דיני חוזים – פרופ' מיגל דויטש

.סיכום מאת: יעל גולדמן

14.10.2010

2.עבודות בכתב 3 נקודות6, לא סופגים סנקציה של הפסד נקודות )3 מתוך ה-2 בחנים / בחני פתע. אם עוברים

מקסימום(. אופי הבוחן: קצר מאוד, נועד לבדוק אם קראנו או לא.

מבוא לדיני חוזים

מבט "על" על עולם המשפטשתי נקודות קיצון:

.עולם המשפט כ"מדע לא מדויק": אין שום כלל ממשי, הכול עניין של צדק.עולם המשפט הוא לוגיקה. עמדה שמנסה לעשות מתמטיקיזציה של עולם המשפט

שתי העמדות קיצוניות ולא נכונות. עולם המשפט מורכב מרבדים לוגיים וחברתיים כאחד: הרובד הלוגי/לשוני והרובד החברתי / מוסרי / ערכי.

יש למנן נכון בין "הקרקע הבטוחה" של הלוגיקה למול השיקולים החברתיים – לא להפריד בין התיאוריה לפרקטיקה. דוגמה: "דיני ראיות" הם כללים משפטיים שמגדירים איך מוכיחים )כללי קבילות, משקל וכו'(.

. התובע צריך לשכנע את השופט.במאזן ההסתברות הרגילבמשפט האזרחי שוקלים עובדה מסוימת השופט, לאחר ששמע את שני הצדדים ואת העדויות, הוא נוטה להאמין יותר לצד אחד – כאן נכנס מאזן

הסתברות שהתובע צודק, הוא )התובע( יזכה משום50.1%ההסתברות: אם השתכנע השופט שקיימת שהשופט מאמין לו יותר. במשפט הפלילי זה אחרת משום שרמת ההוכחה הדרושה גבוהה יותר.

דוגמה נוספת: רשלנות בתהליך הלידה < נזק ליולדת או ליילוד בגלל רופא שהתרשל. צריך להראות יסוד שנקרא "סיבתיות", כלומר: שהנאשם גרם לנזק. כלומר: יש הפרה, יש נזק, ויש סיבתיות. בכל אחד מהם,

.50.1%ביהמ"ש צריך להשתכנע ב-

אבל40% להסתפק ב-50%כשהסיבתיות עמומה )קשה להוכיח סיבתיות( אולי כדאי לנו, כחברה, במקום ? במקרה עדן מלול, בית המשפט המחוזי, כיוון שלא הוכחה רשלנות רפואית40%גם לתת פיצויים לפי

בית המשפט העליון דחה את טענת. 40%,עשה בדיוק את זה: קבע פיצויים בגובה של 50%מעל הנתבעים ולא שינה את פסיקתו של המחוזי בנושא הרשלנות הרפואית של בית החולים, אך הפחית את

התקדים קבע שאין אפשרות לקבוע את גובה הפיצוי על פי. משמעות: 20%אחוז הפיצוי של הנתבעים ל-"גודלו" של הקשר הסיבתי.

המתח בין הצדק לוודאות משפטית . דוגמה: קונים בית כי מתככנים לגור בו. חוזה נועדתכנון משפטי – כללים שמאפשרים וודאות משפטית

לאפשר תכנון משפטי. כלומר: וודאות משפטית היא היכולת להעריך מה יפסוק בית המשפט כאשר הענייןיגיע לידיו.

יהיה אפשרי? ישנם10,000$לדוגמה: תכנון משפטי של "מה יקרה בעת הפרת החוזה". האם פיצוי של דיני פיצוי מוסכם וניתן לבדוק האם בית המשפט יאשר את הפיצוי.

1

דיני חוזים – פרופ' מיגל דויטש

בתכנון משפטי נכון ומעמיק צריך לחשוב מה יפסוק ביהמ"ש כשסכסוך יגיע לידיו ואף מה יפסוק ביתהמשפט העליון בערעור. ככל שההלכה והתקדימים יותר ברורים ומפורשים – קל יותר לתכנן.

בעולם העתיק היו עסקאות ריאליות בלבד < סחר חליפין מיידי ללא עתיד. תכנון משפטי בא לתת תשובה.בעולם המודרני, התחייבות נתפסת כמעט כמו מעשהלעתיד. כמובן שזה מוגבל בזמן וידע.

פורמליזםככל שנצמדים יותר לכלל או עמדה פורמליסטית לגבי מהו הדין, הכל יהיה יותר ודאי.

התחייבות לעשות עסקה במקרקעין טעונהצורתה של התחייבות: )ציטוט: לחוק המקרקעין 8 סעיף מסמך בכתב"( קובע שהתחייבות לעשות עסקה במקרקעין טעונה מסמך בכתב. לא מספיק שזה יהיה

בע"פ או בהתנהגות. הדרישות למסמך בכתב מופיעות הן בחוק המקרקעין והן בהתחייבות לתת מתנה)חוק המתנה(.

הפרשן המוסמך של החוק הוא ביהמ"ש העליון, וקביעותיו מחייבות. ביהמ"ש העליון לא רק מפרש חוק אלא גם מפתח אותו, כאשר יש לקונה בחוק או כאשר יש הזדקקות לפיתוח. לכל סעיף חוק יש צורך לקרוא

ולנתח את הפרשנות של בית הדין לחוק. המשפט האזרחי לא נשען בהכרח על חוק כלשהו. האפשרות שבית המשפט העליון ישנה תקדימים היא איננה נהירה, תמיד צריך לקחת אותם בחשבון. ככל שהגישה

לחקיקה היא פורמליסטית / צורנית – כך יש יותר וודאות.

כאשר ביהמ"ש העליון קובע כלל משפטי, עליו לחשוב על שני דברים:

תיקון אינדיבידואלי )צדק אינדיבידואלי( < איך יתוקן המצב של מי שפנה לבית המשפט..1 הכוונת התנהגות. מה תהיה השפעת פס"ד על כלל הציבור. ככל שתדבק בפורמליזם, תקל על.2

המשפטנים של מחר.

– אודות בעיות שייווצרו בעתיד.1הערה: מדרון חלקלק

צדק יחסי וצדק חלוקתי הביטוי "צדק" מכיל בתוכו סוגים שונים של צדק. לדוגמה: המצב היחסי של הצדדים - מי יפגע יותר

. בקניית דירה, למשל, ישנם שיקולים של התנהגות הצדדים מבחינהצדק יחסימביטול העסקה? נקרא מוסרית. ננסה להגן על "התם" ולא על ה"רשע".

, כדוגמת התחייבות שלא להתחרות במעביד:שיקולי יעילות כלכליתכמו כן, ישנם שיקולים ציבוריים כגון: מצד אחד, העובד חתום על כך שלא יתחרה במעביד, ולכן המעביד חושף את סודות החברה בפני העובד,

מצד שני: שיקולי הצדק – האם אפשר שהתחייבות כזו תהיה תקפה? חופש העיסוק לעומת כיבוד )זה מאוד לא יעיל לחברה שלא תהיה תחרות. אם נכיר בהתחייבות שלאצדק חלוקתי.ההבטחה. יש כאן

להתחרות < פגענו בתחרות החופשית(.

הכללים המשפטיים שנקבעים משפיעים על חלוקת העושר בחברה – אם בדר"כ החוק מגן על הקונים )הצד החלש(, ואם בצד השני עומד בנק חזק: שיקולי הצדק החלוקתי אומרים שהבנק יכול לפזר את

ההפסדים שלו ואילו הפגיעה ביחיד תהיה איומה.

סוגים נוספים: צדק עונשי, צדק הרתעתי.

מדרון חלקלק היא הטענה שצעד מסוים יביא באופן בלתי נמנע לשורה של צעדים נוספים ותוצאה סופית שלילית 1)ויקיפדיה(.

2

דיני חוזים – פרופ' מיגל דויטש

אקטיביזם שיפוטיגישה אקטיביסטית היא גישה המוכנה להתרחק מהחוק ולהתקרב אל הצדק.

מתי ביהמ"ש הוא אקטיביסט בהגדרתו? דוגמה: "אין חוזה כתוב < אין תביעה" היא הגישה הפורמליסטית.הגישה האקטיביסטית לא מקבלת עמדה זו.

גבולות הלגיטימיות אינם תמיד ברורים )"מתחם הלגיטימיות הפרשנית"(, דוגמה: אם דיברתי עם מישהו, ואח"כ יוצא מזכר ובו רשום "להלן סיכום שיחתנו", או תמלול שיחה – האם זה מסמך בכתב? גם התשובה

"כן" וגם התשובה "לא" הן תשובות לגיטימיות. ניתן לעיתים לנווט למסקנה סבירה בעזרת עקרון "תוםהלב".

האם מפית במסעדה עליה נסגרה עסקת מקרקעין היא חוזה מקרקעין? האם מפית היא מסמך? האם מספר שורות בודדות )שנכנסות בגודל המפית( מספיקות לעסקת מקרקעין? ככל שאתה יותר פורמליסט,

תשאף להגיד "לא" לשאלות הנ"ל. הצד התובע יסבול במקרה הנ"ל – אבל לעתיד יהיו כללים מוגדרים.

לסיכום, באופן בסיסי יש שני קטבים:

וודאות משפטיתצדקפורמליזםאקטיביזם

בתי המשפט, מזמן לזמן שמים את נקודת הגבול בין שני הקטבים. בשנות החמישים, ועד תחילת שנות ה- חלה מגמה כללית בעולם המשפט לכיוון הצדק. המוביל70 הקו היה מאוד פורמליסטי. החל משנות ה-70

בעניין זה היה השופט ברק.

חלוקה לענפי המשפט ומיקומם של דיני חוזיםמשפט ציבורי:

.דיני עונשין. היחסים שבין המדינה, כריבון לבין הפרט.משפט מנהלי. החובות של המנהל הציבורי: חובות שמוטלות על הרשויות בעת הפעלת סמכות

דוגמה: בקשת רישיון להפעלת עסק..משפט חוקתי. חלוקת הכוח בין בתי המשפט למחוקק, חוקי היסוד, חובות המדינה וכדומה

דין מהותי ודיני פרוצדורה"דיני הפרוצדורה" ואת "דין מהותי".בין דיני העונשין למשפט המנהלי נמצא את

דוגמה: רוצים להגיש אישום על עבירת רצח. דין מהותי יגדיר מתי אדם נחשב רוצח על פי החוק )או בהקבלה לדיני חוזים: מתי יש חוזה?(. לצד כך, ישנם דיני פרוצדורה: איך פועלים ברמה הטכנית / הדיונית

בבית המשפט, איך צריך להראות כתב אישום וכדומה.

– מהם הכללים המשפיעים על יצירתה של זכות או חובה.דין מהותי

– באיזה אופן זכויות וחובות מגיעות לידי מימוש בבית המשפט.דיני פרוצדורה

משפט אזרחי:.משפט אישי – בעיקר דיני משפחה וירושה.דיני קניין – בעלות על נכסים, תשובה לשאלות: "מהי בעלות?" ושאלות של שכירות ומשכנתאות

3

דיני חוזים – פרופ' מיגל דויטש

.משפט מסחרי – דינים חברות, דיני שטרות )צ'קים שמתגלגלים(, דיני עמותות, דיני ניירות ערך .שלושה סוגיםדיני חיובים - דיני התחייבויות. בודקים מהם הכללים החלים על חובות של בני אדם

. חיובים מעורבים.3. חיובים לא רצוניים. 2. חיובים רצוניים. 1: של דיני חיובים

שלושה סוגים של חיובים - בדיני חוזים, החיוב הוא מתוך רצון.חיובים רצוניים

– דוגמה: מישהו פוגע בנכס של מישהו אחר / רשלנות של בתי חולים. דיני נזיקין.חיובים לא רצוניים מדוע בלתי רצוני? השאלה היא לא אם היה רצון, אלא אם אנחנו מתחשבים ברצון להיות חייב. בהקשר זה

.2נזכיר את "חוק עשיית עושר ולא במשפט"

. נחתם חוזה שמירה ביני לבין2 או ל-1 – חוק השומרים. חיובים שיכולים להתאים ל-חיובים מעורבים הבנק )שמירת חפצים בכספת( = חיוב רצוני, מצד שני: לפי חוק השומרים, מוטלת עליך חובה לשמור על

נכס שנמצא אצלך, גם אם הוא לא שלך = חיוב בלתי רצוני.

לעניין עשיית עושר ולא במשפטהמקבל טובות הנאה על חשבונו של האחר שלא בצדק, צריך להחזיר את טובת ההנאה.

דוגמה: רציתי לשלם למישהו, וקיבלתי ממנו מספר של חשבון בנק. טעות במספר החשבון, מזכה את האדם הלא נכון בתשלום שלי. מצד שני: נניח שהמקבל לא שם לב שמדובר בטעות, והשתמש בתום לב בכסף שניתן לו. המשלם, במידה מסוימת: התרשל. עקרונית, המשלם יוכל לקבל את כספו חזרה – אלו

הם דיני "עשיית עושר" הנקראים גם "דיני השבה".

, משמעותה שצד אחד מתעשר על חשבון הצד האחר, כשהדבר לא מגיע לו. הדוגמהעשיית עושר ולא במשפט 2 הקלאסית היא טעות בחישוב, אשר בעקבותיה יש צד אחד אשר מתעשר, אבל יש גם צד אחר אשר מפסיד. המשפט

העברי וגם המשפט הישראלי מורים שאין זה מוסרי ואין זה חוקי לנצל טעות שכזו, ולהתעשר כך על חשבון אחרים)ויקיפדיה(.

4

משפט אזרחי

משפט אישי דיני קניין משפט מסחרי דיני חיובים

חיובים רצוניים

דיני חוזים

חיובים לא רצוניים

נזיקיןדיני עשיית עושר ולא במשפט

חיובים מעורבים

משפט ציבורי

משפט חוקתי משפט מנהלי דיני עונשין

דיני חוזים – פרופ' מיגל דויטש

19.10.2010

מהו חוזה?.חוזה הוא מערך של חיובים.)כל חוזה מניב / מצמיח מערכת של זכויות וחובות )מערכת של נורמותזכות היא אינטרס של אדם, שהמשפט מגן עליו )על ידי כך שהוא מטיל על החייב סנקציות אם לא

יקיים את החוזה(..כל סעיף בחוזה, הוא חיוב

: "המוכר מתחייב להעביר את בעלות הדירה על הקונה..."1אם אני מוכר דירה, יהיה בחוזה סעיף מס' בסעיף זה: המוכר הוא החייב, והקונה – הוא בעל הזכות ולכן יכונה "הנושה" בסעיף: "העברת בעלות".

הוא מי שמגיע לו כסף. בדיני החוזים, נושה הוא מי שמגיע לו כסף, או נכסנושההערה: בשפת ההדיוטות או שירות וכדומה.

אבחנה בין זכות מהותית לזכות תרופתית – עוסק ב"מה" – מהם החיובים שהחייב צריך לעשות. בחלוקה הגסה: כל מה שעוסקהמהותיתהזכות

.זכויות ראשוניות. נקראות גם לפני הפרת החוזהבהיבטים של

, מה יעשה בעת הפרת החוזה.זכות שניונית – מדובר על תרופות / זכות לסעד

הערה: השאלה הראשונה היא האם יש "חבות משפטית" )בעייתי בחוזים בע"פ(, אח"כ נשאל את שאלותהפרשנות.

שאלה עובדתית לעומת שאלה משפטית דוגמה: מוכר שמכר מכונית < התחייב להעביר בעלות תוך יומיים < המכונית נגנבה. מהי חבות המוכר?

האם זו הפרה של החוזה? הקונה במקרה זה יכונה "הנפגע". חבות המוכר היא השאלה המשפטית, לעומתהשאלות העובדיות כדוגמת: האם כבר שולם הכסף?

5

חבות משפטית?מהן הזכויות המהותיות?

פרשנות של החוזה

הפרת חוזה? אם לא < סוף

תרופות בשל הפרת חוזה

דיני חוזים – פרופ' מיגל דויטש

בדוגמת "דוד וקבלני" )להלן(: כל מה שכתוב בדף הן העובדות )לדוד ביטלו את הצעת העבודה. זו עובדה(. וכיצד ניתןהנורמותהשאלה המשפטית הנגזרת מהעובדות: "האם לדוד יש הזכות לבטל את החוזה?" מהן

ליישם אותן על השאלה המשפטית.

יום.14דוגמה לנורמה: הזכות לבטל עסקה מרחוק תוך :יום החל ממתי? מהי עסקה "מרחוק"? האם קיימת זכות לביטול בכל מצב?14דוגמה לפרשנות

יום – המוכר יזוכה.21יישום הנורמות על עובדות המקרה: אם העובדות אומרות שהביטול נעשה תוך

יסודות החיוב החוזי

ניתוח אירוע דוד וקבלני: דוד, כימאי המתגורר בצפון, מעוניין להעתיק את מגוריו לתל-אביב. לאחר שהוגשה לו הצעת עבודה באזור

תל -אביב מחברת תרופות, שאותה הוא מתכוון לקבל, הוא מחפש דירה באזור תל-אביב. בעקבות האמור מגיע דוד למשרדו של קבלני ומתעניין ברכישת דירה בבניין מסוים בתל-אביב. קבלני

מספר לו שנותרה דירה אחרונה בבניין. דוד וקבלני חותמים על חוזה ביחס לדירה האמורה. עם צאתו של דוד ממשרדי קבלני נכנס לקוח אחר למשרדים ומתעניין בדירה הנדונה. קבלני משיב כי

הדירה נמכרה זה עתה. הלקוח משאיר כרטיס ביקור בידי קבלני, באומרו: "אם יהיה שינוי, נא הודע לי עלכך. אני מאוד מעוניין בדירה".

כעבור יומיים מקבל דוד הודעה מחברת התרופות, ולפיה החברה מצטערת להודיע לדוד על כך שעליה לחזור בה מהצעת העבודה. באותו יום נחפז דוד למשרדי קבלני, ומודיע לקבלני שבעקבות ההודעה

האמורה, העסקה מבוטלת. קבלני משיב: "צר לי. זה מאוחר מדי. חוזים יש לכבד."מהו הדין הראוי למצב דברים זה? כיצד הייתם מכריעים בזכויות הצדדים )דוד וקבלני(?

הערה כללית לעניין עבודות: במקרה הנ"ל, לא מעניין אותנו לבדוק )לא בשלב זה( אם הצעת העבודה של Xדוד היא אמיתית. מאידך, אם קיים מצב שבו בתרגיל חסר לנו מידע עובדתי, נכתוב בעבודה: במקרה

... אין צורך להוכיח את העובדות.Yובמקרה

הערה: זה לא מובן מאליו שבית המשפט יחלץ לעזרתו של אדם שהופר לו חוזה. והרי האדם הפרטי יכוללהפעיל סנקציה כלכלית )להפסיק לעבוד עם האדם שהפר( או חברתית )לספר לכולם שהוא לא ישר(.

את המקרה הנ"ל ננסה לשפוט בלי להשתמש בחוק החוזים, או בתרופות לחוק החוזים.

דין ראוי הוא הדין שראוי שבית המשפט יישם, והדין המצוי הוא הדיןההבדל בין דין ראוי לדין מצוי? מהושבית המשפט מיישם בפועל.

היסודות להכרה בחיוב החוזיכלומר: מהם השיקולים העומדים בפני עולם המשפט להכיר בחוזה?

שיקול מוסרי: "חוזים יש לכבד" למול החובה המוסרית של הקבלן לעדכן את הקונה שלא יגרם לו כל נזק בשל ביטול החוזה.

.)ציפייה של הצדדים לקבל תשלום )מוכר( או דירה )קונה.)מהו הנזק? כשמדברים על עניין הנזק, נזכיר את המונח "הסתמכות" )תורת ההסתמכות

האם זה רלוונטי שהצעת העבודה של דוד בוטלה?

6

דיני חוזים – פרופ' מיגל דויטש

תיאוריית הרצון חוזה הוא יצירה רצונית. היצירה הרצונית מהווה ביטוי מרכזי / הגשמה לאוטונומיה האישית של בני האדם:

היכולת לבחור. אם לא רוצים להתחייב – אין חוזה ואין חיוב!

משפטית.רצון הדדי להתחייבגמירת דעת היא

אם הגענו למסקנה עובדתית שהייתה גמירת דעת והיה רצון רלוונטי, החוק יתגייס ויעזור. לעניין זה,. ברגע כריתת החוזהבודקים את הרצון

האוטונומיה האישית היא חלק מהזכויות החוקתיות של בני האדם )חוק יסוד(.

האם דוד רצה את החוזה בעת החתימה? )עקרון הרצון( האם במובן המלא של הרצון? הוא נכנס לעסקה במצב מנטאלי של "רצון על תנאי". הקבלן בוודאי רצה את החוזה באופן נקי. דוד הניח ש"יש לו חוזה ביד"

עם המעביד. ההנחה הייתה משובשת. דוד לא הפעיל אוטונומיה אישית בצורה המיטבית.

– שניהם רוצים בחוזה, וכל אחד יוצא ממעמד החתימה כשהוא נושא על גבו "שק שלחלוקת סיכוניםסיכונים". בעת שהרצון מתגבש לרצון משותף – הם רוצים לחלק את הסיכונים.

דוגמה נוספת: קנינו דירה. המוכר לא סיפר לנו על כל הבעיות מסביב. כעבור חודש הסתבר שהדירה רועשת מאוד. זו בעיה שהייתה קיימת במעמד החתימה < רימו את הקונה. החוזה, מבחינת הרצון של הקונה, היה משובש. אילו היה יודע – לא היה חותם )נניח שבעת החתימה הדירה שקטה, אבל לאחר

חתימת החוזה הקימו כביש שעובר(.

סיבה מרכזית לכך שהמשפט מאפשר לבני אדם להגיש תביעות על סמך התקשרות הסכמית: יש הצדקות שנעוצות ברעיונות חוקתיים בסיסים של אוטונומיה של בני אדם. מסקנה: כאשר אדם הפעיל חופש בחירה

אוטונומי הוא מגשים בכך את אישיותו. תפקיד מרכזי של המשפט לאפשר לבני אדם לעצב את אישיותם . אם הרצון נשען על עובדותככל שהיה רצון חופשי ובלתי משובש ביום כריתת החוזהולהגשים אותם

אמיתיות, יש להגן על היצירה ולהכיר בחוזה.

לעומת זאת, אם ביום החתימה, אחד הצדדים לא פעל מתוך ידיעה הולמת של העובדות הוא לא הפעיל חופש בחירה אמיתי, ולכן בסיטואציה כזו – המשפט עשוי לאפשר לו להסתלק מהעסקה. אבל, זאת רק

אחרי שהוא מאזן בין השיקול של "בעיית הבחירה" לעומת שיקולים אחרים.

הגנה על הרצון האוטונומי היא שיקול חשוב. מצד הקבלן: דוד היה יכול לשתף את המוכר בעובדה שהוא תלוי בחוזה העבודה שהוא עתיד לחתום. דוד יכול היה להכניס סעיף בחוזה, שמבטל את החוזה במקרה

של ביטול חוזה העבודה.

בעת חתימת החוזה נולדות "ציפיות" של בני אדם. המוכר מצפה לקבל כסף, הקונה מצפה לקבל בית. מיליון דולר. זה חלק מהצפייה, ויהיו2המוכר מצפה לקבל מיליון דולר כדי לפתוח עסק – שיכניס לו

מקרים שבית המשפט יתייחס לזה. ישנה גם הסתמכות – המוכר מסתמך על הכסף שיקבל. יש לבדוק מההיחס בין הסתמכות לצפייה.

ש.ב. לחוק החוזים – חלק כללי.14-15לקרוא את סעיפים לחוק המקרקעין.9לקרוא את סעיף

7

דיני חוזים – פרופ' מיגל דויטש

21.10.2010

המשך נושא יסודות החיוב החוזי:)המשך ניתוח אירוע דוד וקבלני(

הערת מבוא: באופן מעשי, מקרה כזה לא היה מגיע לבית משפט. במקרה שאותו אנו מנתחים, אנחנומנסים דרך המקרה הקיצוני להבין גבולות ועקרונות בעניין חוזים.

נסכם את השיעור הקודם:

בדקנו הצדקות להגן על חוזה על ידי מערכת המשפט:

שיקולי מוסר: "הבטחות יש לקיים" לעומת "צריך להתחשב במצוקתו של האחר, במיוחד כאשר זה לא פוגע בך."

.שיקולי יעילות – וודאות, אפשרות לתכנןשיקולי ציפיות – הקבלן מצפה להרוויח כסף. הצפייה שלו היא באופן עקרוני, ציפייה לגיטימית. כל

לקיום ההבטחה. צפייה לגיטימית, הסתמכותבאופן לגיטימיאדם שהובטח לו בחוזה מצפה לגיטימית.

הקושי הוא כשיש התנגשות: מערכת המשפט מגנה על הבטחה משום ששני האנשים שהתקשרו בחוזה עשו זאת מתוך רצון אנושי – המשפט רוצה לעזור לבני האדם לממש את הרצון. במצבים מסוימים, יש

חלק מהשיקולים ימשוך לכיוון "יש חוזה"התנגשות בין השיקולים )לא כל השיקולים מובילים לאותו הכיוון(: וחלק ל"אין חוזה".

נסתכל על האוטונומיה האישית, רצון אישי: קבלני רצה מאוד חוזה בזמן החתימה, והוא רצה אותה בצורה בשלה, אבל אצל דוד יש בעיה: דוד מנסה לומר, "כשחתמתי על החוזה, לכאורה רציתי – אבל האמת היא

שלא ממש רציתי משום שכשחתמתי הסתמכתי על מצב מסוים, ועכשיו התבררה הטעות". כאן יש התנגשות בין השיקול האוטונומי. הפתרון לבעיה הוא פשוט: הכלל היסודי: כדי שיהיה חוזה דרושה הפעלת

–Ad idemרצון סימולטנית ברגע שהחוזה נולד. אם אחד הצדדים לא רוצה – יסוד הרצון אינו מתקיים. מפגש רצונות.

אילו השיקול היחיד היה "האם רצו או לא רצו", אז התשובה הייתה: אין חוזה. כי לא שניהם רצו את החוזה . רצונו היה בתנאי ולכן רצונו לא היהאחד רצה, והשני "כאילו רצה" )רצונו משובש(באופן בשל ואמיתי.

שלם. אבל שיקול הרצון הוא לא היחידי, ולכן התשובה היא לא חד משמעית.

.Aכמה שוקל אלמנט הרצוניות בשיקולים הכלליים? נכנה את אלמנט הרצון ומשקלו ב-

דוגמה נוספת לרצון משובש: קניתם מכונית והמוכר "עבד" עליכם. זוהי דוגמא "קלאסית" לרצון משובש אצל הקונה. בדוגמת דוד וקבלני קשה יותר להבין את הרצון הלא שלם, כי ההטעיה או האשם הוא בדוד,

ולא בקבלני.

הוא הצפייה, ההסתמכות, והתכנון המשפטי של קבלני. Bמנגד, קיים אלמנט

המוסר נמצא מחוץ למאזניים.

כנראה שזה מוביל ל"אין חוזה", ולהפך. כלומר: אם נושא הרצוניות הוא המרכזי – איןB גדול מ- Aאם חוזה.

8

דיני חוזים – פרופ' מיגל דויטש

יש שתי נטיות בעולם: הנטייה לחשוב ש"הכי חשוב שתהיה וודאות בעולם". מצד שני, יאמרו אחרים שחוזהזה לא משהו שהחוק מכתיב, אלא הפעלה של רצון ולכן הרצון הוא החשוב ביותר.

לעיתים אלמנט זה או אחר ישקלו יותר.

לחוק החוזים )חלק כללי(: טעות.14סעיף )א( מי שהתקשר בחוזה עקב טעות וניתן להניח שלולא הטעות לא היה מתקשר בחוזה והצד השני ידע או

היה עליו לדעת על כך, רשאי לבטל את החוזה. )ב( מי שהתקשר בחוזה עקב טעות וניתן להניח שלולא הטעות לא היה מתקשר בחוזה והצד השני לא

ידע ולא היה עליו לדעת על כך, רשאי בית המשפט, לפי בקשת הצד שטעה, לבטל את החוזה, אם ראה שמן הצדק לעשות זאת; עשה כן, רשאי בית המשפט לחייב את הצד שטעה בפיצויים בעד הנזק שנגרם

לצד השני עקב כריתת החוזה. )ג( טעות אינה עילה לביטול החוזה לפי סעיף זה, אם ניתן לקיים את החוזה בתיקון הטעות והצד השני

הודיע, לפני שבוטל החוזה, שהוא מוכן לעשות כן. – בין בעובדה ובין בחוק, להוציא טעות שאינה אלא בכדאיות15)ד( "טעות", לעינן סעיף זה וסעיף

העיסקה.

)א( מניח שיש חוזה, שהייתה14 רואה מול עיניו את בעיית השקלול ומנסה לפתור אותה. סעיף 14סעיף גמירת דעת, ומטפל במקרה שבו אחד הצדדים רצה את החוזה באופן משובש. רצון פגום.

)ב( החוק מתחשב ב"מה היה בליבך" בזמן שחתמת. למרות שחלקנו יחשוב ש"את קבלני זה לא14בסעיף צריך לעניין".

מצד שני, אם בכל פעם שמתקשרים בחוזה מתחשבים באופן מוחלט ב"מחשבות הלב", אז איש לא יוכללהתקשר בחוזה ולהסתמך עליו. ברור אם כן, ששני צידי המאזניים חשובים.

הוא הדרך הראויה שבה החוק מאזן בין שיקולים שמובילים לכיוונים הפוכים. אנחנו רוצים להגן14סעיף על ציפיות והסתמכויות לגיטימיות אל מול האוטונומיה של האדם.

אם הציפיות וההסתמכויות של קבלני היו לגיטימיות, נגן על קבלני ולא נאפשר לדוד לבטל. אם נגיע מגדיר מתי הציפיות הן לגיטימיות: אילו14למסקנה שציפיותיו לא היו לגיטימיות – ניתן לדוד לברוח. סעיף

9

A B

דיני חוזים – פרופ' מיגל דויטש

שדוד טועה, אסור היה לו לצפות ציפייה לגיטימית. לדוגמה: קבלני מכיר את המעביד העתידיידעקבלני של דוד, והוא יודע ביום החתימה שדוד יקבל הודעה על כך שהצעת העבודה לא תצא אל הפועל.

: זה לא לגיטימי לשתוק ולהוביל את דוד לחתום. אלמנט הרצון יקבל משקל גבוה14ומכאן, תשובת סעיף יותר ולא יהיה חוזה. )האם תמיד חייבים לגלות? התשובה היא לא.(

מצד שני, דוד רשלן במבחינה מסוימת כי לא החתים את המעביד על חוזה ולא עדכן את קבלני בדברהשאלה.

פעמים רבות קורה, שאחד הצדדים לא מגלה, ומצד שני, הקונה רשלן כי הוא לא בודק. דוגמה: האםמצופה ממוכר דירה לספר לקונה שהשכן מלמטה מעצבן ורועש?

(א): אם קבלני ידע או היה עליו לדעת – דוד יכול לבטל.14נניח שדוד לא היה רשלן. על פי סעיף

דוד טעה, כעת נבדוק: האם קבלני ידע? האם קבלני חייב היה לדעת?

.אם ידע < דוד יכול לבטלאם לא ידע < האם היה חייב לדעת? < כן. דוד יכול לבטל. אם קבלני לא היה חייב לדעת, דוד אינו

)א((14יכול לבטל. )עד כה זה רק

ממחיש שלפעמים בני אדם שטעו יכולים14החידוש לעניין זה, הוא ההתחשבות בטעותו של אדם. סעיף לבטל את העסקה, זאת בכדי לכבד את האוטונומיה של בני האדם.

המחוקק דורש שההסתמכות תהיה לגיטימית!.סעיף א: החוק רוצה להגן על ציפיות והסתמכויות לגיטימיות .סעיף ב: החוק לא רוצה להגן על ציפיות והסתמכויות לא לגיטימיות

למה הסעיףהמלצה כללית: כל סעיף חוק שקוראים – להבין מה הסעיף אומר, ואז להפוך את הדף ולהבין אומר את מה שהוא אומר.

. סעיף זה אומר לדוד: "אתה יכול להגיע לבית המשפט,A)ב( עושה עוד צעד בהקניית משקל ל-14סעיף )ב( רק במצבים14)ב( הוא בעייתי, ולכן התפתח כלל בלתי כתוב: 14על מנת שיעשה צדק". מצד שני,

)ב( עלול להרוס את האיזון העדין.14קיצוניים. ביהמ"ש מבין ש

)ב(?14 שיצדיק את היסוד הקיצוניהאם יש במקרה זה את

קבלני יודע שיש לו עוד קונה. לצורך העניין, יש הבדל בין הרקורד האישיותי של הקונה האחר הפוטנציאלי )נניח שקבלני יודע, שאותו אדם שרוצה לחתום הוא בעל מהימנות אישית ויכולת פיננסית ללא דופי. אין

כאן סיבה עניינית מדוע לא לשחרר את דוד(.

אם יגיע זמן המשפט לעניין הביטול )המשפט הוא רק כעבור כמה חודשים(, והקונה הפוטנציאלי כבר לאקיים – אין בכך סיבה לזיכויו של קבלני, משום שהיה צריך לחשוב על כך מבעוד מועד.

: ביטול החוזה. כל צד מחזיר לשני את מה שנתן.ביטול על פי דין

בית המשפט יכול לחייב את דוד בתשלום קנס.

)ב(, דוד לא יכול לבטל את החוזה.14נניח שהמצב הוא שגם על פי

10

דיני חוזים – פרופ' מיגל דויטש

11

דיני חוזים – פרופ' מיגל דויטש

לחוק החוזים: עקרון תום הלב במשא ומתן.12סעיף : תום-לב במשא ומתן12סעיף

)א( במשא ומתן לקראת כריתתו של חוזה חייב אדם לנהוג בדרך מקובלת ובתום-לב. )ב( צד שלא נהג בדרך מקובלת ולא בתום-לב חייב לצד השני פיצויים בעד הנזק שנגרם לו עקב המשא

לחוק החוזים )תרופות בשל הפרת חוזה(,14 ו- 13, 10ומתן או עקב כריתת החוזה, והוראות סעיפים , יחולו בשינויים המחוייבים.1970התשל"א-

. האם הכוונה היא לנהוג ביושרבאופן מורחב, או באופן תחוםאת עקרון תום הלב אפשר להבין סובייקטיבי? מהו הסטנדרט שמצופה מאדם בכל המהלכים שהוא עושה )הערה: החוק נשען בעיקר על

הדין הגרמני(.

היא החובה להתנהגותחובה סובייקטיביתבמובן הצר: תהיו הגונים, רק במובן של "אל תהיו רמאים". סובייקטיבית הולמת. לפי פרשנות זו, היקף החובה הוא די צנוע.

אפשרות שנייה היא לומר: "דרך מקובלת" זה ביטוי אובייקטיבי, לכן אפשר לפרש את זה כרמה אובייקטיבית של הגינות. הגרסה האובייקטיבית אין לה גבול, כי על כל איזון ניתן לומר שהאיזון הוא לא

אובייקטיבי, ולכן האיזון נוצר לא בתום לב.

הערה: תום לב משתייך לקבוצת "מושגי סל": אפשר להוציא הכל, או להכניס הכל. בנקל, ניתן לומר על כלתוצאה משפטית שנראית לא צודקת: "בואו נחסום את הזכאי בעזרת עיקרון תום הלב".

לא יאפשר ביטול. קבלני יגיש תביעה לדוד לשלם את כל מחיר הדירה. ביהמ"ש יכול14נניח שסעיף להגיד לקבלני שזו לא פעולה בתום לב – זו לא נורמה אובייקטיבית לתבוע את מלוא מחיר הדירה. קבלני

, אבל פסק הדין יהיה לרעתו מכיוון שמצופה מתם לב להרים14יכול למצוא את עצמו צודק מבחינת סעיף טלפון לקונה החלופי.

כל מצב של התנהגות לא עניינית עשויה להיות מפורשת כחוסר תום לב.

הזכות המהותית: יש או אין חוזה.עד כאן

. לאחר ניתוח האירוע, העבירו אותודונו קודם באירועים מבלי להתייחס לעיקרון תום הלבהמלצה: במסננת "תום הלב". העיקר הוא הכללים במשפטיים < זהירות שלא להיגרר ל"זה נראה צודק לפי עיקרון

תום הלב".

תרופות בשל הפרת חוזה.אכיפת חוזהקבלני דורש את הסכום המלא של הדירה <

אם בית המשפט יפסוק את אכיפת החוזה, יאלץ דוד לשלם לקבלני את מלוא סכום הדירה )למרות שאינו רוצה( תמורת העברת בעלות )להוצאה לפועל אי אפשר לבוא עם חוזה, כי צריך שתהיה "אכיפת חוזה"דרך ביהמ"ש. צריך לבוא להוצאה לפועל עם פסק דין. לעיתים הדרך לפסק הדין תהיה ארוכה מאוד(.

( בחוק "תרופות בשל4 )3האם קבלני יקבל צו בית משפט שמורה לדוד לשלם לו את מלוא הסכום? סעיף ( גם הוא3 )3הפרת חוזה" מתאר מתי האכיפה היא לא צודקת. אם דוד גם נמצא במצוקה כלכלית, סעיף

סעיף מתאים.

: הזכות לאכיפה3סעיף הנפגע זכאי לאכיפת החוזה, זולת אם נתקיימה אחת מאלה:

12

דיני חוזים – פרופ' מיגל דויטש

( החוזה אינו בר-ביצוע;1)( אכיפת החוזה היא כפיה לעשות, או לקבל, עבודה אישית או שירות אישי;2)( ביצוע צו האכיפה דורש מידה בלתי-סבירה של פיקוח מטעם בית-משפט או לשכת הוצאה לפועל;3)( אכיפת החוזה היא בלתי-צודקת בנסיבות הענין.4)

ב"תרופות" ולא יקבל אכיפה. משום שמסלול אכיפת3, לא ישרוד את סעיף 14קבלני, ש"שרד" את סעיף בשל הפרת חוזה. הוא ידרוש פס"ד שיפצה אותו עלפיצויחוזה נחסם עבורו, יאמר קבלני שהוא רוצה

הנזק.

דוגמה: נניח שמחירי הדירות נפלו בינתיים. קבלני הפסיד מביטול העסקה, והוא ידרוש לפצות אותו בהפרש ממחיר הדירה המקורי, למחיר הנמוך. זה נשמע מאוד הגיוני שמגיע לקבלני פיצוי כלשהו )נשאלת גם באותו הקשר השאלה: אם קבלני הרוויח בעקבות המכירה שהתעכבה – האם יש לו עילה לתבוע פיצוי

מדוד בכל מקרה?(

: הקטנת הנזק14חוק החוזים )תרופות(, סעיף בעד נזק שהנפגע יכול היה, באמצעים סבירים,13, ו - 12, 10)א( אין המפר חייב בפיצויים לפי סעיפים

למנוע או להקטין. )ב( הוציא הנפגע הוצאות סבירות למניעת הנזק או להקטנתו, או שהתחייב בהתחייבויות סבירות לשם כך,

חייב המפר לשפות אותו עליהן, בין אם נמנע הנזק או הוקטן ובין אם לאו; היו ההוצאות או ההתחייבויותבלתי-סבירות, חייב המפר בשיפוי כדי שיעורן הסביר בנסיבות הענין.

ישנה מידה של אחריות לדוד: הוא התחייב והפר את החוזה. מצד שני, קבלני אשם בכך שלא עשה מעשה. מצד שני, קבלני היה יכול להקטין את הנזק.המפרכדי לצמצם את הנזק. מצד אחד: דוד הוא

האם קבלני חייב במניעת הנזק? לכאורה המפר הוא ה"פושע" שצריך לשאת באחריות לתוצאות, אבל החוק קובע שכן – קבלני )ה"נפגע"( חייב לנהוג כלפי המפר, כך שהכסף שיאלץ לשלם המפר יהיה נמוך –

זה בדיוק "המוסר" שמרחף מעל הכל – עקרון תום הלב. גם אם המפר "רשע", על הנפגע לנהוג בדרךדומה.

הוא עיקרון מרכזי בחוזים )וגם בנזיקין(. יש חובה לנהוג באופן סביר והגון. החובה היאחובת הקטנת הנזק 95%בגבולות מסוימים )"סביר" הוא גם ביטוי "סל"(. דוגמה: גם במקרה שהקונה השלישי מוכן לשלם רק

ולא על מחיר הדירה המלא.5%מערך הדירה, קבלני יתבע את דוד רק על

לסיכום: אם אני קבלני, כדאי שאתקשר במהרה לאדם השלישי כי למרות שדוד אשם בהפרת חוזה <קבלני לא יקבל אכיפת חוזה ולא יקבל פיצוי מלא כי לא פעל על פי חובת הקטנת הנזק.

לעניין הקטנת הנזק: נניח שנחתם בין עובד למעביד חוזה עבודה לשנה. אחרי חודשיים, המעביד מפטר את העובד שלא כדין.

חודשים בבית, ואתבע מהמעביד את השכר". אם יגיש העובד את התביעה,10העובד חושב בליבו: "אשב המעביד יכול לטעון שהוא חייב רק בהפרש בין מה שהוא מרוויח אצל מעביד אחר ובין מה שהיה מרוויח

אילו עבד אצלו. אם לא חיפש עבודה אחרת, לא פעל על פי חובת הקטנת הנזק.

לסיכום אירוע דוד וקבלני:

13

דיני חוזים – פרופ' מיגל דויטש

לחוק המקרקעין9עסקאות נוגדות – סעיף לחוק המקרקעין: עסקאות נוגדות. 9סעיף

התחייב אדם לעשות עסקה במקרקעין ולפני שנגמרה העסקה ברישום חזר והתחייב כלפי אדם אחר לעסקה נוגדת, זכותו של בעל העסקה הראשונה עדיפה, אך אם השני פעל בתום-לב ובתמורה והעסקה

לטובתו נרשמה בעודו בתום-לב - זכותו עדיפה.

והוחלט על העברת בעלות ב-1.1א' הוא המוכר הרשום כבעלים, ב' הוא הקונה. מועד חתימת החוזה היה . נניח שא' חושבוההנחה היא שלא נרשמה הערת אזהרה בטאבו. אף אחד לא יודע על קיום החוזה, 1.6

שב' לא מקיים חלקו בחוזה בצורה משביעת רצון )סכסוך בעניין המקדמה( והוא מוכר את הדירה גם ל-ג'.)לא ענין חריג – זה קורה(. א' הפר את החוזה כלפי ב'. ברור ש-א' צריך לפצות את ב'.

אם א' לא סיפר ל-ג' שהדירה כבר נמכרה ל-ב', הוא מרמה גם את ג', כי ג' מניח שהדירה נקייה.

: שאלת שניים אוחזין. ב' ו-ג' שניהם תמים. החוק יטען ש:9השאלה שמדבר עליה סעיף זכותו של ב' עדיפה על ג'..1 סייג לסעיף הקודם: זכותו של ג' עדיפה, אם פעל בתום לב והעסקה נסגרה )הועבר הרישום.2

. העברת2. תום לב. 1והתשלום(. כלומר: זכותו של ג' עדיפה על ב' בהינתן שלושה תנאים: . העברת בעלות.3תשלום.

ש.ב.

.יסודות החיוב החוזי: לסיים לקרוא את פריטי הקריאה בנושא חקיקה בסילבוס :חקיקה 21/80פס"ד ורטהיימר. ד"נ. רשות(. 189/95פס"ד בנק אוצר החייל ע"א(

14

האם קבלני ידע ?שדוד טועה

כן זכות ביטול לדוד )א(14על פי

לא האם קבלני חייב ?היה לדעת

כן זכות ביטול לדוד )א(14על פי

לא דוד טעה. אין .זכות ביטול לדוד

)ב(, 14סעיף שיקול דעת של

בית המשפט

דיני חוזים – פרופ' מיגל דויטש

26.10.2010

האופי הרכושי של החיוב החוזי )והזכות החוזית(החוזה מוליד חיובים חוזיים. אפשר להדגיש מצבו של נושה או של חייב.

"מסתכל על" הנושה. לחוק המקרקעין9סעיף

לחוק המקרקעין: עסקאות נוגדות. 9סעיף התחייב אדם לעשות עסקה במקרקעין ולפני שנגמרה העסקה ברישום חזר והתחייב כלפי אדם אחר

לעסקה נוגדת, זכותו של בעל העסקה הראשונה עדיפה, אך אם השני פעל בתום-לב ובתמורה והעסקהלטובתו נרשמה בעודו בתום-לב - זכותו עדיפה.

. לא נרשמה הערת אזהרה. 1.1. החוזה נחתם ב- הראשוןאדם מוכר נכס לאדם אחר, הוא הקונה הערה: מצבים בהם לא רושמים הערת אזהרה: לעיתים בגלל יחסים בין המוכר לקונה. למשל: הבעלים

הרשום הוא הבעל, ולאישה יש חוזה חתום על חלקה בבית. בן הזוג הרשום מוכר את כל הדירה.

. הכלל אומר שזכותו של הראשון עדיפה, אלא אם השני לא ידע מהעסקהשניכעת יש חוזה עם קונה הוא לא מובן מאליו: רעיון "הראשון זוכה" הוא רעיון קצת9הראשונה ופעל בתום לב. הכלל בסעיף

פרימיטיבי.

ראוי שלחוזה תהיה משמעות כלפי מול העולם. עקרונית, אסור לאדם השלישי )הקונה השני( "לפלוש"לחוזה: וזה מה שהקונה השני, במודע או שלא במודע – הוא פולש בחוזה.

עקרונית: אם הקונה הראשון היה רוצה למכור את החוזה, הוא היה מקבל על זה כסף. ההבטחה שווהכסף. כלכלה מודרנית צריכה להגן גם על זכאויות חוזיות מהסוג המופשט.

כפי, נבין את הרעיון הבסיסי הבא: החוק משקיף על זכויות לפי חוזה כסוג של רכוש, ועקרונית, 9מסעיף ומוגן מפני השגות גבול פסולות, כך גם הזכות החוזית היא רכוש.שרכוש הוא מוחשי

ובכל זאת, יש סייג: אם מדובר במשהו מוחשי, ברור לכולם שהמוצר הזה הוא רכוש של מישהו. במקרהשל חוזה מדובר במשהו מופשט.

לפקודת הנזיקין: גרם הפרת חוזה שלא כדין 62סעיף )א( מי שביודעין ובלי צידוק מספיק גורם לאדם שיפר חוזה מחייב כדין שבינו לבין אדם שלישי הריהו עושה

עוולה כלפי אותו אדם שלישי, אולם האדם השלישי לא יוכל להיפרע פיצויים בעד עוולה זו אלא אם סבלעל ידי כך נזק-ממון.

)ב( לענין סעיף זה, היחסים הנוצרים על ידי נישואין לא ייחשבו כחוזה, ושביתה והשבתה לא ייחשבוכהפרת חוזה.

אם הקונה השני גורם במודע למוכר להפר את החוזה עם הקונה הראשון, הוא עושה עוולת נזיקין לקונההראשון וחייב לו פיצויים. המוכר, כמובן חייב גם הוא בפיצוי על הנזק.

כיצד ניתן לסווג את הזכות הנוצרת בעקבות חיוב של אדם להקנות נכס לחברו לאור הוראות סעיףשאלה: לחוק המיטלטלין?12 לחוק המקרקעין וסע' 9

15

דיני חוזים – פרופ' מיגל דויטש

: הזכות החוזית ראויה להיות מסווגת כסוג של רכוש.תשובה

חוק המחאת חיובים כאשר הקונה הראשון קנה, הוא קיבל ברגע החתימה: רכוש – הזכות החוזית. נניח שיש לו לאחר שבוע בעיה כלכלית, והוא רוצה למכור את הדירה. האם יכול למכור את הדירה? האם יכול למכור את הזכות

החוזית? כן. על פי חוק המחאת חיובים.

הבעלים הרשום יכול לטעון שיש לשאול אותו: הנחת המוצא היא שלמוכר לא צריך להיות אכפת אם הואמקיים את החיוב החוזי כלפי קונה זה או אחר.

לחוק המחאת חיובים: המחאת חבות6סעיף חבותו של חייב ניתנת להמחאה, כולה או מקצתה, בהסכם בין החייב לבין הנמחה שבאה עליו הסכמת

הנושה, זולת אם נשללה או הוגבלה עבירותה לפי דין.

? יש לשאול את הבעלים הרשום.להעביר חובה לחוק המחאת חיובים: מה קורה כאשר רוצים 6בסעיף המשמעות: הזכויות לפי החוזה הן רכוש שניתן למכור אותו די בנקל, את החובה לפי החוזה לא ניתן

להעביר בקלות – כי צריך את הסכמת הצד האחר. אין מניעה להעביר רק את הזכויות. אבל החובה לשלם נשארת של הקונה הראשון. משמע: מי שיוכל

לתבוע את העברת הבעלות יהיה הקונה השני, אבל מי שיהיה חייב לשלם את הכסף הוא הקונה הראשון.

– כאשר אני קונה דירה, המטרה / האינטרס /אינטרס הציפייהכאשר מגנים על חוזה, יש להגן על הציפייה: לשפר את מצבי. הציפייה היא שהצד השני יקיים את החוזה. תרופות שונות מגנות על אינטרס

זה. דוגמה: התרופה שנקראת "אכיפה". גם דיני הפיצויים מביאים את הקונה לעתידו הצפוי.

לקרוא: סעיפים ב' ו-ג' בסילבוס.

16

דיני חוזים – פרופ' מיגל דויטש

28.10.10

האינטרסים המוגנים בדיני החוזים - המשך דיברנו על הצדקות וסיבות, מדוע להגן על חוזה. בהקשר דוד וקבלני: מדוע "חוזים יש לכבד" הוא משהו

שראוי להגן עליו.

. אינטרס הצפייה.1

. אינטרס ההסתמכות. למשל: עשיתי חוזה לדירה, אני יכול ללכת לחתום על חוזה מול קבלן שיפוצים.2

. אינטרס ההשבה. אם העסקה תתמוטט מסיבה כלשהי: מה ששולם יחזור למשלם.3

אלו שלושת האינטרסים היסודיים.

כאשר נדון בתרופות, צריך לחשוב על האינטרסים ועל מה ראוי להגן באותו מקרה.

שלושת האינטרסים לא תמיד מתיישבים בו זמנית אחד עם השני. זוהי חבילת כלים. כל כלי ותכליתו,מטרותיו ויעדיו. והשאלה שצריך להעמיק בה: מה צריך לקחת מתוך חבילת הכלים.

אם אינטרס הציפייה מתקיים, הדין ידאג לחייב את המוכר להביא אותי )הקונה( "לאותו עתיד ורוד",באמצעות הסעדים, התרופות. למשל: אם בית המשפט ייתן צו אכיפה, אז אינטרס הציפייה מוגן.

.אכיפה היא סעד ראשי בדיני החוזיםאמרה מרכזית:

.אינטרס ההסתמכות לא ממש מוגן כאשר יש הפרת חוזהמצד שני:

לעיתים נרצה את "העתיד הורוד המצופה" ולעיתים נרצה שהגלגל יחזור אחורה, והמצב יושב לקדמותו. $, הוא ירצה את אינטרס100,000דוגמה: אם הקונה יודע שיוכל למכור את הדירה בעתיד ברווח של

הציפייה. יכול הקונה להגיד שאין לו רצון בכל ההליך המסובך שקשור באכיפה, ולכן קונה סביר יכול לבקשלהגן על הציפייה באמצעות כסף – פיצוי.

(תרופה שתוביל לכך שיהיה בסופו של דבר לקונהסעד אכיפהכלומר: ניתן להגיע לעתיד באמצעות סעד הפיצויים.בעלות על הדירה(, או שניתן להגיע לעתיד באמצעות

הגנה על העבר. אינטרס ההסתמכות – מדובר על ציפייה לעתידלעומת אינטרס הציפייה, שבו מדובר על ברור שאי אפשר להגן גם על ההסתמכות וגם על הציפייה בו)מאפשרים לאדם לחזור לנקודת האפס(.

זמנית!

חוסר תום לב במשא ומתן: לחוק החוזים מחייב כל אחד להיות בתום לב. 12סעיף

שנחתם החוזה - אבל עדיין היו לנו הוצאות בשל המו"מ לקראתלפניבמקרה "הקל": התרמית נחשפת אומר שגם בזמן המו"מ יש חובות משפטיות, למרות שאין עדיין חוזה. מה יקרה לכסף12החוזה. סעיף

.פיצויי הסתמכותשהוצאנו? התשובה: ההוצאות האלו הן באחריותו של הרמאי. הצד המרומה יכול לקבל - למצב שבו הוא היה לפני שהתחיל המשא ומתן התרמיתי.לעברפיצוי שמגן על הקונה, ומחזיר אותו

17

דיני חוזים – פרופ' מיגל דויטש

מדוע לא יוכל לקבל תרופה שמשמעותה הגעה לעתיד? אין הגיון להגן על אינטרס הציפייה, כי עדיין אין אין ציפייה לגיטימיתחוזה, ואין לדעת אם המו"מ היה נגמר בחוזה או לא. במילים אחרות: אם אין חוזה,

.אינטרס ההסתמכותולכן אין הגנה על אינטרס הציפייה. במקרה זה, הדין יגן על

."דיני התרופות בגין הפרת חוזה "הם חללית לעבר."דיני התרופות בגין הפרת התחייבויות בשלב המשא ומתן הם "חללית לעבר

אינטרס ההשבה הכלל הבסיסי: אם החוזה מתבטל כדין, כל אחד זכאי שהשני יחזיר לו את מה שקיבל. אם אין חוזה – אין

סיבה להחזיק משהו ששייך לאחר. אין עילת אחזקה.

לסיכום: הדין מגן על הרעיון של ללכת קדימה בעניין הפרת חוזה, ועל הרעיון של ללכת אחורה אם מדוברעל מו"מ.

לאינטרס ההשבה יש מקום גם בזמן חוזה, וגם בזמן מו"מ. אבל בדרך כלל בזמן מו"מ – אין מה להשיב.

: מקרה שבו למוכר הציעו מחיר יותר טוב לאחר שנחתם החוזה.מקרה לניתוח

)נניח הוא קונה את הדירה להשקעה ולא למגורים(. לפני100000$הרווח שהקונה )א'( מצפה מהעסקה: העברת הדירה, מגיע ג' ומציע מחיר גבוה יותר עבור הדירה. ב' כבר קשור בעסקה עם א'.

מה יקרה באופן כפוי מבחינת א' ו-ב'.נחשוב על השאלה

ברור שבסיטואציה הזו, ב' תבוני ו-א' תבוני יגיעו להסכמה ביניהם. מה יקרה אם מו"מ שכזה ייכשל?

. כל אחד מהצדדים יקבל ייעוץ,בצילו של הדיןהערה: המו"מ הנ"ל )בין א' ל-ב' לאחר הצעתו של ג'( יתבצע ויבין מה צפוי במשפט. מי שצפוי להיות הצד המופסד, יתפשר יותר.

במצב כזה יש שתי מערכות שיקולים:

.צדק יחסי. שיקולים פנימיים בשאלות של צדק בין א' ו-ב'. שיקולי 1

– לא אינטרס של א' או ב'. רוצים משק יעיל. תוצאה שהיא יעילהאינטרס הציבור. שיקולים ציבוריים. 2ומקדמת את כלכלת המדינה.

טוען שיש לאפשר ל-ב' לצאת מחוזה, כי כולם ירוויחו:היעילות הכלכליתבעניין האינטרס הציבורי: שיקול א' ירוויח פיצוי בשל הפרת חוזה, וב' ירוויח יותר מהעסקה. לפי העמדה הזו, שנשאבה מהדין האמריקאי

". כאשר ב' מפר חוזה, אבל התועלת הכלכלית היא טובה לכולם –הפרה יעילהישנה הפרה שנקראת "צריך לאפשר להפר.

תורת ההפרה היעילה . בית המשפט הישראלי הכריע בסוגיה וטען:בפס"ד אדרס נ' הרלו ג'ונסתורת ההפרה היעילה התעוררה

, וכן אוכף את החוזה )"חוזים יש לכבד"(.הדין הישראלי לא קולט את תורת ההפרה היעילה

יש מאבק תמידי בעולם המשפט בין שיקולים ערכיים "הבטחות יש לכבד", ובין השיקולים "הכלכליים".

דוגמה: המקבילה לעניין הזה בדיני הנזיקין: מפעל שהיה רועש. הגיע השכן שוורץ וטען: "המפעל מפריע לי לישון." והגיש תביעה לצו מניעה. בית המשפט עמד בדילמה הבאה: יש לשכן שוורץ את הזכות לישון

18

דיני חוזים – פרופ' מיגל דויטש

בכבוד." שיקולי צדק יחסי, לכאורה, לטובתו של הרוצה לישון. השיקול הכלכלי עומד כנגד: בגלל שנתו של שוורץ, מאות עובדים יפוטרו? )בית המשפט החליט להגן על האינטרס של השכן, ונתן צו מניעה. בהמשך

המדינה הפקיעה לשוורץ את הדירה(.

בית המשפט דחה את רעיון העוולה היעילה, והלך "עד הסוף" בהגנה על זכויות הפרט.

מועד הקיום של חוזים הצדדים קבעו ביניהם שזה יהיה מיד, החוק אומר "זמן סביר". בהתנגשות בין החוזה לחוק, מה קובע?

החוזה יגבר. מה שיחול זה החובה לבצע מיד, ומי שלא ביצע – מפר את החוזה.

