HUMAN RIGHTS AND CRIMES OF THE STATETHE CULTURE OF DENIAL

Stanley Cohen

הרחוב. כעבריין האמיתי העבריין את מגדירים רדיקלים קרימינולוגים60ה- שנות בסוף

הכוח בעלי של ידיים רחב לפשע ומשם הלבן הצווארון עבריני על מדברים יותר מאוחר בשלב

מדינה. < פשעי

המדינה. נגד פשעים על מדובר לא–וכו' עבריינות חברתי, סוגי נזק על מדברים קרימינולוגים

מסוים. במובן והתעלמות הכחשה – בעקיפין רק אלא משמעותית בצורה לזה התייחסות אין

הפושעים בה, לצד המאקרו רמת על פה מדובר – הפרטים שעושים מה בדיוק עושות מדינות

עם, דיכוי, עינויים.. רבות: רצח עוולות המבצעת העיקרית כפושעת המדינה ישנה היחידים

פשע, כהן, היא זו, אומר כחיוביות. פעילות אלו פעולות המגדירה צדקנית ברטוריקה זה כל

נירנברג חוקי – טוטאליטרים משטרים )ע"ע המדינה חוקי עם אחד בקנה עולה היא אם אפילו

וכו'(.

: ההכחשה של הספירלה – הכחשות של באוסף משתמשים השלטונות

פה. קרה לא . הדבר1

שחושבים. מה לא בטח זה משהו קרה . אם2

מוצדק. שחושבים, זה מה כן זה אם . גם3

יודעים שכן האנשים אלו הפשעים נגד ולמחות להתעורר צריך שהיה טוען, שמי בהמשך, כהן

לעומדים זקוקים אנשים שאותם וכו'. מאחר וחינוך, פרופסורים דת אנשי – בסדר לא שמשהו

הם אשם לחוש לא וע"מ להסתבך רוצים איתם, לא להתעמת מנסים לא בשלטון, הם

על ומצה סייקס של לתיאוריה אנלוגיה עושה כהן זה , בשלב נטרול של טכניקותב משתמשים

טכניקות:5 על המדינה. מדובר של אלו לעומת היחידים של הנטרול טכניקות

- הנזק הכחשת.1

נפגע" לא אחד "אף – יחיד ע"י

לאלימות.." רגילים מגזימים, הם - "הם המדינה ע"י

– האחריות הכחשת .2

אותי.." התכוונתי, הכריחו "לא – יחיד ע"י

תפקיד.." מילאתי ההוראות, רק אחר - "פעלתי המדינה ע"י

– הקורבן הכחשת.3

אשמתם" התחילו, זו "הם – יחיד ע"י

התחילו.." לנו, הם עשו מה הקורבן, תראה אנחנו "זה – המדינה ע"י

– המאשימים האשמת.4

כמוני.." בדיוק גרועים "הם – יחיד ע"י

אנטישמים.." הם כי אותנו אלינו, מאשימים נטפל העולם "כל – המדינה ע"י

– יותר גבוהה לנאמנות פניה.5

חברים, משפחה, כנופיה.. – יחיד ע"י

בצבא, באומה, היסטוריה, ציונות.. טוטאלית, תמיכה אידיאולוגיה – המדינה ע"י

הגנה כמנגנון בהדחקה יותר עסקה להדחקה: הפסיכולוגיה הכחשה בין ההבדל על מדבר כהן

מידע, תפיסה הכחשה, איבוד על יותר לדבר שיש טענו שהקרימינולוגים בעוד מרכזי

סלקטיבית..

זו תופעה – דבר עושים ולא פשעים עושה שהמדינה הפרטיים, שיודעים האנשים את מזכיר כהן

– מהצד צופים של עניין וגילוי התערבות לחוסר סיבות3 מהצד". יש "ציפה נקראת

המדינה? עם להתעמת אלך אני דווקא יודעים, למה אנשים הרבה – אחריות פיזור.1

בנידון. דבר יעשה לא לטובה/רעה מזדהים לא אם – הקורבן עם להזדהות יכולת חוסר.2

משהו.. בכלל לשנות יכול קטן כאדם אני איך – אפקטיבית התערבות לגבש יכולת חוסר.3

הכחשה: סוגי3 בין מבחין כהן

- העבר . הכחשת1

שלילי. נעימות, מידע לא חוויות לשכוח נוטה האדם – נפשית האישית ברמה

מידע. כיסוי, העלמת פרסום, פעולות ע"י מאורעות השכחת – החברתית ברמה

– מילולית . הכחשה2

כזה.. במקום לקרות יכול לא ידענו, זה לא

– באמת שקרה לאירוע האחריות הכחשת . 3

העניין. את שמסביר כלשהו תירוץ יש אך קרה אומנם האירוע

והלם/אדד אלם אלימות

לפתרונות לגיטימציה מתן ע"י אלימות ומעודדת אלימה היא הישראלית אדד, החברה לפי

צעירים. ע"י מאומצת האלימות לכן – וטובות מהירות תוצאות כמביאים אלימים

אותה. ומאמצים אלימה התנהגות מחקים צעירים

, ומכאן השני את אחד מלהבין האנשים, שחדלו ע"י מתעוות השוויון עיקרון כיצד מדגים אדד

רגשנית< אלימות. מילולית ברמה תקשורת לחוסר נחסמים< מוביל הם

והשלכה. התקה כגון הגנה מנגנוני הפעלת ע"י האלימות עם מתמודדת שהחברה אומר אדד

שאינם חולים נערים ע"י שנעשה שטן, מעשה מעשה פיהם על הוא רוט דרק לרצח ההסבר

למעשיהם. אחראים

לכן, – לריטואלית הופכת נורמטיבי חיים לסגנון שהופכת חיובית שהתנהגות מסביר הוא עוד

פנימי עולם בילד ושליטה, יווצר קביעות חוסר ומשדרת ריטואליות מעודדת לא משפחה כאשר

לכפייתית. להפוך שעשויה אלימה והתנהגות מעורער

ולא אמיתיים ערכים ולמחוייבות, הפנמת למוסר חינוך ע"י היא חיובית ריטואליות ליצירת הדרך

