שלהידיעות של הידיעותאריאלה

עיתון בית הספר לתקשורת, המרכז האוניברסיטאי אריאל בשומרון

)14( 3

ס' מ

יוןיל

, ג"ב

שע ת

בת ט

,2012

ר וא

ינהכל מאחורי

הקולאביעד קיסוס, האיש

שמצליח להצחיק אותנו גם בפקקים,

מדבר על הכל | עמ' 12

כי זה, מה שהלב שלו בחר

יש חיים באריאל

סיור לילי במוקדי הבילוי באריאל מגלה: יש איפה

לצאת לדייט | עמ' 18

בקדימה הדג מסריח מהראש

ח"כ יוליה שמאלוב-ברקוביץ' נכנסת בכל הכוח בציפי לבני

וקוטלת את הטרנד הפמיניסטי | עמ' 10

ירושלים של באסה

שבת של דיכאון בטדימאשרת: אפילו האוהדים כבר התייאשו | עמ' 28

אם אני מצליח להעביר את המוזיקה שלי הלאה, אני עף | קובי אפללו, כל הדרך מהמושב עד הדיסק החדש שעומד לצאת בקרוב

| עמ' 6

צילום: עמית מגל, "ידיעות אחרונות"שטרן

צילום: גל נובנשה

צילום: עמיר מ

צילום: כרמית חדידה

התחתנו, אבל אף אחד לא הכין "זה"?איך עושים את

אותנו לחיים בזוג? ˆ עמ' 2

מאגף משמאלעמיר פרץ מחמיא לציפי,

מזהיר מביבי ומתנגד לאוניברסיטה באריאל

ˆ עמ' 4

"אכלתי מהפח"לא, הפרעות אכילה הן

לא בעיה של בנות בלבד. תשאלו את ג'

ˆ עמ' 6

על ראש הגבעהבלונדינית מנורבגיה, דתי מארה"ב ובריון מהסיירת

נפגשים במטווח...ˆ עמ' 12

אימה בביתהדלתות נפתחות מעצמן,

כף מטיילת במיונז, תכשיטים מחליפים מקום

ˆ עמ' 20

דוסיםמתראייניםשעה משוגעת עם חמישה אנשים שמצייצים על כלמה שזז ˆ עמ' 18

עיתון בית הספר לתקשורת, אוניברסיטת אריאל, ינואר 2013, שבט תשע"ג

שמי

חלר

סלפר

ון צי

מלו

שם:

מילו

צי

2 הידיעות של אריאלה ינואר 2013

ל חיי עברו בין דתיים. ביישוב דתי, בבית ספר דתי ולאחריו גם

חסו בנות שם, היינו ראולפנה. דות שכמותנו, בנות 17 או 18, תמימות. “מהרו להתחתן”, אמרו לנו ורבות נענו בחיוב. לא דיברו

איתנו שם לא על מין ולא על כוחה של מיניות. הדחקה, של לעולם סרטים של עולם בין היה שאסור לשאלות תשובה לחפש יצאתי

להן להישאל.

“תורה היא”אל בהיחבא שנכנס כהנא, רבי על מסופר “שח אותו ושמע רבו של למיטתו מתחת יחסי מקיים )כלומר צרכיו” ועושה ושוחק כעס הוא זאת, גילה כשרבו אשתו(. עם מין ואז היא”. ארץ דרך “לא כהנא: לרבי ואמר אחריו: רבים שישמש משפט אמר כהנא רבי

“תורה היא, וללמוד אני צריך”.בחברה הדתית אין שיעורי חינוך מיני. ישנם

רק שיעורים על הלכות, זוגיות ומשפחה. בחברה חינוך לקבל מתחילים זאת, לעומת החילונית, מיני בכיתה ה’. אז מי צודק? האם צריך לנופף ולספק להדחיק או ונערים נערות מול במין

הסבר מעומעם בגיל 20??דתית עצמה את מכנה ,25 בדוי(, )שם נועה

שנ כמעט כבר ונשואה במרכז גרה רלאומית, נגיעה כמעט עד החתונה. בסוף תיים. “שמרנו קצת נשברנו”, היא מעידה על עצמה. חוץ מזה, יש לה המון השגות על חיי מין, על זוגיות נכונה

ועל הדת בכלל.הכינו אותך לילה הראשון שלכם ביחד?

“שום דבר לא הכין אותי. לא זכור לי שמישהו דיבר איתי באמת על מה עושים ומה לא עושים. לי שאמרו מה ממוקד. ולא מעורפל היה הכל הרבה, ושעזר לי מאוד, זה שהכל בסדר. שזה לא בסדר. הוא חשה שאני פחד וכל בסרטים, כמו ושגם אם זה כואב הכל בסדר. אבל זה עדיין לא

מספיק מכין לבאות”.על זוגיות דיברת עם מישהו לפני החתונה?

כ

שלומציון פרסמן חלמיש

סקס, חתונה ודת

עיתון בית הספר לתקשורת, אוניברסיטת אריאל | עורכת: שלומציון פרסמן חלמיש | סגן עורך: ג'ניה קיפניס | חברי מערכת: חנן גרינווד, רונית אפטר, אלעד גילאור, הודיה נחמיאס, לירון סרוסי, אודליה בסון, שבתאי בצלאלי, ברוך שומרון, יערה זרד | מנחה: יהודה יערי

"שום דבר לא הכין אותי ללילה הראשון", אומרת נועה,

שנישאה לפני שנתיים. "גם על זוגיות אף אחד לא דיבר איתי" •

מדריכת כלות: "הרבה פעמים המודל של אהבה או של

קשר גופני שרואים בסרטים יוצר קונפליקט עם העולם

התורני • מטפלת מינית-זוגית: "הקניית ידע על ידי מומחה עשויה להפחית חרדה. אם

בני זוג מקבלים כמה מפגשים של הכנה, הם מבינים שמין

הוא דבר לגיטימי, ואולי אפילו מעורר וטוב" ˆ או בקיצור:

תורה היא, וללמוד אני צריך"

צילום אילוסטרציה: שלומציון פרסמן חלמיש

ינואר 2013 הידיעות של אריאלה 3

יחסי על אם ידעתי. לא בכלל זוגיות “על ועו העניין על מדברים שבו קצר זמן יש רמין

זוגיות אף אחד לא דיבר איתי. שים הכנה, על לא באולפנה ולא בשום מקום אחר, אף אחד לא הנישואין של הראשונה שהשנה כך על מדבר פרחים לא שזה לך אומר לא אחד אף קשה.

ופרפרים, שזה יכול להיות קשה”.נפגשת עם מדריכת כלות?

“כן, והיא הייתה אחלה. היא הסבירה לי שאם נוגע בי במקום מסוים, אני לא נעים לי שהוא צריכה להזיז לו את היד בעדינות. ואם כן נעים אני לשם. היד את לו להזיז מסוים, במקום לי גם זוכרת שכל חיי הבוגרים תהיתי לעצמי אם מותר לדחות את הלילה הראשון או אסור, והיא

רהסבירה לי שאין בעיה ושזה מיתוס שאסור לדחות. הקל עליי מאוד לדעת שזו לא חובה לקיים אותי הכינה גם היא הראשון. בלילה מין יחסי

רלזה שאולי אני לא אוהב את זה בהתחלה, שלוקח זמן להתרגל, וכשמתרגלים זה צריך להיות

משהו מדהים”.מה חסר בהדרכה?

“אני חושבת שצריך לחייב מפגש או שניים גם כלות מדריכת שכל לפחות או החתונה, אחרי זוכרת שלקחתי אני שוק. זה כי זה. את תציע גלולה אחרונה בלילה של החתונה, ושני לילות אחרי כן ממש פחדתי שאכנס להריון. הדבר הכי שלוקחים אחרי שעות ש-72 לדעת זה בסיסי

גלולה אי אפשר להיכנס להריון”.את חושבת שצריך להכניס חינוך מיני לבתי

הספר הדתיים?ה’, אבל בי”א- “אני בטוחה. אולי לא בכיתה

י”ב זה חשוב. אפילו שיעור אחד פעם בשנה זה דיבור אין שום כלום. אין היום כי הרבה, כבר

על יחסי מין”.למה?

“זה סוג של טאבו, אבל אם אתה מדבר על מין אולי בסדר. זה בעיניי אישי, נהיה שזה לפני

עו דתיים גם היום סקסולוגית. להביא ראפילו עד עצמם על שומרים כולם ולא דברים, שים יהיה לא זה, על נדבר אם אולי אז החתונה,

הרצון ללכת ולבדוק מה הסיפור”.

האדם הוא חיית שדהרד”ר רבקה קליין היא עובדת סוציאלית, פסי

מוסמכת. מינית-זוגית ומטפלת כותרפיסטית מטפלת באוניברסיטה, מרצה היא אלה בימים שגרה דתייה היא ספר. כותבת ואפילו בזוגות בשכונה חילונית בירושלים, וגם היא כמו נועה למרות חשובים. הם מיניות שלימודי חושבת

זאת, היא מסייגת את דבריה.רקליין: “הקניית ידע עשויה להפחית חרדה, וב

אותה מידה יכולה גם להגביר חרדה. כמו שאם יספרו לך את פרטי הפרטים של לידה, לא בטוח

נפש. לכן חשוב שההדר רשתלכי לשם בשוויון כה תינתן על ידי אנשי מקצוע, בצורה מבוקרת,

ולא תגרום לפחד מיותר. מסבירה מיתוסים, אני מפריכה “בשיחות שלי זוג בני אם אנטומיה. זאת מה מיניות, זאת מה מקבלים כמה מפגשים של הכנה, הם מבינים שמין

הוא דבר לגיטימי, ואולי אפילו מעורר וטוב. “אבל אי אפשר להכין אנשים לחתונה שלוש שנים מראש. כשאין בן זוג, העיסוק בנושא עלול אפשרות אין כי לתסכל, שעלול גירוי ליצור ויכול להיות שזאת הסיבה שאין חינוך מימוש,

מיני בבתי ספר דתיים”.למה לא מדברים על מין בציבור הדתי?

“המערכת שלנו מורכבת מאוד. עצם העובדה בפני להרצות מיניים מטפלים מזמינים שלא יועצים מדריכות כלות אומרת הרבה. כל מיני המיני בתפקוד ליקויים על הרצאה ששמעו טוב יותר יודעים שהם חושבים החרדי במגזר

מהמטפלים בתחום הזה”.כלות, למדריכות לקורס מתכוונת קליין כלות ללמד הקורס בוגרת רשאית שאחריו עבור זוגיים. וחיים אישות נידה, הלכות אותה עם המפגש הדתיות, הבחורות מרבית היחידה המינית ההדרכה הוא כלות מדריכת הבעל. עם הראשון הלילה לפני יקבלו שהן קליין טוענת שזה לא מספיק: “כאשת מקצוע

ראני אוכל לזהות כלה חרדתית ולפעול בהתבאופן כלות. מצופה ממדריכת מה שלא אם,

רטבעי אדם נולד ‘חיית שדה’. הוא יודע להסבתפקוד ליקויים להיווצר יכולים אבל תדר.

המיני בגלל חוסר ידע”.רציפי עופרי היא מדריכת כלות. היא גרה בק

היא המקצוע ואת ילדים שישה לה יש דומים, רלמדה לפני עשר שנים בקורס במכללת “אמו

נה”. מבחינתה, טוענת עופרי, הדרכת כלות היא ר“בשביל הנשמה”. חוץ מזה יש לה גם עסק לבג

די ילדים. “בגיל שנתיים-שלוש ילדה יוצאת מהמקלחת ורצה עירומה בבית, ובמקום שכולם ימחאו לה ואומרים לה שזה לא ישר מכסים אותה כפיים צנוע. ואז ביום אחד בהיר אומרים לה שכל מה שהיה לא צנוע בעצם הופך מותר, והיא צריכה ללמוד ליהנות מזה. המעבר הזה שבחורה צריכה

לעשות בהחלט אינו פשוט”.־הדרכת כלות עדיפה על טיפול מיני אצל סק

סולוג?ר“תמיד עדיף מישהו מקצועי שהידע שלו מבו

סס, אבל חיי אישות הם לא גוף בלבד. אי אפשר לעשות את ההפרדה הזאת, כי כשזוג בונה חיים עם ביחד, החיים של הלימוד גם זה משותפים כל הוויתורים, וגם הפיזיות. סקסולוגית יכולה

להדריך רק איך לעשות מה כדי ליהנות”.כל חוסר של ההשלכות להיות עשויות מה

ידע בנושא מין?“אהיה קיצונית ואגיד שעלולות להיות אפילו

רהשלכות טראומטיות. כשלמדתי בקורס למדרירכות כלות, המון נשים אמרו שבהדרכה שהן קי

חיי על ולא ההלכות על רק איתן דיברו בלו כמה כבר נשואות שהיו נשים עצמם. האישות שנים דיברו על כך שזה היה פשוט הלם, כי הן

רלא ידעו מה זה גבר. חלק גם אמרו שהן חוו אכזבה, כי הן ניזונו מסרטים”.

כמו בכל חברה, גם אצל דתיים יש מיתוסים רבים. וככל שהחברה סגורה יותר - המיתוסים מופרכים יותר. על “החור בסדין” רבקה קליין לא מסכימה לדבר, אך על הנחות נסתרות אחרות היא מספרת: “יש, למשל, מיתוס שמין נועד רק לצעירים. כמובן שהוא אינו נכון. קיים גם מיתוס שחילונים נהנים

יותר ממין, וגם לא בהכרח נכון”.איך את מתמודדת עם מיתוסים?

“אני צריכה ללמוד את השפה והתרבות של כל מטופל שיושב מולי. בציבור החילוני מתחילים

רלקיים יחסי מין בגיל מוקדם. הם לא חיים במגבלות שאנו חיים בהן. זה לא שאנחנו לא עושים

את זה, אבל אצלנו יודעים שזה אסור”.מין יחסי שמקיימות חילוניות נערות מה

בגיל צעיר מרגישות וחושבות?“במקרים מסוימים הן רוצות קשר עם בן זוג, על לשמור או להשיג כדי אותן משמש והמין

הקשר, ולא ממשיכה אמיתית ומרגשות”.

אנשים שמנוסים במין נהנים יותר?לא מינית חוויה מדובר. ניסיון באיזה “תלוי דווקא להשפיע עלולה מספקת ולא טובה

לרעה”.מיתוס נוסף הוא כמובן מיתוס האגדה. רומיאו כל ושלגיה. סינדרלה הקטנה, הים בת ויוליה, האגדות אותו דבר: האהבה מנצחת, הרומנטיקה משמרת את הזוגיות והם חיים באושר ועושר עד

עצם היום הזה. רעופרי: “אנחנו חיים בחברה פתוחה. בנות רו

פעמים והרבה לקולנוע הולכות סרטים, אות גופני שמתקבל או של קשר אהבה המודל של מהמדיה יוצר קונפליקט עם העולם התורני. מין בסרטים הוא חוויה מאוד מסעירה ומהנה, והחיים מלמדים אותנו שזה לא כל כך פשוט. כמו תינוק חיי גם נופל? הוא פעמים כמה ללכת, שלומד אישות דורשים זמן. לאט לאט לומדים ליהנות

מזה”.

המירוץ אחרי הביוץהטבעית”. “הברירה שרה שמחה” זה “ילדים לא ומי וחווה. לאדם אלוהים אמר ורבו” “פרו אפשר שאי המשפחתיים המפגשים את מכיר לפעמים או הסבתא הדודה, שם מהם, להימנע שתיהן מנידות את הראש לאות אכזבה ושואלת את הזוג הטרי: “נו... מה עם ילדים?”. בני הזוג וממלמלים מאדימים באדמה להיקבר שרוצים

בשקט איזה תירוץ. יחסי על משפיע להריון מהר להיכנס רצון

המין?כדי אחראים מספיק להיות צריכים “אנשים הייתי מסוימים במקרים רוצים. הם מה לדעת

רממליצה להמתין עם כניסה להריון, כדי שתהיה הבשלות המתאימה להתאחדות. וכמובן: אם יש בעיות צריך לפתור אותן קודם, ורק אחר כך

לחשוב על הריון וילדים”.נועה: “העולם הדתי התקדם בנושא של דחיית ילדים. זה מאוד חשוב בעיניי, וזו צריכה להיות מצווה: לא להביא ילדים בשנה הראשונה. קודם

זוגיות, ורק אחר כך ילדים”.יש מצבים שבהם המין הופך למטלה?

ד”ר קליין: “כשאחד מבני הזוג סובל מבעיית והמין הביוץ’, אחרי ‘המירוץ מתחיל פוריות, לבעל שאומרות נשים יש טכני. למשהו הופך שלהן ב-4:00 בבוקר ‘הביוץ עכשיו’, והוא צריך אז שיש שם מיד לעניין. קשה להגיד להירתם

הרבה ספונטניות”.המי על לעבוד אפשר אי ההריון ־במשך

ניות?חלק מהנשים. ‘משתק חשק’ אצל הוא “הריון בעל אחד הרים אליי טלפון פעם, וביקש כדור והיא בהריון אשתו כי שלו החשק את שידכא שיגעו רוצות שלא נשים יש לקיים. רוצה לא ויש מקיאה שאישה תחשבי בהריון. בכלל בהן לה בחילות. קשה במצב כזה לממש מיניות. מין הוא משהו פתוח ומשוחרר, שבא מהראש בזרימה טובה. אני תמיד אומרת: כשכועסים ועייפים לא

מקיימים. זה כלל לכל החיים”.נועה: “כל אחד צריך לחפש מה נכון לו ומה נכון לבן הזוג שלו. אני בטוחה שההלכה יכולה נכון מה זוג כל של אישית הסתכלות להכיל

רלו. אני לא הלכתי לרב לשאול אם להביא ילדים בשנה הראשונה או לא, כי ידעתי מה הוא

ישאלו את הרב רוצים שכן ריגיד: תביאי. אם להיות יכולה לא שהתשובה הבנה צריך נים,

קולקטיבית”. ˆ

נועה: “כל חיי הבוגרים תהיתי אם מותר לדחות

את הלילה הראשון או אסור. הקל עליי מאוד

לדעת שלא חובה לקיים יחסי מין בלילה הראשון.

המדריכה גם הכינה אותי לכך שאולי אני לא

אוהב את זה בהתחלה, שלוקח זמן להתרגל,

וכשמתרגלים זה צריך להיות משהו מדהים”

עופרי: “בגיל שלוש ילדה יוצאת מהמקלחת ורצה

עירומה בבית, ובמקום שכולם ימחאו לה כפיים

ישר מכסים אותה ואומרים לה שזה לא

צנוע. ואז ביום אחד בהיר אומרים לה שכל מה שהיה

לא צנוע בעצם הופך מותר, והיא צריכה ללמוד

ליהנות מזה”

ד”ר קליין: “אם בני זוג מקבלים כמה מפגשי

הכנה, הם מבינים שמין הוא דבר לגיטימי, ואולי

אפילו מעורר וטוב. אבל אי אפשר להכין

אנשים לחתונה שלוש שנים מראש. כשאין

בן זוג, העיסוק בנושא עלול ליצור גירוי שעלול

לתסכל, כי אין

אפשרות מימוש”

נועה: “אם יש זמן קצר שבו מדברים על מין ועושים הכנה, על זוגיות אף אחד לא דיבר איתי. לא באולפנה ולא בשום מקום אחר.

אף אחד לא מדבר על כך שהשנה הראשונה של הנישואין קשה. אף אחד לא אומר לך שזה לא פרחים ופרפרים”

נועה: “לא זכור לי שמישהו דיבר איתי באמת על מה עושים ומה לא עושים. מה שאמרו לי הרבה, ועזר לי מאוד, זה שהכל בסדר.

שזה לא כמו בסרטים, וכל פחד שאני חשה הוא בסדר. ושגם אם זה כואב הכל בסדר”

4 הידיעות של אריאלה ינואר 2013

מש בשנייה האחרונה, 12 שעות הרשימות הגשת לפני בלבד

רלכנסת, התפוצצה דרמה פוליטית מדהימה: עמיר פרץ, יו”ר חצה לשעבר, העבודה מפלגת את הקווים ועבר ל”תנועה” של

זה קרה ימים ספורים אחרי הפריי רציפי לבני. השלישי למקום פרץ הגיע שם בעבודה, מריז המכובד, חודשיים בערך אחרי שזכה מכל עבר במחמאות וטפיחות על השכם, בזכות ההצלחות

של “כיפת ברזל” במבצע “עמוד ענן”. רגם כשהיה שר הביטחון ספג פרץ בעיקר השמ

צות, הקנטות ולגלוגים. את העובדה שרק בזכות רההתעקשות שלו זכו תושבי הדרום והמרכז בה

גנה מפני מבול הטילים שנחת מעזה – העדיפו להדחיק. הוא בהחלט לא נראה ולא מתנהג כמו “ילד כאפות”, אבל גם עמיתיו בפוליטיקה וגם התקשורת לא אוהבים לפרגן להוא משדרות. נו,

זה עם השפם.למה עזבת את העבודה?

ר“מנסים לתאר את עזיבתי כחלק ממערכת הישזה ספק אין יחימוביץ’. לבין שלי ביני חסים לא זו אבל שם, להישאר לרצות לי גרם לא שנה לפני כבר נבחרה הרי היא הסיבה. היתה וארבעה חודשים. גיביתי אותה לאורך כל השנה גבוה, מאוד במקום בפריימריז נבחרתי הזאת, היא ויכולתי להרשות לעצמי להישאר. הבעיה

רשכשביקשתי לברר כמה סוגיות חשובות, בעיקר בכל מה שקשור בתנאים לכניסה לממשלת מאוד תשובות קיבלתי המדיני, ולתהליך ביבי

רלא מספקות. ארבעה ימים לאחר הפריימריז החלטתי שאני לא עושה שקר בנפשי, ולא נשאר

בעבודה. “היתה לי אפשרות לפרוש לחלוטין או לחבור ואני חדש, משהו להקים ולנסות לבני לציפי חושב אני שקיבלתי. ההחלטה על שמח מאוד

רשאנחנו מציגים לעם ישראל תמהיל מאוד ייחודי. אישה שבאה מ’חרות’, המקום הכי ימני שיש, ואני שהגעתי מהצד השני של המפה הפוליטית, ממפא”י ההיסטורית. שנינו, כישראלים שצמחו

רבמדינה הזאת, שהדמוקרטיה אפשרה להם להשפיע, מייצרים יחד בדיוק את התמהיל שמדינת

ישראל צריכה היום”. לעבודה. יחימוביץ’ את הבאת בעצם אתה

אתה מתחרט על כך?ר“כשנבחרתי ליו”ר המפלגה היה לי חשוב לג

ואחר וון אותה. שלי היתה עיתונאית מוכשרת רוב רבות. לה וסייעתי טובה, פרלמנטרית כך כתבתי שאני חוקים הם חוקקה שהיא החוקים רשום למשל, הקופאיות, חוק אליה. והעברתי על שמה, אבל זה חוק שאני כתבתי. כך גם לגבי החוק להגבלת שכר הבכירים. גם הוא רשום על

שמה, אבל זה חוק שאני כתבתי. ר“זכותה של שלי להחליט שהיא מתאימה לע

מוד בראש המפלגה, אבל היא לא משתפת אף אני תקין. לא וזה אחד, אף מערבת ולא אחד

רמקווה שעזיבתי את העבודה תרמה תרומה גדולה, ושהיא מבינה סוף סוף שלא כולם נמצאים בכיס שלה. כדאי לה לשתף פעולה עם הח”כים לדמוקרטיה משהו שתרמתי מקווה אני שלה.

משד לדימוי ששלי בניגוד כי העבודה, רבתוך רת, ההתנהלות שלה שם היתה אנטי-דמוקרטית

לחלוטין”. למשל?

לא היא ליו”ר, נבחרה דבר. מאז שהיא “בכל קיימה התייעצות עם חברי הכנסת בשום נושא, התקבלו ההחלטות כל חברתי. ולא מדיני לא

כהחלטות של אדם אחד”.

זמן המיואשיםבקואליציה, תשב שהעבודה לכך התנגדת

מה תעשה אם לבני תחבור לנתניהו?“קודם כל, אני סומך על ציפי לבני, על סולם

רהערכים שלה, מה שלא היה לי עם שלי יחימולא כבר שהיא הוכיחה חושב שלבני אני ביץ’. מצטרפת בשביל נזיד עדשים משום סוג שהוא.

