א

פסחהגדה של ל )ג( לגאולה ראויים כשאינם ממצרים ישראל שיצאו הטעם )ב( הטעם שנקראת המצה לחם עוני –ב "תרל

)ה(בגלות שאנו עכשיו אפילו מצרים יציאת תועלת– ו"תרמ

)ז(דור בכל היא מצרים יציאת הארת התעוררות / )ו( בזכות כל ישראל שבכל הדורותגאולת מצרים היא - ז"תרמ

)ט( מ"ביצי בו ת"השי שדיבקנו חושים' הד כנגד הם כוסות' הד )ח( הנס לבעלי ולא לבדו' לה רק ידועים הנפלאות

ל"צ רבי פישל וינגרטן זצ"מבואר על ידי הרה

ב

הטעם שנקראת המצה לחם עוני –ב "פסח תרל

נראה שאין יכולין , הרבה שעונין עליו דברים )דברים טו ג(לחם עוני

עצם מציאות ,שנקרא לחם עוני, לאכול המצה בלי ריבוי דברים עליה

וזה מפני שהיא משל לבחינת המלכות , המצה היא שעונין עליה דברים הרבה

וזה , והתלבשותה בדיבור כידוע שמלכות היא בחינת פה" דלה ועניה"שנקרא

משום שכמו שהפה אין לו מעצמו כלום אלא צריכין להכניס בו הדיבורים על ידי

ם רק מה שמשפיע לה כך היא ספירת המלכות שאין לה מעצמה כלו, הקול

שאנו מודין לו , כלומר לחם המלכות פה, "לחם עוני"ולכן נקראת המצה , ה"הקב

ש על הגאולה בבחינת המלכות להראות שאין לנו שום זכות מעצמינו ולכן אנו "ית

.'פה'ו' לחם עוני'משתמשין בזה בבחינת

, בני ישראל לאכול במדברוהוא המן שזכו , שיש לחם מן השמים

ל "ז. ש"ק ע"כמו שכתוב בזוה, "תבואות ארץ"ועתה בפסח רק , נקרא לחם מן השמים משום שהיה בו את כל הטעמים שבעולם

בגין דלאו אתפרעי ולא אתגליא את , לחם עוני כתיב מאי טעמא קיימא בפגימותא, כד קיימא סיהרא בפגימותא:) א"בשלח ס, .בא מ(ק "הזוה

ובתר , אימתי אתפרעי בשעתא דכתיב שם שם לו חוק ומשפט ושם נסהו) כי לא פרעו את מילתם ולא התגלית אות ברית קודש( קדישא

יהיה (מכאן ולהלאה הא לכם לחם מאתר אחרא , ה בקדמותא אכלו מצות בגין דקיימא סיהרא בפגימותא ואקרי לחם עוני"דאתפרעו אמר קוב

מן השמים היא (, לא מן סיהרא כהוא זמנא אלא מן השמים ממש, נני ממטיר לכם לחם מן השמיםומאי הוא דכתיב ה, )הלחם ממקום אחר

תא חזי ישראל כד עלו ואתדבקו במלכא קדישא בגין גילויא דרשימא קדישא כדין זכו למיכל לחמא אחרא , )א"שמש שהיא בחינת ז' בחי

אז זכו לאכול מלח אחר קדוש יותר ממה , הקדוש על ידי גילוי הבריתכשישראל עלו והתדבקו במלך ( ,עילאה יתיר מן מאי דהוה בקדמיתא

דכתיב הנני , )לחם זה היה חשוב יותר מהלחם שהיה בהתחלה( ,יתיר מאתר עילאה' בקדמיתא כד נפקו ישראל ממצרים כו) ,שהיה בהתחלה

שאנו מראים שאין לנו , אתערותא דלתתא' בחיהיוצא שבתחילה צריכים לחם עוני . ל"עכ. 'כו מן השמים ממש, ממטיר לכם לחם מן השמים

כ "ואח, זה שאינו לו מעצמו כלום ולכן צריך להודות ולהלל על כל מה שנותנים לווזה ניכר בעיקר בהרבאת דברים שמורה על , מעצמינו כלום

.והיה כולו אתערותא דלעילא, לחם מן השמים שהוא המן' מקבלים אתערותא דלעילא בחי

זה עצמו שיהודי יודע שכל , בלי זכות האדם' לידע שהיה יציאת מצרים בנפלאות חסדי ה, ופירוש מאכל מצה זה עצמו

.לכך נקראת לחם עוני, בלי שום זכות ואתערותא דלתתא הכל רק מחסדיו המרובים' יציאת מצרים הם נפלאות בחסדי ה

וקשה למה אנחנו אוכלים ( ,אף שהמצוה בחירות ליל פסחל "כ וז"עוד מש' ועי, )ה בשמחת ליל פסח"ד( ד"א לקמן פסח תרנ"כ שפ"וראה מש

ואילו לא הוציא את אבותינו , אבל לידע שהשם יתברך הוציאנו ומצדינו עבדים היינו, )דווקא בלילה זו לחם עוני שהוא היפך ענין החירות

ורק , דהיינו שמצד עצמנו אין לנו שום זכות ואנו נמצאים עדיין במצרים(אנו ובנינו ובני בנינו היינו משועבדים לפרעה במצרים ' ממצרים כו

כלומר שהכל ( ,ומכל מקום הכל על ידי שהוציאנו' כו ,)אל מוציאם ממצרים' חיהוציאנו ממצרים והוא מוציאנו משם כל רגע ורגע ב' בחסדי ה

ולכן חייבנו תמיד לזכות יציאת מצרים ימי חייך הימים כל ימי חייך , )אפילו מה שאנו חכמים ונבונים הרי זה רק משום שהוציאנו ממצרים