שהילדים בכדי למוסדות משפחות בין בשת"פ צורך אינטלקטואלי. יש בחינוך התמקדות רק

והעבירו המחנכים תפקיד את נטשו מספק. התוצאה-הורים באופן עצמאותם את לבנות יוכלו

מעבר. ולא לימודיים בתכנים מתמקד לביה"ס, שמצידו אותו

אינגרטיבי/אדד בהיבט אלימות

סביבתית. והשפעה גנטי מטען של סוציאלית- תולדה ביו תופעה נלמדת- היא הינה האלימות

דומיננטית כדרך זו בדרך ולהשתמש להמשיך עשוי הוא אלימות דרך מבוקשו ישיג אדם כאשר

מטרות. להשגת

רגשות בו יתעוררו זאת, אם כך. לעומת לפעול יכול תוקפנית עשייה על מחשבה בו שעוברת ילד

לעכב הילד מעכב. הצלחת מנגנון יפתח בעבר, הוא שקיבל שליליים מחיזוקים חרדה, כתוצאה

יגרמו כאלו חוזרות חיובי.התנסויות חיזוק המהווה דבר – החרדה את מפחיתה התוקפנות את

תוקפניים. דחפים המונעות מע' עכבות לפיתוח

אינסטיקטיביים מנגנונים אותם חסרים שלאדם בכך החי של מזו שונה האדם של תגובתו

יותר, לאכזרית אלימותו את עושים באדם אלו בלמים האגרסיביות. היעדר את המקטינים

נגד. מחסום שתהווה נפשית מערכת אותה כן, התפתחה אם אלא – מעצורים חסרת כמעט

וכו'. השליטה לב מוח, דופק גלי אוטונומיים, כמו תפקודים על רצונית שליטה לרכוש ניתן

החברתית. חוויות למערכת הילד הסתגלות על אחראית חשיבה. המע' האוטונומית ע"י מושגת

תקינה אוטונומית מערכת – שלילית התנהגות מעכבות ואלו וחרדה פחד בילד יוצרות ענישה של

התוקפנית. ההתנהגות על לוותר יכול והאדם הנעימות אי תחושת את מהר מפחיתה

אי תחושת של הפחתה מרגישים לא הם ולכן באיטיות פועלת המע' האוטונומית עבריינים אצל

הנעימות<תסכול<אלימות.

קיום: לצורך תוקפנות – לורנץ ע"פ האדם תוקפנות

הטבעית, בה הברירה הרף, ע"י בלי ומשביחם החיים את המקיים אינסטינקט היא התוקפנות

החלשים. את ההורגים טבע ואסונות מחלות באמצעות החזקים, או ע"י נכחדים החלשים

העצמי. הוא הערך להכרת לפעולה, לתחרות אותנו דוחף הוא – החיות ייסוד נמצא בתוקפנות

ומונע אותנו המניע וצחוק, הוא מהומור ליהנות ואף האישית הידידות את לחפש אותנו המניע

אינסופית. פאסיביות של חיים מאיתנו

לשמה: תוקפנות – שכטר ע"פ באדם תוקפנות

זה כמנצחים. אינסטינקט יצאו שבו לקרב בע"ח את הדוחף הוא תוקפנות של אינסטינקט

חדשים מטענים שמצטברים עד שנמשכת הפוגה באה ההתקפה ואחרי לעצמו פורקן מבקש

תוקפנות. של

פרום: ע"פ לאלימות פנים 6

השמדה. דחף מלחמה, ללא משחקי – משעשעת * אלימות

אמיתי מפחד נובעת זו החופש. אלימות החיים, על על הגנה לשם מופעלת – תגובתית *אלימות

תסכול. ממצבי אף האדם, לפעמים נתון בו מדומה או

הגנתי. תפקיד בה עין, אין תחת עין – נקמנית * אלימות

ובצדק. בטוב האמונה - התערערות מהמציאות מאכזבה כתוצאה * אלימות

הורס. הוא אז יוצר אינו יוצרת, אדם לפעילות תחליף – פתולוגית * אלימות

מעבר אל חריגה כדרך להרוג עזה תשוקה קיימת – לדם ארכאי בצימאון המתבטאת * אלימות

מלאה. אנושיות ולפתח לנוע פחד לחיים, מתוף

וחיברות. חינוך ע"י לשליטה ניתנת היא יצרית היא שהאלימות אף שעל טוען פרום

מולד. כדבר אלימות על שמדברים ולורנס פרויד, שכטר לעומת זאת

תעבור זו ואנרגיה תוקפנות. במידה יצר יש אחד לכל פרויד ע"פ – אלימות של נוסף היבט

חברתית ולפרודוקטיביות האלימות לפורקן יביא שזה בכך הפרט את תשרת היא סובלימציה

– קרלי של מחקר

גוררים ההיפותלמוס של והמדיאנים הלטראלים האיזורים של חשמלי גירוי – עכברושים על ניסוי

תוקפנית. תגובה

ההיפותלמוס כריתת – תוקפנית להתנהגות קשורים האמיגדלה חלקי – קופים על ניסוי

מועילים עצמים בין להבחין יכלו , שלא לשקטים תוקפנים קופים הפכו רזוס בקופי והאמיגדלה

לסכנה. הנפש, אדישים עיוורון – למזיקים

העצמית"/אדד ההתהוות בתהליך התיוג "השפעת

בית "קרקע – במאמר המרכזי המושג כלומר: של העצמית ההוויה של הגידול מכינה",

לחיים. הראשונות בשנים הפנמה של ישיר האדם. תוצר המחשבות, הדמיונות, ואמונות

על מהסביבה קולטים שאנו ומה נולדנו עימם האובייקטיבים מהנתונים מורכב העצמי הדימוי

ועקיפה. ישירה עצמנו, בצורה

אותנו ומלכדת מתייגת תיוג. המערכת ע"י – האדם על דעתה להביע הסביבה של הדרכים אחת

לציפיותיה. בהתאם לנהוג

מסויימת ובהתנהגות מכינה בקרקע צורך יש – עצמית התהוות ליצור יכול אינו לכשעצמו תיוג

כך: לשם

עצמית. זהות = תחושת סוטה+ סטיגמה + התנהגות מכינה קרקע

של סינון יכולת חסר הקטן הילד – לחייו האדם של הראשונה בתקופה נוצרת המכינה הקרקע

ההכרה. בתת אצלו נקלטים ואלו חברתיים מסרים

אנטי חוסן לו שתקנה חיובית מכינה קרקע לו תהיה בילדותו חיוביים חיזוקים לו שניתנו אדם

תיוגי.

