועו5

הפותח ממעל לשמים חלונים כשיש6108

םאלהי השמיplusmnובהם כ

והיכנתה בהם דרך לירח סתר בלילה שלא יחשב אלים]י[ והוא נ7

~ מפניך רא להם והולכים שלא יחשבו אליםplusmnוplusmnקplusmn עוד ולכוכבים8

שרפים רועדים שש כנפים בשתים מכסים ואינם נדממים9109

104 Magische Texte aus der Kairoer Geniza herausgegeben von Peter Schaumlfer und Shaul Shaked

Band II (Texte und Studien zum antiken Judentum 64) Tuumlbingen 1997 pp 31-32 50-51 352 המתגאה על אך השוה ) 110הערה 174 עמ(לא תועד כלל -נאדר עלושהצירוף לייכט כותב שביטוי זה קשה 105

אדיר על )נהדרבנוסחאות אחרות ברכת יוצר אור לשבת אל אדון (ונאדר בכבוד על המרכבה חיות הקדש 589 569 555 548 סינופסיס מעשה מרכבה (אדיר על רזי מעלה ומטה אדיר על המרכבה המרכבהכל מופיעות רוב הדוגמאות )קליר (ונאדרתה על כל רוממו סובל עליונים קדוש הוא נאדר במרכבות מעונים )595

האוחז בארבע פינות העולם מה שנאמר בתפילת יעקב אצל קליר לביןסובל עליוניםבין השוו גם בהקשר הקדושה )בנוסח הסלאבי( נושא עולם כולו מתחת לזרעו ובזרועו

אוחז אחזה וכוו חזיתיndash חזהכאן צריך להופיע פועל כאשר שראיתי בחלומיכפי שמוכיח הטקסט הסלאבי 106ולא המצאת המעתיק היצירתי שניסה לשחזר ) בהשפעת מילת אוחז מופיעה בהמשך השורה(טעות של מעתיק רשלן

246 עמ ו108 ההער 245 עמ בןסוג שצוין הטעויות מ) 145 עמ(כפי שמשער לייכט את המקור המקוטע שלפניו דו מוכיחות שהטקסט שלנו יצא מתחת ידו של מעתיק רשלן מא114הערה

) 144-145 עמ(אליעזר מפרקי דרמופיע רק במדרשים מאוחרים החל ארבע פינות העולםלייכט טוען שהביטוי 107רקיע (אלה הם שמות המלאכים האזורים זרוע ממקום למקום ולעוף בכל פינות העולם אך הנה בספר הרזים נמצא

יש רוחות העולם כך שפינות העולם הם ד רוחות העולם טסי נחושת וטמנם לד וקח ד בהמשך הקטע נאמר) אמופיע נושא הכל בזרועוכמו כן בספר הרזים הביטוי המופיעים בסמוך שתאחזו זרועלשים לב גם למלים

האוחז בארבע פינות העולם כולו בזרועוהמשפט הוי אומר) רקיע ז (תולה בזרועו מעונהוכן ) רקיע ד(פעמים מבחינת לשון וסגנון ממוקם היטב בספרות המאגית והמיסטית של מאות ראשונות

משל לשצ 108 The idea that the angels sing unceasingly is again widely spread in Greek liturgies butלייכט כותב 109

unknown in Hebrew Qedushot (p152)ול48 ה הוא מפנה לאפוקליפס -Constitutiones Apostolorum -מרכבה יהודית ותפילה הנדונה בהנה האפוקליפסה בכלל והקטע הנדון בפרט טבוע בחותמה של ספרות

Constitutiones אמנם גם הלניסטית עם אינטפולציות נוצריות בודדות-אינה אלא תפילה יהודית כפי שכבר צוין Erik Peterson Buch von den Engeln Stellung und Bedeutung der heiligen אותה טענהפטרסון טעון

Engel im Kultus (Leipzig Hegner 1935) pp 385-386 מספיק עדויות לרעיון זה במקורות אך למעשה יש בספר חנוך הסלאבי נאמר הוא מופיע באפוקריפים סלאביים אחרים בין השאר יהודיים החל מן המאה הראשונה

По стредэ же небеси видэх въwрuжены вwя слuжаще Богови в тимпанэх и wрганэх непрестанным гласом ובאמצע שמים ראינו חיילים חמושים עובדים את האל בתופים ובנבלים בקול לא נפסק

)Valliant p18 OTP v I pp 130-131 וכן Valliant p 24 OTP pp136-137 (של אברהם הבאפוקליפס глהגיבור לא יכול לעמוד בשמים עד שמלאך יהואל מלמד אותו שיר מיוחד ומזהיר 7и непрестая אמור ללא

מיד אחר כך אברהם שומע את שירת המרכבה וגם כאן מודגש ענין שירה בלתי ) OTP v I p 697 (הפסקה פוסקת

iеще ми п cэ гл 7ющю и uстиiе 6 же о6гнz сущаго на простерьтии и възношашесz выше и гла c слъшахъ kко възьмущениk морьска и непрестаkше t силонениk о6гньнаю и kко възвысися о 6гнь въспарz на высочеiе 6 видэхъ подъ о 6гньмь престолъ t о 6гнz и многоо 6чесныхъ о 6крт cъ и гаще пcэ и подъ пртcьомъ животы четыри о6гньны пою6ща

תוך בלתי פוסק ו שאון הים התנשא למעלה ואשמע קול כמ הרקיעועודני אומר שיר זה והנה פה האש אשר היה על ראיתי מתחת לאש כסא אש ומרובי עיניים סביב לו אומרים שירהוכאשר נישא האש למעלה יותר התגברות האש

האש יוצא ב-אחגיגה יג ע חיות אש ממללות מאי חשמל השוו (שרות ארבע חיות של אשכסאומתחת ל )י שםרש מדיבורן

וינעו אמות הספים מקול הקורא והבית (דוק בין שירת הקדושה בין האש קיים כבר בחזון ישעיהו יש להעיר שקשר ה ד וזי מאומרכ) ואילך65 עמ )25הערה 9 עמ צוין לעיל( אמונות המקרא ישראל קנוהל עתהוורא ימלא עשן

Error Bookmark not defined עמ לעילורא(ומכאן מסתבר הקשר בין האש אשר לא תדעך בספרות ההיכלות) חנוך ב(מלאכים חמושים משלב מוטיבים של שירה מתמדת) רקיע ב(ספר הרזים ובין שירה בלתי פוסקת) ואילך

) של אברהםהאפוקליפס(ושיר של אש

246

וגם אני מקדש וקורא 10110 שנים עשר פניplusmn ם עשר ראשיםplusmnיplusmnנplusmnש

שניהם טהור עינים וידים שבטים ראשו נמלא טל מהם שמ11

קדוש או אב באיה שנים ולפיד אש ברקים מבהיק12111

לםplusmnוplusmn או ע

plusmnמלך אביר עולם plusmnוplusmnאplusmn אל י13112

אמיץ ברוך מלא השמים והארץ

ילתי עניני ושמ ותהומות וכל העולמים לכבודך14113

שהללתי

יןplusmn וח15114

בקשתי מה שאני מבקש ועשה ותביא שאלתי לפניך

ברוך אתה חלמי בשרה כי ייי מהולל בפי כל הנשמות והגד לי ב16

ייי האל המושיע17115

אמן116

לבושים מימינם ומשמאלם gt םושריוניltאלה העומדים במעלה חמישית אוחזים צנה ורומח וכובע נחושת בראשיהם

אוחזים בלפידים וממהרים להשיב מענה ופיהם לא ידום משאג ואבני ברד ורעדה במחיצתם ועל נהרי אש מהלכים מאש יצאו ובאש מעמדם כי כל מעשיהם באוצרי אש מלהטת ומרוח אפם תבער אשואשם ומנשמת אש בוערת

)4-7 שורות בכל מדה ומדה במדבר קדושתות לשבתות השנה(וכך אומר יניי ולא תישכח ולא תידום מגרונם ולא תיפסק משפתם ולא תחשה מלשונם קדושת שמך הגדול לא תמוש מפיהם

ולא תיתעלם מעיניהם ר מפניהםולא תעבו מליבם )99-94שורות נחמו זעם ממך א קדושתות לשבתות הנחמה ( קלירכן אצל ינאמו קדושו ברוךו ושיר וזמר ינעימויום וליל יקומוואל נא ידומוברן יחד ירוממולך בקול ינאמו Ἐν δὲ τῷ μετrsquo αὐτόν εἰσι θρόνοι אדוגמל ניסוחים אחרים המדברים על שירה מתמדת מצויים לרוב

ἐξουσίαι ἐν ᾧ ὕμνοι ἀεὶ τῷ Θεῷ προσφέρονται ואחרי אלה כסאות ושלטונות ובהם תנשא תמידכול מלאכים ] [את שם קודשו תמיד בש ]ברכו 38 צוואת הלוי) (קסא עמ כרך א מתוך כהנאגוםתר (שירה ליי

תמיד מספרים כבוד אל רוממי שדי פנות צבאיו קדושים )4Q504 f1-2 vii 5 9 דברי המאורות( רקיע קודש 4Q 418 ) ידמה כי אדם בן ו יעצל כי הם ושנא כ ה שמים ב] ו[ ל ] [ קודש מלאכי ) ברכת יוצר (דושתווק

(4QInstructiond) 55 8 11 ) ב שבעים ליחזקאל מגהנרמזת בתרגום ה עוד על שירה מתמדת נועייDavid J Halperin Merkabah Midrash in the Septuagint JBL 1013 (1982) pp 357-359 ולבסוף נצטט את

)יגתהילים ל( אלהי לעולם אודךילמען יזמרך כבוד ולא ידם י המקרא 120הערה 248 עמ להלן ורא וקרא זה אל זה כמו שנאמר ndash וקורא אומר קדושה ndash קדשמ 110שם ואליהיש להעיר שאותה רשימה מתחילה מ אבא ביהמופיע שמות של מטטרון בחנוך גהברשימת שבעים 111

יהוה צבאות אה בהה יה ביה יהואל שורה הובהיכלות זוטרתי מופיעה סלאבי של התפילההשמופיע בנוסח בשם יהו הי אי הי יהו הב יה וא ברוךו או יהובסמיכות ל באה בו שם הוהנה עוד נוסחא שמופיע יהואל

) מרכבה רבה (שם כבוד מלכות לעולם ועדאה באה האה יוה הי הו או יה הו יה יהה ברוך ) אונסוגם כפייה(עוצמה חיוניות כוח βίαמיוונית ביאהכינוי השםאת התכן שבמקרים מסוימים יש לפרש יי

בייא בתהילים סחביאההמדרש מוצא שם אלוהי ביהך כל מקום ומקום שאין אדם ממונה אין ל אמר לו ביה שמו מהו שכתוב שמואל בר נחמן י הנשיא שאל את רר

אל תהי קורא ביה אלא אתמהא ביה שמו שנאמר ההקב כביכול ומי ממונה על ביאה של עולמו על ביאה שלו ) יבראשית רבה יבוא עז טור ג הב פירושלמי חגיגה ו השומדרש תהילים מזמור קיד( ביאה שמו

יוונית מלשון עוז הפ מוסברת ע ביההמילה ) 108 עמ(רבה של בראשית אלבק-תיאודור תבהערות למהדור עמ ביאערך ( דרך ndash via )יווניתהבתיווך (אך לגבי קטע זה נראה יותר פירושו של יסטרוב מלטינית וממשלה159-158 (

לקביעתו ) cornerstone of this assumption p 174(נה יעבור ריימונד לייכט השורה הזאת מהווה אבן פ יש לציין שכבר השורה שמהווה ( והקורא ישפוט מופלאברצוני לצטט כאן את טיעונו ה שהתפילה נתחברה ביוונית

או אב באיה או מופיע במקור באשמת תוכנת העריכה כנראהndashשלו משובשת פעולות הקבליותנקודת מוצא ל )עולם יאו אל לםעו

Let us first turn to the name of God He is called Yaocirc Yaocircva Yaocircil Yaocirc in the Slavonic version This is better structured than the confused Hebrew version אל יאו או אב באיה או עולם although both undoubtedly go back to the same source If we try to parallelize the elements of the two versions the final יאו corresponds to Yaocirc In order to reconstruct Yaocircil we have to delete עולם and disconnect as או is clearly discernible as Yaocircil If we take the initial אל)עולם(יה או )בא( but then יה from באwhat has remained again of Yaocirc we have to identify יה(אב בא( as remnants of Yaocircva Although this parallelization looks a bit like a kabbalistic device on my part there can be little doubt that Yaocircva stands for the fully written form of the tetragrammaton written in Greek (and Old Slavonic) phonetically with a Beta Therefore the fact that the name of God in the Hebrew manuscript has a Bet and a Aleph too (and not a Waw and Heh) can be taken as a clue that this sequel of nomina was not composed originally in Hebrew but in Greek

אין לתקן מדעתנו ולפי דוגמאות שהבאתי מצביעות על דבר אחד פשוטה ות שבטיעון כזה כשלעצמובנוסף לבעייתי ס וחופש להרהעובדה שיש לנו טקסט מקביל בשפה אחרת לא מצדיקה את ה יםמאגיהשמות הטעמנו את שורות של

מאגית האת הנוסחא מעתיקים ומתרגמים יכולים להחליף ולבנות מחדש את הטקסט במידה שנטל לעצמו לייכט השפה המקוריתהייתהואי אפשר לקבוע על פי זה מה שלפניהם באחרת שנראית להם יותר

מצויה שם ברוך אמיץ אבירגם השורה לעתים קרובות בצמוד לאמיץ אביר כינוי האל רגיל בספרות ההיכלות 112 400 378 270 191ראו לדוגמא סינופסיס

ושמע תהילתי 113 )לייכט שפר (ותןשיבוש במקום 114

247

שנים עשר ש הטקסט הסלאבי המקביל מלמדנו הוי של שנים עשר פנים כפני השבטים מופיע כאן במפורשיהזכמה מילים מתחילה כעין של ה אחרי הפסק117שייכים לתיאור דמות האל ראשים שנים עשר פני שבטים

מלא השמים והארץ ותהומות וכל העולמים לכבודךומסתיימת קדושהנפתחת במילה קדושהראשו נמלא טל מהם שמשניהם טהור ובין הקדושה פני שבטיםני עתה בשורת מילים המפסיקה בין יעני

אך עצמםמובנים כשלה השורה מורכבת משברי פסוקים וביטויים עינים וידים שנים ולפיד אש ברקים מבהיקטוי יברצוני להציע כאן פירוש לב אינם מצטרפים למשפטים בעלי משמעות שמשתלבים בטקסט התפילה

הבנת דמותו של האל ודמותה של המערכה העליונה כפי שהן לעפירוש שיש לו השלכות הראשון בשורה זוויה במשפט סתום שמופיע משום שהיא תל הצעה שאני מציע כאן הנה היפותטית בלבדה מצטיירות בטקסט זה

רק בנוסח העברי של תפילת יעקב ומשום שהיא נזקקת למוטיבים שלעת עתה מצאתי רק במקורות ביניימיים צח ואדוםכדרך ה להקבותמתייחס ראשו נמלא טלמילים ה שבהקשר שלנוהנחה פשוטה ביותר

מקשר טל זה עם הגשם התיאופני בסיני) ג- ה(ם ימדרש שיר השיר ותיאורים אחרים של הדוד שבשיר השירים מפני אלהים זה סיני מפני אלהים אלהי ישראל רעשה אף שמים נטפו ארץעל שם שראשי נמלא טליחיו על פי הכתוב ) בירושלמי לח ע( המתים תייכמו כן הטל נקשר לתח )ד הטיםהשוו שופ ט סחיליםתה(

צירוף שני ) יט כויהוישע (שכני עפר כי טל אורת טלך וארץ רפאים תפילמתיך נבלתי יקומון הקיצו ורננו מוטיבים מופיע באגדה על מתן תורה ה

חיים טל הזילו כבוד לענני ההקב אמר מעלן של האש מחמת משולהבין ישראל שהיו לפי אומר אילעאי ברבי יהודה רמכילתא ( )י-ט סח תהלים (אלהים תניף נדבות גשם ואומר ווג אלהים מפני נטפו שמים גם רעשה ארץ שנ בני על

)י א ערכיןאתוספת בחדש טוכי מאחר שמדבור ראשון יצאה נפשי יצאה בדברו שנא ה יצתה נשמתן של ישראלכל דבור ודבור שיצא מפי הבעל

גשם נדבות תניף אלהים שנא אותםה להחיות בו מתים והחיההוריד טל שעתיד הב נשמתן דבור שני היכן קבלוהו )בשבת פח ע (נחלתך

)פרק לג(ה וטל תחייה מופיע בפרקי דרבי אליעזר טל מראשו של הקבndashמוטיבים הצירוף שני

ה נוער לבוא הקב ולעת ה מלא תחית טלשראשו שלהקב המראשו שלהקב טל תחית המתים מאיזה מקום הוא יורדאני ישנה ולבי ער קול דודי שנ ה מלא תחית טלשראשו שלהקב מנ ית טל ומחיה את המתיםשער ראשו ומוריד תח

וג דופק פתחי לי אחותי רעיתי יונתי תמתי שראשי נמלא טל

אהיה כטל פסוקים כמו הוכן על סמך טל השמיםהברכה שיצחק נתן ליעקב פותחת בעל סמך זה שנרקמו אגדות רבות על ) ומיכה ה( ייה שארית יעקב בקרב עמים רבים כטל מאת יוה )והושע יד (לישראל

מוטיב שמשתלב בתיאור יעקב כדמות עליונה טל אלוהי שיורד על יעקב

ולבי אלא יעקב נתייאש לו שלא יטול את הברכות מיצחק א אני ישנה וגוד אף שמים נטפו] שנאמר [שראשי נמלא טלוילך ויקח ויבא מיד הלך שראשי נמלא טל ה הרי עיטרתי לך את הברכותל הקבא] למה [ וגוורבקה אמרה ער

) תנחומא בובר תולדות יח (נכנס אצל אביו ונטל את הברכות שנאמר ויתן לך האלהים וגו לאמו וגור פנחס הכהן מנין אתה אומר א יםד ויתן לך האלהים מטל השמ ההה ליעקב ברכת טלשעטר הקב שראשי נמלא טל

)115 עמ תולדות בראשית רבתי (שיעקב שותף עם בוראו בכל דבר שנאמר לא כאלה חלק יעקב כי יוצר הכל הוא

הקבלה ) 107הערה 172 עמ(מופיעה רק בקשר לקריאת מגילת אסתר האל המושיעריימונד לייכט כותב שברכת 115

בשם יחוש הבדלה דרבי עקיבאבה מופיע) תפילה מאגית(ובענין ) אחרי ברכה אמןהשוו (קרובה יותר בנוסח שלום (אמן אמן סלה ברוך אתה יי רופא חולים חי העולמים האל המושיע הו סבהואחישה אריפט חמואל קמואל י

- יד יצחק בן בעריכת אסתר ליבס מחקרים בדמונולוגיה מאת גרשם שלום רוחות ונשמות שדים עקיבא הבדלה דר 92הערה שלום שםורא יהו סבהו לגבי )168 עמ דשסתירושלים צבי

in bBer 45b it states that a person should not say Amen when hehellip)152 עמ(כט כותב ריימונד ליי 116himself said the benediction This rule is obviously not observed in the Prayer of Jacob which

could be a trace of the Christian habit to conclude every prayer with Amen ר להביא שורה ארוכה אפש יוחסו כוחות אמןומשום של סדר התפילה המקובלועד לחז דרך קומראן מן המקראהחל של דוגמאות נגדיות

דוגמא ורא(במקרים רבים תוך הכפלה או שילוש חתימה במילה זו אופיינית במיוחד לתפילות מאגיות מאגיים )קודמתהבהערה

מסביר ריימונד לייכט את שתפילת יעקב מושפעת מתיאורים הלניסטיים של הליוס בהתאם לטענה מרכזית שלו 117שבהם מתואר הליוס כמי שמופיע במשך שתים עשרה שעות היום הדימוי הזה על ידי הפניה לפפירוסים מאגיים

פרצופי-סרתרי ראשי-תריסרהדמיון בין תיאור זה ובין תיאור ) PGM III 494-535(בשתים עשרה צורות שונות ndashבשני נוסחיה (כמו כן נראה לי שכל הדימויים הסולריים שלייכט מגלה בתפילת יעקב קלוש ביותר לדעתי הנו

או שהם כלליים מאוד ועל כן יכולים להלום את אל השמש באותה מידה כמו את או שאינם כאלה) העברי והסלאביבתקופה הלניסטית מאוחרת הליוס הופך לאל ) 21הערה 230 עמ ראו לעיל(אל הסערה או כל אל אחר

כך שבאוצר הדימויים שלו נמצא כמעט כל שקולט תארים שהיו שייכים לאלים שונים אוניברסאלי-סינקרטיסטיזיקה שחר כמו לשון זריחה הליוס יש צורך בראיות ספציפיות יותרלכן על מנת להוכיח זיקה ל תואר אפשרי

תוך כאשר הגעתי כך לדוגמא) 59הערה 100 ועמ58הערה 99 עמ רא לעיל(לתופעות אסטרונומיות וכדומה על פי השוויתי זאת לציור הליוס המוקף במזלות לדימוי יעקב המוקף בשנים עשר השבטים שחזור היפותטי

)126הערה 250 עמ ראו להלן(המסורת העתיקה המשווה את יעקב ובניו לשמש וכוכבים

248

היום והעליונים אומרין הלל היום הזה יום ברכות וטללים בני לו אמ קרא יצחק לעשו בנו הגדול הגיע לילי יום הפסחעשה מטעמים היום הזה בו אוצרות ברכות טללים נפתחין בני אמרה רבקה ליעקב בנהטללים נפתחיןהזה בו אוצרות

ויתן לך האלהים שנ עשר ברכות ברך יצחק את יעקב כנגד עשרה מאמרות שבהן נברא העולם יהודה אומ ר לאביךוכשיצא יעקב מאת פני יצחק מעוטר כחתן וככלה הרי אלו עשר ברכות יעבדוך עמים מטל השמים ומשמני הארץ

מידי אביר יעקב ומשם רועה אבן שנ בקשוטיה וירד עליו תחית טל מן השמים ודשנו עצמותיו ונעשה גם הוא גבור כוח )לב פרקי דרבי אליעזר (ישראל

נת במיוחד הפסקה הבאה ממדרש תנחומאימעני

הוא נותן ] אלהים אין כתיב כאן אלא האלהים כשישלים אלהים מליותו [)ת כז כחבראשי (מטל השמיםלהים ויתן לך האראובן ראה מה פנחס הכהן בר חמא בשם ר אמר ר שיעקב שותף עם בוראו בכל דברלמה לך הברכות שבירכתי אותךבהדרי קדש מרחם ם חילך ודוד מקלס עמך נדבות ביו) ירמיה י טז( כי יוצר הכל הוא וגו כתיב לא כאלה חלק יעקב

)תהלים קי ג (משחר לך טל ילדתיך118

תן ליעקב יהוא י הים למצב הזהואליגיע רק כאשר ) מלאות כלומר (מליותמתאר את האל במצב האלהיםזכר ושהרי הוא מ(אך ברור שהדרשן התכוון אליו לא מובא כאן שראשי מלאה טלהפסוק טל של ברכה

אותו טל שראש האל נמלא ממנו ושעל ידו הגיע האל את מליותומשם בא לשון ) מן יחין בסייבאותו ענ דברים שיש לוההוא נותן ליעקב משום שהוא משתף אותו בכל למלאותן זה מנוסח י עני119אלוהיתהן חיצוני אלא במלאות יבורא נוגע כאן לא באיזה עניהשיתוף בין יעקב ובין ה

הים נקרא כאן כמושא ישיר של נתינהוהאל ויתן לך האלהים אחרת על הפסוק באופן חריף במיוחד בדרשה

י אלהים זכרני נא וחזקני נא אך י ויאמר יד ויתפלל שמשון אל יאימתי לכשתצרך לה הה אחא יתן לך ויתן לך אלהותא ר הברכה שברכני אבא יתן לך אלהותה אמר לפניו רבון כל העולמים הזכר לי אותה) שופטים טז כח( הפעם הזה האלהים וגו

)747 עמאלבק-תיאודור ג-בראשית רבה פרשה סו( )ורבותינו דרשו לאה בראשית כח דשכל טוב (שתגזור אומר ויקם לך אחא אומר ויתן לך אלהים יתן לך אלהותך ר

בחלום הם דמות שהפנים העליונים שיעקב ראה הנחה שהועלתה כברבלאור מסורת אגדית זו ובהתחשב עליונים שבראש הסולםהפנים העל ראשו נמלא טלאפשר לפרש שבטיםהעליונה של עצמו ושל

מי אלה ראשו נמלא טלאינו יכול להצטרף אלא ל מהם מהםראשו נמלא טל בתפילת יעקב נאמר מלאבמקום נמלאלשון סביל לפי רצף הטקסט מסתבר שהם השבטים ה נמלא טל מהםשראשו של הקב

ה להתמלא בטלמיהו זה שגרם לראשו של הקב ל בשיר השירים עורר את בעלי המדרש לשאולבפסוק הנוהדוגמא שראשי נמלא טל שאני מלא רצון ונחת רוח אברהם אביך שערבו עלי י על הפסוקכמו שאומר רש

דאי וי מסתמך כאן בורש אם תשובי אלישכר מעשים טובים מעשיו כטל הנני בא אליך טעון ברכות ושילו )בלח עב ה הברכות פ(מעין זו שמופיעה בירושלמי על דרשה עתיקה

זקינך רצוני נשבעתי לו שאיני זז טל מבניו לעולם מה טעם לך טל ילדותיך וכתיב בתריה ריש לקיש בשעה שעשה אברהם לאברהם במתנה נתתיו לו ויתן לך האלהים מטל השמים בדייתיקי נתתיוולא ינחם אמר רבי יודה בן פזי הנשבע

עליון מתמלא טל מראשי הראשו של יעקב אפשר להבין את המשפט הנדון באופן כזה גיוןילפי אותו ה בקשר לדימוי זה יש להעיר שעל המזבח שבנה אליהו על הר 120 שאף הם נתפסים כדמויות עליונותהשבטים כמו כן) לדא יחכים מל(יצקו שנים עשר כדים של מים ספר שבטי בני יעקבשתים עשרה אבנים כמכרמל מ

לפי תרגום ו ה יצק שמן ונסך נסךיועל המצבה השני ונה שהקים בבית אלראשהמצבה היעקב יצק שמן על ראש ב גד יינות שקיימים מששת ימי בראשית כניתנאים על שנים עשר מעהמסורת להשוו נסך יין ונסך מיםndashיונתן 121שבטים

מקופות בלוכסנים הם הוספה שלית הציטוטים המקראייםוהשלמ תולדות יא) בובר( תנחומא 118 29 119קולוסיים ההשוו אל 119 הראש מתמלא ndash מטלאארום שער ראשי אתמלי מן דמעתיך כגבר דשער רישיה מצבע התרגום לפסוקנו גורס 120

ה מתמלא טל לפיה ראשו של הקבש חדשהר ודרשת ז 123הערה השוו עוד להלן מדמעותיה של כנסת ישראל תיאורגית של אמירת הקדושה על ידי ישראל שמתנקזת לדמות יעקבהפעולה היש לציין ש מתפילותיהם של ישראל

26 25הערות 77 ראו מאמרים שצוינו לעיל עמ (היטבשחקוקה למעלה תוארה במקורות מיסטיים רבים ונחקרה קטע הבא של בעל הרוקחבמיוחד הו חשוב נינילענ) 20הערה 106 ועמ

לפי כי שייך לומר על הנעלם עצמו יעריצו כמו ומה שאומרים נעריצך לפני נקדישך ובפסוק והקדישו ואחר יעריצו י הרשלר משה וא פירושי סידור התפילה לרוקח (על פני יעקבונקדישך על הוד למטה עריץ האל בתעצומות עוזך

טיהינגגן נפתלי הירץ טריביששל מלאה הארץ דעה דוריהשוו גם בס תקלו-תקלה עמ צהסימן בירושלים תשנ )ב114 עמ ךשת

פני שהוא הוד למטהחסת לישמתי מהווה פעולה תיאורגיתבניגוד להערצה אלעזר אומר כאן שדווקא קידוש ר וגם אני מקדש קידוש מצד המתפללהבא בקשר לפעולת פניםו ראשיםאזכור תפילת יעקבוכך גם ב יעקב

השבטים עשר ראשים שנים עשר פניניםוקורא שמן לים בשנים עשר אוהפת מטה בידו עומד על הבאר שמוקםמשה ע דורא אירופוסכנסת של ההשוו ציור קיר בבית 121

وقطعناهم اثنتي ) 7160( קוראן והשוו האוהליםך אל פתחו של אחד הולכל אחד הבאר פורצים שנים עשר נחלים שعشره اسباطا امما واوحينا الي موسي اذ استسقاه قومه ان اضرب بعصاك الحجر فانبجست منه اثنتا عشره عينا قد

249

ויבאו אלימה ושם שתים עשרה עינת מים ושבעים תמרים מגיד שהיה אותו מקום מקולקל במים יתר מכל המקומות שהרי וכשבאו ישראל חנו ששים רבוא בני אדם וסיפקו להן מים ולנו ושנו היו שנים עשר מבועים ולא סיפקו אלא שבעים דקלים

אלעזר המודעי אומר מיום ר יהושע א היו ישראל שרויין אלא על המים כך דברי רויחנו שם על המים מלמד של ושילשוושבעים דקלים כנגד שבעים זקנים ה את העולם ברא שם שנים עשר מבועין כנגד שנים עשר שבטיםשברא הקב

)מכילתא כז(

ן תיאור זה ובין ידמיון ביש יעקב שמתמלא מן השבטים) דמות(מדבר על ראשו של ראשו נמלא טל מהםאם ברית כל ראשון תיאור השבטים כברכה עליונה שיורדת על ראש יעקב בדברי בן סירא שנדונו לעיל

עשר- לחלק שניםויציבהו לשבטיםויתן לו נחלתוויכוננהו בברכהוברכה נחה על ראש ישראלנתנו ים כמעיינות נובעיםגיה אסטראלית מזלות נתפסוהנה במא מזלותהברנו לעיל על קשר בין השבטים ובין יד

ונזלים מן תזל כטל אמרתימלשון מזילndashלים מזל ימהבשלב מסוים תפיסה זאת נסמכה למשחק שפעבבלי ב-אירושלמי עבודה זרה יח ע( בשלב מסוים מסורת תלמודית כמו כן122)טו דיר השיריםש (הלבנון בגן עדן נקשרה למסורת של שנים עשר מעיינות123ג נהרי אפרסמוןשל י) תענית

מסורות אגדיות שתוארו לעיל יחד עם יסודות אחרים נתחברו יחד כדי ליצור את אחד המיתוסים המרכזיים שנקראים תקוני זקן עשר הד דרך שלושרשמדבר על טל עליון שיו )אדרות וספרא דצניעותא(הר ושל ספר הז שקשורה לדמות עליונה של יעקב) פרצוף( היפוסטזה אלוהית ndashר אנפין על ראשו של זעי124גם מזלות

הורנו וכאשר ביקשו בני עמו של משה כי ישקם אומות עשר שבטים-הפרדנו אותם לשנים علم آل اناس مشربهم

וכל שבט ידע את המקום אשר ממנו ישתה עשר מעיינות-אז בקענו מתוכו שנים הכה במטך בסלע לו לאמור ) 137 עמ האביב תשס-תל אורי רוביןגוםתר(

הזיל מופיע ndashלים מזל ימהמשחק יתזל כטל אמרתכמו הטפה תבהורא מזל שפתיםבקומראן קיים ביטוי 122 ואף מזלות שבטי יעקב גם בכו במרה מזילים דמעהגם יחד שבה שבטים ומזלות בקינה עתיקה לתשעה באב

למרות זאת לא ידוע לי על פירוש מזל מלשון נזל קדרו פניהם כימה וכסיל חפו ראשם דגלי ישורון יזלו דמעהכמו יתכן שיש כאן השפעת מונחים ערביים הקשורים במאגיה אסטראליתי )יקטליאזוהר וג(ג עד המאה הי

של הביניימי של פירוש המשנה בתרגום של הביטוי הזה calqueוהשוו הורדת הרוחניות אסתנזאל אלרוחאניאתמילון לטקסטים והמזלות הרוחניות )אבן דורו של רשב שלמה בן יוסףמאת (ד ד מ פרהזבודה ע םהרמב

לעלות באוב להוריד רוחכ אסתנזלמפרש ) וירושלים תשס(ערביים יהודיים מימי הביניים של יהושע בלאו רוח כ אאלרוחאניה אלפלאניה תסתנזל עלה צפה כד) ת ימצוות ל(ם ומתרגם פסקה מספר המצוות לרמב

יחסות למינוח ספציפי של המאגיה יבחוסר הת לדעתי התרגום זה לוק) 690 עמ (פלונית מורידים אותם בדרך זו דוב שוורץ ואחרים יוסף פנטון משה אידל האסטראלית שתואר ונחקר על ידי שלמה פינס

ב שבטיםב נהרי אפרסמון ומקשר אותם ליזוהר מדבר לפעמים גם על יה 123ויהיו בני יעקב שנים ריסר נהרי אפרסמונא דכיאדאינון ת דהא בשמא דא אסתלק גו תריסר דאתכסיין וישמע ישראל

)אא קעו עזוהר ח(אלין תריסר שבטין דשכינתא אתתקנת בהו עשר על כן משחך אלהים אלהיך שמן ששון מחברךדרשה הבאה שמבוססת על הפסוקים ה הבזוהר חדש מופיע

כטל חרמון שירד על הררי על הראש כשמן הטובהנה מה טוב ומה נעים שבת אחים גם יחד )ח מהיליםתה( )ג-א קלגיליםתה (ציון

אלין תריסר נהרי שמן ששון בצלותהון על רישיה[נגדין להאי שמן ששון ישראל דאינון אחים ורעים ליה אד מאמר חקת זהר חדש (ורוגזא אסתלק מעלמא רצון בעלמין וכדין חדוה בעלמין דנהרין בה אפרסמונא דכייא )למנצח על שושנים

על כן משחך אלהים אלהיךיש לציין שבפסוק שלפני ( שמן משחה על ראשו של האל מושחיםלפי דרשה זו ישראל עתהורא כאן כינוי למלך אלהיםחוקרים השלפי דעת כסאך אלהים עולם ועד שבט מישר שבט מלכותךנאמר Keter The Crown of God inארתור גרין בספרו) 44 עמ )25הערה 9 עמ צוין לעיל( אמונות המקרא קנוהל

Early Jewish Mysticism Princeton 1997 pp 10-11 שמופיע תדיר בתיאור הכתרהה כתב שבניגוד לדימויה יוצא מן הכלל מן הבחינה ודרשה זוהרית זו מהו מלך בשר ודםלהמשיחה אינו מופיע רק ביחס דימוי המלכת האל

הזאת אילו שבשיר השירים רבה נאמר יעותמר ואהלות קצפסוק הבא את ההר חדש דורש וויש להעיר שהמשך ז ר נה שעשו ישראל במדברש ומהיכן היו בנות ישראל הצנועות והכשרות מתקשטות ומשמחות לבעליהן כל מ

י כי הנה יי כת ראשי נמלא טל קווצותי רסיסי לילהממה ש מור ואהלות קציעותד הה מן המן אבהו אמברם הדין ביזעא הדא רסא לית מיניה איליסיס לא דמי הדין רסה להדין ביזעה מצוה והנה הבית הגדול רסיסים

אית מיניה איליסיסעל יפה קולב ולעומתם שמואל יפה אשכנזי ראשי נמלא טל קווצותי רסיסי לילהשמיטים את הפסוק דפוסים מ

עמ 76י וטיקן וכך גם כגורס אותו )בקלב ע טדפוס צילום ירושלים תשמ טאזמיר תצ(שיר השירים רבה מתנות ו ראבןוחסר מהוא אחריו שבא רסיסיםדיון בה אלמלא כןמשום ש נכונההונראה שזוהי גרס א162

ל שוהתמרוקים מים שוי אומר שגם המן וגם הבו ה)ושמתקשים בפסקה ז בדפוס וילנאעץ יוסף ומהרז כהונה בצל טלך תייפינו השווה בפיוט של הדותהוה נמלא בובנות ישראל היו מתהווים מן הטל שראשו של הקב

)Kahle Masoreten des Westens I ז עמ חלק העברי( וראו ציוני ועוד וכן ברקנאטים (ג תיקוניםיבשכולל כל י ר מזל עליון הוא כינוי לכתיקטליאי גהר ורולפי הז 124

שנמשכים למטה יותר מאחרים נקראים אוי חיים ויטל בעץ חיים רק תיקונים ח לדעת ר )לשקל הקודש לרמדעם ג מזלותדהיינו דיקנא דעתיק הם י) פרק כטפרשת ויצא( ספר הליקוטים שוואך ה )שער יג פרק ט(מזלא

שבו המזל העליון הוא התלי)פירוש לספרא דצניעותא(א שבעקבותיו הלך הגר לפי ספר הפליאה יבורש העדחבתיקוני ) ר גן עדן הגנוזאוצ א אבולעפיאר ה ונחש בריחא י דספר סודי רזיי ח והשוו עוד (ב מזלות תלויים י

250

)א תריסרס(תליסר ) בכל יומא(בגולגלתא יתבין 125

אלפי רבוא עלמין דנטלין עלוי רגלין וסמכין עלוי ומהאי גולגלתא ההוא דאיהו לבר נטיף טלא לההוא דלבר ומלייא לרישיה בכל יומא דכתיב שראשי נמלא טל ומההוא טלא דאנער מרישיה

דכתיב כי טל אורות טלך אורות ) מלאתי טל לא כתיב אלא נמלא דכתיב שראשי נמלא טל(יתערון מתייא לעלמא דאתי ונטיף ההוא והוא מנא דטחני לצדיקייא לעלמא דאתי ומההוא טלא מתקיימין קדישי עליונין נהורא דחוורתא דעתיקא

כהאי וחיזו דההוא טלא חוור כבת הטל והנה על פני המדבר דק מחוספסד ותעל שטלא לחקלא דתפוחין קדישין ההחוורא דיליה אנהיר לתליסר האי גולגלתא ד ועינו כעין הבדולחהה גוונא דאבנין דבדולחא דאתחזייא כל גוונין בגוה

בר בסטרא דא לסטרא עיבר גליפין בסחרנוי לארבע עיבר בסיטרא חד ולארבע עיבר בסטרא דא בסטרא דאנפוי ולארבע עי ומהאי אתפשט אורכא דאנפוי לתלת מאה ושבעין רבוא עלמין) כלומר לסטרא דלעילא(דחורא וחד לעילא דגולגלתא

וההוא דלבר אתקרי זעיר והאי עתיקא דעתיקין אתקרי אריכא דאנפין) כלומר אורכא דאנפין(וההוא אתקרי ארך אפים דלתתא אתתקן ואנפוי ) א טלאס(כלא קדשיא וזעיר אנפין כד אסתכל להאילקבליה דעתיקא סבא קדש קדשים ד אנפין

ומהאי גולגלתא נפיק חד עיבר חיור לגולגלתא דזעיר מתפשטין ואריכין בההוא זמנא אבל לא כל שעתא כמה דעתיקא) א אוראותאס (וכל גולגלתא יהבין אגר חיורתא אנפין לתקנא רישיה ומהאי לשאר גולגלתין דלתתא דלית לון חושבנא

ג קכח זוהר ח(ולקביל דא בקע לגולגלת לתתא כד עאלין בחושבנא לעתיק יומין כד עאלין בחושבנא תחות שרביטא )בע

מנייהו ההוא טלא) א מתערס(וכד מטי אתר דמשתכחי אבהן עלאי וההוא רוחא נגיד טלא מלעילא מרישא דמלכאוההוא טלא אתסחי ומטי לגן עדן דלתתא לא בדרגין ידיען דרגא בתר דרגאותאנא נחית ההוא ט מתערין אבהן דלתתאכדין ועייל בפתחא דמערתא וסליק ושאט ביני בוסמין ואתער רוחא חדא דכליל בתרין אחרנין בבוסמין דגנתא דעדן

ההוא טלא ין על חובי עלמאבגין דאינון דמיכ וכד אשתכח עלמא בצערא ובעאן רחמי על בנוי מתערין אבהן אינון וזיווגן הונפשא אודעא לרוחא ורוחא לנשמתא ונשמתא לקב לא אתנגיד ולא אשתכח עד דאתער ספר תורה כדקא חזי בעלמא

ומתברכין ומטי לרישא דמלכא ונגיד מעתיקא קדישא עלאה נגידו דטלא דבדולחא כדין יתיב מלכא בכרסייא דרחמי )ב ערכה אזוהר ח( ה על עלמאוחייס קב כלהו) א מתברכןנ(וכדין מתחברן יכיןונגיד ההוא טלא לאינון דמ אבהן

דכתיב ויבואו אלימה ושם שתים עשרה עינות תאנא בההיא שעתא אשתלימו ישראל לתתא כגוונא דלעילא כמה דאוקימנאוכלא תקף בשבעין ענפיןואת בארבע סטרי עלמא ואתתקף אילנא קדישא בתריסר תחומין מים ושבעים תמרים וגו

אתר דאקרי שמים ומליא לרישיה דזעיר אנפין בההיא שעתא נטיף טלא קדישא מעתיקא סתימאה כגוונא דלעילא )בסב עב זוהר ח( הוה נגיד ונחית מנא לתתא ומההוא טלא דנהורא עלאה קדישא

בזמנא דמטא תשרי ירחא מזלא שכיח וסתיםכלא בהאי נגדין תליסר משיחין דאפרסמונא דכיא בההיא מזלא דכלאבההוא תרעי דרחמי) א תליסרס(ומתפתחי תריסר בעלמא עלאה) א תליסרס(אלין תריסר ) ירחי(משתכחי שביעאה

)א עב קעזזוהר ח( ה בהמצאו כתיבדרשו יהו) ישעיה נה ו(זמנא

אם אמנם בטקסט זה סולם יעקברמזת בזון מן התפיסות הדומות לזו שניתכן אפוא שהמיתוס הזוהרי ניייש )ההמקיפות אות(עליונה של עצמו יחד עם דמויות השבטים הדמות המדובר על כך שיעקב חזה את

הציור שמצטייר כאן מזכיר את 126להשוות זאת לחלום יוסף שבו יעקב נמשל לשמש והשבטים לכוכביםברצוני להדגיש של בית אלפא ובמקומות אחריםכנסתה בבית מוקף בגלגל המזלותהשמש ההציורים של

בלבד ומתבסס על משפט היפותטי הוא לפיו ראשו של האל נמלא טל מן השבטיםש שהפירוש שהצענו כאן כמו כן הוא נזקק למוטיבים שלעת עתה מצאתי רק במקורות ביניימיים קצר וסתום שמצוי רק בטקסט העברי

תריסר ראשי ר האל כותיא לעומתוליות חסרות בהתהוות המיתוס הזהתכן שעיון נוסף יגלה חויאם כי ישבטים נראית לי סבירה ה לשנים עשר תו של ציור זהנמצא באופן ברור בשני הטקסטים וזיק ותריסר פרצופי

ד ומעוגנת היטב במסורות עתיקות הקשורות בחזון יעקבומא סולם יעקבזמנו של ם לגבי זמנו של הטקסטלסיכום עיון זה בתפילת יעקב אציג כאן את השיקולי

בדומה ראשונה לספירההחוקרים למאה הנקבע על ידי רוב בדומה לאפוקליפסה של אברהם וחנוך הסלאבי שכלולה בחיבור זה מהווה חלק ת יעקב תפיל127נתחבר כנראה בעברית סולם יעקב החיבורים לאותם

כאשר ראיתי יה י הפנ במקום שהיא אמורה להופיעהלה מופיע לפי מבנה החיבור התפיאינטגרלי ממנו

יש להעיר דאינון תרי עשר מזלות וסיהרא בתלת עשר תקונין נאמר על תיקוני המלכות) ב עקמד(הר וז

עשרה נחשב למזל השלושOphiuchus נושא הנחששלפעמים גם ורא(זר מוורמס אלע זיקה בין מידות הרחמים ובין השבטים יש להעיר עוד ממה שכתוב בספר השם לרהן יולעני

) 159הערה 156 עמ לעילג מדות של ב שבטים יאר פניו לתפלת ישראל ויגלגל יכי בזכות יעקב וי ג אור פנים בקרייה גבי שכינהוכן י

)גכ עמ (רחמים וזה דומה למה כלפי תפילת יעקב והשבטיםותשפונ דות הרחמיםיג מ ין פנים מאירות של האל שהגיש כאן י

ב נהרי י ה השמן הטוב על ראשו של הקבמושחיםבשם זוהר חדש שישראל בתפילותיהם 123 הע שהובא לעיל ג מידות הרחמיםאת יצגים יאפרסמונא שאף הם מי

ויחנך שאין וכנגד ח ב פעמים אור פנים בשכינה בקרייהכן י ב שבטיםב אותיות בברכת כהנים שהם ביויש י ג אותיות יש באבות ובברכת כהניםכנגד י ג אור פנים בכל הקרייהפניו בחומש הרי י בשבטים יש יאר ה

ב אזכורים של אור ליותה מקביל ישנן גם בשמות השבטיםןב מהשי ותג אותיות שונבברכת כוהנים יש י כלומר יאר יי פניו אליך ויחנךבפסוק בחומשה מופיעשנעדרת משם אות חה ךפני השכינה בנ

ין ימדובר לא רק על הענ ג בטקסט זה ובטקסטים אחריםילב תלבטויות בין יהתנודותאריאציותויש לשם לב לו 125ג יבי ג שבטיםיבי ג מזלותיבי ג חדשיםיבואריאציות וחילופים ענייניים בין יל אלי אלא עהטקסטו

)114הערה 122 עמ ראו לעיל המלך שלמה של איפודרומיןג מרוצים ביבוראו עוד על י (שערי המקדש )בראשית רבה סח י( משבשעה שאמר יוסף והנה השמש והירח אמר יעקב מי גלה לו ששמי ש השוו 126 חבר ביווניתנת סולם יעקבשטען ש על נימוקיו של לנט 1הערה 227 מע לעיל ורא 127

251

חסרים פרטים אמנם בחזון הסולם כמו שהוא מצוי עתה חלק הנרטיבילבתוך התפילה מקשרת אותה בחולמיד להניח וקשה מא בכל אופן128אך נראה הדבר שתיאור החזון לא הגיע אלינו בשלמותו שתואמים את ההפניהוהשני של האל ד פנים ועוד פנים עליונים מעליהםאחד של סולם עם כה ndashוצאי דופן ששני התיאורים י

נתהוו בנפרד וצורפו רק בשלב מאוחר אחדיחד בחיבור שמצויים לפנינו פרצופי- ראשי ותריסר- תריסרה עדיפה בהרבה ההנחה שמקורם אחד הוא129יותר

ליטורגי בנפרד מן החלק - לקם קשור בשימוש מאגישלפחות ח ניכרים בתפילה סימני עריכהיחד עם זאתמאגי - ליטורגיהבולט ביותר שקשור בתפקיד המאפיין ה סימנים האלה מתרבים לקראת סוף התפילהה הנרטיבי

מצביעים על מאפיין זה וכן עניינים נוספים של תוכן וסגנון נוסחאות ושמות מאגייםה שלא שורושל התפילה הד לתארך את המרכיבים הללו אך אין סיבה לאחר ו קשה מאספר הרזיםל ובמיוחד 130ספרות ההיכלותלקרבה

נימוקים שהביא ריימונד לייכט השאף על פי ין הנוסח העבריי לענ131רביעיתהשלישית או האותם מן המאה תנראה לי שבכל זאת אין לדחות את האפשרות הזא כהוכחה שהנוסח הזה מתורגם מיוונית אינם קבילים בעיני

במקרה זה יש לראות את כטענת לייכט שמופיעה באותו כתב יד תורגמה מיוונית תפילת מנשהאם אכן הפרט שמעניין אותנו במיוחד בכל אופן132 של התרגוםterminus ante quem - רביעית כ-שלישיתהמאה ה

לכן יש לתארך אותו כמו ו ימופיע בשני הטקסטים וקשור לחלק הנרטיב דהיינו ציור האל בעל שנים עשר פנים עיקר החיבור

10הערה 229 עמ לעילורא 128 90הערה 241 עמ לעילורא 129 כביטוי של לייכט מאגיים תופעה שולית או מאוחרת ביחס לעיקרה של ספרות ההיכלותאין לראות באלמנטים 130

magical margins of Hekhalot literature (p 172) העיר על כך כבר שולם ב - Major Trends ואחריו כתבוהמעשי בולט - היסוד המאגיחוקרים רבים בהרחבה על חשיבותו ועתיקותו של המרכיב המאגי בספרות ההיכלות

כמו חנוך השלישי שולי יחסית במאוחריםהוא ובמיוחד בחיבורים הקדומים כמו היכלות זוטרתי לייכט עמורא(שסגנונו קרוב במיוחד לתפילת יעקב עיקרית של ספרות ההיכלות ושל ספר הרזיםהתקופה הזוהי 131

פר מהדיר של סה) 109 107הערות 245 עמ 25 ההער 230 עמוכן בעבודה זו 172 168 165 עמ 15 הע144ירושלים ספר כשפים מתקופת התלמוד ספר הרזים מרדכי מרגליות(הרזים מתארך אותו לסוף המאה השלישית

Michael A Morgan Sepher Ha-Razim The(וכך גם דעתו של בעל המהדורה האנגלית )26-24 עמ זתשכBook of Mysteries Chico 1983 pp 8-11 (רוזנטל א)ספר למאה את המתארך ) שם רגליותמובא אצל מ

האוניברסיטה טדוקטור עיונים מתודולוגיים ופנומנולוגיים המאגיה היהודית הקדומה(יובל הררי הרביעיתאיתמר גרינוולד קובע את זמן החיבור במאות מן השלישית ועד החמישית) 127 עמ חתשנ העברית בירושלים

)Apocalyptic and Merkavah Mysticism Leiden ndash Koumlln 1980 p 226 (שהספר מכיל יסודות אףש סבור שם הוא 5בהערה (שביעית על ידי עורך שלא תמיד הבין את החומר שלפניו -שיתישההוא נערך במאה קדומים ) אפשר לתלות במעתיקיםןטעויות רבות במילים יווניות שלא את כול בלי לפרט מציין

ומאידך גם לייכט לא ציין וגם אני לא ראשונות לספירההמאות הסגנון מצביעים לספרות של ני התוכן והירוב עני 132 מקבילות בין הטקסט שלנו ובין מדרשים מאוחרים ני שיהיה מאוחר בבירורי סגנוני וענימצאתי שום סממן לשונימשום שאותם מדרשים ר לקביעת זמנו של החיבוות תורמן אינןכשלעצמ מדרש תדשא כמו פרקי דרבי אליעזר

עמ(ריימונד לייכט מצביע על הקבלה בין תפילת יעקב ובין מדרש תדשא ובראשית רבתי מכילים הרבה חומר קדום הרי היא נמצאת גם בטקסט העברי וגם בטקסט היווני נניח לצורך הדיון שהמקבילה הזאת מובהקת דיה) 166-165

ין שהצביע ייוצא שהענ בוודאי לא נכתב בימי הביניים כפי שסבור לייכט במיוחד אם הוא המקור הטקסט היוונילכל ין הזה באותם המדרשיםיומה מוכיח מציאותו של הענ עליו לייכט בא למדרשים מאוחרים ממקור קדום

בסולם יעקבשכלולות ינו בחומר קדום ובמסורות חיצוניות כגון אלה יא התענשעורכי המדרשים במאה הי היותר

238

יש מקבילות ברורות בספרות הקות ביותר של המורשת המיתית במקראשהוא אחת הדוגמאות המוב לקטע זהשים שנה משמש חומר עיקרי להשוואה בין ושלומפורסם ביותר שכבר יותר ממאה ההטקסט מזרח הקדוםה

המוטיבים ד אח68סיפור הבריאה הבבלי מיתולוגיה של המזרח הקדום הוא כמובן אנומה אלישההמקרא ובין שמתרחש לפני בריאת דאי מאבק האל עם המפלצתוד הוא בוומה אליש ובין מזמור עהמשותפים בין אנ

זמני את ים הוא בריאת המאורות שקובעםהראשון מביניה צחוןיאך ענייננו כאן במעשי האל לאחר הנ העולםיץ קשר בין הצבת גבולות הארץ ובין יצירת קהמה ד נשאלת השאלהלמקרא מזמור ע ת השנהוהיום ועונשורות (לוח הרביעי הבסוף חמישי של אנומה אלישהנראה שנוכל לענות עליה כאשר נתבונן בלוח וחורף

הוא מבתר את גופתה ועושה את מתחיל את מעשי הבריאההוא אחרי הריגת תיאמת דמתואר כיצ) 146-135של ( אל התהום ndashפסו הוא מודד את א) ה השני עתיד לשמש למלאכת הארץיחצי(מכסה לשמים האחד ה יחצי ומכונן כנגדו בשמים את היכל האלים ndash שעליו עתיד להיווסד הארץ בן זוגה של תיאמת )קרקעיים-תתהמים ה

69בהמשך ישיר לתיאור זה נאמר בתחילת הלוח החמישי

מעמד) שמיםב(יצר 170

ליםו לאלים הגדהציב 2

71מזלות כבים בדמותםו כ

72

בולותהגביל ג הודיע שנה 373

עשר הירחים שלשה כוכבים לאחד-הציב לשנים 4 ת ימי השנהוק את חקקר אשר חאח 5 )שמים(ת ונברו להודיע מערכ-כוכב מעמדיסד 6 גם אחד ndashלכל יחטאו לבל יתרפו 7 אנלל ואאה כונן אתו מעמד 8פתח דלתים 9

74 השתים) השמים(בצלעות

יןלשמאל ולימ חזק בריחים 10

1 uacute-ba-aacuteš-šim man-za-za an DINGIRDINGIR GALMEŠ

2 MULMEŠ tam-šil-su-n[u] lu-ma-ši uš-zi-iz

3 uacute-ad-di MUANNA mi-iṣ-ra-ta uacute-ma-aṣ-ṣer

4 12 ITUMEŠ MULMEŠ 3TAAgraveM uš-zi-iz

5 iš-tu UD-mi ša MUANNA uṣ-ṣ[i-r]u uacute-ṣu-ra-ti

6 uacute-šar-šid man-za-az dni-bi-ri ana ud-du-u rik-si-šuacute-un

7 a-na la e-piš an-ni la e-gu-u ma-na-ma

8 man-za-az den-lil u deacute-a uacute-kin it-ti-šu

9 ip-te-ma KAacuteGALMEŠ ina ṣi-li ki-lal-la-an

10 ši-ga-ru ud -dan-ni-na šu-me-la u im-na

ה מפלגי חוקי ו ארץ בורא ה עבים ] וד[כב אוצרות קדושים ממשלת ו רוחות משא ו 12 מותותה מבקע ו נהרות מקוי ו ימים חוג ה ] ים[פר עם ה צאצאי כול ו ערבה ארץ ו מדבר ל 13 משפחות מושב עמים מפרד ו לשון בלת עו ][ ולת ו אדם ניתתב כנף בני ו חיה מעשי 14 קצי ו שנים תקופות ו קודש מועדי ] [ארצות נחלת ו 15

ד מזכיר את בריאת הארץ במזמור עשתוך שימוש בלשון אוגרפית של הארץיג-בתחילת הקטע מתוארת חלוקה פיסית ndashלאחר מכן )כה יאשיתבר כי בימיו נפלגה הארץ ndash ארץ וחוקי מפלגיה( י אשיתואת התפלגות בני נח בבר

רוב הביטויים שאובים מבראשית י(ח י ובדברים לבאשיתתוך שימוש שוב בבר ל הלשונותיחלוקת העמים ובל ) האזינו נחלה שאינו מופיע שם ובא מלהוציא לשון

בטים ילה ספר בראשיתלבמיוחד ו ספרות עצומה מוקדשת לאנומה אליש ולהשוואה בין יצירה זו ובין המקרא 68 S Langdon The Babylonian Epic of Creation Restored from the recently ורלבנטיים לדיוננו כאן ראה

recovered Tablets of Aššur Transcription Translation and Commentary Oxford 1923 שמכיל Wayne Horowitz Mesopotamian Cosmic Geography פירוש מפורט להתחלתו של הלוח החמישי

(Mesopotamian Civilizations 8) Eisenbrauns Winona Lake Ind 1998 p 114ff Benno Landsberger James V Kinnier Wilson The Fifth Tablet of Enuma Eliš JNESתעתיק לפי 69

203 (1961) pp 154-179 )170 עמndashפירוש 157 ndashתרגום האנגלי ב 156 בא בעמותעתיק של הקטע המ W G Lambert Simon B Parker Enuma eliš Theלפי טקסט של( גם תעתיק של וואן הורוביץ ורא ואילך

Babylonian Epic of Creation the Cuneiform Text Oxford 1966 (וכן התרגום האנגלי בספרה Mesopotamian Cosmic Geography p114ff אך עדיין נפוצה של כל הטקסט עם תרגום מהדורה ישנה

Leonard W King The Seven Tablets of Creation The Babylonian and Assyrian LegendsאנגליConcerning the Creation of the World and of Mankind London 1902 לאחרונה יצאה מהדורה

Philippe Talon The Standard Babylonian Creation Myth ום צרפתיג עם תעתיק ותראקלקטית חדשהEnūma Eliš Helsinki 2005 כמו ונותתרגומים שונים לאנגלית מופיעים באנתולוגיות שANET התרגום העברי

זתל אביב תשנ עם עובד אנתולוגיה משירת המזרח הקדום בימים הרחוקים ההם שפרה ויעקב קליין על פי שndashעלילת הבריאה (נפלד יבזמן כתיבת חלק זה של העבודה נעלמה מעיני מהדורת מצוינת של משה וי[ ואילך 33 עמ

שמכילה הן את )גירושלים תשל החוג למקרא האוניברסיטה העבריתערות תרגום והאנומה אליש הבבליתמוזר הוא ששפרה וקליין לא הזכירו מקבילות המקראיותה השמות דגש על הערותהתעתיק הן את התרגום והן את

] מהדורה זוו שורש משתקף גם במילה אות 172-170 עמ וילסון- דיונם של לנדסברגר וקנטורא mazzāzu manzāzuאכדית 70

וגם )הכג בכים מל המקטרים לבעל לשמש ולירח ולמזלות ולכל צבא השמים תהנזכרת במקרא פעם אח( מזלשבא מאותו שורש מופיע כמה פעמים בקטע )izuzzu (ušzizפועל ה) לבאיוב לח התציא מזרות בעתו( מזרותב

ולפרקים עמדה שפירושה מעמד אותו שורש משתקף גם במילה מזוזהלפי דעה רווחת הציבשלנו ומתורגם כהוצאת גילגוליהן של הצהרות אמונה עשרת הדיברות וקריאת שמע משה ויינפלד (חלל הדלת היא מתפרשת גםיח כמו כן דלתות ובר של הקטע10-9דלתות ובריח מוזכרים בשורות ) 143 עמ אתל אביב תשס הקיבוץ המאוחד

הקבלה בין בני אל ובין הכוכביםהן י שכבר צוטט לעיל לעני)י-ולח(מוזכרים כאמצעי לחסימת הים בקטע מאיוב על מה אדניה הטבעו או מי ירה אבן פנתה

239

ה מערכות של שלושהים עשרתש אל רום השמים קף והולך אל המרכזיההתיאור מלאכת השמים מתחיל מן

כוכבים האלה קשור לקו ה תפקידם של 76נהיה עם הזמן לגלגל המזלותש צורה קדומה של מה ן ה75כוכביםאת מסמנים ) הליאקלית(הם עצמם בעלייתם ובשקיעתם זריחתם של שמש וירחל לשקיעתם ו77אופקהוקרובים אליהם ביחס לכוכבים שנזכרים ( בהיותם קשורים לקצות השמים והארץ 78העונות השנאת דשים ווחה

מזלות מתקשרים ה מקום ששם קבועים שערי השמש פת השמים נפגשת עם הארץילמקום שבו כ )בהמשךאפשר צחון על תיאמתי הואיל וקביעת המזלות מתרחשת סמוך לנ79ב שערים או עמודים שבקצות העולםלי

ברן יחד כוכבי בקר ויריעו כל בני אלהים

ויסך בדלתים ים בגיחו מרחם יצא בשומי ענן לבשו וערפל חתלתו

אשים בריח ודלתיםואשבר עליו חקי ו Langdon pp 149-151 ורא )בתי זודיאק (בתיםמעמדים האלה נקראים גם ה

לעילורא ušziz אכדית 71והראני והשוו גם קטע מן הגניזה שבו רבי ישמעאל מספר על ידע אסטרולוגי שמסר לו מטטרון lumāšuאכדית 72

]ן)[ם(עשר מזלות וגם מלושיה-והראני שנים תורה אותיות של לבנוהאת כולם באצבעות ידיו כאב שהוא מור)Geniza-Fragmente zur Hekhalot-Literatur 12 (T-S K 2195L) 2b l13-14 p137 (י גרינפלד לפי ח

ומקורה אכדית ) malwšēכמו סורית ומנדעית (ומיכאל סוקולוף המילה מלושיהן מציינת כאן את סימני הזודיאק lumāšu ראו Jonas C Greenfield MSokoloff Astrological and Related Omen Texts in Jewish

Palestinian Aramaic JNES 483 (1989) p 211 בהוראה זו מלוש המילה קיסטר מנחםכפי שהראה עמ )אתשס(ב -א לשוננו סג שלוש מילים מצפוני מגילות מדבר יהודה ראו )4Q439(מופיעה כבר בקומראן

36-35 73 miṣrata uacute(m)aṣṣer השוו גבולndashמלשון מצר צייר מצריםצרנוכל לתרגם רש האכדיואם נבקש לשקף את הש

לצייר (eṣēru uṣṣuru הפועל אשר גבולות יכונן šaacute eṣ-ra-ta uacute-kin-nu שורה א לוח ז תואר מרדוך כאןאת הלפועל זה ולשמות העצם GIŠ]UR שומרית uszligurtu אכדית ndashחס בראש וראשונה לצורות מאגיות י מתי)לצור צורה

5שורה השוו כאן(וחקיקת חוקים קביעת תבנית של תכנון ושירטוטמופשטת יותר האלה ישנה משמעות נוספתבהיכל רה וקליין תרגמו ששפ ina ki-iszlig-szligi NAMMEŠ (šimāti) a-ma-an GIŠ]URMEŠ 79 וכן לוח א )במעון החוקות הגורלות

The notion of orderly patterns in the planetary heavens is extremely ancient in Babylonian astronomy it is in fact the basis of Babylonian astrology In Mesopotamia we have a term which appears in Sumerian as GIŠ-]UR and in Accadian as uszligurtu both of which mean outline plan configuration plan of a building immutable destiny The beginnings of astrology undoubtedly came through the Sumerian concept of GIŠ-]UR where plans and configurations in the heavens were considered to be the prototypes of what is found on earth (William F Albright Neglected Factors in the Greek Intellectual Revolution Proceedings of the American Philosophical Society 1163 (1972) p 235)

וורא Menahem Kister Commentary to 4Q298 pp240-241 והשו גבולין הוראה דומה במילה ילענ( להקיף במעגל המאגי ndasheszligēru uszligszliguruבנוסף יש לציין עוד הוראה מיוחדת בפועל ) 134הערה 151 עמ לעיל

Erica Reiner Astral Magic in Babylonia Philadelphia ורא מעגל מאגי ndash uszligurtu ו GIŠ]URובהתאם American Philosophical Society 1995 p 58 CAD s v gišEacuteur Herbert H Paper lsquoNotice of a

Posthumous Manuscript of Ernst Herzfeldrsquo JAOS 761 (1956) p 33 ש גם עם מילה אותו פועל משמ 83הערה 240 עמ להלןו ורא137-138 עמ CAD XXI ורא zissurucirc ndashאחרת למעגל מאגי

hellipThe Babylonian Epic of Creation p152 n3 The word miszligrata in this passage לנגדון השוו גם design sign of the zodiac and certainly identical in meaning with uszligurtu sign of the zodiac Sum

gišHAR לפי זה יש קשר בין 2הערה 154 עמ עודווראmiszligratu uszligurtu יווני המונח ה וביןσημεῖον סימן זודיאק

שומרית (בר בשערים וין מדיענהלפי ה כדי להתקרב לביטוי המקראימתרגמים נקטו לשון זהנראה ש 74KAacuteGALMEŠ אכדיתabullāti (במערבוndash וכנגדם ומסתבר שהיו כמה שערים במזרחו של עולם

B L van der Waerden Babylonian Astronomy II The ורא או שלוש מערכות של שנים עשר כוכבים 75Thirty-Six Stars JNES 81 (1949) pp 6-26 Johannes Koch Neue Untersuchungen zur

Topographie des babylonischen Fixsternhimmels Wiesbaden O Harrassowitz 1989 ב חלקים שווים מופיע לראשונה בתחילת המאה גלגל המזלות כרצועה שמסביב לקו המילקה המחולקת לי 76

Asger Hartvig Aaboe Abraham Joseph ורא אה התגבש במהלך המאה השישיתס וכנרהחמישית לפנהSachs Two Lunar Texts of the Achaemenid Period from Babylon Centaurus 14 (1969) pp 1-22

Mesopotamian Cosmic Geography p 234ff ורא 77 136 עמ כרך א OTP 21 חנוך הסלאבי פרק ג תברייתא דמזלו מעשים וימים הסיודוס לדוגמאורא 78 Wayne Horowitz Mesopotamian Cosmic ראו הארץ מצטיירת כדיסק שטוח לפי תמונת העולם הבבלית 79

Geography pp 331ff

240

גבול האבני את יש להזכיר כאן 80ה בין השאר את מעשה גידור הקוסמוס מפני כוחות הכאוסלראות בהציב לשון 81 חקקו את צורותיהם של אלים ושל מזלותןשהיו בצורת מצבות שעליה kudurru ותמסופוטמיה

על הגבול רומז למצבה העומדת) כהמשלי טו יז עחיליםתה יט יטהוישעי ח לבריםדב(במקרא גבול אתה הצבת כל גבולות ארץ קיץ וחרף אתה יצרתם לאור כל האמור אפשר להבין את המשפט 82ושומרת עליושתוחמים את גבולות ) שנקראו באנומה אליש צלמים של האלים הגדולים(ב מזלות האל הציב י באופן כזה

גבולות הארץ הם בר שהוצע כאןהסהלפי קובעים את חוקיה ומועדיה ובין השאר את עונות השנה הארץגבול שמת בל יעברון בל כמו שנאמר המגנים עליה מפני כוחות תוהו יםבראש ובראשונה הגבולות החיצוני

אשר שמתי חול גבול לים חק עולם ולא יעברנהו ויתגעשו ולא יוכלו )ט קדיליםתה (ישבון לכסות הארץ יחד 84)כזשלי חמ ( על פני תהום83בהכינו שמים שם אני בחוקו חוג )כב המיהויר (והמו גליו ולא יעברנהו

של הזאת מתבססת על סטרוקטורההחלוקה מן הגבולות האלה נגזרת גם חלוקה פנימית של הארץ אתעם זמחד וציוני ) טבור העולם(פקי הם נקודת המרכז ושמאפיינים חשובים שלו בממד הא המרחב הסקראלי

במקרה הפשוט ביותר (בהתאם לכך שטח הארץ מתחלק לסקטורים קצות העולם מאידךתרוחוכיווניםהגבולב ארצות וכן חלוקות מפורטות ומורכבות באופן כזה מופיעה חלוקה לי85הנפגשים במרכז) רבעיםהלארבע 86דאי עתיקה יותרובמקורות יהודיים חלוקה תריסרית נזכרת במפורש במדרשים מאוחרים אך היא בו יותר

ביה יי צור עולמים מלמד87

ששתים עשרה ארצות ברא הקדוש ברוך הוא כנגד שנים עשר שבטים וארץ ישראל וירושלים ועיין סדר שסו עמ בתי מדרשות א א דבראשית רבאסידור רב (באמצעיהם שנאמר יצב גבולות עמים למספר בני ישראל

)838 סינופסיס כג עמ שם אות ו רבה דבראשית

ולם כולו ובין המים ובין הרקיע שם תלויים ועומדים גלגל חמה ולבנה וכוכבים ומזלות ומאירים לכל הע והשו 80

יש לשים לב לעובדה שגלגל חמה ולבנה וכוכבים )187-182 אנזי שכטר ג מעשה בראשית (ומושלים על תהום לטים על התהוםוומזלות עומדים בין המים שמקיפים את הארץ ובין הרקיע והם ש

אבי רא אלא במקומות מקודשים מצבות הללו לא עמדו בפועל בגבולות השדותהנראה שעל פי רוב 81 Divine Service and Its Rewards Ideology and Poetics in the Hinke Kudurru (Beer-Shevaהורביץ

Studies by the Department of Bible and Ancient Near East vol 10) Beer-Sheva 1997 pp 1-8 אך ידי כוח דמויות האלים והמזלות החקוקים עליהןעל בין השאר גם לפי דבריו תפקידן היה לשמור על גבולי הנחלה

Katryn E Slanski Classification Historiography and Monumental Authority The עודוראBabylonian Entitlement narucircs (kudurrus) Journal of Cuneiform Studies 52 (2000) pp 95-114 idem The Babylonian Entitlement Narucircs (Kudurrus) A Study in Their Form and Function

Boston American Schools of Oriental Research 2003 יצגת את האל המגן על ימצבה מ) 1 זו את זוותאיתפקיד המצבה יכול להתפרש בדרכים רבות שלא בהכרח מוצ 82

וממילא גם הגבול שהיא עומדת מצבה) 3) טראליתמאגיה אס(עליונים הכוחות ההיא מושכת למטה את ) 2נחלה ה כריתת הברית וכדומה מצבה מזכירה לפני האל את אקט הנתינה וחלוקה) 4 נתונים להשגחה מיוחדת של האל עליו

שמים עצמם או עצמים השמים או המשמשים גרמי ש על דרך ndashמצבה משמשת כעד ) 5שמבסס את חוקיות הנחלה הזה ועדה המצבה אם אני לא אעבר אליך את הגל הזה ואם אתה לא תעבר אלי את הגל הזה עד הגל יציבים אחרים

)נב להאשיתבר (ואת המצבה הזאת לרעה חוק ובין חקקeszligēru uszligurtuעל התאמה בין eszligēru הקיף במעגל מאגיהוראה ה על 73הערה 239 עמ לעילורא 83

Morris Jastrow Nebopolassar and the Temple to the Sun-God atו השונות ראןחוקה על הוראותיהSippar The American Journal of Semitic Languages and Literatures 152 (1899) pp 80-81 Sol Cohen Victor Avigdor Hurowitz lsquoawh lbh ~ym[h twqxrsquo (Jer 103) in light of Akkadian lsquoparsursquo and

lsquozaqiqursquo referring to cult statues JQR 893-4 (1999) pp 277-290 משפט הזה בהקשרואת הין לראות ימענ 84

באמצו ) כח( על פני תהוםבהכינו שמים שם אני בחוקו חוג ) כז( עד לא עשה ארץ וחוצות וראש עפרות תבל) כו( שחקים ממעל בעזוז עינות תהום

כז מדובר וק לפי זה מסתבר שבפס על רום השמים ומעמקי תהוםndash כח וקבפס כו מדובר על מלאכת הארץוקבפס על רצועה תחתונה של השמים וקו מקיף ומגן על הארץ

85 Francesca Rochberg-Halton lsquoNew Evidence for the History of Astrologyrsquo JNES 43 (1984) p127 Franz Cumont La plus ancienne geacuteographie astrologique Klio 9 1909 pp 263-273 Stefan ורא 86

Weinstock The Geographical Catalogue in Acts II 9-11 The Journal of Roman Studies 381-2 (1948) pp 43-46 James M Scott Geography in Early Judaism and Christianity The Book of

Jubilees (Society for New Testament Studies Monograph Series 113) Cambridge 2002 פסוק הובין השבטים על סמך יהתכן שהוא מתבסס על הקשר בין שם יי טיבו של הלימוד הזה לא ברור כל צרכו 87

ב כרמז לי ב הנדרשת נוטריקון י ביההיא שהמילה שנראית עיקר אפשרות אחרת) ד קכדיליםתה ( יהשבטיאלא שמעתיקים בקלות הינכתבת במקורות מוקדמים על פי רוב כ האות הו ב שמות האלאו י האותיות שמופיע לפני הקטע שה בראשיתמעהנה הטקסט של הנדרשת כשם אלוהי י הי האפים אותה לימחל ו ורא833 ו430סינופסיס השס עמ א הטקסט בבתי מדרשותורא(הוא השתבש הרבה בהעתקות שונות הנדון Nicolas Sed lsquoUne cosmologie juive du haut moyen age la Berayta di Malsquoaseh Bereshitrsquo Revueעוד

des Etudes Juives 1241-2 (1964) p 28 י לונדון כOr 6577 ואציע כאן את מה )א20 עמ 736מרגליות שנראה לי לתקן בו

241

תריסרי חוזר הדגם שהמסתבר ב ארצות נקשרת כאן למעמד מרכזי של ארץ ישראל וירושליםקת העולם ליחלומקובלת של הבהתאם לתפיסה ב שערים של ירושלים ושל המקדשבי על עצמו בחלוקת הארץ לשבטים

ל קווים ת את כל החלוקות הללו כמבוססות עו אפשר לראמעגלי הקדושה הערוכים סביב המרכז הסקראלי 88 מן המרכז עד קצות העולםיםרדיאליים הנמשכ

במבנה של באותיותיהם וצירופיהם בשמותיו ברובד האלוהיתבסופו של דבר חלוקה תריסרונית מושרש 89המרכבה או אף בדמות אנתרופומורפית של האל עצמו

ות היום ושתים עשרה שעות הלילה וכמה הן אותיות שבהן נתחתמו שמים וארץ שתים עשרה הן כנגד שתים עשרה שעושנים עשר חדשי שנה ושנים עשר מזלות ושנים עשר שבטים ושתים עשרה ארצות וכולן על שמותם של שבטים שנאמר

אהיה אשר אהיה ) שמות ג יד(יצב גבולות עמים למספר בני ישראל ואלו הן שתים עשרה אותיות שנאמר ) דברים לב ח( ) אות ה ו-אותיות רבי עקיבא נוסח א ( אהיה הרי שתים עשרה אותיות אהיה שלחני עליכם שלש פעמים

94 וכן הלאה360 14493 7292 3691 2490הדגם התריסרוני יכול להוות בסיס גם לחלוקות מפורטות יותר של לכן היו ו 95םימתחלף במסורות רבות בשבעים ושתי) שליחים זקנים מלאכים לשונות אומות(המספר שבעים

ה את השמים ואת הארץ שנאמר אלה תולדות השמים והארץ א בראשית מהו בראשית באות אחת ברא הקבד

ה בטבעת ב וחתמז והעהי ברא שמים וארץ העה בראם באות ה]יבה) [אבה(בהבראם אל תקרי בהבראם אלא אין כל ] יהם אהבחות[ )בחותמיה(שאלו לא חתמה ] יהם אהבחות[ )בחותמיה(אהיה אשר אהיה ומפני מה חתמה

באותיות) [באותיותיה( מפני שלהבת אש וכל מי שהוא בא לדרוש ] יה באותיות) [באותיותיה(בריה יכולה לדרוש בראשית ברא לפיכך נאמוחתמן בחותמו ] יה תיותאו) [אותיותיה( היה מתמלא כל העולם כולו אש לפיכך סתם ]יה

O1531 833 השלמה אפשרית לפי סינופסיס ndashאלהים ידועההדרשה הדרשה שמופיעה בקטע ובין היש להבדיל בין ד מה טעמא ואחד ביויוחנן בשתי אותיות נבראו שתי עולמות העולם הזה והעולם הבא אחד בה רבי אבהו בשם ר

ד אלא מן מה דכתיב אלה תולדות א ואי זה מהם נברא ביוצור עולמים ואין אנו יודעין אי זה נברא בה יכי ביה יא י ב הירושלמי חגיגה פ(א והעולם הבא נברא ביוד א בראם הוי העולם הזה נברא בהוהארץ בהבראם בה השמי

)י -בראשית רבה יב ב בבלי מנחות ט עוהשוו עז טור ג בעי ברא באות הואילו לפי הקטע שלנו האהעולם הזה נברא ב) רק(ירושלמי ובראשית רבה מוכיחים ש יבבל

ה האלה מסוכנות ביותראותיות י ימוחלפת בשמה ה ה אותהדבר זה יוצא מכך ש בז והעהשמים וארץ העה הפסוק ndashרומזת למקורה של התפיסה תשלהבמילה ה יה מפני שלהבת אש אין כל בריה יכולה לדרוש באותיות

) 69הערה 114 עמבסוף לעילוראו ו חיריםשיר הש( רשפיה רשפי אש שלהבתיה המקראי Wayne Horowitz Mesopotamian Cosmic Geography p156בבלית שמובאת אצל השמים ההשוו מפת 88

42-20 עמ שםוקונצנטריים במפת העולם הבבלית ראהעיגולים הין יולענאלא מלמד ששנים עשר המאי שנים עשר שבטי י אלוהית- פניםהב שבטים מהווים סטרוקטורבספר הבהיר י 89

111 107 83-76 70 67 64-63 סעיפים שםוורא) 169 עמ מהדורת אברמס 82סעיף (הלהקבשבטים Joseph M A Baumgarten The Duodecimal Courts of Qumran Revelation and the Sanhedrin ורא 90

JBL 951 (1976) pp 59-78 אותיות של הסיבה נוספת לחשיבות המספר בעולם ההלניסטי קשורה בהיותו מספר 281-280 עמ )63הערה 85 עמ צוין לעיל( Gedaliahu Stroumsa Form(s) of God ורא היווניתאלפביה

שם17 והערה 85 עמ )ותשס( 59-57דעת פורפוריתה של הלנה מטרויה וקידוש השם יהודה ליבסצגים הם יאם אמנם מי להתבאר בדרך זהיםשיעקב ראה על שתים עשרה מדרגות הסולם יכול פנים העשרים וארבע

רחל ) 7הערה 6 עמ צוין לעיל (מקדש ומרכבהבספרה ) שם9 והערה 229 לעיל עמורא(את שרי האומות עמ (המחלקים את מרחב היקום לעשרים וארבעה חלקים מרחביים שנים עשר גבולי אלכסוןאליאור מדברת על

ואין קשר בין חלקים24אין במרחב היקום מופרך זהמשפטלן יא-לדעת מאיר בר אך לא מפרשת דבריה) 62אמנם ) 131-114 עמ )דתשס(מועד יד קורת בימאמר ב ( גבולי האלכסון שבספר יצירה לדבריה של הכותבת12

איני יודע כיצד תתקיים על )כפי שהיא מצטיירת בספר יצירה(אלכסון הממדית של גבולי -אם נחזיק בתפיסת תלתנקבל וים במישור שנפגשים בנקודה אחתואלכסון כקהלי גבואת אך אם נתאר חלקים24-ידם חלוקת המרחב ל

12 חלקים וכנגדם 12- רדיוסים שמחלקים את המישור ל12לחלופין אפשר לתאר חלקים24-חלוקת המישור לגולים י רדיוסים בתוך שני ע12או פת השמיםי באופן דומה את כות במרכז השמים ומחלקותקשתות שנפגש

נאמריבירושלמ אפשר להוסיף את השיקול הפרשנייאומטרגיהלשיקול קונצנטרייםר יוחנן לא גלו ישראל עד שנעשו עשרים וארבע כיתות של מינים מה טעמא בן אדם שולח אני אותך אל בני א

סנהדרין (אל גוי המורד אין כתיב כאן אלא אל גוים המורדים אשר מרדו בי ישראל אל גוים המורדים אשר מרדו בי )בנג ע

אלא כלומר הרבה והרבה כתות של לאו דווקאלדעת מפרשים אחדים המספר כיצד הגיעה הגמרא למספר זה משתדל להסביר את המספר כמכפלה של מספר השבטים שהם קרבן העדהלעומתם ) פני משה (מיני מינות

יש תקדים במקור תנאי לרעיון הכללי ךא הפירוש שהוא מציע נראה דחוק ם הנזכרים בפסוקיהגויששים יוסי הגלילי אומר הרי הוא אומר ששים המה מלכות ושמונים פילגשי אליעזר בנו של ר ר יצב גבולות עמים

יצב גבול עמים אין כתב א יצב גבולות עמיםד מ לאבותינו לא ירדו במצרים אלא בשבעים נפשושמונים הרי ק )ספרי האזינו ו( חלקים במספר בני ישראל ת ליטול בכאן אלא יצב גבולות עמים זכו אומו

פרשני דומהההיגיון האך ) אומות שכנגד שבעים נפש מבני ישראל140כאן מדובר על (אמנם המספרים שונים ד עמיםד כתות וכגיון יכול להוליד כיאותו ה לשון רבים בלתי צפויה רומזת להכפלת המספר

Wilhelm Gundel Dekane und Dekansternbilder Ein Beitrag zur Geschichteter Sternbilder derורא 91Kulturvoumllker (Zweite Auflage) Darmstadt Wissenschaftliche Buchgesellschaft 1969 שלום The

242

עומד שיקול לפחות בצורתה המקורית לשונותמסורת של שבעים אומותהרי ום שהניחו שאף מאחרבי אסטרולוגי

ישראליצב גבולות עמים למספר בני אלנקודות שהועלו תוך דיון בפסוק האפשר לסכם כאן את נו לתחילת ישוושה אתה הצבת כל גבולות ארץ קיץ וחרף אתה יצרתםפסוק המתוך לנו להמשךותשדרוש

עונות את גבול הארץ וגם את תריסרונית שקובעת הסטרוקטורב הסקנו שמדובר שי מאנומה אלישילוח החמהמצד שני ראינו שגם נוסח המסורה המדבר על מספר בני ישראל וגם נוסח השבעים שמדבר על מספר בני השנה

מסר של התאמה מספרית זו בקונטקסט המשמעות ואת העתה עלינו להסביר אל יכול לרמוז לאותו מספר מקראיה

הבריאה לפי המסופר שם דו מאת שזיקתו למקרא בולטחמישי של אנומה אלישהישנו עוד נושא אחד בלוח סד את יאך לסיומה היא מגיעה כאשר מרדוך מכריז בחגיגיות על כוונתו לי מתחילה מקביעת גבולות הארץ

כותרת ותכלית כל מעשי הבריאה שלוה גולת ו ז96המקדש המרכזי של בבל

רדך את פיהו וידברמפתח 117 ענה את האלים אבותיו דבר 118 המושב אשר כוננתם על האפסו 119 אשר בניתי אנכי מעליכם נכח האשרה 120 מקדש- חזקתי קרקע מקום-מתחת 121 מושב חמדתי) יהי(לו נא בית-אבנה 122 קדש בקרבו-איסד היכל 123 מלכותי אכין אועיד דבירי 124 כאשר תעלו מן האפסו אל המפחרת 125 להכיל קהלכם מלונכם) יהי(במקום ההוא לו 126 כאשר תרדו מן השמים אל המפחרת 127 להכיל קהלכם מלונכם) יהי(במקום ההוא לו 128 בתי האלים הגדולים אקרא שמו בבל 129 אנחנו כקרבה נבנה מקדש 130

97שישיהמימושה של הכרזה זו מהווה נושא מרכזי בלוח כי הלמו באתהאננ 131 שנה אחת לבנו לבניה 132

Tradition of the Thirty-six Hidden Just Men The Messianic Idea in Judaism and other Essays on

Jewish Spirituality New York 1971 p 251ff 92 Nicolas Sed Les douze hebdomades le char de Sabaoth et les soixante-douze langues Novum

Testamentum 212 (1979) pp 156-184 Gedaliahu Stroumsa Form(s) of God p 280 William R Schoedel Scripture and the Seventy-Two Heavens of the First Apocalypse of James Novum

Testamentum 122 (1970) pp 118-129 מיכאל שניידר 144-138 עמ הבטים חדשים קבלה משה אידל James Scott Geography in Early Judaism 308-306 עמ )94הערה 21 עמ צוין לעיל (ספר יוסף ואסנת

and Christianity pp 19-20 51-55 75-79 102-104 204-208 Francesca Rochberg-Halton ורא חלקים12-שבו כל מזל מתחלק ל δωδεκατημόρια זודיאק-מיקרו 93

lsquoElements of the Babylonian Contribution to Hellenistic Astrologyrsquo JAOS 1081 (1988) pp 57-60 217 141 74 המספר זה ממלא תפקיד חשוב באפוקליפס

השוו 94אמר לה הקדוש ברוך הוא בתי שנים עשר מזלות בראתי ברקיע ועל כל מזל ומזל בראתי לו שלשים חיל ועל כל חיל

לשים לגיון ועל כל לגיון ולגיון בראתי לו שלשים רהטון ועל כל רהטון ורהטון בראתי לו שלשים וחיל בראתי לו שקרטון ועל כל קרטון וקרטון בראתי לו שלשים גסטרא ועל כל גסטרא וגסטרא תליתי בו שלש מאות וששים וחמשה

)בברכות לב ע(אלפי רבוא כוכבים כנגד ימות החמה וכולן לא בראתי אלא בשבילך B M Metzger lsquoSeventy or Seventy-two Disciplesrsquo NTS 5 (1958-59) pp 299-306 ראו לדוגמא 95

Odeberg 3 Enoch p 51 ולענייננו רלבנטי במיחודJames Scott Geography in Early Judaism and Christianity pp 19-20 בעים ושתים אותיות אשר כמוהם מספר תוכן השם ש מעניינים מאוד דברי סעדיה גאון

וכנגדם סכום גבולות עמים וכמניינם סנדרי ישראל עם משה ואהרן כל הכנוים וגם כמספרם משפחות שבטי ישראלעשרה רוחות השמים -שתיםג מדבר על שבמקום אחד רס ויש להעיר עוד )183שורה זוכר חסדי אבותתפילה (

האסכולה הפייטנית של רב סעדיה מנחם זולאי 1שורה ח ברכי אברת ואמצת כונפשי לי-רהיטי ברכי (והארץ )141-108 עמ דתשכ מדרש הרבנים באמריקה-מכון שוקן למחקר היהדות ליד בית ירושלים גאון

Victor Avigdor Hurowitz I Have Built You an Exalted House Temple Building in Light of ורא 96Mesopotamian and Northwest Semitic Writings JSOT Supplement Series 115 (Sheffield

Sheffield Academic 1992 pp93-96 את ואדם נוצר כדי להעמיס עליו המקדש הוא מקום מנוחתם של אלים גם בריאת האדם קשורה לכינון המקדש 97

אליםיתה מקדמת דנא מוטלת על הימלאכה שהה

243

בהגיע השנה השנית 133 רוממו את ראשו נכח האפסו-האסגלה 134 אפסו העליון- בנו את מגדל 135 ולו לאאה לאנלל כוננו מושב לאנו 136 ב לפניהם בהדרשישב י 137 שרההשקיפו קרניו אל יסודי הא 138 אחר אשר כלו מלאכת האסגלה 139 יסדו האננכי כלם את משכנם 140 נאספו כלםאפסובמאות אשר -אות האגגי אשר בשמים וששמ- שלש 141 הרם אשר בנו לו מושב- בזבולהאדון 142 לכרהאבותיו הושיב את האלים 143 הנה בבל בית מושבכם 144 דותה רווח רננו בה 145

סיפור של מגדל בבל בנוי על ה מגדל בבל וסולם יעקב מיתוס בבלי זה משתקף בשני סיפורים בספר בראשית

יא של ספר בראשית-בדומה למה שקרה למסורות אחרות הכלולות בפרקים י בבלשם ה אירונית של דרשהרכי ובוני המגדל הם בני אדם ולא אלים ואף המגדל נועד לא לצ המיתוס הבבלי מקבל כאן צביון אוהמריסטי

שמימה הוא המגיע בו משתקף בית האלים הבבלי שראשו ששני הסיפור ה ארצית-אלים אלא למטרה פוליטית- הוא דתי) הבבלילהיאסגבדומה ל(תפקידו של בית אל בניגוד למגדל בבל בבראשית יא חלום יעקב בבית אל

אינו ndash אמפיקטיוניה ישראליתndash שבטיםהאל כמרכז שמאחד את שנים עשר פקי של ביתוהממד הא פולחני) הא ולבפרקים ל(התגלויות נוספות אלא נפרש בהדרגה בשתי זיון הראשון בבית אלימתפרש מיד בח

אבנים שהפכו למצבה אחתה הים עשרתסיפור על שהבט הזה של בית אל על ידי יההאגדה מדגישה את האדם יפוצו על פני כל ה רצויה לפני אלוהים היא כוונתו שבני הייתהנראה שהסיבה העיקרית שבניית בבל לא

הוכשל על ידואנושותה שישמשו המרכז המלכד את יר והמגדלסיון למנוע זאת על ידי בניית העינה ארץההים לבני נח הוא להתפזר ואלהועיד התפקיד שהיםוזמתו של אלומה שנמנע מאנשי דור הפלגה ניתן ליעקב בי

המקרא מתאר את בני נח כנשלטים להתלכד סביב מרכז סקראליndashהועד לבני יעקב שהתפקיד על פני האדמה לקצוות וגבולות הארץ קףילה המרחיקים אותם מן המרכז ומושכים לפריפריה ם צנטריפוגלייעל ידי כוחות

ובין השאר בין אותם הגבולות ובין תריסרוניהדגם היש קשר מיוחד בין גבולות הארץ ובין כפי שראינו לעיל לתאר את המרכז כמקום אפשר בעצם גם המרכז קשור לאותו דגם תריסרוני יחד עם זאת מזלותהשנים עשר

כמה בבתמונה מפורטת יותר אפשר להבחין בו נפגשים ומתאחדים שנים עשר חלקים וגבולות של יקוםשצוגים שונים של דגם יוכן הלאה עד לי שערי המקדש שערי ירושלים נחלות השבטים םמעגלים קונצנטריי

תריסרוני בתוך חלקים פנימיים של המקדש ובבגדי כהונה בית ndash ומאידך סיון להקים אחדות בדור הפלגה מחדינ ובר אפוא על תגובה כפולה למיתוס של בבלמדקטע משירת האזינו שנדון לעיל את הנראה שגם ניסה להשיג אותו דורשמה את הים נותן ליעקב ושבו אל אל

במקום זיקה 98אליז הסקרכח מדבר על פירוד העמים וסילוקם מן המר לבריםדב אפשר להסביר ברוח זהלמספר לפי נוסח המסורה לכוחות אלוהיים המציבים את גבולות הארץndashלמרכז באה זיקה לכוחות פריפריה

פסוק ה תוך אחדות ולא תוך פירודצג את אותם כוחות יהפסוק אף רומז לכך שעם ישראל זכה לי בני ישראלכי חלק יי עמו יעקב אלא מהיותו נחלת יי יםהבא קובע שדבר זה בא לא מתוך זיקת עם ישראל למקום מסו

ndashהו ואלא בת פסוקים הבאים מתארים כיצד האל מצא את העם לא במרכז העולם המיושבה חבל נחלתוהאל הופך את העם במקום שהוא לפני שתוחם המרחב הסקראלי מצב הארץ בטרם בריאהאת מתאר המושג

הים ומזכיר את רוח אלה דימוי ndash 99מרחף על קנוה יי לנשר השירה מדמה את נמצא למרכז מוקף ושמור הו הוא אכן מעשה בריאהו כינון המרכז הסקראלי באמצע התהמרחפת על פני המים בראשית הכל

שבו נפגשים כמה מן המוטיבים שנדונו 100)קדושתא לפרשת החדש( מפיוט של יניי קטעברצוני להביא כאן גבולות העולם האומרים בראשית הבריאה מהללים ומקדשים את שם האל האלשהציב גבולות העולם לעיל

הא המקור של שאר קדושת ישראל דשים ומזלותוח שבטים ותרכות תריסרונית הם שלוש מעקדושה משולשקביעת ירחים ומזלות והיא קרובה ביותר לקדושת האל )ןי ישראל עסקינהרי בקידוש החודש ע(הקדושות ין כבודוילמנתריסרוני של השבטים נקבע הדגם ה ואילו נים קלנדריים ואסטרונומייםנועדה למניי

פרק ( כל זה מצביע על זיקה לרשימת העמים ndash עמים שאולי נרמז כאן 7072מספר ה וכן )ולא הפצה(לשון הפרדה 98

מה שתואם דווקא את פרק יא הפסוק מדבר על פעולה אקטיבית של האל מצד שני ולא לסיפור של מגדל בבל) י יאת פרק ולא

ולהבאתו ) נחלהקרוב ל (סגולהים מופיע כאן בזיקה לבחירת העם לדימוי כנפי נשרה ו-ד שמות יטהשוו 99 )הר סיני(למקום קדוש

מובא לפי המאגרים של מפעל המילון ההיסטורי ללשון A 1162 אוסף פירקוביץ השניי סנקט פטרבורג כ 100 העברית

244

לשמך יאמרולםגבולות עולם אשר הצבתה מעו באות מלא כל הארץ כבודוי צ יידוש קדוש קדושק עשר- מירחים שניםדושק רעש-ים ממזלות שנדושק ]עשר-שנים[ משבטים דושק

דוש קדוש קדושק קבע למניין לבנה סדר ירחיםדושק קבע למניין סדר מזלותדושק םעשר שבטי- קבע למניין כבודו שניםדושק

דוש קדוש קדושק מכרובדושק מאופןדושק מחיהדושק

כל יאמרו לעומת לימד לעניו מולד החודשקומוממ הורהו לעבר זה החודשקומוממ חודש על זה החודש מניין כל ה עשקומוממ ]בעם) [פעמ( ן יפקומוממ

נאמר101בפיוט של קליר לראש השנה

ואם יצאה גזרה דחוקה ארקהיושבי לחבל

ומבלקהבבוקה ומבוקה]אשר[הסתכל בתבנית

102 בכסא חקוקה

ובתיבה אשר תחתיו פקוקה ונפשות צורים בתוכה נקוקה

זקוקהךובעטרה אשר בראש שראל בכינוי מחוזקהובשם י

ובדמות שבטים היא מעוזקהשכן בחזקהובין כתיפיו

103

ענה ובהם אתחזקהבהם אש

כבודהסא יחקוקה בכהדמות יעקב ב עלהמ שלמליציו- נציגיובזמן שנגזרה גזרה המשורר תולה תקווה ב המוקף בדמות השבטים ששמו ישראלעל ראש האלשבכתר בנשמות הגנוזות תחתיו

עדותם של השבעים ושל קומראן מכריעה את שבאשר לנוסח המקורי של הטקסטלסיכום דיון זה אדגישבאוגרית ולשבעים שבעים בני אשרהל מספר בני אלוכנראה צודקים המפרשים המציעים לקשור הכף

על ידו תפרש נו ידוע לבן סירא היהלמספר בני ישראלראינו שהנוסח יחד עם זאת עמים בלוח העמיםתריסרוני הקובע את הדגם ללפי פירוש זה גבולות העמיםאת קשרנו כמתייחס לשנים עשר שבטי ישראל

נו שתפיסה י והראהצבענו על הזיקה בין גבולות הארץ ובין שנים עשר מזלות או כוחות עליונים גבולות היקום כפי שהוא הובן על ח לבריםלקבוע שנוסח המסורה לדבעל סמך זה אפשר מעין זו מצויה כבר באנומה אליש

גבולות תונה שהאל השתמש בה כדגם בזמן קביעי מדבר על שנים עשר שבטי ישראל כמערכה עלידי בן סיראם באופן שבטיהב שאף הם תופסים את יהנוספיםמקורות את עדותם של הףצרלמסקנה זו אפשר ל העמיםעתה אפשר לומר שלצד התפיסה הזאת ובזיקה ו ו לעיל בהרחבה בדמות עליונה ואף אלוהית של יעקבנדנ דומה

שבטיםהב תה קיימת תפיסה עתיקה שמייחסת מעמד דומה לייאליה הי

3369 קמברידגי גניזה י הנוסח מכשינוי 83 עמ מחזור לראש השנה דניאל גולדשמידט מלך במשפט יעמיד 101

ADD המאגרים של מפעל המילון ההיסטורי ללשון העבריתלפי חוקהי בכ 102 שכינה נחזקהי בכ 103

245

מן הגניזה תפילת יעקב ג

104סולם יעקבנביא עתה את הנוסח העברי של התפילה מ

~אבינו יעplusmn תplusmnלplusmnתפ

חנוך מתושלח נחplusmn דplusmnר] [plusmn ייי אלהים אד2

הצדיקים אל נאדר על כסא כבוד] [ ייי אלהי 3105

האוחז[ ] תיך ה plusmnאplusmn נ4106

האוחז בארבע פינותplusmn בחלומי107

המכין את השמים בהוד כבוד תפארתו העולם כולו בזרועו5

הפותח ממעל לשמים חלונים כשיש6108

םאלהי השמיplusmnובהם כ

והיכנתה בהם דרך לירח סתר בלילה שלא יחשב אלים]י[ והוא נ7

~ מפניך רא להם והולכים שלא יחשבו אליםplusmnוplusmnקplusmn עוד ולכוכבים8

שרפים רועדים שש כנפים בשתים מכסים ואינם נדממים9109

104 Magische Texte aus der Kairoer Geniza herausgegeben von Peter Schaumlfer und Shaul Shaked

Band II (Texte und Studien zum antiken Judentum 64) Tuumlbingen 1997 pp 31-32 50-51 352 המתגאה על אך השוה ) 110הערה 174 עמ(לא תועד כלל -נאדר עלושהצירוף לייכט כותב שביטוי זה קשה 105

אדיר על )נהדרבנוסחאות אחרות ברכת יוצר אור לשבת אל אדון (ונאדר בכבוד על המרכבה חיות הקדש 589 569 555 548 סינופסיס מעשה מרכבה (אדיר על רזי מעלה ומטה אדיר על המרכבה המרכבהכל מופיעות רוב הדוגמאות )קליר (ונאדרתה על כל רוממו סובל עליונים קדוש הוא נאדר במרכבות מעונים )595

האוחז בארבע פינות העולם מה שנאמר בתפילת יעקב אצל קליר לביןסובל עליוניםבין השוו גם בהקשר הקדושה )בנוסח הסלאבי( נושא עולם כולו מתחת לזרעו ובזרועו

