דרכים בשינוי ההלכה האורתודוכסית - amazon s3 · web viewיש מי...

ב"ה

שיעור של שאלהה נ ' ש ש–ד ו ד י ח ה כ ל ה ה

ש ג פ )1 מ 5 3)

ההלכה לחידוש דגם – יבנה נושא: מהפכת

ברנובסקי אחותי, מיכל נשמת לעילוי

תשס"ז – תשכ"ב

2מהפכת יבנה – דגם לחידוש ההלכה______________________________________________________________

תוכן העניינים4...............................................................................מהו? – ההלכה חידוש

4................................................................................................חידוש

4....................................למעשה ההלכה מקוימת שבו האופן א. חידוש

4..........................הלכתיות בעיות לעקיפת חדשה בטכנולוגיה ב. שימוש

6..............................................במציאות שינוי בעקבות הלכה ג. שינוי

6..................................................................חדשה הלכה ד. יצירת

7................................................................................................הלכה

8.....................................................................הלכתיים לא חיים מישורי

8.................................................................................הרשות דברי

9..........................................................................מקצועיים תחומים

10...............................................................................ציבור הנהגת

11.............................................................אנושית התייחסות של היבטים

11.....................................................................................פרשנות

12..............................................................................ודעות אמונות

13........................................................................................מוסר

14................................................................לא-הלכתיות דתיות דרישות

14.......................................................................הדין" משורת "לפני

15................................................................................קנאים" "דין

15...........................................................................לשמה" "עבירה

17....................................................................."הלכה" המושג הגדרת

18...............................................................כדוגמה יבנה בימי ההלכה חידוש

19.....................................................................................ריב"ז תקנות

20.................................................בשבת שחל השנה בראש שופר תקיעת

21.................................................................למקדש מחוץ לולב נטילת


21.....................................................................................הגר קורבן

22.................................................................יחפים כשהם כהנים ברכת

23......................................................................................יבנה תקנות

23...............................................................................התפילות מיסוד

24.................................................................................פסח ליל סדר

25..............................................................................השינוי על במאבק

26.....................................בימינו לשינויה יבנה של ההלכה שינוי בין – והיום אז

26...................................ההלכה? חידוש על אלו ממהלכים ללמוד ניתן מה

27...............................................................................היום לעומת אז

29...............................................................................................נספחים

29.............................שבת" ב"מעלית שימוש האוסר אלישיב הרב פסק

30.....................................................................................נוספת לקריאה


מהו?–חידוש ההלכה ההלכה. חידוש הוא השנה המפגשים כל יעסקו שבו הנושא

ההלכה". לכאורה "חידוש המושג את היטב להגדיר יש זו בשאלה לדון שנתחיל לפני שונים. במובנים זה במושג משתמשים שונים אנשים ומובנים, אולם פשוטים הדברים

כוונתם הלכה", כאשר כ"חידושי עצמם את המגדירים ספרים הרבה למשל, קיימיםואין בירורים היא במובנים מן בהם בהלכה, זרמים שיתבארו החידוש, בהמשך.

יוקדש הלכה", ולכך "חידוש המושג את אחרת מפרשים ביהדות לא-אורתודוכסייםהשנה. בהמשך מפגש

בהגדרת ההלכתי-אורתודוכסי, ואח"כ "חידוש", בהקשר המושג בהגדרת תחילה נדון"הלכה". המושג

חידושמישורים: מארבעה באחד להתבטא יכול הלכתי חידוש

למעשה ההלכה מקוימת שבו האופן א. חידוש

נוגעים השונים לשמירתה. הניואנסים שלו האישית הדרך את מעצב ההלכה שומר במה חלקי; בחירה קיום לעומת ההלכה של מלא קיום על )הקפדה ההקפדה למידת

למידת מאמץ )כמה ההשקעה להקפיד(, המצווה?(, בקיום מושקע וכסף זמן, תפילה הקיום ולסביבת למיקום למידת תפילה לעומת בציבור )למשל: בבית(,

להבין ולהבינה, כדי המצווה על ללמוד מאמץ נעשה כמה )עד המצווה עם ההזדהותלאופי את להתפלל הקיום תכליתה?(, בעמידה לעומת ובריקוד בשירה )למשל:

באותו בדיוק מצווה שמקיימים הלכה שומרי שני ודמומה( ועוד. למעשה, אין מתוחהאופן.

חסידות כאשר היה בהלכה. כך כחידוש ההלכה, נתפס מקוימת שבו לעיתים, האופן הזמר מן ושירים מנגינות חדירת עם היה להתפלל; כך שונה דרך עיצבה הבעש"ט

הכנסת, ועוד. בתי קרליבך" אל ו"תפילות החסידי

משמעותית, היא אחרת דרך פני על המצווה לקיום אחת דרך של לעיתים, העדפה קיום על כיפור יום ערב מידי המתעורר הוויכוח הוא ציבורית. כזה במחלוקת ונמצאת

הצדדים לצדקה. בין שניתן בכסף קיומו לעומת חיים תרנגולים "כפרות" על מנהג הדבקות חיים"( לעומת בעלי )"צער חיים בעלי על לחמלה בנוגע הכרעות עומדותקדומים. אבות במנהגי


הלכתיות בעיות לעקיפת חדשה בטכנולוגיה ב. שימוש

להלכה. במקרים "חידוש", בנוגע במילה בציבור משתמשים שבו הרגיל המובן זהו מאפשרת המתקדמת הטכנולוגיה שינוי, אולם של תהליך עוברת אינה כאלו, ההלכה

ההלכה. שומר על המקשות הלכתיות בעיות פיתרון

וכיבויים חשמליים מכשירים שבת" להדלקת ב"שעון הן: שימוש לכך שכיחות דוגמאות בשבת; "מנגנון גבוהות לקומות עלייה שבת" המאפשרת טוב; "מעלית וביום בשבת

ביטחון, או חולים לצרכי חשמליים מכשירים של מבוקרת הפעלה גרמא" המאפשרבהליכה, ועוד. למתקשים חשמלי רכב הפעלת המאפשר שבת מנגנון

שבו מקרה בכל אוטומאטית מיושם אינו הלכה בעיות עוקפת בטכנולוגיה השימוש לשם בשבת, או טלוויזיה הדלקת להתיר כדי זו לדרך יזקקו לא אפשרי. רבנים הדבר

טכנולוגית. מבחינה מעשי הבדל שום שאין בילוי, אף לנסיעת חשמלית מכונית הפעלת בלבד. לרוב, גדול לצורך דחוק, שניתן בהיתר משימוש נובעת זו הגבלה לפעמים וחברתיות אישיות מצוקות על לקהל ההלכה פוסקי של ממגמתם נובעת ההגבלה

. 1מאידך – הרגילים במקרים המצוות שמירת אופי על ולשמור מחד

של השאלה קל, ומתעוררת לא מחיר גובה בטכנולוגיה השימוש שבהם מקרים יש לכך עצמה. דוגמה ההלכה את שתשנה פסיקה פני על הטכנולוגי הפתרון העדפת

, כלומר,2הלכתית" "עקרות לגבי האחרונות בשנים שהתעורר הציבורי הוויכוח הוא שבת שבת" )ערב ב"מעליות שימוש על אליישיב הרב שהטיל האיסור את להזכיר ראוי זה בהקשר 1

נסיגתו זה, ואת פסק בעקבות שקמה הציבורית הסערה (, את1 בנספח מופיע תשובה, תש"ע. צילום"הרב )קובי זה מפסקו הרב של אתר במעלית יכיר אלישיב נחשוני, יהדות,YNET שבת",

בקישור11/112009 , http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3803886,00.htmlכמו . קיימת כן, על משמעותי זקנים. דיון של ניידותם לטובת חשמליים רכב בכלי לשימוש החרדי בציבור התנגדותהבאים. המפגשים באחד יתקיים הפסיקה על והשפעתו הלכה בפסיקת רבנים של מגמתם

בנושא: שעוסקים מקורות מבחר 2 , בקישור1/12/2006הצופה, הרפואי", אתר למגרש הכדור את תזרקו רוזנק, "אל דניאל

http://www.hazofe.co.il/web/newsnew/katava6.asp?

Modul=24&id=52291&Word=&gilayon=2935&mador=; ?http://www.kolech.com/show.aspקולך, ב"הצופה", אתר לאו, התפרסם ונועה בני הרב תגובת

id=15937; , בקישור17/11/2006הצופה, זירא", אתר רבי את קטן, "עזבו יואל הרב

http://www.hazofe.co.il/%5Cweb%5Cnewsnew%5Ckatava6.asp?

Modul=24&id=51823&Word=&gilayon=2921&mador=; ,3/11/2006הצופה, מחודשת?", אתר לחשיבה הזמן הגיע האם – זירא רבי שמעון, "חומרת רבקה

?http://www.hazofe.co.il/web%5Cnewsnew%5Ckatava6.asp בקישור

Modul=24&id=51310&Word=&gilayon=2907&mador=136 ;

http://www.hazofe.co.il/web%5Cnewsnew%5Ckatava6.asp?Modul=24&id=51310&Word=&gilayon=2907&mador=136


http://www.hazofe.co.il/%5Cweb%5Cnewsnew%5Ckatava6.asp?Modul=24&id=51823&Word=&gilayon=2921&mador

http://www.hazofe.co.il/%5Cweb%5Cnewsnew%5Ckatava6.asp?Modul=24&id=51823&Word=&gilayon=2921&mador

http://www.kolech.com/show.asp?id=15937

http://www.kolech.com/show.asp?id=15937

http://www.hazofe.co.il/web/newsnew/katava6.asp?Modul=24&id=52291&Word=&gilayon=2935&mador

http://www.hazofe.co.il/web/newsnew/katava6.asp?Modul=24&id=52291&Word=&gilayon=2935&mador

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3803886,00.html


יחסי בהם אסורים ההלכה פי נקיים", שעל "שבעה בימי חל שלהן הביוץ שמועד נשים הביוץ את הורמונאליות, הדוחות בתרופות שימוש הוא הטכנולוגי אישות. הפתרון

לטבול. המצדדים האישה תוכל אז החודשי, עד המחזור תחילת אחרי לכשבועיים לא כי בדעה התרופות, ומחזיקים נטילת בגין לנשים הנגרם בנזק ממעיטים זו בדרך

נקיים", בטיעון "שבעה המחייב כ"זבה", מעמד כיום הנשים מעמד את לבטל ניתן מדגישים זו לדרך התלמוד. המתנגדים ימי מאז היהודי העם בכל התקבל זה שמעמד

רב, צורך קיים שבהם שבמקרים הורמונאליות, וסוברים תרופות בנטילת הסכנה את "נידה" והיא של מעמד יש לאישה תורה, שבה לדין לחזור הלכתית", יש "עקרות כגון

החודשי. המחזור לתחילת השביעי ביום כבר לטבול יכולה

אינו שהחידוש זה, כיוון להיבט אתייחס ההלכה, לא חידוש על שלי הדיון במסגרת זאת, אשתמש ההלכה. עם שומר של חייו על בטכנולוגיה, המשפיעה אלא בהלכה

דברי. להבהרת זה מהיבט בדוגמאות פעם מדי

במציאות שינוי בעקבות הלכה ג. שינוי

ושינוי במציאות תלויות רבות הלכות שינוי שאלת את מעורר המציאות מסוימת, אלו. במקרים ההלכה

המדע, חידושים חידושי בעקבות הפיזית המציאות בתפיסת לשינוי נוגע המציאות שינויאדם. בני של ההתנהגות נורמות טכנולוגיים, ושינוי

בו מורכבות. נדון שאלות מאוד, ומעלה רבים למקרים נוגע ההלכה של זה היבטבהמשך. בהרחבה

בלבבכם???!!!!!!", אלוהים דרבנן? היש גזירה בגלל החיים את לי אטינגר, "השתגעתם? הרסתם יאיר?http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArt.jhtml , בקישור7/12/2006הארץ, אתר

itemNo=798376; , בקישור17/12/2006הצופה, סליחה!", אתר בקש – רוזנק בורשטין, "ד"ר מנחם הרב

http://www.hazofe.co.il/web%5Cnewsnew%5Ckatava6.asp?

