דיקור עירוני

043467455 יאיר מלר

036905164רותם סרי

039496831איה רוזנוולד

2010-2011ע "תש' סמסטר א | תגית כלימור | קיימות כמנוע צמיחה- בין אקולוגיה לטכנולוגיה

2 דיקור עירוני

מבוא

ניתן לתיאור כשילוב של מערכות עירוניות שונות לכדי יצירת , המרחב העירוני כפי שהוא נתפש כיום

ככל שהמרחבים העירוניים מתפתחים כך הם נעשים מורכבים . מרקם עשיר של התרחשויות ואפשרויות

. צפופים יותר ומוגבלים מבחינת אופי ההתערבות האדריכלית האפשרית בהם, יותר

כתוצאה מכך היכולת לבצע שינויים משמעותיים ברקמה העירונית הקיימת נהפך לתהליך מורכב וממושך

. שמגביל במידה רבה את האפשרות של אזורים עירוניים להתחדש ולהתפתח

–אחת הגישות שנועדו להתמודד עם הבעיה של חידוש מרחבים עירוניים קיימים היא הדיקור העירוני

גישה המתבססת על חיזוק הסביבה הקיימת והישענות על מערכות עירוניות קיימות לצורך יצירת שינויים

. משמעותיים במרחב העירוני

דיקור עירוני הוא מונח שנועד לתאר התערבות אדריכלית נקודתית המיועדת ליצור השפעה על המרקם

המונח השאוב מתחום הרפואה האלטרנטיבית מתבסס . העירוני מעבר להקשר המיידי שבו היא ממוקמת

על ההנחה שישנן פעולות שעצם ביצוען מסוגל לגרור בטווח זמן קצר השפעות משמעותיות החורגות

. מהנקודה שבה הן בוצעו או מהרדיוס המיידי שלה

או לחילופין , בבסיס הדיקור העירוני נמצאת התפישה שעל ידי זיהוי המערכות העירוניות והטיפול בהן

במהירות ובפשטות , יצירת מערכות עירוניות חדשות ניתן לבצע שינויים רחבי היקף ברקמה העירונית

. יחסית

מטרת העבודה היא לבחון את מהות התפישה של הדיקור העירוני ואת אפשרויות היישום שלה מתוך

בחינת סדרי הגודל של ההשפעות האדריכליות האפשריות ובדיקת הקשר בין אופי השינוי להשפעה שהוא

. יוצר על המרקם העירוני

בנושא שהחלו להצטבר בשנים האחרונות מהוות בסיס לבחינת התחום תמכלול ההתנסויות והתיאוריו

. ולהגדרת המסגרת הרעיונית שפעולות הדיקור העירוני מתקיימות בה

3 דיקור עירוני

תוכן העניינים

2 ................................................................................................................................ מבוא

4 ............................................................................................................................. הקדמה

4 ........................................................................................................... התנהגות חברתית

5 ........................................................................................................... תפישות ותיאוריות

6 ............................................................................................. כלים לבחינת הדיקור העירוני

7 ................................................................................................. בחינת אפקט הדיקור העירוני

7 .....................................................................................................................מתודולוגיה

7 .................................................................... "אפקט ברצלונה: "עירוני-דיקור בסדר גודל אזורי

10 ................................................................. .מקרה קיסנגאני: שכונתי-דיקור בסדר גודל אזורי

13 ............................................................................. רודרפור: מקומי-אזורי דיקור בסדר גודל

16 ................................................................. "הגרילה גארדנינג. "פרטי-דיקור בסדר גודל אישי

20 .............................................................................................................................. סיכום

.Error! Bookmark not defined .............................................................................. מסקנות

22 ..................................................................................................................... ביבליוגרפיה

.Error! Bookmark not defined ................................................................ רשימת תמונות

.Error! Bookmark not defined ............................................................................... הערות