אוחז אחזה וכוו חזיתיndash חזהכאן צריך להופיע פועל כאשר שראיתי בחלומיכפי שמוכיח הטקסט הסלאבי 106ולא המצאת המעתיק היצירתי שניסה לשחזר ) בהשפעת מילת אוחז מופיעה בהמשך השורה(טעות של מעתיק רשלן

246 עמ ו108 ההער 245 עמ בןסוג שצוין הטעויות מ) 145 עמ(כפי שמשער לייכט את המקור המקוטע שלפניו דו מוכיחות שהטקסט שלנו יצא מתחת ידו של מעתיק רשלן מא114הערה

) 144-145 עמ(אליעזר מפרקי דרמופיע רק במדרשים מאוחרים החל ארבע פינות העולםלייכט טוען שהביטוי 107רקיע (אלה הם שמות המלאכים האזורים זרוע ממקום למקום ולעוף בכל פינות העולם אך הנה בספר הרזים נמצא

יש רוחות העולם כך שפינות העולם הם ד רוחות העולם טסי נחושת וטמנם לד וקח ד בהמשך הקטע נאמר) אמופיע נושא הכל בזרועוכמו כן בספר הרזים הביטוי המופיעים בסמוך שתאחזו זרועלשים לב גם למלים

האוחז בארבע פינות העולם כולו בזרועוהמשפט הוי אומר) רקיע ז (תולה בזרועו מעונהוכן ) רקיע ד(פעמים מבחינת לשון וסגנון ממוקם היטב בספרות המאגית והמיסטית של מאות ראשונות

משל לשצ 108 The idea that the angels sing unceasingly is again widely spread in Greek liturgies butלייכט כותב 109

unknown in Hebrew Qedushot (p152)ול48 ה הוא מפנה לאפוקליפס -Constitutiones Apostolorum -מרכבה יהודית ותפילה הנדונה בהנה האפוקליפסה בכלל והקטע הנדון בפרט טבוע בחותמה של ספרות

Constitutiones אמנם גם הלניסטית עם אינטפולציות נוצריות בודדות-אינה אלא תפילה יהודית כפי שכבר צוין Erik Peterson Buch von den Engeln Stellung und Bedeutung der heiligen אותה טענהפטרסון טעון

Engel im Kultus (Leipzig Hegner 1935) pp 385-386 מספיק עדויות לרעיון זה במקורות אך למעשה יש בספר חנוך הסלאבי נאמר הוא מופיע באפוקריפים סלאביים אחרים בין השאר יהודיים החל מן המאה הראשונה

По стредэ же небеси видэх въwрuжены вwя слuжаще Богови в тимпанэх и wрганэх непрестанным гласом ובאמצע שמים ראינו חיילים חמושים עובדים את האל בתופים ובנבלים בקול לא נפסק

)Valliant p18 OTP v I pp 130-131 וכן Valliant p 24 OTP pp136-137 (של אברהם הבאפוקליפס глהגיבור לא יכול לעמוד בשמים עד שמלאך יהואל מלמד אותו שיר מיוחד ומזהיר 7и непрестая אמור ללא

מיד אחר כך אברהם שומע את שירת המרכבה וגם כאן מודגש ענין שירה בלתי ) OTP v I p 697 (הפסקה פוסקת

iеще ми п cэ гл 7ющю и uстиiе 6 же о6гнz сущаго на простерьтии и възношашесz выше и гла c слъшахъ kко възьмущениk морьска и непрестаkше t силонениk о6гньнаю и kко възвысися о 6гнь въспарz на высочеiе 6 видэхъ подъ о 6гньмь престолъ t о 6гнz и многоо 6чесныхъ о 6крт cъ и гаще пcэ и подъ пртcьомъ животы четыри о6гньны пою6ща

תוך בלתי פוסק ו שאון הים התנשא למעלה ואשמע קול כמ הרקיעועודני אומר שיר זה והנה פה האש אשר היה על ראיתי מתחת לאש כסא אש ומרובי עיניים סביב לו אומרים שירהוכאשר נישא האש למעלה יותר התגברות האש

האש יוצא ב-אחגיגה יג ע חיות אש ממללות מאי חשמל השוו (שרות ארבע חיות של אשכסאומתחת ל )י שםרש מדיבורן

וינעו אמות הספים מקול הקורא והבית (דוק בין שירת הקדושה בין האש קיים כבר בחזון ישעיהו יש להעיר שקשר ה ד וזי מאומרכ) ואילך65 עמ )25הערה 9 עמ צוין לעיל( אמונות המקרא ישראל קנוהל עתהוורא ימלא עשן

Error Bookmark not defined עמ לעילורא(ומכאן מסתבר הקשר בין האש אשר לא תדעך בספרות ההיכלות) חנוך ב(מלאכים חמושים משלב מוטיבים של שירה מתמדת) רקיע ב(ספר הרזים ובין שירה בלתי פוסקת) ואילך

) של אברהםהאפוקליפס(ושיר של אש

246

וגם אני מקדש וקורא 10110 שנים עשר פניplusmn ם עשר ראשיםplusmnיplusmnנplusmnש

שניהם טהור עינים וידים שבטים ראשו נמלא טל מהם שמ11

קדוש או אב באיה שנים ולפיד אש ברקים מבהיק12111

לםplusmnוplusmn או ע

plusmnמלך אביר עולם plusmnוplusmnאplusmn אל י13112

אמיץ ברוך מלא השמים והארץ

ילתי עניני ושמ ותהומות וכל העולמים לכבודך14113

שהללתי

יןplusmn וח15114

בקשתי מה שאני מבקש ועשה ותביא שאלתי לפניך

ברוך אתה חלמי בשרה כי ייי מהולל בפי כל הנשמות והגד לי ב16

ייי האל המושיע17115

אמן116

לבושים מימינם ומשמאלם gt םושריוניltאלה העומדים במעלה חמישית אוחזים צנה ורומח וכובע נחושת בראשיהם

אוחזים בלפידים וממהרים להשיב מענה ופיהם לא ידום משאג ואבני ברד ורעדה במחיצתם ועל נהרי אש מהלכים מאש יצאו ובאש מעמדם כי כל מעשיהם באוצרי אש מלהטת ומרוח אפם תבער אשואשם ומנשמת אש בוערת

)4-7 שורות בכל מדה ומדה במדבר קדושתות לשבתות השנה(וכך אומר יניי ולא תישכח ולא תידום מגרונם ולא תיפסק משפתם ולא תחשה מלשונם קדושת שמך הגדול לא תמוש מפיהם

ולא תיתעלם מעיניהם ר מפניהםולא תעבו מליבם )99-94שורות נחמו זעם ממך א קדושתות לשבתות הנחמה ( קלירכן אצל ינאמו קדושו ברוךו ושיר וזמר ינעימויום וליל יקומוואל נא ידומוברן יחד ירוממולך בקול ינאמו Ἐν δὲ τῷ μετrsquo αὐτόν εἰσι θρόνοι אדוגמל ניסוחים אחרים המדברים על שירה מתמדת מצויים לרוב

ἐξουσίαι ἐν ᾧ ὕμνοι ἀεὶ τῷ Θεῷ προσφέρονται ואחרי אלה כסאות ושלטונות ובהם תנשא תמידכול מלאכים ] [את שם קודשו תמיד בש ]ברכו 38 צוואת הלוי) (קסא עמ כרך א מתוך כהנאגוםתר (שירה ליי

תמיד מספרים כבוד אל רוממי שדי פנות צבאיו קדושים )4Q504 f1-2 vii 5 9 דברי המאורות( רקיע קודש 4Q 418 ) ידמה כי אדם בן ו יעצל כי הם ושנא כ ה שמים ב] ו[ ל ] [ קודש מלאכי ) ברכת יוצר (דושתווק

(4QInstructiond) 55 8 11 ) ב שבעים ליחזקאל מגהנרמזת בתרגום ה עוד על שירה מתמדת נועייDavid J Halperin Merkabah Midrash in the Septuagint JBL 1013 (1982) pp 357-359 ולבסוף נצטט את

)יגתהילים ל( אלהי לעולם אודךילמען יזמרך כבוד ולא ידם י המקרא 120הערה 248 עמ להלן ורא וקרא זה אל זה כמו שנאמר ndash וקורא אומר קדושה ndash קדשמ 110שם ואליהיש להעיר שאותה רשימה מתחילה מ אבא ביהמופיע שמות של מטטרון בחנוך גהברשימת שבעים 111

יהוה צבאות אה בהה יה ביה יהואל שורה הובהיכלות זוטרתי מופיעה סלאבי של התפילההשמופיע בנוסח בשם יהו הי אי הי יהו הב יה וא ברוךו או יהובסמיכות ל באה בו שם הוהנה עוד נוסחא שמופיע יהואל

) מרכבה רבה (שם כבוד מלכות לעולם ועדאה באה האה יוה הי הו או יה הו יה יהה ברוך ) אונסוגם כפייה(עוצמה חיוניות כוח βίαמיוונית ביאהכינוי השםאת התכן שבמקרים מסוימים יש לפרש יי

בייא בתהילים סחביאההמדרש מוצא שם אלוהי ביהך כל מקום ומקום שאין אדם ממונה אין ל אמר לו ביה שמו מהו שכתוב שמואל בר נחמן י הנשיא שאל את רר

אל תהי קורא ביה אלא אתמהא ביה שמו שנאמר ההקב כביכול ומי ממונה על ביאה של עולמו על ביאה שלו ) יבראשית רבה יבוא עז טור ג הב פירושלמי חגיגה ו השומדרש תהילים מזמור קיד( ביאה שמו

יוונית מלשון עוז הפ מוסברת ע ביההמילה ) 108 עמ(רבה של בראשית אלבק-תיאודור תבהערות למהדור עמ ביאערך ( דרך ndash via )יווניתהבתיווך (אך לגבי קטע זה נראה יותר פירושו של יסטרוב מלטינית וממשלה159-158 (

לקביעתו ) cornerstone of this assumption p 174(נה יעבור ריימונד לייכט השורה הזאת מהווה אבן פ יש לציין שכבר השורה שמהווה ( והקורא ישפוט מופלאברצוני לצטט כאן את טיעונו ה שהתפילה נתחברה ביוונית

או אב באיה או מופיע במקור באשמת תוכנת העריכה כנראהndashשלו משובשת פעולות הקבליותנקודת מוצא ל )עולם יאו אל לםעו

Let us first turn to the name of God He is called Yaocirc Yaocircva Yaocircil Yaocirc in the Slavonic version This is better structured than the confused Hebrew version אל יאו או אב באיה או עולם although both undoubtedly go back to the same source If we try to parallelize the elements of the two versions the final יאו corresponds to Yaocirc In order to reconstruct Yaocircil we have to delete עולם and disconnect as או is clearly discernible as Yaocircil If we take the initial אל)עולם(יה או )בא( but then יה from באwhat has remained again of Yaocirc we have to identify יה(אב בא( as remnants of Yaocircva Although this parallelization looks a bit like a kabbalistic device on my part there can be little doubt that Yaocircva stands for the fully written form of the tetragrammaton written in Greek (and Old Slavonic) phonetically with a Beta Therefore the fact that the name of God in the Hebrew manuscript has a Bet and a Aleph too (and not a Waw and Heh) can be taken as a clue that this sequel of nomina was not composed originally in Hebrew but in Greek

אין לתקן מדעתנו ולפי דוגמאות שהבאתי מצביעות על דבר אחד פשוטה ות שבטיעון כזה כשלעצמובנוסף לבעייתי ס וחופש להרהעובדה שיש לנו טקסט מקביל בשפה אחרת לא מצדיקה את ה יםמאגיהשמות הטעמנו את שורות של

מאגית האת הנוסחא מעתיקים ומתרגמים יכולים להחליף ולבנות מחדש את הטקסט במידה שנטל לעצמו לייכט השפה המקוריתהייתהואי אפשר לקבוע על פי זה מה שלפניהם באחרת שנראית להם יותר

מצויה שם ברוך אמיץ אבירגם השורה לעתים קרובות בצמוד לאמיץ אביר כינוי האל רגיל בספרות ההיכלות 112 400 378 270 191ראו לדוגמא סינופסיס

ושמע תהילתי 113 )לייכט שפר (ותןשיבוש במקום 114

247

שנים עשר ש הטקסט הסלאבי המקביל מלמדנו הוי של שנים עשר פנים כפני השבטים מופיע כאן במפורשיהזכמה מילים מתחילה כעין של ה אחרי הפסק117שייכים לתיאור דמות האל ראשים שנים עשר פני שבטים

מלא השמים והארץ ותהומות וכל העולמים לכבודךומסתיימת קדושהנפתחת במילה קדושהראשו נמלא טל מהם שמשניהם טהור ובין הקדושה פני שבטיםני עתה בשורת מילים המפסיקה בין יעני

אך עצמםמובנים כשלה השורה מורכבת משברי פסוקים וביטויים עינים וידים שנים ולפיד אש ברקים מבהיקטוי יברצוני להציע כאן פירוש לב אינם מצטרפים למשפטים בעלי משמעות שמשתלבים בטקסט התפילה

הבנת דמותו של האל ודמותה של המערכה העליונה כפי שהן לעפירוש שיש לו השלכות הראשון בשורה זוויה במשפט סתום שמופיע משום שהיא תל הצעה שאני מציע כאן הנה היפותטית בלבדה מצטיירות בטקסט זה

רק בנוסח העברי של תפילת יעקב ומשום שהיא נזקקת למוטיבים שלעת עתה מצאתי רק במקורות ביניימיים צח ואדוםכדרך ה להקבותמתייחס ראשו נמלא טלמילים ה שבהקשר שלנוהנחה פשוטה ביותר

מקשר טל זה עם הגשם התיאופני בסיני) ג- ה(ם ימדרש שיר השיר ותיאורים אחרים של הדוד שבשיר השירים מפני אלהים זה סיני מפני אלהים אלהי ישראל רעשה אף שמים נטפו ארץעל שם שראשי נמלא טליחיו על פי הכתוב ) בירושלמי לח ע( המתים תייכמו כן הטל נקשר לתח )ד הטיםהשוו שופ ט סחיליםתה(

צירוף שני ) יט כויהוישע (שכני עפר כי טל אורת טלך וארץ רפאים תפילמתיך נבלתי יקומון הקיצו ורננו מוטיבים מופיע באגדה על מתן תורה ה

חיים טל הזילו כבוד לענני ההקב אמר מעלן של האש מחמת משולהבין ישראל שהיו לפי אומר אילעאי ברבי יהודה רמכילתא ( )י-ט סח תהלים (אלהים תניף נדבות גשם ואומר ווג אלהים מפני נטפו שמים גם רעשה ארץ שנ בני על

)י א ערכיןאתוספת בחדש טוכי מאחר שמדבור ראשון יצאה נפשי יצאה בדברו שנא ה יצתה נשמתן של ישראלכל דבור ודבור שיצא מפי הבעל

גשם נדבות תניף אלהים שנא אותםה להחיות בו מתים והחיההוריד טל שעתיד הב נשמתן דבור שני היכן קבלוהו )בשבת פח ע (נחלתך

)פרק לג(ה וטל תחייה מופיע בפרקי דרבי אליעזר טל מראשו של הקבndashמוטיבים הצירוף שני

ה נוער לבוא הקב ולעת ה מלא תחית טלשראשו שלהקב המראשו שלהקב טל תחית המתים מאיזה מקום הוא יורדאני ישנה ולבי ער קול דודי שנ ה מלא תחית טלשראשו שלהקב מנ ית טל ומחיה את המתיםשער ראשו ומוריד תח

וג דופק פתחי לי אחותי רעיתי יונתי תמתי שראשי נמלא טל

אהיה כטל פסוקים כמו הוכן על סמך טל השמיםהברכה שיצחק נתן ליעקב פותחת בעל סמך זה שנרקמו אגדות רבות על ) ומיכה ה( ייה שארית יעקב בקרב עמים רבים כטל מאת יוה )והושע יד (לישראל

מוטיב שמשתלב בתיאור יעקב כדמות עליונה טל אלוהי שיורד על יעקב

ולבי אלא יעקב נתייאש לו שלא יטול את הברכות מיצחק א אני ישנה וגוד אף שמים נטפו] שנאמר [שראשי נמלא טלוילך ויקח ויבא מיד הלך שראשי נמלא טל ה הרי עיטרתי לך את הברכותל הקבא] למה [ וגוורבקה אמרה ער

) תנחומא בובר תולדות יח (נכנס אצל אביו ונטל את הברכות שנאמר ויתן לך האלהים וגו לאמו וגור פנחס הכהן מנין אתה אומר א יםד ויתן לך האלהים מטל השמ ההה ליעקב ברכת טלשעטר הקב שראשי נמלא טל

)115 עמ תולדות בראשית רבתי (שיעקב שותף עם בוראו בכל דבר שנאמר לא כאלה חלק יעקב כי יוצר הכל הוא

הקבלה ) 107הערה 172 עמ(מופיעה רק בקשר לקריאת מגילת אסתר האל המושיעריימונד לייכט כותב שברכת 115

בשם יחוש הבדלה דרבי עקיבאבה מופיע) תפילה מאגית(ובענין ) אחרי ברכה אמןהשוו (קרובה יותר בנוסח שלום (אמן אמן סלה ברוך אתה יי רופא חולים חי העולמים האל המושיע הו סבהואחישה אריפט חמואל קמואל י

- יד יצחק בן בעריכת אסתר ליבס מחקרים בדמונולוגיה מאת גרשם שלום רוחות ונשמות שדים עקיבא הבדלה דר 92הערה שלום שםורא יהו סבהו לגבי )168 עמ דשסתירושלים צבי

in bBer 45b it states that a person should not say Amen when hehellip)152 עמ(כט כותב ריימונד ליי 116himself said the benediction This rule is obviously not observed in the Prayer of Jacob which

could be a trace of the Christian habit to conclude every prayer with Amen ר להביא שורה ארוכה אפש יוחסו כוחות אמןומשום של סדר התפילה המקובלועד לחז דרך קומראן מן המקראהחל של דוגמאות נגדיות

דוגמא ורא(במקרים רבים תוך הכפלה או שילוש חתימה במילה זו אופיינית במיוחד לתפילות מאגיות מאגיים )קודמתהבהערה

מסביר ריימונד לייכט את שתפילת יעקב מושפעת מתיאורים הלניסטיים של הליוס בהתאם לטענה מרכזית שלו 117שבהם מתואר הליוס כמי שמופיע במשך שתים עשרה שעות היום הדימוי הזה על ידי הפניה לפפירוסים מאגיים

פרצופי-סרתרי ראשי-תריסרהדמיון בין תיאור זה ובין תיאור ) PGM III 494-535(בשתים עשרה צורות שונות ndashבשני נוסחיה (כמו כן נראה לי שכל הדימויים הסולריים שלייכט מגלה בתפילת יעקב קלוש ביותר לדעתי הנו

או שהם כלליים מאוד ועל כן יכולים להלום את אל השמש באותה מידה כמו את או שאינם כאלה) העברי והסלאביבתקופה הלניסטית מאוחרת הליוס הופך לאל ) 21הערה 230 עמ ראו לעיל(אל הסערה או כל אל אחר

כך שבאוצר הדימויים שלו נמצא כמעט כל שקולט תארים שהיו שייכים לאלים שונים אוניברסאלי-סינקרטיסטיזיקה שחר כמו לשון זריחה הליוס יש צורך בראיות ספציפיות יותרלכן על מנת להוכיח זיקה ל תואר אפשרי

תוך כאשר הגעתי כך לדוגמא) 59הערה 100 ועמ58הערה 99 עמ רא לעיל(לתופעות אסטרונומיות וכדומה על פי השוויתי זאת לציור הליוס המוקף במזלות לדימוי יעקב המוקף בשנים עשר השבטים שחזור היפותטי

)126הערה 250 עמ ראו להלן(המסורת העתיקה המשווה את יעקב ובניו לשמש וכוכבים

248

היום והעליונים אומרין הלל היום הזה יום ברכות וטללים בני לו אמ קרא יצחק לעשו בנו הגדול הגיע לילי יום הפסחעשה מטעמים היום הזה בו אוצרות ברכות טללים נפתחין בני אמרה רבקה ליעקב בנהטללים נפתחיןהזה בו אוצרות

ויתן לך האלהים שנ עשר ברכות ברך יצחק את יעקב כנגד עשרה מאמרות שבהן נברא העולם יהודה אומ ר לאביךוכשיצא יעקב מאת פני יצחק מעוטר כחתן וככלה הרי אלו עשר ברכות יעבדוך עמים מטל השמים ומשמני הארץ

מידי אביר יעקב ומשם רועה אבן שנ בקשוטיה וירד עליו תחית טל מן השמים ודשנו עצמותיו ונעשה גם הוא גבור כוח )לב פרקי דרבי אליעזר (ישראל

נת במיוחד הפסקה הבאה ממדרש תנחומאימעני

הוא נותן ] אלהים אין כתיב כאן אלא האלהים כשישלים אלהים מליותו [)ת כז כחבראשי (מטל השמיםלהים ויתן לך האראובן ראה מה פנחס הכהן בר חמא בשם ר אמר ר שיעקב שותף עם בוראו בכל דברלמה לך הברכות שבירכתי אותךבהדרי קדש מרחם ם חילך ודוד מקלס עמך נדבות ביו) ירמיה י טז( כי יוצר הכל הוא וגו כתיב לא כאלה חלק יעקב

)תהלים קי ג (משחר לך טל ילדתיך118

תן ליעקב יהוא י הים למצב הזהואליגיע רק כאשר ) מלאות כלומר (מליותמתאר את האל במצב האלהיםזכר ושהרי הוא מ(אך ברור שהדרשן התכוון אליו לא מובא כאן שראשי מלאה טלהפסוק טל של ברכה

אותו טל שראש האל נמלא ממנו ושעל ידו הגיע האל את מליותומשם בא לשון ) מן יחין בסייבאותו ענ דברים שיש לוההוא נותן ליעקב משום שהוא משתף אותו בכל למלאותן זה מנוסח י עני119אלוהיתהן חיצוני אלא במלאות יבורא נוגע כאן לא באיזה עניהשיתוף בין יעקב ובין ה

הים נקרא כאן כמושא ישיר של נתינהוהאל ויתן לך האלהים אחרת על הפסוק באופן חריף במיוחד בדרשה

י אלהים זכרני נא וחזקני נא אך י ויאמר יד ויתפלל שמשון אל יאימתי לכשתצרך לה הה אחא יתן לך ויתן לך אלהותא ר הברכה שברכני אבא יתן לך אלהותה אמר לפניו רבון כל העולמים הזכר לי אותה) שופטים טז כח( הפעם הזה האלהים וגו

)747 עמאלבק-תיאודור ג-בראשית רבה פרשה סו( )ורבותינו דרשו לאה בראשית כח דשכל טוב (שתגזור אומר ויקם לך אחא אומר ויתן לך אלהים יתן לך אלהותך ר

בחלום הם דמות שהפנים העליונים שיעקב ראה הנחה שהועלתה כברבלאור מסורת אגדית זו ובהתחשב עליונים שבראש הסולםהפנים העל ראשו נמלא טלאפשר לפרש שבטיםהעליונה של עצמו ושל

מי אלה ראשו נמלא טלאינו יכול להצטרף אלא ל מהם מהםראשו נמלא טל בתפילת יעקב נאמר מלאבמקום נמלאלשון סביל לפי רצף הטקסט מסתבר שהם השבטים ה נמלא טל מהםשראשו של הקב

ה להתמלא בטלמיהו זה שגרם לראשו של הקב ל בשיר השירים עורר את בעלי המדרש לשאולבפסוק הנוהדוגמא שראשי נמלא טל שאני מלא רצון ונחת רוח אברהם אביך שערבו עלי י על הפסוקכמו שאומר רש

דאי וי מסתמך כאן בורש אם תשובי אלישכר מעשים טובים מעשיו כטל הנני בא אליך טעון ברכות ושילו )בלח עב ה הברכות פ(מעין זו שמופיעה בירושלמי על דרשה עתיקה

זקינך רצוני נשבעתי לו שאיני זז טל מבניו לעולם מה טעם לך טל ילדותיך וכתיב בתריה ריש לקיש בשעה שעשה אברהם לאברהם במתנה נתתיו לו ויתן לך האלהים מטל השמים בדייתיקי נתתיוולא ינחם אמר רבי יודה בן פזי הנשבע

עליון מתמלא טל מראשי הראשו של יעקב אפשר להבין את המשפט הנדון באופן כזה גיוןילפי אותו ה בקשר לדימוי זה יש להעיר שעל המזבח שבנה אליהו על הר 120 שאף הם נתפסים כדמויות עליונותהשבטים כמו כן) לדא יחכים מל(יצקו שנים עשר כדים של מים ספר שבטי בני יעקבשתים עשרה אבנים כמכרמל מ

לפי תרגום ו ה יצק שמן ונסך נסךיועל המצבה השני ונה שהקים בבית אלראשהמצבה היעקב יצק שמן על ראש ב גד יינות שקיימים מששת ימי בראשית כניתנאים על שנים עשר מעהמסורת להשוו נסך יין ונסך מיםndashיונתן 121שבטים

מקופות בלוכסנים הם הוספה שלית הציטוטים המקראייםוהשלמ תולדות יא) בובר( תנחומא 118 29 119קולוסיים ההשוו אל 119 הראש מתמלא ndash מטלאארום שער ראשי אתמלי מן דמעתיך כגבר דשער רישיה מצבע התרגום לפסוקנו גורס 120

ה מתמלא טל לפיה ראשו של הקבש חדשהר ודרשת ז 123הערה השוו עוד להלן מדמעותיה של כנסת ישראל תיאורגית של אמירת הקדושה על ידי ישראל שמתנקזת לדמות יעקבהפעולה היש לציין ש מתפילותיהם של ישראל

26 25הערות 77 ראו מאמרים שצוינו לעיל עמ (היטבשחקוקה למעלה תוארה במקורות מיסטיים רבים ונחקרה קטע הבא של בעל הרוקחבמיוחד הו חשוב נינילענ) 20הערה 106 ועמ

לפי כי שייך לומר על הנעלם עצמו יעריצו כמו ומה שאומרים נעריצך לפני נקדישך ובפסוק והקדישו ואחר יעריצו י הרשלר משה וא פירושי סידור התפילה לרוקח (על פני יעקבונקדישך על הוד למטה עריץ האל בתעצומות עוזך

טיהינגגן נפתלי הירץ טריביששל מלאה הארץ דעה דוריהשוו גם בס תקלו-תקלה עמ צהסימן בירושלים תשנ )ב114 עמ ךשת

פני שהוא הוד למטהחסת לישמתי מהווה פעולה תיאורגיתבניגוד להערצה אלעזר אומר כאן שדווקא קידוש ר וגם אני מקדש קידוש מצד המתפללהבא בקשר לפעולת פניםו ראשיםאזכור תפילת יעקבוכך גם ב יעקב

השבטים עשר ראשים שנים עשר פניניםוקורא שמן לים בשנים עשר אוהפת מטה בידו עומד על הבאר שמוקםמשה ע דורא אירופוסכנסת של ההשוו ציור קיר בבית 121

وقطعناهم اثنتي ) 7160( קוראן והשוו האוהליםך אל פתחו של אחד הולכל אחד הבאר פורצים שנים עשר נחלים שعشره اسباطا امما واوحينا الي موسي اذ استسقاه قومه ان اضرب بعصاك الحجر فانبجست منه اثنتا عشره عينا قد

249

ויבאו אלימה ושם שתים עשרה עינת מים ושבעים תמרים מגיד שהיה אותו מקום מקולקל במים יתר מכל המקומות שהרי וכשבאו ישראל חנו ששים רבוא בני אדם וסיפקו להן מים ולנו ושנו היו שנים עשר מבועים ולא סיפקו אלא שבעים דקלים

אלעזר המודעי אומר מיום ר יהושע א היו ישראל שרויין אלא על המים כך דברי רויחנו שם על המים מלמד של ושילשוושבעים דקלים כנגד שבעים זקנים ה את העולם ברא שם שנים עשר מבועין כנגד שנים עשר שבטיםשברא הקב

)מכילתא כז(

ן תיאור זה ובין ידמיון ביש יעקב שמתמלא מן השבטים) דמות(מדבר על ראשו של ראשו נמלא טל מהםאם ברית כל ראשון תיאור השבטים כברכה עליונה שיורדת על ראש יעקב בדברי בן סירא שנדונו לעיל

עשר- לחלק שניםויציבהו לשבטיםויתן לו נחלתוויכוננהו בברכהוברכה נחה על ראש ישראלנתנו ים כמעיינות נובעיםגיה אסטראלית מזלות נתפסוהנה במא מזלותהברנו לעיל על קשר בין השבטים ובין יד

ונזלים מן תזל כטל אמרתימלשון מזילndashלים מזל ימהבשלב מסוים תפיסה זאת נסמכה למשחק שפעבבלי ב-אירושלמי עבודה זרה יח ע( בשלב מסוים מסורת תלמודית כמו כן122)טו דיר השיריםש (הלבנון בגן עדן נקשרה למסורת של שנים עשר מעיינות123ג נהרי אפרסמוןשל י) תענית

מסורות אגדיות שתוארו לעיל יחד עם יסודות אחרים נתחברו יחד כדי ליצור את אחד המיתוסים המרכזיים שנקראים תקוני זקן עשר הד דרך שלושרשמדבר על טל עליון שיו )אדרות וספרא דצניעותא(הר ושל ספר הז שקשורה לדמות עליונה של יעקב) פרצוף( היפוסטזה אלוהית ndashר אנפין על ראשו של זעי124גם מזלות

הורנו וכאשר ביקשו בני עמו של משה כי ישקם אומות עשר שבטים-הפרדנו אותם לשנים علم آل اناس مشربهم

וכל שבט ידע את המקום אשר ממנו ישתה עשר מעיינות-אז בקענו מתוכו שנים הכה במטך בסלע לו לאמור ) 137 עמ האביב תשס-תל אורי רוביןגוםתר(

הזיל מופיע ndashלים מזל ימהמשחק יתזל כטל אמרתכמו הטפה תבהורא מזל שפתיםבקומראן קיים ביטוי 122 ואף מזלות שבטי יעקב גם בכו במרה מזילים דמעהגם יחד שבה שבטים ומזלות בקינה עתיקה לתשעה באב

למרות זאת לא ידוע לי על פירוש מזל מלשון נזל קדרו פניהם כימה וכסיל חפו ראשם דגלי ישורון יזלו דמעהכמו יתכן שיש כאן השפעת מונחים ערביים הקשורים במאגיה אסטראליתי )יקטליאזוהר וג(ג עד המאה הי

של הביניימי של פירוש המשנה בתרגום של הביטוי הזה calqueוהשוו הורדת הרוחניות אסתנזאל אלרוחאניאתמילון לטקסטים והמזלות הרוחניות )אבן דורו של רשב שלמה בן יוסףמאת (ד ד מ פרהזבודה ע םהרמב

לעלות באוב להוריד רוחכ אסתנזלמפרש ) וירושלים תשס(ערביים יהודיים מימי הביניים של יהושע בלאו רוח כ אאלרוחאניה אלפלאניה תסתנזל עלה צפה כד) ת ימצוות ל(ם ומתרגם פסקה מספר המצוות לרמב

יחסות למינוח ספציפי של המאגיה יבחוסר הת לדעתי התרגום זה לוק) 690 עמ (פלונית מורידים אותם בדרך זו דוב שוורץ ואחרים יוסף פנטון משה אידל האסטראלית שתואר ונחקר על ידי שלמה פינס

ב שבטיםב נהרי אפרסמון ומקשר אותם ליזוהר מדבר לפעמים גם על יה 123ויהיו בני יעקב שנים ריסר נהרי אפרסמונא דכיאדאינון ת דהא בשמא דא אסתלק גו תריסר דאתכסיין וישמע ישראל

)אא קעו עזוהר ח(אלין תריסר שבטין דשכינתא אתתקנת בהו עשר על כן משחך אלהים אלהיך שמן ששון מחברךדרשה הבאה שמבוססת על הפסוקים ה הבזוהר חדש מופיע

כטל חרמון שירד על הררי על הראש כשמן הטובהנה מה טוב ומה נעים שבת אחים גם יחד )ח מהיליםתה( )ג-א קלגיליםתה (ציון

אלין תריסר נהרי שמן ששון בצלותהון על רישיה[נגדין להאי שמן ששון ישראל דאינון אחים ורעים ליה אד מאמר חקת זהר חדש (ורוגזא אסתלק מעלמא רצון בעלמין וכדין חדוה בעלמין דנהרין בה אפרסמונא דכייא )למנצח על שושנים

על כן משחך אלהים אלהיךיש לציין שבפסוק שלפני ( שמן משחה על ראשו של האל מושחיםלפי דרשה זו ישראל עתהורא כאן כינוי למלך אלהיםחוקרים השלפי דעת כסאך אלהים עולם ועד שבט מישר שבט מלכותךנאמר Keter The Crown of God inארתור גרין בספרו) 44 עמ )25הערה 9 עמ צוין לעיל( אמונות המקרא קנוהל

Early Jewish Mysticism Princeton 1997 pp 10-11 שמופיע תדיר בתיאור הכתרהה כתב שבניגוד לדימויה יוצא מן הכלל מן הבחינה ודרשה זוהרית זו מהו מלך בשר ודםלהמשיחה אינו מופיע רק ביחס דימוי המלכת האל

הזאת אילו שבשיר השירים רבה נאמר יעותמר ואהלות קצפסוק הבא את ההר חדש דורש וויש להעיר שהמשך ז ר נה שעשו ישראל במדברש ומהיכן היו בנות ישראל הצנועות והכשרות מתקשטות ומשמחות לבעליהן כל מ

י כי הנה יי כת ראשי נמלא טל קווצותי רסיסי לילהממה ש מור ואהלות קציעותד הה מן המן אבהו אמברם הדין ביזעא הדא רסא לית מיניה איליסיס לא דמי הדין רסה להדין ביזעה מצוה והנה הבית הגדול רסיסים

אית מיניה איליסיסעל יפה קולב ולעומתם שמואל יפה אשכנזי ראשי נמלא טל קווצותי רסיסי לילהשמיטים את הפסוק דפוסים מ

עמ 76י וטיקן וכך גם כגורס אותו )בקלב ע טדפוס צילום ירושלים תשמ טאזמיר תצ(שיר השירים רבה מתנות ו ראבןוחסר מהוא אחריו שבא רסיסיםדיון בה אלמלא כןמשום ש נכונההונראה שזוהי גרס א162

ל שוהתמרוקים מים שוי אומר שגם המן וגם הבו ה)ושמתקשים בפסקה ז בדפוס וילנאעץ יוסף ומהרז כהונה בצל טלך תייפינו השווה בפיוט של הדותהוה נמלא בובנות ישראל היו מתהווים מן הטל שראשו של הקב

)Kahle Masoreten des Westens I ז עמ חלק העברי( וראו ציוני ועוד וכן ברקנאטים (ג תיקוניםיבשכולל כל י ר מזל עליון הוא כינוי לכתיקטליאי גהר ורולפי הז 124

שנמשכים למטה יותר מאחרים נקראים אוי חיים ויטל בעץ חיים רק תיקונים ח לדעת ר )לשקל הקודש לרמדעם ג מזלותדהיינו דיקנא דעתיק הם י) פרק כטפרשת ויצא( ספר הליקוטים שוואך ה )שער יג פרק ט(מזלא

שבו המזל העליון הוא התלי)פירוש לספרא דצניעותא(א שבעקבותיו הלך הגר לפי ספר הפליאה יבורש העדחבתיקוני ) ר גן עדן הגנוזאוצ א אבולעפיאר ה ונחש בריחא י דספר סודי רזיי ח והשוו עוד (ב מזלות תלויים י

250

)א תריסרס(תליסר ) בכל יומא(בגולגלתא יתבין 125

אלפי רבוא עלמין דנטלין עלוי רגלין וסמכין עלוי ומהאי גולגלתא ההוא דאיהו לבר נטיף טלא לההוא דלבר ומלייא לרישיה בכל יומא דכתיב שראשי נמלא טל ומההוא טלא דאנער מרישיה

דכתיב כי טל אורות טלך אורות ) מלאתי טל לא כתיב אלא נמלא דכתיב שראשי נמלא טל(יתערון מתייא לעלמא דאתי ונטיף ההוא והוא מנא דטחני לצדיקייא לעלמא דאתי ומההוא טלא מתקיימין קדישי עליונין נהורא דחוורתא דעתיקא

כהאי וחיזו דההוא טלא חוור כבת הטל והנה על פני המדבר דק מחוספסד ותעל שטלא לחקלא דתפוחין קדישין ההחוורא דיליה אנהיר לתליסר האי גולגלתא ד ועינו כעין הבדולחהה גוונא דאבנין דבדולחא דאתחזייא כל גוונין בגוה

בר בסטרא דא לסטרא עיבר גליפין בסחרנוי לארבע עיבר בסיטרא חד ולארבע עיבר בסטרא דא בסטרא דאנפוי ולארבע עי ומהאי אתפשט אורכא דאנפוי לתלת מאה ושבעין רבוא עלמין) כלומר לסטרא דלעילא(דחורא וחד לעילא דגולגלתא

וההוא דלבר אתקרי זעיר והאי עתיקא דעתיקין אתקרי אריכא דאנפין) כלומר אורכא דאנפין(וההוא אתקרי ארך אפים דלתתא אתתקן ואנפוי ) א טלאס(כלא קדשיא וזעיר אנפין כד אסתכל להאילקבליה דעתיקא סבא קדש קדשים ד אנפין

ומהאי גולגלתא נפיק חד עיבר חיור לגולגלתא דזעיר מתפשטין ואריכין בההוא זמנא אבל לא כל שעתא כמה דעתיקא) א אוראותאס (וכל גולגלתא יהבין אגר חיורתא אנפין לתקנא רישיה ומהאי לשאר גולגלתין דלתתא דלית לון חושבנא

ג קכח זוהר ח(ולקביל דא בקע לגולגלת לתתא כד עאלין בחושבנא לעתיק יומין כד עאלין בחושבנא תחות שרביטא )בע

מנייהו ההוא טלא) א מתערס(וכד מטי אתר דמשתכחי אבהן עלאי וההוא רוחא נגיד טלא מלעילא מרישא דמלכאוההוא טלא אתסחי ומטי לגן עדן דלתתא לא בדרגין ידיען דרגא בתר דרגאותאנא נחית ההוא ט מתערין אבהן דלתתאכדין ועייל בפתחא דמערתא וסליק ושאט ביני בוסמין ואתער רוחא חדא דכליל בתרין אחרנין בבוסמין דגנתא דעדן

ההוא טלא ין על חובי עלמאבגין דאינון דמיכ וכד אשתכח עלמא בצערא ובעאן רחמי על בנוי מתערין אבהן אינון וזיווגן הונפשא אודעא לרוחא ורוחא לנשמתא ונשמתא לקב לא אתנגיד ולא אשתכח עד דאתער ספר תורה כדקא חזי בעלמא

ומתברכין ומטי לרישא דמלכא ונגיד מעתיקא קדישא עלאה נגידו דטלא דבדולחא כדין יתיב מלכא בכרסייא דרחמי )ב ערכה אזוהר ח( ה על עלמאוחייס קב כלהו) א מתברכןנ(וכדין מתחברן יכיןונגיד ההוא טלא לאינון דמ אבהן

דכתיב ויבואו אלימה ושם שתים עשרה עינות תאנא בההיא שעתא אשתלימו ישראל לתתא כגוונא דלעילא כמה דאוקימנאוכלא תקף בשבעין ענפיןואת בארבע סטרי עלמא ואתתקף אילנא קדישא בתריסר תחומין מים ושבעים תמרים וגו

אתר דאקרי שמים ומליא לרישיה דזעיר אנפין בההיא שעתא נטיף טלא קדישא מעתיקא סתימאה כגוונא דלעילא )בסב עב זוהר ח( הוה נגיד ונחית מנא לתתא ומההוא טלא דנהורא עלאה קדישא

בזמנא דמטא תשרי ירחא מזלא שכיח וסתיםכלא בהאי נגדין תליסר משיחין דאפרסמונא דכיא בההיא מזלא דכלאבההוא תרעי דרחמי) א תליסרס(ומתפתחי תריסר בעלמא עלאה) א תליסרס(אלין תריסר ) ירחי(משתכחי שביעאה

)א עב קעזזוהר ח( ה בהמצאו כתיבדרשו יהו) ישעיה נה ו(זמנא

אם אמנם בטקסט זה סולם יעקברמזת בזון מן התפיסות הדומות לזו שניתכן אפוא שהמיתוס הזוהרי ניייש )ההמקיפות אות(עליונה של עצמו יחד עם דמויות השבטים הדמות המדובר על כך שיעקב חזה את

הציור שמצטייר כאן מזכיר את 126להשוות זאת לחלום יוסף שבו יעקב נמשל לשמש והשבטים לכוכביםברצוני להדגיש של בית אלפא ובמקומות אחריםכנסתה בבית מוקף בגלגל המזלותהשמש ההציורים של

בלבד ומתבסס על משפט היפותטי הוא לפיו ראשו של האל נמלא טל מן השבטיםש שהפירוש שהצענו כאן כמו כן הוא נזקק למוטיבים שלעת עתה מצאתי רק במקורות ביניימיים קצר וסתום שמצוי רק בטקסט העברי

תריסר ראשי ר האל כותיא לעומתוליות חסרות בהתהוות המיתוס הזהתכן שעיון נוסף יגלה חויאם כי ישבטים נראית לי סבירה ה לשנים עשר תו של ציור זהנמצא באופן ברור בשני הטקסטים וזיק ותריסר פרצופי

ד ומעוגנת היטב במסורות עתיקות הקשורות בחזון יעקבומא סולם יעקבזמנו של ם לגבי זמנו של הטקסטלסיכום עיון זה בתפילת יעקב אציג כאן את השיקולי

בדומה ראשונה לספירההחוקרים למאה הנקבע על ידי רוב בדומה לאפוקליפסה של אברהם וחנוך הסלאבי שכלולה בחיבור זה מהווה חלק ת יעקב תפיל127נתחבר כנראה בעברית סולם יעקב החיבורים לאותם

כאשר ראיתי יה י הפנ במקום שהיא אמורה להופיעהלה מופיע לפי מבנה החיבור התפיאינטגרלי ממנו

יש להעיר דאינון תרי עשר מזלות וסיהרא בתלת עשר תקונין נאמר על תיקוני המלכות) ב עקמד(הר וז

עשרה נחשב למזל השלושOphiuchus נושא הנחששלפעמים גם ורא(זר מוורמס אלע זיקה בין מידות הרחמים ובין השבטים יש להעיר עוד ממה שכתוב בספר השם לרהן יולעני

) 159הערה 156 עמ לעילג מדות של ב שבטים יאר פניו לתפלת ישראל ויגלגל יכי בזכות יעקב וי ג אור פנים בקרייה גבי שכינהוכן י

)גכ עמ (רחמים וזה דומה למה כלפי תפילת יעקב והשבטיםותשפונ דות הרחמיםיג מ ין פנים מאירות של האל שהגיש כאן י

ב נהרי י ה השמן הטוב על ראשו של הקבמושחיםבשם זוהר חדש שישראל בתפילותיהם 123 הע שהובא לעיל ג מידות הרחמיםאת יצגים יאפרסמונא שאף הם מי

ויחנך שאין וכנגד ח ב פעמים אור פנים בשכינה בקרייהכן י ב שבטיםב אותיות בברכת כהנים שהם ביויש י ג אותיות יש באבות ובברכת כהניםכנגד י ג אור פנים בכל הקרייהפניו בחומש הרי י בשבטים יש יאר ה

ב אזכורים של אור ליותה מקביל ישנן גם בשמות השבטיםןב מהשי ותג אותיות שונבברכת כוהנים יש י כלומר יאר יי פניו אליך ויחנךבפסוק בחומשה מופיעשנעדרת משם אות חה ךפני השכינה בנ

ין ימדובר לא רק על הענ ג בטקסט זה ובטקסטים אחריםילב תלבטויות בין יהתנודותאריאציותויש לשם לב לו 125ג יבי ג שבטיםיבי ג מזלותיבי ג חדשיםיבואריאציות וחילופים ענייניים בין יל אלי אלא עהטקסטו

)114הערה 122 עמ ראו לעיל המלך שלמה של איפודרומיןג מרוצים ביבוראו עוד על י (שערי המקדש )בראשית רבה סח י( משבשעה שאמר יוסף והנה השמש והירח אמר יעקב מי גלה לו ששמי ש השוו 126 חבר ביווניתנת סולם יעקבשטען ש על נימוקיו של לנט 1הערה 227 מע לעיל ורא 127

251

חסרים פרטים אמנם בחזון הסולם כמו שהוא מצוי עתה חלק הנרטיבילבתוך התפילה מקשרת אותה בחולמיד להניח וקשה מא בכל אופן128אך נראה הדבר שתיאור החזון לא הגיע אלינו בשלמותו שתואמים את ההפניהוהשני של האל ד פנים ועוד פנים עליונים מעליהםאחד של סולם עם כה ndashוצאי דופן ששני התיאורים י

נתהוו בנפרד וצורפו רק בשלב מאוחר אחדיחד בחיבור שמצויים לפנינו פרצופי- ראשי ותריסר- תריסרה עדיפה בהרבה ההנחה שמקורם אחד הוא129יותר

ליטורגי בנפרד מן החלק - לקם קשור בשימוש מאגישלפחות ח ניכרים בתפילה סימני עריכהיחד עם זאתמאגי - ליטורגיהבולט ביותר שקשור בתפקיד המאפיין ה סימנים האלה מתרבים לקראת סוף התפילהה הנרטיבי

מצביעים על מאפיין זה וכן עניינים נוספים של תוכן וסגנון נוסחאות ושמות מאגייםה שלא שורושל התפילה הד לתארך את המרכיבים הללו אך אין סיבה לאחר ו קשה מאספר הרזיםל ובמיוחד 130ספרות ההיכלותלקרבה

נימוקים שהביא ריימונד לייכט השאף על פי ין הנוסח העבריי לענ131רביעיתהשלישית או האותם מן המאה תנראה לי שבכל זאת אין לדחות את האפשרות הזא כהוכחה שהנוסח הזה מתורגם מיוונית אינם קבילים בעיני

במקרה זה יש לראות את כטענת לייכט שמופיעה באותו כתב יד תורגמה מיוונית תפילת מנשהאם אכן הפרט שמעניין אותנו במיוחד בכל אופן132 של התרגוםterminus ante quem - רביעית כ-שלישיתהמאה ה

לכן יש לתארך אותו כמו ו ימופיע בשני הטקסטים וקשור לחלק הנרטיב דהיינו ציור האל בעל שנים עשר פנים עיקר החיבור

10הערה 229 עמ לעילורא 128 90הערה 241 עמ לעילורא 129 כביטוי של לייכט מאגיים תופעה שולית או מאוחרת ביחס לעיקרה של ספרות ההיכלותאין לראות באלמנטים 130

magical margins of Hekhalot literature (p 172) העיר על כך כבר שולם ב - Major Trends ואחריו כתבוהמעשי בולט - היסוד המאגיחוקרים רבים בהרחבה על חשיבותו ועתיקותו של המרכיב המאגי בספרות ההיכלות

כמו חנוך השלישי שולי יחסית במאוחריםהוא ובמיוחד בחיבורים הקדומים כמו היכלות זוטרתי לייכט עמורא(שסגנונו קרוב במיוחד לתפילת יעקב עיקרית של ספרות ההיכלות ושל ספר הרזיםהתקופה הזוהי 131

פר מהדיר של סה) 109 107הערות 245 עמ 25 ההער 230 עמוכן בעבודה זו 172 168 165 עמ 15 הע144ירושלים ספר כשפים מתקופת התלמוד ספר הרזים מרדכי מרגליות(הרזים מתארך אותו לסוף המאה השלישית

Michael A Morgan Sepher Ha-Razim The(וכך גם דעתו של בעל המהדורה האנגלית )26-24 עמ זתשכBook of Mysteries Chico 1983 pp 8-11 (רוזנטל א)ספר למאה את המתארך ) שם רגליותמובא אצל מ

האוניברסיטה טדוקטור עיונים מתודולוגיים ופנומנולוגיים המאגיה היהודית הקדומה(יובל הררי הרביעיתאיתמר גרינוולד קובע את זמן החיבור במאות מן השלישית ועד החמישית) 127 עמ חתשנ העברית בירושלים

)Apocalyptic and Merkavah Mysticism Leiden ndash Koumlln 1980 p 226 (שהספר מכיל יסודות אףש סבור שם הוא 5בהערה (שביעית על ידי עורך שלא תמיד הבין את החומר שלפניו -שיתישההוא נערך במאה קדומים ) אפשר לתלות במעתיקיםןטעויות רבות במילים יווניות שלא את כול בלי לפרט מציין

ומאידך גם לייכט לא ציין וגם אני לא ראשונות לספירההמאות הסגנון מצביעים לספרות של ני התוכן והירוב עני 132 מקבילות בין הטקסט שלנו ובין מדרשים מאוחרים ני שיהיה מאוחר בבירורי סגנוני וענימצאתי שום סממן לשונימשום שאותם מדרשים ר לקביעת זמנו של החיבוות תורמן אינןכשלעצמ מדרש תדשא כמו פרקי דרבי אליעזר

עמ(ריימונד לייכט מצביע על הקבלה בין תפילת יעקב ובין מדרש תדשא ובראשית רבתי מכילים הרבה חומר קדום הרי היא נמצאת גם בטקסט העברי וגם בטקסט היווני נניח לצורך הדיון שהמקבילה הזאת מובהקת דיה) 166-165

ין שהצביע ייוצא שהענ בוודאי לא נכתב בימי הביניים כפי שסבור לייכט במיוחד אם הוא המקור הטקסט היוונילכל ין הזה באותם המדרשיםיומה מוכיח מציאותו של הענ עליו לייכט בא למדרשים מאוחרים ממקור קדום

בסולם יעקבשכלולות ינו בחומר קדום ובמסורות חיצוניות כגון אלה יא התענשעורכי המדרשים במאה הי היותר

239

ה מערכות של שלושהים עשרתש אל רום השמים קף והולך אל המרכזיההתיאור מלאכת השמים מתחיל מן

כוכבים האלה קשור לקו ה תפקידם של 76נהיה עם הזמן לגלגל המזלותש צורה קדומה של מה ן ה75כוכביםאת מסמנים ) הליאקלית(הם עצמם בעלייתם ובשקיעתם זריחתם של שמש וירחל לשקיעתם ו77אופקהוקרובים אליהם ביחס לכוכבים שנזכרים ( בהיותם קשורים לקצות השמים והארץ 78העונות השנאת דשים ווחה

מזלות מתקשרים ה מקום ששם קבועים שערי השמש פת השמים נפגשת עם הארץילמקום שבו כ )בהמשךאפשר צחון על תיאמתי הואיל וקביעת המזלות מתרחשת סמוך לנ79ב שערים או עמודים שבקצות העולםלי

ברן יחד כוכבי בקר ויריעו כל בני אלהים

ויסך בדלתים ים בגיחו מרחם יצא בשומי ענן לבשו וערפל חתלתו

אשים בריח ודלתיםואשבר עליו חקי ו Langdon pp 149-151 ורא )בתי זודיאק (בתיםמעמדים האלה נקראים גם ה

לעילורא ušziz אכדית 71והראני והשוו גם קטע מן הגניזה שבו רבי ישמעאל מספר על ידע אסטרולוגי שמסר לו מטטרון lumāšuאכדית 72

]ן)[ם(עשר מזלות וגם מלושיה-והראני שנים תורה אותיות של לבנוהאת כולם באצבעות ידיו כאב שהוא מור)Geniza-Fragmente zur Hekhalot-Literatur 12 (T-S K 2195L) 2b l13-14 p137 (י גרינפלד לפי ח

ומקורה אכדית ) malwšēכמו סורית ומנדעית (ומיכאל סוקולוף המילה מלושיהן מציינת כאן את סימני הזודיאק lumāšu ראו Jonas C Greenfield MSokoloff Astrological and Related Omen Texts in Jewish

Palestinian Aramaic JNES 483 (1989) p 211 בהוראה זו מלוש המילה קיסטר מנחםכפי שהראה עמ )אתשס(ב -א לשוננו סג שלוש מילים מצפוני מגילות מדבר יהודה ראו )4Q439(מופיעה כבר בקומראן

36-35 73 miṣrata uacute(m)aṣṣer השוו גבולndashמלשון מצר צייר מצריםצרנוכל לתרגם רש האכדיואם נבקש לשקף את הש

לצייר (eṣēru uṣṣuru הפועל אשר גבולות יכונן šaacute eṣ-ra-ta uacute-kin-nu שורה א לוח ז תואר מרדוך כאןאת הלפועל זה ולשמות העצם GIŠ]UR שומרית uszligurtu אכדית ndashחס בראש וראשונה לצורות מאגיות י מתי)לצור צורה

5שורה השוו כאן(וחקיקת חוקים קביעת תבנית של תכנון ושירטוטמופשטת יותר האלה ישנה משמעות נוספתבהיכל רה וקליין תרגמו ששפ ina ki-iszlig-szligi NAMMEŠ (šimāti) a-ma-an GIŠ]URMEŠ 79 וכן לוח א )במעון החוקות הגורלות

The notion of orderly patterns in the planetary heavens is extremely ancient in Babylonian astronomy it is in fact the basis of Babylonian astrology In Mesopotamia we have a term which appears in Sumerian as GIŠ-]UR and in Accadian as uszligurtu both of which mean outline plan configuration plan of a building immutable destiny The beginnings of astrology undoubtedly came through the Sumerian concept of GIŠ-]UR where plans and configurations in the heavens were considered to be the prototypes of what is found on earth (William F Albright Neglected Factors in the Greek Intellectual Revolution Proceedings of the American Philosophical Society 1163 (1972) p 235)

וורא Menahem Kister Commentary to 4Q298 pp240-241 והשו גבולין הוראה דומה במילה ילענ( להקיף במעגל המאגי ndasheszligēru uszligszliguruבנוסף יש לציין עוד הוראה מיוחדת בפועל ) 134הערה 151 עמ לעיל

Erica Reiner Astral Magic in Babylonia Philadelphia ורא מעגל מאגי ndash uszligurtu ו GIŠ]URובהתאם American Philosophical Society 1995 p 58 CAD s v gišEacuteur Herbert H Paper lsquoNotice of a

Posthumous Manuscript of Ernst Herzfeldrsquo JAOS 761 (1956) p 33 ש גם עם מילה אותו פועל משמ 83הערה 240 עמ להלןו ורא137-138 עמ CAD XXI ורא zissurucirc ndashאחרת למעגל מאגי

hellipThe Babylonian Epic of Creation p152 n3 The word miszligrata in this passage לנגדון השוו גם design sign of the zodiac and certainly identical in meaning with uszligurtu sign of the zodiac Sum

gišHAR לפי זה יש קשר בין 2הערה 154 עמ עודווראmiszligratu uszligurtu יווני המונח ה וביןσημεῖον סימן זודיאק

שומרית (בר בשערים וין מדיענהלפי ה כדי להתקרב לביטוי המקראימתרגמים נקטו לשון זהנראה ש 74KAacuteGALMEŠ אכדיתabullāti (במערבוndash וכנגדם ומסתבר שהיו כמה שערים במזרחו של עולם

B L van der Waerden Babylonian Astronomy II The ורא או שלוש מערכות של שנים עשר כוכבים 75Thirty-Six Stars JNES 81 (1949) pp 6-26 Johannes Koch Neue Untersuchungen zur

Topographie des babylonischen Fixsternhimmels Wiesbaden O Harrassowitz 1989 ב חלקים שווים מופיע לראשונה בתחילת המאה גלגל המזלות כרצועה שמסביב לקו המילקה המחולקת לי 76

Asger Hartvig Aaboe Abraham Joseph ורא אה התגבש במהלך המאה השישיתס וכנרהחמישית לפנהSachs Two Lunar Texts of the Achaemenid Period from Babylon Centaurus 14 (1969) pp 1-22

Mesopotamian Cosmic Geography p 234ff ורא 77 136 עמ כרך א OTP 21 חנוך הסלאבי פרק ג תברייתא דמזלו מעשים וימים הסיודוס לדוגמאורא 78 Wayne Horowitz Mesopotamian Cosmic ראו הארץ מצטיירת כדיסק שטוח לפי תמונת העולם הבבלית 79

Geography pp 331ff

240

גבול האבני את יש להזכיר כאן 80ה בין השאר את מעשה גידור הקוסמוס מפני כוחות הכאוסלראות בהציב לשון 81 חקקו את צורותיהם של אלים ושל מזלותןשהיו בצורת מצבות שעליה kudurru ותמסופוטמיה

על הגבול רומז למצבה העומדת) כהמשלי טו יז עחיליםתה יט יטהוישעי ח לבריםדב(במקרא גבול אתה הצבת כל גבולות ארץ קיץ וחרף אתה יצרתם לאור כל האמור אפשר להבין את המשפט 82ושומרת עליושתוחמים את גבולות ) שנקראו באנומה אליש צלמים של האלים הגדולים(ב מזלות האל הציב י באופן כזה

גבולות הארץ הם בר שהוצע כאןהסהלפי קובעים את חוקיה ומועדיה ובין השאר את עונות השנה הארץגבול שמת בל יעברון בל כמו שנאמר המגנים עליה מפני כוחות תוהו יםבראש ובראשונה הגבולות החיצוני

אשר שמתי חול גבול לים חק עולם ולא יעברנהו ויתגעשו ולא יוכלו )ט קדיליםתה (ישבון לכסות הארץ יחד 84)כזשלי חמ ( על פני תהום83בהכינו שמים שם אני בחוקו חוג )כב המיהויר (והמו גליו ולא יעברנהו

של הזאת מתבססת על סטרוקטורההחלוקה מן הגבולות האלה נגזרת גם חלוקה פנימית של הארץ אתעם זמחד וציוני ) טבור העולם(פקי הם נקודת המרכז ושמאפיינים חשובים שלו בממד הא המרחב הסקראלי

במקרה הפשוט ביותר (בהתאם לכך שטח הארץ מתחלק לסקטורים קצות העולם מאידךתרוחוכיווניםהגבולב ארצות וכן חלוקות מפורטות ומורכבות באופן כזה מופיעה חלוקה לי85הנפגשים במרכז) רבעיםהלארבע 86דאי עתיקה יותרובמקורות יהודיים חלוקה תריסרית נזכרת במפורש במדרשים מאוחרים אך היא בו יותר

ביה יי צור עולמים מלמד87

ששתים עשרה ארצות ברא הקדוש ברוך הוא כנגד שנים עשר שבטים וארץ ישראל וירושלים ועיין סדר שסו עמ בתי מדרשות א א דבראשית רבאסידור רב (באמצעיהם שנאמר יצב גבולות עמים למספר בני ישראל

)838 סינופסיס כג עמ שם אות ו רבה דבראשית

ולם כולו ובין המים ובין הרקיע שם תלויים ועומדים גלגל חמה ולבנה וכוכבים ומזלות ומאירים לכל הע והשו 80

יש לשים לב לעובדה שגלגל חמה ולבנה וכוכבים )187-182 אנזי שכטר ג מעשה בראשית (ומושלים על תהום לטים על התהוםוומזלות עומדים בין המים שמקיפים את הארץ ובין הרקיע והם ש

אבי רא אלא במקומות מקודשים מצבות הללו לא עמדו בפועל בגבולות השדותהנראה שעל פי רוב 81 Divine Service and Its Rewards Ideology and Poetics in the Hinke Kudurru (Beer-Shevaהורביץ

Studies by the Department of Bible and Ancient Near East vol 10) Beer-Sheva 1997 pp 1-8 אך ידי כוח דמויות האלים והמזלות החקוקים עליהןעל בין השאר גם לפי דבריו תפקידן היה לשמור על גבולי הנחלה

Katryn E Slanski Classification Historiography and Monumental Authority The עודוראBabylonian Entitlement narucircs (kudurrus) Journal of Cuneiform Studies 52 (2000) pp 95-114 idem The Babylonian Entitlement Narucircs (Kudurrus) A Study in Their Form and Function

Boston American Schools of Oriental Research 2003 יצגת את האל המגן על ימצבה מ) 1 זו את זוותאיתפקיד המצבה יכול להתפרש בדרכים רבות שלא בהכרח מוצ 82

וממילא גם הגבול שהיא עומדת מצבה) 3) טראליתמאגיה אס(עליונים הכוחות ההיא מושכת למטה את ) 2נחלה ה כריתת הברית וכדומה מצבה מזכירה לפני האל את אקט הנתינה וחלוקה) 4 נתונים להשגחה מיוחדת של האל עליו

שמים עצמם או עצמים השמים או המשמשים גרמי ש על דרך ndashמצבה משמשת כעד ) 5שמבסס את חוקיות הנחלה הזה ועדה המצבה אם אני לא אעבר אליך את הגל הזה ואם אתה לא תעבר אלי את הגל הזה עד הגל יציבים אחרים

)נב להאשיתבר (ואת המצבה הזאת לרעה חוק ובין חקקeszligēru uszligurtuעל התאמה בין eszligēru הקיף במעגל מאגיהוראה ה על 73הערה 239 עמ לעילורא 83

Morris Jastrow Nebopolassar and the Temple to the Sun-God atו השונות ראןחוקה על הוראותיהSippar The American Journal of Semitic Languages and Literatures 152 (1899) pp 80-81 Sol Cohen Victor Avigdor Hurowitz lsquoawh lbh ~ym[h twqxrsquo (Jer 103) in light of Akkadian lsquoparsursquo and

lsquozaqiqursquo referring to cult statues JQR 893-4 (1999) pp 277-290 משפט הזה בהקשרואת הין לראות ימענ 84

באמצו ) כח( על פני תהוםבהכינו שמים שם אני בחוקו חוג ) כז( עד לא עשה ארץ וחוצות וראש עפרות תבל) כו( שחקים ממעל בעזוז עינות תהום

כז מדובר וק לפי זה מסתבר שבפס על רום השמים ומעמקי תהוםndash כח וקבפס כו מדובר על מלאכת הארץוקבפס על רצועה תחתונה של השמים וקו מקיף ומגן על הארץ

85 Francesca Rochberg-Halton lsquoNew Evidence for the History of Astrologyrsquo JNES 43 (1984) p127 Franz Cumont La plus ancienne geacuteographie astrologique Klio 9 1909 pp 263-273 Stefan ורא 86

Weinstock The Geographical Catalogue in Acts II 9-11 The Journal of Roman Studies 381-2 (1948) pp 43-46 James M Scott Geography in Early Judaism and Christianity The Book of

Jubilees (Society for New Testament Studies Monograph Series 113) Cambridge 2002 פסוק הובין השבטים על סמך יהתכן שהוא מתבסס על הקשר בין שם יי טיבו של הלימוד הזה לא ברור כל צרכו 87

ב כרמז לי ב הנדרשת נוטריקון י ביההיא שהמילה שנראית עיקר אפשרות אחרת) ד קכדיליםתה ( יהשבטיאלא שמעתיקים בקלות הינכתבת במקורות מוקדמים על פי רוב כ האות הו ב שמות האלאו י האותיות שמופיע לפני הקטע שה בראשיתמעהנה הטקסט של הנדרשת כשם אלוהי י הי האפים אותה לימחל ו ורא833 ו430סינופסיס השס עמ א הטקסט בבתי מדרשותורא(הוא השתבש הרבה בהעתקות שונות הנדון Nicolas Sed lsquoUne cosmologie juive du haut moyen age la Berayta di Malsquoaseh Bereshitrsquo Revueעוד

des Etudes Juives 1241-2 (1964) p 28 י לונדון כOr 6577 ואציע כאן את מה )א20 עמ 736מרגליות שנראה לי לתקן בו

241

תריסרי חוזר הדגם שהמסתבר ב ארצות נקשרת כאן למעמד מרכזי של ארץ ישראל וירושליםקת העולם ליחלומקובלת של הבהתאם לתפיסה ב שערים של ירושלים ושל המקדשבי על עצמו בחלוקת הארץ לשבטים

ל קווים ת את כל החלוקות הללו כמבוססות עו אפשר לראמעגלי הקדושה הערוכים סביב המרכז הסקראלי 88 מן המרכז עד קצות העולםיםרדיאליים הנמשכ

במבנה של באותיותיהם וצירופיהם בשמותיו ברובד האלוהיתבסופו של דבר חלוקה תריסרונית מושרש 89המרכבה או אף בדמות אנתרופומורפית של האל עצמו

ות היום ושתים עשרה שעות הלילה וכמה הן אותיות שבהן נתחתמו שמים וארץ שתים עשרה הן כנגד שתים עשרה שעושנים עשר חדשי שנה ושנים עשר מזלות ושנים עשר שבטים ושתים עשרה ארצות וכולן על שמותם של שבטים שנאמר

אהיה אשר אהיה ) שמות ג יד(יצב גבולות עמים למספר בני ישראל ואלו הן שתים עשרה אותיות שנאמר ) דברים לב ח( ) אות ה ו-אותיות רבי עקיבא נוסח א ( אהיה הרי שתים עשרה אותיות אהיה שלחני עליכם שלש פעמים

94 וכן הלאה360 14493 7292 3691 2490הדגם התריסרוני יכול להוות בסיס גם לחלוקות מפורטות יותר של לכן היו ו 95םימתחלף במסורות רבות בשבעים ושתי) שליחים זקנים מלאכים לשונות אומות(המספר שבעים

ה את השמים ואת הארץ שנאמר אלה תולדות השמים והארץ א בראשית מהו בראשית באות אחת ברא הקבד

ה בטבעת ב וחתמז והעהי ברא שמים וארץ העה בראם באות ה]יבה) [אבה(בהבראם אל תקרי בהבראם אלא אין כל ] יהם אהבחות[ )בחותמיה(שאלו לא חתמה ] יהם אהבחות[ )בחותמיה(אהיה אשר אהיה ומפני מה חתמה

באותיות) [באותיותיה( מפני שלהבת אש וכל מי שהוא בא לדרוש ] יה באותיות) [באותיותיה(בריה יכולה לדרוש בראשית ברא לפיכך נאמוחתמן בחותמו ] יה תיותאו) [אותיותיה( היה מתמלא כל העולם כולו אש לפיכך סתם ]יה

O1531 833 השלמה אפשרית לפי סינופסיס ndashאלהים ידועההדרשה הדרשה שמופיעה בקטע ובין היש להבדיל בין ד מה טעמא ואחד ביויוחנן בשתי אותיות נבראו שתי עולמות העולם הזה והעולם הבא אחד בה רבי אבהו בשם ר

ד אלא מן מה דכתיב אלה תולדות א ואי זה מהם נברא ביוצור עולמים ואין אנו יודעין אי זה נברא בה יכי ביה יא י ב הירושלמי חגיגה פ(א והעולם הבא נברא ביוד א בראם הוי העולם הזה נברא בהוהארץ בהבראם בה השמי

)י -בראשית רבה יב ב בבלי מנחות ט עוהשוו עז טור ג בעי ברא באות הואילו לפי הקטע שלנו האהעולם הזה נברא ב) רק(ירושלמי ובראשית רבה מוכיחים ש יבבל

ה האלה מסוכנות ביותראותיות י ימוחלפת בשמה ה ה אותהדבר זה יוצא מכך ש בז והעהשמים וארץ העה הפסוק ndashרומזת למקורה של התפיסה תשלהבמילה ה יה מפני שלהבת אש אין כל בריה יכולה לדרוש באותיות

) 69הערה 114 עמבסוף לעילוראו ו חיריםשיר הש( רשפיה רשפי אש שלהבתיה המקראי Wayne Horowitz Mesopotamian Cosmic Geography p156בבלית שמובאת אצל השמים ההשוו מפת 88

42-20 עמ שםוקונצנטריים במפת העולם הבבלית ראהעיגולים הין יולענאלא מלמד ששנים עשר המאי שנים עשר שבטי י אלוהית- פניםהב שבטים מהווים סטרוקטורבספר הבהיר י 89

111 107 83-76 70 67 64-63 סעיפים שםוורא) 169 עמ מהדורת אברמס 82סעיף (הלהקבשבטים Joseph M A Baumgarten The Duodecimal Courts of Qumran Revelation and the Sanhedrin ורא 90

JBL 951 (1976) pp 59-78 אותיות של הסיבה נוספת לחשיבות המספר בעולם ההלניסטי קשורה בהיותו מספר 281-280 עמ )63הערה 85 עמ צוין לעיל( Gedaliahu Stroumsa Form(s) of God ורא היווניתאלפביה

שם17 והערה 85 עמ )ותשס( 59-57דעת פורפוריתה של הלנה מטרויה וקידוש השם יהודה ליבסצגים הם יאם אמנם מי להתבאר בדרך זהיםשיעקב ראה על שתים עשרה מדרגות הסולם יכול פנים העשרים וארבע

רחל ) 7הערה 6 עמ צוין לעיל (מקדש ומרכבהבספרה ) שם9 והערה 229 לעיל עמורא(את שרי האומות עמ (המחלקים את מרחב היקום לעשרים וארבעה חלקים מרחביים שנים עשר גבולי אלכסוןאליאור מדברת על

ואין קשר בין חלקים24אין במרחב היקום מופרך זהמשפטלן יא-לדעת מאיר בר אך לא מפרשת דבריה) 62אמנם ) 131-114 עמ )דתשס(מועד יד קורת בימאמר ב ( גבולי האלכסון שבספר יצירה לדבריה של הכותבת12

איני יודע כיצד תתקיים על )כפי שהיא מצטיירת בספר יצירה(אלכסון הממדית של גבולי -אם נחזיק בתפיסת תלתנקבל וים במישור שנפגשים בנקודה אחתואלכסון כקהלי גבואת אך אם נתאר חלקים24-ידם חלוקת המרחב ל

12 חלקים וכנגדם 12- רדיוסים שמחלקים את המישור ל12לחלופין אפשר לתאר חלקים24-חלוקת המישור לגולים י רדיוסים בתוך שני ע12או פת השמיםי באופן דומה את כות במרכז השמים ומחלקותקשתות שנפגש

נאמריבירושלמ אפשר להוסיף את השיקול הפרשנייאומטרגיהלשיקול קונצנטרייםר יוחנן לא גלו ישראל עד שנעשו עשרים וארבע כיתות של מינים מה טעמא בן אדם שולח אני אותך אל בני א

סנהדרין (אל גוי המורד אין כתיב כאן אלא אל גוים המורדים אשר מרדו בי ישראל אל גוים המורדים אשר מרדו בי )בנג ע

אלא כלומר הרבה והרבה כתות של לאו דווקאלדעת מפרשים אחדים המספר כיצד הגיעה הגמרא למספר זה משתדל להסביר את המספר כמכפלה של מספר השבטים שהם קרבן העדהלעומתם ) פני משה (מיני מינות

יש תקדים במקור תנאי לרעיון הכללי ךא הפירוש שהוא מציע נראה דחוק ם הנזכרים בפסוקיהגויששים יוסי הגלילי אומר הרי הוא אומר ששים המה מלכות ושמונים פילגשי אליעזר בנו של ר ר יצב גבולות עמים

יצב גבול עמים אין כתב א יצב גבולות עמיםד מ לאבותינו לא ירדו במצרים אלא בשבעים נפשושמונים הרי ק )ספרי האזינו ו( חלקים במספר בני ישראל ת ליטול בכאן אלא יצב גבולות עמים זכו אומו

פרשני דומהההיגיון האך ) אומות שכנגד שבעים נפש מבני ישראל140כאן מדובר על (אמנם המספרים שונים ד עמיםד כתות וכגיון יכול להוליד כיאותו ה לשון רבים בלתי צפויה רומזת להכפלת המספר

Wilhelm Gundel Dekane und Dekansternbilder Ein Beitrag zur Geschichteter Sternbilder derורא 91Kulturvoumllker (Zweite Auflage) Darmstadt Wissenschaftliche Buchgesellschaft 1969 שלום The

242

עומד שיקול לפחות בצורתה המקורית לשונותמסורת של שבעים אומותהרי ום שהניחו שאף מאחרבי אסטרולוגי

ישראליצב גבולות עמים למספר בני אלנקודות שהועלו תוך דיון בפסוק האפשר לסכם כאן את נו לתחילת ישוושה אתה הצבת כל גבולות ארץ קיץ וחרף אתה יצרתםפסוק המתוך לנו להמשךותשדרוש

עונות את גבול הארץ וגם את תריסרונית שקובעת הסטרוקטורב הסקנו שמדובר שי מאנומה אלישילוח החמהמצד שני ראינו שגם נוסח המסורה המדבר על מספר בני ישראל וגם נוסח השבעים שמדבר על מספר בני השנה

מסר של התאמה מספרית זו בקונטקסט המשמעות ואת העתה עלינו להסביר אל יכול לרמוז לאותו מספר מקראיה

הבריאה לפי המסופר שם דו מאת שזיקתו למקרא בולטחמישי של אנומה אלישהישנו עוד נושא אחד בלוח סד את יאך לסיומה היא מגיעה כאשר מרדוך מכריז בחגיגיות על כוונתו לי מתחילה מקביעת גבולות הארץ

כותרת ותכלית כל מעשי הבריאה שלוה גולת ו ז96המקדש המרכזי של בבל

רדך את פיהו וידברמפתח 117 ענה את האלים אבותיו דבר 118 המושב אשר כוננתם על האפסו 119 אשר בניתי אנכי מעליכם נכח האשרה 120 מקדש- חזקתי קרקע מקום-מתחת 121 מושב חמדתי) יהי(לו נא בית-אבנה 122 קדש בקרבו-איסד היכל 123 מלכותי אכין אועיד דבירי 124 כאשר תעלו מן האפסו אל המפחרת 125 להכיל קהלכם מלונכם) יהי(במקום ההוא לו 126 כאשר תרדו מן השמים אל המפחרת 127 להכיל קהלכם מלונכם) יהי(במקום ההוא לו 128 בתי האלים הגדולים אקרא שמו בבל 129 אנחנו כקרבה נבנה מקדש 130

97שישיהמימושה של הכרזה זו מהווה נושא מרכזי בלוח כי הלמו באתהאננ 131 שנה אחת לבנו לבניה 132

Tradition of the Thirty-six Hidden Just Men The Messianic Idea in Judaism and other Essays on

Jewish Spirituality New York 1971 p 251ff 92 Nicolas Sed Les douze hebdomades le char de Sabaoth et les soixante-douze langues Novum

Testamentum 212 (1979) pp 156-184 Gedaliahu Stroumsa Form(s) of God p 280 William R Schoedel Scripture and the Seventy-Two Heavens of the First Apocalypse of James Novum

Testamentum 122 (1970) pp 118-129 מיכאל שניידר 144-138 עמ הבטים חדשים קבלה משה אידל James Scott Geography in Early Judaism 308-306 עמ )94הערה 21 עמ צוין לעיל (ספר יוסף ואסנת

and Christianity pp 19-20 51-55 75-79 102-104 204-208 Francesca Rochberg-Halton ורא חלקים12-שבו כל מזל מתחלק ל δωδεκατημόρια זודיאק-מיקרו 93

lsquoElements of the Babylonian Contribution to Hellenistic Astrologyrsquo JAOS 1081 (1988) pp 57-60 217 141 74 המספר זה ממלא תפקיד חשוב באפוקליפס

השוו 94אמר לה הקדוש ברוך הוא בתי שנים עשר מזלות בראתי ברקיע ועל כל מזל ומזל בראתי לו שלשים חיל ועל כל חיל

לשים לגיון ועל כל לגיון ולגיון בראתי לו שלשים רהטון ועל כל רהטון ורהטון בראתי לו שלשים וחיל בראתי לו שקרטון ועל כל קרטון וקרטון בראתי לו שלשים גסטרא ועל כל גסטרא וגסטרא תליתי בו שלש מאות וששים וחמשה

)בברכות לב ע(אלפי רבוא כוכבים כנגד ימות החמה וכולן לא בראתי אלא בשבילך B M Metzger lsquoSeventy or Seventy-two Disciplesrsquo NTS 5 (1958-59) pp 299-306 ראו לדוגמא 95

Odeberg 3 Enoch p 51 ולענייננו רלבנטי במיחודJames Scott Geography in Early Judaism and Christianity pp 19-20 בעים ושתים אותיות אשר כמוהם מספר תוכן השם ש מעניינים מאוד דברי סעדיה גאון

וכנגדם סכום גבולות עמים וכמניינם סנדרי ישראל עם משה ואהרן כל הכנוים וגם כמספרם משפחות שבטי ישראלעשרה רוחות השמים -שתיםג מדבר על שבמקום אחד רס ויש להעיר עוד )183שורה זוכר חסדי אבותתפילה (

האסכולה הפייטנית של רב סעדיה מנחם זולאי 1שורה ח ברכי אברת ואמצת כונפשי לי-רהיטי ברכי (והארץ )141-108 עמ דתשכ מדרש הרבנים באמריקה-מכון שוקן למחקר היהדות ליד בית ירושלים גאון

Victor Avigdor Hurowitz I Have Built You an Exalted House Temple Building in Light of ורא 96Mesopotamian and Northwest Semitic Writings JSOT Supplement Series 115 (Sheffield

Sheffield Academic 1992 pp93-96 את ואדם נוצר כדי להעמיס עליו המקדש הוא מקום מנוחתם של אלים גם בריאת האדם קשורה לכינון המקדש 97

אליםיתה מקדמת דנא מוטלת על הימלאכה שהה

243

בהגיע השנה השנית 133 רוממו את ראשו נכח האפסו-האסגלה 134 אפסו העליון- בנו את מגדל 135 ולו לאאה לאנלל כוננו מושב לאנו 136 ב לפניהם בהדרשישב י 137 שרההשקיפו קרניו אל יסודי הא 138 אחר אשר כלו מלאכת האסגלה 139 יסדו האננכי כלם את משכנם 140 נאספו כלםאפסובמאות אשר -אות האגגי אשר בשמים וששמ- שלש 141 הרם אשר בנו לו מושב- בזבולהאדון 142 לכרהאבותיו הושיב את האלים 143 הנה בבל בית מושבכם 144 דותה רווח רננו בה 145

סיפור של מגדל בבל בנוי על ה מגדל בבל וסולם יעקב מיתוס בבלי זה משתקף בשני סיפורים בספר בראשית

יא של ספר בראשית-בדומה למה שקרה למסורות אחרות הכלולות בפרקים י בבלשם ה אירונית של דרשהרכי ובוני המגדל הם בני אדם ולא אלים ואף המגדל נועד לא לצ המיתוס הבבלי מקבל כאן צביון אוהמריסטי

שמימה הוא המגיע בו משתקף בית האלים הבבלי שראשו ששני הסיפור ה ארצית-אלים אלא למטרה פוליטית- הוא דתי) הבבלילהיאסגבדומה ל(תפקידו של בית אל בניגוד למגדל בבל בבראשית יא חלום יעקב בבית אל

אינו ndash אמפיקטיוניה ישראליתndash שבטיםהאל כמרכז שמאחד את שנים עשר פקי של ביתוהממד הא פולחני) הא ולבפרקים ל(התגלויות נוספות אלא נפרש בהדרגה בשתי זיון הראשון בבית אלימתפרש מיד בח

אבנים שהפכו למצבה אחתה הים עשרתסיפור על שהבט הזה של בית אל על ידי יההאגדה מדגישה את האדם יפוצו על פני כל ה רצויה לפני אלוהים היא כוונתו שבני הייתהנראה שהסיבה העיקרית שבניית בבל לא

הוכשל על ידואנושותה שישמשו המרכז המלכד את יר והמגדלסיון למנוע זאת על ידי בניית העינה ארץההים לבני נח הוא להתפזר ואלהועיד התפקיד שהיםוזמתו של אלומה שנמנע מאנשי דור הפלגה ניתן ליעקב בי

המקרא מתאר את בני נח כנשלטים להתלכד סביב מרכז סקראליndashהועד לבני יעקב שהתפקיד על פני האדמה לקצוות וגבולות הארץ קףילה המרחיקים אותם מן המרכז ומושכים לפריפריה ם צנטריפוגלייעל ידי כוחות

ובין השאר בין אותם הגבולות ובין תריסרוניהדגם היש קשר מיוחד בין גבולות הארץ ובין כפי שראינו לעיל לתאר את המרכז כמקום אפשר בעצם גם המרכז קשור לאותו דגם תריסרוני יחד עם זאת מזלותהשנים עשר

כמה בבתמונה מפורטת יותר אפשר להבחין בו נפגשים ומתאחדים שנים עשר חלקים וגבולות של יקוםשצוגים שונים של דגם יוכן הלאה עד לי שערי המקדש שערי ירושלים נחלות השבטים םמעגלים קונצנטריי

תריסרוני בתוך חלקים פנימיים של המקדש ובבגדי כהונה בית ndash ומאידך סיון להקים אחדות בדור הפלגה מחדינ ובר אפוא על תגובה כפולה למיתוס של בבלמדקטע משירת האזינו שנדון לעיל את הנראה שגם ניסה להשיג אותו דורשמה את הים נותן ליעקב ושבו אל אל

במקום זיקה 98אליז הסקרכח מדבר על פירוד העמים וסילוקם מן המר לבריםדב אפשר להסביר ברוח זהלמספר לפי נוסח המסורה לכוחות אלוהיים המציבים את גבולות הארץndashלמרכז באה זיקה לכוחות פריפריה

פסוק ה תוך אחדות ולא תוך פירודצג את אותם כוחות יהפסוק אף רומז לכך שעם ישראל זכה לי בני ישראלכי חלק יי עמו יעקב אלא מהיותו נחלת יי יםהבא קובע שדבר זה בא לא מתוך זיקת עם ישראל למקום מסו

ndashהו ואלא בת פסוקים הבאים מתארים כיצד האל מצא את העם לא במרכז העולם המיושבה חבל נחלתוהאל הופך את העם במקום שהוא לפני שתוחם המרחב הסקראלי מצב הארץ בטרם בריאהאת מתאר המושג

הים ומזכיר את רוח אלה דימוי ndash 99מרחף על קנוה יי לנשר השירה מדמה את נמצא למרכז מוקף ושמור הו הוא אכן מעשה בריאהו כינון המרכז הסקראלי באמצע התהמרחפת על פני המים בראשית הכל

שבו נפגשים כמה מן המוטיבים שנדונו 100)קדושתא לפרשת החדש( מפיוט של יניי קטעברצוני להביא כאן גבולות העולם האומרים בראשית הבריאה מהללים ומקדשים את שם האל האלשהציב גבולות העולם לעיל

הא המקור של שאר קדושת ישראל דשים ומזלותוח שבטים ותרכות תריסרונית הם שלוש מעקדושה משולשקביעת ירחים ומזלות והיא קרובה ביותר לקדושת האל )ןי ישראל עסקינהרי בקידוש החודש ע(הקדושות ין כבודוילמנתריסרוני של השבטים נקבע הדגם ה ואילו נים קלנדריים ואסטרונומייםנועדה למניי

פרק ( כל זה מצביע על זיקה לרשימת העמים ndash עמים שאולי נרמז כאן 7072מספר ה וכן )ולא הפצה(לשון הפרדה 98

מה שתואם דווקא את פרק יא הפסוק מדבר על פעולה אקטיבית של האל מצד שני ולא לסיפור של מגדל בבל) י יאת פרק ולא

ולהבאתו ) נחלהקרוב ל (סגולהים מופיע כאן בזיקה לבחירת העם לדימוי כנפי נשרה ו-ד שמות יטהשוו 99 )הר סיני(למקום קדוש

מובא לפי המאגרים של מפעל המילון ההיסטורי ללשון A 1162 אוסף פירקוביץ השניי סנקט פטרבורג כ 100 העברית

244

לשמך יאמרולםגבולות עולם אשר הצבתה מעו באות מלא כל הארץ כבודוי צ יידוש קדוש קדושק עשר- מירחים שניםדושק רעש-ים ממזלות שנדושק ]עשר-שנים[ משבטים דושק

דוש קדוש קדושק קבע למניין לבנה סדר ירחיםדושק קבע למניין סדר מזלותדושק םעשר שבטי- קבע למניין כבודו שניםדושק

דוש קדוש קדושק מכרובדושק מאופןדושק מחיהדושק

כל יאמרו לעומת לימד לעניו מולד החודשקומוממ הורהו לעבר זה החודשקומוממ חודש על זה החודש מניין כל ה עשקומוממ ]בעם) [פעמ( ן יפקומוממ

נאמר101בפיוט של קליר לראש השנה

ואם יצאה גזרה דחוקה ארקהיושבי לחבל

ומבלקהבבוקה ומבוקה]אשר[הסתכל בתבנית

102 בכסא חקוקה

ובתיבה אשר תחתיו פקוקה ונפשות צורים בתוכה נקוקה

זקוקהךובעטרה אשר בראש שראל בכינוי מחוזקהובשם י

ובדמות שבטים היא מעוזקהשכן בחזקהובין כתיפיו

103

ענה ובהם אתחזקהבהם אש

כבודהסא יחקוקה בכהדמות יעקב ב עלהמ שלמליציו- נציגיובזמן שנגזרה גזרה המשורר תולה תקווה ב המוקף בדמות השבטים ששמו ישראלעל ראש האלשבכתר בנשמות הגנוזות תחתיו

עדותם של השבעים ושל קומראן מכריעה את שבאשר לנוסח המקורי של הטקסטלסיכום דיון זה אדגישבאוגרית ולשבעים שבעים בני אשרהל מספר בני אלוכנראה צודקים המפרשים המציעים לקשור הכף

על ידו תפרש נו ידוע לבן סירא היהלמספר בני ישראלראינו שהנוסח יחד עם זאת עמים בלוח העמיםתריסרוני הקובע את הדגם ללפי פירוש זה גבולות העמיםאת קשרנו כמתייחס לשנים עשר שבטי ישראל

נו שתפיסה י והראהצבענו על הזיקה בין גבולות הארץ ובין שנים עשר מזלות או כוחות עליונים גבולות היקום כפי שהוא הובן על ח לבריםלקבוע שנוסח המסורה לדבעל סמך זה אפשר מעין זו מצויה כבר באנומה אליש

גבולות תונה שהאל השתמש בה כדגם בזמן קביעי מדבר על שנים עשר שבטי ישראל כמערכה עלידי בן סיראם באופן שבטיהב שאף הם תופסים את יהנוספיםמקורות את עדותם של הףצרלמסקנה זו אפשר ל העמיםעתה אפשר לומר שלצד התפיסה הזאת ובזיקה ו ו לעיל בהרחבה בדמות עליונה ואף אלוהית של יעקבנדנ דומה

שבטיםהב תה קיימת תפיסה עתיקה שמייחסת מעמד דומה לייאליה הי

3369 קמברידגי גניזה י הנוסח מכשינוי 83 עמ מחזור לראש השנה דניאל גולדשמידט מלך במשפט יעמיד 101

ADD המאגרים של מפעל המילון ההיסטורי ללשון העבריתלפי חוקהי בכ 102 שכינה נחזקהי בכ 103

245

מן הגניזה תפילת יעקב ג

104סולם יעקבנביא עתה את הנוסח העברי של התפילה מ

~אבינו יעplusmn תplusmnלplusmnתפ

חנוך מתושלח נחplusmn דplusmnר] [plusmn ייי אלהים אד2

הצדיקים אל נאדר על כסא כבוד] [ ייי אלהי 3105

האוחז[ ] תיך ה plusmnאplusmn נ4106

האוחז בארבע פינותplusmn בחלומי107

המכין את השמים בהוד כבוד תפארתו העולם כולו בזרועו5

הפותח ממעל לשמים חלונים כשיש6108

םאלהי השמיplusmnובהם כ

והיכנתה בהם דרך לירח סתר בלילה שלא יחשב אלים]י[ והוא נ7

~ מפניך רא להם והולכים שלא יחשבו אליםplusmnוplusmnקplusmn עוד ולכוכבים8

שרפים רועדים שש כנפים בשתים מכסים ואינם נדממים9109

104 Magische Texte aus der Kairoer Geniza herausgegeben von Peter Schaumlfer und Shaul Shaked

Band II (Texte und Studien zum antiken Judentum 64) Tuumlbingen 1997 pp 31-32 50-51 352 המתגאה על אך השוה ) 110הערה 174 עמ(לא תועד כלל -נאדר עלושהצירוף לייכט כותב שביטוי זה קשה 105

אדיר על )נהדרבנוסחאות אחרות ברכת יוצר אור לשבת אל אדון (ונאדר בכבוד על המרכבה חיות הקדש 589 569 555 548 סינופסיס מעשה מרכבה (אדיר על רזי מעלה ומטה אדיר על המרכבה המרכבהכל מופיעות רוב הדוגמאות )קליר (ונאדרתה על כל רוממו סובל עליונים קדוש הוא נאדר במרכבות מעונים )595

האוחז בארבע פינות העולם מה שנאמר בתפילת יעקב אצל קליר לביןסובל עליוניםבין השוו גם בהקשר הקדושה )בנוסח הסלאבי( נושא עולם כולו מתחת לזרעו ובזרועו

אוחז אחזה וכוו חזיתיndash חזהכאן צריך להופיע פועל כאשר שראיתי בחלומיכפי שמוכיח הטקסט הסלאבי 106ולא המצאת המעתיק היצירתי שניסה לשחזר ) בהשפעת מילת אוחז מופיעה בהמשך השורה(טעות של מעתיק רשלן

246 עמ ו108 ההער 245 עמ בןסוג שצוין הטעויות מ) 145 עמ(כפי שמשער לייכט את המקור המקוטע שלפניו דו מוכיחות שהטקסט שלנו יצא מתחת ידו של מעתיק רשלן מא114הערה

) 144-145 עמ(אליעזר מפרקי דרמופיע רק במדרשים מאוחרים החל ארבע פינות העולםלייכט טוען שהביטוי 107רקיע (אלה הם שמות המלאכים האזורים זרוע ממקום למקום ולעוף בכל פינות העולם אך הנה בספר הרזים נמצא

יש רוחות העולם כך שפינות העולם הם ד רוחות העולם טסי נחושת וטמנם לד וקח ד בהמשך הקטע נאמר) אמופיע נושא הכל בזרועוכמו כן בספר הרזים הביטוי המופיעים בסמוך שתאחזו זרועלשים לב גם למלים

האוחז בארבע פינות העולם כולו בזרועוהמשפט הוי אומר) רקיע ז (תולה בזרועו מעונהוכן ) רקיע ד(פעמים מבחינת לשון וסגנון ממוקם היטב בספרות המאגית והמיסטית של מאות ראשונות

משל לשצ 108 The idea that the angels sing unceasingly is again widely spread in Greek liturgies butלייכט כותב 109

unknown in Hebrew Qedushot (p152)ול48 ה הוא מפנה לאפוקליפס -Constitutiones Apostolorum -מרכבה יהודית ותפילה הנדונה בהנה האפוקליפסה בכלל והקטע הנדון בפרט טבוע בחותמה של ספרות

Constitutiones אמנם גם הלניסטית עם אינטפולציות נוצריות בודדות-אינה אלא תפילה יהודית כפי שכבר צוין Erik Peterson Buch von den Engeln Stellung und Bedeutung der heiligen אותה טענהפטרסון טעון

Engel im Kultus (Leipzig Hegner 1935) pp 385-386 מספיק עדויות לרעיון זה במקורות אך למעשה יש בספר חנוך הסלאבי נאמר הוא מופיע באפוקריפים סלאביים אחרים בין השאר יהודיים החל מן המאה הראשונה

По стредэ же небеси видэх въwрuжены вwя слuжаще Богови в тимпанэх и wрганэх непрестанным гласом ובאמצע שמים ראינו חיילים חמושים עובדים את האל בתופים ובנבלים בקול לא נפסק

)Valliant p18 OTP v I pp 130-131 וכן Valliant p 24 OTP pp136-137 (של אברהם הבאפוקליפס глהגיבור לא יכול לעמוד בשמים עד שמלאך יהואל מלמד אותו שיר מיוחד ומזהיר 7и непрестая אמור ללא

מיד אחר כך אברהם שומע את שירת המרכבה וגם כאן מודגש ענין שירה בלתי ) OTP v I p 697 (הפסקה פוסקת

iеще ми п cэ гл 7ющю и uстиiе 6 же о6гнz сущаго на простерьтии и възношашесz выше и гла c слъшахъ kко възьмущениk морьска и непрестаkше t силонениk о6гньнаю и kко възвысися о 6гнь въспарz на высочеiе 6 видэхъ подъ о 6гньмь престолъ t о 6гнz и многоо 6чесныхъ о 6крт cъ и гаще пcэ и подъ пртcьомъ животы четыри о6гньны пою6ща

תוך בלתי פוסק ו שאון הים התנשא למעלה ואשמע קול כמ הרקיעועודני אומר שיר זה והנה פה האש אשר היה על ראיתי מתחת לאש כסא אש ומרובי עיניים סביב לו אומרים שירהוכאשר נישא האש למעלה יותר התגברות האש

האש יוצא ב-אחגיגה יג ע חיות אש ממללות מאי חשמל השוו (שרות ארבע חיות של אשכסאומתחת ל )י שםרש מדיבורן

וינעו אמות הספים מקול הקורא והבית (דוק בין שירת הקדושה בין האש קיים כבר בחזון ישעיהו יש להעיר שקשר ה ד וזי מאומרכ) ואילך65 עמ )25הערה 9 עמ צוין לעיל( אמונות המקרא ישראל קנוהל עתהוורא ימלא עשן

Error Bookmark not defined עמ לעילורא(ומכאן מסתבר הקשר בין האש אשר לא תדעך בספרות ההיכלות) חנוך ב(מלאכים חמושים משלב מוטיבים של שירה מתמדת) רקיע ב(ספר הרזים ובין שירה בלתי פוסקת) ואילך

) של אברהםהאפוקליפס(ושיר של אש

246

וגם אני מקדש וקורא 10110 שנים עשר פניplusmn ם עשר ראשיםplusmnיplusmnנplusmnש

שניהם טהור עינים וידים שבטים ראשו נמלא טל מהם שמ11

קדוש או אב באיה שנים ולפיד אש ברקים מבהיק12111

לםplusmnוplusmn או ע

plusmnמלך אביר עולם plusmnוplusmnאplusmn אל י13112

אמיץ ברוך מלא השמים והארץ

ילתי עניני ושמ ותהומות וכל העולמים לכבודך14113

שהללתי

יןplusmn וח15114

בקשתי מה שאני מבקש ועשה ותביא שאלתי לפניך

ברוך אתה חלמי בשרה כי ייי מהולל בפי כל הנשמות והגד לי ב16

ייי האל המושיע17115

אמן116

לבושים מימינם ומשמאלם gt םושריוניltאלה העומדים במעלה חמישית אוחזים צנה ורומח וכובע נחושת בראשיהם

אוחזים בלפידים וממהרים להשיב מענה ופיהם לא ידום משאג ואבני ברד ורעדה במחיצתם ועל נהרי אש מהלכים מאש יצאו ובאש מעמדם כי כל מעשיהם באוצרי אש מלהטת ומרוח אפם תבער אשואשם ומנשמת אש בוערת

)4-7 שורות בכל מדה ומדה במדבר קדושתות לשבתות השנה(וכך אומר יניי ולא תישכח ולא תידום מגרונם ולא תיפסק משפתם ולא תחשה מלשונם קדושת שמך הגדול לא תמוש מפיהם

ולא תיתעלם מעיניהם ר מפניהםולא תעבו מליבם )99-94שורות נחמו זעם ממך א קדושתות לשבתות הנחמה ( קלירכן אצל ינאמו קדושו ברוךו ושיר וזמר ינעימויום וליל יקומוואל נא ידומוברן יחד ירוממולך בקול ינאמו Ἐν δὲ τῷ μετrsquo αὐτόν εἰσι θρόνοι אדוגמל ניסוחים אחרים המדברים על שירה מתמדת מצויים לרוב

ἐξουσίαι ἐν ᾧ ὕμνοι ἀεὶ τῷ Θεῷ προσφέρονται ואחרי אלה כסאות ושלטונות ובהם תנשא תמידכול מלאכים ] [את שם קודשו תמיד בש ]ברכו 38 צוואת הלוי) (קסא עמ כרך א מתוך כהנאגוםתר (שירה ליי

תמיד מספרים כבוד אל רוממי שדי פנות צבאיו קדושים )4Q504 f1-2 vii 5 9 דברי המאורות( רקיע קודש 4Q 418 ) ידמה כי אדם בן ו יעצל כי הם ושנא כ ה שמים ב] ו[ ל ] [ קודש מלאכי ) ברכת יוצר (דושתווק

(4QInstructiond) 55 8 11 ) ב שבעים ליחזקאל מגהנרמזת בתרגום ה עוד על שירה מתמדת נועייDavid J Halperin Merkabah Midrash in the Septuagint JBL 1013 (1982) pp 357-359 ולבסוף נצטט את

)יגתהילים ל( אלהי לעולם אודךילמען יזמרך כבוד ולא ידם י המקרא 120הערה 248 עמ להלן ורא וקרא זה אל זה כמו שנאמר ndash וקורא אומר קדושה ndash קדשמ 110שם ואליהיש להעיר שאותה רשימה מתחילה מ אבא ביהמופיע שמות של מטטרון בחנוך גהברשימת שבעים 111

יהוה צבאות אה בהה יה ביה יהואל שורה הובהיכלות זוטרתי מופיעה סלאבי של התפילההשמופיע בנוסח בשם יהו הי אי הי יהו הב יה וא ברוךו או יהובסמיכות ל באה בו שם הוהנה עוד נוסחא שמופיע יהואל

) מרכבה רבה (שם כבוד מלכות לעולם ועדאה באה האה יוה הי הו או יה הו יה יהה ברוך ) אונסוגם כפייה(עוצמה חיוניות כוח βίαמיוונית ביאהכינוי השםאת התכן שבמקרים מסוימים יש לפרש יי

בייא בתהילים סחביאההמדרש מוצא שם אלוהי ביהך כל מקום ומקום שאין אדם ממונה אין ל אמר לו ביה שמו מהו שכתוב שמואל בר נחמן י הנשיא שאל את רר

אל תהי קורא ביה אלא אתמהא ביה שמו שנאמר ההקב כביכול ומי ממונה על ביאה של עולמו על ביאה שלו ) יבראשית רבה יבוא עז טור ג הב פירושלמי חגיגה ו השומדרש תהילים מזמור קיד( ביאה שמו

יוונית מלשון עוז הפ מוסברת ע ביההמילה ) 108 עמ(רבה של בראשית אלבק-תיאודור תבהערות למהדור עמ ביאערך ( דרך ndash via )יווניתהבתיווך (אך לגבי קטע זה נראה יותר פירושו של יסטרוב מלטינית וממשלה159-158 (