מול ההיגיון שהחוזה גובר על החוק, עומד עיקרון הרצון החופשי. כלומר: אחת הסיבות להעדיף את החוזה.חופש החוזיםעל החוק:

חופש החוזיםמהו ההבדל בין חוק קוגנטי לחוק דיספוזיטיבי?

במשפט האזרחי )חוזים, נזיקין, קניין( החקיקה היא בעיקרה דיספוזיטיבית. כלומר: ניתן להתנאה חוזית נוגדת. חוק שאין מניעה משפטית שהצדדים יחתמו בחוזה על דברים שאינם תואמים את החוק. החוקים

".אלא אם כן הוסכם אחרתהאזרחיים אומרים: "

ההערה הזו טבועה בכל נורמה חקיקתית במשפט האזרחי. כלומר: יש חופש חוזים שמוכר על ידי הדין.תפקידו של החוק הוא לעזור לצדדים ולא לכפות עליהם שום דבר.

, יקוים תוך זמן סביר. זה בדיוק הרצון החופשי. אין למחוקקחיוב שלא הוסכם על מועד קיומוכתוב בחוק: כוונה לכפות את עצמו על הצדדים.

. למשל: חוזה שאומר לרצוח אדם אחר הוא לאחוזה לא יהיה חוקי רק כאשר ינגוד חוקים שהם קוגנטייםחוקי.

הרעיון היסודי של החקיקה האזרחית: המחוקק הוא "שרת" של הצדדים. למה צריכים את החוק כשרת? זה יעיל מבחינת כלכלית, כי זה מקטין את עלויות העסקה, בכך שהוא קולע באופן סביר לציפיות הצדדים.

החוק משמש במקרה זה כעו"ד של הצדדים. דוגמאות: .סיכמתי חוזה מכר של דירה ולא סיכמתי זמן. המחוקק עוזר כאן: צריך זמן סביררציתי לשלם לפני הזמן, וזה לא כתוב בחוזה. האם אפשר? על פי החוק, כן, אלא אם החוזה אומר

אחרת.,)צריך לבצע את התשלום אצל )בבית( הנושה )החייב צריך להגיע אל הנושה לשלם את החוב

אלא אם החוזה אומר אחרת.

הרעיון מדוע החוקים נותנים להתנאה: חופש חוזים, בחירה חופשית, אוטונומיה. החוק נועד רק להסדיר על ידי ניסיון לקלוע לציפיות הצדדים. הוא "ברירת מחדל" )ההנחה, הפרזומציה שהצדדים רוצים זמן

".חוק כופה". לעומתו, החוק הקוגנטי מכנה "חוק מסדירסביר(. בשמו האחר, החוק הדיספוזיטיבי הוא "

גם בחוק דיספוזיטיבי יש עניין של שיקולים ערכיים: בין אופציות שונות שהצדדים אולי רוצים, הקביעה.הערכית ביותרצריכה להיות

( לא כתוב "אלא אם42 בחוק החוזים: כתוב במפורש "שלא הוסכם על מועד קיומו", אך לפעמים )41סעיף הוסכם אחרת". זה לא משנה, זה מעין אי דיוק בחקיקה.

19

דיני חוזים – פרופ' מיגל דויטש

מה גורם לסעיף בחוק להגיד "אני רוצה לכפות את עצמי" )להיות קוגנטי(:הגנה על הצד החלש..1שיקולים של השפעה על הציבור בכללותו..2שיקולים שקשורים בכלכלה או בסתירת חוקי יסוד..3

משמע: סעיפים בחוזה שנוגדים את החוק, בטלים.קוגנטיאם נפרש חוק כחוק

20

דיני חוזים – פרופ' מיגל דויטש

איך יודעים אם חוק הוא קוגנטי או דיספוזיטיבי?

חוק הוא קוגנטי כאשר:כתוב זאת במפורש..1 כאשר מכלול של שיקולים מוביל את הפרשן )למשל את ביהמ"ש( להבנה שיש במקרה הנדון.2

אינטרס חזק לא להפר את החוק. אם זה לא כתוב במפורש שהחוק קוגנטי – צריך לשכנעמשפטית שהחוק הוא קוגנטי.

דוגמה לאמירה מפורשת של קוגנטיות: חוק המכר )דירות(. קבלן מוכר דירה ואחרי חודש יש ליקויים בבניה. נניח שבחוזה המכר הקונה חותם על סעיף שאינו מאפשר לו לבוא בטענות. לעומת זאת, המחוקק

א: "אין להתנות בחוזה על הוראות חוק זה, אלא לטובת7קבע שחוק המכר )דירות( הוא קוגנטי )סעיף הקונה(. זה מקרה קל כי יש סעיף מפורש בחוק, אבל -

אם לא יהיו נימוקים חזקים לטובת קוגנטיות, החוק יחשב כדיספוזיטיבי.

שיקולים בעד קוגנטיות: קונה וקבלן. חוק החוזים האחידים במפורש קובע, שכאשר חותמים על חוזהעמדות כוח לא שוויוניות.. 1

סטנדרטי – אם סעיף מסוים בחוזה נחשב למקפח – הוא לא נחשב. חוק החוזים האחידים הוא קוגנטימובהק.

לחוק החוזים(. האם סעיף זה הוא12. בעניין מושג תום הלב )סעיף שיקולי הגינות )מוסר( יסודיים. 2 קוגנטי או דיספוזיטיבי? לפי ברירת המחדל הכללית הוא דיספוזיטיבי, כי לא כתוב שהוא קוגנטי. אבל ייתכן

שנכון לפרש אותו כקוגנטי.

)דוגמה למקרה כזה: אם יש ליאופן ניהול המשא ומתןדוגמה: בתחילת מו"מ חותמים על חוזה בעניין רעיון ואני מביא אותו למשקיע, המשקיע צריך להתחייב שאם לא ייחתם חוזה, המשקיע לא ישתמש בזה(.

אם יוסכם בין הצדדים שיתנהל משא ומתן של "ג'ונגל": "אני ארמה אותך, אתה תרמה אותי – כל אחד יעשה כטוב בעיניו, וכשייחתם החוזה, כל מה שהיה במו"מ ימחק". ברור לנו שיכול להיות שהאחד רימה

את השני < מגיע הרמאי וטוען שהוסכם למחוק את פרטי המשא ומתן שהחליט על רמאויות < יבוא )תום לב(". אפשר להבין שלא ייתכן שלא תהיה כאן קוגנטיות בעניין תום הלב.12המרומה ויגיד: "סעיף

.הטעייה זדונית, למרות שלא כתוב שהוא קוגנטי, הוא בהחלט קוגנטי במצבים של 12לסיכום: סעיף

. א' מודה ומבקש "להעביר" את זה, בגלל אינטרסים12א' רימה את ב' בזדון. כרגע לב' יש תביעה לפי אחרים. ב' חותם על ויתור על תביעה בגין התרמית. לאחר חודש, המרומה מתחרט ומגיש תביעה בגין

התרמית. הנתבע יאמר למרומה: הרי ויתרת לי. המרומה יאמר: הויתור לא תופס, כי הוא נוגד את סעיף והוא קוגנטי.12

התשובה במקרה זה: הויתור תופס, למרות שהייתה תרמית, מכיוון שברקע ישנו את "חופש החוזים": הויתור מראש על הזכות לא להיות מרומה. אם נכיר בויתור, הרי שלא עודדנו רמייה, כי הרמאי לא ידע

מראש שתהיה לו מטריית הגנה של ויתור. לכן מבחינת המוסר, אין סיבה לשלול אפשרות כזאת )המרמהנעשתה קודם ולכן אין כאן תמריץ לרמאים(.

הוא קוגנטי או לא: הוא קוגנטי בחלק מהמקרים )ויתור מראש( והוא12המסקנה: כאשר בודקים אם סעיף דיספוזיטיבי כאשר מדובר בויתור שנעשה לאחר מעשה, כאשר יש כבר ידיעה על חוסר תום הלב.

21

דיני חוזים – פרופ' מיגל דויטש

22

דיני חוזים – פרופ' מיגל דויטש

ש.ב.

לחוק החוזים1-12סעיפים ."סילבוס: לקרוא את החומר תחת הסעיף "הצעה

23

דיני חוזים – פרופ' מיגל דויטש

2.11.10

חופש החוזים כזכות יסוד ומגבלותיו המגבלות: חופש החוזים – עקרון שאומר שבני האדם חופשיים לעשות חוזים כהבנתם. החופש הוא חלק

מהיכולת לבחור, זכות יסוד. היכולת לבחור הוא מה שמבחין בין בני אדם ליצורים אחרים – אוטונומיהאישית. כל אימת שחוק קובע שהתקשרות כזו אינה תקפה – זו פגיעה בזכות יסוד.

חופש החוזים – שני צידי המטבע: החופש להתקשר עם מי שאני רוצה במה שאני רוצה, והחופש לא להתקשר עם אנשים מסוימים ובעניין כלשהו )החופש הזה מוגבל על ידי הזכות החוקתית לשוויון. למשל:

חוק אפליה במתן שירותים ובכניסה למועדונים – הזכות לא להיות מופלה מטעמים לגיטימיים(.

. הגבלת החופש קיימת בעיקר ב"פאזה" הציבורית

לכאורה, גוף ציבורי חייב בחובות מהמשפט המנהלי והחוקתי. למשל:מהי דואליות נורמטיבית?הערה: המדינה חייבת שלא להפלות מטעמים לא לגיטימיים, חייבת לנהוג בסבירות. לכאורה, לעומת זאת, אדם

פרטי או חברה פרטית לא מחויבים בחובות ציבוריות: הם מחויבים על פי התקשרות בחוזה.

הנקודה היא שזה מזמן לא כך: ראשית, חוקי היסוד מחלחלים למשפט הפרטי )פס"ד קסטנבאום(. גםאנשים פרטיים מחויבים בחובות שונות מכוח חוקי היסוד.

יש ויכוח גדול עד כמה החובה החוקתית "עוצמתית" בשדה הפרטי. ככל שאנחנו מדברים על עניינים פרשניים ומושגי סל )תום לב, תקנת הציבור(, אין ספק שכאשר מפרשים מושגים כאלו, מתחשבים

בעקרונות של חוקי היסוד. למשל: בחוזים אחידים. בפס"ד קסטנבאום: האם הכיתוב על המצבות עלוללקפח?

דוגמה: עולה השאלה שאין לה עדיין פתרון פסיקתי: האם למשל, מותר לומר לאדם שאני לא אשכיר לו את הדירה כי הוא דתי? לפני עידן תום הלב, זו הייתה שאלה כמעט ביזארית – זו הדירה שלי, אעשה בהכרצוני. אנו רואים שלמרות שאיסור האפליה מעוגן עמוק במשפט הציבורי, הוא מחלחל למשפט הפרטי.

= גופים מוגבלים הרבה יותר בחופש החוזים שלהם מצד אחדגופים דואליים = גופים דו-מהותיים בהיותם גוף שמשרת את הציבור, ומצד שני: הם גופים פרטיים ולכן פחות מוגבלים מגופים ציבוריים.

זהו המדרג של חופש החוזים, אשר הולך ומתעצם ככל שמתקרבים לגופים הפרטיים.

)פס"ד טועמה( אדם עובד אצל מעביד נתון, והמעביד רוצה להגביל בהגבלה כלשהי את חופש העיסוק של תניות בחוזה:2העובד. הוא מחתים אותו על תחרות במעביד.

העובד מתחייב לא לעבוד אצל מעביד אחר תוך כדי תקופת עבודתי )האם היא יכולה להיות.1 התחייבות גורפת, או מוגבלת: לא לעבוד אצל גוף מתחרה(. מצד אחד: המעביד רוצה עובד יעיל,

ולכן לא מוכן שהוא יעבוד בערב בעבודה אחרת. מצד שני, השעות הפנויות הן רכושו הפרטי שלהעובד.

העובד מתחייב לא לעבוד אצל מעביד מתחרה שנה לאחר סיום העבודה. באפשרות הרחבה: לא.2 לעבוד בכלל. באפשרויות המצומצמות: לא לעבוד אצל מתחרה או לעבוד אבל לא להעביר סודות

וכדומה.

24

דיני חוזים – פרופ' מיגל דויטש

. ברובמהסוג הקוגנטי: חוזה שהוא בלתי חוקי = נוגד חוק לחוק החוזים30סעיף המנגנון הטכני הוא המקרים, במשפט הפרטי החוקים הם דיספוזיטיביים.

– חוזה בלתי מוסרי - בטל. כל מה שאינו מוסרי גם נוגד תקנת ציבור. מכיוון ש"לא מוסרי"30על פי סעיף הוא מושג סתמי ולא מוגדר, קל יותר להשתמש ב"תקנת הציבור", למרות שגם היא מושג סל.

הערה: דוגמה שבו השתמשו ב"חוזה בלתי מוסרי": חוזה נישואין בין גבר לאישה שנייה. הפסיקה הייתהשהחוזה בלתי מוסרי כי הוא מעודד גירושין.

שוקלים: מה שוקל יותר? חופש החוזים של העובד מול המעביד. יהיו מקרים שבהם חופש החוזים נמוך מאוד – עובד פשוט, לעומת חופש החוזים שמשקלו רב יותר במקרה של עובד בכיר. חופש החוזים הוא

קונספט חזק, כעיקרון לחופש החוזים יש משקל משמעותי.

אל מול חופש החוזים, ישנו חופש העיסוק. לכלל החברה טוב שאני אעבוד בערב. זה טוב לכלכלה – אנחנו חברה יצרנית. באותו צד של המאזניים יהיה גם חופש התחרות. כעת יש להשוות: מה יותר חשוב מבחינה

חברתית: חופש החוזים או חופש העיסוק.

ניקח מקרה יותר קיצוני: עובד שנמצא בתנאי תברואה חמורים, ורוב הסיכויים שיחלה וימות בתוך זמןמסוים בשל עבודתו. כאן הפגיעה היא קשה וכמובן שהמשקל שלה הוא פי כמה וכמה מחופש החוזים.

נחזור לחופש החוזים אל מול חופש העיסוק. האינטרס הלגיטימי של המעביד מוסיף משקל לצד החוזי.

הפגיעה בחופש העיסוק אף היא תכומת על פי המקרה הספציפי: אם העובד יתחייב שלא יעבוד יותרבכלל, ברור שהמשקל הוא גדול – ככל שהפגיעה מתקצרת, המשקל יקטן.

שהוא משקלו בחברה. נוסיף לכך את חופש החוזים100כמותית: נניח שלחופש החוזים יש נתון מסוים במקרה המסוים, ואת משקלו של אינטרס המעביד. המספר שיתקבל בסופו של דבר - הוא משקל חופש

החוזים. מצד שני, ניקח את משקלו של חופש העיסוק ונוסיף לו את המשקל במקרה הספציפי.

דיני הצעה וקיבול)פרק ד' בסילבוס(.

איך נולד חוזה מבחינה תקשורתית? כלומר: מה מצופה על מנת שנראה חוזה בין אחד לשני.

שלושה שלבים, כאשר החוק מתייחס לשניים האחרונים:

הזמנה להציע הצעות..1הצעה..2קיבול..3

דוגמה: מודעה על דירה למכירה. תיאור מפורט של הדירה, מחיר וכו' )הזמנה(. למחרת מגיע אדם, ואומר:"קניתי". האם יש מכירה?

דוגמה: בסופרמרקט יש מוצר על המדף, ומחירו נקוב. בקופה המוכרת טוענת שהמחיר הנקוב הוא לאהמחיר הנכון. מבחינה חוזית, מה שרשום זה מה שיהיה? האם החנות מזמינה? האם היא מציעה?

25

דיני חוזים – פרופ' מיגל דויטש

בחוק החוזים. האם החנות14החנות יכולה לטעון: עשיתי חוזה מתוך טעות, ואז תעלה השאלה בסעיף יכולה לבטל את החוזה מתוך טעות? אם הקונה לא ידע או לא חייב לדעת על הטעות )לפעמים הוא חייב

לדעת: אם מדובר במוצר שערכו הנקוב קטן בצורה משמעותית מערכו(.

כאשר יש מחלוקת בשאלה אם יש כריתת חוזה, חשוב להבין מי המציע ומי המקבל.

למשל: בחוזה מכר של דירה. יש מציע ויש מקבל. בדר"כ יש חילופי תפקידים במהלך המשא ומתן. אז אין "מציע" טיפוסי אחד. אם ברור שחילופי המו"מ הסתיים בחוזה ואין מחלוקת שיש חוזה, אז מבחינה

משפטית זה לא משנה מי המציע ומי המקבל.

".הזמנה להציע הצעותבשני המצבים, למרות שזה לא מופיע בחוק – יש "

הקונה של הדירה, שאומר "קניתי" יטען שזהו הקיבול. ההצעה היה פרסום הדירה, אך מבחינה משפטית, לא הייתה "גמירת דעת" – לא היה רצון להתקשר בחוזה עם כל מי שידפוק בדלת. האם מי שפרסם את המודעה התכוון להעביר כוח משפטי למישהו? אם מי שפרסם נחשב "מציע" – אז כל מי שמציע משהו

למישהו נותן לו כוח משפטי – "כוח קיבול". נותן לו אפשרות על ידי מעשה חד-צדדי לקשור את המציע. זהמסוכן, למרות שכל עוד לא התבצע קיבול – אפשר להתחרט.

דוגמה: בהליכי מכרז ירשם: "מוזמן להציע הצעות". גם אם זה לא יאמר במפורש, רובנו נבין שמדובר בהזמנה ולא בהצעה: כמו בדוגמה של הדירה. השאלה הפשוטה שנשאלת היא מה רצונו של מי שעשה

.היא להשאיר את כוח הקיבול אצל המוכראת הפנייה? אדם סביר מבין שהכוונה בפרסום ההודעה

בשאלת הסופרמרקט אין פסיקה חד משמעית.

מבחינת משא ומתן: משא ומתן לא תמיד מתנהל בצורה משפטית. מצד אחד – אתה רוצה להיות רק מזמין, ומצד שני צריך למשוך צד שני למו"מ. ככל שאנחנו רק בשלב ההזמנה, יהיו הרבה אנשים שלא ירצו

להיכנס לשלב המו"מ. לעיתים אפילו מציעים בהצעה בלתי חוזרת – העברה חזקה של כוח הקיבול.

כאשר מדובר בפניה לציבור, לפעמים זו הזמנה ולפעמים זו הצעה. מתי זו הצעה? אם יש בה נכונות להעביר לציבור את הקיבול. מתי פנייה לציבור היא הצעה? דוגמה: קופסת שימורים על המדף בחנות.

דוגמה נוספת מופיעה בפס"ד קרבוליק: החברה הבטיחה שהתרופה היא לשפעת, ואם תיקחו ובכל זאת פאונד. האם יש הצעה או הזמנה? בית המשפט קבע שמדובר בהצעה – כי הכוונה1000תחלו – תקבלו

היא לקדם מכירות, ומבלי שתהיה מכירה – לא יהיה טעם בתמריץ.

מכרזים בענייני תום לב במו"מ(: במכרז יש אדם6פס"ד רביב נגד בית יולס )מופיע בסילבוס תחת נושא ט מספר

או גוף שמוכר דירה למשל. שיטה יעילה בחלקה שמשום שאז אתה מקבל פניות מגורמים שונים הם מתחרים בניהם: תחרות זה דבר טוב, ברגע שיש תחרות כל אחד יודע שהוא מתחרה ומציעים מחיר גבוה.

חסרונות: השתתפות במכרז כרוכה בעלויות )יש צורך בערבות בנקאית(.

למכירת דירה: כל מציע יגיש ערבות בנקאית )אחוזים מסוימים מההצעה(. הערבות מאפשרת לבעלהמכרז לא להזדקק לתביעה כנגד הקונה על מנת לחלץ את הערבות.

שני מתחרים על מכרז, שניהם מגישים הצעות, אדון ב' הגיש הצעה בסכום מסוים של מיליון דולר והגיש גם ערבות בנקאית )עמד בכל הכללים שמופיעים במכרז(. אדון ג' הציע יותר )מיליון מאה(, מבחינתו של א'

26

דיני חוזים – פרופ' מיגל דויטש

זה יותר טוב כי ההצעה שלו יותר גבוהה, ומצד שני: ג' לא הגיש ערבות בנקאית - לא התחשב בתנאיםשמופיעים במכרז. כאן מתחילות הדילמות:

א' אומר ל- ג' "נסתדר". ב' אומר ל-א': "מה אתה מדבר איתו בכלל כי הוא לא עמד בתנאים, אני שילמתי עמלה גבוהה, יש לי ערבות בנקאית ובגלל זה ההצעה שלי נמוכה יותר - אם לא היו לי את ההוצאות האלה

אולי הייתי מציע סכום יותר גדול משל אדון ג'".

א' יאמר ל-ב' שהוא לא חייב לו כלום כי הם במו"מ. ב' אומר ל-א' שהוא לא רק מזמין הצעות אלא גם : חלק מהפנייה הזמנה וחלק מהפנייה זאתכפנייה מעורבתאין מניעה לראות פנייה נתונה מציע: .הצעה

כללי המו"מ אומרים שמה שיש בפנייה זה ממש הצעה: רשום שכל אחד יגיש ערבות בנקאית לכן זוהי ממש הצעה. כל מי שיצטרף לתהליך הזה, א' מציע לו שהוא מתחייב שלא ישתף מישהו שלא הגיש ערבות

בנקאית )זאת כבר הצעה של ממש(, כדי שכללי המשחק יהיו שוויוניים. רק לגבי הקטע הזה, זאת הצעה. א' מתחייב כלפי ב' ו-ב' עושה קיבול על הדבר הזה, וזה נקרא חוזה של ממש: חוזה נספח כי זה לא חוזה

המכר. יש לו חוזה מקדמי לגבי איך יתנהלו העניינים.

כוללת רכיבים מסוימים של הצעה ושל הזמנה להציע )אם כולם יגישו ערבויות בנקאיות(. א'פנייה מעורבת חופשי להחליט למי הוא מוכר. הכוח בידי א'. בדבר אחד הוא העביר את הכוח לכולם: כולם צריכים לעמוד

בתנאים. כלומר: א' מתחייב כלפי ב' אם ג' לא יגיש ערבות בנקאית.

לקרוא:

חלקים ב' ו- ג' בסילבוס.

א לחוק החוזים3 ו-5סעיפים

)א(: חזרה מן ההצעה 3סעיף המציע רשאי לחזור בו מן ההצעה בהודעה לניצע, ובלבד שהודעת החזרה נמסרה לניצע לפני שנתן

הודעת קיבול.

א' מציע. ב' מקבל )הניצע(. עד מתי א' יכול להתחרט מולעד מתי יכול מציע לחזור בו מהצעה? האפשרות לקיבול? באופן רגיל, א' יכול לחזור בו מההצעה כל עוד אין קיבול.

.10.1. נניח שההודעה מגיעה רק ב- 7.1. הניצע שולח הודעת קיבול ב- 1.1נניח שהמציע הציע הצעה ב- .8.1 א' התחרט ושלח הודעה על חזרה מההצעה ב- 10.1לפני ה-

)השאלה הזו בעידן המודרני, בעידן האינטרנט היא פחות רלוונטית ממה שהיה פעם. ברור לכולם, שהיוםשאלה כזו היא זניחה, אך השאלה הזו היא דוגמה לשיקולים כלליים בעולם החוזים(

: קיבול5סעיף הקיבול יהיה בהודעת הניצע שנמסרה למציע והמעידה על גמירת דעתו של הניצע להתקשר עם המציע

בחוזה לפי ההצעה.

אללהגיע למציע. כדי שהקיבול יהיה מושלם, ההודעה צריכה שנמסרההקיבול יהיה בהודעת הניצע .10.1המציע. נניח שלא הייתה חרטה. הקיבול בדוגמה הנ"ל היא ב-

27

דיני חוזים – פרופ' מיגל דויטש

האם החוזה נולד, בהנחה שיש חרטה? השאלה היא עד מתי מציע יכול להתחרט? היינו יכולים לחשוב:הוא יכול להתחרט כל עוד אין חוזה, כשהוא שלח הודעה עוד לא היה חוזה.

המציע רשאי לחזור בו מן ההצעה בהודעה לניצע, ובלבד שהודעת החזרה נמסרה לניצע לפני)א(:3סעיף "אבוד" ל-א'. כלומר: א' מאבד את כוח החרטה כבר7.1שהניצע שלח הודעת קיבול. כלומר: כבר מה-

מהרגע ש-ב' שולח הודעת קיבול.

כל "דיני התקשורת" הם דינים טכניים. מה שנראה כמו כלל טכני, הוא כלל שיש בו היגיון. במשא ומתן ישגם סיכונים. בהיבט התקשורתי צריך לקבוע ברירות מחדל: מי חייב ליידע את השני, ומתי.

ההיגיון אומר: כשב' שולח הודעת קיבול מניח שהעניין נגמר. מהרגע הזה נולדת "הסתמכות" ו"ציפייה". הדין רואה הסתמכות כזו הגיונית בנסיבות העניין. והשאלה הנשאלת: מדוע לא מורים ל-ב' להודיע ל-א'? למה הסיכון הוא על א'? הטילו את הסיכון על א', לשלוח שליח בהול ל-ב' לפני שב' יספיק לקבל. א' מניח

שכל עוד לא קיבל את הודעת הקיבול, הוא יכול להתחרט. אז מדוע הוא אחראי לסיכון?

. זהו היגיון חלוקת הסיכונים. א' יצר את הסיכון ולכן הוא אחראיהסיכון נוצר על ידי א'התשובה פשוטה: לסיכון, וראוי להכביד עליו יותר.

: מועד הקיבול8סעיף )א( אין לקבל הצעה אלא תוך התקופה שנקבעה לכך בהצעה, ובאין תקופה כזאת – תוך זמן סביר.

)ב( נתן הניצע הודעת קיבול בעוד מועד אך הודעתו נמסרה למציע באיחור מחמת סיבה שאינה תלויה בניצע ולא היתה ידוע לו, נכרת החוזה, זולת אם הודיע המציע לניצע על דחיית הקיבול מיד לאחר

שנמסרה לו הודעת הקיבול.

5.1)א( אין לקבל הצעה, אלא תוך התקופה שנקבעה בהצעה. נניח אירוע אחר: ב' שלח ב- 8על פי סעיף . נניח שעל פי ההצעה, הקיבול יהיה רק15.1הודעת קיבול. ונניח שעקב בעיה בדואר, הקיבול מגיע רק ב-

. 10.1עד ה-

מצד אחד: הסתמכות של ב' שיש חוזה – כי בדר"כ דואר רגיל מגיע כעבור יומיים.

)ב( פותר את הדילמה: נתן הניצע הודעת קיבול בעוד מועד, אך הודעתו נמסרה למציע באיחור8סעיף מחמת סיבת שאינה תלויה בניצע – נכרת חוזה. הגנה על הסתמכותו של ב'.

)ב( ואומר: זולת אם הודיע המציע לניצע על דחיית הקיבול מיד לאחר שנמסרה הודעת8ממשיך סעיף הקיבול.

המחוקק מאזן בין האינטרסים של שניהם: לא מאפשר לב' לכפות את העיסקה, ומצד שני – לא יאפשר לא' להתעלם כך שב' יושלה שיש עסקה למשך זמן ארוך. אומרים ל-א': "מיד" כלומר: רוץ ותודיע לב' שאין

עסקה.

הערה: מי שיפסיד מהעניין יש לו תביעת נזיקין כלפי הדואר מכוח רשלנות וחוזה ההובלה. ומצד שני: ישהתניית פטור שאומרת שהדואר פטור עד סכום מסוים.

אופן הקיבול ומועד הקיבול כשאנחנו שואלים את עצמנו מתי לעשות קיבול ואיך לעשות קיבול )דואר, פקס, שליח(, אנחנו צריכים 20לשאול מה רוצה המציע? למשל: להציע למישהו מכונית הקיבול שמקובל עליי שהוא ירוץ הכל וחזור

פעם בכיתה.

28

דיני חוזים – פרופ' מיגל דויטש

".אדנות המציע על אופן הקיבול ומועדועקרון: "

מתי לעשות קיבול ואיך לעשות קיבול )דואר, פקס, שליח(, עליו לשאול אתכלומר: כאשר הניצע חושב עצמו מה רוצה המציע? המציע כובל את עצמו: מעביר כוח קיבול עם זכות חזרה או בלי זכות חזרה, ועושה

הכל פתוח על פי מה שרוצה המציע. לדוגמה: אם המציע אומר שאם אתה רוצהאת זה באופן וולונטרי. אני המציע מחליט מה מקובל עליי. זה פעם מסביב לכיתה.20לקנות ממני מכונית, על הניצע לרוץ

המצפן שצריך לחתור אליו: מה רוצה המציע?

איך יודעים מה המציע רוצה? יש לפרש. )אם המציע הוא אדם מוזר – צריך ללכת על פי המוזרות שלו. אם לא יודעים בדיוק - בודקים מה המציע רוצה בעיניו של אדם סביר(. נניח שהמציע אומר שהוא מוכן לקיבול

רק בדואר רשום. האם אפשר לפרש את האמירה הזו כמצב שבו שליח )יותר מדואר רשום(, הוא גםבסדר, אלא אם יכתב במפורש שהמציע אינו רוצה שליח.

אם המציע לא אומר עד מתי, ההצעה פתוחה "לזמן סביר". הזמן הסביר הוא תלוי נסיבות ואופיזמן סביר: השוק שבו מדובר. למשל: בעניין מניות – השוק משתנה מידי יום. הזמן הסביר הוא כמעט מיידי. בעניין

דירות – הזמן הסביר יהיה יותר ארוך.

יש היגיון בלא להחזיק הצעות לזמן ארוך מידי. אם הניצע רוצה את ההצעה, עליו לפעול.

)ב(: אם3. העניין הלא טבעי ב-10.1 נניח שהמציע קובע מועד, ורוצה קיבול עד ה- )ב(:3נתבונן בסעיף נקבע מועד לקיבול, אין למציע יכולת להתחרט, אלא אם ההצעה תפקע מאליה.

אפשרויות לכבילת המציע ללא יכולת חרטה:2

. הצהרה "זו הצעה בלתי חוזרת" )כדי למשוך אנשים למשא ומתן. תמריץ(. החוק מכיר ב"כבילה1האישית" כחלק מהאוטונומיה האישית.

. אם נקבע מועד. עצם קביעת המועד לקיבול, רואים את זה כאילו הציע שעד מועד זה לא יתחרט.2

כלומר: עד מועד התפוגה, ההצעה מאוד חזקה. ומצד שני, אחרי מועד התפוגה – לא יצטרך המציע להודיעעל התפוגה.

)ב( בעניין זה היא סוג של הוראה דיספוזיטיבית – אפשר להתנות עליה, אפילו באופן חד-צדדי3סעיף )בניגוד לחוזה, הצעה היא מהלך חד צדדי(. ומכיוון שכך – הצד שהציע יכול לסייג מראש. במקרה זה, אם

)ב( לא יחול.3המציע מודיע מראש שהוא עלול להסתייג, אפשר להפסיק להגן על המציע, וסעיף

ש.ב.

לקרוא את נושא קיבול.

. 3 )קרן אור(, שאלה מס' 2לחשוב על שאלה מס'

.3 ו-1בחלק ב' )קיבול(, שאלות

29

דיני חוזים – פרופ' מיגל דויטש

4.11.10

המשך נושא הצעה וקיבול: בנושא קיבול בסילבוס - ביש גדא ובלשי: 3 אירוע מס'

בפריצה שאירעה בביתו של יהודה ביש גדא נגנבה בין היתר תמונת אבי סבו ז"ל, אשר תרם בשעתו רבות שקל למי שיתפוס את הגנב ויחזיר1,000לבנין הארץ. מר ביש- גדא פירסם מודעה ובה הבטיח פרס בסך

לו את התמונה. כעבור ימים אחדים קיבל מר ביש-גדא מכתב ממר ראובן בלשי ובו כותב לו מר בלשי כי שמח לקרוא את

המודעה, כי הוא מקבל את ההצעה הכלולה בה וכי הוא )מר בלשי( מתחייב לתפוס את הגנב ולהחזיר את יום. בתשובה למכתב זה קיבל מר בלשי מכתב ממר ביש- גדא ובו נאמר כך: "שמעתי30התמונה תוך

עליך ועל מעלליך ואינני רוצה כל דין ודברים עמך. אפילו תתפוס את הגנב ותחזיר לי את התמונה לאאשלם לך פרוטה אחת".

מר בלשי לא נרתע. בחושו המיוחד גילה את הגנב בתוך המועד שנקבע ואף החזיר את התמונה למרביש-גדא, אולם האחרון מסרב לשלם לו את סכום הפרס. מהן זכויותיו של מר בלשי?

האם הייתה הצעה או הזמנה להצעה?הייתה פנייה לציבור. האם פניית ביש-גדא היא בגדר הצעה? האם הייתה גמירת דעת?

. מבחן גמירת דעת:1

. אדם שעושה חוזה יודע שאם לא יעמודגמירת דעת היא הנכונות לקחת התחייבות משפטית מסוימת . אם אזמין חברהתחייבות משפטית להתחייבות חברתיתבחוזה, תוגש נגדו תביעה. נשים לב להבדל בין

לכוס קפה ואבטל – לא היה כאן חוזה ולא הייתה גמירות דעת, כי ההתחייבות היא חברתית לא משפטית.

מושג המסוימות: המילה מסוים, מושג ה"מסוימות", אף היא קריטית מהבחינה המשפטית: "אני מציע לך מכונית". אין

פרטים ולכן לא מדובר על התחייבות משפטית.

האםבפס"ד קרליל נ' קרבוליק, בית המשפט קבע שמדובר בקידום מכירות. בית המשפט התייחס לשאלה .המציע רצה לקחת התחייבות

בית המשפט בודק גם האם מדובר בסיטואציה חברתית או בסיטואציה צרכנית. ברור לכולנו שאם החברה הייתה שוללת את המחויבות )החברה הייתה כותבת: "אנחנו לא באמת מתחייבים, זו סתם פרסומת"(, כל

המודעה הייתה מיותרת, מצד שני: מדובר כאן על הצהרה שהיא יותר מוסרית.

מבחינת מבחן גמירות הדעת: סביר להניח שיש גמירת דעת. יש כוונה של ביש גדא להפעיל את האנשים, למרות שבניגוד לפס"ד קרבוליק, זה לא עניין עיסקי גרידא. ומצד שני – אין פה פנייה פרטית )ביש גדא

פנה לכלל הציבור, ולא רק לבני משפחתו(.

. העברת כוח קיבול:2

המבחן השני הוא האם המציע רצה להעביר כוח קיבול לכל אחד מהציבור? תלוי. האם אנו רואים את המודעה כנכונות להעביר כוח קיבול לכל אחד? מאוד ברור שביש-גדא רוצה בתוצאה. כלומר: כדי שזו

תחשב ל"הזמנה להציע", צריכים היו להיות פרטים נוספים במודעה.

30

דיני חוזים – פרופ' מיגל דויטש

.ביש-גדא הציע הצעהמסקנתנו:

זה שהפנייה היא לציבור לא שוללת את העובדה להיות לציבור.יכולה לחוק החוזים, הצעה 2עפ"י סעיף שזוהי הצעה.

בעניין מכירת דירה, ברור שאנחנו רוצים לברור את הקונים, ולכן מודעת דירה תחשב כהזמנה ולא כהצעה.

הערה: בדקנו האם זו הצעה או הזמנה על ידי שני מבחנים: מבחן גמירות הדעת ומבחן העברת כוח הקיבול. דרך נוספת לבחון את השאלה היא לבדוק את שתי האפשרויות. מה קורה אם זוהי הצעה ומה

לבדוק את שתי האפשרויות, אבל כמובן שאם היה נתון שבישיש מקוםקורה אם זוהי הזמנה. במקרה זה גדא כתב מפורשות: "זוהי הצעה משפטית" אזי הבדיקה האם יש שם הזמנה היא מיותרת לחלוטין.

האם בלשי – בהבטחתו, ביצע קיבול? שימו לב: צריך להבחין אבחנה חדה בין השאלה מתי יש קיבול )מתי נולד חוזה( לבין השאלה "מתי

בזמנים שונים. כאשרומתבצע, נולדמתבצע חוזה". אלו שתי שאלות שונות לגמרי. כמעט תמיד, החוזה . מתי נולד / נכרת החוזהאנחנו בודקים האם יש קיבול, אנו בודקים

הדוגמה שלנו נמצאת בקו תפר מבחינה עובדתית. מאוד ייתכן שביש גדא רוצה לאחד את שלב הכריתה עם שלב הביצוע. כלומר: מאוד ייתכן שביש גדא, המציע, אומר לעולם: "אני לא רוצה קיבול מוקדם לביצוע

– אני רוצה רק ביצוע ולא להיות קשור לאף אחד. קיבול = תמונה." זו אפשרות לגיטימית, אם זה מהשהמציע רוצה.

ואומר שקיבול יכול להיות6. מצד שני: ממשיך סעיף הודעה שנמסרה אומר שקיבול יעשה ב5סעיף . במקרה דנן, אם נשווה אותו למקרה פס"ד קרבוליק: האםבהתנהגות אם זו הדרך שמשתמעת מההצעה

היה מצופה מהלקוחות לשלוח הודעה לחברת התרופות שהם מתכוונים להשתמש בתרופה? אם היה כך הדבר, חברת התרופות הייתה אומרת ללקוחה שהיא מגבילה את המבצע לזמן מסוים. במקרה הזה, כמו

שיותר הגיוני לומר שרק התנהגות של הבאת התמונה היא בגדר משום אין קיבולבמקרה של ביש גדא: . הבאת – זכית. לא הבאת – מכתביך אינם מעניינים.קיבול

בהתנהגות. לכן ההודעה של בלשי אינה קיבול. מצד אחד, סעיףרקבעצם, הקיבול במקרה זה יכול להיות ביש גדא לא . אדנות המציע על אופן הקיבול המצפן שלנו הוא יורה על כך שזה קיבול, ומצד שני: 5

התכוון שהקיבול יתבצע על ידי הודעה, אלא על ידי הבאת התמונה.

נכון שביש גדא לא מתייחס לקיבול, אלא רק לתוכן החוזה: תמונה תמורת כסף. צריך להבין מה כוונתו של המציע לדרכי הקיבול. למשל: אם אציע את דירתי תמורת מיליון שקלים, אז מי שיביא מזוודה של כסף

לפתח ביתי יקבל ישירות את הדירה? לא. ניתן לבצע פרשנות של אופן הקיבול בצורה נורמטיביתשמתאימה לעניין מכירת דירה.

סיבה נוספת מדוע לא לראות את העניין כקיבול, אלא כמשא ומתן: בלשי מנסה לכפות על ביש גדא מצב שבו הוא לא יוכל להתחרט: אם נחליט שאכן היה קיבול בהודעה של בלשי, אז נולד חוזה < שני הצדדים מחויבים ואין חרטה, לכן במצב זה ביש גדא הודיע על הפרת חוזה, ואת בלשי זה לא מעניין והוא ממשיך

הלאה: מביא את התמונה ודורש את הכסף.

נמשיך דווקא על פי שהקיבול לא התקיים, משום שקיבול במקרה זה יצופה להיות בהתנהגות בלבד: הבאת התמונה. במקרה זה, בלשי הציע הצעה < ביש גדא דוחה את ההצעה ולכן אין חוזה. אבל ביש גדא

כלפי בלשי )לא כלפי כל העולם(. כלומר: ביש גדאהוא חוזר בו מהצעתו המקוריתעושה דבר נוסף: .התחרט עוד לפני הקיבול

31

דיני חוזים – פרופ' מיגל דויטש

אם בלשי הוא הלקוח שלנו, נוכל להמליץ לו האם ההודעה היא קיבול או לא קיבול, וכך להמליץ לו אםלהבטיח את הכנסתו על ידי ההצעה, או לבצע את הקיבול על ידי הבאת התמונה.

.: דונו בהבדל בין "הזמנה להצעה" ל"הצעה", ויישמו את העניין על נושא המכרזים1בוחן פתע מס

שתי נקודות מרכזיות בתשובה: גמירות דעת.הצעה יש בה .1. יש בו גם את ההזמנה להציע וגם את ההצעה.אופי מעורבמכרז הוא בעל .2

בנושא הצעה בסילבוס - קרן אור: 2 אירוע מס'

גב' קרן-אור קנתה בבית המרקחת שליד ביתה כדורים נגד אנגינה והשתמשה בהם בהתאם להוראות, כדורים ליום מידי בוקר, צהרים וערב. לאחר שהתמידה בכך במשך שבועיים ימים, נודע לה3היינו בלעה

כי לפני כחודש פרסמה החברה שיצרה את הגלולות מודעה אשר בה התחייבה, כי כל מי שייקח את חודשים לפחות, ואם יחלה6 שבועות רצופים, יזכה בחסינות מפני אנגינה לתקופה של 3הכדורים במשך

שקל. 1,000בתקופה זו באנגינה, תשלם לו החברה פיצויי ניחומים בסך ידיעה זו שמחה את הגב' קרן-אור שאמרה בלבה: נותר לי עוד שבוע אחד. ואכן היא המשיכה לקחת את

התרופה בדבקות רבה במשך אותו שבוע, אך למרבה הצער חלתה לאחר מכן באנגינה חריפה יותר מכל

32

האם ביש גדא הציע הצעה?

לא. אין הצעה.

ביש גדא שלח הזמנה להציע

בלשי מציע

ביש גדא דוחה את ההצעה

אין חוזה.

כן. יש הצעה.

האם הודעת בלשי היא קיבול?

כן. ההודעה היא קיבול.

שני הצדדים נולד חוזה. מחויבים ואין חרטה.

ביש גדא הודיע על הפרת חוזה

בלשי ממשיך הלאה ויכול לדרוש תמורה.

לא. ההודעה אינה קיבול.

בלשי מציע הצעה.

ביש גדא דוחה את ההצעה, חוזר בו מהצעתו וגם

המקורית.

אין חוזה.

דיני חוזים – פרופ' מיגל דויטש

שקל שהוזכר1,000אשר ידעה עד אז. בכך לא הסתיימו צרותיה, שכן החברה מסרבת לשלם לה את הסך במודעה.

גב' קרן-אור מבקשת לתבוע את החברה לדין. מהם סיכויי התביעה?

שוב, דמיון לנושא שהוצג בפס"ד קרבוליק.

דיברנו על כך שהצעה כזאת נחשבת כהצעה ממש. קיבול במקרה זה יכול להיעשות בהתנהגות ואפילו רקבהתנהגות.

ההיבט החדש בנושא זה: הידיעה. הרי קרן אור יודעת על ההצעה רק החל מהשבוע השלישי.

האם קיבול דורש ידיעה? השאלה: האם קיבול דורש ידיעה על ההצעה? ושאלת המשנה: מה קורה כשאתה יודע חלק מהזמן על

אפשרויות:3ההצעה, וחלק לא? יש כאן פרק זמן של שלושה שבועות: בפרק הזמן הזה יש ידיעה על ההצעה..1אי ידיעה על ההצעה..2מצב מעורב: חלק מהזמן יש ידיעה, וחלק מהזמן אין ידיעה..3

על מנת להגיע לתשובה נכונה של האפשרות השלישית, יש לבחון תחילה את האפשרות השנייה: האדם שלוקח את התרופה במשך שלושה שבועות כי הוא לא רוצה להיות חולה, ולאחר תקופת מה, נודע לו על

העניין. מה הדין במקרה זה?

". כברלפי ההצעה לחוק החוזים, יש שם לכאורה רמז לצורך בידיעה: המילים "5כשקוראים את סעיף במבט ראשוני, יש בעיה: איך נוכל להגיד שהייתה גמירת דעת להתקשר, לפי הצעה שלא ידענו עליה?

אם מסתכלים מזווית של "אדנות המציע על אופן הקיבול", אזי המציע גם מחליט אם הקיבול חייב להיותבידיעה או שלא בידיעה.

: "מי שיקבל את הפרס זה רק מי שראה את המודעה", היינו מכבדיםבמפורשאילו החברה הייתה כותבת את זה. זה חופש המציע להחליט מתי הוא קשור.

מה משתמע מסיטואציה כזו? האם משתמע שהמציע מוכן לתת פרס גם למי שלא ראה את המודעה? הרי העניין הוא קידום מכירות. החברה תגיד: "רציתי על ידי הפרס לגרום לקניה של התרופה". )אנחנו עדיין

יש לחברה גמירת דעת להתקשר עם אלו שיקנו אתמדברים על מצב שבו יש אי ידיעה מוחלטת(. כלומר: התרופה בעקבות המודעה.

התכלית היא לתמרץ אנשים לקנות. תכליתה של מודעה היאתכלית: הערה: בדיני הפרשנות יש לבדוק שיראו אותה. אחרת אין טעם להשקיע משאבים בפרסום.

בחפשנו אחר תשובה בעניין זה, ננסה לרדת לשורשיו של חוזה: למה בכלל קיים דבר כזה שנקרא "חוזה"? למה הדין מתגייס להגנה על חוזה? התשובה: וודאות, ציפייה, תכנון משפטי, אוטונומיה אישית: הרצון.

. מצד קרן אור: אין רצון, אין ציפייה. לכן לא מתקייםהתכנון המשפטי היה של החברה בלבדבמקרה שלנו, מסקנתנו: במקרה שאין ידיעה – אין חוזה.הבסיס להגנה על חוזה.

העניין מסתבך כאשר ההתנהגות הקיבולית גורמת נזק למקבל: נחזור לדוגמה של המציע שאומר שמי פעם, אך לא ידע על קיום30 פעם יקבל את מכוניתי תמורת אלף ₪. נניח שהיה מי שרץ 30שירוץ בכיתה

33

דיני חוזים – פרופ' מיגל דויטש

ההצעה. מגיע המציע לאחר הריצה אל הרץ, ואומר לו: "קח את מכוניתי ותן אלף ₪". יגיד הרץ שאינו מעוניין כלל במכונית ואינו מעוניין לתת אלף ₪. כאן הרץ מוצא את עצמו מחויב בלי ידיעתו, למרות שהיה

נדמה שהייתה גמירות דעת מצידו )אחרת למה שירוץ? המציע אומר: "אני מניח שהוא כן קיבל את ההצעה, ועל כן לא מכרתי את מכוניתי לאף אחד אחר"(. המוכר קיבל אשליה שיש לו על מה להסתמך.

.לא נענה בשלב זה על הדילמה הזו

(?6מתי יש קיבול בהתנהגות )סעיף כשההתנהגות היא רגעית אז אין בעיה: האירוע מתרחש ברגע, והעניין נגמר.

ההתנהגות במקרה שלנו )כמו בדוגמה נוספת בסילבוס – זריזי ומדעני( היא על רצף של זמן. אנו יודעים שההתנהגות היא קיבול. השאלה היא מתי לאורך רצף הזמן יהיה הקיבול? האם בזמן הקניה? או לאחר

סיום השימוש?

3הקיבול הוא ע"י ההתנהגות של תשלום בקופה. ולקיחת התרופה במשך כאשר עוסקים בתרופה: .ביצוע העסקהשבועות היא

למשל: נחזור לביש גדא ובלשי: האם מספיק שבלשי יתחיל לחפש כדי שיהיה קיבול? כלומר: כדי שביש גדא לא יוכל להתחרט? על מנת לענות על השאלה יש להבחין בשאלה מהו רגע הולדת החוזה, לעומת

רגע ביצוע החוזה.

דיני ההצעה והקיבול מחפשים את הרגע שבו הצדדים לא יכולים לברוח – זהו הרגע בו החוזה נולד. מתי נכון להגיד שהמציע לא יכול להתחרט? בסיטואציה צרכנית, נרצה לומר שהקיבול נעשה ברגע הרכישה. כי אותו אדם שקנה את התרופה בעקבות המודעה, משקיע מכספו בהצעה. במקרה ביש גדא ובלשי: אין כאן

סיטואציה צרכנית ובכל זאת: החוזה ייוולד גם אם ההתנהגות תהיה חלקית. מהרגע שיש השקעהמשמעותית של זמן וכסף מצד בלשי.

שוב, אם לא ייקחו את התרופה כל הזמן )או אם לא ימצאו את התמונה( – יש קיבול ויש חוזה. ייתכן שלאיהיה תשלום כי התנאים לא יתממשו, אבל זה לא מעניין הקיבול.

כלומר: אם החלק מהזמן שאתה יודע על ההצעה, הוא חלק מהותי מתוך כל הזמן: ברגע שאפשר להגדיר שבשבועאותו כחלק מהותי מבחינת ההסתמכות וההשקעה – זה ייחשב קיבול. -בדוגמה שלנו: מספיק

השלישי קרן יודעת וממשיכה להשתמש. שליש מהזמן הוא חלק מהותי, ועל כן בוצעה הסתמכותמהותית של קרן על הידיעה, ועל כן התרחש קיבול.

לסיכום:

.קיבול דורש ידיעה.הסתמכות מהותית בפרק זמן משמעותי מספיקה בשביל שיהיה קיבול ויהיה חוזה

פקיעת כוח הקיבול בנושא פקיעת כוח הקיבול בסילבוס – ראובן והמכונית: 2 אירוע מס'

אלף שקל. אם לא אשמע ממך עד ה-30ראובן כתב לשמעון: "אני מציע למכור לך את מכוניתי במחיר אבין כי אתה מסכים לכך". שמעון נאות לרכוש את המכונית במחיר זה, אך בסמכו על האמור15.1

אלף שקל, אולם ראובן30- התייצב בביתו של ראובן כשבידו 17.1במכתב לא הודיע דבר לראובן. ב מכר את המכונית לפלוני. מהן זכויותיו של שמעון?16.1הודיעו כי ב-

34

דיני חוזים – פרופ' מיגל דויטש

קביעת המציע שהעדר תגובה מצד הניצע ייחשבאומר במפורש: )ב( 6סעיף בשום אופן. האם יש חוזה? . )לא אוכל לבוא לאדם ברחוב ולכפות עליו: "אם לא תשיב לי בדקות הקרובות, אתהלקיבול, אין לה תוקף.

חייב לי כסף" או משהו דומה(. הרעיון הוא שאי אפשר לכפות על אדם אחר אפילו להגיב. חלקמהאוטונומיה האישית הוא הרצון או האי-רצון לדבר עם המציע )זה ההיגיון שבעניין(.

" ולכן התפתחה תפיסה בפסיקה ובספרות: "לא תמיד יש זכותהשתיקה רועמתולמרות זאת, לעיתים " לשתוק". לפעמים, אדם חייב להגיב ולהגיד "לא" אם אינו רוצה בעסקה. למשל: בסיטואציה שהקשר הוא

. מדובר על הקשר בין חברת שמירה לבתי חולים דרך משרד3נמשך. דוגמה: פס"ד בעניין ביטחון אזרחי 2007הבריאות. בחוזה זה מופיע בין היתר מה תהיה הריבית שתשולם אם יהיה פיגור בתשלום. בשנת

חברת השמירה כתבה מכתב ובה ציינה שהריבית תהיה יותר גבוהה. משרד הבריאות שותק. העסק יש פיגור בתשלום, והשאלה: מהי ריבית הפיגורים הנכונה החלה על הקשר?2008ממשיך להתגלגל. ב-

האם יש חוזה על הריבית הגבוהה? האם היה קיבול? צריך לבדוק את ההתנהלות בשני אופנים:

האם בעצם המשך העבודה עם חברת השמירה יש כאן קיבול בהתנהגות להצעה החדשה? האם.1 ההתנהגות היא המשך קבלת השירותים? משרד הבריאות יטען שהמשך העבודה עם החברה

דווקא מעידה על כך שהם רוצים להמשיך להתנהל על פי החוזה המקורי. )א(:6)ב( הוא לא כל כך מוחלט כמו שהוא נראה. סעיף 6האם יש כאן קיבול בשתיקה? סעיף .2

)א(: השתיקה היא6)ב( הוא בעצם 6הקיבול יכול להיות במעשה. אך לפעמים מה שנראה כנוגע ב- רועמת, משמע: השתיקה היא ההתנהגות. לפעמים אדם ששותק הוא כאילו אמר "כן", משום שאם

בין עסקים.קשר נמשךזה "לא" הוא מצופה להגיד לא. בעיקר כאשר מדובר כשזה

פגישות. כעבור שנה, נראה כאילו כל20 אנשים יושבים במו"מ מורכז במשך 2 דוגמה: קשר נמשך. הדברים סוכמו. א' שולח ל-ב': "הנה סיכום הפגישה בננו: הסכמנו לחוזה בתנאים הבאים...". הצד השני

שותק. מה המשמעות? המשמעות היא שאין לו הערות נוספות, כי אילו היו לו היה שולח את הערותיו.משמעות השתיקה במקרה זה, כהסכמה.

)א(. ברור6)ב(? בנסיבות האלו השתיקה היא התנהגות אקטיבית, ולכן היא נכנסת ב-6איך זה מתיישב עם שהכלל הוא שהשתיקה היא לא אקטיבית, אך אנו מתמקדים ביוצאים מן הכלל.

אם ניקח את הדוגמה של פס"ד בטחון אזרחי: יש קשר נמשך בין הצדדים. על פניו נראה שיש כאן קיבול בשתיקה, כי היינו מצפים שתגיד "לא" אם יש בעיה. בכל זאת: בית המשפט קבע שלא. למרות שהמדיניות היא כן לקבל מצבים שבהם השתיקה משמעותה "כן". אם היינו מחליפים את המדינה באדם פרטי, ייתכן

והיה נקבע שהייתה הסכמה בשתיקה – אבל במקרה "בטחון אזרחי" יש רתיעה מלקשור את המדינה להסכמה בשתיקה )המדינה שותקת בהרבה מקרים(, ומדובר כמובן גם בעניין ציבורי: להטיל על המדינה

את ההסכמה שבשתיקה יפגע בכיס הציבורי.

מתי יש מקום להגיד ששתיקה משמעותה קיבול?

א. בטחון אזרחי בע"מ נ' מדינת ישראל - משרד התחבורה. ציטוט מתוך פסק הדין )סעיף6609/00ת"א )שלום חי'( 3 השאלה היא האם בנסיבות אלו תהא הנתבעת מושתקת מלטעון כנגד תעריפים שאושרו על ידה ? לאחר(: "16

ששקלתי בדבר מצאתי לענות על כך בשלילה. צד לחוזה, בעניינו התובעת, אשר עורך בו שינוי חד צדדי, ללא ידיעת הצד שכנגד, ומתעלם מחובתו ליידע את אותו הצד בדבר השינוי שנערך - לרבות לקבל הסכמתו על שינוי זה, אינו

יכול להישמע אחר בטענה כי סמך על הצד השני כי יגלה את השינוי ויודיע, ככל שאינו מסכים לשינוי זה, על אי הסכמתו לו. בנסיבות כאלו, הסתמכות, אם הייתה, מטעם התובעת על התעריפים שאושרו על ידי הנתבעת, הייתה

סיכון שנטלה על עצמה ואין מקום לגלגלו לפתח הנתבעת."

35

דיני חוזים – פרופ' מיגל דויטש

. כלל ידוע: לפעמים מחדל, כמוהו כמעשה. מתי? כשקיימת חובה שתיקה היא סוג של מחדל.1 . בחוזים: מחדל ממילוי חובה < אמירת כןמחדל ממילוי חובה הוא מעשהלעשות. משמע:

)א((.6)סעיף לקבלת תשובה. אם יש ציפייה לגיטימית שתאמר "לא" אםציפייה לגיטימיתכאשר לצד השני .2

אתה לא רוצה – כאילו אמרת "כן". יש חובה להגיב, אם ידוע שהצד השני מצפה. קשר נמשך.3

)ב( אינו כלל קוגנטי. שני אנשים יכולים להסכים שבעתיד הם ינהלו את6גם הכלל המופיע בסעיף עסקיהם במסגרת של שתיקה. דוגמאות: חוזה חשבון עם הבנק. כתוב בחוזה שבעתיד, אם יתקבל דף

יום. אם זייפו צ'ק לבעל החשבון, והבעיה30חשבון < הדף יחייב את בעל החשבון אם יש שתיקה במשך )ב( עומד לצידו של בעל החשבון. התשובה של הבנק6 יום – מהו הדין במקרה זה? לכאורה: 45התגלתה

)ב( לא מונע מהצדדים להסכים שבעתיד שתיקה תחייב אותם. עקרונית6)ב( גם הוא דיספוזיטיבי. 6תהיה: הבנק יזכה בטענתו.

האם "שתיקת הלקוח כהסכמה בעתיד" היאחוק חוזים אחידים אומר שמה שמקפח לקוחות - בטל. פוליסת הביטוח היא החוזה הסופי לאחר כל ההצעות המקדמיות. השאלה: עד כמהנורמה מקפחת?

יום – ההצעה תקפה.15החוברת מחייבת את הלקוח? הנספחים יוצרים הצעה חדשה. אם תשתוק ולכן יש בזה היגיון: חברת הביטוח לא תצטרך לדבר עם כל אחדתופעה המונית,במקרים כאלו: זו

מהלקוחות בנפרד.

לקרוא:

כשרות משפטית )חלק ה'(.

36

דיני חוזים – פרופ' מיגל דויטש

9.11.10

המשך נושא פקיעת כוח הקיבול )ב( בחוק החוזים )"קביעת המציע שהעדר תגובה מצד הניצע ייחשב לקיבול,6 לפי סעיף קיבול בשתיקה:

אין לה תוקף"(, מציע לא יכול לכפות על ניצע ששתיקתו תהיה קיבול, ולא יכול לכפות על הניצע תגובה.