4 דיקור עירוני

הקדמה

דיקור עירוני היא פילוסופיה תכנונית המנסה

להתמודד עם הקושי של שיטות תכנון ערים

מסורתיות להגיב לשינויים במרקם העירוני

. בצורה מהירה

, תהליכי תכנון ערים הם ממושכים ומורכבים

וגם במקרים המוצלחים שלהם טווח הזמן שבו

כאשר , ניתן להבחין בשינויים הוא ארוך למדי

גם תהליך התכנון עצמו לוקח פרק זמן

. ממושך

רקמות עירוניות " תחזק"בנוסף הצורך ל

קיימות ולהתאימן לשינויים מוגבלת למדי עקב

המבנה המוגדר והסגור של המבנים העירוניים

. הקיימים

היכולת להחיות מחדש מרכזי ערים עם כך

מציבה בפני המתכננים אתגרים משמעותיים

הנובעים מאופי הסביבה שבה הם פועלים

. והכלים שעומדים לרשותם

מכיוון שבחברה המערבית כבר אין את

האפשרות לבצע שינויים קיצוניים ברקמות

העירוניות הבנויות הפתרון הוא חיזוק הסביבה

כאשר המטרה היא מציאת כלים , הקיימת

סביבה , לשיפור הסביבה העירונית הקיימת

שאופייה מהווה את מוקד המשיכה העיקרי

של מערכות עירוניות ואת הבסיס לתחרות

. בניהן

הדיקור העירוני מבקש להציג גישה תכנונית

, משלימה לתפישות התכנוניות המסורתיות

הנשענת על התשתיות העירוניות ועוזרת

. לשינוי הרקמה העירונית

הרעיון העומד בבסיס התפישה של הדיקור

העירוני הוא ששינויים קטנים יכולים לגרור

. השפעות נרחבות

הפילוסופיה של הדיקור העירוני לא מתבססת

רק על התוצאה המידית של שינויים פיזיים

םבסביבה הקיימת אלא גם על היבטי

חברתיים באופי ההתנהגות האנושית

המתבטאים באופן התפשטותם רעיונות

. ותפישות בחברה האנושית

התנהגות חברתית

הטוענת שכחלק תקיימת תפישה סוציולוגי

מתבניות ההתנהגות החברתית האנושית

של דפוסי התנהגות להפוך הקיימת הנטיי

כתוצאה , לשכיחים בפרק זמן קצר למדי

הצטברות של מספר גורמים לכדי עמאירו

מסה קריטית המובילה לשינויים משמעותיים

. ורחבי היקף בתבניות חברתיות קיימות

הגישה מוצאת באופן שבו מתפשטים רעיונות

וגישות בחברה האנושית דפוס דומה לאופן

. שבו מתפשטות מגפות

הגישה מגדירה שלושה מאפיינים עיקריים

כבסיס לאופן שבו מתפשטים רעיונות בחברה

: האנושית

דברים קטנים עשויים לגרור השפעה .1

.נרחבת

.תפישות ורעיונות הם מדבקים .2

שינויים לא מתבצעים באופן הדרגתי .3

אלא כתוצאה ממאורע מכונן שמוביל

.אליהם

התפישה שמתבססת על תצפיות חברתיות

החלונות השבורים שפיתח תמתבטא בתיאורי

קלינג הבאה לנסות ' ורג'הקרימינולוג ג

ולהסביר את הסיבות להתפתחותה של

התנהגות עבריינית באזור מסוים ובהתאם

. מנסה להתמודד איתן

הרעיון המרכזי שמעלה קלינג הוא שהיכולת

של גורמים הנתפשים כשוליים לשמש כמצע

, להתפתחות סביבה עבריינית היא משמעותית

כאשר ברגע שהגורמים האלו מופיעים באופן

מהיר תתפתח בעקבותיהם סבבה עבריינית

התפישה שיושמה בהצלחה בניו יורק כדרך

להתמודד עם שיעורי הפשיעה והאלימות

הגדולים בעיר הובילה את משטרת ניו יורק

לרכז את מאמציה במניעת עברות פעוטות

כגון השתנה על המדרכות והתחמקות

. מתשלום ברכבת התחתית

את דפוסי ההתנהגות החברתיים האלו ניתן

לנצל על מנת להבין מבנים עירוניים וחברתיים

. ולהשתמש בהם כבסיס לשינויים רחבי היקף

5 דיקור עירוני

תתפישות ותיאוריו

ההכרה ביכולת של הדיקור העירוני לשמש

ככלי לתכנון עירוני נובעת מהגישה של הניו

אורבניזם התופסת את העיר כשילוב של

המספר מערכות המונחות אחת על גבי שניי

גישה שמתייחסת , ליצירת מרחב עירוני עשיר

לא כיחידה , כמו שרם קולהאס מגדיר, לעיר

שלמה וגמורה אלא כחיבור של מרחבי

פוטנציאלים שהקישור בניהם הוא מה שמעניק

. לעיר את המשמעות שלה

לכן על ידי הוספת שכבות נוספות לעיר או

באמצעות טיפול במערכות הקיימות ניתן לבצע

. שינויים משמעותיים במרקם העירוני

הדיקור העירוני נשען על היכולת לזהות

טיפולוגיות עירוניות ולהשתמש בהן כבסיס

לשינויים מבניים בסיסיים באופן שבו נתפס

. ונחווה המרחב העירוני

הנחת היסוד בבסיס השיטה היא שחללים

עירוניים שאינם מתפקדים או שאינם מוגדרים

, כהלכה מהווים מעין חור ברקמה העירונית

והאופי שבו אנחנו בוחרים למלא את אותם

החורים העירוניים הוא זה שמשפיע על השינוי

. העירוני

היכולת להתבסס על מבנים קיימים תוך

הגדרתם מחדש כחלק ממערכת עירונית

חדשה היא זאת שמאפשרת את היצירה של

. דפוסי התנהגות עירוניים חדשים

ההכרה בעיר כאוסף של שכבות שונות

וכתוצאה מכך היכולת מצד אחד לבצע שינויים

מערכתיים במבנה העירוני ומצד שני ליצור

פרשנות חדשה לחללים אדריכליים היא זאת

שהופכת את הדיקור העירוני לכלי תכנוני

. משמעותי

הדיקור העירוני למעשה מתבסס על פעולות

מדויקות ומחושבות המופעלות בנקודות שזוהו

. מראש כמשמעותיות מבחינה עירונית

המונח דיקור עירוני נטבע על ידי מנואל דה

מתכנן ערים ספרדי שלקח , מוראלס-סולה

חלק בתהליך השיקום של ברצלונה בשנות ה

80 .