Modul=24&id=52828&Word=&gilayon=2949&mador=136; במשפט שני לתואר גמר מעבודת הדתית"", מעובד ל"עקרות כפתרון מלאכותית גרין, "הזרעה יוסף

ב"אסיא"(, בקישור במקורות לאונ' תל-אביב, )פורסם עברי, הוגשהhttp://www.medethics.org.il/articles/ASSIA/ASSIA5/R0051112.asp ;

, בקישור2/1/2009 יהדות, YNETכזו", חיה הלכתית? אין ביגמן, "עקרות דוד הרבhttp://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3649156,00.html;

בלבבכם???!!!!!!", אלוהים דרבנן? היש גזירה בגלל החיים את לי אטינגר, "השתגעתם? הרסתם יאיר?http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArt.jhtml , בקישור7/12/2006הארץ, אתר

itemNo=798376;

http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArt.jhtml?itemNo=798376


http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3649156,00.html

http://www.medethics.org.il/articles/ASSIA/ASSIA5/R0051112.asp






על עתיקה הלכה של ביישום שמדובר הלכה", כיוון "חידוש זה להיבט יקרא שלא מי יש בנורמה ההלכה, מדובר שומר של מבטו למעשה, מנקודת חדשה. אולם מציאותומקובלים. עתיקים לכללים מתאימה היא אם לאמץ, גם שעליו חדשה

שנקבעו כפי ההלכה המועד. כללי בחול הזקן גילוח של הדברים, בדוגמה את נדגים גילוח על במועד. האיסור הגוף של אסתטיקה על לשמירה נועדו 3הבבלי בתלמוד

ושערות הזקן לסידור התייחס זקן, והאיסור גידלו שיהודים בעת נקבע המועד בחוללפיכך, כללי כיום שנקרא )מה הראש מחייבים התלמודיים ההלכה "תספורת"(. כאבל נראה הוא גילוח ללא זקן, שהרי מגדל שאינו המועד, למי בחול זקן גילוח

שבמציאות תלמודי, הרי כלל של ביישום שמדובר התלמוד. אף למגמת במועד, בניגוד. 4כנועזת נתפשת כזו בישראל, פסיקה21ה- המאה תחילת של

חדשה הלכה ד. יצירת

בעבר, מקובלת הייתה חדשה, שלא הלכה מיצירת מנוס אין שבהם מצבים ישנם במציאות לכת מרחיקי שינויים בעיקר הם אלו ההלכה. מצבים בכללי דהיינו, משינוי

בהלכה. משמעותיים שינויים המחייבים החיים

ה- המאה מתחילת החל ומתרחב שהולך תורה ללמוד לנשים לכך: ההיתר דוגמאות מדינת יהודי כל על גרשום דרבינו חרם חילון; החלת עם להתמודדות , כדרך20

הרבנות פוליגמיה, בתקנות על גורף הלכתי איסור השונות, והטלת ישראל, לעדותיהם הרבניים, הדין לבתי חוקי מעמד לאפשר כדי לערעורים רבני דין בית הראשית; תיקון

ועוד.

התייחסות התובעים לכת מרחיקי שינויים היהודי העם עבר האחרונות השנים במאות חדשות מציאויות נרחב. במקביל, התפתחו וחילון ישראל מדינת של הלכתית: הקמתה

של ובאלקטרוניקה, מעמדה בחשמל בהם: השימוש עסקה לא מעולם שההלכה אלו והתפתחויות בחלל, ועוד. שינויים מיקרו; מסע גלי באמצעות בע"מ; בישול חברההלכות. של לחידושן להידרש עשויים

לגיטימיות דרכים גם יש וגזירות, ואולם תקנות בעיקר הן זה מסוג לחידוש הדרכיםבהמשך. זה בהיבט בהרחבה נוספות. נדון

ההלכה", "חידוש להיקרא ביותר הראוי הוא זה אחרון שהוזכרו, היבט ההיבטים מכלממש. חדשה הלכה ביצירת שמדובר כיוון

ס"ב. תקל"א בשו"ע, או"ח ע"א, וכן י"ד קטן מועד 3הבאים. המפגשים באחד זה בנושא בהרחבה נדון 4


לעקיפת חדשה בטכנולוגיה )שימוש פורמאליים חידושים ההלכה" כוללים "חידושי חדשה( וחידושים הלכה במציאות, יצירת שינוי בעקבות ההלכה הלכה, שינוי בעיות

ההלכה(. מקוימת שבו )האופן לא-פורמאליים

האורתודוכסיה, גם בעיני כלגיטימיות נתפשות ההלכה חידוש של הללו הקטגוריות כל מנהלות מהיותן נובעת שלהן אחר. הלגיטימיות או זה לחידוש שיתנגדו מי יהיו אם

ההלכתי. לעומתן, קיימות ומתן המשא ובמסגרת הלכתיים בכלים ההלכה עם וויכוח כלגיטימיות. נתפשות אינן הלכה" אך "חידוש להן לקרוא שניתן אחרות התנהגויות של מטעמים מסוימת הלכה לשמור שלא אישית החלטה להיות יכולות אלו התנהגויות בבסיסה. העומדות היסוד הנחות עם עקרונית הסכמה חוסר של מטעמים נוחות, או את כנוטשות נתפשות לייט", והן "דתי המעליב בכינוי כך שנוהג מי את מכנים מתנגדיהן

בין ברור גבול קו לסמן ניתן תמיד לא כי לציין יש ההגינות ההלכתי. למען ומתן המשא ההלכה חידוש לבין הלכה של בבסיסה העומדות היסוד הנחות עם הסכמה חוסר

עצמם. ההלכתיים בכלים

אחרים זרמים של זה לבין הלכה" אורתודוכסי "חידוש בין להבדל יוקדש מיוחד מפגשביהדות.

הלכה ההלכה. הצורך לשומרי מאליו מובן שהוא יסודי, אף בירור "הלכה" דורש המושג ההלכה של גבולותיה ומתרחבים הולכים האחרונים שבדורות מכך נובע בבירור

משיקים תחומים לסווג הלכה". ניתן הארץ כל "מלוא ודומים. מעין משיקים לתחומיםקטגוריות: לשלוש להלכה

ציבור. והנהגת מקצועיים הרשות", תחומים "דברי – הלכתיים לא חיים מישורי

ודעות, ומוסר. פרשנות, אמונות – אנושית התייחסות של היבטים

.לשמה" "עבירהוקנאים" , "דין"הדין משורת לפנים" – לא-הלכתיות דתיות דרישות

לה, מסיבות מזיקה בה הכללתם בהלכה, וכי נכללים אינם אלו תחומים כי סבור אניהתחומים. מן אחד כל על בקצרה שונות. אדון

מישורי חיים לא הלכתיים

ההלכה איסור, שלגביהן או מצווה שאינן אנושיות התנהגויות נכללות זו בקטגוריהלהכריע. מסוגלת איננה או רוצה יכולה, איננה אינה


תשוהר דברי רוב . אולם5לעשות לו שאסור מה ואת לעשות נדרש שהאדם מה את מקיפה ההלכה

האדם, של אלו. המקצוע קטגוריות סביב שלא מתנהלים הלכה שומר אדם של חייו איסור, או חובה אינם אלו אישיים, כל בנושאים וחברה, החלטות משפחה וחיי בילויים

אליו גם נוגעת כדוגמה, ההלכה המקצועי התחום את ניקח הלכתית. אם מבחינה דוגמאות הן שכיר שכר לשלם לשקר, והחובה )האיסור כלליים גדרים סביבו ומציבה

המותר. בתחום המצווה, אלא בתחום ולא האסור בתחום אינו העיסוק רוב לכך(, אךהרשות". "דברי היהודית בספרות מכונה זה תחום

דתית דילמה הרשות" מעוררים . "דברי6זה רחב תחום של בקיומו מודים רבים הוגים שאינו ההלכה, תחום שומר של "חילוני" בחייו תחום של קיומו שאלת חשובה, והיא

שונות דרכים מציעים הדילמה, כשהם את פתרו שונים ההלכה. הוגים ידי על מוכתב. 7זה חוץ-הלכתי בתחום לנהוג לאדם ראוי שבהם

היכולת )חוסר טכניות מסיבות הן הרשות לדברי מתייחסת אינה ההלכה כי סבור אני )מגמתה מהותיות מסיבות המשתנים(, והן המצבים כל ואת התחומים כל את להקיף

שקיבל מה לאור בעולם דרכו את למצוא שידע האדם, כך את להדריך ההלכה שלכך בתחום לא אולם הדתי בתחום נמצא הרשות לדברי כך, המענה או ממנה(.

ההלכתי.

מקצועיים תחומים אותם שנכנה רבים תחומים להלכה מחוץ הרשות", נמצאים "דברי לתחום בדומה

רשות", כיוון "דברי הם ההתמחות התמחות. למעשה, תחומי תחומי – הכללי בשםלחובה. או לאסור נוגעים הם אין עיסוקם שברוב

הפסיד"(. על לא "המחמיר יעבור" ועד ואל )מ"ייהרג שונות של"מותר" ול"אסור" דרגות כמובן 5השנה. בהמשך המפגשים באחד נרחיב האיסור של השונות הקטגוריות

'ג אבות מסכתל )פירושו מברטנורא (, ר' עובדיהט"ז ה' הלכה פרק שבועות הלכות) רמב"םלמשל: 6 ספר) פקודה אבן בחיי רבינול (. ובניגודהקדושה הנפש, שער )הראב"ד, בעלי דוד בן אברהם רבי(, ג"י

ה, ברכות"אי קוק, עין הראי"העוד: . וראהד'( פרק האלוקים עבודת ג' - שער שער הלבבות חובותא', ד'. א', פרק

ר')למשל: שניתן הרשות, ככל בדברי מעיסוק להימנעות דרישה – הימנעותהן: העיקריות הדרכים 7 (432 עמוד,תרפ"ט-תרצ"ב יורק ניו, ארץ - דרך'כ פרק,המאור מנורת,אלנקאוה יוסף ב"ר ישראל

)למשל: רמב"ם, מצווה לדברי כמכשיר ישמשו שהם כוונה מתוך הרשות בדברי עיסוק – הקדשה )רבי ממש מצווה קדוש, כעין לעיסוק הרשות בדברי העיסוק הפיכת – קידוש'(; ה פרק,פרקים שמונהוחלק907ג' עמ' חלק שיחות ליקוטימלובביץ', מנדל מנחם להוסיף שיש סבור (. אני334 עמ' 'כ ומרוח המצווה מדברי כמושפעים הרשות בדברי כלומר, עיסוק – השפעה של האפשרות את עליהן

