חוברת סדנא 5 סופי

מכון ראשי ערים לעירוניות מתחדשת בישראל - חיפה, פברואר 2012Israel mayors' Institute on City Renewal - Haifa, February 2012

5Workshopסדנא

התחדשות עירונית הינה יעדו הנכסף של כל ראש עיר. עד היום לא לגמרי ברור מה מצית את תהליך ההתחדשות המיוחל - מה גורם לשכונה או לעיר להתנוון ומה גורם להן לפתע לקום ולהתחדש. שכונות כאלה, דוגמת פלורנטין, קיימות בכל העולם ובכל זאת נעלמת מאיתנו ההבנה המלאה של מורכבות התהליך. האם זו תנודתיות טבעית של מחירי נדל"ן? האם התכנון הפיזי הוא המכריע או שמא ההשקעות בחינוך, בתעסוקה, בתרבות

או בתחבורה? בעוד שתהליך ההתחדשות לא ברור - דבר אחד כן ברור: ראש העיר הוא שחקן מפתח בכל התהליך. החלטותיו של ראש עיר יכולות להרים והחלטותיו יכולות להפיל. כל שכונות הבלוקים המפורסמות בארה"ב הן תוצאה של רצון טוב. רצון טוב של ראשי ערים, אשר האמינו שהשקעות בהפרדת שימושים ובפיזור גדול יצור שכונות עם איכות חיים. בסופו של דבר הוכח, שרצונו הטוב של ראש העיר לא מספיק ושתקציב גדול לעיתים

מוביל לטעויות גדולות לא פחות.

אז מהו בעצם תפקיד המפתח אותו ממלא ראש העיר? אם לתמצת את הכל במילה אחת, תפקידו של ראש העיר הוא 'לאפשר'. לאפשר למסעדות להיות קרובות למספר רב של לקוחות; לאפשר לילדים ללכת לבית הספר; לאפשר לתחבורה ציבורית להיות מוצדקת כלכלית; והכי חשוב - לאפשר את השתלבותן של אוכלוסיות חזקות בתוך השכונות הותיקות. הוא אמנם לא יכול להבטיח שהתחדשות עירונית אכן תתרחש, אך הוא יכול 'לאפשר' לה להתרחש – וזאת בעזרת תכנון הלומד מניסיון העבר. מכון ראשי ערים שם לו למטרה לסייע לראשי ערים בישראל לגלות ביחד מה הן הפעולות שמאפשרות להתחדשות עירונית להתרחש. בתהליך מרתק ורב סטרי של למידה, ראשי הערים לומדים מן העבר, לומדים מניסיון עמיתיהם – ואף

מלמדים את צוות המומחים פרקטיקות של ניהול עירוני.

בפתח הסדנא החמישית של המכון, ברצוני להודות לכל הקרנות, הגופים והאישים, אשר בזכותם פרויקט מופלא זה מתקיים. 30 ראשי ערים כבר עברו את הסדנאות - ואין עדות חזקה מזו לכך שהפרויקט רלוונטי מתמיד, מועיל ושווה את כל השקעה, שהאנשים והגופים היקרים הללו השקיעו. כמו כן, ברצוני להודות לכל המומחים שתרמו מזמנם להצלחת הסדנאות וסדנא זו בפרט. השנה, תודה מיוחדת נתונה למשרד להגנת הסביבה,

אשר החליט להיות שותף מלא בפרויקט – שידרוג משמעותי בשיתוף הפעולה רב השנים. את התודה האחרונה והחמה ביותר ברצוני להביע כלפי שלושת האישים, שבזכות חזונם מרחב והמכון קיימים - דרור גרשון, מנכ"ל מרחב, עירית סולסי, יו"ר מרחב ונחמן שלף. כל מי שזכה להיות חלק מהפרויקט יודע כמה גדולה היא רמת המחויבות שלהם וכמה אנרגיות הם משקיעים בשליחות

שהם לקחו על עצמם. על הדבר הלא מובן מאליו הזה - תודה.

מאחל לכולנו סדנא מעניינת, מאתגרת ותורמת. כולי תקווה שבזכות הסדנא נצליח כולנו לפענח מעט טוב יותר את המנגנון של התחדשות עירונית. מי יתן וערינו יהיו שוקקות ויצליחו לאפשר לאנשים ולקהילות לשגשג בסביבות עירוניות איכותיות, המספקות מגוון הזדמנויות בכל תחום ותחום.

גילעד מור, מרכז פרויקט מכון ראשי ערים

לקראת הסדנא החמישית - פברואר 2012

23

מכון ראשי ערים לעירוניות מתחדשת בישראל- חיפה, פברואר 2012 Israeli Mayor's Institute on City Renewal - Haifa, February 2012

לוח זמנים סדנת פברואר 2012

16:00 – 15:00 הגעה למלון והתארגנות בחדרים 16:30 – 16:00 התכנסות והיכרות עם הצוות המקצועי

17:30 – 16:30 סגנית ראש העיר חיפה ומהנדס העיר חיפה מציגים את העיר המארחת 19:00 – 17:30 4 ראשי ערים מציגים חזון עירוני

20:00 – 19:00 ארוחת ערב חגיגית20:30 – 20:00 סיפור הפרברים – סרט ודיון על פרבור ועירוניות עם פרופ' הלל שוקן

21:30 – 20:30 3 ראשי ערים מציגים חזון עירוני

יום שלישי 14 פברואר 2012

יום חמישי 16 פברואר 2012 יום רביעי 15 פברואר 2012

המלון המארח

מלון קולוני חיפה – מלון בוטיק במבנה יחודימלון קולוני חיפה הינו מלון בוטיק השוכן במבנה טמפלרי היסטורי, אשר השתמר מעל ל-100 שנה בלב המושבה הגרמנית - האזור ההיסטורי במרכז חיפה. המבנה, במקור "מלון אפינגר", הוקם ב-1905 על ידי משפחה מקהילת הנוצרים הטמפלרים, שהקימו את המושבה הגרמנית בחיפה בשנת 1869

ועל שמם נקרא אז המלון. לא חלף הרבה זמן ויצא למלון ולמסעדה המשובחת שם בקרב האליטה ובקרב הקצינים הבריטים, לא מעט בזכות שתי האחיות קריסטין והלנה, אשר הפעילו את המלון עד ראשית שנות הארבעים. אין זה מפתיע, אפוא, שהמלון אירח תקופה ארוכה את ועדת פיל, שמונתה על ידי השלטון

הבריטי במטרה למצוא פתרון לקונפליקט היהודי-ערבי.המבנה המשיך לפעול כמלון גם לאחר קום המדינה, עד שנת 2006 אז הוא נרכש ושופץ ושומר לפי התקנים המחמירים ביותר. באפריל 2009 הסתיים שיפוץ המלון וכעת המלון

פתוח לקהל הרחב. המלון ממוקם כ-400 מטר מכניסתו התחתונה של המרכז העולמי והגנים הבהאים, שהוכרזו ע"י אונסקו כאתר מורשת עולמי. בסמוך למלון מגוון רחב של מסעדות, בתי קפה ומרכז קניות. המלון נמצא במרחק הליכה קצר מתחנת

רכבת מרכז, מהנמל ומחופי הים של חיפה. עיצוב המלון משמר את האווירה המקורית של המבנה כולל אריחי טרצו מצויירים מקוריים משנת 1905, מעקות עץ מקוריים וחדרי שירותים, שבחלק גדול מהם האמבטיה עומדת על 4 רגליים בסגנון המאה הקודמת. בנוסף, חלונות העץ והתריסים שומרו בהתאם למקור כמו גם הרהיטים

שבמלון, העשויים עץ אלון עתיק.אין ספק כי זהו אחד המיוחדים במלונות חיפה - מלון בוטיק

אינטימי, המהווה תפאורה מושלמת לאירוח הסדנא.

08:30 – 07:00 ארוחת בוקר09:00 – 08:30 פתיחה רשמית של הסדנא, הצגת המשתתפים ודרך העבודה

09:40 – 09:00 הרצאת מומחה I- עירית סולסי, כלים לעירוניות10:00 – 09:40 הצגת פרויקט הקריה האקדמית בצפת

מר אילן שוחט, ראש העיר צפת11:20 – 10:00 דיון

11:40 – 11:20 הפסקת קפה12:00 – 11:40 הצגת פרויקט פיתוח מתחם הספורט )הטלפורט( באשדוד

ד"ר יחיאל לסרי, ראש העיר אשדוד 13:10 – 12:00 דיון

סיגלית רחמן-ראשי רשויות והאתגר הסביבתי, שותפות בעשיה 13:10 – 13:4013:50 – 13:40 צילום קבוצתי

15:20 – 13:50 ארוחת צהריים וזמן לטלפונים 15:40 – 15:20 הצגת פרויקט אזור הפיתוח בצפון מזרח-העיר אור עקיבא

מר שמחה יוסיפוב, ראש העיר אור עקיבא 17:00 – 15:40 דיון

17:30 – 17:00 הרצאת מומחה II- נחמן שלף, פיתוח כלכלי עירוני מקומי17:50 – 17:30 הפסקת קפה

18:10 – 17:50 הצגת פרויקט התחדשות מרכז העיר יבנה מר צבי גוב ארי, ראש העיר יבנה

18:10 – 19:30 דיון20:20 – 19:30 ארוחת ערב וזמן לטלפונים

21:30 – 20:20 שיחה חופשית במושבה / הרצאת אורח

08:30 – 07:00 ארוחת בוקר 09:15 – 08:30 הרצאת מומחה III– אילן קליגר ויואב לרמן

הרחוב העירוני 09:35 – 09:15 הצגת פרויקט מרכז העיר התיירותי בטבריה

מר עובד זוהר, ראש העיר טבריה 11:00 – 09:35 דיון

11:15 – 11:00 הפסקת קפה11:45 – 11:15 הרצאת מומחה IV– רונית גולן פארקים עירוניים

12:10 – 11:45 הצגת פרויקט פארק אופירה באילת מר מאיר יצחק הלוי, ראש העיר אילת

13:30 – 12:10 דיון15:00 – 13:30 ארוחת צהריים וזמן לטלפונים

15:30 – 15:00 הרצאת מומחה VI – רן חקלאיהצגת פרויקט הכניסה המערבית לכפר שמריהו 15:30 – 15:50המקומית המועצה ראש אלוני, דרור מר

כפר שמריהו 17:15 – 15:50 דיון

17:30 – 17:15 הפסקת קפהצוות משוב ערים, ראשי משוב 18:30 – 17:30 סיכום,

וטקס סיום

45


מרבית הערים בישראל מתוכננות באופן לקוי, שאינו מאפשר לתושביהן הזדמנויות כלכליות, חברתיות ותרבותיות למימוש הפוטנציאל הגלום בהם, כפרטים או כקהילה.

90% מתושבי ישראל חיים בישובים עירוניים.

מרחב מקדמת סביבה עירונית המבוססת על מרחב ציבורי שהאדם במרכזו. סביבה איכותית המאפשרת נגישות עם מגוון אמצעי תחבורה. סביבה קומפקטית, אינטנסיבית, מרובת שימושים והזדמנויות.

סביבה עירונית המתוכננת מתוך כבוד לתרבות, לקהילה, לאקלים ולנוף מקומי.וכל זאת באמצעות:

יצירת מודעות והקניית ידע. בניית כלים מבוססי מחקר. שינוי במדיניות התכנון. שינוי בתהליכי התכנון.

אנו מאמינים כי העיר היא הפתרון וניתן ליצור שינוי מהותי באיכות החיים העירונית בישראל על ידי יישום: תכנון הומאני המונע ניוון והזנחה בערים. פיתוח מקומי עתיר הזדמנויות ובר קיימא. תהליכי תכנון דמוקרטיים המשתפים את כל בעלי העניין.

ניות מתחדשת בישראל התנועה לעירוMovement for Israeli UrbanismMIU

מי אנחנו?

האתגר

פרוייקטים

כנסים

מרחב – התנועה לעירוניות מתחדשת בישראל היא עמותה רשומה, המונה כיום יותר מ-500 חברים מהמגזר הפרטי, המגזר הציבורי ועמותות וארגונים אחרים. חברי העמותה: מתכנני-ערים, אדריכלים, אדריכלי נוף, אנשי אקדמיה, עובדים קהילתיים, כלכלנים, יזמים, אנשי עסקים, מתכנני תנועה, פעילי סביבה, סוציולוגים, עורכי-דין,

שמאים, עובדי ציבור ותושבים שחשוב להם לשנות את מצב הערים בישראל.מרחב הינה חלק מקהילת הארגונים המקדמים איכות סביבה בישראל, ויחד עם זאת מרחב הוא הארגון היחיד בישראל המתמקד בשינוי הסביבה העירונית הבנויה, הפועל לפיתוח המדיניות והכלים המקצועיים הנחוצים ליצירת השינוי. מרחב פועלת מתוך גישת תכנון כוללנית המתייחסת

להיבטים הפיזיים, הכלכליים והחברתיים של החיים העירוניים על מנת להשיג שינוי בר קיימא.

הועד המנהל עירית סולסי, יו"ר מייסדת

ד"ר יודן רופא, מייסדאילן קליגרעפר לרנר

יהודית שוהםאורלי רונן

שלמה שאוליואב לרמן

מוטי זייד

מנכ"ל דרור גרשון , מייסד

מכון ראשי ערים לעירוניות: מתן כלים מקצועיים לראשי הערים בישראל לקידום התחדשות עירונית בת-קיימא ופיתוח כלכלה מקומית באמצעות סדנאות עבודה ובהשתתפות צוות מקצועי מנוסה ורב תחומי וראשי ערים. בשנים 2010, 2011 התקיימו ארבע סדנאות, בהן השתתפו 30 ראשי ערים

וראשי מועצות מכל רחבי הארץ. החל משנת 2011 הצטרף המשרד להגנת הסביבה כשותף לתוכנית.המעבדה להעצמה עירונית: מעבדת מתכננים רב תחומית המפתחת מודלים עירוניים במתחמים קיימים במטרה למצוא כלים לציפוף והעצמה של

שכונות המגורים הוותיקות, מתן פתרונות תנועה ותחבורה תואמים, חיזוק הכלכלה המקומית ויצירת איכות חיים עירונית גבוהה. במסגרת המעדה נערך מחקר יישומי בשכונות הוותיקות בבת-ים ובטירת הכרמל.

השתתפות במחאה הציבורית על המצב הדיור בישראל: הרצאות במאהלים, כתיבת ניירות עמדה, הופעות בפני ועדת טרכטנברג והשתתפות בועדת המומחים בראשות יונה ספיבק.

הגדלת השימוש בתחבורה ציבורית: פעילות עם משרד התחבורה בנושא הנגשת מידע לציבור. התחדשות מרכז העיר קריית שמונה: בהמשך ליוזמה של מרחב שהחלה בשנת 2007, משרד הבינוי והשיכון בחר בפרויקט זה כמחולל שינוי וישקיע

15 מליון ש"ח בביצועו בשנים 2011 - 2013. לפרויקט הצטרפו משרד התחבורה ומשרד הפנים בהשקעה של 10 מליון ש"ח נוספים. מרחב תמשיך ותלווה את הפרוייקט ותנהל את התכנון לביצוע, עפ"י בקשת התושבים ובעלי העסקים.

ואדי ניסנאס בחיפה: יצירת מרחב הומאני לתושבי השכונה תוך שימור אופייה - 2008. עין הים בחיפה: טיפול בשטחים הפתוחים בשכונה – הושלם ב- 2007.

"העיר כמנוע לצמיחה כלכלית", אשקלון 2011: כנס שהביא לראשונה לישראל את הידע על הקשר שבין תכנון העיר לפיתוח כלכלי עירוני. כנס בהשתתפות מומחים מישראל ומכל העולם.

כנס סחנין לחדשנות תכנונית בישובים הערביים. כנס משותף לעמותת שכנים, אפריל 2010. "בשבחי הצפיפות", בת ים 2008: בשני ימי הכנס, נערכו סדנאות חשיבה וכיתות אומן בנושא צפיפות והעצמה עירונית ע"י מרצים מהארץ ומחו"ל.

במהלך הכנס התקיימה תחרות סטודנטים ארצית של פרויקטים ברחבי העיר. "מעשה עירוני", חיפה 2006: כנס בן שלשה ימים אשר שילב הרצאות של חברי מרחב והרצאות מהארץ ומחו"ל בנושאי "כלים לעירוניות מתחדשת",

במקביל התקיימו ארבע סדנאות תכנון בשיתוף הציבור ובעלי עניין. אחת בנושא אסטרטגיה לחיפה ושלוש סדנאות בשלוש שכונות ברחבי העיר."רנסאנס עירוני בישראל", באר שבע 2005: בשני ימי הכנס התקיימו הרצאות של מרצים מהארץ ומחו"ל בנושא עירוניות מתחדשת. נערכו סדנאות

תכנון בשיתוף הציבור ובעלי עניין בשלוש שכונות בעיר וסיורים בבאר שבע.

צוותי חשיבה

פרסומים

"פורום תכנון": פורום פתוח הנפגש פעם בשבועיים בתל אביב ובחיפה. חבריו מעלים רעיונות חדשים, אתגרים ועבודות חדשות לשיח, תגובה וקידום. " תב"ע א ": קבוצת מתכננים צעירים היוצרים אלטרנטיבות לתוכניות קיימות של גופי התכנון, במטרה לחזק את העיר ואת תושביה.