מוראלס שיצא נגד התפישות -סולה

המודרניסטיות של תכנון ערים הגדיר חמישה

עקרונות בסיסיים להתערבות עירונית

: מערכתית

השפעה טריטוריאלית מעבר לנקודת .1

.ההתערבות עצמה

מורכבות ותלות של מרכיבי המערכת .2

אחד בשני הנוצר על ידי שילוב של

רכיבים בעלי אופי זהה אך בעלי קנה

.מידה ואופן יישום שונה

קנה מידה בינוני ליישום המאפשר .3

השלמת התהליך במסגרת זמן של

שנים מועטות

נכונות לאמץ תבניות אדריכליות .4

עירוניות העשויות להיות שונות

מהתבניות של המבנים בסביבת

.התערבויות

השקעה ציבורית משמעותית ביישום .5

.וניצול הפרוגרמה התכנונית

שלמעשה עומדים , חמשת העקרונות האלו

, בבסיס התפישה של הדיקור העירוני

מאפשרים להבין את ההקשר שבו מתקיימת

ואת החשיבה שעומדת מאחורי , הגישה

. תהליכים מסוג זה

סקיצה כחלק מתהליך תכנון של פרויקטים .1

. אסטרטגיים בברצלונה

לכן בחירת אופי ההתערבות ומיקומה צריכה

להיות חלק מהבנה מערכתית של המבנה

6 דיקור עירוני

העירוני והמטרה הסופית שמבקש המתכנן

. להשיג

לא מדובר בפעולות בעלות אופי אקראי

מצופה מהם ההיוצרות השפעה שלא היית

בפעולות בעלי אופי כירורגי , אלא להיפך

הבאות לטפל בנקודות שזוהו מראש

. כפוטנציאליות ליצירת שינוי

הדיקור העירוני למעשה מתבסס על שימוש

מחדש במרחבים עירוניים קיימים תוך

התאמתם להקשר נרחב במסגרת מערכתית

המוגדרת מראש ליצירת מערכת שתרומתה

. גדולה מכלל חלקיה

עם זאת בהתאם לכך שהדיקור העירוני הוא

פעולה הנשענת על מרקמים קיימים יש צורך

להבין את קנה המידה וההקשר של

ההתערבות על מנת להשיג את היכולת להציב

מטרות תכנוניות ולהגדיר את תחומי ההשפעה

. הרצויים של הפעולה

כלים לבחינת הדיקור העירוני

היכולת לאפיין סוגים שונים של דיקור עירוני

מתבססת על ההבחנה של מהות השינוי

. שנעשה ואופי השפעתו

מושג השינוי מנקודת המבט של הדיקור

הגודל הפיזי של : העירוני הוא בעל שני ערכים

השינוי שהתבצע והמשקל העירוני של

כאשר השילוב של שני , ההשפעה שנוצרה

הגורמים מאפשר הגדיר את מרחב ההשפעה

. של הדיקור העירוני

הפילוסופיה של הדיקור העירוני מציגה לכן

מדרג של התערבויות אפשריות הנבדלות זו

. מזאת בגודלן וברדיוס ההשפעה שלהן

בצידו האחד של המדרג ממוקמות התערבויות

תכנוניות נקודתיות בעלות נוכחות והשפעה

במרחב שסביבן כאשר גודלו של רדיוס

ההשפעה תלוי באופיין ועוצמתן של

. ההתערבויות

בצידו השני של המדרג נמצאות התערבויות

מערכתיות כאשר אין בהכרח לכל אחד

מהפריטים שבהן השפעה ניתנת להבחנה אך

צירופם לכדי מערכת עירונית אחת מאפשר

לייצר השפעה רחבת היקף על העיר כאשר

היקף ההשפעה של ההתערבויות נובע

ממספרם ואופי הקישור שלהם כדי מערכת

. אחת

ניתן להבחין שקנה המידה של ההתערבויות

האחד הוא הגודל הפיזי של : נע בשני מישורים

ההתערבות והשני הוא מספר ההתערבויות

. והמערכת אותה הן יוצרות

בהתאם לכך שתפישת הדיקור העירוני

מתבססת הן על שינוי פיזי של הסביבה

העירונית והן על שינוי האופן שבו נתפשת

הסביבה העירונית קנה המידה של

התערבויות אינו רק קנה מידה פיזי אלא גם

. קנה מידה תודעתי

כלומר הגודל שלפיו נמדדות ההתערבויות לא

מצוי רק בממדים הפיזיים שלהן אלא גם

. ביכולת שלהן להשאיר את חותמן על סביבתן

למרות שבאופן טבעי יש מתאם בין הגודל של

ההתערבות להשפעה שלה על הדרך שבה

אנחנו תופשים את המרקם העירוני הדגש

בהתערבויות הוא על היכולת שלהן לגרום לנו

. לפרש מחדש את המרחב העירוני

ההשפעה של התערבויות תכנוניות כחלק

מתפישה של דיקור עירוני מועצמת על ידי

המערכות העירוניות שהן נקשרות אליהן או

. שהן מבקשות ליצור

לכן ניתן להרחיב את ההגדרה של פריסת

ההתערבויות מעבר למובן של המרחב התלת

ממדי ולהתחשב בממד הזמן שעל בסיסו

. מתקיימת המערכת

היכולת ליצור מערכת עירונית לא מתבססת

רק על המיקום הפיזי בשטח של מרכיביה אלא

גם על האופי שבו היא נתפשת כמערכת

עירונית חדשה והעקבות הפיזיים והתודעתיים

. שהיא משאירה אחריה

7 דיקור עירוני

בחינת אפקט הדיקור העירוני

מתודולוגיה

הכלי שדרכו אנו מעוניינים לבחון את פעולת

" סרגל קני המידה"הדיקור והשפעתו הוא

שנותן אומדן ליחס פעולה מול השפעה לפי

מהגדול והמערכתי : סדרי גודל מרחביים

דרך קנה , אזורי-קנה המידה העירוני– ביותר

מידה בינוני של פעולות מקומיות באזור מוגדר

בעיר ועד לקנה המידה הקטן ביותר לכאורה

של פעולות יזומות של ארגונים פרטיים

קנה המידה . ומשתמשים בסביבתם המיידית

, י תקדים שמנתח תופעה כזו"יודגם ע

כשבנוסף להיבט הפיזי יבחנו הקשרים

חברתיים ותודעתיים שהביאו - תרבותיים

.לשינויים במרחב העירוני

אפקט : "אזורי-דיקור בסדר גודל עירוני "ברצלונה

אם כן נקודת הפתיחה של המחקר שלנו

להעריך כמותית איכותית ותודעתית ןבניסיו

בקנה המידה . את אפקט פעולת הדיקור

קנה המידה , עבודה זובהגדול ביותר שנבחן

הפעולה היא כאמור מכלול , עירוני-האזורי

באזורים , התערבויות בסדרי גודל משתנים

הנובע מתכנון אסטרטגי מערכתי , שונים בעיר

המרשת את העיר בין שכבות קיימות לשכבות

חדשות התואמות את היעדים האסטרטגים

, לעיר ברמת תכנית אב בעלת יעדים ומטרות

לרוב מספר )כפופה למסגרת זמן כלשהי

ההחלטות למיקום הפעולות נעשות . (שנים

בתחילה על מיפוי כולל וזיהוי נקודות חוזקה

וחולשה בעיר ותרומתם לרקמה העירונית

ובינם לבין , בעיקר בזכות הקשרים ביניהם

רשת חדשה המתבססת על פוטנציאל מערכת

ההתערבויות להחיות את המקום ולתרום

, פיזי)לתועלת מרחבית במספר רבדים

המקרה על פיו .('כלכלי וכו, סביבתי, תרבותי

אנו בוחנים את הגישה הזו הוא התקדים של

. העיר ברצלונה

80-את שעבר על העיר ברצלונה מאז שנות ה

ועד להיותה עיר בינלאומית מודל לחיקוי בכל

ניתן לחלק לשלושה , תחומי העיצוב העירוני

, 80-הפרק הראשון היה בשנות ה. פרקים

פרויקטים ":דיקור"תכנון עירוני מקיף לשיטת ה

בעשרות שטחים ציבוריים עצמאייםקטנים

הפרק השני הוא תולדה של ; פרוסים בעיר

כמנוף פיתוח 1992האולימפיאדה ב :אירוע

והפרק השלישי בעצם מתרחש מאז ;עירוני

לאחר ביסוסה של , האולימפיאדה ועד היום

. ברצלונה כמותג עולמי ואתר תיירות מבוקש

במהלך השלב ראשוני של הטרנספורמציה

בתום תקופת שלטונו , העירונית בברצלונה

הממשלה , הדיקטטורי של גנרל פרנקו

הדמוקרטית החדשה קידמה תכנית לפיתוח

למעלה ממאה . שטחים פתוחים למען הציבור

וארבעים חללים עירוניים עוצבו לאורך שבע

שתרמו לשינוי נוף העיר , (1981-1988)שנים

החלוציות הייתה בעצם . כמו גם לתדמיתה

ולא להמתין לתכנית אב " פרויקטים"קידום

ובכך הפיתוח וההשפעה היו מהירים , כוללת

; יותר וחופש היצירה והעיצוב היה גדול יותר

כל מקום זכה לפתרון מקומי מותאם לסביבתו

ניצול מחודש של הקרקע באזורי . האישית

מסילות רכבת ישנות וכו ויצירת , תעשייה

מרבית הפרויקטים היו - מקומות חדשים

, ללא צורך בסיבוך ותיאומים, בקנה מידה קטן

והייתה להם השפעה על שינוי שהתחולל

על כן היוו חלק . מעבר לסביבתם הקרובה

ומיצבו את ברצלונה , מפרויקט עירוני רחב

. כמעבדה בינלאומית ללימוד עיצוב עירוני

, מכיכרות חדשות ועד לפארקים נרחבים

מבני :למרחב הציבורי החדש תפקיד דואלי

מעבר לפתרון פונקציונאלי . ומשפיע

תחת . ופרוגרמתי הם היו לסמל בעידן חדש

שיתפו פעולה " הגלריה ברחוב"הסיסמא

מהנדסים ואמנים והביאו גם , אדריכלים

. למעורבות התושבים

8 דיקור עירוני

מרחב עירוני חדש – ככר .2

תהליך זה של עיצוב העיר קיבל תנופה

משמעותית לאור אירוע האולימפיאדה

שהיווה פרויקט טרנספורמציה בקנה , 1992ב

מתבסס על שלושה עקרונות , מידה עירוני

בניית תשתית אופרטיבית והתקנת : מובילים

שיקום ; טלקומוניקציה במבנים ודרכים חדשות

–וטיפוח ארבעה אזורי פריפריה כמשכן סובב

שינוי באוריינטציה של ; עיר לאולימפיאדה

גדילת והתפתחות העיר לכיוון צפון מזרח

. ופיתוח חזית הים של העיר; במקום למערב

העיר קידמה , במקביל לשינויי האולימפיאדה

העיר ההיסטוריות "גם תכנית שיקום

אם כן האימפקט הגדול של הכנות ". הפנימית

העיר לאולימפיאדה אינו מסתכם רק במתקניה

, החדשים אלא בהקמתם של מוזיאונים

שיקום הנמל המסחרי והפיכתה , תיאטראות

אם . כאמור ליעד תיירותי מדרגה ראשונה

מרחיבים את הדיון גם לפיתוחים אזוריים כגון

פיתוח רובעי עיר , תחבורה בין עירונית

, במפרצים וחידוש אזורי תעשייה גדולים

הפרק השלישי מתאפיין יותר בפיתוח עירוני

בדגש על , אקונומית-במודעות ליכולת סוציו

: כמה כללי מפתח

רציונליזציה של ארגון מערכת .1

המרחבים הפתוחים בהתבסס על

מערכת פארקים מבוקרת והארכת

. מסלול המטרו בכדי להגביר הנגישות

איזון בין הזהות ההיסטורית וחיזוקה .2

לבין התנופה האדריכלית של

. הפרויקטים החדשים

בניית מחוזות חדשים של דיור בר .3

. השגה

, הפרויקטים כאמור נעים בסדרי גודל שונים

ניתן לבחון איכות כל אחת מהן בהסתכלות

מקומית ובתרומתן למערכת הכוללת כוחן של

ההתערבויות הוא גדול דווקא במקרים בהם

לא נדרשו שינויים גדולים במרקם הסובב את

ההתערבות כתנאי לשמירה על

דוגמאות לדיקור בקנה מידה שכונתי .איכותן

באופן שבה , מראות עקרון זה פעמים רבות

שיפוץ רחוב למדרחוב או גן , ככר קטנה

שכונתי מפרה את האזור ומעניק לתושביו

. איכות חיים מבלי לפגוע ברקמה הקיימת

כמובן שישנן גם דוגמאות רבות להתערבות

: בקנה מידה אזורי שנושאת באותה האחריות

נושא מסילות הרכבת אשר הותירו , לדוגמא

אחד . במרחב וחלקי עיר פרומים" צלקות"