רהרי היא יכלה להיות שרת חוץ או מועמדת לראשות ממשלה, והעדיפה לדבוק בערכים שלה. אני מאמין לה, ומאמין שכל ההחלטות שהיא תקבל

יהיו מתוך מחויבות למדינת ישראל. לא לממשלה ההצטרפות שעניין מקווה “אני יעמדו על הפרק, כי אני לא רואה את המערכה כאבודה. אני לא חושב שביבי כבר ניצח. לדעתי

הוא אפילו רחוק מניצחון”.ובממשלה שתרכיב יחימוביץ’ תסכים לשבת?חו לפני לשלי שהציע הראשון הייתי ר“אני

שהיא להודיע בעבודה, כשהייתי עוד דשיים, מפלגות כל של משותף גוש ליצור מוכנה המרכז-שמאל, בשני תנאים: האחד, שאף אחת ביבי על לנשיא תמליץ לא האלה מהמפלגות

רלראשות הממשלה, והשני, שכולם יתחייבו שהמומלץ יהיה מתוך הגוש.

“אנחנו לא רוצים לאחד מפלגות. אנחנו רוצים אם משותפת. עבודה של משותף מכנה ליצור המסקנה תהיה ששלי יחימוביץ’ היא זו שצריכה להיות מומלצת לראשות הממשלה, ואם זו תהיה אתמוך אני - נתניהו ביבי את להחליף הדרך

בכך. בשל גם לבני, ציפי את מעדיף שאני “ברור כמה עשתה כבר שהיא והעובדה הרב ניסיונה תפקידים. היא הייתה שרת משפטים, שרת חוץ ושרת קליטה. יש מאחוריה רקורד מאוד מרשים, צריכים היו ישראל אזרחי שאם ספק אין ולי ציפי את או שלי את מעדיפים הם אם לבחור את מעדיפים שהיו ברור הממשלה, כראשת

לבני”. איך המתמטיקה. עם לנו מסתדר לא משהו

־אתה מצליח להגיע למסקנה שמערכת הבחירות עדיין לא הוכרעה?

“אני מעריך שיש 15 מנדטים שיושבים בבית יוד לא מיואשים. הם להצביע. רולא מתכוונים

עים במי לבחור. הם מקבלים את התזה, שלצערי החדירו לציבור, שביבי כבר ניצח.

המנהיגים, שלושת יופיעו אם נכון. לא “זה יפנו לפיד, ויאיר יחימוביץ’ שלי לבני, ציפי יחד לציבור הצעיר או לציבור המיואשים ויגידו למי, משנה לא להצביע, בואו סיכוי, יש להם:

רהעיקר שתצביעו לאחת ממפלגות המרכז-שממנדטים חמישה-שישה לפחות להערכתי אל, שלא התכוונו להצביע – יבואו. זה ישנה את כל מאזן הכוחות בין הגושים, ואני מקווה שזה אכן

יקרה בקרוב”.למה אלפי מצביעים. הם מאות 15 מנדטים

הציבור כל כך מיואש?“לא מאמינים שיש סיכוי להחליף את ביבי”.

אולי הסיבה היא שהפוליטיקה נראית כל כך מכוערת?

ר“נכון. זה צירוף של נסיבות, שבו האמון בפוליטיקאים הלך וקטן, האזרחים אומרים לעצמם שמה שהיה הוא שיהיה, ואנשים אומרים ‘כולם מושחתים ודואגים רק לעצמם’. לשמחתי, אנחנו המחויבות את שהוכיחה טובה, רשימה מציגים מה שאין רשימה ישראל. למדינת אנשיה של

להשוות לכל רשימה אחרת.שייך הראשון שהיה הציבור איש הייתי “אני

פלשתי מדינה להקים והציע ציונית רלמפלגה נית מהר ככל האפשר. כבר אז האמנתי שככל היא יותר, מהר תוקם הפלשתינית שהמדינה תהיה קטנה יותר וקיצונית פחות. היום אני בן 60, ולצערי הרב אני לא יכול להבטיח לילדים

שלי מדינה שוחרת שלום”.אילו נבחרת לראשות הממשלה, כיצד היית

פועל בתחום המדיני?הבנייה הקפאת על מודיע אני ראשון, “דבר

רבשטחים. דבר שני, אני מודיע על הפסקת תקברכה, הר כמו הפוליטיות, ההתנחלויות צוב תפוח וכל מיני מקומות כאלה. אפילו בית אל. אני חושב שההגדרות די ברורות: רק במקומות

רששווה להשקיע, באזורים שבטוח יישארו במדינת ישראל בעתיד, צריך לעשות זאת.

“מי שמשלה את עצמו שאפשר לספח את כל ריהודה ושומרון, טועה. אני שומע את בנט וחב

ואלה סיפוח, על מדברים מהליכוד כנסת רי דברי הבל. אחמד טיבי אמר השבוע בראיון: ‘אני יהודה אשמח מאוד אם הימין יצליח לספח את להיות סיכוי לי יהיה סוף סוף אולי ושומרון. ראש ממשלה’. הוא מבין ששלושה וחצי מיליון

מ

יערה זרד, אלעד גילאור

הוא עזב את מפלגת העבודה בצעד מפתיע ובמועד מדהים, חבר לציפי לבני ו”התנועה” שלה, וספג )כרגיל( ביקורת ארסית ˆ בראיון מיוחד רגע לפני הבחירות חושף עמיר פרץ את דעתו על העבודה )“ההתנהלות שם

היא אנטי-דמוקרטית”(, על תהליך השלום )“אבו מאזן הוא פרטנר מצויין”(, וגם על אוניברסיטת אריאל )“החלטה שגויה”( ˆ ניפגש ביום שלישי הבא

תוך כדי תנועה

פרץ בביתו החדש. "כל מי שמוכן לקפוץ לביצה

הפוליטית - מוזמן"

צילום: אלעד גילאור

ינואר 2013 הידיעות של אריאלה 5

פלשתינים יהפכו לאזרחים ישראלים. הרי אתה לא מספח רק קרקע.

מס הפלשתיניים בכפרים קורה מה ר“תראו ביב לירושלים. אנחנו משלמים בכל שנה קרוב והשקעות לאומי ביטוח שקל וחצי למיליארד

רשל העירייה לכמעט מאתיים חמישים אלף פלהם שלהם והכפרים שהם החלטנו כי שתינים,

חלק מעיר הקודש. “לא ראיתי שכתוב, לא בתורת ישראל ולא הכפרים את לספח שצריך אחר, מקום בשום לנו שיהיה מה זה שם לנו שיש ומה הללו. בכפרים של יהודה ושומרון אם נמשיך לחשוב

שיה מאוד מקווה אני סיפוח. של רבמונחים ומתן למשא מאזן אבו את להזמין אפשר יה

מיידי”. אבו מאזן הוא פרטנר למשא ומתן?

ישראל. מבחינת מצוין פרטנר הוא “בוודאי. החמאס את חיזקה נתניהו היא שממשלת הבעיה והחלישה את אבו מאזן. העם הפלשתיני מבין שרק מישראל. לכבוד היום זוכה באלימות שנוהג מי

רעשרות שנים חאלד משעל אפילו לא חלם להתקרב לאזור, ופתאום הוא מגיע כמו גיבור לעזה.

“ממשלת הליכוד טוענת שהיא לא מנהלת משא ומתן עם החמאס, אבל עם מי הגיעו להסכם בסוף מבצע ‘עמוד ענן’ או בשחרורו של גלעד שליט? אין דבר כל משחקי המילים האלה, שמאחוריהן

וחצי דבר, רק מחלישים את הפרטנר האמיתי.“ממשלת ישראל הייתה צריכה לבנות צעדים

הפל לעם ולהוכיח מאזן, אבו מול אמון רבוני בטרור תומך לא בשלום, שמאמין שמי שתיני ולא דוחף לטרור, מקבל מישראל תגובה חיובית. כדאי לנו לעשות הכל כדי להחזיר את אבו מאזן

ראל שולחן המשא ומתן, כי לא הייתי רוצה לראות מנהיג אחר, שמאמין בטרור, עומד מולנו.

הנו הסיטואציה את מנצלים לא שאנחנו רחבל על משתלטים קיצוניים שגורמים לפני כחית,

השטח”.אריאל היא גם התנחלות פוליטית מבחינתך?גדול, שנצ ר“אריאל היא סימן שאלה מאוד

טרך לברר”.

מירב מיכאלי כמשלהבחירות המרעננות במערכת התופעות אחת

לפוליטי תקשורת אנשי של הצטרפותם רהיא קה. יאיר לפיד, עופר שלח ומיקי רוזנטל הם רק

דוגמאות למגמה.ועברו הקווים את המדיה שחצו אנשי רוב לפוליטיקה הצטרפו למפלגות השמאל. מה זה

אומר על התקשורת?קל “אנשים חדשים מחפשים את המקום שבו יותר היה הקודם בסיבוב להיבחר. יותר ונוח

הצטר חדשים אנשים יותר ולכן בימין, רמקום פו לליכוד. היום, עם המפלגות החדשות במרכז

ובשמאל, יותר קל שם”.זה לא מעיד על כך שהתקשורת שמאלנית?ר“אני לא רואה פסול בכך שאנשי תקשורת רו

צים לתרום בתהליכים הציבוריים, ומצטרפים מצד שלהם. לתפיסות שמתאימות למפלגות חבר להיות ראוי תקשורת איש כל לא שני, כנסת, וראינו הרבה כאלה שנכשלו. מבחינתי,

רכל מי שמוכן לקפוץ לביצה הפוליטית - מוזאת מעריך מאוד אני פשוט. דבר לא זה מן. מירב מיכאלי, למשל. תמכתי בה בהתמודדות בתוך מפלגת העבודה, ואני חושב שהיא עשתה ויתור גדול כדי לשרת את המדינה ואת תפיסת

תצ שהיא הלוואי שלה. הפמיניסטית רהעולם ליח”.

בארי האוניברסיטה על דעתך מה ־לסיום, אל?

ר“אני חושב שזאת החלטה שגויה. אין מקום להחריג את מכללת אריאל משאר המכללות. ברור

מהתפי חלק היא פוליטית. בהחלטה רשמדובר ביהודה אזורים על ההשתלטות המשך של סה

ושומרון ומתן עדיפות למי שמגיע לשם. אקדמית בהחלטה מדובר שלא ספק “אין שום אין מקום. לה היה לא ולכן טהורה, הבדל בין סטודנט שלמד במכללה לעומת מי שלומד באריאל עכשיו. זה שינה את התואר

רהאקדמי של מישהו? מצד שני, זה פגע בישראל”. ˆ

“אני אגבה את ציפי לבני בכל מהלך שהיא

תעשה. אני סומך על סולם הערכים שלה.

אבל אני לא חושב שביבי כבר ניצח.

לדעתי הוא אפילו רחוק מניצחון“

“לבני באה מ’חרות’, המקום הכי ימני שיש, ואני הגעתי מהצד השני, ממפא”י ההיסטורית.

שנינו, כישראלים שצמחו במדינה הזאת, שהדמוקרטיה

אפשרה להם להשפיע, מייצרים יחד את התמהיל שישראל

צריכה היום”

“15 מנדטים יושבים בבית ולא מתכוונים להצביע. הם מיואשים. אם

לבני, יחימוביץ’ ולפיד יפנו אליהם ביחד, ויגידו: ‘יש סיכוי. בואו להצביע.

לא משנה למי, העיקר שתצביעו לאחת ממפלגות המרכז-שמאל’. לפחות

חמישה- שישה מנדטים יבואו. זה ישנה לחלוטין את המאזן בין הגושים”

6 הידיעות של אריאלה ינואר 2013

כשאני מקיא, אני מרגיש שזאת לפרוק, לבכות, שלי הדרך להוציא בתוכי, משהו לטהר החיים רוב החוצה. הגועל את שאני בתחושה מסתובב אני סוג של כתם, שכל מקום שאני הולך אליו וכל דבר שאני נוגע בו - אני מכתים אותו בלכלוך שלי, בטומאה שלי, בביזיון שלי. אני רוצה שכולם יתרחקו ממני, אבל מצד שני

הדבר שאני הכי כמה אליו הוא קרבה.“אנשים אומרים שאני נראה בסדר, אבל בראש חי בכמיהה לאהבה, יצור מעוות. אני שלי אני צריך שאני אומר והוא פחד, אצלי נוצר אבל להתרחק מאהבה יותר מכל דבר אחר בעולם. זה

קורע אותי לגזרים”.

רוב הזמן רציתי למותפרידה “עברתי בבולימיה, ג’ חלה 24 "בגיל זוג, אחרי שש שנים, וניחמתי מאוד קשה מבת את עצמי באוכל. זאת היתה התשובה לתחושה האיומה שלי לגבי עצמי. ואז התאהבתי בלסבית. אבל מטורף, ממש חיבור לנו היה התאהבנו, במשך שנים לא נתתי לאף אחת לגעת בי, ואני עדיין מפחד להתקרב לנשים. המחשבה שיותר מפחידה אותי היא לא שבחורה תגיד לי לא, אלא

שהיא תגיד לי כן. היום הוא בן 29, חי במרכז הארץ. גבר גבוה, רזה, “גברי”. הוא מבקש לשמור על עילום שמו נפגשים אנחנו משפחתו. בני לתגובת מחשש במכללה שבה ג’ לומד על הפרעות אכילה. לפני

רשנה הוא סיים לימודים בתחום הקולינריה, ועולמקצוע, להגיע זמן לי “לקח כטבח. כיום בד

ראבל זה מה שעוזר לי. אני רוצה לעבוד עם אנשים בעלי הפרעות אכילה. להפוך את החיסרון

ליתרון”.איך החלה אצלך הבולימיה?

כמו לי הרגיש שזה מפני להקיא “התחלתי לבכות, ולבכות לא יכולתי. התחלתי להקיא גם

רבגלל מחשבה מטומטמת, אבל זו הייתה המחשבה שעברה לי בזמנו, של ‘וואלה, אפשר לקבל

דום לב מהקאות’”.רצית למות?

הבולי האחרונות. השנים בעשר הזמן ר“רוב דרך להענשה עצמית. כשאתה מין הייתה מיה נכנס לבולמוס אכילה אתה לא לועס ולא טועם. אתה דוחף לעצמך אוכל כמו שדוחפים לאווזים. הרגשתי על סמים. כשאכלתי, לא הייתי בתוך

הכאב הרגשי”.עכשיו, כבר שנה וחצי הוא “נקי” מהבולימיה, אבל יודע ש”זה תמיד רק סימפטום. זו אף פעם לא הבעיה עצמה. נשארתי עם החלק הכי קשה: אני צריך להתמודד עם מה שעולה. עד היום אני ואני אהבה, שווה אוכל הזה: הדחף את מרגיש עד כלום. יישאר שלא עד הכל, להקיא רוצה

שאהיה נקי וריק מבפנים”.אבל דיכאון, הזמן כל היה ג’, מספר ברקע,

“הר ואלים. אקטיבי דיכאון הייתה רהבולימיה רגשתי כמו ג’אנקי. לא הייתי מסוגל לצאת מהרבית. הייתי רואה טלוויזיה ואוכל. משחק במח

שב ואוכל. לא הייתה שום פעולה שעשיתי בלי אוכל.

“אכלתי דברים מהפח, דברים מהקפאה, אכלתי מסוי ברמה מקולקלים. שהם שידעתי רדברים

מת אתה לא בשליטה, אבל אתה יודע מה אתה ואז בזוהמה. להתפלש נהנה ממך חלק עושה. או מקיא, אתה אז להיטהר, צורך מרגיש אתה הייתי שהקאתי אחרי אובססיבי. ספורט עושה

מרגיש כמו אחרי בכי ממש חזק”.

כיביתי על עצמי סיגריותרג’ החל לקבל טיפול נפשי בגלל תחושות הח

רדה. הוא לא ידע אז כלל שהוא סובל מהפרעת אכילה. “אני זוכר שסיימתי את היום במחלקה, מעבר לשמוע לי ויצא קפה, להכין ניגשתי עמדתי אכילה. להפרעות הקבוצה את לדלת

רמאובן. אמרתי לעצמי: זה לא הגיוני, הם מדבררים עליי. מה קורה פה? למחרת ניגשתי לרופ

אה, היא שאלה מספר שאלות ואיבחנה אותי.“עד אז לא ידעתי שיש לי הפרעת אכילה. זו אחד כל .14 בנות ילדות כזו של בעיה הייתה

רמכיר מישהי בתיכון או בחטיבה שהיו לה הפרהילדה אל עצמי את השוויתי אז אכילה. עות הסיפור לא זה לעצמי: ואמרתי הכרתי, שאני

שלי”.איזה טיפול עברת בגלל הפרעת האכילה?

“קודם כל, כגבר עם הפרעת אכילה אתה לבד. עם הבנות של הקבוצה יכולתי לדבר על הרבה דברים, אבל הן לא יכלו להבין אותי עד הסוף. שלושת הגברים שהיו איתנו היו אנורקטים. הם טענו שהם סטרייטים, אבל הפגינו התנהגות של הומואים. שניים מהם באו מרקע מאוד דתי, וגם אצלם הפרעת האכילה נבעה כנראה מהמצוקה

הנפשית ומבדידות”. ־היום אתה מגיש שהפרעות האכילה מאחו

ריך? יצאת מזה?זה ממני. חלק יהיו תמיד האכילה “הפרעות קל חזרה. לשם להישאב וקל נוח, זה מוכר, האחרונות השנים בעשר ונזקק. חולה להיות

אפ תחום בכל כמעט בהישרדות עסוק רהייתי יודע שרי. קטסטרופות אחרי קטסטרופות. אני - שיגרה לי נותנים אם אבל איתן, להתמודד אני לא יודע איך להתמודד עם זה. ניסיתי כמה שנים לצמצם את הקיום שלי לנקודה הכי קטנה

שאפשר. זה רק החמיר את המצב”.עצ לפגיעה הזה העז הרצון מגיע ־מאיפה

מית?עצמי. כלפי בי שיש הזעם את מפנה “אני

רבתוכי אני אדם מאוד אלים. אותה תחושה הרגשתי גם עם אוכל: הייתי הולך למקרר ומתחיל לאכול בכוח, דוחף פנימה דברים עד שהזעם היה

רמתכלה. זו הייתה המקבילה של להכאיב למישהו ולפגוע בו.

“מצד שני, אוכל גם היה החבר הכי טוב שלי. רהוא אהב אותי, ניחם אותי ותמיד היה שם בש

בילי”. היו עוד דרכים שבהן פגעת בעצמך?

“גבריות תמיד התקשרה אצלי לאלימות, לכן רגידלתי את עצמי על מודלים אחרים. הייתי או

בססיבי בתור ילד לאבירים, וגידלתי את עצמי על הקודים שלהם: אחריות, כבוד, טוב לב. הצד השני שלי היה מאוד אלים, ובגיל די צעיר פניתי לסאדו-מאזו. גם במקומות האלה הכל הוא עניין של שליטה, כוח, זעם. אלה הרגשות שמפעילים

אותך. “כיביתי על עצמי סיגריות”, אומר ג’, מושיט לי את גב ידו וחושף שתי צלקות עגולות. “אחד

אני רוצה להקיא

עד שלא יישאר

כלום.עד שאהיה

נקי וריק מבפנים

בגיל 24 פרצה אצל ג’ מחלת הבולימיה ˆ “התחלתי להקיא

בגלל מחשבה מטומטמת של ‘וואלה, אפשר לקבל דום לב

מהקאות’ ˆ אכלתי דברים מהפח, דברים מהקפאה, אכלתי דברים שידעתי שהם מקולקלים. חלק ממך נהנה להתפלש בזוהמה”

ˆ ואם כל זה לא מספיק, ג’ ספג עלבונות מפני שהוא גבר,

והפרעות אכילה הן “כידוע” בעיה של בנות: “אמרו לי שאני מחפש תירוץ בשביל להיות שמן. צעקו

עליי: ‘מה אתה, כוסית? מה, אתה ילדה בת 12? תהיה גבר!”

"

רונית אפטר

ינואר 2013 הידיעות של אריאלה 7

הדברים שהכי רציתי היה לחתוך את עצמי.לרוב מרגישים אכילה הפרעות עם “אנשים אפילו אולי שונים, אנשים שני בתוכם שחיים שלושה. מצד אחד ישנה דמות הסדיסט: במקום שאחרים יתעללו בך, אתה מתעלל בעצמך. מצד שרק המפוחד הילד הקורבן: דמות ישנה שני

ויאהבו אותו כמו שהוא. בא ררוצה שיגנו עליו מצע יש אדם שצריך לחיות בין שני הפיצולים

האלה, שכל הזמן רבים”.

מגיע ליאיך הסביבה הגיבה?

“בצורה רעה מאוד. אבא שלי יכול היה לשמוע ראת ההקאות, אבל הוא לא הבין. כשאמרתי לא

שאני היו לרוב התגובות בולימי, שאני נשים אתה, ‘מה שמן. להיות בשביל תירוץ מחפש את תזיין אל ?12 בת ילדה אתה מה, כוסית?

השכל. תהיה גבר! קח את עצמך בידיים!’. “זה עוד יותר קשה, כי אין לי לגיטימציה בתור

רגבר לסבול מהפרעת אכילה. רוב האנשים הסגבר כל כמעט מלגלגים. במבטים עליי תכלו שפגשתי, גם פסיכיאטרים, התנהגו אלי בזלזול. הרגשתי כאילו אני בא לאנשים ואומר להם: יש

לי כאבי מחזור נוראיים”.לך פגע בנות” של מ”מחלה שסבלת זה

בתחושת הגבריות?“היה שלב שחשבתי שאם אני מרגיש כמו אישה בהרבה מובנים, אני כנראה דו-מיני. עם השנים חקרתי את זה, והבנתי שאני לא נמשך לגברים.

רגיליתי את המקום של להיות ג’נדר קוויר: מיולא בדיוק גבר שהו שמרגיש שהוא לא בדיוק אישה. גדלתי מילדות עם תחושה מבולבלת של מגדר. אני מרגיש שגדלתי יותר כאישה מאשר

רכגבר, כי הנשים בחיי היו נשים מדהימות והגברים היו אלימים ובורים.

“אני מגיע מרקע של כמה דורות של אלימות הפרעות את אצלי יצר בבירור זה במשפחה. האכילה. הצד הפיזי אומנם לא היה חמור אצלנו.

רהוא היה קיים, אבל הצד הרגשי והצד הביקורתי היו קשים יותר. זה קשה, מפני שאם מישהו לך קל רע, כאדם אותו תופס ואתה אליך רע להתמודד איתו ולשנוא אותו. אבל אבא שלי לא היה אדם כזה. הוא לא היה רע. הוא עצמו עבר התעללות בילדות, וסבל מאיבוד שליטה והתקפי זעם. זאת הדרך שבה הוא ידע לתקשר. אמרתי לו הרבה פעמים: אתה מנסה להרים שתיל קטן

רשל ורד, אבל אתה עושה את זה עם כף של בולדוזר. אין לך שום סיכוי לא להרוס אותו בדרך,

גם אם אתה מנסה לעשות לו טוב”. מתי האלימות הזו התרחשה?

“כשאחי ואני היינו ילדים, עד לנקודה מסוימת והוא מהר, גדלתי למזלי מספיק. גדלתי שבה כבר לא יכול לפגוע בנו. התרגום שלי למציאות אמר: זה לא אבא שמאבד שליטה, זה אני שלא מוצלח מספיק. זה לא אבא שמשתמש באלימות, אשם. אני לי. ומגיע מספיק טוב שלא אני זה

אתה גדל עם תחושה מתמדת של פחד ובושה.מהדמות בורח שאני חשבתי “כשהתבגרתי עשה: שהוא מה בדיוק שזה הבנתי ולא שלו, להיות הפך וכך שלו, אבא של מהדמות ברח אחי עלי. להגן ניסתה תמיד אמא שלי. אבא חטף יותר ממני מבחינה פיזית, אבל אני חטפתי הרבה יותר מבחינה רגשית ומילולית. כשהבנתי את כל העניין הזה, נשבעתי שאני לא אפנה את

האלימות שלי כלפי חוץ”.אתה שומר על קשר עם אב שלך?