סרט "אגדת דשא": בין תכנון עירוני מקיים להפחתת גזי חממה. הופק בשיתוף המשרד להגנת הסביבה. ארגז הכלים לעירוניות: סט של כלים ישומיים לביצוע שמטרתם להביא לעירוניות משגשגת. אתר מרחב: מעודכן באופן שגרתי ומכיל מידע רב על כל הפעילויות, המחקרים והפרסומים. בלוג מרחב: המפרסם מאמרים באופן קבוע וזוכה לתגובות רבות של האוכלוסייה הרחבה. דף פייסבוק: דף בעל תפוצה רחבה הפעיל ברמה יומיומית ומתייחס לאירועים העכשוויים בנושאי תכנון.

67


החזון

City of Haifa- העיר המארחת, חיפה

צוות המומחים

Resource Team

חיפה מהווה כיום בית חם לכ- 271,000 תושבים. למעלה מ– 100 שנה חיים בה בהרמוניה ובשכנות טובה, יהודים חרדים, שומרי מסורת וחילונים, ערבים נוצרים, מוסלמים, בהאים ובני דתות אחרות. לא בכדי, מהווה חיפה מודל ארצי לעיר שתושביה יצרו בסיס מוצק של סובלנות, ערבות הדדית ומטרות משותפות והבולטת

בהן היא הרצון בשדרוג ובשינוי. חיפה היא עיר שבה אין סיסמאות, אלא מציאות שמשתנה מיום ליום ומשפיעה על חיי תושביה. בשנים האחרונות עברה חיפה, העיר השלישית בגודלה בישראל, תהליך ששינה בהדרגה את אופיה הבסיסי: מעיר פועלים, שעיקר פרנסת תושביה בנמל, בבתי זיקוק ובמפעלים הפטרוכימיים - הפכה העיר למרכז מטרופוליני-אורבני מודרני, המספק שירותים לכל תושבי ערי הפריפריה שמסביב לה, במגוון רחב מאוד של תחומים. אחד השינויים הדרמטיים הוא הפיכתה לכוח מרכזי ולגורם רב חשיבות בתעשיית ההייטק המקומית - והנתונים מרשימים בכל קנה מידה. בהקשר זה

יצוין כי ביוזמת עיריית חיפה מוקם פארק לתעשיות מדעי החיים - "פארק הביו-טק".

בחיפה מספר הסטודנטים הגדול במדינה. בעיר פועלים המוסדות האקדמיים המובילים: אוניברסיטת חיפה והטכניון. כמו כן, פועלות מספר מכללות, בהן מכללת גורדון להכשרת מורים ומכללה להכשרת מורים למגזר הערבי, שהלימודים בה מתקיימים בערבית.

פרויקט חדש שאותו מקדמת עיריית חיפה ביוזמתו של ראש העיר הינו "קמפוס הנמל". זהו פרויקט רב השראה המשנה את פניה של חיפה ומחדש את לב העיר התחתית ומשמעותו - הקמת קריה אקדמית רב מוסדית ועתירת מעונות, בסמוך לנמל. כיום כבר פועלים במתחם "קמפוס הנמל", "מרכז אקדמי כרמל", "מכללת

תלתן" לעיצוב ועוד.

חיפה של היום היא מרכז לבילוי, עם אזורים ייעודיים דוגמת המושבה הגרמנית, רכס הכרמל, חופי הים בקיץ והעיר התחתית המתחדשת, ההופכת להיות "הדבר הגדול הבא" בתחום הבילוי לצעירים. בחיפה פועלים התיאטרון העירוני, המוזיאון לאומנות, המוזיאון הימי הלאומי, המוזיאון לתולדות ההעפלה וחיל הים, המוזיאון הלאומי למדע וטכנולוגיה, התזמורת הסימפונית האיכותית ועוד. באחרונה הוקמה בעיר גם תזמורת ג'אז "ביג–בנד", לה מנבאים עתיד מזהיר. תנופת התיירות והכנסים דחפה לכך שבאחרונה מוקמים 31 בתי מלון ברמות שונות, שיגדילו את מצאי החדרים בעיר, בדגש על מלונות עממיים ומלונות בוטיק. חופי הים מהווים אטרקציה מרכזית ומרכז של תרבות פנאי. בכל שנה מבקרים בחופיה של העיר כשישה מיליון מבקרים. לחיפה חופי ים מוכרזים באורך של כ-11 ק"מ. לאורך חופי הים החוליים טיילת ובה מתקני חוף חדישים, בתי קפה ומסעדות, הפועלות בכל השנה. עוד אטרקציה מרכזית בעיר היא המרכז העולמי של הבהאים. בהשקעה חסרת תקדים השקיעו הבהאים כ- 250,000.000$ בבניית גנים ייחודיים, הגולשים מראש הכרמל ומתחברים לשדרת התיירות, שבהמשכה המושבה הגרמנית

- ה"שנז אליזה" של ישראל. לא בכדי הכריז ארגון אונסקו בשנת 2008 על הגנים הבהאים כעל "אתר מורשת עולמית". חיפה היא ללא ספק העיר ה"ירוקה" בישראל. בחיפה שטחים מגוננים )גינות ציבוריות, מעברי הפרדה בכבישים( נרחבים - 50.7 מ"ר לתושב. בתחומה של העיר

ממוקם פארק הכרמל, המהווה ריאה ירוקה לתושבי העיר ובו אתר נופש בחיק הטבע, ספורט, קייט וטיולים.

במהפכת המיצוב שעברה ועוברת חיפה יצאו לדרך תוכניות פיתוח רבות, פרי מדיניות של פיתוח זהיר שאינו 'מתנפל' על הסביבה אלא מתחשב בה. הנגישות התחבורתית 'אל העיר' ובתוכה שופרה, נסללו דרכים ומחלפים, הוקמו מרכזי קניות מודרניים וקריית הממשלה רוכזה במבנה ארכיטקטוני ייחודי בעיר התחתית - מבנה שהפך לאייקון חזותי. תנופת הפיתוח לא פסחה גם על נמל חיפה, המהווה צומת חשוב ביותר במזרח התיכון לאוניות מאסיה. עובדה זו הובילה לבנייתו של

"נמל כרמל" החדש, המכפיל את שטח הרציפים הקיים בנמל חיפה.בדרומה של העיר מוקמת קריית הספורט של חיפה, אשר במרכזה אצטדיון מקורה ל- 32,000 צופים )אצטדיון המוקם בסטנדרט שיאפשר קיום משחקים על

פי התקנים הבינלאומיים(. במשפט אחד, חיפה היא עיר ללא סיסמאות. כאן בחיפה לא עוסקים בסיסמאות אלא "מייצרים" איכות חיים, לטובת התושבים והמבקרים כאחד.

דירוג סוציו-אקונומי )מתוך 10(: 63.6667 קמ"רייסוד: המאה ה-3 לפנה"סכללי

צפיפות תושבים לקמ"ר: 4,186גידול אוכלוסיה: 266,5000.6% תושביםאוכלוסיה

ממוצע תלמידים בכיתה: 25מס' בתי ספר )א'-י"ב(: 115מס' תלמידים )א'-י"ב(: 39,617חינוך

89


דרור גרשון, אדריכל מתכנן ערים, שותף במשרד "עירית סולסי דרור גרשון אדריכלים אורבאניים" משנת 1987 , מייסד עמותת מרחב - התנועה לעירוניות מתחדשת בישראל, חבר בוועד המנהל במשך 6 שנים וכיום מנכ"ל מרחב.

כאדריכל במשרד היה דרור שותף למגוון רחב של פרויקטים אדריכליים של שכונות מגורים, מבני ציבור ומשרדים. תחום התמחותו הנוסף שימור מבנים.

במהלך 12 השנים האחרונות המשרד מתמחה בפרויקטים בתכנון ועיצוב אורבאני, בעיקר בפרויקטים העוסקים בהתחדשות עירונית בערים רבות בישראל.

הפרויקטים שתוכננו במשרד מאופיינים בתפיסה אורבאנית רחבה, יצירתית וייחודית, המשקפת את הנעשה בעולם בשנים האחרונות בתחום התכנון והעיצוב העירוני.

נקודת המוצא לתפיסה התכנונית של המשרד : אדריכלות עירונית במהותה היא יצירת מקומות בלתי נשכחים, המכבדים את הסביבה שלנו ומעשירים את חיינו.

התכנון האדריכלי והעיצוב העירוני של המשרד זוכים להערכה מקצועית של מזמיני העבודה, רשויות התכנון ואנשי המקצוע.

בשנת 2006, יחד עם עירית סולסי, השתלם דרור באוניברסיטת מיאמי וקיבל הסמכה בניהול והנחיית תהליך תכנון משתף, הנקרא שאררט CHARRETTE . השאררט "גוייר" ע"י עירית ודרור וכיום מיושם השאררט בתכנון פרויקטים שמקדם המשרד, ואשר הודות לכך זכו להגיע משולחן

התכנון לביצוע בפועל, בזמן קצר וללא התנגדויות.בשנת 2009 בחר משרד הבינוי והשיכון בפרויקט התחדשות מרכז קריית שמונה )שתוכנן בתהליך שאררט ע"י צוות מקצועי רב תחומי בניהול והנחיית

עירית ודרור( כפרויקט מחולל שינוי בהשקעה של 18 מליון ₪ לביצוע.במקביל לשותפות במשרד שימש דרור בשנים 2002-2005 יועץ לתכנון עירוני בעיר חדרה. במסגרת עבודה זאת הנחה וכיוון את הצוות המקצועי בעיר בנושאים של תכנון עירוני וליווה את התכנון העירוני ואת תוכנית המתאר המתגבשת של העיר חדרה. בעבודתו זאת יצר את היסודות לשינוי

בגישה לתכנון והתחדשות עירונית בעיר.

בשנת 2004 מייסד דרור גרשון עם עירית סולסי, יודן רופא, הלל שוקן וחברי ועד מנהל נוספים את מרחב - התנועה לעירוניות מתחדשת בישראל ומוביל את פעילות העמותה עד היום.

מאז ייסודה, מרחב זוכה להכרה של אנשי המקצוע, משרדי ממשלה, קרנות, והישובים העירוניים. מרחב היא אחת מהדוגמאות המובאות בסילבוס של האקדמיה בישראל. הנושאים שמרחב מעלה הופכים בתוך זמן קצר לשיח ציבורי לגיטימי. נושאים כמו המרחב הציבור, התחדשות מרכזי ערים וציפוף עירוני, הפכו להיות מושגים שגורים בכל כנס מקצועי ובפי כל איש מקצוע ובעל תפקיד בתחום התכנון העירוני. אחד הנושאים שמרחב מעל

ה כיום הוא הקשר בין תכנון עירוני והצלחה של פיתוח כלכלה מקומית עירונית.דרור בוגר בית הספר הריאלי בחיפה והפקולטה לארכיטקטורה בטכניון.

דרור גרשון, אדריכל ומתכנן ערים, מנכ"ל מרחבDror Gershon, Architect CEO, MIU

מנכ"ל ובעלים של "רן חקלאי כלכלה אורבאנית בע"מ":יעוץ בנושאי כלכלה, כלכלה אורבאנית, מקרקעין, מימון, השקעות, ייעוץ ארגוני, תכנון ונושאים מוניציפאלי.

בדיקות היתכנות, בחינות כדאיות – Cost – Benefit Analysis, הכנת פרוגראמות ותכניות מימון.הכנת תכניות אסטרטגיות לחברות וארגונים, מבנה ארגוני והגדרות תפקיד.

תפקידי ניהול קודמים:

שיכון עובדים בע"מ – מנהל מחוז תל אביב והמרכז. 1982-1988סגן הממונה על התקציבים במשרד האוצר -אחריות על משרדים ממשלתיים ועל תחומי הפעולה להלן: תחבורה לרבות מע"צ ורכבת ישראל, 1982-1988

שיכון ובינוי לרבות אחריות על תחום המשכנתאות, מנהל מקרקעי ישראל והתכנון הפיסי, תקשורת ורשות השידור.נספח כלכלי בפועל בבוסטון, ארה"ב.

דירקטור בחברות בהווה ובעבר: בנק לאומי למשכנתאות בע"מ, ספרינט השקעות בע"מ, ד. רוטשטיין חברה לבניה ונכסים בע"מ.

חברות במועצת המנהלים בהווה ובעבר: דירקטוריון חברת "ד. רוטשטיין בע"מ" הנסחרת בבורסה בתל אביב. דירקטוריון "אופק גמל" מקבוצת בנק לאומי ויו"ר וועדת ההשקעות.

"צים – חברת ספנות ישראלית בע"מ" – מועצת מנהלים וועדת כספים. "שיכון ופיתוח בע"מ" – חברה לשיכון ובניה – מועצת מנהלים וועדת כספים.

רשות הנמלים - מועצת המנהלים ויו"ר ועדת כספים. רשות שדות תעופה - מועצת המנהלים וועדת כספים.

קרתא חברה לפיתוח מרכז ירושלים - מועצת מנהלים וועדת כספים. החברה לפיתוח חוף אילת - מועצת מנהלים וועדת כספים.

החברה לפיתוח עכו - חבר מועצת המנהלים וועדת הכספים. כפר דניאל – חברת הניהול של המושב.

נווה אילן – חברת הניהול של המושב. ק.ב.עי. - חברה לפיתוח אשדוד בע"מ.

חברות בהנהלות בארגונים שאינם חברות בהווה ובעבר: המועצה הארצית לתכנון ובניה, מועצת הכבלים.

פעילות ציבורית: חבר הוועד המנהל של החברה להגנת הטבע ויו"ר וועדת הכספים.

השכלה:

M.A. בגיאוגרפיה, האוניברסיטה העברית בירושלים. התמחות בלימודים אזוריים ועירוניים - תחום ההתמחות העיקרי ל-MA: אי שוויון בין - אזורי ומדיניות סיוע ממשלתית לאזורי פיתוח.

B.A. בכלכלה וגיאוגרפיה, האוניברסיטה העברית בירושלים.

רן חקלאי, כלכלן, חברת 'רן חקלאי כלכלה אורבאנית בע"מ'Ran Haklai, Urban Economic Advisor

1011


השכלה

תואר ראשון בארכיטקטורה ובינוי ערים מהפקולטה לארכיטקטורה הטכניון, חיפה 1984שנת לימודים נוספת ב- Berkley U.C. קורסים ופרויקט בתכנון עירוני 1982

קורס של ה-NCI ב- University of Miami הנחייה וניהול "Charrette" - תהליכי תכנון בשיתוף ציבור 2006 ובעלי עניין.

קורס של "שתיל" בגיוס משאבים לעמותות 2007

ניסיון מקצועי

אדריכלית במשרד נחום וריטה דונסקי אדריכלים ומתכנני ערים. 1984-1986שותפה במשרד עירית סולסי דרור גרשון אדריכלים אורבאניים . 1987 - היום

תכנון אדריכלי של מבנים מסחריים, מבני ציבור ובניה רוויה למגורים. תכניות אב, תכניות מתאר תכניות מפורטות ותוכניות בינוי ועיצוב עירוניים - תב"ע.

תכנון התחדשות עירונית במרכזי ערים – ת"א, רחובות, גדרה, חדרה, בנימינה, נתניה, באר שבע, אור יהודה והרצלייה.ראש צוות תכנון – צוות דרום, לשכת התכנון-מחוז מרכז, משרד הפנים. 1994-1996

מ.מ. מתכננת המחוז בועדת המשנה של הועדה המחוזית, מחוז מרכז. 1996-1999אדריכלית יועצת למועצה מקומית גדרה. 1999-2001

עבודה מקצועית התנדבותית

מייסדת עמותה מקצועית "מרחב- התנועה לעירוניות מתחדשת בישראל" 2004 - היום יו"ר הועד המנהל של העמותה ועוסקת בניהול העמותה ובגיוס משאבים.

במסגרת העמותה: מרצה בנושאי תכנון עירוני בכנסים של: איגוד המתכננים, מרחב, עמותת האדריכלים, CEU- Berlin גרמניה ו Leeds - CEU בבריטניה,

עמיתי מילקן וקרן קורת ועוד.מרצה לסטודנטים לאדריכלות בסטודיו עירוני באוניברסיטת ת"א, טכניון חיפה והמכללה באריאל ולסטודנטים לתכנון ערים באוניברסיטה העברית.

שותפה לבניית 3 כנסים גדולים בהם השתתפו -300 400 איש כולל בחירת התכנים, השיווק והלוגיסטיקה. ניהול והנחיית סדנאות עבודה עם ציבור רחב בשניים מהכנסים הנ"ל

ניהול סדנאות מקצועיות עם ציבור מתכננים בכנס בבת-ים שותפה לארגון וניהול של ימי עיון - למשרד להגנת הסביבה ולרשויות מקומיות: נתניה, ראשל"צ, רחובות, פתח-תקווה

עבודה בתהליכי תכנון משתפים – שאררט

השתתפות בניהול שאררט בינלאומי והנחיית סדנאות עבודה למרכז הוותיק בקריית שמונה, שאררט למועצה המקומית מרום גליל – בית 2007 - היום ספר חמד, לשכונת ואדי ניסנאס בחיפה בו השתתפו נציגי הרשות המקומית, נציגי מועצת העיר, ארגונים וולונטרים מקומיים, נציגי קרנות

ארציות, נציגי משרד השיכון מחוז צפון, מ.מ.י מחוז צפון נוער מקריית שמונה נציגי הסוחרים וכמובן הציבור הרחב. שונות

מחקר בנושא - תכנון מבני ציבור בוני עיר בישראל. מחקר בנושא – ציפוף עירוני בישראל בהשוואה לערים בעולם.