ישירות. מהן מוכתבים לא וההלכה, אך התורה


מאוד התפתח לרפואה ההלכה שבין הרפואה. המימשק תחום את כדוגמה ניקח שונים, ועל במקרים והאסור המותר על מקיפים דיונים , ונערכו8האחרונות בשנים

שרופא העובדה משפיעה רפואית. אולם, כיצד אתיקה על היהודית ההגות השפעת בשאלה לומר מה יש להלכה חובה? האם או איסור שאינם הלכה, במקרים שומר הוא שההלכה אותו? כמובן לשלוח יש בדיקות לאילו או למטופל לתת עליו טיפול איזה

גם קיימת כזו שתביעה )אף המטופל של חייו להצלת לפעול הרופא את מחייבת להלכה(, אבל קשר הרופאים, ללא של המקצועית האתיקה של המבט מנקודת משמעית. מטופלים וחד ברורה תמיד לא חייו את להציל הראויה הדרך מהי השאלה

רוב כי משער לגביהם. אני רלוונטית הלכה אין ולכן חיים בסכנת נמצאים לא רביםההלכה. עם במימשק נוגעות אינן אליהן נדרש שרופא ההחלטות

זה בתחום קבוע והפוסקים חז"ל שלכאורה אף החינוך. על תחום אחר, הוא תחום חמש בן' כ"א( "ה אבות) מחייבים. המשנה אינם אלו כללים כי לכולם כללים, ברור

על במלואה מיושמת " אינהלתלמוד עשרה חמש בן...למשנה עשר בן למקרא שנים מגיל המקרא הוראת את מתחיל דתי הממלכתי כמעט. החינוך יהודית קהילה שום ידי , ואינו10 גיל בסביבות כבר התלמוד הוראת את מתחיל החרדי א'( והחינוך )כיתה7

בנ"ך. כמעט עוסק

בהכרח אינם הלכה פוסקי שבהם אחרים לתחומים נוגע החינוך מזו, תחום יתירהאין ואת בתחום שנעשו החינוכיים המחקרים את מכירים שהם וודאי זה מומחים.

יתכן בישראל התקדימים ואת הפסיכולוגיים הגורמים את מכירים שאינם ובעולם; הסוציולוגיים להיבטים מודעים תמיד אינם להוראה; הם שונות דרכים של התוצאות

אחר או זה שפוסק ועוד. יתכן החברה, ועוד על לחינוך שיש ולהשלכות החינוך של כמומחה ולא בהם כמומחה תהיה חשיבותו אז אלו, אולם בתחומים מומחה יהיה

בהלכה.

כל גדלו שהם משום בחינוך, וזאת דווקא מומחים להיות הלכה מאנשי שמצפים מי יש היא ההוראה כי סבור והלכה. אני תורה של בהוראה ועוסקים לומדת בסביבה ימיהם

הוא, הלכה שיודע עצמם. מי ההוראה מתחומי אותה, בנפרד ללמוד פרופסיה, שיש להורות כדי מספיק הדעת בתחום הידע בהכרח היסטוריה. לא שלמד מי להבדיל, כמו

עצמו. דעת תחום אותו את

האישי. רבים הייעוץ תחום הוא בו מומחיות יש שלרבנים סבורים נוסף, שרבים תחום שלהם, הנישואין לחיי הנוגעים עבודתם, בנושאים בתחומי להתייעץ כדי לרבנים פונים

תש"ח – דרך ציוני – בישראל והלכה הלפרין, "רפואה מרדכי ראה: הרב זה בתחום ספרות סקירת 8.תשנ"ט כסלו,ט"ז, ג-ד( )כרך , ס"ג-ס"גאסיאתשנ"ח",


הרב עם ההתייעצות שלהם. אם אחרות בהתלבטויות או הכספיות בהשקעותיהם רואה מומחה, אינני ניסיון, שאינו ובעל חכם אדם עם כהתייעצות השואל אצל נתפשת

לו ברור עוד מתייעץ, כל הוא איתן הדמויות את לעצמו לברור רשאי פסול. אדם בכך רבים בידיו. אולם נתונה לפעול כיצד הבחירה – היועץ דברי את שישמע שלאחרוכי בשאלות לפסוק סמכות יש לרב כי סבורים לדבריו, להישמע חובה יש כאלו,

השראה מרומם, יש דתי איש לרב, בהיותו כי סבורים ל"הלכה". אחרים הנחשביםלדבריו. מחייבת משמעות הקודש", שנותנת אלוהית, "רוח

מקבלים זה. הם בתחום קודש עבודת העושים מעטים לא רבנים כך. יש סבור אינני ככל לפונים מסייעים זה; הם ייעוץ על תשלום דורשים ואינם הפונים את פנים במאור

את מבהירים שונים; הם בתחומים למומחים הצורך בשעת אותם יכולתם, ומפנים לא שרלטנים הפונים. מנגד, יש לטובת אצלם שהצטבר בידע ומשתמשים מעמדם מלהפנות אחריות, שנמנעים חסרי רבנים הפונים, וגם תמימות את המנצלים מעטים

להם. הנזקקים את מומחים אל

האישי, עשויה הייעוץ תחום המומחיות, כולל תחומי לבין מחייבת הלכה בין האבחנהובפונים. בשואלים ה' ופגיעה שם חילול למנוע

ציבור הנהגתתורה" "דעת על לכתוב

שונות גישות שלוש , הביא9מדיניות" בשאלות הלכה "פסיקת שטרן, במאמרו ידידיהמדיניות: בשאלות הלכה פסיקת לשלילת

10עקרונית"( )"נגישות מדיניות בשאלות לדון אפשרות להלכה שאין שסברו מי.1

אם– ולכן עצמאות הייתה שלא בעת התגבשה שההלכה משום מדינית, נחשב זה שתחום משום , ואם11זה בתחום הלכתית עמדה גובשה לא מעולם.12הרשות" כ"דברי

המכון–( 18) עמדה מדיניות", נייר בשאלות הלכה שטרן, "פסיקת ידידיה 9 לדמוקרטיה, הישראלי תש"ס. ירושלים, חשוון

–( 1920 באפריל26תר"ף, , ח' באיירהיום דואר)מימון( ) פישמן י"ל השאר, הרב סברו, בין כך 10 אותנו"; הרב לשאול עליהם שבשוק החיים בענייני הרבנים, אבל את והיתר... נשאל איסור "בענייני

, תשנ"ד,9, מסורההספד", ליכטנשטיין, "דברי אהרון חתנו, הרב של עדותו )לפי סולובייצ'יק דב יוסף עמו שנערך עצמו, בראיון סלובייצ'יק הרב של דבריו את גם שטרן הביא זה (. בהקשר22-23עמ'

.(1975 בספטמבר5)מעריב, גם . מופיע498)תשי"ח(, ג שנה ספר סורא,ישראל?" למדינת כמשפט תורה ליבוביץ', "דין ישעיהו11

.195-196עמ' תשל"ו, ותל-אביב, ירושלים ,ישראל ומדינת יהודי ת, עםויהד בתוך


)"נגישות מדיניות בשאלות הלכה לפסוק עניין להלכה שאין שסברו מי.2 סיבות משום או 13אלה לשאלות המהותית הדינמיקה משום אם–מוסדית"(

אחרות.

)"נגישות מדיניות בשאלות לפסוק מעשית יכולת להלכה שאין שסברו מי.3אם–מוסדית"( משום זה, אם בתחום הלכתיים תקדימים שחסרים משום

ואם מן לחלק שחסרות השכלה דרישות השיטה מבנה משום הפוסקים, שנים במשך בה אי-עיסוק עקב לקשיים יותר הקזואיסטי, שחשופה ההלכתית

רבות.

היבטים של התייחסות אנושית

פרשנות, – בה למציאות, ונכללים שונות אנושיות התייחסויות נמצאים זו בקטגוריהודעות, ומוסר. אמונות

פרשנות פירשו פרשנינו לתורה, וגדולי הפרשנות בתחום בחופש מאופיינת היהודית המסורת

. 14להלכה בניגוד המקרא, גם פשט את

שונים: ממקורות נובע הפרשנות חופש

וב' ט' הלכה פרק התורה יסודי הלכותתורה, )משנה רמב"ם 12 הקדמת- למשנה בהקדמתו, שאחד נביא, וכותב של בתפקידיו דן . הרמב"םקוק, תשכ"א, עמ' י"ז( הרב , מוסדלמשנה הרמב"ם על הלחמו'שיאמר: כגוןלמשנה: " )בהקדמה המדיניות בתחום הוראות מתן הוא הנביא של מתפקידיו

או,אז בעמלק להלחם שאול את שמואל שצוה , כמו'עכשיו פלונית אומה או פלונית עיר שיזהיר שהזהיר וכמו,כידוע בשומרון הנמצאים חזאל חיל להרוג שלא יהורם את אלישע שהזהיר מלהרוג, כמו

מירושלים, וכל מלצאת ישראל את ירמיה שהזהיר וכמו,החומה מן לפנים המים את מלהכניס ישעיה שאלות כי להסיק ניתן לפעול. מכאן רשאי אינו הנביא ההלכתי בתחוםלכך, "(. בניגודבזה כיוצא

ההלכה. בתחום נכללות אינן מדיניות ( -ד' חלק,תשמ"א אביב תל,רב לך עשה בתוך כ"א. מופיע פה שבעל תורה) הלוי דוד חיים הרב13 היא, נצח ה' תורת תורת לתקופה, ואילו מתקופה לשינוי ניתנים הם אלה חיים שטחי של מהותם לפי"

. "ומוגדרים ברורים תחומים בהם מלקבוע במתכוון תורה ונמנעה בניגוד מפרשים שהם לכך מודעים אשרהביניים, ימי פרשני להלכה, של בניגוד פרשנויות אוסף 14

)"ואם4 י"ב - שמות רש"ילמקרא: פירושיהם לבין בינה ההבדל ואת ההלכה את להלכה, ומציינים )"ובעל28 כ"א ה"(, שמות9שמ מהיות הבית ימעט )לא1 כ"ב נקי"(, דברים השור שור את תראה

דמים"(; אבן לו הגנב... אין ימצא במחתרת )"אם1-2 כ"ב - שמות מהם"(; רשב"ם אחיך... והתעלמת)"לא19 כ"ג - שמות עזרא )"לא2 כ"ג - שמות אמו"(; רמב"ן בחלב גדי תבשל רבים אחרי תהיה

בנים"(. על אבות יומתו )"לא29 כ"ז לרעות"(, ויקרא


כמרובה הטקסט של הראייה משום אם – להלכה בניגוד לפרשנות המקום.1 , או15הדרש פרשנות את והן הפשט פרשנות את הן מכיל שהוא פנים, כך

לפרש שניתן לפרשנות, כך קודמת הפרשן של הפרדיגמה כי התפיסה משום. 16שונות לפרדיגמות שונים, המתאימים באופנים המקרא את

את מחייב האמת דרישת - עיקרון הפרשן של האמת פי על לפרש החובה.2 פירוש אחר, אפילו פירוש לכל להשתעבד ולא דעתו ראות פי על לפרש הפרשן שיתכן כקטנים, הרי לטעות, גדולים יכולים האדם בני שכל כיוון , או17מוסמך נתבע הקטן גם האמת דרישת טעה, ובשם ממנו שגדול במה לאמת יכוון שקטן

. 18פירושו את לתרום

מחייב הפשט, שאינו של הפחותה מחשיבותו נובע הפשט פי על לפרש ההיתר.3.19ההלכה כמו רמה באותה

