גולן יהודית : כל סעיפי הייסורים שבתפילת כמעט

התקיימו במאות המעפילים" תוקף ונתנה"

שניסו בשארית כוחם להגיע לארץ ישראל

נתקעה חודש ימים ביםש', הילדה' באוניה

וזה עוד, ללא מזון ושתייה, השחור שקפא

...שהגיעו הבריטים לפני

, ללא יכולת תזוזה, סנטימטרים 01לכודה בקרח בעובי של . 0491 –ש "שנת ת

יק השוכן על 'הבתים של הכפר הציורי באלצ. משחירה על רקע הנמל הקודרהתושבים השקיפו לעבר . בשלג היו קבורים עד מחצית גובהם, גדות הים השחורמפעם לפעם היה מישהו . תוהים מה לאוניה ולנמל השכוח, הצללית הקפואה

נמכרה , תוך דרישת מחיר מופקע, בפה חתום. מגיע כדי לרכוש בכפר אספקהעל , שעד מהרה הסתבר כי מאות מהם מצטמררים שם, לאנשים המוזרים

.האוניה

לא שיערו כי ,1925 – ה"בשנת תרפ', הילדה'הפועלים שמסמרו את קרשיה של הטון תישא בקרבה מלבד משאות גם מאות בני אדם 0,011אוניית המשא בת

שנות הובלה מצאת את עצמה האוניה 09אלא שלאחר . יגעים ותשושים, סובליםלא הייתה זו אוניית המעפילים הראשונה . מוחכרת לצורך העברת פליטים

הייתה ' הילדה'אלא שה. לה כמה וכמה אוניותקדמו .שיצאה לדרך באותם ימיםהאוניה האחרונה שסגרה את תקופת ההעפלה שקדמה לחושך שכיסה את

.ארצות אירופה בסערת דמים שלא הייתה כמותה

שנתקעו בדרך המעפילים

', הילדה'כדי להפוך את אוניית המשא לאוניית נוסעים היה צורך לשפץ את הקדחתנות בנמלה של העיר בראילה השוכנת השיפוצים נעשו ב. לפחות מבפנים

מאות פליטים שנשאו עיניים בתקווה אחרונה (. מזרח רומניה)על נהר הדנובה הייתה זו תקוותם האחרונה להימלט . המתינו לה בקוצר רוח, אל האוניה הזו

עד אשר תסתיים מלאכת השיפוץ עשו את דרכם . מאדמת אירופה הבוערת. ממתינים לתחילת המסע הגדול, הקטנה סולינהקבוצות הפליטים הללו לעיר

פנים האוניה הותאם לקהל . הסתיימה סוף סוף המלאכה 0494בסוף נובמבר האוניה הקטנה . וצוות המלחים ורב החובל עמדו הכן, נוסעים צפוף ככל הניתן

. יוצאת לעבר הים השחור, עזבה את נמל בראילה והפליגה במורד נהר הדנובהשם המתינו לה בקוצר רוח , הים נעצרה ליד העיר סולינה על חופו של, כאן

.וברטיסלאבה, פראג, וינה, היו אלה יהודים שנמלטו מברלין. הפליטים שנאספו

הספינות שנחכרו להובלת היהודים במורד הדנובה . ההתחלה נראתה מבטיחה, הוחזרו לבעליהן עוד טרם שקפא הנהר, ושהעבירו אותם לסולינה להמתנה

צוות החובלים היטיב להשיט את האוניה ונראה היה כי , מולאה באספקההאוניה .אלא שלפתע חל עיכוב בלתי צפוי... הספינה יכולת לצאת לדרך

היו . קבוצת פליטים צעירים שהתעתדה להגיע אף היא לסולינה נתקעה בדרךוהצליחו ,כוסלובקיה'דנציג וצ, אלו אלף ומאה איש שיצאו במבצע בזק מווינה

אלא שכאן עצר בעדם . ע לעיר הגבול היוגוסלבית קלדובו שעל נהר הדנובהלהגימנעו מהם השלטונות , מכיוון שלא היו בידם כל אשרות מעבר: מכשול מרגיז

חששו לפנות ' פעילי המוסד לעליה ב. היוגוסלבים להמשיך לעבר רומניהו רק משום שאלו ניתנ, לפקידים הרומניים בבקשת אשרות עבור הפליטים הללו