באירוע שמעון וראובן: הניצע אומר "המציע רצה שהשתיקה היא קיבול, ולכן אני שותק". המציע אומר לחודש כמועד15שהשתיקה היא לא קיבול, ולכן שתיקתך לא היה קיבול והמועד חלף. המציע דיבר על ה-

קובע לכריתת החוזה.

הנקודה העקרונית: לא יכול להיות שאדם יפגע באוטונומיה של השני.

מצד שני, הניצע לא נכפה בעניין זה: בינו לבין עצמו, הוא ביצע קיבול. התכלית של החוק הוא למנוע כפייה: לחסום את המציע. חוסר ההגינות כאן היא בזה שהמציע, לאחר שאמר שיש תוקף לשתיקה,

)ב(.6התחרט והלך ל-

טענות השתק ,ממצגזוהי "טענת השתק" או "מניעות" – נשענים על רעיון של הגינות ודיני תום לב. ישנו השתק כתוצאה

. יש הרבה סוגי השתקים. הטענה המרכזית: אם אתההבטחה, התרשלות, ממחדליש השתקים כתוצאה יוצר תוצאה מסוימת על ידי ההתנהגות שלך - אתה אחראי לתוצאה ולא תוכל להתכחש למציאות שיצרת.

דוגמה: אם המרצה אומר שהשולחן עשוי מזהב, בהקשר המשפטי: אם אחד התלמידים האמין שהשולחן עשוי זהב, המציאות הדמיונית היא המציאות המוסכמת. זהו השתק מצג: המרצה הציג מצג כאילו השולחן

עשוי זהב < זוהי האמת הפנימית בין המרצה לתלמיד.

אם אדם פולש למקרקעין של אדם אחר, והבעלים של המקרקעין לא פועל מבלי שיהיו לו צידוקים טובים. המחדל הזה יכול לייצר התיישנות: התביעה לפנות את הפולש תתיישן. בקשר הפנימי בין הבעלים לפולש,

טענת השתק שליכול הפולש לומר: "כיוון שהבעלים שתק, הנחתי שהבעלים הסכים שאני אהיה שם". זוהי , ובמקרה זה גם "השתק קנייני".מחדל

לחוק המקרקעין: עסקאות נוגדות. המוכר מכר פעמיים את אותה הדירה. הקונה הראשון לא רושם9סעיף הערת אזהרה בטאבו. המטרה היא למנוע מהקונה השני ליפול בפח, בצעד פשוט ומובן מאליו, שאם

הקונה הראשון לא עשה זאת זה סוג של רשלנות. הקונה השני יכול לטעון שהוא מושתק מלתבוע בעניין זה,בגלל רשלנותו. גם רשלנות מייצרת טענת השתק.

נניח שאין חותמת על החוזה בגלל עניין טכני. חוזה אין, אבל לא ייתכן שההבטחה לאהשתק הבטחה:תקוים בגלל עניין טכני. זה לא תם לב להתכחש להבטחה.

המקרה שלפנינו מתאים לטענת השתק. הניצע שרוצה את המכונית תובע את המציע. בכתב התביעה )ב( השתיקה6יטען, כי הוא פעל על פי רצונות המציע. בכתב ההגנה המציע יאמר: "אין חוזה, כי לפי סעיף

)ב(, כי אתה יצרת מצג שלפיו שתיקה שלי6לא תקפה." כתב התשובה של התובע: "לא ניתן להשתמש ב )ב(. בעולם המשפטי שבננו, השתיקה שלי היא6תספיק כדי שיהיה קיבול, ולכן אתה מנוע מלהסתמך על

קיבול". זוהי דוגמה קלאסית לטענת השתק.

הניצע יכול להגיד שתקתי כי אמרת לי לשתוק, ומצד שני: איך אפשר להסתמך במקרה כזה על שתיקה?התשובה כאן היא אדנות המציע – הוא אחראי על ההצעה, ולכן "הבעיה" היא שלו.

37

דיני חוזים – פרופ' מיגל דויטש

. העסקה צריכה להתבצע תוך זמן סביר. כיוון שהוא הגיע תוך יומיים,15.1לפי העמדה הנ"ל, נולד חוזה ב- (.15זה זמן סביר. אם המציע כבר מכר את המכונית, זוהי הפרת חוזה )כי החוזה נולד ב-

הערה: כל חוזה יכול להיות בע"פ אלא אם מדובר במקרקעין או מתנה.

)בסילבוס(5פקיעת כוח הקיבול, שאלה סוחרי מציע לצרכני במכתב לרכוש אצלו סחורה מסוימת תמורת תשלום במזומן. צרכני עונה אף הוא

( אך זה אינו1.1במכתב: "האם תסכים לקבל הכסף בתשלומים?" המכתב מגיע לסוחרי לאחר יום )ב- ( שולח צרכני מכתב נוסף8.1עונה דבר אולם מודיע לאשתו כי החליט לקבל את ההצעה. כעבור שבוע )

ומודיע לסוחרי כי הוא מקבל את הצעתו כמות שהיא. בדרך )בדואר( מצטלב מכתבו עם מכתב של סוחרי ( בו מודיע סוחרי לצרכני כי הינו חוזר בו מכל העניין.7.1שנשלח יום קודם )

הנכרת חוזה? אם כן, מה תכנו?

צרכני לא ביצע קיבול. הוא שינה תנאי אך לא קיבל את ההצעה: זה אינו קיבול, כי אם הצעה חדשה.

האם צרכני דחה את ההצעה של סוחרי? האם ההצעה החדשה "משאירה בחיים" את ההצעה המקורית? . שיש1. עקרונית, בתגובה להצעה המקורית יכולה להיות: אי קיבול אינו דחייההנקודה המשפטית היא ש

. אין דחייה ואין קיבול. 3. שיש דחייה. 2קיבול.

ולכן יש במקרה שתי הצעות מקבילות. כל עוד אף אחת מההצעות פקעה, הן קיימות ומחכות לקיבול.

נפסק שכדי שתגובה תחשב כדחייה של ההצעה, היא צריכה להיות חדבפס"ד נווה עם רמת גן משמעית. לא ממהרים להשיג דחייה של ההצעה מ"אי קיבול". מדוע? הניצע רוצה לשמור לעצמו "בצד"

את ההצעה. דחייה של ההצעה, מפקיע את ההצעה.

הכלל המשפטי הוא שדחייה של הצעה מחייבת חד משמעיות בדחייה!כלומר:

הקיבול יעשה מול המציע.האם היה קיבול בכך שצרכני הודיע לאשתו? בוודאי שלא:

זמן התגובה נראה כזמן סביר לקיבול, כלומר: כאשר נשלחת הודעת הקיבול, עדיין לא פקעה ההצעה מבחינת מבחן הזמן. כלומר: ההצעה עוברת את שני מבחני הפקיעה. ההצעה עדיין בתוקף משום שלא

הייתה דחייה, והיא לא פקעה עקב חלוף הזמן הסביר.

סוחרי חוזר בו )משלוח הודעת חזרה(. הודעת החזרה לא הגיעה לצרכני, והוא שלח קיבול.7.1ב-

לניצע בטרם שלח הודעת קיבול". הודעת החזרה לא הגיענמסרהלשון החוק: "ובלבד שהודעת החזרה . הנסיגה של סוחריבהנחה שהודעת הקיבול תגיע – יש חוזה, ולכן הנסיגה מאוחרת. 8.1לפני ה-

מאוחרת מידי.

הצעה מזכה 120פלוני, איש ציבור בעל השפעה, קיבל ליום הולדתו מכתב ממר חנפני ובו נאמר: "ברכותי ואיחולי. עד

שקל מתנה ליום ההולדת. מתנה זו היא בלתי10,000 יום סך 30שנה. הריני מתחייב בזה לתת לך בתום חוזרת". מסתבר שהמכתב לא שימח את פלוני כלל, וביתר דיוק, הוא רגש, רתח וצעק: "שונא מתנות יחיה; מי יודע מה יחשבו עלי; מוכרחים להחזיר את המכתב מיד". אך הרוגז אינו יפה לבריאות, וברכתו של חנפני לא הביאה מזל. עוד באותו ערב נפטר פלוני לפני שהספיק להשיב על המכתב או להחזירו. למרבה הצער,

לא היו יורשיו של פלוני מוכנים להמשיך בדרכו והם תובעים מחנפני לתת את המתנה. מהם סיכויי התביעה?

38

דיני חוזים – פרופ' מיגל דויטש

- הצעה שאינה כוללת חיוב של הצד השני. בהצעה רגילה יש חיוב לשני הצדדים )מכירתהצעה מזכהדירה: לתת דירה בתמורה לכסף(. הצעה לתת מתנה היא הצעה קלאסית להצעה מזכה.

במקרה הנדון, יש סוג של מעמסה על הצד השני. אולי נוצרות ציפיות אצל המציע. הביטוי "בלתי חוזרת"כלומר: הוא נותן במתנה את העובדה שהוא לא יתחרט על מתן המתנה.

האם ההצעה כוללת התחייבות כלשהי של איש הציבור? לא. ברור שיש ציפייה של פלוני, לפעילותעתידית, אבל זה עדיין רחוק מהתחייבות.

ניקח בחשבון את הבעיה הפלילית: חוק איסור קבלת מתנות על ידי עובדי ציבור. האם עדיין רואים בזוהצעה מזכה? הרי מדובר בהעמסה על הניצע. זה מערפל את ההחלטה האם זו הצעה מזכה.

לחוק החוזים )חלק כללי(: חזקת קיבול7סעיף הצעה שאין בה אלא כדי לזכות את הניצע, חזקה עליו שקיבל אותה, זולת אם הודיע למציע על התנגדותו

תוך זמן סביר לאחר שנודע לו עליה.

יש הנחה שכולם נותנים מתנות, לכן לשון החוק: בשתיקתך תתקבלהצעה מזכה מקבלים בשתיקה. משמעותו היפוך הנטל.7הצעה מזכה, זולת אם הניצע דוחה את ההצעה. סעיף

לחוק החוזים )חלק כללי(: פקיעת ההצעה4סעיף ההצעה פוקעת-

( כשדחה אותה הניצע או עבר המועד לקיבולה;1) ( כשמת המציע או הניצע או כשנעשה אחד מהם פסול-דין או ניתן נגדו צו לקבלת נכסים או צו פירוק,2)

והכל לפני מתן הודעת הקיבל.

כאשר4 לחוק. לפי סעיף 4 לחוק, ובין סעיף 7איש הציבור לא הספיק להגיב < שאלה של יחס בין סעיף אחד הצדדים מת: ההצעה פוקעת.

על מנת להבין אם ההצעה פוקעת יש להבין תחילה אם היה חוזה. האם נולד החוזה באופן מיידי עם הגעת ההצעה? לניצע יש זמן סביר להגיד לא )חודש(. אנחנו יודעים שאם לאחר חודש תהיה שתיקה – יש חוזה.

יש ההצעה עומדת, ואז כשהניצע מת, ההצעה פקעה כי היא רק הצעה.1.1כלומר ב-

נאמר על ההצעה שהיא בלתי חוזרת. בלי קשר לדיני הצעה מזכה: האם כאשר הניצע מת, ההצעה )ב(: "קבע המציע שהצעתו היא ללא חזרה, או שקבע3, ההצעה פקעה. אולם לפי 4פוקעת? לפי סעיף

מועד לקיבולה, אין הוא רשאי לחזור בו ממנה לאחר שנמסרה לניצע".

, גם כאשר)ב(3 גובר על 4התשובה היא ש- כלומר: אם ההצעה היא בלתי חוזרת, המציע לא יכול לחזור. מדובר על הצעה בלתי חוזרת, במקרה שהניצע מת.

39

דיני חוזים – פרופ' מיגל דויטש

כשרות משפטית כשרות משפטית היא מסוגלות משפטית. בהקשר של חוזים מדובר על "האם אדם מסוגל לכרות חוזה."

למכורהאם יהיה מסוגל למכור דירה )לא אם יש או אין לו דירה( – ירצהנשאלת השאלה: "אם אדם דירה"?

יש כשרות סטטית, וכשרות דינמית: : "כל אדם מגמר לידתו ועד מותו." זוהי הוראה חוקתית,בכשרות הסטטית לחוק הכשרות עוסק 1סעיף

. הגורם שיש לו זכויות וחובות כלשהן. לכלב למשל,האישיות המשפטיתאבל יש בה גם תיחום של מושג אין זכויות וחובות. השחקנים בשדה המשפט הם אנשים, או מושגים מוכרים בדין: חברות, המדינה. סעיף

גם תוחם את הזמן: "גמר לידה" ו"מוות" הן סוגיות חשובות: מהו עובר? מה ייחשב מוות מוחי?1

למשל: אם הייתה רשלנות שבגינה לא אותרה בעיה בעובר, והוא נולד עם פגם. ברור שנוכל לומר שהוריו יכולים להגיש תביעה בשמו של העובר לאחר שייוולד. השאלה היא אם הייתה לו זכות בזמנו לאבחון תקין?

האם הפרו זכות שלו? יש כאן שאלות משפטיות סבוכות שלא נענה עליהן בשלב זה.

כל אדם מסוגל להיות זכאי וחייב: כשרות סטטית. גם תינוק בן יומו מסוגל להיות בעלים של דירה )קורה שלקטינים מאוד יש דירות יקרות(. זה מצב סטטי: בעלות או לא בעלות. גם תינוק יכול להיות בחובות

במעמדו הירושתי )בחובות עד לגובה הזכויות(. הרבה פעמים דירות נרשמות על שמם של ילדים מטעמימיסוי.

עוסקת בשינוי המצב. בשאלה אם אותו קטין, למשל, יכול לשנות את המצב: יש דירההכשרות הדינמית על שמו, האם יוכל למכור אותה? הכשרות הדינמית היא התשובה לשאלה האם יוכל לבצע פעולה

לחוק הכשרות.2משפטית. סעיף

מדבר על כך שכל אדם כשר לכרות חוזה, זולת אם הוגבלה )המקרים החריגים(.2סעיף

(. גם קטין יכול לקנות או למכור נכס, אפילו4את הכשרות הדינמית, המחוקק מגביל לגבי קטינים )סעיף ללא הסכמת הוריו )במקרים החריגים( – אצל קטין תידרש הסכמת הוריו.

נסכם: כאשר שואלים אם יש תוקף לחוזה, בודקים אם יש הגבלות לאישיות המשפטית:

(. לפעמים אין לו מסוגלות לכרות חוזה, גם אם יש לו גמירת דעת3 הוא מוגבל כשרות )סעיף קטין. 1 מלאה, וגם אם הוא עושה קיבול וגם אם יש לו כסף. עקרונית הוא צריך הסכמה של ההורים. בענייני

כשרות חשובה הוודאות המשפטית, ולכן חשוב לקבוע גיל שרירותי.

9(. סעיף 8. אנשים שלוקים בנפשם או בשכלם, ובית המשפט הכריז עליהם כפסול דין )סעיף פסולי דין. 2 הוא הליך שיפוטי: הכרזה8מדבר על כך שמעמדו המשפטי של פסול דין הוא כשל קטין. ההליך לפי סעיף

על פלוני כפסול דין. המבקש צריך לשכנע שזה המצב. זה לא צעד תוקפני כלפי פסול הדין, אלא בא להגן עליו. אלו הם פסולי דין דה-יורה. פסולי דין דה פקטו הם כאלו שהם פסולי דין, אך לא הוכרזו על ידי בית

המשפט כפסולי דין.

. אדם שהוא לא בהכרח פסול דין, אבל מינו לו אפוטרופוס בלי לקבוע שהוא פסול דין. ההבדל הואחסוי. 3 בזה שאם מישהו רק מינו לו אפוטרופוס, יש פחות פגיעה באוטונומיה. דוגמה: קשיש שמרותק לדירה לא

יכול לעשות פעולה משפטית, אבל אינו פסול דין.

40

דיני חוזים – פרופ' מיגל דויטש

פעולה משפטית פעולה מסוימת שמשנה את המצב המשפטי. מצב החובות והזכויות אחרי הפעולה, הוא שונה מהמצב

שלפני הפעולה. זהו מושג יסודי בעולם המשפט, שיכול להתפרש שונה בחוקים שונים.

מצב משפטי יכול להשתנות על ידי הרבה פעולות, ולא על כולן נרצה להחיל את חוק הכשרות המשפטית. דוגמה: קטין שודד חנות. בעל החנות תובע את הקטין לפיצוי על הנזקים. האם מעשה השוד הוא פעולה

משפטית? )השוד לא נעשה בהסכמה. האם ההורים חייבים במעשי ילדיהם? רק אם הם רשלנים, במקרים מסוימים כן(. כלומר שהמושג "פעולה משפטית" טעון חידוד: כדי להיות פעולה משפטית, לא

מספיק שיהיה שינוי בפעולה המשפטית: חוק הכשרות מקיימת שני תנאים גם יחד.משנה מצב של חובות וזכויות. בעניין זה, השוד אכן מתאים..1 מימד הרצוניות – קיימת רלוונטיות לרצון של מי שעשה את הפעולה להביא את השינוי המשפטי..2

בדוגמת השוד: גם פה היה רצון לקיים את השוד, אבל הרצון נוגע לשינוי העובדתי ולא לשינויהמשפטי. השינוי המשפטי של חובת הילד לשלם פיצוי על הנזק הוא אינו רצוני.

לעניין קטין בחוק הכשרות המשפטית: חוק הכשרות המשפטית מחליף את רצונו של הקטין ברצונו שלהבוגר, אבל במצבים שגם רצונו של הבוגר לא רלוונטי – בחוק הכשרות המשפטית אין מאומה.

– פטור.12 לפקודת הנזיקין: קטין מתחת לגיל 9: סעיף 12הערה אגב: חסינות לקטין עד גיל

לקרוא:

כשרות משפטית, כהן נ' שר הבטחון, שרף נ' אבער.

41

דיני חוזים – פרופ' מיגל דויטש

11.11.10

סוגיית הכשרות המשפטית היא פעולה שמשנה זכויות וחובותפעולה משפטיתמהי פעולה משפטית לצורכי חוק הכשרות המשפטית?

משפטיות.

מתי זו פעולה משפטית ברגע שהיא טעונה הסכמת הורים? והרי לא יהיו תוצאות משפטיות בלי הסכמת ההורים. למשל: כריתת חוזה בוודאי משנה זכויות וחובות. אם ההורים לא הסכימו בכריתת החוזה,

עקרונית הקטין לא זכאי ולא חייב.

בעניין פעולה משפטית, יש לבדוק תחילה את הכשרות.

כריתת חוזה היא פעולה משפטית לפי כל מבחן שנרצה לאמץ. האם קטין ששודד יכול לטעון שאין חובותוזכויות מכיוון שההורים לא הסכימו לשוד? )לא(.

דוגמה: ביטול חוזה עקב הטעייה. נניח שחוזה נעשה בהסכמת ההורים. פעולת כריתת החוזה עברה את כל דרישות החוק, אבל אחרי חודשיים הקטין מגלה שטעה בעסקה. )כמובן, שאנחנו מדברים על קטין,

(. האם14אבל אפשר לדבר על כל סוג של פסולי דין(. הוא רוצה לבטל את העסקה )לממש את סעיף ?הודעת ביטול של חוזה היא פעולה משפטיתבשביל לבטל הוא צריך לשאול את הוריו? כלומר: האם

)האם הקטין יכול לבטל בלי הסכמת ההורים? אם זו פעולה משפטית – צריך הסכמת הורים.

הערה: למה זה חשוב אם זו פעולה משפטית? קראו: כהן נ' שר הביטחון.

נחתמה ההתחייבות. הגיע הזמן לבצע את העסקה בתאריך ה-1.1קטין חותם הסכמה לשירות בקבע. ב- והקטין עודנו קטין )לא מתאים למקרה שירות צבאי, אבל זה רק לצורך הדוגמה(. האם דרושה הסכמת1.3

ואז הוא כבר לא קטין? 1.5ההורים? ואם מועד הביצוע הוא ב-

אם ברגע הביצוע הקטין כבר בגיר אז חוק הכשרות כבר לא מעניין. אם ברגע הביצוע הקטין עדיין קטין, בעיית הכשרות עדיין קיימת. האם צריך לקבל הסכמה נוספת של ההורים לביצוע העסקה? )אלו הן

השאלות שעלו בכהן נ' שר הביטחון(.

הקטין אמור לבצע. אומרים ההורים – הביצוע הוא גם פעולה1.3האם ההורים לא יכולים להגיד: ב- משפטית. האם זה נכון?

לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות: פעולות של קטין 4סעיף פעולה משפטית של קטין טעונה הסכמת נציגו; ההסכמה יכולה להינתן מראש או למפרע לפעולה

מסוימת או לסוג מסוים של פעולות. יכול נציגו של קטין לבטל הסכמתו לפעולה כל עוד לא נעשתההפעולה.

לחוק הכשרות: יכול נציגו של קטין לבטל הסכמתו לפעולה כל עוד לא נעשתה4אם נקרא היטב את סעיף הפעולה.

אם באמת ביצוע של חוזה גם הוא בגדר פעולה משפטית, אז כל עוד לא נעשתה פעולה של ביצוע החוזה– ההורים יכולים לבטל.

42

דיני חוזים – פרופ' מיגל דויטש

מהם המבחנים לפעולה משפטית לפי חוק הכשרות?

. משנה זכויות וחובות.1

חתימת חוזה משנה חובות וזכויות. ביטול חוזה אף היא משנה מצב הזכויות החובות. ביצוע של חוזה גםהוא משנה חובות וזכויות )לפני הביצוע, יש חובה לבצע. אחרי הביצוע אין חובה לבצע. זה השינוי(

לחוק הכשרות המשפטית יש תכלית, על פי הפרשנות התכליתית. הביטוי "פעולה משפטית" מופיע בעודמקומות )דוגמה: חוק השליחות. כל העניין של יפוי כוח נסוב סביב המונח ,פעולה משפטית(

פעולה משפטית לא מקבלת את אותה המשמעות בשני החוקים. לכל דין יש מטרה מסוימת.

החוק אומר כך: שיקול הדעת של הקטין אינו בשל, ולכן נחליף אותו בשיקול הדעת בשל של בגיר המחויבלקטין. ההחלפה היא הגיונית, רק כאשר השינוי הוא תלוי רצון מצד הקטין, ובכלל מצד בני האדם.

של מי שביצע את הפעולה )תנאי הכרחי(. למשל: פעולה שהיא ביטולתלוי רצונושינוי משפטי שהוא . 2חוזה עקב טעות: האם היא תלוית רצון? כן. לכן זו פעולה משפטית ולכן זה טעון הסכמת ההורים.

תוצאות לפי חוק הכשרות כאשר יש פעולה משפטית )כגון חתימת חוזה(: פעולות של קטין 4סעיף

פעולה משפטית של קטין טעונה הסכמת נציגו; ההסכמה יכולה להינתן מראש או למפרע לפעולה מסוימת או לסוג מסוים של פעולות. יכול נציגו של קטין לבטל הסכמתו לפעולה כל עוד לא נעשתה

הפעולה.

כובעים: כוח של מיופה כוח )כמו עו"ד שחתמו לו ייפוי כוח(. בכובע הזה, ההורים עושים את2להורים יש הפעולה במקום הקטין. דוגמה: מכר דירות. במקרה זה יכול ההורה לחתום בשם הקטין, הקטין לא חייב

להיות בעניין.

הכובע השני הוא הכובע הפאסיבי. הכובע המאשר. ההורים אומרים: "אני לא חותם לך על כלום – אתהתבצע את החתימה, לפי השאלה מה אני מאשר". ההורים הם לא חלק מהעסקה, הם הכובע המפקח.

לא בכל דבר ההורים רשאים להחליף את הקטין, אבל בעניינים חשובים או שעלולים להיות פוגעניים 100מבחינת הקטין, המחוקק לא סומך על ההורה. למשל: נתינת מתנות. אם הקטין רוצה לתת מתנה של

אלף: בית המשפט יפקח על העניין.200שקל, אין פה בעיה. אבל אם הוא רוצה לתת

: ביטול פעולות של קטין 5סעיף פעולה משפטית של קטין שנעשתה שלא בהסכמת נציגו ניתנת לביטול -

. על ידי נציגו, ואם אין לקטין נציג - על ידי היועץ המשפטי לממשלה, תוך חודש ימים לאחר1שנודע להם על הפעולה;

. אם לא נודע לנציג או ליועץ המשפטי לממשלה על הפעולה - על ידי הקטין, תוך חודש ימים2לאחר שהיה לבגיר.

דוגמה: במקרה של ניגוד אינטרסים: ההורה מוכר את הרכב לקטין. גם במקרה זה ביהמ"ש צריך להיות הגוף האובייקטיבי שבודק. מי יתבע? היועץ המשפטי לממשלה, האפוטרופוס הכללי, הקטין עצמו כשיהיה

בגיר.ההנחה שההורים לא הסכימו.

43

דיני חוזים – פרופ' מיגל דויטש

44

דיני חוזים – פרופ' מיגל דויטש

א. פעולות בטלות )תיקון תשל"ג( 6סעיף פעולה משפטית של קטין שהיא רכישת נכס באשראי או במקח אגב שכירות, שכירות נכס או קבלת שירות

, כל עוד לא באה עליה כהסכמה נציגו; לעניין סעיף6 ו-5באשראי, אין לה תוקף, על אף האמור בסעיפים זה, "אשראי" - לרבות תשלום בשיעורים.

א. בודק האם זו עסקת אשראי. עסקת אשראי היא עסקה שהקטין משהו היום ומשלם עליו מחר.6סעיף א אומר שהעסקה בטלה. הבעיה היא6זה יכול להיות באמצעות כרטיס חיוב, צ'קים או התחייבות. אם כן –

מבחינת הצד השני.

א הוא תוצר היסטורי של משהו שהיה נהוג בעבר. סוכני מכירות של אנציקלופדיות מכרו6הערה: סעיף סחורה לקטינים בבתים. הספק במקרה זה לא זכאי לתמורה.

האם הקטין חייב להשיב את הסחורה? התשובה העקרונית היא כן. דוגמה: חשבון צעיר, שנכנס למינוס. האם לקטין יש חובת השבה? זהו עניין של עשיית עושר ולא במשפט. עקרונית כן. אם הקטין בזבז את

הכסף. אין הפרה כי אין חוזה. אם קנה גלידה – הגלידה כבר איננה. אם קנה אופנוע, תיאורטית הבנק יכוללדרוש את הנכס.

כלומר: חובת ההשבה תלויה במה הוא עשה עם אותו דבר שהוא קיבל. הבנק "סובל" מעסקה שנעשתהעם קטין.

לעשות עסקה שכזאת? האם זו עסקה שבה יש אי ידיעה של הצד השנידרכם של קטינים: האם 6סעיף , למרות הכל: גם אם אין אישור הורים, או אפילו התנגדות6על קטינות / פסלות דין? כלומר: על פי סעיף

של ההורים יש פעולות שאפשר "להשאירן בחיים". סייג לתוקף: נזק של ממש. לפעולות קטנות אין נזק שלממש. נזק של ממש יותר נוגע לאי ידיעה של הצד השני.

₪. אם20אם הצד השני ידע, עם סייג של נזק של ממש – העסקה תקפה. דוגמה: קטין קונה מחשב ב- הצד לא יודע שלפניו קטין, עקרונית העסקה תקפה. גם אם ההורים אמרו מאה פעם – "אל תקנה".

כמובן שיש כאן הגנה על המוכר, אבל לכאורה יש כאן קיפוח של הקטין או של פסול הדין – על כן יש כאן – רשלן על פי10את סייג ה"נזק של ממש" ,או אם הצד השני רשלן לפי הקטינות )אם הקטין נראה בן

- אין בעיה(.23הקטינות. ואם הוא נראה בן

אם הצד השני ידע שלפניו קטין, וזה לא דרכם של קטינים )זו לא "גלידה"( אז העסקה היא עסקה הניתנת, ועל ההורים לבטל אותה עד חודש ימים לאחר ביצועה.Voidableלביטול

אנו רואים שפעולות של קטינים, על אף שההורים לא מסכימים – תקפות.

סיפא, אבל הקטין הוא גם יצור אוטונומי ולכן כל ההסתעפויות.4מערכות פרימיטיביות היו עוצרות ב- – עניינים של בית המשפט. מצד שני, ענייני כשרות משפטית מגיעים20, 7"סיבוך נוסף" הם סעיפים

לעליון בדר"כ כשמדובר בענייני דירות.

מה יהיה בתקופת הביניים? קטין מוכר דירה. ההורים יודעים על העסקה, ואף חותמים בשם הקטין מול הקונה. החוזה נכנס להקפאה והולכים לביהמ"ש על מנת לאשר. השאלה היא: מה קורה עד שביהמ"ש יאשר? הרי האישור יכול להינתן

רק כעבור חצי שנה.

45

דיני חוזים – פרופ' מיגל דויטש

בית המשפט יבדוק את החוזה: האם אין בעיה של מחיר על פי מחיר השוק. החשש הוא שמכיוון שזה לא נכס של האפוטרופוס יכולים להיות שיקולים שהם לא טובים לפסול הדין )לקטין(. לוקח זמן ואז מחיר

הדירה יכול להשתנות. בעסקה נבונה מתמחרים את הסיכון.

. פס"ד שרף נ' אבערמה אופי הסיכון ומה משמעותו?

פס"ד שרף נ' אבערנדבר על כמה היבטים עקרוניים של פסק הדין הנ"ל:

( "פעולה שטעונה אישור בטאבו". חוזה2 )20ביהמ"ש פירש את פסק הדין באופן מאוד אקטיביסטי. למכירת דירה לא תלוי ברישום בטאבו.

כאשר חוזה המכר של הדירות הוא בין בגירים, החוזה מחייב גם אם זה לא נרשם בטאבו. רק הביצוע הואתלוי ברישום.

החוזה מחייב עוד לפני האישור. אם ביהמ"ש אומר שהעסקה לא טובה: אותו חולה נפש לא יהיה חייבלהעביר את הבעלות, אבל יהיה חייב לשלם פיצויי צפייה.

מאין פסול הדין יביא את כספי הפיצויים? תעוקל הדירה ותימכר... לכן הנושא הזה כתוב בחוק בצורה לא טובה – זה גם מה שכתב השופט בספק הדין שרף נ' אבער. השופט חיים כהן, שופט המיעוט "מאשים את

המחוקק".

ביהמ"ש סוטהבלי אישור ביהמ"ש אין חוזה ולכן אין תשלום פיצויים. מה שטעון אישור – זה החוזה עצמו. מלשון החוק כדי להשיג תוצאה ראויה.

מה יקרה בתום ההקפאה? יש אישור של ביהמ"ש. האם כל הצרות נגמרו? מסתבר שלא. השופט ברק – באמת העניין יגמר פה. זהאם הקטין חתם לבד על העסקהאומר בפסק הדין: "נבחין בין שני מצבים:

חוזה על תנאי. בשניה שביהמ"ש מאשר, ואם אנחנו עדיין בזמן סביר – העסקה שלמה וגמורה ויש לבצעאותה."

, ורוצים לבדוקהצעה בלתי חוזרת"אם ההורים חתמו בשמו, גם אישור ביהמ"ש אינו מספיק, ורואים בזה ." יוצא מזה מצב אבסורדי שאם ההורים חותמים, אין אפילו חוזהקיבולהאם לאחר האישור, הקטין יעשה

על התנאי, ואם הקטין חותם – יש חוזה על תנאי. כאילו להורים אפילו אין סמכות לעשות חוזה על תנאי.במקרה הזה, פרופ' דויטש מבקר את העניין.

46

דיני חוזים – פרופ' מיגל דויטש

לסיכום: תרשים זרימה של החוק:

האם ההורים חתמו בשם הקטין?כן. בכובע של "ייפוי כוח"

(20האם הפעולה תקפה? )בכפוף לסעיף < אישור בית המשפט20מתקיים סעיף

< החוזה תקף20לא מתקיים סעיף

לא. ההורים "בכובע מפקח".האם ההורים אישרו מראש את הפעולה?( < אישור בית המשפט.74כן < הפעולה תקפה )בכפוף לסעיף

א לחוק.6, 6, 5לא < סעיפים

א(6האם זו עסקת אשראי? )

.Voidא – העסקה בטלה 6כן.

לא.

האם דרכם של קטינים לעשות?

האם הצד השני בעסקה לא ידע על הקטין/ פסול הדין?

כן. תקפות מלאה

על ידי ההוריםניתנת לביטוללא. התקפות

.5 יום. סעיף 30תוך

לקרוא:

.1גמירת דעת ומסוימות + שאלה

.20, מפנה לסעיף 7 סעיף 4

47

דיני חוזים – פרופ' מיגל דויטש

16.11.10

כמה מילים בעניין העבודה:

?כותרות וכותרות משנה, שאלות ברורות. מהי תמורה? האם בנסיבות העניין קיימת תמורה.לא כל פסקי הדין רלוונטיים למקרה.לדון בזכויות = לדון בטענות של כולם-הדרך הטובה: להגדיר שאלות עקרוניות, ולדון עפ"י התשובה אם זה תורם לX-או ל Y..משקלן של הטענות

גמירת דעת ומסוימות

גמירת דעתעקרונות בסיסיים:

גמירת דעת היא כוונה להתקשר בחוזה. לקחת התחייבות משפטית. בהקשר זה, יש לזכור את ההבחנה ביןהתחייבות משפטית להתחייבות חוץ-משפטית )יש נורמות חברתיות, אתיות, מוסריות – לא הכל משפטי(.

מבחן המפתח העובדתי: האם כל אחד היה מוכן שיתבעו אותו אם לא יעמוד בזה לא להתבלבל בין: "אםהיה מוכן" ו"אם היה שמח", יש כאן רק שאלת נכונות(.

כדי שהתשובה תהיה משמעותית היא צריכה להינתן על ידי אדם שיכול גם להגיד לא. כלומר: גמירת . הדבר מכוון לכך שלא תהיה גמירת דעת שבה אני חותםאפשרות לבחורהדעת מתקיימת כאשר הייתה

על חוזה שכופפו את ידי לחתום עליו.

–אחרי שנגמרו כל השיקוליםגמירת הדעת היא השורה האחרונה, ומספיק לדרישת "גמירת הדעת" היא שיש האפשרות לבחור. בחרת = יש גמירת דעת.

יש שני פרקים בחוק: פרק א' עוסק בתהליך הכריתה, עוסק בשאלת גמירת הדעת, וכאן יש שאלהמינימאלית: האם אדם יכול היה לבחור? אם כן – יש גמירת דעת ונולד חוזה.

( ואז אפשר להמשיךVoidאחרי שהגענו למסקנה שיש גמירת דעת, החוזה הוא אינו בטל מעיקרו )אינו הלאה לפרק ב' שמתעניין בשיקולים. בדיקה האם תהליך השקילה היה תקין. במצבים שבהם האיזונים בין

האינטרסים מצדיקים את זה, יוכל מי שהגיע לשורה האחרונה תוך שיבושים, להסתלק מהחוזה.

במקרה דוד וקבלני, יש גמירת דעת – אבל דוד יאמר: "בחירתי הייתה מתוך טעות". זה בדיוק הביטול . אבל הסעיף הזה לא יכול לאפשר לו להסתלק סתם כך, ואם נאפשר ביטול בכל14שמתאפשר בסעיף

פעם שהתהליך לא היה תקין – אף אחד לא יכבד חוזים. אם נגיע למסקנה שקבלני ידע שדוד טועה, ישלאפשר לדוד להסתלק.

אם מחליטים שלא הייתה גמירת דעת – היעדר גמירת דעת מובילה לבטלות. החוזה לא קיים! במצב כזה,אף אחד לא חייב להודיע לצד השני. אין צורך לבטל אותו כי הוא בטל מעיקרו.

48

דיני חוזים – פרופ' מיגל דויטש

היכולתכאשר מנסים להחליט האם החוזה בטל מעיקרו, יש לבדוק האם מדובר באילוץ אשר שולל את לבחור?המינימאלית

אם בכל זאת הייתה בחירה מינימאלית, נעביר את המשמעות של האילוץ לפרק ב'. במקרה זה, החוזה"ניתן לביטול" אבל אינו בטל מעיקרו.

והנה, אפילו בדוגמה שבה איימו על אדם שישרפו את ביתו אם לא יחתום ניתן לראות את היכולת המינימאלית לבחור )אולי אם ישרפו לו את הבית, ירוויח את כספי הביטוח(, ואז יש חוזה – אך לאדם שכפו

עליו )או רימו אותו( יש את האפשרות לבטל, רק שבניגוד לאפשרות שבה החוזה בטל, עליו להודיע עלהביטול.

לא תמיד המצב שבו נכריז על אי קיומה של גמירת דעת, תגן על המוטעה. למשל: במקרה דוד וקבלני, נניח שמחירי הדירות קפצו בעשרות אחוזים, ודוד בעצם רוצה בקיום העסקה – למרות הטעות. פרק ב'

לבטל. רק מי ש"נכווה" יכול לבטל.רק למשובש ברצונונותן אפשרות

המרומה נוכח בתרמית, אבל משתהה בהודעת הביטול. הרמאי זכאי להגיד לו: השתהית בביטול – אין ביטול. למרות שזה נראה מרגיז – יש כאן איזון. השאלה היא לא רק "יש/אין חוזה". אפילו רמאי זכאי לדעת

אם יש או אין חוזה. התרמית תוליד חובה לפצות. הזמן הוא רק על הביטול. את תביעת הפיצוי על התרמית ניתן לעשות בשלב מאוחר יותר. עקרונית, המחוקק מייצר בלמים ואיזונים בין האינטרסים של כולם.

כלומר: המטרה היא להגיע לפרק ב'. רק במקרים קיצוניים נעצור בפרק א'.

לחוק החוזים )חלק כללי(17סעיף מתייחס לאדם שהתקשר מתוך כפייה )בכוח או באיום(. לכאורה, יש כאן סתירה: מדוע הסעיף17סעיף

אומר שיש איומים, שלמרות שאיימו עליך, יש17הזה הוא בפרק ב'? האם זה לא שולל גמירת דעת? סעיף מניח, שלמרות האיומים – החוזה עבר בשלום את פרק א'. שהאיומים לא שללו17גמירת דעת ויש חוזה.

מודיע שישנם מצבים שבהם למרות האיום רואים את המאוים כבעל גמירת דעת.17גמירת דעת. סעיף למשל: גם אם מאיימים על אדם, הוא יכול לא לחתום וללכת למשטרה.

בהחלט אפשר להסכים ש"אקדח לרקה" שולל גמירת דעת. כשזה מתחת לאיום על החיים עצמם, נגיע.17לסעיף

ממתי "שעון הזמן הסביר" מתחיל לתקתק? במקרים של איום, כפייה או עושק: מהרגע שבו חלף האיום.במקרים של הטעייה: מהרגע שהתגלתה ההטעיה.

פס"ד הדר חברה לביטוח. אישה חותמת על הסכם עם חברת ביטוח בגלל איומים מצד בעלה )צד שלישי(. העניין הקריטי: זו הפעלת לחץ לא מצד חברת הביטוח. האיום במקרה הזה היה שהוא יתגרש

ממנה אם לא תחתום. במקרה הנדון, האישה סבלה ממחלת נפש, ואיום הגירושין היה בעיניה מצב אובדני. במקרה הזה, האיום שלל מבת הזוג את הבחירה החופשית, את יכולת הבחירה המינימאלית )זה

כמובן במקרה הנתון הזה, כי ישנם מיקרים אחרים שבהם איום בגירושין אינו ממש איום(. זוהי תוצאה שבית המשפט חותר אליה בשל עניין סוציאלי. לא ברור אם הממצא העובדתי הוא מובהק: בית המשפט

היה מעוניין להגיע לתוצאה של בטלות, משום שאילו היה נצמד לעובדות המינימאליות והיה טוען שהייתה איזו שהיא יכולת בחירה מינימאלית, בת הזוג לא הייתה יכולה לבטל. בית המשפט העדיף להגן על

האינטרסים של בת הזוג.

טענת נונאוס פקטום = לא נעשה דבר.

49

דיני חוזים – פרופ' מיגל דויטש

טענת האישה: לא רק לא רציתי, ו"זה לא אני בכלל. מי שחתם זה אדם אחר." כשאדם לוקח בכוח את ידו של השני ומחתים אותו, מי שבאמת הוא החותם, הוא זה שהפעיל את הכוח כלפי ידו של השני. כלומר:

במצבים קשים, קיים בסיס רעיוני שיש עד כדי כך אין בחירה, שזה מקביל למצב פיזי שלקחו את ידו וחתמו במקומו. זה מצב של "לא נעשה דבר". טענה זו היא טענה שטענת במצבים שבהם מדובר על חולה נפש

או קשיש שאינו מסוגל להבחין על מה הוא חותם. במקרה כזה, הוא לא צריך להודיע על ביטול )קייםבמסמכי צוואות(.

לסיכום: המבחן הנכון לבדיקת קיומה של גמירת דעת, הוא אם היה רצון או לא היה רצון. השורההתחתונה. ועתה נפנה לשאלת הרצון: האם הרצון נבדק לפי קנה מידה אובייקטיבי או סובייקטיבי?

האם האדם השני חזה אותו כבעל רצוןהאם גמירת דעת דורשת מבחן אובייקטיבי או סובייקטיבי? שלם?

בדוגמת הדר חברה לביטוח: הפעילו עליה לחץ שמבחינתה היה כמו איום במוות. מבחינה סובייקטיבית – היא לא רצתה. אובייקטיבית, היא נראית לחברת הביטוח כמי שכן רוצה. חברת הביטוח לא יודעת על כל

העניין. השאלה: האם חב' הביטוח הניחה באופן סביר שבת הזוג רצתה לחתום? אובייקטיבית – כן.סובייקטיבית, מבחינת בת הזוג: לא.

בפס"ד הדר לקחו את המבחן הסובייקטיבי ואמרו "לא נעשה דבר". זה היה מקרה מיוחד. ניקח את השאלה למקרה הכללי: עד כמה מותר לפגוע בציפיות של הצד השני? נתאר את אותה הדוגמה, כאשר בת הזוג מוכרת דירה לאדם פרטי, ובמחיר טוב )העסקה "בסדר"(. הקונה מניח שהחוזה כשר. האם גם

במקרה זה תוצאת המשפט הייתה זהה? חברת הביטוח היא בגדר "כיס עמוק" והיא יכולה לפזר את הנזק.כלומר: יש שיקולים של מדיניות ציבורית שמצדיקים פגיעה בגוף. זהו "צדק חלוקתי".

כלומר: השיקול לבחור במבחן אובייקטיבי או סובייקטיבי הם שיקולים שתלויים גם בצד השני. כדי להגן עלהסתמכות הצד השני, הגיוני להכיל שיקולים אובייקטיביים.

אותה השאלה היא גם שאלה רוחבית שעניינה אופן הפירוש של חוזים: מתווכחים על סעיף מסוים, מה כל אחד רצה להגיד בעת שהסעיף נכתב. נטיית הלב בעניין זה, שעקרונית המבחן הוא אובייקטיבי, כי לא יכול

להיות שאדם יפגע בגלל משהו שקורה במוחו הסמוי של הצד השני.

במשפט העברי: "דברים שבלב אינם דברים".

זה נכון שעקרונית צריך להעדיף מבחן אובייקטיבי, אבל לא מדויק: אם שני הצדדים, סובייקטיבית "רוציםחוזה", או "לא רוצים חוזה", אז אנחנו נשארים עם המבחן הסובייקטיבי.

אם אחד הצדדים סובייקטיבי רוצה, והשני סובייקטיבית לא רוצה < נלך למבחן האובייקטיבי.

. העלמת מס במקרקעין. שני אנשים שמסכימים למכור דירה. הסיכום האמיתיחוזה פיקטיבידוגמה: שהדירה תעלה מיליון דולר: חצי "מתחת לשולחן" והשאר על פי החוזה. זה יכול להיות גם מצב שבו רוצים להעלים נכסים מנושה )הנושה רוצה את הדירה, אז הבעלים מעביר אותה לבנו כמתנה(. בעת החתימה:

נותן המתנה לא רוצה לתת באמת את המתנה. המקבל מבין שזה "בכאילו". אז סובייקטיבית, בזמן הכריתה: הנותן לא רצה להעביר את הדירה, והמקבל לא רצה. אובייקטיבית: יש פה חוזה. העניין יעלה

בבית המשפט אם יקרה שהנותן ימלט מאימת הנושים, וידרוש את דירתו חזרה. מהו המבחן לגמירת הדעת במקרה הזה? לכאורה, אנחנו מעדיפים מבחנים אובייקטיבים. ומאידך, אין שום סיבה להכיל מבחן

אובייקטיבי, כי שניהם סובייקטיבית לא רצו! ובנוסף, כל אחד ידע שהשני לא רצה עסקה.

50

דיני חוזים – פרופ' מיגל דויטש

המבחן האובייקטיבי יש לו תכלית. הרי בעולם אידיאלי אפשר יהיה לבדוק תמיד את האמת הסובייקטיבית. אוטונומיה מיטבית. הבעיה היא שצריך להגן על ההסתמכות של השני, על מה שהוצג

. הסתמכותלפניו. בדוגמה הנ"ל: לא הייתה

ממחיש את העניין: חוזה פיקטיבי = חוזה למראית עין – בטל. 13סעיף

נניח שמישהו העביר דירה באופן פיקטיבי. א' הוא המקנה. ב' הוא המקבל. ב' המקבל אומר ל-ג' שימכור לו את הדירה. ג' לוקח את החוזה בין א' ל-ב'. ג' קונה את הדירה. נודע ל-א', והוא מגיע ל-ג' ואומר לו: , ג'13"החוזה היה פיקטיבי". אומר ג': הסתמכתי על המצג האובייקטיבי: החוזה החתום. אכן, אומר סעיף

במצב האובייקטיבי, שכאילו יש חוזה.סיכוןמוגן מתביעתו של א'. הדין אומר לא': יצרת

הפסיקה חוזרת ואומרת: "גמירת דעת" נבדקת באופן אובייקטיבי )אבל יש סייגים: זה כאשר שני הצדדיםיחד, סובייקטיבית לא רצו עסקה. במקרה זה – אין על מה להגן.(

מסוימותהדרישה למסוימות של חוזה היא דרישה נוספת לדרישה של גמירת דעת.

לא מספיק מסוים.פרק א': אין לך חוזה אם אין גמירת דעת, ואם הוא

מסוימות = מידה סבירה של פירוט, של קונקרטיות.

לדוגמה: חוזה שאומר: "אני מוכר." "אני קונה". יכול להיות שיש גמירת דעת, אבל זה לא מספיק.

אם דיני החוזים ידרשו קונקרטיות, אףכל הפרטים.אבל מצד שני: אנחנו יודעים שחוזה לא יכול לכלול את חוזה לא יעבור את הסף. הדרישה היא לרמה סבירה. והשאלה: מהם המבחנים לרמה סבירה?

יש קשר בין גמירת דעת לבין מסוימות. אלו הם יסודות מצטברים וצריך את שניהם, אבל בעיקר מסוימות משפיע על גמירת הדעת. במידה רבה אוכל לדעת אם יש כוונה לסיים את הפרשה להתקשר, לפי רמת

הפרטנות. ככל שיותר מפורט, כך ניתן להניח שהייתה גמירות דעת.

לעיתים די חריגות, חוזה יפסלו חוזה בקביעה שהוא לא מספיק מסוים. בסופו של דבר, בפסיקה – ניתן לראות שאם יש גמירת דעת, ביהמ"ש ימצא את המסוימות. בפס"ד בית הפסנתר נ' מור. השופטת דורנר

אומרת שדרישת המסוימות כמעט לא מעניינת. כיצד? יש בחוק החוזים חלק כללי הרבה מאוד הוראות – זמן סביר... וכן: מחיר ראוי, יקוים אצל הנושה, איכות בינונית(.41שמשלימות את החוזה )סעיף

הפסיקה עמדה בפני צומת חשובה להחלטה בעניין: והחליטה ללכת לכיוון שמאפשר השלמה מאסיבית על פי החוק, עד כדי מצב שעסקת מכירה של דירה, שנעשתה על מפית, הושלמה מהפרטים שבחוק

החוזים, והחוזה תקף.

המלצה: לא לחתום זיכרון דברים.

ש.ב.

בפרק ז'.1שאלה מס'

בשיעור הבא נתחיל עם סעיף ט'.

51

דיני חוזים – פרופ' מיגל דויטש

נא לקרוא את הפסיקה.

52

דיני חוזים – פרופ' מיגל דויטש

18.11.10

המשך נושא: מסוימותמצבים שבהם מתעוררת בעיית מסוימות:

מצב שבו מנסים לייצר במהירות מצב של מחויבות הדדית, מבלי להמתין לניסוח מפורט. זיכרון דברים. 1 ומלא. זה מקובל במכירת דירה או מכונית, בעיקר בסוגיית המחיר. הצדדים רוצים שתהיה לזה איזו שהיא

משמעות משפטית. אבל לעיתים קרובות לא מבינים את המשמעות, הסיכונים והסנקציות.

אחת הבעיות המיידיות: אם זכרון דברים הוא מסמך מחייב, ההשלכה המיידית הוא בתחום המיסוי. אלמנט נוסף, שלרוב לא נלקח בחשבון: אין כל מניעה, שבטרם נעשה חוזה אצל עו"ד, הקונה ירוץ לטאבו

וירשום הערת אזהרה על העסקה, אפילו אם לא שילם פרוטה עדיין. התוצאה: המוכר מוצא את עצמו מיידית עם דירה משועבדת. המוכר לא יוכל למכור את הדירה עד שלא ימחק את ההערה, ואין לו כוח

משפטי למחוק אותה בלי הסכמת הקונה. הוא יצטרך לעבור הליך שיפוטי שיכול לקחת שנים.

לרוב מופיע בזיכרון הדברים סעיף קנס, וגם זו בעיה קשה. מהו ביטול? האם זו הפרה או ביטול? האם זה סעד בלעדי או מצטבר? היזהרו עם זיכרון דברים. מכיוון שלעיתים מה שמבינים כמחייב, הוא לא מחייב

ולעיתים מה שמובן כלא מחייב או מחייב מעט – הוא מחייב מאוד.

במהירות האפשרית יש לערוך חוזה מסודר, ולדלג על שלב זיכרון הדברים.

השאלה היא האם זיכרון דברים הוא חוזה או לא חוזה, היא השאלה האם זה חוזה, או שהוא לא כלום. אין "חיה" כזאת, או "מוסד משפטי" של "כמעט חוזה". לכן זיכרון הדברים יעמוד בשאלה: האם הוא עומד

בכללים לכריתת חוזה )גמירת דעת ומסוימות(.

אפילו אם זכ"ד אינו חוזה מחייב ואין בו כוונה סופית, יש בו התחייבות לקיים משא ומתן.

אם הכוונה להיות קשורים בחוזה מכר ממש, אצל עורכי הדין יתבצע "תיקון חוזה". הערה: מבחינת מסשבח, יום כריתת החוזה הוא יום חתימה על זכ"ד.

התחייבות להגיע להסכמה. יש התחייבותלאבזיכרון הדברים אומנם יש מחויבות לנהל מו"מ, אבל זו לנהל את המשא ומתן בתום לב.

53

זיכרון דברים.גמ"ד ומסוימות )חוזה מכר(?

כן. זכ"ד = חוזה

"חוזה אצל עו"ד" = תיקון לחוזה.

לא. אין חוזה

מכר.

משמעות הזכ"ד הוא חוזה לניהול

משא ומתן.

דיני חוזים – פרופ' מיגל דויטש

התפתחה בפסיקה "נוסחת הקשר": אם בזיכרון הדברים כתוב שהמסמך יחייב עד שנחתום אצל עו"ד אז יש גמירת דעת. כלומר: הנייר נשאר נייר מחייב, עד החתימה – אבל אין כאן התחייבות לחתום. אם כתוב שהנייר מחייב בתנאי או בכפוף לחתימה אצל עורך הדין – אין גמירות דעת, וזיכרון הדברים משמש כחוזה

לנהל מו"מ ולא כחוזה מכר.

לא מדובר על חוזה נמשך שמתחדש כל יום, ולא על חוזה שאפשר.קטגוריית החוזים ארוכי הטווח. 2 שנים, חוזה שכירות לכמה5 שנים, חוזה שיווק ל-5להסתלק ממנו, אלא על חוזה לתקופה )חוזה עבודה ל-

שנים(. בחלוף הזמן מתחילות לעלות בעיות חדשות, למשל: נושא המחירים.

החוזים הללו רגישים מאוד לעניין המסוימות, משום שכל צד מנסה לשער מה יקרה בעוד כמה שנים,ולקבוע פתרון לגבי מה עלול לקרות.

מנגנון שמאוד מקובל, על מנת לפתור בעיות של מחיר, הוא הפנייה לשוק.

שנים. בתום החוזה לשוכר יש אופציה להמשיך לעוד שנתיים. אם מה שיאמר3דוגמה: חוזה שכירות ל- שנים "נשב ונדבר", האופציה לא שווה כלום. האופציה היא לא מסוימת, ולכן3בחוזה השכירות, שבעוד

היא בטלה. כדי למנוע מצב זה, שוכר נבון לא יסתפק בקביעת "נשב ונדבר". במקרה הטוב יש כאן חוזה לניהול משא ומתן. השאיפה היא לקבוע מנגנון אובייקטיבי סגור לקביעת המחיר העתידי: א. מחיר השוק

באותה העת )זוהי מסוימות וזה חוזה מחייב. התשובה לשאלה "מי קובע את מחיר השוק" לא רלוונטית לנושא המסוימות. ייתכן שמי שיחליט מי קובע את מחיר השוק הוא בית המשפט. זה לא מנגנון הכי טוב, אבל זה מנגנון אובייקטיבי. כדי לשכלל אותו ניתן לקבוע איזה שמאי יקבע את מחיר השוק ואפשר לקבוע

לפי פרסומים של הלשכה לסטטיסטיקה(. ב. לשער באופן גס מה יהיה, ויוסיף אחוזים מסוימים לשכירות.כשמדובר בחוזים ארוכי טווח, חייבים לקבוע את המנגנונים אחרת לא תהיה מסוימות.

לפעמים, צדדים סומכים האחד על השני, וקובעים "שהשני יקבע". דוגמאות נמצאות בפרק המסוימות, : קנייני קונה תמונה3: "דגם לפי בחירת שמעון." זה חוקי ותקף, גם אם זה לא הכי חכם. סעיף 4סעיף

אלף(. הצדדים מסכימים שידברו ביניהם על המחיר. במצב50 אלף עד 40ומסכמים מחיר בטווח מסוים ) תפיסתזה עדיין אין מסוימות. אין סיכום על מחיר מסוים. אבל מצד שני, לכאן נכנסת תפיסה שנקראת

: אם יש טווח, כל צד יכול לדעת מהו המצב האופטימאלי במקרה הזה. הביצוע האופטימאלי

– מי שרוצה את העסקה, חופשי להודיע לצד השני, שהוא הולך בצורהדוקטרינת הביצוע האופטימאלי מירבית לקראת הצד השני. כלומר: אם הקונה נורא רוצה את העסקה, הוא יכול להודיע חד צדדית למוכר

. הקונה יכול לכפות את כריתת העסקה. הדין זהה במצב ההפוך. אם המוכר רוצה את50שהוא ישלם אלף. נולד חוזה שלם40העסקה, הוא יכול להודיע לקונה שהוא מחייב אותו לקנות את התמונה במחיר

ומסוים בהודעה החד צדדית.

. השאלה היא "מי ימצמץ ראשון". כל אחד ינסה למצות אתבמאזן האימההשאלה מה יקרה אח"כ תלוי יכולתו להשיג את המחיר הכי טוב עבורו.

מהי מסוימות בצורה מדויקת?על כה דיברנו על מנגנונים להשלמת הסכם. מנגנונים שמשלימים את המסוימות.

לחוק החוזים )חלק כללי( מדבר על המועד הסביר לקיום. ברור שהזמן הסביר יכול להיות41דוגמה: סעיף בוויכוח בהמשך. בבוא היום ביהמ"ש יגיד "הזמן הסביר היה..." החוק משלים את מה שחסר, על מנת

למנוע מצב שחוזה יפסל בשל חוסר מסוימות.

54

דיני חוזים – פרופ' מיגל דויטש

שתי הוראות השלמה כלליות:

נוהג בין הצדדים < נוהג ענפי < נוהג כללי )ויש סדר. נוהג לחוק החוזים: השלמה מכוח 26. סעיף 1 קדימויות בין השלושה(. המחוקק אומר: "הצדדים שתקו. בוא ננסה לנחש מה היו קובעים אם היו מדברים

על זה."

נוהג בין הצדדים. נניח שהיה בעבר חוזה שכירות. בעבר התייחסו לנקודה מסוימת )מי יתקן את המזגן לדוגמה(, ובחוזה החדש לא התייחסו לכך – אפשר להתייחס למה שהוסכם בעבר.

?נוהג בענף. מה מקובל בענףנוהג כללי. לא בכל ענף יש נוהג באותה נקודה. דוגמה: בעניין חובת תיקונים, לא התגבש נוהג

בענף השכירות )יש חוזים שאומרים כך, או כך(. במקרה זה מנסים לבדוק את הנוהג הכללי. אם "ירים ידיים" ויצטרכו ללכת על פי מה שסביר.26אין גם נוהג כללי, סעיף

יכולים לומר שאין מסוימות.26אלמלא סעיף

זהו מנגנון משלים שמאפשר להשלים פרט חסר: תעשה את מה שצריך באופן, תום הלב.39. סעיף 2 שהוא תם לב ובדרך מקובלת. לסעיף זה יש לא רק מטרה מוסרית, אלא מטרה להשלים את המסוימות

בחוזה. תמיד יהיו ויכוחים, אבל זהו מנגנון נוסף )גם אם זה מנגנון בעייתי(.