וימות המשיח שהם , ראים ימים והנפילות הנקראות לילותומבאר שם בהמשך שבכל השתנות הזמן והארות הנק( ,הלילות וימות המשיח

וכן מה , )לילות הכל מכח יציאת מצרים' דהיינו לזכור שגם כח האמונה בחי, צריכים לזכור תמיד שהכל הוא על ידי יציאת מצרים, לילות וימים

ולכך לחם עוני שנדע , ל"חסדים כמו שאמרו חזשנזכה לגאולה במהרה גם כן הכל על ידי יציאת מצרים שהיתה גאולה ופתח לכל הגאולות וה

.ק"ש דבה"עיי שאינו מצידנו וזכותינו כמו שכתוב ביד חזקה שלא היו ראויים לגאולה

ג

רין בגין דהא משדד ומברחת לכל סט, אמאי אתקריאת מצהל "וז. מצה לשון קטטה ומריבה עיין שם:) א"פנחס דף רנ(ק "וכתב בזוה

שהיא עושה מצה ומריבה , למה נקראת מצה( 'על דא כתיב מצה כו' כו, י דמזוזה דמבריח לשדין ומזיקין דתרעא"בישין וקטטה כגוונא דשד

וכאן , ל"עכ) מצה ומריבה' ולכן נקראת מצה מל, ן והמזיקין מהדלת"כדוגמת השם של המזוזה שמבריח את השדי, עם כל הסטרא אחרא

הקדושה מתגלית במצה בדוקא במצה שאין לה שום מציאות עצמית ושום מרירות ושום ישות שממנה יכול להיות רואים שהמלחמה מצד

ועל ידי זה אני , על עצמי' וחסדי ה' ועל ידי זה אני מגביר את אור ה', הכל חסדי ה רק, כלום כי דווקא תוך הביטול וההרגשה שאין לי, מריבה

א נלחמת בדרך של קטטה ואז הדרך היא "ורק שיש זמנים שאז הסט(במלחמה ומריבה א אינה "כי המלחמה בסט, א"מסלק מעלי את הסט

.עם אור וידוע שאת החושך אין מגרשים במקלות רק, )דווקא בדרך כזאת

ה היא שצריכים עוד מריבה עם שהרי מבואר שענין המצ, שאין בה השלימות, ל שעדיין אינו מאכל הטוב בפני עצמו"גם כן כנ

רק על כל פנים לצאת מרע ולידע , א"הגם שהיא באופן של ביטול והכנעה מכל מקום יש בה עדיין ענין של מלחמה עם הסט, א"הסט

פ שאין לנו ביטול מצד עצמינו להרגיש שהכל מחסדי "אע, כי זה ענין הביטול של מצה שהוא ביטול הגשמיות, שהכל מהשם יתברך

שלא להיות שינוי לרע על ,"מה עני דרכו בפרוסה אך זה בפרוסה"מכל מקום אנו יוצאין מהרע בעצם ידיעה זו שאין לנו כלום ,ת"השי

וזה ענין המצה היא ,דהיינו שלא יהיה שינוי של גסות ביהודי כמו שהמצה אין בה שינוי בעצמותה, שזה ענין מצה וחמץ, ידי גסות

.התפשטותהפשיטות שאין בה שום נפיחות ו

. כמו שכתבתי במקום אחרעל ידי עבודה עצמית ואתערותא דלתתא ואחר כך זוכין מעצמו על ידי הבירור בספירת העומר

רים שבעת ק שמקשה למה אין גומרין בפסח הלל שבעת ימים רק ביום ראשון ודלא כמו בסוכות שאומ"מביא שם את הזוה, ד"הוא לקמן תרנ

, משום שמלו ולא פרעו, דהיינו אתערותא דלעילא" מסטרא דזווגא עילאה"משום שלא היתה גאולה שלימה עדיין מסטרא דילן רק , ימים

ה "והיא בחינת עליית השכינה ורק מצד דביקות בני ישראל בהקב, וזהו שכתוב בחצות אני יוצא בתוך מצרים, דכתיב אנכי אעלך גם עלה

ולכן הוצרכו אחר כך לברר , שכמו שכביכול השכינה ירדה בירידת בני ישראל לגלות כן נתעלה עם בני ישראל בעלייתם, ולהנמשכו אחר הגא

וזהו שכתוב , )דהיינו שכל יום שבספירה נזדכך היהודי בעוד מידה מצד עבודתו(, הגאולה מצד עצמותם כמו שכתוב וספרתם לכם לעצמכם

.ק"ש דבה"עיי, )תכםמצד עצמו(, "ואנכי אעלך גם עלה"

כמו שאיתא , שאינו נגמר עדיין בשלימות, לחם עוני מה עני דרכו בפרוסה אך זה בפרוסה' הגמ' כל, וזה גם כן מצה פרוסה

.כאמור שזה מפני שלא היה יחודא שלים רק אתערותא דלעילא. ש"ק טעם שאין גומרין ההלל ע"בזוה

הטעם שיצאו ישראל ממצרים כשאינם ראויים לגאולה –ב "פסח תרל

שנמשכו בני ישראל "ה פסח "ד ד"כ בתרל"וכ, ל מה שלא היו ראויין לגאולה נקרא יד חזקה"פירשו ז, ביד חזקה ובזרוע נטויה

אנו הבורא ביד חזקה שלא הינו כי מתחילה הוצי"ט כתב "ובתרל, "בעל כרחך ממצרים אף שלא היו מוכנים בכל לבם לכן נקרא ביד חזקה

?, דבר מעכב שצריך יד חזקה' וכי יש לפניו ית, מה שנקרא יד חזקה"ה כתב "ובתרל, "שהיה קשה להם לפרוש עבודה זרה' ראויים לגאולה כו