לקביעתו ) cornerstone of this assumption p 174(נה יעבור ריימונד לייכט השורה הזאת מהווה אבן פ יש לציין שכבר השורה שמהווה ( והקורא ישפוט מופלאברצוני לצטט כאן את טיעונו ה שהתפילה נתחברה ביוונית

או אב באיה או מופיע במקור באשמת תוכנת העריכה כנראהndashשלו משובשת פעולות הקבליותנקודת מוצא ל )עולם יאו אל לםעו

Let us first turn to the name of God He is called Yaocirc Yaocircva Yaocircil Yaocirc in the Slavonic version This is better structured than the confused Hebrew version אל יאו או אב באיה או עולם although both undoubtedly go back to the same source If we try to parallelize the elements of the two versions the final יאו corresponds to Yaocirc In order to reconstruct Yaocircil we have to delete עולם and disconnect as או is clearly discernible as Yaocircil If we take the initial אל)עולם(יה או )בא( but then יה from באwhat has remained again of Yaocirc we have to identify יה(אב בא( as remnants of Yaocircva Although this parallelization looks a bit like a kabbalistic device on my part there can be little doubt that Yaocircva stands for the fully written form of the tetragrammaton written in Greek (and Old Slavonic) phonetically with a Beta Therefore the fact that the name of God in the Hebrew manuscript has a Bet and a Aleph too (and not a Waw and Heh) can be taken as a clue that this sequel of nomina was not composed originally in Hebrew but in Greek

אין לתקן מדעתנו ולפי דוגמאות שהבאתי מצביעות על דבר אחד פשוטה ות שבטיעון כזה כשלעצמובנוסף לבעייתי ס וחופש להרהעובדה שיש לנו טקסט מקביל בשפה אחרת לא מצדיקה את ה יםמאגיהשמות הטעמנו את שורות של

מאגית האת הנוסחא מעתיקים ומתרגמים יכולים להחליף ולבנות מחדש את הטקסט במידה שנטל לעצמו לייכט השפה המקוריתהייתהואי אפשר לקבוע על פי זה מה שלפניהם באחרת שנראית להם יותר

מצויה שם ברוך אמיץ אבירגם השורה לעתים קרובות בצמוד לאמיץ אביר כינוי האל רגיל בספרות ההיכלות 112 400 378 270 191ראו לדוגמא סינופסיס

ושמע תהילתי 113 )לייכט שפר (ותןשיבוש במקום 114

247

שנים עשר ש הטקסט הסלאבי המקביל מלמדנו הוי של שנים עשר פנים כפני השבטים מופיע כאן במפורשיהזכמה מילים מתחילה כעין של ה אחרי הפסק117שייכים לתיאור דמות האל ראשים שנים עשר פני שבטים

מלא השמים והארץ ותהומות וכל העולמים לכבודךומסתיימת קדושהנפתחת במילה קדושהראשו נמלא טל מהם שמשניהם טהור ובין הקדושה פני שבטיםני עתה בשורת מילים המפסיקה בין יעני

אך עצמםמובנים כשלה השורה מורכבת משברי פסוקים וביטויים עינים וידים שנים ולפיד אש ברקים מבהיקטוי יברצוני להציע כאן פירוש לב אינם מצטרפים למשפטים בעלי משמעות שמשתלבים בטקסט התפילה

הבנת דמותו של האל ודמותה של המערכה העליונה כפי שהן לעפירוש שיש לו השלכות הראשון בשורה זוויה במשפט סתום שמופיע משום שהיא תל הצעה שאני מציע כאן הנה היפותטית בלבדה מצטיירות בטקסט זה

רק בנוסח העברי של תפילת יעקב ומשום שהיא נזקקת למוטיבים שלעת עתה מצאתי רק במקורות ביניימיים צח ואדוםכדרך ה להקבותמתייחס ראשו נמלא טלמילים ה שבהקשר שלנוהנחה פשוטה ביותר

מקשר טל זה עם הגשם התיאופני בסיני) ג- ה(ם ימדרש שיר השיר ותיאורים אחרים של הדוד שבשיר השירים מפני אלהים זה סיני מפני אלהים אלהי ישראל רעשה אף שמים נטפו ארץעל שם שראשי נמלא טליחיו על פי הכתוב ) בירושלמי לח ע( המתים תייכמו כן הטל נקשר לתח )ד הטיםהשוו שופ ט סחיליםתה(

צירוף שני ) יט כויהוישע (שכני עפר כי טל אורת טלך וארץ רפאים תפילמתיך נבלתי יקומון הקיצו ורננו מוטיבים מופיע באגדה על מתן תורה ה

חיים טל הזילו כבוד לענני ההקב אמר מעלן של האש מחמת משולהבין ישראל שהיו לפי אומר אילעאי ברבי יהודה רמכילתא ( )י-ט סח תהלים (אלהים תניף נדבות גשם ואומר ווג אלהים מפני נטפו שמים גם רעשה ארץ שנ בני על

)י א ערכיןאתוספת בחדש טוכי מאחר שמדבור ראשון יצאה נפשי יצאה בדברו שנא ה יצתה נשמתן של ישראלכל דבור ודבור שיצא מפי הבעל

גשם נדבות תניף אלהים שנא אותםה להחיות בו מתים והחיההוריד טל שעתיד הב נשמתן דבור שני היכן קבלוהו )בשבת פח ע (נחלתך

)פרק לג(ה וטל תחייה מופיע בפרקי דרבי אליעזר טל מראשו של הקבndashמוטיבים הצירוף שני

ה נוער לבוא הקב ולעת ה מלא תחית טלשראשו שלהקב המראשו שלהקב טל תחית המתים מאיזה מקום הוא יורדאני ישנה ולבי ער קול דודי שנ ה מלא תחית טלשראשו שלהקב מנ ית טל ומחיה את המתיםשער ראשו ומוריד תח

וג דופק פתחי לי אחותי רעיתי יונתי תמתי שראשי נמלא טל

אהיה כטל פסוקים כמו הוכן על סמך טל השמיםהברכה שיצחק נתן ליעקב פותחת בעל סמך זה שנרקמו אגדות רבות על ) ומיכה ה( ייה שארית יעקב בקרב עמים רבים כטל מאת יוה )והושע יד (לישראל

מוטיב שמשתלב בתיאור יעקב כדמות עליונה טל אלוהי שיורד על יעקב

ולבי אלא יעקב נתייאש לו שלא יטול את הברכות מיצחק א אני ישנה וגוד אף שמים נטפו] שנאמר [שראשי נמלא טלוילך ויקח ויבא מיד הלך שראשי נמלא טל ה הרי עיטרתי לך את הברכותל הקבא] למה [ וגוורבקה אמרה ער

) תנחומא בובר תולדות יח (נכנס אצל אביו ונטל את הברכות שנאמר ויתן לך האלהים וגו לאמו וגור פנחס הכהן מנין אתה אומר א יםד ויתן לך האלהים מטל השמ ההה ליעקב ברכת טלשעטר הקב שראשי נמלא טל

)115 עמ תולדות בראשית רבתי (שיעקב שותף עם בוראו בכל דבר שנאמר לא כאלה חלק יעקב כי יוצר הכל הוא

הקבלה ) 107הערה 172 עמ(מופיעה רק בקשר לקריאת מגילת אסתר האל המושיעריימונד לייכט כותב שברכת 115

בשם יחוש הבדלה דרבי עקיבאבה מופיע) תפילה מאגית(ובענין ) אחרי ברכה אמןהשוו (קרובה יותר בנוסח שלום (אמן אמן סלה ברוך אתה יי רופא חולים חי העולמים האל המושיע הו סבהואחישה אריפט חמואל קמואל י

- יד יצחק בן בעריכת אסתר ליבס מחקרים בדמונולוגיה מאת גרשם שלום רוחות ונשמות שדים עקיבא הבדלה דר 92הערה שלום שםורא יהו סבהו לגבי )168 עמ דשסתירושלים צבי

in bBer 45b it states that a person should not say Amen when hehellip)152 עמ(כט כותב ריימונד ליי 116himself said the benediction This rule is obviously not observed in the Prayer of Jacob which

could be a trace of the Christian habit to conclude every prayer with Amen ר להביא שורה ארוכה אפש יוחסו כוחות אמןומשום של סדר התפילה המקובלועד לחז דרך קומראן מן המקראהחל של דוגמאות נגדיות

דוגמא ורא(במקרים רבים תוך הכפלה או שילוש חתימה במילה זו אופיינית במיוחד לתפילות מאגיות מאגיים )קודמתהבהערה

מסביר ריימונד לייכט את שתפילת יעקב מושפעת מתיאורים הלניסטיים של הליוס בהתאם לטענה מרכזית שלו 117שבהם מתואר הליוס כמי שמופיע במשך שתים עשרה שעות היום הדימוי הזה על ידי הפניה לפפירוסים מאגיים

פרצופי-סרתרי ראשי-תריסרהדמיון בין תיאור זה ובין תיאור ) PGM III 494-535(בשתים עשרה צורות שונות ndashבשני נוסחיה (כמו כן נראה לי שכל הדימויים הסולריים שלייכט מגלה בתפילת יעקב קלוש ביותר לדעתי הנו

או שהם כלליים מאוד ועל כן יכולים להלום את אל השמש באותה מידה כמו את או שאינם כאלה) העברי והסלאביבתקופה הלניסטית מאוחרת הליוס הופך לאל ) 21הערה 230 עמ ראו לעיל(אל הסערה או כל אל אחר

כך שבאוצר הדימויים שלו נמצא כמעט כל שקולט תארים שהיו שייכים לאלים שונים אוניברסאלי-סינקרטיסטיזיקה שחר כמו לשון זריחה הליוס יש צורך בראיות ספציפיות יותרלכן על מנת להוכיח זיקה ל תואר אפשרי

תוך כאשר הגעתי כך לדוגמא) 59הערה 100 ועמ58הערה 99 עמ רא לעיל(לתופעות אסטרונומיות וכדומה על פי השוויתי זאת לציור הליוס המוקף במזלות לדימוי יעקב המוקף בשנים עשר השבטים שחזור היפותטי

)126הערה 250 עמ ראו להלן(המסורת העתיקה המשווה את יעקב ובניו לשמש וכוכבים

248

היום והעליונים אומרין הלל היום הזה יום ברכות וטללים בני לו אמ קרא יצחק לעשו בנו הגדול הגיע לילי יום הפסחעשה מטעמים היום הזה בו אוצרות ברכות טללים נפתחין בני אמרה רבקה ליעקב בנהטללים נפתחיןהזה בו אוצרות

ויתן לך האלהים שנ עשר ברכות ברך יצחק את יעקב כנגד עשרה מאמרות שבהן נברא העולם יהודה אומ ר לאביךוכשיצא יעקב מאת פני יצחק מעוטר כחתן וככלה הרי אלו עשר ברכות יעבדוך עמים מטל השמים ומשמני הארץ

מידי אביר יעקב ומשם רועה אבן שנ בקשוטיה וירד עליו תחית טל מן השמים ודשנו עצמותיו ונעשה גם הוא גבור כוח )לב פרקי דרבי אליעזר (ישראל

נת במיוחד הפסקה הבאה ממדרש תנחומאימעני

הוא נותן ] אלהים אין כתיב כאן אלא האלהים כשישלים אלהים מליותו [)ת כז כחבראשי (מטל השמיםלהים ויתן לך האראובן ראה מה פנחס הכהן בר חמא בשם ר אמר ר שיעקב שותף עם בוראו בכל דברלמה לך הברכות שבירכתי אותךבהדרי קדש מרחם ם חילך ודוד מקלס עמך נדבות ביו) ירמיה י טז( כי יוצר הכל הוא וגו כתיב לא כאלה חלק יעקב

)תהלים קי ג (משחר לך טל ילדתיך118

תן ליעקב יהוא י הים למצב הזהואליגיע רק כאשר ) מלאות כלומר (מליותמתאר את האל במצב האלהיםזכר ושהרי הוא מ(אך ברור שהדרשן התכוון אליו לא מובא כאן שראשי מלאה טלהפסוק טל של ברכה

אותו טל שראש האל נמלא ממנו ושעל ידו הגיע האל את מליותומשם בא לשון ) מן יחין בסייבאותו ענ דברים שיש לוההוא נותן ליעקב משום שהוא משתף אותו בכל למלאותן זה מנוסח י עני119אלוהיתהן חיצוני אלא במלאות יבורא נוגע כאן לא באיזה עניהשיתוף בין יעקב ובין ה

הים נקרא כאן כמושא ישיר של נתינהוהאל ויתן לך האלהים אחרת על הפסוק באופן חריף במיוחד בדרשה

י אלהים זכרני נא וחזקני נא אך י ויאמר יד ויתפלל שמשון אל יאימתי לכשתצרך לה הה אחא יתן לך ויתן לך אלהותא ר הברכה שברכני אבא יתן לך אלהותה אמר לפניו רבון כל העולמים הזכר לי אותה) שופטים טז כח( הפעם הזה האלהים וגו

)747 עמאלבק-תיאודור ג-בראשית רבה פרשה סו( )ורבותינו דרשו לאה בראשית כח דשכל טוב (שתגזור אומר ויקם לך אחא אומר ויתן לך אלהים יתן לך אלהותך ר

בחלום הם דמות שהפנים העליונים שיעקב ראה הנחה שהועלתה כברבלאור מסורת אגדית זו ובהתחשב עליונים שבראש הסולםהפנים העל ראשו נמלא טלאפשר לפרש שבטיםהעליונה של עצמו ושל

מי אלה ראשו נמלא טלאינו יכול להצטרף אלא ל מהם מהםראשו נמלא טל בתפילת יעקב נאמר מלאבמקום נמלאלשון סביל לפי רצף הטקסט מסתבר שהם השבטים ה נמלא טל מהםשראשו של הקב

ה להתמלא בטלמיהו זה שגרם לראשו של הקב ל בשיר השירים עורר את בעלי המדרש לשאולבפסוק הנוהדוגמא שראשי נמלא טל שאני מלא רצון ונחת רוח אברהם אביך שערבו עלי י על הפסוקכמו שאומר רש

דאי וי מסתמך כאן בורש אם תשובי אלישכר מעשים טובים מעשיו כטל הנני בא אליך טעון ברכות ושילו )בלח עב ה הברכות פ(מעין זו שמופיעה בירושלמי על דרשה עתיקה

זקינך רצוני נשבעתי לו שאיני זז טל מבניו לעולם מה טעם לך טל ילדותיך וכתיב בתריה ריש לקיש בשעה שעשה אברהם לאברהם במתנה נתתיו לו ויתן לך האלהים מטל השמים בדייתיקי נתתיוולא ינחם אמר רבי יודה בן פזי הנשבע

עליון מתמלא טל מראשי הראשו של יעקב אפשר להבין את המשפט הנדון באופן כזה גיוןילפי אותו ה בקשר לדימוי זה יש להעיר שעל המזבח שבנה אליהו על הר 120 שאף הם נתפסים כדמויות עליונותהשבטים כמו כן) לדא יחכים מל(יצקו שנים עשר כדים של מים ספר שבטי בני יעקבשתים עשרה אבנים כמכרמל מ

לפי תרגום ו ה יצק שמן ונסך נסךיועל המצבה השני ונה שהקים בבית אלראשהמצבה היעקב יצק שמן על ראש ב גד יינות שקיימים מששת ימי בראשית כניתנאים על שנים עשר מעהמסורת להשוו נסך יין ונסך מיםndashיונתן 121שבטים

מקופות בלוכסנים הם הוספה שלית הציטוטים המקראייםוהשלמ תולדות יא) בובר( תנחומא 118 29 119קולוסיים ההשוו אל 119 הראש מתמלא ndash מטלאארום שער ראשי אתמלי מן דמעתיך כגבר דשער רישיה מצבע התרגום לפסוקנו גורס 120

ה מתמלא טל לפיה ראשו של הקבש חדשהר ודרשת ז 123הערה השוו עוד להלן מדמעותיה של כנסת ישראל תיאורגית של אמירת הקדושה על ידי ישראל שמתנקזת לדמות יעקבהפעולה היש לציין ש מתפילותיהם של ישראל

26 25הערות 77 ראו מאמרים שצוינו לעיל עמ (היטבשחקוקה למעלה תוארה במקורות מיסטיים רבים ונחקרה קטע הבא של בעל הרוקחבמיוחד הו חשוב נינילענ) 20הערה 106 ועמ

לפי כי שייך לומר על הנעלם עצמו יעריצו כמו ומה שאומרים נעריצך לפני נקדישך ובפסוק והקדישו ואחר יעריצו י הרשלר משה וא פירושי סידור התפילה לרוקח (על פני יעקבונקדישך על הוד למטה עריץ האל בתעצומות עוזך

טיהינגגן נפתלי הירץ טריביששל מלאה הארץ דעה דוריהשוו גם בס תקלו-תקלה עמ צהסימן בירושלים תשנ )ב114 עמ ךשת

פני שהוא הוד למטהחסת לישמתי מהווה פעולה תיאורגיתבניגוד להערצה אלעזר אומר כאן שדווקא קידוש ר וגם אני מקדש קידוש מצד המתפללהבא בקשר לפעולת פניםו ראשיםאזכור תפילת יעקבוכך גם ב יעקב

השבטים עשר ראשים שנים עשר פניניםוקורא שמן לים בשנים עשר אוהפת מטה בידו עומד על הבאר שמוקםמשה ע דורא אירופוסכנסת של ההשוו ציור קיר בבית 121

وقطعناهم اثنتي ) 7160( קוראן והשוו האוהליםך אל פתחו של אחד הולכל אחד הבאר פורצים שנים עשר נחלים שعشره اسباطا امما واوحينا الي موسي اذ استسقاه قومه ان اضرب بعصاك الحجر فانبجست منه اثنتا عشره عينا قد

249

ויבאו אלימה ושם שתים עשרה עינת מים ושבעים תמרים מגיד שהיה אותו מקום מקולקל במים יתר מכל המקומות שהרי וכשבאו ישראל חנו ששים רבוא בני אדם וסיפקו להן מים ולנו ושנו היו שנים עשר מבועים ולא סיפקו אלא שבעים דקלים

אלעזר המודעי אומר מיום ר יהושע א היו ישראל שרויין אלא על המים כך דברי רויחנו שם על המים מלמד של ושילשוושבעים דקלים כנגד שבעים זקנים ה את העולם ברא שם שנים עשר מבועין כנגד שנים עשר שבטיםשברא הקב

)מכילתא כז(

ן תיאור זה ובין ידמיון ביש יעקב שמתמלא מן השבטים) דמות(מדבר על ראשו של ראשו נמלא טל מהםאם ברית כל ראשון תיאור השבטים כברכה עליונה שיורדת על ראש יעקב בדברי בן סירא שנדונו לעיל

עשר- לחלק שניםויציבהו לשבטיםויתן לו נחלתוויכוננהו בברכהוברכה נחה על ראש ישראלנתנו ים כמעיינות נובעיםגיה אסטראלית מזלות נתפסוהנה במא מזלותהברנו לעיל על קשר בין השבטים ובין יד

ונזלים מן תזל כטל אמרתימלשון מזילndashלים מזל ימהבשלב מסוים תפיסה זאת נסמכה למשחק שפעבבלי ב-אירושלמי עבודה זרה יח ע( בשלב מסוים מסורת תלמודית כמו כן122)טו דיר השיריםש (הלבנון בגן עדן נקשרה למסורת של שנים עשר מעיינות123ג נהרי אפרסמוןשל י) תענית

מסורות אגדיות שתוארו לעיל יחד עם יסודות אחרים נתחברו יחד כדי ליצור את אחד המיתוסים המרכזיים שנקראים תקוני זקן עשר הד דרך שלושרשמדבר על טל עליון שיו )אדרות וספרא דצניעותא(הר ושל ספר הז שקשורה לדמות עליונה של יעקב) פרצוף( היפוסטזה אלוהית ndashר אנפין על ראשו של זעי124גם מזלות

הורנו וכאשר ביקשו בני עמו של משה כי ישקם אומות עשר שבטים-הפרדנו אותם לשנים علم آل اناس مشربهم

וכל שבט ידע את המקום אשר ממנו ישתה עשר מעיינות-אז בקענו מתוכו שנים הכה במטך בסלע לו לאמור ) 137 עמ האביב תשס-תל אורי רוביןגוםתר(

הזיל מופיע ndashלים מזל ימהמשחק יתזל כטל אמרתכמו הטפה תבהורא מזל שפתיםבקומראן קיים ביטוי 122 ואף מזלות שבטי יעקב גם בכו במרה מזילים דמעהגם יחד שבה שבטים ומזלות בקינה עתיקה לתשעה באב

למרות זאת לא ידוע לי על פירוש מזל מלשון נזל קדרו פניהם כימה וכסיל חפו ראשם דגלי ישורון יזלו דמעהכמו יתכן שיש כאן השפעת מונחים ערביים הקשורים במאגיה אסטראליתי )יקטליאזוהר וג(ג עד המאה הי

של הביניימי של פירוש המשנה בתרגום של הביטוי הזה calqueוהשוו הורדת הרוחניות אסתנזאל אלרוחאניאתמילון לטקסטים והמזלות הרוחניות )אבן דורו של רשב שלמה בן יוסףמאת (ד ד מ פרהזבודה ע םהרמב

לעלות באוב להוריד רוחכ אסתנזלמפרש ) וירושלים תשס(ערביים יהודיים מימי הביניים של יהושע בלאו רוח כ אאלרוחאניה אלפלאניה תסתנזל עלה צפה כד) ת ימצוות ל(ם ומתרגם פסקה מספר המצוות לרמב

יחסות למינוח ספציפי של המאגיה יבחוסר הת לדעתי התרגום זה לוק) 690 עמ (פלונית מורידים אותם בדרך זו דוב שוורץ ואחרים יוסף פנטון משה אידל האסטראלית שתואר ונחקר על ידי שלמה פינס

ב שבטיםב נהרי אפרסמון ומקשר אותם ליזוהר מדבר לפעמים גם על יה 123ויהיו בני יעקב שנים ריסר נהרי אפרסמונא דכיאדאינון ת דהא בשמא דא אסתלק גו תריסר דאתכסיין וישמע ישראל

)אא קעו עזוהר ח(אלין תריסר שבטין דשכינתא אתתקנת בהו עשר על כן משחך אלהים אלהיך שמן ששון מחברךדרשה הבאה שמבוססת על הפסוקים ה הבזוהר חדש מופיע

כטל חרמון שירד על הררי על הראש כשמן הטובהנה מה טוב ומה נעים שבת אחים גם יחד )ח מהיליםתה( )ג-א קלגיליםתה (ציון

אלין תריסר נהרי שמן ששון בצלותהון על רישיה[נגדין להאי שמן ששון ישראל דאינון אחים ורעים ליה אד מאמר חקת זהר חדש (ורוגזא אסתלק מעלמא רצון בעלמין וכדין חדוה בעלמין דנהרין בה אפרסמונא דכייא )למנצח על שושנים

על כן משחך אלהים אלהיךיש לציין שבפסוק שלפני ( שמן משחה על ראשו של האל מושחיםלפי דרשה זו ישראל עתהורא כאן כינוי למלך אלהיםחוקרים השלפי דעת כסאך אלהים עולם ועד שבט מישר שבט מלכותךנאמר Keter The Crown of God inארתור גרין בספרו) 44 עמ )25הערה 9 עמ צוין לעיל( אמונות המקרא קנוהל

Early Jewish Mysticism Princeton 1997 pp 10-11 שמופיע תדיר בתיאור הכתרהה כתב שבניגוד לדימויה יוצא מן הכלל מן הבחינה ודרשה זוהרית זו מהו מלך בשר ודםלהמשיחה אינו מופיע רק ביחס דימוי המלכת האל

הזאת אילו שבשיר השירים רבה נאמר יעותמר ואהלות קצפסוק הבא את ההר חדש דורש וויש להעיר שהמשך ז ר נה שעשו ישראל במדברש ומהיכן היו בנות ישראל הצנועות והכשרות מתקשטות ומשמחות לבעליהן כל מ

י כי הנה יי כת ראשי נמלא טל קווצותי רסיסי לילהממה ש מור ואהלות קציעותד הה מן המן אבהו אמברם הדין ביזעא הדא רסא לית מיניה איליסיס לא דמי הדין רסה להדין ביזעה מצוה והנה הבית הגדול רסיסים

אית מיניה איליסיסעל יפה קולב ולעומתם שמואל יפה אשכנזי ראשי נמלא טל קווצותי רסיסי לילהשמיטים את הפסוק דפוסים מ

עמ 76י וטיקן וכך גם כגורס אותו )בקלב ע טדפוס צילום ירושלים תשמ טאזמיר תצ(שיר השירים רבה מתנות ו ראבןוחסר מהוא אחריו שבא רסיסיםדיון בה אלמלא כןמשום ש נכונההונראה שזוהי גרס א162

ל שוהתמרוקים מים שוי אומר שגם המן וגם הבו ה)ושמתקשים בפסקה ז בדפוס וילנאעץ יוסף ומהרז כהונה בצל טלך תייפינו השווה בפיוט של הדותהוה נמלא בובנות ישראל היו מתהווים מן הטל שראשו של הקב

)Kahle Masoreten des Westens I ז עמ חלק העברי( וראו ציוני ועוד וכן ברקנאטים (ג תיקוניםיבשכולל כל י ר מזל עליון הוא כינוי לכתיקטליאי גהר ורולפי הז 124

שנמשכים למטה יותר מאחרים נקראים אוי חיים ויטל בעץ חיים רק תיקונים ח לדעת ר )לשקל הקודש לרמדעם ג מזלותדהיינו דיקנא דעתיק הם י) פרק כטפרשת ויצא( ספר הליקוטים שוואך ה )שער יג פרק ט(מזלא

שבו המזל העליון הוא התלי)פירוש לספרא דצניעותא(א שבעקבותיו הלך הגר לפי ספר הפליאה יבורש העדחבתיקוני ) ר גן עדן הגנוזאוצ א אבולעפיאר ה ונחש בריחא י דספר סודי רזיי ח והשוו עוד (ב מזלות תלויים י

250

)א תריסרס(תליסר ) בכל יומא(בגולגלתא יתבין 125

אלפי רבוא עלמין דנטלין עלוי רגלין וסמכין עלוי ומהאי גולגלתא ההוא דאיהו לבר נטיף טלא לההוא דלבר ומלייא לרישיה בכל יומא דכתיב שראשי נמלא טל ומההוא טלא דאנער מרישיה

דכתיב כי טל אורות טלך אורות ) מלאתי טל לא כתיב אלא נמלא דכתיב שראשי נמלא טל(יתערון מתייא לעלמא דאתי ונטיף ההוא והוא מנא דטחני לצדיקייא לעלמא דאתי ומההוא טלא מתקיימין קדישי עליונין נהורא דחוורתא דעתיקא

כהאי וחיזו דההוא טלא חוור כבת הטל והנה על פני המדבר דק מחוספסד ותעל שטלא לחקלא דתפוחין קדישין ההחוורא דיליה אנהיר לתליסר האי גולגלתא ד ועינו כעין הבדולחהה גוונא דאבנין דבדולחא דאתחזייא כל גוונין בגוה

בר בסטרא דא לסטרא עיבר גליפין בסחרנוי לארבע עיבר בסיטרא חד ולארבע עיבר בסטרא דא בסטרא דאנפוי ולארבע עי ומהאי אתפשט אורכא דאנפוי לתלת מאה ושבעין רבוא עלמין) כלומר לסטרא דלעילא(דחורא וחד לעילא דגולגלתא

וההוא דלבר אתקרי זעיר והאי עתיקא דעתיקין אתקרי אריכא דאנפין) כלומר אורכא דאנפין(וההוא אתקרי ארך אפים דלתתא אתתקן ואנפוי ) א טלאס(כלא קדשיא וזעיר אנפין כד אסתכל להאילקבליה דעתיקא סבא קדש קדשים ד אנפין

ומהאי גולגלתא נפיק חד עיבר חיור לגולגלתא דזעיר מתפשטין ואריכין בההוא זמנא אבל לא כל שעתא כמה דעתיקא) א אוראותאס (וכל גולגלתא יהבין אגר חיורתא אנפין לתקנא רישיה ומהאי לשאר גולגלתין דלתתא דלית לון חושבנא

ג קכח זוהר ח(ולקביל דא בקע לגולגלת לתתא כד עאלין בחושבנא לעתיק יומין כד עאלין בחושבנא תחות שרביטא )בע

מנייהו ההוא טלא) א מתערס(וכד מטי אתר דמשתכחי אבהן עלאי וההוא רוחא נגיד טלא מלעילא מרישא דמלכאוההוא טלא אתסחי ומטי לגן עדן דלתתא לא בדרגין ידיען דרגא בתר דרגאותאנא נחית ההוא ט מתערין אבהן דלתתאכדין ועייל בפתחא דמערתא וסליק ושאט ביני בוסמין ואתער רוחא חדא דכליל בתרין אחרנין בבוסמין דגנתא דעדן

ההוא טלא ין על חובי עלמאבגין דאינון דמיכ וכד אשתכח עלמא בצערא ובעאן רחמי על בנוי מתערין אבהן אינון וזיווגן הונפשא אודעא לרוחא ורוחא לנשמתא ונשמתא לקב לא אתנגיד ולא אשתכח עד דאתער ספר תורה כדקא חזי בעלמא

ומתברכין ומטי לרישא דמלכא ונגיד מעתיקא קדישא עלאה נגידו דטלא דבדולחא כדין יתיב מלכא בכרסייא דרחמי )ב ערכה אזוהר ח( ה על עלמאוחייס קב כלהו) א מתברכןנ(וכדין מתחברן יכיןונגיד ההוא טלא לאינון דמ אבהן

דכתיב ויבואו אלימה ושם שתים עשרה עינות תאנא בההיא שעתא אשתלימו ישראל לתתא כגוונא דלעילא כמה דאוקימנאוכלא תקף בשבעין ענפיןואת בארבע סטרי עלמא ואתתקף אילנא קדישא בתריסר תחומין מים ושבעים תמרים וגו

אתר דאקרי שמים ומליא לרישיה דזעיר אנפין בההיא שעתא נטיף טלא קדישא מעתיקא סתימאה כגוונא דלעילא )בסב עב זוהר ח( הוה נגיד ונחית מנא לתתא ומההוא טלא דנהורא עלאה קדישא

בזמנא דמטא תשרי ירחא מזלא שכיח וסתיםכלא בהאי נגדין תליסר משיחין דאפרסמונא דכיא בההיא מזלא דכלאבההוא תרעי דרחמי) א תליסרס(ומתפתחי תריסר בעלמא עלאה) א תליסרס(אלין תריסר ) ירחי(משתכחי שביעאה

)א עב קעזזוהר ח( ה בהמצאו כתיבדרשו יהו) ישעיה נה ו(זמנא

אם אמנם בטקסט זה סולם יעקברמזת בזון מן התפיסות הדומות לזו שניתכן אפוא שהמיתוס הזוהרי ניייש )ההמקיפות אות(עליונה של עצמו יחד עם דמויות השבטים הדמות המדובר על כך שיעקב חזה את

הציור שמצטייר כאן מזכיר את 126להשוות זאת לחלום יוסף שבו יעקב נמשל לשמש והשבטים לכוכביםברצוני להדגיש של בית אלפא ובמקומות אחריםכנסתה בבית מוקף בגלגל המזלותהשמש ההציורים של

בלבד ומתבסס על משפט היפותטי הוא לפיו ראשו של האל נמלא טל מן השבטיםש שהפירוש שהצענו כאן כמו כן הוא נזקק למוטיבים שלעת עתה מצאתי רק במקורות ביניימיים קצר וסתום שמצוי רק בטקסט העברי

תריסר ראשי ר האל כותיא לעומתוליות חסרות בהתהוות המיתוס הזהתכן שעיון נוסף יגלה חויאם כי ישבטים נראית לי סבירה ה לשנים עשר תו של ציור זהנמצא באופן ברור בשני הטקסטים וזיק ותריסר פרצופי

ד ומעוגנת היטב במסורות עתיקות הקשורות בחזון יעקבומא סולם יעקבזמנו של ם לגבי זמנו של הטקסטלסיכום עיון זה בתפילת יעקב אציג כאן את השיקולי

בדומה ראשונה לספירההחוקרים למאה הנקבע על ידי רוב בדומה לאפוקליפסה של אברהם וחנוך הסלאבי שכלולה בחיבור זה מהווה חלק ת יעקב תפיל127נתחבר כנראה בעברית סולם יעקב החיבורים לאותם

כאשר ראיתי יה י הפנ במקום שהיא אמורה להופיעהלה מופיע לפי מבנה החיבור התפיאינטגרלי ממנו

יש להעיר דאינון תרי עשר מזלות וסיהרא בתלת עשר תקונין נאמר על תיקוני המלכות) ב עקמד(הר וז

עשרה נחשב למזל השלושOphiuchus נושא הנחששלפעמים גם ורא(זר מוורמס אלע זיקה בין מידות הרחמים ובין השבטים יש להעיר עוד ממה שכתוב בספר השם לרהן יולעני

) 159הערה 156 עמ לעילג מדות של ב שבטים יאר פניו לתפלת ישראל ויגלגל יכי בזכות יעקב וי ג אור פנים בקרייה גבי שכינהוכן י

)גכ עמ (רחמים וזה דומה למה כלפי תפילת יעקב והשבטיםותשפונ דות הרחמיםיג מ ין פנים מאירות של האל שהגיש כאן י

ב נהרי י ה השמן הטוב על ראשו של הקבמושחיםבשם זוהר חדש שישראל בתפילותיהם 123 הע שהובא לעיל ג מידות הרחמיםאת יצגים יאפרסמונא שאף הם מי

ויחנך שאין וכנגד ח ב פעמים אור פנים בשכינה בקרייהכן י ב שבטיםב אותיות בברכת כהנים שהם ביויש י ג אותיות יש באבות ובברכת כהניםכנגד י ג אור פנים בכל הקרייהפניו בחומש הרי י בשבטים יש יאר ה

ב אזכורים של אור ליותה מקביל ישנן גם בשמות השבטיםןב מהשי ותג אותיות שונבברכת כוהנים יש י כלומר יאר יי פניו אליך ויחנךבפסוק בחומשה מופיעשנעדרת משם אות חה ךפני השכינה בנ

ין ימדובר לא רק על הענ ג בטקסט זה ובטקסטים אחריםילב תלבטויות בין יהתנודותאריאציותויש לשם לב לו 125ג יבי ג שבטיםיבי ג מזלותיבי ג חדשיםיבואריאציות וחילופים ענייניים בין יל אלי אלא עהטקסטו

)114הערה 122 עמ ראו לעיל המלך שלמה של איפודרומיןג מרוצים ביבוראו עוד על י (שערי המקדש )בראשית רבה סח י( משבשעה שאמר יוסף והנה השמש והירח אמר יעקב מי גלה לו ששמי ש השוו 126 חבר ביווניתנת סולם יעקבשטען ש על נימוקיו של לנט 1הערה 227 מע לעיל ורא 127

251

חסרים פרטים אמנם בחזון הסולם כמו שהוא מצוי עתה חלק הנרטיבילבתוך התפילה מקשרת אותה בחולמיד להניח וקשה מא בכל אופן128אך נראה הדבר שתיאור החזון לא הגיע אלינו בשלמותו שתואמים את ההפניהוהשני של האל ד פנים ועוד פנים עליונים מעליהםאחד של סולם עם כה ndashוצאי דופן ששני התיאורים י

נתהוו בנפרד וצורפו רק בשלב מאוחר אחדיחד בחיבור שמצויים לפנינו פרצופי- ראשי ותריסר- תריסרה עדיפה בהרבה ההנחה שמקורם אחד הוא129יותר

ליטורגי בנפרד מן החלק - לקם קשור בשימוש מאגישלפחות ח ניכרים בתפילה סימני עריכהיחד עם זאתמאגי - ליטורגיהבולט ביותר שקשור בתפקיד המאפיין ה סימנים האלה מתרבים לקראת סוף התפילהה הנרטיבי

מצביעים על מאפיין זה וכן עניינים נוספים של תוכן וסגנון נוסחאות ושמות מאגייםה שלא שורושל התפילה הד לתארך את המרכיבים הללו אך אין סיבה לאחר ו קשה מאספר הרזיםל ובמיוחד 130ספרות ההיכלותלקרבה

נימוקים שהביא ריימונד לייכט השאף על פי ין הנוסח העבריי לענ131רביעיתהשלישית או האותם מן המאה תנראה לי שבכל זאת אין לדחות את האפשרות הזא כהוכחה שהנוסח הזה מתורגם מיוונית אינם קבילים בעיני

במקרה זה יש לראות את כטענת לייכט שמופיעה באותו כתב יד תורגמה מיוונית תפילת מנשהאם אכן הפרט שמעניין אותנו במיוחד בכל אופן132 של התרגוםterminus ante quem - רביעית כ-שלישיתהמאה ה

לכן יש לתארך אותו כמו ו ימופיע בשני הטקסטים וקשור לחלק הנרטיב דהיינו ציור האל בעל שנים עשר פנים עיקר החיבור

10הערה 229 עמ לעילורא 128 90הערה 241 עמ לעילורא 129 כביטוי של לייכט מאגיים תופעה שולית או מאוחרת ביחס לעיקרה של ספרות ההיכלותאין לראות באלמנטים 130

magical margins of Hekhalot literature (p 172) העיר על כך כבר שולם ב - Major Trends ואחריו כתבוהמעשי בולט - היסוד המאגיחוקרים רבים בהרחבה על חשיבותו ועתיקותו של המרכיב המאגי בספרות ההיכלות

כמו חנוך השלישי שולי יחסית במאוחריםהוא ובמיוחד בחיבורים הקדומים כמו היכלות זוטרתי לייכט עמורא(שסגנונו קרוב במיוחד לתפילת יעקב עיקרית של ספרות ההיכלות ושל ספר הרזיםהתקופה הזוהי 131

פר מהדיר של סה) 109 107הערות 245 עמ 25 ההער 230 עמוכן בעבודה זו 172 168 165 עמ 15 הע144ירושלים ספר כשפים מתקופת התלמוד ספר הרזים מרדכי מרגליות(הרזים מתארך אותו לסוף המאה השלישית

Michael A Morgan Sepher Ha-Razim The(וכך גם דעתו של בעל המהדורה האנגלית )26-24 עמ זתשכBook of Mysteries Chico 1983 pp 8-11 (רוזנטל א)ספר למאה את המתארך ) שם רגליותמובא אצל מ

האוניברסיטה טדוקטור עיונים מתודולוגיים ופנומנולוגיים המאגיה היהודית הקדומה(יובל הררי הרביעיתאיתמר גרינוולד קובע את זמן החיבור במאות מן השלישית ועד החמישית) 127 עמ חתשנ העברית בירושלים

)Apocalyptic and Merkavah Mysticism Leiden ndash Koumlln 1980 p 226 (שהספר מכיל יסודות אףש סבור שם הוא 5בהערה (שביעית על ידי עורך שלא תמיד הבין את החומר שלפניו -שיתישההוא נערך במאה קדומים ) אפשר לתלות במעתיקיםןטעויות רבות במילים יווניות שלא את כול בלי לפרט מציין

ומאידך גם לייכט לא ציין וגם אני לא ראשונות לספירההמאות הסגנון מצביעים לספרות של ני התוכן והירוב עני 132 מקבילות בין הטקסט שלנו ובין מדרשים מאוחרים ני שיהיה מאוחר בבירורי סגנוני וענימצאתי שום סממן לשונימשום שאותם מדרשים ר לקביעת זמנו של החיבוות תורמן אינןכשלעצמ מדרש תדשא כמו פרקי דרבי אליעזר

עמ(ריימונד לייכט מצביע על הקבלה בין תפילת יעקב ובין מדרש תדשא ובראשית רבתי מכילים הרבה חומר קדום הרי היא נמצאת גם בטקסט העברי וגם בטקסט היווני נניח לצורך הדיון שהמקבילה הזאת מובהקת דיה) 166-165

ין שהצביע ייוצא שהענ בוודאי לא נכתב בימי הביניים כפי שסבור לייכט במיוחד אם הוא המקור הטקסט היוונילכל ין הזה באותם המדרשיםיומה מוכיח מציאותו של הענ עליו לייכט בא למדרשים מאוחרים ממקור קדום

בסולם יעקבשכלולות ינו בחומר קדום ובמסורות חיצוניות כגון אלה יא התענשעורכי המדרשים במאה הי היותר

240

גבול האבני את יש להזכיר כאן 80ה בין השאר את מעשה גידור הקוסמוס מפני כוחות הכאוסלראות בהציב לשון 81 חקקו את צורותיהם של אלים ושל מזלותןשהיו בצורת מצבות שעליה kudurru ותמסופוטמיה

על הגבול רומז למצבה העומדת) כהמשלי טו יז עחיליםתה יט יטהוישעי ח לבריםדב(במקרא גבול אתה הצבת כל גבולות ארץ קיץ וחרף אתה יצרתם לאור כל האמור אפשר להבין את המשפט 82ושומרת עליושתוחמים את גבולות ) שנקראו באנומה אליש צלמים של האלים הגדולים(ב מזלות האל הציב י באופן כזה

גבולות הארץ הם בר שהוצע כאןהסהלפי קובעים את חוקיה ומועדיה ובין השאר את עונות השנה הארץגבול שמת בל יעברון בל כמו שנאמר המגנים עליה מפני כוחות תוהו יםבראש ובראשונה הגבולות החיצוני

אשר שמתי חול גבול לים חק עולם ולא יעברנהו ויתגעשו ולא יוכלו )ט קדיליםתה (ישבון לכסות הארץ יחד 84)כזשלי חמ ( על פני תהום83בהכינו שמים שם אני בחוקו חוג )כב המיהויר (והמו גליו ולא יעברנהו

של הזאת מתבססת על סטרוקטורההחלוקה מן הגבולות האלה נגזרת גם חלוקה פנימית של הארץ אתעם זמחד וציוני ) טבור העולם(פקי הם נקודת המרכז ושמאפיינים חשובים שלו בממד הא המרחב הסקראלי

במקרה הפשוט ביותר (בהתאם לכך שטח הארץ מתחלק לסקטורים קצות העולם מאידךתרוחוכיווניםהגבולב ארצות וכן חלוקות מפורטות ומורכבות באופן כזה מופיעה חלוקה לי85הנפגשים במרכז) רבעיםהלארבע 86דאי עתיקה יותרובמקורות יהודיים חלוקה תריסרית נזכרת במפורש במדרשים מאוחרים אך היא בו יותר

ביה יי צור עולמים מלמד87

ששתים עשרה ארצות ברא הקדוש ברוך הוא כנגד שנים עשר שבטים וארץ ישראל וירושלים ועיין סדר שסו עמ בתי מדרשות א א דבראשית רבאסידור רב (באמצעיהם שנאמר יצב גבולות עמים למספר בני ישראל

)838 סינופסיס כג עמ שם אות ו רבה דבראשית

ולם כולו ובין המים ובין הרקיע שם תלויים ועומדים גלגל חמה ולבנה וכוכבים ומזלות ומאירים לכל הע והשו 80

יש לשים לב לעובדה שגלגל חמה ולבנה וכוכבים )187-182 אנזי שכטר ג מעשה בראשית (ומושלים על תהום לטים על התהוםוומזלות עומדים בין המים שמקיפים את הארץ ובין הרקיע והם ש

אבי רא אלא במקומות מקודשים מצבות הללו לא עמדו בפועל בגבולות השדותהנראה שעל פי רוב 81 Divine Service and Its Rewards Ideology and Poetics in the Hinke Kudurru (Beer-Shevaהורביץ

Studies by the Department of Bible and Ancient Near East vol 10) Beer-Sheva 1997 pp 1-8 אך ידי כוח דמויות האלים והמזלות החקוקים עליהןעל בין השאר גם לפי דבריו תפקידן היה לשמור על גבולי הנחלה

Katryn E Slanski Classification Historiography and Monumental Authority The עודוראBabylonian Entitlement narucircs (kudurrus) Journal of Cuneiform Studies 52 (2000) pp 95-114 idem The Babylonian Entitlement Narucircs (Kudurrus) A Study in Their Form and Function

Boston American Schools of Oriental Research 2003 יצגת את האל המגן על ימצבה מ) 1 זו את זוותאיתפקיד המצבה יכול להתפרש בדרכים רבות שלא בהכרח מוצ 82

וממילא גם הגבול שהיא עומדת מצבה) 3) טראליתמאגיה אס(עליונים הכוחות ההיא מושכת למטה את ) 2נחלה ה כריתת הברית וכדומה מצבה מזכירה לפני האל את אקט הנתינה וחלוקה) 4 נתונים להשגחה מיוחדת של האל עליו

שמים עצמם או עצמים השמים או המשמשים גרמי ש על דרך ndashמצבה משמשת כעד ) 5שמבסס את חוקיות הנחלה הזה ועדה המצבה אם אני לא אעבר אליך את הגל הזה ואם אתה לא תעבר אלי את הגל הזה עד הגל יציבים אחרים

)נב להאשיתבר (ואת המצבה הזאת לרעה חוק ובין חקקeszligēru uszligurtuעל התאמה בין eszligēru הקיף במעגל מאגיהוראה ה על 73הערה 239 עמ לעילורא 83

Morris Jastrow Nebopolassar and the Temple to the Sun-God atו השונות ראןחוקה על הוראותיהSippar The American Journal of Semitic Languages and Literatures 152 (1899) pp 80-81 Sol Cohen Victor Avigdor Hurowitz lsquoawh lbh ~ym[h twqxrsquo (Jer 103) in light of Akkadian lsquoparsursquo and

lsquozaqiqursquo referring to cult statues JQR 893-4 (1999) pp 277-290 משפט הזה בהקשרואת הין לראות ימענ 84

באמצו ) כח( על פני תהוםבהכינו שמים שם אני בחוקו חוג ) כז( עד לא עשה ארץ וחוצות וראש עפרות תבל) כו( שחקים ממעל בעזוז עינות תהום

כז מדובר וק לפי זה מסתבר שבפס על רום השמים ומעמקי תהוםndash כח וקבפס כו מדובר על מלאכת הארץוקבפס על רצועה תחתונה של השמים וקו מקיף ומגן על הארץ

85 Francesca Rochberg-Halton lsquoNew Evidence for the History of Astrologyrsquo JNES 43 (1984) p127 Franz Cumont La plus ancienne geacuteographie astrologique Klio 9 1909 pp 263-273 Stefan ורא 86

Weinstock The Geographical Catalogue in Acts II 9-11 The Journal of Roman Studies 381-2 (1948) pp 43-46 James M Scott Geography in Early Judaism and Christianity The Book of

Jubilees (Society for New Testament Studies Monograph Series 113) Cambridge 2002 פסוק הובין השבטים על סמך יהתכן שהוא מתבסס על הקשר בין שם יי טיבו של הלימוד הזה לא ברור כל צרכו 87

ב כרמז לי ב הנדרשת נוטריקון י ביההיא שהמילה שנראית עיקר אפשרות אחרת) ד קכדיליםתה ( יהשבטיאלא שמעתיקים בקלות הינכתבת במקורות מוקדמים על פי רוב כ האות הו ב שמות האלאו י האותיות שמופיע לפני הקטע שה בראשיתמעהנה הטקסט של הנדרשת כשם אלוהי י הי האפים אותה לימחל ו ורא833 ו430סינופסיס השס עמ א הטקסט בבתי מדרשותורא(הוא השתבש הרבה בהעתקות שונות הנדון Nicolas Sed lsquoUne cosmologie juive du haut moyen age la Berayta di Malsquoaseh Bereshitrsquo Revueעוד

des Etudes Juives 1241-2 (1964) p 28 י לונדון כOr 6577 ואציע כאן את מה )א20 עמ 736מרגליות שנראה לי לתקן בו

241

תריסרי חוזר הדגם שהמסתבר ב ארצות נקשרת כאן למעמד מרכזי של ארץ ישראל וירושליםקת העולם ליחלומקובלת של הבהתאם לתפיסה ב שערים של ירושלים ושל המקדשבי על עצמו בחלוקת הארץ לשבטים

ל קווים ת את כל החלוקות הללו כמבוססות עו אפשר לראמעגלי הקדושה הערוכים סביב המרכז הסקראלי 88 מן המרכז עד קצות העולםיםרדיאליים הנמשכ

במבנה של באותיותיהם וצירופיהם בשמותיו ברובד האלוהיתבסופו של דבר חלוקה תריסרונית מושרש 89המרכבה או אף בדמות אנתרופומורפית של האל עצמו

ות היום ושתים עשרה שעות הלילה וכמה הן אותיות שבהן נתחתמו שמים וארץ שתים עשרה הן כנגד שתים עשרה שעושנים עשר חדשי שנה ושנים עשר מזלות ושנים עשר שבטים ושתים עשרה ארצות וכולן על שמותם של שבטים שנאמר

אהיה אשר אהיה ) שמות ג יד(יצב גבולות עמים למספר בני ישראל ואלו הן שתים עשרה אותיות שנאמר ) דברים לב ח( ) אות ה ו-אותיות רבי עקיבא נוסח א ( אהיה הרי שתים עשרה אותיות אהיה שלחני עליכם שלש פעמים

94 וכן הלאה360 14493 7292 3691 2490הדגם התריסרוני יכול להוות בסיס גם לחלוקות מפורטות יותר של לכן היו ו 95םימתחלף במסורות רבות בשבעים ושתי) שליחים זקנים מלאכים לשונות אומות(המספר שבעים

ה את השמים ואת הארץ שנאמר אלה תולדות השמים והארץ א בראשית מהו בראשית באות אחת ברא הקבד

ה בטבעת ב וחתמז והעהי ברא שמים וארץ העה בראם באות ה]יבה) [אבה(בהבראם אל תקרי בהבראם אלא אין כל ] יהם אהבחות[ )בחותמיה(שאלו לא חתמה ] יהם אהבחות[ )בחותמיה(אהיה אשר אהיה ומפני מה חתמה

באותיות) [באותיותיה( מפני שלהבת אש וכל מי שהוא בא לדרוש ] יה באותיות) [באותיותיה(בריה יכולה לדרוש בראשית ברא לפיכך נאמוחתמן בחותמו ] יה תיותאו) [אותיותיה( היה מתמלא כל העולם כולו אש לפיכך סתם ]יה

O1531 833 השלמה אפשרית לפי סינופסיס ndashאלהים ידועההדרשה הדרשה שמופיעה בקטע ובין היש להבדיל בין ד מה טעמא ואחד ביויוחנן בשתי אותיות נבראו שתי עולמות העולם הזה והעולם הבא אחד בה רבי אבהו בשם ר

ד אלא מן מה דכתיב אלה תולדות א ואי זה מהם נברא ביוצור עולמים ואין אנו יודעין אי זה נברא בה יכי ביה יא י ב הירושלמי חגיגה פ(א והעולם הבא נברא ביוד א בראם הוי העולם הזה נברא בהוהארץ בהבראם בה השמי

)י -בראשית רבה יב ב בבלי מנחות ט עוהשוו עז טור ג בעי ברא באות הואילו לפי הקטע שלנו האהעולם הזה נברא ב) רק(ירושלמי ובראשית רבה מוכיחים ש יבבל

ה האלה מסוכנות ביותראותיות י ימוחלפת בשמה ה ה אותהדבר זה יוצא מכך ש בז והעהשמים וארץ העה הפסוק ndashרומזת למקורה של התפיסה תשלהבמילה ה יה מפני שלהבת אש אין כל בריה יכולה לדרוש באותיות

) 69הערה 114 עמבסוף לעילוראו ו חיריםשיר הש( רשפיה רשפי אש שלהבתיה המקראי Wayne Horowitz Mesopotamian Cosmic Geography p156בבלית שמובאת אצל השמים ההשוו מפת 88

42-20 עמ שםוקונצנטריים במפת העולם הבבלית ראהעיגולים הין יולענאלא מלמד ששנים עשר המאי שנים עשר שבטי י אלוהית- פניםהב שבטים מהווים סטרוקטורבספר הבהיר י 89

111 107 83-76 70 67 64-63 סעיפים שםוורא) 169 עמ מהדורת אברמס 82סעיף (הלהקבשבטים Joseph M A Baumgarten The Duodecimal Courts of Qumran Revelation and the Sanhedrin ורא 90

JBL 951 (1976) pp 59-78 אותיות של הסיבה נוספת לחשיבות המספר בעולם ההלניסטי קשורה בהיותו מספר 281-280 עמ )63הערה 85 עמ צוין לעיל( Gedaliahu Stroumsa Form(s) of God ורא היווניתאלפביה

שם17 והערה 85 עמ )ותשס( 59-57דעת פורפוריתה של הלנה מטרויה וקידוש השם יהודה ליבסצגים הם יאם אמנם מי להתבאר בדרך זהיםשיעקב ראה על שתים עשרה מדרגות הסולם יכול פנים העשרים וארבע

רחל ) 7הערה 6 עמ צוין לעיל (מקדש ומרכבהבספרה ) שם9 והערה 229 לעיל עמורא(את שרי האומות עמ (המחלקים את מרחב היקום לעשרים וארבעה חלקים מרחביים שנים עשר גבולי אלכסוןאליאור מדברת על

ואין קשר בין חלקים24אין במרחב היקום מופרך זהמשפטלן יא-לדעת מאיר בר אך לא מפרשת דבריה) 62אמנם ) 131-114 עמ )דתשס(מועד יד קורת בימאמר ב ( גבולי האלכסון שבספר יצירה לדבריה של הכותבת12

איני יודע כיצד תתקיים על )כפי שהיא מצטיירת בספר יצירה(אלכסון הממדית של גבולי -אם נחזיק בתפיסת תלתנקבל וים במישור שנפגשים בנקודה אחתואלכסון כקהלי גבואת אך אם נתאר חלקים24-ידם חלוקת המרחב ל

12 חלקים וכנגדם 12- רדיוסים שמחלקים את המישור ל12לחלופין אפשר לתאר חלקים24-חלוקת המישור לגולים י רדיוסים בתוך שני ע12או פת השמיםי באופן דומה את כות במרכז השמים ומחלקותקשתות שנפגש

נאמריבירושלמ אפשר להוסיף את השיקול הפרשנייאומטרגיהלשיקול קונצנטרייםר יוחנן לא גלו ישראל עד שנעשו עשרים וארבע כיתות של מינים מה טעמא בן אדם שולח אני אותך אל בני א

סנהדרין (אל גוי המורד אין כתיב כאן אלא אל גוים המורדים אשר מרדו בי ישראל אל גוים המורדים אשר מרדו בי )בנג ע

אלא כלומר הרבה והרבה כתות של לאו דווקאלדעת מפרשים אחדים המספר כיצד הגיעה הגמרא למספר זה משתדל להסביר את המספר כמכפלה של מספר השבטים שהם קרבן העדהלעומתם ) פני משה (מיני מינות

יש תקדים במקור תנאי לרעיון הכללי ךא הפירוש שהוא מציע נראה דחוק ם הנזכרים בפסוקיהגויששים יוסי הגלילי אומר הרי הוא אומר ששים המה מלכות ושמונים פילגשי אליעזר בנו של ר ר יצב גבולות עמים

יצב גבול עמים אין כתב א יצב גבולות עמיםד מ לאבותינו לא ירדו במצרים אלא בשבעים נפשושמונים הרי ק )ספרי האזינו ו( חלקים במספר בני ישראל ת ליטול בכאן אלא יצב גבולות עמים זכו אומו

פרשני דומהההיגיון האך ) אומות שכנגד שבעים נפש מבני ישראל140כאן מדובר על (אמנם המספרים שונים ד עמיםד כתות וכגיון יכול להוליד כיאותו ה לשון רבים בלתי צפויה רומזת להכפלת המספר

Wilhelm Gundel Dekane und Dekansternbilder Ein Beitrag zur Geschichteter Sternbilder derורא 91Kulturvoumllker (Zweite Auflage) Darmstadt Wissenschaftliche Buchgesellschaft 1969 שלום The

242

עומד שיקול לפחות בצורתה המקורית לשונותמסורת של שבעים אומותהרי ום שהניחו שאף מאחרבי אסטרולוגי

ישראליצב גבולות עמים למספר בני אלנקודות שהועלו תוך דיון בפסוק האפשר לסכם כאן את נו לתחילת ישוושה אתה הצבת כל גבולות ארץ קיץ וחרף אתה יצרתםפסוק המתוך לנו להמשךותשדרוש

עונות את גבול הארץ וגם את תריסרונית שקובעת הסטרוקטורב הסקנו שמדובר שי מאנומה אלישילוח החמהמצד שני ראינו שגם נוסח המסורה המדבר על מספר בני ישראל וגם נוסח השבעים שמדבר על מספר בני השנה

מסר של התאמה מספרית זו בקונטקסט המשמעות ואת העתה עלינו להסביר אל יכול לרמוז לאותו מספר מקראיה

הבריאה לפי המסופר שם דו מאת שזיקתו למקרא בולטחמישי של אנומה אלישהישנו עוד נושא אחד בלוח סד את יאך לסיומה היא מגיעה כאשר מרדוך מכריז בחגיגיות על כוונתו לי מתחילה מקביעת גבולות הארץ

כותרת ותכלית כל מעשי הבריאה שלוה גולת ו ז96המקדש המרכזי של בבל

רדך את פיהו וידברמפתח 117 ענה את האלים אבותיו דבר 118 המושב אשר כוננתם על האפסו 119 אשר בניתי אנכי מעליכם נכח האשרה 120 מקדש- חזקתי קרקע מקום-מתחת 121 מושב חמדתי) יהי(לו נא בית-אבנה 122 קדש בקרבו-איסד היכל 123 מלכותי אכין אועיד דבירי 124 כאשר תעלו מן האפסו אל המפחרת 125 להכיל קהלכם מלונכם) יהי(במקום ההוא לו 126 כאשר תרדו מן השמים אל המפחרת 127 להכיל קהלכם מלונכם) יהי(במקום ההוא לו 128 בתי האלים הגדולים אקרא שמו בבל 129 אנחנו כקרבה נבנה מקדש 130

97שישיהמימושה של הכרזה זו מהווה נושא מרכזי בלוח כי הלמו באתהאננ 131 שנה אחת לבנו לבניה 132

Tradition of the Thirty-six Hidden Just Men The Messianic Idea in Judaism and other Essays on

Jewish Spirituality New York 1971 p 251ff 92 Nicolas Sed Les douze hebdomades le char de Sabaoth et les soixante-douze langues Novum

Testamentum 212 (1979) pp 156-184 Gedaliahu Stroumsa Form(s) of God p 280 William R Schoedel Scripture and the Seventy-Two Heavens of the First Apocalypse of James Novum

Testamentum 122 (1970) pp 118-129 מיכאל שניידר 144-138 עמ הבטים חדשים קבלה משה אידל James Scott Geography in Early Judaism 308-306 עמ )94הערה 21 עמ צוין לעיל (ספר יוסף ואסנת

and Christianity pp 19-20 51-55 75-79 102-104 204-208 Francesca Rochberg-Halton ורא חלקים12-שבו כל מזל מתחלק ל δωδεκατημόρια זודיאק-מיקרו 93

lsquoElements of the Babylonian Contribution to Hellenistic Astrologyrsquo JAOS 1081 (1988) pp 57-60 217 141 74 המספר זה ממלא תפקיד חשוב באפוקליפס

השוו 94אמר לה הקדוש ברוך הוא בתי שנים עשר מזלות בראתי ברקיע ועל כל מזל ומזל בראתי לו שלשים חיל ועל כל חיל

לשים לגיון ועל כל לגיון ולגיון בראתי לו שלשים רהטון ועל כל רהטון ורהטון בראתי לו שלשים וחיל בראתי לו שקרטון ועל כל קרטון וקרטון בראתי לו שלשים גסטרא ועל כל גסטרא וגסטרא תליתי בו שלש מאות וששים וחמשה

)בברכות לב ע(אלפי רבוא כוכבים כנגד ימות החמה וכולן לא בראתי אלא בשבילך B M Metzger lsquoSeventy or Seventy-two Disciplesrsquo NTS 5 (1958-59) pp 299-306 ראו לדוגמא 95

Odeberg 3 Enoch p 51 ולענייננו רלבנטי במיחודJames Scott Geography in Early Judaism and Christianity pp 19-20 בעים ושתים אותיות אשר כמוהם מספר תוכן השם ש מעניינים מאוד דברי סעדיה גאון

וכנגדם סכום גבולות עמים וכמניינם סנדרי ישראל עם משה ואהרן כל הכנוים וגם כמספרם משפחות שבטי ישראלעשרה רוחות השמים -שתיםג מדבר על שבמקום אחד רס ויש להעיר עוד )183שורה זוכר חסדי אבותתפילה (

האסכולה הפייטנית של רב סעדיה מנחם זולאי 1שורה ח ברכי אברת ואמצת כונפשי לי-רהיטי ברכי (והארץ )141-108 עמ דתשכ מדרש הרבנים באמריקה-מכון שוקן למחקר היהדות ליד בית ירושלים גאון

Victor Avigdor Hurowitz I Have Built You an Exalted House Temple Building in Light of ורא 96Mesopotamian and Northwest Semitic Writings JSOT Supplement Series 115 (Sheffield

Sheffield Academic 1992 pp93-96 את ואדם נוצר כדי להעמיס עליו המקדש הוא מקום מנוחתם של אלים גם בריאת האדם קשורה לכינון המקדש 97

אליםיתה מקדמת דנא מוטלת על הימלאכה שהה

243

בהגיע השנה השנית 133 רוממו את ראשו נכח האפסו-האסגלה 134 אפסו העליון- בנו את מגדל 135 ולו לאאה לאנלל כוננו מושב לאנו 136 ב לפניהם בהדרשישב י 137 שרההשקיפו קרניו אל יסודי הא 138 אחר אשר כלו מלאכת האסגלה 139 יסדו האננכי כלם את משכנם 140 נאספו כלםאפסובמאות אשר -אות האגגי אשר בשמים וששמ- שלש 141 הרם אשר בנו לו מושב- בזבולהאדון 142 לכרהאבותיו הושיב את האלים 143 הנה בבל בית מושבכם 144 דותה רווח רננו בה 145

סיפור של מגדל בבל בנוי על ה מגדל בבל וסולם יעקב מיתוס בבלי זה משתקף בשני סיפורים בספר בראשית

יא של ספר בראשית-בדומה למה שקרה למסורות אחרות הכלולות בפרקים י בבלשם ה אירונית של דרשהרכי ובוני המגדל הם בני אדם ולא אלים ואף המגדל נועד לא לצ המיתוס הבבלי מקבל כאן צביון אוהמריסטי

שמימה הוא המגיע בו משתקף בית האלים הבבלי שראשו ששני הסיפור ה ארצית-אלים אלא למטרה פוליטית- הוא דתי) הבבלילהיאסגבדומה ל(תפקידו של בית אל בניגוד למגדל בבל בבראשית יא חלום יעקב בבית אל

אינו ndash אמפיקטיוניה ישראליתndash שבטיםהאל כמרכז שמאחד את שנים עשר פקי של ביתוהממד הא פולחני) הא ולבפרקים ל(התגלויות נוספות אלא נפרש בהדרגה בשתי זיון הראשון בבית אלימתפרש מיד בח

אבנים שהפכו למצבה אחתה הים עשרתסיפור על שהבט הזה של בית אל על ידי יההאגדה מדגישה את האדם יפוצו על פני כל ה רצויה לפני אלוהים היא כוונתו שבני הייתהנראה שהסיבה העיקרית שבניית בבל לא

הוכשל על ידואנושותה שישמשו המרכז המלכד את יר והמגדלסיון למנוע זאת על ידי בניית העינה ארץההים לבני נח הוא להתפזר ואלהועיד התפקיד שהיםוזמתו של אלומה שנמנע מאנשי דור הפלגה ניתן ליעקב בי

המקרא מתאר את בני נח כנשלטים להתלכד סביב מרכז סקראליndashהועד לבני יעקב שהתפקיד על פני האדמה לקצוות וגבולות הארץ קףילה המרחיקים אותם מן המרכז ומושכים לפריפריה ם צנטריפוגלייעל ידי כוחות

ובין השאר בין אותם הגבולות ובין תריסרוניהדגם היש קשר מיוחד בין גבולות הארץ ובין כפי שראינו לעיל לתאר את המרכז כמקום אפשר בעצם גם המרכז קשור לאותו דגם תריסרוני יחד עם זאת מזלותהשנים עשר

כמה בבתמונה מפורטת יותר אפשר להבחין בו נפגשים ומתאחדים שנים עשר חלקים וגבולות של יקוםשצוגים שונים של דגם יוכן הלאה עד לי שערי המקדש שערי ירושלים נחלות השבטים םמעגלים קונצנטריי

תריסרוני בתוך חלקים פנימיים של המקדש ובבגדי כהונה בית ndash ומאידך סיון להקים אחדות בדור הפלגה מחדינ ובר אפוא על תגובה כפולה למיתוס של בבלמדקטע משירת האזינו שנדון לעיל את הנראה שגם ניסה להשיג אותו דורשמה את הים נותן ליעקב ושבו אל אל

במקום זיקה 98אליז הסקרכח מדבר על פירוד העמים וסילוקם מן המר לבריםדב אפשר להסביר ברוח זהלמספר לפי נוסח המסורה לכוחות אלוהיים המציבים את גבולות הארץndashלמרכז באה זיקה לכוחות פריפריה

פסוק ה תוך אחדות ולא תוך פירודצג את אותם כוחות יהפסוק אף רומז לכך שעם ישראל זכה לי בני ישראלכי חלק יי עמו יעקב אלא מהיותו נחלת יי יםהבא קובע שדבר זה בא לא מתוך זיקת עם ישראל למקום מסו

ndashהו ואלא בת פסוקים הבאים מתארים כיצד האל מצא את העם לא במרכז העולם המיושבה חבל נחלתוהאל הופך את העם במקום שהוא לפני שתוחם המרחב הסקראלי מצב הארץ בטרם בריאהאת מתאר המושג

הים ומזכיר את רוח אלה דימוי ndash 99מרחף על קנוה יי לנשר השירה מדמה את נמצא למרכז מוקף ושמור הו הוא אכן מעשה בריאהו כינון המרכז הסקראלי באמצע התהמרחפת על פני המים בראשית הכל

שבו נפגשים כמה מן המוטיבים שנדונו 100)קדושתא לפרשת החדש( מפיוט של יניי קטעברצוני להביא כאן גבולות העולם האומרים בראשית הבריאה מהללים ומקדשים את שם האל האלשהציב גבולות העולם לעיל

הא המקור של שאר קדושת ישראל דשים ומזלותוח שבטים ותרכות תריסרונית הם שלוש מעקדושה משולשקביעת ירחים ומזלות והיא קרובה ביותר לקדושת האל )ןי ישראל עסקינהרי בקידוש החודש ע(הקדושות ין כבודוילמנתריסרוני של השבטים נקבע הדגם ה ואילו נים קלנדריים ואסטרונומייםנועדה למניי

פרק ( כל זה מצביע על זיקה לרשימת העמים ndash עמים שאולי נרמז כאן 7072מספר ה וכן )ולא הפצה(לשון הפרדה 98

מה שתואם דווקא את פרק יא הפסוק מדבר על פעולה אקטיבית של האל מצד שני ולא לסיפור של מגדל בבל) י יאת פרק ולא

ולהבאתו ) נחלהקרוב ל (סגולהים מופיע כאן בזיקה לבחירת העם לדימוי כנפי נשרה ו-ד שמות יטהשוו 99 )הר סיני(למקום קדוש

מובא לפי המאגרים של מפעל המילון ההיסטורי ללשון A 1162 אוסף פירקוביץ השניי סנקט פטרבורג כ 100 העברית

244

לשמך יאמרולםגבולות עולם אשר הצבתה מעו באות מלא כל הארץ כבודוי צ יידוש קדוש קדושק עשר- מירחים שניםדושק רעש-ים ממזלות שנדושק ]עשר-שנים[ משבטים דושק

דוש קדוש קדושק קבע למניין לבנה סדר ירחיםדושק קבע למניין סדר מזלותדושק םעשר שבטי- קבע למניין כבודו שניםדושק

דוש קדוש קדושק מכרובדושק מאופןדושק מחיהדושק

כל יאמרו לעומת לימד לעניו מולד החודשקומוממ הורהו לעבר זה החודשקומוממ חודש על זה החודש מניין כל ה עשקומוממ ]בעם) [פעמ( ן יפקומוממ

נאמר101בפיוט של קליר לראש השנה

ואם יצאה גזרה דחוקה ארקהיושבי לחבל

ומבלקהבבוקה ומבוקה]אשר[הסתכל בתבנית

102 בכסא חקוקה

ובתיבה אשר תחתיו פקוקה ונפשות צורים בתוכה נקוקה

זקוקהךובעטרה אשר בראש שראל בכינוי מחוזקהובשם י

ובדמות שבטים היא מעוזקהשכן בחזקהובין כתיפיו

103

ענה ובהם אתחזקהבהם אש

כבודהסא יחקוקה בכהדמות יעקב ב עלהמ שלמליציו- נציגיובזמן שנגזרה גזרה המשורר תולה תקווה ב המוקף בדמות השבטים ששמו ישראלעל ראש האלשבכתר בנשמות הגנוזות תחתיו

עדותם של השבעים ושל קומראן מכריעה את שבאשר לנוסח המקורי של הטקסטלסיכום דיון זה אדגישבאוגרית ולשבעים שבעים בני אשרהל מספר בני אלוכנראה צודקים המפרשים המציעים לקשור הכף

על ידו תפרש נו ידוע לבן סירא היהלמספר בני ישראלראינו שהנוסח יחד עם זאת עמים בלוח העמיםתריסרוני הקובע את הדגם ללפי פירוש זה גבולות העמיםאת קשרנו כמתייחס לשנים עשר שבטי ישראל

נו שתפיסה י והראהצבענו על הזיקה בין גבולות הארץ ובין שנים עשר מזלות או כוחות עליונים גבולות היקום כפי שהוא הובן על ח לבריםלקבוע שנוסח המסורה לדבעל סמך זה אפשר מעין זו מצויה כבר באנומה אליש

גבולות תונה שהאל השתמש בה כדגם בזמן קביעי מדבר על שנים עשר שבטי ישראל כמערכה עלידי בן סיראם באופן שבטיהב שאף הם תופסים את יהנוספיםמקורות את עדותם של הףצרלמסקנה זו אפשר ל העמיםעתה אפשר לומר שלצד התפיסה הזאת ובזיקה ו ו לעיל בהרחבה בדמות עליונה ואף אלוהית של יעקבנדנ דומה

שבטיםהב תה קיימת תפיסה עתיקה שמייחסת מעמד דומה לייאליה הי

3369 קמברידגי גניזה י הנוסח מכשינוי 83 עמ מחזור לראש השנה דניאל גולדשמידט מלך במשפט יעמיד 101

ADD המאגרים של מפעל המילון ההיסטורי ללשון העבריתלפי חוקהי בכ 102 שכינה נחזקהי בכ 103

245

מן הגניזה תפילת יעקב ג

104סולם יעקבנביא עתה את הנוסח העברי של התפילה מ

~אבינו יעplusmn תplusmnלplusmnתפ

חנוך מתושלח נחplusmn דplusmnר] [plusmn ייי אלהים אד2

הצדיקים אל נאדר על כסא כבוד] [ ייי אלהי 3105

האוחז[ ] תיך ה plusmnאplusmn נ4106

האוחז בארבע פינותplusmn בחלומי107

המכין את השמים בהוד כבוד תפארתו העולם כולו בזרועו5

הפותח ממעל לשמים חלונים כשיש6108

םאלהי השמיplusmnובהם כ

והיכנתה בהם דרך לירח סתר בלילה שלא יחשב אלים]י[ והוא נ7

~ מפניך רא להם והולכים שלא יחשבו אליםplusmnוplusmnקplusmn עוד ולכוכבים8

שרפים רועדים שש כנפים בשתים מכסים ואינם נדממים9109

104 Magische Texte aus der Kairoer Geniza herausgegeben von Peter Schaumlfer und Shaul Shaked

Band II (Texte und Studien zum antiken Judentum 64) Tuumlbingen 1997 pp 31-32 50-51 352 המתגאה על אך השוה ) 110הערה 174 עמ(לא תועד כלל -נאדר עלושהצירוף לייכט כותב שביטוי זה קשה 105

אדיר על )נהדרבנוסחאות אחרות ברכת יוצר אור לשבת אל אדון (ונאדר בכבוד על המרכבה חיות הקדש 589 569 555 548 סינופסיס מעשה מרכבה (אדיר על רזי מעלה ומטה אדיר על המרכבה המרכבהכל מופיעות רוב הדוגמאות )קליר (ונאדרתה על כל רוממו סובל עליונים קדוש הוא נאדר במרכבות מעונים )595

האוחז בארבע פינות העולם מה שנאמר בתפילת יעקב אצל קליר לביןסובל עליוניםבין השוו גם בהקשר הקדושה )בנוסח הסלאבי( נושא עולם כולו מתחת לזרעו ובזרועו

אוחז אחזה וכוו חזיתיndash חזהכאן צריך להופיע פועל כאשר שראיתי בחלומיכפי שמוכיח הטקסט הסלאבי 106ולא המצאת המעתיק היצירתי שניסה לשחזר ) בהשפעת מילת אוחז מופיעה בהמשך השורה(טעות של מעתיק רשלן

246 עמ ו108 ההער 245 עמ בןסוג שצוין הטעויות מ) 145 עמ(כפי שמשער לייכט את המקור המקוטע שלפניו דו מוכיחות שהטקסט שלנו יצא מתחת ידו של מעתיק רשלן מא114הערה

) 144-145 עמ(אליעזר מפרקי דרמופיע רק במדרשים מאוחרים החל ארבע פינות העולםלייכט טוען שהביטוי 107רקיע (אלה הם שמות המלאכים האזורים זרוע ממקום למקום ולעוף בכל פינות העולם אך הנה בספר הרזים נמצא

יש רוחות העולם כך שפינות העולם הם ד רוחות העולם טסי נחושת וטמנם לד וקח ד בהמשך הקטע נאמר) אמופיע נושא הכל בזרועוכמו כן בספר הרזים הביטוי המופיעים בסמוך שתאחזו זרועלשים לב גם למלים

האוחז בארבע פינות העולם כולו בזרועוהמשפט הוי אומר) רקיע ז (תולה בזרועו מעונהוכן ) רקיע ד(פעמים מבחינת לשון וסגנון ממוקם היטב בספרות המאגית והמיסטית של מאות ראשונות

משל לשצ 108 The idea that the angels sing unceasingly is again widely spread in Greek liturgies butלייכט כותב 109

unknown in Hebrew Qedushot (p152)ול48 ה הוא מפנה לאפוקליפס -Constitutiones Apostolorum -מרכבה יהודית ותפילה הנדונה בהנה האפוקליפסה בכלל והקטע הנדון בפרט טבוע בחותמה של ספרות

Constitutiones אמנם גם הלניסטית עם אינטפולציות נוצריות בודדות-אינה אלא תפילה יהודית כפי שכבר צוין Erik Peterson Buch von den Engeln Stellung und Bedeutung der heiligen אותה טענהפטרסון טעון

Engel im Kultus (Leipzig Hegner 1935) pp 385-386 מספיק עדויות לרעיון זה במקורות אך למעשה יש בספר חנוך הסלאבי נאמר הוא מופיע באפוקריפים סלאביים אחרים בין השאר יהודיים החל מן המאה הראשונה

По стредэ же небеси видэх въwрuжены вwя слuжаще Богови в тимпанэх и wрганэх непрестанным гласом ובאמצע שמים ראינו חיילים חמושים עובדים את האל בתופים ובנבלים בקול לא נפסק

)Valliant p18 OTP v I pp 130-131 וכן Valliant p 24 OTP pp136-137 (של אברהם הבאפוקליפס глהגיבור לא יכול לעמוד בשמים עד שמלאך יהואל מלמד אותו שיר מיוחד ומזהיר 7и непрестая אמור ללא

מיד אחר כך אברהם שומע את שירת המרכבה וגם כאן מודגש ענין שירה בלתי ) OTP v I p 697 (הפסקה פוסקת

iеще ми п cэ гл 7ющю и uстиiе 6 же о6гнz сущаго на простерьтии и възношашесz выше и гла c слъшахъ kко възьмущениk морьска и непрестаkше t силонениk о6гньнаю и kко възвысися о 6гнь въспарz на высочеiе 6 видэхъ подъ о 6гньмь престолъ t о 6гнz и многоо 6чесныхъ о 6крт cъ и гаще пcэ и подъ пртcьомъ животы четыри о6гньны пою6ща

תוך בלתי פוסק ו שאון הים התנשא למעלה ואשמע קול כמ הרקיעועודני אומר שיר זה והנה פה האש אשר היה על ראיתי מתחת לאש כסא אש ומרובי עיניים סביב לו אומרים שירהוכאשר נישא האש למעלה יותר התגברות האש

האש יוצא ב-אחגיגה יג ע חיות אש ממללות מאי חשמל השוו (שרות ארבע חיות של אשכסאומתחת ל )י שםרש מדיבורן

וינעו אמות הספים מקול הקורא והבית (דוק בין שירת הקדושה בין האש קיים כבר בחזון ישעיהו יש להעיר שקשר ה ד וזי מאומרכ) ואילך65 עמ )25הערה 9 עמ צוין לעיל( אמונות המקרא ישראל קנוהל עתהוורא ימלא עשן

Error Bookmark not defined עמ לעילורא(ומכאן מסתבר הקשר בין האש אשר לא תדעך בספרות ההיכלות) חנוך ב(מלאכים חמושים משלב מוטיבים של שירה מתמדת) רקיע ב(ספר הרזים ובין שירה בלתי פוסקת) ואילך

) של אברהםהאפוקליפס(ושיר של אש

246

וגם אני מקדש וקורא 10110 שנים עשר פניplusmn ם עשר ראשיםplusmnיplusmnנplusmnש

שניהם טהור עינים וידים שבטים ראשו נמלא טל מהם שמ11

קדוש או אב באיה שנים ולפיד אש ברקים מבהיק12111

לםplusmnוplusmn או ע

plusmnמלך אביר עולם plusmnוplusmnאplusmn אל י13112

אמיץ ברוך מלא השמים והארץ

ילתי עניני ושמ ותהומות וכל העולמים לכבודך14113

שהללתי

יןplusmn וח15114

בקשתי מה שאני מבקש ועשה ותביא שאלתי לפניך

ברוך אתה חלמי בשרה כי ייי מהולל בפי כל הנשמות והגד לי ב16

ייי האל המושיע17115

אמן116

לבושים מימינם ומשמאלם gt םושריוניltאלה העומדים במעלה חמישית אוחזים צנה ורומח וכובע נחושת בראשיהם

אוחזים בלפידים וממהרים להשיב מענה ופיהם לא ידום משאג ואבני ברד ורעדה במחיצתם ועל נהרי אש מהלכים מאש יצאו ובאש מעמדם כי כל מעשיהם באוצרי אש מלהטת ומרוח אפם תבער אשואשם ומנשמת אש בוערת

)4-7 שורות בכל מדה ומדה במדבר קדושתות לשבתות השנה(וכך אומר יניי ולא תישכח ולא תידום מגרונם ולא תיפסק משפתם ולא תחשה מלשונם קדושת שמך הגדול לא תמוש מפיהם

ולא תיתעלם מעיניהם ר מפניהםולא תעבו מליבם )99-94שורות נחמו זעם ממך א קדושתות לשבתות הנחמה ( קלירכן אצל ינאמו קדושו ברוךו ושיר וזמר ינעימויום וליל יקומוואל נא ידומוברן יחד ירוממולך בקול ינאמו Ἐν δὲ τῷ μετrsquo αὐτόν εἰσι θρόνοι אדוגמל ניסוחים אחרים המדברים על שירה מתמדת מצויים לרוב

ἐξουσίαι ἐν ᾧ ὕμνοι ἀεὶ τῷ Θεῷ προσφέρονται ואחרי אלה כסאות ושלטונות ובהם תנשא תמידכול מלאכים ] [את שם קודשו תמיד בש ]ברכו 38 צוואת הלוי) (קסא עמ כרך א מתוך כהנאגוםתר (שירה ליי

תמיד מספרים כבוד אל רוממי שדי פנות צבאיו קדושים )4Q504 f1-2 vii 5 9 דברי המאורות( רקיע קודש 4Q 418 ) ידמה כי אדם בן ו יעצל כי הם ושנא כ ה שמים ב] ו[ ל ] [ קודש מלאכי ) ברכת יוצר (דושתווק

(4QInstructiond) 55 8 11 ) ב שבעים ליחזקאל מגהנרמזת בתרגום ה עוד על שירה מתמדת נועייDavid J Halperin Merkabah Midrash in the Septuagint JBL 1013 (1982) pp 357-359 ולבסוף נצטט את

)יגתהילים ל( אלהי לעולם אודךילמען יזמרך כבוד ולא ידם י המקרא 120הערה 248 עמ להלן ורא וקרא זה אל זה כמו שנאמר ndash וקורא אומר קדושה ndash קדשמ 110שם ואליהיש להעיר שאותה רשימה מתחילה מ אבא ביהמופיע שמות של מטטרון בחנוך גהברשימת שבעים 111

יהוה צבאות אה בהה יה ביה יהואל שורה הובהיכלות זוטרתי מופיעה סלאבי של התפילההשמופיע בנוסח בשם יהו הי אי הי יהו הב יה וא ברוךו או יהובסמיכות ל באה בו שם הוהנה עוד נוסחא שמופיע יהואל

) מרכבה רבה (שם כבוד מלכות לעולם ועדאה באה האה יוה הי הו או יה הו יה יהה ברוך ) אונסוגם כפייה(עוצמה חיוניות כוח βίαמיוונית ביאהכינוי השםאת התכן שבמקרים מסוימים יש לפרש יי

בייא בתהילים סחביאההמדרש מוצא שם אלוהי ביהך כל מקום ומקום שאין אדם ממונה אין ל אמר לו ביה שמו מהו שכתוב שמואל בר נחמן י הנשיא שאל את רר

אל תהי קורא ביה אלא אתמהא ביה שמו שנאמר ההקב כביכול ומי ממונה על ביאה של עולמו על ביאה שלו ) יבראשית רבה יבוא עז טור ג הב פירושלמי חגיגה ו השומדרש תהילים מזמור קיד( ביאה שמו

יוונית מלשון עוז הפ מוסברת ע ביההמילה ) 108 עמ(רבה של בראשית אלבק-תיאודור תבהערות למהדור עמ ביאערך ( דרך ndash via )יווניתהבתיווך (אך לגבי קטע זה נראה יותר פירושו של יסטרוב מלטינית וממשלה159-158 (

לקביעתו ) cornerstone of this assumption p 174(נה יעבור ריימונד לייכט השורה הזאת מהווה אבן פ יש לציין שכבר השורה שמהווה ( והקורא ישפוט מופלאברצוני לצטט כאן את טיעונו ה שהתפילה נתחברה ביוונית

או אב באיה או מופיע במקור באשמת תוכנת העריכה כנראהndashשלו משובשת פעולות הקבליותנקודת מוצא ל )עולם יאו אל לםעו

Let us first turn to the name of God He is called Yaocirc Yaocircva Yaocircil Yaocirc in the Slavonic version This is better structured than the confused Hebrew version אל יאו או אב באיה או עולם although both undoubtedly go back to the same source If we try to parallelize the elements of the two versions the final יאו corresponds to Yaocirc In order to reconstruct Yaocircil we have to delete עולם and disconnect as או is clearly discernible as Yaocircil If we take the initial אל)עולם(יה או )בא( but then יה from באwhat has remained again of Yaocirc we have to identify יה(אב בא( as remnants of Yaocircva Although this parallelization looks a bit like a kabbalistic device on my part there can be little doubt that Yaocircva stands for the fully written form of the tetragrammaton written in Greek (and Old Slavonic) phonetically with a Beta Therefore the fact that the name of God in the Hebrew manuscript has a Bet and a Aleph too (and not a Waw and Heh) can be taken as a clue that this sequel of nomina was not composed originally in Hebrew but in Greek

אין לתקן מדעתנו ולפי דוגמאות שהבאתי מצביעות על דבר אחד פשוטה ות שבטיעון כזה כשלעצמובנוסף לבעייתי ס וחופש להרהעובדה שיש לנו טקסט מקביל בשפה אחרת לא מצדיקה את ה יםמאגיהשמות הטעמנו את שורות של

מאגית האת הנוסחא מעתיקים ומתרגמים יכולים להחליף ולבנות מחדש את הטקסט במידה שנטל לעצמו לייכט השפה המקוריתהייתהואי אפשר לקבוע על פי זה מה שלפניהם באחרת שנראית להם יותר

מצויה שם ברוך אמיץ אבירגם השורה לעתים קרובות בצמוד לאמיץ אביר כינוי האל רגיל בספרות ההיכלות 112 400 378 270 191ראו לדוגמא סינופסיס

ושמע תהילתי 113 )לייכט שפר (ותןשיבוש במקום 114

247

שנים עשר ש הטקסט הסלאבי המקביל מלמדנו הוי של שנים עשר פנים כפני השבטים מופיע כאן במפורשיהזכמה מילים מתחילה כעין של ה אחרי הפסק117שייכים לתיאור דמות האל ראשים שנים עשר פני שבטים

מלא השמים והארץ ותהומות וכל העולמים לכבודךומסתיימת קדושהנפתחת במילה קדושהראשו נמלא טל מהם שמשניהם טהור ובין הקדושה פני שבטיםני עתה בשורת מילים המפסיקה בין יעני

אך עצמםמובנים כשלה השורה מורכבת משברי פסוקים וביטויים עינים וידים שנים ולפיד אש ברקים מבהיקטוי יברצוני להציע כאן פירוש לב אינם מצטרפים למשפטים בעלי משמעות שמשתלבים בטקסט התפילה

הבנת דמותו של האל ודמותה של המערכה העליונה כפי שהן לעפירוש שיש לו השלכות הראשון בשורה זוויה במשפט סתום שמופיע משום שהיא תל הצעה שאני מציע כאן הנה היפותטית בלבדה מצטיירות בטקסט זה

רק בנוסח העברי של תפילת יעקב ומשום שהיא נזקקת למוטיבים שלעת עתה מצאתי רק במקורות ביניימיים צח ואדוםכדרך ה להקבותמתייחס ראשו נמלא טלמילים ה שבהקשר שלנוהנחה פשוטה ביותר

מקשר טל זה עם הגשם התיאופני בסיני) ג- ה(ם ימדרש שיר השיר ותיאורים אחרים של הדוד שבשיר השירים מפני אלהים זה סיני מפני אלהים אלהי ישראל רעשה אף שמים נטפו ארץעל שם שראשי נמלא טליחיו על פי הכתוב ) בירושלמי לח ע( המתים תייכמו כן הטל נקשר לתח )ד הטיםהשוו שופ ט סחיליםתה(

צירוף שני ) יט כויהוישע (שכני עפר כי טל אורת טלך וארץ רפאים תפילמתיך נבלתי יקומון הקיצו ורננו מוטיבים מופיע באגדה על מתן תורה ה

חיים טל הזילו כבוד לענני ההקב אמר מעלן של האש מחמת משולהבין ישראל שהיו לפי אומר אילעאי ברבי יהודה רמכילתא ( )י-ט סח תהלים (אלהים תניף נדבות גשם ואומר ווג אלהים מפני נטפו שמים גם רעשה ארץ שנ בני על

)י א ערכיןאתוספת בחדש טוכי מאחר שמדבור ראשון יצאה נפשי יצאה בדברו שנא ה יצתה נשמתן של ישראלכל דבור ודבור שיצא מפי הבעל

גשם נדבות תניף אלהים שנא אותםה להחיות בו מתים והחיההוריד טל שעתיד הב נשמתן דבור שני היכן קבלוהו )בשבת פח ע (נחלתך

)פרק לג(ה וטל תחייה מופיע בפרקי דרבי אליעזר טל מראשו של הקבndashמוטיבים הצירוף שני

ה נוער לבוא הקב ולעת ה מלא תחית טלשראשו שלהקב המראשו שלהקב טל תחית המתים מאיזה מקום הוא יורדאני ישנה ולבי ער קול דודי שנ ה מלא תחית טלשראשו שלהקב מנ ית טל ומחיה את המתיםשער ראשו ומוריד תח

וג דופק פתחי לי אחותי רעיתי יונתי תמתי שראשי נמלא טל

אהיה כטל פסוקים כמו הוכן על סמך טל השמיםהברכה שיצחק נתן ליעקב פותחת בעל סמך זה שנרקמו אגדות רבות על ) ומיכה ה( ייה שארית יעקב בקרב עמים רבים כטל מאת יוה )והושע יד (לישראל

מוטיב שמשתלב בתיאור יעקב כדמות עליונה טל אלוהי שיורד על יעקב

ולבי אלא יעקב נתייאש לו שלא יטול את הברכות מיצחק א אני ישנה וגוד אף שמים נטפו] שנאמר [שראשי נמלא טלוילך ויקח ויבא מיד הלך שראשי נמלא טל ה הרי עיטרתי לך את הברכותל הקבא] למה [ וגוורבקה אמרה ער

) תנחומא בובר תולדות יח (נכנס אצל אביו ונטל את הברכות שנאמר ויתן לך האלהים וגו לאמו וגור פנחס הכהן מנין אתה אומר א יםד ויתן לך האלהים מטל השמ ההה ליעקב ברכת טלשעטר הקב שראשי נמלא טל

)115 עמ תולדות בראשית רבתי (שיעקב שותף עם בוראו בכל דבר שנאמר לא כאלה חלק יעקב כי יוצר הכל הוא

הקבלה ) 107הערה 172 עמ(מופיעה רק בקשר לקריאת מגילת אסתר האל המושיעריימונד לייכט כותב שברכת 115

בשם יחוש הבדלה דרבי עקיבאבה מופיע) תפילה מאגית(ובענין ) אחרי ברכה אמןהשוו (קרובה יותר בנוסח שלום (אמן אמן סלה ברוך אתה יי רופא חולים חי העולמים האל המושיע הו סבהואחישה אריפט חמואל קמואל י

- יד יצחק בן בעריכת אסתר ליבס מחקרים בדמונולוגיה מאת גרשם שלום רוחות ונשמות שדים עקיבא הבדלה דר 92הערה שלום שםורא יהו סבהו לגבי )168 עמ דשסתירושלים צבי

in bBer 45b it states that a person should not say Amen when hehellip)152 עמ(כט כותב ריימונד ליי 116himself said the benediction This rule is obviously not observed in the Prayer of Jacob which

could be a trace of the Christian habit to conclude every prayer with Amen ר להביא שורה ארוכה אפש יוחסו כוחות אמןומשום של סדר התפילה המקובלועד לחז דרך קומראן מן המקראהחל של דוגמאות נגדיות

דוגמא ורא(במקרים רבים תוך הכפלה או שילוש חתימה במילה זו אופיינית במיוחד לתפילות מאגיות מאגיים )קודמתהבהערה

מסביר ריימונד לייכט את שתפילת יעקב מושפעת מתיאורים הלניסטיים של הליוס בהתאם לטענה מרכזית שלו 117שבהם מתואר הליוס כמי שמופיע במשך שתים עשרה שעות היום הדימוי הזה על ידי הפניה לפפירוסים מאגיים

פרצופי-סרתרי ראשי-תריסרהדמיון בין תיאור זה ובין תיאור ) PGM III 494-535(בשתים עשרה צורות שונות ndashבשני נוסחיה (כמו כן נראה לי שכל הדימויים הסולריים שלייכט מגלה בתפילת יעקב קלוש ביותר לדעתי הנו

או שהם כלליים מאוד ועל כן יכולים להלום את אל השמש באותה מידה כמו את או שאינם כאלה) העברי והסלאביבתקופה הלניסטית מאוחרת הליוס הופך לאל ) 21הערה 230 עמ ראו לעיל(אל הסערה או כל אל אחר

כך שבאוצר הדימויים שלו נמצא כמעט כל שקולט תארים שהיו שייכים לאלים שונים אוניברסאלי-סינקרטיסטיזיקה שחר כמו לשון זריחה הליוס יש צורך בראיות ספציפיות יותרלכן על מנת להוכיח זיקה ל תואר אפשרי

תוך כאשר הגעתי כך לדוגמא) 59הערה 100 ועמ58הערה 99 עמ רא לעיל(לתופעות אסטרונומיות וכדומה על פי השוויתי זאת לציור הליוס המוקף במזלות לדימוי יעקב המוקף בשנים עשר השבטים שחזור היפותטי

)126הערה 250 עמ ראו להלן(המסורת העתיקה המשווה את יעקב ובניו לשמש וכוכבים

248

היום והעליונים אומרין הלל היום הזה יום ברכות וטללים בני לו אמ קרא יצחק לעשו בנו הגדול הגיע לילי יום הפסחעשה מטעמים היום הזה בו אוצרות ברכות טללים נפתחין בני אמרה רבקה ליעקב בנהטללים נפתחיןהזה בו אוצרות

ויתן לך האלהים שנ עשר ברכות ברך יצחק את יעקב כנגד עשרה מאמרות שבהן נברא העולם יהודה אומ ר לאביךוכשיצא יעקב מאת פני יצחק מעוטר כחתן וככלה הרי אלו עשר ברכות יעבדוך עמים מטל השמים ומשמני הארץ

מידי אביר יעקב ומשם רועה אבן שנ בקשוטיה וירד עליו תחית טל מן השמים ודשנו עצמותיו ונעשה גם הוא גבור כוח )לב פרקי דרבי אליעזר (ישראל

נת במיוחד הפסקה הבאה ממדרש תנחומאימעני

הוא נותן ] אלהים אין כתיב כאן אלא האלהים כשישלים אלהים מליותו [)ת כז כחבראשי (מטל השמיםלהים ויתן לך האראובן ראה מה פנחס הכהן בר חמא בשם ר אמר ר שיעקב שותף עם בוראו בכל דברלמה לך הברכות שבירכתי אותךבהדרי קדש מרחם ם חילך ודוד מקלס עמך נדבות ביו) ירמיה י טז( כי יוצר הכל הוא וגו כתיב לא כאלה חלק יעקב

)תהלים קי ג (משחר לך טל ילדתיך118

תן ליעקב יהוא י הים למצב הזהואליגיע רק כאשר ) מלאות כלומר (מליותמתאר את האל במצב האלהיםזכר ושהרי הוא מ(אך ברור שהדרשן התכוון אליו לא מובא כאן שראשי מלאה טלהפסוק טל של ברכה

אותו טל שראש האל נמלא ממנו ושעל ידו הגיע האל את מליותומשם בא לשון ) מן יחין בסייבאותו ענ דברים שיש לוההוא נותן ליעקב משום שהוא משתף אותו בכל למלאותן זה מנוסח י עני119אלוהיתהן חיצוני אלא במלאות יבורא נוגע כאן לא באיזה עניהשיתוף בין יעקב ובין ה

הים נקרא כאן כמושא ישיר של נתינהוהאל ויתן לך האלהים אחרת על הפסוק באופן חריף במיוחד בדרשה

י אלהים זכרני נא וחזקני נא אך י ויאמר יד ויתפלל שמשון אל יאימתי לכשתצרך לה הה אחא יתן לך ויתן לך אלהותא ר הברכה שברכני אבא יתן לך אלהותה אמר לפניו רבון כל העולמים הזכר לי אותה) שופטים טז כח( הפעם הזה האלהים וגו

)747 עמאלבק-תיאודור ג-בראשית רבה פרשה סו( )ורבותינו דרשו לאה בראשית כח דשכל טוב (שתגזור אומר ויקם לך אחא אומר ויתן לך אלהים יתן לך אלהותך ר

בחלום הם דמות שהפנים העליונים שיעקב ראה הנחה שהועלתה כברבלאור מסורת אגדית זו ובהתחשב עליונים שבראש הסולםהפנים העל ראשו נמלא טלאפשר לפרש שבטיםהעליונה של עצמו ושל

מי אלה ראשו נמלא טלאינו יכול להצטרף אלא ל מהם מהםראשו נמלא טל בתפילת יעקב נאמר מלאבמקום נמלאלשון סביל לפי רצף הטקסט מסתבר שהם השבטים ה נמלא טל מהםשראשו של הקב

ה להתמלא בטלמיהו זה שגרם לראשו של הקב ל בשיר השירים עורר את בעלי המדרש לשאולבפסוק הנוהדוגמא שראשי נמלא טל שאני מלא רצון ונחת רוח אברהם אביך שערבו עלי י על הפסוקכמו שאומר רש

דאי וי מסתמך כאן בורש אם תשובי אלישכר מעשים טובים מעשיו כטל הנני בא אליך טעון ברכות ושילו )בלח עב ה הברכות פ(מעין זו שמופיעה בירושלמי על דרשה עתיקה

זקינך רצוני נשבעתי לו שאיני זז טל מבניו לעולם מה טעם לך טל ילדותיך וכתיב בתריה ריש לקיש בשעה שעשה אברהם לאברהם במתנה נתתיו לו ויתן לך האלהים מטל השמים בדייתיקי נתתיוולא ינחם אמר רבי יודה בן פזי הנשבע

עליון מתמלא טל מראשי הראשו של יעקב אפשר להבין את המשפט הנדון באופן כזה גיוןילפי אותו ה בקשר לדימוי זה יש להעיר שעל המזבח שבנה אליהו על הר 120 שאף הם נתפסים כדמויות עליונותהשבטים כמו כן) לדא יחכים מל(יצקו שנים עשר כדים של מים ספר שבטי בני יעקבשתים עשרה אבנים כמכרמל מ

לפי תרגום ו ה יצק שמן ונסך נסךיועל המצבה השני ונה שהקים בבית אלראשהמצבה היעקב יצק שמן על ראש ב גד יינות שקיימים מששת ימי בראשית כניתנאים על שנים עשר מעהמסורת להשוו נסך יין ונסך מיםndashיונתן 121שבטים

מקופות בלוכסנים הם הוספה שלית הציטוטים המקראייםוהשלמ תולדות יא) בובר( תנחומא 118 29 119קולוסיים ההשוו אל 119 הראש מתמלא ndash מטלאארום שער ראשי אתמלי מן דמעתיך כגבר דשער רישיה מצבע התרגום לפסוקנו גורס 120