הפתרונות יצירתיים שתוכננו היה מחוז

תכנון פארק . סאנטס שנותק מברצלונה

המחוז והעיר יגביר , שיחבר בין שתי רקמות

גישה ותיירות גם למחוז וישפר את איכות

. החיים באזור

. המחשה לפעילות עם שינוי סביבתי מינימאלי .3

הטיפול במסילות הרכבת במחוז סאנטס

דיקור בקנה מידה עירוני ניתן לראות במקרה

שהיה מה " פורום"אזור ה: שדרת הדיאגונאל

אזור תעשייה והכיל – " בראון פילד"שנקרא

הרה מתקני תשתית לעיר הוזז ממקומו

וכך , והמתקנים קיבלו מענה טכנולוגי מתקדם

פינה האזור שטח רב לפיתוח החוף והחזית

עורק , שדרת הדיאגונאל. הימית של העיר

, לראשונה הגיעה עד לקו המים, ראשי בעיר

עם גישור של טיילת שכיסתה את עקבות

לה "רובע חדש . מתקני התשתית והשירותים

עיצב את הבינוי של " דלה מינהאסרמבל

קמפוס , עיצובים חדשים כמו מרכז הקונגרסים

וקומפלקס מגורים תרמו , אוניברסיטה חדש

שעד כה נחשב לאזור , לפיתוח ולטיפוח האזור

9 דיקור עירוני

גנים ומרחבים ציבוריים בודדים , חופים. בסיכון

. נוצרו בהמשך לכך

דוגמאות לפרויקטים נוספים שמקודמים

מראים על דגש ( ואילך2006)בשנים האלו

נכבד הניתן לפרויקטי מגורים ורישות חדש בין

– גראן ויא "למשל ה. הפרויקטים החדשים

מערבי של -אזור החוף הדרום":זונא פראנקא

הנמתח בין הנמל הישן לנחל , העיר

תחם את אזור התעשייה , הלוברגאט

והלוגיסטיקה של ברצלונה והופך להיות אחד

, בנוסף לנמל.ממקבצי המגורים הגדולים בעיר

מתוכננת הרחבת הרכבת המהירה לאזור

באופן שיקפיץ את הערך הכלכלי של

פרויקטים אורבאניים גדולים .המטרופולין כולו

סאוטאט "כגון ה, נוספים עוד בתהליכים

ככר , קומפלקס של מוסדות חוק– " ודיקאל'ג

10,000אירופה ופיתוח מחוז מארינה ובו עוד

דרכים נוספות ביצירת קשרים . יחידות דיור

בפרויקטים " דיקור"פיזיים בין נקודות ה

הרכבת – החדשים הוא פרויקט הסאגררה

המהירה שמשולבת בארבע שכבות עיר

. ויוצרת רישות וגיאוגרפיה חדשים לעיר, שונות

משרדים ומלונות ירכיבו יחד את , דיור, מבנים

דרך נוספת הינה . המסה הקריטית בעיר

מ " ק3.5-פארק ליניארי בשטח של למעלה מ

יחידות מגורים 8,500שישרת כחוט שדרה ל

באזורי תעשייה לשעבר ובכך יווצר חיבור

. למרכז העיר בחזרה

אזור הפורום שעבר מהפך מאזור .4

תעשייה לחזית ים תיירותית

בניסיון , תכנית הפיתוח של מזרח העיר .5

ליצור גריד חדש של בלוקי המגורים

רובע סגרארה ותוואי הרכבת המהירה .6

שיוצרת מרכזיות חדשה לעיר

למעשה גדולתה של שיטת הדיקור העירוני

: בטיםיבברצלונה ניכרת מכמה ה

ריבוי התערבויות קטנות המשקמות .1

, מערכות קיימות ויוצרות חדשות

פיזיות ותודעתיות המעלות את

תדמיתה של העיר בפני תושביה

.ומבקריה

הכרה ביכולות ההליכים הנקודתיים .2

לאפשר שינויים בטווח זמן קצר

בהרבה מזה של תכנית מאורגנת

.אחת כוללת לעיר

ההתערבויות הן פונקציה של קנה .3

תוך מתן מענה , מידה וסדרי גודל

קשרים , לפתרונות גישה ותחבורה

פיזיים בין המרחבים שיחד יוצרים

מערך עיר מחוזק

על פני )נתינת דגש לעיצוב עירוני .4

ובכך מעניק לעיר (תכנון כולל

מעניק , סטאטוס אדריכלי ותיירותי

10 דיקור עירוני

זהות שונה בהתאמה לכל מקום

.ומביא למעורבות בקרב הציבור

ניצול הזדמנויות ואירועים גדולים כגון .5

האולימפיאדה לקידום אינטרסים

תרבותיים , תברואתיים, קהילתיים

וכלכליים בעיר

שמירה : בקרה על מימוש התהליכים .6

על התערבויות בקנה מידה אנושי

ובקרה על השלכות והשפעות

באופן , ההתערבויות באזורים השונים

מעבדה "שבו הופכת העיר ל

לשיטת הדיקור " חינוך"ל" בינלאומית

.העירוני ומהווה מודל לחיקוי

מקרה : שכונתי-דיקור בסדר גודל אזורי .קיסנגאני

תקדים קיסנגאני הוא דוגמא לארכיפנקטורה

עירונית שמשלבת בתוכה שני סוגי

התערבות רשתית זמנית בקנה : התערבויות

מידה שכונתי והתערבות מוקדית קבועה בקנה

ל "כל אחת מהאסטרטגיות הנ. מידה אזורי

י המתכננים ליצירת אפקט שונה על "נבחרו ע

העיר ותושביה בתוכנית המתחשבת במימד

. הזמן והמקום והאמצעים העומדים לרשותה

הפירוט הבא יסקור בחירות אלו והשפעתם

.האזורית העכשווית על העיר ותושביה

פסטיבל חוץ ברחובות קיסנגאני .7

קע על העיר ר

Kisangani היא עיר השוכנת בלב יערות

בנקודה אסטרטגית בין . הגשם של אפריקה

קונגו המערבית והמזרחית והיוותה בעבר את

העיר השלישית בגודלה ברפובליקה

. הדמוקרטית של קונגו

מורכבת . קיסנגאני היא עיר וכפר בו זמנית

משש קהילות גדולות המחולקות למאות

.שכונות קטנות בעלות ייחוד היסטוריה ואופי

מבט על העיר מנהר הקונגו .8

האזור היווה 1990 ב"-עיר של תקווה"

זירתם של מספר קרבות עקובים שהותירו בה

צלקות רבות הן פיזיות והן מנטאליות על

למרות הנזקים שספגה . האוכלוסייה

תדמיתה העירונית היא כשל ערס , במלחמות

תרבות בתחומיי הקולנוע הטלוויזיה מוזיקה

המזוהים בסגנון ייחודי מקומי . ותיאטרון

המתבטא גם באירועי פסטיבל רבים ומופעים

. קבועים בעלי אופי תרבותי חברתי

מגוונה הרחב בארכיטקטורה קולוניאלית

ומסורתית משווה לה יופי נוסף על נופיה

City"העיר מכונה בימינו . הטבעיים העשירים

of Hope " אוBoyoma (הנערה הכי יפה)

. בניגוד לכינויי העבר שלה כעיר מעונה

, בעוד שתושבי העיר סבלו טראומות רבות

הדור הצעיר חדור , זהירים וסקרנים

. דורשני ורעב ללמוד ולהביע עצמו, התלהבות

רקע על היזמים

Studios Kabako הוא מיזם מתפתח של

ינה 'האמן פאוסטין לינקולה ושותפתו וירג

דופרה שהתחיל כסטודיו למשחק וריקוד ותפס

. גם לתחומי אומנות אחרים2001תאוצה מאז

רב ההפקות של הסטודיו מיוצרות ומוצגות

הסטודיו הפך לישות קטנה . בקיסנגאני

להשכלה אומנותית ושיתוף המעבירה סדנאות

-י אמנים"המשכיות עבור הדור הצעיר בעיר ע

.אורחים מקומיים לאומיים ובין לאומיים

11 דיקור עירוני

, מופעי במה בבאנדל: סטודיו קבאקו .9

. קיסנשזה

המיזם שמהווה זירה פיזית ייעודית לאומנות

ועבודה קהילתית ביקש לנצל את הפוטנציאל

שבפעילותו לחולל שינוי תפיסתי ותדמיתי

החזון שלו לקינסגאני מבוסס . עבור העיר כולה

על הרצון ליצירת רשת של מוקדי אנרגיה

מדובר . מחוללות שינוי עבור העיר ותושביה

בחזון רב תחומי שכוונתו להשפיע על

אספקטים רבים בו זמנית מעבר לתחום

, חברתיים, סביבתיים, אורבאניים: התרבותי

פרוגרמאתיים , אומנותיים, פוליטיים

. ומרחביים

Faustin והאמן Bärbel Müllerהארכיטקט

Linyekula חלקו רצון משותף לביזור מרכזי

בשיתוף עם . תרבות עירוניים ברחבי העיר

Studios Kabakoהם ניתחו וניסחו 2009 ב

שיטות התערבות באסטרטגית הדיקור

מרכזי תרבות ייחודיים 3העירוני לבניית

. המותאמים לאופי האורבאני של קיסנגאני

רובד נוסף של התוכנית המתמקד בהטמעת

הפעילות בעומק רקמת המגורים כחלק בלתי

שילוב אסטרטגיות אלו . נפרד מחיי השכונה

הוא שלדבריהם יחולל את השינוי הרצוי עבור

. העיר

מבוזר גישת הדיקור ה

אסטרטגית הפעולה של הסטודיו העלתה

שאלות לגבי זמניותם וגמישותם של המרחבים

הא ורבניים בעיר וההשלכות הדינמיות של

פעילות מרושתת על הרובד התרבותי חברתי

. ופיזי בעיר

קיום של הטמעת מרחבים -הם מצאו ערך בדו

זרזרב תחומיים קטנים במרקם המגורים כ

לרישות הפעילות היצרנית של אמנים בעיר

כולה והפיכתה בכך למרכז תרבות בעל

אך . חשיבות ראשונית ברפובליקת קונגו

חשיבותם של אותם מרחבים אמנותיים

שכונתיים עבור האינדיבידואלים הפועלים

בהם נתפסת גדולה מתרומתם לתדמיתה

תקשורת שוטפת ביניהם . האמנותית של העיר

בונה בסיס להדברות והכרה בין אזורים

פעילותם . וקהילות שונות בעיר ומחוצה לה

, החברתית חותרת לעידוד יוזמות תעסוקתיות

שיתוף פעולה ומפלט אלטרנטיבי עבור כל

אחד שחפץ בו ללא אפליה מעמדית או

.כלכלית

, עוד"חזרות חוץ למופע : סטודיו קבאקו .01

.בהשתתפות הקהל" עוד, עוד

ריפוי "לינקולה מתאר תהליך זה כתהליך של

י "שהוחרב לדבריו באפריקה ע" יצירתי

. קולוניאליזם רצח עם ומלחמה

רעיון הביזוריות חיוני להבנת אופן פעילותו של

מהנאת הפרט לתרומה . הסטודיו בכל הרמות

השכונתית לעיצוב אופייה העירוני של

קיסנגאני והשפעות כלל ארציות ובינלאומיות

הסטודיו סבור . שיכולות לבוא בעקבותיו

שביסוס העיר כמרכז תרבות שני לבירה ישים

".על המפה"עיר פרובנציאלית זו

(Linyekula: 2008)

מחזון למעשה

החזון החדש חייב את הסטודיו שבמקור יועד

לממש ולארגן את " מקום מנטאלי"להיות

.המרחב הפיזי לפעולתו

12 דיקור עירוני

11. Elisabeth Tambwe, Concerto

pour corps bruyants

הסטודיו הקדיש עצמו לגיוון תחומי ומרחבי

שגם מגיב לחוסר בתשתית , פעילותו

זאת במטרה להגיע . המוסדית תרבותית בעיר

גם למשוללי - למחוזות וקהילות שונים ברחביה

. הפריבילגיה

"When you connect the dots, you

begin healing or appeasing the “body”.