ד

ה "נקרא המלכת הקבהיוצא מזה שמכיון שהגוף שלו לא היה מוכן לכן הרי זה , ל"עכ" אלא על ידי שבני ישראל לא היו ראויים כתיב יד חזקה

פ שהרצון הפנימי היה לקבל עלינו עול "וכאן אע, עלינו ביד חזקה כמו שמולך אחד על השני בחזקה משום שאינו מוכן עדיין ואינו מסכים

.ולכן הגאולה נקראת יד חזקה, מכל מקום לא הינו מוכנים ולא היה הדבר מחמת עבודה עצמית אלא באתערותא דלעילא', מלכותו ית

, פ שיש בחירה"עכי א, הדברים עדינים, והיה יכול לגאול אותן באופן שיהיו ראויין, אך עדיין יש להבין כי השם יתברך כל יכול

, שצד אחד אנו מאמינים שלפני כל מעשה ומעשה יש לנו בחירה שלימה, שני הדברים םה אין סותרי"קום יש כלל גדול שאצל הקבממכל

כל מקום אחרי שהאדם כבר עשה את אותו מעשה יהיה מה שיהיה אם לטוב או למוטב אז המעשה הזה היה , אפשר לבחר בטוב או במוטב

אלא צריך למסור , כ יאמר שכך היה צריך להיות"בירה ואחכי בודאי אסור לאדם לחשוב שמלכתחילה יעשה ע, והדבר עדין מאוד, צריך להיות

אבל אחרי שהוא רוצה לחזור בתשובה , ו על שום פרט ממצוות השם יתברך הן מצוות עשה והן מצוות לא תעשה"את נפשו שלא יעבור ח

ט "לימה שעל ידי זה שירדנו במוכן היה במצרים שאנו מאמינים באמונה ש, שלימה צריך לדעת שדווקא על ידי הירידה שירד יזכה לגאולה

ש בצאתכם מצרים תעבדון את האלקים על "וכ, דווקא על ידי זה יכול היה להיות הגילוי של גילוי גדול ומורא גדול ומתן תורה, שערי טומאה

ועל זה מקשה דכיון , דהיינו אחרי יציאת מצרים דווקא במצב הזה, ההר הזה

א ימתין עד הרגע האחרון שיהיו הרי יכול היה לעשות של, ה כל יכול"דהקב

ט שערי טומאה אלא שיתעוררו באתערותא דלתתא ואז יהיו ראויים "שקועים במ

, ולמה יחכה עד שיגאלו שלא בזכות עצמם ויזכו לאתערותא דלעילא, לגאולה

ט ימי הספירה יצטרכו לשוב ולעמול על "ובמ -כ ילקחו מהם מדריגות אלו "ואח

.מדריגות הקדושה

שהביא בני ישראל במדריגה תחתונה , אך זה עצמו שמשבחין אותו

וכל זה היה מפני שיהיה גלות , כל כך עד שנקרא לפניו יד חזקה

ושלא יוכל להיות שום הסתר ,מצרים וגאולתה הכנה לכל ההסתרות

–יא המפורסמת כאן אחד מהמקומות שרבינו מתרץ את הקוש. לישראל עוד

והלא הוא זה שהכניס , ה שהוציאנו ממצרים"מה השבח הגדול שאנו מודים להקב, ק וממילא ניתנה לנו רשות להקשותה"שמוזכרת בזוה

כי שבח זה שהביא את בני ישראל במדריגה תחתונה ומשם נעלה למדריגה הכי עליונה הרי זה הכנה לכל , ל מתורץ"אבל לפי הנ, אותנו לשם

. פ כן נוכל לצאת"אע, שאפילו כשנהיה במצב של הסתרה הכי גדולהההסתרות

מה שושנה , רבי אליעזר פתר קרא בגאולת מצרים, כשושנה בין החוחים כן רעיתי בין הבנות) "ב, שיר השירים כג(כ במדרש רבה "וכן משמע ג

א או הנסה אלוקים לקחת "ה ליגאל הד"ה לפני הקבזו כשהיא נתונה בין החוחים היא קשה על בעלה ללקטה כך היתה גאולתן של ישראל קש

כ לא היתה נותנת מידת הדין לישראל שיגאלו ממצרים "א, אלו ואלו לובשי כלאים, אלו ואלו מגדלי בלוריות, אלו ואלו ערלים, לו גוי מקרב גוי

פ "אז יש לנו כח שאע, שאין אנו ראוייםפ שמידת הדין טענה "דהיינו שכיון שעשה כך אע(א גאלת בזרוע עמך "אמר רבי ברכיא הד, לעולם

).שנרד בכל הירידות נוכל לעלות משם

ק על מה "עוד קושיא של הזוה' בזה מת, לכך הביא הגאולה ביד חזקה, כי השם יתברך הבטיח לאברהם לגאול אותנו ממצרים

' אלו לא הוציא כו"וזהו שכתוב ]. דהשבח הוא מה שהוציאנו ביד חזקה' ומת[, השבח כיון שכבר הבטיח לאברהם אבינו להוציאנו משם

רט כל וכן בפ, פירוש לכל הדורות יש הסתרות לבני ישראל בכלל', כו" ובני בנינו היינו משועבדים לפרעה במצריםאנו ובנינו

ה

ש "כמו שאנו אומרים בברכות שאחר ק, לגאולת עולם שיצאנו בעצם מגלות, ועל ידי גאולת מצרים אין שעבוד עוד, איש ישראל

. ובנקל לגאול שובוממילא כל הגלויות שאחר כך אינן גלויות בעצם , "ויוציאנו מתוכם לחרות עולם"דערבית