עירית סולסי, אדריכלית מתכננת ערים, יו"ר מרחבIrit Solzi, Architect Urban Planner, MIU chair

פרופסור הלל שוקן, אדריכל

Prof. Hillel Schocken, Architect

הלל שוקן עומד בראשו של משרד שוקן אדריכלים בע"מ מאז היווסדו בשנת 1978. בהנהגתו תוכננו במשרד

פרויקטים במגוון רחב של תחומי תכנון, שימושים וטיפוסי בניינים מתכנון עירוני, בנייני ציבור, מוזיאונים, מבני חינוך,

הארחה, משרדים ותעשייה. המשרד גם פעיל בתחום השימור ועבודתו זכתה וזוכה להערכה בקרב אנשי מקצוע,

נציגי רשויות ולקוחות.

בין השנים 1982 ל-1987 שימש שוקן, במקביל לעבודתו במשרדו הפרטי, כאדריכל ראשי של הקרן לירושלים

ובמסגרת זו ניהל תכנונם של פרויקטים ציבוריים רבים והיה חבר הנהלתו של המוזיאון לתולדות ירושלים במגדל דוד.

שוקן שימש כשופט בתחרות פרס עזריאלי לתכנון עירוני של המועצה לארץ ישראל יפה, חבר הועדה המקצועית

של פרס "אמת" לאמנויות מדעים ותרבות בחסות משרד ראש הממשלה, שופט בתחרות מרכז הוד השרון וחבר

ועדת השיפוט לפרס לנדאו ללימודים עירוניים מטעם מפעל הפיס ועוד.

במקביל משמש שוקן כפרופסור בבית ספר עזריאלי לאדריכלות באוניברסיטת תל אביב ועמד בראשו בין השנים

2004 ו-2008.

שוקן הוא ממייסדי עמותת "מרחב", העמותה לעירוניות מתחדשת בישראל וחבר הנהלתה.

1213


השכלה1997 - תואר שני )M.A(, החוג לגיאוגרפיה, האונבירסיטה העברית בירושלים. התמחות בלימודים עירוניים ואזוריים וכן בניהול,

תכנון ומדיניות הסביבה.1995 - תעודת הוראה, האונבירסיטה העברית בירושלים.

1995 - תואר ראשון )B.A( בגיאוגרפיה, היסטוריה כללית והיסטוריה של עם ישראל, האוניברסיטה העברית בירושלים.

ניסיון מקצועיחברת דירקטוריון - הועד המנהל של החברה להגנת הטבע. חברה בשתי תתי ועדות - חינוך ושמירת 2009 עד היום

משאבי טבע.פרילנסרית בתחום התכנון והחינוך הסביבתי. 2006 עד היום

יועצת לועדת התכנון ולועדת איכות הסביבה במועצה המקומית שהם. יועצת לגופים לא ממשלתיים ולתושבים בנושאי תכנון ובניה, איכות סביבה, אקוסטיקה ורעש, חיסכון במים וגישור. יועצת וחברה בצוות לגיבוש מדיניות בתחום מים אפורים בבתים ובמוסדות.

העברת סדנאות בתחום איכות הסביבה ותכנון. הדרכה למגזר הפרטי: חברות היי טק, נוער מחו"ל ומערכת החינוך היסודית.2006-2007 המשרד להגנת הסביבה:

2002-2006 ממונה על תסקירי השפעה על הסביבה, מטה המשרד להגנת הסביבה. אחראית על נושא תסקירי השפעה על הסביבה בכל מחוזות המשרד וניהול צוות של מתכננים סביבתיים. הנחייה ויעוץ מקצועי למתכננים הסביבתיים במחוזות ובמטה בתחום כתיבת הנחיות וחוות דעת לתסקירים; קביעת אסטרטגיה ונהלים לטיפול בתסקירים וגיבוש דרכים לשיתוף הציבור בתהליך; טיפול פרטני בתסקירים הנוגעים לתוכניות פיתוח ארציות )נמלים, שדות תעופה ותחנות כח(; ריכוז והנגשה לציבור של מערך המידע הכולל את כל תוכניות הפיתוח לגביהן נדרש תסקיר השפעה על הסביבה. בין הפרויקטים: עיר הבה"דים, תחנת כוח סולרית, תמ"א 19 לבתי עלמין וקבורה בקומות, תסקיר לשדה תעופה אילת החדש, שד"ת הרצליה ועוד; בנוסף ממלאת מקום נציגת השר להגנת הסביבה במועצה הארצית לתכנון ובניה, רפרנטית לנושאי גישור באשכול תכנון ומדיניות, אחראית לקידום תוכניות

מתאר ארציות ונציגת המשרד בועדת החסמים במשרד רוה"מ ובועדת הכנת להגנת הסביבה.2000-2002 ממלאת מקום בפועל של מתכננת מחוז מרכז במשרד להגנת הסביבה.

ניהול צוות של ארבעה מתכננים סביבתיים, אשר טיפל בכל נושאי התכנון במחוז; נציגת השר לאיכות הסביבה במליאת הועדה המחוזית של משרד הפנים, בועדת משנה נקודתית ובועדת התנגדויות. בין המשימות המרכזיות: טיפול סביבתי בכל התוכניות לתשתיות התחבורה במחוז; תוכניות שיקום נחלי אלכסנדר והירקון במועצה הארצית; קשר שוטף עם היחידות הסביבתיות ואיגודי הערים לאיכות הסביבה לצורך שיתוף פעולה ויעוץ בנושאים סביבתיים שונים כון בקביעת אסטרטגית עבודה; תאום תוכנית עבודה שנתית מול הנהלת המחוז ועוד. בין הפרויקטים המרכזיים: נציגת המחוז בצוותים המלווים לכביש 531, מחלף בני דרום,

כביש 471)מכבית(, תוכניות למחלפים נשרים וענבה, ולאזורי תעשיה מודיעין )רג"מ, רמלה-גזר-מודיעין( ומ.א עמק חפר.1997-2000 מתכננת סביבתית, מחוז מרכז.

טיפול בתוכניות בתחום התשתיות התחבורתיות, אקוסטיקה ושימושים חורגים במגזר החקאלי; נציגת השר לאיכות הסביבה בועדות משנה ובעדות הכנסת; טיפול במספר תוכניות אב לישובים ומועצות אזוריות.

עיסוקים מקצועיים נוספיםחברה בדירקטוריון עמותת "מקומות" - המכון לגישור סביבתי 2003-2007

העברת סדנאות בתחום החינוך הסביבתי במוסדות חינוך יסודיים וחברות פרטיות; התנדבות במגזר השלישי. 2000 עד היום פעילה בתוכנית J.E.M.S -תוכנית המיועדת להכשיר מגשרים, לפתור ולישב קונפליקטים סביבתיים בין ישראלים לפלסטינאים. 2000-2003

השתתפות בתוכנית בינלאומית לניהול פיתוח בר קיימא בהולנד I.P.M.S, סמינר שנתי בנושא טכניקות בניית קונצנזוס ודיאלוג. 2001

Ronit Golan, Environmental Planning, Mediation and Educationרונית גולן, תכנון, גישור וחינוך סביבתי

יזם הי-טק סדרתי ויזם חברתי. יסד והשתתף בהקמה של חברות הי-טק וקלין-טק כגון NICE, NiceCom, Atrica, ConteXtream, EnStorage, My6Sense, Benchmark Israel

קרן הון-סיכון, עמותת IVN - רשת הון סיכוי ועמותת מרחב - התנועה לעירוניות מתחדשת בישראל.

כיום יו"ר של ConteXtream ומוביל תחום פיתוח כלכלי עירוני במרחב.

M490$ קרן הון סיכון בינלאומית שהשקיעה ,Benchmark Capital-לשעבר שותף מנהל בבחברות הזנק ישראליות.

לשעבר סגן נשיא ב 3Com-תאגיד בין לאומי ומנכ"ל של חטיבות הפרושות בקליפורניה, מסצוסטס וישראל.

תואר ראשון בהנדסת חשמל ומחשבים בהצטיינות יתרה מהטכניון.

נחמן שלף, יזם הי-טק ויזם חברתי Nachman Shelef, Serial High-Tech and Social Entrepreneur

Serial high-tech and social entrepreneur. Founder or member of the starting team of high-tech and clean-tech startups such as Nice, NiceCom, Atrica, ConteXtream, EnStorage, My6Sense; of Benchmark Israel a venture capital fund; and of NGOs such as IVN – Israel Venture Network, and Merhav – the Movement for Israeli Urbanism.Currently Chaiman of ConteXtream and head of Urban Economic Development in Merhav.Former general partner in Benchmark Capital, an international venture capital fund that invested $490M in Israeli startups.Former vice-president at 3Com, a multi-national corporation, and general manager of business units that spanned CA, MA, and Israel. B.Sc. Summa cum Laude in electrical and computer engineering from the Technion.

1415


יואב לרמן, המחלקה לגיאוגרפיה וסביבת האדם, אוניברסיטת תל-אביב אילן קליגר, פי. ג'י.אל הנדסה ותכנון תחבורה בע"מYoav Lerman, Department of Geography and Human Environment,

Tel-Aviv UniversityIlan Klieger, P.G.L Engineering & Transportation Planning Ltd.

דוקטורנט במחלקה לגיאוגרפיה וסביבת האדם באוניברסיטת תל-אביב. עוסק במחקר הקשר בין הולכי הרגל והסביבה הבנויה, וכן במחקר נושא בטיחותם של הולכי הרגל. מעבר לכך עוסק בקידום תכנון מוטה הולכי רגל,

הן במסגרת "מרחב" והן במסגרות אחרות. חבר הועד המנהל של עמותת מרחב לעירוניות מתחדשת.

.http://www.tlv1.co.il מאז 2007 כותב ועורך את הבלוג העירוני הפופולארי – "עוד בלוג תל-אביבי" בכתובת http://miu.org.il/blog בנוסף, עורך הבלוג של עמותת מרחב בכתובת

זוכה פרס פראט לשנת 2010 לתקשורת בנושאי סביבה.

בעל שמונה שנות ניסיון במחקר ופיתוח בחברות אינטל ובחברת מארוול, בישראל ובארה"ב.

מחזיק בתואר MBA מאוניברסיטת תל-אביב עם התמחויות בניהול מערכות טכנולוגיות ובאסטרטגיה ויזמות. כמו כן, בעל תואר ראשון במדעי המחשב מהטכניון.

מנהל מחלקת תנועה

מנהל ומוביל פרויקטים בתחום הנדסת תנועה ותחבורה משנת 1972 עוסק בייעוץ, ניהול ותכנון בתחומי טיפול מקיף בהסדרי תנועה, תכנון שבילי אופניים, מערכות שילוט, ניהול תנועה במרכזי ערים, תכנון חניונים, ליווי תב"עות, תכנון הסדרי תנועה,

יעוץ תשתיות ליזמים פרטיים, גופים ממשלתיים וצבאיים. פרויקטים מייצגים

ניהול הנחיות למעברי חציה עתירי ביקוש, תכנון תנועה לישוב קהילתי כרמית.

חניונים למגורים בשכונה ג' החדשה בתל-אביב.תכנון חניונים לרשתות מזון גרינברג מניה

תכנון חניוניםעבור קבוצת פישמן, חברת מבני תעשיה, החברה הכלכלית ירושלים וחברת אוניל, תכנון חניה ונגישות לחניונים

גדולים של מסחר ומשרדים, תכנון חנייה למגדלי מגורים ומשרדים.

תכנון תנועה למרכזים לוגיסטיםמרכז לחברת נטו וביכורי שדה במושב תימורים

מרכז לקופ"ח כללית בשוהםמרכז פודליין ברמלה

מרכז גלוברנדס במודיעין

ייעוץ תנועה לרשויות מקומיותבנושאי תנועה בכלל ואופניים בפרט, השתתפות בועדות תנועה הכנת תסקירי תחבורה )בה"ת( לרשויות, לקוחות

פרטיים ויועץ תנועה למועצה מקומית כפר יונה.

ייעוץ תנועה לעיריית תל-אביב ,לווי תב"עות לשכונות חדשות – תכנון תנועתי לביצוע של רחובות, תכנון הסדרי תנועה בזמן ביצוע עבודות תשתית וסלילה.

ייעוץ תנועה להרחבת ישוביםלווי תב"עות ותכנון לבצוע לישובים חדשים והרחבת יישובים קיימים - נתיבות, מיתר וכרמית.

ליווי תנועתי של תכניות אבבניהן הערים:בית שאן, קצרין, מטולה.

חבר בצוות רב תחומי לתכנון הרחבות של יישובים קיימים ברמה של תכניות מתאר ותכניות אב.

תכנון שבילי אופנייםתכנון תנועתי של שבילי אופניים ברמת תכניות אב, תכניות לביצוע ולווי תכנון ברמת תכניות חומש בתל אביב,

הרצליה, ראשון לציון, אשקלון,חולון ורמה"ש.

ייעוץ לאחוזת החוףתכנון שלטי הכוונה אלקטרוניים לחניונים

תכנון בטחוניתכנון כבישים ושדות תעופה, תכנון מחנות צבאיים ופרויקטים אזרחיים ברחבי הארץ

ניסיון מקצועי

1995 ועד היוםפי.ג'י. אל הנדסה ותכנון תחבורה בע"מ

1994-1979חברת "גרסטמן בקנשטיין"- ייצור ושיווק הלבשת נשים

מנכ"ל החברה

1979-1977חברת ד.א.ל בע"מ – תל אביב

מתכנן דרכים ותנועה

1977-1975חברת ר.י.פ לייצור וייצוא הלבשת נשים תל אביב,

מנכ"ל

1975-1973החברה למדידות והנדסה אזרחית בע"מ – תל אביב

מתכנן דרכים ותנועה

השכלה1996 קורס בהנדסת תחבורה, טכניון1972B.Sc בהנדסה אזרחית, הטכניו

1617


ראשי העיר המשתתפים Participating Mayors

אילן שוחט

Safed צפת

Ilan Shohat

זוהר עובד

טבריה

Zohar Oved

Tiberias

אור עקיבא

Simcha Yosifovשמחה יוסיפוב

Or Akiva

כפר שמריהו

Dror Aloniדרור אלוניKfar Shmaryahu

Zvi Gov-Ariצבי גוב אריYavne יבנה

אשדוד

Dr. Yehiel Lasryד"ר יחיאל לסריAshdod

אילת

מאיר יצחק הלוי

Eilat

Meir Yitzhak Halevi

1819


צפת

אילן שוחט - ראש העיר צפת

נולד בצפת בשנת 1974, שוחט הוא ראש העיר המכהן, הצעיר ביותר בארץ, עם ניסיון רב בענייני העיר. בעבר מילא תפקידים ציבוריים - מנהל שירות התעסוקה בגליל התחתון ומנהל התאחדות התעשיינים בצפון. בעל תואר ראשון במינהל מערכות חינוך ותואר שני

במינהל ציבורי, עם התמחות בשלטון המקומי. בוגר חיל האוויר, נשוי לסיון ואב לשניים.

שוחט, נבחר למועצת עיריית צפת בבחירות 2003 ושימש בה כיו"ר האופוזיציה, מוביל את צפת מאז היבחרו בשנת 2008, להתחדשות בת קסמה ומעמדה, אלא גם חיזוק בר-קיימא של החוסן הכלכלי והחברתי שלה. ולשינוי אסטרטגי, שמטרתו, לא רק הש

השכלה אקדמאית במוסדות מוכרים:תואר ראשון – ניהול מערכות חינוך אוניברסיטת חיפה.

תואר שני – מינהל ציבורי התמחות בשלטון המקומי, אוניברסיטת חיפה.

ניסיון בחינוך:מנהל והוגה פרויקט "ניצנים אקדמאים" ופרויקט "קצה" באוניברסיטת חיפה.

ראש שלב למכונאיf-16 במכללה הטכנולוגית של חיל האוויר.

ניסיון מוניציפאלי:דובר עיריית צפת.

מנהל לשכת ראש העיר.חבר מועצת העיר 5 שנים.

מנהיג האופוזיציה.

ניסיון ציבורי ותעשייתי:מנהל שירות התעסוקה אזור גליל תחתון.

מנכ"ל התאחדות התעשיינים בצפון.מנהל השיווק של התאחדות התעשיינים בישראל.

ניסיון כלכלי:סמנכ"ל פיתוח עסקי בחברת שילוח בינ"ל.

חבר דירקטוריון בחברת התיירות הגדולה בישראל )איסתא(.בוגר קורס סחר חוץ במכון היצוא.

קורס דירקטורים באוניברסיטת חיפה.

ניסיון בניהול משברים וסיכונים:מנהל מטה החירום של התעשיינים במלחמת לבנון השנייה.

מנהל מטה החירום של תעשייני שדרות ועוטף עזה.

Mayor Ilan Shohat

ניסיון משפטי:נציג בית הדין לחוק חיילים משוחררים.

נציג בית הדין לוועדת השמה של נכי צה"ל.

ניסיון בגיוס כספים ותרומות:גיוס תרומות בהיקף של מיליוני דולרים לעיר צפת.

גיוס משאבים ממשלתיים ומקרנות לפיתוח תשתיות העיר.

העיר צפת

דירוג סוציו-אקונומי )מתוך 10(: 3 29,248 דונם עיר מהתקופה המקראית כללי

צפיפות תושבים לקמ"ר: 1029 גידול אוכלוסיה: 4.2% 30,100 תושבים אוכלוסיה

ממוצע תלמידים בכיתה: 23 מס' בתי ספר )א'-י"ב(: 26 מס' תלמידים )א'-י"ב(: 6486 חינוך

ברובע העתיק של צפת סמטאות קסומות, מרצפות שעשבים מבצבצים מתחתן, סורגי מתכת מעוקלים בחלונות, בתי אבן מגובבים, פנסי רחוב סחופי רוח. המיית לימוד תורה עולה מן הישיבות ומבתי הכנסת הנושנים, ומתערבבת בהמולת קולות המטיילים ובקריאות ילדים המשחקים ברחובות.