לומד הוא איתו, ובמקביל לנהוג וכיצד זולתו מי לומד העצמיות, האדם של בהתהוות עוזר התיוג

הנורמות. על ישמרו בה שהחברים ע"מ התיוג כוח את מנצלת בעצמו. החברה להתנהג כיצד

זהות. לעצמו בונה האדם התיוג, באמצעותו ע"י תפקיד אדם לכל החב' נותנת

דחייה–הדינאמית" התגובה את גוררת העבריין של הנמשכת "הדחייה של ונשנית חוזרת

האדם. על משתלט השלילי, התפקיד הדימוי עם יתר להזדהות לו העבריין, תגרום

מחקרים 2

)היה5 מתוך דופן יוצא קו איזה נשאלו – לא , אחד משת"פים19 מתוכם אנשים20 - על האש

.. החברתי מהלחץ הושפע הנוסף והאדם שווים הקווים שכל ענו19ה- יותר(, כל ארוך אחד

אליהם. השתלט התפקיד – וסוהרים ממח' פסיכולןגיה, אסירים אנשים על ניסוי – ניבורדו

ואחרים וזנות/שוהם משפחה תיוג

מודרנית לחברה המהגרת סמכותית מסורתית ממשפחה מורכב ואחרים שוהם בנו אותו המודל

המודרניים, לאלו מסורתיים ערכים בין מקונפליקט נובע זה הגירה. משבר משבר ועוברת

.המשפחה ראש של מעמדו ומערעור בהגירה הכרוכים חומריים מקשיים

ונציג כמפרנס תפקידו במילוי ומתקשה הגירה משבר סמכותי, חש אישיות מבנה בעלי אבות

המשפחה.

איתם. להתמודד יכולה שלא הבת – נוח מושא על אותם ומשליך אשם רגשות חש האב

|

ע"י ודחייתה הנערה < תיוג כאיום המשפחה ע"י )לחיוב/שלילה( < מתפרשת חריגה הנערה

האב.

|

לעזאזל" כ"שעיר תחוש זו נערה

|

חברתית מבודדת היא

|

מאביה. מיניים מסרים חווה לעיתים

|

מהבית בורחת הנערה

אותה כשלונו, תייג את עליה האב, שהשליך ע"י בעצם מעוצבת הנערה של השלילית הזהות

מקבלת עצמה- הנערה את שמגשימה נבואה לעזאזל. זוהי כשעיר נתפסת והיא חריגותה בשל

התיוג< זנות. את עצמה על

נסבל בלתי הינו זה תפקיד – לעזאזל לשעיר נערה בהפיכת להסביר ניתן מהבית הבריחה את

הנערה בין השלילי. הקונפליקט לתיוג מקור גם הוא אך לנורמות מקור משמש עבורה. האב

מוביל אחר פתרון שאין אונים, ותחושה המשפחה. חוסר בתוך לפתרון ניתן ולא עז למשפחתה

מהבית. לברוח הנערה את

קל טרף צעיר, משמשות בגיל בורחות שהנערות משום לזונות הופכות שברחו נערות אותן

בסביבה מחסה ולתת לעזור שרוצים טובים כאנשים רגע באותו ולסרסורים, המוצגים לזונות

דיפרנציאלית. התחברות – לזנות אותה דוחפים זאת, הם מוכרת. עם ולא חדשה

באופק שנראית היחידה וההזמנות כסף השכלה, ללא ללא היא בורחת שהנערה בנוסף, לאחר

ברחוב. איתה שנמצאים הסרסורים קרובה, בחברת אך חוקית לא היא

עצמית. = התהוות + סטיגמה סוטה/חריגה התנהגות – שוהם ע"פ

כחריגה. עצמה את הנערה תפיסת הוא ההידרדרות בתהליך המרכזי הגורם

וסנה: סגל – הבחירה תיאורית

לעבריינים? שהופכים בחברה פרטים יש מדוע – המרכזית השאלה

חייהם. את שתשפר פעילות – ותועלת רווח מתוך זאת בצע, עושים תאוות – התשובה

)גנטיות, א-נורמליות למשל( וסיבות וכוח לשליטה )רצון לפשיעה חברתיות סיבות זאת, ישנן אם

ביולוגיות, אינליגנציה..(

למעשיו. שיקולי התוצאות את לצפות יכול הוא למעשיו, כי אחראי שהעבריין אומרים וסנה סגל

העבריין:

להצליח.. הלגיטימית ובהזדמנות בכסף הצורך – האישי מצבו.1

לו. שיש מוסריים סטנדרטים – ערכים.2

וכו'. להיתפס הסיכוי העבירה, מה את לבצע קשה/קל האם – מצביים גורמים.3

העבירה. את לבצע לא או לבצע הם רציונאלית החלטה כן אם מתקבלת

שמופק והרווח למעשה שנלווה העבירה. הריגוש לביצוע פיתוי שיש טוען כץ – שבפשע הפיתוי

ממנו.