יהי רצון שנזכה מהגלות . ל"שלכך עשה הגאולה ביד חזקה כנ, "סדוביד חזקה ובזרוע נטויה כי לעולם ח"וזהו שכתוב

.א"בב" כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות"הגדולה הזאת ונזכה לגאולה שלימה ולקיום ההבטחה

–ו "תרמפסח

יציאת מצרים אפילו עכשיו שאנו בגלות תועלת

הרי אנו ,ה את אבותינו ממצרים"הקב ואלו לא הוציא"בנוסח ההגדה

ואפילו כולנו חכמים' כוובני בנינו היינו משועבדים לפרעה במצרים ובנינו

', כו "כולנו נבונים כולנו יודעים את התורה מצוה עלינו לספר ביציאת מצרים

ענינים ' על ב כ הביא דרשה דבן זומא וחכמים שהוא הוכחה"אח

–. ל"הנ

מלשמוח על ידי זהאין למנוע )שהיא נמשלת ללילה(הוא כשאנחנו בגלות , "להביא הלילותימי חייך הימים כל ימי חייך "

, דווקא בגלות יש לנו לשמוח יותרלך שאדרבה לומר , ים מטעם שמה לנו בהגאולה כיון שהגלנו מארצנובסיפור יציאת מצר

ישמחו , השמחה תתפרץ ותתגלה מאליהכי הרי אז ,גאולה אין אנו צריכים ציווי לשמוחהובוודאי כשנצא מהגלות בקרוב ונזכה לנשום את ימי

כי אדרבה לולי שהוציאנו ממצרים היו , ו לשמוח בגלות יציאת מצריםלמרות זאת דוקא עכשיו יש לנ, השמים ותגל הארץ

ו וגם אם היתה גאולה "וח, א"נו בידי הסטיו דהיינו שהי"לולי היינו יוצאים ממצרים היתה הגלות נצחית ח ,כלומר .משועבדים בלי תקוה

.הגאולה היא נצחיתהגלות היא מקרית אבל , אבל עכשיו הוא להיפך, באמצע היתה גאולה זו גאולה מקרית

הגם ' שיכולין לעבוד הועל ידי גאולת מצרים יש לנו החירות , שבעינינו אנו רואין השעבוד, "הרי אנו" הו שאומריםוז

ואז מכניסים את , ה מאיר לנו בתוך חושך הגלות זה עצמו כבר גאולה"שמה הקב' ט הק"וכמו שהזכרנו הרבה פעמים מהבעש, שאנו בגלות

. ו של עולם בתוך הגלותף שהוא אלופ"האל

' שאז יהיה בחינת כולנו חכמים כו ,"לימות המשיחכל ימי חייך להביא , ימי חייך הימים", הוא הפירוש בדרשת חכמיםוכמו כן

המרבה ו שכתובכמ, כי על ידי יציאת מצרים יהיה אז התיקון ביתר שאת, פ כן אין למנוע מסיפור יציאת מצרים"אע

.ק"לספר ביציאת מצרים הרי זה משובח ודו

ו

גאולת מצרים היא בזכות כל ישראל שבכל הדורות - ' ז וכו"פסח תרמ

' ולא לו כו )ב כו"שמות י(לכם מה העבודה הזאת, רשע מה אומר, 1בהגדה

הענין הוא כי עיקר גאולת מצרים שכתוב ביד חזקה ', כפר בעיקר כו

פירוש שהשם יתברך עשה שיהיו בני ישראל עצמן , )כ, דברים ו(' כו

זה קאי על מצוות ש, "לי' עשה הבעבור זה "כמו שכתוב , ולהראויין לגא

לא אמרתי אלא בשעה , ל בעבור זה"יכול מראש חודש ת"כמו שאמרו בהגדה

כמו שכתוב ,שאקיים מצותיו והיינו" שיש מצה ומרור מונחין לפניך

ת מה שראויים לקיים "ראה השי, שהגם שלא היינו ראויין, "אהיה"

, "ביד חזקה"ומשמע כאן שחסד זה נקרא , לעתיד אחר כך בכל הדורות עד

ה עשה שיהיו בני ישראל עצמן ראויים לגאולה על ידי ששקל גם המצוות "שהקב

. שעתידין לעשות

דהיינו שמה שיש בכל יציאת מצרים בכל דור ודור ממש נמצא יש חלק

כי כולה גאולה אריכתא , זה עצמו המשך הישועה של יציאת מצרים, א"כשיש ישראל בעולם ואינם משועבדים לפרעה ולכוחות הסטדור ודור

שהרי אותו דור עצמו לא , שהרי אי אפשר לומר שהגאולה היתה רק לאותו דור עצמו ועכשיו הוא רק בגדר פועל יוצא, הנמשכת בכל דור ודור

פירוש שאנחנו לא היינו , "לכם' מה העבודה כו"וזה הרשע שאומר . מצרים רק בצירוף כל הדורות היה ראוי מצד עצמו ליציאת

, להכחשת המינים הכופרים בגאולת מצרים בעל ההגדה ין כוונתל שא"ר ,ולכן כפר בעיקר הגאולה. במצרים ואין לנו לשמוח בזה

וח בגאולת מצרים שהוא גאולה לכל הדורות שאלו לא היה גואל אותנו שאינו מכיר במה שעלינו לשמ" הכופר בטובתו של חבירו"אלא מלשון

. היינו אנו ובנינו ובני בנינו משועבדים לפרעה במצרים

זה נקרא כפירה כי הגאולה היה בכח בני ישראל , גם זה עצמו שחושב שהיה גם שלא מצד צירוף מעשה בני ישראל