פירוש של בדרך נקטו שונות המקרא. אסכולות בפרשנות רק מדובר לא אולם. 20התלמוד פירוש כנגד כפשוטה, אף המשנה

"–( 9ו' לשמות )פירושו רש"י 15 אופניו, על דבור דבר פשוטו על המקרא יתיישב אומר אני לכך סלע, מתחלק יפוצץ ה' וכפטיש נאם כאש דברי כה ( הלא29 ג"כ )ירמיה תדרש, שנאמר והדרשה

נוספים. ", ובמקומותניצוצות לכמהאוריאל בדברי וראה בתוך הפשטות של הדתית סימון, "משמעותם פרופ' המקרא המתחדשים",

.133, עמ' 1987אביב, , בעריכתו, תלואנחנו כוזב. ולזה דעת להאמין תכריחנו לא התורה כי לדעת לך יש " עוד–( ט' משפט, פרק אוהב) רשב"ץ16

מסכימים בפירושים איברים ושאר ורגל יד בעל גוף האל היות על המורים הפסוקים לפרש לנו הותר מוציאים קדמון, היינו הוא שהעולם במופת לנו התבאר גוף... ואילו שאינו במופת שמתבאר לאמת

שלא אחר ההגשמה. אבל על המורים בפסוקים שעשינו כמו מפשוטן החידוש על המורים הפסוקים מפשט כנראה העולם שחידוש והאמנו מפשוטן להוציאם מכריח לנו אין העולם קדמות במופת התבאר

ומופתיה". התורה תתקיים שבזה הכתובים, וראינו של מוסד כיסוד המסורת את מניחים כשאנו " –(תורה חומשי חמישה על לפירושו הקדמתו) שד"ל17

סייג וללא ערעור ללא להימשך עלינו המקרא פסוקי שבהבנת בזה מתכוונים אנו המקרא, אין פרשנות הרחק מעטות לא פעמים אותנו תוביל זו דרך והתלמוד, כי המשנה חכמי להם שייחסו המשמעות אחרי

הוא היסטוריים, אבל במאורעות העוסקים המקרא פרקי לגבי יפה ידוע זה הצרופה. דבר האמת מןכך."ודעות אמונות בענייני תעשה, וגם ולא עשה במצוות העוסקים לפרקים ביחס גם הדין גם כתב

הרביעי. , ביסוד1855 לישעיהו, פדואה לפירושו בהקדמתו.6 תרס"ה, עמוד רביעי, פרסבורג א', פרק , חלקכסף משנהכספי, אבן ר' יוסף 18 יודעי ויבינו ידעו "–, ועוד( 1 כ"א , שמות1 ל"ז בראשיתלתורה, )בפירושו רשב"ם מדברי נראה כך 19

ארץ. ואעפ"כ דרך לפי וההלכות הדינין ואפרש...עיקר, שהם אעפ"י הלכות לפרש באתי לא כי שכל".משנה עוקרת הלכה רבותינו שאמרו כמו עיקר ההלכות

כן, פירשו לא שבגמרא "אע"פ–ה' ה' , נזיריום- טוב תוספותולרשטין, הלר לוי ליפמן ר' יום-טוב 20 פירוש בין הפרש רואה אני לפרש, שאין נתונה הרשות מידי ולא מינה נפקא לא דינא לענין הואיל


רווחת אפילו המטרה אם לא-מקובלת דעה להביע שמותר הדעה היום בהלכה, נכתבים הללו ההלכה מבירורי הלכתי. רבים בירור אלא הלכה פסיקת אינה המוצהרת

הספר. בשער במפורש זאת מציין המחבר כאשר

ודעות אמונותודעות. אמונות בענייני הלכה לקביעת מקום שאין סברו ישראל מגדולי רבים

הרמב"ם: כך, למשל, כתב

שאין ודעה השקפה באיזה חכמים נחלקו שאם פעם לא לך אמרתי וכברכפלוני. הלכה שם לומר אין הרי המעשים מן מעשה תכליתה

שלי( ' )הדגשה ג'ג סוטה,לרמב"ם המשנה פירוש

זו: לטענה נימוקים כמה להביא ניתן

בהם שיש דעת תחומי אינם ודעות אמונות – להכרעה להגיע אפשרות חוסר.1 מעשים. בין ההלכתי, שמכריע לעולם להכרעה, בניגוד חד-משמעיים כלים

מכך נובע אלו בעניינים להכרעה להגיע האפשרות שחוסר יטענו פלורליסטיםזמן. הוא, למצער, בזבוז אחת, וחיפושה הגותית אמת כלל שאין

כיוון ודעות באמונות להכרעה משמעות אין – ההכרעה של המשמעות חוסר.2 שהוא במה להאמין עצמו את להכריח מסוגל הוא אחרת, אין חושב אדם שאם לאדם משמעות חסרת הנכונה" היא ה"אמונה שידיעת כיוון , או21כטעות חושב

. 22דבר איתה לעשות נדרש לא הוא אם

בענייני דעתו שיקול את יפעיל שהאדם - השאיפה אי-הכרעה של מגמה.3.23האל עם ליחסיו מהותיים שאלו אמונה, כיוון

שמימות הפירושים חבורי רואות עינינו כאשר במקראות לפרש נתונה שהרשות המקרא לפירוש המשנה ר' ישראל העיד הגמ' ". כך בעלי דעת סותר שיהא דין שום ויפרש יכריע שלא שצריך הגמ', אלא

ודמשבתל חסראמ ירחסו כל יודע "והיה – השולחן פאת לספרו הגר"א, בהקדמה בשם משקלוב ס"ל דרבי רק,דבר רסשחי אורחא ולאו תניתןמה הקדוש רבינו ידרסש בסדר כלל חסרה דלא בשיטותיו

ירוס חגמ'ה רהמ, קאהואליבי תנא אידךכ ל"ס ׳גמו, יהבאלי כלל רחס ולא סתמה יהבדאלי תנא כחד הגר"א, וראה מאיליה, תלמיד פורת בן ר' מנשה של משמו מסופרת דומה ...". מסורתק"וה מחסרא

אביב, תש"ך, עמ' קל"ב-קמ"ג. , א', תלמאמרים ועיון: קובץ חקרכהנא, ר"ק אצל כך על ההיגיון חוסר את בכך מנמק ה', הצעה(, כשהוא )אור קרשקש ר' חסדאי כתב דומים דברים 21

אלוהים. במציאות להאמין מצווה שבקביעת '(. ד'א שבועות,המשנה פירוש) הרמב"ם 22 - ירושלים פלדהיים קאפח, הוצאת הרב הלבבות, תרגום חובות פקודא, תורת אבן יוסף בן בחיי רבינו 23

ניו-יורק

בערבית(, עמ' י'. תעתיק ללא בלבד עברית הוצאה, מהדורה שנת )ללא


לפחות ודעות, או אמונות של בשאלות פסיקה שיש שסברו ישראל מגדולי שיש כמובן בעניינים פסיקה השוללת זאת, הדעה עם . יחד24אלו בתחומים השאלות מן בחלק

דיה. מבוססת אלו

מוסר פסיקה השוללים הטיעונים מן המוסר. חלק תחום הוא ודעות לאמונות משיק תחום

נוסף. בבירור צורך יש המוסרי, אולם התחום לגבי תקפים ודעות אמונות בענייני

עקרונות מבטא ההלכות מוסריים, וקיום עקרונות נמצאים רבות הלכות של בתשתיתן סעודת חשבון על לעניים", בפורים "מתנות עבור מכספו לתת המעדיף אלו. אדם

על החברתית הסולידריות את ערכי, המעדיף ערכים סולם המועד, מבטא של המצווה והנסתר הגלוי השיח מן חלק הם מוסריים . עקרונות25הפורמאליות המצוות קיום פניההלכתית. השפה של

כתב: מוסר, והוא לבין הלכה שבין הקישור על ליבוביץ' חולק פרופ' ישעיהו

מוסר. הוא מוסר – לא-דתי או לא-יהודי, דתי או יהודי להיות יכול אינו מוסר אתיאיסטית, קטיגוריה הוא יפה... המוסר עולה אינו דוקא ומוסר דת הצירוףביהדות ההרגשה עם או הדתית ההכרה עם מתיישבת שאינה אין הדתית. משמעותו את מקבל "צלם-אלהים", שאינו הוא כשלעצמו, אלא ערך האדם לא ומעולם ספציפית תורת-מידות היהדות הפיקה לא זו. לפיכך מעובדה אלא

תורות-המידות דגלה ולא במוסר התגדרה ולא במוסר התגלמה בו... )הרמב"ם; החוץ בן שנקלטו שיטות או היו המאוחרת שביהדות השיטתיות

או ישרים(, )מסילת ומצוות תורה של הקפדני הקיום חובות-הלבבות( שונות. לאינטרפרטאציות ניתנת המוסרית שמשמעותן

ותל-אביב, , ירושליםישראל ומדינת יהודי יהדות, עםמעשיות", בתוך: ליבוביץ', "מצוות ישעיהו16תשל"ו, עמ'

דיברה לא ההלכה – אחד אחר. מצד חלק עם ומסכים מדבריו חלק על חולק אני נפרדת, ופרשנותה מוסרית מערכת ניסחה מעשית, לא בשפה אלא מוסרית בשפה

חד-משמעיות מוסריות קביעות לקבוע ניתן לא כן חד-משמעית. על אינה המוסרית

"להלכות) אריאל יעקב (, הרבח"י , אגרת'א , חלק9תשנ"ד , ירושליםהראי"ה אגרות) קוק הראי"ה 24 קלכהיים עוזי (, הרב306-317, תש"ן, עמ' בשנה שנהח. מ. )עורך(, לויטס דעות", בתוך: הרב

(.1992 , ירושליםמדין עלעורך(, )י. דעות?", הקלמן בענייני להלכה הכרעה "היש) אתרוג, לאדם לקנות כדי חסך הכסף, שהוא את שנותן הצדיק על החסידים מדרבנן. סיפור מצווה 25

שבין למצוות מוחלטת עדיפות יש זה, ולפיו עקרון של הקצנה לפרנסה, הוא אמצעי לעצמו שיקנה ענידאורייתא. למצוות בנוגע למקום, גם אדם שבין מצוות פני על לחברו אדם


הופכת המוסר לבין ההלכה בין מוחלטת השני, הפרדה הצד בהלכה. מן עיון בעקבות שפרופ' )מה ולשרירותיות משמעות לעיל, לחסרות שציינתי אלו רבות, כמו הלכות

כיתרון, כמובן(. ליבוביץ' יראה

למעשים, כמכוונת ההלכתית ההכרעה את להגדיר יותר נכון יהיה כי עולה הדברים מןערכית. הכרעה היא המעשית ההכרעה משמעות בהם מקרים שיש למוסר, אף ולא

ציינו חז"ל מסוימות, שבהן הלכות שיש הוא למוסר ההלכה שבין להפרדה נוסף נימוקדוגמה של לעקרונות בניגוד עומדים שהם ממזר על האיסור הוא בולטת מוסר.