שלא נערים – תגדל לפשיעה התדירות מההפסד, כך גדול שהרווח שככל מוסיף מקרת'י

פשע. מביצוע כלל ירתעו לא להיתפס מפחדים

הזדמנות להם שיש רכוש( בגלל עבירות )בעיקר פשע מבצעים שעבריינים טוענים ופילסון כהן

- כלומר: אותו לעשות

..( יקר ציוד עם )בתים למטרה נגישות.1

שכנים..( ריק/אין )בית המטרה על השגחה העדר.2

העבירה. לביצוע מוטיבציה.3

יש הסיכון את שווה יהיה לא מהעבירה כתוצאה הפוטנציאלי הרווח - אם עבריינות מניעת

למניעה: העבירה. דרכים מביצוע ימנע רציונאלי באופן שפועל שאדם להניח

כי עובד ממש לא שזה )הוכח מניעה יותר, יותר חמור שהעונש ככל – כללית הרתעה.1

המשמעותיים(. פורמלים, מהאחרים לא מעונשים יותר נרתעים אנשים

אי – המר הנסיון על לשוב ירצו ולא רבה במידה שנענשו עבריינים – ספציפית הרתעה.2

התיוג(. נושא בגלל עבריינות את מגביר שעונש רצזביזם. )נמצא

פני על הסיכון העלאת ע"י משתלמת ללא העבירה הפיכת – מצבית עבריינות מניעת.3

וכו'..(. מהרכב רדיו רכוש, הוצאת )סימון התועלת

– ביקורת

יוסברו שעברו, כיצד רע נסיון למרות לפשוע ממשיכים אנשים מדוע מסבירה לא התיאוריה

מקרית?.. ואלימות ואנדליזם נסביר מהרווח, כיצד גדול שההפסד ברור בהם עבירות

/ קוגן 1976-1996 בישראל הפשיעה מגמות

שהאלימות משום זאת – בישראל האלימות לרמת בישראל הביטחוני המצב בין חזק קשר קיים

כן, קיים נלמדת. כמו התנהגות דרך היא בעיות, האלימות לפתרון לגיטימי כאמצעי נתפסת

מדוע – כך הדבר המדינית, ואם ברמה מטרות להשגת דרך שזו האדם, ונראה חיי בערך פיחות

פרטי. במקרה גם הדבר יהיה לא

וארגוב זאת, פישמן רכוש. עם ועבריינות הכלכלי למצב הנוגע בכל יחסית יציבות מוצא קוגן

חשובה, אנשים הופכת יותר, הכלכלה טוב הכלכלי - כשהמצב הדברים שני בין קשר מצאו

את להשיג לגיטימית דרך ובאין למניע הופכות כלכליות מטרות – כשכיניהם עשירים להיות רוצים

רכוש. עבירות העושר, מתבצעות

מרטון(. של המודל בסיס על ואמצעים מטרות בין פער )דוג' נוספת

. נמצא1995 ושנת1988 בשנת העבריינות התפתחות במגמת שינוי נמצא קוגן שערך במחקר

פיגועים( נותנת ' גל94 אינתיפאדה, –' 87) מדינית שאלימות להשערה ביסוס במחקר

חברתית. תוך לאלימות לגיטימציה

ומיתון, אנשים גבוה אבטלה שיעור יש - כאשר החלשים על משפיע במשק התעסוקה מצב

השגת את מאפשרים נמוכה, שאינם ברמה מקצועות או מקצועיים לא בתפקידים מועסקים

לפשע. פניה הזו, יש האפשרות שקטנה מאחר – לגיטימיים באמצעים המטרות

מיתון. בזמן זה בתחום עליה רחוב, יש עברייני של לעבירות משתייכת – רכוש עבירות

ירידה לבן, יש צווארן הבינוני/גבוה, עבירות המעמד של לעבירות משתייכת – מירמה עבירות

מהמיתון. פחות טוב, נפגעים הכלכלי כשהמצב

רכבים שגנבו ערבים היו רכב גנבי הרבה – רכבים בגניבת1992ב- החריפה לעליה ההסבר

ישראלית. לשליטה שמחוץ לאיזורים וברחו ישראלים

ואמפירית/חזני עיונית מבחינה התיוג גישת

עצמית התהוות יוצר אינו עצמו התיוג אדד שע"פ באומרו התיוג בנושא חדד דברי על נשען חזני

בהדרגתיות והופך נקלט השלילי התיוג שבה האדם בנפש מכינה קרקע איזושהי להיות ושחייבת

האדם. של העצמי לדימוי

לא זאת, זה קולטים אינם הם אך מובהק שלילי מסר מעליהם שמרחף אלו – הטפלון אנשי

תרבותי חברתי בעולם עליהם עברה אלו של טובה. ילדותם מכינה קרקע להם יש כי נדבק

היו, אם וגם בנמצא היו לא שליליים מסרים לשגר עשויים שהיו זרים חברתיים והומוגני. מעגלים

היו הם – השפעה הייתה לא כבר השלילי לתיוג גדלו בינהם. כאשר חצצו והקהילה המשפחה

מפניו. מחוסנים

אלו שצעירים משום לכאורה רק אלו – לכאורה הטפלון צעירי הטפלון, ישנם צעירי לעומת

אנטי חוסן בעלי הם אם לדעת אפשר אי ולכן החברה מצד שליליים במסרם נתקלו לא מעולם

לא. או תיוגי

להם הייתה ולא השליליים המסרים את שחוו אלו את מייצגת זה במאמר המתויגים קבוצת

מלהיות רחוקה הייתה ילדותם עליהם עברה בו החברתי העולם – חיובית מכינה קרקע

ולא בילדיהם התעניינו לא לקוי, האבות היה הפנימי המשפחה ותרבותית. מעגל הומוגנית

מכל להימנע במוצאם, מנסים בושה חשו הזנחה. אלו – כללים היו סמכות, לא עליהם הפעילו

וכו'. המשפחה עם קשר ניתקו המרוקאית, רובם לעדתם קשר

חיובית, מכינה וקרקע תמיכה לפרט שתעניק הומוגנית בחברה לגדול המאמר, עדיף ע"פ

בארץ. נהגו בא ההיתוך כור למדיניות בניגוד בהמשך. זה שלילי מתיוג אותו שתחסן

מוצאם את להדגיש נוטה זו הלוחמים. קבוצה קבוצת היא מוצא שחזני הרביעית הקבוצה

האם ברור לא אך בקירבם נחיתו תחושת לגלות הצליח לא ומתריסה. חזני מוםרזת בצורה

להתגונן דרך זו שאולי או המתייג בעולם מלחימה כתוצאה נובעות הלוחמניות הסיסמאות

התיוג. מהפנמת

בלאגן/תימור

לעבריינות. להוביל שעלולה מוגדת להתנהגות מחוייבות וחוסר מבולבלת אוריינטציה קיימת

המרכז להיחלשות החב' מובילה המחוייבות החברתי, הפחתת הפיקוח של היחלשות על מדובר

תודעתי מרכז מחוסר עצמו למצוא עשוי האדם. כלומר, אדם את המכוונת הערכי התודעתי

להובילו עשויה זו התנהגות. מציאות לאיזושהי אוריינטציה אנומי, חסר במצב כשהוא אידאי

למס' כיוונים:

כת – לעולמו מרכז חיפוש.1

למשהו. התמכרות – מהמציאות ובריחה העניין, פסביות תחומי צמצום.2

התודעתי. המרכז ללא ולתפקד האנומי במצב הישארות.3

ואסירים בישיבות ששוקמו משוחררים בפועל, אסירים עבריינים בין משווה במאמר, תימור

עברם את לראות נוטים משוקמים שעבריינים טוען בקיבוצים. תימור ששוקמו משוחררים

תק' בשיקום לראות נטו הם זאת בלאגן. לעומת – ערכית אוריינטציה וחוסר בבלבול כמאופיין

והתנהגותית. ערכית חברתית מחוייבות נוצרה שבמהלכה

טוען שהירשי בכך זה בנושא ביטוי לידי באה החברתי הפיקוח תיאוריית כיצד לראות ניתן

במצב נמצא מהחב' , הוא מתרחק הפרט הפרט. אם התנהגות על המפקח גוף היא שהחברה

יחוש לחב' ולא מחויב ירגיש לא האדם אמונה או מעורבות מחויבות קשר כל אנומי, ללא

מעבירה. שהיא החברתי בפיקוח

לחיים. אלו משמעות למצוא היסודית השאיפה את האדם של הרוחני לתחום מייחס פראנקל

שמתוארים קיומי. העבריינים ריק תחושת לחוות עשויים משמעות מחפשים לא או מוצאים שלא

אותם חומרנות, שהובילו חיי ערכי, חיו רוחני מימד חסרי שהיו עצמם על העידו במאמר

לפשיעה.

הוריהם את האשימו . הםהצדקות באמצעות בעולמם הסתירות את מיישבים האסירים

בפועל, רואים ומעשים שלהם שונות הצהרות בין סתירות מגלים לעבריינותם, הם כאחראים

באחריותם מודים אומנם שלהם. הם העבירות את מכחישים לא ובמקביל חוק כשומרי עצמם

העבירה. של השלילית המשמעות את מכחישים לא אך המעשה ביצוע על

העולם תפיסות ע"פ בהתנהגותם הסתירות את הסבירו המשוקמים קבוצות2זאת, לעומת

למדו המשוקמיםתירוצים. ע"י מעשיהם את מסבירים שרכשו.המשוקמים החדשים והערכים

האחריות את לצמצם מנסים הם כעת אך מהעבר במעשיהם השליליות את ולהבין לקבל

חומרני עולם חיו – )ישיבות החדשה עולמם מתפיסת ישיר באופן נבעו ההסברים – למעשים

עבודה..(. מוסר או כיוון הוללות, ללא חיי חיו – מוסר, קיבוצים ללא

CRIME SHAME AND REINTEGRATION /Braithwaite

אינם הפשיעה והפיקוח, שיעורי הענישה אמצעי כל שלמרות ייתכן המנחה- כיצד השאלה

עולים אלא יורדים

נמוכים ביפן הפשע ששיעורי טוען ויפן. הוא המערב ארצות ארה"ב בין משווה ברייסוואיט

רה-אינטגרטיבית, בשיטה משתמשים הם – שונה הענישה ששיטת משום וזאת למערב בהשוואה

בחב' ושיקום. מחדש שילוב

הלא הסנקציות במערכת לחלוטין כמעט המושרש החברתית, כתהליך טוען, שהשליטה טייטל

גם שכן רבה השפעה כבעלת נראית לא פורמאליות סנקציות של אפשרות כל רשמיות.תפיסת

רשמיות. הלא הסנקציות את האדם בתפיסת תלויות להיות הופכות אלו

שבשל היא חמורים פשעים עשיית על חושבים לא האנשים רוב מדוע לשאלה המחבר תשובת

ועוד, אנשים קרובים מאנשים הכבוד, ריחוק )אובדן החברתיות וההשלכות הפומבית הענישה

מפשע. נמנעים

לפיקוח תחליף שמשמש פנימי פיקוח נורמטיבי, לשמש אדם בקרב המצפון של תפקידו

אותם. לדחות לאחרים שיגרמו עבירות לבצע מאנשים מונע החיצוני. זה

ישנה שהאדם ציפיה ישנה – מההתנהגות אישית אכזבה ברייסוואיט, יוצרת מדבר עליה הבושה

עבירות לבצע מאנשים מונעת חיובית(. ההשפלה לעצמו. )קונוטציה ויחזור התנהגותו את

האדם. של המצפון את בונה והיא אותם לדחות לאנשים שיגרמו

המוסרית בשלותו כלפי החברה של אמון לחוסר ביטוי זאת, היא לעומת הפורמאלית הענישה

שלילית(. האדם. )קונוטציה של

- הבעיה וערכים נורמות הילד את שמלמדים וסיפורים הרכילות והאשמה, ישנה בושה מלבד

המשמעות. מצד את להבין ע"מ לפשע להיחשף צריך לא הילד אחד שמצד היא סיפורים עם

ההפנמה. בתהליך השפעה פחות לזה יש ולכן העניין של ממשי רושם לקבל יכול לא שני, הוא

או מהשפלה חוששים שאינם אנשים שיש משום לגמרי לוותר ניתן לא הפורמאלית הענישה על

החברות בהם במצבים זו ענישה בצורת להשתמש כן, יש הפסיכופטים.כמו מענישה, אלו

החוקים. באכיפת צורך ויש יציבות ואינן משתנות

BICULTURAL COMPETENCE :A MEAN TO …/killian

– מהגרים בני פשיעת המסבירות תיאוריות

הם בחב' החדשה, במהלכו היטמעות תהליך עוברים מהגרים - בני תרבותיות תיאוריות.1

יותר רגישים אותם חדשים, שהופכים ערכים ומסגלים התרבותיים ערכיהם את מאבדים

לסטיה.