מחשבה "שהכוונה היא שהם עצמם ה, ישראל עלו במחשבה תחילה' ק כתבו במה שאי"דהנה בספה, יש כאן נקודה עמוקהוהוא . ל"כ כנ"ג

ובחשבו , לפי שבשבילם נבראו כולם(, נודע שישראל הם חיות של כל העולמות כולםל ו"ד הגדול ממזריטש וזשכותב המגי וכמו, "תחילה

כ נמצא שישראל חיותם של כל "א, והתלהבות זה הוא חיותם ממש, בהתלהבות זו נבראו כל העולמות לצורך ישראל, יתברך שיבראו ישראל

התלהבות , ה מעשי ומצוות ישראל שיעשו עד סוף כל הדורותה רא"שבהתלהבות זו שהקב, ז היתה גאולת מצרים"ועד, ל"עכ 2)העולמות כולם

.ונמצא שהגאולה היתה בכוח בני ישראל עצמם, וחיות זו עצמה היא גאולת מצרים

.צ בעצמו"ה הם כרגיל מהגה"שאר הד. ל"צ זצ"ה זה מהגה"ד על ידי בן המחבר כיון שאין הקלטות על ד"ה פורש בסה ז"ד 1

והדיבור של ישראל הוא עולם הדיבור כביכול המחיה העולם ומחשבתן הוא ' ל כשם שאי אפשר לעולם בלא רוחות כו"כמו שאמרו חז: המשך דבריו שם 2

).ס"ליקוטי אמרים סימן ק(עולם המחשבה וכן למעלה ממנו

ז

צמו מוציא אם כן הוא ע, שבזה עצמו שהוא אומר שהוא אינו שייך לקיום המצוותהיינו כי לכם ולא לו . "הקהה את שיניו"ולכן

נמצא שהוא עצמו הוציא מפיו תשובה לשאלתו כי באמת רק לנו יש שייכות לעבודת הפסח כיון שהגאולה באה מפיו היפוך שאלתו

שהגאולה , "אלו היה שם לא היה נגאל, לי ולא לו' בעבור זה עשה ה" איתאכמו ש, בזכותינו ובזכות המצות שאנו מקיימים

) אחד מחמשה(ולכן חמושים , כל אלו שלא קיימו המצוות לא נגאלו כי היה צריך גם לזכויות בני ישראלולכן באמת ל "כ כנ"היה מצדנו ג

. יצאו בני ישראל ממצרים והשאר מתו בשלושת ימי אפילה

ה רואה את מצוות "אלא שהקב, יזה הוא בית ישראלה צריך לסימן א"שלכאורה הוא תימה וכי הקב, "ופסח' וראה את הדם כו"לכן כתיב

וטעם הדברים :שרצה שיהיה הגאולה על ידי מעשה בני ישראל בעצמם דם הפסח ובזכות הוא הציל את בני ישראל ממכת בכורות

צמו להתקרב דיש שני מיני התעוררות האחד שהאדם מעורר ע' ט אשה כי תזריע וילדה זכר כו"ד מה שאמר הבעש"שרצה כן נראה שהוא ע

ה בסוד אשה מזרעת תחילה "והנפקותא בין שני התעוררות אלו שמעתי ממורי זלה", שמשמים מעוררים אותו לשוב בתשובה' ת והב"להשי

, ואחר כך בא מלמעלה מיין דכורין הוי זכר רחמים, אם התעוררות מלמטה תחלה שהוא מיין נוקבין, והכי נמי כך' יולדת זכר שהוא רחמים וכו

ה שהתעוררות "אלא שרצה הקב, והיוצא מזה דהנה עיקר גאולת מצרים היא גאולה רוחנית. ל"עכ) תזריע' ת ריש פ"ט עה"בעש(וך הוי דינא ובהיפ

ואז תהיה הגאולה בבחינת זכר שהיא , ת יהיה מצד ישראל במצוות הפסח ואז יגאלם לגמרי מטומאת מצרים לגאולת עולם"להתקרב להשי

.דעת חזק ורחמים לנצח

–' ז וכו"פסח תרמ

התעוררות הארת יציאת מצרים היא בכל דור

פירוש יום ההוא לשון נסתר . 'בעבור זה כו. ביום ההוא. בהגדה

הוא " ההוא"הוא לשון גילוי ובהירות ו" יום"הינו שלכאורה הוא סתירה כי

אלא הביאור הוא שיבוא זמן , שהוא סתירה לגילוי ואורה, לשון נסתר

והוא בשעה שיתגלה הארת היום . שיתחברו שניהם יחדיו ויתגלה

. מתעורר הארת הימים הללושל פסח כי על ידי מצות אלו . ההוא

דהיינו גילוי זה כיון שנתעורר באופן כזה , ילוישהוא הגולא כתיב צאתך רק יום צאתך . יום צאתך' תזכור כו )ג, דברים טז(וכן כתוב

היינו לעורר בכל יום הארת יציאת מצרים על ידי . )ד"ה על פסח תרנ"כ לקמן בד"וכ(ממילא הוא מאיר תמיד , שגם הנסתר נתגלה

חה ואיך רק ה לעשות אותם ימי משתה ושמ"ד ד"על פורים תרל' כמובא בחיכענין שנאמר במגילה נזכרים ונעשים . מצות הזכירה

.ונעשים ימי משתה ושמחה' כו, כמו שכתוב נזכרים ונעשים

ל כי על ידי זכרון הניסים הגדולים והנוראים "והימים האלה נזכרים ונעשים בכל דור ודור ופירשו הקדמונים ז ל"וז כ"ועיין באוהב ישראל מש

כ "וכ, אז בזמן הנס ונעשה כזה בכל דור ודור כפי הצורךההארה שהיה ) מה שכבר היה(אשר עשה עמנו על ידי זה נעשה מחדש ונתעורר