ה מתמלא טל לפיה ראשו של הקבש חדשהר ודרשת ז 123הערה השוו עוד להלן מדמעותיה של כנסת ישראל תיאורגית של אמירת הקדושה על ידי ישראל שמתנקזת לדמות יעקבהפעולה היש לציין ש מתפילותיהם של ישראל

26 25הערות 77 ראו מאמרים שצוינו לעיל עמ (היטבשחקוקה למעלה תוארה במקורות מיסטיים רבים ונחקרה קטע הבא של בעל הרוקחבמיוחד הו חשוב נינילענ) 20הערה 106 ועמ

לפי כי שייך לומר על הנעלם עצמו יעריצו כמו ומה שאומרים נעריצך לפני נקדישך ובפסוק והקדישו ואחר יעריצו י הרשלר משה וא פירושי סידור התפילה לרוקח (על פני יעקבונקדישך על הוד למטה עריץ האל בתעצומות עוזך

טיהינגגן נפתלי הירץ טריביששל מלאה הארץ דעה דוריהשוו גם בס תקלו-תקלה עמ צהסימן בירושלים תשנ )ב114 עמ ךשת

פני שהוא הוד למטהחסת לישמתי מהווה פעולה תיאורגיתבניגוד להערצה אלעזר אומר כאן שדווקא קידוש ר וגם אני מקדש קידוש מצד המתפללהבא בקשר לפעולת פניםו ראשיםאזכור תפילת יעקבוכך גם ב יעקב

השבטים עשר ראשים שנים עשר פניניםוקורא שמן לים בשנים עשר אוהפת מטה בידו עומד על הבאר שמוקםמשה ע דורא אירופוסכנסת של ההשוו ציור קיר בבית 121

وقطعناهم اثنتي ) 7160( קוראן והשוו האוהליםך אל פתחו של אחד הולכל אחד הבאר פורצים שנים עשר נחלים שعشره اسباطا امما واوحينا الي موسي اذ استسقاه قومه ان اضرب بعصاك الحجر فانبجست منه اثنتا عشره عينا قد

249

ויבאו אלימה ושם שתים עשרה עינת מים ושבעים תמרים מגיד שהיה אותו מקום מקולקל במים יתר מכל המקומות שהרי וכשבאו ישראל חנו ששים רבוא בני אדם וסיפקו להן מים ולנו ושנו היו שנים עשר מבועים ולא סיפקו אלא שבעים דקלים

אלעזר המודעי אומר מיום ר יהושע א היו ישראל שרויין אלא על המים כך דברי רויחנו שם על המים מלמד של ושילשוושבעים דקלים כנגד שבעים זקנים ה את העולם ברא שם שנים עשר מבועין כנגד שנים עשר שבטיםשברא הקב

)מכילתא כז(

ן תיאור זה ובין ידמיון ביש יעקב שמתמלא מן השבטים) דמות(מדבר על ראשו של ראשו נמלא טל מהםאם ברית כל ראשון תיאור השבטים כברכה עליונה שיורדת על ראש יעקב בדברי בן סירא שנדונו לעיל

עשר- לחלק שניםויציבהו לשבטיםויתן לו נחלתוויכוננהו בברכהוברכה נחה על ראש ישראלנתנו ים כמעיינות נובעיםגיה אסטראלית מזלות נתפסוהנה במא מזלותהברנו לעיל על קשר בין השבטים ובין יד

ונזלים מן תזל כטל אמרתימלשון מזילndashלים מזל ימהבשלב מסוים תפיסה זאת נסמכה למשחק שפעבבלי ב-אירושלמי עבודה זרה יח ע( בשלב מסוים מסורת תלמודית כמו כן122)טו דיר השיריםש (הלבנון בגן עדן נקשרה למסורת של שנים עשר מעיינות123ג נהרי אפרסמוןשל י) תענית

מסורות אגדיות שתוארו לעיל יחד עם יסודות אחרים נתחברו יחד כדי ליצור את אחד המיתוסים המרכזיים שנקראים תקוני זקן עשר הד דרך שלושרשמדבר על טל עליון שיו )אדרות וספרא דצניעותא(הר ושל ספר הז שקשורה לדמות עליונה של יעקב) פרצוף( היפוסטזה אלוהית ndashר אנפין על ראשו של זעי124גם מזלות

הורנו וכאשר ביקשו בני עמו של משה כי ישקם אומות עשר שבטים-הפרדנו אותם לשנים علم آل اناس مشربهم

וכל שבט ידע את המקום אשר ממנו ישתה עשר מעיינות-אז בקענו מתוכו שנים הכה במטך בסלע לו לאמור ) 137 עמ האביב תשס-תל אורי רוביןגוםתר(

הזיל מופיע ndashלים מזל ימהמשחק יתזל כטל אמרתכמו הטפה תבהורא מזל שפתיםבקומראן קיים ביטוי 122 ואף מזלות שבטי יעקב גם בכו במרה מזילים דמעהגם יחד שבה שבטים ומזלות בקינה עתיקה לתשעה באב

למרות זאת לא ידוע לי על פירוש מזל מלשון נזל קדרו פניהם כימה וכסיל חפו ראשם דגלי ישורון יזלו דמעהכמו יתכן שיש כאן השפעת מונחים ערביים הקשורים במאגיה אסטראליתי )יקטליאזוהר וג(ג עד המאה הי

של הביניימי של פירוש המשנה בתרגום של הביטוי הזה calqueוהשוו הורדת הרוחניות אסתנזאל אלרוחאניאתמילון לטקסטים והמזלות הרוחניות )אבן דורו של רשב שלמה בן יוסףמאת (ד ד מ פרהזבודה ע םהרמב

לעלות באוב להוריד רוחכ אסתנזלמפרש ) וירושלים תשס(ערביים יהודיים מימי הביניים של יהושע בלאו רוח כ אאלרוחאניה אלפלאניה תסתנזל עלה צפה כד) ת ימצוות ל(ם ומתרגם פסקה מספר המצוות לרמב

יחסות למינוח ספציפי של המאגיה יבחוסר הת לדעתי התרגום זה לוק) 690 עמ (פלונית מורידים אותם בדרך זו דוב שוורץ ואחרים יוסף פנטון משה אידל האסטראלית שתואר ונחקר על ידי שלמה פינס

ב שבטיםב נהרי אפרסמון ומקשר אותם ליזוהר מדבר לפעמים גם על יה 123ויהיו בני יעקב שנים ריסר נהרי אפרסמונא דכיאדאינון ת דהא בשמא דא אסתלק גו תריסר דאתכסיין וישמע ישראל

)אא קעו עזוהר ח(אלין תריסר שבטין דשכינתא אתתקנת בהו עשר על כן משחך אלהים אלהיך שמן ששון מחברךדרשה הבאה שמבוססת על הפסוקים ה הבזוהר חדש מופיע

כטל חרמון שירד על הררי על הראש כשמן הטובהנה מה טוב ומה נעים שבת אחים גם יחד )ח מהיליםתה( )ג-א קלגיליםתה (ציון

אלין תריסר נהרי שמן ששון בצלותהון על רישיה[נגדין להאי שמן ששון ישראל דאינון אחים ורעים ליה אד מאמר חקת זהר חדש (ורוגזא אסתלק מעלמא רצון בעלמין וכדין חדוה בעלמין דנהרין בה אפרסמונא דכייא )למנצח על שושנים

על כן משחך אלהים אלהיךיש לציין שבפסוק שלפני ( שמן משחה על ראשו של האל מושחיםלפי דרשה זו ישראל עתהורא כאן כינוי למלך אלהיםחוקרים השלפי דעת כסאך אלהים עולם ועד שבט מישר שבט מלכותךנאמר Keter The Crown of God inארתור גרין בספרו) 44 עמ )25הערה 9 עמ צוין לעיל( אמונות המקרא קנוהל

Early Jewish Mysticism Princeton 1997 pp 10-11 שמופיע תדיר בתיאור הכתרהה כתב שבניגוד לדימויה יוצא מן הכלל מן הבחינה ודרשה זוהרית זו מהו מלך בשר ודםלהמשיחה אינו מופיע רק ביחס דימוי המלכת האל

הזאת אילו שבשיר השירים רבה נאמר יעותמר ואהלות קצפסוק הבא את ההר חדש דורש וויש להעיר שהמשך ז ר נה שעשו ישראל במדברש ומהיכן היו בנות ישראל הצנועות והכשרות מתקשטות ומשמחות לבעליהן כל מ

י כי הנה יי כת ראשי נמלא טל קווצותי רסיסי לילהממה ש מור ואהלות קציעותד הה מן המן אבהו אמברם הדין ביזעא הדא רסא לית מיניה איליסיס לא דמי הדין רסה להדין ביזעה מצוה והנה הבית הגדול רסיסים

אית מיניה איליסיסעל יפה קולב ולעומתם שמואל יפה אשכנזי ראשי נמלא טל קווצותי רסיסי לילהשמיטים את הפסוק דפוסים מ

עמ 76י וטיקן וכך גם כגורס אותו )בקלב ע טדפוס צילום ירושלים תשמ טאזמיר תצ(שיר השירים רבה מתנות ו ראבןוחסר מהוא אחריו שבא רסיסיםדיון בה אלמלא כןמשום ש נכונההונראה שזוהי גרס א162

ל שוהתמרוקים מים שוי אומר שגם המן וגם הבו ה)ושמתקשים בפסקה ז בדפוס וילנאעץ יוסף ומהרז כהונה בצל טלך תייפינו השווה בפיוט של הדותהוה נמלא בובנות ישראל היו מתהווים מן הטל שראשו של הקב

)Kahle Masoreten des Westens I ז עמ חלק העברי( וראו ציוני ועוד וכן ברקנאטים (ג תיקוניםיבשכולל כל י ר מזל עליון הוא כינוי לכתיקטליאי גהר ורולפי הז 124

שנמשכים למטה יותר מאחרים נקראים אוי חיים ויטל בעץ חיים רק תיקונים ח לדעת ר )לשקל הקודש לרמדעם ג מזלותדהיינו דיקנא דעתיק הם י) פרק כטפרשת ויצא( ספר הליקוטים שוואך ה )שער יג פרק ט(מזלא

שבו המזל העליון הוא התלי)פירוש לספרא דצניעותא(א שבעקבותיו הלך הגר לפי ספר הפליאה יבורש העדחבתיקוני ) ר גן עדן הגנוזאוצ א אבולעפיאר ה ונחש בריחא י דספר סודי רזיי ח והשוו עוד (ב מזלות תלויים י

250

)א תריסרס(תליסר ) בכל יומא(בגולגלתא יתבין 125

אלפי רבוא עלמין דנטלין עלוי רגלין וסמכין עלוי ומהאי גולגלתא ההוא דאיהו לבר נטיף טלא לההוא דלבר ומלייא לרישיה בכל יומא דכתיב שראשי נמלא טל ומההוא טלא דאנער מרישיה

דכתיב כי טל אורות טלך אורות ) מלאתי טל לא כתיב אלא נמלא דכתיב שראשי נמלא טל(יתערון מתייא לעלמא דאתי ונטיף ההוא והוא מנא דטחני לצדיקייא לעלמא דאתי ומההוא טלא מתקיימין קדישי עליונין נהורא דחוורתא דעתיקא

כהאי וחיזו דההוא טלא חוור כבת הטל והנה על פני המדבר דק מחוספסד ותעל שטלא לחקלא דתפוחין קדישין ההחוורא דיליה אנהיר לתליסר האי גולגלתא ד ועינו כעין הבדולחהה גוונא דאבנין דבדולחא דאתחזייא כל גוונין בגוה

בר בסטרא דא לסטרא עיבר גליפין בסחרנוי לארבע עיבר בסיטרא חד ולארבע עיבר בסטרא דא בסטרא דאנפוי ולארבע עי ומהאי אתפשט אורכא דאנפוי לתלת מאה ושבעין רבוא עלמין) כלומר לסטרא דלעילא(דחורא וחד לעילא דגולגלתא

וההוא דלבר אתקרי זעיר והאי עתיקא דעתיקין אתקרי אריכא דאנפין) כלומר אורכא דאנפין(וההוא אתקרי ארך אפים דלתתא אתתקן ואנפוי ) א טלאס(כלא קדשיא וזעיר אנפין כד אסתכל להאילקבליה דעתיקא סבא קדש קדשים ד אנפין

ומהאי גולגלתא נפיק חד עיבר חיור לגולגלתא דזעיר מתפשטין ואריכין בההוא זמנא אבל לא כל שעתא כמה דעתיקא) א אוראותאס (וכל גולגלתא יהבין אגר חיורתא אנפין לתקנא רישיה ומהאי לשאר גולגלתין דלתתא דלית לון חושבנא

ג קכח זוהר ח(ולקביל דא בקע לגולגלת לתתא כד עאלין בחושבנא לעתיק יומין כד עאלין בחושבנא תחות שרביטא )בע

מנייהו ההוא טלא) א מתערס(וכד מטי אתר דמשתכחי אבהן עלאי וההוא רוחא נגיד טלא מלעילא מרישא דמלכאוההוא טלא אתסחי ומטי לגן עדן דלתתא לא בדרגין ידיען דרגא בתר דרגאותאנא נחית ההוא ט מתערין אבהן דלתתאכדין ועייל בפתחא דמערתא וסליק ושאט ביני בוסמין ואתער רוחא חדא דכליל בתרין אחרנין בבוסמין דגנתא דעדן

ההוא טלא ין על חובי עלמאבגין דאינון דמיכ וכד אשתכח עלמא בצערא ובעאן רחמי על בנוי מתערין אבהן אינון וזיווגן הונפשא אודעא לרוחא ורוחא לנשמתא ונשמתא לקב לא אתנגיד ולא אשתכח עד דאתער ספר תורה כדקא חזי בעלמא

ומתברכין ומטי לרישא דמלכא ונגיד מעתיקא קדישא עלאה נגידו דטלא דבדולחא כדין יתיב מלכא בכרסייא דרחמי )ב ערכה אזוהר ח( ה על עלמאוחייס קב כלהו) א מתברכןנ(וכדין מתחברן יכיןונגיד ההוא טלא לאינון דמ אבהן

דכתיב ויבואו אלימה ושם שתים עשרה עינות תאנא בההיא שעתא אשתלימו ישראל לתתא כגוונא דלעילא כמה דאוקימנאוכלא תקף בשבעין ענפיןואת בארבע סטרי עלמא ואתתקף אילנא קדישא בתריסר תחומין מים ושבעים תמרים וגו

אתר דאקרי שמים ומליא לרישיה דזעיר אנפין בההיא שעתא נטיף טלא קדישא מעתיקא סתימאה כגוונא דלעילא )בסב עב זוהר ח( הוה נגיד ונחית מנא לתתא ומההוא טלא דנהורא עלאה קדישא

בזמנא דמטא תשרי ירחא מזלא שכיח וסתיםכלא בהאי נגדין תליסר משיחין דאפרסמונא דכיא בההיא מזלא דכלאבההוא תרעי דרחמי) א תליסרס(ומתפתחי תריסר בעלמא עלאה) א תליסרס(אלין תריסר ) ירחי(משתכחי שביעאה

)א עב קעזזוהר ח( ה בהמצאו כתיבדרשו יהו) ישעיה נה ו(זמנא

אם אמנם בטקסט זה סולם יעקברמזת בזון מן התפיסות הדומות לזו שניתכן אפוא שהמיתוס הזוהרי ניייש )ההמקיפות אות(עליונה של עצמו יחד עם דמויות השבטים הדמות המדובר על כך שיעקב חזה את

הציור שמצטייר כאן מזכיר את 126להשוות זאת לחלום יוסף שבו יעקב נמשל לשמש והשבטים לכוכביםברצוני להדגיש של בית אלפא ובמקומות אחריםכנסתה בבית מוקף בגלגל המזלותהשמש ההציורים של

בלבד ומתבסס על משפט היפותטי הוא לפיו ראשו של האל נמלא טל מן השבטיםש שהפירוש שהצענו כאן כמו כן הוא נזקק למוטיבים שלעת עתה מצאתי רק במקורות ביניימיים קצר וסתום שמצוי רק בטקסט העברי

תריסר ראשי ר האל כותיא לעומתוליות חסרות בהתהוות המיתוס הזהתכן שעיון נוסף יגלה חויאם כי ישבטים נראית לי סבירה ה לשנים עשר תו של ציור זהנמצא באופן ברור בשני הטקסטים וזיק ותריסר פרצופי

ד ומעוגנת היטב במסורות עתיקות הקשורות בחזון יעקבומא סולם יעקבזמנו של ם לגבי זמנו של הטקסטלסיכום עיון זה בתפילת יעקב אציג כאן את השיקולי

בדומה ראשונה לספירההחוקרים למאה הנקבע על ידי רוב בדומה לאפוקליפסה של אברהם וחנוך הסלאבי שכלולה בחיבור זה מהווה חלק ת יעקב תפיל127נתחבר כנראה בעברית סולם יעקב החיבורים לאותם

כאשר ראיתי יה י הפנ במקום שהיא אמורה להופיעהלה מופיע לפי מבנה החיבור התפיאינטגרלי ממנו

יש להעיר דאינון תרי עשר מזלות וסיהרא בתלת עשר תקונין נאמר על תיקוני המלכות) ב עקמד(הר וז

עשרה נחשב למזל השלושOphiuchus נושא הנחששלפעמים גם ורא(זר מוורמס אלע זיקה בין מידות הרחמים ובין השבטים יש להעיר עוד ממה שכתוב בספר השם לרהן יולעני

) 159הערה 156 עמ לעילג מדות של ב שבטים יאר פניו לתפלת ישראל ויגלגל יכי בזכות יעקב וי ג אור פנים בקרייה גבי שכינהוכן י

)גכ עמ (רחמים וזה דומה למה כלפי תפילת יעקב והשבטיםותשפונ דות הרחמיםיג מ ין פנים מאירות של האל שהגיש כאן י

ב נהרי י ה השמן הטוב על ראשו של הקבמושחיםבשם זוהר חדש שישראל בתפילותיהם 123 הע שהובא לעיל ג מידות הרחמיםאת יצגים יאפרסמונא שאף הם מי

ויחנך שאין וכנגד ח ב פעמים אור פנים בשכינה בקרייהכן י ב שבטיםב אותיות בברכת כהנים שהם ביויש י ג אותיות יש באבות ובברכת כהניםכנגד י ג אור פנים בכל הקרייהפניו בחומש הרי י בשבטים יש יאר ה

ב אזכורים של אור ליותה מקביל ישנן גם בשמות השבטיםןב מהשי ותג אותיות שונבברכת כוהנים יש י כלומר יאר יי פניו אליך ויחנךבפסוק בחומשה מופיעשנעדרת משם אות חה ךפני השכינה בנ

ין ימדובר לא רק על הענ ג בטקסט זה ובטקסטים אחריםילב תלבטויות בין יהתנודותאריאציותויש לשם לב לו 125ג יבי ג שבטיםיבי ג מזלותיבי ג חדשיםיבואריאציות וחילופים ענייניים בין יל אלי אלא עהטקסטו

)114הערה 122 עמ ראו לעיל המלך שלמה של איפודרומיןג מרוצים ביבוראו עוד על י (שערי המקדש )בראשית רבה סח י( משבשעה שאמר יוסף והנה השמש והירח אמר יעקב מי גלה לו ששמי ש השוו 126 חבר ביווניתנת סולם יעקבשטען ש על נימוקיו של לנט 1הערה 227 מע לעיל ורא 127

251

חסרים פרטים אמנם בחזון הסולם כמו שהוא מצוי עתה חלק הנרטיבילבתוך התפילה מקשרת אותה בחולמיד להניח וקשה מא בכל אופן128אך נראה הדבר שתיאור החזון לא הגיע אלינו בשלמותו שתואמים את ההפניהוהשני של האל ד פנים ועוד פנים עליונים מעליהםאחד של סולם עם כה ndashוצאי דופן ששני התיאורים י

נתהוו בנפרד וצורפו רק בשלב מאוחר אחדיחד בחיבור שמצויים לפנינו פרצופי- ראשי ותריסר- תריסרה עדיפה בהרבה ההנחה שמקורם אחד הוא129יותר

ליטורגי בנפרד מן החלק - לקם קשור בשימוש מאגישלפחות ח ניכרים בתפילה סימני עריכהיחד עם זאתמאגי - ליטורגיהבולט ביותר שקשור בתפקיד המאפיין ה סימנים האלה מתרבים לקראת סוף התפילהה הנרטיבי

מצביעים על מאפיין זה וכן עניינים נוספים של תוכן וסגנון נוסחאות ושמות מאגייםה שלא שורושל התפילה הד לתארך את המרכיבים הללו אך אין סיבה לאחר ו קשה מאספר הרזיםל ובמיוחד 130ספרות ההיכלותלקרבה

נימוקים שהביא ריימונד לייכט השאף על פי ין הנוסח העבריי לענ131רביעיתהשלישית או האותם מן המאה תנראה לי שבכל זאת אין לדחות את האפשרות הזא כהוכחה שהנוסח הזה מתורגם מיוונית אינם קבילים בעיני

במקרה זה יש לראות את כטענת לייכט שמופיעה באותו כתב יד תורגמה מיוונית תפילת מנשהאם אכן הפרט שמעניין אותנו במיוחד בכל אופן132 של התרגוםterminus ante quem - רביעית כ-שלישיתהמאה ה

לכן יש לתארך אותו כמו ו ימופיע בשני הטקסטים וקשור לחלק הנרטיב דהיינו ציור האל בעל שנים עשר פנים עיקר החיבור

10הערה 229 עמ לעילורא 128 90הערה 241 עמ לעילורא 129 כביטוי של לייכט מאגיים תופעה שולית או מאוחרת ביחס לעיקרה של ספרות ההיכלותאין לראות באלמנטים 130

magical margins of Hekhalot literature (p 172) העיר על כך כבר שולם ב - Major Trends ואחריו כתבוהמעשי בולט - היסוד המאגיחוקרים רבים בהרחבה על חשיבותו ועתיקותו של המרכיב המאגי בספרות ההיכלות

כמו חנוך השלישי שולי יחסית במאוחריםהוא ובמיוחד בחיבורים הקדומים כמו היכלות זוטרתי לייכט עמורא(שסגנונו קרוב במיוחד לתפילת יעקב עיקרית של ספרות ההיכלות ושל ספר הרזיםהתקופה הזוהי 131

פר מהדיר של סה) 109 107הערות 245 עמ 25 ההער 230 עמוכן בעבודה זו 172 168 165 עמ 15 הע144ירושלים ספר כשפים מתקופת התלמוד ספר הרזים מרדכי מרגליות(הרזים מתארך אותו לסוף המאה השלישית

Michael A Morgan Sepher Ha-Razim The(וכך גם דעתו של בעל המהדורה האנגלית )26-24 עמ זתשכBook of Mysteries Chico 1983 pp 8-11 (רוזנטל א)ספר למאה את המתארך ) שם רגליותמובא אצל מ

האוניברסיטה טדוקטור עיונים מתודולוגיים ופנומנולוגיים המאגיה היהודית הקדומה(יובל הררי הרביעיתאיתמר גרינוולד קובע את זמן החיבור במאות מן השלישית ועד החמישית) 127 עמ חתשנ העברית בירושלים

)Apocalyptic and Merkavah Mysticism Leiden ndash Koumlln 1980 p 226 (שהספר מכיל יסודות אףש סבור שם הוא 5בהערה (שביעית על ידי עורך שלא תמיד הבין את החומר שלפניו -שיתישההוא נערך במאה קדומים ) אפשר לתלות במעתיקיםןטעויות רבות במילים יווניות שלא את כול בלי לפרט מציין

ומאידך גם לייכט לא ציין וגם אני לא ראשונות לספירההמאות הסגנון מצביעים לספרות של ני התוכן והירוב עני 132 מקבילות בין הטקסט שלנו ובין מדרשים מאוחרים ני שיהיה מאוחר בבירורי סגנוני וענימצאתי שום סממן לשונימשום שאותם מדרשים ר לקביעת זמנו של החיבוות תורמן אינןכשלעצמ מדרש תדשא כמו פרקי דרבי אליעזר

עמ(ריימונד לייכט מצביע על הקבלה בין תפילת יעקב ובין מדרש תדשא ובראשית רבתי מכילים הרבה חומר קדום הרי היא נמצאת גם בטקסט העברי וגם בטקסט היווני נניח לצורך הדיון שהמקבילה הזאת מובהקת דיה) 166-165

ין שהצביע ייוצא שהענ בוודאי לא נכתב בימי הביניים כפי שסבור לייכט במיוחד אם הוא המקור הטקסט היוונילכל ין הזה באותם המדרשיםיומה מוכיח מציאותו של הענ עליו לייכט בא למדרשים מאוחרים ממקור קדום

בסולם יעקבשכלולות ינו בחומר קדום ובמסורות חיצוניות כגון אלה יא התענשעורכי המדרשים במאה הי היותר

241

תריסרי חוזר הדגם שהמסתבר ב ארצות נקשרת כאן למעמד מרכזי של ארץ ישראל וירושליםקת העולם ליחלומקובלת של הבהתאם לתפיסה ב שערים של ירושלים ושל המקדשבי על עצמו בחלוקת הארץ לשבטים

ל קווים ת את כל החלוקות הללו כמבוססות עו אפשר לראמעגלי הקדושה הערוכים סביב המרכז הסקראלי 88 מן המרכז עד קצות העולםיםרדיאליים הנמשכ

במבנה של באותיותיהם וצירופיהם בשמותיו ברובד האלוהיתבסופו של דבר חלוקה תריסרונית מושרש 89המרכבה או אף בדמות אנתרופומורפית של האל עצמו

ות היום ושתים עשרה שעות הלילה וכמה הן אותיות שבהן נתחתמו שמים וארץ שתים עשרה הן כנגד שתים עשרה שעושנים עשר חדשי שנה ושנים עשר מזלות ושנים עשר שבטים ושתים עשרה ארצות וכולן על שמותם של שבטים שנאמר

אהיה אשר אהיה ) שמות ג יד(יצב גבולות עמים למספר בני ישראל ואלו הן שתים עשרה אותיות שנאמר ) דברים לב ח( ) אות ה ו-אותיות רבי עקיבא נוסח א ( אהיה הרי שתים עשרה אותיות אהיה שלחני עליכם שלש פעמים

94 וכן הלאה360 14493 7292 3691 2490הדגם התריסרוני יכול להוות בסיס גם לחלוקות מפורטות יותר של לכן היו ו 95םימתחלף במסורות רבות בשבעים ושתי) שליחים זקנים מלאכים לשונות אומות(המספר שבעים

ה את השמים ואת הארץ שנאמר אלה תולדות השמים והארץ א בראשית מהו בראשית באות אחת ברא הקבד

ה בטבעת ב וחתמז והעהי ברא שמים וארץ העה בראם באות ה]יבה) [אבה(בהבראם אל תקרי בהבראם אלא אין כל ] יהם אהבחות[ )בחותמיה(שאלו לא חתמה ] יהם אהבחות[ )בחותמיה(אהיה אשר אהיה ומפני מה חתמה

באותיות) [באותיותיה( מפני שלהבת אש וכל מי שהוא בא לדרוש ] יה באותיות) [באותיותיה(בריה יכולה לדרוש בראשית ברא לפיכך נאמוחתמן בחותמו ] יה תיותאו) [אותיותיה( היה מתמלא כל העולם כולו אש לפיכך סתם ]יה

O1531 833 השלמה אפשרית לפי סינופסיס ndashאלהים ידועההדרשה הדרשה שמופיעה בקטע ובין היש להבדיל בין ד מה טעמא ואחד ביויוחנן בשתי אותיות נבראו שתי עולמות העולם הזה והעולם הבא אחד בה רבי אבהו בשם ר

ד אלא מן מה דכתיב אלה תולדות א ואי זה מהם נברא ביוצור עולמים ואין אנו יודעין אי זה נברא בה יכי ביה יא י ב הירושלמי חגיגה פ(א והעולם הבא נברא ביוד א בראם הוי העולם הזה נברא בהוהארץ בהבראם בה השמי

)י -בראשית רבה יב ב בבלי מנחות ט עוהשוו עז טור ג בעי ברא באות הואילו לפי הקטע שלנו האהעולם הזה נברא ב) רק(ירושלמי ובראשית רבה מוכיחים ש יבבל

ה האלה מסוכנות ביותראותיות י ימוחלפת בשמה ה ה אותהדבר זה יוצא מכך ש בז והעהשמים וארץ העה הפסוק ndashרומזת למקורה של התפיסה תשלהבמילה ה יה מפני שלהבת אש אין כל בריה יכולה לדרוש באותיות

) 69הערה 114 עמבסוף לעילוראו ו חיריםשיר הש( רשפיה רשפי אש שלהבתיה המקראי Wayne Horowitz Mesopotamian Cosmic Geography p156בבלית שמובאת אצל השמים ההשוו מפת 88

42-20 עמ שםוקונצנטריים במפת העולם הבבלית ראהעיגולים הין יולענאלא מלמד ששנים עשר המאי שנים עשר שבטי י אלוהית- פניםהב שבטים מהווים סטרוקטורבספר הבהיר י 89

111 107 83-76 70 67 64-63 סעיפים שםוורא) 169 עמ מהדורת אברמס 82סעיף (הלהקבשבטים Joseph M A Baumgarten The Duodecimal Courts of Qumran Revelation and the Sanhedrin ורא 90

JBL 951 (1976) pp 59-78 אותיות של הסיבה נוספת לחשיבות המספר בעולם ההלניסטי קשורה בהיותו מספר 281-280 עמ )63הערה 85 עמ צוין לעיל( Gedaliahu Stroumsa Form(s) of God ורא היווניתאלפביה

שם17 והערה 85 עמ )ותשס( 59-57דעת פורפוריתה של הלנה מטרויה וקידוש השם יהודה ליבסצגים הם יאם אמנם מי להתבאר בדרך זהיםשיעקב ראה על שתים עשרה מדרגות הסולם יכול פנים העשרים וארבע

רחל ) 7הערה 6 עמ צוין לעיל (מקדש ומרכבהבספרה ) שם9 והערה 229 לעיל עמורא(את שרי האומות עמ (המחלקים את מרחב היקום לעשרים וארבעה חלקים מרחביים שנים עשר גבולי אלכסוןאליאור מדברת על

ואין קשר בין חלקים24אין במרחב היקום מופרך זהמשפטלן יא-לדעת מאיר בר אך לא מפרשת דבריה) 62אמנם ) 131-114 עמ )דתשס(מועד יד קורת בימאמר ב ( גבולי האלכסון שבספר יצירה לדבריה של הכותבת12

איני יודע כיצד תתקיים על )כפי שהיא מצטיירת בספר יצירה(אלכסון הממדית של גבולי -אם נחזיק בתפיסת תלתנקבל וים במישור שנפגשים בנקודה אחתואלכסון כקהלי גבואת אך אם נתאר חלקים24-ידם חלוקת המרחב ל

12 חלקים וכנגדם 12- רדיוסים שמחלקים את המישור ל12לחלופין אפשר לתאר חלקים24-חלוקת המישור לגולים י רדיוסים בתוך שני ע12או פת השמיםי באופן דומה את כות במרכז השמים ומחלקותקשתות שנפגש

נאמריבירושלמ אפשר להוסיף את השיקול הפרשנייאומטרגיהלשיקול קונצנטרייםר יוחנן לא גלו ישראל עד שנעשו עשרים וארבע כיתות של מינים מה טעמא בן אדם שולח אני אותך אל בני א

סנהדרין (אל גוי המורד אין כתיב כאן אלא אל גוים המורדים אשר מרדו בי ישראל אל גוים המורדים אשר מרדו בי )בנג ע

אלא כלומר הרבה והרבה כתות של לאו דווקאלדעת מפרשים אחדים המספר כיצד הגיעה הגמרא למספר זה משתדל להסביר את המספר כמכפלה של מספר השבטים שהם קרבן העדהלעומתם ) פני משה (מיני מינות

יש תקדים במקור תנאי לרעיון הכללי ךא הפירוש שהוא מציע נראה דחוק ם הנזכרים בפסוקיהגויששים יוסי הגלילי אומר הרי הוא אומר ששים המה מלכות ושמונים פילגשי אליעזר בנו של ר ר יצב גבולות עמים

יצב גבול עמים אין כתב א יצב גבולות עמיםד מ לאבותינו לא ירדו במצרים אלא בשבעים נפשושמונים הרי ק )ספרי האזינו ו( חלקים במספר בני ישראל ת ליטול בכאן אלא יצב גבולות עמים זכו אומו

פרשני דומהההיגיון האך ) אומות שכנגד שבעים נפש מבני ישראל140כאן מדובר על (אמנם המספרים שונים ד עמיםד כתות וכגיון יכול להוליד כיאותו ה לשון רבים בלתי צפויה רומזת להכפלת המספר

Wilhelm Gundel Dekane und Dekansternbilder Ein Beitrag zur Geschichteter Sternbilder derורא 91Kulturvoumllker (Zweite Auflage) Darmstadt Wissenschaftliche Buchgesellschaft 1969 שלום The

242

עומד שיקול לפחות בצורתה המקורית לשונותמסורת של שבעים אומותהרי ום שהניחו שאף מאחרבי אסטרולוגי

ישראליצב גבולות עמים למספר בני אלנקודות שהועלו תוך דיון בפסוק האפשר לסכם כאן את נו לתחילת ישוושה אתה הצבת כל גבולות ארץ קיץ וחרף אתה יצרתםפסוק המתוך לנו להמשךותשדרוש

עונות את גבול הארץ וגם את תריסרונית שקובעת הסטרוקטורב הסקנו שמדובר שי מאנומה אלישילוח החמהמצד שני ראינו שגם נוסח המסורה המדבר על מספר בני ישראל וגם נוסח השבעים שמדבר על מספר בני השנה

מסר של התאמה מספרית זו בקונטקסט המשמעות ואת העתה עלינו להסביר אל יכול לרמוז לאותו מספר מקראיה

הבריאה לפי המסופר שם דו מאת שזיקתו למקרא בולטחמישי של אנומה אלישהישנו עוד נושא אחד בלוח סד את יאך לסיומה היא מגיעה כאשר מרדוך מכריז בחגיגיות על כוונתו לי מתחילה מקביעת גבולות הארץ

כותרת ותכלית כל מעשי הבריאה שלוה גולת ו ז96המקדש המרכזי של בבל

רדך את פיהו וידברמפתח 117 ענה את האלים אבותיו דבר 118 המושב אשר כוננתם על האפסו 119 אשר בניתי אנכי מעליכם נכח האשרה 120 מקדש- חזקתי קרקע מקום-מתחת 121 מושב חמדתי) יהי(לו נא בית-אבנה 122 קדש בקרבו-איסד היכל 123 מלכותי אכין אועיד דבירי 124 כאשר תעלו מן האפסו אל המפחרת 125 להכיל קהלכם מלונכם) יהי(במקום ההוא לו 126 כאשר תרדו מן השמים אל המפחרת 127 להכיל קהלכם מלונכם) יהי(במקום ההוא לו 128 בתי האלים הגדולים אקרא שמו בבל 129 אנחנו כקרבה נבנה מקדש 130

97שישיהמימושה של הכרזה זו מהווה נושא מרכזי בלוח כי הלמו באתהאננ 131 שנה אחת לבנו לבניה 132

Tradition of the Thirty-six Hidden Just Men The Messianic Idea in Judaism and other Essays on

Jewish Spirituality New York 1971 p 251ff 92 Nicolas Sed Les douze hebdomades le char de Sabaoth et les soixante-douze langues Novum

Testamentum 212 (1979) pp 156-184 Gedaliahu Stroumsa Form(s) of God p 280 William R Schoedel Scripture and the Seventy-Two Heavens of the First Apocalypse of James Novum

Testamentum 122 (1970) pp 118-129 מיכאל שניידר 144-138 עמ הבטים חדשים קבלה משה אידל James Scott Geography in Early Judaism 308-306 עמ )94הערה 21 עמ צוין לעיל (ספר יוסף ואסנת

and Christianity pp 19-20 51-55 75-79 102-104 204-208 Francesca Rochberg-Halton ורא חלקים12-שבו כל מזל מתחלק ל δωδεκατημόρια זודיאק-מיקרו 93

lsquoElements of the Babylonian Contribution to Hellenistic Astrologyrsquo JAOS 1081 (1988) pp 57-60 217 141 74 המספר זה ממלא תפקיד חשוב באפוקליפס

השוו 94אמר לה הקדוש ברוך הוא בתי שנים עשר מזלות בראתי ברקיע ועל כל מזל ומזל בראתי לו שלשים חיל ועל כל חיל

לשים לגיון ועל כל לגיון ולגיון בראתי לו שלשים רהטון ועל כל רהטון ורהטון בראתי לו שלשים וחיל בראתי לו שקרטון ועל כל קרטון וקרטון בראתי לו שלשים גסטרא ועל כל גסטרא וגסטרא תליתי בו שלש מאות וששים וחמשה

)בברכות לב ע(אלפי רבוא כוכבים כנגד ימות החמה וכולן לא בראתי אלא בשבילך B M Metzger lsquoSeventy or Seventy-two Disciplesrsquo NTS 5 (1958-59) pp 299-306 ראו לדוגמא 95

Odeberg 3 Enoch p 51 ולענייננו רלבנטי במיחודJames Scott Geography in Early Judaism and Christianity pp 19-20 בעים ושתים אותיות אשר כמוהם מספר תוכן השם ש מעניינים מאוד דברי סעדיה גאון

וכנגדם סכום גבולות עמים וכמניינם סנדרי ישראל עם משה ואהרן כל הכנוים וגם כמספרם משפחות שבטי ישראלעשרה רוחות השמים -שתיםג מדבר על שבמקום אחד רס ויש להעיר עוד )183שורה זוכר חסדי אבותתפילה (

האסכולה הפייטנית של רב סעדיה מנחם זולאי 1שורה ח ברכי אברת ואמצת כונפשי לי-רהיטי ברכי (והארץ )141-108 עמ דתשכ מדרש הרבנים באמריקה-מכון שוקן למחקר היהדות ליד בית ירושלים גאון

Victor Avigdor Hurowitz I Have Built You an Exalted House Temple Building in Light of ורא 96Mesopotamian and Northwest Semitic Writings JSOT Supplement Series 115 (Sheffield

Sheffield Academic 1992 pp93-96 את ואדם נוצר כדי להעמיס עליו המקדש הוא מקום מנוחתם של אלים גם בריאת האדם קשורה לכינון המקדש 97

אליםיתה מקדמת דנא מוטלת על הימלאכה שהה

243

בהגיע השנה השנית 133 רוממו את ראשו נכח האפסו-האסגלה 134 אפסו העליון- בנו את מגדל 135 ולו לאאה לאנלל כוננו מושב לאנו 136 ב לפניהם בהדרשישב י 137 שרההשקיפו קרניו אל יסודי הא 138 אחר אשר כלו מלאכת האסגלה 139 יסדו האננכי כלם את משכנם 140 נאספו כלםאפסובמאות אשר -אות האגגי אשר בשמים וששמ- שלש 141 הרם אשר בנו לו מושב- בזבולהאדון 142 לכרהאבותיו הושיב את האלים 143 הנה בבל בית מושבכם 144 דותה רווח רננו בה 145

סיפור של מגדל בבל בנוי על ה מגדל בבל וסולם יעקב מיתוס בבלי זה משתקף בשני סיפורים בספר בראשית

יא של ספר בראשית-בדומה למה שקרה למסורות אחרות הכלולות בפרקים י בבלשם ה אירונית של דרשהרכי ובוני המגדל הם בני אדם ולא אלים ואף המגדל נועד לא לצ המיתוס הבבלי מקבל כאן צביון אוהמריסטי

שמימה הוא המגיע בו משתקף בית האלים הבבלי שראשו ששני הסיפור ה ארצית-אלים אלא למטרה פוליטית- הוא דתי) הבבלילהיאסגבדומה ל(תפקידו של בית אל בניגוד למגדל בבל בבראשית יא חלום יעקב בבית אל

אינו ndash אמפיקטיוניה ישראליתndash שבטיםהאל כמרכז שמאחד את שנים עשר פקי של ביתוהממד הא פולחני) הא ולבפרקים ל(התגלויות נוספות אלא נפרש בהדרגה בשתי זיון הראשון בבית אלימתפרש מיד בח

אבנים שהפכו למצבה אחתה הים עשרתסיפור על שהבט הזה של בית אל על ידי יההאגדה מדגישה את האדם יפוצו על פני כל ה רצויה לפני אלוהים היא כוונתו שבני הייתהנראה שהסיבה העיקרית שבניית בבל לא

הוכשל על ידואנושותה שישמשו המרכז המלכד את יר והמגדלסיון למנוע זאת על ידי בניית העינה ארץההים לבני נח הוא להתפזר ואלהועיד התפקיד שהיםוזמתו של אלומה שנמנע מאנשי דור הפלגה ניתן ליעקב בי

המקרא מתאר את בני נח כנשלטים להתלכד סביב מרכז סקראליndashהועד לבני יעקב שהתפקיד על פני האדמה לקצוות וגבולות הארץ קףילה המרחיקים אותם מן המרכז ומושכים לפריפריה ם צנטריפוגלייעל ידי כוחות

ובין השאר בין אותם הגבולות ובין תריסרוניהדגם היש קשר מיוחד בין גבולות הארץ ובין כפי שראינו לעיל לתאר את המרכז כמקום אפשר בעצם גם המרכז קשור לאותו דגם תריסרוני יחד עם זאת מזלותהשנים עשר

כמה בבתמונה מפורטת יותר אפשר להבחין בו נפגשים ומתאחדים שנים עשר חלקים וגבולות של יקוםשצוגים שונים של דגם יוכן הלאה עד לי שערי המקדש שערי ירושלים נחלות השבטים םמעגלים קונצנטריי

תריסרוני בתוך חלקים פנימיים של המקדש ובבגדי כהונה בית ndash ומאידך סיון להקים אחדות בדור הפלגה מחדינ ובר אפוא על תגובה כפולה למיתוס של בבלמדקטע משירת האזינו שנדון לעיל את הנראה שגם ניסה להשיג אותו דורשמה את הים נותן ליעקב ושבו אל אל

במקום זיקה 98אליז הסקרכח מדבר על פירוד העמים וסילוקם מן המר לבריםדב אפשר להסביר ברוח זהלמספר לפי נוסח המסורה לכוחות אלוהיים המציבים את גבולות הארץndashלמרכז באה זיקה לכוחות פריפריה

פסוק ה תוך אחדות ולא תוך פירודצג את אותם כוחות יהפסוק אף רומז לכך שעם ישראל זכה לי בני ישראלכי חלק יי עמו יעקב אלא מהיותו נחלת יי יםהבא קובע שדבר זה בא לא מתוך זיקת עם ישראל למקום מסו

ndashהו ואלא בת פסוקים הבאים מתארים כיצד האל מצא את העם לא במרכז העולם המיושבה חבל נחלתוהאל הופך את העם במקום שהוא לפני שתוחם המרחב הסקראלי מצב הארץ בטרם בריאהאת מתאר המושג

הים ומזכיר את רוח אלה דימוי ndash 99מרחף על קנוה יי לנשר השירה מדמה את נמצא למרכז מוקף ושמור הו הוא אכן מעשה בריאהו כינון המרכז הסקראלי באמצע התהמרחפת על פני המים בראשית הכל

שבו נפגשים כמה מן המוטיבים שנדונו 100)קדושתא לפרשת החדש( מפיוט של יניי קטעברצוני להביא כאן גבולות העולם האומרים בראשית הבריאה מהללים ומקדשים את שם האל האלשהציב גבולות העולם לעיל

הא המקור של שאר קדושת ישראל דשים ומזלותוח שבטים ותרכות תריסרונית הם שלוש מעקדושה משולשקביעת ירחים ומזלות והיא קרובה ביותר לקדושת האל )ןי ישראל עסקינהרי בקידוש החודש ע(הקדושות ין כבודוילמנתריסרוני של השבטים נקבע הדגם ה ואילו נים קלנדריים ואסטרונומייםנועדה למניי

פרק ( כל זה מצביע על זיקה לרשימת העמים ndash עמים שאולי נרמז כאן 7072מספר ה וכן )ולא הפצה(לשון הפרדה 98

מה שתואם דווקא את פרק יא הפסוק מדבר על פעולה אקטיבית של האל מצד שני ולא לסיפור של מגדל בבל) י יאת פרק ולא

ולהבאתו ) נחלהקרוב ל (סגולהים מופיע כאן בזיקה לבחירת העם לדימוי כנפי נשרה ו-ד שמות יטהשוו 99 )הר סיני(למקום קדוש

מובא לפי המאגרים של מפעל המילון ההיסטורי ללשון A 1162 אוסף פירקוביץ השניי סנקט פטרבורג כ 100 העברית

244

לשמך יאמרולםגבולות עולם אשר הצבתה מעו באות מלא כל הארץ כבודוי צ יידוש קדוש קדושק עשר- מירחים שניםדושק רעש-ים ממזלות שנדושק ]עשר-שנים[ משבטים דושק

דוש קדוש קדושק קבע למניין לבנה סדר ירחיםדושק קבע למניין סדר מזלותדושק םעשר שבטי- קבע למניין כבודו שניםדושק

דוש קדוש קדושק מכרובדושק מאופןדושק מחיהדושק

כל יאמרו לעומת לימד לעניו מולד החודשקומוממ הורהו לעבר זה החודשקומוממ חודש על זה החודש מניין כל ה עשקומוממ ]בעם) [פעמ( ן יפקומוממ

נאמר101בפיוט של קליר לראש השנה

ואם יצאה גזרה דחוקה ארקהיושבי לחבל

ומבלקהבבוקה ומבוקה]אשר[הסתכל בתבנית

102 בכסא חקוקה

ובתיבה אשר תחתיו פקוקה ונפשות צורים בתוכה נקוקה

זקוקהךובעטרה אשר בראש שראל בכינוי מחוזקהובשם י

ובדמות שבטים היא מעוזקהשכן בחזקהובין כתיפיו

103

ענה ובהם אתחזקהבהם אש

כבודהסא יחקוקה בכהדמות יעקב ב עלהמ שלמליציו- נציגיובזמן שנגזרה גזרה המשורר תולה תקווה ב המוקף בדמות השבטים ששמו ישראלעל ראש האלשבכתר בנשמות הגנוזות תחתיו

עדותם של השבעים ושל קומראן מכריעה את שבאשר לנוסח המקורי של הטקסטלסיכום דיון זה אדגישבאוגרית ולשבעים שבעים בני אשרהל מספר בני אלוכנראה צודקים המפרשים המציעים לקשור הכף

על ידו תפרש נו ידוע לבן סירא היהלמספר בני ישראלראינו שהנוסח יחד עם זאת עמים בלוח העמיםתריסרוני הקובע את הדגם ללפי פירוש זה גבולות העמיםאת קשרנו כמתייחס לשנים עשר שבטי ישראל

נו שתפיסה י והראהצבענו על הזיקה בין גבולות הארץ ובין שנים עשר מזלות או כוחות עליונים גבולות היקום כפי שהוא הובן על ח לבריםלקבוע שנוסח המסורה לדבעל סמך זה אפשר מעין זו מצויה כבר באנומה אליש

גבולות תונה שהאל השתמש בה כדגם בזמן קביעי מדבר על שנים עשר שבטי ישראל כמערכה עלידי בן סיראם באופן שבטיהב שאף הם תופסים את יהנוספיםמקורות את עדותם של הףצרלמסקנה זו אפשר ל העמיםעתה אפשר לומר שלצד התפיסה הזאת ובזיקה ו ו לעיל בהרחבה בדמות עליונה ואף אלוהית של יעקבנדנ דומה

שבטיםהב תה קיימת תפיסה עתיקה שמייחסת מעמד דומה לייאליה הי

3369 קמברידגי גניזה י הנוסח מכשינוי 83 עמ מחזור לראש השנה דניאל גולדשמידט מלך במשפט יעמיד 101

ADD המאגרים של מפעל המילון ההיסטורי ללשון העבריתלפי חוקהי בכ 102 שכינה נחזקהי בכ 103

245

מן הגניזה תפילת יעקב ג

104סולם יעקבנביא עתה את הנוסח העברי של התפילה מ

~אבינו יעplusmn תplusmnלplusmnתפ

חנוך מתושלח נחplusmn דplusmnר] [plusmn ייי אלהים אד2

הצדיקים אל נאדר על כסא כבוד] [ ייי אלהי 3105

האוחז[ ] תיך ה plusmnאplusmn נ4106

האוחז בארבע פינותplusmn בחלומי107

המכין את השמים בהוד כבוד תפארתו העולם כולו בזרועו5

הפותח ממעל לשמים חלונים כשיש6108

םאלהי השמיplusmnובהם כ

והיכנתה בהם דרך לירח סתר בלילה שלא יחשב אלים]י[ והוא נ7

~ מפניך רא להם והולכים שלא יחשבו אליםplusmnוplusmnקplusmn עוד ולכוכבים8

שרפים רועדים שש כנפים בשתים מכסים ואינם נדממים9109

104 Magische Texte aus der Kairoer Geniza herausgegeben von Peter Schaumlfer und Shaul Shaked

Band II (Texte und Studien zum antiken Judentum 64) Tuumlbingen 1997 pp 31-32 50-51 352 המתגאה על אך השוה ) 110הערה 174 עמ(לא תועד כלל -נאדר עלושהצירוף לייכט כותב שביטוי זה קשה 105

אדיר על )נהדרבנוסחאות אחרות ברכת יוצר אור לשבת אל אדון (ונאדר בכבוד על המרכבה חיות הקדש 589 569 555 548 סינופסיס מעשה מרכבה (אדיר על רזי מעלה ומטה אדיר על המרכבה המרכבהכל מופיעות רוב הדוגמאות )קליר (ונאדרתה על כל רוממו סובל עליונים קדוש הוא נאדר במרכבות מעונים )595

האוחז בארבע פינות העולם מה שנאמר בתפילת יעקב אצל קליר לביןסובל עליוניםבין השוו גם בהקשר הקדושה )בנוסח הסלאבי( נושא עולם כולו מתחת לזרעו ובזרועו

אוחז אחזה וכוו חזיתיndash חזהכאן צריך להופיע פועל כאשר שראיתי בחלומיכפי שמוכיח הטקסט הסלאבי 106ולא המצאת המעתיק היצירתי שניסה לשחזר ) בהשפעת מילת אוחז מופיעה בהמשך השורה(טעות של מעתיק רשלן

246 עמ ו108 ההער 245 עמ בןסוג שצוין הטעויות מ) 145 עמ(כפי שמשער לייכט את המקור המקוטע שלפניו דו מוכיחות שהטקסט שלנו יצא מתחת ידו של מעתיק רשלן מא114הערה

) 144-145 עמ(אליעזר מפרקי דרמופיע רק במדרשים מאוחרים החל ארבע פינות העולםלייכט טוען שהביטוי 107רקיע (אלה הם שמות המלאכים האזורים זרוע ממקום למקום ולעוף בכל פינות העולם אך הנה בספר הרזים נמצא

יש רוחות העולם כך שפינות העולם הם ד רוחות העולם טסי נחושת וטמנם לד וקח ד בהמשך הקטע נאמר) אמופיע נושא הכל בזרועוכמו כן בספר הרזים הביטוי המופיעים בסמוך שתאחזו זרועלשים לב גם למלים

האוחז בארבע פינות העולם כולו בזרועוהמשפט הוי אומר) רקיע ז (תולה בזרועו מעונהוכן ) רקיע ד(פעמים מבחינת לשון וסגנון ממוקם היטב בספרות המאגית והמיסטית של מאות ראשונות

משל לשצ 108 The idea that the angels sing unceasingly is again widely spread in Greek liturgies butלייכט כותב 109

unknown in Hebrew Qedushot (p152)ול48 ה הוא מפנה לאפוקליפס -Constitutiones Apostolorum -מרכבה יהודית ותפילה הנדונה בהנה האפוקליפסה בכלל והקטע הנדון בפרט טבוע בחותמה של ספרות

Constitutiones אמנם גם הלניסטית עם אינטפולציות נוצריות בודדות-אינה אלא תפילה יהודית כפי שכבר צוין Erik Peterson Buch von den Engeln Stellung und Bedeutung der heiligen אותה טענהפטרסון טעון

Engel im Kultus (Leipzig Hegner 1935) pp 385-386 מספיק עדויות לרעיון זה במקורות אך למעשה יש בספר חנוך הסלאבי נאמר הוא מופיע באפוקריפים סלאביים אחרים בין השאר יהודיים החל מן המאה הראשונה

По стредэ же небеси видэх въwрuжены вwя слuжаще Богови в тимпанэх и wрганэх непрестанным гласом ובאמצע שמים ראינו חיילים חמושים עובדים את האל בתופים ובנבלים בקול לא נפסק

)Valliant p18 OTP v I pp 130-131 וכן Valliant p 24 OTP pp136-137 (של אברהם הבאפוקליפס глהגיבור לא יכול לעמוד בשמים עד שמלאך יהואל מלמד אותו שיר מיוחד ומזהיר 7и непрестая אמור ללא

מיד אחר כך אברהם שומע את שירת המרכבה וגם כאן מודגש ענין שירה בלתי ) OTP v I p 697 (הפסקה פוסקת

iеще ми п cэ гл 7ющю и uстиiе 6 же о6гнz сущаго на простерьтии и възношашесz выше и гла c слъшахъ kко възьмущениk морьска и непрестаkше t силонениk о6гньнаю и kко възвысися о 6гнь въспарz на высочеiе 6 видэхъ подъ о 6гньмь престолъ t о 6гнz и многоо 6чесныхъ о 6крт cъ и гаще пcэ и подъ пртcьомъ животы четыри о6гньны пою6ща

תוך בלתי פוסק ו שאון הים התנשא למעלה ואשמע קול כמ הרקיעועודני אומר שיר זה והנה פה האש אשר היה על ראיתי מתחת לאש כסא אש ומרובי עיניים סביב לו אומרים שירהוכאשר נישא האש למעלה יותר התגברות האש

האש יוצא ב-אחגיגה יג ע חיות אש ממללות מאי חשמל השוו (שרות ארבע חיות של אשכסאומתחת ל )י שםרש מדיבורן

וינעו אמות הספים מקול הקורא והבית (דוק בין שירת הקדושה בין האש קיים כבר בחזון ישעיהו יש להעיר שקשר ה ד וזי מאומרכ) ואילך65 עמ )25הערה 9 עמ צוין לעיל( אמונות המקרא ישראל קנוהל עתהוורא ימלא עשן

Error Bookmark not defined עמ לעילורא(ומכאן מסתבר הקשר בין האש אשר לא תדעך בספרות ההיכלות) חנוך ב(מלאכים חמושים משלב מוטיבים של שירה מתמדת) רקיע ב(ספר הרזים ובין שירה בלתי פוסקת) ואילך

) של אברהםהאפוקליפס(ושיר של אש

246

וגם אני מקדש וקורא 10110 שנים עשר פניplusmn ם עשר ראשיםplusmnיplusmnנplusmnש

שניהם טהור עינים וידים שבטים ראשו נמלא טל מהם שמ11

קדוש או אב באיה שנים ולפיד אש ברקים מבהיק12111

לםplusmnוplusmn או ע

plusmnמלך אביר עולם plusmnוplusmnאplusmn אל י13112

אמיץ ברוך מלא השמים והארץ

ילתי עניני ושמ ותהומות וכל העולמים לכבודך14113

שהללתי

יןplusmn וח15114

בקשתי מה שאני מבקש ועשה ותביא שאלתי לפניך

ברוך אתה חלמי בשרה כי ייי מהולל בפי כל הנשמות והגד לי ב16

ייי האל המושיע17115

אמן116

לבושים מימינם ומשמאלם gt םושריוניltאלה העומדים במעלה חמישית אוחזים צנה ורומח וכובע נחושת בראשיהם

אוחזים בלפידים וממהרים להשיב מענה ופיהם לא ידום משאג ואבני ברד ורעדה במחיצתם ועל נהרי אש מהלכים מאש יצאו ובאש מעמדם כי כל מעשיהם באוצרי אש מלהטת ומרוח אפם תבער אשואשם ומנשמת אש בוערת

)4-7 שורות בכל מדה ומדה במדבר קדושתות לשבתות השנה(וכך אומר יניי ולא תישכח ולא תידום מגרונם ולא תיפסק משפתם ולא תחשה מלשונם קדושת שמך הגדול לא תמוש מפיהם

ולא תיתעלם מעיניהם ר מפניהםולא תעבו מליבם )99-94שורות נחמו זעם ממך א קדושתות לשבתות הנחמה ( קלירכן אצל ינאמו קדושו ברוךו ושיר וזמר ינעימויום וליל יקומוואל נא ידומוברן יחד ירוממולך בקול ינאמו Ἐν δὲ τῷ μετrsquo αὐτόν εἰσι θρόνοι אדוגמל ניסוחים אחרים המדברים על שירה מתמדת מצויים לרוב

ἐξουσίαι ἐν ᾧ ὕμνοι ἀεὶ τῷ Θεῷ προσφέρονται ואחרי אלה כסאות ושלטונות ובהם תנשא תמידכול מלאכים ] [את שם קודשו תמיד בש ]ברכו 38 צוואת הלוי) (קסא עמ כרך א מתוך כהנאגוםתר (שירה ליי

תמיד מספרים כבוד אל רוממי שדי פנות צבאיו קדושים )4Q504 f1-2 vii 5 9 דברי המאורות( רקיע קודש 4Q 418 ) ידמה כי אדם בן ו יעצל כי הם ושנא כ ה שמים ב] ו[ ל ] [ קודש מלאכי ) ברכת יוצר (דושתווק

(4QInstructiond) 55 8 11 ) ב שבעים ליחזקאל מגהנרמזת בתרגום ה עוד על שירה מתמדת נועייDavid J Halperin Merkabah Midrash in the Septuagint JBL 1013 (1982) pp 357-359 ולבסוף נצטט את

)יגתהילים ל( אלהי לעולם אודךילמען יזמרך כבוד ולא ידם י המקרא 120הערה 248 עמ להלן ורא וקרא זה אל זה כמו שנאמר ndash וקורא אומר קדושה ndash קדשמ 110שם ואליהיש להעיר שאותה רשימה מתחילה מ אבא ביהמופיע שמות של מטטרון בחנוך גהברשימת שבעים 111

יהוה צבאות אה בהה יה ביה יהואל שורה הובהיכלות זוטרתי מופיעה סלאבי של התפילההשמופיע בנוסח בשם יהו הי אי הי יהו הב יה וא ברוךו או יהובסמיכות ל באה בו שם הוהנה עוד נוסחא שמופיע יהואל

) מרכבה רבה (שם כבוד מלכות לעולם ועדאה באה האה יוה הי הו או יה הו יה יהה ברוך ) אונסוגם כפייה(עוצמה חיוניות כוח βίαמיוונית ביאהכינוי השםאת התכן שבמקרים מסוימים יש לפרש יי

בייא בתהילים סחביאההמדרש מוצא שם אלוהי ביהך כל מקום ומקום שאין אדם ממונה אין ל אמר לו ביה שמו מהו שכתוב שמואל בר נחמן י הנשיא שאל את רר

אל תהי קורא ביה אלא אתמהא ביה שמו שנאמר ההקב כביכול ומי ממונה על ביאה של עולמו על ביאה שלו ) יבראשית רבה יבוא עז טור ג הב פירושלמי חגיגה ו השומדרש תהילים מזמור קיד( ביאה שמו

יוונית מלשון עוז הפ מוסברת ע ביההמילה ) 108 עמ(רבה של בראשית אלבק-תיאודור תבהערות למהדור עמ ביאערך ( דרך ndash via )יווניתהבתיווך (אך לגבי קטע זה נראה יותר פירושו של יסטרוב מלטינית וממשלה159-158 (

לקביעתו ) cornerstone of this assumption p 174(נה יעבור ריימונד לייכט השורה הזאת מהווה אבן פ יש לציין שכבר השורה שמהווה ( והקורא ישפוט מופלאברצוני לצטט כאן את טיעונו ה שהתפילה נתחברה ביוונית

או אב באיה או מופיע במקור באשמת תוכנת העריכה כנראהndashשלו משובשת פעולות הקבליותנקודת מוצא ל )עולם יאו אל לםעו

Let us first turn to the name of God He is called Yaocirc Yaocircva Yaocircil Yaocirc in the Slavonic version This is better structured than the confused Hebrew version אל יאו או אב באיה או עולם although both undoubtedly go back to the same source If we try to parallelize the elements of the two versions the final יאו corresponds to Yaocirc In order to reconstruct Yaocircil we have to delete עולם and disconnect as או is clearly discernible as Yaocircil If we take the initial אל)עולם(יה או )בא( but then יה from באwhat has remained again of Yaocirc we have to identify יה(אב בא( as remnants of Yaocircva Although this parallelization looks a bit like a kabbalistic device on my part there can be little doubt that Yaocircva stands for the fully written form of the tetragrammaton written in Greek (and Old Slavonic) phonetically with a Beta Therefore the fact that the name of God in the Hebrew manuscript has a Bet and a Aleph too (and not a Waw and Heh) can be taken as a clue that this sequel of nomina was not composed originally in Hebrew but in Greek

אין לתקן מדעתנו ולפי דוגמאות שהבאתי מצביעות על דבר אחד פשוטה ות שבטיעון כזה כשלעצמובנוסף לבעייתי ס וחופש להרהעובדה שיש לנו טקסט מקביל בשפה אחרת לא מצדיקה את ה יםמאגיהשמות הטעמנו את שורות של

מאגית האת הנוסחא מעתיקים ומתרגמים יכולים להחליף ולבנות מחדש את הטקסט במידה שנטל לעצמו לייכט השפה המקוריתהייתהואי אפשר לקבוע על פי זה מה שלפניהם באחרת שנראית להם יותר

מצויה שם ברוך אמיץ אבירגם השורה לעתים קרובות בצמוד לאמיץ אביר כינוי האל רגיל בספרות ההיכלות 112 400 378 270 191ראו לדוגמא סינופסיס

ושמע תהילתי 113 )לייכט שפר (ותןשיבוש במקום 114

247

שנים עשר ש הטקסט הסלאבי המקביל מלמדנו הוי של שנים עשר פנים כפני השבטים מופיע כאן במפורשיהזכמה מילים מתחילה כעין של ה אחרי הפסק117שייכים לתיאור דמות האל ראשים שנים עשר פני שבטים

מלא השמים והארץ ותהומות וכל העולמים לכבודךומסתיימת קדושהנפתחת במילה קדושהראשו נמלא טל מהם שמשניהם טהור ובין הקדושה פני שבטיםני עתה בשורת מילים המפסיקה בין יעני

אך עצמםמובנים כשלה השורה מורכבת משברי פסוקים וביטויים עינים וידים שנים ולפיד אש ברקים מבהיקטוי יברצוני להציע כאן פירוש לב אינם מצטרפים למשפטים בעלי משמעות שמשתלבים בטקסט התפילה

הבנת דמותו של האל ודמותה של המערכה העליונה כפי שהן לעפירוש שיש לו השלכות הראשון בשורה זוויה במשפט סתום שמופיע משום שהיא תל הצעה שאני מציע כאן הנה היפותטית בלבדה מצטיירות בטקסט זה

רק בנוסח העברי של תפילת יעקב ומשום שהיא נזקקת למוטיבים שלעת עתה מצאתי רק במקורות ביניימיים צח ואדוםכדרך ה להקבותמתייחס ראשו נמלא טלמילים ה שבהקשר שלנוהנחה פשוטה ביותר

מקשר טל זה עם הגשם התיאופני בסיני) ג- ה(ם ימדרש שיר השיר ותיאורים אחרים של הדוד שבשיר השירים מפני אלהים זה סיני מפני אלהים אלהי ישראל רעשה אף שמים נטפו ארץעל שם שראשי נמלא טליחיו על פי הכתוב ) בירושלמי לח ע( המתים תייכמו כן הטל נקשר לתח )ד הטיםהשוו שופ ט סחיליםתה(

צירוף שני ) יט כויהוישע (שכני עפר כי טל אורת טלך וארץ רפאים תפילמתיך נבלתי יקומון הקיצו ורננו מוטיבים מופיע באגדה על מתן תורה ה

חיים טל הזילו כבוד לענני ההקב אמר מעלן של האש מחמת משולהבין ישראל שהיו לפי אומר אילעאי ברבי יהודה רמכילתא ( )י-ט סח תהלים (אלהים תניף נדבות גשם ואומר ווג אלהים מפני נטפו שמים גם רעשה ארץ שנ בני על

)י א ערכיןאתוספת בחדש טוכי מאחר שמדבור ראשון יצאה נפשי יצאה בדברו שנא ה יצתה נשמתן של ישראלכל דבור ודבור שיצא מפי הבעל

גשם נדבות תניף אלהים שנא אותםה להחיות בו מתים והחיההוריד טל שעתיד הב נשמתן דבור שני היכן קבלוהו )בשבת פח ע (נחלתך

)פרק לג(ה וטל תחייה מופיע בפרקי דרבי אליעזר טל מראשו של הקבndashמוטיבים הצירוף שני

ה נוער לבוא הקב ולעת ה מלא תחית טלשראשו שלהקב המראשו שלהקב טל תחית המתים מאיזה מקום הוא יורדאני ישנה ולבי ער קול דודי שנ ה מלא תחית טלשראשו שלהקב מנ ית טל ומחיה את המתיםשער ראשו ומוריד תח

וג דופק פתחי לי אחותי רעיתי יונתי תמתי שראשי נמלא טל

אהיה כטל פסוקים כמו הוכן על סמך טל השמיםהברכה שיצחק נתן ליעקב פותחת בעל סמך זה שנרקמו אגדות רבות על ) ומיכה ה( ייה שארית יעקב בקרב עמים רבים כטל מאת יוה )והושע יד (לישראל

מוטיב שמשתלב בתיאור יעקב כדמות עליונה טל אלוהי שיורד על יעקב

ולבי אלא יעקב נתייאש לו שלא יטול את הברכות מיצחק א אני ישנה וגוד אף שמים נטפו] שנאמר [שראשי נמלא טלוילך ויקח ויבא מיד הלך שראשי נמלא טל ה הרי עיטרתי לך את הברכותל הקבא] למה [ וגוורבקה אמרה ער

) תנחומא בובר תולדות יח (נכנס אצל אביו ונטל את הברכות שנאמר ויתן לך האלהים וגו לאמו וגור פנחס הכהן מנין אתה אומר א יםד ויתן לך האלהים מטל השמ ההה ליעקב ברכת טלשעטר הקב שראשי נמלא טל

)115 עמ תולדות בראשית רבתי (שיעקב שותף עם בוראו בכל דבר שנאמר לא כאלה חלק יעקב כי יוצר הכל הוא

הקבלה ) 107הערה 172 עמ(מופיעה רק בקשר לקריאת מגילת אסתר האל המושיעריימונד לייכט כותב שברכת 115

בשם יחוש הבדלה דרבי עקיבאבה מופיע) תפילה מאגית(ובענין ) אחרי ברכה אמןהשוו (קרובה יותר בנוסח שלום (אמן אמן סלה ברוך אתה יי רופא חולים חי העולמים האל המושיע הו סבהואחישה אריפט חמואל קמואל י

- יד יצחק בן בעריכת אסתר ליבס מחקרים בדמונולוגיה מאת גרשם שלום רוחות ונשמות שדים עקיבא הבדלה דר 92הערה שלום שםורא יהו סבהו לגבי )168 עמ דשסתירושלים צבי

in bBer 45b it states that a person should not say Amen when hehellip)152 עמ(כט כותב ריימונד ליי 116himself said the benediction This rule is obviously not observed in the Prayer of Jacob which

could be a trace of the Christian habit to conclude every prayer with Amen ר להביא שורה ארוכה אפש יוחסו כוחות אמןומשום של סדר התפילה המקובלועד לחז דרך קומראן מן המקראהחל של דוגמאות נגדיות

דוגמא ורא(במקרים רבים תוך הכפלה או שילוש חתימה במילה זו אופיינית במיוחד לתפילות מאגיות מאגיים )קודמתהבהערה

מסביר ריימונד לייכט את שתפילת יעקב מושפעת מתיאורים הלניסטיים של הליוס בהתאם לטענה מרכזית שלו 117שבהם מתואר הליוס כמי שמופיע במשך שתים עשרה שעות היום הדימוי הזה על ידי הפניה לפפירוסים מאגיים

פרצופי-סרתרי ראשי-תריסרהדמיון בין תיאור זה ובין תיאור ) PGM III 494-535(בשתים עשרה צורות שונות ndashבשני נוסחיה (כמו כן נראה לי שכל הדימויים הסולריים שלייכט מגלה בתפילת יעקב קלוש ביותר לדעתי הנו

או שהם כלליים מאוד ועל כן יכולים להלום את אל השמש באותה מידה כמו את או שאינם כאלה) העברי והסלאביבתקופה הלניסטית מאוחרת הליוס הופך לאל ) 21הערה 230 עמ ראו לעיל(אל הסערה או כל אל אחר

כך שבאוצר הדימויים שלו נמצא כמעט כל שקולט תארים שהיו שייכים לאלים שונים אוניברסאלי-סינקרטיסטיזיקה שחר כמו לשון זריחה הליוס יש צורך בראיות ספציפיות יותרלכן על מנת להוכיח זיקה ל תואר אפשרי

תוך כאשר הגעתי כך לדוגמא) 59הערה 100 ועמ58הערה 99 עמ רא לעיל(לתופעות אסטרונומיות וכדומה על פי השוויתי זאת לציור הליוס המוקף במזלות לדימוי יעקב המוקף בשנים עשר השבטים שחזור היפותטי

)126הערה 250 עמ ראו להלן(המסורת העתיקה המשווה את יעקב ובניו לשמש וכוכבים

248

היום והעליונים אומרין הלל היום הזה יום ברכות וטללים בני לו אמ קרא יצחק לעשו בנו הגדול הגיע לילי יום הפסחעשה מטעמים היום הזה בו אוצרות ברכות טללים נפתחין בני אמרה רבקה ליעקב בנהטללים נפתחיןהזה בו אוצרות

ויתן לך האלהים שנ עשר ברכות ברך יצחק את יעקב כנגד עשרה מאמרות שבהן נברא העולם יהודה אומ ר לאביךוכשיצא יעקב מאת פני יצחק מעוטר כחתן וככלה הרי אלו עשר ברכות יעבדוך עמים מטל השמים ומשמני הארץ

מידי אביר יעקב ומשם רועה אבן שנ בקשוטיה וירד עליו תחית טל מן השמים ודשנו עצמותיו ונעשה גם הוא גבור כוח )לב פרקי דרבי אליעזר (ישראל

נת במיוחד הפסקה הבאה ממדרש תנחומאימעני

הוא נותן ] אלהים אין כתיב כאן אלא האלהים כשישלים אלהים מליותו [)ת כז כחבראשי (מטל השמיםלהים ויתן לך האראובן ראה מה פנחס הכהן בר חמא בשם ר אמר ר שיעקב שותף עם בוראו בכל דברלמה לך הברכות שבירכתי אותךבהדרי קדש מרחם ם חילך ודוד מקלס עמך נדבות ביו) ירמיה י טז( כי יוצר הכל הוא וגו כתיב לא כאלה חלק יעקב

)תהלים קי ג (משחר לך טל ילדתיך118

תן ליעקב יהוא י הים למצב הזהואליגיע רק כאשר ) מלאות כלומר (מליותמתאר את האל במצב האלהיםזכר ושהרי הוא מ(אך ברור שהדרשן התכוון אליו לא מובא כאן שראשי מלאה טלהפסוק טל של ברכה

אותו טל שראש האל נמלא ממנו ושעל ידו הגיע האל את מליותומשם בא לשון ) מן יחין בסייבאותו ענ דברים שיש לוההוא נותן ליעקב משום שהוא משתף אותו בכל למלאותן זה מנוסח י עני119אלוהיתהן חיצוני אלא במלאות יבורא נוגע כאן לא באיזה עניהשיתוף בין יעקב ובין ה

הים נקרא כאן כמושא ישיר של נתינהוהאל ויתן לך האלהים אחרת על הפסוק באופן חריף במיוחד בדרשה

י אלהים זכרני נא וחזקני נא אך י ויאמר יד ויתפלל שמשון אל יאימתי לכשתצרך לה הה אחא יתן לך ויתן לך אלהותא ר הברכה שברכני אבא יתן לך אלהותה אמר לפניו רבון כל העולמים הזכר לי אותה) שופטים טז כח( הפעם הזה האלהים וגו

)747 עמאלבק-תיאודור ג-בראשית רבה פרשה סו( )ורבותינו דרשו לאה בראשית כח דשכל טוב (שתגזור אומר ויקם לך אחא אומר ויתן לך אלהים יתן לך אלהותך ר

בחלום הם דמות שהפנים העליונים שיעקב ראה הנחה שהועלתה כברבלאור מסורת אגדית זו ובהתחשב עליונים שבראש הסולםהפנים העל ראשו נמלא טלאפשר לפרש שבטיםהעליונה של עצמו ושל

מי אלה ראשו נמלא טלאינו יכול להצטרף אלא ל מהם מהםראשו נמלא טל בתפילת יעקב נאמר מלאבמקום נמלאלשון סביל לפי רצף הטקסט מסתבר שהם השבטים ה נמלא טל מהםשראשו של הקב

ה להתמלא בטלמיהו זה שגרם לראשו של הקב ל בשיר השירים עורר את בעלי המדרש לשאולבפסוק הנוהדוגמא שראשי נמלא טל שאני מלא רצון ונחת רוח אברהם אביך שערבו עלי י על הפסוקכמו שאומר רש

דאי וי מסתמך כאן בורש אם תשובי אלישכר מעשים טובים מעשיו כטל הנני בא אליך טעון ברכות ושילו )בלח עב ה הברכות פ(מעין זו שמופיעה בירושלמי על דרשה עתיקה

זקינך רצוני נשבעתי לו שאיני זז טל מבניו לעולם מה טעם לך טל ילדותיך וכתיב בתריה ריש לקיש בשעה שעשה אברהם לאברהם במתנה נתתיו לו ויתן לך האלהים מטל השמים בדייתיקי נתתיוולא ינחם אמר רבי יודה בן פזי הנשבע

עליון מתמלא טל מראשי הראשו של יעקב אפשר להבין את המשפט הנדון באופן כזה גיוןילפי אותו ה בקשר לדימוי זה יש להעיר שעל המזבח שבנה אליהו על הר 120 שאף הם נתפסים כדמויות עליונותהשבטים כמו כן) לדא יחכים מל(יצקו שנים עשר כדים של מים ספר שבטי בני יעקבשתים עשרה אבנים כמכרמל מ

לפי תרגום ו ה יצק שמן ונסך נסךיועל המצבה השני ונה שהקים בבית אלראשהמצבה היעקב יצק שמן על ראש ב גד יינות שקיימים מששת ימי בראשית כניתנאים על שנים עשר מעהמסורת להשוו נסך יין ונסך מיםndashיונתן 121שבטים

מקופות בלוכסנים הם הוספה שלית הציטוטים המקראייםוהשלמ תולדות יא) בובר( תנחומא 118 29 119קולוסיים ההשוו אל 119 הראש מתמלא ndash מטלאארום שער ראשי אתמלי מן דמעתיך כגבר דשער רישיה מצבע התרגום לפסוקנו גורס 120

ה מתמלא טל לפיה ראשו של הקבש חדשהר ודרשת ז 123הערה השוו עוד להלן מדמעותיה של כנסת ישראל תיאורגית של אמירת הקדושה על ידי ישראל שמתנקזת לדמות יעקבהפעולה היש לציין ש מתפילותיהם של ישראל

26 25הערות 77 ראו מאמרים שצוינו לעיל עמ (היטבשחקוקה למעלה תוארה במקורות מיסטיים רבים ונחקרה קטע הבא של בעל הרוקחבמיוחד הו חשוב נינילענ) 20הערה 106 ועמ

לפי כי שייך לומר על הנעלם עצמו יעריצו כמו ומה שאומרים נעריצך לפני נקדישך ובפסוק והקדישו ואחר יעריצו י הרשלר משה וא פירושי סידור התפילה לרוקח (על פני יעקבונקדישך על הוד למטה עריץ האל בתעצומות עוזך

טיהינגגן נפתלי הירץ טריביששל מלאה הארץ דעה דוריהשוו גם בס תקלו-תקלה עמ צהסימן בירושלים תשנ )ב114 עמ ךשת

פני שהוא הוד למטהחסת לישמתי מהווה פעולה תיאורגיתבניגוד להערצה אלעזר אומר כאן שדווקא קידוש ר וגם אני מקדש קידוש מצד המתפללהבא בקשר לפעולת פניםו ראשיםאזכור תפילת יעקבוכך גם ב יעקב

השבטים עשר ראשים שנים עשר פניניםוקורא שמן לים בשנים עשר אוהפת מטה בידו עומד על הבאר שמוקםמשה ע דורא אירופוסכנסת של ההשוו ציור קיר בבית 121

وقطعناهم اثنتي ) 7160( קוראן והשוו האוהליםך אל פתחו של אחד הולכל אחד הבאר פורצים שנים עשר נחלים שعشره اسباطا امما واوحينا الي موسي اذ استسقاه قومه ان اضرب بعصاك الحجر فانبجست منه اثنتا عشره عينا قد

249

ויבאו אלימה ושם שתים עשרה עינת מים ושבעים תמרים מגיד שהיה אותו מקום מקולקל במים יתר מכל המקומות שהרי וכשבאו ישראל חנו ששים רבוא בני אדם וסיפקו להן מים ולנו ושנו היו שנים עשר מבועים ולא סיפקו אלא שבעים דקלים

אלעזר המודעי אומר מיום ר יהושע א היו ישראל שרויין אלא על המים כך דברי רויחנו שם על המים מלמד של ושילשוושבעים דקלים כנגד שבעים זקנים ה את העולם ברא שם שנים עשר מבועין כנגד שנים עשר שבטיםשברא הקב

)מכילתא כז(

ן תיאור זה ובין ידמיון ביש יעקב שמתמלא מן השבטים) דמות(מדבר על ראשו של ראשו נמלא טל מהםאם ברית כל ראשון תיאור השבטים כברכה עליונה שיורדת על ראש יעקב בדברי בן סירא שנדונו לעיל

עשר- לחלק שניםויציבהו לשבטיםויתן לו נחלתוויכוננהו בברכהוברכה נחה על ראש ישראלנתנו ים כמעיינות נובעיםגיה אסטראלית מזלות נתפסוהנה במא מזלותהברנו לעיל על קשר בין השבטים ובין יד

ונזלים מן תזל כטל אמרתימלשון מזילndashלים מזל ימהבשלב מסוים תפיסה זאת נסמכה למשחק שפעבבלי ב-אירושלמי עבודה זרה יח ע( בשלב מסוים מסורת תלמודית כמו כן122)טו דיר השיריםש (הלבנון בגן עדן נקשרה למסורת של שנים עשר מעיינות123ג נהרי אפרסמוןשל י) תענית

מסורות אגדיות שתוארו לעיל יחד עם יסודות אחרים נתחברו יחד כדי ליצור את אחד המיתוסים המרכזיים שנקראים תקוני זקן עשר הד דרך שלושרשמדבר על טל עליון שיו )אדרות וספרא דצניעותא(הר ושל ספר הז שקשורה לדמות עליונה של יעקב) פרצוף( היפוסטזה אלוהית ndashר אנפין על ראשו של זעי124גם מזלות

הורנו וכאשר ביקשו בני עמו של משה כי ישקם אומות עשר שבטים-הפרדנו אותם לשנים علم آل اناس مشربهم

וכל שבט ידע את המקום אשר ממנו ישתה עשר מעיינות-אז בקענו מתוכו שנים הכה במטך בסלע לו לאמור ) 137 עמ האביב תשס-תל אורי רוביןגוםתר(

הזיל מופיע ndashלים מזל ימהמשחק יתזל כטל אמרתכמו הטפה תבהורא מזל שפתיםבקומראן קיים ביטוי 122 ואף מזלות שבטי יעקב גם בכו במרה מזילים דמעהגם יחד שבה שבטים ומזלות בקינה עתיקה לתשעה באב

למרות זאת לא ידוע לי על פירוש מזל מלשון נזל קדרו פניהם כימה וכסיל חפו ראשם דגלי ישורון יזלו דמעהכמו יתכן שיש כאן השפעת מונחים ערביים הקשורים במאגיה אסטראליתי )יקטליאזוהר וג(ג עד המאה הי

של הביניימי של פירוש המשנה בתרגום של הביטוי הזה calqueוהשוו הורדת הרוחניות אסתנזאל אלרוחאניאתמילון לטקסטים והמזלות הרוחניות )אבן דורו של רשב שלמה בן יוסףמאת (ד ד מ פרהזבודה ע םהרמב

לעלות באוב להוריד רוחכ אסתנזלמפרש ) וירושלים תשס(ערביים יהודיים מימי הביניים של יהושע בלאו רוח כ אאלרוחאניה אלפלאניה תסתנזל עלה צפה כד) ת ימצוות ל(ם ומתרגם פסקה מספר המצוות לרמב

יחסות למינוח ספציפי של המאגיה יבחוסר הת לדעתי התרגום זה לוק) 690 עמ (פלונית מורידים אותם בדרך זו דוב שוורץ ואחרים יוסף פנטון משה אידל האסטראלית שתואר ונחקר על ידי שלמה פינס

ב שבטיםב נהרי אפרסמון ומקשר אותם ליזוהר מדבר לפעמים גם על יה 123ויהיו בני יעקב שנים ריסר נהרי אפרסמונא דכיאדאינון ת דהא בשמא דא אסתלק גו תריסר דאתכסיין וישמע ישראל

)אא קעו עזוהר ח(אלין תריסר שבטין דשכינתא אתתקנת בהו עשר על כן משחך אלהים אלהיך שמן ששון מחברךדרשה הבאה שמבוססת על הפסוקים ה הבזוהר חדש מופיע

כטל חרמון שירד על הררי על הראש כשמן הטובהנה מה טוב ומה נעים שבת אחים גם יחד )ח מהיליםתה( )ג-א קלגיליםתה (ציון

אלין תריסר נהרי שמן ששון בצלותהון על רישיה[נגדין להאי שמן ששון ישראל דאינון אחים ורעים ליה אד מאמר חקת זהר חדש (ורוגזא אסתלק מעלמא רצון בעלמין וכדין חדוה בעלמין דנהרין בה אפרסמונא דכייא )למנצח על שושנים

על כן משחך אלהים אלהיךיש לציין שבפסוק שלפני ( שמן משחה על ראשו של האל מושחיםלפי דרשה זו ישראל עתהורא כאן כינוי למלך אלהיםחוקרים השלפי דעת כסאך אלהים עולם ועד שבט מישר שבט מלכותךנאמר Keter The Crown of God inארתור גרין בספרו) 44 עמ )25הערה 9 עמ צוין לעיל( אמונות המקרא קנוהל

Early Jewish Mysticism Princeton 1997 pp 10-11 שמופיע תדיר בתיאור הכתרהה כתב שבניגוד לדימויה יוצא מן הכלל מן הבחינה ודרשה זוהרית זו מהו מלך בשר ודםלהמשיחה אינו מופיע רק ביחס דימוי המלכת האל

הזאת אילו שבשיר השירים רבה נאמר יעותמר ואהלות קצפסוק הבא את ההר חדש דורש וויש להעיר שהמשך ז ר נה שעשו ישראל במדברש ומהיכן היו בנות ישראל הצנועות והכשרות מתקשטות ומשמחות לבעליהן כל מ

י כי הנה יי כת ראשי נמלא טל קווצותי רסיסי לילהממה ש מור ואהלות קציעותד הה מן המן אבהו אמברם הדין ביזעא הדא רסא לית מיניה איליסיס לא דמי הדין רסה להדין ביזעה מצוה והנה הבית הגדול רסיסים

אית מיניה איליסיסעל יפה קולב ולעומתם שמואל יפה אשכנזי ראשי נמלא טל קווצותי רסיסי לילהשמיטים את הפסוק דפוסים מ

עמ 76י וטיקן וכך גם כגורס אותו )בקלב ע טדפוס צילום ירושלים תשמ טאזמיר תצ(שיר השירים רבה מתנות ו ראבןוחסר מהוא אחריו שבא רסיסיםדיון בה אלמלא כןמשום ש נכונההונראה שזוהי גרס א162

ל שוהתמרוקים מים שוי אומר שגם המן וגם הבו ה)ושמתקשים בפסקה ז בדפוס וילנאעץ יוסף ומהרז כהונה בצל טלך תייפינו השווה בפיוט של הדותהוה נמלא בובנות ישראל היו מתהווים מן הטל שראשו של הקב

)Kahle Masoreten des Westens I ז עמ חלק העברי( וראו ציוני ועוד וכן ברקנאטים (ג תיקוניםיבשכולל כל י ר מזל עליון הוא כינוי לכתיקטליאי גהר ורולפי הז 124

שנמשכים למטה יותר מאחרים נקראים אוי חיים ויטל בעץ חיים רק תיקונים ח לדעת ר )לשקל הקודש לרמדעם ג מזלותדהיינו דיקנא דעתיק הם י) פרק כטפרשת ויצא( ספר הליקוטים שוואך ה )שער יג פרק ט(מזלא

שבו המזל העליון הוא התלי)פירוש לספרא דצניעותא(א שבעקבותיו הלך הגר לפי ספר הפליאה יבורש העדחבתיקוני ) ר גן עדן הגנוזאוצ א אבולעפיאר ה ונחש בריחא י דספר סודי רזיי ח והשוו עוד (ב מזלות תלויים י

250

)א תריסרס(תליסר ) בכל יומא(בגולגלתא יתבין 125

אלפי רבוא עלמין דנטלין עלוי רגלין וסמכין עלוי ומהאי גולגלתא ההוא דאיהו לבר נטיף טלא לההוא דלבר ומלייא לרישיה בכל יומא דכתיב שראשי נמלא טל ומההוא טלא דאנער מרישיה

דכתיב כי טל אורות טלך אורות ) מלאתי טל לא כתיב אלא נמלא דכתיב שראשי נמלא טל(יתערון מתייא לעלמא דאתי ונטיף ההוא והוא מנא דטחני לצדיקייא לעלמא דאתי ומההוא טלא מתקיימין קדישי עליונין נהורא דחוורתא דעתיקא

כהאי וחיזו דההוא טלא חוור כבת הטל והנה על פני המדבר דק מחוספסד ותעל שטלא לחקלא דתפוחין קדישין ההחוורא דיליה אנהיר לתליסר האי גולגלתא ד ועינו כעין הבדולחהה גוונא דאבנין דבדולחא דאתחזייא כל גוונין בגוה

בר בסטרא דא לסטרא עיבר גליפין בסחרנוי לארבע עיבר בסיטרא חד ולארבע עיבר בסטרא דא בסטרא דאנפוי ולארבע עי ומהאי אתפשט אורכא דאנפוי לתלת מאה ושבעין רבוא עלמין) כלומר לסטרא דלעילא(דחורא וחד לעילא דגולגלתא

וההוא דלבר אתקרי זעיר והאי עתיקא דעתיקין אתקרי אריכא דאנפין) כלומר אורכא דאנפין(וההוא אתקרי ארך אפים דלתתא אתתקן ואנפוי ) א טלאס(כלא קדשיא וזעיר אנפין כד אסתכל להאילקבליה דעתיקא סבא קדש קדשים ד אנפין

ומהאי גולגלתא נפיק חד עיבר חיור לגולגלתא דזעיר מתפשטין ואריכין בההוא זמנא אבל לא כל שעתא כמה דעתיקא) א אוראותאס (וכל גולגלתא יהבין אגר חיורתא אנפין לתקנא רישיה ומהאי לשאר גולגלתין דלתתא דלית לון חושבנא

ג קכח זוהר ח(ולקביל דא בקע לגולגלת לתתא כד עאלין בחושבנא לעתיק יומין כד עאלין בחושבנא תחות שרביטא )בע

מנייהו ההוא טלא) א מתערס(וכד מטי אתר דמשתכחי אבהן עלאי וההוא רוחא נגיד טלא מלעילא מרישא דמלכאוההוא טלא אתסחי ומטי לגן עדן דלתתא לא בדרגין ידיען דרגא בתר דרגאותאנא נחית ההוא ט מתערין אבהן דלתתאכדין ועייל בפתחא דמערתא וסליק ושאט ביני בוסמין ואתער רוחא חדא דכליל בתרין אחרנין בבוסמין דגנתא דעדן

ההוא טלא ין על חובי עלמאבגין דאינון דמיכ וכד אשתכח עלמא בצערא ובעאן רחמי על בנוי מתערין אבהן אינון וזיווגן הונפשא אודעא לרוחא ורוחא לנשמתא ונשמתא לקב לא אתנגיד ולא אשתכח עד דאתער ספר תורה כדקא חזי בעלמא

ומתברכין ומטי לרישא דמלכא ונגיד מעתיקא קדישא עלאה נגידו דטלא דבדולחא כדין יתיב מלכא בכרסייא דרחמי )ב ערכה אזוהר ח( ה על עלמאוחייס קב כלהו) א מתברכןנ(וכדין מתחברן יכיןונגיד ההוא טלא לאינון דמ אבהן

דכתיב ויבואו אלימה ושם שתים עשרה עינות תאנא בההיא שעתא אשתלימו ישראל לתתא כגוונא דלעילא כמה דאוקימנאוכלא תקף בשבעין ענפיןואת בארבע סטרי עלמא ואתתקף אילנא קדישא בתריסר תחומין מים ושבעים תמרים וגו

אתר דאקרי שמים ומליא לרישיה דזעיר אנפין בההיא שעתא נטיף טלא קדישא מעתיקא סתימאה כגוונא דלעילא )בסב עב זוהר ח( הוה נגיד ונחית מנא לתתא ומההוא טלא דנהורא עלאה קדישא

בזמנא דמטא תשרי ירחא מזלא שכיח וסתיםכלא בהאי נגדין תליסר משיחין דאפרסמונא דכיא בההיא מזלא דכלאבההוא תרעי דרחמי) א תליסרס(ומתפתחי תריסר בעלמא עלאה) א תליסרס(אלין תריסר ) ירחי(משתכחי שביעאה

)א עב קעזזוהר ח( ה בהמצאו כתיבדרשו יהו) ישעיה נה ו(זמנא

אם אמנם בטקסט זה סולם יעקברמזת בזון מן התפיסות הדומות לזו שניתכן אפוא שהמיתוס הזוהרי ניייש )ההמקיפות אות(עליונה של עצמו יחד עם דמויות השבטים הדמות המדובר על כך שיעקב חזה את

הציור שמצטייר כאן מזכיר את 126להשוות זאת לחלום יוסף שבו יעקב נמשל לשמש והשבטים לכוכביםברצוני להדגיש של בית אלפא ובמקומות אחריםכנסתה בבית מוקף בגלגל המזלותהשמש ההציורים של

בלבד ומתבסס על משפט היפותטי הוא לפיו ראשו של האל נמלא טל מן השבטיםש שהפירוש שהצענו כאן כמו כן הוא נזקק למוטיבים שלעת עתה מצאתי רק במקורות ביניימיים קצר וסתום שמצוי רק בטקסט העברי

תריסר ראשי ר האל כותיא לעומתוליות חסרות בהתהוות המיתוס הזהתכן שעיון נוסף יגלה חויאם כי ישבטים נראית לי סבירה ה לשנים עשר תו של ציור זהנמצא באופן ברור בשני הטקסטים וזיק ותריסר פרצופי

ד ומעוגנת היטב במסורות עתיקות הקשורות בחזון יעקבומא סולם יעקבזמנו של ם לגבי זמנו של הטקסטלסיכום עיון זה בתפילת יעקב אציג כאן את השיקולי

בדומה ראשונה לספירההחוקרים למאה הנקבע על ידי רוב בדומה לאפוקליפסה של אברהם וחנוך הסלאבי שכלולה בחיבור זה מהווה חלק ת יעקב תפיל127נתחבר כנראה בעברית סולם יעקב החיבורים לאותם

כאשר ראיתי יה י הפנ במקום שהיא אמורה להופיעהלה מופיע לפי מבנה החיבור התפיאינטגרלי ממנו

יש להעיר דאינון תרי עשר מזלות וסיהרא בתלת עשר תקונין נאמר על תיקוני המלכות) ב עקמד(הר וז

עשרה נחשב למזל השלושOphiuchus נושא הנחששלפעמים גם ורא(זר מוורמס אלע זיקה בין מידות הרחמים ובין השבטים יש להעיר עוד ממה שכתוב בספר השם לרהן יולעני

) 159הערה 156 עמ לעילג מדות של ב שבטים יאר פניו לתפלת ישראל ויגלגל יכי בזכות יעקב וי ג אור פנים בקרייה גבי שכינהוכן י

)גכ עמ (רחמים וזה דומה למה כלפי תפילת יעקב והשבטיםותשפונ דות הרחמיםיג מ ין פנים מאירות של האל שהגיש כאן י

ב נהרי י ה השמן הטוב על ראשו של הקבמושחיםבשם זוהר חדש שישראל בתפילותיהם 123 הע שהובא לעיל ג מידות הרחמיםאת יצגים יאפרסמונא שאף הם מי

ויחנך שאין וכנגד ח ב פעמים אור פנים בשכינה בקרייהכן י ב שבטיםב אותיות בברכת כהנים שהם ביויש י ג אותיות יש באבות ובברכת כהניםכנגד י ג אור פנים בכל הקרייהפניו בחומש הרי י בשבטים יש יאר ה

ב אזכורים של אור ליותה מקביל ישנן גם בשמות השבטיםןב מהשי ותג אותיות שונבברכת כוהנים יש י כלומר יאר יי פניו אליך ויחנךבפסוק בחומשה מופיעשנעדרת משם אות חה ךפני השכינה בנ

ין ימדובר לא רק על הענ ג בטקסט זה ובטקסטים אחריםילב תלבטויות בין יהתנודותאריאציותויש לשם לב לו 125ג יבי ג שבטיםיבי ג מזלותיבי ג חדשיםיבואריאציות וחילופים ענייניים בין יל אלי אלא עהטקסטו

)114הערה 122 עמ ראו לעיל המלך שלמה של איפודרומיןג מרוצים ביבוראו עוד על י (שערי המקדש )בראשית רבה סח י( משבשעה שאמר יוסף והנה השמש והירח אמר יעקב מי גלה לו ששמי ש השוו 126 חבר ביווניתנת סולם יעקבשטען ש על נימוקיו של לנט 1הערה 227 מע לעיל ורא 127

251

חסרים פרטים אמנם בחזון הסולם כמו שהוא מצוי עתה חלק הנרטיבילבתוך התפילה מקשרת אותה בחולמיד להניח וקשה מא בכל אופן128אך נראה הדבר שתיאור החזון לא הגיע אלינו בשלמותו שתואמים את ההפניהוהשני של האל ד פנים ועוד פנים עליונים מעליהםאחד של סולם עם כה ndashוצאי דופן ששני התיאורים י

נתהוו בנפרד וצורפו רק בשלב מאוחר אחדיחד בחיבור שמצויים לפנינו פרצופי- ראשי ותריסר- תריסרה עדיפה בהרבה ההנחה שמקורם אחד הוא129יותר

ליטורגי בנפרד מן החלק - לקם קשור בשימוש מאגישלפחות ח ניכרים בתפילה סימני עריכהיחד עם זאתמאגי - ליטורגיהבולט ביותר שקשור בתפקיד המאפיין ה סימנים האלה מתרבים לקראת סוף התפילהה הנרטיבי

מצביעים על מאפיין זה וכן עניינים נוספים של תוכן וסגנון נוסחאות ושמות מאגייםה שלא שורושל התפילה הד לתארך את המרכיבים הללו אך אין סיבה לאחר ו קשה מאספר הרזיםל ובמיוחד 130ספרות ההיכלותלקרבה

נימוקים שהביא ריימונד לייכט השאף על פי ין הנוסח העבריי לענ131רביעיתהשלישית או האותם מן המאה תנראה לי שבכל זאת אין לדחות את האפשרות הזא כהוכחה שהנוסח הזה מתורגם מיוונית אינם קבילים בעיני

במקרה זה יש לראות את כטענת לייכט שמופיעה באותו כתב יד תורגמה מיוונית תפילת מנשהאם אכן הפרט שמעניין אותנו במיוחד בכל אופן132 של התרגוםterminus ante quem - רביעית כ-שלישיתהמאה ה

לכן יש לתארך אותו כמו ו ימופיע בשני הטקסטים וקשור לחלק הנרטיב דהיינו ציור האל בעל שנים עשר פנים עיקר החיבור

10הערה 229 עמ לעילורא 128 90הערה 241 עמ לעילורא 129 כביטוי של לייכט מאגיים תופעה שולית או מאוחרת ביחס לעיקרה של ספרות ההיכלותאין לראות באלמנטים 130

magical margins of Hekhalot literature (p 172) העיר על כך כבר שולם ב - Major Trends ואחריו כתבוהמעשי בולט - היסוד המאגיחוקרים רבים בהרחבה על חשיבותו ועתיקותו של המרכיב המאגי בספרות ההיכלות

כמו חנוך השלישי שולי יחסית במאוחריםהוא ובמיוחד בחיבורים הקדומים כמו היכלות זוטרתי לייכט עמורא(שסגנונו קרוב במיוחד לתפילת יעקב עיקרית של ספרות ההיכלות ושל ספר הרזיםהתקופה הזוהי 131

פר מהדיר של סה) 109 107הערות 245 עמ 25 ההער 230 עמוכן בעבודה זו 172 168 165 עמ 15 הע144ירושלים ספר כשפים מתקופת התלמוד ספר הרזים מרדכי מרגליות(הרזים מתארך אותו לסוף המאה השלישית

Michael A Morgan Sepher Ha-Razim The(וכך גם דעתו של בעל המהדורה האנגלית )26-24 עמ זתשכBook of Mysteries Chico 1983 pp 8-11 (רוזנטל א)ספר למאה את המתארך ) שם רגליותמובא אצל מ

האוניברסיטה טדוקטור עיונים מתודולוגיים ופנומנולוגיים המאגיה היהודית הקדומה(יובל הררי הרביעיתאיתמר גרינוולד קובע את זמן החיבור במאות מן השלישית ועד החמישית) 127 עמ חתשנ העברית בירושלים