(Muller 2009)

"Cities like Accra or Kinshasa, Kumasi

or Kisangani, can - despite all large-

scale transformations -still be

characterized by the presence of

small-scale appropriations of urban

space. These “points"/ "waypoints"/

"acupuncture points” exist in time and

space. They operate relationally and

reactively, and induce radiating effects

with minimal gestures. Thereby, they

create networks of characteristic

energy levels with catalytic effects on

the urban fabric. Primarily of a

commercial nature, they are located in

the programmatic field between

production and consumption. (Muller

2009)

התערבות מוקדית ארוכת טווח

שלושה , Mullerבשילוב כוחות עם משרדי

מוסדות תרבות חדשים שונים במהותם תוכננו

לייצג ולאכלס את הפעילות האמנותית של כלל

כל אחד , כמו רשת הפעילות השכונתית. העיר

כמרחב , ממרכזי התרבות נתפס כתשתית

כדוגמה ומחווה לקהילה , כחלל חברתי, גשמי

:בתוכה הוא נטמע

סימון אתרי ההתערבות המוקדית על .21

.מפת קיסנגאני

במקיסטו המרכז האדמיניסטרטיבי . 1המרכז מעוצב להוות , והכלכלי של העיר

נקודת הציון של סטודיו קבקו כזירה לתצוגת . במה לתקשורת בין העיר והעולם. עבודה

שם . מרחב שפתוח לעיר ומזמין אותה פנימהשלט . יתקיימו אירועים קונצרטים והקרנות

הפרסומת של העיר המשתקפת . בארכיטקטורה שלו

. mullerעיצוב מרכז ההופעות במקיסטו של

הופעה מוזיקאלית מטעם סטודיו קבאקו .31

.במסגרת פסטיבל שנתי בקיסנגאני

המרכז השני ממוקם במחוז המרוחק של . 2

שם הסטודיו , קרוב לנהר הקונגו, סימי-סימיהמרחב נתפס . מר3000רכש שטח של כ

כחלל לשיתוף בין אינדיבידואלים מתחומי , מחזאים, פילוסופים, אמנים: תרבות שונים

, מוזיקאים, רקדנים, כוריאוגרפים, שחקניםהוא מכיל מגורי אמנים .'מדענים וכו

הקלטות ועריכות המוקף , וסטודיואים לחזרותהמטרה היא לספק סביבה רב תחומית . בטבע

לניסוי המושכת אמנים אינדיבידואלים לחקור . ולעבוד בצורה ריכוזית ללא היסח דעת

13 דיקור עירוני

" ניתן לסגור דלת"היכן ש" דמוי בועה"חלל (Linyekula: 2009)

המחוז , המרכז השלישי ממוקם בלבונגה. 3

הממוקם בגדה , המאוכלס ביותר של קיסנגאני

ישנו רצון עז לגעת . השמאלית של נהר הקונגו

המיותמת תשתיות ונתפסת , בפריפריה הזו

הסטודיו . י רשות העירייה"כאחת שנשכחה ע

מבקש לעבוד עם קבוצות נבחרות באוכלוסיה

כדי לתת חיסיון לרעיון ששינוי צריך לבוא , זו

.מבפנים

, פוליטית-הרעיון הוא לעודד יצרנות סוציווארטיסטית בתוכנית של , אינטלקטואלית

האומנות כאן . הקרנות ועוד, מפגשים, סדנאותגשר לדבר על דברים אחרים "מיועדת לשרת כ (Linyekula: 2008)" שסובבים אותנו

מיקומו הנבחר של מרכז זה הוא במבנה ' קולוניאלי נטוש במטרה משנית להחיותו כנק

. ציון מחודשת בעיר המצבים הא ורבניים שינוי דרך 3בכל אחד מ

העיסוק האומנותי יושג כפי שהוא משתקף . בפעולות מרחביות בקנה מידה מוגבל

האפשרות והצורך של התניידות ומעגליות בין מקומות שונים מציעה את ההזדמנות לעבוד

פרויקטים : על לוחות זמנים שונים בו זמניתרחבים ויוזמות ספונטניות יותר יכולים

משפיעים אחד על , להתרחש בבת אחת .האחר ויוצרים אפקטים סינרגטיים

מתוך הכרח דיקור עירוני

ללא תנאי עבודה בקיסנגאני סטודיו קבקו

נאלץ להעריך מחדש את מיקומיו המרחביים

והפרוגראמות המיושמות ולבחון פרמטרים

קיימים אורבאניים פוליטיים כלכליים

. וחברתיים

בניית המרכזים מוגדר כתהליך ארוך טווח ועד " הישרדותימצבהסטודיו עובד במעין "אז

(Linyekula: 2009).

, בית וכנסיה, במשך תקופה זו משרדמושכרים בשכונות קיסנגאני משמשים

חזרות או הקלטות , אדמיניסטרציה, לסדנאותומדי פעם לפעם העיר עצמה הופכת לבמת

. המופע

וחדר חזרות (משמאל)סדנת קולנוע .41

של סטודיו קבאקו בחללי מגורים (מימין)

.שכורים

זוהי גישה יותר מופעית ופחות ארכיטקטונית

שמדגימה את הפוטנציאל הדיקור העירונישל

של השימוש באומנויות כנקודת פתיחה

להתחברות לעיר בקנה מידה גדול יותר

.ברשת ראשונית של קשרים חברתיים

רודרפור : אזורי-דיקור בסדר גודל מקומי

תקדים רודרפור הוא דוגמא לדיקור בקנה

מידה קטן מקומי שמעגלי השפעתו רבים

כן הוא . וגדולים מתחומי הכפר הקטן בו נהגה

מציג את אפשרויות ההשפעה של מופע

אדריכלי בעיצובו ובתכנים הנמזגים לתוכו

. מעבר למענה על צרכים מקומיים

METI school- Rudrapur Bangladesh

2004-2006 Anna Heringer

(חזית מזרחית) ברודרפור METIס "בי .51

גדלאש נרקע על הכפרים בב

תושבים לקילומטר מרובע 1000עם יותר מ"