ח

על ידי דיבור שלנו בני ישראל נתעוררים אותם האותות שנתעוררו אז בזמן הנס כי כל "ק הקדושת לוי בקדושת לוי לחנוכה פרשה שניה "הרה

ה מעוררים אותות וחסדים ונקשר באלו וכן קריאת המגיל' מה שאדם מוציא מפיו הוא ממשיך לעולמות העליונים ולעולמות התחתונים כו

. כ בעולם"נמצא שעל ידי גילוי זה שיוצא מהכח אל הפועל כפי שנתעורר אצל האדם כך נעשה ג, ק"ש בדבה"הדיבורים עיי

וקשה כפל ,"פעלת בימיהם בימי קדםפועל " )ב, תהילים מד(דכתיב . "כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות"וכתיב

כי האנשים רק שהנהגתו על פי התלבשות הטבע . ה נוהג כל דור"אכן הפירוש הוא כי הקב. הלשון בימיהם בימי קדם

ה מנהיג "אבל בדור צדיקים הקב. אינם כלי לקבל הנהגה שלמעלה מדרך הטבע כיון שאינם עובדים אותו בהנהגה שלמעלה מהטבע

תמימים ' ימי כו' יודע ה) א, בראשית רבה נח(כענין שאמרו . היינו בההנהגה הקודמת ולמעלה מן הטבע ,העולם בימי קדם

שכיון שהם וזהו שכתוב שבימיהם פעל פעולות בימי קדם . תמימיםכשם שהם תמימים כך שנותיהם ונחלתם לעולם תהיה

ה שהיא מידת "שעשה להם ישועה למעלה בשם הוי ,"'ושע הוי"וכן כתוב . ה כבימי קדם"התנהגו כבימי קדם על כן התנהג עמהם הקב

.ביום ההוא שהוא הארה שלמעלה מן הטבעהרחמים

לבדו ולא לבעלי הנס' הנפלאות ידועים רק לה - ' ז וכו"פסח תרמ

ה עושה נס לאדם ואינו מודיע "ק פרשת בלק פירש שהקב"ובזוה, כתיב לעושה נפלאות גדולות לבדו כי לעולם חסדו

הרי נחש בא לנשכו ונפל אבן על , לשום בריה רק הוא לבדו יודע

ק פתח ואמר לעושה נפלאות גדולות לבדו כי "ל הזוה"וז, ש"הנחש והורגו ע

ני נשא וכמה ניסין אתרחיש לון בכל יומי ה עם ב"כמה טיבו עבד קובלעולם חסדו

ה עם בני אדם ואינו "בא וראה כמה ניסים עושה הקב(ולא ידע אלא איהו בלחודוי

בר נש קם בצפרא וחויא אתי לקטלא ובר נש שוי רגליה על ) יודע אלא הוא בעצמו

אדם קם בבוקר (ולא ידע ביה בר קודשא בריך הוא בלחודוי ,רישיה וקטיל ליה

ואינו יודע במעשה זה אלא , והאדם משים רגליו על ראשו והורגו, א להורגוונחש ב

בר נש אזיל בארחא ולסטין . הוי לעושה נפלאות גדולות לבדו ,)ה בעצמו"הקב

אדם (אתא אחרא ואתיהיב כופרא תחותיה והוא אשתזיב , מחכאן ליה למקטליה

יהרג תחתיו והוא בא אחר רשע ונהיה כופר נפש ל, הולך בדרך ולסטים אורבים לו

ואינו (ה ונסא דארחיש ליה בר איהו בלחודוי "לא ידע טיבו דעבד ליה קוב, )ניצל

הוי לעושה , )ה שעשה הנס בעצמו"ה חוץ מהקב"יודע את הניסים שעשה לו הקב

.לבדו עביד וידע ואחרא לא ידע, נפלאות גדולות לבדו

ד "והנראה ע, ]ואלו דוגמאות רחוקות[א נחש להורגו כל אדם שקם בבוקר ב וכי, ולכאורה יש להקשות מדוע נקט דוגמאות כאלו של נחש

אבל כשאדם מקבל על עצמו עול מלכות שמים הוא משים את רגלו , היצר הרע שהוא בא להרוג, דהכוונה כאן הוא על נחש הקדמוני, אפשר

כ בקריאת שמע "וקריאת שמע קטנה ואח, במודה אני כי מיד כשאדם קם בבוקר הוא מקבל על עצמו עול מלכות שמים, על היצר הרע והורגו

.ה בגשמיות אלא גם ברוחניות"וכן בכל ענין הכוונה אינו רק מה שמציל אותנו הקב, גדולה

ט

הגם כי ראו אותם מכל מקום הוא לבדו יודע גודל הנפלאות כי , ה לכללות ישראל"ויש לומר כי הנפלאות שעשה הקב

אל חעד כדי שמוציאים את הנס מהכ ,היינו שהם רואים רק את הנפלאות אבל אין רואין את השורש של הניסים שהוא גדולהם לדורות

כי הנפלאות יש להם כח למעלה מן העולם ולמעלה מהטבע עד , עת את גודל הנפלאות בשורשה יכול לד"ממילא רק הקב, הפועל לדורי דורות

יתא כמו שא, כי אלה הנפלאות יש להם פירות תמיד, "כי לעולם חסדו"וזהו שכתוב , שחודרים בכל הזמנים למעלה מהטבע

היינו שלנס יש " הוא יצא כאילו"שאדם מאמין היינו שאחרי אותנו הוציא ווכתיב , בכל דור ודור חייב אדם לראות כאלו הוא יצא