חסידים ומתנגדים מתחככים בחובשי כיפות סרוגות וחילונים גמורים. העיר צפת הינה עיר האמנים. הנוף המרהיב הנשקף מצפת, סמטאות העיר העתיקה הקסומה ואתריה ההיסטוריים הביאו אליה כבר בשנות החמישים אמנים ויוצרים, ושמה של העיר יצא למרחוק. ריכוז הגלריות, אתרי המורשת, הצימרים ואויר ההרים הקריר והצלול – כולם יחד הפכו את

העיר למוקד עליה לרגל ולגאוות הגליל. צפת עיר קשה, למודת אסונות, כיבושים, התפוררות והזנחה, אך גם זוהר, פריחה ועדנה. זו היא עיר שצלקות מלחמת העצמאות ניכרות באבניה אפילו כעבור שני דורות. אולם כיום, צפת מתחדשת בשורה של פרויקטים ועוברת תהליך של מיצוב מחדש כעיר המחברת בין רוחניות למדע, וזאת

באמצעות מספר מנועי צמיחה: הפקולטה לרפואה, המכללה האקדמית והקמת קריה למחקר מדעי כבסיס לאוניברסיטת הגליל; העיר העתיקה ומורשתה הבנויה והרוחנית; פיתוח התיירות, התעשייה והמסחר.

צפת המודרנית, רואה עצמה כבירה העולמית של הרוחניות והתרבות היהודית ומרכז בינלאומי למחקר מדעי. בהיותה מרכז נפה במחוז הצפון, צפת מאכלסת מוסדות חשובים כגון: בית החולים "זיו", משרדי ממשלה רבים ומפקדות צבאיות.

בשנים האחרונות מצליחה עיריית צפת לאגם משאבים רבים, מהממשלה ומתורמים, לטובת פרויקטים רבים וביניהם: שדרוג כבישים, הקמת גני משחקים, שדרוג מאסיבי של היכל התרבות, בניית מרכז קהילתי ובריכת שחייה, הקמת פארק עמק התכלת, הקמת מוסדות חינוך חדשים ועוד.

גם בתחום החינוך פניה של צפת לעבר אופקים חדשים בזכות מספר מיזמים איכותיים: "פרחי רפואה" לתלמידי התיכון; מרכז אקדמי לנוער; מרכז לפיתוח יזמות לנוער; מרכז מצוינות; קדם עתידים; "צפת עיר מנגנת"; מצוינות ניהולית לסגלי הניהול; אקדמיה להורים; מרכז לגיל הרך; יום לימודים

ארוך; העצמת המרכזים הקהילתיים; גיבוש הנהגה חינוכית משותפת לאנשי חינוך, תלמידים והורים; העמקת העבודה עם בני נוער; ועוד.

עיריית צפת מובילה בקדנציה האחרונה מדיניות של שותפות אזורית כוללת. מדיניות זו שמה לה למטרה להוסיף כ- 5,000 מקומות עבודה, לשפר את צירי התחבורה וליצור כלכלה גלילית ייחודית ואיתנה, שצפת במרכזה – כפי שהיה במשך מאות שנים.

התחזקותה של צפת הינה תנאי למיצוי הפוטנציאל של הגליל כולו.

City Of Zefat

2021


צפת

גישה ב' - מודל "אוניברסיטה בעיר"

שאלות לדיון

הדילמה התכנונית

גישה א' - מודל "עיר אוניברסיטה"

פרויקט הקריה האקדמית העיר לרוב קטנה יחסית ולאוני' שבתחומה היסטוריה ארוכה ויוקרה רבה.

לאוניברסיטה דומיננטיות רבה במרקם העירוני - היא תופסת שטח נרחב, המבנים מפוזרים בחלקים השונים של העיר ולצידה מתפתחים מכוני מחקר, הוצאות ספרים, ספריות וכו'. באוקספורד למשל, האוניברסיטה מורכבת מיחידות עצמאיות ומיחידת אם, אשר שוכנות במבנים נפרדים )מגורי סגל, מעונות,

כנסייה וספרייה(, שסביבן שטחי פארק.

הרכב האוכלוסייה: הסטודנטים והחוקרים מגיעים מכל רחבי העולם ונוכחותם בולטת מאוד בחיי העיר. אחוז האקדמאים והאנשים הצעירים בעיר גבוה. כמו כן, התחלופה בעיר גבוהה ובחופשות העיר מתרוקנת מהסטודנטים המתגוררים בה.

לרוב מתפתחים בעיר שירותים ייחודיים לסטודנטים: דירות להשכרה, חנויות לסטודנטים, בתי קפה, פאבים, מסעדות, מופעי תרבות וספורט.

לעיתים נבנות סביב העיר שכונות מודרניות ומתפתחות תעשיות עתירות ידע, שבהן מועסקים חוקרים ואנשי המדע המיישמים את הידע הנרכש באוניברסיטה. למשל, בסמוך לאוניברסיטת סטנפורד בארה"ב התפתח עמק הסיליקון הקשור לתעשיית המחשבים.

עלויות תחזוקת התשתיות )כבישים, תאורה, גינות וכו'( מוטלות על העירייה – על כל המשתמע מכך.

האוניברסיטה המבוזרת נדרשת ללוגיסטיקה מורכבת ויקרה יותר.

מודל הקמפוס האוניברסיטאי הסגור, שבו מוסדות האקדמיה מגודרים בתוך מתחם עירוני ונפרדים מהמרקם האורבאני של העיר. שני הקמפוסים של האוניברסיטה העברית בירושלים )גבעת רם והר הצופים(, הם המייצגים יותר מכל את הגישה הזו.בערים כאלה, השפעת האוניברסיטה על החיים בעיר

עלולה להיות קטנה.

המודל מאפשר הקמת קמפוס מוגן ומאובטח - כנדרש על פי ההוראות.

צורת הבניה קומפקטית ויעילה יותר, מה שמוזיל את עלויות התפעול.

השטחים הפתוחים ותשתיות כגון כבישים, מדרכות ותאורה, עוברים להיות תחת אחריות האוניברסיטה – על כל המשתמע מכך.

הממשק בין שטחי הקמפוס לשטחי העירייה מוגדר וברור. יש פתיחות כלפי הקהילה בשירותים של האוניברסיטה, שכלל הציבור יכול להשתמש בהם )כמו מרכזי הספורט ותרבות( – אך נשמרת השליטה והפרטיות

של האוניברסיטה, בחלקים שאינם נוגעים לציבור הרחב.

קיימת סכנה להיווצרות נתק ומתח בין האוניברסיטה לבין העיר. למשל התושבים עשויים לחוש ניכור והתנשאות מצד אנשי האוניברסיטה.

עסקים הקשורים לסטודנטים ולסגל האקדמי מתרכזים סביב מתחם הקריה האקדמית, או בתוכה ואינם תורמים לכלכלת העיר.

מה מתאים יותר לצפת – עיר אוניברסיטה, או אוניברסיטה בעיר?. 1מה ישרת הכי טוב את האינטרסים של העיר מבלי לפגוע בהצלחתה של האוניברסיטה? . 2כיצד ניתן לעודד סינרגיה בין האוניברסיטה לבין תושבי העיר ומה חלקו של התכנון על התוצאות שאנחנו מייחלים להן?. 3מה יבטיח כי תינתן לתושבי העיר ההזדמנות ליהנות מפירות הצמיחה שתביא עמה האוניברסיטה? . 4

צפת נמצאת היום על ספו של שינוי היסטורי, שיביא להשבת

קסמה, מעמדה וכבודה ויחדש ימיה המפוארים כקדם - שינוי

שישפיע על הגליל כולו. המנוע האחד לשינוי זה הינו ענף התיירות

הרוחנית ואילו המנוע השני הינו הקריה האקדמית והפקולטה

לרפואה. הקריה האקדמית מתוכננת לקום על שטח בגודל של

כ-400 דונם )נתון לא סופי, מה שמהווה גם חלק מהדילמה(.

הקריה תכלול מכוני מחקר ומדע, פקולטה לרפואה ופקולטות

נוספות בתחום המחקר הרפואי )כל אלו בניהולה של אוני' בר-

אילן(. השאיפה היא שמתחם זה יהפוך בעתיד להיות מרכזה

של אוניברסיטת הגליל - אוניברסיטה רב-קמפוסית, שתתבסס

על תשתית המכללות הפזורות בגליל. בנוסף, סביב הקריה

האקדמית, מתוכנן פיתוח עירוני מודרני, בקנה מידה שצפת לא

ידעה מימיה, שיהוה מעין "עיר חדשה" )במורדות רזים, בין העיר

הקיימת לבין שכונת נוף כינרת(. פיתוח זה הוא למעשה לב ליבו

של מנוע הצמיחה, שיכריע את עתידה של צפת.

בדיונים שנערכו בשנתיים האחרונות, עלו שאלות תכנוניות

רבות, אולם העיקרית שבהן היא זו העוסקת בחיבור שבין העיר,

הקריה והשכונות החדשות. להלן תוצגנה שתי גישות תכנוניות,

שונות מהותית זו מזו, שלכל אחת מהן מעלות וחולשות לצד

השלכות אורבאניות, תפעוליות, חברתיות וכלכליות, הן על

הפרויקט והן על העיר

ושזורים בתוכה, כחלק פזורים עיר שבה חלקי האקדמיה

בלתי נפרד מהמרקם האורבאני שלה. בערים כאלה, השפעת

האוניברסיטה על העיר ועל החיים בה גדולה במיוחד ובשל כך

ערים אלו מכונות ערי אוניברסיטה )Collage Towns(. לערים

מהסוג הזה בעולם מספר מאפיינים:

2223


ד"ר יחיאל לסרי - ראש העיר אשדוד

ד"ר לסרי הינו ראש עיריית אשדוד מאז דצמבר 2008.

רופא במקצועו, והינו בוגר בית הספר לרפואה של אוניברסיטת בן גוריון ומומחה לרפואה פנימית. היה סגן

מנהל מחלקה הפנימית ומנהל בפועל של המכון לטיפול בחולי איידס בבית החולים קפלן.

את שירותו הצבאי במסגרת העתודה האקדמית סיים בתפקיד קצין רפואה ראשי של חיל הים בדרגת סא"ל.

ד"ר לסרי הינו ממייסדי התזמורת האנדלוסית הישראלית אשדוד, וכיהן כיו"ר ההנהלה בין השנים 2003-1993.

ד"ר לסרי היה חבר כנסת מטעם מפלגת המרכז בכנסת ה-15, וכיהן כסגן יו"ר הכנסת וכחבר בוועדת

כספים, וועדת חינוך ותרבות, ועדת העבודה והרווחה.

Mayor Dr. Yehiel Lasry

אשדוד

City of Asdodהעיר אשדוד

דירוג סוציו-אקונומי )מתוך 10(: 5 47.242 קמ"רשנת ייסוד 1956כללי

צפיפות תושבים לקמ"ר: 4,457גידול אוכלוסיה: 210,5582% תושביםאוכלוסיה


במהלך כל שנות קיומה קולטת העיר גלי עליה, מעלייתן של 22 משפחות שהגיעו ממרוקו בשנת 1956 והקימו את העיר, ועד היום. אשדוד כיום

העיר החמישית בגודלה במדינת ישראל והגדולה ביותר במחוז דרום. ב-2025 צפויה העיר למנות 350,000 תושבים.

מאז היווסדה קלטה אשדוד עולים מכל תפוצות ישראל, כך שכל אדם מישראל יכול לחוש בה כביתו. כ-33% מהאוכלוסייה הינם עולים חדשים

)יותר מ-80% מברה"מ והיתר מצרפת, דרום אמריקה ואתיופיה(. כ- 25% מהאוכלוסייה חרדית וכ-30% אוכלוסייה ותיקה מעורבת, בעיקר יוצאי

מרוקו וברה"מ, אך גם מארצות צפון אפריקה אחרות, גרוזיה, רומניה, פולין ועוד. אשדוד נחשבת לעיר "צעירה"- כ-35% מהתושבים בני 0-20.

אשדוד משקיעה לא מעט באיכות הסביבה, בחזות פני העיר ומצטיינת בכמות השטחים הירוקים שבה. בכל רובע בעיר קיים גן מרכזי אחד לפחות

+ גנים עירוניים ומדשאות. ברחבי העיר פזורים לא מעט פארקים וגנים גדולים ובסה"כ השטח הירוק באשדוד הוא למעלה מ-2500 דונם.

העיר מורכבת מ-17 רבעי מגורים, רובע הקריה, הרובע המיוחד, 3 אזורי תעשייה ועורף הנמל – ובכל הרבעים תנופת הפיתוח ניכרת. על הפרק

עומדים ברמה כזו או אחרת של ביצוע מיזמים ותוכניות רבות כגון: 1. פיתוח מע"ר דרום - אזור חדש בלב העיר בו מתוכננות 2,500 יח"ד. 2. השלמת

קטעי טיילת לאורך חופי הזהב של אשדוד, שיצרו רצף טיילות מפארק לכיש ועד לריביירה הדרומית. 3. פארק אשדוד ים – פארק עירוני בלב העיר

שיכלול אמפיתיאטרון ענק, פארק מים אינטראקטיבי, מגרשי משחק וטניס, חורשה ומתקני פיקניק. 5. הקמת היכל תרבות והשלמת כיכר התרבות,

בעלת מפלס אחד, שתחבר בין כל מוסדות קריית התרבות. 6. תיירות – השלמת שני מלונות בבנייה, הסדרת אישורים לשני מלונות נוספים ושדרוג

כל החופים. 8. בניית מרכזי מורשת לקהילה הגיאורגית ולקהילה האתיופית. 9. הקמת קומפלקס עם מרכז מבקרים ובית אומנים. 10. בניית מרכז

לצעירים, מרכז לנשים ומרכז להורות. 11. הקמת פארק מים מהמתקדמים בעולם באזור הריביירה הדרומית. 12. הקמת איצטדיון עירוני )כ-16,000

מקומות(. 13. הכפלת הקיבולת של היכל הכדורסל. 14. שדרוג בית המשפט הקיים. 15. הקמת קאנטרי קלאב. 16. המשך תהליכי המכרז להקמת

בית החולים. 17. הקמת המרכז לבריאות הנפש. 18. בניית תחנת משטרה חדשה. 19. הקמת חניון משאיות מחוץ לעיר. 20. פינוי בינוי מתוכנן

ברח' הדקל, ברח' רוגוזין ובסמוך לאצטדיון הכדורגל. 21. קידום דיור בר השגה עבור זוגות צעירים. המטרה: היתרי בניה ל-2000 יח"ד עד 2013.

השקעה בתשתיות ודרכי גישה לעיר: בשנתיים האחרונות הושלמו עבודות הפיתוח והקמת שני מחלפים ענקיים בכניסה הצפונית והדרומית, בהיקף

של מאות מליוני שקלים. בתוך העיר, על ציר שדרות בני ברית )עורק התחבורה הראשי שחוצה את העיר לשניים(, בקטע המגורים, נוסף נתיב חדש

משני צדדיו. כמו כן, הוקמו כמה כיכרות, בוצעו הסדרי צמתים במפגשי דרך רבים, נסללו דרכים חדשות ושודרגו דרכים קיימות באזורי התעשייה.

על הפרק: תכנון מחודש של כביש הנמל, הסדרת הצמתים בכביש 41, חיבור כביש 4 לתעשייה הצפונית, סלילת כבישים חדשים בין ובתוך אזורי

המגורים החדשים והסדרת גישה אל תחנת הרכבת וממנה.

2425


רקע וסביבה

חסרונות המתחם


יעדי התוכניות השונות לפיתוח העיר והאזור

יתרונות המתחם

אשדוד

הבעלות על הקרקע לא ברורה.. 1

אין זמינות סטאטוטורית לפיתוחו.. 2

יצירת כניסה צפונית פעילה ולא רק תחבורתית.

שיפור הקשר האורבאני בין העיר והנמל.

פיתוח האזור בראיה עתידית, כך שיהווה מוקד לפעילות עירונית

משולבת שימושים: תיירות, בילוי, פנאי וספורט, מסחר ונופש.

הקמת קריית ספורט ברמה לאומית- קריה הכוללת אצטדיון

כדורגל, היכל ספורט, מגרשי אימונים, מרכז שחיה, מרכז טניס

ומבני מסחר ותעסוקה.

פיתוח רחוב הרצל, המהווה כניסה צפונית לעיר. הפיכת הרצל

מעורק תנועה לרחוב עירוני, הכולל חזית מסחרית, בנייני משרדים,

בנייני מגורים ומוסדות ציבור - רחוב שמתחיל בכניסה הצפונית

וקושר את שכונות המגורים למרכז האזרחי הראשי של העיר.

חיזוק הפיתוח שנעשה לאורך נחל לכיש; חיבור פארק נחל לכיש

לקריית הספורט ולטיילת החוף הצפוני באזור שפך הנחל לים;

המשך פיתוח הפארק לאורך כל הנחל המקיף את העיר עד

לכניסה הדרומית לעיר.

חיזוק הקשר האורבאני בין אזורי התעסוקה, המגורים, מוקדי

המסחר של אזור "בקמה" וקריית הספורט, על ידי פיתוח הצירים

העירוניים הראשיים, המקשרים בין האזורים הללו.