הוכחה שלא , (שאינה רומניה)אם הוכח כי הפליט רשאי להיכנס לארץ אחרת בפעילות נמרצת ניסו אותם פעילים להשיג אשרות מעבר . הייתה בידי הפליטים

' הילדה'וה ,בתקווה כי הפליטים יוכלו להמתין בבולגריה באחד הנמלים, בולגריותהתגוררו הפליטים , עד להסדר הבעיה הביורוקרטית הזו. תאסוף אותם שם

בתוך ספינות על הדנובה מייחלים כי אמנם תיפתר בעייתם והם יוכלו להצטרף .לאוניה המיוחדת

. אשרות מעבר ניתנו לרוב בקלות רבה. הבולגרים מצידם לא היו כה אנטישמייםהם חששו כי שום . הפחיד אותם, אלף ומאה פליטים –אלא שהמספר העצום

חששות אלו גרמו . והללו יתארחו בארצם בקביעות אוניה לא תמתין לפליטים .לעיכוב במתן רישיונות המעבר

ייאותו השלטונות להעניק את –אם יוכח כי האוניה אמנם ממתינה לפליטים "שביקשו ,לפעילים ברומניה, בירת בולגריה, הודיע הפעילים מבלגרד, "האשרות

ואין הדבר , חסוי מטיבהאלא שאוניית המעפילים היא דבר . להאיץ את הענייניםלא היה זה פשוט כלל וכלל , לכן. אם כל עין שוזפת אותה" בריאותה"תורם ל

אי לכך הוחלט כי ... בנמל ורנה הבולגרי, ככל אוניה חוקית, לצאת אל הים ולעגוןומיד לאחר מכן תפליג , האוניה תאסוף את המעפילים שכבר נמצאים בסולינה

, טן על חוף הים השחור בקרבת הגבול הבולגריכפר ק –יק 'לעבר באלצ, דרומה .שם תמתין לפליטים התקועים בקלדובו

לאזיקים הקרח הפך

בהיסטוריה .כך החל הכפר השכוח משחק תפקיד ראשי בדראמה שנפתחהמוכר בשל אהדתה של המלכה מריה , הכפר הזעיר, יק'הרומנית היה באלצ

קים המרהיבים ואף בנתה אהבה את הצו, אמו של המלך קרול הרומני .למקום. לפני מותה ציוותה כי את ליבה יקברו בכפר וצוואתה קוימה .לה במקום נווה קיץ

בדרכים . נבלע הכפר הקטן בתהומות השכחה –אלא שמאז מות המלכה , ותושבי הכפר חיו כאן חיים שלווים, המשובשות עברו אנשים לעיתים רחוקות

מסתגרים בבתיהם –ונת הקור עמלים באביב ובקיץ למחייתם ועם בוא עכאשר השלג כיסה הכל במרבדים לבנים ואף , בימי החורף הקרים. הקטנים

רק לעיתים רחוקות . היה הכפר מנותק כמעט לחלוטין, נערם לגבהים מרשימיםניתוקו . לרכוש אספקה, היו המזחלות יוצאות בדרך המייגעת אל העיר הקרובה

כאן הייתה הסבירות גבוהה כי . 'יה בשל הכפר הקטן התאים מאוד לאנשי עלאיש לא יידע בדיוק את מדיניות הרומנים לגבי הפלגות כגון אלו וחוקיותן

.והספינה הקטנה תוכל להמתין בשלווה לפליטים המתמהמהים, המפוקפקת

ובבטנה הנוסעים , מנמל סולינה' הילדה'חמקה ה, בליל חורף אפוף ערפילים, וכךחרש חלפה האוניה על פני נמל . הם סוף סוף לדרךהמאושרים על כי יוצאים

מותירה את האורות הרוטטים הרחק מאחור ופנתה לעבר מפרצון , קונסטנצהכדי להמתין , היא הטילה עוגן ונעצרה במקומה. יק'שומם לא הרחק מבאלצ

...שאמורים היו להגיע למקום תוך יום יומיים, לפליטי קלדובו

אולם . כה מאוד בעבור שחייהם נתונים להם מנגדיומיים היא ארו-המתנה בת יוםאולם חלפו יומיים . הרי שניתן לסבול אותה איכשהו –אם היא מסתיימת בכך

הספינה . לא נראו באופק –והפליטים האמורים להצטרף למסע , ושלושה, חלפו שבוע ואף שבועיים. הוסיפה להמתין בעוד הקור מסביב הולך וגובר