)כוהנת מ"קהל אישה עם להינשא אלו, . במקרים26ישראלית( או לוויה הכשרים" המקובל. לא-מוסרית, במובנות עמדה מבטאות ההלכות

מוסריות. בשאלות מכריע כלי בהלכה לראות ניתן שלא סבור לפיכך, אני

דרישות דתיות לא-הלכתיות

לעשות נדרש שהאדם הדתי. יש החובה שדה כל את מבטאת אינה לפעמים, ההלכה תחומים שלושה כוללת זו לה. קטגוריה מנוגדים אף או להלכה מעבר שהם מעשים

לשמה". , ו"עבירה"קנאים דין"הדין", משורת - "לפנים כאלו

"הדין משורת לפני" ההלכה. פי על למחויבותו מעבר לעשות האדם מן דרישה הדין" הוא משורת "לפנים

.(18ו´ דברים)והטוב" הישר "ועשית הפסוק מן נלמדת זו , דרישה27הרמב"ן לפי

שראו , יש28מצוות מתרי"ג הדין" כחלק משורת "לפנים לעשות הדרישה את שראו ישויש29התרי"ג מן חלק שאינה נורמטיבית חובה בה ליחידים רק חובה בה שראו ,

.30במצוות המדקדקים

העשוקים כל את ואראה אני"– ח' ב"ל וילנא( פרשה רבה בויקרא מופיע זה בעניין קיצוני מדרש 26אבותם( -1ד' ' )קהלתהעשוקים דמעת והנה' ,בממזרים קרייה פתר חייטא דניאל עוברי אלו של

ואין' .לו תאיכפ ומה חטא מה זה הערוה על בא זה של אביו כך,להון איכפת מה עלוביא ואילין עבירות תורה של מכחה עליהם שבאה ישראל של גדולה סנהדרי מיד' -כח עושקיהם מיד' אלא'מנחם להם

במדרש ...".לנחמן עלי הקב"ה אמר' -מנחם להם ואין' '.ה' בקהל ממזר יבא לא' שום על ומרחקתן מכריע הממזרים, והקב"ה הם הצודקים התורה, ואילו של מכוחה הבאים הסנהדרין ה"עושקים" הם זה

לטובתם. אתר. על בפירושו הרמב"ן 27.ט"מ מצוה,קטן מצוות ספרמקורביל, יצחק רבי28.2 י"ט לויקרא רמב"ן, פירושו29.ה' א' הלכה דעות, פרק רמב"ם, הלכות30


, ומשום31מחייבת נורמה ההלכה, בהיותה מן הדין" חלק משורת ב"לפנים הרואים יש דעה הדין". לפי משורת "לפנים לנהוג אדם לכפות רשאי דין בית מסוימים שבמצבים

יש את לתוכה מאמצת זו, ההלכה משורת "לפנים את הרואים המוסר. לעומתם, כנורמה דווקא32להלכה מחוץ מוסרית הדין" רצון על מושתתת שההלכה משום ,

של בהרחבה זו, מדובר דעה אנושית. לפי תפיסה על מושתת המוסר ואילו אלוהיםהאנושי. המוסר על ההלכה, המבוססת לגבולות מעבר הדתי החיוב

"קנאים דין"הם פוגעים "קנאים דין כנגד לפעול ליחידים לגיטימציה יש שבהם מקרים בו",

פגיעה הוא אלו מקרים של שהמאפיין הריגה. נראה עונש חוטאים, ולהענישם, כולל.35העם או 34, המקדש33האלוהים בכבוד חמורה

חוץ-הלכתית כנורמה הקנאים בפגיעת ההלכה של כהכרהקנאים" "דין את להבין ניתן רשאי הדין בית, מאוד חמורות נחשבות מדובר שעליהן רותיהעבש כיוון כשרה.

יכול שנוצר הדין. בחלל בית של הגנתו נתונה לא ולעבריין אלו במקרים מלדון להימנע.36מעשהו את לעשות הקנאי

לרצונו בניגוד הפורמאלי, שנעשה הדין קנאים" כעקיפת "דין את להבין מאידך, ניתן. 37הנאשם את מלשפוט ממנו הדין, ומונעת בית של

הדתי. העולם במסגרת נכלל שהוא הלכתי, אף חוץ הוא"קנאים דין"כך, ובין כך בין

"לשמה עבירה" אחרת, נעלה מטרה מתוך תחילה בכוונה עושה שאדם עבירה היא"לשמה עבירה"

המובאות ה'. הדוגמאות שם קידוש של משימות ישראל, או עם של הצלה כלל בדרך

יעקב הרב, מ"ו, תשל"ז(, דעות היהודית", בתוך במסורת והלכה )"מוסר ליכטנשטיין אהרון הרב 31(.19 , גיליוןאורי קומי מסיני", בתוך "משפטים) אריאל

."The Interaction of Morality and Jewish Law"אנגלרד, יצחק השופט 32.ט' ו' סנהדרין,משנהבקוסם". "המקלל 33בטומאה", במשנה, שם. ששמש הקסווה... כהן את "הגונב 34ארמית", במשנה, שם. "הבועל 35 בקוסם והמקלל המקדש מן שרת כלי הגונב "–( ' ו י"ח סנהדרין תורה, הלכות משנה) רמב"ם ראה 36

".זכה שהורגן וכל בהן פוגעין הקנאין , אלאלהן נזקקין דין בית אין ארמית והבועל חכמים, ברצון בו"[ שלא פוגעים "קנאים ]דין תני "–( ז' ט' הלכה סנהדרין, פרק) ירושלמי פי על 37

הקודש רוח עליו שקפצה לנדותו, אילולי פזי: ביקשו בר יודה רבי חכמים. אמר ברצון שלא ופינחס". וגו',עולם כהונת ברית אחריו ולזרעו לו ואמרה: "והיתה


; תמר,38ולהורגו להחלישו כדי סיסרא עם הקיני, ששכבה חבר אשת יעל – הן בתלמוד בהר קורבן הנביא, המקריב ; אליהו39צאצאים ממנו להעמיד כדי יהודה עם ששכבה

העם את להציל כדי אחשוורוש עם ; אסתר, ששכבה40המקדש לבית הכרמל, מחוץהיהודי.

הסברים: מספר לכך לשמה"? ניתנו "עבירה ביסוד העומד הרעיוני הבסיס מהו

דרסטי. פיתרון הדורש קיצוני מצב , בגללהמצווה את דוחה העבירה

,41הנביא של או הדין בית של רצונו את עושה העבירה שעובר שהסביר מי יש העבירה שעושה שהסביר מי הדין, ויש לנעלי" בית "להיכנס נדרש הוא כן ועל כללים שמירת עצמו, תוך דעת על פועל אלא הדין בית כשליח זאת עושה אינו

והנזק התועלת על זהיר דעת ושיקול העבירה מן מהנאה הימנעות – בסיסיים. 42ממנה שייגרמו

43וחשובה ראויה היא מאחוריה העומדת שהכוונה , כיווןלמצווה הופכת העבירה.

את להביא כדי ונפשו עצמו את מקריב אותה שעושה , ומיעבירה היא העבירה לכף למעשה( נידונות )בניגוד הנפש ומסירות הטובה הרצויה. הכוונה התועלת

. 44זכות

"כך, אולם לעשות לו מורים אין ששואל דבר, ומי לכל עבירה היא"לשמה עבירה . 45ממנה שנבעה הגדולה התועלת , משוםכחיובית נתפסת העבירה בדיעבד

מקדשת שהיא ההלכה, בכך עולם את לסכן שעלולה קטגוריה היא"לשמה עבירה" לשמה", "עבירה על בחיוב כתבו החסידים המעשה. ראשוני חשבון על הכוונה את

.ע"ב כ"ג נזיר, בבלי38שם. 39דעהו. ד"ה , וברש"יע"א ס"ג ברכות, בבלי40 (.ואילך שטו עמוד,קוק הרב קמג-קמד, מוסד , סימןכהן משפט שו"ת) קוק הראי"ה41 בשמות הישיבות. וכן ועדו הוצאתא', אות כ"ז , בראשיתדבר הרחב)הנצי"ב, ברלין צבי נפתלי הרב42

ישראל תפארת פירוש) ליפשיץ ר' ישראל(, ט' ב' סימן , חלקדבר משיב שו"תב כן . כמו27 ל"ג(.וילנא יכין, דפוס עמוד,ב' א' למשנה, אבות

הלוי יצחק יעקב(, ט"של עמוד,אורייתא מכון הוצאתז, "קס , סימןמהרי"ק שו"ת) קולון ר' יוסף43 (. 1869 פינחס, ווארשה , פרשתזאת זכרון מלובלין", )"החוזה הורוויץ

אלימלך ר' צבי(, מילואים" "אבני לספר החושן", הקדמה "קצות בעל )תלמיד ענזיל מהריא"ז הרב44 מטות, דפוס , פרשתלחיים אורח) מזלוטשוב חיים ר' אברהם(, ע"ט,ב' , דףדכלה אגרא) מדינוב

(.למבערג(.מעליות ד',י"א, הוצאת תפילין , הלכותפשוטה יד) רבנוביץ אליעזר נחום הרב45


המתנגדים ראשי – , ומנגד46בהלכה להכניס רצו שהם לשינויים תאמה שהיא משום זה בעיקרון והפרנקיסטית, השתמשו השבתאית . הכת47כך על אותם תקפו לחסידותחמורות. עבירות בעשיית הקצינו הגאולה, ובמסגרתו להבאת

מעשיות, הלכתיות משמעויות לה זו, שיש קטגוריה של מקיומה להתעלם זאת, אין עם של לסוכנת שניתן היתר התפרסם ההלכה. לאחרונה מגבולות הרבה חורגת שהיא אף

של לעתידה החיוני מידע לה לתת שעשויים אנשים עם מין יחסי לקיים הישראלי המוסד. 48ישראל

הגדרת המושג "הלכה"

מחדש, בצורה להגדירו הנ"ל, נוכל הקטגוריות כל "הלכה" את המושג מתוך ננפה אםמצמצמת.