יצירת התנאים שיביאו לשינוי אזור התעשייה הבינונית ממזרח

לשד' הרצל, ולהפיכתו לאזור מעורב שימושים - תעסוקה,

מסחר ומגורים.

כיצד ניתן לקדם סטאטוטורית את הפרויקט?. 1

כיצד ניתן להשיג מימון חיצוני מירבי לפרויקט?. 2

מה המהלכים התכנוניים שיש לקדם, על מנת שהפרויקט, הממוקם בשולי העיר, יהווה חלק אינטגראלי ממנה? . 3

מהווה יחידת קרקע לא בנויה.. 1

משתלב עם הצירים הראשיים של העיר: צירים תחבורתיים, . 2

אזרחיים וירוקים.

קרוב למערך תחבורתי, המאפשר גישה קלה מבלי להכניס . 3

עומסי תנועה לתוך העיר.

משתלב עם תכניות עירוניות קיימות.. 4

פרויקט פיתוח מתחם הספורט )הטלפורט( ופארק נחל לכיש

מתחם הטלפורט באשדוד הוא שטח לא מפותח הממוקם

בכניסה הצפונית לעיר, בין רחוב הרצל במזרח, שד' בן

גוריון בדרום ושצ"פ פארק נחל לכיש בכיוון צפון מערב.

גודלו של שטח זה, יחד עם שצ"פ פארק נחל לכיש הצמוד

אליו, הוא כ-400 דונם. אזור זה שלאורך נחל לכיש מהווה

את הכניסה הצפונית לאשדוד ואת החוליה המקשרת בין

הנמל לעיר, כאשר מדרום לשד' בן גוריון מתחילים רובעי

המגורים של העיר וממזרח לשד' הרצל ממוקמים אזורי

התעסוקה והמסחר של העיר.

כחלק מהרצון להמשיך ולפתח אזור זה כעוגן עירוני, הוחלט

לקדם במקום את תכנית קריית הספורט של העיר אשדוד

הטלפורט. פרויקט זה משתלב היטב עם הפיתוח שנעשה

בשצ"פ נחל לכיש - פארק אתגרים הכולל טיילת, נקודות

תצפית ושבילי אופניים.

2627


שמחה יוסיפוב - ראש העיר אור עקיבא

אור עקיבא

City of Or-Akiva Mayor Simcha Yosifov

נולד ב- 27 בינואר 1955, נשוי לשרה, אב לשלושה ילדים וסב לשניים.בגיל 22 עלה לארץ והשתקע באור עקיבא עם הוריו, אחיו ואחיותיו.

כעולה חדש השקיע שעות רבות בפעילות התנדבותית למען חבריו העולים החדשים. בתום לימודיו באולפן עבר מסלול הכשרת מורים-עולים במכון וינגייט, שבסיומו עבד כמורה לחינוך גופני בבתי

הספר בעיר ובמתנ"ס.

ב- 1983 נכנס לחיים הפוליטיים במסגרת תנועת הליכוד ומילא שורה של תפקידים בעיר. אחת מפעולותיו הראשונות הייתה דאגה לקיום בר מצווה קבוצתית לנערים עולים, מאז הפך מפעל זה לאירוע

חשוב ומסורתי באור עקיבא.

שמחה כיהן כסגן וכממלא מקום ראש העיר במשך 17 שנים ברציפות ועם פרישתו של ראש העיר הקודם, יעקב אדרי, לטובת תפקידים ממלכתיים, נבחר כראש עיריית אור עקיבא בפועל, בבחירות יוני 2003 נבחר ברוב קולות לכהן כראש העיר ובכך הפך לראש העיר הראשון דובר השפה הרוסית בישראל, בנובמבר 2008 נבחר

לקדנציה שנייה ברציפות ברוב קולות.

כראש עיר פעל להפוך את אור עקיבא לדוגמא ומופת בתחום החינוך. מספר הזכאים לבגרות קפץ תחת הנהגתו לכדי 70 אחוז. הוא הגדיל את המענקים לסטודנטים, דאג לפתח את אזור התעשייה החדש ולהביא מפעלים חדשים לעיר ובין היתר להגדיל את שטח השיפוט של העיר ב- 2,000 דונם שחלקם גם מיועד להרחבת אזור

התעסוקה הקיים. בתחום התחבורה פעל להקמת מחלף "יהלום", לבניית כיכרות מטופחות, להקצאת מקומות חנייה חדשים ועוד. בתקופת כהונתו הוקמו מרכזי נוער, מרכז לצעירים, מרכז תעסוקה לקשישים ומרכז מוסיקה מהיפים בישראל.

העיר אור עקיבא

דירוג סוציו-אקונומי )מתוך 10(: 6.4305 קמ"רשנת ייסוד 1951כללי

צפיפות תושבים לקמ"ר: תוספת אוכלוסיה*: 19,96020% תושביםכללי


באפריל 1951 הועברו ארבע משפחות ממעברת ברנדייס אל החולות ליד קיסריה. חיל חלוץ זה ששכן באוהלים היה מיועד להכין את הקרקע לעולים שיגיעו בהמשך ל-"מעברת חוף כרמל". ואכן, כמה ימים לאחר מכן הגיעה קבוצה ראשונה של עולים שמנתה 38 נפשות. בהמשך הגיעו עולים נוספים ממרוקו ומעיראק והוחלט להקים עבורם מבני קבע מפחונים. ב-1953 הסתימה הקמתם של 290 הבתים הראשונים, נחפרה באר מים וב-1954 אף חוברה לרשת החשמל. התהליך המואץ של בניית השיכונים הסתיים בפינוי מלא של המעברה. עם הגעתם של גלי העלייה הנוספות נבנו שכונות חדשות )בשנות ה-70

עבור העולים מהקווקז ובריה"מ ובשנות ה-90 עבור עולים ממדינות חבר העמים(.

מבט אל העתיד

עיריית אור עקיבא מתנהלת על פי תכנית המתאר עד לשנת 2025. היא שמה לעצמה למטרה להגדיל את אוכלוסיית העיר עד ל- 40,000 תושבים. התכניות להגדלת שטח היישוב לצפון ולדרום מתממשות. לעיר נוספו 1,000 דונם שהועברו מבנימינה וכן עומדת לקום שכונת אור קיסריה, על פני 1,000 דונם נוספים,

שסופחו בדרום העיר, דבר שימשוך אוכלוסיות חזקות ואת משרתי הקבע בצה"ל, במשטרה ובזרועות הביטחון.

על פי החזון, אור עקיבא הפכה ליישוב איכותי ומשגשג, המושתת על השקעה אדירה בחינוך, שמתבטאת בהובלה בזכאים לבגרויות ובשיעור ההתגייסות לצה"ל. ביישוב פועלים מרכזי בילוי, תרבות, חברה ותעסוקה המשמשים את תושביה ואת תושבי ישובי הסביבה. גולת הכותרת של הפיתוח בעיר הוא מתחם התרבות של אור עקיבא, שעם השלמתו יכיל את היכל התרבות, מרכז המוזיקה, הספרייה העירונית וכן את "בית יד לבנים" ומוזיאון "שערי הארץ" שיספר

את סיפור העליות לישראל.

תוכנית המתאר החדשה של אור עקיבא כוללת את הפרויקטים הבאים של בנייה למגורים :

)1( שכונת היובל )השכונה הצפונית( – שבה יתווספו 1,700 יחידות דיור. )2( מתחם שפירא )אזור התעשייה הישן( – תכנית בתוקף לבניית 380 יחידות דיור. )3( מתחם פולימרים ורדינון – 800 יחידות דיור בתכנון. )4( שכונת אור קיסריה )השכונה הדרומית( – בתכנון עד 3,000 יחידות דיור. )4( אור עקיבא

מזרח – בתכנון עד 2,100 יחידות דיור.

מיקומה הייחודי של אור עקיבא, באמצע הדרך שבין חיפה ות"א, והיותה ישוב עירוני בלב הסביבה הכפרית והכפרית למחצה של בקעת הנדיב, מספקים לה את התנאים הדרושים לקידום המטרות והיעדים שהציבה לעצמה. תרומה נוספת מספקת קרבתה של העיר לערכי טבע ונוף המקיפים אותה: חוף ים, נחל, שמורות טבע, כמו גם מוקדי תיירות: קיסריה, אמת המים, מבצר שוני ועוד .בין יתרונותיה גם מיקומה בין שני צירי תחבורה ארציים ראשיים )כביש החוף

החדש והישן, 2 ו-4(, קרבתה לצירי רוחב ארציים ואזוריים וקרבתה לקווי הרכבת חיפה ת"א ובעתיד גם חיפה ירושלים.

יתרונות אלו יחד עם תנופת הבנייה בעיר, מושכות אוכלוסיות חזקות. מדובר בתושבים ממרכז הארץ שעוברים לאור עקיבא, המספקת להם מענה בתחום החינוך, התרבות ואיכות החיים בלב המדינה. את התושבים החדשים מקדמים הוותיקים במאור פנים לעיר ששומרת, למרות גודלה, על צביון של ישוב

קהילתי חם ותוסס.

2829


אור עקיבא

סוגיות, אילוצים ופתרונות


תוכניות הפיתוח בעיר פרויקט אזור הפיתוח בצפון-מזרח העיר

תוכנית המתאר של אור עקיבא, הנמצאת בהליכי אישור סופיים שינתה את השטח, ה-"כלוא" בין נחל עדה במערב לבין כביש מס' 4 במזרח, משטח חקלאי לאזור פיתוח ומגורים )בהתאם לתמ"מ 6(. במרכז תא השטח נמצאת צומת בנימינה, שתהווה מעתה גם כניסה ראשית לצפון אור עקיבא. בהתאם למדיניות מע"צ למחלף, תוכנן בכניסה הצפונית גם מסחר. רחוב הכניסה החדש )הזית( עתיד לקשור את המרכז הוותיק ואת אזור התעשייה הצפוני לאזור

התעסוקה והספורט החדשים ולשכונות המגורים המתוכננות ממזרח לפארק נחל עדה.

בסוגיה זו הוחלט על הסדרת וניקוי הנחל ע"י רשות ניקוז הכרמל והפיכתו לפארק עירוני ראשי עם מים זורמים במרכזו. פארק זה יהווה "ריאה ירוקה" גדולה ומשמעותית ברוחב של כ-100 מ'.

על מנת שהפארק החוצה את הישוב יהפוך לציר ירוק אינטנסיבי הוחלט על:

חיבור הציר הירוק עם כל מערכות העיר הפתוחות באמצעות שבילי אופניים ושבילי הולכי רגל .

פיתוח מוקדים מגוונים ואינטנסיביים לאורכו )מוקדי התכנסויות, שעשועים, אומנות, נופש ופנאי( - וזאת במקומות הממשק עם השכונות המתוכננות.

פיתוח וריכוז מוסדות ציבור על גדת נחל עדה במסגרת השכונות החדשות:

קריית חינוך ראשית במרכז השטח, שתחובר במערכת גשרים גם לאור עקיבא הוותיקה.א.

קריית ספורט בצפון, המשלבת במתחם הצפוני האינטנסיבי אצטדיון ספורט ואולמות ספורט מגוונים.ב.

אזור מבני ציבור וחינוך בדרום, המשתלב עם הנחל ועם חורשת האקליפטוסים שבגדותיו.ג.

האם ההחלטות שהתקבלו מצליחות להפוך את האילוצים ל-"הזדמנויות תכנוניות"? . 1

האם התוכנית המוצעת תצליח ליצור שכונה ייחודית וירוקה, שאפשרויות המגורים . 2

בה ימשכו אוכלוסיות מגוונות של משפרי דיור - מהישוב ומהאזור כולו, בהתאם

לחזון העיר?

אילו פעולות נוספות יש לנקוט על מנת שהצלחת השכונה החדשה תקרין על . 3

השכונות הותיקות של אור עקיבא?

הסטת הקווים והצמדתם לאורך כביש מס' 4, "בתוך" הגבלות קו הבניין שהכביש מטיל על סביבתו. כמו כן, הוחלט על יצירת סוללה אקוסטית שיכלול טיפול נופי, וגינוני אינטנסיבי לאורך הכביש וציר התשתיות המתוכנן. רצועה זו תכלול, בין היתר, שבילי אופניים, שיהיו חלק ממערך שבילי האופניים של כל העיר.

החלטות תכנוניות נוספות שבאו בעיקבות הסטת התשתיות:

הפיכת רצועת התשתיות הישנות לשדרה ראשית, וחלוקת המתחם לרובעים בעלי צורות מגוונות, מה שיעודד תכנון מבננים בעלי אופי ויחוד.

תכנון השכונות והשטחים ציבוריים כ-"חומות" לאורך השדרה והצירים המרכזיים.

פיתוח מבננים מדורגים לאורך כביש מס' 4 )המוגנים ע"י הרצועה הירוקה(.

פיתוח מבננים מדורגים לאורך פארק נחל עדה במערב.

במרכזו של תא השטח עוברים מצפון לדרום קווי דלק וגז ארציים ומערכת הביוב האזורית. הפיתרון שנמצא:. 1

בין המתחם לבין אור עקיבא זורם נחל עדה מדרום לצפון.. 2

צפון

3031


צבי גוב ארי - ראש העיר יבנה Mayor Zvi Gov-Ari

יבנה

יליד אוגוסט 39, נשוי + 5

בוגר אוניברסיטת בר אילן, מינהל ציבורי,סיים לימודי תואר שני ביחסים בינלאומיים.

בוגר בית הספר הבין זרועי לפיקוד ומטה 67/66.

סיום שרות צבאי 1982

מפקד בסיס בח"א )אל"מ(.

ראש להק כ"א בח"א )תא"ל( כולל אחריות על תחום החינוך,רווחת הפרט והיחידות.

1982-1988 מנכ"ל רשות שדות התעופה

1989-1992 שגריר ישראל בדרא"פ

1993-1995 בעלים של "G.A קידום ופיתוח עסקי בע"מ " חברה לפיתוח ויזמות עיסקית.

1996-1998 נשיא חברת "בזק גלוב" לשיתופי פעולה בינ"ל בתחום התקשורת.

1998-2003 נבחר לראשות עיריית יבנה )55% תמיכה(

2003 נבחר לראשות עיריית יבנה לקדנציה נוספת )83% תמיכה(

תפקידים ציבוריים, ניסיון כלכלי ובינ"ל:

חבר דירקטוריון בנק אוצר החיל.

חבר דירקטוריון שקם בע"מ.

יו"ר מכון "תלפיות" להכשרת מתגייסים מחוננים בתחום ההנדסה ומדעי הטבע.

חבר דירקטוריון המכון לחקר התעופה והספנות.

חבר הנהלת הארגון העולמי לשדות התעופה האזרחיים )אירופה, ארה"ב( מרכז ומתאם פעילות, ועדות הארגון

הנ"ל בנושא תעריפים,התכנון והפיתוח העיסקי.

הקמת שכונת "נאות עידן" )שכונה צבאית ביבנה(.

חבר דירקטוריון חברת "FACEL" לתקשורת בהודו.

חבר דירקטוריון חברת "EMETAL" לתקשורת בהונגריה.

יו"ר איגוד ערים לאיכות הסביבה-דרום יהודה )רחובות, ראשל"צ, נס ציונה, קיריית עקרון, מזכרת בתיה,מועצה

אזורית גן רווה(.

חבר ועדה מחוזית לתכנון ובניה-מחוז המרכז.

חבר המועצה הארצית לתכנון ובניה.

חבר ועדת הערר של הועדה המחוזית לתכנון ובניה.

יו"ר הועדה המקומית לתכנון ובניה

ליבנה, שנוסדה לפני 63 שנה, שורשים בני 2,000 שנה. לאחר חורבן בית שני )70 לספירה( הפכה יבנה למרכז הרוחני של עם ישראל ועם הקמת מדינת ישראל החליטו מנהיגיה לחדש את ימיה כקדם. יבנה שוכנת באזור השפלה, כשישה קילומטרים מחוף הים התיכון. אשדוד נמצא 7 ק"מ מדרום, חופי הים התיכון כ- 6 ק"מ ממערב, ופארק המדע ע"ש 'רבין' ומכון וייצמן ברחובות כ- 10 ק"מ ממזרח. אוכלוסיית העיר מאופיינת בשיעור

גבוה של צעירים, דור שני לעולים שהקימו את העיר לצד עולים חדשים שהשתלבו בה היטב. יבנה נמצאת בתנופת פיתוח גדולה – שכונות חדשות לצד גידול ניכר במספר הגינות, הפארקים והשטחים הציבוריים הפתוחים. תוכנית אב להרחבת יבנה מאפשרת תוספת של כ- 15,000 יחידות דיור, אשר יגדילו את אוכלוסיית העיר לכדי 90,000 נפש. בימים אלה מסתיימת בנייתה של "השכונה הירוקה" ובה כ– 4,500 יח"ד, עפ"י "תו תקן 5281" של מכון התקנים הישראליים. בהמשך יוקמו שתי שכונות נוספות )מבואה מזרחית ומבואה

מערבית(. לצד השכונות החדשות העיר מקדמת תוכניות פינוי בינוי בשכונות הותיקות. מערכת החינוך ביבנה היא מערכת מתקדמת ומובילה. ילדי העיר נהנים מעשרות פרויקטים פדגוגיים חינוכיים חדשים ומתמשכים עם צוות מקצועי ומיומן המכשיר אותם לעולם רחב של ידע והישגים. החינוך עומד בראש סדר העדיפות העירוני ולראייה, זכייתה העיר ב-2006 בפרס החינוך הארצי.יבנה משופעת בשטחים ירוקים הטובלים במדשאות, פרחים, פארקים, פסלים סביבתיים, גינות ציבוריות ומסלולי טיול לכל המשפחה. עיריית יבנה, שמה דגש מרכזי על חינוך לקיימות ברמה המערכתית והעירונית. דגש זה בא לידי ביטוי בשילוב הנושאים הסביבתיים בתוכניות הלימודים בגני הילדים ובבתי הספר והסמכתם כ-"מוסדות ירוקים". דגש מרכזי נוסף הושם על נושא הפסולת, המחזור והשימוש החוזר. בשכונה הירוקה הותקנה מערכת חדשנית, ראשונה מסוגה בארץ, לפינוי אשפה בשיטה פניאומאטית, המאפשרת הפרדה של אשפה אורגנית ואשפה אחרת, דבר העולה

בקנה אחד עם מדיניות מחזור למען איכות חיים טובה יותר. גולת הכותרת של הפיתוח בתחום המסחר והתעסוקה הינו "מרכז העסקים הראשי" - תוכנית המצויה בהליכי תכנון מחדש ואישור בוועדה המחוזית.