. בנגלדש היא אחת הארצות הצפופות בעולם

מהאוכלוסייה מתפרנסת 2/3קרוב ל

14 דיקור עירוני

עם זאת שיעור הילודה הגבוה , מחקלאות

מצביע על מחסור הולך וגבר במשאבי קרקע

המחסור . לצורך אורח החיים החקלאי המקובל

בקרקע והעוני הקשה גורמים לקבוצות גדולות

ריכוז . של תושבי הכפרים להגר אל הערים

תצורת המגורים הקיימת וחיזוק הכלכלות

המקומיות בכפרים יכול לעזור להקל על

אך יוזמות המכוונות , הדחק של קהילות הכפר

לסיוע בתחומים אלו לרב נתקלות במכשולים

מצד מסורות הבניה המקומית ודלילות

. (לפיק). " התעסוקה באזורים אלו

רקע על המתכננים

לקחה , צעירה אוסטרית, אנה הרינגר1997ב

חלק בתוכנית התנדבותית ממשלתית

Dipshikha , ששיכנה אותה למשך שנה בכפר

בצפון ( תושבים1500רודרפור מונה כ)קטן

דיפשיקהה היא תוכנית ששמה לה . בנגדלש

מטרה לפתח תוכניות פעולה בתחומי

ההכנסה והחקלאות , החינוך, הבריאות

והשפיעה על הרינגר לשוב אל , בבנגלדש

גם לאחר , רודרפור כסטודנטית לארכיטקטורה

הרינגר ושישה סטודנטים 2002ב. סיומה

נוספים חקרו לעומק את המבנה הכלכלי של

.רודרפור והצביעו על מספר בעיות עיקריות

י הסטודנטים "תוכנית הכפר שנוסחה ע .61

הבעיה העיקרית שאובחנה הייתה מיעוט

שהיא מקור ההכנסה , הקרקע לצורכי חקלאות

מהכרותה עם מאגר . היחידי בכפר

ההזדמנויות הדל של התושבים הנגרם

2004הרינגר החליטה ב, ממחסור בהשכלה

. ס כעבודת התזה שלה"לעצב לרודפור בי

ס "דיספיקהה כבר פעלו בכפר בשלוחת בי

קטנה אך בתנאים לא מספקים והכינה כבר

תוכניות להרחבת השלוחה כשהרינגר פנתה

המשויכת להם עם הרעיון METIאל סוכנות

.העיצובי שלה

פ "תמונת שיעור שגרתי לדור הצעיר ע .71

בקומה העליונה של ) METIשיטת

. (ס"ביה

METI (modern education and training

institute) היא סוכנות חינוכית לקידום יכולות

ועניין אינדיבידואליים בשיטות לימוד לא

תרומתם לכפר שמה דגש על . קונבנציונליות

סיפוק כלים וטכנולוגיות מודרניות בתחום

הבניה והחקלאות לשיפור , החינוך, הרפואה

תנאי המחיה הפיזיים והכלכליים בו עבור הדור

METIס "ביה. הצעיר כמו גם הדור המבוגר

הפך לנקודת ציון חשובה ומקום מפגש עבור

התושבים וילדיהם ומופע חיובי שנגזר בחלקו

. מהעיצוב הייחודי ותהליך הבנייה עצמו

ארכיפנקטורה מעשית

מסורות הבניה באדמה המקובלות ברודפור

לוקות בחסרונות רבים על אף יתרונותיהם

בנייה ללא , קירות דקים מדי. הסביבתיים

מאפיינים אלו הביאו .. גגות ארעיים, יסודות

למצב שרבים ממבני הכפר מציעים תנאי

מחיה ירודים ואף מסוכנים לתושביו ובנאים

מקומיים החלו פונים לשיטות בניה מודרניות

הרינגר ראתה ערך רב בחיזוק . בבטון ולבנים

מוטיב הבנייה באדמה לקידום המודעות

15 דיקור עירוני

היא . הסביבתית והסגנון מקומי של הכפר

ניצלה את משימתה ליבוא ידע לכפר גם

. בתחום הבניה ולשלבו בתהליך הבנייה עצמו

היא בחרה באופן מחושב לאמץ שיטות בנייה

ס תוך שימוש "מסורתיות ושדרוגן בבניית ביה

בכוח עבודה מקומי והכשרתם ליצירת תחושת

. שייכות וגאווה מקומית עם האייקון החדש

באסטרטגיה זו סיפקה מקור ראשוני להשכלת

אנשי המלאכה המקומיים בתחום טכנולוגיות

מקור הכנסה זמני נוסף ותקדים , הבנייה

. לבנייה מתקדמת בשיטות המקובלות

עיצוב מתחשב צרכים

הארכיטקטורה של בית הספר החדש

מתחשבת באותם צרכי למידה מיוחדים

העיצוב הפשוט . METIשנוקט בהם מוסד ה

יחסית מספק חללי חינוך שונים ומגוונים

משחק , למפגשי למידה בעלי אופי שונה

. והתכנסות

ותוכנית של קומת הקרקע (למעלה)חתך .81

. של המבנה (למטה)