“כן”. ˆ ש

חנן גרינווד

“התחלתי להקיא מפני שזה הרגיש לי כמו

לבכות, ולבכות לא יכולתי. כשאתה נכנס לבולמוס

אכילה אתה לא לועס ולא טועם. אתה דוחף לעצמך

אוכל כמו שדוחפים לאווזים. כשאכלתי, לא

הייתי בתוך הכאב הרגשי. הרגשתי על סמים”

“אנשים עם הפרעות אכילה מרגישים שחיים בתוכם כמה. מצד אחד

ישנה דמות הסדיסט: במקום שאחרים יתעללו

בך, אתה מתעלל בעצמך. מצד שני דמות הקורבן:

הילד המפוחד שרק רוצה שיגנו עליו ויאהבו אותו כמו שהוא. באמצע יש

אדם שצריך לחיות בין שני הפיצולים האלה, שכל

הזמן רבים”

אבא שלי לא היה אדם רע. הוא עצמו עבר התעללות בילדות, וזאת הדרך שהוא

ידע לתקשר. אמרתי לו הרבה פעמים: אתה מנסה להרים שתיל קטן של ורד,

אבל אתה עושה את זה עם כף של בולדוזר. אין

לך שום סיכוי לא להרוס אותו בדרך, גם אם אתה

מנסה לעשות לו טוב”

ג’. “היינו מאוד עניים, והגישה של אבא שלי היתה שאם המקרר מלא, יש ביטחון, חום, אהבה”

צילום אילוסטרציה:רונית אפטר

8 הידיעות של אריאלה ינואר 2013

טיחים מקיר אל קיר, מדפי עץ מאוב ספרים עמוסי רעתיקים

נברשות עבות, בכריכות קים ענק מאירות את המקום באור ובין ומזמין, אפלולי צהבהב,

וקור אנשים יושבים רהמדפים אים להנאתם.

רוב חנויות הספרים שאנו מכירים אינן נראות ספרים מאשר מפעלי כמו יותר נראות הן כך. העץ מדפי את הספר. לאהבת שמוקדש מקום ועליהם שחורים מדפים מחליפים העתיקים אחרי אחד מושלמת בצורה שמסודרים ספרים אבן מרצפות מחליפות השטיחים את השני, קרות ואת האפלולית מחליפות נורות פלורסנט לדמיון. מקום משאירות שלא בוהקות, לבנות את התמונה העצובה משלימים התורים הארוכים

שליד הקופה ושלטים גדולים - 4 ב-100. המוכר בשמה או לספרות”, ב”גלריה אבל יותר – “חנות הספרים של רחוב ש”ץ”, השוכנת שונה התמונה ירושלים, במרכז קטן במדרחוב ויורדים הקטנה לחנות כשנכנסים לחלוטין. במדרגות הצרות לעבר המרתף אי אפשר שלא לתקופה אחר, לעולם מגיעים כאילו להרגיש מכל המבקר את מקיפים ספרים אלפי אחרת. הקטנים, השולחנות על מדפים, על - כיוון בקופסאות פלסטיק שקופות ובערימות גדולות כמה זרוקות העמוסים המדפים בין פינה. בכל ציורים וכן מרופטות כורסאות ישנות, ספות מפורסמים, שרק מעצימים את ההרגשה כאילו

הגענו לעולם מקביל.“ספריה טובה לעולם לא תהיה מסודרת מדי,

ספרות

א לה ל ו ז

אלפי ספרים, מכל הסוגים ומכל הזמנים, חבויים מתחת לאדמה

בסמטה קטנה במרכז ירושלים ˆ את

הפלורסנט הבוהק מחליפה פה אפלולית

צהבהבה, ובמקום זבן שמנסה לדחוף לך “ארבע במאה”

תמצא כאן מוכר וקונים שספרים הם האהבה

האמיתית שלהם ˆ ברוכים הבאים

ל”גלריה לספרות”

בר. “יש מפורסמים לא משכילים שאותם לא רואים פה, וטוב שכך”.צילומים: חנן גרינווד

ש

חנן גרינווד

ינואר 2013 הידיעות של אריאלה 9

בה יימצא נתון רגע בכל כי מדי, מאובקת או מישהו, מוריד ספרים מן המדפים ונשאר לקרוא עמוק אל תוך הלילה”, כתב למוני סניקט בספרו “מבול של צרות”. ואכן, נדמה שהחנות בסמטת

רש”ץ עונה על הקריטריונים של ספריה. על הסיום עשרות מבקרים, צעירים יושבים מדי פות שברקע השקטה מהמוזיקה נהנים ומבוגרים, או המינגוויי סיפור של עוד וקוראים בשקיקה של ולרוגע לשלווה מתמכרים גרוסמן. דויד החנות בעלת המראה העתיק, שכמו יצאה היישר

מתוך אחד הספרים שעל המדפים.

שוליית הקוסםרחוב של הקטן במדרחוב שישי. יום בבוקר האמנים דוכני בין אנשים עשרות טיילו ש”ץ

המסע במקום. שבוע מדי המוצבים רוהיוצרים במבק מלאים היו הדוכנים עמוסות, היו רדות

רים שבחנו פסלונים צבעוניים, בגדים מעוצבים רוכב עבר הדוכנים בין יפהפיות. ושרשראות אופניים, שגלש בשלווה במורד הרחוב המרוצף אבנים שחורות ולבנות, עוקף קבוצה של תיירים

שעמדו והתפעלו מהיריד הססגוני. כל כמו נראתה לספרות” “הגלריה מבחוץ, חנות אחרת, מאובקת מעט, עם שלט ירוק שדהה מה שידעתי כיוון ריק. ראווה וחלון הזמן עם

שה לחשוב שלא יכולתי לא בתוכה, רמסתתר מקום נסתר בכוונה. כאילו שומר את אוצרותיו

לעצמו.כשנכנסתי לחנות היה משה בר, הבעלים, עסוק חולצה קצר, לבן שיער בעל אדם עם בשיחה לבנה וסיגר בפיו. לפניו ומאחוריו עמדו מדפים ענקיים, שהכילו ספרים מהרצפה עד התקרה. בר עמד מאחורי שולחן עץ עתיק, ובן שיחו החזיק בידו ספר בעל מראה ישן. בהפתעה קלה זיהיתי

הוו התקשורת איש שלונסקי, במשה רשמדובר תיק. לאחר שיצא, ובידו הרכישה החדשה, מספר לי בר שמדובר במבקר קבוע. “אין כמעט אדם מוכר או מפורסם שלא הגיע לפה. נשיא המדינה החמישי יצחק נבון מגיע מדי פעם. מתן וילנאי, חבר הוא בסין, ישראל כשגריר היום שמכהן

רקרוב שלי. יש הרבה אנשים מפורסמים משכילים שאוהבים ספרים. יש אנשים מפורסמים לא משכילים, שאותם לא רואים פה וטוב שכך. אהוד אולמרט, למשל, שגר ממש פה מעבר לפינה, לא

הגיע לחנות אף פעם”.ייחודי אפילו. משקפיו אדם מעניין משה בר,

רהמעוצבים, שיערו הארוך והכסוף והבגדים הפשוטים משווים לו מראה של אמן. ניכר שהחנות אלינו מגיעים “אנשים לה. והוא לו מתאימה לבד, מפה לאוזן, כי יש לנו הרבה ספרים שאין בחנויות הספרים הגדולות. אנחנו מעדיפים את הספרים הלא פופולריים, למרות שגם כאלה יש לנו. אנחנו מעדיפים ספרות קלאסית - ספרות

עולמית שהיא בעלת ערך כבר שנים”. אתם מתחרים בחנויות הספרים הגדולות?

בשום להן דומים לא אנחנו כי תחרות, “אין המבצ את אוהב לא אני כללי, באופן רדרך. זו ספרים אצלנו יש במאה’. ה’ארבע של רעים

לים, החל בעשרה שקלים ועד חמישים שקלים. במחירים הגבוהים, אין לזה סוף: אם מדובר בסט חשוב של מילון תלמודי, זה יכול להגיע לאלפי שקלים. יש אספנים שמגיעים הנה באופן קבוע לחפש מציאות. אנשים צריכים להבין שספרים

ספ כלל בדרך הם במאה’ ‘ארבע של רבמבצע רים לא כל כך נחמדים. את הספרים הטובים לא צריך למכור במבצעים כאלה. אני מעדיף למכור ספר שקונה אדם כי יותר, גבוה במחיר אותם

טוב צריך גם להעריך אותו”.הסצנה מתוארת דיסני של “פנטזיה” בסרט הסופר של פואמה בהשראת הקוסם” “שוליית הגרמני גתה. מיקי מאוס פוקד על המטאטאים

רלנקות את ביתו של הקוסם, אך אינו יודע לחדול אותם והבית מוצף מים. נדמה שאותו דבר ש”ץ ברחוב החנות של התחתונה בקומה קורה 6. כשעוברים את הפינה מציצים מאות ספרים,

ראלפים, מכל כיוון שמסתכלים. בפינה אחת נמצאים ספרי ענק גדולים יותר מילד. הם מכילים

מאירופה עיתונים של כותרות אלפי עשרות אחד ערומים אחרת בפינה ה-18. המאה של על השני מגזינים מכל העולם. על שולחן קטן עומד קומקום ישן זמין לכל צמא, ומעליו ספרי

חסמב”ה של יגאל מוסינזון. בר מתעכב ליד מערום של ספרים גדולים לצד ישראליים עיתונים שאלה ומסביר המדרגות, “דבר” “מעריב”, אחרונות”, מ”ידיעות ישנים. ו”על המשמר” ועד “זאת הארץ”. “אין דרך יותר ישראל ארץ של ההיסטוריה על ללמוד טובה הללו הספרים את קיבלנו ישנים. מעיתונים

במו מדובר לפח. אותם לזרוק שעמד רממוסד סד סוציאליסטי-ציוני מאוד מפורסם, שבמקום לשמור על הערכים פשט רגל. שילמתי עליהם

הרבה מאוד כסף, אבל זה היה שווה”.ב”גלריה לספרות” שנושאת בגאווה את התואר חנות הספרים הגדולה בארץ לספרי יד שנייה, יש קרוב לחמש מאות אלף )חצי מיליון!( ספרים, עברית, אנגלית, תרצו. שרק בכל שפה כמעט גרמנית, אפילו יפנית. חלקם הקטן נמצא בחנות עצמה. רובם שוכבים במחסנים גדולים ונמכרים דרך אתר האינטרנט, שנחשב לדברי בר לאחד ממאה אתרי ממכר הספרים הטובים בעולם. הוא מספר שיש בחנות אפילו מילון אינדיאני נדיר בכוך ה-16. במאה אי-שם הספרדים שתרגמו תקליטים מאות אולי עשרות, מסתתרים קטן קלאסיים ויוצרים בטהובן מוצרט, של ישנים נוספים. על מדף נסתר אני מוצא ספר עם צלב

קרס גדול בחזיתו. הכל מוכרים פה.ר“יצא לנו למצוא ספרים נדירים כשהגענו לבפרי שמזהים מקצועיים אנשים לנו יש רתים.

טים יקרי ערך ויודעים מה נחשב לספר חשוב. זו יכולה להיות פיסת נייר או חוברת לפעמים

מתב אבל זורק, היה אחר אחד שכל רביידיש רר שיש רק עוד שלושה עותקים שלה בעולם.

שי של החשיבות ישנה הכלכלי לערך רמעבר מור המסמך. חנויות הספרים מחליפות היום את הספריות של האוניברסיטאות, שלא מאפשרות לציבור לקרוא מסמכים וספרים נדירים בקלות. הלאומית הספרייה עם בקשר הזמן כל אנחנו

רומספקים לה ספרים ומסמכים. חלק אנחנו תורמים וחלק הם קונים”.

במדור משקל. מרוב קורס הכלכלה מדור ז’אק ז’אן שפינוזה, של המדפים הפילוסופיה היא “פילוסופיה ריקים. כמעט וניטשה רוסו תחום שאנשים לא אוהבים לקרוא ולא אוהבים

למכור”. לשואה לציונות, מוקדש במיוחד גדול שטח לספרות שייך שלם קיר יהודית. ולהיסטוריה

רמתורגמת ומדע בדיוני. שטח גדול במיוחד תוממח משום שחלק פשוט הארכיטקטורה, רפסת

לקות האקדמיה לאמנות “בצלאל” עוד נמצאות ממש מעבר לפינה.

של האמיתית אהבתו הם והגות מקרא ספרי רבר. מאחורי הדלפק ולפניו ניצבים מדפים יש

נים ועליהם ספרי יהדות, וגם למטה יש מספר משגיח קוק הרב לנושא. שמוקדשים מדפים עליהם מהקיר שממול. “הדבר החשוב ביותר הוא

ייר תמיד שהמדף משתדלים אנחנו רתחלופה. אה מעניין. כשהייתי רק חובב ספרים ולא בעל אותם את ושוב שוב לראות אהבתי לא חנות,

ספרים על אותו מדף”.

עם ספר וכוס קפהבספר “האריה, המכשפה וארון הבגדים” שכתב ק.ס לואיס, בשנות החמישים של המאה הקודמת,

רמתואר ביתו של פרופסור מסתורי. בית אפלולי עם עליית גג, עשרות חדרים שיוצרים מבוך - פיטר, ילדים וספרים, המוני ספרים. ארבעה סוזן, אדמונד ולוסי - משחקים מחבואים ברחבי

רהבית הענק, ואחרי שלוסי מתחבאת בארון בגדים גדול הם מוצאים את הדרך לארץ הקסומה

“נרניה”, ועוברים מסע הרפתקאות מסעיר.בר, משה של הגדול במרתף כשמסתובבים

ראפשר לדמיין שהגענו אל אותו בית ממש. ארפינה ובכל הסתעפויות, אינספור חדרים, בעה

ראפשר למצוא פנינה חדשה. אין לדעת לאן תו

ביל הפנייה הבאה. רמוזיקה ישראלית מנעימה את האווירה. במרמרופ וכורסא ספה עומדות החדרים אחד רכז

לעמוד בקלות יכלו הן בהיר. ירוק בצבע טות שולחן על מולן, ה-17. המאה של בטרקלין מעץ מלא, מנורה עתיקה ומכונת כתיבה לבנה,

רממתינה לרגע ששוב ייכתב עליה ספר. המבקרים שנמלטים הנה מהקור הירושלמי לא ממש ממהרים לצאת אליו חזרה. קל להשתקע בתוך אחת הכורסאות עם כוס קפה וספר טוב, ופשוט

לקרוא במשך שעות.בר: “אנשים מאוד אוהבים לשבת פה לאורך כל היום. יש מוזיקה, מתחלפות הפנים, ויש מבקרים שקוראים פה שעות. היה אפילו זוג שהכיר פה, וכאן הבחור הציע לה נישואין. הם חזרו למפגש יש פה יין. בכלל, כך, עם בקבוק רומנטי אחר

סר הרבה גם כאן וצילמו התרחשויות, רהרבה צילם ‘ברוריה’, למשל, הסרט הבמאי של טים.

פה כמה סצנות. הוא ממש התלהב מהמקום”.“אתה יודע שקראת ספר טוב כשאתה מעביר איבדת כאילו קצת ומרגיש האחרון הדף את את שמתאר במשפט סוויני פול אמר חבר”, “הגלריה לספרות” בדיוק ראוי לציון. התמונות,

רהמוזיקה, התקליטים והמוני המוני ספרים מלטפים אותך מכל כיוון, וכשאתה נכנס לחנות אתה

לא רוצה לצאת. כשעליתי בחזרה אל פני האדמה יחד עם בר, הרגשתי כאילו התעוררתי מחלום מתוק. חלום

והרפתק פנטזיה אקשן, קומדיה, דרמה, רשל מס ספר של כריכה לכל שמתחת יודע ראות. רתתר עולם שלם, שכולל גיבורים, נבלים, יפה

פיות וסיפורים שרק מחכים להיקרא. במדרגות על ראיתי האמיתי, העולם אל בחזרה הצרות,

בתוך מס ליזה המונה מימין תמונה של רהקיר גרת ישנה ומוזהבת, ובידה ג’וינט. מעין שילוב בין עולם הספרים הקסום שמתחת לפני השטח

לעולם הקר והמנוכר שמעליו. ˆ

“ספריה טובה לעולם לא תהיה מסודרת מדי, או

מאובקת מדי, כי בכל רגע נתון יימצא בה מישהו,

מוריד ספרים מן המדפים ונשאר לקרוא עמוק אל

תוך הלילה”

על שולחן מעץ מלא מנורה עתיקה ומכונת כתיבה לבנה, ממתינה

לרגע ששוב ייכתב עליה ספר. המבקרים שנמלטים הנה מהקור הירושלמי לא

ממש ממהרים לצאת אליו חזרה

יש מוזיקה, מתחלפות הפנים, ויש מבקרים

שקוראים פה שעות. היה אפילו זוג שהכיר פה, וכאן

הבחור הציע לה נישואין. הם חזרו למפגש רומנטי

אחר כך, עם בקבוק יין

10 הידיעות של אריאלה ינואר 2013

בעמק יפה בין כרמים ושדות קו חמש בין מגדל לו רעומד

גולדברג. לאה כתבה מות”, אין רק באוניברסיטת אריאל מגדל אחד, אלא כמה בניינים עליון” ל”קמפוס שמחולקים מיושבים והשדות” “הכרמים תחתון”. ו”קמפוס

רעל ידי סטודנטים שבחרו לגור קרוב למקום לימודיהם, ובאשר לעמק - יש שיתווכחו על רמת

יופיו.כמעט כל סטודנט מוצא עצמו בלבטים, האם לגור קרוב לאוניברסיטה או שמא לנסוע כל יום הלוך וחזור. אם אתם שוקלים להמשך השנה הזו או לשנה הבאה את האפשרות הנוחה של מגורים

ליד האוניברסיטה, לפניכם כמה אפשרויות.

לאלה שמסתדריםרלקראת תחילת שנה א’ השתתפתי בסיור במ

אנשים כ-50 של קבוצה הסטודנטים. עונות צעירים, חלקם מלווים בהוריהם הדאגנים )אני( חגים סביב שכונת הקרוואנים כאילו היו קונים

רפוטנציאליים של מגדלי יו. המדריך מכניס אוכשט הירקרקות המדשאות דרך למיתחם רתנו

רות דולרים, שטרות שנוציא בכל חודש בשנים הבאות. אנחנו נכנסים כביכול לקרוואן אקראי, אך לא כך הדבר: המדריך בחר להראות לקונים ומושקע, יפה הכי הקרוואן את הפוטנציאליים

רעם וילונות דאבל בד, כדי שיסתירו את המתחולל בפנים, ועם יריעות בד שיחביאו ריהוט ישן

ונטול ניחוח וינטאג’. למרות ההשקעה במיתוגו של המצרך, כל זה לשווא. אין אחד מבין חמישים הצעירים והוריהם שלא עיווה את אפו בראותו את החדרון הכולל חדרון אבק, מטבחון, אבק, מיטות, שתי בתוכו

רקטן, אבק ושירותקלחת )שירותים ומקלחת קטנים(. הכל שידר רמה של בתים סיעודיים ומטה,

יותר במס “ככל שאתה צעיר הנוסחא: פי רעל פר שנותיך במעונות, כך ביקורי התחזוקה יהיו

תכופים יותר”.והמחירים?

ˆ קרוואן לארבעה שותפים )שניים בחדר( עולה לכל סטודנט 545 ש’.

ש’ 925 משלו, חדר דייר כשלכל ˆ שלישייה, לכל אחד.

)כלומר שניים בחדר(: 640 שקל זוגי ˆ קרוואן לראש.

ˆ מלבד מספר החדרים ומספר השותפים, עיצוב הפנים כמעט זהה בכל סוגי הקרוואנים.

לאלה שחיים טובהוא מצויין. העבודה את יודע המכירות איש

רהשתמש בטריק הנודע: הכי טוב בסוף. או במילים אחרות: אחרי הסטירה מגיע הליטוף. ואו-הו, איזה ליטוף. חבל שהאיש בחר ליחצן בתים קטני

רקומה בעיר נישתית עם המון מחלוקות, ולא גו

שמוסכ גדולות בערים יוקרתיים שחקים ררדי מות על כולם.

באריאלית או פרדייז” “אזור התגלה לפנינו “בניין 102”. מבנה שנראה כיצירה של אדריכל

רבעל שם עולמי, רחב ידיים, מצופה באבנים ירושלמיות. כמיטב הטרנד של שילוב ישן עם חדש לעצירת “מנטה” חנות לחצר מהבית מתפרצת

רביניים בין קורס לקורס. ברחבה הציבורית טלוויזיית LCD גדולה ו”קפה ג’ו” נמצא במרחק קריאה להפוך דל שומן, כיוון שצריך להוריד את הקילוגרמים שנצברו בתקופת המבחנים/חופשת הטריפוליטאי הסיר ליד השבוע הסמסטר/סוף כדי פה יש שומן דל הפוך רק ולא אמא. של לחסל את העודפים, אלא גם מכון כושר, שפתוח

בכל יום חול מ-17:00 עד 22:00.המחירים:

ˆ דירת ארבעה שותפים, שניים בכל חדר - 885 שקל לכל אחד.

ˆ דירת שלישייה, חדר לכל שותף – 1,235 שקל לגולגולת.

ˆ בכל דירה יש גם סלון פלוס פינת אוכל פלוס מטבחון מחוברים יחדיו.

הגרניט-פורצלן מרצפות על ההליכה אחרי הקרוואנים, בשכונת החצץ ועל 102 בבניין פלוס אבנים המתמטי: החוש אצלי התחדד

לד רוצה לא ואני עקומה, רגל שווה רעקבים והחדרים הדירות בנוסף, הקמפוסים. בין דות בבניין ממוזגים כהלכה. קיצור: בחרתי בבניין 102 )הרבה מאיתנו שילמו כ-400 שקלים כדי שיהיה מה שיחמם אותנו בחורף. במשך השנה עליתי על תוכנית חיסכון, ומצאתי לעצמי בן

חס יותר הרבה זה בחורף. אותי שיחמם רזוג כוני(.

למגובשיםאת מזמזמים אי-פעם עצמכם מצאתם אם השיר “הו ארצי מולדתי” בקומזיץ של החבר’ה כפר על פרטים לקבל תשמחו ודאי הטובים,

לעמו שייך הפרוייקט “מגדלים”. רהסטודנטים תת “איילים”, ומטרתו: “יצירת קבוצה איכותית ומגובשת של סטודנטים אשר יפעלו לקדם את

האזור בשלל משימות התנדבותיות”. 15 דקות מאוניברר -היישוב מגדלים ממוקם כ

סיטת אריאל. העלות החודשית של מגורים פה היא 460 שקלים )לא כולל מים וחשמל(.

22( היא אחת מ-30 אנשי הפרור )נועה לויטס ייקט. היא לומדת בפקולטה למדעי ההתנהגות צעירה כשהייתה עוד “מגדלים” על ושמעה ולמדה במכינה. מסע הקבלה לכפר הסטודנטים לא היה פשוט: הוא מחייב לא רק שירות צבאי אידיאליסטית “נפש גם אלא מלא, לאומי או עבר לכם יש ואם אינסופית”. נתינה ויכולת בתנועת נוער תקבלו בונוס. בנוסף, יש לעבור מתאים הפרוייקט אם לראות “כדי גיבוש ימי לשני הצדדים”. בסוף היום מתקיים ראיון אישי,

שנועד לתאם ציפיות.

את ותקבלו הקבלה במבחני תעמדו אם ואז, רשיחת הטלפון שתגאל אתכם מכסיסת הציפור

שותפים, שני עם מדירה ליהנות תוכלו ניים, רהחולקים איתכם את רוח הלחימה והנתינה, שיררותים ומטבחון, וגם סלון ופינת אוכל די מרוו

)או שלא(, תיפרדו מהשותפים לילה בכל חים. ותפרשו לחדר המרווח שלכם, עם הנוף הציורי

הנשקף מכל חלון.עורכים ושותפיה נועה מהפרויקט, כחלק קומזיצים, ערבי חברה, קריוקי ומסיבות לחברי

רהפרוייקט ולתושבי מגדלים. כל סטודנט אחראי על ערב אחד בשנה. בנוסף, בתמורה לשכר לימוד שנתי תצטרכו לתת מזמנכם שש שעות

שבועיות ב”פר”ח” או “עוגן”. נועה: “בחרתי במגדלים ואני גם נשארת כאן האווירה האיכותיים, החבר’ה התנאים, בגלל

הטובה וכמובן בגלל המחיר המשתלם”.