הבאים: התנאים על "הלכה" עונה

דתית. נורמה.1

השונות(. "מצווה" )לדרגותיהם "אסור" או כוללת.2

פרשנות(. או , עמדה49למחשבה )בניגוד פעולה האדם את מחייבת.3

(.50ההלכה את עצמו על שקיבל )מרגע וולונטרית מחייבת, ואינה.4

ולדעתי בדיון הלכה תיחשב לא הללו הכללים מן שחורגת נורמה כל ראוי אין זה, כלל. הלכה לקרותה

יוסף מרדכי רבי גם מלובלין, וראה החוזה , בדבריError: Reference source not found הערה לעיל 46.פנחס , פרשתהשילוח מימאיזביצא,

.ז' ג', פרק החיים, שער מוולוז'ין, נפש ר' חייםראה: 47.68-81, ל', תש"ע, עמ' תחומיןהמדינה", ביטחון למען עריות שבט, "גילוי יצחק ארי הרב 48 אותו שיובילו מעשים לעשות מסוים, אלא רגש להרגיש האדם את לחייב יכולה אינה הלכה זה בכלל 49

זה. בנושא ארחיב שבה הזדמנות למצוא להרגיש. מקווה מודע אחד, אני כיום. מצד ההלכה שמירת של הוולונטריות בנושא מובנית תודעתית סתירה קיימת 50

עלי לכפות שיוכל גורם שום אין מהן, וכי אחת רק היא חיי, שההלכה לעיצוב רבות אופציות לי שיש לכך את תופס חפץ, ואני שלבי מה עושה שאני מרגיש אינני הלכה שומר שני, כשאני ההלכה. מצד קיום את

הבאים. המפגשים באחד נרחיב זו סתירה שמיים. על מלכות עול עלי כמקבל עצמי


חידוש ההלכה בימי יבנה כדוגמה היהודי העם שבו בדור יבנה, חיו )השני( וחכמי גמליאל ותלמידיו, ורבן זכאי בן יוחנן רבי

העם, ולאיחוד האלוהים לעבודת הבסיס המקדש, שהיה לאומית. בית טראומה עבר הוטלו הנותרים הרומאים. על ע"י לעבדות נמכרו או נהרגו יהודים אלפי נהרס. מאות

.51הופקעו וקרקעותיהם כבדים מסים

אפשרות הייתה לא הדתיים, אולם החיים לשיקום להביא נדרשה הדתית המנהיגות מענה לתת נתבעה החורבן, והמנהיגות שלפני שהיה מה אל הדתי המצב את להשיב

סביבו: מרוכז היה התורה מצוות המקדש, קיום בית חורבן שנוצרה. עד למציאות חדש היו ולמקדש; לא לירושלים עלייה ימי היו הקורבנות; הרגלים הקרבת ימי היו המועדים

הנראה הבית, וכפי בזמן כנסת בתי שהיו )אף ביום קבועים בזמנים ממוסדות תפילות בהקשר הייתה הטהרה הלכות על הבית(; ההקפדה בזמן עוד התפילה מיסוד התחיל

קבועים בו; בפרקים משרתים מהיותם נבע הכוהנים של המקדש; מעמדם בית שללאכול את להקריב כדי המקדש לבית להגיע אדם כל נדרש בחייו קורבנותיו,

להעלות להשלים מעשר-שני, לעלות את ביכורים, לשאול טהרתו, שאלה לרגל, השואבה, יובל(. בית )שמחת שונים מועדים לציין או הסנהדרין את הלכתית

מחוץ זה יום ציינו שסביבו התוכן היה מה – הכיפורים יום את לדוגמה ניקח אם תפילה הייתה הכנסת. לא בבית כינוס היה הסתם צום, ומן הבית? היה בזמן לירושלים

הכהן מקריב היום שבאותו ידעו היום. כולם רוב נמשכה שלא וודאי ממוסדת, והיא של עוונותיהם על לכפר כדי הקודשים קודש אל קורבנות, ונכנס כמה המקדש בבית

????( )תענית רבה. המשנה משמעות לכך היה לא לירושלים מחוץ ישראל, אבלולשידוכים. בכרמים למחולות הוקדש שהיום כותבת

את לשמר – התורה לשימור אופציות שני הדתית המנהיגות בפני עמדו החורבן לאחר ולייצר ההלכה את לחדש לחיים, או שלה הרלוונטיות אי אף שהיא, על כפי ההלכה

הכיפורים יום של לדוגמה נחזור המקדש. אם מבית יונקים אחרים, שאינם דתיים חיים מספיק יהיה הבית בזמן שהיו כפי הדתיים החיים שימור האם השאלה עלתה –

תקופת את לעבור לו לאפשר העם, וכדי של הרוחני מצבו את לקיים כדי משמעותיהמקווה. לגאולה החורבן, עד

עצמית. וביקורת חיצונית ביקורת הזמינה השנייה, וזו באופציה בחרו יבנה וחכמי ריב"ז העם היה אם רב השינוי, ספק את הובילו הם שבה והתקיפות האומץ אעפ"כ, אלמלא

ישראל ארץ)עורכים(, ואחרים יבנה", צ. ברס בדור היהודי היישוב ראה: ש. ספראי, "התאוששות 51.20-24תשמ"ב, עמ' ראשון, ירושלים , כרךהמוסלמי הכיבוש ועד שני בית מחורבן


המאה עד שבעקבותיו הארוכה הגלות החורבן, ואת שלאחר השנים שאת שורד היהודי. 20ה-

תקנות ריב"ז ליצור נועדו התקנות כי 52שטענו ריב"ז. היו תקנות של מגמתן בשאלת חוקרים נחלקו

שטענו מי היו מאידך. לעומתם המקדש זכר את ולשמר מחד מקדש ללא יהודיים חיים. 53הראשונה המטרה של לבלעדיות

נתן: דרבי אבות בדברי מודגמות יחד הללו המגמות שתי

אחריו, הולך יהושע רבי מירושלים, והיה יוצא זכאי בן יוחנן רבן היה אחת פעם

חרב. המקדש בית וראה

של עונותיהם בו שמכפרים חרב. מקום שהוא זה על לנו יהושע: אוי רבי אמרישראל.

גמילות כמותה, ואיזה? זה שהיא אחת כפרה לנו לך. יש ירע לו: בני, אל אמר חמודות, איש בדניאל מצינו זבח". שכן ולא חפצתי חסד חסדים. שנאמר: "כי

מתעסק דניאל שהיה חסדים גמילות הן חסדים. ומה בגמילות מתעסק שהיה יב( )דברים נאמר כבר בבבל, והלא מקריב וזבחים עולות תאמר בהם? אם

יבחר אשר במקום אם כי תראה אשר מקום בכל עולותיך תעלה פן לך "השמר שהיה חסדים גמילות הן מה עולותיך". אלא תעלה שם שבטיך ה' באחד

פרוטה המת, ונותן את ומשמחה, ומלווה הכלה את מתקן בהן? היה מתעסק ברצון. שנאמר: מתקבלת - ותפלתו יום בכל פעמים שלושה לעני, ומתפלל

י ידע כדי "ודניאל ין לביתה על כתבא רשים ד 9ג9ד בעליתה לה פתיחן וכו 9ם נ ירושל הוא ביומא תלתה וזמנין י קבל כל אלהה קדם ומודא ומצלא ברכוהי על ברך דנה קדמת מן עבד הוא ".54(11 ו דניאל) "ד

ירושלים. נלכדה שעה באותה …-25תשמ"ז, עמ' משודרת", תל-אביב "אוניברסיטה , ספרייתבתלמוד אישיםשטיינזלץ, עדין הרב 52

26. ספר)עורך( החורבן", ש. ספראי לאחר ריב"ז של ומעשיו מעמדו לבעית חדשות ש. ספראי, "בחינות 53

?http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp בקישור . נמצא203-226תש"ל, עמ' אביב , תלאלון לגדליה זכרון

item=14311ואילך.30תשס"ז, עמ' ב', ישראל , כרךחכמיםלאו, בני הרב גם נוטה . לכך לו פתוחים וחלונות – לביתו דריווש[, בא ]כלומר, גזירת הכתב נרשם כי ידע תרגום: "ודניאל, כאשר 54

שהיה אלוהיו, כשם לפני ומורה ומתפלל ברכיו על כורע היה ביום פעמים ושלוש – ירושלים נגד בעליתו ,1994 אביב דניאל, תל ,.ספרהתנ"ך עולם)עורכים(, ואחרים א. רפופורט זה" )עפ"י מלפני עושה(.63עמ'

http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=14311



ומצפה, יושב עלי מקום( שהיה )כנגד וחרד ומצפה יושב זכאי בן יוחנן רבן והיה היה כי מצפה דרך יד הכסא על יושב עלי ( "והנה' ?? דמואל-א'שנאמר: )ש

האלוהים". ארון על חרד לבו

באש, המקדש בית את ושרף ירושלים את שהחריב זכאי בן יוחנן רבן ששמע כיוןוסופדין. וצועקין בוכין בגדיהם, והיו את תלמידיו בגדיו, וקרעו קרע

ד' א' )שכטר(, פרק נתן, נוסחה דרבי אבות

מוצא המקדש, כשהוא מבית במנותק התורה קיום את לאפשר מנסה ריב"ז אחד מצד המקדש, חורבן על אבל המקדש. מאידך, ריב"ז בבית שהייתה לכפרה אלטרנטיבה

אובדנו. את וחש

הייתה תקנותיו של והדתית המעשית תהיינה, המשמעות אשר ריב"ז של מגמותיו יהיומהן. בחלק דיון הדברים, באמצעות את לכת. נדגים מרחיקת

תקיעת שופר בראש השנה שחל בשבת

עצמו המקדש בבית השופר תקיעת בין משמעותי הבדל קיים היה המקדש בית בזמן)"בגבולין"(. המקומות בשאר השופר תקיעת לבין

היה המקומות בשאר השופר זהב, ואילו מצופה היה המקדש בבית השופר.1ציפוי. ללא

זהב... מצופה ופיו פשוט יעל של השנה ראש של שופרג', ג' השנה משנה, ראש

ובשארחצוצרות תקיעת בליווי הייתה השופר תקיעת המקדש בבית.2 , בשופר. רק תקעו המקומות

היום מקצרות, שמצות וחצוצרות מאריך הצדדין. שופר מן חצוצרות ...ושתיבשופר.

שם

המקומות בשאר , ואילובשבת השנה ראש חל אם גם תקעו המקדש בבית.3. 55חול בימי רק תקעו

לא תוקעים, אבל היו במקדש – בשבת להיות שחל השנה ראש של טוב יוםבמדינה.

תוקעים היו לא בשבת חל הוא אם אחד. לכן יום היה השנה ישראל, ראש המקדש, בארץ בית בזמן 55שנה. באותה כלל


ד' א' השנה משנה, ראש

זה: בעניין ריב"ז שתיקן תקנה על מספרת המשנה

דין. בית בו שיש מקום בכל תוקעין שיהו זכאי בן יוחנן רבן התקין

בלבד. ביבנה אלא זכאי בן יוחנן רבן התקין אליעזר: לא רבי אמר

דין. בית בו שיש מקום כל ואחד יבנה לו: אחד אמרובמשנה, שם

קשר מקום, ללא בכל שופר תקיעת מצוות את לקיים להמשיך לעם אפשרה זו תקנההברייתא: שמספרת מתנגדים, כפי היו זו המקדש. לתקנה בית של לקיומו

בן יוחנן רבן להם בשבת,... אמר להיות השנה ראש חל אחת רבנן: פעם תנו נדון. כך להם: נתקע, ואחר לו: נדון. אמר בתירה: נתקע. אמרו לבני זכאי

משיבין ביבנה, ואין קרן נשמעה להם: כבר לו: נדון. אמר שתקעו, אמרו לאחרמעשה. לאחר

ע"ב כ"ט השנה בבלי, ראש

שהייתה ההתנגדות על מעידה בתירה בני את להטעות נדרש שריב"ז העבודה בצדקת לשכנעם סיכוייו את העריך שהוא כך על או כמנהיג חולשתו לתקנותיו, על

ההלכה את לשנות שמרנים, שסירבו אותם את מייצגים בתירה כנמוכים. בני תקנתוהקדומה. בהלכה הבית, ודבקו חורבן בעקבות

נטילת לולב מחוץ למקדש

הבדל היה המקדש בית לולב. בזמן נטילת בנושא ריב"ז של תקנתו היא דומה תקנה)"במדינה"(: למקדש ומחוץ במקדש הלולב נטילת בין

אחד. - יום ובמדינה שבעה במקדש ניטל הלולב היה בראשונה

שבעה במדינה ניטל לולב שיהא זכאי בן יוחנן רבן המקדש, התקין בית משחרבלמקדש... זכר

ד' ג' השנה משנה, ראש

מצוות את הפכה היא במקביל העם, אך בלב המקדש זיכרון את חיזקה זו תקנה "מילאה" את לולב אז. נטילת עד שהיה ממה יותר הרבה למשמעותית לולב נטילת החג של אחרים משמעותיים מרכיבים ביטול החורבן, ובעקבות בעקבות שנוצר החללרלוונטיים. בלתי השואבה, הקהל(, שהפכו בית לרגל, קורבנות, שמחת )עלייה


קורבן הגר

הנשיא: יהודה רבי דברי הם קורבן. וכך הבאת כלל המקדש, גיור בית בזמן

לא הם דם, אף והרצאת וטבילה במילה אלא לברית נכנסו לא אבותיכם מהדמים. והרצאת וטבילה במילה אלא לברית יכנסו

ט' ע"א בבלי, כריתות

את להפריש הגר על החובה נשארה עדיין האם מחלוקת התעוררה החורבן לאחרהמקדש: אל להביאו יכול שאינו קורבנו, למרות

מעכשיו. להביא הבית, וצריך בפני אלא נוהגת אין גר של 56קינו

התקלה. מעכשיו, מפני להביא צריך אומר: אין שמעון רביג' כ"ב תוספתא, שקלים

בספרי: גם אחרים, נמצאת חכמים זו, בשמות מחלוקת

הקן. 57רבעת צריך שהתגייר אומר: גר ר' אליעזר היה מכאן–הגר" "ולגר

לו. תקלה צריך, שהיא אומר: אינו ר' יהושע283ליברמן, עמ' זוטא, ט"ו, מהדורת ספרי

ריב"ז: בשם זה דין מופיע בבבלי בברייתא

לקינו. רובע שיפריש צריך הזה בזמן שנתגייר גר

וביטלה, מפני זכאי בן יוחנן רבן עליה נמנה אלעזר: כבר בן שמעון רבי אמרהתקלה.