לאחר שהבנו את הוראות ההשלמה, ניתן להבין את "בית הפסנתר נ' מור". שופטת דורנר אומרת שבעולם המודרני, לעיתים רחוקות חוזה יכשל עקב חוסר מסוימות, כי כמעט תמיד בית המשפט יבין מה נקבע או

משום שכתוב, או משום שמשתמע או משום שהחוק משלים.

דוגמה: חוזה למכר דירה. א' ימכור דירה ברחוב כך וכך לב'..1.Xב' ישלם כנגד ההעברה סכום .2

זה חוזה. הנתונים לעיל הם מפורשים.

בשאלת ניקיון הזכויות: מה יעשו הצדדים אם יש משכנתא על הדירה? האם התחייב המוכר שלא מכר את מהחוזה )פרשנות חוזים(:שמשתמעיםהדירה קודם? כלומר: להלן סעיפים

א' מתחייב שהדירה לא נמכרה קודם..1 המוכר ישלם את מס השבח )הצדדים לא ציינו מי ישלם את מס השבח. במקרה זה יש הוראות.2

השלמה מכוח חוק מיסוי מקרקעין(.(.41מועד התשלום: זמן סביר )סעיף .3ארונות המטבח יושארו בדירה )מה שמחובר לדירה שייך לדירה. נוהג(..4

(,1מה שאנחנו אומרים הוא, שלכאורה מספיק שהצדדים יקבעו רק תנאים גרעיניים )אפילו רק את סעיף והמשלימים יעשו את העבודה )השלמה מכוח חוק, השלמה מכוח נוהג(. זה מה שהוביל את שופטת דורנר למחשבה שדרישת המסוימות "מתה". השופטת בייניש אומרת: "זה מוגזם", וגם בעיניו של פרופ' דויטש זה

אחוז מהחוזה מבחוץ. ניתן – כן, אך האם זה נכון? שאלה נוספת מה יקרה אם90אכן מוגזם להשלים מעל הצדדים סיכמו אם ידברו על הנושאים החסרים? האם גם במקרה זה רשאי בית המשפט להשלים? עד

מתוכו? נניח שהצדדים גמרו בדעתם שהעניין נגמר? האם90%כמה נוכל להכיר בחוזה שצריך להשלים נוכל לבנות את החוזה, מתוך מספר זעום של הוראות לקוניות?

55

דיני חוזים – פרופ' מיגל דויטש

לפני שנענה, נבין שישנן השלמות שהן קרובות לרצון הצדדים )או אחד הצדדים(, אבל לא כל סוג השלמהמצוי באותה דרגת קרבה לרצון.

לעיל. זה בהחלט משתמש. הסיבה שהם שתקו היא שזה כל כך מובן1נניח שמשתמע סעיף מאליו, שאפילו לא צריך לציין את זה. ברור אם כן, שההשלמה הזו היא בסדר גמור. הוא הדין לגבי

נוהג בין הצדדים. אם מדובר על נוהג בשוק ההשכרה, זה כבר יותר רחוק מהצדדים. נכון שזה הגיוני להשלים, כי הם

בנוי כך. זהי צורת פירמידה.26רצו את הנוהג בענף, אבל זה יותר עמום. בגלל זה סעיף כנראה ?האם הם באמת התכוונו למועד תשלום סביר האם זו כוונת הצדדים. האם הם באמת רוצים לנהוג בהגינות39נניח שמסתמכים על סעיף –

ובתום לב? כלומר: מתרחקים מכוונה אמיתי )תלוי איך מסתכלים על טבע האדם(, ומתקרביםלכוונה משוערת.

הגישה המסורתית הייתה לשאול כל הזמן מה הצדדים רצו. בשנים האחרונות, הפירמידה התהפכה, ואזמתייחסים לתכליות שונות – אובייקטיביות. כגון: השלמה תחילה מתוך עקרון תום הלב.

מבחינת חופש החוזים, זה בסדר לקחת את כל מה שמשתמע ולהשלים. זה בסדר לקחת נוהגים – אבל ככל שממשיכים הלאה לענייני סבירות ותום לב, מתקרבים יותר ויותר לפגיעה בחופש החוזים, שהוא גם

החופש לקבוע מה יהיה תוכנו של החוזה. בית המשפט, למעשה, מכתיב את התוכן.

זוהי הדילמה. ייתכן שהפסיקה הייתה צריכה לעצור ולהגיד: "עד כאן. אני לא מסכימה להשלים את החוזה עבור הצדדים." זהו המתח הפנימי בתוך חופש החוזים, הרי גם גמירת הדעת וגם המסוימות נועדו לשרת

את חופש החוזים.

יש גם גבול מבחינת יעילות שיפוטית. תהליך שיפוטי ארוך ומורכב שהיה יכול להיחסך, אילו הצדדים היוחותמים על חוזה שיש בו מסוימות.

למרות שהפסיקה שמה דגש על גמירת הדעת, ו"לזלזל" במסוימות, פרופ' דויטש חושב שזוהי עמדהבעייתית. הפסיקה מעולם לא ניתחה היכן עובר הגבול, ולא קבעה מהו הגרעין שהוא מספיק כבד.

יכול להיות שבעניין מסוים, הצדדים משקפים שזה עניין שחשוב להם. למשל: מועד. הקונה רוצה תוך חודש, והמוכר אומר תוך חצי שנה. הם סיכמו הרבה דברים באופן יפה, אבל נשאר ויכוח בשאלת המועד למסירת הדירה. לגבי העניין הזה הם מסכימים לא להסכים, ואפילו לא קובעים שזה יהיה בטווח של בין

חודש לשישה חודשים.

הקונה תובע את המוכר: יש חוזה חתום וברצוני לקיים אותו. מה עושים עם מועד המסירה, בהנחה שאין פשרה? נזכור שהצדדים לא סתם שתקו, אלא לא הגיעו להבנות בעניין. לא מניחים שהסכימו לנהל מו"מ.

כעת נתייחס למצב שבו אפילו אין הסכמה על טווח )בין חודש לחצי שנה(, אלא אין הסכמה כלל.

. המחוקק לא "התאהב" בזמן הסביר. המחוקקדיספוזיטיבי, כמו כל הוראות ההשלמה, הוא סעיף 41סעיף לא רואה בזמן הסביר אידיאל ערכי או מוסרי. באותה מידה, זה מוסרי או ערכי לקיים את החוזה מיד, או

אחרי שנתיים. סעיף זה לא בא לכפות עצמו על הצדדים בשום צורה! הסעיף הזה אומר על עצמו: "אני חוזה המדף. אני ברירת המחדל. במקום שתעבדו קשה, ותוציאו כספים על עורכי דין, אתם יכולים לבחור

בי." הרעיון הוא שהסעיף הזה בא לטובת חופש הצדדים. אם הצדדים חשבו על נושא המועד, וסיכמו לא המוכר, ולא הקונה רוצים שיכתיבו להם ! 41 הם למעשה דחו את סעיף שנושא המועד ידון בהמשך,

, ולכן אין שום הגיון לכפות עליהם את הסעיף – אם כן, זה מצב41מבחוץ. הצדדים הסכימו לדחות את שלא הגיוני להשלים את המועד.

56

דיני חוזים – פרופ' מיגל דויטש

אז יש לנו חוזה בלי מועד ביצוע. האם הוא מספיק מסוים? התשובה היא שהוא לא מספיק מסוים. איאפשר לבצע חוזה ללא מועד. כלומר: לא נולד חוזה.

מתי חוזה מסוים על פי הפסיקה? כאשר סעיף שחסר הוא חשוב לצדדים. לב העניין הוא האם יש אפשרותמעשית לבצע את העסקה בלי הנתון.

חווה/י דעתך על הדברים האמורים בקטע הבא: )סעיף ז' בסילבוס(: 1שאלה "הקושי המתעורר במקרה של הסכמה בנושא אחד כשהצדדים שתקו לגבי נושאים אחרים או כשאין

הסכמה בנושאים אחרים הוא מדומה. לאמיתו של דבר הפיתרון ברור לחלוטין. מה שהוסכם - שריר וקיים. ואילו נושא שלגביו לא הושג הסכם - פשוט אין הוא משפיע על זכויות הצדדים. אין הוא מקנה להם זכויות

1,000ואין הוא מטיל עליהם חובות. לדוגמא, פלוני הסכים לקנות מאלמוני מכשיר רדיו מסויים במחיר של שקל. פלוני היה מעוניין לקבל אחריות לתקופה של שנתיים, אך לא דובר על כך דבר. מכאן ההסכם

לרכישת הרדיו - שריר וקיים. אולם ברור כי פלוני לא זכה באחריות לתקופה של שנתיים".

האם כל נושא המסוימות הוא בעיה? התשובה: מה שסוכם – סוכם. מה שלא סוכם – אין חובה. כלומר: התשובה "אין חיוב" גם היא תשובה. הטענה שמופיעה מוצדקת על ידי הדוגמה באותה פסקה )הרדיו

והאחריות לרדיו(.

התשובה בטענה היא נכונה. יש נתון לגבי עניין האחריות: "אין אחריות". לא דיברו – התשובה אין. דרך ה"אין" אפשר לפתור את בעיית המסוימות. מבחן שכזה יכול להיות טוב לעניין הרדיו, ומאוד לא טוב

לעניינים אחרים. לא תמיד התשובה "לא" היא רלוונטית. למשל: מה מועד המסירה? כולנו נסכיםשהתשובה "לא" היא לא רלוונטית.

: לעולם עדיף לשתוק, מאשר להגיד "נדבר". זה ימנע מצב שבו יוחלט שהחוזה לא מסוים.המלצה פרקטית יישאר למשא ומתן הן הוראות מסוכנות.Xהוראות חוזיות שאומרות שנושא

למשל: אופציה לשנה בשכר דירה. אין מסוימות, אבל אפשר להשלים: "דמי שכירות ראויים". אם החוזה אומר: "יש אפשרות לחדש את החוזה, בשכר שיוסכם עליו בעוד שנה" - אין אופציה. אפשר לקבוע מנגנון

אובייקטיבי )מחיר שוק דרך שמאי(, אבל לא עניין של דיון נוסף.

דיני תום לב)מדלגים בשלב זה על הנושאים: תמורה והסתמכות(

הוא לא הוראה מובנת מאליה. היה זה סוג של73 לחוק החוזים חלק כללי, שנחקק בשנת 12סעיף חידוש. לכאורה, דיני החוזים היו צריכים להיות אדישים לשלב המשא ומתן. העניין הוא, שהמשפט המודרני

לא משלים עם העמדה שרואה משא ומתן כמשהו לא מחייב. זה לא מתקבל על הדעת שכל עוד לאחתמת – אתה לא מחויב בכלום, גם אם אין חוזה בסוף.

מהן הקטגוריות והמבחנים לראות מישהו כלא תם לב במשא ומתן?

נניח שמישהו מנהל מו"מ לגבי דירה, ומגיעים להבנה לגבי המחיר ובכלל – לגבי כל הפרטים )רוצים להעביר את זה לעורכי הדין, ומתכננים לחתום תוך שבוע(. בשלב הביניים, המוכר קיבל הצעה ממישהו

57

דיני חוזים – פרופ' מיגל דויטש

אחר. אין כאן שום דבר כתוב – מה מצופה מהמוכר? להיות מאוד הגון, ולהגיד לקונה השני שהוא מחויבכלפי הראשון? אולי שיציע לקונה הראשון לקנות במחיר שהשני הציע?

דוגמה נוספת: דירה שיש בה בעיית רעש. הקונה מניח שהכול בסדר. האם אנחנו מצפים מהמוכר להגיד לקונה: "יש בדירה רעש."? דוגמה קיצונית אחרת: הקונה יודע שהחלו הליכי הפשרה של קרקע חקלאית,

והמוכר לא יודע זאת. האם מצופה מהקונה לספר למוכר שהקרקע יקרה עשרות מונים ממה שהוצעעבורה?

הפסיקה הייתה צריכה כבר בתחילת הדרך לקבוע עקרונות.

"תום לב" ו"דרך מקובלת". האם זהו מבחן סובייקטיבי או אובייקטיבי? האם תום הלב הוא12כתוב בסעיף רק במושגי "לא לרמות", או שנתייחס לדרך המקובלת – לביטוי האובייקטיבי. המבחן של דרך מקובלת

הפסיקהאומר שלא רק סובייקטיבית על האדם לנהוג בצורה סבירה, אלא גם בצורה אובייקטיבית. . לא מספיק שאדם יחשוב שהוא פועל ביושר. היושר צריך להיותהחליטה לנהוג על פי המבחן האובייקטיבי

על פי מה שסביר.

האמירה היא זו: לא מוכנים שאדם לאדם זאב, ולא דורשים שאדם לאדם מלאך. רוצים שאדם לאדם יהיהאדם. בעקבות זה, הועלתה הטענה שבית המשפט הוא אקטיביסט מידי.

לפני כמה שנים, העיר השופט חשין שהפסיקה הלכה רחוק מידי בהסתמכה על המבחן האובייקטיבי, והיה נכון לומר שאדם תם לב, הוא לפי האמונה שלו עצמו בהיותו תם לב. למרות זאת, שופט חשין טען שזה

מאוחר מידי, כי זה מקועקע עמוק בפסיקה. לדעת פרופ' דויטש: זה אף פעם לא מאוחר מידי. אפשרלשנות את הדין. השאלה היא אם כדאי וראוי.

58

דיני חוזים – פרופ' מיגל דויטש

23.11.2010

בשיעור הקודם דיברנו על חובת תום הלב במשא ומתן: האם להכיל את המבחנים הסובייקטיביים או האובייקטיביים. באופן עקרוני, התשובה היא אובייקטיבית. כלומר: די שאדם "לא בסדר" על פי הנורמות

הכלליות, על מנת שאפשר יהיה לתבוע אותו על פי תום הלב.

39 העוסק בנושא המשא ומתן יש השלמה בסעיף 12נושא תום הלב הוא הרבה יותר רחב מסעיף .(39, פוסט חוזי: 12תום הלב בביצוע של חיוב ובשימוש בזכות )טרום חוזי:

הוא עבור המקרים שבהם החוזה לא קובע משהו מדויק. דוגמה: חייבים לספק סחורה בתוך39סעיף קרטון, ומספקים אותה ביום גשם. החוזה שותק בעניין זה. האם מתקבל על הדעת שספק הסחורה לא

עוסק בעניין זה. על כן המשפט: "תראה לי היכן זה כתוב39יעניין אותו אם הסחורה נרטבת? סעיף בחוזה!" התשובה היא שמשפט זה הוא הבל הבלים. צריך להבין את הציפיות ההגיוניות מההתחייבות, את

מהות ההתחייבות: התנהלות הגיונית, נורמטיבית. זה גם מהצד של קיום החוזה, וגם מהצד של מימוש זכות חוזית. דוגמה: אדם מתחייב לשלם תשלום מסוים ביום מסוים, ואם מאחרים - יש פיצוי. הסוחר משתהה מסיבות כלשהן. עקרונית: יש הפרת חוזה )בדיני חוזים, הפרה היא לא אשמה. היא אחריות

לתוצאה(. נניח שהסוחר השתהה ביום אחד בלבד. הפיצוי הוא לכאורה, על פי החוזה )נניח שמדובר ב- 39 ₪(. החוזה, כמו שהוא, לא מבחין בין איחור של יום בודד ובין איחור של חודש. כאן נכנס 10,000

מבקש את ההגינות: אם אין39לפעולה. אין מחלוקת בזכותו של הנושה לקבל את הפיצוי, אבל סעיף משמעות לאיחור של היום, אם אין איחור משמעותי ובעצם – אין פגיעה מהותית בנושה, יידרש הנושה

. זהו הסלוגן של "אדם לאדם – אדם". השיטה39לנהוג בהגינות. זוהי "מידת הריכוך" שנובעת מסעיף הופך את39המשפטית "משלמת" את צד הוודאות: מצד אחד, ישנו תאריך מסוים, ומצד שני, סעיף

התאריך ל"נזיל".

שיטת המשפט שלנו לא מקבלת עמדה נוקשה מידי ומתחשבת בנסיבות. זה חלק מהוויכוח הגדול בנושא "אקטיביזם" או לא. יש מגמות וזרמים: ישנן תקופות שבהן ניכרת הרוח הפורמאלית, וישנן תקופות הפוכות שבהן ניכרות נטיות הלב של השופטים. בכל אופן, כולם מסכימים שאסור לעקרון תום הלב להשתלט על

הוודאות המשפטית.

)ב( עוסק בפעולות משפטיות באופן כללי, ומחיל את חוק החוזים על כל פעולה משפטית, ועל כל61סעיף חיוב, גם אם אינו נובע מחוזה. זהו חוק "גרעיני" שמשליך החוצה על כל עולם המשפט האזרחי בפרט, וכל

כל עולם המשפט ככלל.

)ב(, כל פעולה משפטית ניתנת לביטול עקב טעות.61(. לאור 14כשעושים חוזה, ניתן לבטלו עקב טעות ) .14למשל: פעולה של ביטול חוזה, היא פעולה משפטית. נניח שהודעתם על ביטול חוזה מתוקף סעיף

האם נוכל לבטל את הביטול? שאלה לא פשוטה שלא נענה עליה במדויק בשלב זה, אבל הסעיף הרלוונטי)ב(.61של ביטול פעולת הביטול הוא

)ב( מאפשר להכיל את עקרון תום הלב, לא רק על זכויות ע"פ חוזה, אלא גם על זכויות על פי חוק.61

נחזור לדוגמה המשכיר והשוכר מקודם. השוכר איחר ביום. המשכיר רוצה לסלק את השוכר לפי הפרה יסודית )נניח שאיחור ביום הוא הפרה יסודית(. עקרונית, על פי החוזה – הזכות קיימת, אבל אם ההפעלה

אינה הוגנת לא יהיה ניתן להפעיל.

דוגמה: הנתבע צריך להיבדק על ידי רופא על פי הפרוצדורה. והנתבע שולח אותו להיבדק אצל רופא באילת, כאשר הנתבע גר בחיפה. גם דיני הפרוצדורה לא סובל נסיבות של חוסר תום לב, אלא אם מדובר

בנסיבות אובייקטיביות: הרופא היחידי בארץ שמתעסק בתחום הספציפי, גר באילת.

59

דיני חוזים – פרופ' מיגל דויטש

הוא נטע זר במשא ומתן )אין12 האם זו התחייבות חוזית? סעיף הוא הוראת השלמה? 12 האם סעיף עדיין חוזה(. למה שבמשא ומתן תהיה אחריות של הצדדים האחד כלפי השני?

היא לא בדיוק חובה חוזית, אז למה היא מופיעה? החלופה הרעיונית אומרת שאין כאן12החובה בסעיף מחוק החוזים, ומוסיף אותו כאחת12חובה חוזית, אלא הוראה נזיקית. אם המחוקק היה מוחק את סעיף

העוולות בפקודת הנזיקין. הדין מטיל את החובה. הדין לא בודק אם יש "גמירת דעת לנהל מו"מ בתום לב", אלא כופה את ניהול המו"מ בתום לב. זה בדיוק עוולה: אתה יכול להזיק לאדם אם אתה תוקף אותו, מסיג גבול, ובאותה צורה: ניתן להזיק לאדם אם מתנהלים בחוסר תום לב במהלך מו"מ. זהו שיקול חברתי כללי

שאינו נשען על רצון הצדדים.

דוגמה: אדם מבצע עסקה למכירת ביתו באמצעות ייפוי כוח של עורך הדין שלו. אם המו"מ עבר בהצלחה,עורך הדין יוצא מהתמונה. הוא כעין מכשיר )הוא לא צד לחוזה(.

נניח שעורך הדין מרמה או מטעה את הקונה באי גילוין של עובדות )מה חייבים לגלות? יש מאות פסקי דין שעוסקים בנושא. הגבול לא תמיד ברור(. נניח שהייתה חובת גילוי. על מי היא מוטלת במצב זה? המוכר

או עורך הדין שלו.?

נניח שזהו מצב של תרמית ללא ידיעת המוכר: עורך הדין מרמה את הקונה. על מי מוטלת החובה על פי . האם הקונה יכול לתבוע את עורך הדין או את המוכר, או את שניהם...? בפסק הדין פנידר נ'12סעיף

? גם מנהל חברה הוא מיופה כוח של החברה, ופועל12קסטרו עסקו בשאלה מיהו הצד שבו עוסק סעיף בשמה. המנהל עקרונית, לא אחראי באופן אישי לחוזה שהוא חותם בשם החברה.

₪ ומרמה את הצד השני. התשובה של פנידר: כן200,000למשל: המנהל לוקח בשם החברה הלוואה של - יש אחריות אישית. מי שמנהל את המו"מ הוא צד במשא ומתן.

מדברים על עניין עקרוני, וזו חלק מתפיסת העולם הנזיקית. האם אדם שתקף יכול לומר שאין לו אחריות,בגלל ששלחו אותו לתקוף.

. האם יש לו תביעה גם כלפי המוכר? 12הקונה רוצה לתבוע את עורך הדין על פי סעיף

כאשר שוקלים את האשמות הפנימיות: אם הלקוח אמר לעו"ד "תרמה": הלקוח יותר אשם. מי יותר ייהנה מההונאה? הלקוח. במקרים כאלו, ייתכן שבית המשפט יאשר לעורך הדין לתבוע חלק מהפיצויים שהיה

הנזק, ולא מעניינת אותו חלוקת האשמות. 100%צריך לתת לקונה. כלומר: התובע תובע את

הלקוח אומר לעורך הדין לא לרמות, ועורך הדין בכל זאת מרמה. הקונה יכול לתבוע את המוכר, ואזהמוכר יכול לתבוע את עורך הדין.

": כאשר אתה שולח מישהו לעסוק משהו בעבורך )מנהלאחריות שילוחיתבדיני הנזיקין יש רעיון שנקרא "חברה, עו"ד( יש לך אחריות שילוחית כלפיו. לא ישירה, וניתן לתבוע אותו בדיני נזיקין.

היא, שהצד שכנגד יכול לתבוע את מבצע העסקה בפועל )היינו את עורך12התשובה הסופית של סעיף הדין( - זוהי אחריות ישירה והן את המוכר – זוהי אחריות שילוחית.

הוא חובה חוקית. אין שום מניעה שהצדדים יחתמו על חוזה שיקבע את כללי המשא ומתן.12סעיף

דוגמה: אדם שהמציא משהו, ומגיע לחברה על מנת שתפתח את הרעיון. מצד אחד, הממציא רוצה לחשוף כמה שיותר על מנת לשכנע. מצד שני, ישנו החשש שלא יהיה חוזה, והחברה תיקח את הרעיון

ותשתמש בו. נהוג לערוך "הסכם סודיות" – זהו חוזה לגבי המשא ומתן.

60

דיני חוזים – פרופ' מיגל דויטש

12. האם על פי סעיף 12בתהליך המו"מ היו שני דברים: החובה על שני הצדדים, לנהוג על פי סעיף , יש לחברה את חובת ההגינות לא לנצל12החברה יכולה לקחת את הרעיון? לא. כלומר: כבר על פי סעיף

.חוזה נספחאת המידע, אבל הסעיף הינו עמום ולכן משתמשים בהסדרים חוזיים –

נותן בעיקר פיצוי הסתמכות. אם פועלים על פי החוזה הנספח, ניתן12בסנקציות יש הבדל: סעיף להגן על אינטרס הציפייה.

, על ידי כך שלוקח12דוגמה נוספת: ענייני מכרז וערבות בנקאית. בעל המכרז מפר את החובה בסעיף יש לו זכות לפיצויי12הצעה שלא לוותה בערבות. אם המשתתף שכן הגיש ערבות בנקאית משתמש רק ב-

על הסתמכותו. המשתתף שכן הגיש ערבות, רוצה לתבוע על פי חוזה נספח, ואז הוא תובע לפי הפרתחוזה – כאן הסנקציה היא יותר טובה.

מהן הקטגוריות של דיני תום לב?

)מה שיאמר עכשיו, אלו הם המצבים12מהן המערכות הנסיבתיות שמצמיחות הפרת חובה על פי הטיפוסיים, ויש לזכור כי קיימים עוד אותם לא נזכיר(:

. מעשה הטעייה.1

)הטעייה אקטיבית או הטעייה פאסיבית(.אינפורמטיבית. ניצול בלתי הוגן של עמדת כוח 2

. אבל בסעיפים האלו אין15 ואת סעיף 14שני המצבים הנ"ל מקיימים גם את שני הסעיפים בסעיף .12אפשרות לפיצויים! הסעיפים האלו מאפשרים רק ביטול חוזה, אבל הפיצויים יהיו על פי סעיף

הטעייה אקטיבית – שואלים אותי, ועניתי באופן אקטיבי תשובה לא נכונה, בזמן שידעתי, או שהייתי חייב לדעת.

,הטעייה פאסיבית – רק לא גיליתי. שתקתי, ובאופן בלתי הוגן )כי לפעמים שתיקה היא הוגנת ולפעמים לא(. דוגמה: יש צו הריסה על הדירה, ולא מגלים אודותיו לקונה. כמובן שזה בלתי הגון

לא לגלות. האם זה כתוב בחוזה? לא. אבל עדיין יש חובה לגלות.

עמדת הכוח יכולה להיות נקודתית או כללית. נניח ששני האנשים הם אינטליגנטים ויודעים הכל אודות עלהעסקה, ולמרות זאת – בנקודה מסוימת יש עמדת כוח לאחד הצדדים.

ברור למשל, שהעוסק הוא בעמדת כוח אינפורמטיבית לעומת הצרכן. לעומת מצב שבו שני אנשים שעוסקים בתחום מסוים מוכרים וקונים האחד מהשני... שניהם מבינים באותו העניין. זהו ספקטרום של

חובת הגילוי, בהתאם לפערים.

כמובן שיש כאן עניין של "צדק חלוקתי". אם הטעייה היא מול אדם שהוא נכה או מוגבל, בית המשפטרוצה לצמצם פערים חברתיים.

אדם שמבין היטב בשוק, כי השקיע זמן וכסף בסקרי שוק. הוא מוכר את העסק שלו – עד כמה המוכר צריך לשתף את הקונה בסקרי השוק? עקרונית, המוכר לא חייב לחשוף את הסודות העסקיים, ומצד שני:

אין המוכר יכול לענות תשובות מטעות אם ישאל, ואפילו "אני לא יודע" היא תשובה שאינה מקובלת )עדייןהוא יוכל להגיד: "אני לא רוצה לגלות"(.

לבנק יש לקוח בעל חובות. הבנק מבקש מהלקוח להביא ערב. מהן חובות הגילוי של הבנק כלפי הערב? האם הוא חייב לגלות את כל הפרטים? יש כאן קונפליקט של סודיות לקוח, מול החובה להראות לערב על

מה הוא מתחייב. התשובה היא: איזון. הפתרונות הם בחוק הבנקאות ובחוק הערבות.

61

דיני חוזים – פרופ' מיגל דויטש

הבנק יכול להגיד לערב, משהו בסגנון: "דע לך שאה לא יודע. אל תסמוך עלי...". הבנק גם יכול לבקש אתאישור בעל החוב לעדכן את העורב.

בעניין זה נזכיר את פס"ד גז נ' כץ: שם מתעוררות כל מיני שאלות עושק או ניצול עמדת כוח, ויש שם. דיון.12בנוגע לסעיף

. פרישה לא הוגנת ממשא ומתן. 3

איןלפעמיםאדם עוזב את המו"מ בחוסר הגינות. זוהי נקודה מעניינת כי עמדה המוצא הכללית אומרת שחובה לערוך חוזה

שיקולים:2מהם אותם "לפעמים"?

מועד הפרישה – ככל שהפרישה יותר מאוחרת זה פחות לגיטימי..1 . כשהפרישה היא מטעמים הגיוניים כגון: הציעו לי10% ל-0סיבת הפרישה - הלגיטימיות נעה בין .2

. לעומת אי השכרת הדירה כי הדייר הוא כך וכך100%מחיר יותר טוב – הלגיטימיות קרובה ל-.12)הפליה פסולה(. גם באפס אחוז לגיטימיות, אין ישירות עילה לתביעה על פי

.12בית המשפט ישכלל את שני הנ"ל. ככל שהתשובה תהיה יותר קרובה לאפס, ניתן להפעיל את

רמייה בתחום המס: הקונה רוצה לכתוב בחוזה מחיר אחר. ננתח את זה לפי מועד וסיבה.

. מאוד קרוב למועד החתימה. סיבת הפרישה היא גם כן מאוד לא0%מבחינת מועד, מאוד קרוב ל-.12לגיטימית. כאשר משכללים את שני אלו – יש תביעה לפי

באותו המצב, נגדיר שבפעם הראשונה שהם נפגשים, הקונה אומר למוכר "על ההתחלה" שהוא לא רוצה.12לשלם מס רכישה . האדם שפרש, יכול להיות שלא תהיה לו עילה לפי סעיף

. חוזה יחס. 4

.לעומתי ומולו חוזה יחסיש שתי קטגוריות של חוזים: חוזה

חוזים שהם חוזים ארוכי טווח ונותרת בהם אינטראקציה שוטפת בין הצדדים. חוזה חוזה יחס – היחס המובהק הוא חוזה של בית אבות )החובה לנהוג בתום לב ובהגינות כלפי הדיירים בבית

האבות(. מדובר בתלות של אחד הצדדים בשני. חוזי יחס הם הרבה פעמים "חוזה אמון" < חובת תום לב מוגברת. דוגמה נוספת: מה שחייב עו"ד ללקוח, זה לא באותה עוצמה של חובה של מוכר

לקונה בקנייה חד פעמית.כל חוזה אחר )שהוא לא חוזה יחס(. חוזה שבו אין יחסים נמשכים, ואין יחסים חוזה לעומתי –

מיוחדים בין הצדדים )אין הסתמכות מיוחדת האחד על השני(. גם חוזה נמשך בין ספק למקבל שירות, כאשר אין הסתמכות מיוחדת על כישורים ומיומנות. למשל: חוזה מול חברות סלולר. אין

חובת אמון )זה לא אומר שאין חובת תום לב(.

. מצב שבו מנהלים משא ומתן באופן תחבולני בלבד, רק לצורך מטרות תחבולניות. 5

לדוגמה: לנהל משא ומתן על מכירת דירה, רק כדי לבדוק את מחיר השוק.

)בשיעור הבא נסיים את סעיף י', ונמשיך עם יא': טעות והטעיה(

62

דיני חוזים – פרופ' מיגל דויטש

25.11.2010

הסנקציה שבהפרת תום הלבעילת התביעה: הפרו את חובת תום הלב. מבחינת הסעד: מהי הסנקציה, מה מצופה מבית המשפט.

ב לחוק החוזים חלק כללי: פיצוי בגין הנזק שנגרם בגין תום הלב.12סעיף

התביעה בגין חוסר תום לב היא בין אם בסוף יש או אין חוזה. ניתן לתבוע על ההתנהלות במו"מ. לפעמים חוסר תום הלב הוביל לכך שלא נחתם חוזה )פרישה בחוסר תום לב(. התובע מלין על כך שלא נולד חוזה

עקב הפרישה שלא בתום לב. אם כן נולד חוזה, התובע מלין על כך שהחוזה נולד או שהוראות מסוימותבחוזה אינן הוגנות עקב חוסר תום לב.

פרישת אחד הצדדים עקב כך שהצד השני רוצה לרשום מחיר שונהדוגמה לחוסר תום לב במו"מ:מהמחיר האמיתי כדי לרמות את שלטונות המס.

המחיר של המכוניות אינו הוגן, כי המוכר לא סיפר לקונה על תאונה. הקונהדוגמה לחוסר תום לב בחוזה:רוצה במכונית, אולם רוצה החזר כספי בגין הערך האמיתי של המכונית, לאחר שהתגלתה התאונה.

הוא "פעיל" בין אם נכרת חוזה ובין אם לאו.12לסיכום:

ב מנוסח בצורה רחבה. מדובר על "פיצויי הסתמכות". 12הפיצוי על פי

כאשר אדם כורת חוזה, נולד אינטרס צפייה. אינטרס הציפייה הוא האינטרס להרוויח )רווח מוחשי או מופשט( מהעסקה, לקבל ממנה תועלת. כאשר יש הפרת חוזה, האינטרס הזה מקבל הגנה כאשר נולד

החוזה. אינטרס הציפייה כולל גם את "עוגמת הנפש" בגין ההפרה )אבל בתי המשפט נותנים פיצויים מאודמוגבלים בגין זה(.

בעת הפרת חוזה, יש הגנה על אינטרס הציפייה.

יש אופי נזיקי מובהק. חובת תום הלב היא למעשה האיסור לבצע פעולות לא הגונות שמביאות12לסעיף ב מגן רק על פיצויי ההסתמכות – לפצות את המתקשר בהוצאות בגין12את המתקשר ל"מינוס".

ההסתמכות על משהו שנחתם בחוסר תום לב.

לסיכום: הדין אומר לאדם שפעלו נגדו באופן לא מגן: "נטיל על המפר של חובת תום הלב, את החזרהלאחור, כל שמי שבוצעה כלפיו ההפרה יהיה כאילו לא הכיר מעולם את המפר."

בדוגמת המכונית, נניח שהמוכר התחייב שהמכונית לא עברה תאונה. איך נחזיר את הקונה לעבר? אם ₪ פחות. הקונה לא תובע את הפרת החוזה, אלא את הפיצוי בגין כך שאם20,000היה יודע היה משלם

היה יודע, היה משלם פחות.

השאלה החשובה כך היא: האם מה שנעשה במהלך המו"מ הוא בגדר התחייבות חוזית. זה עלה בפסיקה מספר פעמים. למשל: יש פער בין ההדמיה של הדירה, למה שמתקבל בפועל. או שנניח שבעניין שטח

נטו. מצד אחד,250 מ', כאשר היה כתוב בפרוספקט 200הדירה, החוזה שותק. הקונה מקבל דירה של . הפסיקה קיבלה את הטענה, שלמרות שבחוזה לא כתוב שטח אז כביכול אין כאן12אפשר לטעון לסעיף

הפרת חוזה, אבל נכון לראות את ה"מצגים" שנעשו לפני החתימה, כאילו הם כתובים בחוזה עצמו.

63

דיני חוזים – פרופ' מיגל דויטש

שלב המו"מ – השלב הטרום-חוזי. בשלב זה יש שורה ארוכה של מצגים, ויש את שלב החוזה. הקלאסיקה , ועל אינטרס ההסתמכות. אבל אם זה חלק12טוענת, שעבור כל המצגים במו"מ יש הגנה דרך סעיף

בתחום הצרכני יש מגמה להעביר – מקבלים רק את ההסתמכות. 12מהחוזה, וטוענים רק על פי סעיף , על מנת לאפשר הפרת חוזה ולהגן על אינטרס הציפייה )זהמצגים מהשלב הטרום-חוזי לגופו של החוזה

יותר מסובך, כי צריך לחשב פיצוי עבור רווח עתידי, ובודקים מה הצדדים שיערו שיכל להיות הרווח. שנים, אבל המשפט מתנהל לאורך שנים ובית המשפטXבמשפט קצר, אפשר היה לשער מה יקרה בעוד

70%כבר יודע – אבל יש עמימות, אם פתאום העתיד הוא מפתיע... למשל: אם מחירי הדירות ירדו ב-פתאום(.

אובדן הזדמנות , והסיבה היא שהמוכר2 אופציות לעסקה. הקונה בוחר בדירה מס' 2)פס"ד זוננשטיין( דוגמה: לקונה יש

פרש לא בתום לב )הונאת מס(. הקונה רץ לאופציה השנייה, ואומרים לו שמאוחר מידי. ברור שמגיע דולר.10,000לקונה, עבור דירה ששווי מיליון שקלים, פיצוי של

בית המשפט קבע עובדתית את העניין הבא )שקצת קשה לעכל אותו(: הקונה יכול לתבוע את המוכר הראשון על כך שהוא הפסיד את ההזדמנות להרוויח מהעסקה עם המוכר השני – זה פיצוי הסתמכות!

המצב ה"משונה": לא ניתן לקבל פיצוי בגין ההסתמכות על החוזה עם המוכר הראשון.

בסה"כההיגיון אומר: שאם מחייבים את הקונה הראשון על אובדן ההזמנות בקניה מהמוכר השני, מחזירים אותו לעבר. פיצויי הסתמכות.

האם זו בעיה להוכיח שהייתה אופציה לקנות מהקונה השני? נניח שהמוכר השני חתם איתו על אופציה.

הפסיקה בעניין מלון צוקים, מדבר על תקרת הפיצוי.

היא לא בגין הפרת חוזה, הסעיף מפנה לתרופות בשל הפרת חוזה. 12למרות שהפרה בסעיף

: 12לסיכום סעיף הפיצוי המגיע הוא פיצוי הסתמכות -שלילי )כגון החזר הוצאות(. גם אובדן הזדמנות הוא חלק

מפיצוי הסתמכות. 12התוצאה הפרשנית: יפרשו את החוזה כנגד הצד הלא הגון. דוגמה: שטח הדירה )גם לפי סעיף,

(.39וגם לפי תוצאת השתק: מי שמביא לתוצאה מסוימת בשם חוסר תום לב, מושתק מלהסתמך על חוסר

תום הלב שלו.

בפס"ד אטיה נ' אררט, הייתה פוליסת ביטוח עם סייגים למחויבות של חברת הביטוח. סייג מקובל בביטוח רכב, הוא בנושא אמצעי מיגון. בעניינים אלו מתעוררות שאלות חוזים אחידים, וגם שאלות בנושא סעיף

. על פי פסק הדין: לחברת הביטוח יש חובת גילוי מוגברת. הסעד נשען על הרעיון היסודי. לא יכול12להיות שהחברה תטען לפטור, אם הוא הושג בחוסר תום לב.

היום יש חובות להדגיש את הסייגים )כתב מודגש, מכתבים מהחברה שמתריעה(.

טענה אנגלית נשענת על "הררי פסיקה": טענת "אסטופל". עידון כללים פורמאליים על ידי כללי הצדק..12טענה זו נקלטה בפסיקה הישראלית, וקיימת כחלק וביחד עם

64

דיני חוזים – פרופ' מיגל דויטש

ביטול חוזה: , גופו לא נותן ביטול )הביטול לא מוזכר(. מי שרוצה ביטול חוזה עקב חוסר תום12אם קוראים את סעיף

לב, צריך להצביע שהתקיימו יסודות בפרק ב' לחוק )הטעייה, עושק וכו'(.

זה גם די הגיוני, כי בפרק ב' ישנם איזונים פנימיים. לדוגמה: פס"ד גנץ נ' השדכן: סיכום על מחיר של מעל )עושק(. אין בעיה גדולה18 דולר על עסקת שדכנות. מזווית הראיה של פרק ב', טוענים את סעיף 100000

, הביטוי "ניצול מצוקה" הוא מעורפל. מעטים18 או לביטול חוזה בעקבות כפייה. לגבי סעיף 15עם סעיף היה יכול להיות הפתרון שכל מצב שבו לחותם על העסקה18האנשים שאין להם שום מצוקה בשום עניין.

הייתה אי נוחות שיכולה להיות מוגדרת כמצוקה. האיזון הוא בפסקי הדין, שקובע שמצוקה הוא משהו קשה. אפילו בתנאים "סקנדליסטים" לא מאפשרים יציאה מחוזה. השדכן פעל בחוסר תום לב. יש כאן

אלף –10, אם המחיר בחוזה הוא מאה אלף, והמחיר הסביר הוא 18ניצול פסול של עמדת כוח. על פי אלף, ומקבל חזרה100 אלף. מדוע? כי השדכן היה מחזיר 90 יחייב את השדכן להחזיר 18ביטול על פי

את עשרת האלפים שהוא זכאי להם בשל השירות שהוא נתן.

90, הפיצוי הוא יותר נקודתי: יש פגיעה – יתקבל פיצוי עבור הפגיעה. גם כאן הפיצוי הוא 12בפיצוי על פי מבחינת התובע. 12 וסעיף 18אלף )זה הנזק שלו(. אין הבדל בין סעיף

)הערה לגבי המבחן בעניין זה – האם זה רמז?(

? אולי. האם זה משהו שיכול לקרות תמיד? לא.12 דרך סעיף 18האם דרך זו היא לא עקיפה של סעיף אומר שהאיש לא יוכל לתבוע את המשך18לבית המשפט יש שיקול דעת בעניין המחיר הראוי. ביטול לפי

החיפושים )המשך השירות(. מצד שני, אם השירות כבר ניתן, גם העושק יוכל לתבוע השבה.

סעד של ביטול חוזה הוא סעד מסוכן. זהו סעד עצמי – כשאתה מחליט לבטל את העסקה, צריך לדאוג אם בית המשפט בעוד כמה שנים יחליט אם הייתה עילה אובייקטיבית או לא. ההחלטה לבטל כרוכה בסיכון. האופציה השמרנית היא להמשיך עם העסקה ושבית המשפט יחליט אם יש עילת ביטול – אך זו אפשרות לא מעשית. המצב המשפטי אומר שאפשר לבטל במכתב או בטלפון, אם אובייקטיבית מתקיימות עילות

ביטול. הבעיה היא שזו רק הערכה.

. כל מה שיש12אפשר להקטין את הסיכון בדרך הבאה: החוזה לא יבוטל, אבל תוגש תביעה לפיצויים לפי לנו טענות לגביו במשא ומתן, נגיש תביעה לפיצוי על נזק ונקווה שהתביעה תניב פרי. מונעים את המצב

שבו החוזה מופר.

יכולה לחייב אכיפת חוזה )נשים לב שמדובר באכיפת חוזה שלא12לפעמים, במצבים חריגים, הפרה של נולד(. בפס"ד זוננשטיין זה לא הגיע לידי יישום, אבל דיברו על זה. בשני פס"ד קל בניין, שיכון עובדים נ'

זפטיג מציג את המצב הנ"ל.

המשא ומתן התקדם התקדמות מסיבית. ידוע מה היה קורה אילו היו מאפשרים את החתימה. הצד שתובע אומר שסגירת השער הייתה שלא בתום לב. יש עילת תביעה. התובע לא מעוניין בפיצוי, אלא

בדירה עצמה )פס"ד שיכון עובדים(. בקל בניין היה נוסח שידעו שעומד להיסגר לאחר השתתפות במכרז. מועצת המנהלים לא אישרה את הזוכה במכרז, וסגרו עם מישהו אחר )שלא השתתף במכרז(. בשלושת פסקי הדין נאמר: אם הגענו לסיטואציה שבו הכל גמור, גם אם אין קיבול באופן פורמאלי, בית המשפט

זכאי להחליט אם הוא רואה את החוזה כסגור, ואז לאפשר את כל התרופות עבור הפרת חוזה )פיצויי ציפייה(. למשל: אותו אדם שסגרו בפניו את השער בפס"ד שיכון עובדים, יכול לקבל את הרווח שהיה

מקבל ממכירת הדירה )למרות שעדיין לא קנה אותה( – פיצויי צפייה, או את הדירה עצמה )אכיפת חוזה(.

65

דיני חוזים – פרופ' מיגל דויטש

מכוח טענת השתק, בית המשפט יכול לראות את החוזה שלא נוצר ברמתו הפורמאלית, ולהשתיק צד לחוזה בטענה שאין חוזה. התובע יגיד שהנתבע מושתק מלהגיד אין קיבול, משום שלא בתום לב מנעת

את הקיבול )"אין חוטא נשכר"(.

איך מחזקים הגינות? עילת תביעה טובה ותרופה טובה.

. הפסיקה אומרת,12 )הדרישה לחוזה כתוב במקרקעין(, על ידי סעיף 8מדובר כאן על "ריכוך" סעיף לא יפריע – אפילו שאין משהו בכתב. יש חוזה. זה אקטיביזם8שבנסיבות יוצאות הדופן שהוזכרו לעיל, גם . זה המצב המשפטי. פרופ' דויטש מבקר את הנושא הזה.8שיפוטי שבגינו לא תמיד מכבדים את סעיף

הדוגמה לעניין זה: קלמר נ' גיא. אם החוזה התחיל להתבצע, והתחילו לפעול לפי העסקה במקרקעין –, הוא חסר תום לב.8(. ניסיון להתנער דרך סעיף 8הביצוע החלקי יבוא במקום עניין הכתב )

בשיעור הבא: טעות והטעייה.

66

דיני חוזים – פרופ' מיגל דויטש

30.11.2010

טעות והטעיה

חזרה על נושאי השיעור הקודם:היעדר חופש בחירה < היעדר גמ"ד < בטלות.

קיום חופש בחירה < גמ"ד < תקפות < פגם ברצון? < נפסדות.

חופש בחירה הוא בין שתי חלופות.

אם נגיע לתוצאה שאין גמירת דעת, התוצאה היא קשה: המצב כאילו לא היה מעולם.

אם קיימת גמירת דעת כלשהי, עוברים לפרק ב', ואז אפשר לעבור לשלב שבו בודקים את הפגם ברצון.. 17לדוגמה: אם איימו בשריפת הבית, יש חוזה אבל ניתן לביטול על פי סעיף

אם מישהו בזדון מוחלט לא אמר מילת אמת, גם למטעה יש אינטרס לגיטימי לקבל הודעת ביטול.

במקרה ספק שבו ביטול כסעד עצמי יהיה מסוכן, נשתמש בתום הלב.

כדי שלא יהיה חוזה, צריך20 )הטעיה( ו-15איך ייתכן שלמטעה יהיה אינטרס לגיטימי? יוצא מסעיפים . הוא הדין גם בכפייה, כאשר הזמן הסביר הוא מהרגע שפסקה הכפייה.תוך זמן סבירלהודיע על ביטול

אם חלף הזמן הסביר, הנכפה יכפה באופן איום: הוא לא יוכל לבטל את העסקה. מצד שני, יוכל להשתמש ולקבל סעד כספי.12בסעיף

על פי פרק ב' יש להודיע על ביטול בכל מקרה. כל הסעיפים בפרק ב' מובילים לביטול תוך זמן סביר.

ישנם המון שיקולים בהתקשרות בחוזה. ייתכן שבין עשרות השיקולים, ישנם מספר שיקולים בודד שבהם יש חולשה מסוימת למתקשר. בפרק א' בודקים מה הוביל את המתקשר לכריתת חוזה. אם נולד החוזה, עוברים לפרק ב' ואז יש את האפשרויות לבטל. אילו הדין היה משליך את כל ה"למה" אל השלב הראשון:

אם נולד או לא נולד חוזה, זה היה מוביל לאי וודאות איומה. משום שהערכת המשמעות ומה מתרחשבחדרי ליבם של המתקשרים הוא לא חשוף.

כלומר: מלבד מצבים קיצוניים, נעבור במהירות יחסית את האפשרות של אי גמירת דעת, אל השלב השני שבו יש חוזה ובודקים את הפגמים בהתקשרות. בפרק ב' מאפשרים לצד "הניזוק" רק אם יש אשמה של הצד השני. כלומר: לא תמיד כשיש שיבוש, זו אשמה של הצד השני. לא על כל הטעייה או כפייה אפשר

לבטל – צריך להציג את האשמה.

לא תמיד הביטול הוא המצב הרצוי. דוגמה: קניתם שטח, והתברר שאי אפשר לגדל עליו את הגידולים שהקונה התכוון לגדל, אבל אז הפשירו את הקרקע וכעת ערכה יותר מכפול. כאן דווקא המרומה עלול להיפגע מביטול החוזה. כדי למנוע מהצד המרמה מלבטל את החוזה בגין זה שהוא רימה ולכן החוזה

מתבטל, פרק ב' נותן כוח למוטעה או הנכפה )אם צד זה עדיין רוצה את העסקה – שיישאר איתה(. מצד שני, אם למוטעה היה מתאפשר להודיע על ביטול אימתי שהוא רוצה – זה פגיעה באינטרס של הצד המטעה, ואז ייווצר חוסר איזון. חשוב לזכור שהדין לא מפצל בין קטגוריות של הטעייה נבזית וזדונית,

ומצבים שהם בתחום האפור )לדוגמה: אי גילוי. מתי החובה לגלות?(. הנטל על הצד שרצונו משובש הואלא גדול: רק להודיע.

67

דיני חוזים – פרופ' מיגל דויטש

טעות הדדית וחוזה למראית עין לחוק החוזים חלק כללי: חוזה שנכרת למראית עין – בטל. דוגמה: מישהו שמעביר את דירתו לבן13סעיף

הדוד, כדי לחמוק מנושים. שני הצדדים מביעים כוונה משותפת שלא תהיה כאן עסקת אמת.

הוא טעות של המחוקק והוא ממוקם לא נכון: הוא היה אמור להיות בפרק א', משום שהוא13בעצם, סעיף עוסק בבטלות. גם מבחינה רעיונית, חוזה פיקטיבי הוא חוזה ללא גמירות דעת.

ממשיכה על מנת להגן על האדם השלישי שקונה את הדירה מבן הדוד. 13הסייפה ל-

רמייה של שלטונות המס: כותבים מחיר לא נכון בחוזה של הדירה. ברמה החוזית, יש חוזה למראית עין לגבי המחיר. החוזה הגלוי שכותב מחיר נמוך, או לפחות סעיף המחיר בטל. מאידך, ישנו חוזה סמוי על

המחיר האמיתי. הפסיקה אומרת שהחוזה הגלוי בטל, אבל כן נכיר בקיומה של חוזה סמוי על המחירהאמיתי.

אם לכאורה הכל בסדר, מהו התמריץ הציבורי למנוע מצבים כאלו? מלבד העובדה שמדובר על עבירה : אי חוקיות בחוזה. החוזה הגלוי בטל על כך שהוא פיקטיבי. החוזה הסמוי30פלילית < נכנס כאן סעיף

שתכליתו בלתיאומנם משקף את גמירת הדעת, אבל נלוות לו כוונה בלתי חוקית. לפנינו חוזה סמוי אומר שחוזה שתכליתו בלתי חוקית בטל. כלומר: החוק מצא דרך לבטל גם את החוזה30 סעיף חוקית.

(.30הגלוי, וגם את הסמוי במקרה זה )לא תמיד. זה תלוי ניתוח של סעיף

דיני טעות מצב שבו אחד הצדדים טעה, והוא רוצה לבטל בשל הטעות. רוצים לבדוק האם השיקולים היו משובשים

והאם יכול לבטל או לא.

5%הטעות יכולה להיות בעניינים עובדתיים, משפטיים )אני קונה דירה כי חשבתי שמס הרכישה הוא רק )ד(.14(. גם טעות בעניין משפטי יכולה להיות עילה לביטול. סעיף 7%וטעיתי ומס הרכישה הוא

הערה: זה לא אומר שמתייחסים לטעויות משפטיות ולטעויות עובדתיות באופן דומה )ההתייחסות היאמשפטית(.

מחלק בין שני מצבים:14סעיף

)א(. זו אשמה של הצד האחר, בהנחה שהצד האחר יודע שהצד הטועה אכן14 הטעות ידועה לצד שכנגד. )א( אצטרך14)א(, אבל זה סעד עצמי. כדי להיות בתוך 14לא יודע את האמת. קל מאוד לבטל על פי

להוכיח בבוא היום, שהצד השני ידע על הטעות.

טענת הצד השני יכולה להיות על כך שהצד התובע כן ידע על הטעות, ובכל זאת החליט להתקשר או לחילופין שהוא לא ידע בעצמו, או שהוא לא אחראי לטעות. אם התובע לא יצליח להדוף את הטענות, אז

הביטול שלו לא כדין.

סעד עצמי.)א( שיקול אם לנקוט ב14החוק אומר בעצם, שיש למחליט לבטל על פי

הערה: לחילופין, המטעה עלול לטעות לביטול לא תוך זמן סביר.

. גם אם זה צודק, אי אפשר לבטל דרך הודעה אלא דרך תובענה לביתהטעות לא ידועה לצד שכנגד )ב( היא קבוצה כמעט ריקה.14המשפט, ובית המשפט יבטל או לא. לרוב לא – קבוצת המצבים של

68

דיני חוזים – פרופ' מיגל דויטש

)ב( רק במצבים קיצוניים. גם אם בית המשפט בכל זאת נעדר, הוא יכול לחייב את הצד14ההלכה אומרת )ב( הוא לא מוצדק.14הטועה לשלם לצד השני. יש הרבה שטוענים, פרופ' דויטש עימם, ש-

טעות משותפת וטעות הדדית )ב(. זהו מצב שבו שני הצדדים גם יחד חושבים את אותו14 נמצאים בתוך טעות משותפתמצבים של

. 5%הדבר על האמת, אבל שניהם טועים לגבי האמת. דוגמה: שני הצדדים חושבים שהמס הוא עדיין

10? מתייחסת למה שהצדדים רוצים מהעסקה. דוגמה: לאדם יש שתי דירות. דירה טעות הדדיתמהי . אחת מהן היא למכירה, ואחת מהן להשכרה. הוא מראה את שתי הדירות לאותו אדם. השוכר11ודירה

. א' חושב שהוא משכיר את דירה מס'Xמחליט להתקשר. החוזה אומר: א' משכיר לב' את דירתו ברחוב .11, והעסקה נחתמת במחיר מסוים. ב' רוצה וחושב שהוא שוכר את דירה מס' 10

, היא שכלטעות הדדית שני הצדדים חושבים את אותו הדבר בניגוד למציאות, לעומת בטעות משותפתאחד רצה משהו אחר )אי הבנה(.

הפתרון למצב הטעות ההדדית: אין גמירת דעת סובייקטיבית. כל אחד בלב רוצה משהו אחר, וכל אחד חושב משהו אחר. סובייקטיבית הרצונות לא נפגשו. בפן האובייקטיבי, ננתח את החוזה כמו שהוא קיים:

אם אין בחוזה תיאור של איזו דירה, אז אין גם גמירת דעת אובייקטיבית. במקרה זה יש בטלות. זה לא מגיע לפרק ב'. הטעות ההדדית תפיל את החוזה בפרק א'. אבל אם הפרשנות האובייקטיבית מובילה לכך

11(, אז מי שרצה את דירה 10שיש חוזה )כי למשל: מדובר בחוזה על כיווני אוויר שמתייחסים רק לדירה .14הוא הטועה, ואז הוא יצטרך לבדוק אם הוא יקבל סעד ב-

הווה ועתיד בדיני טעות איך נדע שיש טעות? צריך להשוות את המצב המנטאלי של אדם, לאמת. בודקים מהי האמת, בודקים מה

חשבתי על האמת. אבל ההשוואה צריכה להיות לאמת ולמציאות הקיימת, ולא למציאות או לאמתעתידית. אדם אינו יכול לטעות לגבי העתיד, אלא רק לגבי ההווה והעבר.

אדם יכול לשער מה יקרה, וגם אם זה לא מוצלח – זה לא טעות. בשפת היומיום זה יכול להיחשב כטעות, אבל בשפה המשפטית יש חיתוך מאוד מדויק. דוגמה: אם אני אומר שיורד עכשיו גשם, ולא יורד גשם – אני טועה. אם אני מתבסס על כך שירד מחר גשם, ומתברר שטעיתי – בשפה המשפטית זוהי לא טעות.

כל אחד נושא בסיכוני המחר, לפי השאלה למה הוא התחייב. אם האינטרס שלי יושפע מהגשם מחר – זההסיכון שלי. מדובר גם על מצב שיש רמת וודאות גבוהה לגבי העתיד.

הנקודה החשובה היא שביום כריתת החוזה הסיכונים מתחלקים לשני הכיוונים, ומתפזרים בהתאם למהשכל אחד התחייב לעשות.

לפעמים, לא כל הסיכונים מוטלים על הצדדים. למשל: נסיבות כוח עליון )לדוגמה: רעידת אדמה(.

)א( ניתן להניח שללא הטעות לא היה מתקשר. צריך להיות קשר בין הטעות לבין14יסוד הסיבתיות: בההשפעה של הטעות להתקשרות בחוזה

דוגמה: אדם קונה קרקע עקב הערכה ותקווה שהקרקע תופשר וניתן יהיה לבנות עליה - ובסופו של דבר זה לא קורה - במונחים עממיים נגיד: טעיתי, אך זו לא נחשבת טעות מבחינה משפטית. אם חשבתי שהקרקע

כבר מופשרת או שהחלו הליכים, ומתברר שלא – זוהי אכן טעות.

כלומר: בעניין טעות צריך לחשוב על שני אלמנטים: שלא מדובר במחשבה על העתיד, ואם אכן לאמדובר < נבדוק סיבתיות.

69

דיני חוזים – פרופ' מיגל דויטש

דוגמה: אם ביום ההתקשרות הנחנו שהמתקשר עימנו יקיים את עסקה, והוא לא קיים – אין כאן טענתטעות. נוכל לקבל סעדים בגין הפרת חוזה, לא ביטול וסעדים בגין טעות.

אם כבר ביום החוזה, המתקשר לא התכוון לקיים את העסקה, ניתן לטעון טעות והטעייה. זאת כמובן, אםאפשר להוכיח שכבר ביום הכריתה, המתקשר לא התכוון לקיים, או שלא היה מסוגל לקיים את העסקה.

)לא להתבלבל עם חוזה למראית עין – במקרה זה שני הצדדים לא רוצים את החוזה באמת(.

טעות בכדאיות העסקה בכדאיותרק)ד( מדבר על "להוציא טעות שהיא בכדאיות העסקה". אם מדובר על טעות שהיא 14סעיף

העסקה – אין אפשרות ביטול.

: עובדה שאנחנושהיא משפיעה על כדאיות העסקהכל טעות אופרטיבית, שבגללה מישהו התקשר הרי מניחים שאילו לא הייתה הטעות לא היה מתקשר.