. "ואותנו הוציא" –על ידי זה גופא גם הוא יוצא ממצרים בפועל , כח למעלה מהזמן ולמעלה מהטבע

כ בכל "וכל דבר שהוא בכל יום הוא גכי הגאולה של מצרים מתחדש בכל יום תמיד , ולכן מצווין לזכור יציאת מצרים בכל יום

, שהוא למעלה מכל הברואים והנפשותוהכל היה נכלל באותן הנפלאות והוא לבדו . ובכל נפש ונפש מישראל בפרט. נפש

והוא גילוי כי חסד היא אחת מהשבעת המידות שיצאו , פ שהוא חסד"אעיודע כי אין להם חקר כי לעולם חסדו ומהתחלקות הזמנים

. שמאחד את כל הדרגות) נפלאות" (פלא"ומדריגה זו היא כי רק בדרגה של , רק הוא יודע בומכל מקום הוא באופן ש, מהכח אל הפועל

מ"ת בו ביצי"חושים שדיבקנו השי' כוסות הם כנגד הד' הד -ז "פסח תרמ

ל המדרש והוצאתי אתכם מתחת "וז) א וכן הוא במדרש"י ה"ירושלמי פ(כוסות שתיקנו חכמים נגד לשונות של גאולה ' בענין הד

כוסות בליל הפסח ' גזירות שגזר עליהם פרעה וכנגדן תיקנו חכמים ד' והוצאתי וגאלתי ולקחתי כנגד ד, ארבע גאולות יש כאן, סבלות ירושלים

. ש"אקרא עיי' לקיים מה שנאמר כוס ישועות אשא ובשם ה

כמו שמצינו . 'וירא אלקים וידע אלקים ויזכור כו' וישמע אלקים כו, לשונות ראיה שמיעה זכירה ידיעה' כ ד"ומצינו ג

פרשיות בתפילין של ראש לקשר ' ואיתא בספרים כי ד, עם והריחחוש השמע והראות והט. חושים בראש' באדם ד

ה דיבק "וכביכול הקב. חושים ובשל יד לקשר חוש המישוש' הד

.אליו נפשות בני ישראל בכל החושים

כח ונראה לומר הטעם ש[, פנימיות הדעת יחידה שבנפשכי הזכירה היא הריח

כדאמרינן , רה תלויה בריחדמצינו שהזכי על פי מה, פ נגלה"זכירה הוא הריח עה

בסוף מסכת הוריות שאחד מהדברים המשכחים את הלימוד הוא הרגיל ביין

ואחד מהדברים שמשכחים את הלימוד הוא , והיינו המריח ריח טוב בשמיםו

, י שהכוונה הוא למריח ריח רע של נבילה"ופרש, נבילה של רע ריח מתחת העובר"

והדעת הוא .]גד זה הוא ויזכור אלוקיםוכנ ,הרי דהריח הוא מעורר כח הזכירה

שהיא לצד שמאלומצות הסיבה . ]למדני טעם ודעתכמו שכתוב טוב [ הטעם

וימינו ' שמאלו כו"כמו שכתוב ,מלשון הסיבה" ויסב אלקים"הוא רמז לתפילין של יד שהוא בשמאל כענין שנאמר

".תחבקני

י

–

כפר בעיקר –ז "פסח תרמ

רשע מה ' כנגד ארבעה בנים דברה תורה אחד חכם ואחד רשע כו, ברוך שנתן תורה לעמו ישראל, ברוך המקום ברוך הוא

יש , מדייק רבינו באיזה עיקר כפרו ולפי שהוציא עצמו מן הכלל כפר בעיקר, לכם ולא לו –הוא אומר מה העבודה הזאת לכם

.ובאותה שעה שהוא אומר לכם ולא לו הוא כופר בעיקר זה, ל הסדרשהוא עיקר העבודה בלי. בעיקר יציאת מצרים, לפרש

, הגאולה היא לא שהם יהיו מחוץ לגילוי האלקות הזה כי עיקר הגאולה היה להיות התעוררות גבורת השם יתברך גם לפרעה וחילו

' ידעו כי אני ה –במצב זה של מצרים –דאדרבה עיקר הגאולה היה שגם מצרים

להיות ניכר מלכותו , )פ שאחרי ידיעה זו כבר נקלפת מהם קליפת מצרים"ואע(

וכידוע שעל ספירת המלכות , כמו שכתוב ומלכותו בכל משלה יתברך בכל מקום

וכמובן שהמטרה היא , במקום שהוא היפך הקדושה]" מות... [רגליה יורדות"נאמר

. גם שם' להשלים מלכותו ית

',כו" גם אתה תתן ידינו"וכן כתוב , ולכך זה שהוציא עצמו כפר בעיקר

אלא רואים מכך שהתכלית היא שגם , כים אנו לבהמותיהם של מצריםקשה מה צרי

ולכן אותו רשע , יתברך' מצרים יכנעו לצד הקדושה ואפילו יסיעו לנו לעבוד את ה

, ושייך לפי מעשיו למצב של פרעה וחילו, טוען שאינו שייך לעמו ישראל לפי מעשיו

שאפילו לפרעה וחילו משום , על זה אומרים לו שאפילו לפי שיטתך אין דבר כזה

, העצה להקהות את שיניו, וכשאינו רוצה גם כן, ורק אם רוצה להכניע עצמו. 'התכלית היה להכניע אותם שיכנעו תחת מלכותו ית

.ובאמת הרשע נכנע על ידי הקהה זו שאומרים לו לי ולא לו וזו היא התכלית

, כי זה הטענה על הרשע שלא יחזיק את עצמו שלא שייך לכולם שיש תיקון, בנים דיברה תורה' ל פירוש נגד ד"ז ז"וכן אמר מו