לחיקוי. סוטה, מודל מקב' שווים סוטה התנהגות לומדים למידה- ילדים תאורית.2

וחווים שונות יחסים מערכות בין נלכדים השני הדור בני – ואנומיה מתח תאורית.3

סטיה. לעבר אותם שדוחף ערכי קונפליקט

והופכים המקומית הקהילה עם הקשר את נתקו הילדים – חברתית שליטה תאורית.4

סטיה. לעבר נדחפים – החב' הקולטת מצד אפליה חווים הם עצמאים. במקביל

המהגרים ושונים, ילדי נוחים תנאים תחת גדלו שהוריהם בעוד – חברתי מבנה תאורית.5

לעבריינות. אותם שהובילו עוני בעייתיות שכונות צפיפות בתנאי גדלו

חברתית שליטה תיאורית של שילוב להראות ובניהם, שבא יפנים מהגרים על מחקר נעשה

בכך יפנים למהגרים שני דור בני בקרב מועטה פשיעה מוסברת במחקר – תרבותיות ותאוריות

זמנם את מגבילה המשפחה תלות – המשפחה למען בעבודה להוריהם לעזור צריכים שהילדים

והאחראית. הבוגרת ההתנהגות את מגבירה ואף עבריינית עשיה לטובת

ובעלי הויאטנמי לערכים רבה מחויבויות בעלי שהיו שאלו , נמצא הויאטנמים של במחקר גם כך

הדבר – גבוהות אקדמיות שאיפות בעלי והיו בביה"ס יותר הצליחו בקהילה רבה מעורבות

יותר. גדולה האתנית, הצלחתם לקהילה יותר קרובים שהילדים שככל כך על הראה

ילדיהם את יאמנו הדבר; המהגרים משמעות – אקטיבית פרו סוציאליזציה על מדברת קיליין

לתרבות הילדים את לחשוף יש – התבדלות דפוסי אצלם יחזקו ולא שונות הסתגלות בטכניקות

המטרה אתנית גאווה טיפוח תוך הקולטת ומנגנוני קוגנטיבית לגמישות תוביל במקביל.

יותר. טובים התמודדות

ובמקביל הוריהם של התרבותיים בערכים בקיאים הילדים בו מצב – תרבותיות דו להשגת יכולת

חיים. הם בה החדשה החברה עם להתמודד מסוגלים

גזעניות. הם השמצות אישי באופן יקחו מתח, הם עליו יופעל זו יכולת משיג לא מהגר ילד כאשר

לעבריינות. אותם שתוביל רגישות בהם ותתפתח ומנהגיהם שפתם, תרבותם את לאבד עשויים

– במס' דרכים מהגרים לבני לסייע יכולים הקולטת הארץ בני

יותר טוב להיות נוטה מהגרים של הנפשי מצבם – תרבותי מגוון המקבלת אוירה יצירת.1

תרבותיות. רב בחברות

הילדים של היחסים על לשמירה לדאוג צריכים הילדים לרשות העומדים הרשויות נציגי.2

למשל לכך אחריות. פתרון מדי יותר עצמם על לוקחים לא שהילדים הוריהם, לוודא עם

הילדים. במקום להורים מתורגמנים הוא, להביא

– ביקורת

)עונשים הקולטת בחברה ההסתגלות את שמקשים ההורים בתרבות אלמנטים יש לפעמים

גופניים..(

לרווחה. הקשורים אחרים גורמים להיות , יכולים הוכחה לא השיטה

ההערכה על השליליות בהפחתת ומסייעת בביה"ס הישגים משפרת תרבותיות דו – המסקנה

מאפליה. שנגרמת העצמית

הלבן/ווילר הצווארון עבריינות

מתוחכם סוג – הגבוה/בינוני המעמד לבן, בני צווארון עבריינות של המונח הכרת המאמר מטרת

יותר, סמוי.

טובים", כ"בני עצמם להגדיר היכולת בעלי הם והתיוג הענישה מערכ על וההשפעה הכוח בעלי

עבריינים. כבלתי

במס' עבירות לפשע. השינוי בהצדקה רק הוא כחול צווארון עבריינות לבין בינם היחיד ההבדל

המשאבים. מושקעים שבו במקום תלוי המתגלות הלבן הצווארון

כגורם במבנה האדם מקום של עצומה חשיבות ישנה לבצע יכולתו את הקובע האירגוני,

זה מסוג עבירות על פיקוח של בהקשר לייחס שיש עולה גדולות. מכך לבן צווארון עבירות

כסף. לזרימת גישה שמאפשרות ובירוקרטים גדולים בארגונים עמדות על קפדני למחקר

– סאת'רלנד של תורתו

עם מגעיהם של והאינטנסיביות הזמן התדירות, משך שירבו ככל פשעים יותר יבצעו אנשים

פלילית. בפעילות המתעסקים אחרים

חלקי הסבר התעשיות.זהו מראשי רבים מצד עושקת התנהגות עודדה הקפיטליסטית התרבות

ההסתבכות, - לפי לבן צווארון עבירות של מסוים היבט להסביר מצליח לא שהוא משום

לכן בתרומתם בלטו ודווקא רגילים חיים חיו אלו עבריינים את להסביר קל לא החיובית,

חוק. מפרי אחרים עם דיפרנציאלית התקשרות בגלל רק כנובעת התנהגותם

צרכיו את לו יספק מסוים כסף סכום עני, גניבת אדם עבור – הפוחתת השולית התועלת חוק

פעם אף שהכסף תחושה יש עשירים מצבו. אצל את ישנה לא בזה, זה תועלת לו זה, אין ומעל

זה מודל סטנטון ע"פ–מועט. יחסית הוא שעבורם סכום בשביל גם יגנבו הם ולכן מספיק לא

כסף. עוד עבור להסתכן משתלם לא עשיר לאדם כי נדחה

מהמעמד שאנשים יותר. הביקורת: נראה נהנה רב, האדם שהסיכון ככל – סיכון תאווי מודל

להם. מתאים לא המודל – סיכונים, שקולים אוהבים לא הגבוה

בקרב ונסיגה נפילה מניעת על הוא שהדגש נלמד ורוטמן גנדוסי שעשו ממחקרים דיווחים ע"פ

סיכונים. וחיפוש בצע תאוות על מדובר לבן. לא צווארון עבריינות

מעטים, מירידה מהפסדים חוששיפ לא שעניים והפסדים, האומר נסיגה מניעת במודל מדובר

מזה. נק' להימנע עבירות, ע"מ הכל, כולל ויעשה מההפסדים חושש עשיר שאדם כלשהי, בעוד

מתקבל. המודל–ולהגבירו. לשמרו והרצון האדם של העושר מידת היא המוצא

ההתבגרות/אדד בגיל נגטביזם

אדד של מוות( ודעתו עד )מלידה אריקסון ע"פ האדם של ההתפתחות שלבי את מציג המאמר

בנושא.