ע"ב השנה, ל"א בבלי, ראש

הקורבן, עלולה במקום דינר רבע של מטבע שהפרשת היה ריב"ז של חששו עיקרואנשים מטבעות עם יתערבבו אלו שמטבעות בכך תקלה לגרום עלולים רגילים,

של המעשית . המשמעות58"מעילה" איסור על יעברו ובכך לחולין בהם להשתמשוהפיכת על הקלה היא זה בקו שהלכו אחרים וחכמים ריב"ז תקנת הגיור הגיור,

המקדש. את צורכת שאינה לפרוצדורה

"קן". חכמים בלשון מכונה העוף, והוא מן הוא להביא נדרש שהגר הקורבן 56הקורבן. מחיר עבור דינר רבע 57 ( להוכיח,34עמ' )שם לאו בני הרב תקנה, רצה ריב"ז תיקן לא שני מעשר מעות שלגבי העובדה מן 58

של מעות לבין שני מעשר בין משמעותי הבדל קיים הגיור. אולם על להקל הייתה ריב"ז של שכוונתוהראשון. מן בהרבה גדולה השני של קורבן, וחומרתו


ברכת כהנים כשהם יחפים

בזמן )"במדינה"( עוד הכנסת בבתי וגם המקדש בבית נהוגה הייתה הכהנים ברכתשינויים: במספר הבית, אולם

אחת. ברכה רק – הכנסת ברכות, ובבתי שלוש מברכים הכהנים היו במקדש.1

אחת. ברכה ובמקדש ברכות שלש אותה אומרים כיצד? במדינה כהנים ברכתז' ו' משנה, סוטה

– הכנסת בבתי , ואילו59ה' המפורש שם את מבטא הגדול הכהן היה במקדש.2אדנות. בשם

בכנויו. ובמדינה ככתבו השם את אומר במקדשבמשנה, שם

הגדול(, ואילו הכהן )מלבד ראשיהם מעל ידיהם נושאים היו הכהנים במקדש.3הכתפיים. בגובה – הכנסת בבתי

ראשיהן, חוץ גבי על – כתפיהן, ובמקדש כנגד ידיהן את נושאים כהנים במדינה כהן אומר: אף יהודה הציץ. רבי מן למעלה ידיו את מגביה שאינו גדול מכהן"וישא מן למעלה ידיו מגביה גדול העם אל ידיו את אהרן הציץ, שנאמר:

ויברכם".במשנה, שם

המקדש, עבודת שאר כל יחפים, כמו העם את מברכים היו הכהנים במקדש.4בנעליים. – הכנסת בבתי ואילו

וזו בסנדליהן לעלות רשאין כהנים רבנן: אין תנו תקנות מתשע אחד לדוכן, זכאי. בן יוחנן רבן שהתקין

ע"א ל"א השנה בבלי, ראש

, אולם60המקדש את להזכיר הייתה זו בתקנה ריב"ז של מגמתו כי סובר אלון גדליה כפיהם, ולכן את לשאת הכהנים נהגו ריב"ז לתקנת קודם גם כי טוען 61לאו בני הרב ריב"ז של כוונתו לאו הרב למקדש". לפי "זכר משום בנעליים ברכה על באיסור אין

המקדש. לבית שהיה המעמד מכובד, כעין מעמד הכנסת לבית לתת הייתה במקרא וקיומית פעילה נון, "הוויה בן יואל הרב של במאמרו ה' המפורש? עיין שם מבוטא היה כיצד 59.7-23שבות, עמ' תשמ"ח(, אלון )ניסן , המגדיםה' ", שם של הלשוני פירושו –

תל, א' כרך, והתלמוד המשנה ובתקופת שני בית בימי ישראל בתולדות מחקרים, אלון גדליה60.68-69, תשכ"ו, עמ' אביב

.35 עמ שם 61


תקנות יבנה או )מרצון מקומו את חיל, ופינה ברור ליישוב ריב"ז יצא ביבנה מסוימת תקופה לאחר

בית ומצאצאי הנשיאים מצאצאי )השני(, שהיה גמליאל ציבורי( לרבן מלחץ כתוצאה מחוץ אל הדתיים החיים העתקת היא תקנות, שמגמתן בתיקון המשיכו יבנה דוד. חכמי

ותיקון התפילות תיקון הן זה בהקשר העיקריות למקדש. התקנות "סדר ומיסודן, פסח".

מיסוד התפילות

אישי, עניין היא דיבור, ומטבעה באמצעות האלוהים אל אדם של פנייה היא תפילה הוא תפילה של נמצא. מיסוד הוא שבו בהקשר האדם בתחושות רגשית, ותלוי טעון

מעמדים על ולאחריו בתנ"ך העדויות שלמרות הסיבה כנראה . זואוקסימורון כמעטמיסוד. לידי התפילה הגיעה תפילה, לא של

לחיים המקדש בית סביב מחיים היהודי העם של מעבר תקופת יבנה, שהייתה תקופת הנראה, לצורך הסיבות, כפי אחת רבים. זו בתחומים אמיצות הכרעות בלעדיו, דרשה

ל"בית "בית בין בהכרעה יתכן62יבנה בתקופת הלל", שנעשתה שמאי" שמיסוד . היום סדר בתוך לאלוהים האדם שבין הקשר את לקבע מהצורך הוא גם נבע התפילות

במשנה: נכתב הבית. וכך חורבן עם בטלה כזו שקביעות האדם, כיוון של

עשרה. שמונה אדם מתפלל יום אומר: בכל גמליאל רבן

עשרה. שמונה אומר: מעין יהושע רבי

– לאו עשרה, ואם שמונה יתפלל – בפיו תפילתו שגורה אומר: אם עקיבא רביעשרה. שמונה מעין

תחנונים. תפילתו אין קבע תפילתו אומר: העושה אליעזר רביד' ג'-ד' משנה, ברכות

התפילות, את לקבע שיש העבודה הנחת את מקבלים הראשונים התנאים שלושתבעוד במידת רק וחולקים לתפילה הדרישה את מרחיב גמליאל שרבן הקביעות.

בן אליעזר שלושתם, רבי אותה. לעומת מצמצמים עקיבא ורבי יהושע קבועה, רבי ביחס הרסני הדבר כי בתפילה, וטוען לקביעות הדרישה את כלל מקבל אינו הורקנוס. 63עצמה לתפילה

.88-93לאו, חכמים, שם, עמ' הרב אצל בהרחבה כך על ראה 62.28להלן, עמ' ראה יבנה בתקופת ההלכה לשינוי אליעזר רבי של יחסו על 63


בית את ביום, הזכירו פעמים שלוש לקיימן שיש גמליאל רבן של התפילות, ועמדתוואת הקשר64תקנום" תמידין כנגד )"תפילות הקורבנות סדר המקדש, שבין (.

את כוללת התפילה התוכני. צורת ובמישור הצורני במישור הוא לקורבנות התפילות ההשתחוויה, , מוטיב65קורבן כנגד נעילה(, היא תפילת )למעט תפילה שכל העובדה

תוכן התפילה וכיוון העבודה לחזרת מפורשת בקשה כולל התפילה לירושלים. כמו – עבודה )ברכת לירושלים לבניין לשיבת בקשות גם "רצה"(, ירושלים ציון,

ואלו יבנה בתקופת שתוקנו התפילה, אלו של אחרים . חלקים66דוד בית ולשיבת כפיים, - נשיאת המקדש לעבודת הקשר את יותר, ביטאו מאוחרים בדורות שתוקנו

יום. של הקטורת, שיר "קורבנות", פיטום אמירת – מאוחרים ווידוי, ובדורות

סדר ליל פסח

את הפסח, מיטהרים, מקריבים לחג למקדש עולים הגברים היו המקדש בית בזמן שנותר כל הבית חורבן ומרור. לאחר מצות בצוותא, עם אותו הפסח, ואוכלים קורבן

הפסח, סדר את תיקנו וחבריו גמליאל . רבן67ומרור מצה אכילת היה אלו ממנהגיםבמשנה: ביטוי לידי בא המקדש. הדבר זיכרון את בתוכו ששילבו והם

צלי. הזה, כולו ומבושל; והלילה שלוק צלי בשר אוכלין הלילות, אנו שבכלמשנה, פסחים, י' ד'

כן עקיבה רבי ולמועדים לרגלים יגיענו אבותינו ואלוהי ה' אלוהינו מוסיף, בעבודתך, לאכול וששים עירך בבניין בשלום, שמחים לקראתנו הבאים אחרים

שיר לשמך לרצון, ונודה מזבחך קיר על דמם שיגיע הפסחים ומן הזבחים מןישראל. ה', גאל אתה נפשנו; ברוך פדות ועל גאולתנו על חדש

ו' שם, משנה

החיצוני המבנה את הרומאיים, והעתיקו השליטים מנהגי את בו שילבו הם שני מצד הרומי(, המנהג מיטה, כפי על )שכיבה להסב בחובה התבטא זה סעודותיהם. דבר של

כוסות4 שתיית את היהודי נהג בשנה אחד הארוחה. לערב בתחילת ירק ואכילת

ע"ב. כ"ו בבלי, ברכות 64תפילת מתמידין "תפילות 65 תפילת של מתמיד השחר גמרו: בין של מתמיד המנחה שחר...,

הערב - תפילת דתנינן הוא סתם. הדא אותה ושנו לתלותה במה מצאו לא הערב הערביים..., תפילתד' א' ]ז' ע"ב[(. קבע" )ירושלמי, ברכות לה אין

,השבת ליום – חי אבי סידור)עורך(, שנאן אביגדור מאוחרת, ראה הנראה ככל היא זו ברכה כי אם 66.25עמ'

החורבן הפסח. לכן, לאחר קורבן לאכילת כקשורה עצמאית, אלא כמצווה נתפשה לא מרור אכילת 67דרבנן. מצוות של מעמד קיבלה היא