הנוסעים שעל . והפליטים אינם –ה מורטת עצבים שלושה שבועות של המתנלמרבה . ורגשות המרירות הלכו וגאו בהם, הביטו בחוף הים הקודר, האוניה

מי . החרדה הבחינו באחד מאותם ימי ציפייה כי המים סביבם הולכים וקופאיםהפכו לקרח חלקלק וקשה שסגר על , שאיש לא ציפה כי יקפאו, הים השחור

.לא תוכל האוניה להפליג –גם אם יגיעו פליטי קלדובו , כעת .הספינה כבאזיקים

..."ומי במים"חוששים מ

והולכת מצוקה גוברת

ואף בקרב , העיכוב הבלתי צפוי והתנאים הנוראיים גרמו לתסיסה בקרב הנוסעיםשהורכב ברובו מרופאים ועורכי דין ואלו ישבו , עד מהרה נבחר ועד. אנשי הצוות

הכפור ריתק את : "לפעילי המוסד האחראים לעסק הבישלנסח מברק זועם רוב המלחים נטשו את . יק ולכן לא תוכל להפליג'האוניה אל הרציף בבאלצ

מי השתייה קפאו . והנותרים ובהם רב החובל שתויים ומסוכנים לציבור ,הספינהאנו מתכוונים לשגר מברקים למערכות עיתונים . ומלאי מצרכי המזון כמעט אזל

כדי שהעולם יידע על התנאים התת , לונדון וניו יורק ,דות יהודיים בירושליםולמוס ."ועד האוניה: על החתום. אנושיים בהם אנו מצויים וייתן דעתו למצוקתנו

ועד מהרה היו , אחד הנוסעים התנדב להביא את המברק לבית הדואר שבכפרפתרון ,תמבקשו, נוקבות, השורות הזועמות בידיהם של הפעילים בבוקרשט

כתבות . 'הוא הדבר האחרון בו חפצו אנשי המוסד לעליה ב –פרסום . מיידיעיתונאיות יכלו בשלב זה רק להזיק לפליטים הנמצאים באוניה ולאלו העושים את

אי לכך נשלחה תשובה מיידית לאוניה . דרכם בתקווה לעלות על אוניות אחרותנציג "ה. ר יוצא מיד אליהםכי נציג בכי –ובה בקשה לעכב כל מברק והודעה

עולה מרומניה ששבה לארץ הולדתה כדי , הייתה פעילה בשם רות קליגר" הבכירוכן , לדרך הקפואה יצאו גם פעיל יהודי נוסף. לסייע לפליטים במסלול בריחתם

מתורגם יווני שנשלח מטעם בעל הספינה כדי לנסות ולהרגיע את רוחם של רב .החובל והמלחים

: מלא טענות כרימון ,יק קידם אותם ראש הכפר'השלושה לבאלצכאשר הגיעו והנה הגיעה לכאן האוניה הזו עם המוני ", אמר ברוגזה, "זהו כפר שקט ושלו"

כבר קרוב לחודש . ומלחיה השתויים עושים ברחובות כבתוך שלהם, אנשיםנס שלא . והנוסעים מלכלכים את הנמל היפה שלנו בפסולת, שהאוניה עוגנת פה

ומי יודע , אבל אני בטוח שהיא עומדת לפרוץ בכל רגע ,צה שם עדיין מגפהפראנו דורשים כי מיד לאחר שהקרח ... מה יעלה בגורלנו כאשר היא תגיע גם לכאן

הרי : "שליחת המוסד ניסתה להרגיע את האיש...". יפשיר תסתלק מכאן האוניההרי , ומלבד זאת" ,פנתה להגיונו הבריא, "אף אחד לא שיער שהים השחור יקפא

ראש ...". העיירה מתפרנסת היטב מן האספקה שהיא מוכרת לאנשי האוניההם : "ואף השתמש בהם כדי להוסיף על תלונותיו, העיר לא התפעל מן הטיעונים –וכעת כדי להביא אספקה בעבורנו ", אמר בזעם" באמת פשטו עלינו כמו ארבה

"...רותניאלץ להרחיק נדוד בדרכים המושלגות והסוע

. זעמו של ראש הכפר היה רק הקדמה לכעסם של הנוסעים שהמתינו על האוניהדיווחו , חברי ועד האוניה שביקשו פתרון למצוקתם הגוברת והולכת של הנוסעים