אדרבה צריכים לומר לו שגם מי שירד לדרגת מצרים ופרעה שייך אליו , שבאמת אינו שייך, כ למה אומרים לו לי ולא לו"ולכאורה קשה א

דרבה מתעורר לצד האחר לחשוב שיש לו והתשובה היא שדרך האדם הוא שכשאומרים לו את הדרך השני שאין לו תקנה אז א, ירידת מצרים

, פעמים שאמרו לאחר ולרבי אלעזר בן דורדיא שאין להם תשובה' וכעין זה מצאנו ב[, תקנה והכוח התשובה שבקרבו יוצא מכח אל הפועל

אלעזר בן דורדיא ורבי, כ ליתהני מהאי עלמא"אלא שאחר בכסלותו אמר א, ואיתא בראשונים שם שבוודאי היה לו תשובה וזה היה רק נסיון

.]נתעורר דווקא על ידי זה לשוב בתשובה ועליו בכה רבי יש קונה עולמו בשעה אחת

הוא חלק מהשבח 'עבדים היינו'אמירת –ז "פסח תרמ

אבותינו ועכשיו קרבנו המקום לעבודתו מתחילה עובדי עבודה זרה היו

אלקי ישראל בעבר הנהר ישבו ' שנאמר ויאמר יהושע אל כל העם כה אמר ה

הטעם כי קשה מה השבח , הגדה זו ליציאת מצרים', כו, אבותיכם מעולם

ודי הגאולה לתקן , ולמה היה זה שנהיה עבדים לפרעה, עבדים היינו

יא

דהיינו מה השבח שאנו מודים שיצאנו מהעבדות והלא מוטב שלא היה עבדות ולא הינו צריכים לצאת לחירות וקושיא זו מוזכרת , העבדות

והלא לכאורה , ה את מעשיו ביציאת מצרים"שמקשה למה משבח הקב -ק "קושיא זו מוזכרת בזוהוכבר הזכרנו ש, בדברי רבינו כמה פעמים

והכל בדרך שאלה ותשובה לחיות -וכמובן שלא שייך כאן קושיא , הדבר דומה לאדון שהכניס את בנו לבית הסוהר והוציאו שלא שייך לו שבח

.רבינו כמה פעמים שאנו מודים לו באמת על העבדות והתשובה היא כמו שנתבאר בדברי, עם הענין של יציאת מצרים

ז היו "עובדי עכמו שכתוב מתחלה , שנוכל להתקרב אל השם יתברך, לזאת מספרין שגם זה שהיינו עבדים היה לטובה

שבלא זה לא , ויעקב ובניו ירדו מצרימה] -וכדי לגמור התקרבות זו ולהביא למתן תורה [' כו, אבותינו ועכשיו קרבנו המקום לעבודתו

שכתב שם שחלק , ה פרעה"בד ועיין מה שכתבתי עוד בסמוךז היו בותינו "כי בעצם עובדי ע, היינו יכולין להתקרב למקום ברוך הוא

.מהגאולה היא ענין שאנו מרגישים את המרירות

כ"בגאולת מצרים נטועים כל הגאולות שאח –ז "פסח תרמ

ידוע תדע כי גר יהיה זרעך בארץ לא להם עבדום וענו אותם ארבע ' כו לעשות ה חישב את הקץ"שהקבברוך הוא שומר הבטחתוברוך

. 'כו, מאות שנה וגם את הגוי אשר יעבודו דן אנוכי ואחרי כן יצאו ברכוש גדול

להיות הכנה לכל שהגלות היה כדי )ה ביד חזקה"ד(כמו שכתבתי לעיל

שירדנו בכל דהיינו על ידי , הסתרות ומצרים שיש לכל איש ישראל

, כ אין הסתרה שאין אנו יכולים לעמוד בה"א, ההסתרות של הקליפה ויצאנו משם

, וממילא, ובגאולת מצרים עשה השם יתברך להיות קץ לכל השעבודים

אני כ גם מהסתרה זו יכול "כשיש לאיזה איש ישראל איזה הסתרה עליו לחשוב ולהתבונן בכך שהסתרה זו כבר היתה במצרים ויצאתי משם וא

ה ולהוציא את כוחותי מהכח אל "כי השעבוד הזה אינו שעבוד אמיתי אלא לתת לי את ההזדמנות לעשות נחת רוח להבורא ב, בוודאי לצאת

ט שגלה "כמו שאיתא בשם הבעש, אבל בלי גלות אין גאולה .ל"פירוש הגלות והגאולה כנ', וזהו שכתוב והיא שעמדה כו, הפועל

אלא שבשעת הגלות , אבל נמצא לפי זה שהיסוד של הגאולה היא הגלות, בתוך הגלה' עבודה היא להכניס את האוגאולה הם אותן אותיות וה

.'גאלה'נהפך ל' גלה'ואז ה, וצריכים להכניס לשם את האלופו של עולם ולגלות את הגאלה, היא עדיין בהסתר

SHULEM2345@gmail.com ) ב"ארה( 718-9260874, )י"א( 03-7200159 :להערות ולתרומות ולקבלת הגליון מדי שבוע

3, )י"בא הלשון קול מערכת( 7183952440 )יידיש( 0732951385או במספר ) ק"לה( 0732951386במספר טלפון - לשמיעת השיעורים

). שפת אמת מבואר( 12, )מפרשי התורה( 4, )ך"תנ( 6, )ק"לה( 2: או). מבואר אמת שפת( 9) התורה מפרשי( 2, )ך"תנ( 1) יידיש(

מדבר קדש לשבת הגדול: הגליונות השבוע". חסידות מפורשת"כמו כן ניתן לקבל גליונות