על הכדאיות? ישנם שלוש פרשניות אפשריות:רקכיצד נדע אם הטעות השפיעה

. טעות היא רק בכדאיות כאשר אדם טועה רק בשווי של מה שהוא קנה, אבל יודע את כל היתר. דוגמה:1 . התברר בהמשך שמוכרים אותה בפחות, בחנות שליד. פרטXאדם חשב שמחיר השוק של המכונית הוא

לנתון הזה הוא ידע את כל הנתונים על הרכב. במצב זה אין ביטול. דוגמה נוספת: רוצים לקנות חברה. ישאת כל הניירות והכל גלוי, והכלכלן טועה בשווי. אין ביטול. פס"ד ספקטור נ' צרפתי.

. פרופ' טדסקי: "טעות בכדאיות היא טעות רק לגבי העתיד". המבחן הזה אינו פופולארי במיוחד.2

: טעות היא רק בכדאיות, כאשר הטעות נופלת לסיכונו של הטועה. טעות שהסיכוןהמבחן הקיים כיום. 3 בה מוטל על מי שטעה. לא פעם נאמר על הטועה שהוא רשלן בשל כך שלא בדק את האמת. מי שרשלן

לגבי האמת, הסיכון מוטל עליו. כלומר: אנחנו טוענים שכתוצאה מהתנהלותו של הטועה, ניתן להטיל עליואת הסיכון )ארואסטי נ' קשי(.

דוגמה מפס"ד ארואסטי נ' קשי: שניים עושים עסקה על יסוד המצב המשפטי. העסקה היא הסכם פשרה. העסקה היא קומבינציה )בעל מגרש שעושה הסכם קומבינציה עם קבלן. הרוכש כתב הערה בטאבו ואז

הקבלן התמוטט. הרוכש לא רוצה למחוק את ההערה, ובעל המגרש אומר שימחק(. בהתחלה ההלכההגנה על בעל המגרש )נגד הרוכש(, ואז היא השתנתה והופכת להיות בעד הקונה.

הקונה, ידע שהוא הולך להפסיד את התיק, כי התיק התנהל בין ההלכות הנ"ל – ובכל זאת תבע – הצדדים עשו הסכם פשרה. הקונה גילה שכעת שינו את ההלכה, ועכשיו ההלכה לטובתו. הוא תבע את זכויותיו

בהתאם להלכה החדשה, אולם זה בדיוק הסיכון של הטועה, ולכן אין ביטול!

70

דיני חוזים – פרופ' מיגל דויטש

2.12.2010

טעות שהיא רק בכדאיות העסקהטעות שהיא רק = טעות שאינה אלא. זהו שטח חסום מביטול.

המבחן המכריע, שהתקבל היטב בארואסטי נ' קשי: טעות היא רק בכדאיות, כאשר הסיכון מוטל רק על מי שטעה. מתי הטעות היא רק בסיכונים? המצב הקיצוני הוא של טועה שהוא מאוד רשלן בטעות שלו.

הדוגמה שמופיעה בספקטור נ' צרפתי: ההבדל בין רשלן, כאשר האחר ממש יודע שהוא טועה, לבין מצבשהטועה רשלן והצד האחר היה צריך לדעת שהוא טועה.

דוגמה: קבלן שקנה מגרש, וטעה בשטח שניתן לבנות עליו מתוך המגרש.

)א(. הקבלן טעה. הטעות היא לא רק בכדאיות העסקה. האם ב' ידע או שהיה עליו לדעת?14על פי סעיף א' לא יוכל לבטל אם לא יראה אחת משני אלו.

האם חובתו של ב' היא למנוע מ-א' לטעות? החובה ב"האם ידע או היה עליו לדעת" זוהי חובה שיכולה להיות חריפה מאוד או מתונה. "היה עליו לדעת" צריך לחול ב"מצבים קשים", כי בעצם מטילים אחריות

על צד ב' לטעותו של א'.

)דירות( בחישוביו, ו-ב' סובייקטיבית חושד בטעותו של א', אבל16"עצימת עיניים": ב' ראה ש-א' מכפיל ב-מחליט שלא להתערב בחישובים שנראים בעיניו שגויים. אדם שעוצם עיניים, נחשב כ"ידע".

בתי המשפט רוצים לכוון התנהגויות של בני אדם, ולכן הם יכולים לומר: "היה עליו לדעת". מצד שני:פרשנות רחבה מידי עלולה לפגוע ביציבות החוזים.

סוגיית רשלנותו של א': פעמים רבות , כאשר א' טועה ו-ב' היה חייב לדעת ש-א' טועה... גם א' היה חייב לדעת שהוא טועה. עקרונית: לעיתים קרובות כאשר א' טועה רק ברשלנות, נגיד שהסיכון היה רק שלו, ולכן

הטעות היא רק בכדאיות העסקה. זה על מנת שרק הטועה הרשלן יסבול מטעותו.

נבחין בין שני המצבים של רשלנות של א' )כלומר: היה עליו לדעת(:

ב' יודע )סובייקטיבית( ש-א' הוא טועה: במקרה זה, ב' "יסבול". הרעיון מאחורי זה: למרות של-א'.1 יש אשמה בעניין, לא מתקבל על הדעת, שאדם יוכל להוביל את השני בשתיקתו לתוך מלכודת.

ההיגיון: אנחנו רואים אדם שהוא רשלן והולך לקראת בור שאליו הוא עומד ליפול. אין זה מוסרי אוערכי, להגיד שאדם שרואה את העתיד לבוא אינו אחראי בשתיקתו. זוהי ההלכה בפס"ד ספקטור.

ב' היה עליו לדעת ש-א' טועה. ב' רשלן. בסיטואציה של איזון בין שני רשלנים, אין תשובה חד.2 משמעית. הכלל אמור להיות, לדעתו של פרופ' דויטש שבמקרה זה א' ראוי שיסבול מהטעות,

אולם גם כלל זה מושפע מסייגים נסיבתיים )שאלות של ידענות בתחום, למשל. ככל שב' מצוי בעליונות אינפורמטיבית גדולה יותר, והיה בעמדה לסלק את הטעות, נוסיף לאחריות של ב'(.

זהו חלון לסוגיית "חלוקת אחריות" בדיני חוזים"מאזן רשלנויות".במקרה זה נשתדל לשמור על )למשל: אשם תורם. אחד הצדדים מפר חוזה, והנפגע תרם באשמתו להפרה, הנפגע יקבל רק

פיצוי חלקי. עובד במפעל, שהניח את ידו במקום שלא היה אמור להניחה ונפגע - העובד וגםהמעביד אשמים(.

71

דיני חוזים – פרופ' מיגל דויטש

האם נאפשר לא' לבטל את העסקה? אם במאזן היה על א' לדעת יותר מאשר ב' )המאזן לטובת ב'( האם )ב( עדיין יכול א' ללכת לבית משפט, לבטל את החוזה14לא נאפשר ל-א' ביטול בשום תנאי? על פי

ולשלם פיצוי.

אדם ב' מתנהל בשלב המו"מ בצורה אחת, ובשלב של אחרי החתימה יש יחס אחר בזמן ביצוע העסקה. האדם שחתם אומר: "טעיתי. חשבתי שהוא איש נחמד, והסתבר שהוא אדם שקשה לקיים איתו את העסקה, הוא אדם תוקפני ולא נעים" האם לאפשר ל-א' לבטל? הסיכונים הנכללים ב"רק בכדאיות

העסקה" הם עניינים של "הערכה כללית". אתה יכול לבטל אם טעית בעובדה, אבל לא אם הייתה טעות בהערכה. אופיו של אדם זה עדיין של הערכה, וזה ייחשב טעות רק בכדאיות העסקה. זה גם היה

בארואסטי נ' קשי: הערכה מסוימת לגבי מצב ההלכה, לגבי ההתפתחות המשפטית. היתה טעות בהערכהשל מה תהיה ההלכה.

דוגמה: אדם מפרסם עצמו בתור "המשפטן הטוב ביותר בעולם". זה עניין של הערכה.

אם מדובר באדם נחמד או לא נחמד, או אם הוא נוהג לנקוט באלימות מילולית... זוהי הערכה. אבל אםמדובר באדם שיש לו הרשעות פליליות קודמות – זה כבר מתרחק מהערכה ומתקרב לעובדות.

הסכמי פשרהבארואסטי נ' קשי יש הסכם פשרה בתוך הליך משפטי. הקונה ביקש ביטול של הסכם הפשרה עקב טעות.

מהותם ועמידותם של הסכמי פשרה: הפסיקה אומרת שיש ערך עצמאי לפשרה, וקשה מאוד לבטל פשרה או הסכם. יש כאן יעילות שהיא גם חברתית וגם כלכלית, ולכן המדיניות המשפטית המובהקת היא לא

לבטל הסכמי פשרה.

תזכורת: אם זו טעות לגבי העתיד – אין טעות. זוהי טעות בכדאיות העסקה, אבל העניין הוא, שהלכה שמשתנה, פועלת רטרוספקטיבית )לאחור(, ולכן ניתן לראות זאת כטעות לגבי ההווה: כאילו שההלכה

הייתה מראש ההלכה החדשה )בעד הקונים(, שוב, כי היא רטרוספקטיבית ולכן בעצם: כולם טעו )המוכר, )א(, אז צריך את חסדו של בית המשפט לפי14הקונה וגם בית המשפט העליון(. כלומר: בטוח שזה לא

)ב( וכבר ראינו שהפעלה של סעיף זה היא במקרים קיצוניים.14

כלומר: ההלכה הזו אומרת שבאופן עקרוני: אם החוק הוא חד משמעי, והאדם הוא רשלן בכך שלא בדק את החוק – אז הסיכון הוא על אותו הרשלן. אם מדובר בפסיקה, זה הערכות מצב, ובשל כךף לא נאפשר

ביטול.

כמעט ואין ביטול בשל טעות בחוק.

ניקח שוב את הדוגמה של טעות במס הרכישה. החוק התעדכן והקונה לא ידע. האם יוכל הקונה לבטל? עקרוני לא, אולם גם כאן: אם המוכר יודע על טעותו של הקונה, עליו לגלות לקונה והוא לא יצא נשכר

משתיקתו )נניח: הקונה התלונן שהמחיר גבוה לו מידי, והראה למוכר שהוא מבין גדול, את חישוביו(.7% מס רכישה – כאשר המס התעדכן ל-5%שכוללים

דיני הטעייה מיותר.15? התשובה היא, שיש בהחלט בסיס לחשוב ש-15. שאלת היסוד: מדוע צריך את סעיף 15סעיף

72

דיני חוזים – פרופ' מיגל דויטש

גלום פתרון למצבים של14א, אם צד ב' ידע על הטעות ולא גילה – זהו סוג של הטעיה. גם ב-14ב-.14, ולא נכנס לעילת הביטול על פי 15הטעיה, וקשה לראות מקרה שנכנס לעילת הביטול ב-

. אותה התוצאה: זכות ביטול.15 ו-14מבחינת העונשין, אין כל הבדל בין

, וגם15דוגמה: המוכר לא גילה לקונה )שלא שאל( על כך שהמכונית עברה תאונה. זהו אי גילוי על פי )א(.14המוכר "היה עליו לדעת" לפי

: הטעיה אקטיבית.15המצב שבו יש טעם בסעיף

הטעיה אקטיבית )לא אי גילוי שהוא הטעיה פאסיבית( יכולה להיות אחת משלושת המצבים:

)א(.14המוכר ידע את האמת – הטעייה בזדון. עילה ל-.1)א(.14, אבל אפשר גם על פי 15המוכר לא ידע את האמת – הטעייה בתום לב. אפשר .2 לא ידע ולא חייב היה לדעת – תום לב מוחלט. נזכור שעדיין הוא אמר משהו שהוא לא נכון,.3

כלומר: הוא הטעה את הקונה בפועל. ההיגיון אומר, שלמרות שהמוכר לא אשם – יהיה לקונה אפשרות ביטול, כי האחריות למצג היא של המוכר. אם המוכר לא רוצה אחריות מכל סוג, עליו

לשתוק. למשל: "אני לא יודע אם המכונית עברה תאונה". הנתונים הם: "המכונית אצלי לא עברה ,12תאונה, המוכר ממנו קניתי אמר לי שלא הייתה תאונה..." כאן לא תהיה עילת פיצויים על פי

אבל בהחלט תהיה עילת ביטול.

א, בגלל תום הלב14 הוא עילת הביטול לקונה, למרות שאי אפשר לבטל על פי 15הטעם בסעיף א, אבל במובן של תום הלב של המוכר – יש בו14 הוא מיותר בגלל 15של המוכר. במובן הזדוני,

ערך מוסף.

המושג "חצי אמת" ישנו משפט שאומר: חצי אמת כמוה כשקר, וישנו משפט שאומר: חצי אמת גרועה משקר. פס"ד ריגומי בעניין ביטוח של עסק. המבוטח תבע את חברת הביטוח דרך הפוליסה. למבוטח יש חובת גילוי חזקה.

הדוגמה בפס"ד לחצי אמת: שאלו את המבוטח האם חברת ביטוח אחרת ביטלה לך פוליסה? התשובההייתה: לא.

לגבי התשובה "לא": פורמאלית, זה נכון, אבל מהותית זה לא נכון. היה מקרה שבו חברת ביטוח אחרת הודיע לו שהיא עומדת לבטל לו את הפוליסה, והסכימו שהביטול יתבצע על ידי המבוטח. כלומר: הביטול

הוא על ידי החברה, ורק "טכנית" הביטול התבצע על ידי הלקוח.

חברת הביטוח בתיק טענה שמדובר כאן על תשובה שקרית. תשובת אמת הייתה: לא, אבל היא הודיעה לי שהיא רוצה לבטל ולכן ביטלתי. בית המשפט קבע שאכן היה כאן שקר. במקרה זה: המבוטח ידע שחברתהביטוח לא יודעת, וגם אין מנהג לבדוק את הנכונות של האמירה, לכן אין כאן רשלנות של חברת הביטוח.

בסילבוס בנושא: הטעיה 1 ניתוח אירועון מס' אודי, שמאס בעיר הגדולה, החליט להשכיר את דירתו לשנה ולנסות את מזלו בקיבוץ בצפון. אילן שכנו,

טלפן מיד לחברו מיכה והמליץ לו להגיע במהרה לבחון את הדירה. מיכה, "חובב שקט מושבע", שאל מיד האם הדירה שקטה. אילן ענה בבטחה כי הרחוב "דומם כמעט לחלוטין", מאחר ומדובר ברחוב ללא מוצא שהתנועה בו מעטה. אילן, שחזר לפני זמן לא רב משהיה ארוכה בחו"ל לא ידע על החלטת העריה )מלפני

חודשיים( להקים תחנת מכבי אש בסמוך לבנין בו הוא גר )ההחלטה עוררה בזמנו סערה גדולה ואף פורסמה אודותיה כתבה מקיפה בעיתון מקומי(. אילן גם לא ידע כי השכנה ממול )חברה טובה של אודי(

השכירה את דירתה לפסנתרנית מקצועית.

73

דיני חוזים – פרופ' מיגל דויטש

מיכה מיהר להגיע לדירה, לפגישה שקבע עם אודי. הדירה מצאה חן בעיניו מיד והוא ביקש ." לדעת מה "$750 מיכה שמע " $950גובה שכר הדירה. אודי, שהופרע באמצע ארוחת הצהרים ענה בפה מלא: "

וחשב לעצמו כי מדובר ב"מציאה". מיכה ציין בפני אודי: "הבנתי מאילן שהדירה גם מאד שקטה. בדיוק מה שחיפשתי"!". אודי השיב - "דירה כזאת בהחלט לא מוצאים כל יום!". אודי הוסיף כי הדירה כוללת גם מזגן חדש שהותקן לפני חודש בלבד ושעדיין לא השתמשו בו כלל )בפעם היחידה שהפעיל אודי את המזגן גרם

הדבר לקצר מיידי במערכת החשמל בבית ומאז לא ניסה אודי להפעילו(. לבסוף, התעניין אודי לדעת, באם מיכה נשוי. מיכה - רווק משובע ופרפר ידוע - פחד להצטייר כדמות לא יציבה, והשיב לו בחיוך כי יש

לו אישה נפלאה. שמחים וטובי לב חתמו השניים הסכם שכירות זריז בסופו של יום. גובה שכר הדירה שצוין בהסכם

. מיכה שהיה מאושר ומסוחרר מהדירה שנפלה$950השכירות - שהוכן מבעוד מועד על ידי אודי - היה בחלקו, קרא את ההסכם ברפרוף וחתם עליו מיד. דון/י בזכויות הצדדים.

א. בעיית הרעש בדירה:

. מטעמו של מי פועל אילן?1 מדבר גם על מצבים שבהם המטעה פעל מטעמו של אדם מסוים. 15סעיף

הערה: המקרה הפשוט הוא מצב של ייפויי כוח. למשל, עורך הדין שלכם רימה את הצד שכנגד, היא דוגמה קלאסית. במקרה זה: אנחנו נסבול מכך שהחוזה יבוטל וכן תתכן אפשרות שהמרומה יתבע על פי

את עורך הדין כמבצע המעשה התרמיתי )הוא לא יכול לצאת ידי חובה כאדם שהיה בשליחותו12סעיף של מישהו(, ותהיה תביעה גם מכוח אחריות שילוחית כלפיכם )מייפה הכוח של עורך הדין(.

אם אנחנו רואים את אילן כפועל מטעמו של אודי, ניתן לראות במילותיו של אילן: "הרחוב דומם", כאילונאמרו מפיו של אודי.

הביטוי ,מטעמו" יכול להתייחס למיופה כוח ממש, אבל לא רק )מושג רחב(. הפרשנות הפסקתית עדיין דלילה בעניין, אך הספרות גורסת ש"מטעמו" הוא כל מי שיש לו זיקת שיתוף מסוימת )שיתוף פעולה(,

ו"זיהוי אינטרסים". לא לגמרי ברור אם צריך שתהיה תקשורת מוקדמת כלשהי בין אודי ואילן. לדעת פרופ'דויטש, זהו המבחן לבדוק אם הפעולה היא "מטעמו" של אודי.

עניין נוסף, אילו זה היה ממש ייפוי כוח – אילן היה חותם בשמו של אודי, ומצד שני: יש כאן סקלה שלאפשרויות, ייתכן שתהיה הסכמה שאילן פועל על מנת לקדם את ענייניו של אודי, אבל לא חותם בשמו.

במקרה שלפנינו, אילן לא פועל בהנחייתו של אודי – הזיקה לא מספיק חזקה: אילן לא פועל מטעמו של אודי. )הערה: אם הייתה עולה שאלה על הטעייה בכיוון ההפוך, אפשר אולי לטעון שאילן פועל מטעמו של

מיכה.(

כלומר: אילן יצר את התוצאה הבעייתית, אבל לא ממש מעורב מטעם אף אחד. שאלות נזיקין יכולות להתעורר במקרה זה, האם אילן רשלן? בכל מקרה: התשובה היא שאין לייחס את אמירותיו של אילן כאילו

נאמרו על ידי אודי.

)כי עובדת הווה היא שהוחלט כבר להקים אתבהווהמיכה מגיע עם מצב מנטאלי של טעות. זוהי טעות התחנה(. גם הפסנתרנית היא עובדת הווה.

. האם אודי משקר?2 "זוהי דירה שלא מוצאים כל יום" - תשובה שנראית כסוג של חצי אמת, ואפילו שקר. מיכה טועה לגבי

.15)א( או 14הרעש, אודי יודע על טעותו של מיכה, ולא מגלה את האמת. עילת הביטול היא עקב

74

דיני חוזים – פרופ' מיגל דויטש

ב. סוגיית המזגן "מזגן חדש שלא השתמשו בו" זה שקר בוטה. מאידך, התשובה הסופית תיגזר מהסיבתיות: האם סוגיית המזגן היה מונע ממיכה להתקשר בעסקה. לא קשה להוכיח שכן, ניתן גם לומר שאולי היה מתקשר, אך היה מבקש מחיר אחר. כלומר: אם ניתן להוכיח שהיה מתקשר בחוזה, למרות הטעות וההטעיה בעניין

המזגן – אין עילת ביטול.

ג. סוגיית אישיותו של מיכה תשובתו של מיכה בעניין הנישואין היא תשובה מתחמקת שמנסה לצייר רושם מוטעה למציאות. כאן עולה הסוגיה של הגנת הפרטיות: על מה בכל זאת מותר לשקר? האם חייבים לגלות נתון שחשוב לשני, כאשר

אתה זכאי לא לגלותה על פי דיני הגנת פרטיות.

לצורך הפיתרון, מספיק שנהיה ערים לבעיית העימות בין הפרטיות לאי-הגילוי.

ייתכן מאוד שאדם זכאי לא לגלות על התנהלותו עם בנות זוג – זכאי לשתוק, אך לא זכאי לשקר. בסיטואציה כזו, שבה יהא עליו לא לשקר, אך יעדיף לא לומר את האמת, ואז למשל יאמר: "זה לא עניינך",

הוא עלול לאבד את העסקה. השאלה אולי לא לגיטימית, אבל זה לא אומר שיש לתת תשובה לאלגיטימית.

(950 מול 750ד. סוגיית המחיר )יש כאן מצב של "שיח חרשים". מקרה של טעות הדדית.

אובייקטיבית – אין כאן תשובה אחת. סובייקטיבית – אין גמירת דעת, כי אין מפגש רצונות.

נולדאולם, הוכן הסכם שכירות שעליו חתם אודי.אין חוזה על פי הנ"ל, ואפילו לא צריך להודיע ביטול. חוזה. כעת יש תשובה אובייקטיבית אחת: החוזה הכתוב.

. ברור שיש לנו בעיה14אובייקטיבית יש גמ"ד. כאשר מיכה יגלה את טעותו, ויגיד שהוא זכאי לבטל על פי לא פשוטה מצד מיכה. הוא אומנם טעה ברשלנותו, והטעות היא מאוד סיבתית )"קפץ על המציאה", כי

חשב שזו מציאה(.

האם אודי ידע או חייב היה לדעת שמיכה טועה? על פי הכתוב, מיכה לא ידע ולא היה חייב לדעת )ההנחה )א(,14הכללית, שאדם מוחזק "כיודע את מה שכתוב": בפסיקה: חשמונאים(, ולכן למיכה אין ביטול על פי

)ב(. כלומר שכנראה "אבוד" לו – לפחות בעניין הטענה הזו )שאר14הוא יכול ללכת לבית משפט על פי הטענות סביר שיישאו פירות(.

)מה שנדרש מאיתנו: להגדיר את הסוגיות, והאם יש עילת ביטול או לא. לא נדרש מאיתנו לדעת "מה יהיהבסוף"(.

75

דיני חוזים – פרופ' מיגל דויטש

9/12/2010

כפייה ועושק. כפיה17

א. מי שהתקשר בחוזה עקב כפיה שכפה עליו הצד השני או אחר מטעמו, בכוח או באיום, רשאי לבטל אתהחוזה.

ב. אזהרה בתום-לב על הפעלתה של זכות אינה בגדר איום לענין סעיף זה.

. עושק18 מי שהתקשר בחוזה עקב ניצול שניצל הצד השני או אחר מטעמו את מצוקת המתקשר, חולשתו השכלית

או הגופנית או חוסר נסיונו, ותנאי החוזה גרועים במידה בלתי סבירה מן המקובל, רשאי לבטל את החוזה.

)כפייה( לבין סוגיית גמירת הדעת:17היחס בין סעיף ישנו קו תפר בין שיבושים ברצון ששוללים לחלוטין גמ"ד. קו התפר הוא בין השיקולים שמובילים לכך

שהחוזה לא נולד מראש, לבין השיקולים שאומרים שהייתה גמ"ד והחוזה נולד, אבל היו תהליכים כשיש שיבוש חריף, מתקרבים לקו התפר. באופן משובש.מנטאליים ואחרים שגורמים לכך שהחוזה נולד

גמ"ד אומרת שהייתה בחירה בין שתי חלופות לפחות, שיש בהן ריאליות כלשהי. אם יש גמ"ד זה שייךלפרק ב'.

– אבל זה17למשל: מקרה קיצוני שבו לוקחים את ידו של אדם וחותמים במקומו, שייך לכאורה לסעיף לא, כי זה לא עבר את פרק א'. דוגמה נוספת היא איום על חייו של אדם באקדח: אין פה שתי חלופות

ריאליות כי "למות" אינה בחירה ריאלית. נזכיר שוב את הדוגמה שדוברה בעבר: "חתום או שביתך יישרף" כחלופה שדובר עליה כחלופה ריאלית, אולם אין פסיקה מסודרת בעניין זה, וייתכן שהפסיקה תחליט

אחרת.

הביטול צריך להיעשות תוך זמן סביר מהרגע שחלפה הכפייה. הזמן הסביר עלול לחלוף, אבל היופי שבדבר הוא שאם זה אכן איום נוראי, האדם המאוים ימהר מאוד לשלוח ביטול, ואם האיום לא מפריע

למאוים והוא נותן לזמן הסביר לחלוף, סביר שמלכתחילה זה לא היה עד כדי כך איום.

הערה: פסק הדין הרלוונטי לעניין זה הוא בנושא חברת הביטוח האישה הלקויה בנפשה, ששם האיום היהשאם לא תחתום, בעלה יתגרש ממנה ובמקרה שלה, זה היה כמו איום על חייה.

יש "מדרג" של17: ההנחה היא שהחוזה נולד, והצד המאוים רוצה לבטל אותו. בסעיף 17נחזור לסעיף : בודקים האם לאיום הייתהעניין סובייקטיביאיומים מבחינת האפשרות לבטל. שאלת הסיבתיות היא

השפעה לאותו אדם באופן סובייקטיבי להתקשר.

הערה: כאשר מדובר על מעשים מכוונים, נהוג לומר שהמאיים מקבל את הקורבן על מגבלותיו וחולשותיוכוח הביטול נתון רק למאוים.)כמו במבחן "הגולגולת הדקה"(. נזכור שבכל מקרה,

גם אם זה השפיע סיבתית מאוד, רוצים לבדוק איזונים כדי למנוע ביטולים שאינםהאובייקטיבית:ברמה )למשל:לערך החברתי של האינטרס המאויםסבירים. חשוב "לקטלג" אינטרסים מאוימים, ולהתייחס גם

חיי אדם הם ערך חברתי גבוה(.

76

דיני חוזים – פרופ' מיגל דויטש

כאשר ישנו איום על אינטרס זה או אחר, והאדם המאוים התקשר בחוזה, בודקים את האיזון בין הגנה עלהאינטרס המאוים ובין הפגיעה בוודאות החוזים.

אינטרס מאוים על פי מדרג )פירוט בהמשך(:זכות לשלמות גוף.1זכויות אישיות.2זכות לשלמות רכוש.3אינטרסים כלכליים.4הזכות לקיום חוזה.5אינטרס הציפייה..6

השניים הראשונים: הזכות לשלמות הגוף והזכויות האישיות הם במדרג הגבוה ביותר.

זכות לשלמות הגוף כנראה שתלישת שערות אינה איום מספיק מבחינה אובייקטיבית )ייתכן מאוד שסובייקטיבית זה שונה(,

אולם שבירת יד או רגל היא בהחלט איום משמעותי על שלמות הגוף, גם אובייקטיבית וגם סובייקטיבית.קיימת עקרונית במקרה זה הזכות לביטול.

זכויות אישיות הכוונה היא ל"כבוד האדם", וזה כולל שורה של נושאים ובינהם: הזכות לשם טוב, חופש התנועה. במקרים

כאלו יש עקרונית זכות לביטול.

. )ב( 17 שאינו נופל תחת הערה: אינטרס מאוים הוא אינטרס בלתי לגיטימי,

זכות לשלמות הרכושבעניין זה נזכיר שוב את האיום לשרוף את הבית עליו דובר קודם.

איום על אינטרסים כלכליים והזכות לקיום חוזה אלף שקלים( צריך100, והקיום )העברת תשלום של 1.1דוגמה: חוזה בין א' ל-ב'. החוזה נחתם ב-

. ב' לא יכול לקיים את החוזה במועד, ואומר ל-א': "אם לא תעשה איתי תיקון לחוזה,1.3להיעשות ב- ." ב' מאיים על70, אז לא אשלם לך גם לא את ה-100 אלף מתוך ה-70שאומר שאני צריך לשלם לך רק

א'. זו כפייה. ייתכן מאוד, ש-א' שעושה את החישובים שאם ילך לבית משפט או להוצל"פ זה ייקח המון זמן, אז הוא

נחתם חוזה חדש שמבטל את החוזה הקודם, ומפחית את החוב ל-15.2מסכים לחתום על חוזה חדש, וב- 70.

במועד חתימת החוזה החדש, חוזר לביתו, ומיד מתקשר ל-ב' ומודיע לו )האיום הוסר(:70א' מקבל את ה- הנותרים, אני תובע אותך כי החוזה השני שנחתם לא תופס."30"אם לא תשלם לי את ה-

אלף שקלים.100ההנחה הבסיסית היא שמבחינת החוזה הראשון, ב' צריך לשלם ל-א' יש מצד ב' ניצול של הנזקקות של א'. האם יש איום כלכלי על שלמות הרכוש? ב' איים על א' בהפרת חוזה

– הוא "תקף" את הזכות המקורית של א', אבל אין כאן איום על הרכוש של א' כי הכסף עדיין לא נמצאאצל א', ולכן זה אינו רכושו.

)ראה פס"ד שאול רחמים נגד אקספומדיה(

77

דיני חוזים – פרופ' מיגל דויטש

יש הבדל משמעותי בין האיום לא לתת שולחן, ובין שולחן שהוא כבר שלך ומאיימים לשרוף אותו. נניח בחזרה. במקרה זה, ל-א' יש סעד עצמי לקחת חזרה30, ואז לוקח לו מהכיס 100ש-ב' היה משלם ל-א'

. באופן כללי, לאדם100את כספו. מצד שני, אין ל-א' אפשרות "לתפוס את ב' ברחוב" ולקחת מכיסו את ה- יש הזכות להפעיל סעד עצמי על מקרים שבהם יש גזילה של רכושו )חונים בחניה שלך, פולשים למקרקעין

שלך(.

מצד אחד, יש הצדקה לא לאפשר ל-א' ביטול של החוזה השני, כי בעצם יש כאן סעד עצמי של א' עבור . אם א' מבטל את החוזה,100הכסף ש-ב' חייב לו, וזה בדיוק "לתפוס את ב' ברחוב" ולקחת ממנו את ה-

אלף שמגיעים לו. זה לא שונה בהרבה מלקחת70אפשרנו לו לרמות את ב', ולקחת בסעד עצמי את ה- מהכיס של ב'. 70את ה-

כלומר: אם אפשרנו ל-א ביטול, אנחנו מכשירים גביית חוב בדרכי תרמית ולא בדרכים חוקיות.

בשאול רחמים נ' אקספומדיה בודקים אתהאם העוולה בהפרת החוזה מכשירה את העוולה הנגדית? השאלה הנ"ל. לפעמים, בדוגמה כזאת, אפשר שא' יבטל ואפשר שלא. מתי זה יהיה צודק לאפשר ביטול? כאשר מבחינת א' היה צורך מיידי בביצוע )צריך לבדוק את הנסיבות(, והיעדר אלטרנטיבה סבירה אחרת

להגן על הביצוע.

. היעדר אלטרנטיבה אחרת.2. צורך מיידי. 1כלומר:

דוגמה לאי קיום אלטרנטיבה אחרת: תערוכה שצריך לקיים ביום מסוים, והמארגן מודיע שאם לא יסכימו לתנאים אלו ואחרים, הוא לא יקיים את התערוכה. אין אלטרנטיבה סבירה לעצור את העניין ולקחת את זה

לבימ"ש, כי יש תערוכה מתקרבת.

הערה: במצבים מתאימים אפשר לקבל צו מניעה זמני.

בדר"כ צווי מניעה, צווי "אל תעשה", הם יותר נפוצים מ"צווי עשה". בדוגמה של א' ו-ב', צו מניעה לא יגרום להעברת כסף ל-א' ולכן אם הוא זקוק נואשות לכסף, אין לו אלטרנטיבה. ניקח בחשבון שגם בעניין

)זקוק לכסף לצורך ניתוח לעומת זקוק לכסף לצורך חופשה(.ההזדקקות לכסף יש ספקטרום של חומרה

לסיכום הסוגיה: כאשר מדובר באיום לפגיעה באינטרס כלכלי בלבד, יש לזכור שהמדיניות סביב המבחןביטול החוזה בטענת כפייה היא מדיניות מרוסנת ולא ניתן יהיה בנקל לבטל את החוזה.

המהותי במקרה זה:עד כמה קיימת חיוניות בביצוע החוזה במועד..1 האם קיימות אלטרנטיבות שיפוטיות שיכולות לסקל את המשמעות של האיום. למשל: אם יש או.2

אין אפשרות לקבל צו מניעה זמני.

יש למקרה הנ"ל תשובת ביניים: לעיתים ניתן יהיה לבטל )את החוזה השני( ולעיתים לא.

אינטרס הציפייה

אינטרס הציפייה לא מעוגן כזכות של ממש. דוגמה: ציפייה עסקית – הציפייה לבצע מכירות בשוק כזה או אחר. האיום: פגיעה בציפייה להפיק רווח על

ידי איום שמתחרה יכנס לתחום. האם ניתן לבטל חוזה בטענה: "הייתה לי ציפייה שלא יהיו לי מתחריםבשוק?" לא – כי לא מדובר בציפייה שהיא זכות.

דיני הכפייה לא פועלים כאשר הציפייה לא מעוגנת בזכות.

78

דיני חוזים – פרופ' מיגל דויטש

)ב( - הסייג17סעיף גם אם יש עילת ביטול עקב כפייה, לא ניתן לבטל אם מדובר רק באזהרה בתום לב על הפעלת זכות.

כלומר: אי אפשר לבטל אם האיום הוא איום לגיטימי.

דוגמה: א' כותב ל-ב': "מגיע לי כך וכך. אם לא תעביר לי את מה שמגיע לי – אפנה לבית משפט." הזכות היסודות מתקיימים(.2הלגיטימית היא הזכות לגשת לערכאות. זוהי אזהרה בתום לב על הפעלת זכות )

הערה: לא תמיד יש הזכות להגיש תביעה אזרחית: לכאורה, הגשת תביעה אינה הפרה של "חובה שלא להגיש תביעה". אין כאן הפרה, ולכן באופן עקרוני זו לא עוולת נזיקין. כאשר אדם מגיש תביעה נגד אדם אחר, הוא פוגע בצד השני כבר בעצם הגשת התביעה. הוצאות המשפט ישולמו על ידי התובע אם ימצא

שהנתבע אינו אשם, אבל לא ישולמו לנתבע פיצויים )זאת על מנת שלא לגרום לכך שאנשים לא ירצולתבוע, בשל החשש מכך שיצטרכו לשלם פיצויים(.

בזדון – זו כן עוולת נזיקין, והנתבע יכול להגיש תביעההליך נפלמצד שני, בדיני נזיקין, אם פותחים ב נגדית בגין "עוולת נגישה" )עם סין. כמו "נגיסה"(. דוגמה: העירייה שולחת צו עיכוב יציאה מהארץ ומתברר

שזהו "הליך נפל" כי העירייה הייתה רשלנית ולא הסירה את צו העיכוב למרות שהחובות שולמו והוסדרו.האדם המעוכב יכול לתבוע בגין עוולת נגישה.

דוגמה להפעלת זכות לגיטימית, שהיא לא בתום לב: מאיימים על סוכן ביטוח, שיופעל עיקול על הכספים המגיעים לו מחברת הביטוח. יש כאן השלכות מעבר להליך הרגיל של עיקול כספים, שהוא הפעלת זכות

לגיטימית – אף סוכן לא רוצה שחברת הביטוח שמעסיקה אותו תדע שהוא מסובך בחובות.

הפעלת הזכות לתלונה במשטרה:

לקרוא את פס"ד שפיר בנושא זה.

נניח שמאיימים על אדם לחתום, ואם לא: תוגש נגדו תלונה במשטרה. אומנם מדובר על אזהרה שהיאלהפעלת זכות, אך האם היא בתום לב?

זה לא יהיה בתום לב אם אין רלוונטיות של התלונה לנסיבות )התלונה היא בגין עניין לא קשור(. אם יש קשר בין התלונה לנסיבות. לדוגמה: ניתנו צ'קים ללא כיסוי, ויש איום להתלונן במשטרה )כי מתן צ'קים

ללא כיסוי זו עבירה פלילית(. הנושה יכול לומר: "או שתשלם או שאני מגיש תלונה" וזה כן רלוונטי ולכן זהכן הפעלת זכות לגיטימית בתום לב.

הביקורת: יש כאן אומנם רלוונטיות וקשר, אבל מצד שני יש כאן "מכירה" של ההליך הפלילי כנגד הליךאזרחי ואת עניין "היסוי האשמה" = השתקת העבירה.משתיקים את העבירה של צ'קים ללא כיסוי.

.30הערה: אם מדובר על חוזה שהוא בלתי חוקי, זה לעניין סעיף

שיעורי בית: אירוע החקלאי והמדביר מהסילבוס )סעיפי כפייה ועושק ופס"ד שאול רחמים נ' אקספומדיה(:

על פי חוזה שנכרת בחודש ספטמבר בין ראובן, חקלאי ובין המדביר בע"מ, חברה לביצוע עבודות לחוזה נקבע המחיר2- . בסעיף 1.1חקלאיות, היתה אמורה זו האחרונה לרסס את שדות ראובן ב

הודיע מנהל המדביר בע"מ לראובן כי1.1ומחציתו שולמה במעמד כריתת החוזה. השכם בבוקר ה - לחוזה באופן שהמחיר הנקוב2חברתו אינה מוכנה לבצע הריסוס אלא אם כן יסכים ראובן לתקן את סעיף

. מנהל המדביר הסביר דרישה זו בעליה במחיר חומרי הריסוס מאז ספטמבר. לראובן ברור10%יגדל ב- שאם לא יבוצע הריסוס בו ביום, עלול רוב היבול לרדת לטמיון וברור לו שגם אין כל אפשרות כי גוף אחר

כשנתבקש ראובן לשלם את5.1יבצע הריסוס באותו יום. אי לכך נכנע ראובן לדרישת המדביר בע"מ. ב -

79

דיני חוזים – פרופ' מיגל דויטש

יתרת המחיר בגין עבודות הריסוס, הודיע הוא למדביר בע"מ כי אין לו, ומעולם לא היתה לו, כל כוונהלהוסיף ולו משהו למחיר אשר נקבע בחוזה המקורי. מהי דעתך?

80

דיני חוזים – פרופ' מיגל דויטש

– עושק18סעיף בעושק לא מדובר דווקא על מצב שיבוש שנוצר על ידי העושק, אלא גם על שיבוש אובייקטיבי. הבעייתיות

לעומת כפייה שבה הכופה הוא זה שיוצר את המצוקה.מנצל את הסיטואציה, היא בכך שהצד השני

. מצוקה1 על מצוקה, הביטוי "מצוקה" מכיל בתוכו מס' סוגים:18כאשר מדברים בסעיף

.מצוקת המתקשר חולשתו השכלית או הגופניתחוסר ניסיונו – מדובר על חוסר ניסיון כללי, ולאו דווקא בנושא שעליו חותמים. בדר"כ מדובר על

אדם צעיר, ויש כאן שילוב של סוגיות כשרות משפטית.

. ניצול2המנצל חייב לדעת אודות המצוקה.

. תנאי חוזה גרועים במידה בלתי סבירה מהמקובל3תוכנו של החוזה הוא תוכן עושק.

כאן לא מדובר על חולשה אינפורמטיבית, אלא על חולשה במובן שאין למתקשר כוח להתנגד )פס"ד גנץ נ'כץ(.

אם נאמר שמספיק שהתנאים ממש גרועים, נשלם את מחיר הוודאות המשפטית, ולכן הגישה הברורההיא שלא מספיק רק החלק השלישי )תנאי חוזה גרועים( אלא שצריך שיהיה גם ניצול מצוקה.

במצבים קיצוניים, שבהם אי אפשר לומר שאין כאן עושק למרות שלא היה ניצול מצוקה, נפעיל במקום את – בטענה שהחוזה נוגד את תקנת הציבור: חוזה שהוא מאוד לא הוגן פוגע בערכים30, את סעיף 18סעיף

לא יוחל –30חברתיים. הערך החברתי במקרה זה הוא "עשיית עסקאות הוגנות". מצד שני, בדר"כ סעיף יש הרבה מקרים שבהם יש פערים בין המתקשרים, אבל כל עוד אין ניצול של מצוקה, יש לכבד את חופש

החוזים.

, או בעניין חוזים אחידים. הרחבה אודות30מתי בכל זאת תהיה התערבות: במצבי קיצון נפעיל את סעיף , בהמשך הקורס.30סעיף

שלוש אפשרויות:תנאי חוזים גרועים – מול מה מתקיימת ההשוואה? יש "מקובל" = קיים שוק ומחיר שוק מקובל באותו העניין. נבדוק מהו המחיר בחוזה, ונשווה את.1

המחיר למחיר המקובל. הערה: מספיק שהמחיר יהיה גרוע, הוא צריך להיות נורא גרוע. אין שוק מקובל. לדוגמה: חפץ אומנות. במקרה זה, ביהמ"ש ינסה לאמוד את הערך הסביר או.2

הראוי בעזרת מומחים. אין פער בין מחיר החוזה למחיר השוק, כי השוק כולו הוא "שוק עושק". דוגמה: תעריפי השיחות.3

לחו"ל לפני מספר שנים. ניקח לדוגמה עסקה שנעשתה בזמנו, והחוזה נחתם על פי התנאים שהיו מקובלים אז בשוק. האם יש ניצול מצוקה? מכיוון שרק בזק )בזמנו( הייתה נותנת פתרון, צריך היה

לבדוק האם יש זוהי מצוקה לוותר על שיחות לחו"ל )במקרים מסוימים – כן(. עובדתית – תנאי החוזה לא חורגים מהשוק. כלומר: יש מצוקה, ויש ניצול – אבל אין תנאים חורגים )לא מתקיים

נשאלת השאלה האם יש לבדוק רק את המקובל העובדתי, אובפס"ד עילית נ' אלקו(. 3סעיף שמא ביהמ"ש יכול לבדוק את המקובל העובדתי דרך המקובל הנורמטיבי. בפס"ד שניתן: לא

81

דיני חוזים – פרופ' מיגל דויטש

מקובל על בית המשפט שהעובדות הן שהשוק הוא עושק, ויש לבדוק את העובדות הנורמטיביות, ולא רק מהמקובל העובדתי.מהמקובל הנורמטיביכלומר: לבדוק אם תנאי החוזה גרועים

לשיעור הבא: לקרוא את נושא "חוזים אחידים".

חוזים אחידים ותניות פטור

תניות פטור והתערבות בית המשפט בתוכן החוזה. לחוק החוזים חלק כללי, ובמסגרת חוק החוזים האחידים.30השאלה מתעוררת במסגרת ס'

לחוק החוזים חלק כללי:חוזה פסול.30סעיף חוזה שכריתתו, תכנו או מטרתו הם בלתי חוקיים, בלתי מוסריים או סותרים את תקנת הציבור – בטל.

מדברים על מצבים שבהם הספק לוקח יתרון בלתי סביר: התקשרות על ידי כרטיס כניסה לשימוש במתקנים, למשל: פארק שעשועים )הופיע בפסיקה: פס"ד לגיל טרמפולין(. כשאדם נכנס לפארק ובכניסה

". חוזה הוא ביטוי רחב וכולל הרבה מאוד מצבים שבהם אנשים מתקשרים.חוזה כרטיסיש כרטיס, נכרת "

" )מטרת חוזים אלו היא הגנה עלחוזה שלטבתוך הפארק ישנו שלט המכיל הוראות שונות – זהו " אינטרסים סבירים של הספק(. בפס"ד לעיל, אדם נפגע בקפיצה והגיש תביעה. עלתה השאלה של

האחריות הנזיקית של מפעיל האתר. הטענה: המשיבים התרשלו באחזקת הטרמפולינה. הסעד הנדרש: פיצויים. הספק טוען: אינני רשלן, וגם אם הייתי – איני חייב בפיצויים בשל תנית הפטור בחוזה השלט.

תנית הפטור נועדה למנוע אחריות נזיקית של הספק.

)מפעילי החניון אינם אחראים לכל נזק שיגרם...(. תנית הפטורתנית פטור יכולה להיות כללית מאוד דוגמה:תניות פטור ספציפיות. וכדומה. אלו הן Xיכולה להיות על נזק שייגרם בנסיבות, נזק מעל סכום

תנית פטור של חברת שליחים שמגבילות את סכום האחריות.

זה שהסעיף קיים וכתוב – לא בהכרח אומר שהוא תקף. יש הרבה מאוד עיסוק ותקוות "טאקטיות". הספקים יודעים שיש הרבה מקרים שתניות הפטור לא תחזקנה מעמד בבית המשפט, אך משתמשים

בהם לשם מניעת התביעה מראש.

עילת התביעה יכולה להיות לא רק נזיקית אלא גם חוזית – החובה לקיים חוזה ללא רשלנות היא על פי דיניחוזים.

השאלה ההגנתית: יש עילת תביעה עקב רשלנות, האם הספק פטור דרך תנית הפטור בשלט? תנית הפטור משמשת כסוג של טענת הגנה. התשובה של הלקוח תהיה: תנית הפטור איננה תקפה. תשובתך

איננה לגיטימית. זוהי התקפה עקיפה על תנית הפטור: זה לא הליך ש"תוקף" ישירות את ההתניה, השאלהעולה תוך כדי הליך אחר.

לעיתים שימוש בהתניית פטור בשלט הוא נוגד את חוק הגנת הצרכן:

( לחוק הגנת הצרכן )בעניין הטעייה(1)ב-2סעיף לא יציב עוסק שלט ולא יודיע בכל דרך אחרת, שאין הוא אחראי לכל נזק גוף העלול להיגרם לצרכן בתחום

העסק או בחצריו.

82

דיני חוזים – פרופ' מיגל דויטש

כלומר: עצם זה שקיים שלט, זוהי עוולת נזיקין, וגם עבירה פלילית )ס' העונשין בחוק(. הצבת השלט היאסוג של הטעיית צרכנים. כלומר קיימות שתי עילות תביעה:

. עילת תביעה מכוח הרשלנות בתחזוקת הטרמפולינה, בין אם זה מתוקף נזיקין או מתוקף חוזים.1 . אם קיים שלט שאומר שהספק לא אחראי על נזקי הגוף: נזקי הטעייה של הלקוח. השלט מנסה להטעות2

אותו ולגרום לו להניח שאין לו תביעה. הנזק הוא נזק לאינפורמציה. התובע יגיד שחלף זמן והוא זכאילפיצוי בגין הזמן שהפסיד.

מה שיותר משמעותי הוא כמובן העילה הראשונה. מהעילה השנייה ייתכן שלא יצא כלום, כי בכל מקרההפיצויים יוצמדו.

( לחוק הגנת הצרכן מניח הנחה סמויה. ההנחה היא שתנית הפטור היא לא תקפה1)ב-2עניין שמקשה: על פי די החוזים )זו הנחה סמויה שלא כתובה בחוק(. נניח שעל פי דיני החוזים, התניה היא כן תקפה,

במקרה כזה: זה מאוד הגיוני שיודיעו על כך ללקוח. מה שיוצא מהסעיף בחוק, שאסור לספק ליידע אתהלקוח על הסיכון.

מחזקת את1(1)ב-2תניה שפוטרת מכל נזק גוף היא "בלתי נסבלת" מבחינה משפטית, ומהבחינה הזו: העניין. בפסיקה – כמעט בכל תנאי, תנית פטור העוסקת בנזקי גוף אין לה תוקף.

שאלה מקדמית: האם תנית הפטור היא חלק מהחוזה?

כרגע לא נדבר לאו דווקא על תנית פטור גורפת, אלא על תניה באופן כללי, בהקשר החוזי.

לכאורה, אם רואים את השלט ומתחילים לקפוץ – האם יש כאן קיבול בהתנהגות? נראה שאין בקפיצה קיבול בהתנהגות. כאשר הלקוח משתמש בטרמפולינה הוא משתמש בזכותו על פי חוזה הכרטיס. כלומר:

אם בחוזה הכרטיס השלט לא כלול, כעת זה מאוחר מידי מצד הספק לנסות להכתיב הגבלות נוספות. לשנות את חוזה הכרטיסובעצם

דוגמה: קנינו מוצר, ובשלב האספקה בתעודת המשלוח כתוב: "הבעלות נשארת אצל הספק על עוד לא שולם כל החשבון." אם זה לא מופיע בחוזה "איך שהוא" )מיד נסביר מה זה ה"איך שהוא"( – זה כבר מאוחר מידי להכניס עניין נוסף לחוזה. כמובן שזה גם מושפע מכך שהדין עושה מאמץ לסגור פערים

בנושא צרכנות.

מה הכוונה בעניין שחוזה השלט כלול או לא כלול בכרטיס? מה הכוונה שחוזה השלט מצוי "איך שהוא" בתוך הכרטיס? השלט יכול להיות שמופיע כבר על הקופה, אבל כמעט תמיד יופיע על הכרטיס אמירות

כוללניות כגון: "יש להישמע להוראות המתקנים...

קליטה בדרך שלמבחינת דיני הצעה וקיבול קלאסיים, קליטה גורפת שכזו היא תקפה. עניין זה מכונה . אם מסכימים מראש לקלוט משהו חיצוני )הוראות חיצוניות( לחוזה, אפילו שאנחנו לא בדיוקהפנייה

יודעים מה - בעיקרון זה בסדר – במיוחד אם זה שני צדדים שוויוניים )שני אנשי עסקים(.

על מנת שהקליטה תהיהחובת הדגשה אבל כשמדובר בתניות פטור, לפי מה שהתפתח בפסיקה: יש תקפה. קליטה בדרך של הפנייה לא תהיה תקפה אלא אם יש הדגשה. כלומר: צריך ליידע על קיומן של

תניות הפטור. זה צריך להיות בהיר וברור ללקוח )כתב ברור(, ונהיר: לא מספיק שתהיינה המילים "כפוףלתקנון", יש צורך ביותר פירוט.

דוגמה: בחוק חברות הביטוח נכתב שסייגים חייבים להיות כתובים במודגש.

83

דיני חוזים – פרופ' מיגל דויטש

על כן יש לספק אינטרס גדול להבליט את הפטור, כי אחרת לא יוכל להשתמש בטענה של התניית הפטור. זוהי חובת יידוע מוגברת. הדגשה עדיין לא מונע תוקף של התניות. כלומר: ברגע שיש הדגשה – אפשר

לבדוק הלאה את התניה )אם לא תהיה הדגשה – התניה בטלה(.

. שהתניה תהיה מודגשת.2. שהתניה תהיה מוכלת בתוך הכרטיס. 1כלומר, יש שני תנאים:

בשלב הבא: פרשנות החוזה. לפני שבודקים בדיני חוזים אחידים, צריך לבדוק מהי הנורמה, מהו התנאי. כדי לדעת אם תנאי הוא לגיטימי, אם הוא "בסדר" – צריך קודם להבין מה התנאי. כדי לדעת מהו התנאי

המסוים, לא מספיק לראות מה כתוב בתנאי – צריך להבין אותו מעבר < שאלות של פרשנות חוזים. הספק יטען שהתנאי אומר שהוא לא אחראי לשום נזק, ובית המשפט ינסה לפרש את התנאי בצורה תכליתית: גם

אם כתוב שאתה לא אחראי לנזק משום סוג, זה לא ייתכן, הרי לא יעלה על הדעת שאם הנזק נגרם בגללמחשבה זדונית של הספק, זה גם יהיה תופס.

סביר להניח, שסובייקטיבית הספק התכוון ל-ה-כ-ל. אבל סביר להניח שהלקוח גם פירש את ההוראה השקפת ביתתנית פטור מפרשים באופן מצמצם ביותר.באופן סובייקטיבי. מבחינת בית המשפט:

המשפט: תנית פטור היא עניין שלילי, בוודאי כשמדובר בפערי כוח.

למשל: אם תנית הפטור מכילה פטור מנזק בלי רשלנות, עם רשלנות "סתם", עם רשלנות חמורה ובזדון,בית המשפט "נוגס במצבים" ויאמר שהכוונה היא רק לפטור מנזק שאין בו רשלנות.

העניין מסתבך בעניין רשלנות "סתם". אם לא נגדיר גם כאן את תנית הפטור, אז בעצם השלט הוא "אות לא לגיטימי לפרש תנית פטורמתה" – אין תנית פטור ואין עילת תביעה )בלי רשלנות אין עילה(. כלומר:

.כאילו היא לא חלה בכלל על מצבי רשלנות

בית המשפט יעשה מאמצים לפרש את החוזה כדי לתת ביטוי לחופש החוזים.

. לעיתים זה יכול לקבל תוקף על פי זה או30הגענו לשאלת התוקף. חוק החוזים האחידים, וחוק החוזים ס' – חוזה הנוגד את תקנת הציבור – בטל )קל30על פי זה, או דרך שניהם. בעניין התוקף, ניתן להתייחס לס'

3לומר שספק שמשתחרר מאחריות – זה נוגד את תקנת הציבור(. בעניין התוקף, ניתן להתייחס גם ל-ס' לחוק החוזים האחידים: קיפוח.

: ניתוח אירוע בנושא כפיה ועושק, מהסילבוס.2בוחן פתע מס'

אינטרסים מאוימים: כלכלי, שלמות היבולכפיה מצד המרסס.בדר"כ בית המשפט לא מורה על ביצוע, אלא מורה על אי ביצועאיום שלא בתום לב מצד המרסס.עניין הזמן.פס"ד אקספומדיה

מהו חוזה אחיד? לחוק החוזים האחידים:2הגדרה לחוזה אחיד נמצאת בסעיף

- נוסח של חוזה שתנאיו, כולם או מקצתם, נקבעו מראש בידי צד אחד כדי שישמשו תנאים"חוזה אחיד"לחוזים רבים בינו לבין אנשים בלתי מסויימים במספרם או בזהותם;

84

דיני חוזים – פרופ' מיגל דויטש

אם משתמשים בנוסח סטנדרטי )למשל משכירים דירה אחת שברשותנו, אחת לכמה שנים על בסיס חוזהסטנדרטי שמצאנו באינטרנט( – זה לא חוזה אחיד!

דוגמה לחוזה אחיד: אדם מוכר עשרות מוצרים ביום, ומשתמש באותו הנוסח עבור כולם: "אנשים בלתימסוימים".

.חשוב שהחלק המהותי יהיה אחידמספיק שחלק מהתנאים הם אחידים וחלק נתונים למו"מ –

חשוב קודם כל שהנוסח יעמוד בהגדרה של החוק לחוזה אחיד, ורק אח"כ אפשר להתקדם הלאה.

הרעיון הוא שיש כאן "צד חזק" שמכתיב חוזה בלי מו"מ. החוק בעניין זה אומר שהוא לא מכיר בחופש החוזים בעניין זה – בעת הכתבת תנאים, החתימה היא כאילו לא חתימה מלאה. זה נותן פתח לבית

המשפט לקיים ביקורת שיפוטית.

זוהי תופעה חשובה, ולכן יש ספרות עצומה בנושא זה, עד כדי כך שיש הטוענים שחוזה אחיד הוא בכלל לא חוזה – וצריך לעזוב את כל הקונספט של דיני החוזים בעניין זה, אלא להתייחס לחוזה האחיד כאל תקנה – כלומר: כאל חקיקה. על כן, כמו שבית המשפט יכול לבדוק תוקף של תקנות, הוא צריך להיות

פתוח לבדוק תוקף של חוזה אחיד.

מדוע בסופו של דבר, עדיין נתפס חוזה אחיד כחוזה? יש מגוון בשוק, ועדיין בעניינים עיקריים – הלקוח יכול לבדוק במה מדובר ולבחור )בין חתימה על חוזה אחיד זה או אחר( ולעיתים יש אפשרות ללקוח לפתוח

סעיפים למשא ומתן.

אם מדובר אכן בחוזה אחיד, בית המשפט יוכל לבדוק תוקף של תניה אחידה: האם תנאי הוא מקפח לחוק החוזים האחידים(. 3)סעיף

לחוק החוזים האחידים: תנאי מקפח וביטולו3סעיף בית משפט ובית הדין יבטלו או ישנו, בהתאם להוראות חוק זה, תנאי בחוזה אחיד שיש בו - בשים לב

למכלול תנאי החוזה ולנסיבות אחרות - משום קיפוח לקוחות או משום יתרון בלתי הוגן של הספק העלוללהביא לידי קיפוח לקוחות )להלן - תנאי מקפח(.

.שהצדדים הסכימו עליה לחוק החוזים מדברת על תניה 2הגדרת התנאי כפי שהיא מובאת בסעיף

"תנאי" - תניה בחוזה אחיד, לרבות תניה המאוזכרת בו וכן כל לחוק החוזים האחידים:2מתוך סעיף תניה אחרת שהיא חלק מההתקשרות, ולמעט תניה שספק ולקוח הסכימו עליה במיוחד לצורך חוזה

מסויים "ספק" - מי שמציע שהתקשרות עמו תהיה לפי חוזה אחיד, ואחת היא אם הוא הנותן או המקבלשל דבר;

₪. אומר1000דוגמה: היקף האחריות של הספק. בחוזה האחיד רשום שיש לספק פטור מאחריות עד ₪ זה500 ₪ ומשנים את התנאי. בבית המשפט יטען הלקוח שעדיין, גם ה-500הלקוח, אני מוכן עד

מקפח, אבל אין כאן תניה אחידה, ולכן לא יחול כאן חוק החוזים האחידים.