להרשות נאלצנו , אין כל שליטה על הפליטים: "לנציגי המוסד על מצב הנוסעיםניסינו לספור כמה . שכן מי השתייה אזלו, להם לרדת מן האוניה כדי להגיע לשלג

שכמה מן הנוסעים , מה שרק ידוע לנו הוא. אך הדבר אינו אפשרי, אנשים ישנםיידעו את העולם על הנעשה , הבטיחו, שם, הם יצאו לכיוון העיר בוקרשט. נעלמו

פרו על מצבם העגום של הנוסעים אשר לאחר מכן הוסיפו וסי ."...באוניה הקטנהמ הוא "ס 56כאשר רווח של , לא התרחצו מספר שבועות ומצויים בתת תנאים

המצוקה הרבה . מרחב המחיה הניתן להם בין הקרשים המשמשים כמיטות .ביותר נוצרה בשל החסר הגדל והולך במצרכי מזון

האוניה מעפילים על סיפון, "חיינו בתת תנאים"

עונות אספקהט מזחלות

בין המלחים שחלקם היו פושעים . גם צוות האוניה היווה בעיה לא פשוטההיו יוונים ותורכים שניצלו את חוסר –ואחרים בריונים לא קטנים , מסוכנים

כל ויכוח פשוט ביניהם הפך לתגרת . המעש ולגמו כמויות אדירות של שיכר, ו מעל ראשו של רב החובלאפיל. כשכל אחד מזעיק לעזרה את בני ארצו ,סכינים

אלא ... עמדה תביעה פלילית בעוון רצח בארץ הולדתו ,כך סופר מפה לאוזןקברניטי . שונה מאוניות מעפילים רבות אחרות' הילדה'שבעניין זה לא הייתה ה

ספינות ישרי דרך לא הסכימו לסכן את רישיונם בהעברת פליטים בלתי חוקיים –תמורת מזומנים רבים , ניאותו, להפסיד דברורק אלו שלא יכלו , מארץ לארץ

.להרפתקה המסוכנת הזו

שחוחי גב בשל . "עד מהרה נערך המפגש הטעון בין נוסעי האוניה לנציגי המוסדסיפרה , "צעדנו לעבר הכניסה לספינה –רוח הים האכזרית שנשבה במלוא העוז

הפרש ,הזיעה ריחות. דומה היה כאילו נכנסו לבור שופכין", רות קליגר' הגבחלקם , חבורות של אנשים נראו מול עיני. עליתי על ארגז. והקיא היו ללא נשוא

הבנויים קומות , אחרים קרסו או עמדו וחלק מהם שכבו על דרגשי העץ, ישבוצהרי האוניה היו פתוחים ועיגולי אור חיווריינים האירו חלק מן הפנים . קומות

שתיקתם הייתה , אמרתי', שלום'. לגלוגמרירות ו, ראיתי בהם בוז. המרצינותננסה לעזור . נשלחתי על ידי המוסד, 'פניתי אליהם בקול חנוק', חברים'... טעונה

אלא שעליכם , נפגשנו עם ועד האוניה ושמענו על כל הבעיות. לכם ככל יכולתנונושאים הינכם באחריות לגורלם של הפליטים העומדים לבוא . להבין גם אותנו

'...וניות כמו הילדהאחריכם בא

ועל , לציידן ולהתקינן, סיפרתי להם על המאבקים הקשים להשגת אוניות"עליכם לגרש כל '. המאמץ להעלות עליהן פליטים יהודים שיפליגו לארץ ישראל

הסיפור יזכה , 'הוספתי', מחשבה על גילוי מצוקתכם בפני העיתונות העולמיתואילו , העולם לא יפקח עיניים', טיימס ניו יורק'לחצי טור בעמודו העשרים של ה

יחרימו את האוניה וישלחו אתכם חזרה לארצות , הפקידים הרומנים יגיעו לכאןקליגר ' אולם גב, הנוסעים הוסיפו להתלונן על הצפיפות האיומה..." 'מוצאיכם

נדאג להביא לכאן ", אמרה, "אם לא יבואו לכאן פליטי קלדובו. "הייתה נחושה

ונוסעיהן נותרו בחיים , אוניות אחרות היו צפופות עוד יותר. רשטפליטים מבוקאלו המארגנים את " ,סיימה..." אנו כושלים... וכעת הם יושבים בארץ ישראל

כיוון שיתכן ,אנו כושלים אך אוזרים עוז וממשיכים. האוניות ואלו המפליגים בהןדיבורים לבדם לא ברור ש...". בהחלט שזוהי הדרך האחרונה להינצל ממוות איום