התוכנית כוללת 500 יח"ד, מוסדות ציבור )לרבות "בית עירייה"(, שדרוג תשתיות, כבישים, חנייה תת קרקעית ומסחר בשדרות דואני. בנוסף לתוכנית המע"ר מקודמות בעיר חמישה מרכזים מסחריים חדשים בשכונות החדשות ובראשם מרכז שירותים ופנאי בשטח של כ-250,000 מ"ר בנוי במתחם ארגמן. אזור התעשייה בעיר משתרע על שטח של כ-1,700 דונם ופועלים בו למעלה מ-400 בתי מלאכה ומפעלים מהמובילים בעולם בתחומם )אורבוטק- בתחום הבקרה הממוחשבת, ואורמת- בתחום הפקת אנרגיה גיאותרמית(, כאשר על הפרק פיתוח אזור תעשייה על שטח של 1,000 דונם. אזור התעשיה הזה ייהנה מהנגישות התחבורתית של יבנה, היושבת על רשת כבישים ראשיים )גישה מידית לכביש 6, 4 ממערב ו-42 ממזרח( כמו גם על שני התוואים הראשיים של רכבת ישראל - התוואי המזרחי )בסמוך לכביש 42( והתוואי המערבי )בסמוך לכביש 4(. מאפייני הפיתוח של העיר יבנה, הופכים אותה לעיר ראשית בדרום מטרופולין גוש דן, עיר אטרקטיבית עם ביקוש גבוה במגוון תחומים, מגורים

תעשייה ומסחר.

דירוג סוציו-אקונומי )מתוך 10(: 6 10.7 קמ"ר שנת יסוד 1948 כללי

צפיפות תושבים לקמ"ר: 3,104 גידול אוכלוסיה: 0.6% 33,212 תושבים אוכלוסיה

ממוצע תלמידים בכיתה: 25 מס' בתי ספר )א'-י"ב(: 16 מס' תלמידים )א'-י"ב(: 6,501 חינוך

City of Yavneהעיר יבנה

3233


רקע כללי

מצב קיים ורקע תכנוני


סיכום ופוטנציאל

יבנה

המתחם המדובר הינו המרכז הטבעי והאורגני של העיר מבחינה היסטורית, תפקודית וגיאוגרפית, הן בשל מיקומו במפגש צירי האורך והרוחב המרכזיים של העיר, והן בשל מיקומו בתפר בין השכונות הותיקות לחדשות. אין במיקום אחר חלופה תכנונית למרכז עירוני משמעותי, המתאים להתפתחות העיר יבנה, והמשלב בו: עירוב שימושים פורה עם מסחר כלל עירוני לאורך חזית רחוב חיה ופעילה )בשונה מהמסחר השכונתי הקיים(, בניין עירייה

ראוי וייצוגי, כיכר עירונית מרכזית להתכנסויות וקניון עירוני בעל מסה קריטית של רשתות אופנה, בילוי, הסעדה, בתי קפה וכו'.

האם נכון כיום לשנות את התוכנית שאושרה להפקדה, שאינה מאפשרת פיתוח מרכז עירוני ראוי, אלא שכונות מגורים נוספות במרכז העיר?. 1מהו תמהיל השימושים ומהו הבינוי הנכון במרכז העיר – כאלו שיאפשרו התפתחות של המרכז העירוני החיוני לעיר בעשורים הקרובים?. 2כיצד יש לחדש ולטפל במרכז הישן הקיים, תוך שימור חלק מהאיכויות הקיימות בו?. 3מהי הצפיפות הרצויה במרכז בהתייחס לסוגיות של: יצירת קנה מידה אנושי, גובה בינוי מתאים ביחס לבינוי הקיים, היתכנות כלכלית, פתרונות . 4

תחבורה ציבורית, חניה תת קרקעית, היבטים משפטיים וזכויות בשטח?אילו כלים )כלכליים ותכנוניים( יעודדו ויבטיחו הן גיבוש תוכנית חלופית בזמן קצר והן מימוש מהיר?. 5

מרכז העיר יבנה שוכן מדרום לשדרות דואני, בין שדרות העצמאות ממזרח עיקרי התוכניתונחל יבנה ממערב. ממזרח למרכז העיר ניצב תל יבנה ומדרום לו טיילת גבעתי, שהיא ציר רוחב ירוק המגיע עד תל יבנה. מצפון למרכז העיר ניצבת שכונת נאות בן גוריון הותיקה, שחלקה מבנים דו-קומתיים, המיועדים לפינוי- בינוי )"שכון חיסכון" בה שזורים עסקים קטנים מאולתרים(, וחלקה מבנים בני 4 קומות, המתאימים לחידוש במסגרת תמ"א 38. מדרום למרכז שטחים חקלאיים שאושרו למגורים כהרחבות חדשות לעיר )חלקן הגדול בתהליך בניה(. שכונות אלו יגדילו את אוכלוסיית

העיר מכ-35,000 כיום עד לכ-90,000 בעשור הקרוב.

פרויקט התחדשות מרכז העיר יבנה

בשל התפתחות העיר ובשל שיקולים כלכליים אשר לא אפשרו זאת. בשנים האחרונות, הוכנה ע"י ממ"י תכנית )מס' יב/129/15 שאושרה להפקדה(, המשנה את תמהיל השימושים במרכז.

המרת מרבית השטחים הציבוריים והמסחריים לבניה רוויה למגורים )5 מגדלים בני 16 קומות במתחם המערבי, ו-3 מגדלים בני 13 קומות . 1במזרחי(, בסה"כ מעל 500 יח"ד, עם מגרשי חניה עיליים רבים, ללא חזית עירונית בדופן שדרות דואני.

יצירת מגדל אחד בן 16 קומות המיועד לשימושים מעורבים: מסחר, תעסוקה ומשרדי עירייה.. 2בפועל. . 3 למימוש רב קושי עם תוספת - קומות( )תוספת הישן המסחרי למרכז מסחר שטחי של מסוימת תוספת וכן

התארכות ההליכים התכנוניים עיכבה עד כה אישור התכנית מחד, ומאידך, העמידה בספק את הרלוונטיות של תפיסתה התכנונית לעתיד.

3435


לאורך ציר דואני, עורק עירוני מרכזי, התפתחו עם השנים שכונות מגורים רבות )לרבות שכונת נאות בגין ממערב עם כ-1350 יח"ד(, מרכז מסחרי מתיישן קטן ומספר מוקדים ציבוריים הכוללים: משרדי עירייה )הפזורים במספר מבנים(, סדנא לאמנות, פארק נחל יבנה, ספריה עירונית והיכל תרבות. )יצוין כי בשולי פארק יבנה נבנים כיום 3

מגדלי מגורים בני 18 קומות(.

ומתחם מזרחי בנוי )בן כ-40 דונם(, המכיל מספר מתחמים מסחריים קטנים, שמרביתם זקוקים לחידוש, ומבני ציבור )כגון משרדי עירייה שונים, מתנ"ס ומרכז מוסיקה(. מדרום למתחם המזרחי שוכן אזור המלאכה הישן, המיועד להתחדשות עירונית כחלק ממע"ר מתוכנן ובו תעסוקה ומגורים. מבחינה תפקודית, המרכז הקיים מיושן וקטן, ואינו מציע או מאפשר מענה הולם לצורך של

העיר במרכז עירוני מודרני.

תכנית האב ליבנה, שהוכנה בשנת 2004 הגדירה את המתחם כמיועד למרכז עירוני, וזאת כהמשך לתוכניות מפורטות קודמות )בפרט יב/129 משנת 1981(, שהגדירו את עיקר השטח למסחר ולמבני ציבור, לרבות העירייה. עד היום לא התממשו תכניות אלה,

זוהר עובד – ראש העיר טבריה

זוהר עובד נולד ב-1957 בטבריה,נשוי ליקירה, אב לשלושה )אוהד, דורי וקארין( וסב לנכד.

השכלה:

לימודי תואר ראשון B.A. בכלכלה ומינהל עסקים.

תפקידים וניסיון:

החל מאוקטובר 2003 ראש עיריית טבריה.

מיזמים בינלאומיים הקשורים בייצור ושיווק דגים, אופנה וטקסטיל. 1987-2003

יזמות בתחום הנדל"ן בישראל בתחומי:

מקרקעין, מסחר ומגורים ויזמות ובעלות בתחום בתי האבות הסיעודיים.

Mayor Zohar Oved

טבריה

העיר טבריה

דירוג סוציו-אקונומי )מתוך 10(: 5 10.671 קמ"ר שנת יסוד: 20 לספירה כללי

צפיפות תושבים לקמ"ר: 3,911 גידול אוכלוסיה: 1% 41,734 תושבים אוכלוסיה

ממוצע תלמידים בכיתה: 24 מס' בתי ספר )א'-י"ב(: 30 מס' תלמידים )א'-י"ב(: 8,403 חינוך

העיר טבריה, הקרויה על-שם הקיסר טיבריוס, נוסדה ע"י הורדוס אנטיפס )בנו של המלך הורדוס הגדול( בשנת 18 לסה"נ ונועדה להיות בירתו.

בזמן המרד הגדול )67 לסה"נ( בוצרה טבריה בחומות, והללו ניצבו על תילן אף לאחר כניעת העיר בפני חילות הרומאים.

משעברה טבריה לידי שלטון רומי, בשנת 100 לסה"נ, היא נהנתה מן השגשוג שאפיין את האימפריה כולה. באמצע המאה ה-2 לסה"נ, לאחר מרד

בר-כוכבא, טוהרה העיר מטומאת קבריה ע"י רבי שמעון בר-יוחאי, ובכך הוכשרה למושבם של תלמידי חכמים. בשלהי המאה ה-2 העתיק רבי

יהודה הנשיא את מושבו מציפורי לטבריה והקים בה את מוסדות ההנהגה של העם היהודי: תחילה הסנהדרין בראשות רבי יוחנן, ואחר כך הנשיאות

בראשות רבי יהודה הנשיא.

בטבריה הקים רבי יוחנן את "בית המדרש הגדול", מסורת היא שבמוסד זה, הנזכר תכופות בספרות חז"ל, נערך רובו של התלמוד הארץ ישראלי

)תלמוד ירושלמי(. משנעשתה טבריה לבירתו של העם היהודי בארץ ובתפוצות הייתה לה תקופת פריחה ממושכת והתקבעה כעיר תורה ודעת.

במאה השישית הוקמה בטבריה ישיבת ארץ ישראל, יורשת הסנהדרין בהנהגה . בתקופה זו, תקופת הגאונים, פרחו בטבריה אסכולות של פייטנים

ודרשנים, ולצדם סופרים ומנקדים. שיטת הניקוד העברי, המקובלת עד ימינו – "ניקוד טברייני" – קרויה על שם העיר.

עדויות להיסטוריה מפוארת זו ניתן לראות עד עצם היום הזה. בעיר קבורים רבים מגדולי ישראל וביניהם: האמהות )יוכבד אמו של משה, ציפורה

אשתו, מרים אחותו, אלישבע אשת אהרון הכהן, זלפה ובלהה(, רבי עקיבא, רבי יוחנן בן זכאי, רבי מאיר בעל הנס ועוד תנאים ואמוראים חשובים

רבים אחרים. בין הראשונים הקבורים בעיר ניתן למנות את הרמח"ל, הרמב"ם, אביו של הרמב"ם, נכדו של הרמב"ם והשל"ה הקדוש.

העיר טבריה, השוכנת לחופו המערבי של אגם הכנרת התברכה באקלים נוח, חמימות אנושית ועולם תרבותי עשיר. טבריה וסביבתה משופעים

באתרי תיירות ייחודיים הקשורים לשלוש הדתות וחובקים תקופה של 2000 שנות מורשת.

העיר מתחלקת לעיר תחתית- בה מתגוררים כ-55.3% מהאוכלוסייה, עיר עילית - בה גרים 32.4% מכלל התושבים ו"איזור ביניים"- בו מתגוררת

יתר האוכלוסייה. קהילת העולים מהווה כ- 16% מכלל תושבי העיר.

לצד ה"פארק הארכיאולוגי טבריה" המשתרע על שטח של כ-120 דונמים ירוקים, פרוסים ברחבי העיר למעלה מ- 50 פארקים, "ריאות ירוקות"

וגינות ציבוריות מטופחות, כולל יער שוויץ בשטח של למעלה מ-3000 דונם, הנמצא בתחום השיפוט של העיר.

ההיסטוריה המפוארת של העיר, לצד אתרי הטבע והנופש מציעים לכל קהלי היעד אפשרות ליהנות משפע של בילויים ואטרקציות עכשוויות.

City of Tiberias

3637


טבריה

המצב הסטטוטורי

המצב הפיזי

עיקרי התכנית לפיתוח מרכז העיר

דילמות ושאלות לדיון

מרכז העסקים הראשי בטבריה הינו בעצם הרחבה של המרכז ההיסטורי של העיר ומשתרע על שטח של כ-600 דונם.

הרחובות הראשיים בכיוון צפון-דרום הינם: טיילת יגאל אלון, הבנים, הגליל, הגילבוע, השילוח ויהודה הלוי

הרחובות הראשיים בכיוון מזרח-מערב הינם: הקישון, הירקון )ההופך לרחוב הפרחים( והירדן – אלו גם הסמטאות ההיסטוריות היורדות מגב ההר לכנרת. המרכז מאופיין בבנייה משולבת של מבנים היסטוריים עם בנייה מודרנית בצפיפות גבוהה. רוב המבנים משמשים למסחר ותיירות

ומקצתם למגורים, מלאכה, שירותים ומעט תעשייה.

לפי התכנית, כל אזורי התעשייה הזעירה יפונו ממרכז העיר ויהפכו לשטחי מסחר. כלכלת המסחר בטבריה מתבססת בעיקר על תיירות ולכן, לכן מטרת התוכנית לחבר את המרכז עם אזור הטיילת – בדגש על פיתוח צירי שוטטות - ולפתח בו מסעדות, בתי קפה ואזורי בילוי לתיירים הרבים הפוקדים את העיר בכל

ימות השנה. בנוסף:

מרכז העיר יעבור "מתיחת פנים" ויחודשו בו חזיתות המבנים בשפה אדריכלית ואורבאנית, אשר תחבר את כל המבנים למכלול

אחד שלם.

במקביל לפיתוח שטחי המסחר לאורך הרחובות הראשיים, יוקמו גם מרכזי קניות גדולים.

ישופר מערך התחבורה להסעת המונים אל מרכז העיר וממנה.

יפותחו מגרשי חנייה ציבוריים.

ישולבו מוקדי למידה של בתי הספר בתוך המרקם הבנוי.

יוקמו גינות של צמחי המרפא, ברוח כתבי הרפואה של הרמב"ם.

האם ליצור מרכזי קניות פתוחים לאורך רחובות או לתת עדיפות למרכזי . 1קניות סגורים?

האם לאשר תוספות בנייה על מבנים לשימור או להשאירם בגודלם המקורי?. 2האם לאשר הגבהת הבנייה במרכז העיר או לשמור על רחובות בעלי אופי . 3

בנייה נמוך?איך לשלב תיירות במרקם עירוני של מרכז עיר? האם לפזר את הפונקציות . 4

בכל המתחם או לרכזם במוקדי תיירות?האם יש טעם לשלב מגורים במרכז העיר, אם כן, איזה סוג של דירות?. 5בעיית החנייה במרכז העיר - האם לאפשר הגדלת מבני מסחר ללא חנייה . 6

כנגד פיתוח הסעת המונים והקמת מגרשי חנייה ציבוריים? בהמשך לשאלה זו: האם להשתמש בשטחים הפנויים לפיתוח מגרשי חניה ציבוריים או לגינון

וליצירת מרחבים פתוחים?

תכנית המתאר של טבריה שאושרה ב-1974 קבעה את ייעוד השטחים של המרכז למסחר ומקצתם למגורים. תכנית זו היא גם זו שיצרה את מערכת הדרכים הקיימת כיום. תכנית המתאר החדשה, אשר הוחלט על הפקדתה, מגדירה את מרכז העיר כ"שטח עירוני מעורב" ומאפשרת בו מגורים, חניונים, מבני ציבור, בתי מלון, משרדים, שטחי גינון ומסחר.