! רק תניה אחידה בחוזה אחיד אפשר לתקוף

הלקוח חתם על החוזה האחיד עם כל המידע האפשרי )הספק ישב והסביר לו סעיף סעיף, והוא התייעץ עם עשרה עורכי דין(. האם עדיין יכול הלקוח לטעון שחוזה מקפח? הרעיון הוא שגם אם ידעת את הכל

85

דיני חוזים – פרופ' מיגל דויטש

וחתמת, אם מדובר בחוזה אחיד – יש אפשרות לבטל. מרכז העניין הוא לא האינפורמציה! רוצים לגרוםלספקים להכין חוזים אחידים שאינם מקפחים, והנחת החוק הוא שיש כאן "צד חזק" ו"צד חלש".

פס"ד אגד נ' יעקב: עלתה השאלה האם תקנון של אגודה שיתופית, או תקנות של חברה הם בגדר חוזהאחיד?

מסמכים שכאלו הם לא מצב קלאסי "פשוט" של חוזה ספק-לקוח, אלא מסמך התנהלות של חברה. )זה נכון לגבי כל הגופים המשפטיים שמוקמים: אגודות שיתופיות, עמותות(. פס"ד שספג ביקורת רבה טען

שגם המסמכים האלו הם חוזה אחיד, כי כל מי שחבר באגודה השיתופית, או בעל מניות – כאילו חתם עלחוזה אחיד. ההצדקה: הקשר בין האגודה לחבר אגד הוא כמו יחסי עובד מעביד.

כלומר: בית המשפט יכול לבטל סעיף בתקנות החברה.

נהג חבר אגד עשה עבירות משמעת בעניין כרטיסים של אוטובוס. לפי התקנון אפשר לסלק אותו מהחברות בגין עבירות אלו. השאלה היא האם תנאי הסילוק הם הוגנים. הנהג טען שהתנאים אינם הוגנים

– מקפחים. בית המשפט קיבל עקרונית את העמדה, שגם מסמכים כאלו יכולים להיות חוזה אחיד ולכןהסעיפים ניתנים לביטול. פס"ד הזה יש לו השלכה עצומה בנושא דיני תאגידים.

. לחוק החוזים האחידים23סעיף . לחוק החוזים האחידים: סייגים לתחולה23סעיף

)א( הוראות חוק זה לא יחולו על -( תנאי הקובע את התמורה הכספית שישלם הלקוח;1)( תנאי התואם תנאים שנקבעו או אושרו בחיקוק;2)( תנאי התואם תנאים שנקבעו בהסכם בין-לאומי שיש שישראל צד לו;3) , בין שהוגש לרישום לפי החוק האמור ובין1957( הסכם קיבוצי לפי חוק הסכמים קיבוציים, התשי"ז - 4)

אם לאו, לרבות הסדר קיבוצי אחר ובלבד שנעשה בכתב ונקבעו בו שיעורים לשכר עבודה.

מחריג סוגים מסוימים של חוזים מגדר הוראות החוק. למשל: בית משפט לא יכול לבטל סעיפים23סעיף אין חלות על תנאי הקובע את התמורה הכספית שישלםבהסכם קיבוצי, ובמיוחד )הוראה חשובה(

. אי אפשר לבקר או לתקוף את סעיפי התמורה הכספית. הרעיון הבסיסי הוא שביהמ"ש לא יכולהלקוחשישמש כבקר מחירים.

יש מצבים מסוימים שבהם על פי חקיקה אחרת, מוציאים צווים שמגבילים את המחירים, או מקפיאים אותם )למשל: חוק פיקוח על מוצרים ושירותים(. זה עניין לרשות המבצעת ולא לרשות השופטת. יש חשש

שאם זה יהיה בידי בית המשפט זה ייצור אנדרלמוסיה ו"מסחרה".

זה לא אומר שכל מה שקשור לכסף "בחוץ" – רק התמורה הכספית בחוץ. למשל: אם בחוזה יש סעיף אחוז לחודש. על סעיף שכזה ניתן לטעון שהוא מקפח. זה שייך לכסף –10שמדבר על ריבית פיגורים של

אבל לא שייך לתמורה הכספית.

לשיעור הבא: חוזה על תנאי.

86

דיני חוזים – פרופ' מיגל דויטש

16.12.2010

)לא נכחתי בשיעור(

חוק החוזים האחידים )המשך(חזרה על שיעור קודם:

חל עליו דין החוזים האחידים. הוא נקרא חוזה אחיד כאשר ספק מסוים משתמש באותו – חוזה אחיד נוסח מול לקוחות שונים בלתי מסוימים. גם חוזה אישי של עובד יכול להיכלל בקטגוריה זו. הסכם קיבוצי

פטור מתכולת החוק.

נוסח חוזה שנמצא באינטרנט )למשל: חוזה שכירות( הוא לא חוזה סטנדרטי.

בית המשפט יוכל להתערב בתנאיםחוזה עבודה סטנדרטי שמעביד מכתיב לעובדיו חשוף לביקורת החוק ) (, בניגוד להסכם קיבוצי שאינו חשוף לתקיפה. תוצאת התקיפה לא תמיד בטלות, סביר להניחשלו

שבימ"ש לא יבטל אך זוהי עדיין אפשרות קיימת.

בודקים תנאי מסוים, האםהחוק מאפשר לבטל תניה סטנדרטית ואז הבטלות מתייחסת לתנאי מסוים: לכאורה צעד כזה לא פוגע ביתרהוא הגון או לא, ואם לא - מבטלים את אותו הסעיף ולא את כל החוזה.

החוזה שקיים ועומד.

לחוק החוזים האחידים: תנאי מקפח וביטולו3סעיף בית משפט ובית הדין יבטלו או ישנו, בהתאם להוראות חוק זה, תנאי בחוזה אחיד שיש בו - בשים לב

למכלול תנאי החוזה ולנסיבות אחרות - משום קיפוח לקוחות או משום יתרון בלתי הוגן של הספק העלוללהביא לידי קיפוח לקוחות )להלן - תנאי מקפח(.

כאשר בודקים אם תנאי הוגן או לא, בודקים זאת על רקע כל החוזה. לא נכון לבודד תנאי מכלל החוזה: לכל תנאי יש רקע מסוים וכדי להחליט אם לבטלו יש לראות תמונה כוללת של החוזה. דוגמה: קשירת

במקרההלקוח לתקופה ארוכה מידי עם הספק, אך כנגד זה הלקוח מקבל תועלות רבות כגון: מחיר נמוך. יש בעיה בהתקשרות לתקופות ארוכות )לא רוצים תלותכל אחד מרוויח מן החוזה(. מאידך, זה יש איזון )

גדולה מידי של הלקוח בספק: הספק עלול לנצל את התלות. אין אמצעי לחץ על הספק(.

בחוק החוזים האחידים ההנחה היא שהלקוח יודע הכל, אך אין לא הכוח להתנגד )"חזק מול חלש"(.

לעיתים קרובות יש קשר כלכלי, ישיר או עקיף, בין תנאי מסוים לבין יתר הוראות החוזה.

דוגמה: התקשרות לשנה ללא תמורה, לעומת התקשרות לשנתיים עם תמורה. התמורה יכולה להיות או מתנה: ₪ לחודש(300 ₪ לחודש או חוזה לשנה ב-200חוזה לשנתיים ב- ₪ במחיר )100הפחתה של

טלוויזיה.

דוגמה: נניח שבית המשפט קובע שיש לשנות את סעיף השנתיים לשנה. הספק יטען מנגד שיש לשנות גם כשיש זיקה בין ₪, או להחזיר את הטלוויזיה.300את הצד השני של המשוואה, ולשנות את המחיר ל-

מאידך,תנאים בחוזה, הצדק החוזי היחסי אומר, שאם תנאי מתבטל אז גם התנאי שעומד מולו מתבטל. ₪ או את הטלוויזיה, וזכה100יש גם את עניין עשיית עושר שלא במשפט: הלקוח הרוויח את הפרש ה-

בחוזה לשנה אחת. בית המשפט מפעיל שיקול דעת בעניין זה.

87

דיני חוזים – פרופ' מיגל דויטש

.המטרה היא להרתיע ספקים לא מוסרייםבסופו של דבר, לדברי פרופ' דויטש: אין תשובה חד משמעית. מצד שני, יש להבחין בין הדוגמה של ההנחה הכספית ובין דוגמת המתנה: אם נחייב את הלקוח לשלם

, נוצר מצב בו הלקוח אינו מוחזר למצב אפס - אלא למינוס. בית המשפט לא יתקן את200 במקום 300 המצב לרעת הלקוח )לא מחייבים את הלקוח לשלם יותר ממה שהוא התחייב לשלם בתחילה, כי זו פגיעה בחופש החוזים: זוהי בקשה מהלקוח להסכים לחוזה שלא התקשר אליו. בעניין הטלוויזיה - יש הגיון לחייבו

להחזיר את המתנה אך גם כאן יש להפעיל שיקול דעת שיפוטי. כפי שנכתב קודם: השיקול הנגדי אומרלספק, שהוא צריך לשלם מחיר על כך שהחדיר לחוזה תניה שלא הוגנת.

אומר שהחוק לא חל על תנאי שקובע את התמורה הכספית שישלם הלקוח. בדוגמה הנ"ל,1א23סעיף ביהמ"ש לא מתערב בתמורה הכספית אלא מתערבביהמ"ש לא מחווה דעתו על מחיר העסקה –

.בתקופה החוזה

בעניין פס"ד שמעוני: בזמן פסק הדין, חוק החוזים האחידים היה שונה. ההלכה מפס"ד שמעוני היא, שחוק החוזים האחידים לא מתערב בעניינים כלכליים. החוק בא למנוע תניות שפוטרות מנזק גוף ולא לעשות

צדק כלכלי.

פס"ד היועץ המשפטי לממשלה נ' בנק לאומי: בית המשפט לקח את החוזה הנוהג של הבנק והעביר אותו בקרה שיפוטית סעיף, סעיף, והרבה מאוד סעיפים שונו או בוטלו )חוזים אחידים הם לא חוזים רגילים. אין

עמדת כוח שוויוניות. סגירת פערים(.

בית הדין לחוזים אחידים מול בית המשפט בית דין זה הוקם ע"י חוק החוזים האחידים. בית הדין לחוזים אחידים הוא בית משפט מחוזי: ערעור על

פס"ד מבימ"ש זה יעבור אל העליון. בית דין זה מאכזב בתפקודו המעשי.

לבית דין זה יש סמכויות לבטל או לאשר תנאים בחוזה אחיד. לפי החוק ספק יכול להגיש לבית הדין בקשה לאישור נוסח החוזה האחיד אותו רוצה לתת ולבדוק שאין בו תניות מקפחות. הספק מבקש מבית הדין

לבדוק אם החוזה שלו תקין. אם תינתן דקלרציה כזו הוא יהיה מוגן מפני תקיפה ועניין זה יחייב את כל בתיהדין בהמשך.

מנגד, ארגוני צרכנים המייצגים את האינטרס הציבורי, יגיש בקשה באמצעות היועמ"ש לממשלה או ארגוני צרכנים מוכרים, בבקשה לבטל סעיפים: "נא לתת דקלרציה שתנאים מסוימים מבוטלים". מתנהל הליך שיפוטי לכל דבר, בו שומעים את היועץ הצרכני והספק. משמעות האישור היא שאין תניה מקפחת ע"פ

חוק החוזים האחידים אך זה לא אומר שהחוזה תקין לגמרי. החסינות )ה"מטריה"( שניתנת כאן היאבמסגרת החוק בלבד )אפשר שהסעיף יהיה בטל עקב תקנת הציבור(.

. כלומר: כשיש החלטה בנושא מסוים, אי אפשר יהיה לפתוח אתכמעשה בית דיןההחלטה הזו משמשת אלו הן החלטותההליך שוב, גם לא בהליך פרטני בבית המשפט. מכאן החשיבות המיוחד של ההחלטות:

רוחביות על כל מי שיתקשר מול ספק זה בעבר ובעתיד.

דיון במקביל לחוק החוזים האחידים: דיון מקביל 21סעיף

)א( דיון בבית הדין בחוזה אחיד, שטרם נתקבלה החלטה לגביו, לא יגרע מסמכותו של בית משפט לדוןבטענת תנאי מקפח בחוזה שנכרת לפי אותו חוזה אחיד.

אין מניע, שבמקום בית הדין לחוזים אחידים, תועלה הסוגיה בבית משפט. מה ההבדל? לדוגמה: בעניין הטרמפולינה: אם הנפגע יחליט לפנות לבית משפט, ובית משפט יקבע כי החוזה תקף רק בין הספק

88

דיני חוזים – פרופ' מיגל דויטש

לקופץ הספציפי הזה, ההחלטה תקפה רק למקרה הספציפי הזה. אם הקופץ פונה לבית דין לחוזים.החלטת בית דין לחוזים אחידים תחייב את הספק מול כל הקופציםאחידים,

לסיכום: בבית דין לחוזים אחידים הפסיקה היא כללית ולא מיוצגת על ידי אדם ספציפי אלא על ידי גוף כוללני יותר )יועמ"ש / ארגון צרכנים(. אדם פרטי לא יכול להגיע לבית הדין לחוזים אחידים בעצמו. היועמ"ש "מייצג" את כל הלקוחות, והלקוחות "כאילו" נתנו לו יפויי כוח לכך - לכן זה מחייב את כל

תיק אינדיבידואלי בבית משפט, בו כל מה שנקבע יפה לאותם צדדים(.הלקוחות כאחד )לעומת

בשני סוגי בתי המשפט.נדון במקבילכל עוד אין החלטה של בית הדין לחוזים אחידים, העניין יכול להיות

חסרונות בית הדין לחוזים אחידים יש יתרון גדול להחלטה קולקטיבית. הספקים ידעו מה בסדר ומה לא ואיפה הם עומדים. לכאורה יש

מוטיבציה לספקים לפנות לבית הדין לפני שקורה אירוע דרמטי )למשל, מוות בטרמפולינה(, כדי לבדוק אם הדרך בה נוהגים היא תקינה מבחינה משפטית. בפועל, כמות התביעות בבית דין זה דלה מאוד

מהסיבות הבאות: ספק ממוצע בד"כ "לא מחפש צרות" ומקווה לטוב. ספקים לא רוצים לקבל החלטות שעלולות.1

לפגוע בהמשך ההתקשרות. הספקים מעדיפים להעלים עין ולא לשאול שאלות מיותרות - ספק מעדיף לתת תנאים שטובים לאינטרסים שלו בלבד, ויודע מראש שאם יפנה לביקורת שיפוטיתישונו התנאים שבאים לטובתו. רק במקרים בודדים בימ"ש מבקש מספקים לפנות לבית הדין.

ליועמ"ש אין מספיק משאבים..2לגופים הצרכניים אין מספיק משאבים..3

ביהמ"ש לא יכול ליזום הליך מסוג זה, הוא רק מגיב להליך שמגיע אליו. גם אם היו מוגשים מקרים רבים )א( לפיו הבטלות קיימת לגבי תנאי ע"פ אותו חוזה אחיד:18לבית הדין הייתה מתעוררת בעיה: סעיף

בדוגמה של השנתיים, הספק משנה את הסעיפים "מסביב", אבל לא את הסעיף של השנתיים, ובכל זאת זהו חוזה אחר, ואז כל התהליך מתחיל מחדש. המשמעות היא, שכל העניין "לא ממש עובד". מצד שני,

כאשר מדובר בספקים גדולים כמו בנקים - משתדלים לקחת בחשבון את רוח ההלכה המחייבת.

)א( לחוק החוזים האחידים: כוחם של ביטול ושינוי בבית הדין 18סעיף תנאי שבית הדין ביטל ייחשב כבטל בכל חוזה שנכרת על פי אותו חוזה אחיד אחרי מועד החלטת בית

הדין ; תנאי שבית הדין שינה יחול כפי ששונה בכל חוזה כאמור.

לחוק החוזים האחידים4 ו-3סעיפים קובע את המבחן הערכי העקרוני: מבחן הקיפוח )"עלול לקפח"(.3סעיף

וקובע חזקות קיפוח )הנחה = פרזומפציה(.3 בא לעזור להסקת מסקנות ע"פ סעיף 4סעיף

. חשוב להבין כי חזקה אינה3, הוא מקפח לצורך סעיף 4החוק מניח כי אם משהו נופל לתחום של סעיף סוף הבדיקה אלא רק התחלתה. הפרזומפציה במקרה זה היא בלתי חלוטה. אלה הנחות שהן התחלה של

בדיקה ובסופו יוחלט אם הפרזומפציה מקפחת או לא.

ישנם שני סוגים של פרזומפציות:

18 פחות יום אינו בגיר(. סעיף 18 הוא בגיר )18פרזומפציה חלוטה – )מוחלטת( אדם שמגיע לגיל . לפרזומפציה זו יש יתרונות של וודאות משפטית ולכן היא18מניח בשלות מהרגע שבו אדם בן

ראויה..פרזומפציה בלתי-חלוטה

89

דיני חוזים – פרופ' מיגל דויטש

קובע כי כל עוד לא הוכח אחרת, לא הועלו טעמים משפטיים משכנעים אחרים, הפרזומפציה4סעיף )ההנחה( היא שאם תנאי בחוזה נופל תחת אחת הקטגוריות שכתובות שם התנאי מקפח ודינו ביטול.

מספיק שהתנאי הנתקף נופל לאחד מעשרת תת הסעיפים - התנאי בטל. הסעיפים הן תניות פטור מדין שאינן תקינות. כשהתנאי בטל הנטל עובר לספק ותיאורטית התובע מתחיל בפלוס כלשהו. אם זה כל מה שיקרה התובע זוכה ומבטל את הסעיף בחוזה. הכלל הרגיל הוא שתובע צריך להוכיח את טענתו ובניגוד

הוא כוללני ביותר וניתן4. סעיף 4לכך אינו צריך להוכיח כלום אם מצבו נופל לאחד הבתים בסעיף להסתמך עליו במקרים רבים ואז נטל ההוכחה יעבור לספק. בחלק מהחזקות האלה החזקה היא לא כל כך

( בסיפא(. כדי6)4עוצמתית כיוון שלעיתים כתוב "באופן בלתי סביר", אין קביעה מפורשת )דוגמה: סעיף להיכנס למסלול של קיפוח יש להראות שהתנאי אינו סביר ומקפח. הפתרון המשתמע הוא הפתרון הבא:

כדי לבחון פרזומפציה, כדי להיכנס לסעיף, מספיק להראות שהתנאי הוא בלתי סביר "לכאורה" )"מבט בא לכוון4לכאורי"(. מי שמוטל עליו הנטל לגבי קיפוח צריך להביא חוות דעת ולעשות סקר שוק. סעיף

אותנו משפטית: מה סוג העניינים הבעייתי מבחינה משפטית.

מה סוג השיקולים הרלוונטיים שיש לבחון:

. בדיקה כוללת של החוזה על רקע כל החוזה וכל מה שיש. לעולם לא בודקים מבחן האיזון.1 תנאי לבדו למרות שתוקפים תנאי ספציפי. שום איזון כזה לא יחזיק מעמד מול טווח זמן ארוך

מאוד. טווח ארוך הוא קיפוח והלקוח יהיה "תקוע" עם הספק. בודקים איזונים גם מול השוקבכללותו, אך זהו לא עניין חיובי כיוון שהרבה פעמים בימ"ש מכתיב התנהגויות לספקים.

.ביעילות כלכלית. זהו ביטוי גג - נתמקד אינטרסים ציבוריים כלליים - שיקולים חלוקתיים.2 שיקולים מסוג זה פועלים לשני הכיוונים. מצד אחד אנו בודקים מדוע קיים חוק החוזים

האחידים, מה רע בחופש החוזים? התשובה היא שכאשר ישנו כשל שוק )ספקים חזקים מול לקוחות חלשים(, בית המשפט הופך לסוג של רגולטור. מצד שני תניה יכולה שלא תהיה

יעילה כלכלית מבחינהסימפטית מבחינת היחסים הפנימיים בין הצדדים אבל מצד שני היא . אם אנו מחליטים כי הגבלת האחריות לא תקינה זוהי פגיעה בשכבות החלשות כיציבורית

בפעם הבאה זה יעלה יותר אם הפעם יבוטל התנאי. - הגנה על זכויות היסוד של הלקוחות. אם הסעיף פוגע באחת מזכויות היסוד זכויות אדם.3

)כבוד למשל( זו פגיעה בלתי מאוזנת וזה שיקול טוב לביטול. בפס"ד קסטלבאום )שאלת כיתוב על מצבות והגבלות בעניין- האם הן תקפות או לא?( יש חוזה אחיד עם חברה קדישא

המגבילות את צרכני השירות. האם ההגבלה על כיתוב במצבה היא לגיטימית או לא? כאן יש הגבלת זכות הפניה לערכאות לחוק החוזים האחידים: 5השפעה של חוקי היסוד, כמו בסעיף

)"תנאי בחוזה אחיד השולל או מגביל את זכות הלקוח לפנות לערכאות משפטיות – בטל"( . האבחנה הזו נשענת במידה רבה על פס"דחוזה יחס מול חוזה לעומתי - טיב החוזה.4

ברשימת הקריאה על חוזים אחידים - לקרוא!(. פס"ד עוסק7מילגרום נ' מרכז משען )מספר בשאלה: מה קורה לדייר בבית אבות כשמגיע למצב סיעודי ותלוי בבית האבות. לפי החוזה

הדייר נכנס לבית האבות, אבל כאשר הופך לסיעודי, יש סעיף בחוזה לפיו ישלם את המחיר שישלם לספק לפי המחיר הנוכחי באותו היום כמו דייר חדש. במידה רבה מדובר על תנאי

המנגנון של קביעתשקובע תמורה כספית - אך כאן ביהמ"ש מתגבר על כך, עוקף את הסעיף. במקרה הזה. יש שני סוגי חוזים:המחיר הוא המקפח

חוזה רגיל. שני בני אדם נפגשים וחותמים חוזה בו כל אחד מגן על חוזה לעומתי - האינטרסים שלו. לכל צד ברור שיש אינטרסים נוגדים והחובה ההדדית היא די מוגבלת.

חובת תום-לב כמובן קיימת כאן. שני הצדדים רוצים לשמור על האינטרסים. כאן שני הצדדים מנסים להיות טובי לב אך עדיין יש סיכוי לתוקפנות לצורך שמירה על

האינטרסים.

90

דיני חוזים – פרופ' מיגל דויטש

יש חובה משמעותית להתקרב לטוב לב. זהו חוזה ארוך טווח בעיקר כאשר חוזה יחס - מדובר במצבי תלות )אדם תלוי לאורך זמן באדם אחר כמו בעניין פס"ד מילגרום, שם

בימ"ש טען שזהו חוזה יחס המשפיע על חוק החוזים האחידים(. לא יכול להיות שדינו שלמי שחי שנים במקום יהיה דינו כמו של דייר חדש. יש כאן חוסר צדק מובנה.

פס"ד יורשי מילגרום נ' משען )תקציר( בית האבות משען החתים את המנוחה בחוזה לפיו במעבר לסיעודי משען תקבע את התשלום החדש.

השלום והמחוזי קבעו שלא מדובר בתנאי מקפח ומכאן הערעור. שאלה משפטית: פרשנות בחוזה אחיד. ברק קובע כי במקרה של ניסוח לא ברור בחוזים אחידים יש לתת

עדיפות פרשנית נגד בעל השליטה ולמען החלש. בעוד שלרוב יש לבחון את התכלית הסובייקטיבית )'אומד דעת'( של הצדדים במעמד הכריתה ולא אחריו,

ב-'חוזה יחס', שהוא ארוך טווח ודינאמי, ניתן לבחון את הנסיבות גם לאחר הכריתה. לקביעת תנאי מקפח ביהמ"ש עורך בחינה דו-רמתית: תחילה בוחן את האינטרסים המשותפים של

הצדדים ואח"כ את התפיסה החברתית המקובלת.

- נבחן את ההבדל בין תניות פטור מאחריות לנזק גוף לבין פטור מאחריות של תניות פטור.5 נזק רכוש. בעניין פטור מנזק רכוש יש אינטרס שספקים יפעילו אמצעי זהירות ולכן אין

לשחררם מאחריות לנזקי גוף. כאן תהא התערבות שיפוטית חריפה מאוד. פטור מנזקי גוף לא יחזיק מעמד ויבוטל. תניה הפוטרת מנזק לרכוש לא קל להגן עליה אך אפשרי. דוגמה: ספק טוען שהוא אחראי לנזקי רכוש אך לא לנזק תוצאתי. יש הגיון מסוים ואינטרס לגיטימי לספק

להגביל את האחריות בעניין זה. . פס"ד לגיל טרמפולין. אם השירות לא חיוני לציבור, בית המשפט לא מתערב. שירות חיוני.6

לטענת פרופ' דויטש, אין סיבה להגביל רק לשירות חיוני ויש לשכלל את כל השיקולים ולהגיעלמשהו. משקלו של שיקול אינו כבד.

- כאשר אין חלופות ניתן לתקוף את התנאי ביתר קלות. מונופולין.7

בפס"ד רוט נ' ישופה נשאלת השאלה האם התנאי של הקבלן הוא בלתי מוסרי? אותו סעיף במקרה זה, לחוק החוזים )תקנת הציבור( או דרך קיפוח בחוק החוזים האחידים. נכון30ניתן לתקוף דרך סעיף

. בחוק30שתקנת הציבור היא של ספק מול לקוח אך כמעט כל נימוק מאלה שמנינו יפים גם בסעיף .30החוזים האחידים יש יתרונות טכניים רבים אך פרזומפציות אלה נפתרות גם על ידי סעיף

קובע הוראה מאוד חדה שלא כדרכו של החוק. אם יש חוזה אחיד שאומר שללקוח אין אפשרות5סעיף לפנות לבימ"ש הסעיף הזה בטל באופן מוחלט! אין שום איזון שיכול לאזן וזה מאוד הגיוני. הספק יכול

לעקוף את העניין בכך שיגיד ללקוח: "הדרך לבית המשפט פתוחה אבל כשכבר תהיה בבימ"ש לא תוכל )כי אין חסימת גישה אלא5לטעון כל מיני טענות". צריך להבין שלכאורה אמירה זו אינה בטלה לפי סעיף

בא5 אינו משוכלל בכלל ויש לפרש אותו. יש לומר כי סעיף 5(. סעיף 6)4הגבלת טענות(. כאן יחול סעיף למנוע טענה שהגשת תביעה היא הפרת חוזה והלקוח ישלם פיצוי על צעד של הגשת תביעה.

לקרוא: חוזה על תנאי ותנאים שלובים בחוזה.

91

דיני חוזים – פרופ' מיגל דויטש

21.12.2010

הערות בעניין הבוחן:

, בגלל18טענת עושק לא מחייבת שהמצוקה תיוולד כתוצאה מאיום של הצד השני. ניתן לבטל דרך שהייתי במצוקה – בין אם המצוקה נולדה "באשמת השני" ובין אם לא היה איום, והמצוקה היתה ברמה

האובייקטיבית )וכריתת החוזה היא רק ניצול המצוקה(.

כפייה תמיד היא מצב שבו המאיים יוצר את המצב הבעייתי.

בעונשין, לכל עבירה יש "תג מחיר" אחר. לעומת זאת, בפרק ב' עבור על "עבירה" יש את אותו המחיר: "זכות ביטול", השוני הוא הסיכוי הטוב יותר, או הטוב פחות לבטל. מכיוון שכך, בפרקטיקה – כדי לבטל חוזה – יטענו הכל: אותו אדם שאיימו עליו, יטען הכל: לא הייתה גמירת דעת מלכתחילה, לחילופין: אם

הייתה גמ"ד, אז הייתה כפייה, לחילופי חילופין, היה עושק... וכו'.

)דוגמה: נכפה עלי, אוצריך להבחין בין טענות ובין עדות. בכתב טענות אין בעיה לסתור את עצמךלחילופין לא נכפה עלי אבל...(. בעדות חייבים לומר את האמת.

צורת החוזה ותוכנו)פרק ג' של חוק החוזים, חלק כללי(

: צורת חוזה.23סעיף חוזה יכול שייעשה בעל פה, בכתב או בצורה אחרת, זולת אם היתה צורה מסויימת תנאי לתקפו על פי חוק

או הסכם בין הצדדים.

: תכנו של חוזה24סעיף תכנו של חוזה יכול שיהיה ככל אשר הסכימו הצדדים.

לחוק החוזים, חוזה נעשה בכתב, או בכל צורה אחרת. זהו ה"חופש הצורני" של23בדרך כלל, עפ"י סעיף החוזים. זה חלק מהרעיון הגדול של חופש החוזים. כלומר: כמו שהצדדים יכולים להחליט כמה יעלה

השולחן עליו חותמים, הם יכולים להחליט לערוך את החוזה בע"פ ולא בכתב. אלו הם רעיונות ליברלייםשל אוטונומיה )כל עוד עניינית המתקשרים רוצים להתחייב משפטית ולא חברתית, ושיש גמירת דעת(.

אם רצו עסקה, מה זה משנה אם זה על נייר או על פתק. גם בהקשר שלפחות פורמליזם, יותר מהות:פרשנות חוזים, המשפט הישראלי לא מקבל טענה של "אם זה לא כתוב – זה לא קיים".

מדבר על התכנים. חופש התכנים. 24סעיף

יש מצבים שהמחוקק לא מוכן להסתפק במהות – בשל החשש מטעויות בהגעה לאמת. ההקשרהסייג: . הרעיון הוא רעיון של 23 לחוק המקרקעין הוא הסייג לסעיף 8 מכירת דירה הוא דוגמה מובהקת:סעיף של

היא הדרישה לרצינות.8הדרישה בסעיף רצינות העסקה בעת שמדובר במקרקעין.

המחוקק לוקח מגזר מסוים מתוך עולם העסקאות הענק, ודורש סייגים. זו מדיניות שאינה מובנת מאליה: אם הרעיון הוא רצינות, מדוע שזה יהיה רק למקרקעין ולא על פי משמעות העסקה? למשל: כל חוזה

ששוויו מעל מיליון דולר, ידרוש התחייבות בכתב. זה הגיוני – אבל לא קיים. מאידך, עסקאות במקרקעיןיכולות להיות עבור "זכות מעבר" בשטח כלשהו – עסקה אשר שוויה לא רב בכלל.

92

דיני חוזים – פרופ' מיגל דויטש

לחוק הפרוצדורה העות'מאני: עסקאות שמקובל לעשותן בכתב, מצריכות ראיה בכתב )ציטוט80בסעיף תביעות הנוגעות להתחייבויות וחוזים או לשותפות, למוכסנות או להלוואות שעל פי הרגיל והנהוגמהחוק: "

הם נעשים במסמך בכתב, והעולות על עשר לירות, צריך להוכיח במסמך בכתב..."(. סעיף שמרבית עורכיהדין בכלל לא ערים לקיומו, ונשאר מידי המנדט.

דורש מסמך כתוב, והפסיקה התמודדה בין שתי חלופות אפשריות )הפניות לפסקי דין: פס"ד כדרי,8סעיף :8ברון(, לפירוש סעיף

– נכיר בחוזה, כאשר המסמך הוא המקור ממש להתחייבות דרישת הכתב היא קונסטיטוטיבית.1 עצמה. כלומר: מסמך שמשמעותו היא "בזאת אני מתחייב". ההתחייבות לא הייתה קיימת קודם,

והמסמך הוא ההתחלה של ההתחייבות )מסמך "יוצר התחייבות"(. דוגמה: עושים עסקת מקרקעין בע"פ. מחליטים בתקיעת יד שהדירה דרישה ראייתית בלבד..2

תימכר, ואין מסמך. כעבור יומיים, הקונה נותן למוכר צ'ק וכותב: "ע"ח עסקת מכר דירה". הצ'ק מעיד או מוכיח התחייבות, אבל לא יוצר אותה בפועל. כרגע יש בידינו רק משהו "ראייתי"

להתחייבות בעל פה.

לכאן או לכאן. לומר: הצ'ק מעיד על ההתחייבות, מצד שני: ניתן8בית המשפט יצטרך לפרש את סעיף דורש התחייבות קונסטיטוטיבית – נייר "יוצר התחייבות", ברוח של "בזאת אני מתחייב".8לומר שסעיף

לחוק הפרוצדורה80בעניינים אחרים, שהם לא ענייני מקרקעין – יש לנו דרישות ראייתיות בסעיף העות'מאני. לדוגמה: בחוזה הלוואה – זוהי דוגמה לעסקה שהנוהג הוא לערוך מסמך כתוב. כמעט לא

טוענים ולא מיישמים סעיף זה.

לחוק המתנה.5 לחוק המקרקעין דומה לסעיף 8הערה: סעיף

בשורה ארוכה של פסקי דין, החלה הפסיקה לכרסם בדרישה הקונסטיטוטיבית )למשל: פס"ד זוננשטיין(. ראשית, הפסיקה אפשרה השלמה מאסיבית של ניירות קלושים, על ידי שימוש בחוק החוזים חלק כללי.

מספיק שקיים מעט מאוד טקסט כתוב, על מנת לקיים את דרישת הכתב )פס"ד בודקובסקי דיבר על , את חופש הצורה ולא מכשיל עסקה בגלל8מפית כמסמך בכתב(. בית המשפט זוכר, גם בתוך סעיף

עניינים פורמאליים.

במקרים מסוימים, אפילו ללא מסמך כתוב כלשהו – יש חוסר תום לב בדרישה למסמך הכתוב )פס"ד זוננשטיין(. בית המשפט אומר שאם "מנופפים" בטענה הפורמאלית, זה בחוסר תום לב, ואז ביהמ"ש יגיד

שאין צורך.

בפס"ד קלמר נ' גיא – אם התחילו לבצע את העסקה באופן משמעותי, עצם התשלום יכול לעבור כמסמךכתוב. אין מניעה, אומר בית המשפט, שביצוע יבוא במקום התחייבות.

לא מתקיים. בפועל, מגיעים לטאבו8ניקח מקרה קיצוני: נניח שמוכרים דירה, ואין חוזה כתוב בכלל. סעיף וחותמים על שטר מכר להעברה הקניינית של הדירה. שטר המכר לא יוצר את ההתחייבות, הוא ראייה להתחייבות קיימת )הרי הועבר כסף בטרם חתמו(. בית המשפט כמובן מוותר במקרה זה על הדרישה

למסמך קונסטיטוטיבי.

... אבל הרי אין משהו שהוא יותר רצינירצינות של עסקה דורש משהו כתוב? כדי להראות 8מדוע ס' מביצוע העסקה בפועל. זה ההיגיון מאחורי ההחלטה השיפוטית.

לחוק המקרקעין: ההלכה דורשת מסמך קונסטיטוטיבי, אבל ניתוח מסודר של8מהו הדין כיום לגבי ס' ההתפתחות מראה, שהפסיקה בפועל מסתפקת במשהו ראייתי בלבד, וניתן כבר להכריז באופן מסודר

93

דיני חוזים – פרופ' מיגל דויטש

"עברנו מהדרישה הקונסטיטוטיבית לדרישה ראייתית" - למרות שזה עוד לא קרה בפועל. יש הרבה: ההשלמה, תום הלב וכו'.8מנגנונים שמחלישים עוד יותר את סעיף

."הסכם בין הצדדים, ונדבר על הסיפא: "...או על פי 23נחזור לסעיף

במתנה( וההגבלה הנוספת5 במקרקעין, סעיף 8בדר"כ יש חופש צורה. החריגים הם על פי חוק )סעיפים היא במילים: "הסכם בין הצדדים".

בכל חוזה עיסקי ימצא הסעיף: "כל שינוי שיעשה בחוזה זה בעתיד, יחייב הסכם בכתב."

+ ההוראה הנ"ל )כל שינוי...1.2. החוזה אומר שהתשלום יתבצע ב- 1.1דוגמה: יש חוזה כתוב שנחתם ב- . כעבור8.2יחייב הסכם בכתב(. אחד הצדדים מבקש שבוע איחור בתשלום. יש הבנה בע"פ על דחייה ל-

כמה ימים הוא מקבל מכתב נזעם, ובו נאמר שהוא איחר בתשלום. עונה הלקוח שהוא סיכם על דחייה. , והספק אומר: "לא8.2הספק טוען שהשינויים חייבים להיות בכתב. נניח שהספק מתייצב עם הכסף ב-

רוצה – אתה מפר חוזה".

בעניין זה הפסיקה לא עיקבית. מצד אחד זה הרי בסדר לדרוש משהו כתוב. מצד שני, דווקא חופש החוזים מביא לתשובה הפוכה – גם הסיכום החדש הוא סיכום ביניהם. האם בע"פ הם לא ביטלו את הצורך בשינוי

בכתב?

זוהי דילמה קשה. מדוע דרשו את קיום הסעיף? על מנת שלא יהיו ויכוחים. למנוע ספקות בראיות. בית המשפט ירצה למנוע על הסף עדות שסוכם משהו אחר, כי זה בדיוק מה שהסעיף רצה למנוע – זה היה מהותו של הסעיף. ברגע שיקום הקונה להעיד בעניין הסיכום בע"פ, המוכר אמור להתנגד – העדות שלו

אינה רלוונטית. ונניח שזה לא קורה, ובית המשפט יודע בוודאות שהיה סיכום בע"פ – הוא יקבל אתהסיכום בעל פה.

חוזה על תנאי)נושא י"ב בסילבוס, סעיף א(

: חוזה על תנאי27סעיף )א( חוזה יכול שיהיה תלוי בהתקיים תנאי )להלן- תנאי מתלה( או שיחדל בהתקיים תנאי )להלן-תנאי

מפסיק( )ב( חוזה שהיה טעון הסכמת אדם שלישי או רשיון על פי חיקוק, חזקה שקבלת ההסכמה או הרשיון הוא

תנאי מתלה. )ג( חוזה שהיה מותנה בתנאי מתלה, זכאי כל צד לסעדים לשם מניעת הפרת, אף לפני שנתקיים התנאי.

חוזה על תנאי הוא סוג / מצב מיוחד של חוזה. כאשר תוקפו של החוזה על התנאי הוא תוקף חלקי. הוא תקף וקיים, אבל משפיע השפעה חלקית. ישנו תנאי חיצוני שמהווה תנאי סף, ובלי קיום התנאי – החוזה

לא נכנס לתוקף מלא.

".אף לפני שהתקיים התנאי)ג(, נורמת המפתח היא: "27בסעיף

94

דיני חוזים – פרופ' מיגל דויטש

דוגמה: חוזה למכר מכונית, בתנאי שבעוד שבוע ירד גשם. לוקחים את החוזה להקפאה: יהיה גשם – יש עסקה, לא יהיה גשם – אין עסקה. אבל מה קורה בתוך השבוע? האם קיים חוזה, או לא? מצד אחד: לא

חייבים לבצע שום דבר, אז כאילו אין חוזה. מצד שני, החוזה הוא שעלינו לחכות לגשם.

)ג( טוען שגם בתוך השבוע הנוכחי, יש לעסקה איזה שהוא תוקף, ולא יכול אחד הצדדים לעשות27סעיף פעולות שנוגדות את העסקה במקרה שהיא תמומש. אי אפשר מחר למכור את המכונית למישהו אחר,

בטענה שאין התחייבות. אסור לבצע פעולות שימנעו את הגשמת העסקה.

למניעת הפרה. מה זה אומר? שהחוזה על תנאימניעתיים)ג( כל אחד יכול לקבל סעדים 27לפי סעיף תוקף, והחל מהיום שבו אמורים לבדוק אם יש או אין גשם: תוקף נגטיביתקף? במידה מסוימת כן. יש לו

.פוזיטיבי

צריך להבחין בין תנאי שמתלה את העסקה בכללותה מבחוץ, לבין תנאים שנוגעים לקשר בין החיובים.

דוגמה: חוזה שלם, לא על תנאי – והצדדים רוצים תוקף מיידי )ללא התליות(. זה שיש לו תוקף מיידי, זה לא אומר שהביצוע הוא מיידי. הרבה סעיפים בו מכילים התניות הדדיות: תשלום מול העברת האחזקה )מפתח(. יש קשר של התנייה פנימית. התנאי לחיוב להעביר אחזקה, הוא שהקונה ישלם. זה לא תנאי

מתלה במובן של "חוזה על תנאי", הרי החוזה אינו "תלוי על בלימה". סעיפים כאלו ואחרים, יש ומכיליםתנאים )דוגמה: העברת האחזקה תהייה בעוד שבוע אם לא ירד גשם, ואם ירד – בעוד שבועיים(.

לכאורה, כן... כי התשלום מותנה – אבל ההתחייבות לבצע האם חוזה תיווך הוא חוזה על תנאי?הערה:.על כן חוזה תיווך אינו על תנאימשהו )חיפוש אחר קונים(, היא מיידית. התנאי הוא פנימי.

דוגמה לחוזה על תנאי: פס"ד חיים נ' חיים – מכירת נחלה שתלויה בהסכמה של גורם שלישי.

ישנם שני סוגי מצבים: חוזה "רגיל", חוזה על תנאי – ויש מצב שלישי: מצב שבו משהו שנראה כמו חוזה על. בעצם לא באמת חוזהתנאי, והוא

דוגמה: מו"מ בין מנהל של חברה לאדם שלישי, בעניין מכירת נכס של החברה. המנהל מורשה לחתום 50בשם החברה. אחרי המו"מ מגיעים למשהו שנראה כמו חוזה... החוזה מפרט את כל תנאי העסקה.

: "החוזה כפוף לאישור דירקטוריון החברה".51סעיפים בחוזה המסובך, אולם סעיף

אפשרויות: חוזה על תנאי, לעומת "אפס חוזה" – זהו מסמך משא ומתן, יש פה מסמך2הדילמה היא בין הצעה ותו לא.

הדירקטוריון הוא המוסמך לקבל את ההחלטה לגבי חתימה סופית.

(.28אי אפשר לעשות מהלכים שיסכלו את החוזה )סעיף המשמעות של החיוב בחוזה על תנאי:

: סיכול תנאי28סעיף )א( היה חוזה מותנה-בתנאי מתלה וצד אחד מנע את קיום התנאי, אין הוא זכאי להסתמך על אי-קיומו.

)ב( היה חוזה מותנה בתנאי מפסיק וצד אחד גרם לקיום התנאי, אין הוא זכאי להסתמך על קיומו. )ג( הוראות סעיף זה לא יחולו אם היה התנאי דבר שהצד היה, לפי החוזה, בן חורין לעשותו או לא לעשותו,

ולא יחולו אם מנע הצד את קיום התנאי או גרם לקיומו שלא בזדון ושלא ברשלנות.

לדוגמה: אם יש בחוזה תנאי, שצד שלישי )משרד ממשלתי( אמור לתת רישיון, ואחד הצדדים הולך לרשות, ומסקל את החתימה. הוא מנסה להרוס את תשתית החוזה על תנאי, ובדרך עקיפה הוא מונע את

)ג(, הוא לא יכול לעשות את זה.27התקיימות התנאי. על פי סעיף

95

דיני חוזים – פרופ' מיגל דויטש

נניח שהיינו מחליטים שהסכמת הדירקטוריון הוא התנאי, והחוזה הוא חוזה על תנאי. אילו הדירקטוריון היה את התנאי. מצד שני, אי אפשר להתייחס לדירקטוריון כאל חותמת גומי. כלומר: אומסקללא חותם, הוא

.אין חוזהשהחברה הופכת את התנאי ל"לא – תנאי", או שזה מוביל לסיקול של התנאי. לכן

לכן הנייר הוא הצעה בסה"כההבדל הוא שמדובר בתנאי שהוא תלוי לחלוטין באחת הצדדים בחוזה. של הצד השני. כלומר: מה שנראה כמו חוזה, הוא לא חוזה ואף לא חוזה על תנאי – זוהי הצעה של הקונה

, ואז יוולד חוזה.קיבול להצעהלדירקטוריון, דרך המנהל. אישור הדירקטוריון יהיה

בחוזה, הופך את זה להצעה.51זה לא תלוי בשאלה מי היוזם. ייתכן שהמנהל יזם את הכל, אבל סעיף

התנאי חייב להיות חיצוני לצדדים. אם התקיימות התנאי תלויה באופן מובהק באחד הצדדים, והואמסוגל לסכל אותו – זה כבר לא חוזה על תנאי. זה יכול להיות לא חוזה בכלל, או חוזה מוחלט.

הערה: יש כאן אנלוגיה לנושא של כשרות משפטית: שרף נ' אבער.

שהצד השני חייב לחכות לישיבה של הדירקטוריון.הצעה בלתי חוזרת.הערה: הגיוני לומר שיש כאן

תנאי מתלה )ב(: "חוזה שהיה תלוי בהסכמת אדם שלישי, או ברישיון על פי חיקוק – חזקה שקבלת הרישיון27סעיף

הוא תנאי מתלה".

אבל לעיתים, יאמר במפורש משהו אחר. למשל:ההנחה של המחוקק: היתר בניה הוא תנאי מתלה. הקבלן חייב לבנות, גם אם עדיין אין היתר בניה. הצדדים סתרו את הפרוזומפציה. האם זה עדיין חוזה על

תנאי? עקרונית זה לא חוזה על תנאי. הבעיה היא מסוג אחר: היא תחת דין אחר – בעיית חוקיות של חוזה: חוזה בלתי חוקי הוא בטל(.30)סעיף

)ב( בעצם מציל את החוזה בכך שהוא הופך אותו לחוזה על תנאי, אלא אם הוא בלתי חוקי... וגם27סעיף במקרה כזה, ניתן לפנות לבית המשפט על מנת לתת תוקף.

הוא קטין, אבל כמעט תמיד החזקות אינן מוחלטות,18)הערה: יש חזקה מוחלטת:כל מי שהוא פחות מ-כמו בדוגמה לעיל(.

לסיכום, ישנן שתי אפשרויות: בחוזה בין א' ל-ב', להגיד שרוצים את הסכמתו של ג' ואז א' ו-ב' מחליטים.יש אפשרות לא לחתום כלום, או לחתום חוזה על תנאילחתום רק אם ג' יסכים:

דוגמה: רוצים למכור נחלה במושב. המוכר קשור באגודה שיתופית )פס"ד חיים נ' חיים(. לפי מסמכי האגודה השיתופית, נאמר: מתיישב לא ימכור את הנחלה אלא בהסכמת האגודה. המוכר עדיין לא פנה

)ב(: חזקה שזה תנאי מתלה. אם זה אכן27. אנחנו כעת, ב-1.1לאגודה השיתופית והוא חותם חוזה מכר ב- תנאי מתלה – מחכים לאישור של האגודה. אם האגודה לא מאשרת: אף אחד לא חייב כלום לאף אחד:

אם הועברו כספים – תהיה השבה.

– יכול להיות שהמתיישב והקונה רוצים משהו אחר, ולא מוכנים שזה יהיה תנאי מתלה. הרוכש אומראבל למוכר "אני לא מוכן לחכות לאישור בלי סנקציה – אני רוצה שהמוכר ייקח על עצמו את האחריות לקבלת האישור". אם המתיישב הסכים, אז אין בחוזה תנאי מתלה: החוזה גמור ומיידי – ומחייב באופן מלא. זוהי בעיית המוכר להביא אישור. אם יצליח – אפשר יהיה לבצע את העסקה. אם האגודה לא תאשר – המוכר

מפר חוזה וישלם פיצוי מלא למוכר.לא הצליח לעמוד בהתחייבות, אז הוא

96

דיני חוזים – פרופ' מיגל דויטש

נמשיך עם תנאים שלובים, ופרשנות )י"ג( בשיעור הבא.

: בטלות החוזה או ההתנאה29סעיף היה חוזה מותנה בתנאי והתנאי לא נתקיים תוך התקופה שנקבעה לכך, ובאין תקופה כזאת – תוך זמן

סביר מכריתת החוזה, הרי אם היה זה תנאי מתלה - מתבטל החוזה, ואם תנאי מפסיק – מתבטלתההתנאה.

97

דיני חוזים – פרופ' מיגל דויטש

24.12.2010

המשך נושא חוזה על תנאי:

תנאי פנימי לחיוב זה או אחר לא הופך את החוזה לחוזה על תנאי. חוזה על תנאי הוא חוזה שבו התנאי הוא לעצם התקפות של החוזה. כאשר מדובר על סעיף ובו תנאי לביצוע - החוזה תקף מיידית )למרות

שהביצוע לא מיידי(.

דוגמה: הקבלן חייב להעביר בעלות תוך שלושה חודשים מהיום שהבניין ירשם בטאבו. הקבלן לאחר שהוא מסיים לבנות הוא יכול לרשום את הבניין אצל רשם המקרקעין כ"בית משותף". כל דירה נרשמת

כתת-חלקה. התהליך לוקח זמן וכסף, לעיתים זה לוקח שנים. הקונה לא תמיד יודע מתי הוא יקבל את הבעלות על הדירה – כי זה מותנה בכך שהקבלן ירשום את הבניין כבית משותף. החוזה חי וקיים, ואפילו

הועבר תשלום, זה לא חוזה על תנאי.

כלל שהוא לרוב נכון: אם יש חובה בלתי מותנית לבצע משהו – זה כבר לא חוזה על תנאי.

הערה: חוזה בלתי חוקי בטל, והתוצאה היא השבה. אם בוצע שירות, תהיה השבה של שווי השרות.

חוזה על תנאי אשר נמצא ב"הקפאה" )לפני קיום התנאי(: הצדדים לא יכולים לעשות מהלכים שיפגעו באפשרות לבצע בעתיד. דוגמה: הקבלן רואה שבעל המגרש, למרות שיש ביניהם חוזה על תנאי )מחכים

. התנאי: שיינתן היתר1.1להיתר בנייה(, הלך לקבלן אחר. זוהי הפרה מצידו של בעל המגרש. חתמו ב- יינתן היתר – החוזה יוצא מהקפאה, ואם לא – איש לא חייב בחוזה )כאילו לא1.6. אם ב-1.6בניה עד ה-

היה(. ברור שאף אחד מהצדדים לא צריך לעשות שום דבר כרגע, אבל יש חיוב כלשהו: חובת ההמתנה, . דוגמה: בעל המגרש עושה1.6שהיא חובה נגטיבית: לא לעשות משהו עכשיו שימנע ביצוע אחרי ה-

)ג(: "אף לפני שיתקיים התנאי".27עסקה נוגדת עם קבלן אחר. הוא מבצע הפרה, זאת על פי סעיף

)ב( הוא לא מוחלט. באופן כללי, כאשר יש צד שלישי זה אכן יהיה חוזה על תנאי – אבל זוהי רק27סעיף פרוזומפציה, וניתן לפרש שאחד הצדדים לקח על עצמו את ההתחייבות. דוגמה: קרקע במושב שמצריכה

אישור מיוחד. המוכר יכול לחתום על חוזה על תנאי, או לקחת על עצמו את הסיכון. כלומר: אם אחרי )ב(. יש צד27התהליך הפרשני של החוזה, לא ממש יודעים אם יש או אין חוזה על תנאי, אז חוזרים ל-

)ב(: הצדדים רוצים שזה יהיה על תנאי )נשען על הנחת27שלישי – זה חוזה על תנאי. הנחת המוצא של יסוד אנושית, שאנשים לא נוטים לקחת על עצמם אחריות או סיכונים(.

ניתוח אירועון בנושא חוזה על תנאי: לאחר שמצליחי, סטודנט בפקולטה למשפטים, התאושש ממעמסת בחינות הסמסטר הוא בקש לצאת

לנופש קצר, שבו ישלב מנוחה עם החלקה על שלג. כיוון שלא יכול היה לממן חופשה בשוויץ פנה לחברת"הר חרמון" בע"מ והזמין חדר למשך שבוע ימים בכפר הנופש שעל הר החרמון.

במהלך השיחה עם הפקיד, במשרדי החברה, התעניין מצליחי באפשרות לשכור ציוד סקי והובטח לו כיניתן לשכור ציוד ואף לקבל שעורי הדרכה.

מצליחי הגיע לכפר הנופש שמח וטוב לב ומיהר להיפגש עם מדריכי הסקי. להפתעתו הרבה נאמר לו כי מזג האוויר אינו מאפשר החלקה כיון שזה זמן רב לא ירד שלג ועפ"י התחזיות לא היו אמורים להיות, במשך

עונה זו תנאי מזג אויר המאפשרים גלישה. מצליחי תבע את חברת "הר חרמון" בע"מ להשבת הסכוםששילם עבור הנופש וכן פיצויים עבור עגמת הנפש שנגרמה לו. האם יצליח?

98

דיני חוזים – פרופ' מיגל דויטש

החברה תטען שהחוזה הוא חוזה על תנאי – התנאי הוא תנאי מזג האוויר. המזמין יאמר שלא דוברפתרון: על תנאי מזג האוויר כמשהו שיאפשר או לא את העניין. על פני הדברים, יש פה משהו יסודי: באים לחרמון

בהנחה שיש שלג – אז האם זה לא מובן מאליו שזה חוזה על תנאי? כל אחד מבין שעסקה כזאת מותניתבשלג. יוסיפו ויאמרו: הלקוח הוא אחראי לבדוק אם יש או אין שלג, וההחלטה היא שלו.

מפרשים את החוזה על פי חלוקתבודקים אם החוזה הוא על תנאי או לא, ביום כריתת החוזה. על פי הנתונים, לכאורה, ביום הביצוע לא היה צפוי במשך עונה זו תנאיהסיכונים ביום כריתת החוזה.

מזג אוויר שמאפשרים גלישה. כלומר: מראש לא היה צפוי שניתן לקיים את העסקה.

הלקוח טוען: אני לא חזאי, האחריות שלכם היא לידע את הלקוח, אחרת אתם לוקחים אחריות לתנאי מזגאוויר. אם אתם רוצים שהחוזה יהיה על תנאי – עליכם לומר זאת.

מצד שני, זה נכון שזה ברור לכולם שגולשים אם יש שלג שמאפשר גלישה, אז הסיכון היה ידוע היטב גם למזמין ויש אפשרות לומר שלא נכון להטיל אחריות גורפת של החברה, ויש אמת מסוימת בכך שזה "מובן

. התוצאה המשפטית היאהשבהמאליו" שזה חוזה על תנאי. גם אם זה חוזה על תנאי – ברור שתהיה (. 29שהחוזה מתבטל )סעיף

האם הוא זכאי לפיצוי? זה תלוי באחריות שלקחה או לא לקחה החברה. שאלות כאלו מתעוררות לא פעם. מצד אחד, יש היגיון בכך שזה חוזה על תנאי. כולם יודעים שגלישה תלויה בשאלה אם יש שלג, ומצד שני

החברה היא המומחית, ואם היא לוקחת כסף: היא צריכה ליידע.

של המזמין, וגם אם יש תביעה, הפיצוי שיקבל יהיה זניח. גם בגלל שהנזק הוא שלרשלנות תורמתיש כאן עוגמת נפש )ואם זה הבסיס של התביעה, לא כדאי בכלל להתאמץ. לדברי פרופ' דויטש: "עם עוגמת נפש

לא הולכים למכולת(.

נחזור להיתר הבנייה: החובה הנגטיבית מול החובה הפוזיטיבית: יש חוזה בין בעלים של מגרש מול קבלן. הקבלן לא התחייב להשיג היתר בנייה. החוזה הוא על תנאי שיינתן היתר בנייה. יש לשני הצדדים, חובה

לצד החובה הנגטיבית יש חובה פוזיטיבית מסוימתאבלנגטיבית בלבד )לכאורה(, לחכות להיתר. ומוגבלת:

אם התנאי הוא חיצוני לגמרי )ירד גשם או לא( – יש חובה נגטיבית בלבד.

אם התנאי אינו חיצוני, למשל: היתר בנייה לא "נופל מהשמיים". מישהו צריך "להתניע את העניין", לבזבז והקבלן יגיד: "אין היתר – אין1.6את הכסף והזמן בהשגת היתר הבנייה. אם הקבלן ישב בשקט, יגיע ה-

. למשל: יש חובה פוזיטיביתבלי אחריות לתוצאותחוזה". על מישהו מהצדדים יש חובה לפעול באופן סביר של הקבלן לקדם את עניין היתר הבנייה. אין לו אחריות אם בסוף לא ניתן ההיתר, אבל הוא צריך לפעול

לחוק: אם צד מנע את קיום התנאי, אי אפשר להסתמך על28להשיגו. הרעיון הזה בא לידי ביטוי בסעיף – אין לקבלן28אי הקיום. פה יש סיכול אקטיבי של קיום התנאי. זה המקרה הברור, שתוצאתו על פי ס'

אפשרות להסתמך על אי קיום התנאי.

)א(, כי העיקרון28. גם אם היינו מוחקים את לרעיון ההשתק הוא מצד שני דוגמה אולטימטיבית 28ס' הגדול של השתק היה מביא לאותה תוצאה )השתק או חוסר תום לב – התוצאה של חוסר תום הלב הוא

ההשתק(.

הבעלים של המגרש אומר שהחוזה מתקיים, והקבלן אומר: "אבל אין היתר בניה". אומר בעל המגרש, מכיוון שלא פעלת לקבלת היתר, אתה לא רשאי להסתמך על הטענה שיש היתר, ולכן "כאילו" שיש היתר:

99

דיני חוזים – פרופ' מיגל דויטש

ולכן אולי לא תהיה אכיפה )כי בית המשפט לא יפסוק שיש לבנות על שטח ללא היתר(, אבל בעל המגרש יזכה לפיצויים גדולים. יש כאן עיקרון של "אין חוטא נשכר": הקבלן רוצה לפעול בניגוד מוחלט לתכלית

העסקה, ואז לבוא ולהשתמש בטענה שאין היתר. כל זאת בהנחה שמדובר בזדון, לכן זה מקרה פשוט.)ג(.28עניין של רשלנות הוא מורכב יותר ושייך לסעיף

הערה: שאלת הפתיחה: על מי יש את חובת ההשתדלות? דיברנו על הקבלן, אבל לרוב החובה מוטלת עלבעל המגרש. עקרונית ששניהם חייבים להשתדל.