)Apocalyptic and Merkavah Mysticism Leiden ndash Koumlln 1980 p 226 (שהספר מכיל יסודות אףש סבור שם הוא 5בהערה (שביעית על ידי עורך שלא תמיד הבין את החומר שלפניו -שיתישההוא נערך במאה קדומים ) אפשר לתלות במעתיקיםןטעויות רבות במילים יווניות שלא את כול בלי לפרט מציין

ומאידך גם לייכט לא ציין וגם אני לא ראשונות לספירההמאות הסגנון מצביעים לספרות של ני התוכן והירוב עני 132 מקבילות בין הטקסט שלנו ובין מדרשים מאוחרים ני שיהיה מאוחר בבירורי סגנוני וענימצאתי שום סממן לשונימשום שאותם מדרשים ר לקביעת זמנו של החיבוות תורמן אינןכשלעצמ מדרש תדשא כמו פרקי דרבי אליעזר

עמ(ריימונד לייכט מצביע על הקבלה בין תפילת יעקב ובין מדרש תדשא ובראשית רבתי מכילים הרבה חומר קדום הרי היא נמצאת גם בטקסט העברי וגם בטקסט היווני נניח לצורך הדיון שהמקבילה הזאת מובהקת דיה) 166-165

ין שהצביע ייוצא שהענ בוודאי לא נכתב בימי הביניים כפי שסבור לייכט במיוחד אם הוא המקור הטקסט היוונילכל ין הזה באותם המדרשיםיומה מוכיח מציאותו של הענ עליו לייכט בא למדרשים מאוחרים ממקור קדום

בסולם יעקבשכלולות ינו בחומר קדום ובמסורות חיצוניות כגון אלה יא התענשעורכי המדרשים במאה הי היותר

242

עומד שיקול לפחות בצורתה המקורית לשונותמסורת של שבעים אומותהרי ום שהניחו שאף מאחרבי אסטרולוגי

ישראליצב גבולות עמים למספר בני אלנקודות שהועלו תוך דיון בפסוק האפשר לסכם כאן את נו לתחילת ישוושה אתה הצבת כל גבולות ארץ קיץ וחרף אתה יצרתםפסוק המתוך לנו להמשךותשדרוש

עונות את גבול הארץ וגם את תריסרונית שקובעת הסטרוקטורב הסקנו שמדובר שי מאנומה אלישילוח החמהמצד שני ראינו שגם נוסח המסורה המדבר על מספר בני ישראל וגם נוסח השבעים שמדבר על מספר בני השנה

מסר של התאמה מספרית זו בקונטקסט המשמעות ואת העתה עלינו להסביר אל יכול לרמוז לאותו מספר מקראיה

הבריאה לפי המסופר שם דו מאת שזיקתו למקרא בולטחמישי של אנומה אלישהישנו עוד נושא אחד בלוח סד את יאך לסיומה היא מגיעה כאשר מרדוך מכריז בחגיגיות על כוונתו לי מתחילה מקביעת גבולות הארץ

כותרת ותכלית כל מעשי הבריאה שלוה גולת ו ז96המקדש המרכזי של בבל

רדך את פיהו וידברמפתח 117 ענה את האלים אבותיו דבר 118 המושב אשר כוננתם על האפסו 119 אשר בניתי אנכי מעליכם נכח האשרה 120 מקדש- חזקתי קרקע מקום-מתחת 121 מושב חמדתי) יהי(לו נא בית-אבנה 122 קדש בקרבו-איסד היכל 123 מלכותי אכין אועיד דבירי 124 כאשר תעלו מן האפסו אל המפחרת 125 להכיל קהלכם מלונכם) יהי(במקום ההוא לו 126 כאשר תרדו מן השמים אל המפחרת 127 להכיל קהלכם מלונכם) יהי(במקום ההוא לו 128 בתי האלים הגדולים אקרא שמו בבל 129 אנחנו כקרבה נבנה מקדש 130

97שישיהמימושה של הכרזה זו מהווה נושא מרכזי בלוח כי הלמו באתהאננ 131 שנה אחת לבנו לבניה 132

Tradition of the Thirty-six Hidden Just Men The Messianic Idea in Judaism and other Essays on

Jewish Spirituality New York 1971 p 251ff 92 Nicolas Sed Les douze hebdomades le char de Sabaoth et les soixante-douze langues Novum

Testamentum 212 (1979) pp 156-184 Gedaliahu Stroumsa Form(s) of God p 280 William R Schoedel Scripture and the Seventy-Two Heavens of the First Apocalypse of James Novum

Testamentum 122 (1970) pp 118-129 מיכאל שניידר 144-138 עמ הבטים חדשים קבלה משה אידל James Scott Geography in Early Judaism 308-306 עמ )94הערה 21 עמ צוין לעיל (ספר יוסף ואסנת

and Christianity pp 19-20 51-55 75-79 102-104 204-208 Francesca Rochberg-Halton ורא חלקים12-שבו כל מזל מתחלק ל δωδεκατημόρια זודיאק-מיקרו 93

lsquoElements of the Babylonian Contribution to Hellenistic Astrologyrsquo JAOS 1081 (1988) pp 57-60 217 141 74 המספר זה ממלא תפקיד חשוב באפוקליפס

השוו 94אמר לה הקדוש ברוך הוא בתי שנים עשר מזלות בראתי ברקיע ועל כל מזל ומזל בראתי לו שלשים חיל ועל כל חיל

לשים לגיון ועל כל לגיון ולגיון בראתי לו שלשים רהטון ועל כל רהטון ורהטון בראתי לו שלשים וחיל בראתי לו שקרטון ועל כל קרטון וקרטון בראתי לו שלשים גסטרא ועל כל גסטרא וגסטרא תליתי בו שלש מאות וששים וחמשה

)בברכות לב ע(אלפי רבוא כוכבים כנגד ימות החמה וכולן לא בראתי אלא בשבילך B M Metzger lsquoSeventy or Seventy-two Disciplesrsquo NTS 5 (1958-59) pp 299-306 ראו לדוגמא 95

Odeberg 3 Enoch p 51 ולענייננו רלבנטי במיחודJames Scott Geography in Early Judaism and Christianity pp 19-20 בעים ושתים אותיות אשר כמוהם מספר תוכן השם ש מעניינים מאוד דברי סעדיה גאון

וכנגדם סכום גבולות עמים וכמניינם סנדרי ישראל עם משה ואהרן כל הכנוים וגם כמספרם משפחות שבטי ישראלעשרה רוחות השמים -שתיםג מדבר על שבמקום אחד רס ויש להעיר עוד )183שורה זוכר חסדי אבותתפילה (

האסכולה הפייטנית של רב סעדיה מנחם זולאי 1שורה ח ברכי אברת ואמצת כונפשי לי-רהיטי ברכי (והארץ )141-108 עמ דתשכ מדרש הרבנים באמריקה-מכון שוקן למחקר היהדות ליד בית ירושלים גאון

Victor Avigdor Hurowitz I Have Built You an Exalted House Temple Building in Light of ורא 96Mesopotamian and Northwest Semitic Writings JSOT Supplement Series 115 (Sheffield

Sheffield Academic 1992 pp93-96 את ואדם נוצר כדי להעמיס עליו המקדש הוא מקום מנוחתם של אלים גם בריאת האדם קשורה לכינון המקדש 97

אליםיתה מקדמת דנא מוטלת על הימלאכה שהה

243

בהגיע השנה השנית 133 רוממו את ראשו נכח האפסו-האסגלה 134 אפסו העליון- בנו את מגדל 135 ולו לאאה לאנלל כוננו מושב לאנו 136 ב לפניהם בהדרשישב י 137 שרההשקיפו קרניו אל יסודי הא 138 אחר אשר כלו מלאכת האסגלה 139 יסדו האננכי כלם את משכנם 140 נאספו כלםאפסובמאות אשר -אות האגגי אשר בשמים וששמ- שלש 141 הרם אשר בנו לו מושב- בזבולהאדון 142 לכרהאבותיו הושיב את האלים 143 הנה בבל בית מושבכם 144 דותה רווח רננו בה 145

סיפור של מגדל בבל בנוי על ה מגדל בבל וסולם יעקב מיתוס בבלי זה משתקף בשני סיפורים בספר בראשית

יא של ספר בראשית-בדומה למה שקרה למסורות אחרות הכלולות בפרקים י בבלשם ה אירונית של דרשהרכי ובוני המגדל הם בני אדם ולא אלים ואף המגדל נועד לא לצ המיתוס הבבלי מקבל כאן צביון אוהמריסטי

שמימה הוא המגיע בו משתקף בית האלים הבבלי שראשו ששני הסיפור ה ארצית-אלים אלא למטרה פוליטית- הוא דתי) הבבלילהיאסגבדומה ל(תפקידו של בית אל בניגוד למגדל בבל בבראשית יא חלום יעקב בבית אל

אינו ndash אמפיקטיוניה ישראליתndash שבטיםהאל כמרכז שמאחד את שנים עשר פקי של ביתוהממד הא פולחני) הא ולבפרקים ל(התגלויות נוספות אלא נפרש בהדרגה בשתי זיון הראשון בבית אלימתפרש מיד בח

אבנים שהפכו למצבה אחתה הים עשרתסיפור על שהבט הזה של בית אל על ידי יההאגדה מדגישה את האדם יפוצו על פני כל ה רצויה לפני אלוהים היא כוונתו שבני הייתהנראה שהסיבה העיקרית שבניית בבל לא

הוכשל על ידואנושותה שישמשו המרכז המלכד את יר והמגדלסיון למנוע זאת על ידי בניית העינה ארץההים לבני נח הוא להתפזר ואלהועיד התפקיד שהיםוזמתו של אלומה שנמנע מאנשי דור הפלגה ניתן ליעקב בי

המקרא מתאר את בני נח כנשלטים להתלכד סביב מרכז סקראליndashהועד לבני יעקב שהתפקיד על פני האדמה לקצוות וגבולות הארץ קףילה המרחיקים אותם מן המרכז ומושכים לפריפריה ם צנטריפוגלייעל ידי כוחות

ובין השאר בין אותם הגבולות ובין תריסרוניהדגם היש קשר מיוחד בין גבולות הארץ ובין כפי שראינו לעיל לתאר את המרכז כמקום אפשר בעצם גם המרכז קשור לאותו דגם תריסרוני יחד עם זאת מזלותהשנים עשר

כמה בבתמונה מפורטת יותר אפשר להבחין בו נפגשים ומתאחדים שנים עשר חלקים וגבולות של יקוםשצוגים שונים של דגם יוכן הלאה עד לי שערי המקדש שערי ירושלים נחלות השבטים םמעגלים קונצנטריי

תריסרוני בתוך חלקים פנימיים של המקדש ובבגדי כהונה בית ndash ומאידך סיון להקים אחדות בדור הפלגה מחדינ ובר אפוא על תגובה כפולה למיתוס של בבלמדקטע משירת האזינו שנדון לעיל את הנראה שגם ניסה להשיג אותו דורשמה את הים נותן ליעקב ושבו אל אל

במקום זיקה 98אליז הסקרכח מדבר על פירוד העמים וסילוקם מן המר לבריםדב אפשר להסביר ברוח זהלמספר לפי נוסח המסורה לכוחות אלוהיים המציבים את גבולות הארץndashלמרכז באה זיקה לכוחות פריפריה

פסוק ה תוך אחדות ולא תוך פירודצג את אותם כוחות יהפסוק אף רומז לכך שעם ישראל זכה לי בני ישראלכי חלק יי עמו יעקב אלא מהיותו נחלת יי יםהבא קובע שדבר זה בא לא מתוך זיקת עם ישראל למקום מסו

ndashהו ואלא בת פסוקים הבאים מתארים כיצד האל מצא את העם לא במרכז העולם המיושבה חבל נחלתוהאל הופך את העם במקום שהוא לפני שתוחם המרחב הסקראלי מצב הארץ בטרם בריאהאת מתאר המושג

הים ומזכיר את רוח אלה דימוי ndash 99מרחף על קנוה יי לנשר השירה מדמה את נמצא למרכז מוקף ושמור הו הוא אכן מעשה בריאהו כינון המרכז הסקראלי באמצע התהמרחפת על פני המים בראשית הכל

שבו נפגשים כמה מן המוטיבים שנדונו 100)קדושתא לפרשת החדש( מפיוט של יניי קטעברצוני להביא כאן גבולות העולם האומרים בראשית הבריאה מהללים ומקדשים את שם האל האלשהציב גבולות העולם לעיל

הא המקור של שאר קדושת ישראל דשים ומזלותוח שבטים ותרכות תריסרונית הם שלוש מעקדושה משולשקביעת ירחים ומזלות והיא קרובה ביותר לקדושת האל )ןי ישראל עסקינהרי בקידוש החודש ע(הקדושות ין כבודוילמנתריסרוני של השבטים נקבע הדגם ה ואילו נים קלנדריים ואסטרונומייםנועדה למניי

פרק ( כל זה מצביע על זיקה לרשימת העמים ndash עמים שאולי נרמז כאן 7072מספר ה וכן )ולא הפצה(לשון הפרדה 98

מה שתואם דווקא את פרק יא הפסוק מדבר על פעולה אקטיבית של האל מצד שני ולא לסיפור של מגדל בבל) י יאת פרק ולא

ולהבאתו ) נחלהקרוב ל (סגולהים מופיע כאן בזיקה לבחירת העם לדימוי כנפי נשרה ו-ד שמות יטהשוו 99 )הר סיני(למקום קדוש

מובא לפי המאגרים של מפעל המילון ההיסטורי ללשון A 1162 אוסף פירקוביץ השניי סנקט פטרבורג כ 100 העברית

244

לשמך יאמרולםגבולות עולם אשר הצבתה מעו באות מלא כל הארץ כבודוי צ יידוש קדוש קדושק עשר- מירחים שניםדושק רעש-ים ממזלות שנדושק ]עשר-שנים[ משבטים דושק

דוש קדוש קדושק קבע למניין לבנה סדר ירחיםדושק קבע למניין סדר מזלותדושק םעשר שבטי- קבע למניין כבודו שניםדושק

דוש קדוש קדושק מכרובדושק מאופןדושק מחיהדושק

כל יאמרו לעומת לימד לעניו מולד החודשקומוממ הורהו לעבר זה החודשקומוממ חודש על זה החודש מניין כל ה עשקומוממ ]בעם) [פעמ( ן יפקומוממ

נאמר101בפיוט של קליר לראש השנה

ואם יצאה גזרה דחוקה ארקהיושבי לחבל

ומבלקהבבוקה ומבוקה]אשר[הסתכל בתבנית

102 בכסא חקוקה

ובתיבה אשר תחתיו פקוקה ונפשות צורים בתוכה נקוקה

זקוקהךובעטרה אשר בראש שראל בכינוי מחוזקהובשם י

ובדמות שבטים היא מעוזקהשכן בחזקהובין כתיפיו

103

ענה ובהם אתחזקהבהם אש

כבודהסא יחקוקה בכהדמות יעקב ב עלהמ שלמליציו- נציגיובזמן שנגזרה גזרה המשורר תולה תקווה ב המוקף בדמות השבטים ששמו ישראלעל ראש האלשבכתר בנשמות הגנוזות תחתיו

עדותם של השבעים ושל קומראן מכריעה את שבאשר לנוסח המקורי של הטקסטלסיכום דיון זה אדגישבאוגרית ולשבעים שבעים בני אשרהל מספר בני אלוכנראה צודקים המפרשים המציעים לקשור הכף

על ידו תפרש נו ידוע לבן סירא היהלמספר בני ישראלראינו שהנוסח יחד עם זאת עמים בלוח העמיםתריסרוני הקובע את הדגם ללפי פירוש זה גבולות העמיםאת קשרנו כמתייחס לשנים עשר שבטי ישראל

נו שתפיסה י והראהצבענו על הזיקה בין גבולות הארץ ובין שנים עשר מזלות או כוחות עליונים גבולות היקום כפי שהוא הובן על ח לבריםלקבוע שנוסח המסורה לדבעל סמך זה אפשר מעין זו מצויה כבר באנומה אליש

גבולות תונה שהאל השתמש בה כדגם בזמן קביעי מדבר על שנים עשר שבטי ישראל כמערכה עלידי בן סיראם באופן שבטיהב שאף הם תופסים את יהנוספיםמקורות את עדותם של הףצרלמסקנה זו אפשר ל העמיםעתה אפשר לומר שלצד התפיסה הזאת ובזיקה ו ו לעיל בהרחבה בדמות עליונה ואף אלוהית של יעקבנדנ דומה

שבטיםהב תה קיימת תפיסה עתיקה שמייחסת מעמד דומה לייאליה הי

3369 קמברידגי גניזה י הנוסח מכשינוי 83 עמ מחזור לראש השנה דניאל גולדשמידט מלך במשפט יעמיד 101

ADD המאגרים של מפעל המילון ההיסטורי ללשון העבריתלפי חוקהי בכ 102 שכינה נחזקהי בכ 103

245

מן הגניזה תפילת יעקב ג

104סולם יעקבנביא עתה את הנוסח העברי של התפילה מ

~אבינו יעplusmn תplusmnלplusmnתפ

חנוך מתושלח נחplusmn דplusmnר] [plusmn ייי אלהים אד2

הצדיקים אל נאדר על כסא כבוד] [ ייי אלהי 3105

האוחז[ ] תיך ה plusmnאplusmn נ4106

האוחז בארבע פינותplusmn בחלומי107

המכין את השמים בהוד כבוד תפארתו העולם כולו בזרועו5

הפותח ממעל לשמים חלונים כשיש6108

םאלהי השמיplusmnובהם כ

והיכנתה בהם דרך לירח סתר בלילה שלא יחשב אלים]י[ והוא נ7

~ מפניך רא להם והולכים שלא יחשבו אליםplusmnוplusmnקplusmn עוד ולכוכבים8

שרפים רועדים שש כנפים בשתים מכסים ואינם נדממים9109

104 Magische Texte aus der Kairoer Geniza herausgegeben von Peter Schaumlfer und Shaul Shaked

Band II (Texte und Studien zum antiken Judentum 64) Tuumlbingen 1997 pp 31-32 50-51 352 המתגאה על אך השוה ) 110הערה 174 עמ(לא תועד כלל -נאדר עלושהצירוף לייכט כותב שביטוי זה קשה 105

אדיר על )נהדרבנוסחאות אחרות ברכת יוצר אור לשבת אל אדון (ונאדר בכבוד על המרכבה חיות הקדש 589 569 555 548 סינופסיס מעשה מרכבה (אדיר על רזי מעלה ומטה אדיר על המרכבה המרכבהכל מופיעות רוב הדוגמאות )קליר (ונאדרתה על כל רוממו סובל עליונים קדוש הוא נאדר במרכבות מעונים )595

האוחז בארבע פינות העולם מה שנאמר בתפילת יעקב אצל קליר לביןסובל עליוניםבין השוו גם בהקשר הקדושה )בנוסח הסלאבי( נושא עולם כולו מתחת לזרעו ובזרועו

אוחז אחזה וכוו חזיתיndash חזהכאן צריך להופיע פועל כאשר שראיתי בחלומיכפי שמוכיח הטקסט הסלאבי 106ולא המצאת המעתיק היצירתי שניסה לשחזר ) בהשפעת מילת אוחז מופיעה בהמשך השורה(טעות של מעתיק רשלן

246 עמ ו108 ההער 245 עמ בןסוג שצוין הטעויות מ) 145 עמ(כפי שמשער לייכט את המקור המקוטע שלפניו דו מוכיחות שהטקסט שלנו יצא מתחת ידו של מעתיק רשלן מא114הערה

) 144-145 עמ(אליעזר מפרקי דרמופיע רק במדרשים מאוחרים החל ארבע פינות העולםלייכט טוען שהביטוי 107רקיע (אלה הם שמות המלאכים האזורים זרוע ממקום למקום ולעוף בכל פינות העולם אך הנה בספר הרזים נמצא

יש רוחות העולם כך שפינות העולם הם ד רוחות העולם טסי נחושת וטמנם לד וקח ד בהמשך הקטע נאמר) אמופיע נושא הכל בזרועוכמו כן בספר הרזים הביטוי המופיעים בסמוך שתאחזו זרועלשים לב גם למלים

האוחז בארבע פינות העולם כולו בזרועוהמשפט הוי אומר) רקיע ז (תולה בזרועו מעונהוכן ) רקיע ד(פעמים מבחינת לשון וסגנון ממוקם היטב בספרות המאגית והמיסטית של מאות ראשונות

משל לשצ 108 The idea that the angels sing unceasingly is again widely spread in Greek liturgies butלייכט כותב 109

unknown in Hebrew Qedushot (p152)ול48 ה הוא מפנה לאפוקליפס -Constitutiones Apostolorum -מרכבה יהודית ותפילה הנדונה בהנה האפוקליפסה בכלל והקטע הנדון בפרט טבוע בחותמה של ספרות

Constitutiones אמנם גם הלניסטית עם אינטפולציות נוצריות בודדות-אינה אלא תפילה יהודית כפי שכבר צוין Erik Peterson Buch von den Engeln Stellung und Bedeutung der heiligen אותה טענהפטרסון טעון

Engel im Kultus (Leipzig Hegner 1935) pp 385-386 מספיק עדויות לרעיון זה במקורות אך למעשה יש בספר חנוך הסלאבי נאמר הוא מופיע באפוקריפים סלאביים אחרים בין השאר יהודיים החל מן המאה הראשונה

По стредэ же небеси видэх въwрuжены вwя слuжаще Богови в тимпанэх и wрганэх непрестанным гласом ובאמצע שמים ראינו חיילים חמושים עובדים את האל בתופים ובנבלים בקול לא נפסק

)Valliant p18 OTP v I pp 130-131 וכן Valliant p 24 OTP pp136-137 (של אברהם הבאפוקליפס глהגיבור לא יכול לעמוד בשמים עד שמלאך יהואל מלמד אותו שיר מיוחד ומזהיר 7и непрестая אמור ללא

מיד אחר כך אברהם שומע את שירת המרכבה וגם כאן מודגש ענין שירה בלתי ) OTP v I p 697 (הפסקה פוסקת

iеще ми п cэ гл 7ющю и uстиiе 6 же о6гнz сущаго на простерьтии и възношашесz выше и гла c слъшахъ kко възьмущениk морьска и непрестаkше t силонениk о6гньнаю и kко възвысися о 6гнь въспарz на высочеiе 6 видэхъ подъ о 6гньмь престолъ t о 6гнz и многоо 6чесныхъ о 6крт cъ и гаще пcэ и подъ пртcьомъ животы четыри о6гньны пою6ща

תוך בלתי פוסק ו שאון הים התנשא למעלה ואשמע קול כמ הרקיעועודני אומר שיר זה והנה פה האש אשר היה על ראיתי מתחת לאש כסא אש ומרובי עיניים סביב לו אומרים שירהוכאשר נישא האש למעלה יותר התגברות האש

האש יוצא ב-אחגיגה יג ע חיות אש ממללות מאי חשמל השוו (שרות ארבע חיות של אשכסאומתחת ל )י שםרש מדיבורן

וינעו אמות הספים מקול הקורא והבית (דוק בין שירת הקדושה בין האש קיים כבר בחזון ישעיהו יש להעיר שקשר ה ד וזי מאומרכ) ואילך65 עמ )25הערה 9 עמ צוין לעיל( אמונות המקרא ישראל קנוהל עתהוורא ימלא עשן

Error Bookmark not defined עמ לעילורא(ומכאן מסתבר הקשר בין האש אשר לא תדעך בספרות ההיכלות) חנוך ב(מלאכים חמושים משלב מוטיבים של שירה מתמדת) רקיע ב(ספר הרזים ובין שירה בלתי פוסקת) ואילך

) של אברהםהאפוקליפס(ושיר של אש

246

וגם אני מקדש וקורא 10110 שנים עשר פניplusmn ם עשר ראשיםplusmnיplusmnנplusmnש

שניהם טהור עינים וידים שבטים ראשו נמלא טל מהם שמ11

קדוש או אב באיה שנים ולפיד אש ברקים מבהיק12111

לםplusmnוplusmn או ע

plusmnמלך אביר עולם plusmnוplusmnאplusmn אל י13112

אמיץ ברוך מלא השמים והארץ

ילתי עניני ושמ ותהומות וכל העולמים לכבודך14113

שהללתי

יןplusmn וח15114

בקשתי מה שאני מבקש ועשה ותביא שאלתי לפניך

ברוך אתה חלמי בשרה כי ייי מהולל בפי כל הנשמות והגד לי ב16

ייי האל המושיע17115

אמן116

לבושים מימינם ומשמאלם gt םושריוניltאלה העומדים במעלה חמישית אוחזים צנה ורומח וכובע נחושת בראשיהם

אוחזים בלפידים וממהרים להשיב מענה ופיהם לא ידום משאג ואבני ברד ורעדה במחיצתם ועל נהרי אש מהלכים מאש יצאו ובאש מעמדם כי כל מעשיהם באוצרי אש מלהטת ומרוח אפם תבער אשואשם ומנשמת אש בוערת

)4-7 שורות בכל מדה ומדה במדבר קדושתות לשבתות השנה(וכך אומר יניי ולא תישכח ולא תידום מגרונם ולא תיפסק משפתם ולא תחשה מלשונם קדושת שמך הגדול לא תמוש מפיהם

ולא תיתעלם מעיניהם ר מפניהםולא תעבו מליבם )99-94שורות נחמו זעם ממך א קדושתות לשבתות הנחמה ( קלירכן אצל ינאמו קדושו ברוךו ושיר וזמר ינעימויום וליל יקומוואל נא ידומוברן יחד ירוממולך בקול ינאמו Ἐν δὲ τῷ μετrsquo αὐτόν εἰσι θρόνοι אדוגמל ניסוחים אחרים המדברים על שירה מתמדת מצויים לרוב

ἐξουσίαι ἐν ᾧ ὕμνοι ἀεὶ τῷ Θεῷ προσφέρονται ואחרי אלה כסאות ושלטונות ובהם תנשא תמידכול מלאכים ] [את שם קודשו תמיד בש ]ברכו 38 צוואת הלוי) (קסא עמ כרך א מתוך כהנאגוםתר (שירה ליי

תמיד מספרים כבוד אל רוממי שדי פנות צבאיו קדושים )4Q504 f1-2 vii 5 9 דברי המאורות( רקיע קודש 4Q 418 ) ידמה כי אדם בן ו יעצל כי הם ושנא כ ה שמים ב] ו[ ל ] [ קודש מלאכי ) ברכת יוצר (דושתווק

(4QInstructiond) 55 8 11 ) ב שבעים ליחזקאל מגהנרמזת בתרגום ה עוד על שירה מתמדת נועייDavid J Halperin Merkabah Midrash in the Septuagint JBL 1013 (1982) pp 357-359 ולבסוף נצטט את

)יגתהילים ל( אלהי לעולם אודךילמען יזמרך כבוד ולא ידם י המקרא 120הערה 248 עמ להלן ורא וקרא זה אל זה כמו שנאמר ndash וקורא אומר קדושה ndash קדשמ 110שם ואליהיש להעיר שאותה רשימה מתחילה מ אבא ביהמופיע שמות של מטטרון בחנוך גהברשימת שבעים 111

יהוה צבאות אה בהה יה ביה יהואל שורה הובהיכלות זוטרתי מופיעה סלאבי של התפילההשמופיע בנוסח בשם יהו הי אי הי יהו הב יה וא ברוךו או יהובסמיכות ל באה בו שם הוהנה עוד נוסחא שמופיע יהואל

) מרכבה רבה (שם כבוד מלכות לעולם ועדאה באה האה יוה הי הו או יה הו יה יהה ברוך ) אונסוגם כפייה(עוצמה חיוניות כוח βίαמיוונית ביאהכינוי השםאת התכן שבמקרים מסוימים יש לפרש יי

בייא בתהילים סחביאההמדרש מוצא שם אלוהי ביהך כל מקום ומקום שאין אדם ממונה אין ל אמר לו ביה שמו מהו שכתוב שמואל בר נחמן י הנשיא שאל את רר

אל תהי קורא ביה אלא אתמהא ביה שמו שנאמר ההקב כביכול ומי ממונה על ביאה של עולמו על ביאה שלו ) יבראשית רבה יבוא עז טור ג הב פירושלמי חגיגה ו השומדרש תהילים מזמור קיד( ביאה שמו

יוונית מלשון עוז הפ מוסברת ע ביההמילה ) 108 עמ(רבה של בראשית אלבק-תיאודור תבהערות למהדור עמ ביאערך ( דרך ndash via )יווניתהבתיווך (אך לגבי קטע זה נראה יותר פירושו של יסטרוב מלטינית וממשלה159-158 (

לקביעתו ) cornerstone of this assumption p 174(נה יעבור ריימונד לייכט השורה הזאת מהווה אבן פ יש לציין שכבר השורה שמהווה ( והקורא ישפוט מופלאברצוני לצטט כאן את טיעונו ה שהתפילה נתחברה ביוונית

או אב באיה או מופיע במקור באשמת תוכנת העריכה כנראהndashשלו משובשת פעולות הקבליותנקודת מוצא ל )עולם יאו אל לםעו

Let us first turn to the name of God He is called Yaocirc Yaocircva Yaocircil Yaocirc in the Slavonic version This is better structured than the confused Hebrew version אל יאו או אב באיה או עולם although both undoubtedly go back to the same source If we try to parallelize the elements of the two versions the final יאו corresponds to Yaocirc In order to reconstruct Yaocircil we have to delete עולם and disconnect as או is clearly discernible as Yaocircil If we take the initial אל)עולם(יה או )בא( but then יה from באwhat has remained again of Yaocirc we have to identify יה(אב בא( as remnants of Yaocircva Although this parallelization looks a bit like a kabbalistic device on my part there can be little doubt that Yaocircva stands for the fully written form of the tetragrammaton written in Greek (and Old Slavonic) phonetically with a Beta Therefore the fact that the name of God in the Hebrew manuscript has a Bet and a Aleph too (and not a Waw and Heh) can be taken as a clue that this sequel of nomina was not composed originally in Hebrew but in Greek

אין לתקן מדעתנו ולפי דוגמאות שהבאתי מצביעות על דבר אחד פשוטה ות שבטיעון כזה כשלעצמובנוסף לבעייתי ס וחופש להרהעובדה שיש לנו טקסט מקביל בשפה אחרת לא מצדיקה את ה יםמאגיהשמות הטעמנו את שורות של

מאגית האת הנוסחא מעתיקים ומתרגמים יכולים להחליף ולבנות מחדש את הטקסט במידה שנטל לעצמו לייכט השפה המקוריתהייתהואי אפשר לקבוע על פי זה מה שלפניהם באחרת שנראית להם יותר

מצויה שם ברוך אמיץ אבירגם השורה לעתים קרובות בצמוד לאמיץ אביר כינוי האל רגיל בספרות ההיכלות 112 400 378 270 191ראו לדוגמא סינופסיס

ושמע תהילתי 113 )לייכט שפר (ותןשיבוש במקום 114

247

שנים עשר ש הטקסט הסלאבי המקביל מלמדנו הוי של שנים עשר פנים כפני השבטים מופיע כאן במפורשיהזכמה מילים מתחילה כעין של ה אחרי הפסק117שייכים לתיאור דמות האל ראשים שנים עשר פני שבטים

מלא השמים והארץ ותהומות וכל העולמים לכבודךומסתיימת קדושהנפתחת במילה קדושהראשו נמלא טל מהם שמשניהם טהור ובין הקדושה פני שבטיםני עתה בשורת מילים המפסיקה בין יעני

אך עצמםמובנים כשלה השורה מורכבת משברי פסוקים וביטויים עינים וידים שנים ולפיד אש ברקים מבהיקטוי יברצוני להציע כאן פירוש לב אינם מצטרפים למשפטים בעלי משמעות שמשתלבים בטקסט התפילה

הבנת דמותו של האל ודמותה של המערכה העליונה כפי שהן לעפירוש שיש לו השלכות הראשון בשורה זוויה במשפט סתום שמופיע משום שהיא תל הצעה שאני מציע כאן הנה היפותטית בלבדה מצטיירות בטקסט זה

רק בנוסח העברי של תפילת יעקב ומשום שהיא נזקקת למוטיבים שלעת עתה מצאתי רק במקורות ביניימיים צח ואדוםכדרך ה להקבותמתייחס ראשו נמלא טלמילים ה שבהקשר שלנוהנחה פשוטה ביותר

מקשר טל זה עם הגשם התיאופני בסיני) ג- ה(ם ימדרש שיר השיר ותיאורים אחרים של הדוד שבשיר השירים מפני אלהים זה סיני מפני אלהים אלהי ישראל רעשה אף שמים נטפו ארץעל שם שראשי נמלא טליחיו על פי הכתוב ) בירושלמי לח ע( המתים תייכמו כן הטל נקשר לתח )ד הטיםהשוו שופ ט סחיליםתה(

צירוף שני ) יט כויהוישע (שכני עפר כי טל אורת טלך וארץ רפאים תפילמתיך נבלתי יקומון הקיצו ורננו מוטיבים מופיע באגדה על מתן תורה ה

חיים טל הזילו כבוד לענני ההקב אמר מעלן של האש מחמת משולהבין ישראל שהיו לפי אומר אילעאי ברבי יהודה רמכילתא ( )י-ט סח תהלים (אלהים תניף נדבות גשם ואומר ווג אלהים מפני נטפו שמים גם רעשה ארץ שנ בני על

)י א ערכיןאתוספת בחדש טוכי מאחר שמדבור ראשון יצאה נפשי יצאה בדברו שנא ה יצתה נשמתן של ישראלכל דבור ודבור שיצא מפי הבעל

גשם נדבות תניף אלהים שנא אותםה להחיות בו מתים והחיההוריד טל שעתיד הב נשמתן דבור שני היכן קבלוהו )בשבת פח ע (נחלתך

)פרק לג(ה וטל תחייה מופיע בפרקי דרבי אליעזר טל מראשו של הקבndashמוטיבים הצירוף שני

ה נוער לבוא הקב ולעת ה מלא תחית טלשראשו שלהקב המראשו שלהקב טל תחית המתים מאיזה מקום הוא יורדאני ישנה ולבי ער קול דודי שנ ה מלא תחית טלשראשו שלהקב מנ ית טל ומחיה את המתיםשער ראשו ומוריד תח

וג דופק פתחי לי אחותי רעיתי יונתי תמתי שראשי נמלא טל

אהיה כטל פסוקים כמו הוכן על סמך טל השמיםהברכה שיצחק נתן ליעקב פותחת בעל סמך זה שנרקמו אגדות רבות על ) ומיכה ה( ייה שארית יעקב בקרב עמים רבים כטל מאת יוה )והושע יד (לישראל

מוטיב שמשתלב בתיאור יעקב כדמות עליונה טל אלוהי שיורד על יעקב

ולבי אלא יעקב נתייאש לו שלא יטול את הברכות מיצחק א אני ישנה וגוד אף שמים נטפו] שנאמר [שראשי נמלא טלוילך ויקח ויבא מיד הלך שראשי נמלא טל ה הרי עיטרתי לך את הברכותל הקבא] למה [ וגוורבקה אמרה ער

) תנחומא בובר תולדות יח (נכנס אצל אביו ונטל את הברכות שנאמר ויתן לך האלהים וגו לאמו וגור פנחס הכהן מנין אתה אומר א יםד ויתן לך האלהים מטל השמ ההה ליעקב ברכת טלשעטר הקב שראשי נמלא טל

)115 עמ תולדות בראשית רבתי (שיעקב שותף עם בוראו בכל דבר שנאמר לא כאלה חלק יעקב כי יוצר הכל הוא

הקבלה ) 107הערה 172 עמ(מופיעה רק בקשר לקריאת מגילת אסתר האל המושיעריימונד לייכט כותב שברכת 115

בשם יחוש הבדלה דרבי עקיבאבה מופיע) תפילה מאגית(ובענין ) אחרי ברכה אמןהשוו (קרובה יותר בנוסח שלום (אמן אמן סלה ברוך אתה יי רופא חולים חי העולמים האל המושיע הו סבהואחישה אריפט חמואל קמואל י

- יד יצחק בן בעריכת אסתר ליבס מחקרים בדמונולוגיה מאת גרשם שלום רוחות ונשמות שדים עקיבא הבדלה דר 92הערה שלום שםורא יהו סבהו לגבי )168 עמ דשסתירושלים צבי

in bBer 45b it states that a person should not say Amen when hehellip)152 עמ(כט כותב ריימונד ליי 116himself said the benediction This rule is obviously not observed in the Prayer of Jacob which

could be a trace of the Christian habit to conclude every prayer with Amen ר להביא שורה ארוכה אפש יוחסו כוחות אמןומשום של סדר התפילה המקובלועד לחז דרך קומראן מן המקראהחל של דוגמאות נגדיות

דוגמא ורא(במקרים רבים תוך הכפלה או שילוש חתימה במילה זו אופיינית במיוחד לתפילות מאגיות מאגיים )קודמתהבהערה

מסביר ריימונד לייכט את שתפילת יעקב מושפעת מתיאורים הלניסטיים של הליוס בהתאם לטענה מרכזית שלו 117שבהם מתואר הליוס כמי שמופיע במשך שתים עשרה שעות היום הדימוי הזה על ידי הפניה לפפירוסים מאגיים

פרצופי-סרתרי ראשי-תריסרהדמיון בין תיאור זה ובין תיאור ) PGM III 494-535(בשתים עשרה צורות שונות ndashבשני נוסחיה (כמו כן נראה לי שכל הדימויים הסולריים שלייכט מגלה בתפילת יעקב קלוש ביותר לדעתי הנו

או שהם כלליים מאוד ועל כן יכולים להלום את אל השמש באותה מידה כמו את או שאינם כאלה) העברי והסלאביבתקופה הלניסטית מאוחרת הליוס הופך לאל ) 21הערה 230 עמ ראו לעיל(אל הסערה או כל אל אחר

כך שבאוצר הדימויים שלו נמצא כמעט כל שקולט תארים שהיו שייכים לאלים שונים אוניברסאלי-סינקרטיסטיזיקה שחר כמו לשון זריחה הליוס יש צורך בראיות ספציפיות יותרלכן על מנת להוכיח זיקה ל תואר אפשרי

תוך כאשר הגעתי כך לדוגמא) 59הערה 100 ועמ58הערה 99 עמ רא לעיל(לתופעות אסטרונומיות וכדומה על פי השוויתי זאת לציור הליוס המוקף במזלות לדימוי יעקב המוקף בשנים עשר השבטים שחזור היפותטי

)126הערה 250 עמ ראו להלן(המסורת העתיקה המשווה את יעקב ובניו לשמש וכוכבים

248

היום והעליונים אומרין הלל היום הזה יום ברכות וטללים בני לו אמ קרא יצחק לעשו בנו הגדול הגיע לילי יום הפסחעשה מטעמים היום הזה בו אוצרות ברכות טללים נפתחין בני אמרה רבקה ליעקב בנהטללים נפתחיןהזה בו אוצרות

ויתן לך האלהים שנ עשר ברכות ברך יצחק את יעקב כנגד עשרה מאמרות שבהן נברא העולם יהודה אומ ר לאביךוכשיצא יעקב מאת פני יצחק מעוטר כחתן וככלה הרי אלו עשר ברכות יעבדוך עמים מטל השמים ומשמני הארץ

מידי אביר יעקב ומשם רועה אבן שנ בקשוטיה וירד עליו תחית טל מן השמים ודשנו עצמותיו ונעשה גם הוא גבור כוח )לב פרקי דרבי אליעזר (ישראל

נת במיוחד הפסקה הבאה ממדרש תנחומאימעני

הוא נותן ] אלהים אין כתיב כאן אלא האלהים כשישלים אלהים מליותו [)ת כז כחבראשי (מטל השמיםלהים ויתן לך האראובן ראה מה פנחס הכהן בר חמא בשם ר אמר ר שיעקב שותף עם בוראו בכל דברלמה לך הברכות שבירכתי אותךבהדרי קדש מרחם ם חילך ודוד מקלס עמך נדבות ביו) ירמיה י טז( כי יוצר הכל הוא וגו כתיב לא כאלה חלק יעקב

)תהלים קי ג (משחר לך טל ילדתיך118

תן ליעקב יהוא י הים למצב הזהואליגיע רק כאשר ) מלאות כלומר (מליותמתאר את האל במצב האלהיםזכר ושהרי הוא מ(אך ברור שהדרשן התכוון אליו לא מובא כאן שראשי מלאה טלהפסוק טל של ברכה

אותו טל שראש האל נמלא ממנו ושעל ידו הגיע האל את מליותומשם בא לשון ) מן יחין בסייבאותו ענ דברים שיש לוההוא נותן ליעקב משום שהוא משתף אותו בכל למלאותן זה מנוסח י עני119אלוהיתהן חיצוני אלא במלאות יבורא נוגע כאן לא באיזה עניהשיתוף בין יעקב ובין ה

הים נקרא כאן כמושא ישיר של נתינהוהאל ויתן לך האלהים אחרת על הפסוק באופן חריף במיוחד בדרשה

י אלהים זכרני נא וחזקני נא אך י ויאמר יד ויתפלל שמשון אל יאימתי לכשתצרך לה הה אחא יתן לך ויתן לך אלהותא ר הברכה שברכני אבא יתן לך אלהותה אמר לפניו רבון כל העולמים הזכר לי אותה) שופטים טז כח( הפעם הזה האלהים וגו

)747 עמאלבק-תיאודור ג-בראשית רבה פרשה סו( )ורבותינו דרשו לאה בראשית כח דשכל טוב (שתגזור אומר ויקם לך אחא אומר ויתן לך אלהים יתן לך אלהותך ר

בחלום הם דמות שהפנים העליונים שיעקב ראה הנחה שהועלתה כברבלאור מסורת אגדית זו ובהתחשב עליונים שבראש הסולםהפנים העל ראשו נמלא טלאפשר לפרש שבטיםהעליונה של עצמו ושל

מי אלה ראשו נמלא טלאינו יכול להצטרף אלא ל מהם מהםראשו נמלא טל בתפילת יעקב נאמר מלאבמקום נמלאלשון סביל לפי רצף הטקסט מסתבר שהם השבטים ה נמלא טל מהםשראשו של הקב

ה להתמלא בטלמיהו זה שגרם לראשו של הקב ל בשיר השירים עורר את בעלי המדרש לשאולבפסוק הנוהדוגמא שראשי נמלא טל שאני מלא רצון ונחת רוח אברהם אביך שערבו עלי י על הפסוקכמו שאומר רש

דאי וי מסתמך כאן בורש אם תשובי אלישכר מעשים טובים מעשיו כטל הנני בא אליך טעון ברכות ושילו )בלח עב ה הברכות פ(מעין זו שמופיעה בירושלמי על דרשה עתיקה

זקינך רצוני נשבעתי לו שאיני זז טל מבניו לעולם מה טעם לך טל ילדותיך וכתיב בתריה ריש לקיש בשעה שעשה אברהם לאברהם במתנה נתתיו לו ויתן לך האלהים מטל השמים בדייתיקי נתתיוולא ינחם אמר רבי יודה בן פזי הנשבע

עליון מתמלא טל מראשי הראשו של יעקב אפשר להבין את המשפט הנדון באופן כזה גיוןילפי אותו ה בקשר לדימוי זה יש להעיר שעל המזבח שבנה אליהו על הר 120 שאף הם נתפסים כדמויות עליונותהשבטים כמו כן) לדא יחכים מל(יצקו שנים עשר כדים של מים ספר שבטי בני יעקבשתים עשרה אבנים כמכרמל מ

לפי תרגום ו ה יצק שמן ונסך נסךיועל המצבה השני ונה שהקים בבית אלראשהמצבה היעקב יצק שמן על ראש ב גד יינות שקיימים מששת ימי בראשית כניתנאים על שנים עשר מעהמסורת להשוו נסך יין ונסך מיםndashיונתן 121שבטים

מקופות בלוכסנים הם הוספה שלית הציטוטים המקראייםוהשלמ תולדות יא) בובר( תנחומא 118 29 119קולוסיים ההשוו אל 119 הראש מתמלא ndash מטלאארום שער ראשי אתמלי מן דמעתיך כגבר דשער רישיה מצבע התרגום לפסוקנו גורס 120

ה מתמלא טל לפיה ראשו של הקבש חדשהר ודרשת ז 123הערה השוו עוד להלן מדמעותיה של כנסת ישראל תיאורגית של אמירת הקדושה על ידי ישראל שמתנקזת לדמות יעקבהפעולה היש לציין ש מתפילותיהם של ישראל

26 25הערות 77 ראו מאמרים שצוינו לעיל עמ (היטבשחקוקה למעלה תוארה במקורות מיסטיים רבים ונחקרה קטע הבא של בעל הרוקחבמיוחד הו חשוב נינילענ) 20הערה 106 ועמ

לפי כי שייך לומר על הנעלם עצמו יעריצו כמו ומה שאומרים נעריצך לפני נקדישך ובפסוק והקדישו ואחר יעריצו י הרשלר משה וא פירושי סידור התפילה לרוקח (על פני יעקבונקדישך על הוד למטה עריץ האל בתעצומות עוזך

טיהינגגן נפתלי הירץ טריביששל מלאה הארץ דעה דוריהשוו גם בס תקלו-תקלה עמ צהסימן בירושלים תשנ )ב114 עמ ךשת

פני שהוא הוד למטהחסת לישמתי מהווה פעולה תיאורגיתבניגוד להערצה אלעזר אומר כאן שדווקא קידוש ר וגם אני מקדש קידוש מצד המתפללהבא בקשר לפעולת פניםו ראשיםאזכור תפילת יעקבוכך גם ב יעקב

השבטים עשר ראשים שנים עשר פניניםוקורא שמן לים בשנים עשר אוהפת מטה בידו עומד על הבאר שמוקםמשה ע דורא אירופוסכנסת של ההשוו ציור קיר בבית 121

وقطعناهم اثنتي ) 7160( קוראן והשוו האוהליםך אל פתחו של אחד הולכל אחד הבאר פורצים שנים עשר נחלים שعشره اسباطا امما واوحينا الي موسي اذ استسقاه قومه ان اضرب بعصاك الحجر فانبجست منه اثنتا عشره عينا قد

249

ויבאו אלימה ושם שתים עשרה עינת מים ושבעים תמרים מגיד שהיה אותו מקום מקולקל במים יתר מכל המקומות שהרי וכשבאו ישראל חנו ששים רבוא בני אדם וסיפקו להן מים ולנו ושנו היו שנים עשר מבועים ולא סיפקו אלא שבעים דקלים

אלעזר המודעי אומר מיום ר יהושע א היו ישראל שרויין אלא על המים כך דברי רויחנו שם על המים מלמד של ושילשוושבעים דקלים כנגד שבעים זקנים ה את העולם ברא שם שנים עשר מבועין כנגד שנים עשר שבטיםשברא הקב

)מכילתא כז(

ן תיאור זה ובין ידמיון ביש יעקב שמתמלא מן השבטים) דמות(מדבר על ראשו של ראשו נמלא טל מהםאם ברית כל ראשון תיאור השבטים כברכה עליונה שיורדת על ראש יעקב בדברי בן סירא שנדונו לעיל

עשר- לחלק שניםויציבהו לשבטיםויתן לו נחלתוויכוננהו בברכהוברכה נחה על ראש ישראלנתנו ים כמעיינות נובעיםגיה אסטראלית מזלות נתפסוהנה במא מזלותהברנו לעיל על קשר בין השבטים ובין יד

ונזלים מן תזל כטל אמרתימלשון מזילndashלים מזל ימהבשלב מסוים תפיסה זאת נסמכה למשחק שפעבבלי ב-אירושלמי עבודה זרה יח ע( בשלב מסוים מסורת תלמודית כמו כן122)טו דיר השיריםש (הלבנון בגן עדן נקשרה למסורת של שנים עשר מעיינות123ג נהרי אפרסמוןשל י) תענית

מסורות אגדיות שתוארו לעיל יחד עם יסודות אחרים נתחברו יחד כדי ליצור את אחד המיתוסים המרכזיים שנקראים תקוני זקן עשר הד דרך שלושרשמדבר על טל עליון שיו )אדרות וספרא דצניעותא(הר ושל ספר הז שקשורה לדמות עליונה של יעקב) פרצוף( היפוסטזה אלוהית ndashר אנפין על ראשו של זעי124גם מזלות

הורנו וכאשר ביקשו בני עמו של משה כי ישקם אומות עשר שבטים-הפרדנו אותם לשנים علم آل اناس مشربهم

וכל שבט ידע את המקום אשר ממנו ישתה עשר מעיינות-אז בקענו מתוכו שנים הכה במטך בסלע לו לאמור ) 137 עמ האביב תשס-תל אורי רוביןגוםתר(

הזיל מופיע ndashלים מזל ימהמשחק יתזל כטל אמרתכמו הטפה תבהורא מזל שפתיםבקומראן קיים ביטוי 122 ואף מזלות שבטי יעקב גם בכו במרה מזילים דמעהגם יחד שבה שבטים ומזלות בקינה עתיקה לתשעה באב

למרות זאת לא ידוע לי על פירוש מזל מלשון נזל קדרו פניהם כימה וכסיל חפו ראשם דגלי ישורון יזלו דמעהכמו יתכן שיש כאן השפעת מונחים ערביים הקשורים במאגיה אסטראליתי )יקטליאזוהר וג(ג עד המאה הי

של הביניימי של פירוש המשנה בתרגום של הביטוי הזה calqueוהשוו הורדת הרוחניות אסתנזאל אלרוחאניאתמילון לטקסטים והמזלות הרוחניות )אבן דורו של רשב שלמה בן יוסףמאת (ד ד מ פרהזבודה ע םהרמב

לעלות באוב להוריד רוחכ אסתנזלמפרש ) וירושלים תשס(ערביים יהודיים מימי הביניים של יהושע בלאו רוח כ אאלרוחאניה אלפלאניה תסתנזל עלה צפה כד) ת ימצוות ל(ם ומתרגם פסקה מספר המצוות לרמב

יחסות למינוח ספציפי של המאגיה יבחוסר הת לדעתי התרגום זה לוק) 690 עמ (פלונית מורידים אותם בדרך זו דוב שוורץ ואחרים יוסף פנטון משה אידל האסטראלית שתואר ונחקר על ידי שלמה פינס

ב שבטיםב נהרי אפרסמון ומקשר אותם ליזוהר מדבר לפעמים גם על יה 123ויהיו בני יעקב שנים ריסר נהרי אפרסמונא דכיאדאינון ת דהא בשמא דא אסתלק גו תריסר דאתכסיין וישמע ישראל

)אא קעו עזוהר ח(אלין תריסר שבטין דשכינתא אתתקנת בהו עשר על כן משחך אלהים אלהיך שמן ששון מחברךדרשה הבאה שמבוססת על הפסוקים ה הבזוהר חדש מופיע

כטל חרמון שירד על הררי על הראש כשמן הטובהנה מה טוב ומה נעים שבת אחים גם יחד )ח מהיליםתה( )ג-א קלגיליםתה (ציון

אלין תריסר נהרי שמן ששון בצלותהון על רישיה[נגדין להאי שמן ששון ישראל דאינון אחים ורעים ליה אד מאמר חקת זהר חדש (ורוגזא אסתלק מעלמא רצון בעלמין וכדין חדוה בעלמין דנהרין בה אפרסמונא דכייא )למנצח על שושנים

על כן משחך אלהים אלהיךיש לציין שבפסוק שלפני ( שמן משחה על ראשו של האל מושחיםלפי דרשה זו ישראל עתהורא כאן כינוי למלך אלהיםחוקרים השלפי דעת כסאך אלהים עולם ועד שבט מישר שבט מלכותךנאמר Keter The Crown of God inארתור גרין בספרו) 44 עמ )25הערה 9 עמ צוין לעיל( אמונות המקרא קנוהל

Early Jewish Mysticism Princeton 1997 pp 10-11 שמופיע תדיר בתיאור הכתרהה כתב שבניגוד לדימויה יוצא מן הכלל מן הבחינה ודרשה זוהרית זו מהו מלך בשר ודםלהמשיחה אינו מופיע רק ביחס דימוי המלכת האל

הזאת אילו שבשיר השירים רבה נאמר יעותמר ואהלות קצפסוק הבא את ההר חדש דורש וויש להעיר שהמשך ז ר נה שעשו ישראל במדברש ומהיכן היו בנות ישראל הצנועות והכשרות מתקשטות ומשמחות לבעליהן כל מ

י כי הנה יי כת ראשי נמלא טל קווצותי רסיסי לילהממה ש מור ואהלות קציעותד הה מן המן אבהו אמברם הדין ביזעא הדא רסא לית מיניה איליסיס לא דמי הדין רסה להדין ביזעה מצוה והנה הבית הגדול רסיסים

אית מיניה איליסיסעל יפה קולב ולעומתם שמואל יפה אשכנזי ראשי נמלא טל קווצותי רסיסי לילהשמיטים את הפסוק דפוסים מ

עמ 76י וטיקן וכך גם כגורס אותו )בקלב ע טדפוס צילום ירושלים תשמ טאזמיר תצ(שיר השירים רבה מתנות ו ראבןוחסר מהוא אחריו שבא רסיסיםדיון בה אלמלא כןמשום ש נכונההונראה שזוהי גרס א162

ל שוהתמרוקים מים שוי אומר שגם המן וגם הבו ה)ושמתקשים בפסקה ז בדפוס וילנאעץ יוסף ומהרז כהונה בצל טלך תייפינו השווה בפיוט של הדותהוה נמלא בובנות ישראל היו מתהווים מן הטל שראשו של הקב

)Kahle Masoreten des Westens I ז עמ חלק העברי( וראו ציוני ועוד וכן ברקנאטים (ג תיקוניםיבשכולל כל י ר מזל עליון הוא כינוי לכתיקטליאי גהר ורולפי הז 124

שנמשכים למטה יותר מאחרים נקראים אוי חיים ויטל בעץ חיים רק תיקונים ח לדעת ר )לשקל הקודש לרמדעם ג מזלותדהיינו דיקנא דעתיק הם י) פרק כטפרשת ויצא( ספר הליקוטים שוואך ה )שער יג פרק ט(מזלא

שבו המזל העליון הוא התלי)פירוש לספרא דצניעותא(א שבעקבותיו הלך הגר לפי ספר הפליאה יבורש העדחבתיקוני ) ר גן עדן הגנוזאוצ א אבולעפיאר ה ונחש בריחא י דספר סודי רזיי ח והשוו עוד (ב מזלות תלויים י

250

)א תריסרס(תליסר ) בכל יומא(בגולגלתא יתבין 125

אלפי רבוא עלמין דנטלין עלוי רגלין וסמכין עלוי ומהאי גולגלתא ההוא דאיהו לבר נטיף טלא לההוא דלבר ומלייא לרישיה בכל יומא דכתיב שראשי נמלא טל ומההוא טלא דאנער מרישיה

דכתיב כי טל אורות טלך אורות ) מלאתי טל לא כתיב אלא נמלא דכתיב שראשי נמלא טל(יתערון מתייא לעלמא דאתי ונטיף ההוא והוא מנא דטחני לצדיקייא לעלמא דאתי ומההוא טלא מתקיימין קדישי עליונין נהורא דחוורתא דעתיקא

כהאי וחיזו דההוא טלא חוור כבת הטל והנה על פני המדבר דק מחוספסד ותעל שטלא לחקלא דתפוחין קדישין ההחוורא דיליה אנהיר לתליסר האי גולגלתא ד ועינו כעין הבדולחהה גוונא דאבנין דבדולחא דאתחזייא כל גוונין בגוה

בר בסטרא דא לסטרא עיבר גליפין בסחרנוי לארבע עיבר בסיטרא חד ולארבע עיבר בסטרא דא בסטרא דאנפוי ולארבע עי ומהאי אתפשט אורכא דאנפוי לתלת מאה ושבעין רבוא עלמין) כלומר לסטרא דלעילא(דחורא וחד לעילא דגולגלתא

וההוא דלבר אתקרי זעיר והאי עתיקא דעתיקין אתקרי אריכא דאנפין) כלומר אורכא דאנפין(וההוא אתקרי ארך אפים דלתתא אתתקן ואנפוי ) א טלאס(כלא קדשיא וזעיר אנפין כד אסתכל להאילקבליה דעתיקא סבא קדש קדשים ד אנפין

ומהאי גולגלתא נפיק חד עיבר חיור לגולגלתא דזעיר מתפשטין ואריכין בההוא זמנא אבל לא כל שעתא כמה דעתיקא) א אוראותאס (וכל גולגלתא יהבין אגר חיורתא אנפין לתקנא רישיה ומהאי לשאר גולגלתין דלתתא דלית לון חושבנא

ג קכח זוהר ח(ולקביל דא בקע לגולגלת לתתא כד עאלין בחושבנא לעתיק יומין כד עאלין בחושבנא תחות שרביטא )בע

מנייהו ההוא טלא) א מתערס(וכד מטי אתר דמשתכחי אבהן עלאי וההוא רוחא נגיד טלא מלעילא מרישא דמלכאוההוא טלא אתסחי ומטי לגן עדן דלתתא לא בדרגין ידיען דרגא בתר דרגאותאנא נחית ההוא ט מתערין אבהן דלתתאכדין ועייל בפתחא דמערתא וסליק ושאט ביני בוסמין ואתער רוחא חדא דכליל בתרין אחרנין בבוסמין דגנתא דעדן

ההוא טלא ין על חובי עלמאבגין דאינון דמיכ וכד אשתכח עלמא בצערא ובעאן רחמי על בנוי מתערין אבהן אינון וזיווגן הונפשא אודעא לרוחא ורוחא לנשמתא ונשמתא לקב לא אתנגיד ולא אשתכח עד דאתער ספר תורה כדקא חזי בעלמא

ומתברכין ומטי לרישא דמלכא ונגיד מעתיקא קדישא עלאה נגידו דטלא דבדולחא כדין יתיב מלכא בכרסייא דרחמי )ב ערכה אזוהר ח( ה על עלמאוחייס קב כלהו) א מתברכןנ(וכדין מתחברן יכיןונגיד ההוא טלא לאינון דמ אבהן

דכתיב ויבואו אלימה ושם שתים עשרה עינות תאנא בההיא שעתא אשתלימו ישראל לתתא כגוונא דלעילא כמה דאוקימנאוכלא תקף בשבעין ענפיןואת בארבע סטרי עלמא ואתתקף אילנא קדישא בתריסר תחומין מים ושבעים תמרים וגו

אתר דאקרי שמים ומליא לרישיה דזעיר אנפין בההיא שעתא נטיף טלא קדישא מעתיקא סתימאה כגוונא דלעילא )בסב עב זוהר ח( הוה נגיד ונחית מנא לתתא ומההוא טלא דנהורא עלאה קדישא

בזמנא דמטא תשרי ירחא מזלא שכיח וסתיםכלא בהאי נגדין תליסר משיחין דאפרסמונא דכיא בההיא מזלא דכלאבההוא תרעי דרחמי) א תליסרס(ומתפתחי תריסר בעלמא עלאה) א תליסרס(אלין תריסר ) ירחי(משתכחי שביעאה

)א עב קעזזוהר ח( ה בהמצאו כתיבדרשו יהו) ישעיה נה ו(זמנא

אם אמנם בטקסט זה סולם יעקברמזת בזון מן התפיסות הדומות לזו שניתכן אפוא שהמיתוס הזוהרי ניייש )ההמקיפות אות(עליונה של עצמו יחד עם דמויות השבטים הדמות המדובר על כך שיעקב חזה את

הציור שמצטייר כאן מזכיר את 126להשוות זאת לחלום יוסף שבו יעקב נמשל לשמש והשבטים לכוכביםברצוני להדגיש של בית אלפא ובמקומות אחריםכנסתה בבית מוקף בגלגל המזלותהשמש ההציורים של

בלבד ומתבסס על משפט היפותטי הוא לפיו ראשו של האל נמלא טל מן השבטיםש שהפירוש שהצענו כאן כמו כן הוא נזקק למוטיבים שלעת עתה מצאתי רק במקורות ביניימיים קצר וסתום שמצוי רק בטקסט העברי

תריסר ראשי ר האל כותיא לעומתוליות חסרות בהתהוות המיתוס הזהתכן שעיון נוסף יגלה חויאם כי ישבטים נראית לי סבירה ה לשנים עשר תו של ציור זהנמצא באופן ברור בשני הטקסטים וזיק ותריסר פרצופי

ד ומעוגנת היטב במסורות עתיקות הקשורות בחזון יעקבומא סולם יעקבזמנו של ם לגבי זמנו של הטקסטלסיכום עיון זה בתפילת יעקב אציג כאן את השיקולי

בדומה ראשונה לספירההחוקרים למאה הנקבע על ידי רוב בדומה לאפוקליפסה של אברהם וחנוך הסלאבי שכלולה בחיבור זה מהווה חלק ת יעקב תפיל127נתחבר כנראה בעברית סולם יעקב החיבורים לאותם

כאשר ראיתי יה י הפנ במקום שהיא אמורה להופיעהלה מופיע לפי מבנה החיבור התפיאינטגרלי ממנו

יש להעיר דאינון תרי עשר מזלות וסיהרא בתלת עשר תקונין נאמר על תיקוני המלכות) ב עקמד(הר וז

עשרה נחשב למזל השלושOphiuchus נושא הנחששלפעמים גם ורא(זר מוורמס אלע זיקה בין מידות הרחמים ובין השבטים יש להעיר עוד ממה שכתוב בספר השם לרהן יולעני

) 159הערה 156 עמ לעילג מדות של ב שבטים יאר פניו לתפלת ישראל ויגלגל יכי בזכות יעקב וי ג אור פנים בקרייה גבי שכינהוכן י

)גכ עמ (רחמים וזה דומה למה כלפי תפילת יעקב והשבטיםותשפונ דות הרחמיםיג מ ין פנים מאירות של האל שהגיש כאן י

ב נהרי י ה השמן הטוב על ראשו של הקבמושחיםבשם זוהר חדש שישראל בתפילותיהם 123 הע שהובא לעיל ג מידות הרחמיםאת יצגים יאפרסמונא שאף הם מי

ויחנך שאין וכנגד ח ב פעמים אור פנים בשכינה בקרייהכן י ב שבטיםב אותיות בברכת כהנים שהם ביויש י ג אותיות יש באבות ובברכת כהניםכנגד י ג אור פנים בכל הקרייהפניו בחומש הרי י בשבטים יש יאר ה

ב אזכורים של אור ליותה מקביל ישנן גם בשמות השבטיםןב מהשי ותג אותיות שונבברכת כוהנים יש י כלומר יאר יי פניו אליך ויחנךבפסוק בחומשה מופיעשנעדרת משם אות חה ךפני השכינה בנ

ין ימדובר לא רק על הענ ג בטקסט זה ובטקסטים אחריםילב תלבטויות בין יהתנודותאריאציותויש לשם לב לו 125ג יבי ג שבטיםיבי ג מזלותיבי ג חדשיםיבואריאציות וחילופים ענייניים בין יל אלי אלא עהטקסטו

)114הערה 122 עמ ראו לעיל המלך שלמה של איפודרומיןג מרוצים ביבוראו עוד על י (שערי המקדש )בראשית רבה סח י( משבשעה שאמר יוסף והנה השמש והירח אמר יעקב מי גלה לו ששמי ש השוו 126 חבר ביווניתנת סולם יעקבשטען ש על נימוקיו של לנט 1הערה 227 מע לעיל ורא 127

251

חסרים פרטים אמנם בחזון הסולם כמו שהוא מצוי עתה חלק הנרטיבילבתוך התפילה מקשרת אותה בחולמיד להניח וקשה מא בכל אופן128אך נראה הדבר שתיאור החזון לא הגיע אלינו בשלמותו שתואמים את ההפניהוהשני של האל ד פנים ועוד פנים עליונים מעליהםאחד של סולם עם כה ndashוצאי דופן ששני התיאורים י

נתהוו בנפרד וצורפו רק בשלב מאוחר אחדיחד בחיבור שמצויים לפנינו פרצופי- ראשי ותריסר- תריסרה עדיפה בהרבה ההנחה שמקורם אחד הוא129יותר

ליטורגי בנפרד מן החלק - לקם קשור בשימוש מאגישלפחות ח ניכרים בתפילה סימני עריכהיחד עם זאתמאגי - ליטורגיהבולט ביותר שקשור בתפקיד המאפיין ה סימנים האלה מתרבים לקראת סוף התפילהה הנרטיבי

מצביעים על מאפיין זה וכן עניינים נוספים של תוכן וסגנון נוסחאות ושמות מאגייםה שלא שורושל התפילה הד לתארך את המרכיבים הללו אך אין סיבה לאחר ו קשה מאספר הרזיםל ובמיוחד 130ספרות ההיכלותלקרבה

נימוקים שהביא ריימונד לייכט השאף על פי ין הנוסח העבריי לענ131רביעיתהשלישית או האותם מן המאה תנראה לי שבכל זאת אין לדחות את האפשרות הזא כהוכחה שהנוסח הזה מתורגם מיוונית אינם קבילים בעיני

במקרה זה יש לראות את כטענת לייכט שמופיעה באותו כתב יד תורגמה מיוונית תפילת מנשהאם אכן הפרט שמעניין אותנו במיוחד בכל אופן132 של התרגוםterminus ante quem - רביעית כ-שלישיתהמאה ה

לכן יש לתארך אותו כמו ו ימופיע בשני הטקסטים וקשור לחלק הנרטיב דהיינו ציור האל בעל שנים עשר פנים עיקר החיבור

10הערה 229 עמ לעילורא 128 90הערה 241 עמ לעילורא 129 כביטוי של לייכט מאגיים תופעה שולית או מאוחרת ביחס לעיקרה של ספרות ההיכלותאין לראות באלמנטים 130

magical margins of Hekhalot literature (p 172) העיר על כך כבר שולם ב - Major Trends ואחריו כתבוהמעשי בולט - היסוד המאגיחוקרים רבים בהרחבה על חשיבותו ועתיקותו של המרכיב המאגי בספרות ההיכלות

כמו חנוך השלישי שולי יחסית במאוחריםהוא ובמיוחד בחיבורים הקדומים כמו היכלות זוטרתי לייכט עמורא(שסגנונו קרוב במיוחד לתפילת יעקב עיקרית של ספרות ההיכלות ושל ספר הרזיםהתקופה הזוהי 131

פר מהדיר של סה) 109 107הערות 245 עמ 25 ההער 230 עמוכן בעבודה זו 172 168 165 עמ 15 הע144ירושלים ספר כשפים מתקופת התלמוד ספר הרזים מרדכי מרגליות(הרזים מתארך אותו לסוף המאה השלישית

Michael A Morgan Sepher Ha-Razim The(וכך גם דעתו של בעל המהדורה האנגלית )26-24 עמ זתשכBook of Mysteries Chico 1983 pp 8-11 (רוזנטל א)ספר למאה את המתארך ) שם רגליותמובא אצל מ

האוניברסיטה טדוקטור עיונים מתודולוגיים ופנומנולוגיים המאגיה היהודית הקדומה(יובל הררי הרביעיתאיתמר גרינוולד קובע את זמן החיבור במאות מן השלישית ועד החמישית) 127 עמ חתשנ העברית בירושלים

)Apocalyptic and Merkavah Mysticism Leiden ndash Koumlln 1980 p 226 (שהספר מכיל יסודות אףש סבור שם הוא 5בהערה (שביעית על ידי עורך שלא תמיד הבין את החומר שלפניו -שיתישההוא נערך במאה קדומים ) אפשר לתלות במעתיקיםןטעויות רבות במילים יווניות שלא את כול בלי לפרט מציין

ומאידך גם לייכט לא ציין וגם אני לא ראשונות לספירההמאות הסגנון מצביעים לספרות של ני התוכן והירוב עני 132 מקבילות בין הטקסט שלנו ובין מדרשים מאוחרים ני שיהיה מאוחר בבירורי סגנוני וענימצאתי שום סממן לשונימשום שאותם מדרשים ר לקביעת זמנו של החיבוות תורמן אינןכשלעצמ מדרש תדשא כמו פרקי דרבי אליעזר

עמ(ריימונד לייכט מצביע על הקבלה בין תפילת יעקב ובין מדרש תדשא ובראשית רבתי מכילים הרבה חומר קדום הרי היא נמצאת גם בטקסט העברי וגם בטקסט היווני נניח לצורך הדיון שהמקבילה הזאת מובהקת דיה) 166-165

ין שהצביע ייוצא שהענ בוודאי לא נכתב בימי הביניים כפי שסבור לייכט במיוחד אם הוא המקור הטקסט היוונילכל ין הזה באותם המדרשיםיומה מוכיח מציאותו של הענ עליו לייכט בא למדרשים מאוחרים ממקור קדום

בסולם יעקבשכלולות ינו בחומר קדום ובמסורות חיצוניות כגון אלה יא התענשעורכי המדרשים במאה הי היותר

243

בהגיע השנה השנית 133 רוממו את ראשו נכח האפסו-האסגלה 134 אפסו העליון- בנו את מגדל 135 ולו לאאה לאנלל כוננו מושב לאנו 136 ב לפניהם בהדרשישב י 137 שרההשקיפו קרניו אל יסודי הא 138 אחר אשר כלו מלאכת האסגלה 139 יסדו האננכי כלם את משכנם 140 נאספו כלםאפסובמאות אשר -אות האגגי אשר בשמים וששמ- שלש 141 הרם אשר בנו לו מושב- בזבולהאדון 142 לכרהאבותיו הושיב את האלים 143 הנה בבל בית מושבכם 144 דותה רווח רננו בה 145

סיפור של מגדל בבל בנוי על ה מגדל בבל וסולם יעקב מיתוס בבלי זה משתקף בשני סיפורים בספר בראשית

יא של ספר בראשית-בדומה למה שקרה למסורות אחרות הכלולות בפרקים י בבלשם ה אירונית של דרשהרכי ובוני המגדל הם בני אדם ולא אלים ואף המגדל נועד לא לצ המיתוס הבבלי מקבל כאן צביון אוהמריסטי

שמימה הוא המגיע בו משתקף בית האלים הבבלי שראשו ששני הסיפור ה ארצית-אלים אלא למטרה פוליטית- הוא דתי) הבבלילהיאסגבדומה ל(תפקידו של בית אל בניגוד למגדל בבל בבראשית יא חלום יעקב בבית אל

אינו ndash אמפיקטיוניה ישראליתndash שבטיםהאל כמרכז שמאחד את שנים עשר פקי של ביתוהממד הא פולחני) הא ולבפרקים ל(התגלויות נוספות אלא נפרש בהדרגה בשתי זיון הראשון בבית אלימתפרש מיד בח

אבנים שהפכו למצבה אחתה הים עשרתסיפור על שהבט הזה של בית אל על ידי יההאגדה מדגישה את האדם יפוצו על פני כל ה רצויה לפני אלוהים היא כוונתו שבני הייתהנראה שהסיבה העיקרית שבניית בבל לא

הוכשל על ידואנושותה שישמשו המרכז המלכד את יר והמגדלסיון למנוע זאת על ידי בניית העינה ארץההים לבני נח הוא להתפזר ואלהועיד התפקיד שהיםוזמתו של אלומה שנמנע מאנשי דור הפלגה ניתן ליעקב בי

המקרא מתאר את בני נח כנשלטים להתלכד סביב מרכז סקראליndashהועד לבני יעקב שהתפקיד על פני האדמה לקצוות וגבולות הארץ קףילה המרחיקים אותם מן המרכז ומושכים לפריפריה ם צנטריפוגלייעל ידי כוחות

ובין השאר בין אותם הגבולות ובין תריסרוניהדגם היש קשר מיוחד בין גבולות הארץ ובין כפי שראינו לעיל לתאר את המרכז כמקום אפשר בעצם גם המרכז קשור לאותו דגם תריסרוני יחד עם זאת מזלותהשנים עשר

כמה בבתמונה מפורטת יותר אפשר להבחין בו נפגשים ומתאחדים שנים עשר חלקים וגבולות של יקוםשצוגים שונים של דגם יוכן הלאה עד לי שערי המקדש שערי ירושלים נחלות השבטים םמעגלים קונצנטריי

תריסרוני בתוך חלקים פנימיים של המקדש ובבגדי כהונה בית ndash ומאידך סיון להקים אחדות בדור הפלגה מחדינ ובר אפוא על תגובה כפולה למיתוס של בבלמדקטע משירת האזינו שנדון לעיל את הנראה שגם ניסה להשיג אותו דורשמה את הים נותן ליעקב ושבו אל אל

במקום זיקה 98אליז הסקרכח מדבר על פירוד העמים וסילוקם מן המר לבריםדב אפשר להסביר ברוח זהלמספר לפי נוסח המסורה לכוחות אלוהיים המציבים את גבולות הארץndashלמרכז באה זיקה לכוחות פריפריה

פסוק ה תוך אחדות ולא תוך פירודצג את אותם כוחות יהפסוק אף רומז לכך שעם ישראל זכה לי בני ישראלכי חלק יי עמו יעקב אלא מהיותו נחלת יי יםהבא קובע שדבר זה בא לא מתוך זיקת עם ישראל למקום מסו

ndashהו ואלא בת פסוקים הבאים מתארים כיצד האל מצא את העם לא במרכז העולם המיושבה חבל נחלתוהאל הופך את העם במקום שהוא לפני שתוחם המרחב הסקראלי מצב הארץ בטרם בריאהאת מתאר המושג

הים ומזכיר את רוח אלה דימוי ndash 99מרחף על קנוה יי לנשר השירה מדמה את נמצא למרכז מוקף ושמור הו הוא אכן מעשה בריאהו כינון המרכז הסקראלי באמצע התהמרחפת על פני המים בראשית הכל

שבו נפגשים כמה מן המוטיבים שנדונו 100)קדושתא לפרשת החדש( מפיוט של יניי קטעברצוני להביא כאן גבולות העולם האומרים בראשית הבריאה מהללים ומקדשים את שם האל האלשהציב גבולות העולם לעיל

הא המקור של שאר קדושת ישראל דשים ומזלותוח שבטים ותרכות תריסרונית הם שלוש מעקדושה משולשקביעת ירחים ומזלות והיא קרובה ביותר לקדושת האל )ןי ישראל עסקינהרי בקידוש החודש ע(הקדושות ין כבודוילמנתריסרוני של השבטים נקבע הדגם ה ואילו נים קלנדריים ואסטרונומייםנועדה למניי

פרק ( כל זה מצביע על זיקה לרשימת העמים ndash עמים שאולי נרמז כאן 7072מספר ה וכן )ולא הפצה(לשון הפרדה 98

מה שתואם דווקא את פרק יא הפסוק מדבר על פעולה אקטיבית של האל מצד שני ולא לסיפור של מגדל בבל) י יאת פרק ולא

ולהבאתו ) נחלהקרוב ל (סגולהים מופיע כאן בזיקה לבחירת העם לדימוי כנפי נשרה ו-ד שמות יטהשוו 99 )הר סיני(למקום קדוש

מובא לפי המאגרים של מפעל המילון ההיסטורי ללשון A 1162 אוסף פירקוביץ השניי סנקט פטרבורג כ 100 העברית

244

לשמך יאמרולםגבולות עולם אשר הצבתה מעו באות מלא כל הארץ כבודוי צ יידוש קדוש קדושק עשר- מירחים שניםדושק רעש-ים ממזלות שנדושק ]עשר-שנים[ משבטים דושק

דוש קדוש קדושק קבע למניין לבנה סדר ירחיםדושק קבע למניין סדר מזלותדושק םעשר שבטי- קבע למניין כבודו שניםדושק

דוש קדוש קדושק מכרובדושק מאופןדושק מחיהדושק

כל יאמרו לעומת לימד לעניו מולד החודשקומוממ הורהו לעבר זה החודשקומוממ חודש על זה החודש מניין כל ה עשקומוממ ]בעם) [פעמ( ן יפקומוממ

נאמר101בפיוט של קליר לראש השנה

ואם יצאה גזרה דחוקה ארקהיושבי לחבל

ומבלקהבבוקה ומבוקה]אשר[הסתכל בתבנית

102 בכסא חקוקה

ובתיבה אשר תחתיו פקוקה ונפשות צורים בתוכה נקוקה

זקוקהךובעטרה אשר בראש שראל בכינוי מחוזקהובשם י

ובדמות שבטים היא מעוזקהשכן בחזקהובין כתיפיו

103

ענה ובהם אתחזקהבהם אש

כבודהסא יחקוקה בכהדמות יעקב ב עלהמ שלמליציו- נציגיובזמן שנגזרה גזרה המשורר תולה תקווה ב המוקף בדמות השבטים ששמו ישראלעל ראש האלשבכתר בנשמות הגנוזות תחתיו

עדותם של השבעים ושל קומראן מכריעה את שבאשר לנוסח המקורי של הטקסטלסיכום דיון זה אדגישבאוגרית ולשבעים שבעים בני אשרהל מספר בני אלוכנראה צודקים המפרשים המציעים לקשור הכף

על ידו תפרש נו ידוע לבן סירא היהלמספר בני ישראלראינו שהנוסח יחד עם זאת עמים בלוח העמיםתריסרוני הקובע את הדגם ללפי פירוש זה גבולות העמיםאת קשרנו כמתייחס לשנים עשר שבטי ישראל

נו שתפיסה י והראהצבענו על הזיקה בין גבולות הארץ ובין שנים עשר מזלות או כוחות עליונים גבולות היקום כפי שהוא הובן על ח לבריםלקבוע שנוסח המסורה לדבעל סמך זה אפשר מעין זו מצויה כבר באנומה אליש

גבולות תונה שהאל השתמש בה כדגם בזמן קביעי מדבר על שנים עשר שבטי ישראל כמערכה עלידי בן סיראם באופן שבטיהב שאף הם תופסים את יהנוספיםמקורות את עדותם של הףצרלמסקנה זו אפשר ל העמיםעתה אפשר לומר שלצד התפיסה הזאת ובזיקה ו ו לעיל בהרחבה בדמות עליונה ואף אלוהית של יעקבנדנ דומה

שבטיםהב תה קיימת תפיסה עתיקה שמייחסת מעמד דומה לייאליה הי

3369 קמברידגי גניזה י הנוסח מכשינוי 83 עמ מחזור לראש השנה דניאל גולדשמידט מלך במשפט יעמיד 101

ADD המאגרים של מפעל המילון ההיסטורי ללשון העבריתלפי חוקהי בכ 102 שכינה נחזקהי בכ 103

245

מן הגניזה תפילת יעקב ג

104סולם יעקבנביא עתה את הנוסח העברי של התפילה מ

~אבינו יעplusmn תplusmnלplusmnתפ

חנוך מתושלח נחplusmn דplusmnר] [plusmn ייי אלהים אד2

הצדיקים אל נאדר על כסא כבוד] [ ייי אלהי 3105

האוחז[ ] תיך ה plusmnאplusmn נ4106

האוחז בארבע פינותplusmn בחלומי107

המכין את השמים בהוד כבוד תפארתו העולם כולו בזרועו5

הפותח ממעל לשמים חלונים כשיש6108

םאלהי השמיplusmnובהם כ

והיכנתה בהם דרך לירח סתר בלילה שלא יחשב אלים]י[ והוא נ7

~ מפניך רא להם והולכים שלא יחשבו אליםplusmnוplusmnקplusmn עוד ולכוכבים8

שרפים רועדים שש כנפים בשתים מכסים ואינם נדממים9109

104 Magische Texte aus der Kairoer Geniza herausgegeben von Peter Schaumlfer und Shaul Shaked

Band II (Texte und Studien zum antiken Judentum 64) Tuumlbingen 1997 pp 31-32 50-51 352 המתגאה על אך השוה ) 110הערה 174 עמ(לא תועד כלל -נאדר עלושהצירוף לייכט כותב שביטוי זה קשה 105

אדיר על )נהדרבנוסחאות אחרות ברכת יוצר אור לשבת אל אדון (ונאדר בכבוד על המרכבה חיות הקדש 589 569 555 548 סינופסיס מעשה מרכבה (אדיר על רזי מעלה ומטה אדיר על המרכבה המרכבהכל מופיעות רוב הדוגמאות )קליר (ונאדרתה על כל רוממו סובל עליונים קדוש הוא נאדר במרכבות מעונים )595

האוחז בארבע פינות העולם מה שנאמר בתפילת יעקב אצל קליר לביןסובל עליוניםבין השוו גם בהקשר הקדושה )בנוסח הסלאבי( נושא עולם כולו מתחת לזרעו ובזרועו

אוחז אחזה וכוו חזיתיndash חזהכאן צריך להופיע פועל כאשר שראיתי בחלומיכפי שמוכיח הטקסט הסלאבי 106ולא המצאת המעתיק היצירתי שניסה לשחזר ) בהשפעת מילת אוחז מופיעה בהמשך השורה(טעות של מעתיק רשלן

246 עמ ו108 ההער 245 עמ בןסוג שצוין הטעויות מ) 145 עמ(כפי שמשער לייכט את המקור המקוטע שלפניו דו מוכיחות שהטקסט שלנו יצא מתחת ידו של מעתיק רשלן מא114הערה

) 144-145 עמ(אליעזר מפרקי דרמופיע רק במדרשים מאוחרים החל ארבע פינות העולםלייכט טוען שהביטוי 107רקיע (אלה הם שמות המלאכים האזורים זרוע ממקום למקום ולעוף בכל פינות העולם אך הנה בספר הרזים נמצא

יש רוחות העולם כך שפינות העולם הם ד רוחות העולם טסי נחושת וטמנם לד וקח ד בהמשך הקטע נאמר) אמופיע נושא הכל בזרועוכמו כן בספר הרזים הביטוי המופיעים בסמוך שתאחזו זרועלשים לב גם למלים

האוחז בארבע פינות העולם כולו בזרועוהמשפט הוי אומר) רקיע ז (תולה בזרועו מעונהוכן ) רקיע ד(פעמים מבחינת לשון וסגנון ממוקם היטב בספרות המאגית והמיסטית של מאות ראשונות

משל לשצ 108 The idea that the angels sing unceasingly is again widely spread in Greek liturgies butלייכט כותב 109

unknown in Hebrew Qedushot (p152)ול48 ה הוא מפנה לאפוקליפס -Constitutiones Apostolorum -מרכבה יהודית ותפילה הנדונה בהנה האפוקליפסה בכלל והקטע הנדון בפרט טבוע בחותמה של ספרות

Constitutiones אמנם גם הלניסטית עם אינטפולציות נוצריות בודדות-אינה אלא תפילה יהודית כפי שכבר צוין Erik Peterson Buch von den Engeln Stellung und Bedeutung der heiligen אותה טענהפטרסון טעון

Engel im Kultus (Leipzig Hegner 1935) pp 385-386 מספיק עדויות לרעיון זה במקורות אך למעשה יש בספר חנוך הסלאבי נאמר הוא מופיע באפוקריפים סלאביים אחרים בין השאר יהודיים החל מן המאה הראשונה

По стредэ же небеси видэх въwрuжены вwя слuжаще Богови в тимпанэх и wрганэх непрестанным гласом ובאמצע שמים ראינו חיילים חמושים עובדים את האל בתופים ובנבלים בקול לא נפסק

)Valliant p18 OTP v I pp 130-131 וכן Valliant p 24 OTP pp136-137 (של אברהם הבאפוקליפס глהגיבור לא יכול לעמוד בשמים עד שמלאך יהואל מלמד אותו שיר מיוחד ומזהיר 7и непрестая אמור ללא

מיד אחר כך אברהם שומע את שירת המרכבה וגם כאן מודגש ענין שירה בלתי ) OTP v I p 697 (הפסקה פוסקת

iеще ми п cэ гл 7ющю и uстиiе 6 же о6гнz сущаго на простерьтии и възношашесz выше и гла c слъшахъ kко възьмущениk морьска и непрестаkше t силонениk о6гньнаю и kко възвысися о 6гнь въспарz на высочеiе 6 видэхъ подъ о 6гньмь престолъ t о 6гнz и многоо 6чесныхъ о 6крт cъ и гаще пcэ и подъ пртcьомъ животы четыри о6гньны пою6ща

תוך בלתי פוסק ו שאון הים התנשא למעלה ואשמע קול כמ הרקיעועודני אומר שיר זה והנה פה האש אשר היה על ראיתי מתחת לאש כסא אש ומרובי עיניים סביב לו אומרים שירהוכאשר נישא האש למעלה יותר התגברות האש

האש יוצא ב-אחגיגה יג ע חיות אש ממללות מאי חשמל השוו (שרות ארבע חיות של אשכסאומתחת ל )י שםרש מדיבורן

וינעו אמות הספים מקול הקורא והבית (דוק בין שירת הקדושה בין האש קיים כבר בחזון ישעיהו יש להעיר שקשר ה ד וזי מאומרכ) ואילך65 עמ )25הערה 9 עמ צוין לעיל( אמונות המקרא ישראל קנוהל עתהוורא ימלא עשן

Error Bookmark not defined עמ לעילורא(ומכאן מסתבר הקשר בין האש אשר לא תדעך בספרות ההיכלות) חנוך ב(מלאכים חמושים משלב מוטיבים של שירה מתמדת) רקיע ב(ספר הרזים ובין שירה בלתי פוסקת) ואילך

) של אברהםהאפוקליפס(ושיר של אש

246

וגם אני מקדש וקורא 10110 שנים עשר פניplusmn ם עשר ראשיםplusmnיplusmnנplusmnש

שניהם טהור עינים וידים שבטים ראשו נמלא טל מהם שמ11

קדוש או אב באיה שנים ולפיד אש ברקים מבהיק12111

לםplusmnוplusmn או ע

plusmnמלך אביר עולם plusmnוplusmnאplusmn אל י13112

אמיץ ברוך מלא השמים והארץ

ילתי עניני ושמ ותהומות וכל העולמים לכבודך14113

שהללתי

יןplusmn וח15114

בקשתי מה שאני מבקש ועשה ותביא שאלתי לפניך

ברוך אתה חלמי בשרה כי ייי מהולל בפי כל הנשמות והגד לי ב16

ייי האל המושיע17115

אמן116

לבושים מימינם ומשמאלם gt םושריוניltאלה העומדים במעלה חמישית אוחזים צנה ורומח וכובע נחושת בראשיהם

אוחזים בלפידים וממהרים להשיב מענה ופיהם לא ידום משאג ואבני ברד ורעדה במחיצתם ועל נהרי אש מהלכים מאש יצאו ובאש מעמדם כי כל מעשיהם באוצרי אש מלהטת ומרוח אפם תבער אשואשם ומנשמת אש בוערת

)4-7 שורות בכל מדה ומדה במדבר קדושתות לשבתות השנה(וכך אומר יניי ולא תישכח ולא תידום מגרונם ולא תיפסק משפתם ולא תחשה מלשונם קדושת שמך הגדול לא תמוש מפיהם

ולא תיתעלם מעיניהם ר מפניהםולא תעבו מליבם )99-94שורות נחמו זעם ממך א קדושתות לשבתות הנחמה ( קלירכן אצל ינאמו קדושו ברוךו ושיר וזמר ינעימויום וליל יקומוואל נא ידומוברן יחד ירוממולך בקול ינאמו Ἐν δὲ τῷ μετrsquo αὐτόν εἰσι θρόνοι אדוגמל ניסוחים אחרים המדברים על שירה מתמדת מצויים לרוב

ἐξουσίαι ἐν ᾧ ὕμνοι ἀεὶ τῷ Θεῷ προσφέρονται ואחרי אלה כסאות ושלטונות ובהם תנשא תמידכול מלאכים ] [את שם קודשו תמיד בש ]ברכו 38 צוואת הלוי) (קסא עמ כרך א מתוך כהנאגוםתר (שירה ליי

תמיד מספרים כבוד אל רוממי שדי פנות צבאיו קדושים )4Q504 f1-2 vii 5 9 דברי המאורות( רקיע קודש 4Q 418 ) ידמה כי אדם בן ו יעצל כי הם ושנא כ ה שמים ב] ו[ ל ] [ קודש מלאכי ) ברכת יוצר (דושתווק

(4QInstructiond) 55 8 11 ) ב שבעים ליחזקאל מגהנרמזת בתרגום ה עוד על שירה מתמדת נועייDavid J Halperin Merkabah Midrash in the Septuagint JBL 1013 (1982) pp 357-359 ולבסוף נצטט את

)יגתהילים ל( אלהי לעולם אודךילמען יזמרך כבוד ולא ידם י המקרא 120הערה 248 עמ להלן ורא וקרא זה אל זה כמו שנאמר ndash וקורא אומר קדושה ndash קדשמ 110שם ואליהיש להעיר שאותה רשימה מתחילה מ אבא ביהמופיע שמות של מטטרון בחנוך גהברשימת שבעים 111

יהוה צבאות אה בהה יה ביה יהואל שורה הובהיכלות זוטרתי מופיעה סלאבי של התפילההשמופיע בנוסח בשם יהו הי אי הי יהו הב יה וא ברוךו או יהובסמיכות ל באה בו שם הוהנה עוד נוסחא שמופיע יהואל

) מרכבה רבה (שם כבוד מלכות לעולם ועדאה באה האה יוה הי הו או יה הו יה יהה ברוך ) אונסוגם כפייה(עוצמה חיוניות כוח βίαמיוונית ביאהכינוי השםאת התכן שבמקרים מסוימים יש לפרש יי

בייא בתהילים סחביאההמדרש מוצא שם אלוהי ביהך כל מקום ומקום שאין אדם ממונה אין ל אמר לו ביה שמו מהו שכתוב שמואל בר נחמן י הנשיא שאל את רר

אל תהי קורא ביה אלא אתמהא ביה שמו שנאמר ההקב כביכול ומי ממונה על ביאה של עולמו על ביאה שלו ) יבראשית רבה יבוא עז טור ג הב פירושלמי חגיגה ו השומדרש תהילים מזמור קיד( ביאה שמו

יוונית מלשון עוז הפ מוסברת ע ביההמילה ) 108 עמ(רבה של בראשית אלבק-תיאודור תבהערות למהדור עמ ביאערך ( דרך ndash via )יווניתהבתיווך (אך לגבי קטע זה נראה יותר פירושו של יסטרוב מלטינית וממשלה159-158 (

לקביעתו ) cornerstone of this assumption p 174(נה יעבור ריימונד לייכט השורה הזאת מהווה אבן פ יש לציין שכבר השורה שמהווה ( והקורא ישפוט מופלאברצוני לצטט כאן את טיעונו ה שהתפילה נתחברה ביוונית

או אב באיה או מופיע במקור באשמת תוכנת העריכה כנראהndashשלו משובשת פעולות הקבליותנקודת מוצא ל )עולם יאו אל לםעו

Let us first turn to the name of God He is called Yaocirc Yaocircva Yaocircil Yaocirc in the Slavonic version This is better structured than the confused Hebrew version אל יאו או אב באיה או עולם although both undoubtedly go back to the same source If we try to parallelize the elements of the two versions the final יאו corresponds to Yaocirc In order to reconstruct Yaocircil we have to delete עולם and disconnect as או is clearly discernible as Yaocircil If we take the initial אל)עולם(יה או )בא( but then יה from באwhat has remained again of Yaocirc we have to identify יה(אב בא( as remnants of Yaocircva Although this parallelization looks a bit like a kabbalistic device on my part there can be little doubt that Yaocircva stands for the fully written form of the tetragrammaton written in Greek (and Old Slavonic) phonetically with a Beta Therefore the fact that the name of God in the Hebrew manuscript has a Bet and a Aleph too (and not a Waw and Heh) can be taken as a clue that this sequel of nomina was not composed originally in Hebrew but in Greek

אין לתקן מדעתנו ולפי דוגמאות שהבאתי מצביעות על דבר אחד פשוטה ות שבטיעון כזה כשלעצמובנוסף לבעייתי ס וחופש להרהעובדה שיש לנו טקסט מקביל בשפה אחרת לא מצדיקה את ה יםמאגיהשמות הטעמנו את שורות של

מאגית האת הנוסחא מעתיקים ומתרגמים יכולים להחליף ולבנות מחדש את הטקסט במידה שנטל לעצמו לייכט השפה המקוריתהייתהואי אפשר לקבוע על פי זה מה שלפניהם באחרת שנראית להם יותר

מצויה שם ברוך אמיץ אבירגם השורה לעתים קרובות בצמוד לאמיץ אביר כינוי האל רגיל בספרות ההיכלות 112 400 378 270 191ראו לדוגמא סינופסיס

ושמע תהילתי 113 )לייכט שפר (ותןשיבוש במקום 114

247

שנים עשר ש הטקסט הסלאבי המקביל מלמדנו הוי של שנים עשר פנים כפני השבטים מופיע כאן במפורשיהזכמה מילים מתחילה כעין של ה אחרי הפסק117שייכים לתיאור דמות האל ראשים שנים עשר פני שבטים

מלא השמים והארץ ותהומות וכל העולמים לכבודךומסתיימת קדושהנפתחת במילה קדושהראשו נמלא טל מהם שמשניהם טהור ובין הקדושה פני שבטיםני עתה בשורת מילים המפסיקה בין יעני

אך עצמםמובנים כשלה השורה מורכבת משברי פסוקים וביטויים עינים וידים שנים ולפיד אש ברקים מבהיקטוי יברצוני להציע כאן פירוש לב אינם מצטרפים למשפטים בעלי משמעות שמשתלבים בטקסט התפילה

הבנת דמותו של האל ודמותה של המערכה העליונה כפי שהן לעפירוש שיש לו השלכות הראשון בשורה זוויה במשפט סתום שמופיע משום שהיא תל הצעה שאני מציע כאן הנה היפותטית בלבדה מצטיירות בטקסט זה

רק בנוסח העברי של תפילת יעקב ומשום שהיא נזקקת למוטיבים שלעת עתה מצאתי רק במקורות ביניימיים צח ואדוםכדרך ה להקבותמתייחס ראשו נמלא טלמילים ה שבהקשר שלנוהנחה פשוטה ביותר

מקשר טל זה עם הגשם התיאופני בסיני) ג- ה(ם ימדרש שיר השיר ותיאורים אחרים של הדוד שבשיר השירים מפני אלהים זה סיני מפני אלהים אלהי ישראל רעשה אף שמים נטפו ארץעל שם שראשי נמלא טליחיו על פי הכתוב ) בירושלמי לח ע( המתים תייכמו כן הטל נקשר לתח )ד הטיםהשוו שופ ט סחיליםתה(

צירוף שני ) יט כויהוישע (שכני עפר כי טל אורת טלך וארץ רפאים תפילמתיך נבלתי יקומון הקיצו ורננו מוטיבים מופיע באגדה על מתן תורה ה

חיים טל הזילו כבוד לענני ההקב אמר מעלן של האש מחמת משולהבין ישראל שהיו לפי אומר אילעאי ברבי יהודה רמכילתא ( )י-ט סח תהלים (אלהים תניף נדבות גשם ואומר ווג אלהים מפני נטפו שמים גם רעשה ארץ שנ בני על

)י א ערכיןאתוספת בחדש טוכי מאחר שמדבור ראשון יצאה נפשי יצאה בדברו שנא ה יצתה נשמתן של ישראלכל דבור ודבור שיצא מפי הבעל

גשם נדבות תניף אלהים שנא אותםה להחיות בו מתים והחיההוריד טל שעתיד הב נשמתן דבור שני היכן קבלוהו )בשבת פח ע (נחלתך

)פרק לג(ה וטל תחייה מופיע בפרקי דרבי אליעזר טל מראשו של הקבndashמוטיבים הצירוף שני

ה נוער לבוא הקב ולעת ה מלא תחית טלשראשו שלהקב המראשו שלהקב טל תחית המתים מאיזה מקום הוא יורדאני ישנה ולבי ער קול דודי שנ ה מלא תחית טלשראשו שלהקב מנ ית טל ומחיה את המתיםשער ראשו ומוריד תח

וג דופק פתחי לי אחותי רעיתי יונתי תמתי שראשי נמלא טל

אהיה כטל פסוקים כמו הוכן על סמך טל השמיםהברכה שיצחק נתן ליעקב פותחת בעל סמך זה שנרקמו אגדות רבות על ) ומיכה ה( ייה שארית יעקב בקרב עמים רבים כטל מאת יוה )והושע יד (לישראל

מוטיב שמשתלב בתיאור יעקב כדמות עליונה טל אלוהי שיורד על יעקב

ולבי אלא יעקב נתייאש לו שלא יטול את הברכות מיצחק א אני ישנה וגוד אף שמים נטפו] שנאמר [שראשי נמלא טלוילך ויקח ויבא מיד הלך שראשי נמלא טל ה הרי עיטרתי לך את הברכותל הקבא] למה [ וגוורבקה אמרה ער

) תנחומא בובר תולדות יח (נכנס אצל אביו ונטל את הברכות שנאמר ויתן לך האלהים וגו לאמו וגור פנחס הכהן מנין אתה אומר א יםד ויתן לך האלהים מטל השמ ההה ליעקב ברכת טלשעטר הקב שראשי נמלא טל

)115 עמ תולדות בראשית רבתי (שיעקב שותף עם בוראו בכל דבר שנאמר לא כאלה חלק יעקב כי יוצר הכל הוא

הקבלה ) 107הערה 172 עמ(מופיעה רק בקשר לקריאת מגילת אסתר האל המושיעריימונד לייכט כותב שברכת 115

בשם יחוש הבדלה דרבי עקיבאבה מופיע) תפילה מאגית(ובענין ) אחרי ברכה אמןהשוו (קרובה יותר בנוסח שלום (אמן אמן סלה ברוך אתה יי רופא חולים חי העולמים האל המושיע הו סבהואחישה אריפט חמואל קמואל י

- יד יצחק בן בעריכת אסתר ליבס מחקרים בדמונולוגיה מאת גרשם שלום רוחות ונשמות שדים עקיבא הבדלה דר 92הערה שלום שםורא יהו סבהו לגבי )168 עמ דשסתירושלים צבי

in bBer 45b it states that a person should not say Amen when hehellip)152 עמ(כט כותב ריימונד ליי 116himself said the benediction This rule is obviously not observed in the Prayer of Jacob which

could be a trace of the Christian habit to conclude every prayer with Amen ר להביא שורה ארוכה אפש יוחסו כוחות אמןומשום של סדר התפילה המקובלועד לחז דרך קומראן מן המקראהחל של דוגמאות נגדיות

דוגמא ורא(במקרים רבים תוך הכפלה או שילוש חתימה במילה זו אופיינית במיוחד לתפילות מאגיות מאגיים )קודמתהבהערה

מסביר ריימונד לייכט את שתפילת יעקב מושפעת מתיאורים הלניסטיים של הליוס בהתאם לטענה מרכזית שלו 117שבהם מתואר הליוס כמי שמופיע במשך שתים עשרה שעות היום הדימוי הזה על ידי הפניה לפפירוסים מאגיים