ולכן נשלחו עשר מזחלות ריקות לעיר הסמוכה בזרגיק כדי להביא . היו מועיליםחנויות העיר הקטנה רוקנו כליל בתוך שעתיים . אספקה לכפר המרוחק

.והאספקה הועמסה על הספינה

להרגעה תינוקות

הוצע מענק שלא מאה לירות שטרלינג . גם המלחים המתפרעים נקראו לסדרלהיכנס לתלם ולהשיט את האוניה לארץ , ח שיסכים לשוב מיד לתפקידולכל מלומחציתו לאחר שובה של האוניה –כשחצי מהסכום ישולם עם ההפלגה , ישראל

בתאו של רב החובל , בן ובת, באותו לילה אף נולדו שני תינוקות. לאירופהכשם , הילדה –ואילו התינוקת , התינוק נקרא יהודה. שהוכשר כבית חולים צף

אפילו . הנוסעים הזעירים שהתווספו הפיחו בלב הכל תקווה ושמחה. הספינהראו בתינוקות הללו סימן של מזל , אפופי האמונות התפלות, המלחים השיכורים

השמועה על התינוקות בני יומם עשתה כנפיים ואף . והקטטות ביניהם פסקולאחר ששמעה , םאחת מנשי הכפר המתנכר תרמה חיתולי. לכפר הסמוך הגיעה

את החיתולים הכינה האישה הטובה מסדינים ומפה . כי לא נמצאו בבזרגיק ...ששמרה בעבור הנדוניה שלה

. הוחלט על צעד יוצא דופן, כדי לרומם עוד את מצב רוחם הירוד של הנוסעיםהיה בנוי בית מרחץ , שניצבה בראש ההר, בחווילה העזובה של המלכה מריה

ונשלח , נמלא את המרחץ במים. "קידו זה עשרות שניםשלא שימש בתפ, שומםראש העיר העוין התרכך . החליטו אנשי המוסד, "את המעפילים לרחצה הגונה

וגם טיעוניו על השיגעון שבהפעלת המרחץ התורכי , משראה את שטרות הכסףהאוצר הקטן שהובטח לו ולמסייעים בעניין דרבן אותו לארגן את אנשי . נמוגו –

, אנשי האוניה זכו. עפילו במעלה ההר כשלגביהם קשורות חביות מיםהכפר שהברחצה מרעננת שהפיחה בהם חיים , בפעם הראשונה מזה חמישה שבועות

הכל המתינו שהקרח יימס והאוניה תוכל . כעת היה האופטימיזם קל יותר. ועידוד .יק ככל המוקדם'להפליג מבאלצ

זמן קצר לאחר . 'הילדה'על מעפילי אלא שעדיין לא תמה סאת הייסורים שנגזרההבנזין הותז על . התלקחה מנורת נפט שמולאה בבנזין, בדצמבר 04-ב, מכן

הנוסעים המבוהלים ביקשו . והאש אחזה בה –בגדי הנוסעת אימרגרד לווינשיין . להימלט ממלכודת האש אולם בתוך המהומה שפרצה נכוו רבים מהם קשות

דבר שהעיב , שנכוותה נפטרה כעבור יומיים אולם האישה ,לבסוף כובתה האשעוד מספר ימים . את מצב הרוח והעיר שוב את המחשבות השחורות מרבצן

יק 'חלפו עד אשר הפשיר מעט הקרח והאוניה הרימה עוגן ועזבה את נמל באלצהמעפילים שעלו עוד בסולינה והמתינו 808כשעל סיפונה 0491בינואר 8-ב

ולא עלו על , קלדובו לא הצליחו להשיג אשרות מעברפליטי . לחבריהם עד בוש .הספינה המיוגעת

...והמעפילים' הילדה'ה... יוצאים לדרך

האחרונה התחנה

טונות 090שם היה עליה להטעין , תחנתה הבאה של האוניה היה בנמל קושטאכדי ,הנוסעים התבקשו להישאר בבטן האוניה. של פחם לצורך המשך ההפלגה

יטיים לא יגלו אותם ולא יתהו מה עושים מאות נוסעים על סיפונה שסוכנים ברשהובאו לשם לצורך הסוואה , על הסיפון הושארו רק כמה עיזים. של אוניית משא