)ג( לגבי זדון או רשלנות: יש חובות השתדלות על שני הצדדים. עקרונות, חובת שני28התשובה של גרם לכך שאין היתר – מושתק.רשלנותוהצדדים לבצע מעשים סבירים כדי לקדם את התנאי. מי שעקב

תנאי מפסיק הביטוי חוזה על תנאי כולל מצבים של תנאי מתלה וגם מצבים של תנאי מפסיק. החובה להשתדל כדי

שהחוזה יבוצע משותף לשניהם.

ניקח את הדוגמה של: אם ירד גשם. עקרונית, תנאי זה יכול להיות מתלה או מפסיק. הצדדים מתחילים לבצע את החוזה, ומסכמים: אם ירד גשם החוזה מתבטל. החוזה עדיין תלוי בשאלת הגשם: כאשר התנאי

המפסיק "ירד גשם" מתקיים – החוזה יתבטל.

דוגמה יותר ריאלית: אם פתאום צד ג' יראה התנגדות – החוזה בטל.

באופן עקרוני, אפשר לנסח את אותו העניין לפי תנאי מתלה, או לפי תנאי מפסיק. אם יאמרו הצדדים:"חשוב לי מה חושב ג', אבל אני לא רוצה לחכות" – תנאי מפסיק.

ההבדל החשוב: במקום שהחוזה נשאר בהקפאה ונכנס ל"פעולה" עם התנאי המתלה, החוזה נכנס"לפעולה" ומתבטל אם יש התנאי המפסיק.

בדר"כ יעדיפו תנאי מתלה ולא תנאי מפסיק, כי תנאי מפסיק דורש השבה, וזה מסבך את העניין.

חיובים הדדיים בחוזה רגיל מתעוררת השאלה הבאה: לא כל התחייבות של כל צד היא מוחלטת, יש התנאות פנימיות.

אלף שקלים. אין כאן חוזה על תנאי, הכל בידי הצדדים:100דוגמה: אדם מוכר מכונית כנגד סכום של המוכר נותן מכונית, והקונה נותן כסף – ועדיין כאשר בודקים את תוכן החוזה ישנן התנאות: המוכר לא

יעביר את המכונית, אם הקונה לא ישלם, ולהיפך.

איך משפיעה ההתחייבות של א' על ההתחייבות של ב'? בחיוב נתון, א' מגיע לו משהו מ-ב', ובחיוב אחר אנחנו שואלים האם החיובים הם הדדיים זה לזה. יש שתיהדדיות של חיובי הצדדים.זה להיפך. זוהי

אפשרויות:

החיובים הדדיים. קיימת זיקה פנימית בין חיובי א' לחיובי ב'..1החיובים עצמאיים. אין זיקה פנימית..2

, ולעומת זאת: חיובי התשלום הם לפני זה. הגיוני1.3נניח שהצדדים מחליטים שהעברת הבעלות תהיה ב- לא תלויה1.1בעסקאות מסוג זה שהעברת הבעלות תהיה מאוחרת לחלק מהתשלומים. החובה לשלם ב-

. תועבר בעלות.1.3באם ב-

100

דיני חוזים – פרופ' מיגל דויטש

. החובה של המוכר15.2 ולא שילם. המוכר חייב לביא אישורי מס ב- 1.2הקונה חייב לשלם תשלום שני ב- קיימת, גם אם הקונה הפר את חובתו לשלם. לפעמים זה כתוב, ולפעמים זה לא. המוכר אומר לעצמו

שהוא עדיין רוצה את העסקה, ולכן הוא יכול לתבוע על הפרת חוזה, או לחכות ולראות מה יקרה, ולהיפך: ייתכן שהמוכר הוא המפר – והקונה רוצה את הדירה. נחזור למוכר שהפרו מולו – המוכר אומר לקונה:

"כמו שאני מחכה לך, עכשיו אתה תחכה לי". האם הוא יכול להגיד כזה דבר? רק אם החיובים הם הדדיים. אם החיוביים הם עצמאיים – הוא לא יכול להגיד את זה, ואם לא יגיש את האישורים, גם הוא יהיה מפר

)יהיו שני מפרים(.

זה תלוי בניסוח החיוב: חיוב לתת אישור, בכפוף ל... אם זה כתוב, אז כמובן שיש חיובים הדדיים, ואם לאכתוב: זה נתון לפרשנות.

אם החיובים הדדיים, אז זה יכול להוביל להשהייה של החיוב הנגדי )האישורים מחכים "בהקפאה" עדשיוסדר התשלום(.

בכל חוזה צריך לנתח את החיובים. בדוגמה של מכירת מכונית, ברור שהכוונה היא להדדיות )הביטוי ".70 אלף, אני אתן לך 100המקובל בחוזים הוא "באותו מעמד"(. הקונה מגיע למוכר ואומר "אין לי כרגע

המוכר יכול לדחות את העברת הבעלות עד שיקבל את מלוא התשלום, או לבטל את העסקה. היתרון ביכולת לדחות היא להשאיר את "העוגה שלמה" )אין מהלך דרסטי של ביטול(, ומצד שני – לא מבצעים

.התאפשרות ההמתנה / ההקפאה היא סוג של תרופההיום משהו שהיה תלוי בפעולה של הצד השני.

היו שנים שבהם הפסיקה קבעה: החיובים הם עצמאיים, והם תלויים רק אם זה כתוב במפורש.

בשנים האחרונות ברירת המחדל התהפכה: אם הצד שכנגד לא ביצע משהו שהוא תנאי יסודי ומספיקברירת המחדל היא שמניחים הדדיות.חשוב – מותר לך לעכב את הביצוע הנגדי.

חיוב שמתנה את החיוב הנגדי, יכול שיהיה באותו יום – או שייתכן שחיוב אחד יהיה קודם? ניקח עסקה , המוכר מעביר בעלות ואחזקה באותו יום. יש כאן1.3פשוטה של מוכר וקונה: הקונה מעביר תשלום ב-

פותר43. )הערה: יש כאן בעיה: אם כל אחד מחכה לשני, מי הראשון? סעיף חיובים שלוביםהדדיות, עם את הבעיה(.

החובה צומחת כאשר מספיק שהצד אחד "מוכן ומזומן".

שהחיובים הםדוגמה יותר בעייתית: מעביד פיטר עובד שיש לו חוזה לשנה. המעביד אומר לעובד . אומר העובד: אני בהחלט מוכן לבוא כל יום: כלומר: העובד מוכן לבוא כל יום, ולכן המעביד צריךשלובים

לשלם. תשובת בית המשפט תהיה שהעובד חייב להקטין נזקים: לא הקטנת נזקים, לא תקבל )הדרךארוכה לקבלת כספים – אבל עקרונית יש תביעה(.

. המוכר יעביר בעלות חודש אחרי. זה לא1.3, והחובה היא ב-1.2נחזור למוכר ולקונה: התשלום הוא ב- הוא חיוב מתנה,1.2. החיוב לתשלום ב-חיובים על תנאיבדיוק שלוב, כי זה לא באותו מועד – יש כאן

והחיוב להעביר בעלות בתמורה הוא המותנה.

יכול להיות שהחיוב לשלם הוא דווקא לאחר העברת הבעלות. מגיע הזמן להעביר בעלות. המוכר מעביר לפני ההעברה, רואה המוכר שיש בעיות: צ'קים של הקונה חוזרים1.3בעלות "ומקווה לטוב". נניח שב-

. האם בכל זאת יוכל לעכב? בפס"ד שוחת ובספרותהפרה צפויהבבנק. אין כאן עדיין הפרה, ואפילו לא התפתחה פסיקה שאומרת: במצבים שבהם קיים חשש סביר שהצד השני לא ישלם, ניתן לעכב. בדוגמה: המוכר יכול לעכב את העברת הבעלות עד שהקונה ייתן לו בטוחה לתשלום. המוכר יכול להגיד לקונה: אני

מעכב עד שתביא לי ערבות מתאימה, ותדאג לסלק את החשש הסביר שאינך יכול לעמוד בתשלום.

101

דיני חוזים – פרופ' מיגל דויטש

בשיעור הבא:

חוזה בלתי חוקי.

102

דיני חוזים – פרופ' מיגל דויטש

29.12.2010

חוזה בלתי חוקי

: אי חוקיות של חוזה30סעיף היא קבוצה של מצבים של בטלות או תוצאה קרובה לפסלות: אי אכיפות למשל.30-33סעיפים

: חוזה פסול30סעיף חוזה שכריתתו, תכנו או מטרתו הם בלתי חוקיים, בלתי מוסריים או סותרים את תקנת הציבור – בטל.

: תחולת הוראות31סעיף יחולו, בשינויים המחוייבים, גם על בטלותו של חוזה לפי פרק זה, אולם בבטלות21 ו- 19הוראות סעיפים

רשאי בית המשפט, אם ראה שמן הצדק לעשות כן ובתנאים שימצא לנכון, לפטור צד30לפי סעיף , כולה או מקצתה, ובמידה שצד אחד ביצע את חיובו לפי החוזה – לחייב את הצד21מהחובה לפי סעיף

השני בקיום החיוב שכנגד, כולו או מקצתו.

: חוזה של משחק, הגרלה או הימור32סעיף )א( חוזה של משחק, הגרלה או הימור שלפיו עשוי צד לזכות בטובת- הנאה והזכיה תלויה בגורל, בניחוש

או במאורע מקרי יותר מאשר בהבנה או ביכולת, אינו עילה לאכיפה או לפיצויים. )ב( הוראות סעיף זה לא יחולו על משחק, הגרלה או הימור שהוסדרו בחוק או שניתן לעריכתם היתר על

פי חוק.

: חוזה למתן ציונים33סעיף חוזה שלפיו יינתן ציון, תואר, פרס וכיוצא באלה על פי הכרעה או הערכה של אחד הצדדים או של אדם

שלישי, אין ההכרעה או ההערכה לפי החוזה נושא לדיון בבית-משפט.

חוזה להריגת אדם הוא בלתי חוקי. הנקודה הוא לא רק העניין הפלילי, אלא התוצאה: , דוגמה 30 סעיף האזרחית: חוזה מסוג זה הוא בלתי תקף. לכן אם הרוצח השכיר לא ביצע את הרצח, לא ניתן לתבוע אותו

לא מדבר רק על אי חוקיות בוטא, אלא גם על תקנת הציבור וחוסר מוסריות.30בגין הפרה. סעיף

לפעמים אפשר להחיות חוזה בטל – בית המשפט יכול להחיות חוזה. : 31 סעיף

חוזה למתן ציונים. הערכה של ציון היא לא נושא לדיון בבית המשפט. המשמעות: אם נתבע את : 33 סעיף פרופ' דויטש על הציון, בית המשפט ידחה את הטענה.

הוא ההוראה הבודדת בעניין חוסר שפיטות. 33 סעיף

הבעייתיות: בין אם תומכים בעמדת השופט ברק )הכל שפיט( ובין אם לא, ברור לחלוטין שזה בעייתילמנוע זכות גישה לערכאות. הזכות להשמעת הטענה היא זכות בסיסית.

מה הרציונל בהוראה? ההוראה משקפת תובנה שהיא לעצמה סבירה, אך מנוסחת בצורה גורפת מידי )לטענת פרופ' דויטש(. דוגמה: נניח ששני אנשים קובעים שמעריך מסוים )שמאי( יקבע משהו. הגיוני ששניהם מתכוונים שהעניין יסתיים על פי מה שיקבע האדם השלישי )טעמי יעילות(. למשל: בהסכמי בנייה מאוד מקובל שממנים מפקח. אותו אדם שלישי יכול להיות בורר ממש )לפי חוק הבוררות( ויכול

שיהיה תחת תפקיד אחר )מכריע(.

103

דיני חוזים – פרופ' מיגל דויטש

– אדם שפוסק בסכסוך, כאשר הטענה היא שלצדדים יש זכויות. תביעה על הפרת חוזה למשל יכולהבורר להיות נדונה בבית משפט, או אצל בורר )משפטן, איש מקצוע(. הסמכות השיפוטית של הבורר ניתנת

מכוח החוזה עם הצדדים )"חופש החוזים"(. זה מעין "שופט פרטי". מה שהוא קובע – מחייב את הצדדים.

חוק הבוררות מנסה להתמודד עם האיזון בין הכוח של הצדדים לתת סמכות לבורר, לבין מצבים שבהם הבורר פועל באופן לא תקין. ישנן עילות מסוימות לתקיפת החלטותיו של הבורר. בעיקר כאשר הייתה

חריגה מכללי הצדק הטבעי )היה ניגוד עניינים, לא הייתה זכות טיעון(. באופן מסורתי, טעויות "סתם" הןלא עילה לביטול )בשנים האחרונות קצת הורחבה האפשרות, אבל עדיין היא צרה(.

מכריע, תפקידו הוא השלמת החוזה. נניח שלא סוכמו דמי השכירות לשנה הבאה, ורשום בחוזה שדמי. המכריע מייצר את הנורמה.Xהשכירות יקבעו על ידי שמאי

Y או Xאם יש מפקח על בנייה הוא משלים את החוזה, ומייצר אותו תוך כדי תנועה )האם הברזל יהיה מסוג כאשר סוג הברזל לא נקבע(.

למשל: דמימה עושים כאשר קביעתו של המכריע/הבורר לא מוצאת חן בעיני אחד הצדדים? השכירות שנקבעו על ידי השמאי גבוהים בעשרות מונים ממה שנהוג בשוק. השוכר מבקש מבית המשפט

לא לקבל את קביעתו של השמאי, כי החלטתו לא סבירה )הוא מבסס את טענתו על עדויות של שמאים אחרים(: באופן עקרוני, בית המשפט לא ירצה להתערבב, כל עוד הטענה רק נראית לא סבירה או לא

הגיונית: "סמכתם על השמאי הזה – זו בעיה שלכם. בפעם הבאה בחרו את השמאי ביעילות". השיקול הוא שיקול ערכי של חופש החוזים. השיקול השני הוא שיקול יעילות – אם נפתח את זה לבית המשפט, אז בית

המשפט יוצף בפניות כגון אלו, ובסופו של דבר ביהמ"ש יחליט ולא המכריע.

אומנם מוגבל33 היא לאפשר לצדדים את החופש לקבוע את סמכות הצד השלישי. 33מטרת סעיף לענייני ציונים, תואר או פרס – אבל ההיגיון הוא רחב יותר.

הבעיה היא לא ה"אי שפיטות" – זה לא שביהמ"ש לא מסוגל לטפל, או שאין לו כלים. המטרה היא לכבד הוא שמדובר על ענייני רוח שאין אפשרות לכמת אותם, ולכן בית המשפט33את החוזה. עניין נוסף: סעיף

ואפשר היה33מעדיף להדיר רגליו מהנושאים האלו. )לדעתו של פרופ' דויטש אפשר למחוק את סעיף להסתפק בעקרון הבסיסי שאומר "מה רצו הצדדים כאשר ביקשו למנות את השמאי"(.

הוא רחב מידי, ולכן הוא צומצם באמצעים שונים: היבטים דיוניים )מה שלא33גם בתי המשפט מבינים ש- שפיט זה רק ההיבט ה"מומחיותי" של ההחלטה. ניתן להתערב אם הצד השלישי פועל בצורה דיונית לא

תקינה.

לא מתערב בהימורים32 יש שני סוגים של הגרלות / הימורים: מוסדרים ולא מוסדרים בחוק. : 32 סעיף )ב(. יש במקרה זה תביעה רגילה על פי דיני החוזים. 32אשר מעוגנים בחוק –

)א( לכאורה עוסק בהימורים שהם אינם32אם העניין לא מוסדר, מדובר בעניינים לא חוקיים,כלומר: )א( שלא32 )חוזה לעשות הימור לא חוקי(. מדוע אם כן קיים סעיף 30חוקיים, ולכן יהיה בטל על פי סעיף

מניח בטלות או אי-חוקיות. החוזה תקף – אבל לא ניתן לתבוע אכיפה או פיצויים... אז מאיזו בחינה החוזה תקף? מצד שני, אם החוזה תקף והעסקה לא מבוטלת – אין חובת השבה )לא משיבים משהו בחוזה "חי"

ותקף(.

הוא סוג של אי-שפיטות. אם כך – מדוע32. 33 לבין אי השפיטות של 32קשה לראות את ההבדל בין . יש הנחה שהחוזה חוקי30)א( לסעיף 32לייצר את הדרגות? הבעיה החמורה יותר היא אי-ההתאמה בין

.30ולכן לא בטל על פי סעיף

104

דיני חוזים – פרופ' מיגל דויטש

)א( אין השבה כי32בחוזה בלתי חוקי יכול שתהיה השבה. גם אם מדובר בהפרה בוטה של החוק. ב- החוזה תקף, אלא אם הצד השני מפר את העסקה יש אפשרות ביטול ואז כן תהיה תביעת השבה )לדעתו

(.32של פרופ' דויטש יש לבטל גם את סעיף

30סוגי הפסול בסעיף מדבר על שלושה סוגי פסול:30סעיף

אי חוקיות. הערה: חוזה בלתי חוקי הוא מקרה פרטי של חוזה פסול )על כן הסעיף היה צריך להיות:.1פסלות או בטלות, ולא אי חוקיות(.

ניגוד לתקנת הציבור..2בלתי מוסרי..3

יכול להיות שאחד המרכיבים הבאים תואמים את שלושת המרכיבים: מטרת החוזה, תוכן החוזה, כריתת.30החוזה – מספיק שאחד מהמרכיבים סותרים את סעיף

עבור שני הסעיפים האחרונים יש סקלה של "חומרה" )קצת בלתי מוסרי, או בלתי מוסרי בעליל(. בעניין"אי חוקיות", יש קצת יותר וודאות.

הוא יהיה עדיין חוקי. חקיקה אזרחית בגדול היא דיספוזיטיבית. החוזה יהיהדיספוזיטיביאם החוק נוגד חוק )למשל: חובת תום הלב וההגינות הסובייקטיבית היאקוגנטיבלתי חוקי כאשר הוא ינגוד חוק שהוא

קוגנטית, ועל כן חוזה שיאמר: "מי שירמה במו"מ – אין תביעה נגדו" יהיה בטל(.

בתוכן, בכריתה או במטרה:

בלתי חוקית. מטרתובלתי חוקי, וגם תוכנו חוזה לרצח הוא חוזה ש

לעיתים התוכן הוא חוקי, אבל המטרה לא. הדוגמה הקלאסית היא מחיר לא נכון בחוזה )כדי לחסוך מס(. האם התוכן הוא לא חוקי? הרי זה חוקי למכור דירה במחיר מוזל מערכה. מה שלא חוקי הוא המטרה של

הצגת החוזה על מנת לרמות את רשויות המס.

5 מיליון )במקום 4 )חוזה למראית עין(: מתחילים בחוזה הגלוי שבו כתוב 13הניתוח יהיה משולב עם סעיף מיליון לא תקף )לא קיים, בטל(4. לפי סעיף זה, החוזה למכירת דירה ב-13מיליון(. מתחילים בסעיף

5משום שהוא למראית עין. החוזה האמיתי, הסמוי משקף נכון את כוונת הצדדים – נכיר בחוזה של ה-מיליון.

אם נכיר בחזה הנ"ל, אז המשפט האזרחי בעצם "מוציא" את העוברים על החוק "כאילו כלום". עכשיו מגיע "ומסתער" על החוזה הסמוי: החוזה הסמוי מתבטל כי מטרתו בלתי חוקית.30סעיף

לכאורה שני החוזים מתבטלים. הפסיקה פיתחה את העניין הבא: לא כל חוזה שנוגד חוק יהיה בטל דרך , כי רוצים לכבד את חופש ההתקשרות, ולפעמים אי החוקיות היא אי חוקיות קלה )דוגמה: קונים בחנות30

בשבת, בניגוד לחוק עזר עירוני שאוסר לפתוח את החנות בשבת. נניח שחוק העזר תקף – אז החנות פועלת באופן לא חוקי < כריתת החוזה היא לא חוקית. האם נאפשר ביטול, פגענו בחופש החוזים. לא ניתן

יהיה לדרוש ביטול והשבה.

הפסיקה: אם אי החוקיות היא רק "אגבית" )"אינצידנטאלית"( אולא תמיד אי חוקיות מביאה בטלות.נילווית לעיקר מטרתו של החוזה, אז בכל זאת החוקה יהיה חוקי.

105

דיני חוזים – פרופ' מיגל דויטש

. אם מדובר באי חוקיות שהיא31, וממשיכים לסעיף 30ישנם שני שלבים לדיון באי חוקיות: מתחילים ב- .30עניין אגבי < החוזה חוקי . אם מדובר בעניין עיקרי, כלומר: אי החוקיות הוא עיקרי < החוזה בטל על פי

. בית31עדיין נשארת השאלה, האם בית המשפט יחייה את החוזה למרות אי חוקיותו, על פי סעיף המשפט בדרך זו משמר לעצמו שיקול דעת.

הקונה תובע את המוכר לקיום העסקה. אם נבטל את החוזה בשל אי חוקיותו, המוכר ירוויח עסקה טובה יותר )יוכל לבטל מתי שהוא רוצה את הבטחתו, למען עסקה טובה יותר. חוטא שיוצא נשכר(, ולכן לעיתים

בית המשפט יאשר חוזה למרות אי חוקיותו. מי שיותר "אשם" באי החוקיות, צריך לספוג יותר.

: מהם השיקולים והתוצאות של "החייאת חוזה"? )ממתי, כיצד וכדומה(. 31 סעיף

יש מכשול התחלתי, שצד אחד ביצע את חיובו.31בסעיף

מיליון שקלים, והוא תובע קבלת הנכס )העברת הבעלות( – התובע5בדוגמת הדירה: אם הקונה שילם יכול לתבוע החייאה משום שביצע את חיובו.

היה מתפרש כפשוטו, היה בלתי אפשרי להגיע להחייאת חוזה, כי הפירוש31הבעיה: אילו באמת סעיף הדווקני הוא ביצוע החיוב במלואו. אם חושבים שנכון לחיות את החוזה, אז הרעיון שהוא ביצע משהו הוא מספיק טוב )אם עוד לא התחלתם לבצע, ולא היה שינוי מצב – יש היגיון ועדיפות לביטול כדי שלא יעשו

עסקאות לא חוקיות... עדיף האינטרס הציבורי(. אם שילם, עוצמת האינטרס הציבורי היא נמוכה יותר. זה מהותי שלנתון לפרשנות. אם שילם רק כחמישית? הפסיקה עונה על כך באומרה שמספיק שיהיה ביצוע

שינוי מצב אמיתי )לא משהו זניח(.החיוב.

אם יש ביצוע מהותי, נפתח הפתח. ככל שהקונה שילם יותר, מצבו יותר טוב.

הערה: בית המשפט לא מעלה לעולם את ענייין אי החוקיות )השופט חיים כהן טוען שהוא לא רק לא מחפש את אי החוקיות, אלא מעדיף אפילו לא לראות אותה(. השיקול הזה עולה כעניין של אינטרס של

אחד הצדדים )"פתאום" המוכר נזכר, לאחר שקיבל את מרבית הכסף שהחוזה לא חוקי והוא מנסהלהשתחרר ממנו(.

.31, ובית המשפט מחייה אותו ונותן לו תוקף על פי 30ההנחה שהחוזה היה בטל לפי

)כמעט שנה1.12, המשפט מתקיים ב- 1.1האם התוקף הוא "אחורה" או "קדימה". החוזה נחתם ב- אחרי(. ממתי החוזה "חי מחדש"? האם מתאריך המשפט, או מהתאריך המקורי? ומה לגבי החיובים שהיו

במהלך הזמן? אם אחורה, אז לפתע אחד הצדדים מגלה את עצמו שהוא מפר. ייתכן שיהיו עסקאות נוגדות. התשובה: ביהמ"ש יחליט על פי הנסיבות ושיקול הדעת. ביהמ"ש לרוב יחליט על פי שאלת

ההחייאה. אם שני הצדדים לא קיימו מתוך הנחה שהחוזה לא יוחיה – קיום קדימה.

לא עוסק בתרופות. ביהמ"ש יחליט להחיות את החוזה. גם בחוק רגיל לא תמיד נותנים אכיפה,31סעיף אלא פיצוי על אובדן רווח )למשל(. האם במקרה של חוזה שהחיו אותו יכול שיינתן פיצוי על אובדן רווח? זה

, אבל ניתן להבין שאם ביהמ"ש יכול להחיות חוזה, הוא יכול גם לתת פיצוי. 31לא כתוב בסעיף

הכלל הגדול הוא שרק אם החוזה התמוטט, אז יש השבה, אבל ביתאם יש החייאה – אין השבה! , מכיוון שהסיטואציה היא סיטואציה של חוזה31המשפט יכול להחליט על השבה חלקית, במסגרת סעיף

לא חוקי. כלומר: נכון שזה הכלל – אבל ההשבה אינה מובטחת אם אחד הצדדים הוא עד כדי כך "עברייני" שלא ראוי להשבה, או שאפילו שניהם "עבריינים". דוגמה: הקונה שילם תמורת סמים, והמוכר לא סיפק לו

את הסחורה.

106

דיני חוזים – פרופ' מיגל דויטש

היא31המשפט האנגלי לא דן בהשבה של חוזים לא חוקיים, מתוקף הסלידה מעסקאות לא חוקיות. סעיף חקיקה יותר מתונה ולא ריגשית מהחקיקה האנגלית ומנסה לאזן תגובות קיצוניות.

שיעור ההשבה ישקף את הצד ה"יותר עברייני" או פחות עברייני. זה יכול להתבטא, למשל, בהפרשיהצמדה )הצד היותר אשם יקבל הצמדה שהיא יותר פוגענית או שלא יקבל הצמדה בכלל(.

: בלתי מוסרי ונוגד את תקנת הציבור30סעיף בעניין בלתי מוסרי - כמעט לא משתמשים בבלתי מוסריות. מדוע? אין שום חידוש ב"בלתי מוסרי" על פני

תקנת הציבור, ולכן זה ביטוי סתמי ולא נכון – כי כל חוזה בלתי מוסרי הוא גם נוגד את תקנת הציבור.

במקרה זה, אין חוק שנוגד את החוזה. החוזה "לא ערכי" ולכן הוא לא טוב – החוזה הוא שלילי בהשלכותיוהציבוריות. כיצד זה יתורגם לאופן אופרטיבי?

)בפסיקה מכנים את "תקנת הציבור" כ"סוס פרא" שאין לדעת לאן הוא יוביל(.

כל חוזה בין שני אנשים שבית המשפט מאשר, יהווה ראייה לחוזה דומה בין שני אנשים אחרים, וכן הלאה ואז הוא משפיע על כלל הציבור. דוגמה: חוזה להגבלת עיסוק )כאשר העובד יעזוב, במשך שנתיים העובד

לא יוכל לעבוד בכלל(. מצד אחד, חופש העיסוק שלו נפגע בשל חופש החוזים. מהם האינטרסים הציבוריים? חופש העיסוק. זה לא טוב חברתית שלא תהיה תחרות, זה לא טוב לחברה שאנשים לא יעבדו

)אם מחר זה יעבור – יחתימו אלפי עובדים(, וזה אולי זה יפגע בכבוד האדם.

יש כאן את האינטרס הציבורי מול חופש החוזים. יכול להיות שהעובד קיבל פיצוי הולם על הגבלת העיסוק, ואז משקלו של חופש החוזים גדול יותר. פס"ד הרלוונטי בעניין זה: פס"ד יבין פלסט, ופסיקה בעניין

צ'קפוינט. הפסיקה מעדיפה את האינטרס הציבור. הגבלת עיסוק תהיה תקפה במצבים קיצוניים: כשהיאלזמן קצר, ואם הסודות העיסקיים שלוקח עימו העובד יכולים למוטט את העסק אותו הוא עוזב.

ישנן קטגוריות שהתפתחו בפסיקה לבחינה האם זה נוגד את תקנת הציבור:

הגבלה על העיסוק )לעיל(..1 הגבלת עבירות על נכסים. דוגמה: הגבלה למכירת נכס. אדם שקונה דירה, ומתחייב בתקנון של.2

שנים. האם זה תקף? האם בעל דירה שבכל זאת מפר10הבניין שלא למכור את דירתו במשך את הסעיף, מפר את החוזה או שהחוזה נוגד את תקנת הציבור.

מחד, האדם הסכים לא למכור את הדירה אלא באישור – אבל בכל זאת ביהמ"ש ירצה להתערב בשל . למוכר אין שימוש אידיאלי בדירה. הקונה הוא המשתמש האידאלי,יעילות כלכליתהאינטרס הציבורי:

והוא יפיק ממנה את התועלת הטובה ביותר. שימושי הדירה היעילים נפגעים. מבחינה ציבורית, דירה אחת "מתבזבזת". כיצד יתבצע האיזון? על פי הנסיבות. יש לבדוק את תוכן ההגבלה )למשל: בחודש הראשון,

חייבים למכור באישור האסיפה, ואחרי זה – מכור כאוות נפשך. לעומת פגיעה שאומרת שלעולם לא ניתן למכור, אלא רק להשכיר – זוהי פגיעה גדולה מאוד! ייתכן שהאיסור הוא למכור לאנשים מסויימים(.

התשובה היא שחלק מתקנת הציבור היא שניתן יהיה למכור נכסים, שיהיה שוויון בין בני אדם, שתהיהניידות עובדים. כעת לוקחים בחשבון את כלל השיקולים.

107

דיני חוזים – פרופ' מיגל דויטש

30.12.2010

פרשנות חוזים מגמות:2

הגעה לתכלתית החוזה ברמה ה"טהורה"..1מגמה נגדית: וודאות ויעילות משפטית..2

זהו לב ליבו של העימות בין הצדק ובין הוודאות המשפטים.

מתנגדי הלכת הפרופים טוענים שההלכה פוגעת בוודאות המשפטית בצורה בלתי נסבלת: אדם לא יכוללתכנן שום דבר.

סביב הלשון )לשון ברורה או לא( ישנו "מעגל הנסיבות" = הרקע שעל סימוכו נקבע החוזה. השאלה היא עד כמה ניתן ל"פרוץ" את הלשון, ולצאת אל מעגל הנסיבות. במונחים מקבילים מדברים על הלכת אפרופים

כאקטיביזם שיפוטי. ביהמ"ש שיוצא מה"לשון" שותל הסדרים שאולי הצדדים בכלל לא רצו, ואז נשאלתהשאלה האם הצדדים הם אדוני החוזה, או ביהמ"ש הוא אדון החוזה.

ככל שנצמדים ללשון החוזה, נותנים יותר משקל לוודאות המשפטית וככל שנפרצים מעגלי הלשון מגיעיםיותר קרוב לצדק. )פרופ' דויש תומך בהלכה זו(.

נתחיל מבסיס העניין, מהו חוזה? זו יצירה משפטית של בני אדם, שנועדה להגשים את רצונם המשותף.ההגדרה הנ"ל מוסכמת על כולם: יש להגיע להבנת רצון הצדדים, זוהי מטרת פרשנות החוזה.

בהלכת אפרופים זה מכונה "תכלית סובייקטיבית" של החוזה. זה הכינוי לשאלה "מה הצדדים רצו?" בעולם אידיאלי נוכל לדעת בוודאות מהו רצונם )כל אחד במוחו שלו(. אם שני הצדדים יעידו בדיוק מה הם

רצו – העניין יגמר ברגע זה.

הערה: בכתבי טענות כתוב הרבה, וזה "לא עולה כסף" במונחים של דיני עונשין. טענה היא לא עדות, ולכןאין כאן עניין של אמת או שקר.

תורת שני השלבים ותורת השלב האחד חוזה יפורש לפי אומד דעתם של הצדדים, כפי שהיא משתמעת מתוך החוזה, ובמידה )א(: 25 סעיף

שאינה משתמעת ממנו – מתוך הנסיבות.

)א( הוא מאוד ברור ומדבר על שני השלבים: בודקים מתוך החוזה, ומפרשים25כנגד הלכת אפרופים, מתוך הנסיבות שמסביב, רק אם לא מוצאים התשובה בחוזה. לדעת פרופ' דויטש: הפרשנות בהלכת

אפרופים, על אף היותה פרשנות טובה היא פרשנות שאינה מכבדת את לשון החוק )זוהי הלכה ראויה,וראוי היה לשנות את החוק, אבל כפרשנות של לשון החוק – ההלכה אינה נכונה(.

על פי החוק:

לבדוק מה התכוונו שני הצדדים )סובייקטיבית(, כפי שמשתמע מתוך החוזה. אם קיימת תשובה.1בגוף החוזה – נגמר הדיון. אם בגוף החוזה אין תשובה ממשיכים לשלב שני.

בדיקת הנסיבות, ופרשנות החוזה בהתאם להם. .2

108

דיני חוזים – פרופ' מיגל דויטש

. האמירה של ההלכה טוענת: לעולם אין מצב שבה הכוונההלכת אפרופים מבטלת את שני השלבים רק משתמעת מתוך החוזה, ותמיד עלינו לבדוק מתוך הנסיבות. לעולם לא ניתן לדעת את כוונת החוזה

ללא בדיקת הנסיבות.

הערה: באנגליה, הלכת אפרופים קיימת כבר שנים רבות. הגישה העתיקה הייתה תורת שני השלבים, אולם בעשורים האחרונים השתנתה הפסיקה לתורת השלב האחד. במובן הזה, הלכת אפרופים לא

מחדשת שום דבר.

אם אנחנו בתורת שני השלבים, כאשר הלשון בהירה, אין צורך בשום ראיות לגבי התהליכים החיצוניים. התובע לא רק שלא צריך להביא ראיות, הוא גם לא רשאי להביא ראיות, כי זה לא קביל מכיוון שזה לא

רלוונטי. בשלב אחד – ניתן להביא כל דבר.

הביקורת על הלכת אפרופים כוללת, מלבד הפגיעה בוודאות המשפטית, את העניינים הבאים:.הגרימה למשפטים מסובכים וארוכים.העובדה שבמקרים רבים אנשים בכלל לא היו מגיעים לבית המשפט בלי ההלכה הנדונה

במגדלי הירקות השופט חשין מצביע על הקשיים, ומציע לחשוב על פתרונות פרוצדוראליים מתאימים: לערוך משפט מקדים שיקבע האם יש כאן מקום לשמוע נסיבות )אבל ייתכן שעוד הליך יסרבל, וכבר עדיף

לשמוע הכל וזהו(.

הביקורת על תורת השלב האחד היא שלא ניתן לתכנן מהלכים דרך החוזה אם אנחנו לאלסיכום, בטוחים איך יפורש החוזה.

לאחר שנבדקו הלשון והנסיבות, בודקים האם יש תכלית סובייקטיבית משותפת. אם כן – זהו סוף ההליך הפרשני )מכאן ניתן לעבור לשאלות של תוקף. למשל: אם הסעיף ששני הצדדים רצו אותו במשותף

סובייקטיבית הוא נוגד את תקנת הציבור – זה לא הסוף, אלא רק הסוף של הפרשנות. ביהמ"ש אומר: אםהתוצאה הפרשנית היא אבסורדית – היא לא תתקבל בכל מקרה(.

בארגון מגדלי הירקות נאמר על ידי ברק: ללשון ולנסיבות יש תמיד משקל, וצריך לפרש מכל מקור אמין: ,0-100לשון החוזה היא דבר אמין יותר ולכן הוא בעל משקל רב יותר. השופט ברק לא מוכן לקבל יחס של

אחוז נסיבות" )זה הרעיון(, וכאשר הצדדים20 אחוז לשון, 80וגם לא יחס שווה, אלא משהו בסגנון " אחוז.100מיוצגים על ידי עורכי דין )עורכי דין ניסחו את החוזה(, אז ברור שהלשון קרובה יותר ל-

בחוזה שנוסח על ידי הדיוטות, הם לא מייחסים חשיבות לכל מילה, ולכן חלק מהנסיבות הוא שהם בכלללא התחשבו במילים הנכתבות )במקרה זה יינתן משקל רב יותר לנסיבות(.

. אסור שהתוצאה הסופית תנגוד את לשון החוזהבכל מקרה:

ישנו מתחם לגיטימיות לשונית ומתחם לגיטימיות פרשנית. בודקים את שניהם, אבל אם המסקנה ממש יוצאת ממתחם הלשון – לא נקבל את המסקנה. אפשר להשלים ולהוסיף במקרים שבהם החוזה שותק.

בתנאי ש..." – זה משלים ולא100", והנסיבות אומרות ש"משלמים 100דוגמה: החוזה אומר "משלמים " – זה סותר. 200נוגד. אם מתוך הנסיבות יוחלט ש"משלמים

יש כאן אמירה שהיא לכאורה סתמית, אבל מטרתה היא בעצם להגיד לפרשנים: "אל תגזימו". מותרלסייג, מותר להשלים – אבל לא להתרחק מידי מהלשון של החוזה.

אם התכלית הסובייקטיבית אינה משותפת או שאנחנו לא יודעים את התכלית הסובייקטיבית של אחדהצדדים, ממשיכים לתכלית האובייקטיבית הריאלית.

109

דיני חוזים – פרופ' מיגל דויטש

אם יש תכלית אובייקטיבית משותפת – זהו סוף הדיון. אם אין תכלית אובייקטיבית, נעבור לתכליתהאובייקטיבית המיוחסת לצדדים )ערכים כלליים של מוסר, צדק(

לסיכום:

הערה: ההתנגדות של השופט דנציגר להלכת אפרופים: אם לשון החוזה בהירה, לא בודקים הלאה. זוהי העמדה הבסיסית של השופט בכמה וכמה פסקי דין. הביקורת שלו נאמרת בצורה לאקונית ובכמה שורות

בודדות.

בפס"ד מורל )האחרונים ברשימה של העבודה( אומר השופט ריבלין בתגובה: אם יודעים מה הצדדים רצו,וזה נוגד ללשון – האם זה הגיוני להתעלם מרצון הצדדים?

שלב ב': אם שני הצדדים לא התכוונו סובייקטיבית לאותו הדבר, אז אולי הם התכוונו אובייקטיבית לאותוהדבר. מקריאת החוזה ניתן להבין פתרון אובייקטיבי בחוזה לאותה הנקודה.

דוגמה: כל אחד מהצדדים התכוון לדירה אחרת )בחוזה השכירות( – המזרחית והמערבי. אין תכליתסובייקטיבית. בודקים את התכלית האובייקטיבית )לשון, פרשנות(.

שלב ג': התכלית המיוחסת – התנאים הנוהגים בחוזים מאותו הסוג. למשל: מה מקובל בחוזה מכר דירה? מניחים שהצדדים רוצים לפי מה שמקובל. השופט ברק במסגרת הלכת אפרופים אומר: רוצים שהצדדים

יהיו סבירים, ערכיים, צודקים, יעילים, וכו'. מתנגדי אפרופים אומרים: כאן עברנו למצב שבו ביהמ"ש מכתיב לצדדים. ביהמ"ש יכול לעבור ישירות לשלב ג', אבל אם זונחים את שלב ב' – פוגעים בחופש

החוזים.

בעניין אפרופים: נניח שיש פרשנות אובייקטיבית משותפת אחת, ואין תכלית סובייקטיבית משותפת – אחד זוכה, השני מפסיד. התוצאה האובייקטיבית היא בניגוד לכוונותיו של אחד מהם. האפשרות

המסורתית: אותו אחד שלא הבין נכון, האם הוא יכול לבטל את העסקה על פי דיני טעות? )הוא יצטרך להוכיח שהצד השני ידע(. האם אפשר למצוא פתרון פרשני שיקל על הטועה. אולי הוא מעדיף עסקה

110

שלב א:תכלית סובייקטיבית

משותפת

כן

סוף הדיון

לא

שלב ב:תכלית אובייקטיבית

ריאלית )משותפת(

כן

סוף הדיון

לא

שלב ג:התכלית

האובייקטיבית המיוחסת לצדדים

דיני חוזים – פרופ' מיגל דויטש

שאינה תואמת במדויק את מה שחשב, על פני ביטול העסקה. בסיטואציה כזאת, יתוקן ויפורש החוזה עלפי הלך הרוח של הצד הטועה.

דוגמה: בחוזה שנחתם להשכרת החדר המזרחי, כאשר השוכר חשב שמדובר במערבי. מספר עובדות:

."בחוזה כתוב "מזרחי.השוכר חשב שהחוזה מתייחס למערבי.המשכיר ידע שהשוכר מתכוון למערבי

הלכת אפרופים גורסת כי ניתן להחליף בחוזה את המילה "מזרחי" ב"מערבי". המשכיר הלא הגון מוצא את עצמו משכיר חדר שלא התכוון להשכיר. לדעת פרופ' דויטש יש כאן התרחקות קיצונית מחופש החוזים על

נותנים תוצאה הרבה יותר טובה, ללא תיקון פרשני של החוזה. לדעת12ידי ההלכה: דיני טעות + סעיף פרופ' דויטש, צריכה להיות סנקציה על הצד המטעה, אבל הם צריכות להיות האפשרות לבטל, ופיצויים.

לא הגיוני לפגוע בחופש החוזים על ידי הכתבת תנאי. ואם הוא כבר עשה עסקה אחרת על החדר המערבי – הוא מפר את החוזה )יש כאן אבסורד: הוא מפר את החוזה על החדר המזרחי על ידי השכרת החדר

המערבי למישהו אחר(.

כללי פרשנות טכניים / נקודתיים. 25חלק מהכללים מופיעים בסעיף

ביטויים ותניות בחוזה שנוהגים להשתמש בהם)ג(: " 25לפי מה שמקובל באותם חוזים. סעיף בחוזים מאותו סוג יפורשו לפי המשמעות הנודעת להם באותם חוזים."

.תניה מיוחדת גוברת על תניה כלליתמכלל הן אתה שומע לאו. אם כתוב שחייבים לקיים כאשר יורד גשם, ניתן לשמוע מזה שאם לא

, אז לא כתוב שהוא1000יורד גשם, אז אין חובה. דוגמה נוספת: אם כתוב שצד א' מתחייב לשלם . "הרבה לאו עוטף את ההן".1002, או 1001מתכוון לשלם

בסופו של דבר, ביהמ"ש לרוב לא מפרש לפי כללים טכניים. יש כמה חריגים:

פירוש חוזה לרעת המנסח. לכאורה זהו כלל טכני, אבל הוא מכיל הרבה מהות וערכים. הרעיון מאחורי זה: מי שמנסח הוא הצד החזק יותר. הכלל המדויק הוא הפרשנות נגד החזק יותר. עניין

של צדק חלוקתי. 'ב( "פירוש המקיים חוזה עדיף על הפירוש שלפיו הוא בטל". דוגמה: היתר בנייה.25על פי ס(

החוזה לא מתייחס לשאלה מה היחס בין הבנייה ובין היתר הבנייה. החוזה אמר שצריך להתחיל בעוד חודש. האם הכוונה שמתחילים עוד חודש בכפוף לזה שיש היתר, או מתחילים וזהו. אם מפרשים לפי בונים בכל מקרה – מדובר בחוזה בלתי חוקי )פרשנות שאומרת: לבנות גם בלי

אישור מבטלת את החוזה(. אם נפרש את החוזה שהתכוונו להתחיל את הבניה רק אם יש היתר –זה יהיה חוזה תקף על תנאי, ולכן זה יהיה הפירוש העדיף.

בפעם הבאה: תרופות )אכיפת חוזה(.

111

דיני חוזים – פרופ' מיגל דויטש

4.1.2011

תרופות בשל הפרת חוזה)בסילבוס: סעיף י"ט ואילך(

כיצד מגיעים לתרופות? )השלבים המקדימים(

שאלות של הצעה, קיבול, גמ"ד ומסוימות. אם אין חוזה – הדיון הסתיים.. האם יש חוזה או לא?1

)טעות, הטעייה, כפייה ועושק – פגמים ברצון(,. אם אכן יש חוזה, האם החוזה ניתן לביטול או לא? 2 והאם החוזה בוטל כתוצאה מהפגם )יכול להיות שקיים חוזה פגום, אך בכל זאת יש מספר סיבות שבגינן,

על אף שהחוזה פגום – הוא לא בוטל(. אם החוזה בוטל – הדיון הסתיים.

לאור השאלות לעיל, הוחלט שהחוזה תקף:

נבדוק אם יש סטייה מתוכן החוזה, ואז בודקים אם יש הפרה.. מהו תוכן החוזה?3

חשוב לזכור, שהתוכן נגזר משילוב של תפיסות עולם ותהליך של פרשנות: שאלת פרשנות חוזה )לא רקמה שכתוב במפורש, אלא גם מה שמשתמע. מה שנכון להבין על פי עקרונות הפרשנות(.

לפנינו כעת תמונת המצב על מה התחייב כל אחד מהצדדים. ניגש לתרופות, רק לאחר שנוודא מהי"המחלה" – וזאת יעשה רק לאחר הבנה מעמיקה של מה שסוכם.

בעניין פרשנות והשלמה: בפרשנות ישנו המובן הצר והמובן הרחב. המובן הצר הוא "ממש להבין מה הצדדים אמרו" – מחפשים את העוגן הממשי שבה שהצדדים אמרו, עשו, התנהגו וכו'. פרשנות במובן

הרחב כוללת גם השלמת החוזה. דוגמה: השלמת ה"מועד הסביר" על פי החוק. בפסיקה נוהגים לכנות את זה "תניות מכללא מכוח החוק". משתמע שהצדדים מוכנים לקבל על עצמם את מה שחוק אומר,

במידה והצדדים שתקו באותו העניין.

. האם הייתה הפרה או לא?4

לחוק החוזים: תרופות: "הפרה היא מעשה או מחדל בניגוד לחוזה". 1סעיף

. מהן התרופות או הסנקציות בגין אותה ההפרה?5

לחוק החוזים:17 )סעיף הפרה עתידית שמסתמנת כבר היוםהערה: הפרה יכולה להיות הפרה מיידית, או תרופות(. הפרה "מחר" שהיא וודאית היום, היא "הפרה צפויה" והיא כאילו בוצעה ההפרה בהווה.

. התרופות. 6

התרופות המרכזיות:אכיפה..1פיצויים..2ביטול והשבה..3קיזוז..4עקבון )להלן(.5

112

דיני חוזים – פרופ' מיגל דויטש

מהו עקבון? דוגמה: מביאים מכונית למוסך. בעל המוסך תיקן המכונית, ולא מצליחים להגיע להסדר עלהתשלום. אם בעל המוסך משאיר אצלו את המכונית זה נקרא עקבון.

– אפשרות של בעל הזכות, כדין, לעקב נכס של אדם אחר על מנת שהאחר יקיים את חיובו )סעיףעקבון לחוק המיטלטלין מזכיר את עניין העקבון. בעל המוסך רשאי לעקב את הרכב מתוקף חוק חוזה11

. נושא העקבון פזור במספר חוקים(.5קבלנות, סעיף

הפרת חוזהקיימים שני מצבים: )כעת מדברים במונחים של "נפגע" ושל "מפר"(:

זהו המצב הפשוט הוא הפרה מיידית )דוגמה: על פי החוזה אדם היה חייבהפרה ממשית – ₪, ולא עשה זאת(.1000לשלם היום

אדם שיודע שהצד שכנגד עומד להפר חוזה, אין הצדקה שיאלץ17 – סעיף הפרה עתידית . לחכות עד שתתבצע ההפרה בפועל. דוגמה: אדם התחייב למכור מכונית בעוד חודש, המכונית

נשרפה אתמול.

בנסיבות מסוימות יש אפשרות לקבל סנקציות בגין ההפרה העתידית. כיצד מגדירים את הנסיבות המתאימות? לעיתים מה שנראה מראש כהפרה עתידית, בסוף לא תהיה הפרה )אדם המצוי בקושי כלכלי

רמת וודאות גבוהה להפרה. דרושה רמת הסבירותיכול מחר לזכות בפיס(. נכנסות כאן השאלות של נדרשת במקרה זה )צריך סבירות גבוהה להפרה על מנת לקבל סנקציות(.

לפעמים זה ברור, בעיקר במקרים שמדובר ברצון ולא ביכולת )הצד המפר מודיע חד משמעית לנפגע: אני לא מתכוון לשלם לך!(, או אפילו במצבים שבהם אחד הצדדים מודיע "ככה סתם" על ביטול העסקה )אולי

משום שהוא חושב שהצד השני הפר( – אם הביטול הוא לא כדין, זוהי הפרת חוזה צפויה.

,1.2ייתכן שהמועד לביצוע של הצד השני, קשור בביצוע של הצד הראשון. נניח א' אמור לשלם כסף ב- . 1.3ולקבל מ-ב' נכס ב-

א' בדילמה: הוא חושד, על סמך משהו שהוא שמע, ש-ב' מתכחש לעסקה )הוא1.2מספר ימים לפני ה- שמע שב' כבר מכר את הנכס(. ל-א' יש שתי חלופות:

על פי פס"ד שוחט – אני משאיר את העסקה "בחיים", אבל דוחה את התשלום. חיובים שלובים. 1 בהחלט יש אפשרות ל-א' בתוך חוזה "חי" לא לשלם, אם ב' לא נותן לו ערובה טובה על כך שהחיוב של ב'

יתקיים. אין שום טעם שא' ישלם ויגדיל את נזקיו.

אם רמת ההוכחה שיש לא' על הפרה עתידית היא קרובה לוודאי – א'אפשרות במסגרת התרופות.. 2 ואז הוא ייחשב כמפר(. א'1.2יכול לבטל את העסקה )הוא בהחלט לא רוצה להגיע למצב שבו מגיע ה-

יכול לבטל את העסקה בכללותה, לבקש השבה וגם פיצויים על אובדן הרווח.

התוצאות של האפשרות השנייה הן דרמטיות עבור ב' ולכן רמת הוודאות הנדרשת היא גבוהה מאוד.

, ולא1.3הערה: א' יכול לבקש אכיפה. אם הוא מגיש תביעה לאכיפה, פס"ד יאמר ש-ב' חייב לקיים ב- לפני )כמובן, זה רלוונטי בהתאם למהירות התהליך המשפטי עד לקבלת פס"ד... ולכן לא מתאים במקרה

שתואר(.

על10.2 – הוא בעצמו מפר חוזה. עקרונית אין מניעה ש-א' ידרוש ביטול ב-1.2אם א' סתם לא משלם ב- סמך ההפרה העתידית, למרות היותו מפר בעצמו. ב' רשאי לפיצוי על ההפרה של א', אבל זה לא מונע

113

דיני חוזים – פרופ' מיגל דויטש

ממנו לדרוש ביטול. יש כאן מצב של שני מפרים: יש כאן יתרון עצום למי שמפעיל ראשון את זכות הביטול)נגיע לעניין זה ב"דיני ביטול"(.

מהו היחס בין התרופות השונות?האם אפשר לצרף תרופות? מי מחליט איזו תרופה תינתן?

העיקרון הבסיסי: קיימת זכות בחירה )מסויגת( לנפגע. לא ביהמ"ש מחליט עבור הנפגע, אלא הנפגע )אם בחירתו היא בתוך הפרמטרים המותרים( מחליט עבור עצמו, וביהמ"ש יאשר )במידה

והבחירה הייתה חוקית, ועמדה בקריטריונים שיובאו להלן(.

דוגמה: מכרתי דירה והחלטתי לא לקיים: "ביטלתי את העסקה". יש כאן טעות בסיסית: אדם לא יכול אם הנפגע לא רוצה ביטול, המפרכוח הביטול הוא רק בידי הנפגע.לבטל עסקה אלא אם הוא הנפגע.

נשאר "תקוע עם העסקה", כי הנפגע לא רוצה פיצויים – הוא רוצה את הדירה.

ייתכן שהסיכום ביניהם הוא: כל אחד יכול לבטל. למשל, בזיכרון הדברים: "כל אחד מהצדדים יכול לבטל במקרה זה, יש כאן עניין שלמכוח ההסכם.כדין את החוזה כנגד תשלום כסף." זוהי זכות הביטול

פרשנות, ויכול שיאמר ש"ביטול" משמעותו "הפרה" בלבד. הדין באופן עקרוני לא נותן תרופות למפר.

. אם ישהפרה יסודית להפרה שאינה יסודיתלא כל הפרה מאפשרת ביטול. לצורך כך צריך להבחין בין איחור של יום בתשלום, אין כאן הפרה יסודית, והנפגע יקבל כנראה ריבית של יום.

לכל תרופה יש תנאי תוקף. אם הנפגע עומד בתנאי התוקף, הוא יוכל לממש את התרופה.

הכללים הבסיסיים:2.לא ניתן לקחת תרופות כפולות.לא ניתן לקחת תרופות מנוגדות זו לזו

ניגוד בין תרופות אין אפשרות לקבל מחד אכיפה, ומאידך: ביטול.המצב הכי פשוט: אכיפה מול ביטול.

בעיה אחרת היא מצב שרוצים בהתחלה אכיפה, ואח"כ מתחרטים. בנקודת זמן מסוימת החליט הנפגע ללכת על "אכיפה", ואפילו פונה לבית המשפט ודורש זאת. כעבור כמה ימים, הנפגע מתחרט ואינו רוצה

את העסקה )רוצה ביטול(. עקרונית זה מצב אפשרי, משום שאין כאן ניגוד פנימי. בנקודת הזמן שבה נדרשהביטול – אין ניגוד )הניגוד הוא רק אם מדובר באותה נקודת זמן(.

זה יוצר את השאלה: האם בחירה של הנפגע היא בחירה סופית/ מוחלטת? אם אדם בוחר בביטול, העניין נגמר – הוא לא יוכל להתחרט )לחזור בו מהביטול, וללכת על אכיפה – אלא אם מדובר על קבוצה

מצומצמת של מצבים שבהם הביטול הוא למשל, מתוך טעות(.

לעומת זאת, על פי הפסיקה: מותר להתחרט על הדרישה לאכיפה, ולדרוש ביטול – זאת כל עוד לא בוצעההעסקה בפועל )וגם כאן יש חריגים, בהם נדון בדיני ביטול(.

כפילות היא למשל: אכיפה ופיצויים. ניגוד מצב נוסף: כפילות.

בתנאים מסוימים אפשר שתהיה אכיפה במקביל לפיצויים.

114

דיני חוזים – פרופ' מיגל דויטש

אם הנפגע דורש אכיפה = העברת בעלות, אז לא יכול להיות שהנפגע יקבל על אובדן הרווח בתקופתהביניים, עד שהדירה הגיע אל הנפגע )אבל לא אובדן רווח באופן כללי(.

ההיגיון: תרופות נועדו לרפא, לא להעניש את המפר. אין כאן מטרה לתת לנפגע משהו שיצא לו "יותר טוב"ממה שהיה יוצא לו אם היה קיים החוזה כרגיל )לעיתים נדירות ורחוקות יש ענישה על ידי פיצויים(.

אכיפת חוזהמשפטנים רבים מתבלבלים בין שאלת התקפות ושאלת האכיפות:

(. מדובר גם על הוראה30תקפות – האם יש חוזה מחייב? כן או לא )דוגמה: האם החוזה פסול על פי ס' בחוזה. אם משהו תקף, הוא לא בהכרח אכיף.

אכיפות – אם חוזה הוא לא אכיף, זה לא בהכרח שהוא בטל, אלא שביהמ"ש לא ייתן צו לאכוף אותו.החוזה הוא מחייב ותקף, אבל בלתי אכיף. האכיפות היא בתוך התרופות.

התקפות היא זכות מהותית, ראשונית והאכיפות היא זכות משנית, תרופתית.

משמע: לא כל התרופות מצויות ב"סל התרופות". למשל, גם ביטול הוא לא תמיד אפשרי.

: חוזה שאינו בר ביצוע. הדוגמה הקלאסית היא התחייבות של מוכר למכור מכונית, והמוכר הרס3.1סעיף א המכונית. מן הסתם, החוזה מחייב ויש כאן הפרה ללא ספק )כי המוכר נהג בשכרות והרס אותה( –

המוכר ישלם פיצויים, אבל אין כל אפשרות לאכיפה. זה בלתי סביר, כי ביהמ"ש במתן צו שכזה הופך אתהמוכר לעבריין.

יש שורה של סייגים לאכיפה )דוגמה: חוזה שירות אישי. יש אפשרות שביהמ"ש לא יחייב מעביד3בסעיף שפיטר עובד שלא כדין, למרות שהמעביד הפר חוזה, להעסיק את העובד(.

, כלומר: אין כאן רק סייגים שהם "ביזאריים" כגון דוגמתחוסר צדקשימו לב: אחד הסייגים הוא סייג של המכונית או העובד-מעביד שהוזכרו לעיל. דוגמה: אכיפת תשלום המשכורת בעניין העובד-מעביד היא לא

צודקת, אם העובד שפוטר יושב בבית מבלי לנסות למצוא עבודה אחרת )זאת בשל העובדה שאם היהתובע פיצוי, היו מפעילים את עניין "הקטנת הנזק"(.

– במצבים אלו יש גם עניין של צדק באכיפה. קבלן בנה בית שלא כפי שסוכם )מניח מרצפותמצבי שיהוי אחרות, בונה על שטח שונה(. אנחנו שותקים בעניין, למרות שידוע שזה התהליך שמתרחש. אם בסוף

התהליך, נודיע: "עכשיו תהרוס ותבנה חדש" – זה לא צודק לאכוף )משיקולים שונים, ביניהם גם שיקוליםשל "בזבוז משאבים"(.