פרצופי-סרתרי ראשי-תריסרהדמיון בין תיאור זה ובין תיאור ) PGM III 494-535(בשתים עשרה צורות שונות ndashבשני נוסחיה (כמו כן נראה לי שכל הדימויים הסולריים שלייכט מגלה בתפילת יעקב קלוש ביותר לדעתי הנו

או שהם כלליים מאוד ועל כן יכולים להלום את אל השמש באותה מידה כמו את או שאינם כאלה) העברי והסלאביבתקופה הלניסטית מאוחרת הליוס הופך לאל ) 21הערה 230 עמ ראו לעיל(אל הסערה או כל אל אחר

כך שבאוצר הדימויים שלו נמצא כמעט כל שקולט תארים שהיו שייכים לאלים שונים אוניברסאלי-סינקרטיסטיזיקה שחר כמו לשון זריחה הליוס יש צורך בראיות ספציפיות יותרלכן על מנת להוכיח זיקה ל תואר אפשרי

תוך כאשר הגעתי כך לדוגמא) 59הערה 100 ועמ58הערה 99 עמ רא לעיל(לתופעות אסטרונומיות וכדומה על פי השוויתי זאת לציור הליוס המוקף במזלות לדימוי יעקב המוקף בשנים עשר השבטים שחזור היפותטי

)126הערה 250 עמ ראו להלן(המסורת העתיקה המשווה את יעקב ובניו לשמש וכוכבים

248

היום והעליונים אומרין הלל היום הזה יום ברכות וטללים בני לו אמ קרא יצחק לעשו בנו הגדול הגיע לילי יום הפסחעשה מטעמים היום הזה בו אוצרות ברכות טללים נפתחין בני אמרה רבקה ליעקב בנהטללים נפתחיןהזה בו אוצרות

ויתן לך האלהים שנ עשר ברכות ברך יצחק את יעקב כנגד עשרה מאמרות שבהן נברא העולם יהודה אומ ר לאביךוכשיצא יעקב מאת פני יצחק מעוטר כחתן וככלה הרי אלו עשר ברכות יעבדוך עמים מטל השמים ומשמני הארץ

מידי אביר יעקב ומשם רועה אבן שנ בקשוטיה וירד עליו תחית טל מן השמים ודשנו עצמותיו ונעשה גם הוא גבור כוח )לב פרקי דרבי אליעזר (ישראל

נת במיוחד הפסקה הבאה ממדרש תנחומאימעני

הוא נותן ] אלהים אין כתיב כאן אלא האלהים כשישלים אלהים מליותו [)ת כז כחבראשי (מטל השמיםלהים ויתן לך האראובן ראה מה פנחס הכהן בר חמא בשם ר אמר ר שיעקב שותף עם בוראו בכל דברלמה לך הברכות שבירכתי אותךבהדרי קדש מרחם ם חילך ודוד מקלס עמך נדבות ביו) ירמיה י טז( כי יוצר הכל הוא וגו כתיב לא כאלה חלק יעקב

)תהלים קי ג (משחר לך טל ילדתיך118

תן ליעקב יהוא י הים למצב הזהואליגיע רק כאשר ) מלאות כלומר (מליותמתאר את האל במצב האלהיםזכר ושהרי הוא מ(אך ברור שהדרשן התכוון אליו לא מובא כאן שראשי מלאה טלהפסוק טל של ברכה

אותו טל שראש האל נמלא ממנו ושעל ידו הגיע האל את מליותומשם בא לשון ) מן יחין בסייבאותו ענ דברים שיש לוההוא נותן ליעקב משום שהוא משתף אותו בכל למלאותן זה מנוסח י עני119אלוהיתהן חיצוני אלא במלאות יבורא נוגע כאן לא באיזה עניהשיתוף בין יעקב ובין ה

הים נקרא כאן כמושא ישיר של נתינהוהאל ויתן לך האלהים אחרת על הפסוק באופן חריף במיוחד בדרשה

י אלהים זכרני נא וחזקני נא אך י ויאמר יד ויתפלל שמשון אל יאימתי לכשתצרך לה הה אחא יתן לך ויתן לך אלהותא ר הברכה שברכני אבא יתן לך אלהותה אמר לפניו רבון כל העולמים הזכר לי אותה) שופטים טז כח( הפעם הזה האלהים וגו

)747 עמאלבק-תיאודור ג-בראשית רבה פרשה סו( )ורבותינו דרשו לאה בראשית כח דשכל טוב (שתגזור אומר ויקם לך אחא אומר ויתן לך אלהים יתן לך אלהותך ר

בחלום הם דמות שהפנים העליונים שיעקב ראה הנחה שהועלתה כברבלאור מסורת אגדית זו ובהתחשב עליונים שבראש הסולםהפנים העל ראשו נמלא טלאפשר לפרש שבטיםהעליונה של עצמו ושל

מי אלה ראשו נמלא טלאינו יכול להצטרף אלא ל מהם מהםראשו נמלא טל בתפילת יעקב נאמר מלאבמקום נמלאלשון סביל לפי רצף הטקסט מסתבר שהם השבטים ה נמלא טל מהםשראשו של הקב

ה להתמלא בטלמיהו זה שגרם לראשו של הקב ל בשיר השירים עורר את בעלי המדרש לשאולבפסוק הנוהדוגמא שראשי נמלא טל שאני מלא רצון ונחת רוח אברהם אביך שערבו עלי י על הפסוקכמו שאומר רש

דאי וי מסתמך כאן בורש אם תשובי אלישכר מעשים טובים מעשיו כטל הנני בא אליך טעון ברכות ושילו )בלח עב ה הברכות פ(מעין זו שמופיעה בירושלמי על דרשה עתיקה

זקינך רצוני נשבעתי לו שאיני זז טל מבניו לעולם מה טעם לך טל ילדותיך וכתיב בתריה ריש לקיש בשעה שעשה אברהם לאברהם במתנה נתתיו לו ויתן לך האלהים מטל השמים בדייתיקי נתתיוולא ינחם אמר רבי יודה בן פזי הנשבע

עליון מתמלא טל מראשי הראשו של יעקב אפשר להבין את המשפט הנדון באופן כזה גיוןילפי אותו ה בקשר לדימוי זה יש להעיר שעל המזבח שבנה אליהו על הר 120 שאף הם נתפסים כדמויות עליונותהשבטים כמו כן) לדא יחכים מל(יצקו שנים עשר כדים של מים ספר שבטי בני יעקבשתים עשרה אבנים כמכרמל מ

לפי תרגום ו ה יצק שמן ונסך נסךיועל המצבה השני ונה שהקים בבית אלראשהמצבה היעקב יצק שמן על ראש ב גד יינות שקיימים מששת ימי בראשית כניתנאים על שנים עשר מעהמסורת להשוו נסך יין ונסך מיםndashיונתן 121שבטים

מקופות בלוכסנים הם הוספה שלית הציטוטים המקראייםוהשלמ תולדות יא) בובר( תנחומא 118 29 119קולוסיים ההשוו אל 119 הראש מתמלא ndash מטלאארום שער ראשי אתמלי מן דמעתיך כגבר דשער רישיה מצבע התרגום לפסוקנו גורס 120

ה מתמלא טל לפיה ראשו של הקבש חדשהר ודרשת ז 123הערה השוו עוד להלן מדמעותיה של כנסת ישראל תיאורגית של אמירת הקדושה על ידי ישראל שמתנקזת לדמות יעקבהפעולה היש לציין ש מתפילותיהם של ישראל

26 25הערות 77 ראו מאמרים שצוינו לעיל עמ (היטבשחקוקה למעלה תוארה במקורות מיסטיים רבים ונחקרה קטע הבא של בעל הרוקחבמיוחד הו חשוב נינילענ) 20הערה 106 ועמ

לפי כי שייך לומר על הנעלם עצמו יעריצו כמו ומה שאומרים נעריצך לפני נקדישך ובפסוק והקדישו ואחר יעריצו י הרשלר משה וא פירושי סידור התפילה לרוקח (על פני יעקבונקדישך על הוד למטה עריץ האל בתעצומות עוזך

טיהינגגן נפתלי הירץ טריביששל מלאה הארץ דעה דוריהשוו גם בס תקלו-תקלה עמ צהסימן בירושלים תשנ )ב114 עמ ךשת

פני שהוא הוד למטהחסת לישמתי מהווה פעולה תיאורגיתבניגוד להערצה אלעזר אומר כאן שדווקא קידוש ר וגם אני מקדש קידוש מצד המתפללהבא בקשר לפעולת פניםו ראשיםאזכור תפילת יעקבוכך גם ב יעקב

השבטים עשר ראשים שנים עשר פניניםוקורא שמן לים בשנים עשר אוהפת מטה בידו עומד על הבאר שמוקםמשה ע דורא אירופוסכנסת של ההשוו ציור קיר בבית 121

وقطعناهم اثنتي ) 7160( קוראן והשוו האוהליםך אל פתחו של אחד הולכל אחד הבאר פורצים שנים עשר נחלים שعشره اسباطا امما واوحينا الي موسي اذ استسقاه قومه ان اضرب بعصاك الحجر فانبجست منه اثنتا عشره عينا قد

249

ויבאו אלימה ושם שתים עשרה עינת מים ושבעים תמרים מגיד שהיה אותו מקום מקולקל במים יתר מכל המקומות שהרי וכשבאו ישראל חנו ששים רבוא בני אדם וסיפקו להן מים ולנו ושנו היו שנים עשר מבועים ולא סיפקו אלא שבעים דקלים

אלעזר המודעי אומר מיום ר יהושע א היו ישראל שרויין אלא על המים כך דברי רויחנו שם על המים מלמד של ושילשוושבעים דקלים כנגד שבעים זקנים ה את העולם ברא שם שנים עשר מבועין כנגד שנים עשר שבטיםשברא הקב

)מכילתא כז(

ן תיאור זה ובין ידמיון ביש יעקב שמתמלא מן השבטים) דמות(מדבר על ראשו של ראשו נמלא טל מהםאם ברית כל ראשון תיאור השבטים כברכה עליונה שיורדת על ראש יעקב בדברי בן סירא שנדונו לעיל

עשר- לחלק שניםויציבהו לשבטיםויתן לו נחלתוויכוננהו בברכהוברכה נחה על ראש ישראלנתנו ים כמעיינות נובעיםגיה אסטראלית מזלות נתפסוהנה במא מזלותהברנו לעיל על קשר בין השבטים ובין יד

ונזלים מן תזל כטל אמרתימלשון מזילndashלים מזל ימהבשלב מסוים תפיסה זאת נסמכה למשחק שפעבבלי ב-אירושלמי עבודה זרה יח ע( בשלב מסוים מסורת תלמודית כמו כן122)טו דיר השיריםש (הלבנון בגן עדן נקשרה למסורת של שנים עשר מעיינות123ג נהרי אפרסמוןשל י) תענית

מסורות אגדיות שתוארו לעיל יחד עם יסודות אחרים נתחברו יחד כדי ליצור את אחד המיתוסים המרכזיים שנקראים תקוני זקן עשר הד דרך שלושרשמדבר על טל עליון שיו )אדרות וספרא דצניעותא(הר ושל ספר הז שקשורה לדמות עליונה של יעקב) פרצוף( היפוסטזה אלוהית ndashר אנפין על ראשו של זעי124גם מזלות

הורנו וכאשר ביקשו בני עמו של משה כי ישקם אומות עשר שבטים-הפרדנו אותם לשנים علم آل اناس مشربهم

וכל שבט ידע את המקום אשר ממנו ישתה עשר מעיינות-אז בקענו מתוכו שנים הכה במטך בסלע לו לאמור ) 137 עמ האביב תשס-תל אורי רוביןגוםתר(

הזיל מופיע ndashלים מזל ימהמשחק יתזל כטל אמרתכמו הטפה תבהורא מזל שפתיםבקומראן קיים ביטוי 122 ואף מזלות שבטי יעקב גם בכו במרה מזילים דמעהגם יחד שבה שבטים ומזלות בקינה עתיקה לתשעה באב

למרות זאת לא ידוע לי על פירוש מזל מלשון נזל קדרו פניהם כימה וכסיל חפו ראשם דגלי ישורון יזלו דמעהכמו יתכן שיש כאן השפעת מונחים ערביים הקשורים במאגיה אסטראליתי )יקטליאזוהר וג(ג עד המאה הי

של הביניימי של פירוש המשנה בתרגום של הביטוי הזה calqueוהשוו הורדת הרוחניות אסתנזאל אלרוחאניאתמילון לטקסטים והמזלות הרוחניות )אבן דורו של רשב שלמה בן יוסףמאת (ד ד מ פרהזבודה ע םהרמב

לעלות באוב להוריד רוחכ אסתנזלמפרש ) וירושלים תשס(ערביים יהודיים מימי הביניים של יהושע בלאו רוח כ אאלרוחאניה אלפלאניה תסתנזל עלה צפה כד) ת ימצוות ל(ם ומתרגם פסקה מספר המצוות לרמב

יחסות למינוח ספציפי של המאגיה יבחוסר הת לדעתי התרגום זה לוק) 690 עמ (פלונית מורידים אותם בדרך זו דוב שוורץ ואחרים יוסף פנטון משה אידל האסטראלית שתואר ונחקר על ידי שלמה פינס

ב שבטיםב נהרי אפרסמון ומקשר אותם ליזוהר מדבר לפעמים גם על יה 123ויהיו בני יעקב שנים ריסר נהרי אפרסמונא דכיאדאינון ת דהא בשמא דא אסתלק גו תריסר דאתכסיין וישמע ישראל

)אא קעו עזוהר ח(אלין תריסר שבטין דשכינתא אתתקנת בהו עשר על כן משחך אלהים אלהיך שמן ששון מחברךדרשה הבאה שמבוססת על הפסוקים ה הבזוהר חדש מופיע

כטל חרמון שירד על הררי על הראש כשמן הטובהנה מה טוב ומה נעים שבת אחים גם יחד )ח מהיליםתה( )ג-א קלגיליםתה (ציון

אלין תריסר נהרי שמן ששון בצלותהון על רישיה[נגדין להאי שמן ששון ישראל דאינון אחים ורעים ליה אד מאמר חקת זהר חדש (ורוגזא אסתלק מעלמא רצון בעלמין וכדין חדוה בעלמין דנהרין בה אפרסמונא דכייא )למנצח על שושנים

על כן משחך אלהים אלהיךיש לציין שבפסוק שלפני ( שמן משחה על ראשו של האל מושחיםלפי דרשה זו ישראל עתהורא כאן כינוי למלך אלהיםחוקרים השלפי דעת כסאך אלהים עולם ועד שבט מישר שבט מלכותךנאמר Keter The Crown of God inארתור גרין בספרו) 44 עמ )25הערה 9 עמ צוין לעיל( אמונות המקרא קנוהל

Early Jewish Mysticism Princeton 1997 pp 10-11 שמופיע תדיר בתיאור הכתרהה כתב שבניגוד לדימויה יוצא מן הכלל מן הבחינה ודרשה זוהרית זו מהו מלך בשר ודםלהמשיחה אינו מופיע רק ביחס דימוי המלכת האל

הזאת אילו שבשיר השירים רבה נאמר יעותמר ואהלות קצפסוק הבא את ההר חדש דורש וויש להעיר שהמשך ז ר נה שעשו ישראל במדברש ומהיכן היו בנות ישראל הצנועות והכשרות מתקשטות ומשמחות לבעליהן כל מ

י כי הנה יי כת ראשי נמלא טל קווצותי רסיסי לילהממה ש מור ואהלות קציעותד הה מן המן אבהו אמברם הדין ביזעא הדא רסא לית מיניה איליסיס לא דמי הדין רסה להדין ביזעה מצוה והנה הבית הגדול רסיסים

אית מיניה איליסיסעל יפה קולב ולעומתם שמואל יפה אשכנזי ראשי נמלא טל קווצותי רסיסי לילהשמיטים את הפסוק דפוסים מ

עמ 76י וטיקן וכך גם כגורס אותו )בקלב ע טדפוס צילום ירושלים תשמ טאזמיר תצ(שיר השירים רבה מתנות ו ראבןוחסר מהוא אחריו שבא רסיסיםדיון בה אלמלא כןמשום ש נכונההונראה שזוהי גרס א162

ל שוהתמרוקים מים שוי אומר שגם המן וגם הבו ה)ושמתקשים בפסקה ז בדפוס וילנאעץ יוסף ומהרז כהונה בצל טלך תייפינו השווה בפיוט של הדותהוה נמלא בובנות ישראל היו מתהווים מן הטל שראשו של הקב

)Kahle Masoreten des Westens I ז עמ חלק העברי( וראו ציוני ועוד וכן ברקנאטים (ג תיקוניםיבשכולל כל י ר מזל עליון הוא כינוי לכתיקטליאי גהר ורולפי הז 124

שנמשכים למטה יותר מאחרים נקראים אוי חיים ויטל בעץ חיים רק תיקונים ח לדעת ר )לשקל הקודש לרמדעם ג מזלותדהיינו דיקנא דעתיק הם י) פרק כטפרשת ויצא( ספר הליקוטים שוואך ה )שער יג פרק ט(מזלא

שבו המזל העליון הוא התלי)פירוש לספרא דצניעותא(א שבעקבותיו הלך הגר לפי ספר הפליאה יבורש העדחבתיקוני ) ר גן עדן הגנוזאוצ א אבולעפיאר ה ונחש בריחא י דספר סודי רזיי ח והשוו עוד (ב מזלות תלויים י

250

)א תריסרס(תליסר ) בכל יומא(בגולגלתא יתבין 125

אלפי רבוא עלמין דנטלין עלוי רגלין וסמכין עלוי ומהאי גולגלתא ההוא דאיהו לבר נטיף טלא לההוא דלבר ומלייא לרישיה בכל יומא דכתיב שראשי נמלא טל ומההוא טלא דאנער מרישיה

דכתיב כי טל אורות טלך אורות ) מלאתי טל לא כתיב אלא נמלא דכתיב שראשי נמלא טל(יתערון מתייא לעלמא דאתי ונטיף ההוא והוא מנא דטחני לצדיקייא לעלמא דאתי ומההוא טלא מתקיימין קדישי עליונין נהורא דחוורתא דעתיקא

כהאי וחיזו דההוא טלא חוור כבת הטל והנה על פני המדבר דק מחוספסד ותעל שטלא לחקלא דתפוחין קדישין ההחוורא דיליה אנהיר לתליסר האי גולגלתא ד ועינו כעין הבדולחהה גוונא דאבנין דבדולחא דאתחזייא כל גוונין בגוה

בר בסטרא דא לסטרא עיבר גליפין בסחרנוי לארבע עיבר בסיטרא חד ולארבע עיבר בסטרא דא בסטרא דאנפוי ולארבע עי ומהאי אתפשט אורכא דאנפוי לתלת מאה ושבעין רבוא עלמין) כלומר לסטרא דלעילא(דחורא וחד לעילא דגולגלתא

וההוא דלבר אתקרי זעיר והאי עתיקא דעתיקין אתקרי אריכא דאנפין) כלומר אורכא דאנפין(וההוא אתקרי ארך אפים דלתתא אתתקן ואנפוי ) א טלאס(כלא קדשיא וזעיר אנפין כד אסתכל להאילקבליה דעתיקא סבא קדש קדשים ד אנפין

ומהאי גולגלתא נפיק חד עיבר חיור לגולגלתא דזעיר מתפשטין ואריכין בההוא זמנא אבל לא כל שעתא כמה דעתיקא) א אוראותאס (וכל גולגלתא יהבין אגר חיורתא אנפין לתקנא רישיה ומהאי לשאר גולגלתין דלתתא דלית לון חושבנא

ג קכח זוהר ח(ולקביל דא בקע לגולגלת לתתא כד עאלין בחושבנא לעתיק יומין כד עאלין בחושבנא תחות שרביטא )בע

מנייהו ההוא טלא) א מתערס(וכד מטי אתר דמשתכחי אבהן עלאי וההוא רוחא נגיד טלא מלעילא מרישא דמלכאוההוא טלא אתסחי ומטי לגן עדן דלתתא לא בדרגין ידיען דרגא בתר דרגאותאנא נחית ההוא ט מתערין אבהן דלתתאכדין ועייל בפתחא דמערתא וסליק ושאט ביני בוסמין ואתער רוחא חדא דכליל בתרין אחרנין בבוסמין דגנתא דעדן

ההוא טלא ין על חובי עלמאבגין דאינון דמיכ וכד אשתכח עלמא בצערא ובעאן רחמי על בנוי מתערין אבהן אינון וזיווגן הונפשא אודעא לרוחא ורוחא לנשמתא ונשמתא לקב לא אתנגיד ולא אשתכח עד דאתער ספר תורה כדקא חזי בעלמא

ומתברכין ומטי לרישא דמלכא ונגיד מעתיקא קדישא עלאה נגידו דטלא דבדולחא כדין יתיב מלכא בכרסייא דרחמי )ב ערכה אזוהר ח( ה על עלמאוחייס קב כלהו) א מתברכןנ(וכדין מתחברן יכיןונגיד ההוא טלא לאינון דמ אבהן

דכתיב ויבואו אלימה ושם שתים עשרה עינות תאנא בההיא שעתא אשתלימו ישראל לתתא כגוונא דלעילא כמה דאוקימנאוכלא תקף בשבעין ענפיןואת בארבע סטרי עלמא ואתתקף אילנא קדישא בתריסר תחומין מים ושבעים תמרים וגו

אתר דאקרי שמים ומליא לרישיה דזעיר אנפין בההיא שעתא נטיף טלא קדישא מעתיקא סתימאה כגוונא דלעילא )בסב עב זוהר ח( הוה נגיד ונחית מנא לתתא ומההוא טלא דנהורא עלאה קדישא

בזמנא דמטא תשרי ירחא מזלא שכיח וסתיםכלא בהאי נגדין תליסר משיחין דאפרסמונא דכיא בההיא מזלא דכלאבההוא תרעי דרחמי) א תליסרס(ומתפתחי תריסר בעלמא עלאה) א תליסרס(אלין תריסר ) ירחי(משתכחי שביעאה

)א עב קעזזוהר ח( ה בהמצאו כתיבדרשו יהו) ישעיה נה ו(זמנא

אם אמנם בטקסט זה סולם יעקברמזת בזון מן התפיסות הדומות לזו שניתכן אפוא שהמיתוס הזוהרי ניייש )ההמקיפות אות(עליונה של עצמו יחד עם דמויות השבטים הדמות המדובר על כך שיעקב חזה את

הציור שמצטייר כאן מזכיר את 126להשוות זאת לחלום יוסף שבו יעקב נמשל לשמש והשבטים לכוכביםברצוני להדגיש של בית אלפא ובמקומות אחריםכנסתה בבית מוקף בגלגל המזלותהשמש ההציורים של

בלבד ומתבסס על משפט היפותטי הוא לפיו ראשו של האל נמלא טל מן השבטיםש שהפירוש שהצענו כאן כמו כן הוא נזקק למוטיבים שלעת עתה מצאתי רק במקורות ביניימיים קצר וסתום שמצוי רק בטקסט העברי

תריסר ראשי ר האל כותיא לעומתוליות חסרות בהתהוות המיתוס הזהתכן שעיון נוסף יגלה חויאם כי ישבטים נראית לי סבירה ה לשנים עשר תו של ציור זהנמצא באופן ברור בשני הטקסטים וזיק ותריסר פרצופי

ד ומעוגנת היטב במסורות עתיקות הקשורות בחזון יעקבומא סולם יעקבזמנו של ם לגבי זמנו של הטקסטלסיכום עיון זה בתפילת יעקב אציג כאן את השיקולי

בדומה ראשונה לספירההחוקרים למאה הנקבע על ידי רוב בדומה לאפוקליפסה של אברהם וחנוך הסלאבי שכלולה בחיבור זה מהווה חלק ת יעקב תפיל127נתחבר כנראה בעברית סולם יעקב החיבורים לאותם

כאשר ראיתי יה י הפנ במקום שהיא אמורה להופיעהלה מופיע לפי מבנה החיבור התפיאינטגרלי ממנו

יש להעיר דאינון תרי עשר מזלות וסיהרא בתלת עשר תקונין נאמר על תיקוני המלכות) ב עקמד(הר וז

עשרה נחשב למזל השלושOphiuchus נושא הנחששלפעמים גם ורא(זר מוורמס אלע זיקה בין מידות הרחמים ובין השבטים יש להעיר עוד ממה שכתוב בספר השם לרהן יולעני

) 159הערה 156 עמ לעילג מדות של ב שבטים יאר פניו לתפלת ישראל ויגלגל יכי בזכות יעקב וי ג אור פנים בקרייה גבי שכינהוכן י

)גכ עמ (רחמים וזה דומה למה כלפי תפילת יעקב והשבטיםותשפונ דות הרחמיםיג מ ין פנים מאירות של האל שהגיש כאן י

ב נהרי י ה השמן הטוב על ראשו של הקבמושחיםבשם זוהר חדש שישראל בתפילותיהם 123 הע שהובא לעיל ג מידות הרחמיםאת יצגים יאפרסמונא שאף הם מי

ויחנך שאין וכנגד ח ב פעמים אור פנים בשכינה בקרייהכן י ב שבטיםב אותיות בברכת כהנים שהם ביויש י ג אותיות יש באבות ובברכת כהניםכנגד י ג אור פנים בכל הקרייהפניו בחומש הרי י בשבטים יש יאר ה

ב אזכורים של אור ליותה מקביל ישנן גם בשמות השבטיםןב מהשי ותג אותיות שונבברכת כוהנים יש י כלומר יאר יי פניו אליך ויחנךבפסוק בחומשה מופיעשנעדרת משם אות חה ךפני השכינה בנ

ין ימדובר לא רק על הענ ג בטקסט זה ובטקסטים אחריםילב תלבטויות בין יהתנודותאריאציותויש לשם לב לו 125ג יבי ג שבטיםיבי ג מזלותיבי ג חדשיםיבואריאציות וחילופים ענייניים בין יל אלי אלא עהטקסטו

)114הערה 122 עמ ראו לעיל המלך שלמה של איפודרומיןג מרוצים ביבוראו עוד על י (שערי המקדש )בראשית רבה סח י( משבשעה שאמר יוסף והנה השמש והירח אמר יעקב מי גלה לו ששמי ש השוו 126 חבר ביווניתנת סולם יעקבשטען ש על נימוקיו של לנט 1הערה 227 מע לעיל ורא 127

251

חסרים פרטים אמנם בחזון הסולם כמו שהוא מצוי עתה חלק הנרטיבילבתוך התפילה מקשרת אותה בחולמיד להניח וקשה מא בכל אופן128אך נראה הדבר שתיאור החזון לא הגיע אלינו בשלמותו שתואמים את ההפניהוהשני של האל ד פנים ועוד פנים עליונים מעליהםאחד של סולם עם כה ndashוצאי דופן ששני התיאורים י

נתהוו בנפרד וצורפו רק בשלב מאוחר אחדיחד בחיבור שמצויים לפנינו פרצופי- ראשי ותריסר- תריסרה עדיפה בהרבה ההנחה שמקורם אחד הוא129יותר

ליטורגי בנפרד מן החלק - לקם קשור בשימוש מאגישלפחות ח ניכרים בתפילה סימני עריכהיחד עם זאתמאגי - ליטורגיהבולט ביותר שקשור בתפקיד המאפיין ה סימנים האלה מתרבים לקראת סוף התפילהה הנרטיבי

מצביעים על מאפיין זה וכן עניינים נוספים של תוכן וסגנון נוסחאות ושמות מאגייםה שלא שורושל התפילה הד לתארך את המרכיבים הללו אך אין סיבה לאחר ו קשה מאספר הרזיםל ובמיוחד 130ספרות ההיכלותלקרבה

נימוקים שהביא ריימונד לייכט השאף על פי ין הנוסח העבריי לענ131רביעיתהשלישית או האותם מן המאה תנראה לי שבכל זאת אין לדחות את האפשרות הזא כהוכחה שהנוסח הזה מתורגם מיוונית אינם קבילים בעיני

במקרה זה יש לראות את כטענת לייכט שמופיעה באותו כתב יד תורגמה מיוונית תפילת מנשהאם אכן הפרט שמעניין אותנו במיוחד בכל אופן132 של התרגוםterminus ante quem - רביעית כ-שלישיתהמאה ה

לכן יש לתארך אותו כמו ו ימופיע בשני הטקסטים וקשור לחלק הנרטיב דהיינו ציור האל בעל שנים עשר פנים עיקר החיבור

10הערה 229 עמ לעילורא 128 90הערה 241 עמ לעילורא 129 כביטוי של לייכט מאגיים תופעה שולית או מאוחרת ביחס לעיקרה של ספרות ההיכלותאין לראות באלמנטים 130

magical margins of Hekhalot literature (p 172) העיר על כך כבר שולם ב - Major Trends ואחריו כתבוהמעשי בולט - היסוד המאגיחוקרים רבים בהרחבה על חשיבותו ועתיקותו של המרכיב המאגי בספרות ההיכלות

כמו חנוך השלישי שולי יחסית במאוחריםהוא ובמיוחד בחיבורים הקדומים כמו היכלות זוטרתי לייכט עמורא(שסגנונו קרוב במיוחד לתפילת יעקב עיקרית של ספרות ההיכלות ושל ספר הרזיםהתקופה הזוהי 131

פר מהדיר של סה) 109 107הערות 245 עמ 25 ההער 230 עמוכן בעבודה זו 172 168 165 עמ 15 הע144ירושלים ספר כשפים מתקופת התלמוד ספר הרזים מרדכי מרגליות(הרזים מתארך אותו לסוף המאה השלישית

Michael A Morgan Sepher Ha-Razim The(וכך גם דעתו של בעל המהדורה האנגלית )26-24 עמ זתשכBook of Mysteries Chico 1983 pp 8-11 (רוזנטל א)ספר למאה את המתארך ) שם רגליותמובא אצל מ

האוניברסיטה טדוקטור עיונים מתודולוגיים ופנומנולוגיים המאגיה היהודית הקדומה(יובל הררי הרביעיתאיתמר גרינוולד קובע את זמן החיבור במאות מן השלישית ועד החמישית) 127 עמ חתשנ העברית בירושלים

)Apocalyptic and Merkavah Mysticism Leiden ndash Koumlln 1980 p 226 (שהספר מכיל יסודות אףש סבור שם הוא 5בהערה (שביעית על ידי עורך שלא תמיד הבין את החומר שלפניו -שיתישההוא נערך במאה קדומים ) אפשר לתלות במעתיקיםןטעויות רבות במילים יווניות שלא את כול בלי לפרט מציין

ומאידך גם לייכט לא ציין וגם אני לא ראשונות לספירההמאות הסגנון מצביעים לספרות של ני התוכן והירוב עני 132 מקבילות בין הטקסט שלנו ובין מדרשים מאוחרים ני שיהיה מאוחר בבירורי סגנוני וענימצאתי שום סממן לשונימשום שאותם מדרשים ר לקביעת זמנו של החיבוות תורמן אינןכשלעצמ מדרש תדשא כמו פרקי דרבי אליעזר

עמ(ריימונד לייכט מצביע על הקבלה בין תפילת יעקב ובין מדרש תדשא ובראשית רבתי מכילים הרבה חומר קדום הרי היא נמצאת גם בטקסט העברי וגם בטקסט היווני נניח לצורך הדיון שהמקבילה הזאת מובהקת דיה) 166-165

ין שהצביע ייוצא שהענ בוודאי לא נכתב בימי הביניים כפי שסבור לייכט במיוחד אם הוא המקור הטקסט היוונילכל ין הזה באותם המדרשיםיומה מוכיח מציאותו של הענ עליו לייכט בא למדרשים מאוחרים ממקור קדום

בסולם יעקבשכלולות ינו בחומר קדום ובמסורות חיצוניות כגון אלה יא התענשעורכי המדרשים במאה הי היותר

244

לשמך יאמרולםגבולות עולם אשר הצבתה מעו באות מלא כל הארץ כבודוי צ יידוש קדוש קדושק עשר- מירחים שניםדושק רעש-ים ממזלות שנדושק ]עשר-שנים[ משבטים דושק

דוש קדוש קדושק קבע למניין לבנה סדר ירחיםדושק קבע למניין סדר מזלותדושק םעשר שבטי- קבע למניין כבודו שניםדושק

דוש קדוש קדושק מכרובדושק מאופןדושק מחיהדושק

כל יאמרו לעומת לימד לעניו מולד החודשקומוממ הורהו לעבר זה החודשקומוממ חודש על זה החודש מניין כל ה עשקומוממ ]בעם) [פעמ( ן יפקומוממ

נאמר101בפיוט של קליר לראש השנה

ואם יצאה גזרה דחוקה ארקהיושבי לחבל

ומבלקהבבוקה ומבוקה]אשר[הסתכל בתבנית

102 בכסא חקוקה

ובתיבה אשר תחתיו פקוקה ונפשות צורים בתוכה נקוקה

זקוקהךובעטרה אשר בראש שראל בכינוי מחוזקהובשם י

ובדמות שבטים היא מעוזקהשכן בחזקהובין כתיפיו

103

ענה ובהם אתחזקהבהם אש

כבודהסא יחקוקה בכהדמות יעקב ב עלהמ שלמליציו- נציגיובזמן שנגזרה גזרה המשורר תולה תקווה ב המוקף בדמות השבטים ששמו ישראלעל ראש האלשבכתר בנשמות הגנוזות תחתיו

עדותם של השבעים ושל קומראן מכריעה את שבאשר לנוסח המקורי של הטקסטלסיכום דיון זה אדגישבאוגרית ולשבעים שבעים בני אשרהל מספר בני אלוכנראה צודקים המפרשים המציעים לקשור הכף

על ידו תפרש נו ידוע לבן סירא היהלמספר בני ישראלראינו שהנוסח יחד עם זאת עמים בלוח העמיםתריסרוני הקובע את הדגם ללפי פירוש זה גבולות העמיםאת קשרנו כמתייחס לשנים עשר שבטי ישראל

נו שתפיסה י והראהצבענו על הזיקה בין גבולות הארץ ובין שנים עשר מזלות או כוחות עליונים גבולות היקום כפי שהוא הובן על ח לבריםלקבוע שנוסח המסורה לדבעל סמך זה אפשר מעין זו מצויה כבר באנומה אליש

גבולות תונה שהאל השתמש בה כדגם בזמן קביעי מדבר על שנים עשר שבטי ישראל כמערכה עלידי בן סיראם באופן שבטיהב שאף הם תופסים את יהנוספיםמקורות את עדותם של הףצרלמסקנה זו אפשר ל העמיםעתה אפשר לומר שלצד התפיסה הזאת ובזיקה ו ו לעיל בהרחבה בדמות עליונה ואף אלוהית של יעקבנדנ דומה

שבטיםהב תה קיימת תפיסה עתיקה שמייחסת מעמד דומה לייאליה הי

3369 קמברידגי גניזה י הנוסח מכשינוי 83 עמ מחזור לראש השנה דניאל גולדשמידט מלך במשפט יעמיד 101

ADD המאגרים של מפעל המילון ההיסטורי ללשון העבריתלפי חוקהי בכ 102 שכינה נחזקהי בכ 103

245

מן הגניזה תפילת יעקב ג

104סולם יעקבנביא עתה את הנוסח העברי של התפילה מ

~אבינו יעplusmn תplusmnלplusmnתפ

חנוך מתושלח נחplusmn דplusmnר] [plusmn ייי אלהים אד2

הצדיקים אל נאדר על כסא כבוד] [ ייי אלהי 3105

האוחז[ ] תיך ה plusmnאplusmn נ4106

האוחז בארבע פינותplusmn בחלומי107

המכין את השמים בהוד כבוד תפארתו העולם כולו בזרועו5

הפותח ממעל לשמים חלונים כשיש6108

םאלהי השמיplusmnובהם כ

והיכנתה בהם דרך לירח סתר בלילה שלא יחשב אלים]י[ והוא נ7

~ מפניך רא להם והולכים שלא יחשבו אליםplusmnוplusmnקplusmn עוד ולכוכבים8

שרפים רועדים שש כנפים בשתים מכסים ואינם נדממים9109

104 Magische Texte aus der Kairoer Geniza herausgegeben von Peter Schaumlfer und Shaul Shaked

Band II (Texte und Studien zum antiken Judentum 64) Tuumlbingen 1997 pp 31-32 50-51 352 המתגאה על אך השוה ) 110הערה 174 עמ(לא תועד כלל -נאדר עלושהצירוף לייכט כותב שביטוי זה קשה 105

אדיר על )נהדרבנוסחאות אחרות ברכת יוצר אור לשבת אל אדון (ונאדר בכבוד על המרכבה חיות הקדש 589 569 555 548 סינופסיס מעשה מרכבה (אדיר על רזי מעלה ומטה אדיר על המרכבה המרכבהכל מופיעות רוב הדוגמאות )קליר (ונאדרתה על כל רוממו סובל עליונים קדוש הוא נאדר במרכבות מעונים )595

האוחז בארבע פינות העולם מה שנאמר בתפילת יעקב אצל קליר לביןסובל עליוניםבין השוו גם בהקשר הקדושה )בנוסח הסלאבי( נושא עולם כולו מתחת לזרעו ובזרועו

אוחז אחזה וכוו חזיתיndash חזהכאן צריך להופיע פועל כאשר שראיתי בחלומיכפי שמוכיח הטקסט הסלאבי 106ולא המצאת המעתיק היצירתי שניסה לשחזר ) בהשפעת מילת אוחז מופיעה בהמשך השורה(טעות של מעתיק רשלן

246 עמ ו108 ההער 245 עמ בןסוג שצוין הטעויות מ) 145 עמ(כפי שמשער לייכט את המקור המקוטע שלפניו דו מוכיחות שהטקסט שלנו יצא מתחת ידו של מעתיק רשלן מא114הערה

) 144-145 עמ(אליעזר מפרקי דרמופיע רק במדרשים מאוחרים החל ארבע פינות העולםלייכט טוען שהביטוי 107רקיע (אלה הם שמות המלאכים האזורים זרוע ממקום למקום ולעוף בכל פינות העולם אך הנה בספר הרזים נמצא

יש רוחות העולם כך שפינות העולם הם ד רוחות העולם טסי נחושת וטמנם לד וקח ד בהמשך הקטע נאמר) אמופיע נושא הכל בזרועוכמו כן בספר הרזים הביטוי המופיעים בסמוך שתאחזו זרועלשים לב גם למלים

האוחז בארבע פינות העולם כולו בזרועוהמשפט הוי אומר) רקיע ז (תולה בזרועו מעונהוכן ) רקיע ד(פעמים מבחינת לשון וסגנון ממוקם היטב בספרות המאגית והמיסטית של מאות ראשונות

משל לשצ 108 The idea that the angels sing unceasingly is again widely spread in Greek liturgies butלייכט כותב 109

unknown in Hebrew Qedushot (p152)ול48 ה הוא מפנה לאפוקליפס -Constitutiones Apostolorum -מרכבה יהודית ותפילה הנדונה בהנה האפוקליפסה בכלל והקטע הנדון בפרט טבוע בחותמה של ספרות

Constitutiones אמנם גם הלניסטית עם אינטפולציות נוצריות בודדות-אינה אלא תפילה יהודית כפי שכבר צוין Erik Peterson Buch von den Engeln Stellung und Bedeutung der heiligen אותה טענהפטרסון טעון

Engel im Kultus (Leipzig Hegner 1935) pp 385-386 מספיק עדויות לרעיון זה במקורות אך למעשה יש בספר חנוך הסלאבי נאמר הוא מופיע באפוקריפים סלאביים אחרים בין השאר יהודיים החל מן המאה הראשונה

По стредэ же небеси видэх въwрuжены вwя слuжаще Богови в тимпанэх и wрганэх непрестанным гласом ובאמצע שמים ראינו חיילים חמושים עובדים את האל בתופים ובנבלים בקול לא נפסק

)Valliant p18 OTP v I pp 130-131 וכן Valliant p 24 OTP pp136-137 (של אברהם הבאפוקליפס глהגיבור לא יכול לעמוד בשמים עד שמלאך יהואל מלמד אותו שיר מיוחד ומזהיר 7и непрестая אמור ללא

מיד אחר כך אברהם שומע את שירת המרכבה וגם כאן מודגש ענין שירה בלתי ) OTP v I p 697 (הפסקה פוסקת

iеще ми п cэ гл 7ющю и uстиiе 6 же о6гнz сущаго на простерьтии и възношашесz выше и гла c слъшахъ kко възьмущениk морьска и непрестаkше t силонениk о6гньнаю и kко възвысися о 6гнь въспарz на высочеiе 6 видэхъ подъ о 6гньмь престолъ t о 6гнz и многоо 6чесныхъ о 6крт cъ и гаще пcэ и подъ пртcьомъ животы четыри о6гньны пою6ща

תוך בלתי פוסק ו שאון הים התנשא למעלה ואשמע קול כמ הרקיעועודני אומר שיר זה והנה פה האש אשר היה על ראיתי מתחת לאש כסא אש ומרובי עיניים סביב לו אומרים שירהוכאשר נישא האש למעלה יותר התגברות האש

האש יוצא ב-אחגיגה יג ע חיות אש ממללות מאי חשמל השוו (שרות ארבע חיות של אשכסאומתחת ל )י שםרש מדיבורן

וינעו אמות הספים מקול הקורא והבית (דוק בין שירת הקדושה בין האש קיים כבר בחזון ישעיהו יש להעיר שקשר ה ד וזי מאומרכ) ואילך65 עמ )25הערה 9 עמ צוין לעיל( אמונות המקרא ישראל קנוהל עתהוורא ימלא עשן

Error Bookmark not defined עמ לעילורא(ומכאן מסתבר הקשר בין האש אשר לא תדעך בספרות ההיכלות) חנוך ב(מלאכים חמושים משלב מוטיבים של שירה מתמדת) רקיע ב(ספר הרזים ובין שירה בלתי פוסקת) ואילך

) של אברהםהאפוקליפס(ושיר של אש

246

וגם אני מקדש וקורא 10110 שנים עשר פניplusmn ם עשר ראשיםplusmnיplusmnנplusmnש

שניהם טהור עינים וידים שבטים ראשו נמלא טל מהם שמ11

קדוש או אב באיה שנים ולפיד אש ברקים מבהיק12111

לםplusmnוplusmn או ע

plusmnמלך אביר עולם plusmnוplusmnאplusmn אל י13112

אמיץ ברוך מלא השמים והארץ

ילתי עניני ושמ ותהומות וכל העולמים לכבודך14113

שהללתי

יןplusmn וח15114

בקשתי מה שאני מבקש ועשה ותביא שאלתי לפניך

ברוך אתה חלמי בשרה כי ייי מהולל בפי כל הנשמות והגד לי ב16

ייי האל המושיע17115

אמן116

לבושים מימינם ומשמאלם gt םושריוניltאלה העומדים במעלה חמישית אוחזים צנה ורומח וכובע נחושת בראשיהם

אוחזים בלפידים וממהרים להשיב מענה ופיהם לא ידום משאג ואבני ברד ורעדה במחיצתם ועל נהרי אש מהלכים מאש יצאו ובאש מעמדם כי כל מעשיהם באוצרי אש מלהטת ומרוח אפם תבער אשואשם ומנשמת אש בוערת

)4-7 שורות בכל מדה ומדה במדבר קדושתות לשבתות השנה(וכך אומר יניי ולא תישכח ולא תידום מגרונם ולא תיפסק משפתם ולא תחשה מלשונם קדושת שמך הגדול לא תמוש מפיהם

ולא תיתעלם מעיניהם ר מפניהםולא תעבו מליבם )99-94שורות נחמו זעם ממך א קדושתות לשבתות הנחמה ( קלירכן אצל ינאמו קדושו ברוךו ושיר וזמר ינעימויום וליל יקומוואל נא ידומוברן יחד ירוממולך בקול ינאמו Ἐν δὲ τῷ μετrsquo αὐτόν εἰσι θρόνοι אדוגמל ניסוחים אחרים המדברים על שירה מתמדת מצויים לרוב

ἐξουσίαι ἐν ᾧ ὕμνοι ἀεὶ τῷ Θεῷ προσφέρονται ואחרי אלה כסאות ושלטונות ובהם תנשא תמידכול מלאכים ] [את שם קודשו תמיד בש ]ברכו 38 צוואת הלוי) (קסא עמ כרך א מתוך כהנאגוםתר (שירה ליי

תמיד מספרים כבוד אל רוממי שדי פנות צבאיו קדושים )4Q504 f1-2 vii 5 9 דברי המאורות( רקיע קודש 4Q 418 ) ידמה כי אדם בן ו יעצל כי הם ושנא כ ה שמים ב] ו[ ל ] [ קודש מלאכי ) ברכת יוצר (דושתווק

(4QInstructiond) 55 8 11 ) ב שבעים ליחזקאל מגהנרמזת בתרגום ה עוד על שירה מתמדת נועייDavid J Halperin Merkabah Midrash in the Septuagint JBL 1013 (1982) pp 357-359 ולבסוף נצטט את

)יגתהילים ל( אלהי לעולם אודךילמען יזמרך כבוד ולא ידם י המקרא 120הערה 248 עמ להלן ורא וקרא זה אל זה כמו שנאמר ndash וקורא אומר קדושה ndash קדשמ 110שם ואליהיש להעיר שאותה רשימה מתחילה מ אבא ביהמופיע שמות של מטטרון בחנוך גהברשימת שבעים 111

יהוה צבאות אה בהה יה ביה יהואל שורה הובהיכלות זוטרתי מופיעה סלאבי של התפילההשמופיע בנוסח בשם יהו הי אי הי יהו הב יה וא ברוךו או יהובסמיכות ל באה בו שם הוהנה עוד נוסחא שמופיע יהואל

) מרכבה רבה (שם כבוד מלכות לעולם ועדאה באה האה יוה הי הו או יה הו יה יהה ברוך ) אונסוגם כפייה(עוצמה חיוניות כוח βίαמיוונית ביאהכינוי השםאת התכן שבמקרים מסוימים יש לפרש יי

בייא בתהילים סחביאההמדרש מוצא שם אלוהי ביהך כל מקום ומקום שאין אדם ממונה אין ל אמר לו ביה שמו מהו שכתוב שמואל בר נחמן י הנשיא שאל את רר

אל תהי קורא ביה אלא אתמהא ביה שמו שנאמר ההקב כביכול ומי ממונה על ביאה של עולמו על ביאה שלו ) יבראשית רבה יבוא עז טור ג הב פירושלמי חגיגה ו השומדרש תהילים מזמור קיד( ביאה שמו

יוונית מלשון עוז הפ מוסברת ע ביההמילה ) 108 עמ(רבה של בראשית אלבק-תיאודור תבהערות למהדור עמ ביאערך ( דרך ndash via )יווניתהבתיווך (אך לגבי קטע זה נראה יותר פירושו של יסטרוב מלטינית וממשלה159-158 (

לקביעתו ) cornerstone of this assumption p 174(נה יעבור ריימונד לייכט השורה הזאת מהווה אבן פ יש לציין שכבר השורה שמהווה ( והקורא ישפוט מופלאברצוני לצטט כאן את טיעונו ה שהתפילה נתחברה ביוונית

או אב באיה או מופיע במקור באשמת תוכנת העריכה כנראהndashשלו משובשת פעולות הקבליותנקודת מוצא ל )עולם יאו אל לםעו

Let us first turn to the name of God He is called Yaocirc Yaocircva Yaocircil Yaocirc in the Slavonic version This is better structured than the confused Hebrew version אל יאו או אב באיה או עולם although both undoubtedly go back to the same source If we try to parallelize the elements of the two versions the final יאו corresponds to Yaocirc In order to reconstruct Yaocircil we have to delete עולם and disconnect as או is clearly discernible as Yaocircil If we take the initial אל)עולם(יה או )בא( but then יה from באwhat has remained again of Yaocirc we have to identify יה(אב בא( as remnants of Yaocircva Although this parallelization looks a bit like a kabbalistic device on my part there can be little doubt that Yaocircva stands for the fully written form of the tetragrammaton written in Greek (and Old Slavonic) phonetically with a Beta Therefore the fact that the name of God in the Hebrew manuscript has a Bet and a Aleph too (and not a Waw and Heh) can be taken as a clue that this sequel of nomina was not composed originally in Hebrew but in Greek

אין לתקן מדעתנו ולפי דוגמאות שהבאתי מצביעות על דבר אחד פשוטה ות שבטיעון כזה כשלעצמובנוסף לבעייתי ס וחופש להרהעובדה שיש לנו טקסט מקביל בשפה אחרת לא מצדיקה את ה יםמאגיהשמות הטעמנו את שורות של

מאגית האת הנוסחא מעתיקים ומתרגמים יכולים להחליף ולבנות מחדש את הטקסט במידה שנטל לעצמו לייכט השפה המקוריתהייתהואי אפשר לקבוע על פי זה מה שלפניהם באחרת שנראית להם יותר

מצויה שם ברוך אמיץ אבירגם השורה לעתים קרובות בצמוד לאמיץ אביר כינוי האל רגיל בספרות ההיכלות 112 400 378 270 191ראו לדוגמא סינופסיס

ושמע תהילתי 113 )לייכט שפר (ותןשיבוש במקום 114

247

שנים עשר ש הטקסט הסלאבי המקביל מלמדנו הוי של שנים עשר פנים כפני השבטים מופיע כאן במפורשיהזכמה מילים מתחילה כעין של ה אחרי הפסק117שייכים לתיאור דמות האל ראשים שנים עשר פני שבטים

מלא השמים והארץ ותהומות וכל העולמים לכבודךומסתיימת קדושהנפתחת במילה קדושהראשו נמלא טל מהם שמשניהם טהור ובין הקדושה פני שבטיםני עתה בשורת מילים המפסיקה בין יעני

אך עצמםמובנים כשלה השורה מורכבת משברי פסוקים וביטויים עינים וידים שנים ולפיד אש ברקים מבהיקטוי יברצוני להציע כאן פירוש לב אינם מצטרפים למשפטים בעלי משמעות שמשתלבים בטקסט התפילה

הבנת דמותו של האל ודמותה של המערכה העליונה כפי שהן לעפירוש שיש לו השלכות הראשון בשורה זוויה במשפט סתום שמופיע משום שהיא תל הצעה שאני מציע כאן הנה היפותטית בלבדה מצטיירות בטקסט זה

רק בנוסח העברי של תפילת יעקב ומשום שהיא נזקקת למוטיבים שלעת עתה מצאתי רק במקורות ביניימיים צח ואדוםכדרך ה להקבותמתייחס ראשו נמלא טלמילים ה שבהקשר שלנוהנחה פשוטה ביותר

מקשר טל זה עם הגשם התיאופני בסיני) ג- ה(ם ימדרש שיר השיר ותיאורים אחרים של הדוד שבשיר השירים מפני אלהים זה סיני מפני אלהים אלהי ישראל רעשה אף שמים נטפו ארץעל שם שראשי נמלא טליחיו על פי הכתוב ) בירושלמי לח ע( המתים תייכמו כן הטל נקשר לתח )ד הטיםהשוו שופ ט סחיליםתה(

צירוף שני ) יט כויהוישע (שכני עפר כי טל אורת טלך וארץ רפאים תפילמתיך נבלתי יקומון הקיצו ורננו מוטיבים מופיע באגדה על מתן תורה ה

חיים טל הזילו כבוד לענני ההקב אמר מעלן של האש מחמת משולהבין ישראל שהיו לפי אומר אילעאי ברבי יהודה רמכילתא ( )י-ט סח תהלים (אלהים תניף נדבות גשם ואומר ווג אלהים מפני נטפו שמים גם רעשה ארץ שנ בני על

)י א ערכיןאתוספת בחדש טוכי מאחר שמדבור ראשון יצאה נפשי יצאה בדברו שנא ה יצתה נשמתן של ישראלכל דבור ודבור שיצא מפי הבעל

גשם נדבות תניף אלהים שנא אותםה להחיות בו מתים והחיההוריד טל שעתיד הב נשמתן דבור שני היכן קבלוהו )בשבת פח ע (נחלתך

)פרק לג(ה וטל תחייה מופיע בפרקי דרבי אליעזר טל מראשו של הקבndashמוטיבים הצירוף שני

ה נוער לבוא הקב ולעת ה מלא תחית טלשראשו שלהקב המראשו שלהקב טל תחית המתים מאיזה מקום הוא יורדאני ישנה ולבי ער קול דודי שנ ה מלא תחית טלשראשו שלהקב מנ ית טל ומחיה את המתיםשער ראשו ומוריד תח

וג דופק פתחי לי אחותי רעיתי יונתי תמתי שראשי נמלא טל

אהיה כטל פסוקים כמו הוכן על סמך טל השמיםהברכה שיצחק נתן ליעקב פותחת בעל סמך זה שנרקמו אגדות רבות על ) ומיכה ה( ייה שארית יעקב בקרב עמים רבים כטל מאת יוה )והושע יד (לישראל

מוטיב שמשתלב בתיאור יעקב כדמות עליונה טל אלוהי שיורד על יעקב

ולבי אלא יעקב נתייאש לו שלא יטול את הברכות מיצחק א אני ישנה וגוד אף שמים נטפו] שנאמר [שראשי נמלא טלוילך ויקח ויבא מיד הלך שראשי נמלא טל ה הרי עיטרתי לך את הברכותל הקבא] למה [ וגוורבקה אמרה ער

) תנחומא בובר תולדות יח (נכנס אצל אביו ונטל את הברכות שנאמר ויתן לך האלהים וגו לאמו וגור פנחס הכהן מנין אתה אומר א יםד ויתן לך האלהים מטל השמ ההה ליעקב ברכת טלשעטר הקב שראשי נמלא טל

)115 עמ תולדות בראשית רבתי (שיעקב שותף עם בוראו בכל דבר שנאמר לא כאלה חלק יעקב כי יוצר הכל הוא

הקבלה ) 107הערה 172 עמ(מופיעה רק בקשר לקריאת מגילת אסתר האל המושיעריימונד לייכט כותב שברכת 115

בשם יחוש הבדלה דרבי עקיבאבה מופיע) תפילה מאגית(ובענין ) אחרי ברכה אמןהשוו (קרובה יותר בנוסח שלום (אמן אמן סלה ברוך אתה יי רופא חולים חי העולמים האל המושיע הו סבהואחישה אריפט חמואל קמואל י

- יד יצחק בן בעריכת אסתר ליבס מחקרים בדמונולוגיה מאת גרשם שלום רוחות ונשמות שדים עקיבא הבדלה דר 92הערה שלום שםורא יהו סבהו לגבי )168 עמ דשסתירושלים צבי

in bBer 45b it states that a person should not say Amen when hehellip)152 עמ(כט כותב ריימונד ליי 116himself said the benediction This rule is obviously not observed in the Prayer of Jacob which

could be a trace of the Christian habit to conclude every prayer with Amen ר להביא שורה ארוכה אפש יוחסו כוחות אמןומשום של סדר התפילה המקובלועד לחז דרך קומראן מן המקראהחל של דוגמאות נגדיות

דוגמא ורא(במקרים רבים תוך הכפלה או שילוש חתימה במילה זו אופיינית במיוחד לתפילות מאגיות מאגיים )קודמתהבהערה

מסביר ריימונד לייכט את שתפילת יעקב מושפעת מתיאורים הלניסטיים של הליוס בהתאם לטענה מרכזית שלו 117שבהם מתואר הליוס כמי שמופיע במשך שתים עשרה שעות היום הדימוי הזה על ידי הפניה לפפירוסים מאגיים

פרצופי-סרתרי ראשי-תריסרהדמיון בין תיאור זה ובין תיאור ) PGM III 494-535(בשתים עשרה צורות שונות ndashבשני נוסחיה (כמו כן נראה לי שכל הדימויים הסולריים שלייכט מגלה בתפילת יעקב קלוש ביותר לדעתי הנו

או שהם כלליים מאוד ועל כן יכולים להלום את אל השמש באותה מידה כמו את או שאינם כאלה) העברי והסלאביבתקופה הלניסטית מאוחרת הליוס הופך לאל ) 21הערה 230 עמ ראו לעיל(אל הסערה או כל אל אחר

כך שבאוצר הדימויים שלו נמצא כמעט כל שקולט תארים שהיו שייכים לאלים שונים אוניברסאלי-סינקרטיסטיזיקה שחר כמו לשון זריחה הליוס יש צורך בראיות ספציפיות יותרלכן על מנת להוכיח זיקה ל תואר אפשרי

תוך כאשר הגעתי כך לדוגמא) 59הערה 100 ועמ58הערה 99 עמ רא לעיל(לתופעות אסטרונומיות וכדומה על פי השוויתי זאת לציור הליוס המוקף במזלות לדימוי יעקב המוקף בשנים עשר השבטים שחזור היפותטי

)126הערה 250 עמ ראו להלן(המסורת העתיקה המשווה את יעקב ובניו לשמש וכוכבים

248

היום והעליונים אומרין הלל היום הזה יום ברכות וטללים בני לו אמ קרא יצחק לעשו בנו הגדול הגיע לילי יום הפסחעשה מטעמים היום הזה בו אוצרות ברכות טללים נפתחין בני אמרה רבקה ליעקב בנהטללים נפתחיןהזה בו אוצרות

ויתן לך האלהים שנ עשר ברכות ברך יצחק את יעקב כנגד עשרה מאמרות שבהן נברא העולם יהודה אומ ר לאביךוכשיצא יעקב מאת פני יצחק מעוטר כחתן וככלה הרי אלו עשר ברכות יעבדוך עמים מטל השמים ומשמני הארץ

מידי אביר יעקב ומשם רועה אבן שנ בקשוטיה וירד עליו תחית טל מן השמים ודשנו עצמותיו ונעשה גם הוא גבור כוח )לב פרקי דרבי אליעזר (ישראל

נת במיוחד הפסקה הבאה ממדרש תנחומאימעני

הוא נותן ] אלהים אין כתיב כאן אלא האלהים כשישלים אלהים מליותו [)ת כז כחבראשי (מטל השמיםלהים ויתן לך האראובן ראה מה פנחס הכהן בר חמא בשם ר אמר ר שיעקב שותף עם בוראו בכל דברלמה לך הברכות שבירכתי אותךבהדרי קדש מרחם ם חילך ודוד מקלס עמך נדבות ביו) ירמיה י טז( כי יוצר הכל הוא וגו כתיב לא כאלה חלק יעקב

)תהלים קי ג (משחר לך טל ילדתיך118

תן ליעקב יהוא י הים למצב הזהואליגיע רק כאשר ) מלאות כלומר (מליותמתאר את האל במצב האלהיםזכר ושהרי הוא מ(אך ברור שהדרשן התכוון אליו לא מובא כאן שראשי מלאה טלהפסוק טל של ברכה

אותו טל שראש האל נמלא ממנו ושעל ידו הגיע האל את מליותומשם בא לשון ) מן יחין בסייבאותו ענ דברים שיש לוההוא נותן ליעקב משום שהוא משתף אותו בכל למלאותן זה מנוסח י עני119אלוהיתהן חיצוני אלא במלאות יבורא נוגע כאן לא באיזה עניהשיתוף בין יעקב ובין ה

הים נקרא כאן כמושא ישיר של נתינהוהאל ויתן לך האלהים אחרת על הפסוק באופן חריף במיוחד בדרשה

י אלהים זכרני נא וחזקני נא אך י ויאמר יד ויתפלל שמשון אל יאימתי לכשתצרך לה הה אחא יתן לך ויתן לך אלהותא ר הברכה שברכני אבא יתן לך אלהותה אמר לפניו רבון כל העולמים הזכר לי אותה) שופטים טז כח( הפעם הזה האלהים וגו

)747 עמאלבק-תיאודור ג-בראשית רבה פרשה סו( )ורבותינו דרשו לאה בראשית כח דשכל טוב (שתגזור אומר ויקם לך אחא אומר ויתן לך אלהים יתן לך אלהותך ר

בחלום הם דמות שהפנים העליונים שיעקב ראה הנחה שהועלתה כברבלאור מסורת אגדית זו ובהתחשב עליונים שבראש הסולםהפנים העל ראשו נמלא טלאפשר לפרש שבטיםהעליונה של עצמו ושל

מי אלה ראשו נמלא טלאינו יכול להצטרף אלא ל מהם מהםראשו נמלא טל בתפילת יעקב נאמר מלאבמקום נמלאלשון סביל לפי רצף הטקסט מסתבר שהם השבטים ה נמלא טל מהםשראשו של הקב

ה להתמלא בטלמיהו זה שגרם לראשו של הקב ל בשיר השירים עורר את בעלי המדרש לשאולבפסוק הנוהדוגמא שראשי נמלא טל שאני מלא רצון ונחת רוח אברהם אביך שערבו עלי י על הפסוקכמו שאומר רש

דאי וי מסתמך כאן בורש אם תשובי אלישכר מעשים טובים מעשיו כטל הנני בא אליך טעון ברכות ושילו )בלח עב ה הברכות פ(מעין זו שמופיעה בירושלמי על דרשה עתיקה

זקינך רצוני נשבעתי לו שאיני זז טל מבניו לעולם מה טעם לך טל ילדותיך וכתיב בתריה ריש לקיש בשעה שעשה אברהם לאברהם במתנה נתתיו לו ויתן לך האלהים מטל השמים בדייתיקי נתתיוולא ינחם אמר רבי יודה בן פזי הנשבע

עליון מתמלא טל מראשי הראשו של יעקב אפשר להבין את המשפט הנדון באופן כזה גיוןילפי אותו ה בקשר לדימוי זה יש להעיר שעל המזבח שבנה אליהו על הר 120 שאף הם נתפסים כדמויות עליונותהשבטים כמו כן) לדא יחכים מל(יצקו שנים עשר כדים של מים ספר שבטי בני יעקבשתים עשרה אבנים כמכרמל מ

לפי תרגום ו ה יצק שמן ונסך נסךיועל המצבה השני ונה שהקים בבית אלראשהמצבה היעקב יצק שמן על ראש ב גד יינות שקיימים מששת ימי בראשית כניתנאים על שנים עשר מעהמסורת להשוו נסך יין ונסך מיםndashיונתן 121שבטים

מקופות בלוכסנים הם הוספה שלית הציטוטים המקראייםוהשלמ תולדות יא) בובר( תנחומא 118 29 119קולוסיים ההשוו אל 119 הראש מתמלא ndash מטלאארום שער ראשי אתמלי מן דמעתיך כגבר דשער רישיה מצבע התרגום לפסוקנו גורס 120

ה מתמלא טל לפיה ראשו של הקבש חדשהר ודרשת ז 123הערה השוו עוד להלן מדמעותיה של כנסת ישראל תיאורגית של אמירת הקדושה על ידי ישראל שמתנקזת לדמות יעקבהפעולה היש לציין ש מתפילותיהם של ישראל

26 25הערות 77 ראו מאמרים שצוינו לעיל עמ (היטבשחקוקה למעלה תוארה במקורות מיסטיים רבים ונחקרה קטע הבא של בעל הרוקחבמיוחד הו חשוב נינילענ) 20הערה 106 ועמ

לפי כי שייך לומר על הנעלם עצמו יעריצו כמו ומה שאומרים נעריצך לפני נקדישך ובפסוק והקדישו ואחר יעריצו י הרשלר משה וא פירושי סידור התפילה לרוקח (על פני יעקבונקדישך על הוד למטה עריץ האל בתעצומות עוזך

טיהינגגן נפתלי הירץ טריביששל מלאה הארץ דעה דוריהשוו גם בס תקלו-תקלה עמ צהסימן בירושלים תשנ )ב114 עמ ךשת

פני שהוא הוד למטהחסת לישמתי מהווה פעולה תיאורגיתבניגוד להערצה אלעזר אומר כאן שדווקא קידוש ר וגם אני מקדש קידוש מצד המתפללהבא בקשר לפעולת פניםו ראשיםאזכור תפילת יעקבוכך גם ב יעקב

השבטים עשר ראשים שנים עשר פניניםוקורא שמן לים בשנים עשר אוהפת מטה בידו עומד על הבאר שמוקםמשה ע דורא אירופוסכנסת של ההשוו ציור קיר בבית 121

وقطعناهم اثنتي ) 7160( קוראן והשוו האוהליםך אל פתחו של אחד הולכל אחד הבאר פורצים שנים עשר נחלים שعشره اسباطا امما واوحينا الي موسي اذ استسقاه قومه ان اضرب بعصاك الحجر فانبجست منه اثنتا عشره عينا قد

249

ויבאו אלימה ושם שתים עשרה עינת מים ושבעים תמרים מגיד שהיה אותו מקום מקולקל במים יתר מכל המקומות שהרי וכשבאו ישראל חנו ששים רבוא בני אדם וסיפקו להן מים ולנו ושנו היו שנים עשר מבועים ולא סיפקו אלא שבעים דקלים

אלעזר המודעי אומר מיום ר יהושע א היו ישראל שרויין אלא על המים כך דברי רויחנו שם על המים מלמד של ושילשוושבעים דקלים כנגד שבעים זקנים ה את העולם ברא שם שנים עשר מבועין כנגד שנים עשר שבטיםשברא הקב

)מכילתא כז(

ן תיאור זה ובין ידמיון ביש יעקב שמתמלא מן השבטים) דמות(מדבר על ראשו של ראשו נמלא טל מהםאם ברית כל ראשון תיאור השבטים כברכה עליונה שיורדת על ראש יעקב בדברי בן סירא שנדונו לעיל

עשר- לחלק שניםויציבהו לשבטיםויתן לו נחלתוויכוננהו בברכהוברכה נחה על ראש ישראלנתנו ים כמעיינות נובעיםגיה אסטראלית מזלות נתפסוהנה במא מזלותהברנו לעיל על קשר בין השבטים ובין יד

ונזלים מן תזל כטל אמרתימלשון מזילndashלים מזל ימהבשלב מסוים תפיסה זאת נסמכה למשחק שפעבבלי ב-אירושלמי עבודה זרה יח ע( בשלב מסוים מסורת תלמודית כמו כן122)טו דיר השיריםש (הלבנון בגן עדן נקשרה למסורת של שנים עשר מעיינות123ג נהרי אפרסמוןשל י) תענית

מסורות אגדיות שתוארו לעיל יחד עם יסודות אחרים נתחברו יחד כדי ליצור את אחד המיתוסים המרכזיים שנקראים תקוני זקן עשר הד דרך שלושרשמדבר על טל עליון שיו )אדרות וספרא דצניעותא(הר ושל ספר הז שקשורה לדמות עליונה של יעקב) פרצוף( היפוסטזה אלוהית ndashר אנפין על ראשו של זעי124גם מזלות

הורנו וכאשר ביקשו בני עמו של משה כי ישקם אומות עשר שבטים-הפרדנו אותם לשנים علم آل اناس مشربهم

וכל שבט ידע את המקום אשר ממנו ישתה עשר מעיינות-אז בקענו מתוכו שנים הכה במטך בסלע לו לאמור ) 137 עמ האביב תשס-תל אורי רוביןגוםתר(

הזיל מופיע ndashלים מזל ימהמשחק יתזל כטל אמרתכמו הטפה תבהורא מזל שפתיםבקומראן קיים ביטוי 122 ואף מזלות שבטי יעקב גם בכו במרה מזילים דמעהגם יחד שבה שבטים ומזלות בקינה עתיקה לתשעה באב

למרות זאת לא ידוע לי על פירוש מזל מלשון נזל קדרו פניהם כימה וכסיל חפו ראשם דגלי ישורון יזלו דמעהכמו יתכן שיש כאן השפעת מונחים ערביים הקשורים במאגיה אסטראליתי )יקטליאזוהר וג(ג עד המאה הי

של הביניימי של פירוש המשנה בתרגום של הביטוי הזה calqueוהשוו הורדת הרוחניות אסתנזאל אלרוחאניאתמילון לטקסטים והמזלות הרוחניות )אבן דורו של רשב שלמה בן יוסףמאת (ד ד מ פרהזבודה ע םהרמב

לעלות באוב להוריד רוחכ אסתנזלמפרש ) וירושלים תשס(ערביים יהודיים מימי הביניים של יהושע בלאו רוח כ אאלרוחאניה אלפלאניה תסתנזל עלה צפה כד) ת ימצוות ל(ם ומתרגם פסקה מספר המצוות לרמב

יחסות למינוח ספציפי של המאגיה יבחוסר הת לדעתי התרגום זה לוק) 690 עמ (פלונית מורידים אותם בדרך זו דוב שוורץ ואחרים יוסף פנטון משה אידל האסטראלית שתואר ונחקר על ידי שלמה פינס

ב שבטיםב נהרי אפרסמון ומקשר אותם ליזוהר מדבר לפעמים גם על יה 123ויהיו בני יעקב שנים ריסר נהרי אפרסמונא דכיאדאינון ת דהא בשמא דא אסתלק גו תריסר דאתכסיין וישמע ישראל

)אא קעו עזוהר ח(אלין תריסר שבטין דשכינתא אתתקנת בהו עשר על כן משחך אלהים אלהיך שמן ששון מחברךדרשה הבאה שמבוססת על הפסוקים ה הבזוהר חדש מופיע

כטל חרמון שירד על הררי על הראש כשמן הטובהנה מה טוב ומה נעים שבת אחים גם יחד )ח מהיליםתה( )ג-א קלגיליםתה (ציון

אלין תריסר נהרי שמן ששון בצלותהון על רישיה[נגדין להאי שמן ששון ישראל דאינון אחים ורעים ליה אד מאמר חקת זהר חדש (ורוגזא אסתלק מעלמא רצון בעלמין וכדין חדוה בעלמין דנהרין בה אפרסמונא דכייא )למנצח על שושנים

על כן משחך אלהים אלהיךיש לציין שבפסוק שלפני ( שמן משחה על ראשו של האל מושחיםלפי דרשה זו ישראל עתהורא כאן כינוי למלך אלהיםחוקרים השלפי דעת כסאך אלהים עולם ועד שבט מישר שבט מלכותךנאמר Keter The Crown of God inארתור גרין בספרו) 44 עמ )25הערה 9 עמ צוין לעיל( אמונות המקרא קנוהל

Early Jewish Mysticism Princeton 1997 pp 10-11 שמופיע תדיר בתיאור הכתרהה כתב שבניגוד לדימויה יוצא מן הכלל מן הבחינה ודרשה זוהרית זו מהו מלך בשר ודםלהמשיחה אינו מופיע רק ביחס דימוי המלכת האל

הזאת אילו שבשיר השירים רבה נאמר יעותמר ואהלות קצפסוק הבא את ההר חדש דורש וויש להעיר שהמשך ז ר נה שעשו ישראל במדברש ומהיכן היו בנות ישראל הצנועות והכשרות מתקשטות ומשמחות לבעליהן כל מ

י כי הנה יי כת ראשי נמלא טל קווצותי רסיסי לילהממה ש מור ואהלות קציעותד הה מן המן אבהו אמברם הדין ביזעא הדא רסא לית מיניה איליסיס לא דמי הדין רסה להדין ביזעה מצוה והנה הבית הגדול רסיסים

אית מיניה איליסיסעל יפה קולב ולעומתם שמואל יפה אשכנזי ראשי נמלא טל קווצותי רסיסי לילהשמיטים את הפסוק דפוסים מ

עמ 76י וטיקן וכך גם כגורס אותו )בקלב ע טדפוס צילום ירושלים תשמ טאזמיר תצ(שיר השירים רבה מתנות ו ראבןוחסר מהוא אחריו שבא רסיסיםדיון בה אלמלא כןמשום ש נכונההונראה שזוהי גרס א162

ל שוהתמרוקים מים שוי אומר שגם המן וגם הבו ה)ושמתקשים בפסקה ז בדפוס וילנאעץ יוסף ומהרז כהונה בצל טלך תייפינו השווה בפיוט של הדותהוה נמלא בובנות ישראל היו מתהווים מן הטל שראשו של הקב

)Kahle Masoreten des Westens I ז עמ חלק העברי( וראו ציוני ועוד וכן ברקנאטים (ג תיקוניםיבשכולל כל י ר מזל עליון הוא כינוי לכתיקטליאי גהר ורולפי הז 124

שנמשכים למטה יותר מאחרים נקראים אוי חיים ויטל בעץ חיים רק תיקונים ח לדעת ר )לשקל הקודש לרמדעם ג מזלותדהיינו דיקנא דעתיק הם י) פרק כטפרשת ויצא( ספר הליקוטים שוואך ה )שער יג פרק ט(מזלא

שבו המזל העליון הוא התלי)פירוש לספרא דצניעותא(א שבעקבותיו הלך הגר לפי ספר הפליאה יבורש העדחבתיקוני ) ר גן עדן הגנוזאוצ א אבולעפיאר ה ונחש בריחא י דספר סודי רזיי ח והשוו עוד (ב מזלות תלויים י

250

)א תריסרס(תליסר ) בכל יומא(בגולגלתא יתבין 125

אלפי רבוא עלמין דנטלין עלוי רגלין וסמכין עלוי ומהאי גולגלתא ההוא דאיהו לבר נטיף טלא לההוא דלבר ומלייא לרישיה בכל יומא דכתיב שראשי נמלא טל ומההוא טלא דאנער מרישיה

דכתיב כי טל אורות טלך אורות ) מלאתי טל לא כתיב אלא נמלא דכתיב שראשי נמלא טל(יתערון מתייא לעלמא דאתי ונטיף ההוא והוא מנא דטחני לצדיקייא לעלמא דאתי ומההוא טלא מתקיימין קדישי עליונין נהורא דחוורתא דעתיקא

כהאי וחיזו דההוא טלא חוור כבת הטל והנה על פני המדבר דק מחוספסד ותעל שטלא לחקלא דתפוחין קדישין ההחוורא דיליה אנהיר לתליסר האי גולגלתא ד ועינו כעין הבדולחהה גוונא דאבנין דבדולחא דאתחזייא כל גוונין בגוה

בר בסטרא דא לסטרא עיבר גליפין בסחרנוי לארבע עיבר בסיטרא חד ולארבע עיבר בסטרא דא בסטרא דאנפוי ולארבע עי ומהאי אתפשט אורכא דאנפוי לתלת מאה ושבעין רבוא עלמין) כלומר לסטרא דלעילא(דחורא וחד לעילא דגולגלתא

וההוא דלבר אתקרי זעיר והאי עתיקא דעתיקין אתקרי אריכא דאנפין) כלומר אורכא דאנפין(וההוא אתקרי ארך אפים דלתתא אתתקן ואנפוי ) א טלאס(כלא קדשיא וזעיר אנפין כד אסתכל להאילקבליה דעתיקא סבא קדש קדשים ד אנפין

ומהאי גולגלתא נפיק חד עיבר חיור לגולגלתא דזעיר מתפשטין ואריכין בההוא זמנא אבל לא כל שעתא כמה דעתיקא) א אוראותאס (וכל גולגלתא יהבין אגר חיורתא אנפין לתקנא רישיה ומהאי לשאר גולגלתין דלתתא דלית לון חושבנא

ג קכח זוהר ח(ולקביל דא בקע לגולגלת לתתא כד עאלין בחושבנא לעתיק יומין כד עאלין בחושבנא תחות שרביטא )בע

מנייהו ההוא טלא) א מתערס(וכד מטי אתר דמשתכחי אבהן עלאי וההוא רוחא נגיד טלא מלעילא מרישא דמלכאוההוא טלא אתסחי ומטי לגן עדן דלתתא לא בדרגין ידיען דרגא בתר דרגאותאנא נחית ההוא ט מתערין אבהן דלתתאכדין ועייל בפתחא דמערתא וסליק ושאט ביני בוסמין ואתער רוחא חדא דכליל בתרין אחרנין בבוסמין דגנתא דעדן

ההוא טלא ין על חובי עלמאבגין דאינון דמיכ וכד אשתכח עלמא בצערא ובעאן רחמי על בנוי מתערין אבהן אינון וזיווגן הונפשא אודעא לרוחא ורוחא לנשמתא ונשמתא לקב לא אתנגיד ולא אשתכח עד דאתער ספר תורה כדקא חזי בעלמא

ומתברכין ומטי לרישא דמלכא ונגיד מעתיקא קדישא עלאה נגידו דטלא דבדולחא כדין יתיב מלכא בכרסייא דרחמי )ב ערכה אזוהר ח( ה על עלמאוחייס קב כלהו) א מתברכןנ(וכדין מתחברן יכיןונגיד ההוא טלא לאינון דמ אבהן

דכתיב ויבואו אלימה ושם שתים עשרה עינות תאנא בההיא שעתא אשתלימו ישראל לתתא כגוונא דלעילא כמה דאוקימנאוכלא תקף בשבעין ענפיןואת בארבע סטרי עלמא ואתתקף אילנא קדישא בתריסר תחומין מים ושבעים תמרים וגו

אתר דאקרי שמים ומליא לרישיה דזעיר אנפין בההיא שעתא נטיף טלא קדישא מעתיקא סתימאה כגוונא דלעילא )בסב עב זוהר ח( הוה נגיד ונחית מנא לתתא ומההוא טלא דנהורא עלאה קדישא

בזמנא דמטא תשרי ירחא מזלא שכיח וסתיםכלא בהאי נגדין תליסר משיחין דאפרסמונא דכיא בההיא מזלא דכלאבההוא תרעי דרחמי) א תליסרס(ומתפתחי תריסר בעלמא עלאה) א תליסרס(אלין תריסר ) ירחי(משתכחי שביעאה

)א עב קעזזוהר ח( ה בהמצאו כתיבדרשו יהו) ישעיה נה ו(זמנא

אם אמנם בטקסט זה סולם יעקברמזת בזון מן התפיסות הדומות לזו שניתכן אפוא שהמיתוס הזוהרי ניייש )ההמקיפות אות(עליונה של עצמו יחד עם דמויות השבטים הדמות המדובר על כך שיעקב חזה את

הציור שמצטייר כאן מזכיר את 126להשוות זאת לחלום יוסף שבו יעקב נמשל לשמש והשבטים לכוכביםברצוני להדגיש של בית אלפא ובמקומות אחריםכנסתה בבית מוקף בגלגל המזלותהשמש ההציורים של

בלבד ומתבסס על משפט היפותטי הוא לפיו ראשו של האל נמלא טל מן השבטיםש שהפירוש שהצענו כאן כמו כן הוא נזקק למוטיבים שלעת עתה מצאתי רק במקורות ביניימיים קצר וסתום שמצוי רק בטקסט העברי

תריסר ראשי ר האל כותיא לעומתוליות חסרות בהתהוות המיתוס הזהתכן שעיון נוסף יגלה חויאם כי ישבטים נראית לי סבירה ה לשנים עשר תו של ציור זהנמצא באופן ברור בשני הטקסטים וזיק ותריסר פרצופי

ד ומעוגנת היטב במסורות עתיקות הקשורות בחזון יעקבומא סולם יעקבזמנו של ם לגבי זמנו של הטקסטלסיכום עיון זה בתפילת יעקב אציג כאן את השיקולי

בדומה ראשונה לספירההחוקרים למאה הנקבע על ידי רוב בדומה לאפוקליפסה של אברהם וחנוך הסלאבי שכלולה בחיבור זה מהווה חלק ת יעקב תפיל127נתחבר כנראה בעברית סולם יעקב החיבורים לאותם

כאשר ראיתי יה י הפנ במקום שהיא אמורה להופיעהלה מופיע לפי מבנה החיבור התפיאינטגרלי ממנו

יש להעיר דאינון תרי עשר מזלות וסיהרא בתלת עשר תקונין נאמר על תיקוני המלכות) ב עקמד(הר וז

עשרה נחשב למזל השלושOphiuchus נושא הנחששלפעמים גם ורא(זר מוורמס אלע זיקה בין מידות הרחמים ובין השבטים יש להעיר עוד ממה שכתוב בספר השם לרהן יולעני

) 159הערה 156 עמ לעילג מדות של ב שבטים יאר פניו לתפלת ישראל ויגלגל יכי בזכות יעקב וי ג אור פנים בקרייה גבי שכינהוכן י

)גכ עמ (רחמים וזה דומה למה כלפי תפילת יעקב והשבטיםותשפונ דות הרחמיםיג מ ין פנים מאירות של האל שהגיש כאן י

ב נהרי י ה השמן הטוב על ראשו של הקבמושחיםבשם זוהר חדש שישראל בתפילותיהם 123 הע שהובא לעיל ג מידות הרחמיםאת יצגים יאפרסמונא שאף הם מי

ויחנך שאין וכנגד ח ב פעמים אור פנים בשכינה בקרייהכן י ב שבטיםב אותיות בברכת כהנים שהם ביויש י ג אותיות יש באבות ובברכת כהניםכנגד י ג אור פנים בכל הקרייהפניו בחומש הרי י בשבטים יש יאר ה

ב אזכורים של אור ליותה מקביל ישנן גם בשמות השבטיםןב מהשי ותג אותיות שונבברכת כוהנים יש י כלומר יאר יי פניו אליך ויחנךבפסוק בחומשה מופיעשנעדרת משם אות חה ךפני השכינה בנ

ין ימדובר לא רק על הענ ג בטקסט זה ובטקסטים אחריםילב תלבטויות בין יהתנודותאריאציותויש לשם לב לו 125ג יבי ג שבטיםיבי ג מזלותיבי ג חדשיםיבואריאציות וחילופים ענייניים בין יל אלי אלא עהטקסטו

)114הערה 122 עמ ראו לעיל המלך שלמה של איפודרומיןג מרוצים ביבוראו עוד על י (שערי המקדש )בראשית רבה סח י( משבשעה שאמר יוסף והנה השמש והירח אמר יעקב מי גלה לו ששמי ש השוו 126 חבר ביווניתנת סולם יעקבשטען ש על נימוקיו של לנט 1הערה 227 מע לעיל ורא 127

251

חסרים פרטים אמנם בחזון הסולם כמו שהוא מצוי עתה חלק הנרטיבילבתוך התפילה מקשרת אותה בחולמיד להניח וקשה מא בכל אופן128אך נראה הדבר שתיאור החזון לא הגיע אלינו בשלמותו שתואמים את ההפניהוהשני של האל ד פנים ועוד פנים עליונים מעליהםאחד של סולם עם כה ndashוצאי דופן ששני התיאורים י

נתהוו בנפרד וצורפו רק בשלב מאוחר אחדיחד בחיבור שמצויים לפנינו פרצופי- ראשי ותריסר- תריסרה עדיפה בהרבה ההנחה שמקורם אחד הוא129יותר

ליטורגי בנפרד מן החלק - לקם קשור בשימוש מאגישלפחות ח ניכרים בתפילה סימני עריכהיחד עם זאתמאגי - ליטורגיהבולט ביותר שקשור בתפקיד המאפיין ה סימנים האלה מתרבים לקראת סוף התפילהה הנרטיבי

מצביעים על מאפיין זה וכן עניינים נוספים של תוכן וסגנון נוסחאות ושמות מאגייםה שלא שורושל התפילה הד לתארך את המרכיבים הללו אך אין סיבה לאחר ו קשה מאספר הרזיםל ובמיוחד 130ספרות ההיכלותלקרבה

נימוקים שהביא ריימונד לייכט השאף על פי ין הנוסח העבריי לענ131רביעיתהשלישית או האותם מן המאה תנראה לי שבכל זאת אין לדחות את האפשרות הזא כהוכחה שהנוסח הזה מתורגם מיוונית אינם קבילים בעיני

במקרה זה יש לראות את כטענת לייכט שמופיעה באותו כתב יד תורגמה מיוונית תפילת מנשהאם אכן הפרט שמעניין אותנו במיוחד בכל אופן132 של התרגוםterminus ante quem - רביעית כ-שלישיתהמאה ה

לכן יש לתארך אותו כמו ו ימופיע בשני הטקסטים וקשור לחלק הנרטיב דהיינו ציור האל בעל שנים עשר פנים עיקר החיבור

10הערה 229 עמ לעילורא 128 90הערה 241 עמ לעילורא 129 כביטוי של לייכט מאגיים תופעה שולית או מאוחרת ביחס לעיקרה של ספרות ההיכלותאין לראות באלמנטים 130

magical margins of Hekhalot literature (p 172) העיר על כך כבר שולם ב - Major Trends ואחריו כתבוהמעשי בולט - היסוד המאגיחוקרים רבים בהרחבה על חשיבותו ועתיקותו של המרכיב המאגי בספרות ההיכלות

כמו חנוך השלישי שולי יחסית במאוחריםהוא ובמיוחד בחיבורים הקדומים כמו היכלות זוטרתי לייכט עמורא(שסגנונו קרוב במיוחד לתפילת יעקב עיקרית של ספרות ההיכלות ושל ספר הרזיםהתקופה הזוהי 131

פר מהדיר של סה) 109 107הערות 245 עמ 25 ההער 230 עמוכן בעבודה זו 172 168 165 עמ 15 הע144ירושלים ספר כשפים מתקופת התלמוד ספר הרזים מרדכי מרגליות(הרזים מתארך אותו לסוף המאה השלישית

Michael A Morgan Sepher Ha-Razim The(וכך גם דעתו של בעל המהדורה האנגלית )26-24 עמ זתשכBook of Mysteries Chico 1983 pp 8-11 (רוזנטל א)ספר למאה את המתארך ) שם רגליותמובא אצל מ

האוניברסיטה טדוקטור עיונים מתודולוגיים ופנומנולוגיים המאגיה היהודית הקדומה(יובל הררי הרביעיתאיתמר גרינוולד קובע את זמן החיבור במאות מן השלישית ועד החמישית) 127 עמ חתשנ העברית בירושלים

)Apocalyptic and Merkavah Mysticism Leiden ndash Koumlln 1980 p 226 (שהספר מכיל יסודות אףש סבור שם הוא 5בהערה (שביעית על ידי עורך שלא תמיד הבין את החומר שלפניו -שיתישההוא נערך במאה קדומים ) אפשר לתלות במעתיקיםןטעויות רבות במילים יווניות שלא את כול בלי לפרט מציין

ומאידך גם לייכט לא ציין וגם אני לא ראשונות לספירההמאות הסגנון מצביעים לספרות של ני התוכן והירוב עני 132 מקבילות בין הטקסט שלנו ובין מדרשים מאוחרים ני שיהיה מאוחר בבירורי סגנוני וענימצאתי שום סממן לשונימשום שאותם מדרשים ר לקביעת זמנו של החיבוות תורמן אינןכשלעצמ מדרש תדשא כמו פרקי דרבי אליעזר

עמ(ריימונד לייכט מצביע על הקבלה בין תפילת יעקב ובין מדרש תדשא ובראשית רבתי מכילים הרבה חומר קדום הרי היא נמצאת גם בטקסט העברי וגם בטקסט היווני נניח לצורך הדיון שהמקבילה הזאת מובהקת דיה) 166-165

ין שהצביע ייוצא שהענ בוודאי לא נכתב בימי הביניים כפי שסבור לייכט במיוחד אם הוא המקור הטקסט היוונילכל ין הזה באותם המדרשיםיומה מוכיח מציאותו של הענ עליו לייכט בא למדרשים מאוחרים ממקור קדום

בסולם יעקבשכלולות ינו בחומר קדום ובמסורות חיצוניות כגון אלה יא התענשעורכי המדרשים במאה הי היותר

245

מן הגניזה תפילת יעקב ג

104סולם יעקבנביא עתה את הנוסח העברי של התפילה מ

~אבינו יעplusmn תplusmnלplusmnתפ

חנוך מתושלח נחplusmn דplusmnר] [plusmn ייי אלהים אד2

הצדיקים אל נאדר על כסא כבוד] [ ייי אלהי 3105

האוחז[ ] תיך ה plusmnאplusmn נ4106

האוחז בארבע פינותplusmn בחלומי107

המכין את השמים בהוד כבוד תפארתו העולם כולו בזרועו5

הפותח ממעל לשמים חלונים כשיש6108

םאלהי השמיplusmnובהם כ

והיכנתה בהם דרך לירח סתר בלילה שלא יחשב אלים]י[ והוא נ7

~ מפניך רא להם והולכים שלא יחשבו אליםplusmnוplusmnקplusmn עוד ולכוכבים8

שרפים רועדים שש כנפים בשתים מכסים ואינם נדממים9109

104 Magische Texte aus der Kairoer Geniza herausgegeben von Peter Schaumlfer und Shaul Shaked

Band II (Texte und Studien zum antiken Judentum 64) Tuumlbingen 1997 pp 31-32 50-51 352 המתגאה על אך השוה ) 110הערה 174 עמ(לא תועד כלל -נאדר עלושהצירוף לייכט כותב שביטוי זה קשה 105

אדיר על )נהדרבנוסחאות אחרות ברכת יוצר אור לשבת אל אדון (ונאדר בכבוד על המרכבה חיות הקדש 589 569 555 548 סינופסיס מעשה מרכבה (אדיר על רזי מעלה ומטה אדיר על המרכבה המרכבהכל מופיעות רוב הדוגמאות )קליר (ונאדרתה על כל רוממו סובל עליונים קדוש הוא נאדר במרכבות מעונים )595

האוחז בארבע פינות העולם מה שנאמר בתפילת יעקב אצל קליר לביןסובל עליוניםבין השוו גם בהקשר הקדושה )בנוסח הסלאבי( נושא עולם כולו מתחת לזרעו ובזרועו

אוחז אחזה וכוו חזיתיndash חזהכאן צריך להופיע פועל כאשר שראיתי בחלומיכפי שמוכיח הטקסט הסלאבי 106ולא המצאת המעתיק היצירתי שניסה לשחזר ) בהשפעת מילת אוחז מופיעה בהמשך השורה(טעות של מעתיק רשלן

246 עמ ו108 ההער 245 עמ בןסוג שצוין הטעויות מ) 145 עמ(כפי שמשער לייכט את המקור המקוטע שלפניו דו מוכיחות שהטקסט שלנו יצא מתחת ידו של מעתיק רשלן מא114הערה

) 144-145 עמ(אליעזר מפרקי דרמופיע רק במדרשים מאוחרים החל ארבע פינות העולםלייכט טוען שהביטוי 107רקיע (אלה הם שמות המלאכים האזורים זרוע ממקום למקום ולעוף בכל פינות העולם אך הנה בספר הרזים נמצא

יש רוחות העולם כך שפינות העולם הם ד רוחות העולם טסי נחושת וטמנם לד וקח ד בהמשך הקטע נאמר) אמופיע נושא הכל בזרועוכמו כן בספר הרזים הביטוי המופיעים בסמוך שתאחזו זרועלשים לב גם למלים

האוחז בארבע פינות העולם כולו בזרועוהמשפט הוי אומר) רקיע ז (תולה בזרועו מעונהוכן ) רקיע ד(פעמים מבחינת לשון וסגנון ממוקם היטב בספרות המאגית והמיסטית של מאות ראשונות

משל לשצ 108 The idea that the angels sing unceasingly is again widely spread in Greek liturgies butלייכט כותב 109

unknown in Hebrew Qedushot (p152)ול48 ה הוא מפנה לאפוקליפס -Constitutiones Apostolorum -מרכבה יהודית ותפילה הנדונה בהנה האפוקליפסה בכלל והקטע הנדון בפרט טבוע בחותמה של ספרות

Constitutiones אמנם גם הלניסטית עם אינטפולציות נוצריות בודדות-אינה אלא תפילה יהודית כפי שכבר צוין Erik Peterson Buch von den Engeln Stellung und Bedeutung der heiligen אותה טענהפטרסון טעון

Engel im Kultus (Leipzig Hegner 1935) pp 385-386 מספיק עדויות לרעיון זה במקורות אך למעשה יש בספר חנוך הסלאבי נאמר הוא מופיע באפוקריפים סלאביים אחרים בין השאר יהודיים החל מן המאה הראשונה

По стредэ же небеси видэх въwрuжены вwя слuжаще Богови в тимпанэх и wрганэх непрестанным гласом ובאמצע שמים ראינו חיילים חמושים עובדים את האל בתופים ובנבלים בקול לא נפסק

)Valliant p18 OTP v I pp 130-131 וכן Valliant p 24 OTP pp136-137 (של אברהם הבאפוקליפס глהגיבור לא יכול לעמוד בשמים עד שמלאך יהואל מלמד אותו שיר מיוחד ומזהיר 7и непрестая אמור ללא

מיד אחר כך אברהם שומע את שירת המרכבה וגם כאן מודגש ענין שירה בלתי ) OTP v I p 697 (הפסקה פוסקת

iеще ми п cэ гл 7ющю и uстиiе 6 же о6гнz сущаго на простерьтии и възношашесz выше и гла c слъшахъ kко възьмущениk морьска и непрестаkше t силонениk о6гньнаю и kко възвысися о 6гнь въспарz на высочеiе 6 видэхъ подъ о 6гньмь престолъ t о 6гнz и многоо 6чесныхъ о 6крт cъ и гаще пcэ и подъ пртcьомъ животы четыри о6гньны пою6ща

תוך בלתי פוסק ו שאון הים התנשא למעלה ואשמע קול כמ הרקיעועודני אומר שיר זה והנה פה האש אשר היה על ראיתי מתחת לאש כסא אש ומרובי עיניים סביב לו אומרים שירהוכאשר נישא האש למעלה יותר התגברות האש

האש יוצא ב-אחגיגה יג ע חיות אש ממללות מאי חשמל השוו (שרות ארבע חיות של אשכסאומתחת ל )י שםרש מדיבורן

וינעו אמות הספים מקול הקורא והבית (דוק בין שירת הקדושה בין האש קיים כבר בחזון ישעיהו יש להעיר שקשר ה ד וזי מאומרכ) ואילך65 עמ )25הערה 9 עמ צוין לעיל( אמונות המקרא ישראל קנוהל עתהוורא ימלא עשן

Error Bookmark not defined עמ לעילורא(ומכאן מסתבר הקשר בין האש אשר לא תדעך בספרות ההיכלות) חנוך ב(מלאכים חמושים משלב מוטיבים של שירה מתמדת) רקיע ב(ספר הרזים ובין שירה בלתי פוסקת) ואילך

) של אברהםהאפוקליפס(ושיר של אש

246

וגם אני מקדש וקורא 10110 שנים עשר פניplusmn ם עשר ראשיםplusmnיplusmnנplusmnש

שניהם טהור עינים וידים שבטים ראשו נמלא טל מהם שמ11

קדוש או אב באיה שנים ולפיד אש ברקים מבהיק12111

לםplusmnוplusmn או ע

plusmnמלך אביר עולם plusmnוplusmnאplusmn אל י13112

אמיץ ברוך מלא השמים והארץ

ילתי עניני ושמ ותהומות וכל העולמים לכבודך14113

שהללתי

יןplusmn וח15114

בקשתי מה שאני מבקש ועשה ותביא שאלתי לפניך

ברוך אתה חלמי בשרה כי ייי מהולל בפי כל הנשמות והגד לי ב16

ייי האל המושיע17115

אמן116

לבושים מימינם ומשמאלם gt םושריוניltאלה העומדים במעלה חמישית אוחזים צנה ורומח וכובע נחושת בראשיהם

אוחזים בלפידים וממהרים להשיב מענה ופיהם לא ידום משאג ואבני ברד ורעדה במחיצתם ועל נהרי אש מהלכים מאש יצאו ובאש מעמדם כי כל מעשיהם באוצרי אש מלהטת ומרוח אפם תבער אשואשם ומנשמת אש בוערת

)4-7 שורות בכל מדה ומדה במדבר קדושתות לשבתות השנה(וכך אומר יניי ולא תישכח ולא תידום מגרונם ולא תיפסק משפתם ולא תחשה מלשונם קדושת שמך הגדול לא תמוש מפיהם

ולא תיתעלם מעיניהם ר מפניהםולא תעבו מליבם )99-94שורות נחמו זעם ממך א קדושתות לשבתות הנחמה ( קלירכן אצל ינאמו קדושו ברוךו ושיר וזמר ינעימויום וליל יקומוואל נא ידומוברן יחד ירוממולך בקול ינאמו Ἐν δὲ τῷ μετrsquo αὐτόν εἰσι θρόνοι אדוגמל ניסוחים אחרים המדברים על שירה מתמדת מצויים לרוב

ἐξουσίαι ἐν ᾧ ὕμνοι ἀεὶ τῷ Θεῷ προσφέρονται ואחרי אלה כסאות ושלטונות ובהם תנשא תמידכול מלאכים ] [את שם קודשו תמיד בש ]ברכו 38 צוואת הלוי) (קסא עמ כרך א מתוך כהנאגוםתר (שירה ליי

תמיד מספרים כבוד אל רוממי שדי פנות צבאיו קדושים )4Q504 f1-2 vii 5 9 דברי המאורות( רקיע קודש 4Q 418 ) ידמה כי אדם בן ו יעצל כי הם ושנא כ ה שמים ב] ו[ ל ] [ קודש מלאכי ) ברכת יוצר (דושתווק

(4QInstructiond) 55 8 11 ) ב שבעים ליחזקאל מגהנרמזת בתרגום ה עוד על שירה מתמדת נועייDavid J Halperin Merkabah Midrash in the Septuagint JBL 1013 (1982) pp 357-359 ולבסוף נצטט את

)יגתהילים ל( אלהי לעולם אודךילמען יזמרך כבוד ולא ידם י המקרא 120הערה 248 עמ להלן ורא וקרא זה אל זה כמו שנאמר ndash וקורא אומר קדושה ndash קדשמ 110שם ואליהיש להעיר שאותה רשימה מתחילה מ אבא ביהמופיע שמות של מטטרון בחנוך גהברשימת שבעים 111

יהוה צבאות אה בהה יה ביה יהואל שורה הובהיכלות זוטרתי מופיעה סלאבי של התפילההשמופיע בנוסח בשם יהו הי אי הי יהו הב יה וא ברוךו או יהובסמיכות ל באה בו שם הוהנה עוד נוסחא שמופיע יהואל

) מרכבה רבה (שם כבוד מלכות לעולם ועדאה באה האה יוה הי הו או יה הו יה יהה ברוך ) אונסוגם כפייה(עוצמה חיוניות כוח βίαמיוונית ביאהכינוי השםאת התכן שבמקרים מסוימים יש לפרש יי

בייא בתהילים סחביאההמדרש מוצא שם אלוהי ביהך כל מקום ומקום שאין אדם ממונה אין ל אמר לו ביה שמו מהו שכתוב שמואל בר נחמן י הנשיא שאל את רר

אל תהי קורא ביה אלא אתמהא ביה שמו שנאמר ההקב כביכול ומי ממונה על ביאה של עולמו על ביאה שלו ) יבראשית רבה יבוא עז טור ג הב פירושלמי חגיגה ו השומדרש תהילים מזמור קיד( ביאה שמו