לנדל”ניסטיםויודעים פיקוד לקחת שאוהבים בינינו לאלה דבר או שניים אודות שוק הנדל”ן, יש אפשרות

לשכור דירות ברחבי העיר אריאל.אלעד גילאור, 27, סטודנט שנה ג’ בבית הספר

רלתקשורת, במקור מבני עיש, החליט לקחת לידיו את ההחלטה היכן יגור ועם מי. לא לחתום על תקנון קטנוני במעונות הסטודנטים, אלא על חוזה דרקוני מול בעל בית. אלעד: “לא רציתי למכללה כפוף להיות לא כדי במעונות, לגור

רולנוהליה. רציתי אווירה של שקט ולא של סטודנטים רועשים”.

וכך, אלעד גר כבר שלוש שנים באותה דירה ברחוב המוריה. עוד שתי דירות מתוך השמונה

רשבבניין מושכרות לסטודנטים, וכמעט בכל בניין במעלה הרחוב יש ייצוג סטודנטיאלי.

בשנתיים הראשונות הוא חלק את הדירה עם אותו שותף )“לא היו לי הרבה בקשות, רק שלא בשר בין הכלים הפרדת על ושישמור יעשן

רלחלב”(. בשנה השלישית הוחלף השותף בשותפה, ורד בת זוגו של אלעד. הם משלמים 2,700

ואינטר כבלים חשמל, מים, כולל לא - רשקל נט. זה אומנם יקר יותר מהמעונות, אך התמורה היא 70 מ”ר, שני חדרי שינה + סלון רחב ידיים,

מטבח מרווח, שירותים ואמבטיה כפולים.השכו )שתי נוף והר המוריה מרחוב רהמרחק

נות המושכרות ביותר על ידי הסטודנטים( הוא כעשר דקות הליכה.

אם אתם רוצים לגור בעיר ולשלם פחות, דירת המרכז ליד בר-און, אורי ברחוב חדרים שני בטח שני, מצד שקלים. 2,100 עולה המסחרי, תבזבזו את ההפרש במסעדת “מורדוך”, “מנצ’ס”

ראו על ארוחת צהריים מאוחרת ב”רול בר”. ההליכה לאוניברסיטה אורכת כעשרים דקות, וזה

תענוג עילאי בתור ספורט על הבוקר. ואם אתם אנשים של הליכה על הליכון בערב,

ריש אוטובוסים בכל כעשר דקות היישר אל האוניברסיטה ואל עוד יום לימודים פורה. ˆ

בקרוואנים או בבניין 102? אי-שם ב”מגדלים” או בדירה בעיר? ˆ המדריך לסטודנט המתלבט היכן לגור

הודיה נחמיאס

דירה להשכיר )או קרוואן(

"

כך נראים החיים בבניין 102

כך נראים החיים ברחוב מוריה

וכך נראים החיים במגדלים

סיא

מח

ניה

וד ה

ם:מי

לוצי

ינואר 2013 הידיעות של אריאלה 11

יום שישי, שעות אחרי הצהריים, מרכז לוד. רכב שחור ללא לוחיות זיהוי מאיץ בחריקת ארבעה האורח. עוברי את ומסכן צמיגים הנהג. יצא ממנה לדירה מגיעים שוטרים האיש מוכר למשטרה כסוחר סמים. על פי מקורות מידע מהימנים, הוא השאיר אחריו

כמות גדולה של הרואין. “להקפיא מצב, תביאו את הכלבנים”, אומר מפקד המבצע

רברשת הקשר. ההשתלטות על הבית החלה. מקס וסיירה מובילים את איתן צבחון וסיני טל אל הסמים. במקביל מקבל הרחובות נראים ככה נתפס”. “החשוד הודעה: סרוסי רפ”ק

בלוד בשנים האחרונות.יוחנן דנינו, כי לפני שלוש שנים קבע מפכ”ל המשטרה של מרכזי יעד היא חוקיים בלתי וסמים אמל”ח תפיסת משטרת ישראל, ותיגבר את הכוחות הפועלים בלוד ביחידה

יחידת הכל רייחודית, שמסוגלת להפעיל כוחות מיוחדים: הריח חוש בעזרת יכולים לאתר ארבע על בנים. שוטריה וגופות, וגם סמים וחבלה, לחימה אמצעי שלהם המפותח והשוטרים על שתיים יודעים להפעיל אותם בצורה היעילה

ביותר.יחידת הכלבנים של מחוז מרכז ממוקמת בבית דגן, וכוללת כלבי לברדור, רועה גרמני, רועה בלגי וקוקר ספנייל. בשנה האחרונה ערכה היחידה יותר מ-4,000 פעולות לזיהוי חומרי

נפץ, ולמעלה מ-1,500 פעולות לאיתור אמל”ח וסמים. וחצי היחידה בשמונה הוא מפקדה של סרוסי רפ”ק אריק השנים האחרונות והוא גם אבא שלי. צבחון וטל מהפעילות יוצאו הימ”מ, המשרתים כבר 30 שנה בלוד הם רבי נגדים ויתר לוחמי היחידה משתתפים בפעולות בין ככלבנים. הם לך שיש מרגיש תמיד “אתה דן. גוש כולל לגדרה, חדרה אומר דופקת”, העבודה טוב וכשהצוות לעבודה, טוב צוות

רפ”ק סרוסי.

החוש השישיטכנולוגי”, אמצעי מכל יותר חדים כלב של “החושים ריח: לכסף, לסמים, לחומרי יש “לכל דבר מסביר סרוסי. נפץ וכמובן לגופות. את חוש הריח של כלבים שום מכשיר של בכישרון משתמשים פשוט ואנחנו להחליף, יכול לא

הכלבים שלנו”.איך יודעים איזה כלב מתאים להשתלב ביחידה?

גידול מחוות בהולנד, נקנים המשטרתיים הכלבים “רוב רמיוחדות. כלבים אחרים מגיעים מתורמים. למי שנמצא מתואי אימון ומתחיל תהליך של כלבן, מצמידים אנחנו ראים

לוף”.כמה זמן אורכת ההכשרה?

“בין חצי שנה לתשעה חודשים. בתקופה הזאת גם קובעים באיזה תחום אפשר לנצל את חוש הריח של אותו כלב בצורה

הטובה ביותר”. שיתקבל מנת על לכלב להיות שצריכות התכונות מה

ליחידה?ר“הוא חייב להיות ממושמע, זריז, להתגבר על אינספור מכ

שולים בשטח, והכי חשוב שהכלבן יגיע איתו להבנה, הקשבה וסימני ידיים וקשר גם בתנאי דממה מוחלטת, עם תנועות כדי וסובלנות, סבלנות הרבה לגלות צריך הכלבן עיניים.

לאפשר לכלב להפנים את מה שמלמדים אותו”.אהבה ללא תנאים

אחר, ותיקים כלבנים לצמד מצטוותת אני בבוקר. שבת מוטי ומשה, ואל סטאר וסהר. משה מוביל את סטאר לקומה לו. השלישית. מוטי, בקומה הקרקע, מרגיש שסהר מאותת

“חכו שנייה, הוא מכשכש בזנב. יש פה משהו”. גם אחרי 30 שנה בתפקיד, ההתלהבות שלו לא פגה. הוא רץ אל הכלב שחופר באקסטזה ליד עץ בחצר, ומגלה אחרי כמה שניות שקית לבנה מבצבצת מתוך לאדמה. “כלב טוב, סהר”,

הוא מלטף אותו בחיוך. “מצאנו את הסמים”.

הוא למעלה”, “עלו חוזר. משה וגם דקות, כמה עוברות אומר למפקד הכוח, “סטאר מצא אקדח”.

“הסיפוק שלנו הוא אדיר”, אומר סרוסי, “אף אחד לא מקבל כל כך הרבה חום ואהבה מהצוות שלו”.

מה עושים עם כלב מבוגר, שכבר לא מתאים לעבודה?“הוא יוצא לפנסיה. בדיוק כמו אצל בני אדם. אנשים טובים,

שמכירים את היחידה, לוקחים אותם אליהם”.ואיך מרגיש הכלבן אחרי כל כך הרבה שנים של חברות

ושותפות?“אמרת נכון. זאת בהחלט שותפות. כלבנים רבים מאמצים

את הכלבים שלהם כשהם כבר לא מתאימים לתפקיד”. איילת טלקר, תושבת מודיעין והכלבנית היחידה ביחידה, זכתה עם משרתת פה למעלה מ-13 שנים. לפני כשנתיים שבמהלכה פעילות על הצטיינות בתעודת סיירה כלבתה נתפסו סמים, חומרי חבלה, תחמושת, אקדחים, רימוני עשן

הכלב ביחידת להיות רציתי “תמיד מאולתרים. רומטענים נים”, אומרת טלקר. “חיות הן אהבת הילדות שלי”.

אחת ההצלחות הבולטות של טלקר הייתה עם פזוס, כלב “פזוס הצליח מסוג מילונאר שפרש לפנסיה לפני שנתיים. הצליחו לעשות לא וטובים ברבע שעה מה שרבים לעשות במשך שנים”, היא משחזרת. “הוא מצא את גופתו של תושב מודיעין שנעדר שש שנים, כשהוא ירוי בראשו בוואדי ענבה. מרגע שפזוס נכנס לתמונה, תוך רבע שעה נמצאה הגופה”.

יש גם אכזבות?100 אחוז”, אומרת טלקר. “בעלי חיים מושפעים מהסר “אין

ביבה, גם להם יש ימים טובים יותר וטובים פחות, ולא תמיד רהם מתפקדים באותה רמה. צריך לגלות הרבה רגישות. מדו

בר בנפש חיה, וצריך להיות ערניים לצרכים ולמצבי הרוח שלהם”.

ביחידה. ללברדור יותר מ-25 שנה רס”ב אלימלך משרת מפוחד, נוראי. במצב אליי הגיע “הוא ברונו. קוראים שלו לא מתקשר עם אף אחד. הייתי בטוח שהוא עבר התעללות, ושלא נצליח להוציא אותו מזה. אבל לא רציתי להרים ידיים.

הרגשתי שאם אני מוותר עליו, כאילו ויתרתי לעצמי”.מה עושים במצב כזה?

קטן: ילד כמו זה אצלי. הוא ומאז הביתה, אותו “לקחתי אתה מעניק לו והוא מעניק לך, בלי אינטרסים, בלי מחשבות

מיותרות, נטו אהבה”. ˆ

שוטרים על ארבעשום אמצעי טכנולוגי לא יכול להתחרות בחוש הריח של כלב • שתי גיחות עם יחידת הכלבנים של

המשטרה המחישו זאת לכתבתנו, אבל סוחרי הסמים והאמל”ח בלוד יודעים את זה כבר מזמן

לירון סרוסי

סי רו

סון

יר ל

ם:מי

לוצי סרוסי )מימין(

ואלימלך עם השותפים. 4,000 פעולות לזיהוי חומרי נפץ ו-1,500 פעולות לאיתור אמל”ח וסמים בשנה

י

“הכלב חייב להיות ממושמע, זריז, להתגבר על אינספור

מכשולים בשטח, והכי חשוב שהכלבן יגיע איתו להבנה,

הקשבה וקשר גם בתנאי דממה מוחלטת, על ידי תנועות ידיים

וסימני עיניים”

12 הידיעות של אריאלה ינואר 2013

נשק נועד להרוג!", צועק סטיב נשק, מחזיקים "כשאתם גאר. אליו להתייחס צריכים אתם

רבהתאם". גאר, גבר ענק במכנסי צבא, חולצה שחורה הדוקה האחת בידו אוחז קרבי ואפוד רובה צלפים שחור. השנייה מונחת על האקדח שעל מותנו. עיניו החודרות מביטות היישר אל

רקבוצת תיירים מארצות-הברית ונורבגיה, שנראים מעט מבוהלים. אל דאגה, תוך חצי שעה הם ירוצו ויצעקו, יירו במגוון כלי נשק וירגישו, גם

אם רק לשנייה, כמו לוחמי סיירת.3". 150 איש מתאמר ברוכים הבאים ל"קליבר500 תיירים בחודש מבקר -נים כאן מדי יום. כ

רים במתחם. לוחמים מיחידות מיוחדות מהארץ

ומחו"ל מתאמנים במרכז הטקטי ומטהרים מבני רפח ממחבלים דמיוניים. מאבטחים פורצים מאורטובוס התרגול הסגול ומבצעים ירי מרובי פיי

אזרחים מאיימות. קרטון מטרות לעבר נטבול יורים באקדחים האישיים שלהם אל עבר חומת המפגע הגבוהה. קולות הירי נשמעים למרחוק,

שאגות המדריכים עולות עליהם בקלות.רעל הכביש שיורד אל בית הספר עומדים חמי

הכביש התעמלות. בבגדי ומדריך חניכים שה רטוב וחלק בעקבות הגשם שירד כאן כל הלילה,

ראבל זה לא מונע מהם לרוץ במעלה התלול. אלפיים מטר הלוך, אלפיים מטר חזור. שי, מדריך כסוף שיער ששירת בסיירת מטכ"ל ואפילו היה באנטבה, מוביל את הקבוצה הקטנה. הוא מרעים בקולו ומעודד את האחרונים להגביר את הקצב.

ברקע נראים הבתים הקיצוניים של מגדל עוז, ובמסך ערפל דק. בצד ירוקה עטופים בחורשה

רהולך ונבנה עוד בניין בפארק התעשייה המתפתח של גוש עציון.

נהיית הסביבה הספר לבית שמתקרבים ככל מקומם את מפנים העצים פראית. ויותר יותר לשיחים קטנים, הירוק של ההרים מתחלף בצהוב מתגלים ובמקומם נעלמים הבתים מדבר. של

מספר מבנים נמוכים בצבע ירוק זית.ואב אפרת תושב גת. שרון מקדם פניי את לחמישה, אחד הבעלים והמייסד. שיער מאפיר, שמש ומשקפי שחורה טריקו חולצת דגמ"ח, לוחמני. כשהוא מדבר, לו מראה כהים משווים נדמה שהוא יורה מטחים בקולו הצרוד. כל מילה

פוגעת בול.

אני והיום בצבא מיוחדות ביחידות "שירתתי מג"ד במילואים", הוא אומר. "הייתי הרבה שנים לוחמה של בפרוייקטים גם מעט ולא בקבע הקמר '3 'קליבר את הביטחון. במשרד בטרור

תי די במקרה. אם היית שואל אותי לפני עשר שנים אם אהיה איש עסקים, לא הייתי מבין מה

לוח הם שלי והיעוד המקצוע אליי. קשור רזה מה. זה מה שאני יודע להעביר לאנשים וזה מה שאני אוהב לעשות. אבל כשהשתחררתי ממשרד

רהביטחון הם ביקשו ממני לאמן לוחמים. בתחילה עשיתי את זה בחינם, מתוך אהבת המקצוע. כסף. זה על לקחת התחלתי כבד, נהיה כשזה לפני שש שנים הקמתי את 'קליבר 3' עם שני

שותפים".

"שכל תושב במדינת ישראל וכל יהודי בעולם יוכל להגן על עצמו ולהיות יהודי גאה" ˆ זה המוטו שהוביל את שרון גת להקים את "קליבר 3" ˆ רוצים ללמוד קרב מגע או לוחמה בטרור, להתאמן בירי או להיזכר

איך עושים פזצט"א? חבורה של מדריכים ענקים ומפחידים ישמחו לעזור לכם ˆ ואולי תפגשו גם את התיירים שזורמים הנה לרגע של רמבו

"

חנן גרינווד

ESH! ESH! ESH!נדמה לי שלהנס, נוצרי אוהב ישראל מנורבגיה בחולצת "חברון מאז ולתמיד", יורדת דמעה

ינואר 2013 הידיעות של אריאלה 13

ללמד בני יהודה קשתכשנכנסים דרך שערי הברזל אל תוך המתחם הקטן אי אפשר שלא לחוש מיד שינוי באווירה. את פנינו מקדם שלט גדול: "בית הספר ללוחמה בטרור על שם סרן חגי לב, תושב גוש עציון".

ירו בין מכולות רבכל מקום מתאמנים חניכים. המגע קרב באולם כמשרדים, שמשמשות קות ובארבעת מסביבו שתלויים האיגרוף שקי עם המטווחים הארוכים המוקפים חומת חול גדולה.

רמכל עבר מקיפים אותנו אנשים שצועקים ומתלזוז צריך פעם מדי קרב. בסימולציות אמנים

הצידה כשקבוצה שועטת על פנינו בריצה. "אנחנו מכשירים לקרב. לא רק להעביר את הזמן ולקבל תעודת הסמכה", אומר גת. "בין אם זה קרב מול מחבלים בעזה, בין אם לאבטח משרד ממשלתי ובין אם אבטחה במזרח ירושלים או ברכבת הקלה. הנהלת לא זה תיאורטי. מקצוע לא היא לוחמה

רחשבונות. פה אם אתה לא עובד דרך הרגליים והירדיים, בפציעות ובקבלת אגרוף לפנים, זה לא יע

בוד. אצלנו מאמינים במשפט 'קשה באימונים קל בקרב' בצורה בפשוטה והברורה ביותר".

למה דווקא בגוש עציון?ללמד של מאידיאל הזה המקום את "הקמתי כל עציון, בגוש תושב שכל קשת. יהודה בני יוכל בעולם יהודי וכל ישראל במדינת תושב איך ללמוד להילחם. איך וללמוד הנה לבוא להגן על עצמו ואיך להיות יהודי גאה. לא משנה

אוסטרל או ארצות-הברית מישראל, הוא ראם עציון לגוש שמגיעים התיירים מאות גם יה. בזכותנו טובים לאזור. אבל אם היית מוציא את הפן הערכי, האידיאולוגיה, ה'אני מאמין' שלי,

לא הייתי בעסק הזה".איזה קורסים אתם מעבירים כאן?

מדי מתאמנים ל-150 80 בין לפה "מגיעים מגי למאבטחים, קורסים מעבירים אנחנו ריום.

עות גם יחידות מיוחדות של צה"ל והשב"כ וגם חוגי מפעילים אנחנו מחו"ל. מיוחדות יחידות

רקרב מגע לאזרחים וחוגי הכנה לצה"ל. ויש חומעבירים שאנחנו מוגבלות, לאוכלוסיות גים בהתנדבות. גם לנוער במצוקה. כדי שהם יהפכו

לחלק מהקהילה".מי המדריכים?

ר"אנשי מקצוע שאין הרבה כמוהם, לא בישרמיוחדות, יחידות בוגרי כולם בעולם. ולא אל שמסיימים שלהם, חברים להרבה בניגוד אבל אותם מעניינת לא ולחימה בצבא שנים שלוש יותר, האנשים האלו החליטו להקדיש את עצמם ללחימה. המקצוע של המדריכים פה הוא לוחמה.

ראין להם מקצוע אחר. זה מה שהם עושים ומתמחים בו, וזה הייעוד שלהם בחיים.

"יש בארץ עוד חמישה בתי ספר כמונו, אבל

רבשום מקום לא תמצא אווירה קרבית כמו אצקרבי בראש ומתנהג חושב שלא מדריך לנו. החניך אם כאן. מקומו את ימצא לא ולוחמני,

נכשל, המדריך קודם כל מאשים את עצמו".

התיירים באיםלפני גת של במוחו נהגתה התיירים תוכנית העולם מכל שמגיעים "תיירים שנים. ארבע מעוניינים לראות את הפן הזה של ציונות, של ובאמת קרב בשדה שהיו אנשים של לחימה, לחצו על ההדק. אנשים שראו מחבלים בעיניים וגם הרגו אותם. התוכנית הזאת תפסה כמו אש. בחודשים חודש. מדי תיירים 500 אלינו באים

החזקים מגיעים אפילו קרוב לאלף".התיירים שנכנסים הבוקר למתחם בית הספר להיראות. אמורים שתיירים כפי בדיוק נראים

רבגדים צבעוניים, כובע על הראש. ילדים ומבוגרים, גברים ונשים. מסתכלים בהתפעלות וחשש ובנשקים קל בחניכים המתאמנים באגרסיביות

רהמגוונים. רואים את המדריכים הענקיים ששואגים, ולא יודעים שעוד רגע בלבד גם הם יהיו

בין הנשאגים.שניים. מקבלים המבודד במטווח פניהם את ועולה חדש מיודענו, תושב אלעזר גאר, סטיב מדרום אפריקה, ששירת בגולני ונשאר לתמיד.

מצ כובע בימים. ולוחם בלילות רבנות רלומד עיניו המכוסות משקפי חייה שחור משוך מעל שמש כהים. מבטאו הזר מעניק לתיירים הרגשה היה לא אם ביניהם להיות יכול הוא בית. של

עולה לארץ. השני הוא איתן כהן. נועל נעלי צבא שחורות ומבריקות, מכנסי ב' מעומלנים, חולצה שחורה

רשמבליטה את שריריו ואפוד קרבי. על ידו מבגם שנמשך נחש של קעקוע השמש באור היק זיפים צווארו העבה. על פניו השחומים לאורך נגיד בואו מפחידה. הבעה פניו ועל שחורים שהוא נראה קצת כמו רוצח שכיר או רמבו. לא

רמישהו שהייתם רוצים לפגוש ברחוב חשוך. כשמדברים איתו הוא מתגלה כאדם נחמד. את רוב חייו הבוגרים העביר בחו"ל: קמבודיה, תאילנד.

ראחר כך הדרכות ירי וקרב מגע בניגריה ובמקרסיקו. את שירותו הצבאי עשה ביחידת המסתע

רבים של משמר הגבול. לוחם אמיתי.ספסלים שני על יושבים החדשים הטירונים ירוקים ודהויים, וכהן מסביר להם על היום שהם הולכים לעבור ועל כלי הנשק המסודרים מולם העובדה ועל הסכנות, על מספר גאר בשורה.

רשמדובר בנשק אמיתי. לפתע כהן צועק: "נתקלתם!", ושלושה לוחמים פורצים מקצה המטווח אל עבר מטרות הדמות. הם מתקדמים במהירות, מרותקים. התיירים סער. ברובי יורים כשהם

רכשנגמרת התחמושת, הלוחמים זורקים את הרובים מעל כתפיהם וממשיכים לירות באקדחים, עד שהם מגיעים אל מחבלי הקרטון. כדור בראש

ואקדח לנרתיק. הקסבה של ג'נין זה כאן."אנחנו רוצים ללמד אתכם טכניקות, ולא רק

רלעמוד ולירות", מכריז גאר. "שתראו את הלוחמה בטרור מבפנים".

אש! אש! אש!כהן מעמיד את כולם בשתי שורות. ילדים בני צעירות נשים .60 בני מבוגרים לצד ו-15 12לצד גברים עם שיער מאפיר. כהן וגאר מריצים נלהבים. התלמידים הסברים. עם יחד בדיחות בשקט בתחילה אחריו. חוזרים והם צועק, גאר

ולאט לאט מגיעים לטונים גבוהים. רקטלינה, אישה בגיל העמידה מנורבגיה, עומ

דת ורובה אימונים בידה. כשהיא נכנסת למצב ירי, חיוך מרוח על פניה. רענן, נער כבן 15 שבא עם משפחתו מנווה דניאל ועם סבו מניו-יורק, כמיטב מנסה הוא מגע. בקרב כהן עם מתאמן שוב מנסה שמולו, הענק את להכות יכולתו

ושוב, ולבסוף מצליח להשחיל אגרוף.גאר הוא הנחמד )יחסית( וכהן הוא הרע. צועק ה"חיילים". עונים "ברור!", "ברור?", בס: בקול בתיירים. מדובר לא וכבר האימון, בתוך שעה

רלפני שעה קלה הם הגיחו מתוך האוטובוס המומתגלגלים. צועקים רצים, הם ועכשיו מוזג, יורים ברובי צלפים ובאקדחים. כהן צועק "אש!