לא הנער אם – זה בשלב כבר הוא האמון חוסר שמקור טוען אמון: אדד חוסר – אמון.1

על זאת ישליך בעצמו אמון חוסר שיחווה ונער מבוסס יהיה לא בטחונו ואהבה חום קיבל

הסביבה.

לו יהיה בסביבתו ביטחון יש לנער ואם זהות מדבר יש ההתבגרות אוטונומיה- בושה: בגיל.2

הנפשיים וכוחותיו בושה בנוח, יחוש ירגיש לא באחרים האמון את לו שאין עדיין. מי אמון

הביקורת. מפני עצמו על בהגנה יושקעו

העליון האני התפתחות עם וההפנמה ההזדהות תהליך את מדגיש אשמה: אדד – יוזמה.3

לא הסביבה מוסר. כאשר וערכי פנימי הערכים, מייצב הפנמת את שמייצג החלק –

הסביבה. אדד כליפ עויינות לפתח עשוי הילד לה מטיפה שהיא המוסר בסיס על נוהגת

בושה. וחוסר חוצפה יפגין יחווה. הוא אשמה שהפנים שהילד האשמה מעגל את מזכיר

ייסוד. מיומנויות ולרכוש ללמוד שואף זה בשלב הילד אריקסון נחיתות: ע"פ – פעלתנות.4

שלילית תחושה גורר זה כך מרגיש לא הוא במשהו. אם טוב שהוא להרגיש חייב הוא

)נחיתות(. מצבו את לשפר ממנו ומונע

בכוחותיו להכיר מסוגל הפרט זו מצב היא זהות אריקסון זהות: ע"פ בלבול – זהות גיבוש.5

גילו. בני בסיוע הזהות את מפתח עצמו. הוא לנתב ויידע וחולשותיו

הדמויות – ולעבר לעתיד התייחסות וחוסר ההווה על דגש מדי יותר יש שכיום טוען אדד

בסביבה יחיו שנערים צריך ערכים, לכן הגשמת ולא חומרניות על דגש שמות כיום

להיזדהות. ראויים מודלים להם שתספק

אפשריות תוצאות2 לו שיש קונפליקט האדם עובר האדם בחיי התפתחותי שלב בכל

חיובי. עצמי בטחון בעל אדם התפתחות מאפשרת חיובית מכינה קרקע

להתפתח לו המתבגר, יאפשרו של מפנימיותו עצמם והאוטונומיה, היונקים האמון של כוחו

כהלכה.

תקינה. לא התפתחות – החיים שמחת את ומאבד מדוכא הישג, הילד תחושת בהיעדר

http://www.nccev.org/violence/statistics/statistics-media.html

Statistics

Violence in the Media

Huston and colleagues have estimated that the average 18-year-old will have viewed 200,000 acts

of violence on television (Huston, A.C., Donnerstein, E., Fairchild, H. et al. Big World, Small Screen:

The Role of Television in American Society. Lincoln, NE: University of Nebraska Press, 1992.)

41% percent of American households have three or more televisions(Nielsen Media Research,

2000).

56% of children ages 8-16 have a television in their rooms (Annenberg Public Policy Center, 2000.

Media in the Home 2000)

Percentage of television-time children ages 2-7 spend watching alone and unsupervised:

81 (Kaiser Family Foundation, 1999. "Kids and Media @ the New Millennium.")

Television alone is responsible for 10% of youth violence. (Senate Judiciary Committee Staff

Report, 1999.)

Average time per week that the American child ages 2-17 spends watching television: 19 hours, 40

minutes (Nielsen Media Research, 2000)

Percentage of day care centers that use TV during a typical day: 70(Tashman, Billy. "Sorry Ernie,

TV Isn't Teaching." New York Times. Nov 12, 1994.)

Hours per year the average American youth spends in school: 900(Barber, Benjamin. Harper's. Nov

1993: 41)

Hours per year the average American youth watches television: 1,023(Nielsen Media Research,

2000)

Statistics

School Violence

 

In a 2001 survey of high school students, 17.4% had carried a weapon to school during the 30

days preceding the survey. (Grunbaum Ja. KannL. Kinchen SA. Williams B. Ross Jg. Lowry R. Kolbe,

L. Youth risk behavior surveillance - United States, 2001. In: Surveillance Summaries. June 28,

2002. MMWR 2002:51(No. SS-4))

In 1999, 12% of 12- through 18- year-old students reported experiencing "any" form of

victimization at school. (The Condition of Education 2002   Washington, D.C.: U.S. Dept. of

Education, Office of Educational Research and Improvement, National Center for Education

Statistics, June 2002.)

In 1999, 12- through 18-year-old students living in urban and suburban locales were equally

vulnerable to serious violent crime at school. (Indicators of School Crime and Safety, 2001 )

In 1999, one in six teachers report having been the victim of violence in or around school. This

compares to one in nine teachers in 1994.(The Metropolitan Life Survey of the American Teacher,

1999: Violence in America's Public Schools - Five Years Later, Metropolitan Life, 1999)

Nationwide, 15% of high school students had participated in a physical fight in 1998. (Juvenile

Offenders and Victims: 1999 National Report, Office of Juvenile Justice and Delinquency

Prevention, 1999)

57% of expulsions for bringing firearms to school involved high school students, 33% involved

junior/middle school students, and 10% involved elementary school students. (Gun-Free Schools

Act Report: School Year 1998-1999, U.S. Department of Education, October 2002)

)מתוך איזו עבודה(

יש המסבירים אלימות דרך תיאוריות של למידה, היכולה להיות ע"י הסתכלות,

חיקוי, חיזוק או הכללה.