יוונית מלשון עוז הפ מוסברת ע ביההמילה ) 108 עמ(רבה של בראשית אלבק-תיאודור תבהערות למהדור עמ ביאערך ( דרך ndash via )יווניתהבתיווך (אך לגבי קטע זה נראה יותר פירושו של יסטרוב מלטינית וממשלה159-158 (

לקביעתו ) cornerstone of this assumption p 174(נה יעבור ריימונד לייכט השורה הזאת מהווה אבן פ יש לציין שכבר השורה שמהווה ( והקורא ישפוט מופלאברצוני לצטט כאן את טיעונו ה שהתפילה נתחברה ביוונית

או אב באיה או מופיע במקור באשמת תוכנת העריכה כנראהndashשלו משובשת פעולות הקבליותנקודת מוצא ל )עולם יאו אל לםעו

Let us first turn to the name of God He is called Yaocirc Yaocircva Yaocircil Yaocirc in the Slavonic version This is better structured than the confused Hebrew version אל יאו או אב באיה או עולם although both undoubtedly go back to the same source If we try to parallelize the elements of the two versions the final יאו corresponds to Yaocirc In order to reconstruct Yaocircil we have to delete עולם and disconnect as או is clearly discernible as Yaocircil If we take the initial אל)עולם(יה או )בא( but then יה from באwhat has remained again of Yaocirc we have to identify יה(אב בא( as remnants of Yaocircva Although this parallelization looks a bit like a kabbalistic device on my part there can be little doubt that Yaocircva stands for the fully written form of the tetragrammaton written in Greek (and Old Slavonic) phonetically with a Beta Therefore the fact that the name of God in the Hebrew manuscript has a Bet and a Aleph too (and not a Waw and Heh) can be taken as a clue that this sequel of nomina was not composed originally in Hebrew but in Greek

אין לתקן מדעתנו ולפי דוגמאות שהבאתי מצביעות על דבר אחד פשוטה ות שבטיעון כזה כשלעצמובנוסף לבעייתי ס וחופש להרהעובדה שיש לנו טקסט מקביל בשפה אחרת לא מצדיקה את ה יםמאגיהשמות הטעמנו את שורות של

מאגית האת הנוסחא מעתיקים ומתרגמים יכולים להחליף ולבנות מחדש את הטקסט במידה שנטל לעצמו לייכט השפה המקוריתהייתהואי אפשר לקבוע על פי זה מה שלפניהם באחרת שנראית להם יותר

מצויה שם ברוך אמיץ אבירגם השורה לעתים קרובות בצמוד לאמיץ אביר כינוי האל רגיל בספרות ההיכלות 112 400 378 270 191ראו לדוגמא סינופסיס

ושמע תהילתי 113 )לייכט שפר (ותןשיבוש במקום 114

247

שנים עשר ש הטקסט הסלאבי המקביל מלמדנו הוי של שנים עשר פנים כפני השבטים מופיע כאן במפורשיהזכמה מילים מתחילה כעין של ה אחרי הפסק117שייכים לתיאור דמות האל ראשים שנים עשר פני שבטים

מלא השמים והארץ ותהומות וכל העולמים לכבודךומסתיימת קדושהנפתחת במילה קדושהראשו נמלא טל מהם שמשניהם טהור ובין הקדושה פני שבטיםני עתה בשורת מילים המפסיקה בין יעני

אך עצמםמובנים כשלה השורה מורכבת משברי פסוקים וביטויים עינים וידים שנים ולפיד אש ברקים מבהיקטוי יברצוני להציע כאן פירוש לב אינם מצטרפים למשפטים בעלי משמעות שמשתלבים בטקסט התפילה

הבנת דמותו של האל ודמותה של המערכה העליונה כפי שהן לעפירוש שיש לו השלכות הראשון בשורה זוויה במשפט סתום שמופיע משום שהיא תל הצעה שאני מציע כאן הנה היפותטית בלבדה מצטיירות בטקסט זה

רק בנוסח העברי של תפילת יעקב ומשום שהיא נזקקת למוטיבים שלעת עתה מצאתי רק במקורות ביניימיים צח ואדוםכדרך ה להקבותמתייחס ראשו נמלא טלמילים ה שבהקשר שלנוהנחה פשוטה ביותר

מקשר טל זה עם הגשם התיאופני בסיני) ג- ה(ם ימדרש שיר השיר ותיאורים אחרים של הדוד שבשיר השירים מפני אלהים זה סיני מפני אלהים אלהי ישראל רעשה אף שמים נטפו ארץעל שם שראשי נמלא טליחיו על פי הכתוב ) בירושלמי לח ע( המתים תייכמו כן הטל נקשר לתח )ד הטיםהשוו שופ ט סחיליםתה(

צירוף שני ) יט כויהוישע (שכני עפר כי טל אורת טלך וארץ רפאים תפילמתיך נבלתי יקומון הקיצו ורננו מוטיבים מופיע באגדה על מתן תורה ה

חיים טל הזילו כבוד לענני ההקב אמר מעלן של האש מחמת משולהבין ישראל שהיו לפי אומר אילעאי ברבי יהודה רמכילתא ( )י-ט סח תהלים (אלהים תניף נדבות גשם ואומר ווג אלהים מפני נטפו שמים גם רעשה ארץ שנ בני על

)י א ערכיןאתוספת בחדש טוכי מאחר שמדבור ראשון יצאה נפשי יצאה בדברו שנא ה יצתה נשמתן של ישראלכל דבור ודבור שיצא מפי הבעל

גשם נדבות תניף אלהים שנא אותםה להחיות בו מתים והחיההוריד טל שעתיד הב נשמתן דבור שני היכן קבלוהו )בשבת פח ע (נחלתך

)פרק לג(ה וטל תחייה מופיע בפרקי דרבי אליעזר טל מראשו של הקבndashמוטיבים הצירוף שני

ה נוער לבוא הקב ולעת ה מלא תחית טלשראשו שלהקב המראשו שלהקב טל תחית המתים מאיזה מקום הוא יורדאני ישנה ולבי ער קול דודי שנ ה מלא תחית טלשראשו שלהקב מנ ית טל ומחיה את המתיםשער ראשו ומוריד תח

וג דופק פתחי לי אחותי רעיתי יונתי תמתי שראשי נמלא טל

אהיה כטל פסוקים כמו הוכן על סמך טל השמיםהברכה שיצחק נתן ליעקב פותחת בעל סמך זה שנרקמו אגדות רבות על ) ומיכה ה( ייה שארית יעקב בקרב עמים רבים כטל מאת יוה )והושע יד (לישראל

מוטיב שמשתלב בתיאור יעקב כדמות עליונה טל אלוהי שיורד על יעקב

ולבי אלא יעקב נתייאש לו שלא יטול את הברכות מיצחק א אני ישנה וגוד אף שמים נטפו] שנאמר [שראשי נמלא טלוילך ויקח ויבא מיד הלך שראשי נמלא טל ה הרי עיטרתי לך את הברכותל הקבא] למה [ וגוורבקה אמרה ער

) תנחומא בובר תולדות יח (נכנס אצל אביו ונטל את הברכות שנאמר ויתן לך האלהים וגו לאמו וגור פנחס הכהן מנין אתה אומר א יםד ויתן לך האלהים מטל השמ ההה ליעקב ברכת טלשעטר הקב שראשי נמלא טל

)115 עמ תולדות בראשית רבתי (שיעקב שותף עם בוראו בכל דבר שנאמר לא כאלה חלק יעקב כי יוצר הכל הוא

הקבלה ) 107הערה 172 עמ(מופיעה רק בקשר לקריאת מגילת אסתר האל המושיעריימונד לייכט כותב שברכת 115

בשם יחוש הבדלה דרבי עקיבאבה מופיע) תפילה מאגית(ובענין ) אחרי ברכה אמןהשוו (קרובה יותר בנוסח שלום (אמן אמן סלה ברוך אתה יי רופא חולים חי העולמים האל המושיע הו סבהואחישה אריפט חמואל קמואל י

- יד יצחק בן בעריכת אסתר ליבס מחקרים בדמונולוגיה מאת גרשם שלום רוחות ונשמות שדים עקיבא הבדלה דר 92הערה שלום שםורא יהו סבהו לגבי )168 עמ דשסתירושלים צבי

in bBer 45b it states that a person should not say Amen when hehellip)152 עמ(כט כותב ריימונד ליי 116himself said the benediction This rule is obviously not observed in the Prayer of Jacob which

could be a trace of the Christian habit to conclude every prayer with Amen ר להביא שורה ארוכה אפש יוחסו כוחות אמןומשום של סדר התפילה המקובלועד לחז דרך קומראן מן המקראהחל של דוגמאות נגדיות

דוגמא ורא(במקרים רבים תוך הכפלה או שילוש חתימה במילה זו אופיינית במיוחד לתפילות מאגיות מאגיים )קודמתהבהערה

מסביר ריימונד לייכט את שתפילת יעקב מושפעת מתיאורים הלניסטיים של הליוס בהתאם לטענה מרכזית שלו 117שבהם מתואר הליוס כמי שמופיע במשך שתים עשרה שעות היום הדימוי הזה על ידי הפניה לפפירוסים מאגיים

פרצופי-סרתרי ראשי-תריסרהדמיון בין תיאור זה ובין תיאור ) PGM III 494-535(בשתים עשרה צורות שונות ndashבשני נוסחיה (כמו כן נראה לי שכל הדימויים הסולריים שלייכט מגלה בתפילת יעקב קלוש ביותר לדעתי הנו

או שהם כלליים מאוד ועל כן יכולים להלום את אל השמש באותה מידה כמו את או שאינם כאלה) העברי והסלאביבתקופה הלניסטית מאוחרת הליוס הופך לאל ) 21הערה 230 עמ ראו לעיל(אל הסערה או כל אל אחר

כך שבאוצר הדימויים שלו נמצא כמעט כל שקולט תארים שהיו שייכים לאלים שונים אוניברסאלי-סינקרטיסטיזיקה שחר כמו לשון זריחה הליוס יש צורך בראיות ספציפיות יותרלכן על מנת להוכיח זיקה ל תואר אפשרי

תוך כאשר הגעתי כך לדוגמא) 59הערה 100 ועמ58הערה 99 עמ רא לעיל(לתופעות אסטרונומיות וכדומה על פי השוויתי זאת לציור הליוס המוקף במזלות לדימוי יעקב המוקף בשנים עשר השבטים שחזור היפותטי

)126הערה 250 עמ ראו להלן(המסורת העתיקה המשווה את יעקב ובניו לשמש וכוכבים

248

היום והעליונים אומרין הלל היום הזה יום ברכות וטללים בני לו אמ קרא יצחק לעשו בנו הגדול הגיע לילי יום הפסחעשה מטעמים היום הזה בו אוצרות ברכות טללים נפתחין בני אמרה רבקה ליעקב בנהטללים נפתחיןהזה בו אוצרות

ויתן לך האלהים שנ עשר ברכות ברך יצחק את יעקב כנגד עשרה מאמרות שבהן נברא העולם יהודה אומ ר לאביךוכשיצא יעקב מאת פני יצחק מעוטר כחתן וככלה הרי אלו עשר ברכות יעבדוך עמים מטל השמים ומשמני הארץ

מידי אביר יעקב ומשם רועה אבן שנ בקשוטיה וירד עליו תחית טל מן השמים ודשנו עצמותיו ונעשה גם הוא גבור כוח )לב פרקי דרבי אליעזר (ישראל

נת במיוחד הפסקה הבאה ממדרש תנחומאימעני

הוא נותן ] אלהים אין כתיב כאן אלא האלהים כשישלים אלהים מליותו [)ת כז כחבראשי (מטל השמיםלהים ויתן לך האראובן ראה מה פנחס הכהן בר חמא בשם ר אמר ר שיעקב שותף עם בוראו בכל דברלמה לך הברכות שבירכתי אותךבהדרי קדש מרחם ם חילך ודוד מקלס עמך נדבות ביו) ירמיה י טז( כי יוצר הכל הוא וגו כתיב לא כאלה חלק יעקב

)תהלים קי ג (משחר לך טל ילדתיך118

תן ליעקב יהוא י הים למצב הזהואליגיע רק כאשר ) מלאות כלומר (מליותמתאר את האל במצב האלהיםזכר ושהרי הוא מ(אך ברור שהדרשן התכוון אליו לא מובא כאן שראשי מלאה טלהפסוק טל של ברכה

אותו טל שראש האל נמלא ממנו ושעל ידו הגיע האל את מליותומשם בא לשון ) מן יחין בסייבאותו ענ דברים שיש לוההוא נותן ליעקב משום שהוא משתף אותו בכל למלאותן זה מנוסח י עני119אלוהיתהן חיצוני אלא במלאות יבורא נוגע כאן לא באיזה עניהשיתוף בין יעקב ובין ה

הים נקרא כאן כמושא ישיר של נתינהוהאל ויתן לך האלהים אחרת על הפסוק באופן חריף במיוחד בדרשה

י אלהים זכרני נא וחזקני נא אך י ויאמר יד ויתפלל שמשון אל יאימתי לכשתצרך לה הה אחא יתן לך ויתן לך אלהותא ר הברכה שברכני אבא יתן לך אלהותה אמר לפניו רבון כל העולמים הזכר לי אותה) שופטים טז כח( הפעם הזה האלהים וגו

)747 עמאלבק-תיאודור ג-בראשית רבה פרשה סו( )ורבותינו דרשו לאה בראשית כח דשכל טוב (שתגזור אומר ויקם לך אחא אומר ויתן לך אלהים יתן לך אלהותך ר

בחלום הם דמות שהפנים העליונים שיעקב ראה הנחה שהועלתה כברבלאור מסורת אגדית זו ובהתחשב עליונים שבראש הסולםהפנים העל ראשו נמלא טלאפשר לפרש שבטיםהעליונה של עצמו ושל

מי אלה ראשו נמלא טלאינו יכול להצטרף אלא ל מהם מהםראשו נמלא טל בתפילת יעקב נאמר מלאבמקום נמלאלשון סביל לפי רצף הטקסט מסתבר שהם השבטים ה נמלא טל מהםשראשו של הקב

ה להתמלא בטלמיהו זה שגרם לראשו של הקב ל בשיר השירים עורר את בעלי המדרש לשאולבפסוק הנוהדוגמא שראשי נמלא טל שאני מלא רצון ונחת רוח אברהם אביך שערבו עלי י על הפסוקכמו שאומר רש

דאי וי מסתמך כאן בורש אם תשובי אלישכר מעשים טובים מעשיו כטל הנני בא אליך טעון ברכות ושילו )בלח עב ה הברכות פ(מעין זו שמופיעה בירושלמי על דרשה עתיקה

זקינך רצוני נשבעתי לו שאיני זז טל מבניו לעולם מה טעם לך טל ילדותיך וכתיב בתריה ריש לקיש בשעה שעשה אברהם לאברהם במתנה נתתיו לו ויתן לך האלהים מטל השמים בדייתיקי נתתיוולא ינחם אמר רבי יודה בן פזי הנשבע

עליון מתמלא טל מראשי הראשו של יעקב אפשר להבין את המשפט הנדון באופן כזה גיוןילפי אותו ה בקשר לדימוי זה יש להעיר שעל המזבח שבנה אליהו על הר 120 שאף הם נתפסים כדמויות עליונותהשבטים כמו כן) לדא יחכים מל(יצקו שנים עשר כדים של מים ספר שבטי בני יעקבשתים עשרה אבנים כמכרמל מ

לפי תרגום ו ה יצק שמן ונסך נסךיועל המצבה השני ונה שהקים בבית אלראשהמצבה היעקב יצק שמן על ראש ב גד יינות שקיימים מששת ימי בראשית כניתנאים על שנים עשר מעהמסורת להשוו נסך יין ונסך מיםndashיונתן 121שבטים

מקופות בלוכסנים הם הוספה שלית הציטוטים המקראייםוהשלמ תולדות יא) בובר( תנחומא 118 29 119קולוסיים ההשוו אל 119 הראש מתמלא ndash מטלאארום שער ראשי אתמלי מן דמעתיך כגבר דשער רישיה מצבע התרגום לפסוקנו גורס 120

ה מתמלא טל לפיה ראשו של הקבש חדשהר ודרשת ז 123הערה השוו עוד להלן מדמעותיה של כנסת ישראל תיאורגית של אמירת הקדושה על ידי ישראל שמתנקזת לדמות יעקבהפעולה היש לציין ש מתפילותיהם של ישראל

26 25הערות 77 ראו מאמרים שצוינו לעיל עמ (היטבשחקוקה למעלה תוארה במקורות מיסטיים רבים ונחקרה קטע הבא של בעל הרוקחבמיוחד הו חשוב נינילענ) 20הערה 106 ועמ

לפי כי שייך לומר על הנעלם עצמו יעריצו כמו ומה שאומרים נעריצך לפני נקדישך ובפסוק והקדישו ואחר יעריצו י הרשלר משה וא פירושי סידור התפילה לרוקח (על פני יעקבונקדישך על הוד למטה עריץ האל בתעצומות עוזך

טיהינגגן נפתלי הירץ טריביששל מלאה הארץ דעה דוריהשוו גם בס תקלו-תקלה עמ צהסימן בירושלים תשנ )ב114 עמ ךשת

פני שהוא הוד למטהחסת לישמתי מהווה פעולה תיאורגיתבניגוד להערצה אלעזר אומר כאן שדווקא קידוש ר וגם אני מקדש קידוש מצד המתפללהבא בקשר לפעולת פניםו ראשיםאזכור תפילת יעקבוכך גם ב יעקב

השבטים עשר ראשים שנים עשר פניניםוקורא שמן לים בשנים עשר אוהפת מטה בידו עומד על הבאר שמוקםמשה ע דורא אירופוסכנסת של ההשוו ציור קיר בבית 121

وقطعناهم اثنتي ) 7160( קוראן והשוו האוהליםך אל פתחו של אחד הולכל אחד הבאר פורצים שנים עשר נחלים שعشره اسباطا امما واوحينا الي موسي اذ استسقاه قومه ان اضرب بعصاك الحجر فانبجست منه اثنتا عشره عينا قد

249

ויבאו אלימה ושם שתים עשרה עינת מים ושבעים תמרים מגיד שהיה אותו מקום מקולקל במים יתר מכל המקומות שהרי וכשבאו ישראל חנו ששים רבוא בני אדם וסיפקו להן מים ולנו ושנו היו שנים עשר מבועים ולא סיפקו אלא שבעים דקלים

אלעזר המודעי אומר מיום ר יהושע א היו ישראל שרויין אלא על המים כך דברי רויחנו שם על המים מלמד של ושילשוושבעים דקלים כנגד שבעים זקנים ה את העולם ברא שם שנים עשר מבועין כנגד שנים עשר שבטיםשברא הקב

)מכילתא כז(

ן תיאור זה ובין ידמיון ביש יעקב שמתמלא מן השבטים) דמות(מדבר על ראשו של ראשו נמלא טל מהםאם ברית כל ראשון תיאור השבטים כברכה עליונה שיורדת על ראש יעקב בדברי בן סירא שנדונו לעיל

עשר- לחלק שניםויציבהו לשבטיםויתן לו נחלתוויכוננהו בברכהוברכה נחה על ראש ישראלנתנו ים כמעיינות נובעיםגיה אסטראלית מזלות נתפסוהנה במא מזלותהברנו לעיל על קשר בין השבטים ובין יד

ונזלים מן תזל כטל אמרתימלשון מזילndashלים מזל ימהבשלב מסוים תפיסה זאת נסמכה למשחק שפעבבלי ב-אירושלמי עבודה זרה יח ע( בשלב מסוים מסורת תלמודית כמו כן122)טו דיר השיריםש (הלבנון בגן עדן נקשרה למסורת של שנים עשר מעיינות123ג נהרי אפרסמוןשל י) תענית

מסורות אגדיות שתוארו לעיל יחד עם יסודות אחרים נתחברו יחד כדי ליצור את אחד המיתוסים המרכזיים שנקראים תקוני זקן עשר הד דרך שלושרשמדבר על טל עליון שיו )אדרות וספרא דצניעותא(הר ושל ספר הז שקשורה לדמות עליונה של יעקב) פרצוף( היפוסטזה אלוהית ndashר אנפין על ראשו של זעי124גם מזלות

הורנו וכאשר ביקשו בני עמו של משה כי ישקם אומות עשר שבטים-הפרדנו אותם לשנים علم آل اناس مشربهم

וכל שבט ידע את המקום אשר ממנו ישתה עשר מעיינות-אז בקענו מתוכו שנים הכה במטך בסלע לו לאמור ) 137 עמ האביב תשס-תל אורי רוביןגוםתר(

הזיל מופיע ndashלים מזל ימהמשחק יתזל כטל אמרתכמו הטפה תבהורא מזל שפתיםבקומראן קיים ביטוי 122 ואף מזלות שבטי יעקב גם בכו במרה מזילים דמעהגם יחד שבה שבטים ומזלות בקינה עתיקה לתשעה באב

למרות זאת לא ידוע לי על פירוש מזל מלשון נזל קדרו פניהם כימה וכסיל חפו ראשם דגלי ישורון יזלו דמעהכמו יתכן שיש כאן השפעת מונחים ערביים הקשורים במאגיה אסטראליתי )יקטליאזוהר וג(ג עד המאה הי

של הביניימי של פירוש המשנה בתרגום של הביטוי הזה calqueוהשוו הורדת הרוחניות אסתנזאל אלרוחאניאתמילון לטקסטים והמזלות הרוחניות )אבן דורו של רשב שלמה בן יוסףמאת (ד ד מ פרהזבודה ע םהרמב

לעלות באוב להוריד רוחכ אסתנזלמפרש ) וירושלים תשס(ערביים יהודיים מימי הביניים של יהושע בלאו רוח כ אאלרוחאניה אלפלאניה תסתנזל עלה צפה כד) ת ימצוות ל(ם ומתרגם פסקה מספר המצוות לרמב

יחסות למינוח ספציפי של המאגיה יבחוסר הת לדעתי התרגום זה לוק) 690 עמ (פלונית מורידים אותם בדרך זו דוב שוורץ ואחרים יוסף פנטון משה אידל האסטראלית שתואר ונחקר על ידי שלמה פינס

ב שבטיםב נהרי אפרסמון ומקשר אותם ליזוהר מדבר לפעמים גם על יה 123ויהיו בני יעקב שנים ריסר נהרי אפרסמונא דכיאדאינון ת דהא בשמא דא אסתלק גו תריסר דאתכסיין וישמע ישראל

)אא קעו עזוהר ח(אלין תריסר שבטין דשכינתא אתתקנת בהו עשר על כן משחך אלהים אלהיך שמן ששון מחברךדרשה הבאה שמבוססת על הפסוקים ה הבזוהר חדש מופיע

כטל חרמון שירד על הררי על הראש כשמן הטובהנה מה טוב ומה נעים שבת אחים גם יחד )ח מהיליםתה( )ג-א קלגיליםתה (ציון

אלין תריסר נהרי שמן ששון בצלותהון על רישיה[נגדין להאי שמן ששון ישראל דאינון אחים ורעים ליה אד מאמר חקת זהר חדש (ורוגזא אסתלק מעלמא רצון בעלמין וכדין חדוה בעלמין דנהרין בה אפרסמונא דכייא )למנצח על שושנים

על כן משחך אלהים אלהיךיש לציין שבפסוק שלפני ( שמן משחה על ראשו של האל מושחיםלפי דרשה זו ישראל עתהורא כאן כינוי למלך אלהיםחוקרים השלפי דעת כסאך אלהים עולם ועד שבט מישר שבט מלכותךנאמר Keter The Crown of God inארתור גרין בספרו) 44 עמ )25הערה 9 עמ צוין לעיל( אמונות המקרא קנוהל

Early Jewish Mysticism Princeton 1997 pp 10-11 שמופיע תדיר בתיאור הכתרהה כתב שבניגוד לדימויה יוצא מן הכלל מן הבחינה ודרשה זוהרית זו מהו מלך בשר ודםלהמשיחה אינו מופיע רק ביחס דימוי המלכת האל

הזאת אילו שבשיר השירים רבה נאמר יעותמר ואהלות קצפסוק הבא את ההר חדש דורש וויש להעיר שהמשך ז ר נה שעשו ישראל במדברש ומהיכן היו בנות ישראל הצנועות והכשרות מתקשטות ומשמחות לבעליהן כל מ

י כי הנה יי כת ראשי נמלא טל קווצותי רסיסי לילהממה ש מור ואהלות קציעותד הה מן המן אבהו אמברם הדין ביזעא הדא רסא לית מיניה איליסיס לא דמי הדין רסה להדין ביזעה מצוה והנה הבית הגדול רסיסים

אית מיניה איליסיסעל יפה קולב ולעומתם שמואל יפה אשכנזי ראשי נמלא טל קווצותי רסיסי לילהשמיטים את הפסוק דפוסים מ

עמ 76י וטיקן וכך גם כגורס אותו )בקלב ע טדפוס צילום ירושלים תשמ טאזמיר תצ(שיר השירים רבה מתנות ו ראבןוחסר מהוא אחריו שבא רסיסיםדיון בה אלמלא כןמשום ש נכונההונראה שזוהי גרס א162

ל שוהתמרוקים מים שוי אומר שגם המן וגם הבו ה)ושמתקשים בפסקה ז בדפוס וילנאעץ יוסף ומהרז כהונה בצל טלך תייפינו השווה בפיוט של הדותהוה נמלא בובנות ישראל היו מתהווים מן הטל שראשו של הקב

)Kahle Masoreten des Westens I ז עמ חלק העברי( וראו ציוני ועוד וכן ברקנאטים (ג תיקוניםיבשכולל כל י ר מזל עליון הוא כינוי לכתיקטליאי גהר ורולפי הז 124

שנמשכים למטה יותר מאחרים נקראים אוי חיים ויטל בעץ חיים רק תיקונים ח לדעת ר )לשקל הקודש לרמדעם ג מזלותדהיינו דיקנא דעתיק הם י) פרק כטפרשת ויצא( ספר הליקוטים שוואך ה )שער יג פרק ט(מזלא

שבו המזל העליון הוא התלי)פירוש לספרא דצניעותא(א שבעקבותיו הלך הגר לפי ספר הפליאה יבורש העדחבתיקוני ) ר גן עדן הגנוזאוצ א אבולעפיאר ה ונחש בריחא י דספר סודי רזיי ח והשוו עוד (ב מזלות תלויים י

250

)א תריסרס(תליסר ) בכל יומא(בגולגלתא יתבין 125

אלפי רבוא עלמין דנטלין עלוי רגלין וסמכין עלוי ומהאי גולגלתא ההוא דאיהו לבר נטיף טלא לההוא דלבר ומלייא לרישיה בכל יומא דכתיב שראשי נמלא טל ומההוא טלא דאנער מרישיה

דכתיב כי טל אורות טלך אורות ) מלאתי טל לא כתיב אלא נמלא דכתיב שראשי נמלא טל(יתערון מתייא לעלמא דאתי ונטיף ההוא והוא מנא דטחני לצדיקייא לעלמא דאתי ומההוא טלא מתקיימין קדישי עליונין נהורא דחוורתא דעתיקא

כהאי וחיזו דההוא טלא חוור כבת הטל והנה על פני המדבר דק מחוספסד ותעל שטלא לחקלא דתפוחין קדישין ההחוורא דיליה אנהיר לתליסר האי גולגלתא ד ועינו כעין הבדולחהה גוונא דאבנין דבדולחא דאתחזייא כל גוונין בגוה

בר בסטרא דא לסטרא עיבר גליפין בסחרנוי לארבע עיבר בסיטרא חד ולארבע עיבר בסטרא דא בסטרא דאנפוי ולארבע עי ומהאי אתפשט אורכא דאנפוי לתלת מאה ושבעין רבוא עלמין) כלומר לסטרא דלעילא(דחורא וחד לעילא דגולגלתא

וההוא דלבר אתקרי זעיר והאי עתיקא דעתיקין אתקרי אריכא דאנפין) כלומר אורכא דאנפין(וההוא אתקרי ארך אפים דלתתא אתתקן ואנפוי ) א טלאס(כלא קדשיא וזעיר אנפין כד אסתכל להאילקבליה דעתיקא סבא קדש קדשים ד אנפין

ומהאי גולגלתא נפיק חד עיבר חיור לגולגלתא דזעיר מתפשטין ואריכין בההוא זמנא אבל לא כל שעתא כמה דעתיקא) א אוראותאס (וכל גולגלתא יהבין אגר חיורתא אנפין לתקנא רישיה ומהאי לשאר גולגלתין דלתתא דלית לון חושבנא

ג קכח זוהר ח(ולקביל דא בקע לגולגלת לתתא כד עאלין בחושבנא לעתיק יומין כד עאלין בחושבנא תחות שרביטא )בע

מנייהו ההוא טלא) א מתערס(וכד מטי אתר דמשתכחי אבהן עלאי וההוא רוחא נגיד טלא מלעילא מרישא דמלכאוההוא טלא אתסחי ומטי לגן עדן דלתתא לא בדרגין ידיען דרגא בתר דרגאותאנא נחית ההוא ט מתערין אבהן דלתתאכדין ועייל בפתחא דמערתא וסליק ושאט ביני בוסמין ואתער רוחא חדא דכליל בתרין אחרנין בבוסמין דגנתא דעדן

ההוא טלא ין על חובי עלמאבגין דאינון דמיכ וכד אשתכח עלמא בצערא ובעאן רחמי על בנוי מתערין אבהן אינון וזיווגן הונפשא אודעא לרוחא ורוחא לנשמתא ונשמתא לקב לא אתנגיד ולא אשתכח עד דאתער ספר תורה כדקא חזי בעלמא

ומתברכין ומטי לרישא דמלכא ונגיד מעתיקא קדישא עלאה נגידו דטלא דבדולחא כדין יתיב מלכא בכרסייא דרחמי )ב ערכה אזוהר ח( ה על עלמאוחייס קב כלהו) א מתברכןנ(וכדין מתחברן יכיןונגיד ההוא טלא לאינון דמ אבהן

דכתיב ויבואו אלימה ושם שתים עשרה עינות תאנא בההיא שעתא אשתלימו ישראל לתתא כגוונא דלעילא כמה דאוקימנאוכלא תקף בשבעין ענפיןואת בארבע סטרי עלמא ואתתקף אילנא קדישא בתריסר תחומין מים ושבעים תמרים וגו

אתר דאקרי שמים ומליא לרישיה דזעיר אנפין בההיא שעתא נטיף טלא קדישא מעתיקא סתימאה כגוונא דלעילא )בסב עב זוהר ח( הוה נגיד ונחית מנא לתתא ומההוא טלא דנהורא עלאה קדישא

בזמנא דמטא תשרי ירחא מזלא שכיח וסתיםכלא בהאי נגדין תליסר משיחין דאפרסמונא דכיא בההיא מזלא דכלאבההוא תרעי דרחמי) א תליסרס(ומתפתחי תריסר בעלמא עלאה) א תליסרס(אלין תריסר ) ירחי(משתכחי שביעאה

)א עב קעזזוהר ח( ה בהמצאו כתיבדרשו יהו) ישעיה נה ו(זמנא

אם אמנם בטקסט זה סולם יעקברמזת בזון מן התפיסות הדומות לזו שניתכן אפוא שהמיתוס הזוהרי ניייש )ההמקיפות אות(עליונה של עצמו יחד עם דמויות השבטים הדמות המדובר על כך שיעקב חזה את

הציור שמצטייר כאן מזכיר את 126להשוות זאת לחלום יוסף שבו יעקב נמשל לשמש והשבטים לכוכביםברצוני להדגיש של בית אלפא ובמקומות אחריםכנסתה בבית מוקף בגלגל המזלותהשמש ההציורים של

בלבד ומתבסס על משפט היפותטי הוא לפיו ראשו של האל נמלא טל מן השבטיםש שהפירוש שהצענו כאן כמו כן הוא נזקק למוטיבים שלעת עתה מצאתי רק במקורות ביניימיים קצר וסתום שמצוי רק בטקסט העברי

תריסר ראשי ר האל כותיא לעומתוליות חסרות בהתהוות המיתוס הזהתכן שעיון נוסף יגלה חויאם כי ישבטים נראית לי סבירה ה לשנים עשר תו של ציור זהנמצא באופן ברור בשני הטקסטים וזיק ותריסר פרצופי

ד ומעוגנת היטב במסורות עתיקות הקשורות בחזון יעקבומא סולם יעקבזמנו של ם לגבי זמנו של הטקסטלסיכום עיון זה בתפילת יעקב אציג כאן את השיקולי

בדומה ראשונה לספירההחוקרים למאה הנקבע על ידי רוב בדומה לאפוקליפסה של אברהם וחנוך הסלאבי שכלולה בחיבור זה מהווה חלק ת יעקב תפיל127נתחבר כנראה בעברית סולם יעקב החיבורים לאותם

כאשר ראיתי יה י הפנ במקום שהיא אמורה להופיעהלה מופיע לפי מבנה החיבור התפיאינטגרלי ממנו

יש להעיר דאינון תרי עשר מזלות וסיהרא בתלת עשר תקונין נאמר על תיקוני המלכות) ב עקמד(הר וז

עשרה נחשב למזל השלושOphiuchus נושא הנחששלפעמים גם ורא(זר מוורמס אלע זיקה בין מידות הרחמים ובין השבטים יש להעיר עוד ממה שכתוב בספר השם לרהן יולעני

) 159הערה 156 עמ לעילג מדות של ב שבטים יאר פניו לתפלת ישראל ויגלגל יכי בזכות יעקב וי ג אור פנים בקרייה גבי שכינהוכן י

)גכ עמ (רחמים וזה דומה למה כלפי תפילת יעקב והשבטיםותשפונ דות הרחמיםיג מ ין פנים מאירות של האל שהגיש כאן י

ב נהרי י ה השמן הטוב על ראשו של הקבמושחיםבשם זוהר חדש שישראל בתפילותיהם 123 הע שהובא לעיל ג מידות הרחמיםאת יצגים יאפרסמונא שאף הם מי

ויחנך שאין וכנגד ח ב פעמים אור פנים בשכינה בקרייהכן י ב שבטיםב אותיות בברכת כהנים שהם ביויש י ג אותיות יש באבות ובברכת כהניםכנגד י ג אור פנים בכל הקרייהפניו בחומש הרי י בשבטים יש יאר ה

ב אזכורים של אור ליותה מקביל ישנן גם בשמות השבטיםןב מהשי ותג אותיות שונבברכת כוהנים יש י כלומר יאר יי פניו אליך ויחנךבפסוק בחומשה מופיעשנעדרת משם אות חה ךפני השכינה בנ

ין ימדובר לא רק על הענ ג בטקסט זה ובטקסטים אחריםילב תלבטויות בין יהתנודותאריאציותויש לשם לב לו 125ג יבי ג שבטיםיבי ג מזלותיבי ג חדשיםיבואריאציות וחילופים ענייניים בין יל אלי אלא עהטקסטו

)114הערה 122 עמ ראו לעיל המלך שלמה של איפודרומיןג מרוצים ביבוראו עוד על י (שערי המקדש )בראשית רבה סח י( משבשעה שאמר יוסף והנה השמש והירח אמר יעקב מי גלה לו ששמי ש השוו 126 חבר ביווניתנת סולם יעקבשטען ש על נימוקיו של לנט 1הערה 227 מע לעיל ורא 127

251

חסרים פרטים אמנם בחזון הסולם כמו שהוא מצוי עתה חלק הנרטיבילבתוך התפילה מקשרת אותה בחולמיד להניח וקשה מא בכל אופן128אך נראה הדבר שתיאור החזון לא הגיע אלינו בשלמותו שתואמים את ההפניהוהשני של האל ד פנים ועוד פנים עליונים מעליהםאחד של סולם עם כה ndashוצאי דופן ששני התיאורים י

נתהוו בנפרד וצורפו רק בשלב מאוחר אחדיחד בחיבור שמצויים לפנינו פרצופי- ראשי ותריסר- תריסרה עדיפה בהרבה ההנחה שמקורם אחד הוא129יותר

ליטורגי בנפרד מן החלק - לקם קשור בשימוש מאגישלפחות ח ניכרים בתפילה סימני עריכהיחד עם זאתמאגי - ליטורגיהבולט ביותר שקשור בתפקיד המאפיין ה סימנים האלה מתרבים לקראת סוף התפילהה הנרטיבי

מצביעים על מאפיין זה וכן עניינים נוספים של תוכן וסגנון נוסחאות ושמות מאגייםה שלא שורושל התפילה הד לתארך את המרכיבים הללו אך אין סיבה לאחר ו קשה מאספר הרזיםל ובמיוחד 130ספרות ההיכלותלקרבה

נימוקים שהביא ריימונד לייכט השאף על פי ין הנוסח העבריי לענ131רביעיתהשלישית או האותם מן המאה תנראה לי שבכל זאת אין לדחות את האפשרות הזא כהוכחה שהנוסח הזה מתורגם מיוונית אינם קבילים בעיני

במקרה זה יש לראות את כטענת לייכט שמופיעה באותו כתב יד תורגמה מיוונית תפילת מנשהאם אכן הפרט שמעניין אותנו במיוחד בכל אופן132 של התרגוםterminus ante quem - רביעית כ-שלישיתהמאה ה

לכן יש לתארך אותו כמו ו ימופיע בשני הטקסטים וקשור לחלק הנרטיב דהיינו ציור האל בעל שנים עשר פנים עיקר החיבור

10הערה 229 עמ לעילורא 128 90הערה 241 עמ לעילורא 129 כביטוי של לייכט מאגיים תופעה שולית או מאוחרת ביחס לעיקרה של ספרות ההיכלותאין לראות באלמנטים 130

magical margins of Hekhalot literature (p 172) העיר על כך כבר שולם ב - Major Trends ואחריו כתבוהמעשי בולט - היסוד המאגיחוקרים רבים בהרחבה על חשיבותו ועתיקותו של המרכיב המאגי בספרות ההיכלות

כמו חנוך השלישי שולי יחסית במאוחריםהוא ובמיוחד בחיבורים הקדומים כמו היכלות זוטרתי לייכט עמורא(שסגנונו קרוב במיוחד לתפילת יעקב עיקרית של ספרות ההיכלות ושל ספר הרזיםהתקופה הזוהי 131

פר מהדיר של סה) 109 107הערות 245 עמ 25 ההער 230 עמוכן בעבודה זו 172 168 165 עמ 15 הע144ירושלים ספר כשפים מתקופת התלמוד ספר הרזים מרדכי מרגליות(הרזים מתארך אותו לסוף המאה השלישית

Michael A Morgan Sepher Ha-Razim The(וכך גם דעתו של בעל המהדורה האנגלית )26-24 עמ זתשכBook of Mysteries Chico 1983 pp 8-11 (רוזנטל א)ספר למאה את המתארך ) שם רגליותמובא אצל מ

האוניברסיטה טדוקטור עיונים מתודולוגיים ופנומנולוגיים המאגיה היהודית הקדומה(יובל הררי הרביעיתאיתמר גרינוולד קובע את זמן החיבור במאות מן השלישית ועד החמישית) 127 עמ חתשנ העברית בירושלים

)Apocalyptic and Merkavah Mysticism Leiden ndash Koumlln 1980 p 226 (שהספר מכיל יסודות אףש סבור שם הוא 5בהערה (שביעית על ידי עורך שלא תמיד הבין את החומר שלפניו -שיתישההוא נערך במאה קדומים ) אפשר לתלות במעתיקיםןטעויות רבות במילים יווניות שלא את כול בלי לפרט מציין

ומאידך גם לייכט לא ציין וגם אני לא ראשונות לספירההמאות הסגנון מצביעים לספרות של ני התוכן והירוב עני 132 מקבילות בין הטקסט שלנו ובין מדרשים מאוחרים ני שיהיה מאוחר בבירורי סגנוני וענימצאתי שום סממן לשונימשום שאותם מדרשים ר לקביעת זמנו של החיבוות תורמן אינןכשלעצמ מדרש תדשא כמו פרקי דרבי אליעזר

עמ(ריימונד לייכט מצביע על הקבלה בין תפילת יעקב ובין מדרש תדשא ובראשית רבתי מכילים הרבה חומר קדום הרי היא נמצאת גם בטקסט העברי וגם בטקסט היווני נניח לצורך הדיון שהמקבילה הזאת מובהקת דיה) 166-165

ין שהצביע ייוצא שהענ בוודאי לא נכתב בימי הביניים כפי שסבור לייכט במיוחד אם הוא המקור הטקסט היוונילכל ין הזה באותם המדרשיםיומה מוכיח מציאותו של הענ עליו לייכט בא למדרשים מאוחרים ממקור קדום

בסולם יעקבשכלולות ינו בחומר קדום ובמסורות חיצוניות כגון אלה יא התענשעורכי המדרשים במאה הי היותר

246

וגם אני מקדש וקורא 10110 שנים עשר פניplusmn ם עשר ראשיםplusmnיplusmnנplusmnש

שניהם טהור עינים וידים שבטים ראשו נמלא טל מהם שמ11

קדוש או אב באיה שנים ולפיד אש ברקים מבהיק12111

לםplusmnוplusmn או ע

plusmnמלך אביר עולם plusmnוplusmnאplusmn אל י13112

אמיץ ברוך מלא השמים והארץ

ילתי עניני ושמ ותהומות וכל העולמים לכבודך14113

שהללתי

יןplusmn וח15114

בקשתי מה שאני מבקש ועשה ותביא שאלתי לפניך

ברוך אתה חלמי בשרה כי ייי מהולל בפי כל הנשמות והגד לי ב16

ייי האל המושיע17115

אמן116

לבושים מימינם ומשמאלם gt םושריוניltאלה העומדים במעלה חמישית אוחזים צנה ורומח וכובע נחושת בראשיהם

אוחזים בלפידים וממהרים להשיב מענה ופיהם לא ידום משאג ואבני ברד ורעדה במחיצתם ועל נהרי אש מהלכים מאש יצאו ובאש מעמדם כי כל מעשיהם באוצרי אש מלהטת ומרוח אפם תבער אשואשם ומנשמת אש בוערת

)4-7 שורות בכל מדה ומדה במדבר קדושתות לשבתות השנה(וכך אומר יניי ולא תישכח ולא תידום מגרונם ולא תיפסק משפתם ולא תחשה מלשונם קדושת שמך הגדול לא תמוש מפיהם

ולא תיתעלם מעיניהם ר מפניהםולא תעבו מליבם )99-94שורות נחמו זעם ממך א קדושתות לשבתות הנחמה ( קלירכן אצל ינאמו קדושו ברוךו ושיר וזמר ינעימויום וליל יקומוואל נא ידומוברן יחד ירוממולך בקול ינאמו Ἐν δὲ τῷ μετrsquo αὐτόν εἰσι θρόνοι אדוגמל ניסוחים אחרים המדברים על שירה מתמדת מצויים לרוב

ἐξουσίαι ἐν ᾧ ὕμνοι ἀεὶ τῷ Θεῷ προσφέρονται ואחרי אלה כסאות ושלטונות ובהם תנשא תמידכול מלאכים ] [את שם קודשו תמיד בש ]ברכו 38 צוואת הלוי) (קסא עמ כרך א מתוך כהנאגוםתר (שירה ליי

תמיד מספרים כבוד אל רוממי שדי פנות צבאיו קדושים )4Q504 f1-2 vii 5 9 דברי המאורות( רקיע קודש 4Q 418 ) ידמה כי אדם בן ו יעצל כי הם ושנא כ ה שמים ב] ו[ ל ] [ קודש מלאכי ) ברכת יוצר (דושתווק

(4QInstructiond) 55 8 11 ) ב שבעים ליחזקאל מגהנרמזת בתרגום ה עוד על שירה מתמדת נועייDavid J Halperin Merkabah Midrash in the Septuagint JBL 1013 (1982) pp 357-359 ולבסוף נצטט את

)יגתהילים ל( אלהי לעולם אודךילמען יזמרך כבוד ולא ידם י המקרא 120הערה 248 עמ להלן ורא וקרא זה אל זה כמו שנאמר ndash וקורא אומר קדושה ndash קדשמ 110שם ואליהיש להעיר שאותה רשימה מתחילה מ אבא ביהמופיע שמות של מטטרון בחנוך גהברשימת שבעים 111

יהוה צבאות אה בהה יה ביה יהואל שורה הובהיכלות זוטרתי מופיעה סלאבי של התפילההשמופיע בנוסח בשם יהו הי אי הי יהו הב יה וא ברוךו או יהובסמיכות ל באה בו שם הוהנה עוד נוסחא שמופיע יהואל

) מרכבה רבה (שם כבוד מלכות לעולם ועדאה באה האה יוה הי הו או יה הו יה יהה ברוך ) אונסוגם כפייה(עוצמה חיוניות כוח βίαמיוונית ביאהכינוי השםאת התכן שבמקרים מסוימים יש לפרש יי

בייא בתהילים סחביאההמדרש מוצא שם אלוהי ביהך כל מקום ומקום שאין אדם ממונה אין ל אמר לו ביה שמו מהו שכתוב שמואל בר נחמן י הנשיא שאל את רר

אל תהי קורא ביה אלא אתמהא ביה שמו שנאמר ההקב כביכול ומי ממונה על ביאה של עולמו על ביאה שלו ) יבראשית רבה יבוא עז טור ג הב פירושלמי חגיגה ו השומדרש תהילים מזמור קיד( ביאה שמו

יוונית מלשון עוז הפ מוסברת ע ביההמילה ) 108 עמ(רבה של בראשית אלבק-תיאודור תבהערות למהדור עמ ביאערך ( דרך ndash via )יווניתהבתיווך (אך לגבי קטע זה נראה יותר פירושו של יסטרוב מלטינית וממשלה159-158 (

לקביעתו ) cornerstone of this assumption p 174(נה יעבור ריימונד לייכט השורה הזאת מהווה אבן פ יש לציין שכבר השורה שמהווה ( והקורא ישפוט מופלאברצוני לצטט כאן את טיעונו ה שהתפילה נתחברה ביוונית

או אב באיה או מופיע במקור באשמת תוכנת העריכה כנראהndashשלו משובשת פעולות הקבליותנקודת מוצא ל )עולם יאו אל לםעו

Let us first turn to the name of God He is called Yaocirc Yaocircva Yaocircil Yaocirc in the Slavonic version This is better structured than the confused Hebrew version אל יאו או אב באיה או עולם although both undoubtedly go back to the same source If we try to parallelize the elements of the two versions the final יאו corresponds to Yaocirc In order to reconstruct Yaocircil we have to delete עולם and disconnect as או is clearly discernible as Yaocircil If we take the initial אל)עולם(יה או )בא( but then יה from באwhat has remained again of Yaocirc we have to identify יה(אב בא( as remnants of Yaocircva Although this parallelization looks a bit like a kabbalistic device on my part there can be little doubt that Yaocircva stands for the fully written form of the tetragrammaton written in Greek (and Old Slavonic) phonetically with a Beta Therefore the fact that the name of God in the Hebrew manuscript has a Bet and a Aleph too (and not a Waw and Heh) can be taken as a clue that this sequel of nomina was not composed originally in Hebrew but in Greek

אין לתקן מדעתנו ולפי דוגמאות שהבאתי מצביעות על דבר אחד פשוטה ות שבטיעון כזה כשלעצמובנוסף לבעייתי ס וחופש להרהעובדה שיש לנו טקסט מקביל בשפה אחרת לא מצדיקה את ה יםמאגיהשמות הטעמנו את שורות של

מאגית האת הנוסחא מעתיקים ומתרגמים יכולים להחליף ולבנות מחדש את הטקסט במידה שנטל לעצמו לייכט השפה המקוריתהייתהואי אפשר לקבוע על פי זה מה שלפניהם באחרת שנראית להם יותר

מצויה שם ברוך אמיץ אבירגם השורה לעתים קרובות בצמוד לאמיץ אביר כינוי האל רגיל בספרות ההיכלות 112 400 378 270 191ראו לדוגמא סינופסיס

ושמע תהילתי 113 )לייכט שפר (ותןשיבוש במקום 114

247

שנים עשר ש הטקסט הסלאבי המקביל מלמדנו הוי של שנים עשר פנים כפני השבטים מופיע כאן במפורשיהזכמה מילים מתחילה כעין של ה אחרי הפסק117שייכים לתיאור דמות האל ראשים שנים עשר פני שבטים

מלא השמים והארץ ותהומות וכל העולמים לכבודךומסתיימת קדושהנפתחת במילה קדושהראשו נמלא טל מהם שמשניהם טהור ובין הקדושה פני שבטיםני עתה בשורת מילים המפסיקה בין יעני

אך עצמםמובנים כשלה השורה מורכבת משברי פסוקים וביטויים עינים וידים שנים ולפיד אש ברקים מבהיקטוי יברצוני להציע כאן פירוש לב אינם מצטרפים למשפטים בעלי משמעות שמשתלבים בטקסט התפילה

הבנת דמותו של האל ודמותה של המערכה העליונה כפי שהן לעפירוש שיש לו השלכות הראשון בשורה זוויה במשפט סתום שמופיע משום שהיא תל הצעה שאני מציע כאן הנה היפותטית בלבדה מצטיירות בטקסט זה

רק בנוסח העברי של תפילת יעקב ומשום שהיא נזקקת למוטיבים שלעת עתה מצאתי רק במקורות ביניימיים צח ואדוםכדרך ה להקבותמתייחס ראשו נמלא טלמילים ה שבהקשר שלנוהנחה פשוטה ביותר

מקשר טל זה עם הגשם התיאופני בסיני) ג- ה(ם ימדרש שיר השיר ותיאורים אחרים של הדוד שבשיר השירים מפני אלהים זה סיני מפני אלהים אלהי ישראל רעשה אף שמים נטפו ארץעל שם שראשי נמלא טליחיו על פי הכתוב ) בירושלמי לח ע( המתים תייכמו כן הטל נקשר לתח )ד הטיםהשוו שופ ט סחיליםתה(

צירוף שני ) יט כויהוישע (שכני עפר כי טל אורת טלך וארץ רפאים תפילמתיך נבלתי יקומון הקיצו ורננו מוטיבים מופיע באגדה על מתן תורה ה

חיים טל הזילו כבוד לענני ההקב אמר מעלן של האש מחמת משולהבין ישראל שהיו לפי אומר אילעאי ברבי יהודה רמכילתא ( )י-ט סח תהלים (אלהים תניף נדבות גשם ואומר ווג אלהים מפני נטפו שמים גם רעשה ארץ שנ בני על

)י א ערכיןאתוספת בחדש טוכי מאחר שמדבור ראשון יצאה נפשי יצאה בדברו שנא ה יצתה נשמתן של ישראלכל דבור ודבור שיצא מפי הבעל

גשם נדבות תניף אלהים שנא אותםה להחיות בו מתים והחיההוריד טל שעתיד הב נשמתן דבור שני היכן קבלוהו )בשבת פח ע (נחלתך

)פרק לג(ה וטל תחייה מופיע בפרקי דרבי אליעזר טל מראשו של הקבndashמוטיבים הצירוף שני

ה נוער לבוא הקב ולעת ה מלא תחית טלשראשו שלהקב המראשו שלהקב טל תחית המתים מאיזה מקום הוא יורדאני ישנה ולבי ער קול דודי שנ ה מלא תחית טלשראשו שלהקב מנ ית טל ומחיה את המתיםשער ראשו ומוריד תח

וג דופק פתחי לי אחותי רעיתי יונתי תמתי שראשי נמלא טל

אהיה כטל פסוקים כמו הוכן על סמך טל השמיםהברכה שיצחק נתן ליעקב פותחת בעל סמך זה שנרקמו אגדות רבות על ) ומיכה ה( ייה שארית יעקב בקרב עמים רבים כטל מאת יוה )והושע יד (לישראל

מוטיב שמשתלב בתיאור יעקב כדמות עליונה טל אלוהי שיורד על יעקב

ולבי אלא יעקב נתייאש לו שלא יטול את הברכות מיצחק א אני ישנה וגוד אף שמים נטפו] שנאמר [שראשי נמלא טלוילך ויקח ויבא מיד הלך שראשי נמלא טל ה הרי עיטרתי לך את הברכותל הקבא] למה [ וגוורבקה אמרה ער

) תנחומא בובר תולדות יח (נכנס אצל אביו ונטל את הברכות שנאמר ויתן לך האלהים וגו לאמו וגור פנחס הכהן מנין אתה אומר א יםד ויתן לך האלהים מטל השמ ההה ליעקב ברכת טלשעטר הקב שראשי נמלא טל

)115 עמ תולדות בראשית רבתי (שיעקב שותף עם בוראו בכל דבר שנאמר לא כאלה חלק יעקב כי יוצר הכל הוא

הקבלה ) 107הערה 172 עמ(מופיעה רק בקשר לקריאת מגילת אסתר האל המושיעריימונד לייכט כותב שברכת 115

בשם יחוש הבדלה דרבי עקיבאבה מופיע) תפילה מאגית(ובענין ) אחרי ברכה אמןהשוו (קרובה יותר בנוסח שלום (אמן אמן סלה ברוך אתה יי רופא חולים חי העולמים האל המושיע הו סבהואחישה אריפט חמואל קמואל י

- יד יצחק בן בעריכת אסתר ליבס מחקרים בדמונולוגיה מאת גרשם שלום רוחות ונשמות שדים עקיבא הבדלה דר 92הערה שלום שםורא יהו סבהו לגבי )168 עמ דשסתירושלים צבי

in bBer 45b it states that a person should not say Amen when hehellip)152 עמ(כט כותב ריימונד ליי 116himself said the benediction This rule is obviously not observed in the Prayer of Jacob which

could be a trace of the Christian habit to conclude every prayer with Amen ר להביא שורה ארוכה אפש יוחסו כוחות אמןומשום של סדר התפילה המקובלועד לחז דרך קומראן מן המקראהחל של דוגמאות נגדיות

דוגמא ורא(במקרים רבים תוך הכפלה או שילוש חתימה במילה זו אופיינית במיוחד לתפילות מאגיות מאגיים )קודמתהבהערה

מסביר ריימונד לייכט את שתפילת יעקב מושפעת מתיאורים הלניסטיים של הליוס בהתאם לטענה מרכזית שלו 117שבהם מתואר הליוס כמי שמופיע במשך שתים עשרה שעות היום הדימוי הזה על ידי הפניה לפפירוסים מאגיים

פרצופי-סרתרי ראשי-תריסרהדמיון בין תיאור זה ובין תיאור ) PGM III 494-535(בשתים עשרה צורות שונות ndashבשני נוסחיה (כמו כן נראה לי שכל הדימויים הסולריים שלייכט מגלה בתפילת יעקב קלוש ביותר לדעתי הנו

או שהם כלליים מאוד ועל כן יכולים להלום את אל השמש באותה מידה כמו את או שאינם כאלה) העברי והסלאביבתקופה הלניסטית מאוחרת הליוס הופך לאל ) 21הערה 230 עמ ראו לעיל(אל הסערה או כל אל אחר

כך שבאוצר הדימויים שלו נמצא כמעט כל שקולט תארים שהיו שייכים לאלים שונים אוניברסאלי-סינקרטיסטיזיקה שחר כמו לשון זריחה הליוס יש צורך בראיות ספציפיות יותרלכן על מנת להוכיח זיקה ל תואר אפשרי

תוך כאשר הגעתי כך לדוגמא) 59הערה 100 ועמ58הערה 99 עמ רא לעיל(לתופעות אסטרונומיות וכדומה על פי השוויתי זאת לציור הליוס המוקף במזלות לדימוי יעקב המוקף בשנים עשר השבטים שחזור היפותטי

)126הערה 250 עמ ראו להלן(המסורת העתיקה המשווה את יעקב ובניו לשמש וכוכבים

248

היום והעליונים אומרין הלל היום הזה יום ברכות וטללים בני לו אמ קרא יצחק לעשו בנו הגדול הגיע לילי יום הפסחעשה מטעמים היום הזה בו אוצרות ברכות טללים נפתחין בני אמרה רבקה ליעקב בנהטללים נפתחיןהזה בו אוצרות

ויתן לך האלהים שנ עשר ברכות ברך יצחק את יעקב כנגד עשרה מאמרות שבהן נברא העולם יהודה אומ ר לאביךוכשיצא יעקב מאת פני יצחק מעוטר כחתן וככלה הרי אלו עשר ברכות יעבדוך עמים מטל השמים ומשמני הארץ

מידי אביר יעקב ומשם רועה אבן שנ בקשוטיה וירד עליו תחית טל מן השמים ודשנו עצמותיו ונעשה גם הוא גבור כוח )לב פרקי דרבי אליעזר (ישראל

נת במיוחד הפסקה הבאה ממדרש תנחומאימעני

הוא נותן ] אלהים אין כתיב כאן אלא האלהים כשישלים אלהים מליותו [)ת כז כחבראשי (מטל השמיםלהים ויתן לך האראובן ראה מה פנחס הכהן בר חמא בשם ר אמר ר שיעקב שותף עם בוראו בכל דברלמה לך הברכות שבירכתי אותךבהדרי קדש מרחם ם חילך ודוד מקלס עמך נדבות ביו) ירמיה י טז( כי יוצר הכל הוא וגו כתיב לא כאלה חלק יעקב

)תהלים קי ג (משחר לך טל ילדתיך118

תן ליעקב יהוא י הים למצב הזהואליגיע רק כאשר ) מלאות כלומר (מליותמתאר את האל במצב האלהיםזכר ושהרי הוא מ(אך ברור שהדרשן התכוון אליו לא מובא כאן שראשי מלאה טלהפסוק טל של ברכה

אותו טל שראש האל נמלא ממנו ושעל ידו הגיע האל את מליותומשם בא לשון ) מן יחין בסייבאותו ענ דברים שיש לוההוא נותן ליעקב משום שהוא משתף אותו בכל למלאותן זה מנוסח י עני119אלוהיתהן חיצוני אלא במלאות יבורא נוגע כאן לא באיזה עניהשיתוף בין יעקב ובין ה

הים נקרא כאן כמושא ישיר של נתינהוהאל ויתן לך האלהים אחרת על הפסוק באופן חריף במיוחד בדרשה

י אלהים זכרני נא וחזקני נא אך י ויאמר יד ויתפלל שמשון אל יאימתי לכשתצרך לה הה אחא יתן לך ויתן לך אלהותא ר הברכה שברכני אבא יתן לך אלהותה אמר לפניו רבון כל העולמים הזכר לי אותה) שופטים טז כח( הפעם הזה האלהים וגו

)747 עמאלבק-תיאודור ג-בראשית רבה פרשה סו( )ורבותינו דרשו לאה בראשית כח דשכל טוב (שתגזור אומר ויקם לך אחא אומר ויתן לך אלהים יתן לך אלהותך ר

בחלום הם דמות שהפנים העליונים שיעקב ראה הנחה שהועלתה כברבלאור מסורת אגדית זו ובהתחשב עליונים שבראש הסולםהפנים העל ראשו נמלא טלאפשר לפרש שבטיםהעליונה של עצמו ושל

מי אלה ראשו נמלא טלאינו יכול להצטרף אלא ל מהם מהםראשו נמלא טל בתפילת יעקב נאמר מלאבמקום נמלאלשון סביל לפי רצף הטקסט מסתבר שהם השבטים ה נמלא טל מהםשראשו של הקב

ה להתמלא בטלמיהו זה שגרם לראשו של הקב ל בשיר השירים עורר את בעלי המדרש לשאולבפסוק הנוהדוגמא שראשי נמלא טל שאני מלא רצון ונחת רוח אברהם אביך שערבו עלי י על הפסוקכמו שאומר רש

דאי וי מסתמך כאן בורש אם תשובי אלישכר מעשים טובים מעשיו כטל הנני בא אליך טעון ברכות ושילו )בלח עב ה הברכות פ(מעין זו שמופיעה בירושלמי על דרשה עתיקה

זקינך רצוני נשבעתי לו שאיני זז טל מבניו לעולם מה טעם לך טל ילדותיך וכתיב בתריה ריש לקיש בשעה שעשה אברהם לאברהם במתנה נתתיו לו ויתן לך האלהים מטל השמים בדייתיקי נתתיוולא ינחם אמר רבי יודה בן פזי הנשבע

עליון מתמלא טל מראשי הראשו של יעקב אפשר להבין את המשפט הנדון באופן כזה גיוןילפי אותו ה בקשר לדימוי זה יש להעיר שעל המזבח שבנה אליהו על הר 120 שאף הם נתפסים כדמויות עליונותהשבטים כמו כן) לדא יחכים מל(יצקו שנים עשר כדים של מים ספר שבטי בני יעקבשתים עשרה אבנים כמכרמל מ

לפי תרגום ו ה יצק שמן ונסך נסךיועל המצבה השני ונה שהקים בבית אלראשהמצבה היעקב יצק שמן על ראש ב גד יינות שקיימים מששת ימי בראשית כניתנאים על שנים עשר מעהמסורת להשוו נסך יין ונסך מיםndashיונתן 121שבטים

מקופות בלוכסנים הם הוספה שלית הציטוטים המקראייםוהשלמ תולדות יא) בובר( תנחומא 118 29 119קולוסיים ההשוו אל 119 הראש מתמלא ndash מטלאארום שער ראשי אתמלי מן דמעתיך כגבר דשער רישיה מצבע התרגום לפסוקנו גורס 120

ה מתמלא טל לפיה ראשו של הקבש חדשהר ודרשת ז 123הערה השוו עוד להלן מדמעותיה של כנסת ישראל תיאורגית של אמירת הקדושה על ידי ישראל שמתנקזת לדמות יעקבהפעולה היש לציין ש מתפילותיהם של ישראל

26 25הערות 77 ראו מאמרים שצוינו לעיל עמ (היטבשחקוקה למעלה תוארה במקורות מיסטיים רבים ונחקרה קטע הבא של בעל הרוקחבמיוחד הו חשוב נינילענ) 20הערה 106 ועמ

לפי כי שייך לומר על הנעלם עצמו יעריצו כמו ומה שאומרים נעריצך לפני נקדישך ובפסוק והקדישו ואחר יעריצו י הרשלר משה וא פירושי סידור התפילה לרוקח (על פני יעקבונקדישך על הוד למטה עריץ האל בתעצומות עוזך

טיהינגגן נפתלי הירץ טריביששל מלאה הארץ דעה דוריהשוו גם בס תקלו-תקלה עמ צהסימן בירושלים תשנ )ב114 עמ ךשת

פני שהוא הוד למטהחסת לישמתי מהווה פעולה תיאורגיתבניגוד להערצה אלעזר אומר כאן שדווקא קידוש ר וגם אני מקדש קידוש מצד המתפללהבא בקשר לפעולת פניםו ראשיםאזכור תפילת יעקבוכך גם ב יעקב

השבטים עשר ראשים שנים עשר פניניםוקורא שמן לים בשנים עשר אוהפת מטה בידו עומד על הבאר שמוקםמשה ע דורא אירופוסכנסת של ההשוו ציור קיר בבית 121

وقطعناهم اثنتي ) 7160( קוראן והשוו האוהליםך אל פתחו של אחד הולכל אחד הבאר פורצים שנים עשר נחלים שعشره اسباطا امما واوحينا الي موسي اذ استسقاه قومه ان اضرب بعصاك الحجر فانبجست منه اثنتا عشره عينا قد

249

ויבאו אלימה ושם שתים עשרה עינת מים ושבעים תמרים מגיד שהיה אותו מקום מקולקל במים יתר מכל המקומות שהרי וכשבאו ישראל חנו ששים רבוא בני אדם וסיפקו להן מים ולנו ושנו היו שנים עשר מבועים ולא סיפקו אלא שבעים דקלים

אלעזר המודעי אומר מיום ר יהושע א היו ישראל שרויין אלא על המים כך דברי רויחנו שם על המים מלמד של ושילשוושבעים דקלים כנגד שבעים זקנים ה את העולם ברא שם שנים עשר מבועין כנגד שנים עשר שבטיםשברא הקב

)מכילתא כז(

ן תיאור זה ובין ידמיון ביש יעקב שמתמלא מן השבטים) דמות(מדבר על ראשו של ראשו נמלא טל מהםאם ברית כל ראשון תיאור השבטים כברכה עליונה שיורדת על ראש יעקב בדברי בן סירא שנדונו לעיל

עשר- לחלק שניםויציבהו לשבטיםויתן לו נחלתוויכוננהו בברכהוברכה נחה על ראש ישראלנתנו ים כמעיינות נובעיםגיה אסטראלית מזלות נתפסוהנה במא מזלותהברנו לעיל על קשר בין השבטים ובין יד

ונזלים מן תזל כטל אמרתימלשון מזילndashלים מזל ימהבשלב מסוים תפיסה זאת נסמכה למשחק שפעבבלי ב-אירושלמי עבודה זרה יח ע( בשלב מסוים מסורת תלמודית כמו כן122)טו דיר השיריםש (הלבנון בגן עדן נקשרה למסורת של שנים עשר מעיינות123ג נהרי אפרסמוןשל י) תענית

מסורות אגדיות שתוארו לעיל יחד עם יסודות אחרים נתחברו יחד כדי ליצור את אחד המיתוסים המרכזיים שנקראים תקוני זקן עשר הד דרך שלושרשמדבר על טל עליון שיו )אדרות וספרא דצניעותא(הר ושל ספר הז שקשורה לדמות עליונה של יעקב) פרצוף( היפוסטזה אלוהית ndashר אנפין על ראשו של זעי124גם מזלות

הורנו וכאשר ביקשו בני עמו של משה כי ישקם אומות עשר שבטים-הפרדנו אותם לשנים علم آل اناس مشربهم

וכל שבט ידע את המקום אשר ממנו ישתה עשר מעיינות-אז בקענו מתוכו שנים הכה במטך בסלע לו לאמור ) 137 עמ האביב תשס-תל אורי רוביןגוםתר(

הזיל מופיע ndashלים מזל ימהמשחק יתזל כטל אמרתכמו הטפה תבהורא מזל שפתיםבקומראן קיים ביטוי 122 ואף מזלות שבטי יעקב גם בכו במרה מזילים דמעהגם יחד שבה שבטים ומזלות בקינה עתיקה לתשעה באב

למרות זאת לא ידוע לי על פירוש מזל מלשון נזל קדרו פניהם כימה וכסיל חפו ראשם דגלי ישורון יזלו דמעהכמו יתכן שיש כאן השפעת מונחים ערביים הקשורים במאגיה אסטראליתי )יקטליאזוהר וג(ג עד המאה הי

של הביניימי של פירוש המשנה בתרגום של הביטוי הזה calqueוהשוו הורדת הרוחניות אסתנזאל אלרוחאניאתמילון לטקסטים והמזלות הרוחניות )אבן דורו של רשב שלמה בן יוסףמאת (ד ד מ פרהזבודה ע םהרמב

לעלות באוב להוריד רוחכ אסתנזלמפרש ) וירושלים תשס(ערביים יהודיים מימי הביניים של יהושע בלאו רוח כ אאלרוחאניה אלפלאניה תסתנזל עלה צפה כד) ת ימצוות ל(ם ומתרגם פסקה מספר המצוות לרמב

יחסות למינוח ספציפי של המאגיה יבחוסר הת לדעתי התרגום זה לוק) 690 עמ (פלונית מורידים אותם בדרך זו דוב שוורץ ואחרים יוסף פנטון משה אידל האסטראלית שתואר ונחקר על ידי שלמה פינס

ב שבטיםב נהרי אפרסמון ומקשר אותם ליזוהר מדבר לפעמים גם על יה 123ויהיו בני יעקב שנים ריסר נהרי אפרסמונא דכיאדאינון ת דהא בשמא דא אסתלק גו תריסר דאתכסיין וישמע ישראל

)אא קעו עזוהר ח(אלין תריסר שבטין דשכינתא אתתקנת בהו עשר על כן משחך אלהים אלהיך שמן ששון מחברךדרשה הבאה שמבוססת על הפסוקים ה הבזוהר חדש מופיע

כטל חרמון שירד על הררי על הראש כשמן הטובהנה מה טוב ומה נעים שבת אחים גם יחד )ח מהיליםתה( )ג-א קלגיליםתה (ציון

אלין תריסר נהרי שמן ששון בצלותהון על רישיה[נגדין להאי שמן ששון ישראל דאינון אחים ורעים ליה אד מאמר חקת זהר חדש (ורוגזא אסתלק מעלמא רצון בעלמין וכדין חדוה בעלמין דנהרין בה אפרסמונא דכייא )למנצח על שושנים

על כן משחך אלהים אלהיךיש לציין שבפסוק שלפני ( שמן משחה על ראשו של האל מושחיםלפי דרשה זו ישראל עתהורא כאן כינוי למלך אלהיםחוקרים השלפי דעת כסאך אלהים עולם ועד שבט מישר שבט מלכותךנאמר Keter The Crown of God inארתור גרין בספרו) 44 עמ )25הערה 9 עמ צוין לעיל( אמונות המקרא קנוהל

Early Jewish Mysticism Princeton 1997 pp 10-11 שמופיע תדיר בתיאור הכתרהה כתב שבניגוד לדימויה יוצא מן הכלל מן הבחינה ודרשה זוהרית זו מהו מלך בשר ודםלהמשיחה אינו מופיע רק ביחס דימוי המלכת האל

הזאת אילו שבשיר השירים רבה נאמר יעותמר ואהלות קצפסוק הבא את ההר חדש דורש וויש להעיר שהמשך ז ר נה שעשו ישראל במדברש ומהיכן היו בנות ישראל הצנועות והכשרות מתקשטות ומשמחות לבעליהן כל מ

י כי הנה יי כת ראשי נמלא טל קווצותי רסיסי לילהממה ש מור ואהלות קציעותד הה מן המן אבהו אמברם הדין ביזעא הדא רסא לית מיניה איליסיס לא דמי הדין רסה להדין ביזעה מצוה והנה הבית הגדול רסיסים

אית מיניה איליסיסעל יפה קולב ולעומתם שמואל יפה אשכנזי ראשי נמלא טל קווצותי רסיסי לילהשמיטים את הפסוק דפוסים מ

עמ 76י וטיקן וכך גם כגורס אותו )בקלב ע טדפוס צילום ירושלים תשמ טאזמיר תצ(שיר השירים רבה מתנות ו ראבןוחסר מהוא אחריו שבא רסיסיםדיון בה אלמלא כןמשום ש נכונההונראה שזוהי גרס א162

ל שוהתמרוקים מים שוי אומר שגם המן וגם הבו ה)ושמתקשים בפסקה ז בדפוס וילנאעץ יוסף ומהרז כהונה בצל טלך תייפינו השווה בפיוט של הדותהוה נמלא בובנות ישראל היו מתהווים מן הטל שראשו של הקב

)Kahle Masoreten des Westens I ז עמ חלק העברי( וראו ציוני ועוד וכן ברקנאטים (ג תיקוניםיבשכולל כל י ר מזל עליון הוא כינוי לכתיקטליאי גהר ורולפי הז 124

שנמשכים למטה יותר מאחרים נקראים אוי חיים ויטל בעץ חיים רק תיקונים ח לדעת ר )לשקל הקודש לרמדעם ג מזלותדהיינו דיקנא דעתיק הם י) פרק כטפרשת ויצא( ספר הליקוטים שוואך ה )שער יג פרק ט(מזלא

שבו המזל העליון הוא התלי)פירוש לספרא דצניעותא(א שבעקבותיו הלך הגר לפי ספר הפליאה יבורש העדחבתיקוני ) ר גן עדן הגנוזאוצ א אבולעפיאר ה ונחש בריחא י דספר סודי רזיי ח והשוו עוד (ב מזלות תלויים י

250

)א תריסרס(תליסר ) בכל יומא(בגולגלתא יתבין 125

אלפי רבוא עלמין דנטלין עלוי רגלין וסמכין עלוי ומהאי גולגלתא ההוא דאיהו לבר נטיף טלא לההוא דלבר ומלייא לרישיה בכל יומא דכתיב שראשי נמלא טל ומההוא טלא דאנער מרישיה

דכתיב כי טל אורות טלך אורות ) מלאתי טל לא כתיב אלא נמלא דכתיב שראשי נמלא טל(יתערון מתייא לעלמא דאתי ונטיף ההוא והוא מנא דטחני לצדיקייא לעלמא דאתי ומההוא טלא מתקיימין קדישי עליונין נהורא דחוורתא דעתיקא

כהאי וחיזו דההוא טלא חוור כבת הטל והנה על פני המדבר דק מחוספסד ותעל שטלא לחקלא דתפוחין קדישין ההחוורא דיליה אנהיר לתליסר האי גולגלתא ד ועינו כעין הבדולחהה גוונא דאבנין דבדולחא דאתחזייא כל גוונין בגוה

בר בסטרא דא לסטרא עיבר גליפין בסחרנוי לארבע עיבר בסיטרא חד ולארבע עיבר בסטרא דא בסטרא דאנפוי ולארבע עי ומהאי אתפשט אורכא דאנפוי לתלת מאה ושבעין רבוא עלמין) כלומר לסטרא דלעילא(דחורא וחד לעילא דגולגלתא

וההוא דלבר אתקרי זעיר והאי עתיקא דעתיקין אתקרי אריכא דאנפין) כלומר אורכא דאנפין(וההוא אתקרי ארך אפים דלתתא אתתקן ואנפוי ) א טלאס(כלא קדשיא וזעיר אנפין כד אסתכל להאילקבליה דעתיקא סבא קדש קדשים ד אנפין

ומהאי גולגלתא נפיק חד עיבר חיור לגולגלתא דזעיר מתפשטין ואריכין בההוא זמנא אבל לא כל שעתא כמה דעתיקא) א אוראותאס (וכל גולגלתא יהבין אגר חיורתא אנפין לתקנא רישיה ומהאי לשאר גולגלתין דלתתא דלית לון חושבנא

ג קכח זוהר ח(ולקביל דא בקע לגולגלת לתתא כד עאלין בחושבנא לעתיק יומין כד עאלין בחושבנא תחות שרביטא )בע

מנייהו ההוא טלא) א מתערס(וכד מטי אתר דמשתכחי אבהן עלאי וההוא רוחא נגיד טלא מלעילא מרישא דמלכאוההוא טלא אתסחי ומטי לגן עדן דלתתא לא בדרגין ידיען דרגא בתר דרגאותאנא נחית ההוא ט מתערין אבהן דלתתאכדין ועייל בפתחא דמערתא וסליק ושאט ביני בוסמין ואתער רוחא חדא דכליל בתרין אחרנין בבוסמין דגנתא דעדן

ההוא טלא ין על חובי עלמאבגין דאינון דמיכ וכד אשתכח עלמא בצערא ובעאן רחמי על בנוי מתערין אבהן אינון וזיווגן הונפשא אודעא לרוחא ורוחא לנשמתא ונשמתא לקב לא אתנגיד ולא אשתכח עד דאתער ספר תורה כדקא חזי בעלמא

ומתברכין ומטי לרישא דמלכא ונגיד מעתיקא קדישא עלאה נגידו דטלא דבדולחא כדין יתיב מלכא בכרסייא דרחמי )ב ערכה אזוהר ח( ה על עלמאוחייס קב כלהו) א מתברכןנ(וכדין מתחברן יכיןונגיד ההוא טלא לאינון דמ אבהן

דכתיב ויבואו אלימה ושם שתים עשרה עינות תאנא בההיא שעתא אשתלימו ישראל לתתא כגוונא דלעילא כמה דאוקימנאוכלא תקף בשבעין ענפיןואת בארבע סטרי עלמא ואתתקף אילנא קדישא בתריסר תחומין מים ושבעים תמרים וגו

אתר דאקרי שמים ומליא לרישיה דזעיר אנפין בההיא שעתא נטיף טלא קדישא מעתיקא סתימאה כגוונא דלעילא )בסב עב זוהר ח( הוה נגיד ונחית מנא לתתא ומההוא טלא דנהורא עלאה קדישא

בזמנא דמטא תשרי ירחא מזלא שכיח וסתיםכלא בהאי נגדין תליסר משיחין דאפרסמונא דכיא בההיא מזלא דכלאבההוא תרעי דרחמי) א תליסרס(ומתפתחי תריסר בעלמא עלאה) א תליסרס(אלין תריסר ) ירחי(משתכחי שביעאה

)א עב קעזזוהר ח( ה בהמצאו כתיבדרשו יהו) ישעיה נה ו(זמנא

אם אמנם בטקסט זה סולם יעקברמזת בזון מן התפיסות הדומות לזו שניתכן אפוא שהמיתוס הזוהרי ניייש )ההמקיפות אות(עליונה של עצמו יחד עם דמויות השבטים הדמות המדובר על כך שיעקב חזה את

הציור שמצטייר כאן מזכיר את 126להשוות זאת לחלום יוסף שבו יעקב נמשל לשמש והשבטים לכוכביםברצוני להדגיש של בית אלפא ובמקומות אחריםכנסתה בבית מוקף בגלגל המזלותהשמש ההציורים של

בלבד ומתבסס על משפט היפותטי הוא לפיו ראשו של האל נמלא טל מן השבטיםש שהפירוש שהצענו כאן כמו כן הוא נזקק למוטיבים שלעת עתה מצאתי רק במקורות ביניימיים קצר וסתום שמצוי רק בטקסט העברי

תריסר ראשי ר האל כותיא לעומתוליות חסרות בהתהוות המיתוס הזהתכן שעיון נוסף יגלה חויאם כי ישבטים נראית לי סבירה ה לשנים עשר תו של ציור זהנמצא באופן ברור בשני הטקסטים וזיק ותריסר פרצופי

ד ומעוגנת היטב במסורות עתיקות הקשורות בחזון יעקבומא סולם יעקבזמנו של ם לגבי זמנו של הטקסטלסיכום עיון זה בתפילת יעקב אציג כאן את השיקולי

בדומה ראשונה לספירההחוקרים למאה הנקבע על ידי רוב בדומה לאפוקליפסה של אברהם וחנוך הסלאבי שכלולה בחיבור זה מהווה חלק ת יעקב תפיל127נתחבר כנראה בעברית סולם יעקב החיבורים לאותם

כאשר ראיתי יה י הפנ במקום שהיא אמורה להופיעהלה מופיע לפי מבנה החיבור התפיאינטגרלי ממנו

יש להעיר דאינון תרי עשר מזלות וסיהרא בתלת עשר תקונין נאמר על תיקוני המלכות) ב עקמד(הר וז

עשרה נחשב למזל השלושOphiuchus נושא הנחששלפעמים גם ורא(זר מוורמס אלע זיקה בין מידות הרחמים ובין השבטים יש להעיר עוד ממה שכתוב בספר השם לרהן יולעני

) 159הערה 156 עמ לעילג מדות של ב שבטים יאר פניו לתפלת ישראל ויגלגל יכי בזכות יעקב וי ג אור פנים בקרייה גבי שכינהוכן י

)גכ עמ (רחמים וזה דומה למה כלפי תפילת יעקב והשבטיםותשפונ דות הרחמיםיג מ ין פנים מאירות של האל שהגיש כאן י

ב נהרי י ה השמן הטוב על ראשו של הקבמושחיםבשם זוהר חדש שישראל בתפילותיהם 123 הע שהובא לעיל ג מידות הרחמיםאת יצגים יאפרסמונא שאף הם מי

ויחנך שאין וכנגד ח ב פעמים אור פנים בשכינה בקרייהכן י ב שבטיםב אותיות בברכת כהנים שהם ביויש י ג אותיות יש באבות ובברכת כהניםכנגד י ג אור פנים בכל הקרייהפניו בחומש הרי י בשבטים יש יאר ה

ב אזכורים של אור ליותה מקביל ישנן גם בשמות השבטיםןב מהשי ותג אותיות שונבברכת כוהנים יש י כלומר יאר יי פניו אליך ויחנךבפסוק בחומשה מופיעשנעדרת משם אות חה ךפני השכינה בנ

ין ימדובר לא רק על הענ ג בטקסט זה ובטקסטים אחריםילב תלבטויות בין יהתנודותאריאציותויש לשם לב לו 125ג יבי ג שבטיםיבי ג מזלותיבי ג חדשיםיבואריאציות וחילופים ענייניים בין יל אלי אלא עהטקסטו

)114הערה 122 עמ ראו לעיל המלך שלמה של איפודרומיןג מרוצים ביבוראו עוד על י (שערי המקדש )בראשית רבה סח י( משבשעה שאמר יוסף והנה השמש והירח אמר יעקב מי גלה לו ששמי ש השוו 126 חבר ביווניתנת סולם יעקבשטען ש על נימוקיו של לנט 1הערה 227 מע לעיל ורא 127

251

חסרים פרטים אמנם בחזון הסולם כמו שהוא מצוי עתה חלק הנרטיבילבתוך התפילה מקשרת אותה בחולמיד להניח וקשה מא בכל אופן128אך נראה הדבר שתיאור החזון לא הגיע אלינו בשלמותו שתואמים את ההפניהוהשני של האל ד פנים ועוד פנים עליונים מעליהםאחד של סולם עם כה ndashוצאי דופן ששני התיאורים י

נתהוו בנפרד וצורפו רק בשלב מאוחר אחדיחד בחיבור שמצויים לפנינו פרצופי- ראשי ותריסר- תריסרה עדיפה בהרבה ההנחה שמקורם אחד הוא129יותר

ליטורגי בנפרד מן החלק - לקם קשור בשימוש מאגישלפחות ח ניכרים בתפילה סימני עריכהיחד עם זאתמאגי - ליטורגיהבולט ביותר שקשור בתפקיד המאפיין ה סימנים האלה מתרבים לקראת סוף התפילהה הנרטיבי

מצביעים על מאפיין זה וכן עניינים נוספים של תוכן וסגנון נוסחאות ושמות מאגייםה שלא שורושל התפילה הד לתארך את המרכיבים הללו אך אין סיבה לאחר ו קשה מאספר הרזיםל ובמיוחד 130ספרות ההיכלותלקרבה

נימוקים שהביא ריימונד לייכט השאף על פי ין הנוסח העבריי לענ131רביעיתהשלישית או האותם מן המאה תנראה לי שבכל זאת אין לדחות את האפשרות הזא כהוכחה שהנוסח הזה מתורגם מיוונית אינם קבילים בעיני

במקרה זה יש לראות את כטענת לייכט שמופיעה באותו כתב יד תורגמה מיוונית תפילת מנשהאם אכן הפרט שמעניין אותנו במיוחד בכל אופן132 של התרגוםterminus ante quem - רביעית כ-שלישיתהמאה ה

לכן יש לתארך אותו כמו ו ימופיע בשני הטקסטים וקשור לחלק הנרטיב דהיינו ציור האל בעל שנים עשר פנים עיקר החיבור

10הערה 229 עמ לעילורא 128 90הערה 241 עמ לעילורא 129 כביטוי של לייכט מאגיים תופעה שולית או מאוחרת ביחס לעיקרה של ספרות ההיכלותאין לראות באלמנטים 130

magical margins of Hekhalot literature (p 172) העיר על כך כבר שולם ב - Major Trends ואחריו כתבוהמעשי בולט - היסוד המאגיחוקרים רבים בהרחבה על חשיבותו ועתיקותו של המרכיב המאגי בספרות ההיכלות

כמו חנוך השלישי שולי יחסית במאוחריםהוא ובמיוחד בחיבורים הקדומים כמו היכלות זוטרתי לייכט עמורא(שסגנונו קרוב במיוחד לתפילת יעקב עיקרית של ספרות ההיכלות ושל ספר הרזיםהתקופה הזוהי 131

פר מהדיר של סה) 109 107הערות 245 עמ 25 ההער 230 עמוכן בעבודה זו 172 168 165 עמ 15 הע144ירושלים ספר כשפים מתקופת התלמוד ספר הרזים מרדכי מרגליות(הרזים מתארך אותו לסוף המאה השלישית

Michael A Morgan Sepher Ha-Razim The(וכך גם דעתו של בעל המהדורה האנגלית )26-24 עמ זתשכBook of Mysteries Chico 1983 pp 8-11 (רוזנטל א)ספר למאה את המתארך ) שם רגליותמובא אצל מ

האוניברסיטה טדוקטור עיונים מתודולוגיים ופנומנולוגיים המאגיה היהודית הקדומה(יובל הררי הרביעיתאיתמר גרינוולד קובע את זמן החיבור במאות מן השלישית ועד החמישית) 127 עמ חתשנ העברית בירושלים

)Apocalyptic and Merkavah Mysticism Leiden ndash Koumlln 1980 p 226 (שהספר מכיל יסודות אףש סבור שם הוא 5בהערה (שביעית על ידי עורך שלא תמיד הבין את החומר שלפניו -שיתישההוא נערך במאה קדומים ) אפשר לתלות במעתיקיםןטעויות רבות במילים יווניות שלא את כול בלי לפרט מציין

ומאידך גם לייכט לא ציין וגם אני לא ראשונות לספירההמאות הסגנון מצביעים לספרות של ני התוכן והירוב עני 132 מקבילות בין הטקסט שלנו ובין מדרשים מאוחרים ני שיהיה מאוחר בבירורי סגנוני וענימצאתי שום סממן לשונימשום שאותם מדרשים ר לקביעת זמנו של החיבוות תורמן אינןכשלעצמ מדרש תדשא כמו פרקי דרבי אליעזר

עמ(ריימונד לייכט מצביע על הקבלה בין תפילת יעקב ובין מדרש תדשא ובראשית רבתי מכילים הרבה חומר קדום הרי היא נמצאת גם בטקסט העברי וגם בטקסט היווני נניח לצורך הדיון שהמקבילה הזאת מובהקת דיה) 166-165

ין שהצביע ייוצא שהענ בוודאי לא נכתב בימי הביניים כפי שסבור לייכט במיוחד אם הוא המקור הטקסט היוונילכל ין הזה באותם המדרשיםיומה מוכיח מציאותו של הענ עליו לייכט בא למדרשים מאוחרים ממקור קדום

בסולם יעקבשכלולות ינו בחומר קדום ובמסורות חיצוניות כגון אלה יא התענשעורכי המדרשים במאה הי היותר

247

שנים עשר ש הטקסט הסלאבי המקביל מלמדנו הוי של שנים עשר פנים כפני השבטים מופיע כאן במפורשיהזכמה מילים מתחילה כעין של ה אחרי הפסק117שייכים לתיאור דמות האל ראשים שנים עשר פני שבטים

מלא השמים והארץ ותהומות וכל העולמים לכבודךומסתיימת קדושהנפתחת במילה קדושהראשו נמלא טל מהם שמשניהם טהור ובין הקדושה פני שבטיםני עתה בשורת מילים המפסיקה בין יעני

אך עצמםמובנים כשלה השורה מורכבת משברי פסוקים וביטויים עינים וידים שנים ולפיד אש ברקים מבהיקטוי יברצוני להציע כאן פירוש לב אינם מצטרפים למשפטים בעלי משמעות שמשתלבים בטקסט התפילה

הבנת דמותו של האל ודמותה של המערכה העליונה כפי שהן לעפירוש שיש לו השלכות הראשון בשורה זוויה במשפט סתום שמופיע משום שהיא תל הצעה שאני מציע כאן הנה היפותטית בלבדה מצטיירות בטקסט זה

רק בנוסח העברי של תפילת יעקב ומשום שהיא נזקקת למוטיבים שלעת עתה מצאתי רק במקורות ביניימיים צח ואדוםכדרך ה להקבותמתייחס ראשו נמלא טלמילים ה שבהקשר שלנוהנחה פשוטה ביותר

מקשר טל זה עם הגשם התיאופני בסיני) ג- ה(ם ימדרש שיר השיר ותיאורים אחרים של הדוד שבשיר השירים מפני אלהים זה סיני מפני אלהים אלהי ישראל רעשה אף שמים נטפו ארץעל שם שראשי נמלא טליחיו על פי הכתוב ) בירושלמי לח ע( המתים תייכמו כן הטל נקשר לתח )ד הטיםהשוו שופ ט סחיליםתה(

צירוף שני ) יט כויהוישע (שכני עפר כי טל אורת טלך וארץ רפאים תפילמתיך נבלתי יקומון הקיצו ורננו מוטיבים מופיע באגדה על מתן תורה ה

חיים טל הזילו כבוד לענני ההקב אמר מעלן של האש מחמת משולהבין ישראל שהיו לפי אומר אילעאי ברבי יהודה רמכילתא ( )י-ט סח תהלים (אלהים תניף נדבות גשם ואומר ווג אלהים מפני נטפו שמים גם רעשה ארץ שנ בני על

)י א ערכיןאתוספת בחדש טוכי מאחר שמדבור ראשון יצאה נפשי יצאה בדברו שנא ה יצתה נשמתן של ישראלכל דבור ודבור שיצא מפי הבעל

גשם נדבות תניף אלהים שנא אותםה להחיות בו מתים והחיההוריד טל שעתיד הב נשמתן דבור שני היכן קבלוהו )בשבת פח ע (נחלתך

)פרק לג(ה וטל תחייה מופיע בפרקי דרבי אליעזר טל מראשו של הקבndashמוטיבים הצירוף שני

ה נוער לבוא הקב ולעת ה מלא תחית טלשראשו שלהקב המראשו שלהקב טל תחית המתים מאיזה מקום הוא יורדאני ישנה ולבי ער קול דודי שנ ה מלא תחית טלשראשו שלהקב מנ ית טל ומחיה את המתיםשער ראשו ומוריד תח

וג דופק פתחי לי אחותי רעיתי יונתי תמתי שראשי נמלא טל

אהיה כטל פסוקים כמו הוכן על סמך טל השמיםהברכה שיצחק נתן ליעקב פותחת בעל סמך זה שנרקמו אגדות רבות על ) ומיכה ה( ייה שארית יעקב בקרב עמים רבים כטל מאת יוה )והושע יד (לישראל

מוטיב שמשתלב בתיאור יעקב כדמות עליונה טל אלוהי שיורד על יעקב

ולבי אלא יעקב נתייאש לו שלא יטול את הברכות מיצחק א אני ישנה וגוד אף שמים נטפו] שנאמר [שראשי נמלא טלוילך ויקח ויבא מיד הלך שראשי נמלא טל ה הרי עיטרתי לך את הברכותל הקבא] למה [ וגוורבקה אמרה ער

) תנחומא בובר תולדות יח (נכנס אצל אביו ונטל את הברכות שנאמר ויתן לך האלהים וגו לאמו וגור פנחס הכהן מנין אתה אומר א יםד ויתן לך האלהים מטל השמ ההה ליעקב ברכת טלשעטר הקב שראשי נמלא טל

)115 עמ תולדות בראשית רבתי (שיעקב שותף עם בוראו בכל דבר שנאמר לא כאלה חלק יעקב כי יוצר הכל הוא

הקבלה ) 107הערה 172 עמ(מופיעה רק בקשר לקריאת מגילת אסתר האל המושיעריימונד לייכט כותב שברכת 115

בשם יחוש הבדלה דרבי עקיבאבה מופיע) תפילה מאגית(ובענין ) אחרי ברכה אמןהשוו (קרובה יותר בנוסח שלום (אמן אמן סלה ברוך אתה יי רופא חולים חי העולמים האל המושיע הו סבהואחישה אריפט חמואל קמואל י

- יד יצחק בן בעריכת אסתר ליבס מחקרים בדמונולוגיה מאת גרשם שלום רוחות ונשמות שדים עקיבא הבדלה דר 92הערה שלום שםורא יהו סבהו לגבי )168 עמ דשסתירושלים צבי

in bBer 45b it states that a person should not say Amen when hehellip)152 עמ(כט כותב ריימונד ליי 116himself said the benediction This rule is obviously not observed in the Prayer of Jacob which

could be a trace of the Christian habit to conclude every prayer with Amen ר להביא שורה ארוכה אפש יוחסו כוחות אמןומשום של סדר התפילה המקובלועד לחז דרך קומראן מן המקראהחל של דוגמאות נגדיות

דוגמא ורא(במקרים רבים תוך הכפלה או שילוש חתימה במילה זו אופיינית במיוחד לתפילות מאגיות מאגיים )קודמתהבהערה

מסביר ריימונד לייכט את שתפילת יעקב מושפעת מתיאורים הלניסטיים של הליוס בהתאם לטענה מרכזית שלו 117שבהם מתואר הליוס כמי שמופיע במשך שתים עשרה שעות היום הדימוי הזה על ידי הפניה לפפירוסים מאגיים

פרצופי-סרתרי ראשי-תריסרהדמיון בין תיאור זה ובין תיאור ) PGM III 494-535(בשתים עשרה צורות שונות ndashבשני נוסחיה (כמו כן נראה לי שכל הדימויים הסולריים שלייכט מגלה בתפילת יעקב קלוש ביותר לדעתי הנו

או שהם כלליים מאוד ועל כן יכולים להלום את אל השמש באותה מידה כמו את או שאינם כאלה) העברי והסלאביבתקופה הלניסטית מאוחרת הליוס הופך לאל ) 21הערה 230 עמ ראו לעיל(אל הסערה או כל אל אחר

כך שבאוצר הדימויים שלו נמצא כמעט כל שקולט תארים שהיו שייכים לאלים שונים אוניברסאלי-סינקרטיסטיזיקה שחר כמו לשון זריחה הליוס יש צורך בראיות ספציפיות יותרלכן על מנת להוכיח זיקה ל תואר אפשרי

תוך כאשר הגעתי כך לדוגמא) 59הערה 100 ועמ58הערה 99 עמ רא לעיל(לתופעות אסטרונומיות וכדומה על פי השוויתי זאת לציור הליוס המוקף במזלות לדימוי יעקב המוקף בשנים עשר השבטים שחזור היפותטי

)126הערה 250 עמ ראו להלן(המסורת העתיקה המשווה את יעקב ובניו לשמש וכוכבים

248

היום והעליונים אומרין הלל היום הזה יום ברכות וטללים בני לו אמ קרא יצחק לעשו בנו הגדול הגיע לילי יום הפסחעשה מטעמים היום הזה בו אוצרות ברכות טללים נפתחין בני אמרה רבקה ליעקב בנהטללים נפתחיןהזה בו אוצרות

ויתן לך האלהים שנ עשר ברכות ברך יצחק את יעקב כנגד עשרה מאמרות שבהן נברא העולם יהודה אומ ר לאביךוכשיצא יעקב מאת פני יצחק מעוטר כחתן וככלה הרי אלו עשר ברכות יעבדוך עמים מטל השמים ומשמני הארץ

מידי אביר יעקב ומשם רועה אבן שנ בקשוטיה וירד עליו תחית טל מן השמים ודשנו עצמותיו ונעשה גם הוא גבור כוח )לב פרקי דרבי אליעזר (ישראל

נת במיוחד הפסקה הבאה ממדרש תנחומאימעני

הוא נותן ] אלהים אין כתיב כאן אלא האלהים כשישלים אלהים מליותו [)ת כז כחבראשי (מטל השמיםלהים ויתן לך האראובן ראה מה פנחס הכהן בר חמא בשם ר אמר ר שיעקב שותף עם בוראו בכל דברלמה לך הברכות שבירכתי אותךבהדרי קדש מרחם ם חילך ודוד מקלס עמך נדבות ביו) ירמיה י טז( כי יוצר הכל הוא וגו כתיב לא כאלה חלק יעקב

)תהלים קי ג (משחר לך טל ילדתיך118

תן ליעקב יהוא י הים למצב הזהואליגיע רק כאשר ) מלאות כלומר (מליותמתאר את האל במצב האלהיםזכר ושהרי הוא מ(אך ברור שהדרשן התכוון אליו לא מובא כאן שראשי מלאה טלהפסוק טל של ברכה

אותו טל שראש האל נמלא ממנו ושעל ידו הגיע האל את מליותומשם בא לשון ) מן יחין בסייבאותו ענ דברים שיש לוההוא נותן ליעקב משום שהוא משתף אותו בכל למלאותן זה מנוסח י עני119אלוהיתהן חיצוני אלא במלאות יבורא נוגע כאן לא באיזה עניהשיתוף בין יעקב ובין ה

הים נקרא כאן כמושא ישיר של נתינהוהאל ויתן לך האלהים אחרת על הפסוק באופן חריף במיוחד בדרשה

י אלהים זכרני נא וחזקני נא אך י ויאמר יד ויתפלל שמשון אל יאימתי לכשתצרך לה הה אחא יתן לך ויתן לך אלהותא ר הברכה שברכני אבא יתן לך אלהותה אמר לפניו רבון כל העולמים הזכר לי אותה) שופטים טז כח( הפעם הזה האלהים וגו

)747 עמאלבק-תיאודור ג-בראשית רבה פרשה סו( )ורבותינו דרשו לאה בראשית כח דשכל טוב (שתגזור אומר ויקם לך אחא אומר ויתן לך אלהים יתן לך אלהותך ר

בחלום הם דמות שהפנים העליונים שיעקב ראה הנחה שהועלתה כברבלאור מסורת אגדית זו ובהתחשב עליונים שבראש הסולםהפנים העל ראשו נמלא טלאפשר לפרש שבטיםהעליונה של עצמו ושל

מי אלה ראשו נמלא טלאינו יכול להצטרף אלא ל מהם מהםראשו נמלא טל בתפילת יעקב נאמר מלאבמקום נמלאלשון סביל לפי רצף הטקסט מסתבר שהם השבטים ה נמלא טל מהםשראשו של הקב

ה להתמלא בטלמיהו זה שגרם לראשו של הקב ל בשיר השירים עורר את בעלי המדרש לשאולבפסוק הנוהדוגמא שראשי נמלא טל שאני מלא רצון ונחת רוח אברהם אביך שערבו עלי י על הפסוקכמו שאומר רש

דאי וי מסתמך כאן בורש אם תשובי אלישכר מעשים טובים מעשיו כטל הנני בא אליך טעון ברכות ושילו )בלח עב ה הברכות פ(מעין זו שמופיעה בירושלמי על דרשה עתיקה

זקינך רצוני נשבעתי לו שאיני זז טל מבניו לעולם מה טעם לך טל ילדותיך וכתיב בתריה ריש לקיש בשעה שעשה אברהם לאברהם במתנה נתתיו לו ויתן לך האלהים מטל השמים בדייתיקי נתתיוולא ינחם אמר רבי יודה בן פזי הנשבע

עליון מתמלא טל מראשי הראשו של יעקב אפשר להבין את המשפט הנדון באופן כזה גיוןילפי אותו ה בקשר לדימוי זה יש להעיר שעל המזבח שבנה אליהו על הר 120 שאף הם נתפסים כדמויות עליונותהשבטים כמו כן) לדא יחכים מל(יצקו שנים עשר כדים של מים ספר שבטי בני יעקבשתים עשרה אבנים כמכרמל מ