בדומה למרכזי ערים אחרות, קיים במרכז מחסור במקומות חנייה, יחד עם זאת נותרו מגרשים בלתי מפותחים המהווים מפגע אסתטי ותברואתי. חלק מהמלונות ההיסטוריים התרוקנו ותחתם הוקמו דוכנים ומבנים ארעיים, אשר משמשים למסחר קמעונאי ורמת התחזוקה שלהם נמוכה. רבים מהמבנים הוזנחו וחזותם משווה למרכז העיר מראה עלוב. בשנים האחרונות הושקע מאמץ רב בשיקום מרכז העיר לרבות שיקום הטיילת, הקמת מזרקות על קו המים, יצירת מוזיאון פתוח, שיקום חצר המסגד, שדרוג רחוב הירדן, פינוי דוכני הפלאפלים, קירוי מדרכות רחוב הגליל והקמת חניון תת קרקעי תוך יצירת שטחי גינון מעליו )גן העיר( - יחד עם זאת דרוש מאמץ נוסף להשלמת פרויקטים נוספים ובהם: שיקום התחנה המרכזית, שיקום השוק העירוני, הרחבת פרויקט קירוי

המדרכות, טיפול במתחם המרינה ושיקום חצר היהודים.

פרויקט מרכז העיר התיירותי של טבריה

3839


אילת

יליד 1953 נשוי לנעמי ואב לאיתמר וירדן.

השכלה:

ניהול בכיר – המכללה למינהל

אוניברסיטת בר אילן – לימודי מדע המדינה ושלטון מקומי

תעודת בכיר – מדרשה לעובדים חינוכיים סוציאליים

ניהול מתנ"סים – החברה למתנ"סים

ניסיון ניהולי וציבורי:

מנהל המחלקה לנוער באילת

מנהל רשת המתנ"סים באילת )פרס חינוך(

סגן ראש העיר אילת ומחזיק תיק חינוך בשנים 1995-1996

מוביל ויוזם תכנית הרפורמה חינוך שהזניקה את אחוזי הבגרות באילת ל- 54%

מנהל המכללה למינהל באילת – הגדיל את מספר הסטודנטים מ- 80 ל- 1400 ב- 3 שנים

ממסיידי עמותת "אילת אוהבת חיות"

יו"ר דירקטוריון המתנ"ס בשנים 1995-1996

דירקטור החברה הכלכלית אילת בשנים 1996-1998

יו"ר פורום ערי התיירות במדינת ישראל

דירקטור בחברה למשק וכלכלה

מדצמבר 2003 ועד היום מכהן כראש עיריית אילת

מאיר יצחק הלוי - ראש העיר אילת Mayor Meir Yitzhak Halevi

העיר אילת City of Eilat

אילת, העיר הדרומית בישראל היא נווה מדבר לחוף הים האדום - נקודת מפגש של השמש, המדבר והים.

מפרץ אילת מהווה לשון ים ארוכה המפרידה בין מדבר סיני לבין חצי האי ערב. בעבר שכן במקום ישוב בשם אום אל רשרש ובעבר הרחוק יותר

בשם עציון גבר. אילת סמוכה לטאבה שבשליטת מצרים ולעקבה שבשליטת ירדן. שטח השיפוט שלה הוא 84,789 דונם, והיא העיר הרביעית בגודל

שטח שיפוטה בישראל. משנת 1985 מוגדר אזור אילת כ"אזור סחר חופשי", הפטור ממע"מ וממיסים נוספים.

תמורות רבות עברו על העיר אילת מאז ועד היום: ממקום שכוח ובלתי מיושב, המנותק משאר חלקי הארץ, הפכה אילת תוך שנים ספורות לנווה

מדבר פורח, עיר ואם בישראל ולאתר התיירות היפה והאטרקטיבי ביותר לחופו של הים האדום. החיבור בין העיר אילת לשאר חלקי הארץ מתבצע

באמצעות כביש 90, אשר הורחב לכביש דו מסלולי בין העיר אילת לבקעת תמנע. ניתן להגיע לאילת בטיסה ממרכז הארץ לנמל התעופה אילת,

זמן ממוצע של טיסה זו כ-45 דקות.

במסגרת פרויקט "חזון השער הדרומי" מוקם בשנים הקרובות נמל התעופה תמנע, אשר יחליף את נמל התעופה אילת ויאפשר למטוסי סילון

גדולים להמריא ממנו,בעיקר לטיסות לאירופה וממנה וכן לטיסות פנים ארציות. עוד נכללים במסגרת "חזון השער הדרומי" : הקמת מרכז תחבורה,

לוגיסטיקה וסחר בינלאומי, בניית נמל עמוק-מים גדול ומודרני )שיוקם בקצה תעלה שתיכרת סמוך לגבול ירדן לאורך 7-9 ק"מ( והשלמת מסילת

הרכבת מנחל צין למלונות אילת, לנמל הימי, לנמל האווירי ולמעבר טאבה )27 ק"מ(.

בעיר אילת בנוסף לשטחי התיירות ישנם כ- 200,000 מטרים של מסחר וכ- 100,000 מטרים של תעשייה.

התעשייה בעיר אילת מאופיינת לרוב בבתי מלאכה ולא בתעשייה כבדה, שהרי זו, האחרונה, אינה מתאימה בשל אופי העיר והאקלים בה. בימים

אלו מוכשר קרקע, צפונית לעיר )באזור התעשייה שחורת( במגמה להעביר לשטחו את כל התעשייה מהעיר.

אילת הנה עיר התיירות המובילה בארץ ומתוך כך, ענף התיירות הנו מקור ההכנסה העיקרי בעיר .

העיר אילת מציעה לאורחיה, נופים מדהימים, מקומות בילוי, מקומות לינה עממיים לצד מקומות לינה אקסקלוסיביים, אירועים ופסטיבלים.

מלבד האקלים הנוח בעונת החורף, המושך תיירים רבים מאירופה, קיימות באילת אטרקציות רבות ומגוונות: "עיר המלכים", המצפה התת-ימי,

פארק הקרח וה-IMAX. בין הפסטיבלים המתקיימים בעיר פסטיבלי ריקודי סלסה וריקודי זוגות, פסטיבלי ברידג' ופסטיבל "ג'אז בים האדום",

אשר מושך לעיר תיירים מישראל ומהעולם. באילת ממוקמים כ-48 בתי מלון )סך החדרים עומד על 12,000( לצד מרכזי בילוי ובידור הנשענים על

ענף התיירות )ביניהם קניון מול הים, שהינו הקניון הרווחי בישראל וקניון הילטון מלכת שבא(.

נכון לאוקטובר 2007, לא קיימת בנייה של מלונות נוספים. עתודות הקרקע היחידות המוקצות לצורך כך ממוקמות מסביב ללגונת הרחצה )הבלתי

שמישה עקב מחדלי תכנון ובניה( הממוקמת בחלק המזרחי של העיר בין מלון הרודס לגבול עם ירדן.

תושבי העיר אילת, אנשים חמים ומסבירי פנים, מעריכים ומוקירים את הנופשים המגיעים לעירם, הן מקצוות הארץ והן מקצוות תבל.

דירוג סוציו-אקונומי )מתוך 10(: 5 84.789 קמ"ר שנת יסוד 1952כללי

צפיפות תושבים לקמ"ר: 564 גידול אוכלוסיה: 0.8% 47,826 תושביםאוכלוסיה

ממוצע תלמידים בכיתה: 27 מס' בתי ספר )א'-י"ב(: 17 מס' תלמידים )א'-י"ב(: 7,510חינוך

4041


פרויקט פארק אופירה

אילת


פארק אופירה, ע"ש אופירה נבון, יכול להוות הזדמנות

ליצירת מרכז עיר אורבאני ירוק. במקור, מיקומו נקבע

בשל קרבתו לשדה התעופה מחד, ולפיתוח המלונאי

סובב הלגונה מאידך. הפארק הינו המשך רצף ירוק

המתחיל במערב בשדרות ירושלים, ממשיך דרך גן

פרדקין וגן בנימין, ומסתיים בפארק אופירה. רצף אורבאני

ירוק זה תופר את העיר ממערב למזרח, מקשר בין

אזורי המגורים השונים, בין אזורי המסחר ובין אזורי

המלונאות במזרח.

בראשיתו, בשנות ה- 70, הפארק היווה מוקד משיכה

תיירותי ועירוני כאחד וה-"אמפי דשא" שבו אירח אירועים

ומופעים שונים. בערבות השנים, הוקם בו מבנה "החאן"

כמוקד תיירותי, בו ניתן היה לקבל מידע תיירותי ולהנות

במרכזי הבילוי הקטנים ובבתי העסק שבו )בעיקר פאבים

ובתי קפה(. המבנה תוכנן בסגנון מדברי עם פאטיו פנימי מוצל, המשתלב עם

הטופוגרפיה של הפארק. עם התפתחות התיירות בעיר בשנות ה- 80 והקמתם

של המלונות הגדולים, שמשכו קהל יעד פנים ארצי בעיקר, התפתחה תרבות

מסחר ובילוי ענפה באזור הפארק. בין היתר נבנו בפארק מוקדי בילוי שהפכו

למיתולוגיים כגון "פאב הטדיס", שמשך גם בליינים מהעיר אילת - מה שיצר

מפגש בין תושבי העיר לבין תייריה. פעילות ענפה זו הפכה את הפארק למוקד

פעילות מסביב לשעון, כאשר משתמשים שונים עשו בו שימוש הן בערב והן

בבוקר - בערב תיירים ובליינים ובבוקר משפחות ומבוגרים, שנהנו מצילו ויופיו

של הפארק. כיום מבנה החאן נטוש עקב מוקדי המסחר הרבים שהתפתחו

לאורך החוף ובמלונות. הפארק הפסיק לשמש מוקד משיכה ופעילות למשפחות

מקומיות, ובשל כך הוזנח, תחזוקתו הידרדרה ומוקדי הבילוי בו גוועו לאיטם.

לאחרונה החלו עבודות פיתוח סביב הפארק לטובת הוספת חניות והסדרת

טיילות וכבישים. כמו כן, יש תכניות לשיקום וחידוש מבנה החאן, כך שיחזור

להיות מוקד משיכה המשתלב בפארק ומחייה אותו. אירוע עתידי נוסף וחשוב

הוא אישור הקמתו של שדה תעופה חדש בתמנע, מה שאיפשר להתחיל לתכנן מחדש את אזור שדה התעופה הקיים. אחד העקרונות המנחים

של התהליך התכנוני המתרחש הינו חיבור שדרות התמרים לרחוב התרשיש ויצירת קשר אורבאני בין אזור פארק אופירה לתחנת הרכבת העתידית,

שאמורה להיות נקודת המפרק בין פארק בנימין לפארק אופירה. חיבור זה מטרתו, בין היתר, ליצור "רצף אורבאני ירוק" משמעותי במרכז העיר.

נושא השייכות האורבאנית של הפארק - האם יש לשייך את . 1הפארק, בשל מיקומו באזור המלונות, לתיירים הפוקדים את העיר או לתושביה? אילו פעילויות יקבעו את אופי הפארק ואת שיוכו?

האם יהיה נכון לעבות את הפארק בפעילויות מסחר ובילוי, מהסוג . 2שיהפוך אותו למוקד פנימי של המלונות, ורק אחר כך לקשור מוקד זה לשדרות התמרים כרצף למע"ר - או האם לשמרו כריאה ירוקה המתחברת לרצף האורבאני הירוק? יש לקחת בחשבון את הבעייתיות

האקלימית לשמר שטחים ירוקים באילת )כדוגמת פארק בנימין כיום(.האם יש להגדיר את הפארק כפארק נושאי בעל פעילויות ברורות ומוגדרות או להשאירו ורסטילי ופתוח לצרכים משתנים בעיר?. 3

4243


דרור אלוני - ראש המועצה המקומית כפר שמריהו

ראש המועצה המקומית כפר שמריהו מנובמבר 2005

יליד כפר שמריהו )20.04.1953(

נשוי, אב לחמישה ילדים, סב לשלושה נכדים

השכלה:

U.S. Naval War College בוגר ביה"ס ללוחמת ים של ארה"ב

תואר שני באסטרטגיה וביטחון לאומי מאוניברסיטת חיפה

תואר ראשון בכלכלה ומדע המדינה מאוניברסיטת בר-אילן

בוגר ביה"ס לקציני ים עכו

פעילות ותעסוקה:

מנובמבר 2005 עד היום - ראש המועצה המקומית כפר שמריהו )קדנציה שנייה(

2002 - 2005 - יועץ עצמאי בתחום אבטחה, לרבות לוועד האולימפי אתונה 2004.

1998 - 2002 - מנהל הגמנסיה העברית הרצליה בת"א )שלוש שנים(

1996 - 1997 - ניהול חברת אלקטרוניקה

1972 - 1996 - שירות צבאי בחיל הים

שירות צבאי:

בוגר קורס חובלים בהצטיינות )יוני 1973( ושירות במגוון תפקידי פיקוד בספינות הטילים, בתפקדי הדרכה ובמטה. שחרור בדרגת אלוף משנה

מיום השחרור מצה"ל ועד למינויו לתפקיד ראש מועצה מקומית - שירות מילואים

פעילות נוספת:

מנהל מחלקת החינוך במועצה המקומית כפר שמריהו

חבר בוועדות החינוך והביטחון במרכז השלטון המקומי

Mayor Dror Aloni

כפר שמריהו

מועצה מקומית כפר שמריהו

דירוג סוציו-אקונומי )מתוך 10(: 10 2.665 קמ"ר שנת יסוד 1937 כללי

צפיפות תושבים לקמ"ר: 645 גידול אוכלוסיה: 0% 1,720 תושבים אוכלוסיה

ממוצע תלמידים בכיתה: 22 מס' בתי ספר )א'-י"ב(: 1 מס' תלמידים )א'-י"ב(: 724 חינוך

כפר שמריהו נוסד בשנת 1937 על ידי כחמישים ושבע משפחות, יוצאי גרמניה אנשי העלייה החמישית, על אדמות אל-חראם, על ידי חברת רסק"ו.

שם היישוב ניתן על שמו על הפעיל הציוני, ממקימי הטכניון והאוניברסיטה העברית בירושלים - שמריהו לוין. ראשית היישוב בעבודה חקלאית:

רפתות, לולים, פרדסים, מטעים וגידולי שדה. ובהמשך בעלי מקצועות חופשיים. כאשר הרעיון היה להקים התיישבות כפרית-פרברית. לאחר הקמת

המדינה נמסרו כמה משקים, לפליטי מלחמת העולם השנייה, בידי חברת עמידר ובתחילת שנות החמישים הקימה חברת סייקו שכונה חדשה.

בצפון היישוב ובשנת 1950 הוכרזה כמועצה מקומית, בשטח 2,700 דונם.

כיום מתגוררים בכפר שמריהו כ-650 בתי אב וכ-2,500 תושבים, רובם ממעמד כלכלי טוב. במרכז היישוב מועדון ספורט, המופעל על ידי עמותה

של תושבי הכפר וכולל ברכת שחייה מקורה, מגרשי טניס איכותיים, חדר כושר, מזנון ודשא רחב ידיים.

מוסד חשוב נוסף בלב הישוב הינו מרכז התרבות - בית וייל, הכולל אולם כדורסל ממוזג, חדרי חוגים וספורט, ספריה ציבורית, ואודיטוריום ל-280

צופים. בסמוך לבית וייל, בבית סניור, פועל כמועדון +, המספק פעילות תרבות, העשרה ופנאי לציבור הגמלאים.

בכפר שמריהו שלושה גני ילדים, מגיל שנתיים וחצי ועד לגיל שש. אנו בתהליך מתקדם לאישור תוכניות ולבניית אשכול גני ילדים חדש, כולל מרכז

טיפולי. המועצה המקומית כפר שמריהו מפעילה בית ספר יסודי, אשר 55% מתלמידיו בני הישוב ו-45% מהמועצה האזורית חוף השרון: מושב

רשפון וקיבוץ גליל ים. תלמידי הישוב העל יסודיים לומדים בבית חינוך משותף חוף השרון, בקיבוץ שפיים.

תכנון ופיתוח

תוכנית מתאר יישובית 410/א אושרה ב-1968. תוכנית אב יישובית נערכה ב-2002 ונגנזה לטובת תוכנית אב חדשה שתיערך במהלך 2012.

בין הפרויקטים המתוכננים בישוב:

תכנון הכניסה הדרום מערבית ליישוב על ידי הכנת תב"ע.

תכנון משותף עם רשות מקרקעי ישראל של מזרח כפר שמריהו כנגזרת מתת"ל 15 ותמ"מ 5. יעד לגמר אישור תוכניות 2015.

תכנון והקמת אשכול גני ילדים ןמרכז טיפולי במתחם ביה"ס היסודי - יעד סיום - יולי 2013.

השלמת תוכנית אב לבית הספר היסודי, כולל אשכול גני הילדים ותוספת שש כיתות עד ליולי 2014.

הקמת מערכת ביוב מרכזי וחידוש כל התשתיות הזורמות והמיסעות. מותנה באישור רגולטור.

הקמת מרכז לוגסטי ומחסן חרום במהלך 2012

תכנון מתחם רחוב הנוריות וסלילתו. יעד 2014.

תכנון הקמת מוקד שירותים עירוני, הכולל: חמ"ל תת-קרקעי, משרד קב"ט ושיטור קהילתי, מרפאה, דואר ומשרדי אגודת המים. יעד דצמ' 2014.

Town of Kfar Shmaryahu

4445


חסרונות המתחםהמצב הסטטוטורי


קונספט התכנון ותמצית אסטרטגיית לפיתוח המוצעת

יתרונות המתחם

פרויקט התחדשות רחוב המעפילים - הכניסה המערבית ליישוב

כפר שמריהו

מתחם הכניסה לכפר שמריהו כולל רצועה בת 7 מגרשים בשטח של

כ- 8 דונם בכניסה הצפונית לישוב )רחוב המעפילים(. למרות ערכי

הקרקע הגבוהים, לא מומשו כל הזכויות הקיימות ועל חלק מהמגרשים

מבנים במצב תחזוקתי גרוע ביותר. בעיה נוספת, כפי שרואים בטבלה,

הם השימושים החורגים שקיימים במתחם.