אלא שגורם בלתי צפוי התערב לפתע . וכדי לספק חלב טרי לילדים ולחוליםן עלו וכיוון שהשירותים היו על הסיפו, מגפת דיזנטריה פרצה באוניה. במסע

אך בכל זאת , אמנם הייתה זו שעת ליל .המוני אנשים ונעמדו בתור ליד הפתחיםהיה מי שהבחין בצלליות השחורות שעל האוניה ועד מהרה הוצפו הסיפונים

.באור זרקוריהן של שתי אוניות בריטיות שהגיעו למקום לברר את העניין

. הפיקוד לידיהם מפקד בריטי ועמו מספר חיילים עלו על הספינה ונטלו אתהאוניה יצאה בליווי משחתת בריטית דרומה כשהנוסעים תוהים מה בדעת

הייתה גם , למרות הכעס והאכזבה על גילויים, למעשה. הבריטים לעשות עימםהייתה ' הילדה'ה. תחושה של השלמה בקרב המעפילים על הליווי הממלכתי

קה תחושה מגוננת והמשחתת הגדולה שהצטרפה אליה כצל העני, רעועה למדיהתרחשה סערה בים , כאשר חלפו בים האגאי, ואמנם. בים הפתוח והסוער

, לאחר מכן המשיכה דרומה. ולמשך מספר ימים עגנה האוניה באי קוסעד , תשעה ימים שייטה הספינה מול חופי הארץ. בהפלגתה לארץ ישראל

.שקיבלה היתר להיכנס לנמל חיפה

אוניות המעפילים הסבו להם .יפון היו זועפיםהפקידים הבריטיים שעלו על הסוהנה . ומכסת העולים מצומצמת, המדיניות הייתה קשוחה". כאב ראש עצום"

לבעיית האוניה מלאת הפליטים שעגנה כעת " מבריק"מצאו הבריטים פתרון מכיוון שבניירות האוניה כתוב היה שיעדה פרגוואי החליטו כי מוטב : בנמל חיפה

לכולם היה ברור כי גזר דין כזה פירושו מוות בטוח לנוסעי ... תשייט לשםשהרי שבר כלי כמוה לא יכול לעשות את המסע הארוך עד , הספינה הרעועה

שכנראה חרד ' הילדה'כאן התערב גם רב החובל של ה. לאמריקה הדרומיתמנסה לשכנע אותם כי הספינה זקוקה , והתייצב בפני הבריטים, לגורלו האישי

.וכי כרגע אינה כשירה להפלגה, בשל דליפה קשה לתיקונים

בין לילה כוסתה העיר חיפה . הישוב היהודי בארץ אף הוא נקט בלוחמה משלולרדת לחוף ' הילדה'בכרזות ענק התובעות מהבריטים להרשות לנוסעי ה

נוסף על כך נשלח איום מפורש לבריטים כי אנשי העיר מתכוננים . מבטחיםיום המחרת נפגשו השלטונות הבריטיים עם נציגים ב. לפצוח בשביתת רעב

ממש , ולבסוף, איומים שונים הוחלפו בין שני הצדדים .מוועד קהילת יהודי חיפההורדו מן האוניה ' הילדה'התרככו לפתע הבריטים ומעפילי ה, בדרך נס

.עושים את צעדיהם הראשונים על אדמת ארץ ישראל, המתנודדת

ואמנם הגברים הובלו .י בכך תמה סאת ייסוריהםאיש מהם לא התפתה לחשוב כשהיה אנושי לאין ערוך מן השהיה על , מחנה המעצר החדש –למחנה עתלית

הודיעו , כדי שלא יטפחו חלילה תקוות שווא. ואילו הנשים לבית עולים, הספינה. אולם האיום הנורא לא מומש. להם הבריטים כי בקרוב יחזירו אותם לאירופה

שבועות שוחררו הנשים ואילו הגברים שוחררו אחרי חצי שנה לאחר שלושהיש לציין כי הבריטים הקפדנים דאגו להוריד את מספר . והתערו בין יהודי הארץ

.העולים הללו מתוך המכסות השנתיות שהועידו לעליית יהודים לארץ ישראל

, יק נותרו זיכרונות עמומים של אוניה אחת מיוסרת'ורק בכפר הקטן באלצכדי לרחוץ בארמון , ואנשים הדומים לצללי רפאים העושים דרכם במעלה ההר

שתרמה חיתולים לתינוקות הרכים מקווה כי הם גדלים , ואישה אחת. החרב .בארץ של שמש ואור ,באושר