בקומת הקרקע על קירותיה העבים ממוקמות

שלוש כיתות לימוד שלכל אחת גישה משלה

הקבועות " אורגניות"לחוץ ולמערכת מערות

עיצוב הפנים הרך של חללים . בחלקן האחורי

למפלט לחיפוש , להשענות, אלו מיועד למגע

הקומה . והתבודדות של יחיד או קבוצה

. העליונה בניגוד חד לתחתונה פתוחה וקלה

הפתחים בקירות הבמבוק מאפשרים מבט על

החלל הפתוח מאפשר שטח , הסביבה והכפר

משחקי או וצל . לתנועה או התכנסויות גדולות

בין קני הבמבוק מוסיפים טקסטורה ועושר

עליה מתווסף אלמנט של צבעוניות . לחלל

פנימית המתקבלת משימוש בטקסטילים רבים

ורב גוניים המשווים לחלל אוירה קלילה

. ס"ומשעשעת המשקפת את אופי ביה

חללים דמויי מערות בקומת הקרקע של .91

. ס"ביה

בניה בת קיימא

יסודות המבנה הוקמו משכבת לבנים משוקעת

ןלבנים בבנגאלדש ה. המצופה בטיח צמנטי

מוצר נפוץ בתעשייה המקומית בהיעדר

משאבי אבן עודפים בשימוש באנשי מקצוע

. מקומיים

מרכיב מהותי בתהליך הבנייה היה קורס

. איטום רטיבות שהועבר למשתתפים בבניה

16 דיקור עירוני

שימוש במשק : תמונה מתהליך הבנייה .02

. חומרים ואנשי מלאכה מקומיים, חי

Cob"הקירות התומכים נבנו בשיטה דמוית

walling " המשתמשת בתערובת של אדמה

קיימא בעלי רמת -קש ומים ליצירת מבנים ברי

הבנייה בשיטה זו . בידוד ויציבות גבוהות מאד

נעשית ביד בשכבות ובמהלכה אף נעשה

. שימוש במשק חי מקומי ליצור התערובות

הקומה השנייה גם כן נבנתה בחומרים

-טבעיים מקומיים מתכלים במבנה רשת ארבע

שכבתי של קורות במבוק ביניהם מוקמו חוסמי

מבנה זה תומך בגג . רוח מחומרים דומים

מתכת קל ומשופע לניקוז מי הגשמים המצופה

. ברעפי עץ כשכבת גימור ובידוד מפני קרינה

בניית בית הספר נעשתה בשילוב כוחות בין

בעוד שטכנולוגיות . גורמים מקומיים וחיצוניים

י תעשיות מגרמניה "ומתכננים סופקו ע

י "עיצוב המבנה ובנייתו נעשו ע, ואוסטריה

אנשי מקצוע מקומיים ונוסחו תוך כדי תהליך

. הבנייה

של ("ירוקה"חזית )חזיתות מזרח ומערב .12

. המבנה

, תקדים זה מלמד רבות אודות עבודת צוות

פתרונות יצירתיים וניצול משאבים מקומיים

קיימא -כחלק מקונספט שלם של בניה בת

המתבטאת גם בהופעתו החזותית של

. המבנה

תחת סוגית הדיקור העירוני הוא מייצג דוגמה

יפה לעבודת תכנון מרוכזת שמנצלת במחושב

את מירב אפשרויות ההשפעה שלה על

החל מבניית קשרי עבודה בין . הסביבה

האזנה קשובה לצרכים , מקומיים לגורמי חוץ

יצירת אייקון ותקדים גם , של סביבת התכנון

, ברמה המקומית וגם ברמה הבינלאומית

שימוש מכוון בשלבי הבנייה כאקט מחולל

שיוכו הכפול לקהילה המקומית . נוסף וכולי

ולארגונים בינלאומיים נותן לו מעמד תקדימי

גדול בהרבה בשיח האדריכלי מהאימפקט

כ עבור מופעו של "המצומצם המתקבל בד

מבנה זה . מבנה בודד וזיכה אותו בפרסום רב

לארכיטקטורה פורצת ARזכה בפרס ה

כן 2007 בAGA KHAN ובפרס ה 2006ב

בתחרות הבינלאומית לעיצוב 2007זכה ב

מופע . בבמבוק כעיצוב בעל חזון לקיום אקולוגי

עלייתו של פרויקט זה יצר סביבו מעגלי

השפעה רבים במגוון תחומים מרגע הגייתו

בין השפעותיו . לגמר בנייתו והרבה לאחריה

של דיקור אדריכלי זה ניתן למנות השפעות

, הכלכלה, החברה, התרבות, בתחום החינוך

. רפואה ועוד, קיימות ועיצוב בשיח האדריכלי

' השפעות שתהליך פריצתן היה קצר כדי מס

שנים בודדות ורדיוס התפרסותן רחב הן

. במרחב והן בזמן הרבה מעבר לתחומי הכפר

הגרילה . "פרטי-דיקור בסדר גודל אישי" גארדנינג

עד כה סקרנו פעולות מקומיות מול

, "מלמעלה למטה"ברובן יזומות , מערכתיות

או לפחות בתיאום הרשויות ובמהלכים שקיבלו

, בחלק זה. עוגן כזה או אחר בתכנון העירוני

ביותר מבחינת " קטן"הבוחן את קנה המידה ה

המאפיין , סדר גודל הפעולה הראשונית

". מלמטה"העיקרי הוא הפעילות היזומה

שפועלים , פעילים בודדים או ארגונים פרטיים

/ קהילתיות / נדות חברתיות 'כדי לקדם אג

17 דיקור עירוני

בעלות השפעה על , כלכליות ועוד/ אקולוגיות

. העיצוב העירוני ברמה הפיזית והתודעתית

, גם כאן סדרי הגודל של ההתערבויות משתנה

את חלקן הארגון או המשתמש מקדם כעניין

ציבורי שעל הרשויות לקדם ואת חלקן מיישם

הדוגמא עליה נרחיב כאן היא מתחום . בעצמו

תחום שצבר , "חקלאות העירונית"ה

פופולאריות בשנים האחרונות לאור עליית

המודעות לשמירה על הסביבה והדרישה

מדובר על ארגון . לקיום איכות חיים בערים

תופעה שהפכה ממקומית – הגרילה גארדנינג

לעולמית בזכות ניהולה דרך רשת האינטרנט

. וחשיפתה בכלי התקשורת ומפה לאוזן

קהילתי -הגרילה גארדנינג הוא ארגון חברתי

באופן (ופוליטיות)למטרות אקולוגיות

הארגון מייצג עצמו במונחים . מחתרתי

אקטיביסטית -מתוך השקפה פרו, צבאיים

של מעורבות פעילה ומחתרתית , מהפכנית

בהקשר זה במצב , להשבת הסדר על כנו

זהו ארגון פעיל . קהילתי בעיר-הסביבתי

שהוקם על ידי מתנדבים אשר פועלים במרחב

העיר ומשנים בשיטת הדיקור העירוני את פני

. העיר על ידי פעולות קטנות מפוזרות במרחב

, השכבה הפיזית של פיזור הפעילויות במרחב

תודעתית , יחד עם שכבה נוספת, וכמותן

יוצרת , לחקלאות עירונית ולאיכות הסביבה

מעין , מערכת חדשה בהשענות על הקודמת

רישות נוסף המציע קריאה חדשה של המרחב

פעולות ההתערבות נעשות ללא . העירוני

אישור הרשויות כמחאה חברתית על כך

שהרשויות אינם פועלות בעצמן לטובת איכות

לאמיתו . החיים והמרחבים הירוקים שבעיר

: הארגון מוגדר רשמית באופן הבא, של דבר

גינון גרילה הינו גינון בשטח של רשות או של "

לארגון יש נציגויות ".אדם אחר ללא רשותו

ואלה כוללות מגוון , מקומיות בערים השונות

מהחקלאי הערכי , רב של משתתפים ומניעים

הפועל לטיפוח הסביבה ועד לפוליטיקאי

ל "לנ. השואף ליצור שינוי דרך פעולה ישירה

. יש השלכה על זכויות קרקע ורפורמות קרקע

הפעילים הן " משתלטים"הקרקעות עליהן

י בעליהן הרשמיים "לרוב קרקעות מוזנחות ע

שתילת צמחים , י גינון"ואותן הם מחיים ע

ובכך קריאה חדשה של )חדשים וטיפוח

מרבית הפעולות נעשות . (המקום וייעודו

מה . כראוי לארגון מחתרתי, בשעת לילה

שמעורר התייחסות לתופעה היא מידת

של " פעילויות הדיקור"ההשפעה שיש ל

הארגון על מודעות הציבור לנושאים סביבתיים

בעירם ולריבוי הפעילויות וקני המידה שלהם

כתוצאה מגיוס בלתי נפסק של מתנדבים

חדשים כתוצאה מחשיפה וניהול הארגון

40התופעה קיימת מזה . ברשת האינטרנט

עדות ראשונה לפעילות הארגון נראית . שנה

בניו יורק כאשר קבוצת מתנדבים 1973ב

שנה 40מזה . הפכו שטח פרטי לגן ציבורי

י מתנדבים ונשמר "שהגן מטופח ומטופל ע

כיום יש נציגויות מקומיות . בתצורתו הנוכחית

. של הארגון בלמעלה משלושים מדינות בעולם

נדה 'הנציגויות אחראיות על קידום האג

פוליטית במישור החינוכי -אקולוגית-החברתית

ובמישור (חינוך למסורת המגנה על הסביבה)

פיזית האמונה על " מפקדה: "האקטיבי

ארגון מפגשים ופעילויות הגינון , אספקת ציוד

קנה המידה של . באזורים מוזנחים בלילות

החל מעידוד החקלאות : הפעילויות משתנה

באופן פרטני , האישית בקרב תושבי העיר

העלאת מודעות הציבור לגינון וטיפוח הגינות

, האישיות שבסביבה הפרטית של כל בית

יום "וכלה בפעילות בקנה מידה גלובלי ובייזום

ובו גויסו פעילים " הגרילה גארדנינג הבינלאומי

מכל העולם ומתנדבים שאינם חלק מהארגון

לקחת חלק בפעילויות למען הסביבה כמו גם

במחאות והפגנות כנגד הרשויות אשר

דוגמאות לפעילויות . מזניחות נושאים אלה

בקנה מידה שכונתי או אזורי במקומות שונים

", pure Genius"שנקרא " מבצע: "בעולם

500 בדרום לונדון כאשר 1996התרחש במאי

פעילים פלשו לשטח של מפעל גינס במחאה

חברתית על הניצול המושחת של הקרקע

לטובת מפעלים במקום לטובת פתרונות

הפעילים . למצוקת הדיור הגדולה בעיר

דונם והתגוררו 13השתלטו על שטח של

זוהי . חודשים עד שפונו בכוח5במקום במשך

דוגמא שמדגישה לא רק את כמות הפעילים

אלא גם את האפקט של , הרבה שגויסה

18 דיקור עירוני

פעילותם במישור החברתי בהקשר הסביבתי

והתהודה של אקט כזה בהיבטי תכנון ועיצוב

1996פעילות נוספת התרחשה ביולי . עירוני

– " מבצע גן בלילה אחד"בקופנהגן ונקראה

מבצע מרובה משתתפים ועל כן נחשב בקנה

בבחינת רדיוס ההשפעה של )מידה גדול

משום אלף מתנדבים (הדיקור על המרחב

שלקחו חלק בהפיכת מקטע במרכז העיר

ניתן לראות . למדרחוב וגן במהלך לילה שלם

אם כי ההתעוררות טרם , דוגמאות גם בארץ

הגיעה למחוזותינו בעוצמה המגייסת

אך היא , מתנדבים רבים או פעילות רחבה

משפיעה על המודעות בחוגים הרלוונטיים

והפעילויות כוללות גינון בגינות קהילתיות אשר

". מוחזרות לתושבי השכונה"נזנחו וכעת הן

הגרילה גארדנינג כיום מנוהל באתר

המאפשר , האינטרנט הרשמי של הארגון

חשיפה לפעילויות הארגון ולפרסומים

גיוס כספים ותרומות כמו , בתקשורת אודותיו

בשיטת , גם שיתוף ידע שימושי בחקלאות

ואנקדוטות נוספות " עשה זאת בעצמך"