אש! אש!", וכולם אחריו.עוב מסתיים. האימון שעות שלוש רכעבור

ולחימה, ציונות יהדות, רים לשיחת סיכום על ומחלקים תעודות. אני לא בטוח, אבל נדמה לי שלהנס, נוצרי אוהב ישראל מנורבגיה בחולצת

"חברון מאז ולתמיד", יורדת דמעה.רגת: "הרבה תיירים מדברים בהתחלה על הנש

קים שבהם הם יירו. כשהם מסיימים, הם אומרים שהירי פה בכלל לא חשוב. שמה שמעבר לירי הוא העיקר. לירות זה כיף, אבל מה שהאנשים

זוכרים מפה זה החוויה ולא הירי".שמו לפני לראשונה, לפה "כשהגעתי רכהן:

שרון את הראשונה בפעם וראיתי חודשים, נה מעביר אימון לתיירים, נחנקתי בשיחת הסיכום.

ררמת הרגש באן היא דבר הזוי. ראיתי המון אנשים בוכים מהתרגשות".

לצד מהלב. מעבר זה את עושים "אנחנו גת: הכספי, יש פה חיבור לערכים שאנחנו מאמינים

בהם. אני מתרגש בכל פעם מחדש". ˆ

"תיירים שמגיעים מכל העולם מעוניינים לראות את הפן הזה של ציונות, של לחימה, של אנשים

שהיו בשדה קרב ובאמת לחצו על ההדק. אנשים שראו מחבלים בעיניים

וגם הרגו אותם. התוכנית הזאת תפסה כמו אש"

"בניגוד לחברים שלהם, שמסיימים שלוש שנים

בצבא ולחימה לא מעניינת אותם יותר, המדריכים

שלנו החליטו להקדיש את עצמם ללחימה. אין להם

מקצוע אחר. זה הייעוד שלהם בחיים"

על ידו של איתן כהן מבהיק קעקוע של נחש

שנמשך גם לאורך צווארו העבה. על פניו הבעה

מפחידה של רוצח שכיר. לא מישהו שהייתם רוצים לפגוש ברחוב חשוך. את

רוב חייו הבוגרים הוא העביר בהדרכות ירי וקרב

מגע בניגריה, מקסיקו קמבודיה ותאילנד

כהן, גת וגאר בהצגת תכליתצילומים: חנן גרינווד

נראה מי יותר חזק

14 הידיעות של אריאלה ינואר 2013

האח הגדול של האח הגדול

לרונאלדומגיע יותר

השלום כבר כאן

ג’ניה קיפניס \ כדור הזהבשלומציון פרסמן חלמיש \ תכף בחירות

חנן גרינווד \ דברים שרואים מגוש עציון

ב-1949, בחיים היו לא שבינינו הסטודנטים מצמרר ספר ,”1984“ את הוציא אורוול כשג’ורג’ המתאר עולם שבו האח הגדול צופה בכולנו ולאיש

ראין בחירה חופשית. אורוול בחר לבקר בצורה מבריקה את השלטון הקומוניסטי בברית המועצות. הספר

היכה גלים.בהולנד לראשונה יצאה מכן לאחר שנה 50 ואז, תוכנית ריאליטי חדשה בשם “האח הגדול”. תוך זמן והתפשטה גבוהים רייטינג אחוזי גרפה היא קצר הצופים כל מול לישראל. גם וכמובן כולו לעולם המתמודדים בכו, צחקו, שנאו ואהבו. כשיצאו מהבית

הם היו כוכבים.זאת המציאות. מסופרים כמו אורוול עד סרטים כמו כאשר קדם. לימי חזרנו ולכאורה הרעב”, “משחקי הקיסר היה מדוכא או כשרצו לשמח את האלים היה

וכו ברומא, הגדול בקולוסיאום מתכנס העם רהמון לם היו צופים במחזה המרהיב: חבורת גלדיאטורים קורעים אחד את השני לגזרים. ככל שנשפך הדם כך שלהם, הטלוויזיה היו אלה יותר. חזק הקהל הריע הרדיו והקולנוע גם יחד. זאת היתה דרמה, אימה וגם קומדיה. הגלדיאטורים נפלו אחד אחרי השני והקהל

צחק.

מזכיר לכם משהו?רכיום אנשים אומנם לא הורגים אחד את השני בפ

ריים-טיים, אבל רק בגלל שזה לא מתאים לתקופה.

אחרת, בצורה המתמודדים את הורגים אנחנו היום פחות לא אך בוטה פחות בצורה אותם מתמרנים אכזרית. אנחנו אוהבים את השליטה, מעיפים אותם באמצעות אסאמאסים. אנחנו מחליטים מי יחיה ומי

רימות בלחיצת כפתור. ההבדל היחיד בין זירת הקולוסיאום לבית האח הגדול הוא שלמתמודדים ב”אח

רהגדול” או ב”דה וויס” יש בחירה חופשית, ואילו לאסירים של רומא העתיקה לא היתה.

אז מדוע אנשים מכניסים את עצמם במודע לזירת מלחמה אל מול המדינה כולה? חלק אומרים שאנחנו

אומ חלק פקודות. שאוהבת מיליטריסטית, רחברה רים שזה ב-DNA שלנו, אני חושבת שזה פשוט קל

יותר. הרי מה יותר פשוט מאשר לא להחליט לבד?הכלל נגד שהולכים הסגולה יחידי הם מעטים הגדול שהאח מה ולא חושבים, שהם מה ואומרים רוצה שיגידו. מעטים הם האנשים שמסתכלים בזירת

רהגלדיאטורים של הריאליטי ומזילים דמעה. על אובדן של תמימות, על אובדן הימים שבהם עשינו את

רצון אלוהים ולא את רצון הזכיינית של ערוץ 2.שם לבחירות, הולך ישראל עם שבוע עוד ממש יקבל מי הבא, הממשלה ראש יהיה מי יחליט הוא

ראת ההחלטות. דווקא עכשיו חשוב שנבחין בין תוכחשוב היומיומי. האמיתי, לריאליטי ריאליטי ניות

רשנחליט את ההחלטה הנכונה, לא מפני שהאח הגדול אומר לנו, אלא מפני שאנחנו באמת מאמינים. ובועטת, חיה שאפשר לעשות שינוי, שהדמוקרטיה

שאנחנו, הקטנים, אנחנו אלה שחשובים.

הזכייה של ליונל מסי ב”כדור הזהב” של 2012 לא מפתיעה. הוא חווה שנה קסומה, בה שבר את שיא השערים בן 40 השנים של גרד מולר וסיפק אינספור רגעי אושר

העו ברחבי הכדורגל אוהדי רלמיליוני לם. אבל הערכה אובייקטיבית של שחקן קטף שהוא התארים על להתבסס צריכה במהלך השנה החולפת, ולצערו של מסי, זכה הוא שבו היחיד המשמעותי התואר

היה “גביע המלך” הספרדי.לכריס ללכת היה צריך הזהב” ר“כדור הווי היחיד שתצוגות רונאלדו, רטיאנו

ריאל קבוצתו, את סחפו שלו רטואזיות רמדריר, לאליפות ספרד. ההישג של רונראלדו הופך למרשים אף יותר לאור העוב

דה שהקבוצה נגדה הוא התחרה לכל אורך יותר ומוכשרת טובה ברצלונה, הדרך,

מריאל מדריד.

שבוע אחר שבוע רונאלדו נענה לאתגר. הוא יוצר שערים יש מאין, כשהוא מתבסס יוצאי אתלטיות ועל כישורים מנעד על הדופן שלו כדי להבקיע 46 שערים. זאת היתה עונה פנומנלית מבחינתו, והוא היה בנוסף, האישיים. בכישוריו להכרה זכאי

רהוא גם סחב על גבו נבחרת בינונית בדמותה של פורטוגל עד חצי הגמר של יורו 2012. לא מיותר להזכיר שהישגים משמר

עותיים עם הנבחרת הלאומית מעולם לא היו נחלתו של מסי.

לגבי ואובססיבי בעצמו מאוהב הוא אז רהופעתו, נוהג לקטר בפומבי ואיננו השג

ריר האולטימטיבי של הענף כמו מסי, אך היר ומלאת סנסציונית שנה היתה 2012

מבחינתו הכדורגל בעולם כבירים שגים ולא לו והגיע הפורטוגלי, הפנומן של

למסי לזכות ב”כדור הזהב”.

כשאמרתי למנחה של “אריאלה” שאני מעוניין בגוש בטרור ללוחמה הספר בית על לכתוב עציון הוא עיקם את האף. “מה מפתיע שיש בגוש עציון בית ספר ללוחמה בטרור?” הוא שאל. לא

רעזרו כל ההסברים על הדו-קיום והשלווה ששוררים בגוש, על העובדה שהאוטובוסים כבר לא ממוגני ירי והערבים והיהודים הולכים זה לצד

למחסו מעבר מבחינתו, ובביטחון. בשלווה רזה מים יש שטח לחימה. לדעתו, גדלנו לתוך כיבוש ואנחנו מקבלים את זה כמובן מאליו. לצערי לא

רמעטים האנשים שחושבים כמוהו. כן, גם באוניברסיטת אריאל.

גדלתי ושומרון. ביהודה חיי כל גרתי מודה. בקרית ארבע. אני גר היום בגוש עציון. כל חיי גדלתי כביכול. “כיבוש” של מצב רק הכרתי

רבצל פיגועים ואירועי ירי. בתחילה באינתיפאדה הראשונה, אחר כך בפיגועי 1996 ואחר כך באינתיפאדת אל אקצה. אינתיפאדה קראתי לה? יותר כמו מלחמה. סביבי היו פיגועים, אבל גם

רלמדתי להכיר טוב טוב את השכנים שלנו. העררבים. למרות המאבק רב השנים ניתן לומר שה

גענו לסוג של סטטוס קוו. למצב ביניים שקרוב מאוד להגדרה של שלום.

כי על לחשוב קשה עציון לגוש רכשמגיעים והשדות הפלסטינים של הענבים כרמי בוש. הירוקות משרים אווירה שלווה ופסטורלית. זה בתורים וישראלים פלסטינים עומדים זה לצד הארוכים במרכול הענק של רמי לוי. מדי פעם עם מתייעצת חיג’אב עם אישה לראות אפשר מתנחלת במטפחת על מתכון לפסטה. השכנים היהודים במגדל עוז מברכים בברכת סבאח אל

כי כמו נשמע פאג’ר. מבית הידידים את רחיר בוש? לא נראה לי.

כולם. לא מה? יודעים שלום. רוצים כולנו נדמה שבשנים האחרונות עובדים פעילי שמאל פה השלום. את להרחיק כדי נוספות שעות

רעומדים אנשי “יש דין” בצמתים בחברון ומסיתים את הנערים הפלסטינים לזרוק אבנים על חיילים בשם מחאת הכיבוש. שם נמצאים אנשי את לפנות כוחם בכל ומנסים עכשיו” “שלום כדי ומדון ריב לזרוע אדמתם. מעל היהודים שאולי המדינה תתקפל ותיתן את כל השטחים

לרשות הפלסטינית. רמסופר על רב שעמד על ספינה טובעת והתפ

לל לאלוהים בבקשה שיציל אותו. בזה אחר זה הוא סירב לסירת הצלה, לספינה ולמסוק שבאו

רלחלץ אותו, כיוון שחיכה לאלוהים. כשטבע לבסוף עלה מלא טרוניות לאל שלא עשה לו נס. לאלוהים הייתה רק שאלה אחת: מי לדעתך שלח

את הסירה, הספינה והמסוק? תתעוררו. המפה, של השמאלי מהצד חבריי לכם. צופרת החילוץ סירת כאן. כבר השלום שלום זה פלסטינים שנעזרים בישראלים לצורך

רקניות בסופרמרקט; שלום זו העובדה שאין מחסום אחד)!( בתוך שטחי יהודה ושומרון אלא רק במעברים לתוך הקו הירוק; שלום זה ישראלים שקונים פירות מפלסטינים לצד הכביש; שלום ושומרון. ביהודה כרגע ההגדרה למצב שיש זו לפחות עד שהצדדים הפוליטיים יחליטו לפוצץ

לאזר נוגעים שאינם צרים, מאינטרסים ראותו חים.

כיבוש. שיש אנשים שמאמינים שיש מסתבר ישראלית שליטה תחת נמצאים שהפלסטינים

המצב כשבפועל - בהם מתעמרים ושאנחנו הפלסטיניות לערים כניסות כבר אין הפוך. אין הביטחון שלהם. מנגנוני בידי אושרו שלא מחסומים ארוכים שבהם עוצרים ילדים ערבים

רבמשך שעות. בחג הרמדאן האחרון אישרו לאלפי פלסטינים להיכנס ללא שום אישור לתוך הקו הירוק. האנשים הללו מאמינים שמה שהיה ביהודה ושומרון לפני עשרים שנה, כשהם ביקרו

שם לאחרונה, עדיין קיים בדיוק באותו אופן. קיים חיים בעבר. בעולם שאינו חברים, אתם אלא לכיבוש שהתרגלנו אלה אנחנו לא עוד. אתם. אינכם רואים את המצב כפי שהוא. כיוון שגדלנו לתוך כיבוש וגם הצד השני גדל לתוך

רהמציאות הזאת, מצאנו יחד פתרון מתחת לבלאבל המיוחל, השלום אינו שאולי פתרון טות. זה חיים אינו רחוק ממנו. מצב שבו שני עמים לצד זה, כשהביטחון אומנם נמצא בידי צה”ל אך

כל אחת מה בידי נתונות האזרחיות רהרשויות לזה מדינה, תקראו לזה בנפרד. תקראו אומות רשות פלסטינית או תקראו לזה כיבוש. השלום

כבר כאן.

דעות ראשונות / ינואר 2013

אז הוא מאוהב בעצמו ואובססיבי לגבי הופעתו, מקטר בפומבי ואיננו השגריר האולטימטיבי של הענף, אך

2012 היתה שנה סנסציונית מבחינתו של הפנומן הפורטוגלי, והגיע לו ולא למסי לזכות ב”כדור הזהב”

ינואר 2013 הידיעות של אריאלה 15

האנשים השקופים

בחירות או לא להיות

אוהד לך ברח

יערה זרד \ מדור לדור

לירון סרוסי \ פרגודים ודרקונים

אלעד גילאור \ יאללה בית”ר

של שלישי נר בלוד, סגרירי צהריים אחר רחנוכה, הרחובות מתמלאים במי גשם ומתרו

קנים מאנשים. בקצה שורה של בנייני רכבת אני ניצבת בפני בניין ישן בן שמונה קומות. שהגעתי לי מבשר לבניין בכניסה השלט

למקום חפצי, “דיור מוגן”.בדרכי למקום הרהרתי על יחסיי עם הדור המבוגר. המסקנה היתה מצערת: זמן רב לא פגשתי באדם מבוגר, אבל מבוגר באמת, או

מילה מר היא המקום קשיש. קשיש רבשפת תיעה, הדמיון מצייר לי דמות של אדם כפוף דיבור בעל שמיעה, כבד הליכה, מקל עם

איטי, שיער מדובלל ואולי זקן דליל.אני נכנסת ללובי המרכזי. במקום ממתינים

שה חייכנים וחיילים סטודנטים רמתנדבים, גיעו להדליק נר חנוכה עם הדיירים. היוזמה

רהיא של הארגון החברתי “דור לדור”, שבשנשמ בלוד. גם לפעול התחיל הרביעית רתו

לכן, קודם ימים מספר לראשונה עליו עתי במה להיווכח והחלטתי מהיוזמה התרגשתי

מדובר. מצויידת בחנוכיה, נרות וצלחת סופגניות, יחד עם עוד מתנדבים, אנחנו עולים לקומה

מוצי הדלתות על דפיקות כמה רהחמישית.

אחרי קשישים. של קטן מספר ללובי אות הדלקת הנרות אנחנו פוצחים בשירי חג. לאט

וא רלאט מצטרפים אלינו כל דיירי הקומה, נחנו נאלצים לחזור על טקס הדלקת הנרות עברית, מדברים כולם לא נוספת. בחנוכיה חלקם כבדי שמיעה או מתקשים בהליכה, אך השירה מגשרת על פער הגילים והתרבויות,

בחג שמזכיר לנו כי כולנו אור אחד.שמחתי שהזדמן לי להשתתף בשליחות כה הקשישים, של מהשמחה התרגשתי חשובה. זוהי חגיגי. לביקור שזכו בודדים, חלקם פעילות מבורכת של ארגון שעושה הכל כדי בגילם ללמדם אולי או לקשישים, להזכיר אושר של קטנות טיפות שנשארו המופלג,

בחיים.בכמה מבחינה אני מהבניין יוצאת כשאני דיירים מטיילים. גם בהגיעי הנה טיילו שם

דיירים, אבל הפעם הבחנתי בהם. קשיר ל-750,000 קרוב חיים בישראל ˆ

שים.קשישים, מ-10,000 יותר חיים בלוד ˆ

המהווים קרוב ל-15% מהאוכלוסייה.ˆ כרבע מהקשישים חיים לבד או מדווחים

על בדידות.

אינם רבים לבחור. במי מתלבטים עדיין רבים האנשים בין נכונה. שלהם שהבחירה בטוחים האלה גם אני נמצאת. רגל פה, רגל שם. בשנייה משהו אחד, מועמד על סגורה שאני שחשבתי

אומר לי אחרת. אם גם אתם באותה סירה, בואו ננסה לעשות

פה קצת סדר. ביבי התחבר לליברמן, התחיל עם 42 מנדטים שהוא אומרים האחרונים. בסקרים ל-34 וירד במעמד כלום מבין שלא קפיטליסט דיקטטור, הביניים, מתעסק עם דנקנר ותשובה ומנהל יחסי הון-שלטון. לדברי פוליטיקאים רבים, הוא הורס

ראת המגעים המדיניים. מצד שני, הוא ניהל מערכת ביטחון מאופקת ואחראית, דאג לשמור על

רכלכלה יציבה יחסית להידרדרות העולמית, הוריד את כמות המסתננים, סלל כבישים, אפשר חוק חינוך חינם מגיל 3, ואיך אפשר לשכוח את

רפורמת התקשורת.את תפסה יחימוביץ’. שלי היא בתור הבאה תפקיד יו”ר העבודה, מצהירה שהיא מרכז אבל

רכולם יודעים שמדובר בשמאל, התחילה כעיתוסתיו אחד מצד עיתונאים. עם והמשיכה נאית שפיר, שהחלה במחאה חברתית “לא פוליטית”

הפ שני מצד מהמניין, כפוליטיקאית רוסיימה לא שמסיבה מיכאלי, מירב הדגולה מיניסטית שי. נחמן לפני הרבה ברשימה נמצאת ברורה וכמובן איציק שמולי: תשאלו את גברת שפיר,

היא מכירה אותו מצויין. יחימוביץ’ חוקקה חוקים רבים דוגמת “הזכות לעבודה בישיבה”, נלחמת על מצבו של מעמד הביניים, מעוניינת במגעים עם אבו מאזן וקוראת

רלשינוי הרפורמה הכלכלית, כפי שעשו באירובאירופה(. המצב מה יודעים כבר )ואנחנו פה עתיד”, הווה “עבר היא שלה הבחירות סיסמת אבל הפעם האחרונה שבה העבודה הייתה משהו היא לכך, מעבר ב-95’. הרחוק, בעבר הייתה רהוטה, אינטליגנטית, ואם היא הצליחה לעשות שינוי כל כך קיצוני מתלתלים לחלק, אולי היא

תצליח לשנות פה משהו. הייטק יזם בנט. נפתלי מי? נפתלי נקסט.

רומנכ”ל מועצת יש”ע לשעבר. אדם סוחף וכריז

מטי. היתרון הגדול שלו שהוא יודע להגיד ברגע הנכון את הדבר הנכון. ולא, אני לא מדברת על הוא כן? דווקא אולי רגע לסרבנות. הקריאה לשני אחת מדינה של אופטימית תמונה מציג עמים. “שליטה פלשתינית” הוא קורא לזה. אם דומה משהו לעשות ניסו כבר נכון זוכרת אני

בהתנתקות, לא? אני כבר ממש מבולבלת. ברא עתיד” “יש והמפתיעה הבאה רהמפלגה

שות יאיר לפיד מצליחה לגרוף בסקרים 11-9 מנדטים. כמות נאה יחסית לפוליטיקאי מתחיל. הוא תמיד רוצה “להתחיל מהסוף”, ואני שואלת: הבור על מדבר מההתחלה? להתחיל לא למה הביניים, בתקציב הממשלה, על שחיקת מעמד פוליטיקאים על ישנה, פוליטיקה על מדבר ישנים, וטוען שהוא ה”פוליטיקה החדשה”. הוא דורש שוויון בנטל, שוויון בשירות, ותוקף מעל

רכל במה את ש”ס. הוא רוצה לקצץ לחרדים, לוועדים הגדולים, לחברת החשמל, לעובדי הנמל, ללשכות הגדולות ולעשירים. הוא רוצה לקצץ את המדינה. נראה כאילו יש לו תוכנית זדונית

לקחת הכל לעצמו.נראה שלפעמים אופטימיסט, כך כל והוא טועה, לא אני אם מהתחת. לו השמש שזורחת כבר ניסו לעשות את זה לפניו. לאחת מתוכניות “יאיר לפיד מארח” הגיע לפני כמה שנים בנימין

רנתניהו, ואני מצטטת: “אני לא מבין כלום בכלואני תוהה לעצמי, כלה”, אמר לפיד לנתניהו.

מה השתנה מאז?בעצ להתמקד שבמקום לבני, לציפי רהגענו

מה מתמקדת באחרים. אישה שמונעת מאגו ורק רוצה את הכתר. ממציאה המצאות נחמדות כמו “גוש חוסם” ומפלגת שהיא “תנועה” )ובטח תנוע

מהר לכיוון האופוזיציה(.הש”סניקים, חברינו את לשכוח אפשר ואיך

רשבלאו כי יישבו בממשלה ויקבלו את כל מבוקשם. הרי “תורתם אומנותם”, לא?

אז יאללה, חבר’ה, פתרתי לכם את הבעיה או מבולבלת. כבר אני אפילו חדשה? יצרתי רק ממליצה בכל מקרה לשים פתק בקלפי. תמיד יש

“עלה ירוק”. רגע, הם עדיין מתמודדים, נכון?

מכיר כדורגל אוהד שכל מפורסם פתגם להחליף אפשר שאי דברים שני “יש טוען: - אמא וקבוצת כדורגל”. זה משהו שנולדים ייסע אוהד אותו בגנים. שבא משהו איתו, תנאי. ללא קבוצתו את ויעודד מקום, לכל הבעיה היא שבישראל 2013, עושים הכל כדי

להרחיק את האוהדים מהמגרשים.הכ מחירי היא הראשיות הבעיות ראחת

חייל במיתון, שהמדינה למרות רטיסים. בחודש, מאות שקלים כמה בממוצע מרוויח סטודנטים רבים מרוויחים מינימום - כרטיס למשחק עדיין עולה קרוב למאה שקלים. על מה ולמה? בכל פעם הרמה רק יורדת, ואנחנו

עדיין נאלצים לשלם סכומים מוגזמים. רמילא המחיר, אבל מדוע אין מספיק כרטי

סי נוער וחייל? בכל משחק מוציאה הקבוצה המארחת לא יותר ממאה כרטיסים לחיילים וכל דקות(, מספר תוך )שנגמרים ונוער

רהשאר הם כרטיסי מבוגר. משמע, אבא שרוצה לקחת את הילדים למשחק נאלץ לשלם מאות שקלים. וזה עוד לפני שהוא התניע את

האוטו וקנה נקניקייה )בלחמנייה יבשה – 20 שוד ש’(. 15 – גזים בלי )בכוס, וקולה ש’(

לאור יום!אם על אוכל ושתייה עוד אפשר לוותר, יש לראות כדי לעבור חייב אוהד שכל דברים את קבוצתו האהובה: איצטדיונים ישנים בני עשרות שנים )למרות שבשנה האחרונה נחנכו מספר איצטדיונים חדשים(, אלימות גם מצד

רהאוהדים וגם מצד השוטרים, שירותים מזוהמים, שרק מי שיש לו אומץ, והרבה, משתמש בהם )רק גברים, כמובן, כי נשים לא מעזות

רלהתקרב לשם(, דוחק וצפיפות בתורים ובבידוקים, דרכי גישה בעייתיות ומחסור בחניה

ובתחבורה ציבורית.ובכל זאת, לא משנה כמה פעמים אני אומר לעצמי )ולזוגתי( שזאת הפעם האחרונה שאני הזאת מהקבוצה לי ושנמאס למשחק, נוסע לאחר שבוע בית”ר(, אוהד של חייו )קשים מכן אני אקפוץ, אשיר ואעודד ביציע. כי כמו מתים, לא “פראיירים חכמים: פעם שאמרו

הם רק מתחלפים”.

