אפולו ודפנהתסריט מאת: נועה לינק

אני מאוד אוהבת את סיפורי המיתולוגיה ואני ממליצה לכם לקרוא את הספר: "מיתולוגיה

יונית לילדים / רקפת זוהר"

ם שנוצרו ביוון העתיקה. מיתוסים אלה מיתוסיה היוונית היא אוסף המיתולוגיהמתארים, בין היתר, תיאור האלים בדמות אנוש, תולדות עלילותיהם, ועלילות

גיבורים בני תמותה או חצאי אלים. (מתוך ויקיפדיה)

ארוס בנה של אפרודיטה אלת האהבה, נהג המספר:לעופף עם קשת על כתפו ולירות חיצים באנשים. מי שפגע

בו חץ זהב היה מתאהב באדם הראשון שראה. מי שפגע בו חץ עופרת היה מתמלא בוז לאהבה וגם לאוהבים.

: יושב על סלע ומתבונן בדפנה.אפולו

משחקת על גדת הנהר.: דפנה

טייל ביער ורואה את אפולו מסתכל על דפנה. : ארוס(אומר בצחקוק) "הא! ממש קורבן מושלם" ויורה חץ זהב

לליבו של אפולו.

"כמה שאני אוהב אותה": מסתכל על דפנה ואומר:אפולו

יורה חץ נוסף לליבה של דפנה.ארוס:

"לעולם לא אנשא, אני חופשיה לעשות מה : דפנהשמתחשק לי בלי בעל מעצבן או ילדים נודניקים.

"לפתע נפל אצטרובל על ליד דפנה היא הסתכלה : המספרענפי העץ וחשבה שיש שם משהו. ואז שמעה קול אנחה, היא

ברחה במהירות מחוץ ליער."

בורחת מחוץ ליער.דפנה:

"חכי (קורא לדפנה) אל תפחדי! זה אפולו אני אוהב : אפולואותך!"

מפחדת מדבריו של אפולו וממשיכה לברוח. אומרת : דפנהלאפולו: "עזוב אותי אתה לא מבין שאני לא רוצה אותך?"

חץ הזהב של ארוס גרם לכך שאפולו לא שמע דבר : "המספרממה שאמרה דפנה."

תפס בשולי שמלתה של דפנה.: אפולו

בצעקה) "אבא תעזור לי!!!": (דפנה

אל הנהר הבין שנותרה לו רק דרך אחת : "המספרלהציל את בתו מאהבת אפולו."

"היי שלום ילדתי היפה והאהובה": אל הנהר

באותו רגע הרגישה דפנה שמשהו עוצר : "המספראותה במקומה. רגליה נאחזו באדמה כאילו היו להן שורשים, ידיה התקשו והצמיחו ענפי קטנים, וליבה

התכסה בקליפה עדינה של צמח צעיר. אביה, אל הנהר, הפך אותה לעץ."

נופל על ברכיו ומחבק את העץ הקטן, ולוחש- : אפולו"לא התכונתי לפגוע בך, רק רציתי לאהוב אותך ...

לעולם לא אשכח אותך, דפנה שלי."

אפולו קטף ענף מהעץ : "המספרוקלע אותו כזר לראשו. מאותו

יום, היה זר עלי הדפנה לסמלו של האל אפולו.

בכל ארבע שנים, כשהתכנסו היוונים למשחקים האולימפים,

היה זר העלים הירוקים מונח על ראשו של הרץ המהיר ביותר, זכר

לריצתה של דפנה, לאומץ ליבה ולאהבת החופש שלה."