את באמצעותה החירות, ושחזר תחושת את חש החורין. הוא השליטים, בני של מנהגםמצרים. יציאת של התחושה

במאבק על השינוי שהונהגו. מבין השינויים בדבר דעים ואחידות הסכמה הייתה לא יבנה חכמי בקרב

של תלמידיו לגדול נחשב אליעזר הורקנוס. רבי בן אליעזר רבי ביותר המתנגדים, ידוע מבוססת הייתה אליעזר רבי של העקרונית עמדתו כי לטעון . מקובל68זכאי בן יוחנן רבן אותן. וכך לשמר לו אפשר הפנומנאלי שזכרונו העובדה שקיבל, ועל המסורות על

בשמו: דברים מובאים

קבע שינת לא המדרש בבית ישנתי המדרש, ולא בבית אדם קדמני לא מימי חולין שיחת שחתי ולא ויצאתי המדרש בבית אדם הנחתי עראי, ולא שינת ולאמעולם. רבי מפי שמעתי שלא דבר אמרתי ולא

ע"א כ"ח בבלי, סוכה

ושאר אחד מצד אליעזר רבי עמד עכנאי", בו של "תנורו המכונה המפורסם בוויכוח "ראיות" אליעזר רבי חנניה, הביא בן יהושע רבי השני, ובראשם הצד מן יבנה חכמי

לדבריו:

יוכיח. זה חרוב כמותי הלכה להם: אם אמר,...אמה מאה ממקומו חרוב נעקר.החרוב מן ראיה מביאין לו: אין אמרו

יוכיחו, המים כמותי, אמת הלכה להם: אם ואמר חזרלאחוריהם. המים אמת חזרו

.המים מאמת ראיה מביאין לו: אין אמרו.יוכיחו המדרש בית כמותי, כותלי הלכה להם: אם ואמר חזר

ליפול. המדרש בית כותלי הטו זה את זה מנצחים חכמים תלמידי אם: להם אמר, יהושע רבי בהם גער

טיבכם? מה אתם בהלכה רבי של כבודו מפני זקפו ולא, יהושע רבי של כבודו מפני נפלו לא

אליעזרועומדין. מטים ועדיין

יוכיחו, השמים מן כמותי הלכה להם: אם ואמר חזר

מכריע שניה בכף הורקנוס בן ואליעזר מאזנים בכף ישראל חכמי כל יהיו אם "–ב', ח' משנה, אבות 68 ".כולם את


בכל כמותו שהלכה אליעזר רבי אצל לכם ואמרה: מה קול בת יצתהמקום.

היא. בשמים ואמר: לא רגליו על יהושע רבי עמדהיא? בשמים לא מאי

בבת משגיחים אנו אין סיני מהר תורה ניתנה ירמיה: שכבר רבי אמרקול

להטות". רבים סיני: "אחרי בהר כתבת שכברע"ב נ"ט מציעא בבלי, בבא תלמוד

לחכמים. אליעזר רבי שהמשיל כמשלים ה"ראיות" הללו את לפרש שיש סבור אני

לאחר פריו את שנותן כעץ החרוב נתפס למסורת, ליציבות. בחז"ל משל הוא החרוב אליעזר . רבי69ונטעו טרחו קודמים שדורות לאחר אותו אוכל שאדם שנה, וכפרי70

את החרוב", כלומר, עוקרים את "עוקרים אתם החידוש אל בהליכה – לחכמים אומר – דעתם על עמדו חכמים ההלכה. אולם של המסורת מן – החיים ממקור עצמכם

בשינוי. צורך שיש כראייה, במקום לשמש יכולה אינה המסורת

את מייצגת המים . אמת70מקומות בכמה לה משל התורה, והם את מייצגים המים הזרימה היא הטבעית השתלשלותה. הזרימה ואת לדור מדור התורה של המעבר הבאים. ואולי הדורות אל הקודמים הדורות מן – נמוך, כלומר מקום אל גבוה ממקום

והבאים. זרימת הללו הדורות אל ביחס הראשונים הדורות של לרמתם גם רמז בכך ישומבטאת בניגוד היא לאחוריהם המים הדורות כלפי והתנשאות חוצפה לטבע,

יותר. והחכמים הקודמים

רבי היא השלישית הראייה ההלכה שינוי אל בהליכתם כי טוען אליעזר שקופה. התורה, ונפילת את כמובן מייצג המדרש המדרש. בית בית בהרס יבנה חכמי מסתכנים

רבי מסורת, לפי על מבוסס שאינו תורה לעולם לקרות העתיד את מסמלת קירותיו אל גלישה מפני החשש את החלקלק", או "המדרון טענת את טען הוא אליעזר. אולי

גם בארץ שני בבית שרווחו השונות הכתות ואף לא זו ראייה ישראל. התקבלה, ונוכח, קיים המדרש בית הריסת מפני ועומדים, והחשש מוטים המדרש בית שקירות

החידוש. מלאכת את בגללו לשתק שיש חשש זה אין

וגם את מייצגת הקול בת מקורות בהכרעתם, לפי בה נעזרו יבנה חכמי אלוהים, ומי שראוי מה את יודע וודאי עצמו . אלוהים71שונים ויעמוד שיקום האדם להיות,

היא". בשמים "לא יהושע, ואומר רבי ועומד מתייצב האלוהים למולו. והנה, מולע"א. כ"ג המעגל, בבלי, תענית חוני סיפור 69ועוד. ע"א י"ז קמא בבלי, בבא–תורה" אלא מים "אין 70ע"ב. י"ג בבלי, עירובין שמאי, ראה ובית הלל בית במחלוקת בהכרעה 71


אנושי דיון להיות הפך המדרש בבית נגנזו. הדיון ומסורותיו ותורתו נודה אליעזר רבי אבדו רבות נפגע, ומסורות המדרש זאת, בית עם נשמר. יחד לחדש בלבד, והכוח

לעד.

בין שינוי ההלכה של יבנה לשינויה בימינו–אז והיום

מה ניתן ללמוד ממהלכים אלו על חידוש ההלכה?

אל המקדש מבית היהודי העם קיום מוקד את העתיקו יבנה וחכמי זכאי בן יוחנן רבן ומוביליו, הרוחניים העם למנהיגי הפכו המדרש בית ואילך, חכמי . מכאןהמדרש בית

– הציבור בתפילת – הכנסת בבית ביקשו האלוהים הכהנים. את של מקומם את ותפסו בגלות לשרוד היהודי לעם אפשר זה ובלימודה. מעתק בתורה – המדרש בבית או

לשוב האפשרות את לעם שנתן הארץ, והוא כדור כל פני על העצום ובפיזור הארוכהעצמאית. מדינה בה ולהקים ישראל ארץ אל ולהתכנס

קיומו המשך על איום משמעו ההלכה שינוי אי – יבנה וחכמי ריב"ז של מבטו מנקודת – אפשרי. מנגד אינו הבית-מקדשית במתכונתה התורה קיום היהודי, שכן העם של

ההלכה שינוי כי - טענו 72אליעזר רבי או בתירה למשל: בני – ההלכה שינוי מתנגדיהמסורת. רציפות על המדרש", ואיום בית "הריסת משמעו

לפני אחדים בדרכו. רגעים טעה האחרון, שהוא יומו עד ריב"ז כן, חשש פי על ואףאומר: הוא הבכי לסיבת אותו שואלים בוכה, וכשתלמידיו הוא מותו

דרך באיזו יודע גיהנם, ואיני של ואחת עדן גן של דרכים, אחת שני לפני ... שישאותי. מוליכים

ע"ב כ"ח בבלי, ברכות

שמירת בזכות השפעתו את להפעיל לא הכרעתו על ספקות אכול היה שריב"ז יתכן עקיבא מרבי שספג והביקורת וחכמיה יבנה להצלת להפעילה אלא המקדש בית

רבי של ההתנגדות שהוביל, ומן ההלכה שינוי ממהלך נבעו ספקותיו , ואולי73ואחריםואחרים. אליעזר

אז לעומת היום

לספרו: בפתיחה כתב לאו בני הרב

ובתקופת שני בית בימי ישראל בתולדות מחקרים, אלון גדליה ראה לריב"ז אחרים מתנגדים על 72.259-263, תשכ"ו, עמ' אביב תל, א' כרך, והתלמוד המשנה

ע"ב. נ"ו בבלי, גיטין 73


על רבות חושב עצמי זה, מצאתי ספר של הראשון חלקו על העבודה במהלך הפנימיים שהמתחים לדעת החידוש. נוכחתי לעולם המסורת עולם שבין היחס

חשובים דרך ציוני בעבורנו לשמש יכולים יבנה של המדרש בבית ששררובמציאות זרמים בין מאבקים מתרחשים שבה שלנו החיים ומשמעותיים.

הקודמים, הדורות ידי על שנתקבלה כפי וההלכה התורה את לקבע המבקשים ללמוד חידוש, ניתן כל המקדשים זרמים התורה" לבין מן אסור "חדש בבחינת

להחכים נוכל העבר הבנת דרך ואולי ביבנה שהתחוללו הרוח ממאבקי רבותהבאים. הדורות לטובת בהווה

14תשס"ז, עמ' ב', ישראל , כרךחכמיםלאו, בני הרב

היה שבו המצב מן הפוך במצב היום נמצא היהודי שהעם לומר ניתן מסוימת במידה היום ואילו לחורבן מבניין המהלך את עשה העם יבנה יבנה. בתקופת בתקופת נתון

דור אחרי בא דורנו שגם לבניין. אף מחורבן – ההפוך המהלך את עושים אנחנו חוויה היא שלנו היום-יומית גבו, החוויה על הזה הכאב מטען את נושא השואה, והוא

התפתחות. ושל גלויות קיבוץ ויצירה, של התחדשות ועוצמה, של עצמאות הפוכה, של

מערכות היסטורית, שבה מעבר בתקופת אנחנו עתה כן כאז – ברור הוא הדמיון הגדולים השינויים עתה כן להיבנות. כאז מתחילות והתרסקו, ואחרות קרסו שלמות

כזה, ומי למהלך ללכת רב אומץ עתה, נדרש כן ההלכה. כאז של התאמה מחייבים בעוד יהודים ישפטו כיצד ידע לא איש עתה כן ציבורית. כאז לביקורת יזכה אותו שיוביל

מנקר. ההלכה, והספק שינוי את שנה200


נספחים

שבת" ב"מעלית שימוש האוסר אלישיב הרב פסק


לקריאה נוספתראשון-שני. תשס"ז, שערים ב', ישראל , כרךחכמיםלאו, בני הרב

,והתלמוד המשנה ובתקופת שני בית בימי ישראל בתולדות מחקרים, אלון גדליה.219-273, תשכ"ו, עמ' אביב תל, א' כרך

)עורכים(, ואחרים יבנה", צ. ברס בדור היהודי היישוב ספראי, "התאוששות מואלש ראשון, ירושלים , כרךהמוסלמי הכיבוש ועד שני בית מחורבן ישראל ארץ

.18-39תשמ"ב, עמ'

החורבן", ש. לאחר ריב"ז של עשיומו מעמדו לבעית חדשות ספראי, "בחינות שמואל .203-226תש"ל, עמ' אביב , תלאלון לגדליה כרוןז ספר)עורך( ספראי. http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=14311 בקישור נמצא


דרכים בשינוי ההלכה האורתודוכסית - amazon s3 · web viewיש מי...

Documents