לא כולם מדברים עברית, חלקם כבדי שמיעה או מתקשים בהליכה, אך השירה מגשרת על פער הגילים

והתרבויות בחג שמזכיר לנו שכולנו אור אחד

אבא שרוצה לקחת את הילדים למשחק נאלץ לשלם מאות שקלים. וזה עוד לפני שהוא התניע את האוטו וקנה

נקניקייה )בלחמנייה יבשה – 20 ש’( וקולה )בכוס, בלי גזים – 15 ש’(. שוד לאור יום!

משפט שדה

שבתאי בצלאלי \ עולם משלהם

יריחו, עם שבילי עפר לא ברו רבכפר בפאתי המגורים לבתי גישה ככבישי המשמשים רים

מת אנשים עולה. הבוקר מינימלית. רוראות הסמטאות שבאחת בביתו חדש. ליום עוררים מתעורר אימן, בן 32, אב לחמישה, לקראת יום כוס לשתות ויושב מתלבש הוא נוסף. עבודה קפה. כשהוא נכנס לרכב ומתניע, הוא שם לב שסאמרה הצהריים, ארוחת את ששכח לפתע

אשתו הכינה לו.הוא שאיר את המכונית מונעת, ממהר פנימה וחוזר למכונית. בראש הוא כבר מריץ את הדרך לעבודה ומחשב את הזמן שייקח לו להגיע. אין לאחור מהירה בנסיעה היום. יאחר הוא ספק, אינו אבל ברחוב שעוברת באשה פוגע הוא מודע לפגיעה, נוסע קדימה ודורס בשנית את

רגלה של המסכנה. רכעת כבר מבחין אימן במה שקרה, וממהר לה

עלות את האישה לרכב ולהסיעה לבית החולים הקרוב. בדרך מתברר לו שהיא משתייכת לאחד

משבטי הבדואים המקיפים את יריחו. ,85 כבת שהאישה, מתברר החולים בבית שיהא בעובדה מכיר אימן רגלה. את שברה עליו לשלם את ההוצאות הרפואיות, שכן אין בידה ביטוח רפואי. אחרי שרגלה מגובסת, היא

רנשלחת לביתה. לאימן עלו צילום הרנטגן והגיבוס הרגל 450 שקלים.

יצא בזול? לממש.רכעבור שבוע מזמן זקן השבט את אימן לבי

רור, וגוזר את עונשו: עליו לדאוג לכל צרכיה הסעה כולל שנה, במשך שדרס האישה של לטיפולים, לקניות ולכל פעילות שהיא ביצעה קודם לכן. במשך חמש שנים הוא חייב להביא לשבוע אחת אשתו, ידי מעשה תבשילים לה

לפחות.

16 הידיעות של אריאלה ינואר 2013

ג'ניה קיפניס

גודלו עקב ביתי לשימוש בעיקר מיועד ה"קלאסי" הנייד המחשב ומשקלו הגבוהים יחסית. זה לא אומר שאי אפשר לצאת איתו לבית

קפה, שיעור או נסיעה, אבל זה יהיה קצת מסורבל ולא נוח. באינטרנט, גלישה באופיס, עבודה עם בקלות יתמודד כזה מחשב הורדת שירים/סרטים וכו', ואף יכול לעשות את כל אלה במקביל

רללא כל קושי. הוא לא יתמודד עם יישומים גרפיים כבדים או משחקי מחשב תלת ממדיים מתקדמים.

המחשב ה"קלאסי" מגיע עם מסך של 15.6-13 אינץ', שוקל בין 2 ל-3 ק"ג ויש לו מעבד חזק יחסית מסדרת Intel I3 או I5 כפולי שהוא נטען היצרן שבהגדרות ולמרות קצרים, הסוללה חיי ליבה. בשלוש מדובר בפועל רצופות, עבודה שעות לחמש להגיע יכול

שעות לכל היותר. הכונן הקשיח גדול ומכיל לרוב בין 500 ל-750 ג'יגהבייט, זיכרון ומערכת האם בלוח מובנה ג'יגהבייט. כרטיס המסך RAM – 8-4ההפעלה היא WINDOWS 8. בנוסף, יש למחשב מצלמת אינטרנט

.LCD לחיבור לטלוויזיות HDMI ויציאת2,000 ל-3,000 ש' לכל היותר, תלוי בגודל ובאיבר המחיר נע בין

זור.ˆ יתרונות: ביצועים גבוהים יחסית, זול, מסך גדול.

ˆ חסרונות: כבד, חיי סוללה קצרים.למרות ,13 מעבד עם המחשב את לרכוש כדאי השף: ˆ המלצת שה-15 בכיר יותר לכאורה. בטווח המחירים הללו מעבדי ה-15 לא בהכרח חזקים וטובים יותר. ולא לשכוח להתעקש על יציאת

.HDMI

של שימושיו מגע. מסך כולו כל הסמארטפון, כמו הטאבלט, רהטאבלט יכולים לנוע מגלישה רגילה באינטרנט וקריאת ספ

ואף משחקים. חשוב ועריכה יישומי הקלדה רים, דרך הפעלת לזכור שהטאבלט הוא עדיין מחשב, ונתוניו הטכניים מזכירים

ראת אלה של מחשב המיני. משמע, ביצועי מערכת פשוטים וחלשים יחסית.

גודלו של הטאבלט נע בין 7 ל-10 אינץ', חיי הסוללה אמורים להספיק ל-6 עד 10 שעות, ומשקלו )הקטן( הוא יתרון )גדול(:

מאות גרמים בודדים. של IOS-ה הן הטאבלטים על המותקנות ההפעלה מערכות Apple או ה-Android, ומי שלא התנסה בהן מעולם יצטרך .)WINDOWS זמן כדי להתרגל )יש גם גרסאות המבוססות עללרוב הטאבלטים יש חלופות לאופיס המוכר של מייקרוסופט,

ובהחלט ניתן לבצע עליהן עבודות משרדיות בסיסיות. 600 ל-3,000 שקלים, בהתר המחירים של הטאבלטים נעים בין

אם לביצועים ולמותג. טאבלט סטנדרטי יגיע עם מעבד כפול וכונן קשיח ג'יגהבייט אחד זיכרון RAM של עד ליבה פשוט,

קטן של 32-16 ג'יגהבהייט.ˆ יתרונות: קל, קומפקטי, נוח, מסך מגע, חיי סוללה ארוכים,

עיצוב חדשני.הפעלה מערכת הדגמים, ברוב נמוכים ביצועים ˆ חסרונות: שאיננה "חלונות", יקר )אם קונים מותג נחשב(, שביר, נטול

מקלדת פיזית, כונן קשיח "רזה".ˆ המלצת השף: הטאבלט הוא בגדר צעצוע מפנק. מי שמתכוון לבחור יצטרך יותר, רציניות עבודות משרדיות עליו לבצע

בקפידה דגם שמתאים לכך.

בכירים מכל המפלגות טרחו ובאו לאריאל, כדי לשכנע אותנו להצביע עבורם ביום

שלישי הבא ˆ היו הרבה צעקות

סטנדרטי

טאבלט

מחפש מחשב? האמת, ורק האמת

פוליטיקה עכשיו

רונית אפטר \ למה?

קשה לחיות בעולם כשלנו, בו האמת שנאמרת היא בערבון מוגבל. עולם שבו אמת היא מצרך נדיר אך מבוקש. אנשים חוששים מהאמת - אך צמאים לה בעת ובעונה אחת, אז מדוע אנו חיים בעולם שונה ממה שהיינו רוצים? ואולי אנחנו

מתחבטים בין רצונות סותרים?ישנם כללים וחוקים שמגבילים אותנו, עוצרים אותנו מלומר את מה שהיינו רוצים. כמובן שגם אנחנו עוצרים בעד עצמנו, חושבים על כל מילה, הברה, מחשבים את ההשלכות. היה מעניין לבדוק אם כחברה אנושית אנחנו מסוגלים לחיות בעולם שבו אין שקרים, אין מסכות, אין סודות נסתרים,

רעולם בו הכל גלוי. האם אנחנו מסוגלים להתמודד עם כל אמת וכל האמת? האם אנחנו מסוגלים לא לשקר? היה מעניין לראות כיצד יתקיים עולם שבו כל אחד אומר את האמת כל הזמן, או לפחות

שיהיה יום אחד כזה בשנה.ישנם כללים בלתי כתובים שאיש לא מדבר כיצד הוראות של דמיוני ספר מעין עליהם, זה משרת להתנהג בחברה. כולנו משקרים כי אותנו ואת החברה, או לפחות כך לימדו אותנו. אבל, מעולם לא חיינו בחברה אחרת, בה מותר

לומר הכל. האם אי אמירת אמת היא בהכרח שקר, והאם כחברה? או אדם כבני עלינו מגינים שקרים יופיעו כשאנו מסתירים, האמירות שלנו תמיד

רעל פני השטח בדרכים אחרות. לא לשווא אומרים ששפת הגוף לא משקרת. לכן, אם אי אפשר להסתיר - מדוע לא לחשוף, או לפחות לעשות ניסיון כזה ולראות מה יקרה? סביר להניח שיהיו

חיו רלכך, כמו לכל דבר אחר בעולם, תוצאות עלולות השליליות התוצאות ושליליות. ביות יהיו חיוביות תוצאות ברגשות. פגיעה להיות

דווקא שמחה ממה שיש לאנשים לומר. זאת ולצד משעשע יהיה הלאומית ברמה והשרים לגלות מה ראש הממשלה אף מפחיד בכנסת חושבים אחד על השני, על הציבור, על זה עלול להיות מסוכן אבל לפחות משפחתם. לא הם יחדלו להיות “פוליטיקאים בשק”, ונדע אחת ולתמיד שהאדם בו אנו בוחרים הוא האדם מה יודעים היינו אם בפועל. אותנו שייצג הפוליטיקאים באמת חושבים ורוצים, הממשלה והכנסת היו נראות לגמרי אחרת. היום, את רוב

האמת אנחנו לא יודעים.

רבצעקות, דפיקות על שולחנות, אמוציות וחוסר תרבות, כך נפתחו שלושת הימים הרארשונים של השנה האזרחית החדשה באוניברסיטה. הפאנלים הפוליטיים שהתקיימו באודי

טוריום של בניין 52 הפכו לעימותים חריפים, בהשתתפות נציגי כל המפלגות הגדולות - מהימין, מהשמאל ומהמרכז.

בפאנל הראשון הופיעו חברי הכנסת מיכאל בן-ארי מ"עוצמה לישראל", ציפי חוטובלי מ"הליכוד ביתנו" והמועמדים לכנסת מיקי רוזנטל מ"העבודה", עופר שלח מ"יש עתיד"

רוירון לרמן מ"עלה ירוק". נציגי הימין, ובראשם בן-ארי, זכו לתמיכה ותשואות מצד הסטודנטים, בעוד נציגי השמאל התקשו להציג את עמדותיהם אל מול חובשי הכיפות הסרוגות. המתיחות בין נציגי הרשימות הורגשה לאורך כל הדיון, כאשר בשיאו האשים רוזנטל את בן-ארי בגזענות. משום מה, גם חוטובלי, שמפלגתה צפויה על פי הסקרים לנצח בבחירות

ושמשתייכת לצד הימני של "הליכוד", לא התקבלה באהדה על ידי הקהל.מ"הבית שקד איילת בפאנל והשתתפו הישראלית, בחברה לנשים הוקדש השני היום היהודי", ד"ר עליזה לביא מ"יש עתיד", עו"ד ליבי מולד מ"עלה ירוק", וח"כ נינו אבסדזה

מ"התנועה".אריאל השר גם השתתפו בדיון בנט. נפתלי היהודי" "הבית יו"ר הופיע האחרון ביום אטיאס מש"ס ואריה אלדד מ"עוצמה לישראל", אבל בנט תפס את מרבית תשומת הלב. על הקמפיין של "הליכוד ביתנו" נגד מפלגתו אמר בנט: "הליכוד פתח במתקפה נגדי, וכשזה לא צלח הוא עבר לתקוף את חברי מפלגתי. אני קורא לאחיי בליכוד – מה נסגר אתכם?

מספיק עם השנאה". לאורך כל דבריו של אטיאס נשמעו התפרצויות זעם מצד הסטודנטים, שטענו כי ש"ס

דואגת בעיקר לחרדים.כל שנשאר לראות הוא אם הצליחו חברי הכנסת להשפיע על בחירתם של הסטודנטים

בקלפי.אלעד גילאורבהכנת הכתבה השתתפו איילת אלמייהו ואפרת קרסנר

היה מעניין לבדוק אם כחברה אנושית אנחנו מסוגלים לחיות בעולם שבו אין שקרים, אין מסכות, אין סודות

נסתרים, עולם בו הכל גלוי. האם אנחנו מסוגלים להתמודד עם כל אמת וכל האמת? האם אנחנו מסוגלים לא לשקר

לפחות יום אחד בשנה?

ינואר 2013 הידיעות של אריאלה 17

מחשב דומה לקודם, אך בעל מפרט חזק יותר. המעבד מגיע הקשיח והכונן הליבות, מרובעי I7 ואף Intel I5 בדגמי לרוב יהיה בעל מהירות העברה גבוהה יותר. המחשב מיועד למי שמעוניין להעמיס עליו כמה שיותר תוכנות ויישומים

בו-זמנית, ולראות אותו מתמודד איתם ללא כל בעיה. לרוב יהיו המסך כרטיסי הללו שבמחשבים לזכור חשוב תלת ליישומים מיועדים שאינם כאלה - מאוד פשוטים

ממדיים רציניים.

המחירים נעים בין 3,000 ל-4,500 שקלים לכל היותר. ˆ יתרונות: ביצועים גבוהים, מסך גדול.

ˆ חסרונות: כבד, חיי סוללה קצרים, יקר.ˆ המלצת השף: לוודא שהמעבד אכן מרובע ליבות.

הכבדים מהיישומים הם המודרניים ממד התלת משחקי מביצועים ליהנות כדי מחשב. על להריץ שניתן ביותר אופטימליים בתחום הגיימינג, יש להצטייד במחשב החזק

ביותר.המשקל, משך חיי הסוללה ואף גודל המסך הם שוליים בעת

רקנייה של מחשב כזה, מאחר שהביצועים שלו הם גולת הכו Intel תרת. המחשב חייב לכלול מעבד ארבע ליבות מסדרת

I7, זיכרון RAM בנפח 16-8 ג'יגהבייט וכרטיס מסך חזק של Nvidia או ATI בנפח ג'יגהבייט אחד לפחות.

כמובן, מחשבים אלה מצויידים בכל מה שמחשבים ניידים סטנדרטיים חזקים כוללים - ואף יותר, לרבות כונן קשיח גדול ומצלמת אינטרנט איכותית. המפרט החזק של המחשב יגרור צריכת חשמל גבוהה, לכן חיי הסוללה עתידים להיות

קצרים מאוד.

שקלים ל-20,000 לטפס ועשוי ב-5,000 מתחיל המחיר יוצאי ואיפיונים עיצובים בעלי ייחודיים, דגמים עבור

דופן, לידיעת הסטודנטים דנקנר, עופר ותשובה.ˆ יתרונות: ביצועים גבוהים במיוחד, עיצוב חדשני.

ˆ חסרונות: יקר מאוד, חיי סוללה קצרים.ˆ המלצת השף: לא לחסוך על אף מאפיין במפרט. אם משר

חקי מחשב הם הקטע שלכם, כמובן.

רגם במקרה הזה עתיד המחשב להתמודד עם יישומים תלת ממדיים הדורשים ביצועים גבוהים, כאשר כאן מתוסף גם אלמנט הגודל של המסך, תפקיד לשחק עשוי מורכבת גרפית שבעבודה

משמעותי. 16 בין לנוע צריך כזה במחשב המסך גודל ליבות, מרובע יהיה כשהמעבד אינץ', ל-17 מסך וכרטיס ג'יגהבייט 8 לפחות RAM זיכרוןשל Nvidia או ATI. חשוב לזכור שגם כאן חיי הסוללה יהיו קצרים, וינועו סביב שעה וחצי עד יהיה המחשב של משקלו היותר. לכל שעתיים

גבוה: 4-3 ק"ג.המחיר:

מסך במיוחד, גבוהים ביצועים ˆ יתרונות: גדול.

סוללה חיי מאוד, כבד גדול, מסך ˆ חסרונות: קצרים.

ˆ המלצת השף: לוודא שמסך המחשב תומך ברר 1920X1080 של High Definition זולוציית

פיקסלים.

רמחשב קטן ועוצמתי, המיועד למי שרוצה ליהרנות מביצועים גבוהים מחד, וממשקל נמוך וסו

ללה חזקה מאידך. האולטרה-בוק מגיע עם מסך של 13-12 אינץ'. ומשקלו יותר, טיפה או אחד סנטימטר עוביו יכולה להספיק ל-10 וחצי. הסוללה קילו עד זיכרון ,)Intel I3/I5/I7( חזק המעבד שעות, כרטיסי גם ויש ג'יגהבייט, 8-4 בנפח RAMמסך חיצוניים המיועדים להרצת יישומי תלת-

ממד. המאפיינים שלל את להכיל עשוי כזה מחשב

של מחשב נייד חזק, רק בקטן וקל. מחירו של אולטרה-בוק ממוצע 4,500 שקלים,

אבל יש גם דגמים שחוצים את רף ה-10,000.ˆ יתרונות: ביצועים גבוהים, קטן, קל, חיי סור

ללה ארוכים..DVD חסרונות: יקר, נטול כונן ˆ

ˆ המלצת השף: לוודא את איכות הסוללה ואת הקלות. אחרת אין טעם בהשקעה כה גדולה.

המחשב הפופולרי ביותר בקרב צעירים, עקב מחירו הנמוך. משקלו הנמוך וממדיו הקטנים הופכים אותו למחברת שניתן

רלשאת בקלות בתיק. הנטבוק מיועד בעיקר לעבודה עם תוכרנות האופיס )וורד, פאוור פוינט, אקסל וכו'(, גלישה באינטר

נט ותקשורת באמצעות סקייפ.ל-1.5 1 בין המשקל אינץ', ל-11.6 10 בין נעים המסכים .Intel Atom והמעבד בפנים הוא מהחלשים בסדרת ק"ג, חיי הסוללה ארוכים, ועשויים להספיק ל-12-6 שעות עבודה

רצופות. 500-250 של קשיחים כוננים עם מגיעים הנטבוקים הפעלה ומערכת RAM זיכרון ג'יגהבייט 2-1 ג'יגהבייט,

WINDOWS בגרסה קלה שמתאימה למחשב חלש. המחירים נעים בין 1,200 ש' לדגמים הפשוטים ל-2,000 ש'

ומעלה לדגמים המאובזרים יותר. ˆ יתרונות: קטן, קל מאוד, חיי סוללה ארוכים, זול..DVD חסרונות: קטן, ביצועים נמוכים, נטול כונן ˆ

.RAM המלצת השף: לרכוש את המחשב עם שני ג'יגהבייט ˆזה יהפוך את המחשב הקטן למהיר בהרבה.

סטודנט בלי לפטופ הוא עוף נדיר בנופי האקדמיה הישראלית, אבל המגוון הוא אינסופי והשאלה היא מה בדיוק אנחנו צריכים? ˆ סוכני מכירות ערמומיים ופרסומות מטעות מנצלות את העובדה

שהסטודנט המצוי לא מתמצא בתחום המחשבים ˆ שים לב למה חשוב לשים לב

עצור שנייה!סטנדרטי חזק

לגיימינג

אולטרה-בוק נטבוק לגרפיקה

מחפש מחשב?

18 הידיעות של אריאלה ינואר 2013

ם 32,000 לייקים, קרוב ל-100 שנשלחים ותמונות סטטוסים אור 800 ועם יום מדי אליהם

דף שבוע, מדי חדשים הדים מצייצים” “דוסים הפייסבוק נמצא בשיאו. אם אתם שואלים

רמי הם, כנראה שאתם לא ממש בעניינים. בש“דוסים מצייצים” הם הסיבה ביל אלפי אנשים

להדליק את המחשב בבוקר. ובשביל אלה שבכל קומי, פייסבוק בעמוד מדובר יודעים: לא זאת שמשתפים בו תמונות, פוסטים, תגובות ובעצם כל מה שמצחיק. זאת אומר, כל מה שמצחיק על

טהרת הדת. לצעוק מפסיקים ולא מצחיקים שנונים, הם

רולהפריע כשמנסים לשאול אותם שאלות פשוטות. לכי עכשיו תתמללי ותערכי את הראיון.

איך אפשר לזהות מה אמר דוס אחד, כשארבעת האחרים מתפרעים מסביב?

הנידחת זאב בגבעת נורמלי. התחיל זה אבל פגשתי את מור בן-חמו, פנינה שפרינגר, תמר את שנידב גת, ואביתר גרינווד חנן גלאובר,

רביתו. כולם בשנות העשרים לחיים, כולם לומדים תקשורת )או למדו במקרה של גת( באריאל,

וכולם מנהלים ביד רמה את “דוסים מצייצים”.

דוסים.כבר לא מילה גסה

מי אמר שלדתיים אין חוש הומור ומי אמר שפייסבוק זה לחילונים ˆ חמשת האבות והאמהות של “דוסים מצייצים” מספרים איך דף נולד, מה הם לא יעלו אליו ולמה 32,000 לייקים לא יכולים לטעות

ע

שלומציון פרסמן חלמיש

פנינה: “החלום שלי זה שאנשים לא יתעסקו

בקטנוניות. שייכנסו ופשוט יצחקו”

ינואר 2013 הידיעות של אריאלה 19

מה זה מם?“את המונח המקורי טבע ריצ’רד דוקינס בספר

ר‘הגן האנוכי’. הוא כתב ש’ממים’ הם חלקיקי רעיונות, שפות ותמונות שמחברות את בני האדם

יחד”. רוכדי לא להקשות עליכם יתר על המידה בפי

שמעלים בתמונות מדובר והגיגים, לוסופיות לרשת, ומשנים את הקשרן באמצעות כיתוב או

תמונה נוספת.איך הכל התחיל?

אביתר: “חנן ראה ממים שהכנתי ועשה לייק, אז חשבתי לעצמי: בוא נרתום גם אותו למשימה.

אחר כך הבאנו את תמר”.הבאנו אז מצחיקה, שמור ראינו “ואז חנן: גם צירפנו אז הצחיקה, פנינה גם ואז אותה. אותה. אחר כך התחלנו להריץ בדיחות בצ’אט, היה ואביתר שעות, במשך מצחוק נקרעים מייצר מהם ממים. כך זה היה בשבוע הראשון. עדיין יש לי את המסמך הזה, ורוב הבדיחות די

דפוקות”.מה המטרה של דוסים מצייצים?

פנינה: “להצחיק אנשים”.מור: “לא היה מקום להומור דתי לפני זה”.

אביתר: “הרשת החילונית דווקא פירגנה הרבה יותר מהרשת הדתית. הם אומרים שיש הגמוניה חילונית ברשת, והכל אותו דבר: בדיחות גסות, בדיחות על בלונדיניות. הרבה אנשים מחפשים

רמשהו אחר. אז אומנם זה קשור לדוסים, אבל חילונים מאוד מתחברים אלינו”.

מה אתם מרוויחים מזה?תמר: “הציעו לנו המון שיתופי פעולה עסקיים,

רכמו פרסומים בדף, אבל לא הסכמנו. אנחנו עושים את זה בשביל הכיף”.

אביתר: “יש כל מיני ספקולציות. אמרו למשל שיש לנו שיתוף פעולה עם נפתלי בנט”.

קיבלתם ממנו כסף?

כולם: “לא!”.פנינה: “אותי שאלו אם שילמנו על לייקים”.