זהו "המסלול הטבעי" שלהעיקרון הבסיסי באכיפה: אכיפת חוזה היא סעד ראשי במשפט הישראלי. התרופה. כלומר: מי שרוצה אכיפה, בדרך כלל יקבל אכיפה. במשפט האנגלי המעמד של סעד האכיפה

נמוך יותר, ולכן זהו חידוש ישראלי בעניין הסעדים.

.3בתי המשפט, כמובן, מכירים בסייגים ומכבדים את סעיף

הפרקטיקה היא קצת שונה, כי יש הרבה מצבים שבהם אכיפה עתידית היא בעייתית, כי זה יוצר זיקה נמשכת בין הצדדים. דוגמה: קבלן שיפוצים שעזב. אם תינתן אכיפת חוזה ללקוח על פי המנטרה – והרי

אין כאן שירות אישי – יידרש קשר כפוי על קבלן השיפוצים, וזה מתכון בדוק לסכסוכים יומיים... לכן במקרים כאלו תהיה נטייה של ביהמ"ש ללכת דווקא לכיוון ניתוק של הקשר, ותביעה כספית )ביהמ"ש יציע

115

דיני חוזים – פרופ' מיגל דויטש

המרה לתביעה כספית(. זה הופך את המנטרה )שהיא מנטרה דקלרטיבית, כפי שהיא מופיעה בפסיקה(הנ"ל לבלתי מבוססת.

פס"ד איחוד בתי ספר טכניקום. יש שם הפנייה לפס"ד אנגלי וייט, שניהם עוסקים בקבוצת המצביםהמדוברת.

נניח שמזמינים מסע פרסום. החוזה אומר שהמזמין רוצה שירותי קידום מכירות, והחברה תקבל מיליון דולר. המזמין מגיע למסקנה, לאחר שהחברה התחילה לעבוד – שהוא לא רוצה לשווק את המוצר. המזמין

מעוניין לשלם לחברה רק עד אותה נקודת זמן.

הנחה פרשנית: מניחים שהחוזה אינו חוזה על תנאי, ואין תנאי מפסיק של "יש מה לשווק". בתור הלקוח היינו רוצים לטעון שזהו חוזה על תנאי. מצד שני, יש בעייתיות בסעיף כזה, גם אם הוא קיים – כי הוא תלוי

לחלוטין במזמין העבודה.

מסעכנגדחברת הפרסום מעוניינת לאכוף את החוזה. המזמין אומר בתגובה – אני משלם מיליון דולר הפרסום – אבל לא יהיה מסע פרסום. נניח שחברת הפרסום יכולה להמשיך לעבוד מבלי התערבות

המזמין.

אין הגיון ענייני לתת לחברת הפרסום אכיפת חוזה, ולחייב את המזמין לשלם מיליון דולר. )שוב, הרעיון הוא שהביטול נעשה בשלב מוקדם(. המזמין לא מקבל כלום. נכון שזו אשמתו, אבל בצדק היחסי זה נראה

נורא – יש כאן גם בזבוז משאבים מבחינת האינטרס הציבורי, כי החברה ממשיכה לעבוד "לריק".

בית המשפט אומר לחברת הפרסום: "כאשר את מקבלת הודעת ביטול, למרות שהיא לא כדין – את לאזכאית לכפות ביצוע, ולתבוע את השכר המוסכם. במקרה כזה – לכי למסלול פיצויים."

דיני הפיצויים כוללים גם אובדן רווח. החברה תרצה לקבל את הוצאות מסע הפרסום )חצי מיליון(, וכןפיצויים בגין אובדן הרווח )חצי מיליון(. למעשה: זו טענה ש"מחירה" מקביל לאכיפה.

אילו חברת הפרסום הייתה מקבלת את ההודעה ממש בהתחלה, והייתה עוצרת את הכל לפני שהוצאוהוצאות – היא לכאורה זכאית לחצי מיליון – זה היה יכול להיות הרווח שלה.

הבעיה: החברה מקבלת חזרה את ההוצאות, אבל לגבי הפיצוי – האם זה נכון לאפשר לחברה לקבל תשלום עבור שירות שלא ניתן בפועל? מאוד הגיוני לומר: אם לא הוצאו הוצאות, אז היא זכאית לפיצוי,

לא ביצעה "הקטנתאבל אם לא עצרה בזמן והמשיכה לעבוד על הפרסום "לריק", היא אינה זכאית כי היא , ואף ביצעה הגדלת נזקים.נזקים"

כאשר יש המשך כפוי של ביצוע העסקה הוא בלתי מוצדק, העובדה שהחברה ביצעה לא יאפשרלה לקבל אכיפה.

גם מפר זכאי לתום לב של הנפגע.

הערה: יש מיקרים שבהם המשך ביצוע העסקה על ידי החברה נותן לה מוניטין, ואולי יש אינטרס להוצאותהשווא. במקרה זה ייתכן שהחברה תקבל פיצוי על אובדן המוניטין.

לחוק החוזים: תרופות3הסייגים בסעיף . הביצוע הוא בלתי אפשרי1

116

דיני חוזים – פרופ' מיגל דויטש

לעיתים הביצוע הוא בלתי אפשרי באופן זמני. אי אפשר לתת את השירות בזמן המובטח, אבל אפשרלקיים עוד שנה. אין מניעה שביהמ"ש ייתן צו שמועדו דחוי. זה מלווה בפיצוי לנפגע בגין העיכוב.

מצבים של יחסי עבודה. דוגמה: פס"ד צורי נ' ביה"ד הארצי לעבודה.. שירות אישי.2

זה שנים שהתפתחה הלכה שעל פיה לא נותנים צו חזרה של עובד לעבודה, אולם התפתחו סייגים: למשל, כאשר מדובר בהסכם קיבוצי, יש אפשרות בתנאים מסוימים לקבל צו החזרה )כי למשל, זה לא נחשב

אישי, ויש שיקולים של הסכמים קיבוציים(. מלבד זאת, גם כאשר מדובר בחוזים אישיים – לא סוגרים אתהדלת בפני האפשרות.

. פיקוח נמשך.3

לא רוצים שאכיפה תגרום לכך שביהמ"ש יהפוך ל"מפקח על" של הביצוע. לדוגמה: לקוח שדורש שהקבלן יבצע על פי המוסכם. הקושי של ביהמ"ש: על כל לבנה שתונח, ירוצו לביהמ"ש אם זה כן או לא על פי מה

שמוסכם.

הטכניקה לפתרון: מינוי כונס נכסים שישמש כמעין "נאמן" של ביהמ"ש והוא המפקח על התהליך, ומוסמך לתת הוראות לצדדים – על מנת להקטין את הפניות לבית המשפט. גם זה מהלך שהוא בעירבון מוגבל )כי

עם ישראל ימצא גם איפה להתלונן בבית המשפט על הוראות הכונס(.

. חוסר צדק באכיפה4

כלל גמיש, שכולל מספר תתי-מצבים:

.מצבי שיהוימצבים שבהם הביצוע של החיוב הנגדי נעשה באופן מלאכותי וכפוי )הדוגמה לעיל: חברת

הפרסום(.עסקאות נוגדות. אם מי שתובע אכיפה מפסיד לקונה השני, לא מוצדק לתת לו אכיפה )אי אפשר

לאכוף פעמיים באופן נוגד(.שיקולים ציבוריים. דוגמה: האינטרס לתחרות חופשית. מישהו רוצה לאכוף הגבלת עיסוק )אפשר

להגביל, אבל לא לגמרי(. גם אם ההגבלה תקפה, היא כמעט תמיד לא אכיפה. שיקולי יעילות כלכלית. משקלם הוא מצומצם )בארץ זה לא מפותח(. בכל מקרה, המנטרה "חוזים

יש לקיים" נשארת.

הערות למבחןאפשר להביא נוסח נקי של הסילבוס ושל ספר החוקים. חשוב שספר החקיקה יהיה נקי.

חמשת החוקים החיוניים לבחינה: חוק החוזים חלק כלליחוק החוזים תרופותחוק החוזים האחידיםחוק כשרות משפטיתחוק מתנה

)אם הספר מקושקש, אפשר להביא עותקים נקיים של החוקים הנ"ל(.

117

דיני חוזים – פרופ' מיגל דויטש

האירועים שקיבלנו לעבודות הם דגם למה שיהיה במבחן.

לא תהיה הגבלת מקום.

ריבוי חייבים ונושים, חוזה לטובת אדםפרט לשני הנושאים הבאים:החומר המחייב הוא החומר בסילבוס, שלישי.

)למשל: הלכת אפרופים(,להכיר בשמם הפסיקה הקיימת בסילבוס היא המחייבת. פס"דים מרכזיים יש אבל זה לא אומר שצריך להכיר רק אותם. פסקי דין אחרים צריך להכיר במהותם ותוכנם )ואז מספיק

להגיד: "הפסיקה קובעת ש..."(.

ייתכן ותועלה לאתר רשימה מכוונת של פסקי דין.

118

דיני חוזים – פרופ' מיגל דויטש

6.1.2010

סייגים לאכיפת חוזה בהחלט יכול להיות מקרה שאדם לא יקבל אכיפה מחמת אינטרס שבכלל לא נוגע לשני הצדדים – אלא

אינטרס הנוגע לציבור בכללותו. זה לא מובן מאליו, כי חוזה היא יצירה פרטית של בני אדם.

ההנחה היא שהחוזה תקף, ועדיין יכול ביהמ"ש לומר שלמרות תקפות החוזה, ומי שלא מקיים יצטרך לשלם פיצויים, אבל לא תהיה אכיפה מחמת אינטרס ציבורי. האינטרס הציבורי פועל בשני "מישורי

תקיפה":

– החוזה כשלעצמו לא מוסרי, או נוגד ערכים כלליים של תקנת הציבור. כלומר: תקנת. תוקף החוזה1 הציבור תוקפת את תקפותו של החוזה. דוגמה: התחייבות על הגבלת עיסוק )התחייבות שלא להתחרות(:

הערך החיצוני הוא הרצון הגלובלי שתהיה תחרות בשוק. כמו כן, חופש העיסוק לא "שייך" רק לצדדים . במקרה זה יכול להיות שביהמ"ש יקבע30)אינטרס הציבור שאנשים יוכלו לעבוד( – זאת על פי סעיף

שחוזה שכזה בטל.

גם במקרה שהעובד קיבל על עצמו את ההתחייבות, ואך קיבל תוספת לשכרו בגין ההתחייבות. מצד אחדנשקל "חופש החוזים" ומצד שני נשקל האינטרס הציבורי.

נניח והעובד מפר את ההתחייבות התקפה שלו )עברנו את השלב הראשון. מישור דיני אכיפת החוזה.2 והחוזה תקף(. המעביד פונה לחוק החוזים תרופות ובודק איזה סעדים יכולים להינתן לו – אם הוא רוצה

( לחוק החוזים תרופות, וביהמ"ש עלול להשיב: "זה באמת לא בסדר4)3אכיפה הוא ייתקל בסעיף שהעובד בחר להפר, ותוכל לקבל פיצוי כספי עבור כל שקל שאבד לך כתוצאה מההפרה, אבל אכיפה לא

תינתן" – אכיפה לא ניתנת בשל האינטרס הציבורי.

כלומר: לעיתים משקלו היחסי של האינטרס הציבורי גורם לביטול ההתחייבות להתחרות, והעובד לא יידרש לשלם פיצויים )עובד פשוט(, ולעיתים האינטרס יהיה בעל משקל קטן יותר )מנכ"ל מבוקש שקיבל

תשלום בעבור ההתחייבות שלו, למשל( ואז ההתחייבות היא בתוקף – אבל יינתנו פיצויים.

התנגשות בין יעילות כלכלית ובין אכיפת חוזה

דוגמה: עסקאות נוגדות שבהן המוכר מקבל הצעה נגדית שבה יוכל להרוויח הרבה יותר כסף.

– הפרה שמועילה ליעילותהפרה יעילההמוכר מתקשר עם הקונה השני. המוכר למעשה מבצע הכלכלית: מבחינת המוכר, זה בוודאי שיותר יעיל. מבחינת ג' העסקה כנראה יעילה, כי אחרת לא היה

מציע הרבה יותר כסף. מבחינת הקונה הראשון, המוכר מוכן לשלם פיצויים.

( לחוק החוזים: תרופות.4)3אם הקונה הראשון לא מוכן לפיצוי. האם יקבל אכיפה? הניגוד מתנקז בסעיף ( אם האכיפה היא לא צודקת4)3עמדת הפתיחה היא שאם יש חוזה תקף – מגיעה אכיפה, ואולם: על פי

– לא תהיה אכיפה. המוכר יטען שזה פוגע באינטרס הציבורי. מהו המשקל שינתן על ידי ביהמ"ש לאינטרס הציבורי? זה תלוי בשאלות כדוגמת: מה התכוון הקונה הראשון לעשות עם הנכס? אם התכוון למכור אותו

– זהו "נכס נחלף", והמשמעות של הפגיעה בקונה הראשון היא קטנה יותר.ההלכה בעניין תורת ההפרה יש עדיפות לחופש החוזים, והאכיפה תהיה עדיפה, במקרה של התנגשות ביןהיעילה בפס"ד אדרס:

. הערה: בגישה האמריקאית שיקולי היעילות הכלכלית הם מרכזייםהשיקול הכלכלי לשיקול המוסרייותר.

119

דיני חוזים – פרופ' מיגל דויטש

מאז פס"ד אדרס יש פריחה עצומה בנושא כלכלה ומשפט, עד כדי שאומרים שלא ניתן לדון בשום סוגיהמשפטית, מבלי לדון בעניין הכלכלי.

אכיפה מותנית לחוק החוזים תרופות מטפל בנושא של אכיפה מותנית: אכיפה מותנית משמעה שהתובע מקבל4סעיף

צו אכיפה, אך צו האכיפה הוא על תנאי. המקרה הפשוט הוא כאשר החוזה מחייב את התובע משהו )למשל: תביעה להעברת בעלות כאשר הקונה עדיין חייב כסף. במקרה זה: צו האכיפה להעברת הבעלות

הוא בתנאי שהקונה ישלם את הסכום שנותר על מנת להשלים את מה שמוטל עליו.

פס"ד אתן נ' זולוטולוב.

הפסיקה עסקה רבות בעניין זה בהקשר לענייני אינפלציה. השאלה כמה הקונה ישלם בגין עסקה היסטורית, כשהאינפלציה הפכה את חצי מיליון השקלים לפרוטות. ביהמ"ש יכול לבקש מהקונה לשלם

את הפרשי ההצמדה. ניתן לתקוף את זה גם מכיוון של פרשנות חוזה. ואפילו אם על פי פרשנות החוזה לא מתחייב שהקונה חייב בהפרשים – כאשר הקונה יתבע אכיפה, אפשר להתנות את האכיפה בהוספת

תשלום לקונה: הרעיון הוא עשיית הצדק באמצעות דיני האכיפה.

(3)בוחן מס'

ביצוע מקורב פס"ד אשד נגד לובר. לעיתים לא ניתן לבצע את החוזה בכתבו ולשונו, אחרי פרשנות – אבל אפשר לבצע

אותו באופן מקורב למה שהחוזה אומר.

זה כאשר מושא החוזה אובד או מושמד, ולמוכר יש נכס זהה אחר, באותם פרמטרים שניתן למכור אותו. דוגמה: מוכר שהתחייב לדירה מסוימת, והוא לא יכול למכור אותה מסיבה זו או אחרת – אבל יש לו

אפשרות למכור דירה אחרת באותו הבניין )קבלן(.

אם שני הצדדים מסכימים להחליף את העסקה – וליצור חוזה חדש לקניית דירה אחרת. אבל מה אם הקונה מעוניין בדירה אחרת, והמוכר לא מעוניין למכור לו? האם ניתן לדרוש מהמוכר לסבול משינוי

העסקה? השאלה קיימת גם בכיוון ההפוך: המוכר רוצה לקיים את העסקה על ידי מכירה של דירה אחרת– והקונה מעוניין דווקא בפיצויים בגין הפרת החוזה. יש כאן שאלת אכיפה )תרופות( ושאלת פרשנות.

בפס"ד אשד הכיר ברעיון שייתכן שבסופו של דבר יקבל התובע עסקה מקורבת בתנאים של אכיפת חוזה.הפסיקה את התנאים שצריכים להתקיים במקרה זה )להלן(.

אכיפה בקירוב לא כתובה בחוק, זה פיתוח פסיקתי הנשען על דינים זרים. זה עניין רגיש ובעייתי, כי למרותשהבסיס הוא "לקיים את העסקה" אבל בכלל לא מדובר על אותה העסקה, אלא על עסקה שונה לחלוטין.

" הוא לא מרכזי, וניתן50בדוגמה של הקבלן יאמר, שתכונות הדירה הן המרכזיות בחוזה, והמספר "דירה ".51להחליפו ב"מספר

,10העסקה לא תהיה שונה במהותה מהעסקה המקורית. למשל: אם העסקה הייתה לקומה .1 – אפילו לא בתוספת תשלום.11הקונה לא יכול לדרוש את קומה

למפר לא ייגרם עוול על ידי העסקה החלופית..2

120

דיני חוזים – פרופ' מיגל דויטש

בפס"ד עמיתי מלון טייג )לא בחומר( עלתה השאלה: האם החייב יכול לכפות על הקונה קבלת ביצוע בקירוב, כאשר מדובר בעסקאות זהות במהותן, ובצורה כזאת להימנע מלהיות מפר? התשובה היא

שעקרונית אפשר, במצבים קיצוניים וחריגים.

121

דיני חוזים – פרופ' מיגל דויטש

ביטול והשבהסעד ההשבה קיים כנגזרת של ביטול או בטלות העסקה.

שאלת ההשבה יכולה להתעורר בשני הקשרים:

)השבת מה שהנפגע נתן למפר(. דוגמה: המוכר העביר לקונה אתהשבת האינטרס העצמי. 1 המפתחות ואת הבעלות בטאבו, ובאיזה שהוא שלב, הקונה הפר התחייבות כלשהי לתשלום. זה קורה מעט מאוד בענייני דירות, אבל קורה הרבה בענייני עסקאות בתשלומים. השבת האינטרס העצמי הוא

בעקבות ביטול החוזה )לא ניתן לתבוע השבה כל עוד החוזה "חי"(. השבת האינטרס העצמי יכולה להיותגם בעקבות פגמים ברצון )העסקה בוצעה, אולם בדיעבד הסתבר שהיה פגם ברצון(.

- רעיון ההשבה קיים גם במצבים שעל פי "עשיית עושר שלא במשפט" – מגיעהשבת רווחי המפר . 2 לאדם אכיפת חוזה, אבל על פי פס"ד אדרס ישנן סיטואציות שבהן ניתן לבקש סעד מסוג אחר: אם המוכר

מיליון )לעומת המיליון שהיה מרוויח אם היה מוכר2החליט למכור דירה למישהו אחר, כי הוא ירוויח . לא נדוןהעברת הרווח שהופק מהמכירה לקונה השנילקונה הראשון(. הקונה הראשון יכול לדרוש את

בעניין זה בהרחבה בקורס זה. השבת רווחי מפר אינם נגזרת של ביטול – זהו סוג של "תחליף אכיפה" למרות שזה מכונה "השבה". חשוב לזכור: מבחינת הקורס שלנו, כאשר אנו דנים בהשבה

. שאין אפשרות לקבל השבה מבלי לבטל את העסקהאנחנו דנים בכך

לזכור: כאשר מדובר על השבה, אנחנו מדברים )בקורס זה( רק על השבה כנגזרת של ביטול.

ביטול החוזה ביטול חוזה הוא מהלך של סעד עצמי, והוא מהלך "מסוכן". תביעת אכיפה ופיצויים היא פחות מסוכנת כי

לכל היותר, ביהמ"ש ידחה את הבקשה.

היתרון בביטול חוזה הוא ההשתחררות מהעסקה. החיסרון הענייני הפשוט: אין עסקה )אז לדוגמה: אין דירה(, אבל הסיכון הגדול: אם הודעת הביטול לא עומדת בסטנדרטים של החוק, הודעת הביטול תהפוך

ביטול שלא כדין הופך להפרה של ה"מבטל".את המבטל למפר.

- אפשר שהנפגע יגיש בקשה לביהמ"ש על מנת שתינתן הכרזה של ביהמ"ש האם מגיעסעד דקלרטיבילו לבטל או לא )המרצת פתיחה(. זהו הליך משפטי רגיל.

)א( לחוק החוזים תרופות: הפרה יסודית 7 סעיף

אם ההפרה היא יסודית ניתן לבטל ללא סייגים. מאידך, הודעת ביטול, למרות שההפרה היא יסודית – עדיין כל מהלך חייב לעשות בתום לב ובדרך מקובלת. דוגמה: הודעה על ביטול למרות שההפרה לא

מזיקה לאינטרס שלי בשום צורה שהיא. כלומר:כאשר מבטלים את העסקה מתוך מניע קנטרני ותו לא –לא תהיה הזכות לביטול... כלומר שהמונח "ללא סייגים" הוא שגוי.

)ב(:7אם ההפרה אינה יסודית, אפשר לבטל מחוץ לבית המשפט כדין, כאשר ישנם שלושה סייגים – סעיף

מתן ארכה לקיום..1סייג הצדק..2תום לב..3

122

דיני חוזים – פרופ' מיגל דויטש

עקרונית אדם זכאי שהצד השני לא יסטה מהעסקה שנעשתה עימו, וגם הפרה לא חמורה או לא יסודית –היא עדיין הפרה – ובתנאים מסוימים, יש לאפשר ביטול.

השיקולים: . אם יש אפשרות לתת ארכה לקיום – זה לא בסדר לבטל את העסקה מבלי לתת הזדמנות לקיים את1

העסקה.

. סייג הצדק - נניח שהמפר לא מעוניין לשלם )גם אם תינתן ארכה זה לא יעזור( את הסכום הקטן2 שנשאר חייב. במצב כזה, אם לחייב יש טענות כנות, ביהמ"ש יכול לדרוש שהעסקה לא תבוטל, ואם

המוכר מתעקש הוא יכול לתבוע פיצויים, או אכיפה של הסכום שנשאר – זהו סייג הצדק, שהוא גמיש ולא לא מכשילים עסקה בגלל חוב קטן בשל שיקולי הצדק )וגם משיקולימשמש רק במצבים קיצוניים.

יעילות כלכלית(.

גם אם ההפרה היא יסודית, עדיין הנטייה היא לתת ארכה. הנפגע אומנם לא חייב לתת ארכה, אך הוא"מתנדב" לתת ארכה )"ארכה וולונטארית"(.

אם ההפרה היא לא יסודית, והנפגע לא נתן ארכה – הוא יספוג סנקציות חריפות ביותר. לכן, מתן הארכה מקטינה את הסיכונים שלו בביטול שעלול להפוך להפרה. על כן תמיד תינתן ארכה לביטול, ובמכתב

יירשם: "וזו מבלי לפגוע מיסודיות ההפרה."

לחוק החוזים תרופות מפורטים המקרים, בניסוח6איך יודעים אם ההפרה היא יסודית או לא? בסעיף לקוי ובעייתי: "ניתן להניח", "אדם סביר".

123

דיני חוזים – פרופ' מיגל דויטש

11.1.2011

ביטול חוזה עקב הפרה הפרה יסודית או בלתי יסודית. כאשר ההפרה היא יסודית, ביטול החוזה אפשרי ללא שיקול דעת שיפוטי

וללא מתן ארכה. כאשר ההפרה אינה יסודית, יש לתת ארכה והביטול נתון לשיקולי צדק שיפוטיים.

יסודיות על פי דין ויסודיות מוסכמת:

קובע את המבחן ההיפותטי: הפרה שאדם סביר לא היה מתקשר בחוזה, אילו ראה מראש את6סעיף ההפרה ותוצאותיה. הבעיה במבחן: מבחן "פתוח", אך הלקח החשוב ממנו: השאלה אם הייתה הפרה או

באופן תיאורי צריךעל פי יום הכריתה של החוזה, ולא על פי העובדות ביום ההפרה.לא צריכה להיבדק "להחזיר את הגלגל" ולשקול את העניין על פי מבט מהעבר. רגע כריתת החוזה הוא רגע מכונן, זה המועד

הקריטי שבו כל צד יוצא עם "חבילת צרות )סיכונים( וסיכויים על גבו".

האחריות בדיני החוזים היא אחריות חמורה, משום שהיא לא תלויה באשמה. אדם יכול להיות "מלאךמשמיים" ומאוד מסור לקיום העסקה – אך ייחשב מפר אם לא הצליח.

(.18הערה: הפסיקה קבעה שכמעט אי אפשר לטעון טענת סיקול )סעיף

כאילודוגמה: עיכוב בהעברת הבעלות של דירה. כיצד ניתן לדעת אם ההפרה נחשבת יסודית או לא? זה שהשופט שואל את הקונה: אילו הייתי אומר לך ביום הכריתה, שמועד העברת הבעלות יהיה תוך שנה ולא כפי שכתוב בחוזה תוך חצי שנה – האם בכל זאת היית חותם או לא? על פי התשובה, יכול השופט לקבוע

האם הקיום בזמן היה "נורא חשוב" לקונה. אם לא היה חותם – ההפרה היא יסודית. אבל השופט לא שואל הסביר, אלא את "משההאדם". שימו לב, שלא לוקחים את הסביראת "משה יעקב", אלא את "משה יעקב

יעקב הסביר"... מה שנאמר במהלך המשא ומתן, והרצונות של החותמים הוא מאוד רלוונטי, לכן חשובליידע את הצד השני על כל התוכניות.

יש מעין הגנה על המפר העתידי. כל אחד מהצדדים מתכנן את התכנון שמעבר )הצעד הבא( –6בסעיף אשר כולל את "מה יקרה לי אם אפר את החוזה". למשל: נניח שתהיה בעיה ואני יאחר בחודש בהעברת

הבעלות. עניין של תכנון הדדי.

אם למשל, הצד השני מיידע את הצד הראשון שהעברת הבעלות בזמן – זה יותר "טוב" מבחינת ההפרה (, ויכולה להיות שתהייה הפרה יסודית מוסכמת )קיים6היסודית. הפרה יסודית יכולה להיות מן הדין )סעיף

סעיף בחוזה, מתי תהייה הפרה יסודית(. יסודיות מוסכמת יכולה להופיע בחוזה במשתמע, ואז זה עניין שלפרשנות.

.אחרי התהליך הפרשניכלומר: המילים "כפי שהוסכם בחוזה", הכוונה היא כפי שהוסכם,

אומר שבהפרה יסודית ניתן לבטל ללא מתן ארכה. האם היא יסודית? זה ייבדק על7מהלך הדיון: סעיף .6פי סעיף

לגבי הפרה יסודית מוסכמת: תניה גורפת אין לה תוקף )למשל: אם כתוב, שכל הפרה תחשב הפרה את המשמעויות השונותיפרטויסודית(, אבל גם כאן יש את עניין הסבירות. בעניין זה יש דרישה שהצדדים

של אי-קיום. בפרקטיקה, אין כמעט חוזים אשר משתמשים בתניה כזאת.

124

דיני חוזים – פרופ' מיגל דויטש

ריפוי ההפרה היסודית לפני שהחוזה בוטל, המפר מתקן את ההפרה )מעביר את הבעלות בטאבו(: האם הקונה יכול לדרוש

ביטול? מצד אחד, ההפרה תוקנה, ומצד שני יטען הקונה: אני לא סומך על המוכר, ולא מעוניין להמשיךאת הקשר החוזי איתו, למרות התיקון.

אם הנפגע שיתף פעולה עם התיקון )לא תמיד חייב שיהיה שיתוף פעולה(, אז ניתן להסיק ויתור על הזכות לבטל )נניח שלא היה לקונה קודם לכן את מספר חשבון הבנק, והוא קיבל אותו מהמוכר לאחר ההפרה

היסודית(.

אם לא היה שיתוף פעולה, ייתכן שהנפגע מחליט שהוא רוצה לבטל, אבל לא בטוח שמותר לו – ובזמן הבדיקה בוצע ריפוי של ההפרה. האם בכל זאת ניתן לבטל? לא תמיד – קיימת הגבלה של תום הלב:

כאשר באים לשקול האם זכות הביטול ניתנת למימוש, העובדה שהעניין רופא מכניס את העניין לקבוצהשל "תום הלב", וניתן לטעון לחוסר תום לב בגין הביטול. זהו הסיכון בביטול לאחר ריפוי ההפרה.

יכול להיות הבדל ניכר בין שני מצבים:המפר מקיים באיחור, ואומר לנפגע: "היה איחור, אז מה?" אם הנפגע מבטל – בהחלט ניתן לטעון

לתום לב.הנפגע מקיים באיחור, אבל מציע פיצוי ומצביע על הסיבות להפרה. כעת – אם הנפגע מתעקש

על ביטול ניתן לטעון לחוסר תום לב.

כאשר ההפרה היא לא יסודית: ברור שתיקון ההפרה לפני הודעת הביטול, תיקון של ההפרה ימנע אתהביטול – גם כאשר זה נעשה לאחר תום הארכה.

)ב( הוא נותן ארכה של שבוע לקיום )זמן סביר לקיום(. אם7. על פי סעיף 1.1דוגמה: הפרה לא יסודית ב- יש לנפגע זמן סביר לביטול – זה זמן8.1 כמובן שאי אפשר לבטל. לאחר ה-8.1המפר מתקן לפני ה-

שהוא משמעותית יותר ארוך, בשל הנחת המוצא: הארכה הראשונה היא "ארכת חסד", ולכן אין צורך לתת יש תיקון של ההפרה, לפני שהנפגע ביטל )הנפגע עדיין שוקל אם לבטל או לא(20.1זמן ארוך במיוחד. ב-

– במקרה זה הביטול ייחשב בלתי צודק.

הערה: ארכה סבירה לקיום יש לתת כאשר יש פוטנציאל לקיום.

ארכות יינתנו רק במקרה של רצון לביטול )במקרה של דרישה לפיצויים או לאכיפה, אין ארכות(.

כאשר הזמן הסביר לביטול חלף

. מהי בעצם המטרה בהגבלה של הזמן הסביר לביטול? בגלל האינטרסים של המפר. אם הנפגע8סעיף חיכה כל כך הרבה, אז הוא לא רוצה לבטל: הוא יוכל לתבוע אכיפה או פיצויים, אבל האיחור שלו מעיד על

כך שהוא משלים עם זה שהחוזה לא יבוטל.

ישנם כמה מוסדות משפטיים שפעילים בתוך פרק הזמן הסביר:

– מוסד משפטי כללי. בחיי היומיום ישנם ויתורים )לא הולכים על כל דבר בבית המשפט(. יכולויתור . 1 להיות שהנפגע, בכך שהוא "מתעלם" מהפרה, ההמתנה יכולה לשקף ויתור על עצם החבות... ואז זה ויתור

כולל - לא רק על הביטול, אלא על כל שאר התרופות.

כלומר: לפעמים המתנה ארוכה מאוד משקפת ויתור על הזכות לבקש משהו.

125

דיני חוזים – פרופ' מיגל דויטש

– הנפגע מודיע במפורש או במשתמע, שהוא מוותר באופן סופי על זכותויתור סופי על זכות הביטול. 2הביטול )כי הוא רוצה אכיפה או פיצוי(.

מניח סוג של ביטול. אם המועד לביטול8 לחוק החוזים:תרופות. סעיף 8. אנחנו פועלים על פי סעיף 3 חלף, והמפר עדיין לא קיים: גם אם ההפרה היא יסודית, אז לכאורה שהנפגע לא יכול לבטל. הפסיקה

קבעה, בפסק הדין בעניין מעלה אדומים: למרות הכל, אם חלף הזמן לבטל יכול הנפגע לחדש את זכותהביטול על ידי מתן ארכה חדשה. כלומר:

כלומר: האפשרויות הראשונה והשנייה הן רק כאשר הזכות מתבטלת בצורה מפורשת.

בכל ההקשרים, צריך לבדוק אם הביטול נעשה בתום לב. לא פעם הנפגע חושב שהזכאות קיימת,ומסתבר בהמשך שהזכות הופעלה של כראוי. מצבים:

המפר מתקן את ההפרה לפני הביטול. ייתכן שביטול כזה יחשב כחוסר תום לב )לעיל(..1 הנפגע מבטל את העסקה מחמת שיקול זר. ההפרה היא לא התמריץ האמיתי, אלה רק תירוץ.2

אלף100 מיליון. המפר לא משלם בזמן סכום של 3להסתלק מהעסקה. דוגמה: דירה שמחירה מיליון שקלים. אפילו אם ההפרה היא יסודית,4שקלים, אבל מחירה של הדירה בינתיים קפץ ל-

אבל ההשתחררות מהחוזה היא לא באמת בשל ההפרה.

מצד שני, תום הלב הוא תחום מעומעם, ולכן צריך להפעיל את העיקרון הזה מאוד בזהירות.

שיקול זר יכול להיות גם שיקולים אישיים של הנפגע )המפר "לא מוצא חן בעיניו"(. זהו שיקול שהוא פחות ענייני משיקול כדאיות העסקה, והמשפט לא ייתן לעולם לעשות מהלכים שתכליתם להזיק לצד השני. זהו

חוסר תום לב מובהק.

יש מצבים שבהם זה יהיה חוסר תום לב לבטל, ומצבים אלו הם בעיקר כאשר הטעמים הם לא עניינים)שיקול של כדאיות העסקה הוא יותר ענייני משיקול של "סתם לא מוצא חן בעיני"(.

הביטול יכול להיעשות בכל דרך שהיא. אין דרישה פורמאלית, אבל צריך שהביטול יהיה ברור )אסור שהודעת הביטול תהיה עמומה(. פשוט להודיע: "בוצעה הפרה יסודית, ובזאת אני מודיע לך שהחוזה בטל

ומבוטל". זה יכול להיות במכתב, בע"פ או בהתנהגות. ביטול בהתנהגות הוא בעייתי: נניח שקונה של דירה הפר חובות תשלום כלפי המוכר. המוכר מכר את הדירה למישהו אחר, ללא הודעת ביטול. הביטול

בהתנהגות היא על ידי המכירה למישהו אחר – זוהי אפשרות סבירה. מצד שני, המוכר עלול להיחשבכמפר.

בענייני כסף: אי תשלום יכול להיות מטעמי ביטול, אך ייתכן שאי תשלום היא בשל קיזוז, או בשל בעיה של הקונה בתזרים המוזמנים... לכן רק התנהגות שהיא מאוד חד משמעית תחשב כביטול, ובדרך כלל

.התנהגות לא תהיה חד משמעית ולכן לא תספיק

ביטול על תנאי אין מניעה לתת הודעת ביטול מותנית. דוגמאות: הרי לך ארכה של שבוע לקיים, אם לא תקיים – ראה את

החוזה כמבוטל". על ידי הודעה כזאת, הנפגע בעצם מתחייב לביטול.

126

הפרה לא יסודית ארכה לקיום זמן סביר

לביטול

ארכה נוספת לקיום

)על פי הפסיקה(

)וחוזר חלילה(

דיני חוזים – פרופ' מיגל דויטש

ברוב המקרים, לא משתלם להודיע הודעת ביטול על תנאי, משום שאין אפשרות לתת ארכה נוספת, אםלא יהיה קיום בתום הארכה.

כאשר הנפגע מודיע ביטול, הוא בדרך כלל ייתן הנמקה. האם יש חובה לנמק? כן, במידה כלשהיהנמקה: )על פי עקרון תום הלב(, כי המפר צריך בין היתר לתכנן את הגנתו או את פעולתו בהמשך )ללכת לקנות

ממישהו אחר?(.

אלאX, אבל בבית המשפט מסתבר שההפרה לא הייתה על פי Xדילמה: הודעת הביטול היא על פי סעיף . כלומר: יש הודעת ביטול על פי סעיף שלא הופר, והופר סעיף שבגינו לא יצאה הודעתYעל פי סעיף אחר

. Yהביטול. האם יש ביטול? אילו המבטל היה יודע, הוא היה אומר, שהביטול הוא על פי הפרה של סעיף

בית המשפט יוכל לפסוק אחד משני הבאים:

. יראו את ההודעה הראשונה כמספקת, למרות ההנמקה הלא נכונה. הנימוק: אומנם ההנמקה לא הייתה1 נכונה, אבל מאוד ברור שהנפגע לא מעוניין להמשיך את העסקה. יכולת התכנון של המפר לגבי מצבו היא

סבירה.

. ההנמקה לא נכונה, ולכן הודעת הביטול היא לא תקפה ולא כדין )ואז המבטל הוא מפר חוזה(. אפשרות2 . עו"ד של "המפר לכאורה", יציע לו לתכנן את המשךההגנה על ההסתמכות של המפרזו נשענת על

(. Xמהלכיו על פי זה שהודעת הביטול לא תקפה )כי לא הייתה הפרה של סעיף

הן בעניין דומה, אז הביטול יהיה כדין )האפשרותY ו-Xהפסיקה הלכה לכיוון ביניים: אם ההפרה של הראשונה(. אם זה בעניינים שונים – הודעת הביטול לא תתפוס )האפשרות השנייה(.

שיקולי יעילות פס"ד שרבט מלכיאל. הסוגיה: האם אפשר לחסום הפעלת זכות ביטול, כאשר הביטול של החוזה הוא צעד

שאינו יעיל כלכלית )יעילות ציבורית(?

בפס"ד בעניין אדרס עלתה השאלה העקרונית: אדם מפר. נזקו של הנפגע הוא נמוך, ורווחו של המפר מההפרה הוא גבוה. האם יש לתת אכיפה או השבת רווחי המפר למרות הכל, או שניתן לנפגע לקחת

הפרהפיצויים, אבל גם המפר יוכל ליהנות מההפרה. כולם מרוצים. זה טוב לציבור כי ההפרה היא .יעילה

העמדה הנגדית אומרת שאנחנו בעצם מעודדים אנשים להפר חוזים, וזה מהלך שהוא אינו יעיל כלכלית, בפס"ד אדרס נאמר שתינתן אכיפה לטובת הנפגע כי הפרהולכן צריך גם לדון באלמנט הערכי-מוסרי.

. כאשר המפר מתעשר, הוא עושה זאת על חשבונו של הנפגע. )בפס"דיעילה אינה נימוק מתקבלבאדרס מדובר על אכיפת חוזה והעברת רווחים(.

בשרבט מלכיאל הסוגיה מתעוררת בכיוון הפוך: קבלן שעשה עסקת קומבינציה על מגרש. הקבלן קנה חלקה סמוכה, ותכנן לבנות על שתי החלקות יחד. הקבלן הפר יסודית את החוזה )לא בונה כראוי, או לא

בזמן(.

פוגע ביעילות כלכליתביטול החוזהבעל המגרש )א( מודיע על ביטול, ורוצה חזרה את המגרש כפי שהיה. – כי אי אפשר יהיה לבנות באותה איכות )או שאי אפשר יהיה לבנות כלל(, אם יפרידו את שתי החלקות.

ביהמ"ש השיב בתשובה דומה לפס"ד אדרס, אבל בכיוון שני: צמחה לטובת א' זכות מוגנת לביטול העסקה, והיא לא תחסם על ידי טענות כלכליות. היעילות הכלכלית לא תופסת בשם "קדושת הזכויות" של

הצדדים. הביקורת טוענת שמתעלמים משיקולי היעילות הכלכלית שהם בעלי חשיבות עצומה.

127

דיני חוזים – פרופ' מיגל דויטש

בשיעור האחרון: השבה ופיצויים.

128

דיני חוזים – פרופ' מיגל דויטש

13.1.2011

השבה הבסיס הרעיוני לחובת ההשבה: הסוגיה של הסיבה להשבה עלתה בפס"ד טרבלוס. אפשרות אחת היא

לומר שמשיבים משום שצריך להחיל אחורה את ביטול החוזה: מתן התוקף הרטרואקטיבי לחוזה שבוטל. אבל במקרים מסוימים )טעות והטעיה( הביטול צריך להיות רטרואקטיבי. אבל בביטול עקב הפרת חוזה – האם יש הצדקה להגדיר "כאילו" החוזה לא היה טוב מראש? הרי בזמן החתימה החוזה היה בסדר, ועדיין יש חובה להשיב. מדוע? הספרות והפסקה אומרות כך: נניח שהאדם קיבל משהו בעקבות החוזה, והחוזה בוטל )ביטול כדין: אחרת לא מדברים על השבה( עקב הפרה. מכאן ואילך האדם מחזיק בנכס ללא זכויות

– מכאן ואילך הזכויות לא קיימות יותר: ולכן אם ממשיכים להחזיק בנכס יש כאן "עשיית עושר שלאבמשפט".

שאלת שיקול הדעת השיפוטי בסוגיית ההשבה:

לחוק החוזים: תרופות, כל אחד חייב להשיב. מה הכוונה "חייב"? חייב תמיד, או חייב לפי9על פי סעיף שיקול דעת של בית המשפט? לכאורה, הנוסח מאוד חזק, ומתאר את החובה המוחלטת להשיב. התשובה הפסיקתית: לביהמ"ש יש שיקול דעת לפתור את אחד הצדדים או את שניהם, באופן מלא או חלקי מחובת

ההשבה. הנימוק הוא בחוק עשיית עושר ולא במשפט.

: חוק מסגרתי ולאקוני, ולכן הוא מעניין )כי הכל זה פיתוחים של פסיקהחוק עשיית עושר ולא במשפט על פי החוק: מי שקיבל משהו בטעות, חייב להשיב. זוהי קבלה שלא על פי זכות שבדין.וספרות(.

, בית המשפט רשאי לפטור את הזוכה מחובת2אין חוזה שנותן לאדם שקיבל כסף בטעות. אולם בסעיף ההשבה )למשל: המקבל חשב בטעות שהכסף הגיע ממקור אחר, והשתמש בו(.

הוא9 לחוק החוזים:תרופות כטמון בחוק עשיית עושר )סעיף 9פס"ד פארג'. כיוון שמפרשים את סעיף , מתוך חוק9מעין סעיף פנימי בחוק עשיית עושר(. השופט חשין כינה את זה כ"גנים משפטיים של סעיף

.9 של עשיית עושר, בעניין שיקול בית המשפט – גם על סעיף 2עשיית עושר". על כן מחילים את סעיף

2 מיליון שקלים לפני שנה. מגיעה לקונה השבה. מה יקבל? 2: הקונה שילם בגין הדירה שערוך ההשבה מיליון שקלים נומינליים או מוצמדים? נשמע לא הגיוני על פי עקרונות ההתעשרות, שהמוכר יחזיר היום את אותם שני המיליון, הוא הרי הרוויח את הריבית. העיקרון הבסיסי אומר שהמוכר חייב להשיב את כל

"ההתעשרויות" שלו. מצד שני, הבעיה היא דו-כיוונית: בזמן שהמפתחות עברו לקונה, הקונה התעשר מהדירה עצמה – מדירה שהיא מבחינה רעיונית, לא באמת שלו )למשל: חסך את דמי השכירות(. אין זהות

בין הסכומים, וייתכן קיזוז.

גם במסגרת דיני ההשבה יש חשיבות להבדל בין מפר לנפגע – ביהמ"ש יבחין בין הנפגע למפר בעניינישערוך.

הערה: פיצויים ניתנים על נזק – מה שהתובע הפסיד. בהשבה מגיע לנפגע את הרווחים שעשה הצד השני.

: היתרון לנפגע. מתי לא תהיה השבה? אם ההשבה היא בלתי אפשרית, או בלתי סבירה, או9סעיף שהנפגע בחר שלא לקבל השבה, או בענייני דירות: אם הנפגע רוצה שווי במקום את הדירה חזרה, תהיה

לו הבחירה )הבחירה היא בידי הנפגע, לא בידי המפר(. הנפגע גם מחליט מה הוא עצמו ישיב.

129

דיני חוזים – פרופ' מיגל דויטש

130

דיני חוזים – פרופ' מיגל דויטש

פיצויים הפיצוי נועד לרפא נזק של הנפגע. תמיד יש שאלה של יחס בין התרופות: איך השבה משפיעה על פיצויים,

ולהיפך. המצפן הבסיסי: אין כפל תרופות.

בדיני הפיצויים ישנו "מצפן" נוסף: פיצוי בגין אינטרס הציפייה )להבדיל מאינטרס ההסתמכות(.

אחרי שיודעים או מחשבים מהו העתיד הצפוי בגין קיום )אינטרס הצפייה(, שמים אותו אל מול העתיד , הפיצוי200, והעתיד הצפוי +100בפועל בעקבות ההפרה – נניח ש"העתיד" הקיים )ההווה( הוא מינוס

. 300יהיה על סך

בדיני הפיצויים קיימת סוגיה של מועד הערכת הנזק: ביום מסוים קיימת ההפרה – עילת התביעה צומחת מיידית, למרות שהנזק עוד לא "התגבש" באופן סופי, ועושים הערכות על מה יקרה בעתיד. ועדיין, יש

מועדים להערכה: מה היה הנזק בעת ההפרה )ולא משנה מה היה אח"כ(, מה היה הנזק בעת3לביהמ"ש הגשת התביעה או מה היה הנזק במועד פסק הדין.

": האם ההפרה אכן גרמה את הנזק? זוהי הבדיקה השטחיתסוגיית הסיבתיות או "ריחוק הנזק הראשונית. זוהי הבדיקה עד כמה המפר אחראי לנזק. עובדתית, מניחים שאילו החוזה היה מקוים, הנפגע

. השאלה הבאה שתשאל: האם המפר צריך להביא את הנפגע "לגמרי לעתידו הורוד הצפוי"?200היה ב- +האם זה מוצדק נורמטיבית?

על מנת שישולמו פיצויים צריך להיות:סיבתיות עובדתית. .1 סיבתיות משפטית: שיקולים מוסריים, ערכיים, חברתיים, כלכליים. כל תשובה אחרת היא תשובה.2

שלא מאזנת כראוי.

כל אדם שחותם חוזה, מתכנן גם מה יהיה אם יאלץ להפר חוזה. נניח שאחד הצדדים חושב שאם לא יוכל , אבל הקונה, יש לו איזה זיכיון מיוחד והרווח הצפוי הוא20,000להעביר את החנות, יצטרך לשלם פיצוי של

מיליון. על הקונה להודיע על כך למוכר, על מנת לידע מראש לגבי הסיכונים של הפרה – אם תהיה20 מיליון, למרות שעובד בסיבתיות עובדתית, הוא לא עומד בסיבתיות20הפרה. יש מעגל סבירות, אבל

" – בית המשפט שואל את עצמו מה רשאי היה המוכר לצפות באופןצפיות נזקמשפטית. זה מכונה " סביר. אין חובה של הקונה ליידע, אבל אם ישתוק בעניין, יקבל פיצוי בהתאם לשתיקתו )על פי הסביר, ולא על פי הצפוי "האמיתי" שלו – הסיבתיות העובדתית(. הערה: ייתכן והקונה יקבל אכיפה, ואז יוכל בנסיבות

המיליון שציפה להם.20העניין להרוויח את

פס"ד מלון צוקים. התובע טען: לא הצלחתי להוכיח כמה הייתי מרוויח, אז לפחות מגיעים לי פיצוייהסתמכות.

דוגמה: בעניין ניירות ערך. סוכן בורסה מנהל תיק ניירות ערך בצורה רשלנית ומפר את אמון הלקוח. מיליון ₪ בגין העסקאות ותובע על הפרת החוזה )של הסוכן(. כיצד מוכיחים את הנזק50התובע מפסיד

של הלקוח – לא פשוט. לתובע מספיקה החזרה לאחור, ולא הרווח שהיה יכול לייצר. בפסק הדין בעניין מלון צוקים, ביהמ"ש נמצא במחלוקת בין השופטים. אחד השופטים: "אם קיימת הפרת חוזה, המפר לא

יכול לטעון שבמילא הנפגע היה מפסיד. אם אי אפשר להוכיח נזק עתידי, ואפילו אם הוכח שהיה יכוללהיות הפסד, הנפגע יכול להשתמש בהסתמכות."

131

דיני חוזים – פרופ' מיגל דויטש

העמדה ההפוכה של בית המשפט בעניין זה: גם אילו הכל היה בסדר, התובע היה מפסיד – אז מדוע להביא את הנפגע למצב טוב יותר ממה שהיה אילו החוזה היה מקוים? עקב הפרת החוזה, הנפגע מנסה

להגיע למצב טוב יותר ממה שהיה מגיע אילו החוזה היה מתקיים.

כרגע המצב לא מוכרע, ויש דעות לכאן ולכאן. לדעת פרופ' דויטש, האופציה הראשונה הגיונית יותר. מה שברור הוא, שאם מדובר בחוזה אמון – תהיה נטייה ברורה לאינטרס ההסתמכות – זאת על פי פס"ד

קרטין )הפרת אמונים היא חמורה ומצדיקה סטייה מהכללים(.

פיצויים מוסכמיםלא פעם קובעים הצדדים מראש את הפיצוי בחוזה.

קובע את העיקרון הבסיסי: פיצוי מוסכם לא גורע מפיצוי על פי דין )יכול להיות שהפיצוי יהיה15ס' (. פיצוי מוסכם לא מצטבר20,000 ₪ - אז אפשר לקבל עד 20,000 ₪ והנזק שהוכח הוא בגובה 10,000

לפיצוי על פי דין, אלא חופף. אם הנזק המוכח הוא פחות, יקבל הנפגע את המינימום )המוסכם(.

יש מימד קוגנטי: אומנם הצדדים יכולים לקבוע, אבל לא קנס הוא לא מקובל – משמע:15לסעיף מתאפשרת ודאות של הצדדים )על מנת שלא יזקקו להליך ראייתי(, אבל לא מתאפשרת ענישה דרך סעיף

15 .

הסייג של הסעיף הוא בעצם, שאם ביהמ"ש קובע שיש בהגדרת הפיצוי משום קנס לצורך הרתעה – זה לא תקף. גם אין תוקף לפיצוי שאינו פרופורציונאלי – חייב להיות יחס הגיוני בין הנזק הצפוי לפיצוי המוסכם.

.פיצוי מוסכם שהוא סביר – תקף

דולר. ביהמ"ש חוזר למועד כריתת החוזה: אם הנזק הצפוי10,000נניח שבסעיף החוזה נקבע פיצוי של יחסאין יחס סביר, ובית המשפט יתערב )לעומת מצב שבו ללא כל דולר, אז הפיצוי הוא 1000היה של

(10סביר – שאז בית המשפט לא יתערב(. מה בית המשפט יעשה? גם אם הוא מתערב )כי היחס הוא פי מתקן אתזה לא אומר שהוא מוחק לגמרי את הפיצוי המוסכם, ועובר לפיצוי על פי דין – ביהמ"ש רק

. ביהמ"ש יקבע פיצוי כך, שאם היו קובעים אותו, אז ביהמ"ש לא היה מתערב. למשל: פיצוי שלהפיצוי יחס סביר ולכןללא כל יחס סביר – אבל זה לא מצב של ואין דולר הרבה יותר גבוה מהנזק הממשי, 5000

.5000זה הגיוני שביהמ"ש יפסוק

הקטנת נזק אחד העקרונות והשיקולים בדיני הפיצויים הוא העיקרון שהנפגע איננו רשאי לתרום לנזקו העצמי, ואז לבוא

לחוק החוזים: תרופות(. 14בתביעה נגד המפר. גם לנפגע יש אינטרס לגיטימי להקטנת הנזק )סעיף

אם מישהו הפר חוזה, הנפגע לא יכול "לשבת בנחת" ולהגדיל את הנזק. למשל: עובד שפוטר. יש כאן ציפייה מידתית. אם מדובר בעובד בכיר, לא מצופה ממנו ללכת לעבוד בכל עבודה. יש חובת מאמץ

להקטנת הנזק. למשל: אם הנזק הוא של מיליון, והנפגע היה יכול לצמצם את הנזק לחצי מיליון – זה מהשהוא יקבל )חצי מיליון(. חובת תום הלב חלה גם כאן.

אשם תורם ב"אשם תורם" – הנפגע תרם להפרת החוזה. אשם תורם עוסק בשלב של לפני ההפרה: אומרים לנפגע

את הדבר הבא: "אתה לא זכאי, במעשה או במחדל, לתרום לכך שהמפר יבצע הפרה".

132

דיני חוזים – פרופ' מיגל דויטש

בסילבוס(. על פי ביהמ"ש ניתן להפחית את5נושא האשם התורם נקלט בפס"ד אקסמין תאגיד בלגי )מס' הפיצוי לנפגע, על פי גובה אשמתו בעניין.

פיצוי עונשי כאשר הנפגע מבקש מבית המשפט להעניש את המפר: לחייב אותו מעבר לנזק, לא בגלל סעיף פיצוי

מוסכם, אלא לשם ענישה )כביהמ"ש ישקף את הגינוי המוסרי של ההפרה(. בבית המשפט בישראל אפשרלקבל פיצוי עונשי במקרים מסוימים )זדון בהפרה. בעיקר בהפרות אמון(.

הערות למבחןאפשר להביא סילבוס וספרי חקיקה נקיים לגמרי )או חוקים מודפסים(:

חוק החוזים חלק כלליחוק החוזים תרופותחוק המתנהחוק הכשרות משפטיתחוק החוזים אחידים

)אתלהכיר בשמהשל פסיקה מרכזית )מיקוד( שצריך )הפניות מדויקות בסילבוס עצמו( להלן רשימה הערה: בעת כתיבת התשובה, יש לציין אםהשאר לא צריך לציין בשם, אלא רק לדעת מהי ההלכה(.

אנו כותבים את מה שהוא "דעתנו" בעניין, ולבין כתיבה של משהו שנקבע בפסיקה.

פסקי הדיןתת נושאהנושא ג( חופש החוזים כזכות יסוד

ומגבלותיו. חברה קדישא נ' קסטנבאום1

Carlill V. Carbolic. 1א. הצעהד( קשירת חוזה – הצעה וקיבול . נווה עם רמת גן6

. אדרת שומרון1ב. קיבול. בטחון אזרחי2

. כהן נ' שר הבטחון2ה( כשרות משפטית. שרף נ' אבער3

. לוין נ' לוין.1ו( כוונה ליצור יחסים משפטיים. מדינת ישראל נ' קרסניאנסקי2

. בית הפסנתר נ' מור3ז( גמירת דעת ומסוימות. הדר בע"מ נ' פלונית6. אמינוף נ' א. לוי7

. סלי נ' עזבון שפר1ח( תמורה והסתמכות. ברקוביץ נ' קלימר2

. ספקטור נ' צרפתי2ט( מו"מ לקראת כריתתו של חוזה. שכון עובדים נ' זפניק3. פנידר נ' קסטרו 4. זוננשטיין נ' גבסו5. בית יולס בע"מ נ' רביב משה 6

133

דיני חוזים – פרופ' מיגל דויטש

. גנז נ' כץ7. קלמר נ' גיא8. קל בנין9

. קל בנין10. זוננשטיין נ' האחים גבסו3י( צורת החוזה

. בוטקובסקי4. קלמר נ' גיא5

. עמל נ' שינדלר1(. טעות1ב)יא( פגמים בכריתת חוזה. כנפי נ' ביה"ד הארצי לעבודה2. ארואסטי נ' קשי3. גינדי נ' אפללו4

. ספקטור נ' צרפתי1(. הטעייה2ב). פוקס נ' אלבס4. לקי דרייב נ' הרץ5

. שאול רחמים1ג. כפייה ועושק. איליט נ' אלקו3. סאסי נ' קיקאון6. שפיר נ' אפל7

. שוחט נ' לוביאניקר1ב. תנאים שלובים(Iיב( תוכן החוזה ). ארבוס נ' רובינשטיין3

( פרשנות ותניותIIיג( תוכן החוזה )מכללא

. אפרופים5. מגדלי הירקות6. בלום נ' אנגלוסכסון7. לוי נ' נורקייט8

. כמיסה נ' גרטלר10. בלמורל נ' כהן12

טו( חוזים אחידים ותניות פטור * בפס"ד בנק לאומי מספיק להכיר

את עיקרי הדברים ולא פרטיםפנימיים.

*. בנק לאומי1א. חוזים אחידים. חברה קדישא נ' קסטנבאום4. מילגרוס נ' משען6

. רוט נ' ישופה1ב. תניות פטור. צים נ' מזיאר2. לגיל טרמפולין3. לוין נ' לוין6

טז( לא במבחן, יז( לא במבחן.. ביטון נ' מזרחי1א. חוזה בלתי חוקייח( חוזה פסול

. פלונית נ' פלוני1ב. חוזה בלתי מוסרי ג. חוזה הסותר את

תקנת הציבור. חיימוב נ' חמיד1. חברה קדישא נ' קסטנבאום2

ד. סמכויות מכוח ס'31

. סולימני נ' כץ1

. איחוד בתי הספר טכניקום1א. אכיפת חוזהיט( תרופות בשל אכיפת חוזה. צרי נ' ביה"ד הארצי לעבודה3. רבינאי נ' מן שקד4

ב. ביטול החוזהוהשבה

. גולן נ' פרקש2. פרג' נ' מיטל3. אדרס נ' הרלו אנד ג'ונס4. שרבט מלכיאל8

. מלון צוקים2ג. פיצויים. בן זאב נ' בן עמי7

134

דיני חוזים – פרופ' מיגל דויטש

כ. קיזוז – לא במבחן. לחוק החוזים תרופות, יש אפשרות עקרונית18לדעת שעל פי סעיף :אבלכא. סיכול – לא במבחן

שאירועים מאוד בלתי צפויים ובלתי נמנעים ישחררו אדם מחוזה.

.בהצלחה

135