בין חוקרי התקשורת חלוקות הדעות בכל הנוגע לקשר בין צפייה בטלוויזיה

וגלישה באינטרנט לבין התנהגות אלימה. ישנם מומחים שאומרים שהאלימות

קשורה למסרים אלימים בטלוויזיה ובאינטרנט.

מרבית הז'אנרים הטלוויזיונים כוללים מרכיבים של אלימות פיזית/מילולית גלויה

או מרומזת החל בסרטי מלחמה, מערבונים, בלשים, דרמות דרך פרסומות,

וידיאו קליפים, סרטים מצויירים וכלה בספורט, חדשות, קומדיות ובחלק

מתוכניות האירוח והראיונות. לדוג': מתוך סקר שפורסם בלונדון על אלימות

מכלל האלימות19% אחראיות ל- לילדיםבטלוויזיה: " תוכניות הטלוויזיה

המוצגת.

חלק גדול מהקטעים מצוי דווקא בסרטים המצויירים אשר בהם מוצג סבלו של

הזולת כמקור הנאה.

ניתן להסביר את נוכחותה של האלימות בדרכים שונות. ראשית, המציאות

מרובה באלימות ולכן אין זה מפתיע שהטלוויזיה כחלק מאותה מציאות, מבטאת

גם צד זה שלה. שנית ניתן לראות בהצגת אלימות על מרקע הטלוויזיה תולדה

של אילוצים כלכליים וניסיונות להרחיב את קהל הצופים. מפני שלאלימות- יש

כוח משיכה והיא מגבירה את המתח והקשב.

ישנה תיאוריה האומרת כי התנהגות אלימה נובעת מהחשיפה להתנהגות אלימה

בטלוויזיה המשמשת לצופים גירוי, המגביר את התרגשותם ועלול לגרום

להתפרצות

אלימה. לעומת זאת תיאורית הזיכוך טוענת שבמהלך הפעילות הרגילה

והשגרתית, צוברים אנשים מנת תסכול גדולה ובהיותם במצבי מתיחות , הם

עלולים לפרוק את רוגזם בהתנהגות אלימה. הזיכוך הוא החלשת התסכול

והמתח באמצעות "השתתפות" בפעילות אלימה ואגרסיבית של הזולת.

האלימות בתוכניות הטלוויזיה ממלאת, אפוא, פונקציה חיובית מהבחינה

החברתית, בהיותה מכשיר לניקוז רגשי התסכול והזעם של הצופים ושחרורם

מבלי שיהיו מעורבים פיזית בפעילות אלימה.

התיאוריה השלישית, היא תיאורית הלמידה והחיקוי המסבירה כי הצופים עלולים

ללמוד ולאמץ התנהגות אלימה בעקבות צפייה באלימות בטלוויזיה. התיאוריה

קובעת שבתנאים מסוימים הצופים

עלולים לחקות את ההתנהגות האלימה של "גיבורים" שלילים ובלתי מוסריים

בתוכניות טלוויזיה, עימם הם מזדהים.

כלומר האלימות בטלוויזיה משמשת לצופים רבים כמכשיר הדרכה להתנהגות

אלימה ומודל לחיקוי בעיקר לילדים שמאמינים שבנסיבות מסוימות, התנהגות

אלימה איננה רק לגיטימית אלא הכרחית!

לדוג': הילד שקפץ מהגג וניסה להדגים את מעופו של סופרמן לקרובי משפחתו

ושבר את עמוד השדרה שלו, האנס הסדרתי שניזון מסרטי פורנוגרפיה , השודד

שחדר לבנק בשיטה מתוחכמת שראה בסרט מתח והילד בן החמש שהצית את

אחותו בת השנתיים וגרם למותה ומנמק זאת: "ככה ביוויס ובאטהד עשו

…בטלוויזיה"

תיאוריה נוספת טוענת שההתנהגות והעמדות, המוצגות בתוכניות הטלוויזיה

מחזקות עמדות והתנהגות מוקדמת של הצופים ואיננה יוצרת אלימות בקרב

צופיה. הטלוויזיה מחזקת אצל הצופים נטייה

לאלימות, במידה וזו קיימת אצלם ומצד שני מחזקת התנגדות לאלימות. לפיכך

האלימות היא תוצאה של הסביבה בה גדלו

הצופים, מבנה אישיותם והנורמות והערכים החברתיים אשר ספגו במהלך

התבגרותם.

רשת האינטרנט שמתגאה בחופש הביטוי המוחלט שבה, משמשת לא פעם ככלי

בידיהם של גורמים שונים שמעונינים ללמוד ובעיקר ללמד את המסרים שעליהם

לא חשבו יוצרי הרשת. בינם קבוצות ניאו נאציות שמכחישות את השואה,

טרוריסטים שמלמדים איך להכין פצצות מחומרים "רגילים" וסתם מטורפים

שחושבים שיש להשמיד, לחסל או לפגוע בגוף או אדם זה או אחר. בשביל

אנשים אלה שבעבר הוגבלו ע"י גבולות, חוקים וממשלות, מהווה האינטרנט את

הכלי המושלם להפצת מסריהם לכל כך הרבה אנשים בכל כך מעט זמן תוך

השקעה אפסית של כסף. מידי יום "צומחים" אתרי שטנה נוספים שמעודדים

אלימות על כל סוגיה. קבוצות רבות מכוונות את דבריהם בעיקר לצעירים,

עליהם קל יותר להשפיע בעזרת טכניקות עקיפות ועדינות.

לסיכום:

(18, 1999)רובין,

(1, 1999גלים, )אתר

(5, 1988)הורביץ,

(18, 1988)עדן,

התקשורת הטלוויזיונית והקולנועית, האינטרנט, הרדיו והעיתונות נותנים

"אינפוזיה" תמידית חסרת מעצורים של אלימות אכזרית ושל מסרים שליליים

ואנטי חינוכיים. כגון: " הגס והאלים- פופולארי ושולט, המוסרי והעדין- סובל

ומפסיד."

(84)אבינר, התשנ"ב,

(21-24)כהן,

(119-121- תשנ"ו, 1995)בן אליעזר,

(131-136, 1994)למיש,