חנן: “טוב, זאת סתם קנאה”.איך יש לכם זמן לזה?

פנינה: “זה בא על חשבון שעות שינה”.תמר: “זה קצת מציק לפעמים. את באה הביתה, מתה מעייפות אחרי משמרת, ואת חייבת לפתוח

מחשב ולהתחיל לעבור על מאה דברים”.שיכו דברים מעלים אנחנו “לפעמים רפנינה:

לות להיות עליהם תגובות לא טובות, אז אנחנו פוקחים עיניים עוד יותר, וזה לוקח זמן”.

לא חילול השםשהם הדוסית התמימות את קונה לא אני “האתרוג” על לי מספרים שהם עד משדרים, הוא ולדבריהם העלו שהם למם הקוד שם -“הפאדיחה הגדולה ביותר” שלהם. אני מבקשת מכל אחד, אך איש לא מוכן לספר את הסיפור, עד שבסוף חנן לוקח יוזמה. “זה היה לפני סוכות, היה מם של בחור שעומד ואומר: ‘לתימנים יש כזה... אתרוג’. כתבו לנו כל מיני תגובות, והבנו

על מה המם באמת, אז הורדנו אותו מהר”. אומרת מתמימות”, באמת זה דוסים, “אנחנו

תמר במבוכה. “לא ידענו”.מדובר בבדיחה שב”סטטוסים מצייצים”, עמוד הפייסבוק החילוני המקביל, תתפרסם בלי בעיה, אבל הדוסים התמימים שלנו נזהרים מאוד שלא

לפגוע בשום מגזר.מה לא תפרסמו בדף שלכם?

רחנן: “לנו כמעט אין קו אדום, אבל אנחנו יוד

עים מי קהל היעד שלנו, אז אנחנו מצנזרים”.פנינה: “בדיחות שואה נגיד”.

תמר: “גסויות גם נמחוק מהדף”.אביתר: “תמונות של רבנים לא יעלו”.

תמר: “מאוד קשה לאנשים כשיורדים על כל מיני סיטואציות או אירועים מהתנ”ך. זה תמיד

יגרור טענות שאנחנו מזלזלים בדת”.איך אתם מגיבים לטענות?

אביתר: “גם כשיאיר אורבך הופיע, טענו נגדו ביהדות. מזלזל ושהוא הדת על מגחך שהוא

מחפשים אותנו”.מור: “זה הומור עצמי”.

חילול לא זה פסוק, מעלים “כשאנחנו חנן: השם”.

אתם מוחקים תגובות לא ראויות?רתמר: “כן. היה למשל מישהו עם שם מוזר, וצ

חקו עליו”.חנן: “זה היה גבול שלא היינו מוכנים לעבור. מחקנו תגובות וגם כתבתי פוסט די ארוך, שלא

ריכול להיות שצוחקים על אדם בגלל שמו. כתברתי שדווקא משום שאנחנו דתיים לאומיים, אנח

נו צריכים לזכור את ‘מלבין פני חברו ברבים’. וזה עבד, במשך תקופה ארוכה לא היו תגובות

שצחקו על אנשים”.תמר: “אנחנו לא מנסים להיות עוקצניים, אלא לקבל את כולם. לכן אנחנו לא אוהבים שאנשים מקללים יוצרים או צוחקים עליהם. לא מצחיק

אותך - אל תגיב”.מי הוא קהל היעד שלכם?

תמר: “הקהל שלנו ברובו דתי או מסורתי, או פשוט עם הומור”.

אביתר: “אנחנו נמצאים במקום בלתי אפשרי. מצד אחד אנחנו רוצים להכיל את כל הדוסים, אנחנו שני מצד סוגים. מיני מכל כידוע שהם רוצים קהלים אחרים, ושיהיו דברים שידברו גם

אל חילונים”.מציי “סטטוסים לבין ביניכם ההבדל ־מה

צים”?אביתר: “יש הרבה דברים משותפים, אבל יש וזה תככים, אוהבת התקשורת שונה. הרבה גם הלכו מצייצים’ ש’סטטוסים הכיוון זה בסדר. אליו, והם גם מצליחים בזה. אנחנו באנו ואמרנו

רשאנחנו לא רוצים להיות במקום של אנטי. אנחנו בעד כולם. אין לנו עניין לצחוק על מישהו. יש לנו כללים מאוד ברורים בנושא של פגיעה

באנשים אחרים.”רתמר: “נפתלי בנט מבסוט ממה שאנחנו כות

בים עליו”.שיצחקו לו אכפת שלא אמר הוא “כן, מור:

עליו”.לפוליטיקה. ללכת רוצה שהוא מודה אביתר לה שיקראו כמפלגה ירוצו שאולי מציעה אני

האו יהיו שלנו הפתק “על מצייצים”. ר“דוסים תיות חחחח”, צוחקת מור.

למה שלא תכניסו לדף קצת פוליטיקה?תמר: “כי זו לא המטרה”.

מצ כולם ולא ימניים הדוסים כל “לא רמור: ביעים בנט”.

אחד מצד - ההתלבטות בדיוק “זאת אביתר: לא כולם מצביעים בנט, מצד שני זה טרנד, זה

ממש קטע מגזרי”.מה היה אצלכם ב”עמוד ענן”?

תמר: “זאת הייתה תקופה מאוד פוליטית”.הדוסיות את הוצאנו שבוע “במשך פנינה:

מהדף”.אביתר: “זה עזר ש’סטטוסים מצייצים’ השביתו את הדף שלהם לשבוע, אז אנחנו בעצם החלפנו

אותם”.רפנינה: “עשינו משאל. שאלנו מה תושבי הד

רום חושבים על זה שבזמן מלחמה נעלה פוסטים רו רמצחיקים. כל האנשים מהדרום אמרו שהם רצים לראות דברים מצחיקים, וכל האנשים מה

מרכז שזה לא מתאים”.

תקופת הזוהרמאז שמארק צוקרברג יצר את פייסבוק אי-שם ב-2004 הרחוקה, רבים ניבאו את כישלונו. אך לא הן גם העולם, סוף על הנבואות כמו ממש

רממש התממשו. הדוסים עלו על הגל הפייסבוקי ולא עוצרים לרגע, אבל מודים שהדף שלהם מאוד מגזרי ומקווים שכמה שחילונים בכל זאת

ריתחברו אליום. “אחרי הכל”, אומרת מור, “אביתר הוא משהו אחד, אני משהו אחר, חנן משהו

הם מאוד מג דוסים שונים. אנחנו מאוד ראחר. וונים”.

יש עתיד לממים האלה?מתחדש. הזמן כל זה כי עתיד, “יש אביתר: הבעיה היא שאצל דוסים מעגל השנה חוזר על

עצמו”.פנינה: “הטרנדים, זה מה שנותן לנו תקווה”.

פייסבוק לא עומד להיכחד?תמר: “גם אם כן, אנחנו נדע שעשינו את שלנו.

לא נילחם, אלא נחפש פלטפורמות אחרות”.ילד חדשים. מצטרפים יש הזמן “כל אביתר: שנתיים, לפני לו הרשו לא שההורים עשר בן

עכשיו כבר מרשים לו”.תמר: “אני דווקא צופה התמתנות של ‘דוסים

שהז ככל אחד. שנה מעגל אחרי רמצייצים’ יש בדיחות שממצות כי גדל, מן עובר האתגר נתגעגע ואנחנו זוהר, תקופת זאת עצמן. את

אליה”.מה היית רוצה שיקרה ב”דוסים מצייצים”?

חנן: “שנגדל וכל אחד יכיר אותנו”.יתעסקו לא זה שאנשים שלי “החלום פנינה:

בקטנוניות. שייכנסו ופשוט יצחקו”.רתמר: “הייתי שמחה אם היינו נפתחים לפלט

פורמות אחרות ותחומים שפחות נכנסנו אליהם עד עכשיו, כמו טוויטר”.

מור: “אני הייתי רוצה לנפץ את המסגרת של שאנשים הדתיים. על חושבים שחילונים מה יראו את הדת בצורה קצת יותר קלילה. זה כבר קורה, אבל אני רוצה שזה יתגבר. וגם שהיוצרים

שלנו יהיו לא רק דוסים”.אביתר: “אני חושב שיש ביטוי לתרבות השיח ובמיוחד אצלנו. אם הדף הישראלית בפייסבוק שיח לצורת גישור, לאיזשהו לגרום יצליח אחרת, ושהבסיס הוא הומור, זה יפתח צוהר שלא לגרום נצליח אם אחר. מקום בשום קיים היה

לשינוי, מבחינתי זה הכל”. ˆ

הצוקרברגים של אריאל. מור )מימין(, תמר, פנינה, חנן ואביתר. “הציעו לנו שיתופי פעולה עסקיים”

צילום: שלומציון פרסמן חלמיש

מור: “הייתי רוצה לנפץ את המסגרת של מה שחילונים חושבים על הדתיים. שאנשים יראו את

הדת בצורה קצת יותר קלילהוגם שהיוצרים שלנו יהיו לא רק דוסים”

אביתר: “אצל החילונים הכל אותו דבר: בדיחות גסות, בדיחות על בלונדיניות. הרבה אנשים מחפשים משהו אחר. אז אומנם הדף שלנו קשור לדוסים, אבל

חילונים מאוד מתחברים אלינו”

חנן: הפאדיחה הכי גדולה שלנו קרתה לפני סוכות, היה מם של בחור שעומד ואומר: ‘לתימנים יש כזה... אתרוג’. כתבו לנו כל מיני תגובות והבנו על מה המם

באמת, אז הורדנו אותו מהר”

אתם כבר מפורסמים?רמור: “כן! הייתי בבית-אל בשבת, ושמעתי אנ

שים אומרים ‘היה כתוב בדוסים מצייצים’... זה אדיר!”.

הכתבה ב’מוצ”ש’ שהתפרסמה “אחרי חנן: ‘אתה לי: ואומרת בחורה לידי עוצרת עלינו, כל גם אנשים יוווו!’. נכון? מצייצים, מדוסים

הזמן שואלים אותי מה זה ‘מם’”.

20 הידיעות של אריאלה ינואר 2013

רריק ש’ הוא אדם נורמלי, סטומוכרת במכללה להנדסה דנט במרכז. הוא בן 25 מתגורר עם הוריו בירושלים ועובד כמלצר בבית קפה סמוך לקמפוס שבו

הוא לומד. ומשפחתו לדירה וחצי עברו אריק לפני שנה חדשה, וזמן לא רב לאחר מכן החלו דברים יוצאי דופן להתרחש בבית. בהתחלה היו אלו דלתות

ונסגרו מעצמן. אחר כך, רח רהחדרים שנפתחו

נקישות על רהיטים, דלתות שנפתחות לבד וחפצים שנעלמים ללא עקבות. דברים מוזרים

מתרחשים בלילות בדירה של אריק ש’ ˆ

אחרי שנשלל כל הסבר אחר, הוא הבין שמדובר

ברוח רפאים

ג’ניה קיפניס

ספני

קיה

’ני ג

ם:לו

אצי

עלאל תצחקי

אריק

ינואר 2013 הידיעות של אריאלה 21

הלילה. במהלך לפתע שנשמעו ונקישות שים אמו של תכשיטיה יותר, מאוחר חודשים כמה

רהחלו להיעלם - ולהופיע מחדש במקומות מוזרים בבית.

אריק לא ילד. בהתחלה הוא לא ייחס משמעות לתופעות, וסיפק הנמקה לוגית לכל אירוע, אך כשמאגר ההסברים ההגיוניים החל לאזול, גבר חשדו שלא מדובר בצירוף מקרים חריג. במשך דופן יוצא מקרה כל ביומן תיעד הוא חודשים מומחית עם שהתייעץ ולאחר בבית, שחווה מלהכיר מנוס אין כי למסקנה הגיע בתחום, באמת הלא פשוטה לעיכול: הדירה שבה הוא גר

ררדופה, ורוח רפאים היא האחראית לשלל התופעות המשונות שמתרחשות בה בלילות.

התעוררות“לפנינו התגוררה בדירה אישה מאוד מבוגרת “הילדים שלה העבירו בגפה”, מספר אריק ש’. עם קשר איבדה היא כי טיפולי, למוסד אותה בדירה נשאר אחריה כנראה שמשהו המציאות.

כשהיא עזבה.“באחד הבקרים ראיתי שדלת החדר שלי פתוחה לרווחה. זה מוזר, כי אני נוהג לסגור את הדלת

רלפני השינה. כמה שבועות לאחר מכן התעוררתי ושוב גיליתי שמישהו פתח את הדלת. הייתי בטוח שהיא נפתחה לבד, כי הידית שלה ישנה וחלשה, אבל אחרי שווידאתי שאי אפשר לפתוח אותה בלי למשוך בידית, הבנתי שמישהו אחראי על כך. שאלתי את ההורים אם הם בטעות פתחו

לי את הדלת בלילה, אבל הם אמרו שלא”.לא רציני.

היה כבר זה קרה מוזר הבאה שמשהו “בפעם לב שמה שלי אמא אחד בוקר להוריי. קשור שצנצנת של מיונז שהיא קנתה ערב קודם לכן פתוחה, והיה בתוכה סימן של כף. כמובן שכולם הכחישו מעורבות כלשהי בעניין, אז אמא שלי

האשימה את עצמה והמקרה נשכח.ממש עייף חזרתי הלילות באחד כך, ר“אחר

משמרת שאחרי הרבה לי קורה בעבודה. מרת אינטנסיבית במיוחד אני מתקשה להירדם בגלל האדרנלין. ניסיתי לישון, אבל הייתי במצב של

רחצי ערות וחצי שינה, ואז שמעתי דפיקות שקטות מהסלון. בהתחלה חשבתי שזה מבחוץ, אבל

רהנקישות התחזקו. כמה דפיקת בכל פעם, הפסקה קצרה ואז שוב. ברגע שהתרוממתי מהמיטה

ורציתי לצאת לסלון, הנקישות נפסקו. “אני לא זוכר אם נרדמתי לגמרי או לא, אבל שוב שמעתי את הנקישות - טוק טוק טוק טוק הבית. מתוך בבירור היה זה שוב. ואז ודממה. שוב שלי בחדר הדלת בבוקר, כשהתעוררתי

היתה פתוחה”.פחדת?

“זה לא הכי נעים בעולם, לדעת שיש מישהו בתוך הבית שעושה קולות ופותח דלתות, אבל הדבר האחרון שאתה חושב עליו הוא משהו על-

או ציפור אולי עכברים, שאלה חשבתי טבעי. חיה אחרת שנכנסה. אנחנו גרים בקומת קרקע בצמוד ליער קטן. אולי היה משב רוח פתאומי. היו לי הרבה הסברים הזויים. גם כיוון שהייתי חוזר כל כך שפוך מהעבודה חשבתי שאולי אני

מדמיין”.ואפילו הנקישות הדלתות, שאת בעוד אך מה מדי, רבה ברצינות אריק לקח לא המיונז שאירע אחר כך כבר גרם לו לחשוב בכיוון אחר. “היה איזה לילה ששוב שמעתי נקישות, וממש אבל - לסלון ויצאתי מהר קמתי התעצבנתי, ברגע פסקו. והנקישות כלום היה שלא כמובן יצאתי וכששוב ‘בום’, שמעתי לחדר שחזרתי לסלון ראיתי שאחת התמונות שהיו תלויות על הקיר - נפלה. גם ההורים התעוררו ויצאו לסלון. החלונות היו סגורים, ולכן לא היה סיכוי שרוח גרמה לתמונה ליפול. אבא שלי החליט שכיוון שפתחתי וסגרתי את הדלת בחדר שלי התמונה

נפלה. זאת ובכל בעולם, הגיוני הכי נשמע לא “זה

רקיבלנו את התזה. אלא שבבוקר אמא שלי גילחיפשנו נעלמו. עליה האהובים שהעגילים תה

אותם בכל מקום, ולא מצאנו. כמה שבועות אחר כך היא מצאה אותם על השידה, כאילו מעולם

לא אבדו”.קוראים לזה צירוף מקרים?

ר“כשאמא שלי מצאה את העגילים, אחרי שהפכנו את כל הדירה וחיפשנו בכל חור אפשרי,

רהיא אמרה שאולי יש בבית ‘פולטרגייסט’ שמהתל בנו. אני זוכר שעברה בי צמרמורת. דברים התחילו להתבהר. היא סיפרה שבצעירותה, דודה

ונ אותה שרדפה רפאים רוח לה תיארה רשלה את מחפשים היו הם תכשיטים. להעלים הגה התכשיטים שבועות, ואז מוצאים אותם פתאום

במקומות בלתי סבירים”.־עוד מישהו היה עד לתעלולים פרט לך והו

ריך?אצלי להתארח באים חברים לא. עכשיו “עד מדי פעם, אבל זה לא קורה בכל לילה. למרות שפעם חבר שלי בא אליי עם הכלב שלו, והכלב

ולנב בסלון להתרוצץ התחיל הוא רהשתגע. וח בקולי קולות. הוא קלט כנראה שיש מישהו

‘אחר’ בבית”.

חיפושובעולם באלוהים מאמין שהוא אומר אריק יכולה שהנפש תמיד “ידעתי המוות. שלאחר להישאר בעולם אחרי המוות. אני מאמין בחיים

ושלי חיוביות ובאנרגיות הארץ לכדור רמחוץ ליות שסובבות אותנו, אבל לא האמנתי בהופעה פתאומית של רוחות רפאים קונקרטיות בבתים בבתים אולי קורה שזה חשבתי אנשים. של

רמפחידים, שאנשים מתו בהם, ולא בשכונה נורמטיבית. בכל מקרה, להכיר בקיומן של רוחות זה דבר אחד, ולראות דברים מטורפים בבית זה

משהו לגמרי אחר”.רבים היו נרתעים מהמחשבה על רוח רפאים. שקראתי “ככל תשובות. רצה הכל בסך אריק את בדיוק מתארים שההסברים הבנתי יותר, לתעד החלטתי בבית. אצלי שקורים הדברים רציתי הפולטרגייסט. של הפעילות את ביומן

רלראות אם יש עקביות או תצורה מסויימת באירועים. הייתי חייב להבין מה הולך בבית הזה”.

ומה תיעדת?“כל דבר חריג שקרה בלילות. נעזרתי גם במה

להיש יכולתי שלא כמובן לי. סיפרו רשהוריי אר ער כל לילה ולחכות שהרוח תגיע, אבל היו

היו תקופות שה אותי. רמקרים שדברים העירו ייתי שומע נקישות או חריקות כמעט כל שבוע. היינו נטרקים. ואז שנפתחים וחלונות דלתות קמים בבוקר ומגלים שהתמונות נטויות, המפה שהיתה על השולחן מושלכת על הרצפה, דפים מפוזרים בסלון, המקרר או הפריזר פתוחים. היו המערכת. או נדלקה. שהטלוויזיה פעמים כמה נמצאו ואז נעלמו, אמא של מהתכשיטים חלק ולא נעלם, המזגן של השלט ימים. כמה אחרי

נמצא עד היום”.יצא לך לראות משהו מזה קורה בזמן אמת?

התעלולים את מבצע הפולטרגייסט “לא. שלו רק כשאף אחד לא שם לב. הוא לעולם לא יראה את עצמו. אני גם לא חושב שיש לו צורה פעם בכל לעכל. או לראות מסוגלים שאנחנו ששמעתי משהו וניסיתי לתפוס אותו על חם, זה

פשוט פסק”.רלאחר שיומנו התמלא פנה אריק למדיום, שמ

היא על-טבעיים. יצורים עם לתקשר סוגלת רוחנית ברמה קונדסית ברוח שמדובר קבעה נמוכה. “היא סירבה לבוא אלינו, כי היא טענה שהנוכחות שלה עשויה להוביל את הרוח לפעול בצורה קיצונית יותר. היא גם אמרה שיש דרכים לתקשר עם רוחות כאלו, אבל לא בטוח שכדאי ללכת בכיוון הזה, כי התוצאות עלולות להיות

רבלתי הפיכות. בגדול, היא הציעה לנו לא להתייחס לפולטרגייסט, כיוון שהוא ניזון מתשומת

לב”.

פרידה איך עוצרים את זה?

“התחלתי בכך שהפסקתי לתעד את המקרים, שהשינוי לנו הסבירה המדיום פחתו. מיד והם לא זה, על לחשוב לא להגיע מהתודעה: צריך לדבר על זה, להתעלם מכל הניסיונות של הרוח היה שעשיתי נוסף דבר לב. תשומת למשוך

הפולט כי בסלון, אינטרנט מצלמת רלהתקין רגייסט לא מוכן להיחשף, וברגע שיש מצלמה

הוא לא יכול לפעול. בצחוק, העניין כל את לקחת גם “התחלנו לרדת עליו, לזלזל במה שהוא עושה. אני חושב שהוא נעלב בסופו של דבר, אבל אנחנו יודעים לא אבל פרופיל, הוריד הוא פה. עדיין שהוא

נראה לי שהוא הולך לאיזשהו מקום כרגע”.למה הוא הגיע דווקא אליכם?

“זה גם מה שאני שאלתי את המדיום. היא אמרה שלפולטרגייסט יש קשר הדוק למקום הזה. איזה קשר היא לא יכלה להגיד. כנראה שהוא לא מת

רבדירה, אבל כל עוד הבית עומד והדיירים מודעים לקיומו, הוא ימשיך לעולל תעלולים”.

אולי תעברו דירה ודי.של לצידו לחיות התרגלנו חושב. לא “אני קרה לא האחרונים ובחודשיים הפולטרגייסט,

רכלום. אפילו אם יקרה, אין פה סכנת חיים. אנחנו לא מפחדים ממנו. הוא היה פה לפנינו וכנראה יישאר גם אחרינו. הוא שובב ודי טמבל, אבל לא

מרושע”.להם מספר כשאתה מגיבים אנשים כיצד

שהבית שלך רדוף?ר“אני משתדל לא לנופף בזה. אנשים נוטים לה

יות סקפטיים, ובדרך כלל יצחקו עליך. יש גם כאלה שממש ייבהלו, ויבקשו שתפסיק לדבר על זה. אני מספר רק לחברים קרובים. פעם יצאתי עם מישהי ואחרי כמה דייטים סיפרתי לה. היא

רטענה שאני מטומטם אם אני באמת מאמין בשטויות האלו, ולא יצאנו יותר”.

את הראיון העדיף אריק לבצע שלא בביתו. הוא לא מעוניין לפגוע בתהליך העדין של הניתוק מהרוח. למרות שהרוחות בבית רגועות, לכולם

רברור שהפולטרגייסט לא נעלם ושתעלוליו הבאים הם רק שאלה של זמן. ברגע שהחושך יורד, משהו מתעורר בבית של אריק ש’, ולעולם אין

לדעת כיצד ייראה הלילה בחברתו. ˆ

נא להכיר:פולטרגייסט

רמקורו של המושג פולטרגייסט במילהרעיש – poltern הגרמניות לים הינה הפולטרגייסט רוח. - geist-ואך שובבה כלל בדרך רפאים, רוח

רלעיתים גם זדונית, המפגינה את נוכחותה באמצעות הקמת רעשים, הזזת והחבאת חפצים ולעיתים נדירות אף

רפגיעה בבני אדם או בעלי חיים. לאורך ההיסטוריה דווח על עשרות אלפי מקרים בכל רחבי העולם, בהם העידו מוסברות בלתי תופעות על אנשים

שניתן לייחס לפולטרגייסטים. מתחי הפולטרגייסט של רפעילותו להי ועשויה במפתיע, ונפסקת רלה

ואף חודשים שעות, לסירוגין משך בלי תתרחש תמיד הפעילות רשנים.

נוכח לפחות אחד שאדם בעת לות, כי טוענים העל-טבע חוקרי במקום. של בנפש הפולטרגייסט של מוצאו

אדם שמת. התנה וחוקרי פסיכיאטרים רמנגד,

המיוחסות התופעות כי טוענים גות לפולטרגייסט מובעות על ידי אנשים

בעלי צרכים ורצונות מודחקים.

“ידעתי תמיד שהנפש יכולה להישאר בעולם

אחרי המוות. אני מאמין בחיים מחוץ לכדור הארץ.