שמראות כי הכוח והיכולת לשינוי יכולות להיות

בידי כל אדם ולא רק בהכוונה מערכתית של

. השלטון

כיצד להכין : "מתוך אתר האינטרנט .22

" פצצות זרעים

כמובן שנשאלת שאלת הלגיטימציה לפעילויות

המטרה מקדשת את "אלה תחת הסיסמא

של " דיקור"שהרי לפעולות ה". האמצעים

בין אם הן נעשות בשטחו של , הארגון

המתנדב ושכנו והשטח הציבורי המשותף להם

ובין אם נעשות באישון לילה בהפיכת קרקע

בבעלות העירייה למדרחוב וגן ציבורי לפי

לא רק בהיבט החוקי . השקפתם הרדיקאלית

שהרי אם כל , אלא גם בהיבט העיצוב העירוני

משתמש ישנה חלקים בעיר כראות עיניו לפי

איך הדבר – האינטרס האישי וגם הקהילתי

? תדמיתה ועיצובה, ישפיע על פני העיר

badiliמתוך אתר האינטרנט של .32

badola"" , האתר המקומי של הגרילה

איטליה, גרדנינג בטורינו

חברתיים או , קיימים ארגונים רבים נוספים

ותופעות דומות באזורים שונים , סביבתיים

שמנוהלת " עממית"של התארגנות , בעולם

במישור הווירטואלי ומיושמת בפרקטיקה

גם על כך הינה אקולוגית )אמצעית -בלתי

ולא רק משום התוצאה אליה , בגישתה

להשגת מטרות אקולוגיות (מייעדים

אופן פעולתן היא המחשת . וקהילתיות

19 דיקור עירוני

ותוצאתן , התיאוריה של הדיקור העירוני

ביצירת המרחבים החדשים והקשרים , בשטח

הם אלה , ביניהם היוצרים שכבה נוספת לעיר

שמשקפים את מידת השפעתן של פעולות

הן ברדיוס המיידי של אזור ההתערבות , אלה

.והן ברדיוס רחב בהרבה

20 דיקור עירוני

ומסקנות סיכום

שיטת הדיקור העירוני היא גישה שרואה

בתכנון כלי מהותי בחילול שינויים פיזיים

אך שלא . ותפיסתיים במרחב האנושי

גישה זו שואפת למציאת דרכים , ככקודמותיה

ממוקדים , חדשות לחולל שינויים מהירים יותר

לשם כך היא . יותר ואחראיים יותר לתוצאות

בוחנת את תופעת השינויים עצמה בעיניים

חברתיות ומאפיינת את התפשטותם של

רעיונות ותפיסות בחברה כחלק מהותי

תפקידו הראשוני של אקט . בתהליך השינוי

ההתערבות תחת גישה זו הוא לאו דווקא

הופעתו האדריכלית אלא יכולתו להוות מאורע

כוחו של . מזעזע ביחס לסביבת התערבותו

הזעזוע לעורר השראה ולערער תפיסות

קיימות מיידי בניגוד לתהליכי הסתגלות ארוכי

טווח ומעורר עניין סביבו בקנה מידה רחב

ממקום הגדרתה של ההתערבות . יותר

אין רואה גישה זו בקנה המידה הפיזי , כמופע

, של ההתערבות מדד ישיר למידת השפעתה

אלא במידת נגיעתה במערכות הקיימות

כלכלית , חברתית תרבותית, פיזית: סביבה

בסקר התקדימים שנערך . 'פוליטית וכו

גישות שונות לנגיעה ' בעבודה זו נגענו במס

בכולן ניתן היה להבחין . במרחב האנושי

במעמד המיוחד שניתן לאפיון המערכות

מ להתחבר אליהן ולהשפיע על "הקיימות ע

עם זאת דרכי הדיקור הן רבות . התנהלותן

הבחנו בהתערבויות . ושונות במאפייניהן

ממוקדות כגון ברודרפור שבהן מרוכזים

בגישה . מאמצי התכנון בנקודה בודדה במרחב

זו מטרת ההתערבות היא יצירת תקדים

. ואייקון סביבתי לחילול השינוי התפיסתי

במקרה זה להופעתו הפיזית של הדיקור יש

השפעה רבה כמו גם לפרוגרמה התכנונית

מ להפוך נקודה זו לבעלת חשיבות אמיתית "ע

גישה אחרת לפריסת פעולות הדיקור . במרחב

הגישה הרשתית מערכתית כבדוגמת ברצלונה

שמפזרת את מוקדי ההתערבות ברשת של

התערבויות קטנות שהקשרים ביניהן מייצרים

את האפקט הגדול הרצוי מעבר להשפעות

שיטת . קטנות מקומיות של כל התערבות

הרשת אפקטיבית למדי תחת תנאי כורח של

חוסר אמצעים או כשגורם הזמן והנגישות הם

אך נבחין כי . דגשים עיקרים במטרות התכנון

פריסה מערכתית של אקט הדיקור נזילה

, ניתן למזג פעולות דיקור גדולות וקטנות. למדי

בתכנון שאופיו מרושת , יחידות או מרובות

ומורכב הרבה יותר מפעולה בודדת בזמן

נבחין בתכנונים מורכבים אלו . ובמרחב

בדוגמאות קיסנגאני וברצלונה בהם תפקידו

של דיקור בודד יכול להוות שלב בתוכנית

ארוכת טווח ורבת מוקדים לשם יצירת אפקט

ראשוני ותקדים או תשתית להתפתחותן של

הבחנו בגישה זו . נקודות דיקור נוספות סביבו

גם בתקדים קיסנגאני אך בעוד שבברצלונה

אופי ההתערבויות שם דגש על טיפוח המרקם

הפיזי תפקודי של העיר תקדים קיסנגאני מביא

בדוגמתו גישה להתערבות חברתית תרבותית

הרצון לחולל שינוי בשורש . בחיי העיר

ההתנהגות החברתית בפני עצמו שם בסימן

שאלה את חשיבותו של המופע הגשמי של

מהי התערבות תכנונית למטרה . ההתערבות

מהם הכלים לחולל מהפך חשיבתי ? זו

היכן מתחילה והיכן נגמרת הנגיעה ? בחברה

במערכת החברתית הקיימת במקרה זה ומהו

מתקדים זה ? טווח פעולתה במימד הזמן

למדנו כי שינויים גדולים יכולים לבוא במידה

רבה גם ממעשים מינימליים כהתמקמויות

גם . ארעיות של פעילויות במרקם השכונתי

בתקדים רודרפור הבחנו בכלים תעסוקתיים

זמניים של שיתוף הציבור בתהליך הבניה

כדרך נוספת להשפעה על המערכת

התקדים הקיצוני ביותר . החברתית הקיימת

אולי להמחשת הגישה המינימליסטית

בתקדים זה . להתערבות היא הגרילה גרדנינג

הבחנו בתופעת הדיקור בצורתו המופשטת

הגולמית ביותר כתופעה חברתית חסרת

חסרת , חסרת גורמים מתכננים קבועים, מקום

מסגרת זמן קבועה ואף השפעה קבועה על

גישה זו מבוססת גרידא על עקרון . המרחב

התפשטותם של רעיונות ותפיסות במארג

רעיונות שביטוים . החברתי כמצע לגדילתה

בעל יכולת לפרוץ את גבולות צורתם

המופשטת ואף לבוא לידי ביטוי מוחשי

21 דיקור עירוני

כוחה אינו באופי הפעולות . במרקם העירוני

המעשיות שהיא מניעה אם כי בעצם השינוי

התודעתי המתפשט בחברה המביא לאותן

תקדים זה מלמד אותנו . פעולות אקראיות

שהכלים לתפוצתם של רעיונות תלויי תקשורת

, או בשיווק, בין אם מפה לאוזן. בבסיסם

פעילות חברתית יזומה ואף בדיאלוג ההופעתי

תפקידו של הדיקור . בין מוצר למשתמש

בתקשורת זו היא לעורר את הדיון סביב

הבחנה נוספת . הרעיונות המובאים על ידיו

שנעשתה דרך התקדימים היא בסוגי דיקור

ממוקדי קונספט כגון דוגמת הגרילה גרדנינג

לעומת סוגי דיקור ששאיפת השפעתם היא

קיסנגאני , מערכתית כגון דוגמת ברצלונה-רב

בכל התערבות עומדת שאלה . ורודרפור

אילו מן רעיונות תכנון . ראשונית של מטרות

כיצד ניתן , ושנית, זה או אחר מבקש לקדם

לקדמם במקסימום אפקט למינימום מאמץ

ראינו לאורך הסקירה מגוון אפשרויות . וזמן

ממוקדות , התערבות מוחשית יותר או פחות

בנושא או מקום לעומת מבוססות התפשטות

לקידום רעיונות שונים . רשתית ואף אקראית

עומדים כלים שונים ליצירת אפקט מקסימלי

ואולי נותרו למעשה בשלב זה למתכנן הדוקר

מהו השינוי שברצוננו : שתי שאלות מהותיות

מהי הגישה התכנונית שתקדם אותו ? לחולל

?בצורה האפקטיבית ביותר

22 דיקור עירוני

ביבליוגרפיה

1. Urban acupuncture, a proposal for the renewal of Milan's urban ring road,

Milan, Italy, Maurizio Marzi, Nicoletta Ancona.

2. Urban Acupuncture as a Strategy for Sao Paulo, Leonardo Shiesh

3. The Tipping Point: How Little Thing Can Make a Big Difference, Malcolm

Gladwell

4. A Socialist Growth Machine? The Evolution of Urban Revitalization Programs

in Barcelona, William M. Rohe

5. BARCELONA: TOWARDS A NEW URBAN PLANNING APPROACH, Josep

A. Acebillo

6. Lamborn, P., and Weinberg, B. (Eds.), (1999), Avant Gardening: Ecological

Struggle in The City and The World. Autonomedia. ISBN 1-57027-092-9

7. Small Scale, Big Change: New Architectures of Social Engagement, Andres

Lepik; Museum of Modern Art (New York, N.Y.), Basel : Birkha ̈user, 2010

8. Narrating Urban Acupuncture[s], Bärbel Müller, Institute of Architecture,

University of Applied Arts Vienna, Austria

9. www.kabako.org

10. www.brc.org

11. www.worldarchitecture.com

12. www.guerrillagardening.org

13. inhabitat.com/aga-khan-awards-school-in-rudrapur/

14. www.archdaily.com