בעיות אלו יחד הופכות את אזור הפרויקט ל-"כרטיס ביקור" וכניסה לא

מכובדת לכל האזור ולכפר שמריהו בפרט.

המטרה אפוא: יצירת מתחם מודרני בכניסה הדרום-המערבית ליישוב,

אשר ייצג נאמנה את אופי הישוב, על ידי שינוי ייעודי קרקע ואפשור מגוון

שימושים, על מנת לחדש, לשפר ולהשביח את החלקות הרלוונטיות.

מוצע בפרויקט יצירת שינוי בתפיסה הנקודתית של המתחם, ללא שינוי

בתפיסה הערכית הכוללת של אופי הישוב, צביונו וכיוון התפתחותו.

הרזולוציה המתאימה לטיפול בפרויקט כזה הינה נקודתית ולא מעבר

לכך, שכן השפעתו על 'רמת האב' של הישוב ) שינויים דמוגרפיים, צורך

במוסדות ציבור, שטחים ירוקים, תשתית וכו'( הינה קטנה מאד, אולם

השפעתו הנקודתית על סביבתו המיידית גדולה מאד.

"כתובת" אטרקטיבית. קירבה למוקדים אורבניים- ת"א, הרצליה ושכונות

אטרקטיביות, כגון: הרצליה פיתוח, רישפון, כפר שמריהו.

שירותים מיידים קרובים )מרכז מסחרי(.

שירותים קהילתיים מפותחים וניהול מוניציפלי טוב.

אווירה כפרית בסמוך.

קירבה למתחם טכנולוגי ופיננסי גדול – הרצליה פיתוח.

קירבה למתחם השכלה גבוהה יוקרתי – המרכז בין תחומי.

אזור בעייתי מבחינת רעש וזיהום אוויר. העדר גורם נופי אטרקטיבי - בשתי חזיתות לפחות. ההיתכנות לתוספת מסחר בסטנדרט עכשווי נמוכה

בגלל בעיות נגישות ומצוקת חנייה.זהות אורבאנית לא ברורה – "לא לגמרי בכפר לא

לגמרי בעיר... "מנופים כלכליים מקומיים מצומצמים – דפוסי

התנועה מכתיבים בעיקר מסחר מקומי.אילוצים ומגבלות פונקציונאליים וציבוריים.

מזעור חסרונות האתר באמצעות "יצירת ערך". יצירת הערך תהיה מבוססת על חווית מגורים אטרקטיבית שמיקום האתר ואופן תכנונו יציעו. פנייה לקהל יעד שהערך המוצע יצדיק לגביו השקעה גבוהה. יעדים:

הסדרה אסטטית של הכניסה העיקרית לכפר שמריהו. הסדרת הדיסוננס התיכנוני – אופי הבינוי הקיים ביחס לזכויות הבניה ולערכי הקרקע הגבוהים.

כמו כן, המסחר שהתפתח באופן ספונטני ולא בהתאם לתכנית או תכנון.

פתרון נקודת התורפה התחבורתית שתחמיר על ציר הזמן, באמצעות תכנית חדשה וכוללת )אחרת שיעורי ההפקעה יהיו

גבוהים ולא ניתן יהיה להעמיס אותם על הפיתוח(.

מהו המענה הנכון ביותר לעומס התנועתי ברחוב המעפילים . 1

וברחוב החורש ?

מה יספק באופן המיטבי את צורכי הישוב בהיבט שירותי מסחר ?. 2

מהו השילוב והאיזון הנכון בין מסחר לבין מגורים ?. 3

כיצד מגייסים את תמיכת בעלי החלקות וכיצד מצמצמים את . 4

התנגדות תושבי כפר שמריהו ?

7850 מ"ר סה"כ שטח לתכנון

10 יח"ד )1,500 מ"ר(

600 מ"ר מלאכה

350 מ"ר מסחר

זכויות קיימות

5 יח"ד )685 מ"ר(

1,458 מ"ר מסחר מימוש זכויות 2010

1,108 מ"ר מסחר עודף ביחס לזכויות

הפערים

4647


השכלה

סטודנט לתואר מגיסטר בלימודי מקרקעין )M.R.E(, הפקולטה להנדסה אזרחית והפקולטה לארכיטקטורה 2010

ובינוי ערים, הטכניון.

בוגר לימודי תעודה "ניהול פרוייקטים בבניה", הטכניון, היחידה ללימודי המשך, ת"א 2010

תואר בוגר במדעי המחשב )B.S.C(, מחשבת ישראל חוג משני, האוניברסיטה העברית, ירושלים 2009

ניסיון תעסוקתי והתנדבותי

מרכז פרויקט "מכון ראשי ערים" מטעם מרחב – התנועה לעירוניות מתחדשת בישראל. 2011

פרוייקטור באגף מדיניות ותכנון אסטרטגי, עיריית ירושלים. 2009

של אמפירי ניתוח ביצוע העיר. לראש ובצמוד העירוני החזון על בהתבסס ארגוני ויעוץ עירוניים שיפור תהליכי הובלת שמהותו תפקיד

ביצועים. התפקיד ובקרת שינויים בכפוף לשיקולי תקציב, הטמעת רב מערכתי גיבוש מתווה פעולה נקודות הכשל, זיהוי תהליכי עבודה,

כולל בין היתר התמחות בכל התהליכים הקשורים בתב"עות, היתרי בניה ורישיונות עסק. פרוייקטים עיקריים:

שיפור המערך העירוני למתן היתרי בניה- הובלת הרפורמה במחלקת הבניה וקיצור התהליך הבירוקרטי.

שיפור המערך העירוני למתן רישיונות עסק. בסופו של התהליך הוקם "אגף קידום עסקים" בעירייה.

חבר ועד מנהל, עמותת "מגמה ירוקה" – אירגון סביבתי המנוהל על ידי פעילים וסטודנטים מתנדבים. 2009

תפקיד שמהותו ניהול פעילות העמותה: גיבוש אסטרטגיה )שנתית ורב שנתית( וניהול תקציב העמותה.

רכז קשרי קהילה וחבר ברשימה שרצה למועצת העיר ירושלים - רשימת "התעוררות ירושלמים". 2008

ירושלמים" הינה רשימה ויצירת פעילות ציבורית לקראת הבחירות המקומיות. רשימת "התעוררות ניהול מערך מתנדבים תפקיד שמהותו

בר- דיור ירושלים; בעיר להתגורר המעוניינים לצעירים תעסוקה הבאים: הנושאים את דגלה על שחרטה וסטודנטים, צעירים זוגות של

השגה; תחבורה ציבורית יעילה כאמצעי להחייאת מרכז העיר; והגדלת ההשקעות במוסדות תרבות, חינוך ותנועות נוער.

מנהל הקמפיין לעצירת תוכנית הבניה המאסיבית ביערות מערב ירושלים – "תוכנית ספדי". עמותת "מגמה ירוקה". 2007

תפקיד שמהותו הובלת המחאה הציבורית, ויצירת שיתופי פעולה עם קואליציית אירגונים אזרחיים, כנגד בניית שכונות פרבריות על פני

שטח כולל של 24,000 דונם ביערות מערב ירושלים. הקמפיין כלל, בין היתר, אירגון הפגנות, איסוף כ- 16,000 מכתבי התנגדות של תושבים,

והחתמת 62 חברי כנסת על עצומה כנגד התוכנית. השכונות החדשות, שתוכננו להיבנות, זכו לביקורת מקשת רחבה של מומחים בתחומי

בתולדות המוצלח הסביבתי לקמפיין רבים בעיני הנחשב - הקמפיין בסוף והסביבה. החברה התחבורה, הכלכלה, האורבאני, התכנון

המאבקים הסביבתיים בארץ - נדחתה "תוכנית ספדי" ברוב קולות במועצה הארצית לתכנון ובניה.

לוביסט בכנסת מטעם עמותת "מגמה ירוקה". 2004

תפקיד שמהותו קידום חקיקה מול שרים וחברי כנסת, בין היתר: חוק "אויר נקי", חוק "המזהם משלם" ותוכנית אב למשק האנרגיה.

השכלה

ומדיניות סביבה(, האוניברסיטה העברית בירושלים, עבודת תואר שני בגיאוגרפיה )התמחות בניהול, תכנון 2007 תזה בהנחיית פרופ' פייטלסון בנושא מדיניות בניהול משק המים.

תואר ראשון ביחסים בין לאומיים וגיאוגרפיה, האוניברסיטה העברית בירושלים. 1999

ניסיון תעסוקתי

ועד היום - ממונה קיימות מקומית, אגף מדיניות סביבתית, אשכול מדיניות ותכנון, המשרד להגנת הסביבה 2007האגף למדיניות סביבתית פועל לקידום הטמעת תפיסת הקיימות ומדיניות סביבתית מערכתית ארוכת טווח. הוא עושה זאת כגוף מתכנן, מסנכרן, ומקשר

הן בתוך המשרד והן בין המשרד למשרדי ממשלה אחרים ולגורמים חיצוניים נוספים: רשויות מקומיות, ארגוני החברה האזרחית והסקטור העסקי.לאור תפיסה זו אנו מובילים אסטרטגיה כוללת לקידום הקיימות המקומית המתבססת על שני צירים מרכזיים: יצירת שותפויות מחד, ופיתוח "ארכז כלים"

ליישום המדיניות, מאידך. לשם יישום אסטרטגיה זו אני מובילה את פיתוח ההיבטים של קיימות מקומית – פיתוח המודלים והשותפויות , אשר יביאו להטמעת עקרונות הקיימות וביטויים, בפעילותו של השלטון המקומי בישראל וכן פיתוח מודלים קהילתיים לקידום העשייה הקהילתית ברמה המקומית.

קידום וניהול שותפויות אסטרטגיות לקידום "ארגז כלים" לקיימות מקומית עם ארגוני סביבה וארגוני השלטון המקומי: מרכז השלטון המקומי )פיתוח אמנה סביבתית לכלל הרשויות המקומיות בישראל(, פורום ה- 15)קידום יישום אמנת האקלים(, גו'וינט ישראל )היבטים סביבתיים-חברתיים(, עמותת מרחב

)פיתוחה מרחב הציבורי(, מכון ראשי ערים, יוזמות לקידום תחבורה בת קיימא, יחד עם ארגון תחבורה היום ומחר ועוד.פעילות משותפת עם מרכז השל בפיתוח 'מרכז הקיימות המקומית', וקידום ההכשרות וכתיבת מדריכי הפעולה בתחום. יו"ר ועדת היגוי בין משרדית לקידום נושא הגינון הקהילתי, תוך פיתוח הפעילות המקומית ושותפות תלת מגזרית. קידום מהלכי מדיניות סביבתית חוצי-ממשל, ובכלל זה מהלך "פיתוח בר-קיימא" בממשל המרכזי ובשלטון המקומי הובלת תהליכי גיבוש המדיניות הפנים משרדית לקידום אסטרטגיה המשרד לקיימות מקומית – לקידום שלטון מקומי אפקטיבי. קידום ופיתוח מערכת מדדים להערכת הביצועים של הרשויות המקומיות, בקידום קיימות מקומית

2003-2007 מרכזת פיתוח בר קיימא, אגף סביבה עירונית, אשכול מדיניות ותכנון, המשרד להגנת הסביבה

במסגרת התפקיד, ליוויתי את הקמתו של אגף חדש – ייעודי לטיפול בסוגיה של איכות הסביבה העירונית, לאור ההבנה, שהלכה ורווחה במשרד, במיוחד לאור ועידת כדור הארץ שהתקיימה בשנת 2002, כי עיקר הבעיות הסביבתיות נוצרות ברמה המקומית וכי יש לפעול עם השלטון המקומי , לפתרונן. במסגרת עבודתי זו הובלתי את פיתוח ההיבטים הקהילתיים של הקיימות המקומית – ובמיוחד קידום נושא הגינון הקהילתי והטבע העירונית נושאים שמאז הפכו לשגורים בפעילות הקהילתית- מקומית. האגף קידם והוביל פיתוח מסמכי מדיניות וניהול ועדת היגוי בין משרדית לקידום נושא השטחים הפתוחים בעיר, מתוך הבנה ששטחים אלו יכולים להבטיח איכות חיים לתושבי הערים, וכן קידום ופיתוח היוזמה לקיימות מקומיות, תוך שיתוף פעולה עם מרכז השל, שיתוף

פעולה שהביא להקמתו של 'מרכז הקיימות המקומית'. 2002-2003 פרוייקטורית של המשרד להגנת הסביבה, הכנת הפעילות בישראל, לקראת ועידת כדור הארץ ביוהנסבורג

כתיבה

קיימות מקומית-סביבה וחברה, רחמן סיגלית, המשרד להגנת הסביבה, 2009. השלטון המקומי – גורם מרכזי להגנה על הסביבה )מסמך פנימי(, המשרד להגנת הסביבה, 2008. יחסים בין שלטון מרכזי אל מול שלטון מקומי וביטויים בעבודת המשרד להגנת הסביבה )מסמך פנימי(, המשרד להגנת הסביבה, 2009.

סיגלית רחמן, ממונה קיימות מקומית, אגף מדיניות סביבתית, אשכול גילעד מור, מרכז פרויקט מכון ראשי ערים, מרחב מדיניות ותכנון, המשרד להגנת הסביבה.

אחראית מטעם המשרד על פרויקט מכון ראשי עריםGilad Mor, Project Coordinator

Israeli Mayor's Institute On City Renewal, MIUSigalit Rachman, Local Sustainability Co-ordinator, Ministry of

Environmental Protection

4849


"מכון ראשי ערים לעירוניות מתחדשת בישראל" הינו מיזם משותף לעמותת "מרחב" ולמשרד להגנת הסביבה.

במסגרת הסדנאות של המיזם, מועברים לראשי הערים ולראשי המועצות תכנים בתחומי איכות הסביבה -

וזאת במטרה לקדם פיתוח עירוני בר-קיימא ולשפר את איכות החיים ואיכות הסביבה בישראל.

ג'יי שופט

יואב טנג'יר

דורית קרלין

נחמן שלף

בני וקנין

שלומית ירקוני

השר גלעד ארדן

גלית כהן

סיגלית רחמן

שלמה דולברג

גמי ברזילי

קובי הס

הקרן לסביבה ירוקה

קרן סבה

קרן סבה

מרחב

ראש העיר אשקלון

בן אור יעוץ ואסטרטגיה תקשורתית

המשרד להגנת הסביבה

סמנכ"לית במשרד להגנת הסביבה

ממונה קיימות מקומית, המשרד להגנת הסביבה

מנכ"ל מרכז השלטון המקומי

מרכז השלטון המקומי

מפעם השרון

תודות

תודה לכל ראשי הערים המשתתפים על שהעזו, תרמו מזמנם ועזבו הכל לטובת העיר שלהם והמיזם החשוב הזה. תודה לחברי צוות המומחים שתרמו מזמנם ויכולתם להצלחת הפרויקט.

צוות מרחב

מרכז פרויקט מכון ראשי ערים גילעד מור

מנהלת אדמיניסטרטיבית אפרת גולדמן

עיצוב החוברת ליאור רובין, רובין ר.י.ד.

ראשי עיר משתתפי סדנאות קודמות

I סדנאII סדנאIII סדנאIV סדנא

אלי דוקורסקיקריית ביאליק

שמעון לנקריעכו

שמואל גפסו נצרת עילית

ניסים מלכהקריית שמונה

רמיז ג’ראיסינצרת

אריה טלטירת הכרמל

משה סיניראש העין

נאהד ח'אזםשפרעם

הרב יעקב אשרבני ברק

חיים אביתןחדרה

ראובן בן-שחרגבעתיים

ד"ר יאסר חוג'יראת

ביר אל-מכסור

יוסי ברודניגבעת שמואל

יעל גרמןהרצליה

שלומי לחיאניבת ים

אורי דיסטניקבינמינה-גבעת עדה

מאיר דהןמזכרת בתיה

יוסי נשריקריית אונו

משה אבוטבולבית שמש

ימוטי חיאליכין

בני וקניןאשקלון

גיל ליבנהשהם

פאיז אבו-סהיבאן

רהטהרצל בן אריקרני שומרון

דר’ מוחמד אלנבריחורה

רחמים מלולרחובות

מאיר כהןדימונה

נאדיר סרסורכפר קאסם

טלי פלוסקובערד

דוד בוסקילהשדרות

5051


Wo

rksh

op

5 נא

סד

2012

ר א

רופב

ה, פ

חי -

ל א

שרבי

ת ש

חדת

מת

ניורו

עיל

ם רי

עשי

אר

ון מכ

Israel mayors' Institute on City Renewal - Haifa, February 2012

ט ק י ו ר פ ל ם י מ ר ו ת ו ם י פ ת ו שה ק ו ר י ה ב י ב ס ל ן ר ק ה ה ב י ב ס ה ת נ ג ה ל ד ר ש מ ה

נחמן שלף גולדמן מרכז השלטון המקומי קרן קרן סבה

ישראל מפעם השרון ג'וינט JFN קרן אנה פרנק אלכא

לפיתוח אזורי מרכז המינהל באזור השרון

חוברת סדנא 5 סופי

Business

city renewal haifa

israeli mayors institute

israel mayors institute

city of haifa resource

israeli urbanism

miu chair

architect urban planner

architect ceo