אבל להכיר בקיומן של רוחות זה דבר אחד,

ולראות דברים מטורפים בבית זה משהו לגמרי

אחר”

“היינו קמים בבוקר והמפה היתה מושלכת על

הרצפה, דפים מפוזרים בסלון, המקרר פתוח. לפעמים שהטלוויזיה

נדלקה. תכשיטים של אמא נעלמו, ונמצאו אחרי

כמה ימים. השלט של המזגן נעלם, ולא נמצא

עד היום”

"התקנתי מצלמת אינטרנט בסלון, כי

הפולטרגייסט לא מוכן להיחשף. התחלנו גם

לרדת עליו, ואני חושב שהוא נעלב. אבל אנחנו

יודעים שהוא פה. הוא הוריד פרופיל, אבל לא

נראה לי שהוא הולך לאיזשהו מקום”

“פעם יצאתי עם מישהי ואחרי כמה דייטים

סיפרתי לה. היא טענה שאני מטומטם אם אני באמת מאמין בשטויות

האלו, ולא יצאנו יותר”

22 הידיעות של אריאלה ינואר 2013

סיגריות קופסת של שהמחיר נע בין 25 ל-30 שקל, לא פלא הקטנה האחות של שמעמדה בעלייה. נמצא והמתחכמת האם קטנה: שאלה רק נותרה באמת האלקטרונית הסיגריה

עדיפה על סיגריה רגילה?סיגריה אלקטרונית היא מכשיר חשמלי המופעל באמצעות סוללה, ומחמם נוזל מילוי. הנוזל הופך לאדים, ש”המעשן” שואף אל פיו, אך בניגוד לעשן הטבק האדים של הנוזל אינם פוגעים בריאות. כדי

רלהעצים את חוויית העישון, בקצה הסיגריה הפלסטית דולקת נורית אדומה, המדמה את האש.

מחירה של הסיגריה האלקטרונית נע בין 200 כ-100 היא השימוש ועלות שקלים, ל-600 שקלים בחודש עבור נוזל המילוי. היא מתאימה לאנשים המעוניינים להפסיק לעשן או לכאלה

צי גם במקומות רשחייבים את תחושת העישון בוריים כגון בתי קפה או משרדים.

כמו נרגילה קטנהמאריאל הנוסע לאוטובוס עולה 50 בן אדם ומתיישב במושב לפניי. הוא מעשן לתל-אביב אני מחליט לעבור לשבת סיגריה אלקטרונית. לידו. חייב לברר מה הסיפור שלה. אחרי שיחת נימוסין קצרה, אני שואל אותו: “תגיד, זה יותר

טוב מסיגריה רגילה?”. האיש מסתכל עליי, מחייך ואומר: “אין בכלל מה להשוות. זה הרבה יותר טוב. קודם כל, אין

רחומרים מסרטנים. שנית, אני חוסך מאות שקלים בחודש. ומה שהכי כיף זה שאני יכול לעשן

בכל מקום, בלי שמישהו יעיר לי”. רוהוא לא לבד. “הדבר הכי טוב בסיגריה האלק

טרונית זה שאתה לא מסריח כמו אחרי סיגריה לכלכלה סטודנט אלוש, שגיא אומר רגילה”, במרכז הבינתחומי הרצליה. “כיוון שניתן לעשן ארוכות שבנסיעות מצב אין מקום, בכל זאת

רלמשל תהיה בקריז לניקוטין. ההרגשה זהה לחפחות והבריאות רגילה, סיגריה לעישון לוטין נפגעת. מעין תחושה של עישון נרגילה קטנה,

רק עם ניקוטין”.ולד שטוקטור, חייל משוחרר מאריאל, שם את קופסת “עישנתי הכלכלי. החיסכון על הדגש מרלבורו לייט ביום. זה עלה לי בערך 800 שקל בחודש. עם האלקטרונית אני מבזבז משהו כמו

מאה שקל, וגם זה בהגזמה”. שהסיגר החברה מציינת ”ISMOKE “באתר רריה האלקטרונית נועדה לשפר את איכות הח

שאין להבין “חשוב המעשן. של בסביבתו יים שאר וכל זפת עשן, של קליטה או פליטה פה

רהחומרים המסרטנים. בנוסף, זה לא משאיר בד

לים או אפר”, אומר שובל קומא מחברת “טאקו”, המשווקת גם היא סיגריות אלקטרוניות. “אולי

ראי אפשר לקרוא לזה תרופה, אבל ברור שהסיגריה האלקטרונית היא לא סיגריה רגילה”.

מנגד, יש כאלה שלא מתלהבים. “המציאו את יפסיקו שאנשים כדי האלקטרונית הסיגריה

רלעשן, אבל לא מכאן תגיע הישועה”, אומר בוריס קוזין, סטודנט להנדסת בניין באוניברסיטת אריאל. “אין לאלקטרונית את ההרגשה והטעם

של סיגריה רגילה”. ר“אתה נחנק”, ממשיך נריה ידעי, סטודנט לש

מאות מקרקעין במכללה למינהל. “נשארים מים בפה, ויש תחושה של כוויה בלשון. חוץ מזה, אף אחד לא יודע מה מכילים הפילטרים, והאם הם

רבאמת יותר. אתה קונה את הסיגריה האלקטרואת מוצא ובסוף אתה להפסיק לעשן, כדי נית

רעצמך מעשן גם סיגריות רגילות וגם את האלקטרונית. במקום להפסיק, אתה מעשן כפול”.

ההרגל נמשךמשרד הבריאות מבחין בין סיגריות אלקטרוניות עם ניקוטין ובלעדיו. סיגריות נטולות ניקוטין אין למשרד סמכות לעכב, והוא לא יכול לאסור את הכנסתן לארץ. לעומת זאת, סיגריה אלקטרונית

המכילה ניקוטין מסווגת כתרופה ודורשת אישור האמריקר והתרופות המזון מינהל ,FDA ה -של

אי, או של המקבילה האירופית. במותגים שונים FDA נמצאו חומרים מסרטר שנבדקו על ידי ה-

נים וחומרים מסוכנים אחרים.מפני הבריאות משרד הזהיר האחרון בקיץ

תרו “אשר אלקטרוניות, בסיגריות רהשימוש מתן לגמילה מעישון לא הוכחה ואשר עלולות להוות, במקרים מסוימים, סכנה בריאותית של ממש... לא ניתן להסתמך על תעודות הבטיחות

המנופקות על ידי היצרן או המשווקים”. ד”ר מיכאל ויינפאס, מומחה לגמילה מעישון, אומר כי “סביר להניח שלסיגריה האלקטרונית

המש בריאות על חמורה פחות השפעה רתהיה לא זה אבל רגילות, לסיגריות בהשוואה תמש הנושא בטוחה. כחלופה עליה להמליץ מצדיק ואין לנו מידע יסודית, לא נבדק עדיין בצורה

מבוסס”. ־אתה רואה איזושהי בעיה עם הסיגריה הא

לקטרונית?“הבעיה המהותית היא שהרגל העישון נמשך. העישון השאיפות, הסיגריה, עם ההתעסקות מתבצע לא קבועים. ומצבים קבועים בזמנים מרכיב וזה ההרגל, שבירת של אמיתי תהליך

חיוני בגמילה מעישון”.

נמאס לכם מהסירחון של העשן, המינוס בבנק צועק

שתפסיקו לעשן? ˆ אולי הסיגריה האלקטרונית תציל אתכם ˆ ויכול

להיות שלא

לעשן בכאילואלעד גילאור

כ

עד הקצה

ביקורים חשאיים במדינות איסלאמיות, אימוני ירי עם

הפאשטון ומעצר באפגניסטן ˆ אלה רק חלק מהאירועים שעברו

בשנים האחרונות על ד’ ˆ והוא כבר חולם על ההרפתקה הבאה

גם וגם. צילום: אלעד גילאור

ינואר 2013 הידיעות של אריאלה 23

החורפי האוויר מזג מרות 160 שעבר בשבוע התאספו מהאוניברסיטאות סטודנטים מחוייטות בחליפות בארץ, של ליומיים עקב, ובנעלי באוניברסיטת או”ם” “כנס חיפה. כמקובל בכנסים האלה, הם ייצגו מדינות

המשל גם האו”ם. ועדות של בהדמיות רשונות חת של אוניברסיטת אריאל הייתה שם ואפילו

קטפה פרסים.רמועדון האו”ם של אריאל הוקם על ידי סטורדנטים מבית הספר לתקשורת, וחוגג שנה להי

ווסדו. מול נציגי אוניברסיטאות ותיקות פי כמה זכתה הפעם ליאל שושתרי, סטודנטית שנה ב’ לכלכלה, בפרס הצטיינות על ייצוג מרשים של

רבריטניה בוועדה לזכויות האדם, בסוגיה הרגישה של מילת נשים.

“עבדתי שושתרי, מספרת קל”, היה לא “זה רממש קשה כדי להבין איפה המדינה שאני מיי

צגת עומדת ביחס לנושא כל כך רגיש. אבל היה ממש כיף, גם הכנס וגם המסיבה והחבר’ה. יש לנו

מועדון מעולה, ורואים את התוצאות בשטח”. 20 סטודנטים מהפקור -מועדון האו”ם מונה כ

לקבל כדי לשבוע אחת ונפגש השונות, לטות יחסים האו”ם, פעילות על ממרצים סקירות

בינלאומיים, פוליטיקה והיסטוריה של סכסוכים. דיפלומטים עם גם נפגשים הם השנה במהלך בכירים ומבקרים במשרד החוץ ובמפקדת האו”ם בארמון הנציב בירושלים. בית הספר לתקשורת ואגודת הסטודנטים תומכים בפעילות המועדון, ולוגיסטי”, בפן הכלכלי גם “בפן האקדמי כמו

אומרת בת-אל כהן, סיו”ר המועדון.שרוצים לסטודנטים קפיצה קרש “זהו כהן:

במו הפעילות הדיפלומטי. לעולם רלהיכנס בפני דיבור מבחינת גם אותם מקדמת עדון לעתיד. קשרים ויצירת האנגלית שיפור קהל, זה ממש כיף. בכל תחרות יש אבל מעבר לכל מסיבות מטורפות, אחלה אנשים, ורק בשביל זה

שווה לבוא”.באוניר 1927 ב לראשונה הוקם האו”ם -מודל

מ-90 למעלה כיום ומונה הרווארד, ברסיטת “מייצגים” הם העולם. ברחבי סטודנטים אלף מדינות בהדמיות של מועצת הביטחון ובית הדין הבינלאומי, מנסים להעביר אמנות בינלאומיות,

ופולי דיפלומטיים כישורים להפגין רונדרשים הכל, קואליציות. וגיבוש שיכנוע לשם טיים

כאמור, באנגלית. למר מונה IMUNA הישראלי האו”ם מועדון זכו ובשנים האחרונות עלה מ-200 סטודנטים,

האחרו בעולם. תחרויות וכמה בכמה רשגריריו

נה שבהן התקיימה בבון שבגרמניה, וסטודנטים היוקרתי בפרס שם זכו חיפה מאוניברסיטת

.Best Delegate Awardישראל תארח השנה בפעם השלישית את הכנס עשרות תראו “אם .”ISRAMUN“ הבינלאומי ב-14 חליפות עם פה מסתובבים סטודנטים

אריאל שאוניברסיטת כיוון יהיה זה במרץ, מארחת את הכנס הבא”, אומרת כהן. “זו תהיה הפעם הראשונה שאריאל מארחת כנס כזה, וזה

בהחלט שם את האוניברסיטה על המפה”. דף המועדון בפייסבוק:

AucmunArielModelUnSociety

ליאל שושתרי, סטודנטית לכלכלה באריאל, זכתה בפרס הצטיינות

בכנס מועדון האו”ם הישראלידיפלומטים בהתהוות

רונית אפטר

ברוך שומרון

ל

יכיתי לד’ בערב שבת מחוץ לבניין בו הוא גר. הוא הגיע רכוב על אופנוע כבד, שיערו

רמפוזר, עיניו עייפות ומוטרדות. הוא נראה צעיר מגילו שזוף, גבוה, לפחות. בעשור עוזרו, צעיר, בדואי איתו הגיע מגולח. לא

רשהולך איתו לכל מקום. הוא סחב כמות אדירה של שקיות עמוסות מצרכים.

הדירה שלו קטנה, מכוסה בשטיחים ועמוסה הוא הרושם מהמזרח. מעוצבים עץ ברהיטי של דירה ערבית שעברה שיפוץ תל-אביבי גדול שתפס ליד שולחן התיישבנו אשכנזי. ד’ באנגלית. נערך הראיון הסלון. רוב את )43( דורש להישאר בעילום שם. הוא חושש שגורמים שונים בישראל לא יראו בעין יפה

את קשריו עם עולם האיסלאם. באלו מדינות מוסלמיות ביקרת?

פקיסטן, דאבי, אבו דובאי, בירדן, “הייתי לאפ שמסייעת בסין, גם הייתי ראפגניסטן.

שם פגשתי בים. מעבר תמורת בנשק גנים ובאו יהודי, ידעו שאני ‘פאשטון’. הם אנשי

ראליי לארוחות שבת. באפגניסטן עצמה הצלאי ההולדת יום לחגיגות להיכנס רלחתי

מאם עלי, פגשתי שם את נשיא בית המשפט ואת מקבילו העיראקי. הם העליון האיראני אותי. לפגוש ושמחו פאשטוני שאני חשבו

אפילו הצטלמנו”.ד’ עלה לארץ ממדינה דוברת אנגלית בגיל בישיבה. למרות ההתנגדות כדי ללמוד ,15של הוריו, הוא אף שימש רב תקופה קצרה,

לא אחת ממדינה עובר בנדודיו, החל רואז

למשך כלשהו במקום עוצר ולעיתים חרת זמן. כיום הוא מתגורר בארץ, נמצא בחיפוש גם נרתע ולא וזהות משמעות אחרי תמידי

מול סכנות ברורות. ־מעניין אותי במיוחד הביקור שלך באפ

גניסטן.ר“הייתי שם לפני ארבע שנים, בעיקר בפ

ריפריות. אפגניסטן היא מדינה נחשלת, אבל לחתונה למעשה באתי חברים. שם לי יש השבעתי הפאשטון. איש שהוא חבר, של אותו שהוא לא יגלה שאני יהודי או שיש לי קשרים עם ישראל, כי פחדתי שיהרגו אותי. המקומיים. כמו ונראיתי גלביה מין לבשתי

מאוס שבאתי אותם לשכנע הצלחתי רלא טרליה ושהייתי פרופסור לפילוסופיה בסין,

הם חשבו שאני צוחק עליהם.ר“הפאשטונים הם מוסלמים קיצוניים, ששמאלי לעצמם קוראים הם לטאליבן. רייכים

האבודים בשבטים שמקורם וטוענים כים, של בני ישראל. את הערבים הפאשטונים לא אוהבים, כיוון שהם ניצלו אותם. פגשתי שם

הצ וארה”ב, ישראל את ששונאים ראנשים יש ירי. באימוני איתם והשתתפתי טלמנו, יכול לקנות שןםהמון חנויות נשק. כל אחד

רובה”. פגשת טרוריסטים פעילים?

טרור בארגוני שתמכו אנשים “פגשתי רבאופן מובהק. אנשים שתומכים בחמאס וב

פוצצו שהאמריקאים וחושבים אל-קאעידה, רלעצמם את מגדלי התאומים. נסעתי גם לס

וואט ואלי, האזור שבו חיסלו את בן לאדן.“בעמק הקאלאש פגשתי זורואסטרים, שהם

בהיר שיער עם זרתוסטרא, דת בני פרסים ועיניים כחולות. יש להם טקס משונה, שבו

רהם משאירים את המתים על ראש ההר ונותנים לעורבים לאכול אותם”.

עברת חוויות מפחידות באפגניסטן?“קיבלתי במתנה רובה כשבאתי לחתונה של חבר. לא ידעתי מה לעשות איתו, אז פרקתי ופירקתי אותו, עטפתי בבגדים, שמתי בתיק, וככה יצאתי לשדה התעופה. היה לי אז זקן, ולקחו ישר תפסו וברגע שהגעתי לטרמינל במזוודה מצאו הם ביטחונית. לבדיקה אותי וזה בלבל תמונות שלי עם אנשים חשובים, להירקב הולך שאני משוכנע הייתי אותם.

בכלא להמון זמן. “פתחתי בשביתת רעב עד שהגיע הקונסול

רהאוסטרלי. תיארתי לו מה קרה והודיתי שעשיתי טעות טיפשית שנבעה מתמימות. לפני להתקלח לי הרשו לבית המשפט שנלקחתי ברגליים כבול אותי הובילו ואז ולהתגלח, לבית מחוץ מחכים שם דין עורכי ובידיים.

קו בקולי שירותיהם את ומציעים רהמשפט עמדתי סביר, לי שנראה אחד לקחתי לות. מול השופט וניסיתי להסביר מה קרה. השופט

ריצא להתייעצות של חצי שעה, והורה לשחרר אותי לאלתר. למחרת עליתי על הטיסה

הראשונה לישראל”.־מה היה קורה אילו גילו את זהותך היש

ראלית?“אני משוכנע לחלוטין שהיו הורגים אותי.

רהיו משספים לי את הגרון. אף על פי כן, הייתי עושה את זה שוב. אני אוהב למתוח את

הגבולות”.

“קיבלתי במתנה נשק כשבאתי לחתונה של חבר באפגניסטן. לא

ידעתי מה לעשות, אז פרקתי ופירקתי

אותו, עטפתי בבגדים ונסעתי. בשדה

התעופה לקחו אותי לבדיקה, ושלחו אותי

לכלא ליומיים”

“התבקשתי על ידי משפחה להיכנס

לאחת הכתות ולנסות להוציא את

הבן שלהם משם. כך יצא לי לבלות

כמה שבועות בכת שמאמינה בחייזרים. הם ניסו להפנט גם

אותי”

ח

קרש קפיצה לעולם הדיפלומטי, מסיבות מטורפות, אחלה אנשים". "מועדון האו"ם

הכוסיות“אנחנו רוצות

בבקשה הפוך גדול בכוס זכוכית, דל,

על בסיס מים, חלש, וסלט פאטוש

בלי עגבניות שרי, עם פטה 5%

בצד. אה, וגם את התבלינים לא

להכניס לסלט. ושהלחם יהיה

בבקשה קל. ולערוך לארבע”.

"בוא רגע"ומהצד וניקיונות, בהגשות עסוק המלצר

השני של המסעדה לקוח מסמן לו לבוא.“במה אני יכול לעזור?”.

לקוח: “אפשר בבקשה חשבון?”.מלצר: “בוודאי!!!” )אבל למה לא יכולת לסמן בלי להריץ רוצה חשבון, היד שאתה לי עם

אותי עד הנה???(.

המאחריםוקרואסון הפוך קפה בבקשה “אפשר

שקדים?”.הקפה את מניח המלצר דקות כמה אחרי והמאפה על השולחן, ואז הלקוח נזכר: אה, זה מגיע בספל? אני שותה רק בכוס זכוכית.

ואת הקרואסון תבטל. הוא גדול מדי”.

עשיתם כבר “שנת שירות” במלצרות? ˆ יש לכם תוכניות להעשיר את הרזומה בפרק של הגשת פסטה/חומוס/המבורגר/מרק היום? ˆ בטח תשמחו להיזכר או להכיר את הלקוחות שמביאים את הג’ננה / אודליה בסון

מלצר, נתקלת מלפניםמלצר, נתקלת מלפנים

“בעל הבית”הוא נכנס למסעדה בראש מורם ומחפש את והכורסא הקבועים שלו. אם המקום השולחן תפוס, הוא לא יוותר: “מה קרה? לא שמרתם מגיע אתה לרוב אדוני, לא היום?”. מקום לי כשהמסעדה ריקה, אז המקום שלך “שמור”. כל עם עמוסה. בשעה לבוא בחרת היום הכבוד ללקוח נכבד כמוך, תצטרך להסתפק

בשולחן אחר.

בן יחיד הוא מגיע אבל כשהמלצר להזמין, רוצה וישר מתיישב הוא

עדיין מתלבט עם אשתו ומעיין בתפריט.מלצר: “שאחזור בעוד כמה דקות?”.

לקוח: “לא, אני רוצה... מה זה ברוסקטה סלמון? ומה זה גרטן שווייצרי? אתה יודע מה, תביא לי ארוחת בוקר.. מה אתה אומר,

ארוחה ליחיד תספיק או שנזמין זוגית? עזוב, תביא יחיד”. המלצר מביא את השתייה ללקוח, אחר כך את המנה, אבל

הבן היחיד לא נרגע: “הקפה לא חם. תביא לי עוד מים חמים”.

“הלחם מחומם יותר מדי. תחליף לי אותו”. “אפשר עוד רטבים?”.

“אתה יכול להביא לי חמאה”. “מפיות”.

“אתה יכול לפנות?”. “הקפה התקרר, אתה יכול לחמם לי אותו?”.

המשפחה הקמצניתסבא, במסעדה. נפגשת המשפחה כל שבו בשבוע יום יש עם בשלום לחיות למדו והם ילדים. ושני הורים סבתא, הקמצנות שלהם, ויודעים בדיוק איך לחלק ארוחת בוקר יחיד אין בעיה - אז ביצים לשישה אנשים. החביתה עשויה משתי כי לסבא ולסבתא כבר לא בריא לאכול ביצים. גם עם הסלט העסק פשוט, כי הילדים לא אוהבים ירקות. והשתייה? זה הולך 5 ככה: “אנחנו רוצים בבקשה שני קפה הפוך גדול )תוספת ונשמח בצד(, מגיעה האספרסו )מנת מפורקים שקלים(, לקבל ארבעה ספלים ריקים ושתי מנות אספרסו נוספות מפני שאנחנו אוהבים את הקפה שלנו חזק” )ק-מ-צ-נ-י-ם-! תגידו שאתם קמצנים, ושאתם הולכים לחלק את שתי כוסות הקפה הגדולות בין שישה אנשים בדיוק כמו שעשיתם עם החביתה,

סלט, לחם והמתבלים(.ובסוף הם עוד מעזים להתלונן: “הקפה לא היה משהו”.

החרמןהדרך”, “סוף כלליות. במחמאות מתחיל זה עם ואז, כאלה”. דברים “אין מדהים”, “פשוט יכול “אני לעצמו: מרשה הוא החשבון קבלת

להגיד לך משהו? יש לך ישבן סקסיייייייייייי”.

“אני רוצה את האחראי”)כלומר: “אני רוצה לקבל הנחה או קינוח על חשבון הבית”(

הוא הזמין לזניה, אבל “לא יודע, יש משהו תפל במנה”. הוא הזמין קפה, אבל “זה לא מספיק חם”.

מלצר: “אין בעיה, אדוני, איזו מנה חלופית תרצה? ואני כבר מביא לך קפה חם”.

הלקוח: “לא! אני רוצה את האחראי!”.האחראי מגיע. “מה זה צריך להיות”, אומר הלקוח. “פשוט בושה.

מנה לא מנה, קפה לא קפה, אני דורש פיצוי”. וקפה מנה תיקח בוא החלפה. לך הצענו “אדוני, האחראי:

חדשים”. הלקוח: “אני לא מעוניין בעוד מנה. אני כבר לא רעב. עבר לי כל

החשק”. ובסיכום: הלקוח אכל יותר מחצי מנה ושתה את כל הקפה. כיוון שכל לקוח חייב לצאת עם חיוך על הפנים, הוא מקבל קינוח על

חשבון הבית. בשביל זה דווקא היה לו חשק.

פגישת כיתהחזקות, הכי בשעות שישי ביום אנשים, 12 יושבים הם תופסים שישה שולחנות כי אחרת יהיה להם צפוף, וכל להם יבוא לא פעם אף קטנטנה. קפה כוס יזמין אחד אכלתי מהבית שיצאתי לפני “בדיוק כי מתוק, משהו

עוגה”. כיוון שהם כבר למדו שלא כל כך מעוניינים בהם בשעות בהתחלה מגיעים מתוחכמת: טקטיקה להם יש כאלה, לאט ולאט בפינה, שולחן אחלה תופסים ארבעה, רק כיסא, אחרי כיסא להם מוסיפים האחרים, מצטרפים

שולחן ועוד שולחן, ומרחיבים את המעגל.כוס עבור שמשאירים טיפ כמו שאלתם, אם הטיפ,

קפה.