לפי תרגום ו ה יצק שמן ונסך נסךיועל המצבה השני ונה שהקים בבית אלראשהמצבה היעקב יצק שמן על ראש ב גד יינות שקיימים מששת ימי בראשית כניתנאים על שנים עשר מעהמסורת להשוו נסך יין ונסך מיםndashיונתן 121שבטים

מקופות בלוכסנים הם הוספה שלית הציטוטים המקראייםוהשלמ תולדות יא) בובר( תנחומא 118 29 119קולוסיים ההשוו אל 119 הראש מתמלא ndash מטלאארום שער ראשי אתמלי מן דמעתיך כגבר דשער רישיה מצבע התרגום לפסוקנו גורס 120

ה מתמלא טל לפיה ראשו של הקבש חדשהר ודרשת ז 123הערה השוו עוד להלן מדמעותיה של כנסת ישראל תיאורגית של אמירת הקדושה על ידי ישראל שמתנקזת לדמות יעקבהפעולה היש לציין ש מתפילותיהם של ישראל

26 25הערות 77 ראו מאמרים שצוינו לעיל עמ (היטבשחקוקה למעלה תוארה במקורות מיסטיים רבים ונחקרה קטע הבא של בעל הרוקחבמיוחד הו חשוב נינילענ) 20הערה 106 ועמ

לפי כי שייך לומר על הנעלם עצמו יעריצו כמו ומה שאומרים נעריצך לפני נקדישך ובפסוק והקדישו ואחר יעריצו י הרשלר משה וא פירושי סידור התפילה לרוקח (על פני יעקבונקדישך על הוד למטה עריץ האל בתעצומות עוזך

טיהינגגן נפתלי הירץ טריביששל מלאה הארץ דעה דוריהשוו גם בס תקלו-תקלה עמ צהסימן בירושלים תשנ )ב114 עמ ךשת

פני שהוא הוד למטהחסת לישמתי מהווה פעולה תיאורגיתבניגוד להערצה אלעזר אומר כאן שדווקא קידוש ר וגם אני מקדש קידוש מצד המתפללהבא בקשר לפעולת פניםו ראשיםאזכור תפילת יעקבוכך גם ב יעקב

השבטים עשר ראשים שנים עשר פניניםוקורא שמן לים בשנים עשר אוהפת מטה בידו עומד על הבאר שמוקםמשה ע דורא אירופוסכנסת של ההשוו ציור קיר בבית 121

وقطعناهم اثنتي ) 7160( קוראן והשוו האוהליםך אל פתחו של אחד הולכל אחד הבאר פורצים שנים עשר נחלים שعشره اسباطا امما واوحينا الي موسي اذ استسقاه قومه ان اضرب بعصاك الحجر فانبجست منه اثنتا عشره عينا قد

249

ויבאו אלימה ושם שתים עשרה עינת מים ושבעים תמרים מגיד שהיה אותו מקום מקולקל במים יתר מכל המקומות שהרי וכשבאו ישראל חנו ששים רבוא בני אדם וסיפקו להן מים ולנו ושנו היו שנים עשר מבועים ולא סיפקו אלא שבעים דקלים

אלעזר המודעי אומר מיום ר יהושע א היו ישראל שרויין אלא על המים כך דברי רויחנו שם על המים מלמד של ושילשוושבעים דקלים כנגד שבעים זקנים ה את העולם ברא שם שנים עשר מבועין כנגד שנים עשר שבטיםשברא הקב

)מכילתא כז(

ן תיאור זה ובין ידמיון ביש יעקב שמתמלא מן השבטים) דמות(מדבר על ראשו של ראשו נמלא טל מהםאם ברית כל ראשון תיאור השבטים כברכה עליונה שיורדת על ראש יעקב בדברי בן סירא שנדונו לעיל

עשר- לחלק שניםויציבהו לשבטיםויתן לו נחלתוויכוננהו בברכהוברכה נחה על ראש ישראלנתנו ים כמעיינות נובעיםגיה אסטראלית מזלות נתפסוהנה במא מזלותהברנו לעיל על קשר בין השבטים ובין יד

ונזלים מן תזל כטל אמרתימלשון מזילndashלים מזל ימהבשלב מסוים תפיסה זאת נסמכה למשחק שפעבבלי ב-אירושלמי עבודה זרה יח ע( בשלב מסוים מסורת תלמודית כמו כן122)טו דיר השיריםש (הלבנון בגן עדן נקשרה למסורת של שנים עשר מעיינות123ג נהרי אפרסמוןשל י) תענית

מסורות אגדיות שתוארו לעיל יחד עם יסודות אחרים נתחברו יחד כדי ליצור את אחד המיתוסים המרכזיים שנקראים תקוני זקן עשר הד דרך שלושרשמדבר על טל עליון שיו )אדרות וספרא דצניעותא(הר ושל ספר הז שקשורה לדמות עליונה של יעקב) פרצוף( היפוסטזה אלוהית ndashר אנפין על ראשו של זעי124גם מזלות

הורנו וכאשר ביקשו בני עמו של משה כי ישקם אומות עשר שבטים-הפרדנו אותם לשנים علم آل اناس مشربهم

וכל שבט ידע את המקום אשר ממנו ישתה עשר מעיינות-אז בקענו מתוכו שנים הכה במטך בסלע לו לאמור ) 137 עמ האביב תשס-תל אורי רוביןגוםתר(

הזיל מופיע ndashלים מזל ימהמשחק יתזל כטל אמרתכמו הטפה תבהורא מזל שפתיםבקומראן קיים ביטוי 122 ואף מזלות שבטי יעקב גם בכו במרה מזילים דמעהגם יחד שבה שבטים ומזלות בקינה עתיקה לתשעה באב

למרות זאת לא ידוע לי על פירוש מזל מלשון נזל קדרו פניהם כימה וכסיל חפו ראשם דגלי ישורון יזלו דמעהכמו יתכן שיש כאן השפעת מונחים ערביים הקשורים במאגיה אסטראליתי )יקטליאזוהר וג(ג עד המאה הי

של הביניימי של פירוש המשנה בתרגום של הביטוי הזה calqueוהשוו הורדת הרוחניות אסתנזאל אלרוחאניאתמילון לטקסטים והמזלות הרוחניות )אבן דורו של רשב שלמה בן יוסףמאת (ד ד מ פרהזבודה ע םהרמב

לעלות באוב להוריד רוחכ אסתנזלמפרש ) וירושלים תשס(ערביים יהודיים מימי הביניים של יהושע בלאו רוח כ אאלרוחאניה אלפלאניה תסתנזל עלה צפה כד) ת ימצוות ל(ם ומתרגם פסקה מספר המצוות לרמב

יחסות למינוח ספציפי של המאגיה יבחוסר הת לדעתי התרגום זה לוק) 690 עמ (פלונית מורידים אותם בדרך זו דוב שוורץ ואחרים יוסף פנטון משה אידל האסטראלית שתואר ונחקר על ידי שלמה פינס

ב שבטיםב נהרי אפרסמון ומקשר אותם ליזוהר מדבר לפעמים גם על יה 123ויהיו בני יעקב שנים ריסר נהרי אפרסמונא דכיאדאינון ת דהא בשמא דא אסתלק גו תריסר דאתכסיין וישמע ישראל

)אא קעו עזוהר ח(אלין תריסר שבטין דשכינתא אתתקנת בהו עשר על כן משחך אלהים אלהיך שמן ששון מחברךדרשה הבאה שמבוססת על הפסוקים ה הבזוהר חדש מופיע

כטל חרמון שירד על הררי על הראש כשמן הטובהנה מה טוב ומה נעים שבת אחים גם יחד )ח מהיליםתה( )ג-א קלגיליםתה (ציון

אלין תריסר נהרי שמן ששון בצלותהון על רישיה[נגדין להאי שמן ששון ישראל דאינון אחים ורעים ליה אד מאמר חקת זהר חדש (ורוגזא אסתלק מעלמא רצון בעלמין וכדין חדוה בעלמין דנהרין בה אפרסמונא דכייא )למנצח על שושנים

על כן משחך אלהים אלהיךיש לציין שבפסוק שלפני ( שמן משחה על ראשו של האל מושחיםלפי דרשה זו ישראל עתהורא כאן כינוי למלך אלהיםחוקרים השלפי דעת כסאך אלהים עולם ועד שבט מישר שבט מלכותךנאמר Keter The Crown of God inארתור גרין בספרו) 44 עמ )25הערה 9 עמ צוין לעיל( אמונות המקרא קנוהל

Early Jewish Mysticism Princeton 1997 pp 10-11 שמופיע תדיר בתיאור הכתרהה כתב שבניגוד לדימויה יוצא מן הכלל מן הבחינה ודרשה זוהרית זו מהו מלך בשר ודםלהמשיחה אינו מופיע רק ביחס דימוי המלכת האל

הזאת אילו שבשיר השירים רבה נאמר יעותמר ואהלות קצפסוק הבא את ההר חדש דורש וויש להעיר שהמשך ז ר נה שעשו ישראל במדברש ומהיכן היו בנות ישראל הצנועות והכשרות מתקשטות ומשמחות לבעליהן כל מ

י כי הנה יי כת ראשי נמלא טל קווצותי רסיסי לילהממה ש מור ואהלות קציעותד הה מן המן אבהו אמברם הדין ביזעא הדא רסא לית מיניה איליסיס לא דמי הדין רסה להדין ביזעה מצוה והנה הבית הגדול רסיסים

אית מיניה איליסיסעל יפה קולב ולעומתם שמואל יפה אשכנזי ראשי נמלא טל קווצותי רסיסי לילהשמיטים את הפסוק דפוסים מ

עמ 76י וטיקן וכך גם כגורס אותו )בקלב ע טדפוס צילום ירושלים תשמ טאזמיר תצ(שיר השירים רבה מתנות ו ראבןוחסר מהוא אחריו שבא רסיסיםדיון בה אלמלא כןמשום ש נכונההונראה שזוהי גרס א162

ל שוהתמרוקים מים שוי אומר שגם המן וגם הבו ה)ושמתקשים בפסקה ז בדפוס וילנאעץ יוסף ומהרז כהונה בצל טלך תייפינו השווה בפיוט של הדותהוה נמלא בובנות ישראל היו מתהווים מן הטל שראשו של הקב

)Kahle Masoreten des Westens I ז עמ חלק העברי( וראו ציוני ועוד וכן ברקנאטים (ג תיקוניםיבשכולל כל י ר מזל עליון הוא כינוי לכתיקטליאי גהר ורולפי הז 124

שנמשכים למטה יותר מאחרים נקראים אוי חיים ויטל בעץ חיים רק תיקונים ח לדעת ר )לשקל הקודש לרמדעם ג מזלותדהיינו דיקנא דעתיק הם י) פרק כטפרשת ויצא( ספר הליקוטים שוואך ה )שער יג פרק ט(מזלא

שבו המזל העליון הוא התלי)פירוש לספרא דצניעותא(א שבעקבותיו הלך הגר לפי ספר הפליאה יבורש העדחבתיקוני ) ר גן עדן הגנוזאוצ א אבולעפיאר ה ונחש בריחא י דספר סודי רזיי ח והשוו עוד (ב מזלות תלויים י

250

)א תריסרס(תליסר ) בכל יומא(בגולגלתא יתבין 125

אלפי רבוא עלמין דנטלין עלוי רגלין וסמכין עלוי ומהאי גולגלתא ההוא דאיהו לבר נטיף טלא לההוא דלבר ומלייא לרישיה בכל יומא דכתיב שראשי נמלא טל ומההוא טלא דאנער מרישיה

דכתיב כי טל אורות טלך אורות ) מלאתי טל לא כתיב אלא נמלא דכתיב שראשי נמלא טל(יתערון מתייא לעלמא דאתי ונטיף ההוא והוא מנא דטחני לצדיקייא לעלמא דאתי ומההוא טלא מתקיימין קדישי עליונין נהורא דחוורתא דעתיקא

כהאי וחיזו דההוא טלא חוור כבת הטל והנה על פני המדבר דק מחוספסד ותעל שטלא לחקלא דתפוחין קדישין ההחוורא דיליה אנהיר לתליסר האי גולגלתא ד ועינו כעין הבדולחהה גוונא דאבנין דבדולחא דאתחזייא כל גוונין בגוה

בר בסטרא דא לסטרא עיבר גליפין בסחרנוי לארבע עיבר בסיטרא חד ולארבע עיבר בסטרא דא בסטרא דאנפוי ולארבע עי ומהאי אתפשט אורכא דאנפוי לתלת מאה ושבעין רבוא עלמין) כלומר לסטרא דלעילא(דחורא וחד לעילא דגולגלתא

וההוא דלבר אתקרי זעיר והאי עתיקא דעתיקין אתקרי אריכא דאנפין) כלומר אורכא דאנפין(וההוא אתקרי ארך אפים דלתתא אתתקן ואנפוי ) א טלאס(כלא קדשיא וזעיר אנפין כד אסתכל להאילקבליה דעתיקא סבא קדש קדשים ד אנפין

ומהאי גולגלתא נפיק חד עיבר חיור לגולגלתא דזעיר מתפשטין ואריכין בההוא זמנא אבל לא כל שעתא כמה דעתיקא) א אוראותאס (וכל גולגלתא יהבין אגר חיורתא אנפין לתקנא רישיה ומהאי לשאר גולגלתין דלתתא דלית לון חושבנא

ג קכח זוהר ח(ולקביל דא בקע לגולגלת לתתא כד עאלין בחושבנא לעתיק יומין כד עאלין בחושבנא תחות שרביטא )בע

מנייהו ההוא טלא) א מתערס(וכד מטי אתר דמשתכחי אבהן עלאי וההוא רוחא נגיד טלא מלעילא מרישא דמלכאוההוא טלא אתסחי ומטי לגן עדן דלתתא לא בדרגין ידיען דרגא בתר דרגאותאנא נחית ההוא ט מתערין אבהן דלתתאכדין ועייל בפתחא דמערתא וסליק ושאט ביני בוסמין ואתער רוחא חדא דכליל בתרין אחרנין בבוסמין דגנתא דעדן

ההוא טלא ין על חובי עלמאבגין דאינון דמיכ וכד אשתכח עלמא בצערא ובעאן רחמי על בנוי מתערין אבהן אינון וזיווגן הונפשא אודעא לרוחא ורוחא לנשמתא ונשמתא לקב לא אתנגיד ולא אשתכח עד דאתער ספר תורה כדקא חזי בעלמא

ומתברכין ומטי לרישא דמלכא ונגיד מעתיקא קדישא עלאה נגידו דטלא דבדולחא כדין יתיב מלכא בכרסייא דרחמי )ב ערכה אזוהר ח( ה על עלמאוחייס קב כלהו) א מתברכןנ(וכדין מתחברן יכיןונגיד ההוא טלא לאינון דמ אבהן

דכתיב ויבואו אלימה ושם שתים עשרה עינות תאנא בההיא שעתא אשתלימו ישראל לתתא כגוונא דלעילא כמה דאוקימנאוכלא תקף בשבעין ענפיןואת בארבע סטרי עלמא ואתתקף אילנא קדישא בתריסר תחומין מים ושבעים תמרים וגו

אתר דאקרי שמים ומליא לרישיה דזעיר אנפין בההיא שעתא נטיף טלא קדישא מעתיקא סתימאה כגוונא דלעילא )בסב עב זוהר ח( הוה נגיד ונחית מנא לתתא ומההוא טלא דנהורא עלאה קדישא

בזמנא דמטא תשרי ירחא מזלא שכיח וסתיםכלא בהאי נגדין תליסר משיחין דאפרסמונא דכיא בההיא מזלא דכלאבההוא תרעי דרחמי) א תליסרס(ומתפתחי תריסר בעלמא עלאה) א תליסרס(אלין תריסר ) ירחי(משתכחי שביעאה

)א עב קעזזוהר ח( ה בהמצאו כתיבדרשו יהו) ישעיה נה ו(זמנא

אם אמנם בטקסט זה סולם יעקברמזת בזון מן התפיסות הדומות לזו שניתכן אפוא שהמיתוס הזוהרי ניייש )ההמקיפות אות(עליונה של עצמו יחד עם דמויות השבטים הדמות המדובר על כך שיעקב חזה את

הציור שמצטייר כאן מזכיר את 126להשוות זאת לחלום יוסף שבו יעקב נמשל לשמש והשבטים לכוכביםברצוני להדגיש של בית אלפא ובמקומות אחריםכנסתה בבית מוקף בגלגל המזלותהשמש ההציורים של

בלבד ומתבסס על משפט היפותטי הוא לפיו ראשו של האל נמלא טל מן השבטיםש שהפירוש שהצענו כאן כמו כן הוא נזקק למוטיבים שלעת עתה מצאתי רק במקורות ביניימיים קצר וסתום שמצוי רק בטקסט העברי

תריסר ראשי ר האל כותיא לעומתוליות חסרות בהתהוות המיתוס הזהתכן שעיון נוסף יגלה חויאם כי ישבטים נראית לי סבירה ה לשנים עשר תו של ציור זהנמצא באופן ברור בשני הטקסטים וזיק ותריסר פרצופי

ד ומעוגנת היטב במסורות עתיקות הקשורות בחזון יעקבומא סולם יעקבזמנו של ם לגבי זמנו של הטקסטלסיכום עיון זה בתפילת יעקב אציג כאן את השיקולי

בדומה ראשונה לספירההחוקרים למאה הנקבע על ידי רוב בדומה לאפוקליפסה של אברהם וחנוך הסלאבי שכלולה בחיבור זה מהווה חלק ת יעקב תפיל127נתחבר כנראה בעברית סולם יעקב החיבורים לאותם

כאשר ראיתי יה י הפנ במקום שהיא אמורה להופיעהלה מופיע לפי מבנה החיבור התפיאינטגרלי ממנו

יש להעיר דאינון תרי עשר מזלות וסיהרא בתלת עשר תקונין נאמר על תיקוני המלכות) ב עקמד(הר וז

עשרה נחשב למזל השלושOphiuchus נושא הנחששלפעמים גם ורא(זר מוורמס אלע זיקה בין מידות הרחמים ובין השבטים יש להעיר עוד ממה שכתוב בספר השם לרהן יולעני

) 159הערה 156 עמ לעילג מדות של ב שבטים יאר פניו לתפלת ישראל ויגלגל יכי בזכות יעקב וי ג אור פנים בקרייה גבי שכינהוכן י

)גכ עמ (רחמים וזה דומה למה כלפי תפילת יעקב והשבטיםותשפונ דות הרחמיםיג מ ין פנים מאירות של האל שהגיש כאן י

ב נהרי י ה השמן הטוב על ראשו של הקבמושחיםבשם זוהר חדש שישראל בתפילותיהם 123 הע שהובא לעיל ג מידות הרחמיםאת יצגים יאפרסמונא שאף הם מי

ויחנך שאין וכנגד ח ב פעמים אור פנים בשכינה בקרייהכן י ב שבטיםב אותיות בברכת כהנים שהם ביויש י ג אותיות יש באבות ובברכת כהניםכנגד י ג אור פנים בכל הקרייהפניו בחומש הרי י בשבטים יש יאר ה

ב אזכורים של אור ליותה מקביל ישנן גם בשמות השבטיםןב מהשי ותג אותיות שונבברכת כוהנים יש י כלומר יאר יי פניו אליך ויחנךבפסוק בחומשה מופיעשנעדרת משם אות חה ךפני השכינה בנ

ין ימדובר לא רק על הענ ג בטקסט זה ובטקסטים אחריםילב תלבטויות בין יהתנודותאריאציותויש לשם לב לו 125ג יבי ג שבטיםיבי ג מזלותיבי ג חדשיםיבואריאציות וחילופים ענייניים בין יל אלי אלא עהטקסטו

)114הערה 122 עמ ראו לעיל המלך שלמה של איפודרומיןג מרוצים ביבוראו עוד על י (שערי המקדש )בראשית רבה סח י( משבשעה שאמר יוסף והנה השמש והירח אמר יעקב מי גלה לו ששמי ש השוו 126 חבר ביווניתנת סולם יעקבשטען ש על נימוקיו של לנט 1הערה 227 מע לעיל ורא 127

251

חסרים פרטים אמנם בחזון הסולם כמו שהוא מצוי עתה חלק הנרטיבילבתוך התפילה מקשרת אותה בחולמיד להניח וקשה מא בכל אופן128אך נראה הדבר שתיאור החזון לא הגיע אלינו בשלמותו שתואמים את ההפניהוהשני של האל ד פנים ועוד פנים עליונים מעליהםאחד של סולם עם כה ndashוצאי דופן ששני התיאורים י

נתהוו בנפרד וצורפו רק בשלב מאוחר אחדיחד בחיבור שמצויים לפנינו פרצופי- ראשי ותריסר- תריסרה עדיפה בהרבה ההנחה שמקורם אחד הוא129יותר

ליטורגי בנפרד מן החלק - לקם קשור בשימוש מאגישלפחות ח ניכרים בתפילה סימני עריכהיחד עם זאתמאגי - ליטורגיהבולט ביותר שקשור בתפקיד המאפיין ה סימנים האלה מתרבים לקראת סוף התפילהה הנרטיבי

מצביעים על מאפיין זה וכן עניינים נוספים של תוכן וסגנון נוסחאות ושמות מאגייםה שלא שורושל התפילה הד לתארך את המרכיבים הללו אך אין סיבה לאחר ו קשה מאספר הרזיםל ובמיוחד 130ספרות ההיכלותלקרבה

נימוקים שהביא ריימונד לייכט השאף על פי ין הנוסח העבריי לענ131רביעיתהשלישית או האותם מן המאה תנראה לי שבכל זאת אין לדחות את האפשרות הזא כהוכחה שהנוסח הזה מתורגם מיוונית אינם קבילים בעיני

במקרה זה יש לראות את כטענת לייכט שמופיעה באותו כתב יד תורגמה מיוונית תפילת מנשהאם אכן הפרט שמעניין אותנו במיוחד בכל אופן132 של התרגוםterminus ante quem - רביעית כ-שלישיתהמאה ה

לכן יש לתארך אותו כמו ו ימופיע בשני הטקסטים וקשור לחלק הנרטיב דהיינו ציור האל בעל שנים עשר פנים עיקר החיבור

10הערה 229 עמ לעילורא 128 90הערה 241 עמ לעילורא 129 כביטוי של לייכט מאגיים תופעה שולית או מאוחרת ביחס לעיקרה של ספרות ההיכלותאין לראות באלמנטים 130

magical margins of Hekhalot literature (p 172) העיר על כך כבר שולם ב - Major Trends ואחריו כתבוהמעשי בולט - היסוד המאגיחוקרים רבים בהרחבה על חשיבותו ועתיקותו של המרכיב המאגי בספרות ההיכלות

כמו חנוך השלישי שולי יחסית במאוחריםהוא ובמיוחד בחיבורים הקדומים כמו היכלות זוטרתי לייכט עמורא(שסגנונו קרוב במיוחד לתפילת יעקב עיקרית של ספרות ההיכלות ושל ספר הרזיםהתקופה הזוהי 131

פר מהדיר של סה) 109 107הערות 245 עמ 25 ההער 230 עמוכן בעבודה זו 172 168 165 עמ 15 הע144ירושלים ספר כשפים מתקופת התלמוד ספר הרזים מרדכי מרגליות(הרזים מתארך אותו לסוף המאה השלישית

Michael A Morgan Sepher Ha-Razim The(וכך גם דעתו של בעל המהדורה האנגלית )26-24 עמ זתשכBook of Mysteries Chico 1983 pp 8-11 (רוזנטל א)ספר למאה את המתארך ) שם רגליותמובא אצל מ

האוניברסיטה טדוקטור עיונים מתודולוגיים ופנומנולוגיים המאגיה היהודית הקדומה(יובל הררי הרביעיתאיתמר גרינוולד קובע את זמן החיבור במאות מן השלישית ועד החמישית) 127 עמ חתשנ העברית בירושלים

)Apocalyptic and Merkavah Mysticism Leiden ndash Koumlln 1980 p 226 (שהספר מכיל יסודות אףש סבור שם הוא 5בהערה (שביעית על ידי עורך שלא תמיד הבין את החומר שלפניו -שיתישההוא נערך במאה קדומים ) אפשר לתלות במעתיקיםןטעויות רבות במילים יווניות שלא את כול בלי לפרט מציין

ומאידך גם לייכט לא ציין וגם אני לא ראשונות לספירההמאות הסגנון מצביעים לספרות של ני התוכן והירוב עני 132 מקבילות בין הטקסט שלנו ובין מדרשים מאוחרים ני שיהיה מאוחר בבירורי סגנוני וענימצאתי שום סממן לשונימשום שאותם מדרשים ר לקביעת זמנו של החיבוות תורמן אינןכשלעצמ מדרש תדשא כמו פרקי דרבי אליעזר

עמ(ריימונד לייכט מצביע על הקבלה בין תפילת יעקב ובין מדרש תדשא ובראשית רבתי מכילים הרבה חומר קדום הרי היא נמצאת גם בטקסט העברי וגם בטקסט היווני נניח לצורך הדיון שהמקבילה הזאת מובהקת דיה) 166-165

ין שהצביע ייוצא שהענ בוודאי לא נכתב בימי הביניים כפי שסבור לייכט במיוחד אם הוא המקור הטקסט היוונילכל ין הזה באותם המדרשיםיומה מוכיח מציאותו של הענ עליו לייכט בא למדרשים מאוחרים ממקור קדום

בסולם יעקבשכלולות ינו בחומר קדום ובמסורות חיצוניות כגון אלה יא התענשעורכי המדרשים במאה הי היותר

248

היום והעליונים אומרין הלל היום הזה יום ברכות וטללים בני לו אמ קרא יצחק לעשו בנו הגדול הגיע לילי יום הפסחעשה מטעמים היום הזה בו אוצרות ברכות טללים נפתחין בני אמרה רבקה ליעקב בנהטללים נפתחיןהזה בו אוצרות

ויתן לך האלהים שנ עשר ברכות ברך יצחק את יעקב כנגד עשרה מאמרות שבהן נברא העולם יהודה אומ ר לאביךוכשיצא יעקב מאת פני יצחק מעוטר כחתן וככלה הרי אלו עשר ברכות יעבדוך עמים מטל השמים ומשמני הארץ

מידי אביר יעקב ומשם רועה אבן שנ בקשוטיה וירד עליו תחית טל מן השמים ודשנו עצמותיו ונעשה גם הוא גבור כוח )לב פרקי דרבי אליעזר (ישראל

נת במיוחד הפסקה הבאה ממדרש תנחומאימעני

הוא נותן ] אלהים אין כתיב כאן אלא האלהים כשישלים אלהים מליותו [)ת כז כחבראשי (מטל השמיםלהים ויתן לך האראובן ראה מה פנחס הכהן בר חמא בשם ר אמר ר שיעקב שותף עם בוראו בכל דברלמה לך הברכות שבירכתי אותךבהדרי קדש מרחם ם חילך ודוד מקלס עמך נדבות ביו) ירמיה י טז( כי יוצר הכל הוא וגו כתיב לא כאלה חלק יעקב

)תהלים קי ג (משחר לך טל ילדתיך118

תן ליעקב יהוא י הים למצב הזהואליגיע רק כאשר ) מלאות כלומר (מליותמתאר את האל במצב האלהיםזכר ושהרי הוא מ(אך ברור שהדרשן התכוון אליו לא מובא כאן שראשי מלאה טלהפסוק טל של ברכה

אותו טל שראש האל נמלא ממנו ושעל ידו הגיע האל את מליותומשם בא לשון ) מן יחין בסייבאותו ענ דברים שיש לוההוא נותן ליעקב משום שהוא משתף אותו בכל למלאותן זה מנוסח י עני119אלוהיתהן חיצוני אלא במלאות יבורא נוגע כאן לא באיזה עניהשיתוף בין יעקב ובין ה

הים נקרא כאן כמושא ישיר של נתינהוהאל ויתן לך האלהים אחרת על הפסוק באופן חריף במיוחד בדרשה

י אלהים זכרני נא וחזקני נא אך י ויאמר יד ויתפלל שמשון אל יאימתי לכשתצרך לה הה אחא יתן לך ויתן לך אלהותא ר הברכה שברכני אבא יתן לך אלהותה אמר לפניו רבון כל העולמים הזכר לי אותה) שופטים טז כח( הפעם הזה האלהים וגו

)747 עמאלבק-תיאודור ג-בראשית רבה פרשה סו( )ורבותינו דרשו לאה בראשית כח דשכל טוב (שתגזור אומר ויקם לך אחא אומר ויתן לך אלהים יתן לך אלהותך ר

בחלום הם דמות שהפנים העליונים שיעקב ראה הנחה שהועלתה כברבלאור מסורת אגדית זו ובהתחשב עליונים שבראש הסולםהפנים העל ראשו נמלא טלאפשר לפרש שבטיםהעליונה של עצמו ושל

מי אלה ראשו נמלא טלאינו יכול להצטרף אלא ל מהם מהםראשו נמלא טל בתפילת יעקב נאמר מלאבמקום נמלאלשון סביל לפי רצף הטקסט מסתבר שהם השבטים ה נמלא טל מהםשראשו של הקב

ה להתמלא בטלמיהו זה שגרם לראשו של הקב ל בשיר השירים עורר את בעלי המדרש לשאולבפסוק הנוהדוגמא שראשי נמלא טל שאני מלא רצון ונחת רוח אברהם אביך שערבו עלי י על הפסוקכמו שאומר רש

דאי וי מסתמך כאן בורש אם תשובי אלישכר מעשים טובים מעשיו כטל הנני בא אליך טעון ברכות ושילו )בלח עב ה הברכות פ(מעין זו שמופיעה בירושלמי על דרשה עתיקה

זקינך רצוני נשבעתי לו שאיני זז טל מבניו לעולם מה טעם לך טל ילדותיך וכתיב בתריה ריש לקיש בשעה שעשה אברהם לאברהם במתנה נתתיו לו ויתן לך האלהים מטל השמים בדייתיקי נתתיוולא ינחם אמר רבי יודה בן פזי הנשבע

עליון מתמלא טל מראשי הראשו של יעקב אפשר להבין את המשפט הנדון באופן כזה גיוןילפי אותו ה בקשר לדימוי זה יש להעיר שעל המזבח שבנה אליהו על הר 120 שאף הם נתפסים כדמויות עליונותהשבטים כמו כן) לדא יחכים מל(יצקו שנים עשר כדים של מים ספר שבטי בני יעקבשתים עשרה אבנים כמכרמל מ

לפי תרגום ו ה יצק שמן ונסך נסךיועל המצבה השני ונה שהקים בבית אלראשהמצבה היעקב יצק שמן על ראש ב גד יינות שקיימים מששת ימי בראשית כניתנאים על שנים עשר מעהמסורת להשוו נסך יין ונסך מיםndashיונתן 121שבטים

מקופות בלוכסנים הם הוספה שלית הציטוטים המקראייםוהשלמ תולדות יא) בובר( תנחומא 118 29 119קולוסיים ההשוו אל 119 הראש מתמלא ndash מטלאארום שער ראשי אתמלי מן דמעתיך כגבר דשער רישיה מצבע התרגום לפסוקנו גורס 120

ה מתמלא טל לפיה ראשו של הקבש חדשהר ודרשת ז 123הערה השוו עוד להלן מדמעותיה של כנסת ישראל תיאורגית של אמירת הקדושה על ידי ישראל שמתנקזת לדמות יעקבהפעולה היש לציין ש מתפילותיהם של ישראל

26 25הערות 77 ראו מאמרים שצוינו לעיל עמ (היטבשחקוקה למעלה תוארה במקורות מיסטיים רבים ונחקרה קטע הבא של בעל הרוקחבמיוחד הו חשוב נינילענ) 20הערה 106 ועמ

לפי כי שייך לומר על הנעלם עצמו יעריצו כמו ומה שאומרים נעריצך לפני נקדישך ובפסוק והקדישו ואחר יעריצו י הרשלר משה וא פירושי סידור התפילה לרוקח (על פני יעקבונקדישך על הוד למטה עריץ האל בתעצומות עוזך

טיהינגגן נפתלי הירץ טריביששל מלאה הארץ דעה דוריהשוו גם בס תקלו-תקלה עמ צהסימן בירושלים תשנ )ב114 עמ ךשת

פני שהוא הוד למטהחסת לישמתי מהווה פעולה תיאורגיתבניגוד להערצה אלעזר אומר כאן שדווקא קידוש ר וגם אני מקדש קידוש מצד המתפללהבא בקשר לפעולת פניםו ראשיםאזכור תפילת יעקבוכך גם ב יעקב

השבטים עשר ראשים שנים עשר פניניםוקורא שמן לים בשנים עשר אוהפת מטה בידו עומד על הבאר שמוקםמשה ע דורא אירופוסכנסת של ההשוו ציור קיר בבית 121

وقطعناهم اثنتي ) 7160( קוראן והשוו האוהליםך אל פתחו של אחד הולכל אחד הבאר פורצים שנים עשר נחלים שعشره اسباطا امما واوحينا الي موسي اذ استسقاه قومه ان اضرب بعصاك الحجر فانبجست منه اثنتا عشره عينا قد

249

ויבאו אלימה ושם שתים עשרה עינת מים ושבעים תמרים מגיד שהיה אותו מקום מקולקל במים יתר מכל המקומות שהרי וכשבאו ישראל חנו ששים רבוא בני אדם וסיפקו להן מים ולנו ושנו היו שנים עשר מבועים ולא סיפקו אלא שבעים דקלים

אלעזר המודעי אומר מיום ר יהושע א היו ישראל שרויין אלא על המים כך דברי רויחנו שם על המים מלמד של ושילשוושבעים דקלים כנגד שבעים זקנים ה את העולם ברא שם שנים עשר מבועין כנגד שנים עשר שבטיםשברא הקב

)מכילתא כז(

ן תיאור זה ובין ידמיון ביש יעקב שמתמלא מן השבטים) דמות(מדבר על ראשו של ראשו נמלא טל מהםאם ברית כל ראשון תיאור השבטים כברכה עליונה שיורדת על ראש יעקב בדברי בן סירא שנדונו לעיל

עשר- לחלק שניםויציבהו לשבטיםויתן לו נחלתוויכוננהו בברכהוברכה נחה על ראש ישראלנתנו ים כמעיינות נובעיםגיה אסטראלית מזלות נתפסוהנה במא מזלותהברנו לעיל על קשר בין השבטים ובין יד

ונזלים מן תזל כטל אמרתימלשון מזילndashלים מזל ימהבשלב מסוים תפיסה זאת נסמכה למשחק שפעבבלי ב-אירושלמי עבודה זרה יח ע( בשלב מסוים מסורת תלמודית כמו כן122)טו דיר השיריםש (הלבנון בגן עדן נקשרה למסורת של שנים עשר מעיינות123ג נהרי אפרסמוןשל י) תענית

מסורות אגדיות שתוארו לעיל יחד עם יסודות אחרים נתחברו יחד כדי ליצור את אחד המיתוסים המרכזיים שנקראים תקוני זקן עשר הד דרך שלושרשמדבר על טל עליון שיו )אדרות וספרא דצניעותא(הר ושל ספר הז שקשורה לדמות עליונה של יעקב) פרצוף( היפוסטזה אלוהית ndashר אנפין על ראשו של זעי124גם מזלות

הורנו וכאשר ביקשו בני עמו של משה כי ישקם אומות עשר שבטים-הפרדנו אותם לשנים علم آل اناس مشربهم

וכל שבט ידע את המקום אשר ממנו ישתה עשר מעיינות-אז בקענו מתוכו שנים הכה במטך בסלע לו לאמור ) 137 עמ האביב תשס-תל אורי רוביןגוםתר(

הזיל מופיע ndashלים מזל ימהמשחק יתזל כטל אמרתכמו הטפה תבהורא מזל שפתיםבקומראן קיים ביטוי 122 ואף מזלות שבטי יעקב גם בכו במרה מזילים דמעהגם יחד שבה שבטים ומזלות בקינה עתיקה לתשעה באב

למרות זאת לא ידוע לי על פירוש מזל מלשון נזל קדרו פניהם כימה וכסיל חפו ראשם דגלי ישורון יזלו דמעהכמו יתכן שיש כאן השפעת מונחים ערביים הקשורים במאגיה אסטראליתי )יקטליאזוהר וג(ג עד המאה הי

של הביניימי של פירוש המשנה בתרגום של הביטוי הזה calqueוהשוו הורדת הרוחניות אסתנזאל אלרוחאניאתמילון לטקסטים והמזלות הרוחניות )אבן דורו של רשב שלמה בן יוסףמאת (ד ד מ פרהזבודה ע םהרמב

לעלות באוב להוריד רוחכ אסתנזלמפרש ) וירושלים תשס(ערביים יהודיים מימי הביניים של יהושע בלאו רוח כ אאלרוחאניה אלפלאניה תסתנזל עלה צפה כד) ת ימצוות ל(ם ומתרגם פסקה מספר המצוות לרמב

יחסות למינוח ספציפי של המאגיה יבחוסר הת לדעתי התרגום זה לוק) 690 עמ (פלונית מורידים אותם בדרך זו דוב שוורץ ואחרים יוסף פנטון משה אידל האסטראלית שתואר ונחקר על ידי שלמה פינס

ב שבטיםב נהרי אפרסמון ומקשר אותם ליזוהר מדבר לפעמים גם על יה 123ויהיו בני יעקב שנים ריסר נהרי אפרסמונא דכיאדאינון ת דהא בשמא דא אסתלק גו תריסר דאתכסיין וישמע ישראל

)אא קעו עזוהר ח(אלין תריסר שבטין דשכינתא אתתקנת בהו עשר על כן משחך אלהים אלהיך שמן ששון מחברךדרשה הבאה שמבוססת על הפסוקים ה הבזוהר חדש מופיע

כטל חרמון שירד על הררי על הראש כשמן הטובהנה מה טוב ומה נעים שבת אחים גם יחד )ח מהיליםתה( )ג-א קלגיליםתה (ציון

אלין תריסר נהרי שמן ששון בצלותהון על רישיה[נגדין להאי שמן ששון ישראל דאינון אחים ורעים ליה אד מאמר חקת זהר חדש (ורוגזא אסתלק מעלמא רצון בעלמין וכדין חדוה בעלמין דנהרין בה אפרסמונא דכייא )למנצח על שושנים

על כן משחך אלהים אלהיךיש לציין שבפסוק שלפני ( שמן משחה על ראשו של האל מושחיםלפי דרשה זו ישראל עתהורא כאן כינוי למלך אלהיםחוקרים השלפי דעת כסאך אלהים עולם ועד שבט מישר שבט מלכותךנאמר Keter The Crown of God inארתור גרין בספרו) 44 עמ )25הערה 9 עמ צוין לעיל( אמונות המקרא קנוהל

Early Jewish Mysticism Princeton 1997 pp 10-11 שמופיע תדיר בתיאור הכתרהה כתב שבניגוד לדימויה יוצא מן הכלל מן הבחינה ודרשה זוהרית זו מהו מלך בשר ודםלהמשיחה אינו מופיע רק ביחס דימוי המלכת האל

הזאת אילו שבשיר השירים רבה נאמר יעותמר ואהלות קצפסוק הבא את ההר חדש דורש וויש להעיר שהמשך ז ר נה שעשו ישראל במדברש ומהיכן היו בנות ישראל הצנועות והכשרות מתקשטות ומשמחות לבעליהן כל מ

י כי הנה יי כת ראשי נמלא טל קווצותי רסיסי לילהממה ש מור ואהלות קציעותד הה מן המן אבהו אמברם הדין ביזעא הדא רסא לית מיניה איליסיס לא דמי הדין רסה להדין ביזעה מצוה והנה הבית הגדול רסיסים

אית מיניה איליסיסעל יפה קולב ולעומתם שמואל יפה אשכנזי ראשי נמלא טל קווצותי רסיסי לילהשמיטים את הפסוק דפוסים מ

עמ 76י וטיקן וכך גם כגורס אותו )בקלב ע טדפוס צילום ירושלים תשמ טאזמיר תצ(שיר השירים רבה מתנות ו ראבןוחסר מהוא אחריו שבא רסיסיםדיון בה אלמלא כןמשום ש נכונההונראה שזוהי גרס א162

ל שוהתמרוקים מים שוי אומר שגם המן וגם הבו ה)ושמתקשים בפסקה ז בדפוס וילנאעץ יוסף ומהרז כהונה בצל טלך תייפינו השווה בפיוט של הדותהוה נמלא בובנות ישראל היו מתהווים מן הטל שראשו של הקב

)Kahle Masoreten des Westens I ז עמ חלק העברי( וראו ציוני ועוד וכן ברקנאטים (ג תיקוניםיבשכולל כל י ר מזל עליון הוא כינוי לכתיקטליאי גהר ורולפי הז 124

שנמשכים למטה יותר מאחרים נקראים אוי חיים ויטל בעץ חיים רק תיקונים ח לדעת ר )לשקל הקודש לרמדעם ג מזלותדהיינו דיקנא דעתיק הם י) פרק כטפרשת ויצא( ספר הליקוטים שוואך ה )שער יג פרק ט(מזלא

שבו המזל העליון הוא התלי)פירוש לספרא דצניעותא(א שבעקבותיו הלך הגר לפי ספר הפליאה יבורש העדחבתיקוני ) ר גן עדן הגנוזאוצ א אבולעפיאר ה ונחש בריחא י דספר סודי רזיי ח והשוו עוד (ב מזלות תלויים י

250

)א תריסרס(תליסר ) בכל יומא(בגולגלתא יתבין 125

אלפי רבוא עלמין דנטלין עלוי רגלין וסמכין עלוי ומהאי גולגלתא ההוא דאיהו לבר נטיף טלא לההוא דלבר ומלייא לרישיה בכל יומא דכתיב שראשי נמלא טל ומההוא טלא דאנער מרישיה

דכתיב כי טל אורות טלך אורות ) מלאתי טל לא כתיב אלא נמלא דכתיב שראשי נמלא טל(יתערון מתייא לעלמא דאתי ונטיף ההוא והוא מנא דטחני לצדיקייא לעלמא דאתי ומההוא טלא מתקיימין קדישי עליונין נהורא דחוורתא דעתיקא

כהאי וחיזו דההוא טלא חוור כבת הטל והנה על פני המדבר דק מחוספסד ותעל שטלא לחקלא דתפוחין קדישין ההחוורא דיליה אנהיר לתליסר האי גולגלתא ד ועינו כעין הבדולחהה גוונא דאבנין דבדולחא דאתחזייא כל גוונין בגוה

בר בסטרא דא לסטרא עיבר גליפין בסחרנוי לארבע עיבר בסיטרא חד ולארבע עיבר בסטרא דא בסטרא דאנפוי ולארבע עי ומהאי אתפשט אורכא דאנפוי לתלת מאה ושבעין רבוא עלמין) כלומר לסטרא דלעילא(דחורא וחד לעילא דגולגלתא

וההוא דלבר אתקרי זעיר והאי עתיקא דעתיקין אתקרי אריכא דאנפין) כלומר אורכא דאנפין(וההוא אתקרי ארך אפים דלתתא אתתקן ואנפוי ) א טלאס(כלא קדשיא וזעיר אנפין כד אסתכל להאילקבליה דעתיקא סבא קדש קדשים ד אנפין

ומהאי גולגלתא נפיק חד עיבר חיור לגולגלתא דזעיר מתפשטין ואריכין בההוא זמנא אבל לא כל שעתא כמה דעתיקא) א אוראותאס (וכל גולגלתא יהבין אגר חיורתא אנפין לתקנא רישיה ומהאי לשאר גולגלתין דלתתא דלית לון חושבנא

ג קכח זוהר ח(ולקביל דא בקע לגולגלת לתתא כד עאלין בחושבנא לעתיק יומין כד עאלין בחושבנא תחות שרביטא )בע

מנייהו ההוא טלא) א מתערס(וכד מטי אתר דמשתכחי אבהן עלאי וההוא רוחא נגיד טלא מלעילא מרישא דמלכאוההוא טלא אתסחי ומטי לגן עדן דלתתא לא בדרגין ידיען דרגא בתר דרגאותאנא נחית ההוא ט מתערין אבהן דלתתאכדין ועייל בפתחא דמערתא וסליק ושאט ביני בוסמין ואתער רוחא חדא דכליל בתרין אחרנין בבוסמין דגנתא דעדן

ההוא טלא ין על חובי עלמאבגין דאינון דמיכ וכד אשתכח עלמא בצערא ובעאן רחמי על בנוי מתערין אבהן אינון וזיווגן הונפשא אודעא לרוחא ורוחא לנשמתא ונשמתא לקב לא אתנגיד ולא אשתכח עד דאתער ספר תורה כדקא חזי בעלמא

ומתברכין ומטי לרישא דמלכא ונגיד מעתיקא קדישא עלאה נגידו דטלא דבדולחא כדין יתיב מלכא בכרסייא דרחמי )ב ערכה אזוהר ח( ה על עלמאוחייס קב כלהו) א מתברכןנ(וכדין מתחברן יכיןונגיד ההוא טלא לאינון דמ אבהן

דכתיב ויבואו אלימה ושם שתים עשרה עינות תאנא בההיא שעתא אשתלימו ישראל לתתא כגוונא דלעילא כמה דאוקימנאוכלא תקף בשבעין ענפיןואת בארבע סטרי עלמא ואתתקף אילנא קדישא בתריסר תחומין מים ושבעים תמרים וגו

אתר דאקרי שמים ומליא לרישיה דזעיר אנפין בההיא שעתא נטיף טלא קדישא מעתיקא סתימאה כגוונא דלעילא )בסב עב זוהר ח( הוה נגיד ונחית מנא לתתא ומההוא טלא דנהורא עלאה קדישא

בזמנא דמטא תשרי ירחא מזלא שכיח וסתיםכלא בהאי נגדין תליסר משיחין דאפרסמונא דכיא בההיא מזלא דכלאבההוא תרעי דרחמי) א תליסרס(ומתפתחי תריסר בעלמא עלאה) א תליסרס(אלין תריסר ) ירחי(משתכחי שביעאה

)א עב קעזזוהר ח( ה בהמצאו כתיבדרשו יהו) ישעיה נה ו(זמנא

אם אמנם בטקסט זה סולם יעקברמזת בזון מן התפיסות הדומות לזו שניתכן אפוא שהמיתוס הזוהרי ניייש )ההמקיפות אות(עליונה של עצמו יחד עם דמויות השבטים הדמות המדובר על כך שיעקב חזה את

הציור שמצטייר כאן מזכיר את 126להשוות זאת לחלום יוסף שבו יעקב נמשל לשמש והשבטים לכוכביםברצוני להדגיש של בית אלפא ובמקומות אחריםכנסתה בבית מוקף בגלגל המזלותהשמש ההציורים של

בלבד ומתבסס על משפט היפותטי הוא לפיו ראשו של האל נמלא טל מן השבטיםש שהפירוש שהצענו כאן כמו כן הוא נזקק למוטיבים שלעת עתה מצאתי רק במקורות ביניימיים קצר וסתום שמצוי רק בטקסט העברי

תריסר ראשי ר האל כותיא לעומתוליות חסרות בהתהוות המיתוס הזהתכן שעיון נוסף יגלה חויאם כי ישבטים נראית לי סבירה ה לשנים עשר תו של ציור זהנמצא באופן ברור בשני הטקסטים וזיק ותריסר פרצופי

ד ומעוגנת היטב במסורות עתיקות הקשורות בחזון יעקבומא סולם יעקבזמנו של ם לגבי זמנו של הטקסטלסיכום עיון זה בתפילת יעקב אציג כאן את השיקולי

בדומה ראשונה לספירההחוקרים למאה הנקבע על ידי רוב בדומה לאפוקליפסה של אברהם וחנוך הסלאבי שכלולה בחיבור זה מהווה חלק ת יעקב תפיל127נתחבר כנראה בעברית סולם יעקב החיבורים לאותם

כאשר ראיתי יה י הפנ במקום שהיא אמורה להופיעהלה מופיע לפי מבנה החיבור התפיאינטגרלי ממנו

יש להעיר דאינון תרי עשר מזלות וסיהרא בתלת עשר תקונין נאמר על תיקוני המלכות) ב עקמד(הר וז

עשרה נחשב למזל השלושOphiuchus נושא הנחששלפעמים גם ורא(זר מוורמס אלע זיקה בין מידות הרחמים ובין השבטים יש להעיר עוד ממה שכתוב בספר השם לרהן יולעני

) 159הערה 156 עמ לעילג מדות של ב שבטים יאר פניו לתפלת ישראל ויגלגל יכי בזכות יעקב וי ג אור פנים בקרייה גבי שכינהוכן י

)גכ עמ (רחמים וזה דומה למה כלפי תפילת יעקב והשבטיםותשפונ דות הרחמיםיג מ ין פנים מאירות של האל שהגיש כאן י

ב נהרי י ה השמן הטוב על ראשו של הקבמושחיםבשם זוהר חדש שישראל בתפילותיהם 123 הע שהובא לעיל ג מידות הרחמיםאת יצגים יאפרסמונא שאף הם מי

ויחנך שאין וכנגד ח ב פעמים אור פנים בשכינה בקרייהכן י ב שבטיםב אותיות בברכת כהנים שהם ביויש י ג אותיות יש באבות ובברכת כהניםכנגד י ג אור פנים בכל הקרייהפניו בחומש הרי י בשבטים יש יאר ה

ב אזכורים של אור ליותה מקביל ישנן גם בשמות השבטיםןב מהשי ותג אותיות שונבברכת כוהנים יש י כלומר יאר יי פניו אליך ויחנךבפסוק בחומשה מופיעשנעדרת משם אות חה ךפני השכינה בנ

ין ימדובר לא רק על הענ ג בטקסט זה ובטקסטים אחריםילב תלבטויות בין יהתנודותאריאציותויש לשם לב לו 125ג יבי ג שבטיםיבי ג מזלותיבי ג חדשיםיבואריאציות וחילופים ענייניים בין יל אלי אלא עהטקסטו

)114הערה 122 עמ ראו לעיל המלך שלמה של איפודרומיןג מרוצים ביבוראו עוד על י (שערי המקדש )בראשית רבה סח י( משבשעה שאמר יוסף והנה השמש והירח אמר יעקב מי גלה לו ששמי ש השוו 126 חבר ביווניתנת סולם יעקבשטען ש על נימוקיו של לנט 1הערה 227 מע לעיל ורא 127

251

חסרים פרטים אמנם בחזון הסולם כמו שהוא מצוי עתה חלק הנרטיבילבתוך התפילה מקשרת אותה בחולמיד להניח וקשה מא בכל אופן128אך נראה הדבר שתיאור החזון לא הגיע אלינו בשלמותו שתואמים את ההפניהוהשני של האל ד פנים ועוד פנים עליונים מעליהםאחד של סולם עם כה ndashוצאי דופן ששני התיאורים י

נתהוו בנפרד וצורפו רק בשלב מאוחר אחדיחד בחיבור שמצויים לפנינו פרצופי- ראשי ותריסר- תריסרה עדיפה בהרבה ההנחה שמקורם אחד הוא129יותר

ליטורגי בנפרד מן החלק - לקם קשור בשימוש מאגישלפחות ח ניכרים בתפילה סימני עריכהיחד עם זאתמאגי - ליטורגיהבולט ביותר שקשור בתפקיד המאפיין ה סימנים האלה מתרבים לקראת סוף התפילהה הנרטיבי

מצביעים על מאפיין זה וכן עניינים נוספים של תוכן וסגנון נוסחאות ושמות מאגייםה שלא שורושל התפילה הד לתארך את המרכיבים הללו אך אין סיבה לאחר ו קשה מאספר הרזיםל ובמיוחד 130ספרות ההיכלותלקרבה

נימוקים שהביא ריימונד לייכט השאף על פי ין הנוסח העבריי לענ131רביעיתהשלישית או האותם מן המאה תנראה לי שבכל זאת אין לדחות את האפשרות הזא כהוכחה שהנוסח הזה מתורגם מיוונית אינם קבילים בעיני

במקרה זה יש לראות את כטענת לייכט שמופיעה באותו כתב יד תורגמה מיוונית תפילת מנשהאם אכן הפרט שמעניין אותנו במיוחד בכל אופן132 של התרגוםterminus ante quem - רביעית כ-שלישיתהמאה ה

לכן יש לתארך אותו כמו ו ימופיע בשני הטקסטים וקשור לחלק הנרטיב דהיינו ציור האל בעל שנים עשר פנים עיקר החיבור

10הערה 229 עמ לעילורא 128 90הערה 241 עמ לעילורא 129 כביטוי של לייכט מאגיים תופעה שולית או מאוחרת ביחס לעיקרה של ספרות ההיכלותאין לראות באלמנטים 130

magical margins of Hekhalot literature (p 172) העיר על כך כבר שולם ב - Major Trends ואחריו כתבוהמעשי בולט - היסוד המאגיחוקרים רבים בהרחבה על חשיבותו ועתיקותו של המרכיב המאגי בספרות ההיכלות

כמו חנוך השלישי שולי יחסית במאוחריםהוא ובמיוחד בחיבורים הקדומים כמו היכלות זוטרתי לייכט עמורא(שסגנונו קרוב במיוחד לתפילת יעקב עיקרית של ספרות ההיכלות ושל ספר הרזיםהתקופה הזוהי 131

פר מהדיר של סה) 109 107הערות 245 עמ 25 ההער 230 עמוכן בעבודה זו 172 168 165 עמ 15 הע144ירושלים ספר כשפים מתקופת התלמוד ספר הרזים מרדכי מרגליות(הרזים מתארך אותו לסוף המאה השלישית

Michael A Morgan Sepher Ha-Razim The(וכך גם דעתו של בעל המהדורה האנגלית )26-24 עמ זתשכBook of Mysteries Chico 1983 pp 8-11 (רוזנטל א)ספר למאה את המתארך ) שם רגליותמובא אצל מ

האוניברסיטה טדוקטור עיונים מתודולוגיים ופנומנולוגיים המאגיה היהודית הקדומה(יובל הררי הרביעיתאיתמר גרינוולד קובע את זמן החיבור במאות מן השלישית ועד החמישית) 127 עמ חתשנ העברית בירושלים

)Apocalyptic and Merkavah Mysticism Leiden ndash Koumlln 1980 p 226 (שהספר מכיל יסודות אףש סבור שם הוא 5בהערה (שביעית על ידי עורך שלא תמיד הבין את החומר שלפניו -שיתישההוא נערך במאה קדומים ) אפשר לתלות במעתיקיםןטעויות רבות במילים יווניות שלא את כול בלי לפרט מציין

ומאידך גם לייכט לא ציין וגם אני לא ראשונות לספירההמאות הסגנון מצביעים לספרות של ני התוכן והירוב עני 132 מקבילות בין הטקסט שלנו ובין מדרשים מאוחרים ני שיהיה מאוחר בבירורי סגנוני וענימצאתי שום סממן לשונימשום שאותם מדרשים ר לקביעת זמנו של החיבוות תורמן אינןכשלעצמ מדרש תדשא כמו פרקי דרבי אליעזר

עמ(ריימונד לייכט מצביע על הקבלה בין תפילת יעקב ובין מדרש תדשא ובראשית רבתי מכילים הרבה חומר קדום הרי היא נמצאת גם בטקסט העברי וגם בטקסט היווני נניח לצורך הדיון שהמקבילה הזאת מובהקת דיה) 166-165

ין שהצביע ייוצא שהענ בוודאי לא נכתב בימי הביניים כפי שסבור לייכט במיוחד אם הוא המקור הטקסט היוונילכל ין הזה באותם המדרשיםיומה מוכיח מציאותו של הענ עליו לייכט בא למדרשים מאוחרים ממקור קדום

בסולם יעקבשכלולות ינו בחומר קדום ובמסורות חיצוניות כגון אלה יא התענשעורכי המדרשים במאה הי היותר

249

ויבאו אלימה ושם שתים עשרה עינת מים ושבעים תמרים מגיד שהיה אותו מקום מקולקל במים יתר מכל המקומות שהרי וכשבאו ישראל חנו ששים רבוא בני אדם וסיפקו להן מים ולנו ושנו היו שנים עשר מבועים ולא סיפקו אלא שבעים דקלים

אלעזר המודעי אומר מיום ר יהושע א היו ישראל שרויין אלא על המים כך דברי רויחנו שם על המים מלמד של ושילשוושבעים דקלים כנגד שבעים זקנים ה את העולם ברא שם שנים עשר מבועין כנגד שנים עשר שבטיםשברא הקב

)מכילתא כז(

ן תיאור זה ובין ידמיון ביש יעקב שמתמלא מן השבטים) דמות(מדבר על ראשו של ראשו נמלא טל מהםאם ברית כל ראשון תיאור השבטים כברכה עליונה שיורדת על ראש יעקב בדברי בן סירא שנדונו לעיל

עשר- לחלק שניםויציבהו לשבטיםויתן לו נחלתוויכוננהו בברכהוברכה נחה על ראש ישראלנתנו ים כמעיינות נובעיםגיה אסטראלית מזלות נתפסוהנה במא מזלותהברנו לעיל על קשר בין השבטים ובין יד

ונזלים מן תזל כטל אמרתימלשון מזילndashלים מזל ימהבשלב מסוים תפיסה זאת נסמכה למשחק שפעבבלי ב-אירושלמי עבודה זרה יח ע( בשלב מסוים מסורת תלמודית כמו כן122)טו דיר השיריםש (הלבנון בגן עדן נקשרה למסורת של שנים עשר מעיינות123ג נהרי אפרסמוןשל י) תענית

מסורות אגדיות שתוארו לעיל יחד עם יסודות אחרים נתחברו יחד כדי ליצור את אחד המיתוסים המרכזיים שנקראים תקוני זקן עשר הד דרך שלושרשמדבר על טל עליון שיו )אדרות וספרא דצניעותא(הר ושל ספר הז שקשורה לדמות עליונה של יעקב) פרצוף( היפוסטזה אלוהית ndashר אנפין על ראשו של זעי124גם מזלות

הורנו וכאשר ביקשו בני עמו של משה כי ישקם אומות עשר שבטים-הפרדנו אותם לשנים علم آل اناس مشربهم

וכל שבט ידע את המקום אשר ממנו ישתה עשר מעיינות-אז בקענו מתוכו שנים הכה במטך בסלע לו לאמור ) 137 עמ האביב תשס-תל אורי רוביןגוםתר(

הזיל מופיע ndashלים מזל ימהמשחק יתזל כטל אמרתכמו הטפה תבהורא מזל שפתיםבקומראן קיים ביטוי 122 ואף מזלות שבטי יעקב גם בכו במרה מזילים דמעהגם יחד שבה שבטים ומזלות בקינה עתיקה לתשעה באב

למרות זאת לא ידוע לי על פירוש מזל מלשון נזל קדרו פניהם כימה וכסיל חפו ראשם דגלי ישורון יזלו דמעהכמו יתכן שיש כאן השפעת מונחים ערביים הקשורים במאגיה אסטראליתי )יקטליאזוהר וג(ג עד המאה הי

של הביניימי של פירוש המשנה בתרגום של הביטוי הזה calqueוהשוו הורדת הרוחניות אסתנזאל אלרוחאניאתמילון לטקסטים והמזלות הרוחניות )אבן דורו של רשב שלמה בן יוסףמאת (ד ד מ פרהזבודה ע םהרמב

לעלות באוב להוריד רוחכ אסתנזלמפרש ) וירושלים תשס(ערביים יהודיים מימי הביניים של יהושע בלאו רוח כ אאלרוחאניה אלפלאניה תסתנזל עלה צפה כד) ת ימצוות ל(ם ומתרגם פסקה מספר המצוות לרמב

יחסות למינוח ספציפי של המאגיה יבחוסר הת לדעתי התרגום זה לוק) 690 עמ (פלונית מורידים אותם בדרך זו דוב שוורץ ואחרים יוסף פנטון משה אידל האסטראלית שתואר ונחקר על ידי שלמה פינס

ב שבטיםב נהרי אפרסמון ומקשר אותם ליזוהר מדבר לפעמים גם על יה 123ויהיו בני יעקב שנים ריסר נהרי אפרסמונא דכיאדאינון ת דהא בשמא דא אסתלק גו תריסר דאתכסיין וישמע ישראל

)אא קעו עזוהר ח(אלין תריסר שבטין דשכינתא אתתקנת בהו עשר על כן משחך אלהים אלהיך שמן ששון מחברךדרשה הבאה שמבוססת על הפסוקים ה הבזוהר חדש מופיע

כטל חרמון שירד על הררי על הראש כשמן הטובהנה מה טוב ומה נעים שבת אחים גם יחד )ח מהיליםתה( )ג-א קלגיליםתה (ציון

אלין תריסר נהרי שמן ששון בצלותהון על רישיה[נגדין להאי שמן ששון ישראל דאינון אחים ורעים ליה אד מאמר חקת זהר חדש (ורוגזא אסתלק מעלמא רצון בעלמין וכדין חדוה בעלמין דנהרין בה אפרסמונא דכייא )למנצח על שושנים

על כן משחך אלהים אלהיךיש לציין שבפסוק שלפני ( שמן משחה על ראשו של האל מושחיםלפי דרשה זו ישראל עתהורא כאן כינוי למלך אלהיםחוקרים השלפי דעת כסאך אלהים עולם ועד שבט מישר שבט מלכותךנאמר Keter The Crown of God inארתור גרין בספרו) 44 עמ )25הערה 9 עמ צוין לעיל( אמונות המקרא קנוהל

Early Jewish Mysticism Princeton 1997 pp 10-11 שמופיע תדיר בתיאור הכתרהה כתב שבניגוד לדימויה יוצא מן הכלל מן הבחינה ודרשה זוהרית זו מהו מלך בשר ודםלהמשיחה אינו מופיע רק ביחס דימוי המלכת האל

הזאת אילו שבשיר השירים רבה נאמר יעותמר ואהלות קצפסוק הבא את ההר חדש דורש וויש להעיר שהמשך ז ר נה שעשו ישראל במדברש ומהיכן היו בנות ישראל הצנועות והכשרות מתקשטות ומשמחות לבעליהן כל מ

י כי הנה יי כת ראשי נמלא טל קווצותי רסיסי לילהממה ש מור ואהלות קציעותד הה מן המן אבהו אמברם הדין ביזעא הדא רסא לית מיניה איליסיס לא דמי הדין רסה להדין ביזעה מצוה והנה הבית הגדול רסיסים

אית מיניה איליסיסעל יפה קולב ולעומתם שמואל יפה אשכנזי ראשי נמלא טל קווצותי רסיסי לילהשמיטים את הפסוק דפוסים מ

עמ 76י וטיקן וכך גם כגורס אותו )בקלב ע טדפוס צילום ירושלים תשמ טאזמיר תצ(שיר השירים רבה מתנות ו ראבןוחסר מהוא אחריו שבא רסיסיםדיון בה אלמלא כןמשום ש נכונההונראה שזוהי גרס א162

ל שוהתמרוקים מים שוי אומר שגם המן וגם הבו ה)ושמתקשים בפסקה ז בדפוס וילנאעץ יוסף ומהרז כהונה בצל טלך תייפינו השווה בפיוט של הדותהוה נמלא בובנות ישראל היו מתהווים מן הטל שראשו של הקב

)Kahle Masoreten des Westens I ז עמ חלק העברי( וראו ציוני ועוד וכן ברקנאטים (ג תיקוניםיבשכולל כל י ר מזל עליון הוא כינוי לכתיקטליאי גהר ורולפי הז 124

שנמשכים למטה יותר מאחרים נקראים אוי חיים ויטל בעץ חיים רק תיקונים ח לדעת ר )לשקל הקודש לרמדעם ג מזלותדהיינו דיקנא דעתיק הם י) פרק כטפרשת ויצא( ספר הליקוטים שוואך ה )שער יג פרק ט(מזלא

שבו המזל העליון הוא התלי)פירוש לספרא דצניעותא(א שבעקבותיו הלך הגר לפי ספר הפליאה יבורש העדחבתיקוני ) ר גן עדן הגנוזאוצ א אבולעפיאר ה ונחש בריחא י דספר סודי רזיי ח והשוו עוד (ב מזלות תלויים י

250

)א תריסרס(תליסר ) בכל יומא(בגולגלתא יתבין 125

אלפי רבוא עלמין דנטלין עלוי רגלין וסמכין עלוי ומהאי גולגלתא ההוא דאיהו לבר נטיף טלא לההוא דלבר ומלייא לרישיה בכל יומא דכתיב שראשי נמלא טל ומההוא טלא דאנער מרישיה

דכתיב כי טל אורות טלך אורות ) מלאתי טל לא כתיב אלא נמלא דכתיב שראשי נמלא טל(יתערון מתייא לעלמא דאתי ונטיף ההוא והוא מנא דטחני לצדיקייא לעלמא דאתי ומההוא טלא מתקיימין קדישי עליונין נהורא דחוורתא דעתיקא

כהאי וחיזו דההוא טלא חוור כבת הטל והנה על פני המדבר דק מחוספסד ותעל שטלא לחקלא דתפוחין קדישין ההחוורא דיליה אנהיר לתליסר האי גולגלתא ד ועינו כעין הבדולחהה גוונא דאבנין דבדולחא דאתחזייא כל גוונין בגוה

בר בסטרא דא לסטרא עיבר גליפין בסחרנוי לארבע עיבר בסיטרא חד ולארבע עיבר בסטרא דא בסטרא דאנפוי ולארבע עי ומהאי אתפשט אורכא דאנפוי לתלת מאה ושבעין רבוא עלמין) כלומר לסטרא דלעילא(דחורא וחד לעילא דגולגלתא

וההוא דלבר אתקרי זעיר והאי עתיקא דעתיקין אתקרי אריכא דאנפין) כלומר אורכא דאנפין(וההוא אתקרי ארך אפים דלתתא אתתקן ואנפוי ) א טלאס(כלא קדשיא וזעיר אנפין כד אסתכל להאילקבליה דעתיקא סבא קדש קדשים ד אנפין

ומהאי גולגלתא נפיק חד עיבר חיור לגולגלתא דזעיר מתפשטין ואריכין בההוא זמנא אבל לא כל שעתא כמה דעתיקא) א אוראותאס (וכל גולגלתא יהבין אגר חיורתא אנפין לתקנא רישיה ומהאי לשאר גולגלתין דלתתא דלית לון חושבנא

ג קכח זוהר ח(ולקביל דא בקע לגולגלת לתתא כד עאלין בחושבנא לעתיק יומין כד עאלין בחושבנא תחות שרביטא )בע

מנייהו ההוא טלא) א מתערס(וכד מטי אתר דמשתכחי אבהן עלאי וההוא רוחא נגיד טלא מלעילא מרישא דמלכאוההוא טלא אתסחי ומטי לגן עדן דלתתא לא בדרגין ידיען דרגא בתר דרגאותאנא נחית ההוא ט מתערין אבהן דלתתאכדין ועייל בפתחא דמערתא וסליק ושאט ביני בוסמין ואתער רוחא חדא דכליל בתרין אחרנין בבוסמין דגנתא דעדן

ההוא טלא ין על חובי עלמאבגין דאינון דמיכ וכד אשתכח עלמא בצערא ובעאן רחמי על בנוי מתערין אבהן אינון וזיווגן הונפשא אודעא לרוחא ורוחא לנשמתא ונשמתא לקב לא אתנגיד ולא אשתכח עד דאתער ספר תורה כדקא חזי בעלמא

ומתברכין ומטי לרישא דמלכא ונגיד מעתיקא קדישא עלאה נגידו דטלא דבדולחא כדין יתיב מלכא בכרסייא דרחמי )ב ערכה אזוהר ח( ה על עלמאוחייס קב כלהו) א מתברכןנ(וכדין מתחברן יכיןונגיד ההוא טלא לאינון דמ אבהן

דכתיב ויבואו אלימה ושם שתים עשרה עינות תאנא בההיא שעתא אשתלימו ישראל לתתא כגוונא דלעילא כמה דאוקימנאוכלא תקף בשבעין ענפיןואת בארבע סטרי עלמא ואתתקף אילנא קדישא בתריסר תחומין מים ושבעים תמרים וגו

אתר דאקרי שמים ומליא לרישיה דזעיר אנפין בההיא שעתא נטיף טלא קדישא מעתיקא סתימאה כגוונא דלעילא )בסב עב זוהר ח( הוה נגיד ונחית מנא לתתא ומההוא טלא דנהורא עלאה קדישא

בזמנא דמטא תשרי ירחא מזלא שכיח וסתיםכלא בהאי נגדין תליסר משיחין דאפרסמונא דכיא בההיא מזלא דכלאבההוא תרעי דרחמי) א תליסרס(ומתפתחי תריסר בעלמא עלאה) א תליסרס(אלין תריסר ) ירחי(משתכחי שביעאה

)א עב קעזזוהר ח( ה בהמצאו כתיבדרשו יהו) ישעיה נה ו(זמנא

אם אמנם בטקסט זה סולם יעקברמזת בזון מן התפיסות הדומות לזו שניתכן אפוא שהמיתוס הזוהרי ניייש )ההמקיפות אות(עליונה של עצמו יחד עם דמויות השבטים הדמות המדובר על כך שיעקב חזה את

הציור שמצטייר כאן מזכיר את 126להשוות זאת לחלום יוסף שבו יעקב נמשל לשמש והשבטים לכוכביםברצוני להדגיש של בית אלפא ובמקומות אחריםכנסתה בבית מוקף בגלגל המזלותהשמש ההציורים של

בלבד ומתבסס על משפט היפותטי הוא לפיו ראשו של האל נמלא טל מן השבטיםש שהפירוש שהצענו כאן כמו כן הוא נזקק למוטיבים שלעת עתה מצאתי רק במקורות ביניימיים קצר וסתום שמצוי רק בטקסט העברי

תריסר ראשי ר האל כותיא לעומתוליות חסרות בהתהוות המיתוס הזהתכן שעיון נוסף יגלה חויאם כי ישבטים נראית לי סבירה ה לשנים עשר תו של ציור זהנמצא באופן ברור בשני הטקסטים וזיק ותריסר פרצופי

ד ומעוגנת היטב במסורות עתיקות הקשורות בחזון יעקבומא סולם יעקבזמנו של ם לגבי זמנו של הטקסטלסיכום עיון זה בתפילת יעקב אציג כאן את השיקולי

בדומה ראשונה לספירההחוקרים למאה הנקבע על ידי רוב בדומה לאפוקליפסה של אברהם וחנוך הסלאבי שכלולה בחיבור זה מהווה חלק ת יעקב תפיל127נתחבר כנראה בעברית סולם יעקב החיבורים לאותם

כאשר ראיתי יה י הפנ במקום שהיא אמורה להופיעהלה מופיע לפי מבנה החיבור התפיאינטגרלי ממנו

יש להעיר דאינון תרי עשר מזלות וסיהרא בתלת עשר תקונין נאמר על תיקוני המלכות) ב עקמד(הר וז

עשרה נחשב למזל השלושOphiuchus נושא הנחששלפעמים גם ורא(זר מוורמס אלע זיקה בין מידות הרחמים ובין השבטים יש להעיר עוד ממה שכתוב בספר השם לרהן יולעני

) 159הערה 156 עמ לעילג מדות של ב שבטים יאר פניו לתפלת ישראל ויגלגל יכי בזכות יעקב וי ג אור פנים בקרייה גבי שכינהוכן י

)גכ עמ (רחמים וזה דומה למה כלפי תפילת יעקב והשבטיםותשפונ דות הרחמיםיג מ ין פנים מאירות של האל שהגיש כאן י

ב נהרי י ה השמן הטוב על ראשו של הקבמושחיםבשם זוהר חדש שישראל בתפילותיהם 123 הע שהובא לעיל ג מידות הרחמיםאת יצגים יאפרסמונא שאף הם מי

ויחנך שאין וכנגד ח ב פעמים אור פנים בשכינה בקרייהכן י ב שבטיםב אותיות בברכת כהנים שהם ביויש י ג אותיות יש באבות ובברכת כהניםכנגד י ג אור פנים בכל הקרייהפניו בחומש הרי י בשבטים יש יאר ה

ב אזכורים של אור ליותה מקביל ישנן גם בשמות השבטיםןב מהשי ותג אותיות שונבברכת כוהנים יש י כלומר יאר יי פניו אליך ויחנךבפסוק בחומשה מופיעשנעדרת משם אות חה ךפני השכינה בנ

ין ימדובר לא רק על הענ ג בטקסט זה ובטקסטים אחריםילב תלבטויות בין יהתנודותאריאציותויש לשם לב לו 125ג יבי ג שבטיםיבי ג מזלותיבי ג חדשיםיבואריאציות וחילופים ענייניים בין יל אלי אלא עהטקסטו

)114הערה 122 עמ ראו לעיל המלך שלמה של איפודרומיןג מרוצים ביבוראו עוד על י (שערי המקדש )בראשית רבה סח י( משבשעה שאמר יוסף והנה השמש והירח אמר יעקב מי גלה לו ששמי ש השוו 126 חבר ביווניתנת סולם יעקבשטען ש על נימוקיו של לנט 1הערה 227 מע לעיל ורא 127

251

חסרים פרטים אמנם בחזון הסולם כמו שהוא מצוי עתה חלק הנרטיבילבתוך התפילה מקשרת אותה בחולמיד להניח וקשה מא בכל אופן128אך נראה הדבר שתיאור החזון לא הגיע אלינו בשלמותו שתואמים את ההפניהוהשני של האל ד פנים ועוד פנים עליונים מעליהםאחד של סולם עם כה ndashוצאי דופן ששני התיאורים י

נתהוו בנפרד וצורפו רק בשלב מאוחר אחדיחד בחיבור שמצויים לפנינו פרצופי- ראשי ותריסר- תריסרה עדיפה בהרבה ההנחה שמקורם אחד הוא129יותר

ליטורגי בנפרד מן החלק - לקם קשור בשימוש מאגישלפחות ח ניכרים בתפילה סימני עריכהיחד עם זאתמאגי - ליטורגיהבולט ביותר שקשור בתפקיד המאפיין ה סימנים האלה מתרבים לקראת סוף התפילהה הנרטיבי

מצביעים על מאפיין זה וכן עניינים נוספים של תוכן וסגנון נוסחאות ושמות מאגייםה שלא שורושל התפילה הד לתארך את המרכיבים הללו אך אין סיבה לאחר ו קשה מאספר הרזיםל ובמיוחד 130ספרות ההיכלותלקרבה

נימוקים שהביא ריימונד לייכט השאף על פי ין הנוסח העבריי לענ131רביעיתהשלישית או האותם מן המאה תנראה לי שבכל זאת אין לדחות את האפשרות הזא כהוכחה שהנוסח הזה מתורגם מיוונית אינם קבילים בעיני

במקרה זה יש לראות את כטענת לייכט שמופיעה באותו כתב יד תורגמה מיוונית תפילת מנשהאם אכן הפרט שמעניין אותנו במיוחד בכל אופן132 של התרגוםterminus ante quem - רביעית כ-שלישיתהמאה ה

לכן יש לתארך אותו כמו ו ימופיע בשני הטקסטים וקשור לחלק הנרטיב דהיינו ציור האל בעל שנים עשר פנים עיקר החיבור

10הערה 229 עמ לעילורא 128 90הערה 241 עמ לעילורא 129 כביטוי של לייכט מאגיים תופעה שולית או מאוחרת ביחס לעיקרה של ספרות ההיכלותאין לראות באלמנטים 130

magical margins of Hekhalot literature (p 172) העיר על כך כבר שולם ב - Major Trends ואחריו כתבוהמעשי בולט - היסוד המאגיחוקרים רבים בהרחבה על חשיבותו ועתיקותו של המרכיב המאגי בספרות ההיכלות

כמו חנוך השלישי שולי יחסית במאוחריםהוא ובמיוחד בחיבורים הקדומים כמו היכלות זוטרתי לייכט עמורא(שסגנונו קרוב במיוחד לתפילת יעקב עיקרית של ספרות ההיכלות ושל ספר הרזיםהתקופה הזוהי 131

פר מהדיר של סה) 109 107הערות 245 עמ 25 ההער 230 עמוכן בעבודה זו 172 168 165 עמ 15 הע144ירושלים ספר כשפים מתקופת התלמוד ספר הרזים מרדכי מרגליות(הרזים מתארך אותו לסוף המאה השלישית

Michael A Morgan Sepher Ha-Razim The(וכך גם דעתו של בעל המהדורה האנגלית )26-24 עמ זתשכBook of Mysteries Chico 1983 pp 8-11 (רוזנטל א)ספר למאה את המתארך ) שם רגליותמובא אצל מ

האוניברסיטה טדוקטור עיונים מתודולוגיים ופנומנולוגיים המאגיה היהודית הקדומה(יובל הררי הרביעיתאיתמר גרינוולד קובע את זמן החיבור במאות מן השלישית ועד החמישית) 127 עמ חתשנ העברית בירושלים

)Apocalyptic and Merkavah Mysticism Leiden ndash Koumlln 1980 p 226 (שהספר מכיל יסודות אףש סבור שם הוא 5בהערה (שביעית על ידי עורך שלא תמיד הבין את החומר שלפניו -שיתישההוא נערך במאה קדומים ) אפשר לתלות במעתיקיםןטעויות רבות במילים יווניות שלא את כול בלי לפרט מציין

ומאידך גם לייכט לא ציין וגם אני לא ראשונות לספירההמאות הסגנון מצביעים לספרות של ני התוכן והירוב עני 132 מקבילות בין הטקסט שלנו ובין מדרשים מאוחרים ני שיהיה מאוחר בבירורי סגנוני וענימצאתי שום סממן לשונימשום שאותם מדרשים ר לקביעת זמנו של החיבוות תורמן אינןכשלעצמ מדרש תדשא כמו פרקי דרבי אליעזר

עמ(ריימונד לייכט מצביע על הקבלה בין תפילת יעקב ובין מדרש תדשא ובראשית רבתי מכילים הרבה חומר קדום הרי היא נמצאת גם בטקסט העברי וגם בטקסט היווני נניח לצורך הדיון שהמקבילה הזאת מובהקת דיה) 166-165

ין שהצביע ייוצא שהענ בוודאי לא נכתב בימי הביניים כפי שסבור לייכט במיוחד אם הוא המקור הטקסט היוונילכל ין הזה באותם המדרשיםיומה מוכיח מציאותו של הענ עליו לייכט בא למדרשים מאוחרים ממקור קדום

בסולם יעקבשכלולות ינו בחומר קדום ובמסורות חיצוניות כגון אלה יא התענשעורכי המדרשים במאה הי היותר

250

)א תריסרס(תליסר ) בכל יומא(בגולגלתא יתבין 125

אלפי רבוא עלמין דנטלין עלוי רגלין וסמכין עלוי ומהאי גולגלתא ההוא דאיהו לבר נטיף טלא לההוא דלבר ומלייא לרישיה בכל יומא דכתיב שראשי נמלא טל ומההוא טלא דאנער מרישיה

דכתיב כי טל אורות טלך אורות ) מלאתי טל לא כתיב אלא נמלא דכתיב שראשי נמלא טל(יתערון מתייא לעלמא דאתי ונטיף ההוא והוא מנא דטחני לצדיקייא לעלמא דאתי ומההוא טלא מתקיימין קדישי עליונין נהורא דחוורתא דעתיקא

כהאי וחיזו דההוא טלא חוור כבת הטל והנה על פני המדבר דק מחוספסד ותעל שטלא לחקלא דתפוחין קדישין ההחוורא דיליה אנהיר לתליסר האי גולגלתא ד ועינו כעין הבדולחהה גוונא דאבנין דבדולחא דאתחזייא כל גוונין בגוה

בר בסטרא דא לסטרא עיבר גליפין בסחרנוי לארבע עיבר בסיטרא חד ולארבע עיבר בסטרא דא בסטרא דאנפוי ולארבע עי ומהאי אתפשט אורכא דאנפוי לתלת מאה ושבעין רבוא עלמין) כלומר לסטרא דלעילא(דחורא וחד לעילא דגולגלתא

וההוא דלבר אתקרי זעיר והאי עתיקא דעתיקין אתקרי אריכא דאנפין) כלומר אורכא דאנפין(וההוא אתקרי ארך אפים דלתתא אתתקן ואנפוי ) א טלאס(כלא קדשיא וזעיר אנפין כד אסתכל להאילקבליה דעתיקא סבא קדש קדשים ד אנפין

ומהאי גולגלתא נפיק חד עיבר חיור לגולגלתא דזעיר מתפשטין ואריכין בההוא זמנא אבל לא כל שעתא כמה דעתיקא) א אוראותאס (וכל גולגלתא יהבין אגר חיורתא אנפין לתקנא רישיה ומהאי לשאר גולגלתין דלתתא דלית לון חושבנא

ג קכח זוהר ח(ולקביל דא בקע לגולגלת לתתא כד עאלין בחושבנא לעתיק יומין כד עאלין בחושבנא תחות שרביטא )בע

מנייהו ההוא טלא) א מתערס(וכד מטי אתר דמשתכחי אבהן עלאי וההוא רוחא נגיד טלא מלעילא מרישא דמלכאוההוא טלא אתסחי ומטי לגן עדן דלתתא לא בדרגין ידיען דרגא בתר דרגאותאנא נחית ההוא ט מתערין אבהן דלתתאכדין ועייל בפתחא דמערתא וסליק ושאט ביני בוסמין ואתער רוחא חדא דכליל בתרין אחרנין בבוסמין דגנתא דעדן

ההוא טלא ין על חובי עלמאבגין דאינון דמיכ וכד אשתכח עלמא בצערא ובעאן רחמי על בנוי מתערין אבהן אינון וזיווגן הונפשא אודעא לרוחא ורוחא לנשמתא ונשמתא לקב לא אתנגיד ולא אשתכח עד דאתער ספר תורה כדקא חזי בעלמא

ומתברכין ומטי לרישא דמלכא ונגיד מעתיקא קדישא עלאה נגידו דטלא דבדולחא כדין יתיב מלכא בכרסייא דרחמי )ב ערכה אזוהר ח( ה על עלמאוחייס קב כלהו) א מתברכןנ(וכדין מתחברן יכיןונגיד ההוא טלא לאינון דמ אבהן

דכתיב ויבואו אלימה ושם שתים עשרה עינות תאנא בההיא שעתא אשתלימו ישראל לתתא כגוונא דלעילא כמה דאוקימנאוכלא תקף בשבעין ענפיןואת בארבע סטרי עלמא ואתתקף אילנא קדישא בתריסר תחומין מים ושבעים תמרים וגו

אתר דאקרי שמים ומליא לרישיה דזעיר אנפין בההיא שעתא נטיף טלא קדישא מעתיקא סתימאה כגוונא דלעילא )בסב עב זוהר ח( הוה נגיד ונחית מנא לתתא ומההוא טלא דנהורא עלאה קדישא

בזמנא דמטא תשרי ירחא מזלא שכיח וסתיםכלא בהאי נגדין תליסר משיחין דאפרסמונא דכיא בההיא מזלא דכלאבההוא תרעי דרחמי) א תליסרס(ומתפתחי תריסר בעלמא עלאה) א תליסרס(אלין תריסר ) ירחי(משתכחי שביעאה

)א עב קעזזוהר ח( ה בהמצאו כתיבדרשו יהו) ישעיה נה ו(זמנא

אם אמנם בטקסט זה סולם יעקברמזת בזון מן התפיסות הדומות לזו שניתכן אפוא שהמיתוס הזוהרי ניייש )ההמקיפות אות(עליונה של עצמו יחד עם דמויות השבטים הדמות המדובר על כך שיעקב חזה את

הציור שמצטייר כאן מזכיר את 126להשוות זאת לחלום יוסף שבו יעקב נמשל לשמש והשבטים לכוכביםברצוני להדגיש של בית אלפא ובמקומות אחריםכנסתה בבית מוקף בגלגל המזלותהשמש ההציורים של

בלבד ומתבסס על משפט היפותטי הוא לפיו ראשו של האל נמלא טל מן השבטיםש שהפירוש שהצענו כאן כמו כן הוא נזקק למוטיבים שלעת עתה מצאתי רק במקורות ביניימיים קצר וסתום שמצוי רק בטקסט העברי

תריסר ראשי ר האל כותיא לעומתוליות חסרות בהתהוות המיתוס הזהתכן שעיון נוסף יגלה חויאם כי ישבטים נראית לי סבירה ה לשנים עשר תו של ציור זהנמצא באופן ברור בשני הטקסטים וזיק ותריסר פרצופי

ד ומעוגנת היטב במסורות עתיקות הקשורות בחזון יעקבומא סולם יעקבזמנו של ם לגבי זמנו של הטקסטלסיכום עיון זה בתפילת יעקב אציג כאן את השיקולי

בדומה ראשונה לספירההחוקרים למאה הנקבע על ידי רוב בדומה לאפוקליפסה של אברהם וחנוך הסלאבי שכלולה בחיבור זה מהווה חלק ת יעקב תפיל127נתחבר כנראה בעברית סולם יעקב החיבורים לאותם

כאשר ראיתי יה י הפנ במקום שהיא אמורה להופיעהלה מופיע לפי מבנה החיבור התפיאינטגרלי ממנו

יש להעיר דאינון תרי עשר מזלות וסיהרא בתלת עשר תקונין נאמר על תיקוני המלכות) ב עקמד(הר וז

עשרה נחשב למזל השלושOphiuchus נושא הנחששלפעמים גם ורא(זר מוורמס אלע זיקה בין מידות הרחמים ובין השבטים יש להעיר עוד ממה שכתוב בספר השם לרהן יולעני

) 159הערה 156 עמ לעילג מדות של ב שבטים יאר פניו לתפלת ישראל ויגלגל יכי בזכות יעקב וי ג אור פנים בקרייה גבי שכינהוכן י

)גכ עמ (רחמים וזה דומה למה כלפי תפילת יעקב והשבטיםותשפונ דות הרחמיםיג מ ין פנים מאירות של האל שהגיש כאן י

ב נהרי י ה השמן הטוב על ראשו של הקבמושחיםבשם זוהר חדש שישראל בתפילותיהם 123 הע שהובא לעיל ג מידות הרחמיםאת יצגים יאפרסמונא שאף הם מי

ויחנך שאין וכנגד ח ב פעמים אור פנים בשכינה בקרייהכן י ב שבטיםב אותיות בברכת כהנים שהם ביויש י ג אותיות יש באבות ובברכת כהניםכנגד י ג אור פנים בכל הקרייהפניו בחומש הרי י בשבטים יש יאר ה

ב אזכורים של אור ליותה מקביל ישנן גם בשמות השבטיםןב מהשי ותג אותיות שונבברכת כוהנים יש י כלומר יאר יי פניו אליך ויחנךבפסוק בחומשה מופיעשנעדרת משם אות חה ךפני השכינה בנ

ין ימדובר לא רק על הענ ג בטקסט זה ובטקסטים אחריםילב תלבטויות בין יהתנודותאריאציותויש לשם לב לו 125ג יבי ג שבטיםיבי ג מזלותיבי ג חדשיםיבואריאציות וחילופים ענייניים בין יל אלי אלא עהטקסטו

)114הערה 122 עמ ראו לעיל המלך שלמה של איפודרומיןג מרוצים ביבוראו עוד על י (שערי המקדש )בראשית רבה סח י( משבשעה שאמר יוסף והנה השמש והירח אמר יעקב מי גלה לו ששמי ש השוו 126 חבר ביווניתנת סולם יעקבשטען ש על נימוקיו של לנט 1הערה 227 מע לעיל ורא 127

251

חסרים פרטים אמנם בחזון הסולם כמו שהוא מצוי עתה חלק הנרטיבילבתוך התפילה מקשרת אותה בחולמיד להניח וקשה מא בכל אופן128אך נראה הדבר שתיאור החזון לא הגיע אלינו בשלמותו שתואמים את ההפניהוהשני של האל ד פנים ועוד פנים עליונים מעליהםאחד של סולם עם כה ndashוצאי דופן ששני התיאורים י

נתהוו בנפרד וצורפו רק בשלב מאוחר אחדיחד בחיבור שמצויים לפנינו פרצופי- ראשי ותריסר- תריסרה עדיפה בהרבה ההנחה שמקורם אחד הוא129יותר

ליטורגי בנפרד מן החלק - לקם קשור בשימוש מאגישלפחות ח ניכרים בתפילה סימני עריכהיחד עם זאתמאגי - ליטורגיהבולט ביותר שקשור בתפקיד המאפיין ה סימנים האלה מתרבים לקראת סוף התפילהה הנרטיבי

מצביעים על מאפיין זה וכן עניינים נוספים של תוכן וסגנון נוסחאות ושמות מאגייםה שלא שורושל התפילה הד לתארך את המרכיבים הללו אך אין סיבה לאחר ו קשה מאספר הרזיםל ובמיוחד 130ספרות ההיכלותלקרבה

נימוקים שהביא ריימונד לייכט השאף על פי ין הנוסח העבריי לענ131רביעיתהשלישית או האותם מן המאה תנראה לי שבכל זאת אין לדחות את האפשרות הזא כהוכחה שהנוסח הזה מתורגם מיוונית אינם קבילים בעיני

במקרה זה יש לראות את כטענת לייכט שמופיעה באותו כתב יד תורגמה מיוונית תפילת מנשהאם אכן הפרט שמעניין אותנו במיוחד בכל אופן132 של התרגוםterminus ante quem - רביעית כ-שלישיתהמאה ה

לכן יש לתארך אותו כמו ו ימופיע בשני הטקסטים וקשור לחלק הנרטיב דהיינו ציור האל בעל שנים עשר פנים עיקר החיבור

10הערה 229 עמ לעילורא 128 90הערה 241 עמ לעילורא 129 כביטוי של לייכט מאגיים תופעה שולית או מאוחרת ביחס לעיקרה של ספרות ההיכלותאין לראות באלמנטים 130

magical margins of Hekhalot literature (p 172) העיר על כך כבר שולם ב - Major Trends ואחריו כתבוהמעשי בולט - היסוד המאגיחוקרים רבים בהרחבה על חשיבותו ועתיקותו של המרכיב המאגי בספרות ההיכלות

כמו חנוך השלישי שולי יחסית במאוחריםהוא ובמיוחד בחיבורים הקדומים כמו היכלות זוטרתי לייכט עמורא(שסגנונו קרוב במיוחד לתפילת יעקב עיקרית של ספרות ההיכלות ושל ספר הרזיםהתקופה הזוהי 131

פר מהדיר של סה) 109 107הערות 245 עמ 25 ההער 230 עמוכן בעבודה זו 172 168 165 עמ 15 הע144ירושלים ספר כשפים מתקופת התלמוד ספר הרזים מרדכי מרגליות(הרזים מתארך אותו לסוף המאה השלישית

Michael A Morgan Sepher Ha-Razim The(וכך גם דעתו של בעל המהדורה האנגלית )26-24 עמ זתשכBook of Mysteries Chico 1983 pp 8-11 (רוזנטל א)ספר למאה את המתארך ) שם רגליותמובא אצל מ

האוניברסיטה טדוקטור עיונים מתודולוגיים ופנומנולוגיים המאגיה היהודית הקדומה(יובל הררי הרביעיתאיתמר גרינוולד קובע את זמן החיבור במאות מן השלישית ועד החמישית) 127 עמ חתשנ העברית בירושלים

)Apocalyptic and Merkavah Mysticism Leiden ndash Koumlln 1980 p 226 (שהספר מכיל יסודות אףש סבור שם הוא 5בהערה (שביעית על ידי עורך שלא תמיד הבין את החומר שלפניו -שיתישההוא נערך במאה קדומים ) אפשר לתלות במעתיקיםןטעויות רבות במילים יווניות שלא את כול בלי לפרט מציין

ומאידך גם לייכט לא ציין וגם אני לא ראשונות לספירההמאות הסגנון מצביעים לספרות של ני התוכן והירוב עני 132 מקבילות בין הטקסט שלנו ובין מדרשים מאוחרים ני שיהיה מאוחר בבירורי סגנוני וענימצאתי שום סממן לשונימשום שאותם מדרשים ר לקביעת זמנו של החיבוות תורמן אינןכשלעצמ מדרש תדשא כמו פרקי דרבי אליעזר

עמ(ריימונד לייכט מצביע על הקבלה בין תפילת יעקב ובין מדרש תדשא ובראשית רבתי מכילים הרבה חומר קדום הרי היא נמצאת גם בטקסט העברי וגם בטקסט היווני נניח לצורך הדיון שהמקבילה הזאת מובהקת דיה) 166-165

ין שהצביע ייוצא שהענ בוודאי לא נכתב בימי הביניים כפי שסבור לייכט במיוחד אם הוא המקור הטקסט היוונילכל ין הזה באותם המדרשיםיומה מוכיח מציאותו של הענ עליו לייכט בא למדרשים מאוחרים ממקור קדום

בסולם יעקבשכלולות ינו בחומר קדום ובמסורות חיצוניות כגון אלה יא התענשעורכי המדרשים במאה הי היותר

251

חסרים פרטים אמנם בחזון הסולם כמו שהוא מצוי עתה חלק הנרטיבילבתוך התפילה מקשרת אותה בחולמיד להניח וקשה מא בכל אופן128אך נראה הדבר שתיאור החזון לא הגיע אלינו בשלמותו שתואמים את ההפניהוהשני של האל ד פנים ועוד פנים עליונים מעליהםאחד של סולם עם כה ndashוצאי דופן ששני התיאורים י

נתהוו בנפרד וצורפו רק בשלב מאוחר אחדיחד בחיבור שמצויים לפנינו פרצופי- ראשי ותריסר- תריסרה עדיפה בהרבה ההנחה שמקורם אחד הוא129יותר

ליטורגי בנפרד מן החלק - לקם קשור בשימוש מאגישלפחות ח ניכרים בתפילה סימני עריכהיחד עם זאתמאגי - ליטורגיהבולט ביותר שקשור בתפקיד המאפיין ה סימנים האלה מתרבים לקראת סוף התפילהה הנרטיבי

מצביעים על מאפיין זה וכן עניינים נוספים של תוכן וסגנון נוסחאות ושמות מאגייםה שלא שורושל התפילה הד לתארך את המרכיבים הללו אך אין סיבה לאחר ו קשה מאספר הרזיםל ובמיוחד 130ספרות ההיכלותלקרבה

נימוקים שהביא ריימונד לייכט השאף על פי ין הנוסח העבריי לענ131רביעיתהשלישית או האותם מן המאה תנראה לי שבכל זאת אין לדחות את האפשרות הזא כהוכחה שהנוסח הזה מתורגם מיוונית אינם קבילים בעיני

במקרה זה יש לראות את כטענת לייכט שמופיעה באותו כתב יד תורגמה מיוונית תפילת מנשהאם אכן הפרט שמעניין אותנו במיוחד בכל אופן132 של התרגוםterminus ante quem - רביעית כ-שלישיתהמאה ה

לכן יש לתארך אותו כמו ו ימופיע בשני הטקסטים וקשור לחלק הנרטיב דהיינו ציור האל בעל שנים עשר פנים עיקר החיבור

10הערה 229 עמ לעילורא 128 90הערה 241 עמ לעילורא 129 כביטוי של לייכט מאגיים תופעה שולית או מאוחרת ביחס לעיקרה של ספרות ההיכלותאין לראות באלמנטים 130

magical margins of Hekhalot literature (p 172) העיר על כך כבר שולם ב - Major Trends ואחריו כתבוהמעשי בולט - היסוד המאגיחוקרים רבים בהרחבה על חשיבותו ועתיקותו של המרכיב המאגי בספרות ההיכלות

כמו חנוך השלישי שולי יחסית במאוחריםהוא ובמיוחד בחיבורים הקדומים כמו היכלות זוטרתי לייכט עמורא(שסגנונו קרוב במיוחד לתפילת יעקב עיקרית של ספרות ההיכלות ושל ספר הרזיםהתקופה הזוהי 131

פר מהדיר של סה) 109 107הערות 245 עמ 25 ההער 230 עמוכן בעבודה זו 172 168 165 עמ 15 הע144ירושלים ספר כשפים מתקופת התלמוד ספר הרזים מרדכי מרגליות(הרזים מתארך אותו לסוף המאה השלישית

Michael A Morgan Sepher Ha-Razim The(וכך גם דעתו של בעל המהדורה האנגלית )26-24 עמ זתשכBook of Mysteries Chico 1983 pp 8-11 (רוזנטל א)ספר למאה את המתארך ) שם רגליותמובא אצל מ

האוניברסיטה טדוקטור עיונים מתודולוגיים ופנומנולוגיים המאגיה היהודית הקדומה(יובל הררי הרביעיתאיתמר גרינוולד קובע את זמן החיבור במאות מן השלישית ועד החמישית) 127 עמ חתשנ העברית בירושלים

)Apocalyptic and Merkavah Mysticism Leiden ndash Koumlln 1980 p 226 (שהספר מכיל יסודות אףש סבור שם הוא 5בהערה (שביעית על ידי עורך שלא תמיד הבין את החומר שלפניו -שיתישההוא נערך במאה קדומים ) אפשר לתלות במעתיקיםןטעויות רבות במילים יווניות שלא את כול בלי לפרט מציין

ומאידך גם לייכט לא ציין וגם אני לא ראשונות לספירההמאות הסגנון מצביעים לספרות של ני התוכן והירוב עני 132 מקבילות בין הטקסט שלנו ובין מדרשים מאוחרים ני שיהיה מאוחר בבירורי סגנוני וענימצאתי שום סממן לשונימשום שאותם מדרשים ר לקביעת זמנו של החיבוות תורמן אינןכשלעצמ מדרש תדשא כמו פרקי דרבי אליעזר

עמ(ריימונד לייכט מצביע על הקבלה בין תפילת יעקב ובין מדרש תדשא ובראשית רבתי מכילים הרבה חומר קדום הרי היא נמצאת גם בטקסט העברי וגם בטקסט היווני נניח לצורך הדיון שהמקבילה הזאת מובהקת דיה) 166-165

ין שהצביע ייוצא שהענ בוודאי לא נכתב בימי הביניים כפי שסבור לייכט במיוחד אם הוא המקור הטקסט היוונילכל ין הזה באותם המדרשיםיומה מוכיח מציאותו של הענ עליו לייכט בא למדרשים מאוחרים ממקור קדום

בסולם יעקבשכלולות ינו בחומר קדום ובמסורות חיצוניות כגון אלה יא התענשעורכי המדרשים במאה הי היותר